Issuu on Google+

‫גרסה ‪23/05/2007 1‬‬

‫שה לְ ָ‬ ‫ך ַרב" )פרקי אבות(‪...‬‬ ‫"עֲ ֵׂ‬

‫יהדות על פי ליבוביץ'‬ ‫כתב וערך‪ :‬משה שחר‬


‫גרסה ‪1‬‬

‫לפניות לכותב‪:‬‬

‫‪shahar.moshe@gmail.com‬‬

‫כל הזכויות שמורות‬ ‫עמלתי רבות על מסמך זה ואשמח מאד אם יקבל תפוצה רחבה‪.‬‬ ‫עם זאת ‪ -‬אין לעשות במסמך זה שימוש מסחרי ללא קבלת אישור‪.‬‬

‫המחבר‬

‫‪1‬‬


‫גרסה ‪1‬‬

‫יזכור‬ ‫"אינתיפדת‪-‬אל‪-‬אקצה" פרצה ב‪ .28.9.2000 -‬מאז החלה היא קטפה בצד‬ ‫הישראלי מעל ‪ 750‬הרוגים ו‪ 3000 -‬פצועים‪.‬‬ ‫כאזרח המדינה וכיהודי – הדברים נגעו לי מאד‪ .‬אך כל ההרוגים והפצועים‬ ‫נשארו עבורי מספרים בסטטיסטיקה‪ .‬שמות עלומים‪ .‬אני עצמי מתקשה‬ ‫להאמין‪ ,‬אך עובדה היא שלא הכרתי אישית אף לא דמות אחת מההרוגים‬ ‫או הפצועים‪.‬‬ ‫עד ה‪.5.3.2003 -‬‬ ‫בתאריך זה היה פיגוע‪-‬התאבדות בתוך אוטובוס בחיפה‪ .‬בפיגוע היו שבעה‪-‬‬ ‫עשר הרוגים ושלושים‪-‬ושישה פצועים‪ .‬חלק מהפצועים‪ ,‬הוגדרו "כפצועים‬ ‫קשה"‪.‬‬ ‫בין ההרוגים בפיגוע היה הילד יובל מנדלביץ'‪ .‬חייו נקטעו בטרם מלאו לו‬ ‫ארבע‪-‬עשרה שנים‪.‬‬ ‫את יובל הכרתי‪.‬‬ ‫מעתה ‪ -‬אחד המיקרים בסטטיסטיקה הוא בשבילי סיפור קרוב‪.‬‬ ‫יובל למד עם בני במהלך ‪ 6‬שנות ביה"ס היסודי‪ .‬לא פעם ישן בביתינו‪.‬‬ ‫עם הוריו – יוסי וחגית ‪ -‬טיילנו בכל רחבי הארץ בחוג טיולים שנפגש כל‬ ‫חודש לאורך שנים‪ .‬יובל הצטרף להוריו ואהב את הטיולים‪.‬‬ ‫יובל – יובי ‪ -‬היה ילד נהדר‪ .‬ספר זה מוקדש לזכרו‪.‬‬

‫תהיה נשמתו צרורה בצרור החיים‬ ‫ויהי זכרו ברוך‬

‫שחר משה‬

‫‪2‬‬


‫גרסה ‪1‬‬ ‫יהדות על פי ליבוביץ'‬ ‫תוכן עניינים‬ ‫הקדמה‬ ‫פרק א' – יהדות על פי ליבוביץ'‬ ‫חלק א' – יהדות על פי ליבוביץ' ‪ -‬העקרונות‬ ‫חלק ב' – יהדות על פי ליבוביץ' ‪ -‬נושאים הקשורים לעת הזאת‬ ‫חלק ג' – מדוע היהודים קוראים ליושב במרומים בלשון רבים – "אלוהים"‬ ‫חלק ד' – סוף דבר לנושא "יהדות ע"פ ליבוביץ'"‬ ‫פרק ב' – הכורח בחלוקה חד‪-‬צדדית של הארץ על פי ליבוביץ'‪.‬‬ ‫חלק א' ‪" -‬נבואת ישעיהו"‬ ‫חלק ב' ‪ -‬עוד מדברי ליבוביץ' על הצורך לחלק את הארץ‪.‬‬ ‫פרק ג' – הביסוס ההלכתי לחלוקת הארץ ולשלמותה ‪ -‬ליבוביץ' מול דעות אחרות‬ ‫חלק א' ‪ -‬פסקי הלכה של רבנים אורתודוקסיים בעניין חלוקת הארץ‪.‬‬ ‫חלק ב' ‪ -‬הביסוס ההלכתי לחלוקת הארץ על פי ליבוביץ'‬ ‫פרק ד' – הביסוס האידאלוגי לקיום מדינת ישראל‪ -‬ליבוביץ' מול דעות אחרות‬ ‫חלק א' ‪ -‬הקדמה – תאור הקונפליקט "השקט" והגדול בתולדות עם ישראל‬ ‫חלק ב' ‪ -‬הגישה המשיחית ‪ -‬שצמחה מתנועת "המזרחי" ההיסטורית ‪" -‬זרם הכיפות הסרוגות"‬ ‫חלק ג' ‪ -‬הגישה של פלגים בזרם החרדי ‪" -‬זרם הכיפות השחורות"‬ ‫חלק ד' ‪ -‬גישת ליבוביץ'‬ ‫חלק ה' ‪ -‬גישת מגילת העצמאות‬ ‫פרק ה' – ערכים‬ ‫חלק א' – שתי הקדמות‬ ‫חלק ב' – עקרונות – על פי גישתו של ליבוביץ' ‪ -‬למושג "ערך"‬ ‫חלק ג' – דוגמאות‬ ‫חלק ד' – ערכים בעידן של "מלחמת העולם השלישית"‬ ‫חלק ה' – סיכום‬

‫נספחים‪:‬‬ ‫נספח ‪ - 1‬ההבטחה המקראית – אוסף ציטוטים מהמקרא‪.‬‬ ‫נספח ‪ - 2‬מגילת העצמאות‬ ‫נספח ‪ - 3‬תגזיר מתוך דברי הרמב"ם‪ ,‬יד החזקה‪ ,‬הלכות מלכים פרק יב‬

‫‪3‬‬


‫גרסה ‪1‬‬

‫הקדמה‬

‫הכל יודעים שישעיהו ליבוביץ' היה אישיות מיוחדת‪ .‬היו לו דעות שנחשבו לחריגות‪ ,‬ועם זאת מעניינות‪,‬‬ ‫מעוררות למחשבה ולפולמוס‪ .‬אבל מה באמת אמר וכתב? למרות היותו דמות מיתולוגית‪ ,‬רק למעטים‬ ‫יש תמונה שלימה של הגותו‪ .‬במיוחד מכיוון שהוא לא פרסם "משנה סדורה"‪ .‬דבריו מפוזרים במסמכים‬ ‫רבים‪ ,‬לאורך שנות יצירה רבות‪.‬‬ ‫עיקרו של מסמך זה‪ :‬תמצות תפישת היהדות בהגותו של ליבוביץ ‪.‬‬ ‫ליבוביץ' התפרסם בציבור בישראל כנביא הזעם שהטיף לחלוקת הארץ‪ .‬אבל ‪ -‬דיון על המהות של מדינת‬ ‫ישראל ובעיותיה‪ ,‬כולל שאלת חלוקת הארץ הם "נושאי שעה" ואילו מחשבות על יהדות הן נושא נצחי‪.‬‬ ‫אני סבור‪ ,‬שיום אחד‪ ,‬כשישקע האבק מוויכוחי‪-‬השעה בהם אנו שרויים כיום‪ ,‬יתברר שגישתו המדהימה‬ ‫של ליבוביץ' ליהדות היא נבואתו החשובה ביותר‪ .‬נבואה שתישאר לעד בנכסי האומה‪.‬‬ ‫נבואתו הפוליטית והחברתית‪ ,‬בכל הקשור לחלוקת הארץ‪ ,‬לא התקבלה בעודו בחיים‪ .‬רק בשנים‬ ‫האחרונות ציבור גדל והולך מתחיל לחשוב כמוהו ולקבל את מסריו הפוליטיים‪/‬חברתיים‪.‬‬ ‫כך גם באשר לנבואתו הדתית ‪ -‬בחייו התייחסו אל גישתו ליהדות כקוריוז‪ .‬אולי גם לא ירדו לעומקה‪.‬‬ ‫השפעה של ממש לא היתה לתורת ליבוביץ'‪ .‬יש שקראו לו "כופר המקיים מצוות"‪ .‬אחרים טענו שהוא‬ ‫משיח שקר ונביא שקר‪.‬‬ ‫ואכן ‪ -‬העזתי לקרוא לליבוביץ' "נביא"! זאת ‪ -‬בניגוד לעמדת פרופ' אביעזר רביצקי שפתח בקביעה "הוא‬ ‫לא היה נביא" את הספר שערך – "ישעיהו ליבוביץ'‪ :‬בין שמרנות לרדיקליות"‪.‬‬ ‫אם הבנתי נכונה את ליבוביץ'‪ ,‬הנביאים לא פסו מעולמנו‪ ...‬אבל – גם את הנבואה תפס ליבוביץ'‬ ‫בדרך מיוחדת‪ ,‬אם כי מעוגנת במקורות ‪ -‬אצל ליבוביץ' הנביא אינו אדם שיודע מה יהיה‪ ,‬אלא הוא‬ ‫מכוון למה צריך להיות‪ .‬ומי כמוהו הקדיש את חייו להטפה על מה צריך להיות ולעשות‪.‬‬ ‫ובאשר לאבחנה בין נבואת אמת ונבואת שקר כתב ליבוביץ'‪" :‬וזהו מסימני ההיכר של כל נביאי האמת‬ ‫– שהם אינם מצליחים בשליחותם‪ ,‬וחזקה על נביא מצליח שהוא נביא שקר‪ ...‬כל נביאי ישראל נכשלו‬ ‫בשליחותם"‪ .‬ואכן – ליבוביץ' נכשל‪ ...‬גם אם הקשיבו לו – לא ישמו‪...‬‬ ‫מחד – אי אפשר היה שלא להקשיב‪ .‬הוא היה נואם דגול שהצליח למלא אולמות עד אפס מקום‪.‬‬ ‫סטודנטים הגיעו זמן רב לפני תחילת ההרצאה לתפוס מקום‪ .‬ליבוביץ' העמיד מעריצים ותלמידים רבים‪.‬‬ ‫‪4‬‬


‫גרסה ‪1‬‬ ‫מאידך ‪ -‬ככל נביא‪ ,‬ליבוביץ' עורר גם מתנגדים קשים ומרים שדברו סרה הן על סגנון התבטאויותיו והן‬ ‫על התוכן ‪.‬‬

‫באשר לסגנון‪:‬‬ ‫הכל זוכרים לו את היותו זעפן ואת מטבעות הלשון שטבע – "מוקיון"‬ ‫הצבאי הראשי‪ ,‬תקע בשופר ליד הכותל עם שחרורו(‪" ,‬דיסכותל"‬ ‫ובעיקר זוכרים לו את מטבע הלשון "יהודונאצים"‬

‫)על האלוף הרב גורן‪ ,‬שבהיותו הרב‬

‫)על פולחן הכותל ולימים גם פולחן קברי הצדיקים(‬

‫)בגלל מטבע לשון זה נוצר לחץ ציבורי למנוע ממנו את פרס‬

‫ישראל‪ .‬יצחק רבין‪ ,‬בהיותו ראש ממשלה‪ ,‬הודיע שלא יגיע לטכס‪ .‬הודעת רבין לא הגיעה למבחן כי ליבוביץ' החליט לוותר על‬

‫הפרס(‪ .‬אך הרי זה הסגנון של כל נביאי האמת שלנו‪ .‬הנה דוגמאות‪:‬‬ ‫סו ְר ִרים וְ ַח ְב ֵרי‬ ‫ש ַריִ ְך ֹ‬ ‫ ישעיהו המקראי שקרא )פרק א(‪ֵ :‬א ָ‬ ‫יכה ָהיְ ָתה לְ ֹזונָה ִק ְריָה נֶאֱ ָמ ָנה ‪ׂ ָ ...‬‬ ‫גַּ ָ ּנ ִבים‪...‬‬ ‫ש ַּכ ְב ְּת‪ַ ...‬על ָּכל ַהר גָ ּ ב ּ ַֹה‪ַ ּ ...‬ת ַחת ָּכל ֵעץ ַרעֲ נָ ן וַ ִּתזְ נִ י‬ ‫ש ִאי ֵעינַיִ ְך‪ְ ּ ...‬ור ִאי ֵאיפֹה לֹא ׁ ֻ‬ ‫ ירמיהו )פרק ג(‪ׂ ְ :‬‬ ‫ׁ ָשם‪.‬‬ ‫ יחזקאל )פרק טו( מספר שהקב"ה עצמו משתמש בשפה דומה ‪ ... :‬וַ יְ ִהי ְד ַבר ה' ֵאלַ י לֵ אמֹר‪ֶ ּ :‬בן‬ ‫ש ְב ָע ֵת ְך‪ ...‬נָ ַת ְּת ֶאת‬ ‫תועֲ ב ֶֹת ָ‬ ‫רושלַ ם ֶאת ּ ֹ‬ ‫הו ַדע ֶאת יְ ּ ׁ ָ‬ ‫ָא ָדם ֹ‬ ‫יה ‪ ...‬וַ ִּתזְ נִ י ֶאל ְּבנֵי ַא ּ ׁש ּור ִמ ִּבלְ ִּתי ָ ׂ‬ ‫יתי ֶע ְרוָ ֵת ְך‪ ...‬וְ ִה ִ ּנ ּ ְ‬ ‫יחוך‬ ‫נְ ָד ַניִ ְך לְ ָכל ְמ ַאהֲ ַביִ ְך‪ !...‬לָ ֵכן ֹזונָ ה ‪ִ ...‬הנְ נִ י ְמ ַק ּ ֵבץ ֶאת ָּכל ְמ ַאהֲ ַביִ ְך‪ ...‬וְ גִ ּלֵ ִ‬ ‫ֵעירֹם וְ ֶע ְריָה‪:‬‬ ‫הו ׁ ֵש ַע ּ ֶבן ְּב ֵא ִרי‪ַ ...‬קח‬ ‫ה' אֲ ׁ ֶשר ָהיָה ֶאל ֹ‬ ‫ ובהושע )פרק א'( – הדימוי הארוטי הופך למעשה‪ְּ :‬ד ַבר ֹ‬ ‫נונִ ים‪ִּ ...‬כי זָ נֹה ִתזְ נֶה ָה ָא ֶרץ‪...‬‬ ‫לְ ָך ֵא ׁ ֶשת זְ ּ‬

‫גם ליבוביץ' נקט בסגנון ארוטי זה‪ .‬הוא קרא ליהדות הדתית "פילגש של המדינה"‪ ,‬שאינה פועלת‬ ‫להפרדת הדת מהמדינה‪ ,‬נשענת עליה ויונקת‬

‫ממנה )במשפט האחרון הרשיתי לעצמי‪ ,‬כחריג‪ ,‬לא לצטט את ליבוביץ'‬

‫מילה‪-‬במילה‪ ,‬אלא להתבסס על משפט דומה מתוך ]‪ [1‬ע' ‪ .(338‬ואת חזון ארץ ישראל השלמה הגדיר כ"תועבה"‪.‬‬ ‫ובאשר לתוכן‪:‬‬ ‫זווית הראיה של ליבוביץ' על היהדות היא מרתקת‪ .‬ליבוביץ'‪ ,‬שקיים את ההלכה באדיקות רבה והקפיד‬ ‫על קלה כחמורה‪ ,‬טיפל בלשון שנונה וברורה‪ ,‬באופן נוקב‪ ,‬נועז‪ ,‬ייחודי מאד‪ ,‬אמיץ‪ ,‬בכל ערכי היסוד של‬ ‫‪5‬‬


‫גרסה ‪1‬‬ ‫היהדות‪ :‬אמונה‪ ,‬דת‪ ,‬מצוות‪" ,‬לשמה" ו"לא לשמה"‪ ,‬תפקידו של ה' בניהול עולמנו‪ ,‬האם הכל צפוי?‪ ,‬האם‬ ‫הרשות נתונה?‪ ,‬שכר ועונש‪ ,‬השגחה‪ ,‬תפילה – האם היא מביאה הגנה וישועה?‪ ,‬האם הקב"ה זקוק‬ ‫לתפילתנו?‪ ,‬תורה מהר סיני‪ ,‬ההלכה – מה' היא או יצירה אנושית?‪ ,‬קבלה‪ ,‬משיח ומשיחיות‪ ,‬גלגול‬ ‫נשמות‪ ,‬תחיית המתים‪ ,‬הצורך בהתחדשות ההלכה‪ ,‬מעמד האישה‪ ,‬דת ומדינה‪ ,‬עם ישראל בעת הזאת‪,‬‬ ‫עתידו של העם‪ ,‬וכמובן דיון מעמיק בסוגית ישוב ארץ ישראל השלימה‪ ,‬בפרספקטיבה של הסכסוך‬ ‫הישראלי‪-‬ערבי‪.‬‬

‫לסיום ההקדמה‪:‬‬ ‫‪ .1‬אין כאן יומרה להקיף את כל הנושאים בהם טיפל ליבוביץ'‪ ,‬ובודאי לא בעומק שהוא טיפל בהם‪.‬‬ ‫זהו "מחקר פופולארי"‪.‬‬ ‫‪ .2‬עיקרו של הספר‪ :‬ניסיון לרכז את הגותו של ליבוביץ' לתמונת‪-‬עולם מסודרת‪ ,‬מתומצתת‪ ,‬שווה‬ ‫לכל נפש‪ ,‬באמצעות אוסף ציטוטים‪ .‬אני מדגיש – ספרזה איננו מחקר על הגותו של ליבוביץ'‪,‬‬ ‫אלא ריכוז דבריו שלו‪ ,‬עם מינימום של פרשנות‪ .‬ניסיתי לדלות את הפנינים מתוך האוקינוס‬ ‫ולבנות מהן שרשראות לפי נושאים‪ .‬הציטוטים ואופן סידורם‪ ,‬נעשו בזהירות‪ ,‬כדי להימנע‬ ‫מהוצאת דברים מהקשרם‪.‬‬ ‫‪ .3‬הספר מטפל בנושאים הבאים‪:‬‬ ‫ פרק א' ‪ -‬יהדות על פי ליבוביץ'‪.‬‬ ‫חלק א' – מתאר את ההגות הכללית של ליבוביץ' בענייני יהדות‪ ,‬את "התיאוריה" שלו‪ ,‬על‬ ‫בסיס ציטוטים‪ .‬חלק ב' ‪ -‬דן בדילמות של היהדות בעת הזאת‪ .‬לחלק ניכר מהבעיות ליבוביץ‬ ‫נותן פתרונות מקוריים‪ ,‬שהקימו עליו את רוב היהדות הדתית בימיו‪ .‬בחלקים ג'‪ ,‬ד'‪ ,‬נתתי‬ ‫דרור למחשבות שלי על מהות האל‪ ,‬תכלית החיים והאושר‪ ,‬מבוססים על ציטוטים מדברי‬ ‫ליבוביץ'‪ .‬אני מאמין שליבוביץ' היה מקבל את הניתוח שלי‪...‬‬ ‫ פרק ב' ‪ -‬הכורח בחלוקה חד צדדית של הארץ על פי ליבוביץ'‪.‬‬ ‫הוא ניבא בדייקנות מצמררת את אשר יקרה בארץ הזאת אם נמשיך לשלוט בשטחים‬ ‫שכבשנו במלחמת‪-‬ששת‪-‬הימים‪ .‬הוא גם היה הראשון – ככל הנראה – שניבא באופן מפוכח‬ ‫מציאות של מבוי סתום בכל הקשור לסיכוי לשלום עם הערבים‪ .‬המסקנה שלו הייתה אמיצה‪,‬‬ ‫‪6‬‬


‫גרסה ‪1‬‬ ‫ונחרצ�� – נטישת השטחים ללא כל הסדר‪ .‬באופן אבסורדי – לא הבינו אותו – חשבו שהוא‬ ‫איש שמאל‪ ...‬למעשה השיקולים שלו היו "ימניים"‪ ,‬אפשר להסתכן ולטעון "גזעניים" – הוא‬ ‫רצה מדינה בעלת אופי יהודי ואנושי‪ .‬היום‪ ,‬שנת ‪ ,2007‬טיעון זה הוא בלב הקונצנזוס‪ ,‬אם כי‬ ‫ממשיכים הוויכוחים המרים איך להשיג יעד זה‪ .‬כאמור ‪ -‬לליבוביץ' היה פיתרון נחרץ –‬ ‫נטישה חד‪-‬צדדית‪.‬‬ ‫ פרק ג' ‪ -‬הביסוס ההלכתי לחלוקת הארץ ‪ -‬ליבוביץ' מול דעות אחרות‪.‬‬ ‫כדי להדגיש עד כמה דעותיו של ליבוביץ' היו חריגות בעולם הדתי‪ ,‬הבאתי בנספח ‪ 1‬של‬ ‫הספר אוסף של פסוקי מקרא הדנים בהבטחה המקראית לגאולה ולשיבת ציון‪ ,‬ובפרק ג'‬ ‫אוסף של ציטוטים ופסקי הלכה שפסקו גדולי הדור האורתודוכסיים על בסיס אותה‬ ‫הבטחה – פסקי הלכה שאסרו יציאה מהשטחים שנכבשו במלחמת‪-‬ששת‪-‬הימים‪ .‬אפילו‬ ‫מרצועת עזה אסרו להתנתק‪ ,‬למרות שבעבר ישבו בה הפלשתים‪...‬‬ ‫כאמור ‪ -‬מול האוסף המרשים הזה של פסקי הלכה טען ליבוביץ' שיש לחלק את הארץ ונתן‬ ‫לכך ביסוס הלכתי!‬ ‫ פרק ד' ‪ -‬הביסוס האידאלוגי לקיום מדינת ישראל‪ -‬ליבוביץ' מול דעות אחרות‪.‬‬ ‫כהשלמה ובהמשך לפרק הקודם‪ :‬מול אותו אוסף מרשים של פסוקים הדנים בהבטחה‬ ‫המקראית פיתח ליבוביץ' גישה חריגה בעולם הדתי גם באשר לעצם הביסוס האידיאולוגי‬ ‫לקיום מדינת ישראל‪ .‬כדי לחדד עד כמה גישתו הייתה חריגה‪ ,‬תיארתי בפרק ד' שתי‬ ‫אידיאולוגיות הפוכות שקיימות בעולם היהדות הדתית‪ :‬מצד אחד המחנה הדתי‪-‬לאומי‬ ‫שמקדש את ארץ ישראל ורואה בה את התממשות הגאולה המקראית‪ ,‬ומצד שני זרמים‬ ‫ביהדות החרדית שמתכחשים למדינה ולא מכירים בה‪.‬‬ ‫בא ליבוביץ' וטען ששני הזרמים טועים – ונתן ביסוס אידיאולוגי משלו – הביסוס ההיסטורי‪.‬‬ ‫ פרק ה' ‪ -‬ערכים‬ ‫פרק זה הוא מאמר המבוסס על ההגדרה של ליבוביץ' למושג "ערך"‪ .‬אני סבור שהשורש‬ ‫להבנת עולמו של ליבוביץ' מבוסס על על הגדרה זאת ומכאן חשיבות המאמר בספר זה‪.‬‬ ‫עם זאת ‪ -‬פיתוח הנושא בפרק ה' הוא על אחריותי בלבד‪.‬‬

‫‪7‬‬


‫גרסה ‪1‬‬

‫פרק א'‪ :‬יהדות על‪-‬פי ליבוביץ'‪.‬‬

‫פרק א' ‪ -‬חלק א'‪ -‬יהדות על פי ליבוביץ' – העקרונות‬

‫מהות האלוהים לפי ליבוביץ'‬ ‫‬

‫אילו הייתה לי דעה או ידיעה על מהות ה' – כי אז הייתי כאחד מעובדי האלילים‪ .‬רק עובד אלילים‬ ‫יש לו דעה או ידיעה על אלוהיו‪ ,‬כי לאמיתו של דבר זוהי דמות אנושית‪ ...‬זהו אחד העיקרים‬ ‫הגדולים של האמונה היהודית )]‪.(97 ,[3‬‬

‫‬

‫האמונה המושתתת על מה שאני חושב שאני יודע על אלוהים‪ ,‬היא‪-‬היא עבודת אלילים )]‪,[3‬‬ ‫‪.(97‬‬

‫אם כן‪ ,‬מה היא מהות הדת היהודית והאמונה היהודית לפי ליבוביץ'?‬ ‫אנקדוטה‪:‬‬ ‫לשמעון פרס מייחסים את האמרה )]‪ ,[55‬ע' ‪" :(76‬אינני יהודי חילוני‪ ,‬אני יהודי מאמין מאד‪ ,‬שאינו שומר מצוות"‪.‬‬ ‫בא ליבוביץ' והעלה גישה הפוכה לחלוטין ביחס לאמונה היהודית‪:‬‬

‫‬

‫"דת" )ביהדות‪ -‬ש‪.‬מ‪ (.‬אינה אלא עבודת ה'‪ .‬מה שאיננו בגדר עבודת ה'‪ ,‬אין לו משמעות דתית‪ ,‬גם‬ ‫אם יש לו משמעות אנושית רבה )]‪.(105 ,[1‬‬

‫‬

‫"אמונה" )במשמעות הדתית ביהדות – ש‪.‬מ‪ (.‬היא הכרת האדם בחובתו לעבוד את ה' ויישומה של‬ ‫הכרה זאת בקיום תורה ומצוות)]‪ .(105 ,[1‬בלי אלמנט זה של עבודת ה' "האמונה באלוהים "‬ ‫היא פראזה )קלישאה( ריקה )]‪.(118 ,[1‬‬

‫‬

‫האמונה הדתית נובעת מהכרת ה'‪ .....‬הכרת ה' היא‪-‬היא האמונה הדתית‪...‬שבמציאות של‬ ‫האדם אין לה משמעות אלא עבודת ה'‪ ...‬ייתכן שאדם יכיר את ה' כבורא עולם‪ ,‬ויחד עם זה יסרב‬ ‫לקבל עליו עול תורה ומצוות‪ ,‬ז‪.‬א‪ – .‬לא יגיע לאמונה הדתית )]‪,[1‬ע' ‪.(97‬‬

‫ אין "קבלת עול מלכות שמיים" אלא "קבלת תורה ומצוות"‪ .‬באשר למשפט "אני מאמין באלוהים‬ ‫"‪ :‬אינני מבין משמעות מילים אלו שלא בקשר לחיובים הנובעים מהן‪.(97 ,[3]) .‬‬ ‫‪8‬‬


‫גרסה ‪1‬‬ ‫‬

‫קבלת עול מלכות שמיים ועול תורה ומצוות‪,‬‬ ‫‪ o‬אינה מסקנה הנובעת מן האמונה‪ ,‬אלא היא‪ -‬היא האמונה עצמה )]‪.(98 ,[1‬‬ ‫‪ o‬היא הכרעה ערכית של האדם‪ .‬ערכים אינם מסקנות הגיוניות הנובעות מנתונים‬ ‫מסוימים‪ ,‬אלא הם החלטות של האדם‪ .‬הם אינם עניין של ידע‪...‬ואינם ניתנים‬ ‫להנמקה‪ .‬מה שניתן להנמקה ‪ -‬אין צורך להכריע לגביו‪ ...‬לשון אחר – הוא חסר ערך‬ ‫)]‪ ,[1‬ע' ‪.....(99‬על האמונה אדם צריך להחליט מתוך כוונה‪ ,‬ושום ידע אינו מביא‬ ‫להכרעה רצונית‪ ,[1]) ...‬ע' ‪ .(99-100‬לגבי האדם המאמין‪ ,‬עבודת ה' היא הערך‬ ‫שיש בחיי האדם – ולערכים אין הנמקה )]‪.(118 ,[1‬‬

‫‬

‫טוב "‪.....‬אינו מנמק את שאיפתו לקרבת‬ ‫בתהילים )פרק ע"ג‪ ,‬כ"ח(‪ " :‬וַ אֲ נִ י ִק ְר ַבת אֱ ל ִֹהים לִ י ֹ‬ ‫אלוהים בטובה שתצמח ממנה‪ ,‬אלא הוא תופס את קרבת אלוהים כ"טוב" – וזאת היא‬ ‫האמונה‪ ,[1]) .‬ע' ‪.(99‬‬

‫‬

‫ההבדלה בין "אמונה באל" ובין "קיום מצוות" היא טעות גמורה מבחינת תוכנה של האמונה‬ ‫היהודית… כל תוכנה של התיאולוגיה ביהדות הוא שחרור האמונה מכל דימוי של האל‬ ‫בקטגוריות אנושיות… לפיכך ההחלטה לקבל עול תורה ומצוות היא ההחלטה להאמין בה' ולא‬ ‫ניתן להפריד ביניהן‪ .‬הטוען ל"אמונה באל" בלי קבלת עול תורה ומצוות – לא בה' הוא מאמין‪,‬‬ ‫אלא באליל שהוא יוצר לעצמו בדמיונו )]‪ ,[1‬ע' ‪.(109 - 110‬‬

‫‬

‫מעולם לא הייתה היהדות בפועל אלא קיום מצוות‪ ,‬משום שהאמונה של היהדות היא שקיום‬ ‫המצוות היא עבודת ה'‪ ,‬ועבודת ה' היא חובתו וייעודו של אדם‪ ,‬והיא תכלית מציאותו ולא אמצעי‬ ‫להשגת תכלית‪,[1]) .‬ע' ‪(115‬‬

‫‬

‫כבר אמר אחד הפילוסופים )הלא יהודים( בדורנו )קארל יאספרס( ש"מי שאינו מאמין )במובן‬ ‫הדתי של מילה זו( מסוגל על‪-‬פי‪-‬רוב להאמין בכל מיני אמונות תפלות"‪ .‬צא ולמד מן האמונה‬ ‫בכריזמה של משה דיין‪ ,‬בטלפאתיה של אורי גלר‪ ,‬בפסיכואנליזה‪ ,‬באסטרולוגיה‪ ,‬ביוגה או זן‪-‬‬ ‫בודהיזם‪ ,‬או באלוהים פנתיאיסטי או בהשראה אֱ לֹו ִהית )]‪,[1‬ע' ‪(167‬‬

‫‬

‫קבלת עול מלכות שמים ועול תורה ומצוות היא הכרעתו הערכית הגדולה ביותר של האדם‪ ,‬ולא‬ ‫ניתן לנמקה בנימוקים מן החוץ‪ .‬ודע‪ ,‬שהוא הדין בכל הכרעה ערכית‪ .‬אם ישאל אדם‪ :‬למה אהיה‬ ‫‪9‬‬


‫גרסה ‪1‬‬ ‫אדם הגון וישר‪ ,‬כשאני יכול להיות מנוול ולהפיק מזה תועלת? – על כך אין תשובה אלא רק‬ ‫הצגת ההגינות עצמה כערך‪ .‬אם ישאל אדם‪ :‬למה אהיה דבק בעמי ובארצי‪ ,‬אם על‪-‬ידי ירידה מן‬ ‫הארץ אוכל לשפר את מצבי? – גם כאן אין תשובה אחרת אלא הצגת הדבקות בעם ובארץ‬ ‫כערך‪ ,‬אשר יש לשלם מחיר עבורו‪ .‬וכן יש הרואים בקבלת עול מלכות שמים ועול תורה ומצוות‬ ‫ערך עליון‪ ,‬גם אם הוא עול ולא הבטחת הנאה‪,[1]) .‬ע' ‪.(120 - 121‬‬ ‫‬

‫עיקרה ומרכזיותה של הבעיה הדתית ביהדות‪ :‬עניין המצוות המעשיות )]‪ ,[1‬ע' ‪ ...(15‬היהדות‬ ‫כתופעה היסטורית ספציפית ובעלת זהות ורציפות של שלושת אלפים שנה לא התגלמה אלא‬ ‫בדבר אחד – במצוות מעשיות‪ ,‬המצטרפות לבניין שיטתי בצורת ההלכה‪ ...‬יתר על כן‪ :‬דווקא‬ ‫תכניה האמוניים של היהדות היו שנויים במחלוקת ביהדות גופא‪ ,‬ועל‪-‬כל‪-‬פנים ניתנו‬ ‫לאינטרפרטציות שונות וסותרות בדורות שונים‪ ,‬ואפילו באותו דור עצמו )]‪ ,[2‬ע' ‪(16 ,15‬‬

‫‬

‫ובהקשר זה על עצמו‪ :‬אני אדם שקיבל‪ ...‬עול תורה ומצוות ולא את עול המוסר‪ .‬אין אני לא‬ ‫אנרכיסט‪ ,‬לא קוסמופוליט ולא פציפיסט )]‪ ,[1‬ע' ‪.(315‬‬

‫ליבוביץ על ההבחנה בין עבודת האל "לשמה" לבין "שלא לשמה"‪:‬‬ ‫ליבוביץ' חידד ‪ -‬הדת היהודית היא למעשה שתי דתות‪ ...‬שתי אמונות‪" ...‬אנו מבחינים בשני טיפוסים בדתיות ‪-‬‬ ‫התמצית של שני טיפוסי הדתיות ביהדות מתבטאים ב"אמונה לשמה" ו"אמונה שלא‪-‬לשמה"‪.‬‬ ‫ובכן‪:‬‬

‫•‬

‫אמונה‪-‬שלא‪-‬לשמה‪ :...‬מאמינים אלה אין דעתם מכוונת כלל לה' אלא לעצמם‪ :‬הם הוגים‬ ‫בצרכיהם )החומריים או הנפשיים(‪ ,‬בצרותיהם )החומריות או הנפשיות(‪ ,‬במאווייהם‬ ‫ובתקוותיהם‪ .‬את עצמם הם רואים כתכלית‪ ,‬ואילו את ה' הם מכירים כאמצעי לסיפוק צרכיהם‪,‬‬ ‫לישועתם מצרותיהם ולמילוי תקוותיהם‪ .‬אין הם מאמינים בה'‪...‬אלא במי שממונה על מילוי‬ ‫תפקידים למען העולם והאדם" )]‪.(197 ,[1‬‬

‫•‬

‫אמונה‪-‬לשמה‪ :‬היא הגות האדם בשאלה כיצד אני מתייחס לה'‪ .‬לא מה אני מבקש או מצפה‬ ‫מה'‪ ,‬אלא מה אני מקבל עלי כעבודת ה'‪ .‬אין אני יודע מאומה על כוונה של ה' בבריאת העולם‪ ,‬או‬ ‫על תכלית שלה יעד את האדם‪...‬ספק גדול הוא אם ניתן להחיל על ה' תארים של "כוונה"‪,‬‬ ‫תכלית‪ ,‬וכדומה‪ ,‬השאולים מקטגוריות של התודעה האנושית )]‪.(197 ,[1‬‬ ‫‪10‬‬


‫גרסה ‪1‬‬ ‫•‬

‫הרמב"ם‪ ...,‬מתייחס לשתי רמות של האמונה‪ ,‬ששתיהן מוכרות כלגיטימיות‪ ,‬אעפ"י שיתרונה של‬ ‫האחת מן השנייה כיתרון האור מן החושך )]‪.(283 ,[1‬‬

‫•‬

‫הרמב"ם מכיר גם את חולשת בני אדם‪ ,‬ולכן הוא קובע‪" :‬התורה התירה לבני‪-‬אדם לעבוד את ה'‬ ‫ולקיים את המצוות עבור שכר ולהימנע מן העבירות מיראת העונש" )]‪.(199 ,[1‬‬

‫•‬

‫הגר"א‪ :‬שלומד בשביל פניות‪ ,‬מפני כבוד ועושר‪ .....,‬המעשה עצמו הוא שקר‪.‬‬ ‫שלומד בשביל בוראו שימצא חן בעיניו וייתן שכר טוב לעולם הבא‪....‬אף שהמעשה עצמו הוא טוב‬ ‫מ"מ הוא הבל )]‪.(204 ,[1‬‬

‫•‬

‫שוֶוה להם תוכן ערכי רק אם‬ ‫ואשר לי – אין אני יודע אם יש תכלית לחיי‪ ,‬אבל אני מאמין שאני ְמ ַ‬ ‫בחיי אלה אעבוד את ה'‪ .‬קבלת עול מלכות שמיים ועול תורה ומצוות היא האמונה‪ ,‬שאליה אדם‬ ‫יכול להגיע רק בעצמו ומעצמו‪ ...,‬אבל אם הגיע אליה – אין היא מתערערת על‪-‬ידי הפגמים‬ ‫החמורים שהוא מוצא בבריאה האֱ ל ִֹהית ובאדם יציר האלוהים‪ .‬ואם אתה שואל‪" :‬ומה אנו‬ ‫המוגבלים יכולים לעשות ולתקן?" – התשובה היא‪ :‬השתדל לתקן את עצמך )]‪.(197 ,[1‬‬

‫האלֹוהית‪ ,‬ותפקידו של אלוהים בשליטה על המאורעות‪.‬‬ ‫ליבוביץ' בעניין ההשגחה ֱ‬ ‫בקיצור נמרץ אסכם את עמדת ליבוביץ'‪:‬‬ ‫‬

‫פעם שנברא העולם‪ ,‬מה תפקידו של ה'? – אין הקב"ה שולט על מעשי האדם‪ .‬תפקידו "לשלוט" על חוקי הטבע‪.‬‬

‫‬

‫במה גומל ה' למאמיניו?‪ -‬שכר מצווה‪ ,‬מצווה‪ .‬אין שכר גדול לאדם מאשר הזכות לעבוד את ה'‪.‬‬

‫ובלשונו של ליבוביץ'‪:‬‬

‫‬

‫"השגחה כללית"‪ :‬ההשגחה הכללית‪ ,‬אינה אלא החוקיות של הטבע‪ ,‬שהאדם כפוף לה ככל יש‬ ‫טבעי ) ]‪ ,[1‬ע' ‪ .(104‬בחוקי הטבע ובמהלך ההיסטוריה אין שום תכליתיות או מגמתיות‪ ,‬אלא‪,‬‬ ‫"עולם כמנהגו נוהג" )תלמוד בבלי מסכת עבודה זרה דף נד‪/‬ב( ) ]‪ ,[1‬ע' ‪.(104‬‬

‫‬

‫"השגחה פרטית"‪ :‬ברור לגמרי הוא שהרמב"ם מפרש את המונח המסורתי "השגחה פרטית"‬ ‫כהכרה שהאדם – כל אחד ��פרט ‪ -‬מכיר את ה'‪ ,‬ובזה ה' מכירו או – לשון אחר – "משגיח"‬ ‫עליו‪ ...‬אני יודע שמיליוני יהודים הבינו זאת אחרת )]‪.(97 ,[3‬‬

‫‪11‬‬


‫גרסה ‪1‬‬ ‫‬

‫אלוהים שמכירים אותו מתוך הטבע ומתוך ההיסטוריה הוא אלוהים עלוב מאד ‪ -‬לאמיתו של‬ ‫דבר אין הוא אלוהים כלל‪ ,‬אלא אמצעי עזר לחשיבתו או הרגשתו של האדם ) ]‪ ,[1‬ע' ‪.(103‬‬

‫‬

‫האמונה הדתית אינה ביטוי להסבר שהאדם נותן לעולם ולא ביטוי לביטוח שהוא רוצה לבטח את‬ ‫עצמו‪ .‬הדת אינה מסבירה כלום‪ ,‬אינה מבטיחה כלום‪ ,‬אלא היא דורשת ותובעת ) ]‪ ,[1‬ע' ‪.(103‬‬

‫‬

‫ההשגחה האֱ לֹוהית היא בכל דבר‪...‬לטיפשים‪ ,‬הרואים "אצבע אלוהים" במאורעות מסוימים‪,‬‬ ‫דווקא‪ ,‬ייאמר‪ :‬איזה מאורעות בהיסטוריה אינם אצבע אלוהים? מן הבחינה הזאת כל המאורעות‬ ‫שווים‪ ,‬ואין מסקנה דתית מתחייבת מהם )]‪ ,[1‬ע' ‪ .(104‬אין לאירועים היסטוריים ערך דתי‪ .‬אין‬ ‫האמונה תלויה במה שמתרחש בהיסטוריה )]‪.(106 ,[1‬‬

‫‬

‫"שכר ועונש"‪ ,‬כמושגים דתיים‪ ,‬אין להם שום קשר למושגים האנושיים חברתיים הקרויים‬ ‫במונחים אלה‪ .‬הדבקות באלוהים היא הטוב – ולא אמצעי להשגת הטוב‪ ,‬לא דבר אשר תמורתו‬ ‫האדם מקבל דבר טוב‪" .‬שכר מצווה‪-‬מצווה")]‪ ,[1‬ע' ‪.(104‬‬ ‫הפסוק האחרון הוא מפרקי אבות והיה פסוק מפתח בהגותו של ליבוביץ‪ .‬לנושא שכרן של המצוות נשוב בהמשך‪.‬‬

‫‬

‫"צדק"‪" ,‬משפט"‪" ,‬זכות"‪ ,‬הן קטגוריות אנושיות מובהקות‪ ,‬החלות רק על יחסים בין אדם לאדם‬ ‫)]‪ ,[1‬ע' ‪.(104‬‬

‫‬

‫ויש עוד לומר שבעולם כמות‪-‬שהוא‪ ,‬אין משיכת חוטים בידי האל ניכרת כלל‪ .‬אין האל ממונה על‬

‫הסדר ענייני העולם והאדם‪ .‬לראש‪-‬הממשלה יש תפקיד לגבי המדינה‪ ,‬אבל לא כן לאלוהים‬ ‫לגבי העולם‪.(97 ,[3]) .‬‬ ‫‬

‫אם אתה מבין את המושג 'השגחה' במובן העממי‪ ,‬אז גם נשרפו שישה מיליון יהודים בתאי‬ ‫הגזים בעזרת השם )]‪ .(97 ,[3‬אם אתה רואה בניצחוננו במלחמת ששת הימים את פעולת‬ ‫"ההשגחה העליונה" – תצטרך לראות אותה גם במיתתם של ‪ 1.5‬מיליון ילדי ישראל בחנק‬ ‫ובשרפה‪ .‬אין איוולת וחוצפה גדולה מזו של שליפת "ההשגחה העליונה" מן הכיס להנאתנו‪,‬‬ ‫כשהדבר הוא לטובתנו דווקא‪ ,‬ולא כשהוא אינו לטובתנו )]‪.(224 ,[1‬‬

‫‬

‫כל אלה שמאמינים בעזרת‪-‬השם ספק אם הם מאמינים בשם )]‪.(97 ,[3‬‬

‫‪12‬‬


‫גרסה ‪1‬‬ ‫‬

‫‪...‬כל ההלכה היא ביטוי לשאלת יחסו של האדם אל האלוהים‪ .‬אני תמיד שואל אנשים האומרים‬ ‫לי שהם מאמינים באלוהים או באלוהות‪ ,‬אבל אינם מוכנים לקבל על עצמם את עול המצוות‪:‬‬ ‫במה אתה מאמין? בזקן היושב בשמיים ומושך משם בחוטי העולם? נניח שיש לך אפילו הוודאות‬ ‫שכך הוא – מה אכפת לך? )]‪.( 97 ,[3‬‬

‫עוד מדברי ליבוביץ' על ההשגחה הפרטית‬ ‫•‬

‫הואיל ו"הרשות נתונה" לכל אדם‪ ,‬שואל ליבוביץ'‪ :‬מה נותר‪ ,‬איפוא‪ ,‬ממושג ההשגחה הפרטית‪,‬‬

‫)שגם‬

‫הוא( מעוגן עמוק‪-‬עמוק בתודעה הדתית?‬ ‫•‬

‫אין הרמב"ם יכול לקבל את מושג ההשגחה הפרטית במובנם של מאמרים כגון "אין אדם נוקף‬ ‫אצבעו מלמטה אא"כ מכריזין עליו מלמעלה"‪ ,‬או "ארבעים יום קודם יצירת הולד בת קול יוצאת‬ ‫ואומרת בת פלוני לפלוני"‪...‬‬

‫•‬

‫ככל תכניה של התודעה הדתית‪ ,‬גם האמונה בהשגחת ה' איננה אחת לכל המאמינים‪ ,‬אלא יש‬ ‫בה שתי רמות שונות – אחת למקבלים עליהם עבודת ה' לשמה‪ ,‬ואחרת לעובדים שלא לשמה‪.‬‬ ‫הראשונים הם‪ ,‬לדעת הרמב"ם‪" ,‬שלמים" – והם מיעוט‪ .‬האחרונים – והם הרוב הגדול – אינם‬ ‫נפסלים מלהיות מקהל עובדי ה'‪ ,‬אלא שלכלל שלמות לא הגיעו‪ .‬ל"המון המאמינים" ההשגחה‬ ‫האלוהית עליהם היא מעין השגחת הרועה על עדרו‪...‬שבכלן המשגיח ממונה על סיפור צורכי‬ ‫המושגח‪ .‬המאמין בה' "באמת" מזהה את השגחת ה' עליו עם מידת קירבתו לאלוהיו‪ .‬בניסוחו‬ ‫הנעלה של הרמב"ם‪ ,‬הוא מכיר ש"ה' עמו" לפי ש"הוא עם ה'"‪...‬הידיעה שהאדם יודע את ה' היא‪-‬‬ ‫היא הידיעה שה' יודע אותו‪ ,‬והיא‪-‬היא השגחתו עליו‪" .‬כמו שאנחנו השגנוהו באור )=השכל( אשר‬ ‫השפיע עלינו‪ ,‬ובעבורו הוא עמנו משקיף ורואה‪...‬והבן זה מאד!"‬

‫•‬

‫לא מטבע ברייתו כיצור אנוש נמצא האדם בהשגחה אלוהית‪ .‬עליו מוטל לרכוש לעצמו השגחה‬ ‫זו‪ ,‬כמתגלמת בדבקותו בה'‪...‬הזוכה לה "הוא עם אלוהיו ואלוהיו עמו"‪.‬‬

‫•‬

‫ומסכם ליבוביץ'‪:‬‬

‫ההשגחה הכללית ‪ -‬מערכת של סיבתיות שלה כפוף גם האדם מטבעו‪...‬‬ ‫ההשגחה הפרטית – היא ההישג של כוחו השכלי של האדם‪...‬‬

‫‪13‬‬


‫גרסה ‪1‬‬ ‫ליבוביץ' וי"ג עיקרי האמונה‬ ‫לליבוביץ'‪ ,‬מעריצו הגדול של הרמב"ם‪ ,‬היה קשה להתמודד כפשוטם עם הבנת חלק מ‪ -‬י"ג עיקרי האמונה שחיבר‬ ‫הרמב"ם‪.‬‬ ‫ניזכר בי"ג העיקרים כפי שהם מופיעים בסידורי התפילה‪:‬‬ ‫דּומים‪.‬‬ ‫ְׁשהּוא ַקדְמֹון ְלכָל ְק ִ‬ ‫ְאין לֹו ּדְמּות ַהּגּוף‪ .‬ד‪ .‬ו ֶ‬ ‫ְאין לֹו ּגּוף ו ֵ‬ ‫ִיח‪ .‬ב‪ .‬וְהּוא ֶא ָחד‪ .‬ג‪ .‬ו ֵ‬ ‫ׁשּג ַ‬ ‫ּומ ְ‬ ‫ׁש ַה ָּקדֹוׁש ּבָרּו ְך הּוא ָמצּוי ַ‬ ‫א‪ֶ .‬‬ ‫ְׁשהּוא ‪C‬דֹון ְלכָל‬ ‫ּׁשלֹום ֱא ֶמת‪ .‬ח‪ .‬ו ֶ‬ ‫מֹׁשה ַרּבֵנּו ָעלָיו ַה ָ‬ ‫ׁשבֹות ְּבנֵי ‪C‬דָם‪ .‬ז‪ּ .‬ונְבּו‪G‬ת ֶ‬ ‫ְאין ֲעבֹודָה לְזּולָתֹו‪ .‬ו‪ .‬וְיֹו ֵד ַע ַמ ְח ְ‬ ‫ה‪ .‬ו ֵ‬ ‫ִיאים‪.‬‬ ‫ַהְּנב ִ‬ ‫ְׁש ִעים‬ ‫ְׁש ַה ָּקדֹוׁש ּבָרּו ְך הּוא ַמ ֲענִיׁש ָלר ָ‬ ‫ְׁשלֹום‪ .‬י"א‪ .‬ו ֶ‬ ‫ְמן‪ַ ,‬חס ו ָ‬ ‫ׁש ַּתּנֶה ְּבׁשּום ז ַ‬ ‫ְׁשּלֹא ִּת ְ‬ ‫ּׁש ַמיִם‪ .‬י‪ .‬ו ֶ‬ ‫ְׁש ַהּתֹורָה נְתּונָה ִמן ַה ָ‬ ‫ט‪ .‬ו ֶ‬ ‫ְה ָחיֹות‪.‬‬ ‫ְׁש ַה ֵּמ ִתים ֲע ִתידִים ל ֵ‬ ‫יח‪ .‬י"ג‪ .‬ו ֶ‬ ‫ׁש ַ‬ ‫ְׁשּיָבֹוא ֶמ ֶל ְך ַה ָּמ ִ‬ ‫ִיקים‪ .‬י"ב‪ .‬ו ֶ‬ ‫ׂשכָר טֹוב ַל ַּצּד ִ‬ ‫ׁשּלֵם ָ‬ ‫ּומ ַ‬ ‫ְ‬ ‫במיוחד היה קשה לו עם עיקרים א‪ ,‬י"א‪ ,‬י"ב ו‪ -‬י"ג‪.‬‬ ‫בהקשר לפרשנות על י"ג עיקרי‪-‬אמונה אלו מצטט ליבוביץ' את הרמב"ם עצמו‪" :‬כבר אמרתי פעמים רבות שכל‬ ‫מחלוקת שתהיה בין החכמים שאינה באה לידי מעשה אלא שהיא אמונת דבר בלבד – אין צד לפסוק הלכה כאחד‬ ‫מהם" )]‪.(107 ,[1‬‬ ‫ואכן‪ ,‬כאמור‪ ,‬ליבוביץ' לא מקבל עיקרים אלו כפשוטם‪ .‬הנה פרשנותו‪:‬‬ ‫"שכר ועונש"‪ :‬כמושגים דתיים ‪" -‬שכר מצווה‪-‬מצווה"‪.‬‬ ‫"השגחה פרטית"‪ :‬הכרה שהאדם – כל אחד כפרט ‪ -‬מכיר את ה'‪ ,‬ובזה ה' מכירו או – לשון אחר – "משגיח"‬

‫עליו‪.‬‬

‫תחיית המתים‪ :‬בהסתמך על דברי הרמב"ם עצמו ‪" -‬רשעים בחייהם קרויים מתים וצדיקים במיתתם קרויים חיים"‪.‬‬ ‫המשיח‪ :‬לדעת הרמב"ם‪ ,‬השגת דעת ה' בקרב האנושות היא‪-‬היא הגאולה עצמה‪ .‬אל גאולה מסוג זה מתכוון ישעיהו‬ ‫ואין רמז למשיח כדמות אנושית מסוימת‪ .‬יתרה מזאת ‪ -‬לא הייתה לכך השפעה בחיים‪ .‬ברגע שהרעיון המשיחי‬ ‫התחיל לשאת פירות מוחשיים‪ ,‬כמעט שהרס את העם היהודי‪ .‬הוא הוליד את הנצרות ואת השבתאות ובימינו – את‬ ‫גוש‪-‬אמונים )]‪ ,[3‬ע' ‪.(92‬‬

‫ליבוביץ' על שכר המצוות‬

‫)מבוסס על ציטוטים מ‪ ,[22] -‬ע' ‪:(87 -70‬‬

‫הדברים שלהלן הם הרחבה של הנושא עבודת השם "לשמה" וש"לא לשמה"‪ :‬בספרו "שיחות על פרקי אבות ועל‬ ‫הרמב"ם" ניתח ליבוביץ' שלושה פסוקים מפרקי אבות שיש ביניהם סתירות‪:‬‬ ‫‪.1‬‬

‫ְק ֵּבל‬ ‫ׁשין ֶאת ָהרַב עַל ְמנָת ל ַ‬ ‫ׁש ְּמ ִ‬ ‫ֲב ִדים ַה ְמ ַ‬ ‫אֹומר‪3 ,‬ל ִּת ְהיּו ַכע ָ‬ ‫ַּדיק‪ .‬הּוא ָהיָה ֵ‬ ‫ּׁש ְמעֹון ַהּצ ִ‬ ‫ְטיגְנֹוס ִאיׁש סֹוכֹו ִק ֵּבל ִמ ִ‬ ‫‪3‬נ ִ‬ ‫ׁש ַמיִם ֲעלֵיכֶם‪:‬‬ ‫ִיהי מֹורָא ָ‬ ‫ְק ֵּבל ְּפרָס‪ ,‬ו ִ‬ ‫ׁשּלֹא עַל ְמנָת ל ַ‬ ‫ׁשין ֶאת ָהרַב ֶ‬ ‫ׁש ְּמ ִ‬ ‫ֲב ִדים ַה ְמ ַ‬ ‫ְּפרָס‪ֶ ,‬אּלָא ֱהוּו ַכע ָ‬

‫‪.2‬‬

‫ֲברָה גֹו ֶררֶת‬ ‫ׁש ִּמ ְצוָה ּגֹו ֶררֶת ִמ ְצוָה‪ ,‬וַע ֵ‬ ‫ֵח ִמן ָה ֲע ֵברָה‪ֶ .‬‬ ‫ְב ֲחמּורָה(‪ּ ,‬ובֹור ַ‬ ‫ְמ ְצוָה ַקּלָה )ּכ ַ‬ ‫אֹומר‪ֱ ,‬הוֵי רָץ ל ִ‬ ‫ֶּבן ַעּזַאי ֵ‬ ‫ֲברָה‪.‬‬ ‫ּוׂשכַר ע ֵ‬ ‫ּׂש ַכר ִמ ְצוָה‪ִ ,‬מ ְצוָה‪ְ .‬‬ ‫ׁש ְ‬ ‫ֲברָה‪ֶ .‬‬ ‫עֵ‬

‫‪.3‬‬

‫ּׁשב‬ ‫ֶהוֵי ְמ ַח ֵ‬ ‫ׁשל ִמצְֹות‪ .‬ו ֱ‬ ‫ׂש ָכרָן ֶ‬ ‫ּתן ְ‬ ‫יֹוד ַע ַמ ַ‬ ‫‪ּ3‬תה ֵ‬ ‫ׁש ֵאין ָ‬ ‫ְב ֲחמּורָה‪ֶ ,‬‬ ‫ָהיר ְּב ִמ ְצוָה ַקּלָה ּכ ַ‬ ‫ֶהוֵי ז ִ‬ ‫אֹומר‪...‬ו ֱ‬ ‫ַּבי )יהודה הנשיא( ֵ‬ ‫רִ‬ ‫ֲברָה ְּכֶנגֶד ֶה ְפ ֵס ָדּה‪.‬‬ ‫וׂשכַר ע ֵ‬ ‫ׂש ָכרָּה‪ְ ,‬‬ ‫ֶה ְפ ֵסד ִמ ְצוָה ְּכֶנגֶד ְ‬ ‫‪14‬‬


‫גרסה ‪1‬‬ ‫הנה דבריו‪:‬‬

‫•‬

‫'התירו)!( חכמים‪...‬לעשות את המצוות לתקות שכר ולהימנע מן העברות מיראת עונש'‪....‬מאמרו‬ ‫ְקּבֵל ְּפרָס אלא רק דורש ממנו להימנע‬ ‫של אנטיגנוס ‪ -‬אינו אוסר על האדם את העבודה עַל ְמנָת ל ַ‬ ‫ממנה; וייתכן שזוהי גם כוונתו במלים המשלימות את מאמרו‪ :‬אם אין אתם מסוגלים לעבוד את‬ ‫ׁש ַמיִם ֲעלֵיכֶם'‪ .‬הבחנה זו בין 'אהבה' ל'יראה'‪...‬מעוגנת‬ ‫ִיהי מֹורָא ָ‬ ‫ה' מאהבה ‪ -‬על‪-‬כל‪-‬פנים 'ו ִ‬ ‫במקורותיה הראשוניים של האמונה ‪ -‬בפרשיות התורה שהיו ל"קריאת‪-‬שמע"‪ .‬אם נשווה את‬ ‫ששת הפסוקים של הפרשה הראשונה )'שמע'( עם תשעת הפסוקים של השניה )'והיה אם‬ ‫שמוע'(‪ ,‬ייראו לנו כשני עולמות‪ ...‬מנוגדים זה לזה‪ .‬ב'שמע' מוצגת לאדם התביעה המוחלטת‬ ‫לעבודת‪-‬ה'‪ ,‬תביעה ללא‪-‬תנאי‪...‬לא הבטחת שכר‪...‬לפיכך היא מכונה‪'...‬אהבה'‪ .‬והיפוכו של דבר‬ ‫ב'והיה אם שמוע'‪ ,‬שבזה החיוב של עבודת‪-‬ה' מנומק בתלותם של שלום הארץ ושלום העם ‪...‬‬ ‫ושוב מסביר לנו הרמב"ם ש'שמע' היא אמונתו של 'האדם השלם'‪ ,‬ואילו 'והיה אם שמוע' נאמרה‬ ‫לתקנתם של חסרי השלמות באמונה‪".‬‬

‫•‬

‫העו ֶלה‪...‬במאמרו של אנטיגנוס‪...‬הוא שדבריו ניתנים להתפרש ‪ -‬ואף נתפרשו ‪ -‬באחד משני‬ ‫דרכים‪:‬‬ ‫‪ o‬שבתודעתו של עובד ה' תנותק‪...‬עשיית המצוות מן ציפיה לשכר‪...‬וזהו הפירוש‬ ‫המסורתי; או‬ ‫‪ o‬שאין בפועל קשר בין מצוה‪...‬ובין גורלו של המקיים מצוה‪...‬‬

‫•‬

‫את דברי בן‪-‬עזאי ייתכן לפרש‪...‬שעצם עשייתה )של המצווה( הוא השכר על עשייתה‪ ,‬משום‬ ‫שאין שכר גדול לאדם מאשר הזכות לעבוד את ה'‪.‬‬

‫•‬

‫דברי רבי )יהודה הנשיא(‪)...‬הם( לכאורה בניגוד למאמרו של אנטיגונוס‪ ...‬אולם ייתכן שיש לפרש את‬ ‫דברי רבי בדרך אחרת‪ :‬אם אין אנו יודעים את טיבו של השכר שעל מעשה המצוה‪ ,‬לא מן הנמנע‬ ‫הוא שאין הוא אלא המעשה עצמו! וניתן למצוא סימוכין לפירוש זה בהמשך דבריו של רבי‪...' :‬‬ ‫ֲברָה ְּכֶנגֶד ֶה ְפ ֵסדָּה '‪...‬כיצד יוכל האדם 'לחשב'‬ ‫וׂש ַכר ע ֵ‬ ‫ׂש ָכרָּה‪ְ ,‬‬ ‫ּׁשב ֶה ְפ ֵסד ִמ ְצוָה ְּכֶנגֶד ְ‬ ‫ֶהוֵי ְמ ַח ֵ‬ ‫וֱ‬ ‫דברים שאינם ידועים לו?‪...‬אם המצוה היא הש��ר והעבירה היא העונש ‪ -‬הרי ידועים הם‬ ‫לעושיהם‪ ,‬והם יכולים לחשבם זה כנגד זה‪".‬‬

‫•‬

‫'שמא תאמר הריני לומד תורה בשביל‪...‬שאקבל שכר לעולם‪-‬הבא‪:...‬‬ ‫‪15‬‬


‫גרסה ‪1‬‬ ‫‪ o‬איוב )לאחר התגלות ה' לו( ואסף )תהל' ע"ג( משלימים עם 'צדיק ורע לו' ‪ -‬לא משום‬ ‫התנחמות בטוב שתזכה בו נפשם‪ ,‬אלא משום הכרתם שהטוב הוא הדבקות בה' בעולם‬ ‫כמות‪-‬שהוא‪ ,‬ללא קשר לגורלו של האדם בעולם הזה‪...‬‬ ‫‪ o‬ואם יאמרו בעלי‪-‬מחלוקתי‪ ,‬כרבים משלומי‪-‬אמוני ישראל‪ ,‬שהרמב"ם‪ ,‬עמוד ההוראה‬ ‫בהלכה‪ ,‬אינו נאמן עליהם מבחינת האמונה‪ ,‬ובייחוד תורת‪-‬הגמול שלו אין לה חזקת‬ ‫כשרות ‪ -‬אפנה אותם אל דמות ייצוגית מובהקת של היהדות 'הרבנית' ‪ -‬ישיבתית‪ ,‬אל‬ ‫ר' חיים מוולוז'ין‪ ,‬תלמיד הגר"א ומחוללה של יהדות‪-‬התורה של ישיבות ליטא במאה ה‪-‬‬ ‫‪ .19‬גם הוא פירש את פרקי‪-‬אבות‪' ...‬כל מעשי האדם במצוות הם‪-‬הם שכרו‪ ,‬והוא‬ ‫בעצמו עושה לו השכר‪ ...‬עיקר השכר הוא מה שזוכה לעבוד מלך הכבוד‬ ‫ָהם ֵחלֶק בעֹולָם‬ ‫ָאל יֵׁש ל ֶ‬ ‫ִׂשר ֵ‬ ‫הקב"ה‪...‬לא אמר התנא "ּכָל י ְ‬

‫ָא" )משנה‪ ,‬מסכת סנהדרין‪,‬‬ ‫ַהּב‬

‫פרק י'( ואמר לעוה"ב כי בעוה"ב משמעו היה שהעוה"ב הוא דבר בפני עצמו‪ ,‬מוכן מעת‬ ‫הבריאה‪ ,‬ואם יצדק האדם יתנו לו בשכרו חלק ממנו‪ .‬אבל האמת שהעוה"ב הוא‬ ‫מעשה ידי האדם עצמו‪ ,‬שהוא עושה עתה העוה"ב במעשה המצוות והתקין חלק‬ ‫לעצמו במעשיו‪'...‬‬ ‫•‬

‫לסיכום‪:‬‬

‫חמש פעמים )לפחות( נמצא בש"ס דברי אמוראים‪' :‬לעולם יעסוק אדם בתורה ובמצוות ואפילו‬ ‫שלא‪-‬לשמן‪ ,‬שמתוך שלא‪-‬לשמן בא לשמן' – דעה )שכאמור( שגם הרמב"ם מקבל אותה‪.‬‬ ‫ולעומתה נמצא 'העוסק בתורה לשמה נעשית לו סם חיים‪ ,‬שלא לשמה נעשית לו סם‪-‬המוות'‬ ‫)תע' ז'‪ ,‬ע"א(‪....‬‬ ‫דעות מנוגדות הן‪ ,‬ושתיהן מעוגנות בעולמה של היהדות )]‪ ,[22‬ע' ‪.(78‬‬

‫ְהרְׁשּות נְתּונָה"‬ ‫ליבוביץ' על " ַהּכֹל צָפּוי‪ ,‬ו ָ‬ ‫•‬

‫)מבוסס על ציטוטים מ‪ ,[22] -‬ע' ‪:(114 -100‬‬

‫אמרה בת ארבע מילים במסכת אבות מבטאת תמצית אחת מן השאלות הגדולות המטרידות את‬ ‫האדם בכל התרבויות‪ ,‬תקופות‪ ,‬אמונות‪ ...‬דברי ר' עקיבא גדול התנאים‪ ,‬ועליהם‪ ,‬אומר גדול‬ ‫המאמינים‪...,‬שלאחר תקופת התלמוד‪ ,‬הרמב"ם‪ ,‬בפירוש המשנה‪' :‬זה המאמר כלל דברים‬ ‫גדולים מאוד‪ ,‬וראוי היה זה המאמר שיהא לר' עקיבא'‪...‬‬ ‫‪16‬‬


‫גרסה ‪1‬‬ ‫•‬

‫מעתה מתעוררת בכל חריפותה השאלה הנוקבת של בחירתו החופשית של האדם‪ ...‬נמצא‬ ‫העתיד קבוע מראש‪ ,‬וכיצד תיתכן רשות בידו של אדם לעשות טוב או רע? ושוב ‪ -‬אם נוסיף‬ ‫להשתמש בקטגוריות החשיבה האנושית ‪ -‬כיצד ייתכן לחייב את האדם במעשה מסוים או להטיל‬ ‫עליו את האחריות למעשה שיעשה‪ ,‬אם מעשה זה קבוע ועומד מאז ומעולם בידיעתו של השי"ת‬ ‫שהיא ודאית?‪...‬האם אפשר להעמיד את האדם בפני הכרעה לגבי דבר שכבר הוכרע?‪...‬מהי‬ ‫ההצדקה לגמול על עשיה או אי‪-‬עשיה הכפויות על האדם?‬

‫•‬

‫יש ּ ַב ִּמ ְס ּ ָת ִרים וַ אֲ נִ י‬ ‫אין בדברי ר' עקיבא אלא מה שנתכוון הנביא בשאלתו הרטורית‪ִ " :‬אם יִ ּ ָס ֵתר ִא ׁ‬

‫לֹא ֶא ְר ֶאנ ּּו"?! )ירמ' כ"ג‪ ,‬כ"ד(‪ .‬ברור הוא שר' עקיבא לא פתר את הבעיה‪ ,‬ומסתבר שאף לא נתכוון‬ ‫לפתרה במאמר בן ארבע מלים‪ ,‬אלא רק להציגה בכל חריפותה‪...‬‬ ‫•‬

‫הניסיונות לענות הם מתכניה של ההגות הדתית מאז ומעולם‪...‬‬

‫•‬

‫רוב התמימים )ואין תמימות ציון שבגנאי‪ ,‬חלילה(‪ ,‬ואף הרבה הוגים‪ ,‬מתרשמים מפסוקים‬ ‫שמשמעותם נראית מפורשת וחד‪-‬משמעית כמניחה בפשטות בחירה חופשית של האדם‪...‬‬ ‫‪ o‬דברים ל'‪ְ :‬ר ֵאה נָ ַת ִּתי ְלפנ ָ‬ ‫ֶיך ַה ּ ֹיום ֶאת ַה ַחיִ ּים ְו ֶאת ַה ּט ֹוב ְו ֶאת ַה ּ ָמוֶ ת וְ ֶאת ָה ָרע‪ַ ...‬ה ִעד ִֹתי ָב ֶכם‬ ‫ָ‬ ‫ַה ּ ֹיום ֶאת ַה ּ ׁ ָש ַמיִ ם ְו ֶאת ָה ָא ֶרץ ַה ַחיִ ּים ְו ַה ּ ָמוֶ ת נָ ַת ִּתי ְלפנ ָ‬ ‫וב ַח ְר ּ ָת ּ ַב ַחיִ ּ ים‪...‬‬ ‫ֶיך ַה ְּב ָר ָכה ְו ַה ְ ּקלָ לָ ה ּ ָ‬ ‫ָ‬

‫‪ o‬כל האזהרות בתורה ובנביאים‪...‬אינם מוצדקים אלא אם חופשי האדם בבחירתו‪...‬‬ ‫‪ o‬ה"שולחן ערוך" פותח ב"יתגבר כארי לעמוד בבוקר לעבודת ה'"‪.‬‬ ‫•‬

‫אולם‪ ,‬המעמיק יותר‪ ,‬ודווקא המעמיק באמונה‪ ,‬ישים לבו לכך שאומנם מוצגת לאדם במקרא‬ ‫הדרישה לבחור‪ ,‬אבל בשום מקום לא ניתנת לו ערובה מפורשת שהוא מסוגל לבחור‪...‬וכן אמר‬ ‫חכם שנון‪ ,‬אתיאיסט מאומות נעולם‪ :‬האדם בן חורין לפעול כמאוויי‪-‬לבו‪ ,‬אבל אין הוא אדון‬ ‫למאוויי‪-‬לבו )שופנהאואר(‪.‬‬

‫•‬

‫כל המאמצים של הוגי‪-‬הדעות במרוצת הדורות‪...‬לא הביאו אלא לפתרונות שהם בגדר מלל‬ ‫בלבד‪...‬‬ ‫‪ o‬וזוהי מעין התשובה שנותן ר' חסדאי קרקש‪...‬אין האדם מודע להכרח הפנימי שמכוחו‬ ‫הוא רוצה מה שהוא רוצה‪...‬נמצא שאין החופש אלא תודעת החופש‪ ,‬חוויתו של האדם‬ ‫להיות חופשי‪ ...‬ר' חסדאי מקרקש‪ ,‬מצמצם את חירותו של האדם לתודעתו‬ ‫‪17‬‬


‫גרסה ‪1‬‬ ‫הסוביקטיבית ‪ ...‬ומשעבד אותו בפועל למערכת הסיבתיות הכללית של הבריאה‬ ‫האלהית‪...‬‬ ‫‪ o‬יש חוזרים על הטענה‪...‬שמבחינה דתית מוכרעת השאלה הגדולה של בחירה חופשית‬ ‫בכיוון חיובי‪...‬לפיכך היא נעשית תנאי לאמונה בה' ובתורתו‪ ,‬ואילו הסתירה שבין האמונה‬ ‫בבחירה החפשית ובין האמונה בידיעת ה' והשגחתו היא בגדר "במופלא ממך אל‬ ‫תדרוש"‪...‬‬ ‫‪ o‬אנו מוצאים גם‪"...‬הכל בידי שמיים חוץ מיראת שמיים"‬

‫)מופיע סמפר פעמים בתלמוד‪ ,‬לדוגמה‪,‬‬

‫מסכת ברכות דף ל"ג‪/‬ב' – ש‪.‬מ‪ - (.‬ובכך אין משום פיתרון‪...‬‬ ‫)אבל( הרמב"ם הרחיב את מושג "יראת שמיים" לכל מעשי האדם‪...‬שהרי "סוף כל דבר‬ ‫ודבר ממעשי בני האדם מביא לידי מצווה או עבירה"‪.‬‬ ‫•‬

‫ואכן‪ ,‬זוהי תפיסת הרצון במשנתו של הרמב"ם‪...‬בחירה חופשית בעולם של דטרמיניזם טבעי –‬ ‫דבר הנראה לכאורה מופרך מבחינה לוגית‪:...‬‬ ‫ׁשבֹות‬ ‫יֹוד ַע ַמ ְח ְ‬ ‫‪) o‬מצד אחד( בשלושה עשר היסודות של האמונה‪...‬נכללה האמונה שה' " ֵ‬ ‫ְּבנֵי‬

‫ָ‬ ‫(דם"‪.‬‬

‫‪) o‬אבל מצד שני‪ ... (:‬אין בהם )ב‪ 13 -‬עיקרי האמונה( התייחסות לאמונה בבחירה החופשית של‬ ‫האדם‪...‬ובלשון הרמב"ם‪... :‬רשות לכל אדם נתונה‪...‬ואין מי שיעכב בידו מלעשות‬ ‫הטוב או הרע‬ ‫‪o‬‬

‫‪.(!)...‬‬

‫ומבהיר ליבוביץ'‪:‬‬

‫ מן הבחינה הדתית ביהדות‪ ,‬כפי שהיא מתגלמת‪...‬בתורה ובנביאים‪ ,‬בהלכה ובאגדה‬ ‫ובהגותם של מאמינים בכל הדורות‪ ,‬ייתכן לקבל אמונה בחיוב המוטל על האדם‬ ‫להכריע‪...‬גם אם זו קיימת ועומדת מראש בידיעתו של האל‪.‬‬ ‫ סברותיו של האדם על יכולתו‪...‬וגורלו אינן שייכות לתחום האמונה‪ ,‬אלא הן בעיות‬ ‫מטאפיסיות ) = על טבעי‪ ,‬מופשט‪ .‬ש‪.‬מ‪ (.‬אשר לגביהן ייתכנו חילוקי דעות‪...‬ביהדות –‬ ‫לא אמונות ודעות מטאפיסיות‪...‬קובעות‪...‬אלא השתקפותן‪ ...‬בשמירת התורה וקיום‬ ‫המצוות‪...‬גם הרמב"ם וגם קרשקש‪ ,‬מבקרו החריף של הרמב"ם‪...‬יהודים כשרים היו‬ ‫מבחינת קבלת עול תורה ומצוות‪...‬‬ ‫‪18‬‬


‫גרסה ‪1‬‬ ‫ הרמב"ם מציג את פעולתו הרצונית של האדם כאנטיתזה לטבע‪ .‬הוא מבדיל בין‬ ‫הקורות בעולם‪ ,‬ובכלל זה קורותיו של האדם‪ ,‬הנובעות משילובו במציאות הטבעית‬ ‫ומכפיפותן לחוקיה‪ ,‬שהם‪-‬הם ההשגחה הכללית‪ ,‬ובין מעשיו של האדם הנובעים‬ ‫מרצונו החופשי‪ .‬יכולת האדם לפעול מרצונו‪ ,‬ולא מן ההכרח של טבעו‪ ,‬ולגרום על‪-‬‬ ‫ידי כך לתוצאות שלא הוטבעו מלכתחילה במציאות – זהו בעיני הרמב"ם הגדול‬ ‫שבפלאי הבריאה‪.‬‬ ‫ להשגחה הכללית משועבד גם המין האנושי וגם כל אדם כפרט‪...‬אלא שמן החוקיות‬ ‫הזאת הופקע – ברצונו של הבורא – רצונו של האדם‪ ,‬ומבחינה זו ניתנת לו "רשות"‬ ‫מוחלטת‪.‬‬ ‫ נמצא לפי שיטת הרמב"ם – חופש בחירה של האדם מקויים בעולם שברא הקב"ה‬ ‫כרצונו )"עלמא דברא כרעותיה"(‪.‬‬ ‫ הכרעותיו הרצוניות של האדם‪...‬מסורות בידי כל פרט ופרט‪ .‬החשובה בהכרעות –‬ ‫הכוונת תודעתו של האדם להכרת ה' ולעבודתו‪...‬ההכרעה איננה עובדה אנושית‬ ‫אוניברסאלית וכל אדם כפרט דוחה אותה או מקבל אותה‪...‬‬ ‫‪) o‬ולסיכום‪ ,‬מביא ליבוביץ' בסוגיה זאת דברי הרמב"ם‪...(:‬כשיש מחלוקת בין החכמים בסברת‬ ‫אמונה שאין תכליתה מעשה‪...‬אין אומרים‪...‬הלכה כפלוני‪...‬כל מחלוקת‪...‬שאינה באה‬ ‫לידי מעשה אלא שהיא אמונת דבר בלבד – אין‪...‬לפסוק הלכה כאחד מהם‪.‬‬

‫ליבוביץ' על התפילה ‪:‬‬ ‫זהו אחד הנושאים המרכזיים בהגותו של ליבוביץ'‪ .‬התפילה‪ ,‬כל‪-‬כולה שיר הלל לקב"ה ובקשה ממנו שידאג לצרכי הפרט‬ ‫והאומה‪ .‬לכאורה יש כאן סתירה מהותית‪ ,‬יסודית‪ ,‬לגישתו של ליבוביץ' ליהדות וליושב במרומים‪ .‬הנה תשובותיו של ליבוביץ'‬ ‫לסתירה זאת‪:‬‬

‫‬

‫קודם יש להבין‪:‬‬

‫משעה שבטל "סדר העבודה" )הקורבנות – ש‪.‬מ‪ (.‬בא במקומו סדר התפילה הקבועה ‪ ,‬והוא הדבר‬ ‫המקודש היום‪....‬וקדושה זאת קיימת בכל מקום שבו מניין של יהודים מתכנס לתפלה בציבור )]‪,[1‬‬ ‫ע' ‪ .(244‬משחרב המקדש ובטלו הקרבנות‪ ,‬באה במקומם התפילה‪ ,‬שהיא מאז ועד היום אחד‬

‫‪19‬‬


‫גרסה ‪1‬‬ ‫מעמודי עולמו של היהודי המקבל עליו עול מלכות‪-‬שמים‪ ,‬וליהודים מאמינים רבים היא עיקר‬ ‫עולמם הדתי‪ ,[22]) ...‬ע' ‪.(49‬‬ ‫‬

‫יש שתי משמעויות שונות של 'תפילה'‪ ,‬שהן ‪...‬מנוגדות זו לזו)]‪ ,[22‬ע' ‪.(49‬‬

‫‬

‫הגישה האחת לתפילה‪:‬‬ ‫ מיוצגת בכותרת של פרק בתהלים )ק"ב‪ ,‬א'(‪ְּ " :‬ת ִ ּ‬ ‫פלָ ה לְ ָענִ י ִכי יַעֲ טֹף וְ לִ ְפנֵי ה' יִ ׁ ְש ּפ ְֹך‬

‫יחו"‪ ,‬גם היא כשרה‪ ,‬אלא שמשמעותה הדתית דלה‪ :‬לא את ה' עובד המתפלל‪ ,‬אלא‬ ‫ש ֹ‬ ‫ִׂ‬ ‫שירות לעצמו הוא מבקש )]‪ ,[1‬ע' ‪ .(227‬ודאי שמותר לאדם להתפלל מתוך דחף או‬ ‫לחץ שבנפשו )]‪ ,[22‬ע' ‪.(59‬‬ ‫ זוהי תופעה אנושית‪-‬פסיכולוגית‪ ,‬ביטוי לדחף של נפשי של האדם‪...‬למתן פורקן‬ ‫לחוויותיו‪ ,‬לסיפוק צרכיו הנפשיים‪...‬אין הבדל בין צרכים גשמיים‪ ,‬צרכים‬ ‫אינטלקטואליים ולצרכים נפשיים‪...‬ואינה עבודת הבורא לשמה וקבלת עול מלכות‬ ‫שמיים‪ ,[22]) ...‬ע' ‪.(52‬‬ ‫ נמצא‪ ,‬ש'תפילה' זו היא תפילה להנאתו של האדם‪ ,‬שירות שהוא עושה לעצמו‪ ,‬עבודה‬ ‫שהוא עובד את עצמו‪ ,‬ואינה עבודת הבורא לשמה וקבלת עול שלכות‪-‬שמים; ספק‬ ‫הוא אם תפילה זו מבחינת מהותה פנומן דתי היא‪ ,‬או שמא אינה אלא מתן ביטוי‬ ‫לאחד מן הדחפים הפסיכולוגיים שבאדם‪...‬‬ ‫ במכתב תשובה לפגוע מוח‪ :‬לא דברתי על תפילה סתם‪ ,‬שהיא עבודת ה' ושאינה‬ ‫תלויה ברחשי ליבו של האדם‪ .‬התפלה שאדם מתפלל מתוך צורך או דחף נפשי איננה‬ ‫מצווה‪ ,‬אבל היא כשרה מאד‪ ,‬ותפילתך שעליה כתבת ושבאה ממעמקי לבך ודאי שהיא‬ ‫כשרה שבכשרות – וייתן ה' את שאלתך )]‪ ,[1‬ע' ‪.(233‬‬ ‫‬

‫הגישה השניה לתפילה‪ ,‬שונה ממנה לחלוטין‪,‬‬ ‫ התפילה המגובשת בסדור‪ .‬זוהי תפילת‪-‬חובה ותפילת‪-‬קבע‪ ,‬ובמלים אלה כלולים שני‬ ‫יסודות גדולים וחמורים של מצות עבודת‪-‬ה'‪.‬‬ ‫א‪ .‬היא תפילת‪-‬חובה‪...‬תפילה שהאדם‪...‬נדרש להתפלל אותה‪ ,‬לא תפילה שהוא יוזם‬ ‫אותה‪ ,‬אלא תפילה המוטלת עליו‪.‬‬ ‫ב‪ .‬היא תפילת‪-‬קבע‪...,‬אין היא משתנית בהתאם למצבים ‪ -‬האובייקטיביים או‬ ‫‪20‬‬


‫גרסה ‪1‬‬ ‫הסובייקטיביים ‪ -‬שבהם נתון המתפלל‪ ,‬וממילא אין היא מבטאת דווקא את התנאים או‬ ‫הנסיבות או המצבים הללו‪ .‬מזה מתחייב שאין היא נועדת לספק את צרכיו‪..:‬אין לנו אלא‬ ‫אותם שחרית מנחה ומעריב של כל יום ומוספים של שבת ויום‪-‬טוב ונעילה של יום‪-‬‬ ‫הכיפורים‪ ,‬שהם מוטלים על כל אדם מישראל ומלווים אותו על ימי חייו‪...‬‬ ‫ התפילה היא הרי אי‪-‬רציונאלית לחלוטין‪ ,‬אני יודע שאינני צריך למסור אינפורמציה לקב"ה‬ ‫על צרכי‪ .‬אני גם יודע שבשר‪-‬ודם איננו יכול לברך את השם‪ .‬זאת אומרת שכל התפילה‬ ‫אינה אלא פורמליזם של עבודת השם‪ ,‬ובימי המקדש הפורמליזם המקורי של עבודת השם‬ ‫היה קרבן‪-‬התמיד‪ ,‬ובמה זה שונה מן התפילה? )]‪ ,[3‬ע' ‪.(110‬‬ ‫ העובדה שקיום מצות‪-‬תפילה במטבע שטבעו חכמים גובש בצורת אמירת שבח ובקשת‬ ‫צרכים ‪ -‬אינה סותרת את האמור‪...‬אין להבין כלל את התפילה אלא מבחינת ראיית תוכנה‬ ‫וצורתה כריטואל וכצטמוניאל מסויים וקבוע‪ .‬מי שאינו עובד אלילים אלא עובד את מי שאמר‬ ‫והיה העולם‪ ,‬את מי שאינו גוף ולא ישיגוהו משיגי‪-‬הגוף‪ ,‬לא יעלה על דעתו שהוא יכול לומר‬ ‫את שבחי אדוניו‪ ,‬או שהוא צריך למסור לו אינפורמציה על צרכיו‪ ,‬ואין‪-‬צריך‪-‬לומר שלא יתכוון‬ ‫"להשפיע"‪ ,‬כביכול‪ ,‬על השם יתברך ‪ -‬רעיון אשר רק תמימות בעליו מצילה אותו מלהיות‬ ‫חירוף וגידוף‪ .‬אין לחובה הדתית הגדולה של תפילה‪-‬בכוונה מובן ואין בה ממש אלא אם נבין‬ ‫אותה שיתכוון האדם לעבודת‪-‬השם‪ ,‬כשהוא מתפלל בהשתמשו בנוסחאות הקבועות של‬ ‫התפילה‪ ,[22]) ...‬ע' ‪.(57‬‬ ‫ )כאמור( נוסח התפילה – בצורת בקשת צרכי האדם – נותנת סיפוק נפשי לרבים מן‬ ‫המאמינים אעפ"י שאיננה צורך האמונה )]‪ ,[1‬ע' ‪ .(218‬המתפלל למילוי צרכיו לא‬

‫)ההדגשה‬

‫במקור – ש‪.‬מ‪ (.‬כיוון ליבו בתפילה )]‪ ,[22‬ע' ‪.(56‬‬ ‫ ‪...‬היהודי המאמין אינו מתכוון "להשיג" משהו בתפילתו‪.....‬שאינה השתפכות נפשו‪ ,‬אלא‬ ‫תפילת קבע ותפילת חובה – עבודת ה' המוטלת עליו‪....‬ללא תלות בהלך נפשו וברגשי‪-‬‬ ‫לבו‪ .‬אותה "שמונה עשר" מוטלת על מי שכחתן עומד להיכנס לחופתו עם האישה אשר‬ ‫הוא אוהב ועל מי שכאבל חוזר מבית העלמין מקבורת אשת‪-‬נעוריו או בנו יחידו )]‪,[1‬‬ ‫‪ .(117‬וזהו קיום מצוות תפילה )]‪ ,[1‬ע' ‪ .(227‬ב"שמונה עשרה" נמצאת ברכת‬ ‫"רפאנו‪...‬רופא חולי עמו ישראל"‪ ,‬אעפ"י שאנו יודעים שאחוז המתים מסרטן בדמי ימיהם‬ ‫‪21‬‬


‫גרסה ‪1‬‬ ‫במחנה אומרי ברכה זו הוא כאחוז המתים במחנה של אלה שאינם מכירים‪...‬ואינם‬ ‫אומרים ברכה זו‪ .‬וכן נאמר בברכת החודש "ותיתן לנו חיים ארוכים"‪ ,‬אע"פ שאנו יודעים‬ ‫שאורך‪-‬החיים הממוצע שווה למתפללים ולשאינם מתפללים )]‪ ,[1‬ע' ‪ .(234‬דווקא תפילה‬ ‫שהאדם מתפלל משום שהוא חייב בה‪ ,‬ולא משום שהוא נדחף אליה על‪-‬ידי הרגשתו‬ ‫וצרכיו‪ ,‬היא‪-‬היא מעשה דתי של קבלת עול מלכות שמיים ועול תורה ומצוות )]‪ ,[2‬ע' ‪.(57‬‬ ‫ מי שאינו תופס שעולמו של הקב"ה כמנהגו נוהג‪ ,‬כמנהג שטבע בו בוראו‪ ,‬ושאין‬ ‫משמעות התפילה דרישה שישנה הקב"ה מנהגו של עולמו לטובתו של התפלל אלא היא‬ ‫ההידבקות בה' על‪-‬ידי עבודתו וללא קשר למתרחש במציאות הטבעית ‪ -‬מי שלא תפס‬ ‫דבר זה‪ ,‬לא התפלל מימיו תפילה של מאמין בה' )]‪ ,[2‬ע' ‪.(59‬‬ ‫לסיכום‪:‬‬

‫שתי המשמעויות של התפילה‪ ,‬ששתיהן מקובלות ביהדות‪ ,‬אף‪-‬על‪-‬פי שאינן שוות מבחינת ערכן‪,‬‬ ‫מדגימות את שני הפנים של האמונה המתגלמת בקיום תורה ומצוות‪ ,‬שהתפילה היא פן אחד שהם‪:‬‬ ‫תורה‪-‬לשמה ‪ ...‬לעומת תורה‪-‬שלא‪-‬לשמה‪ ,[22]) ...‬ע' ‪.(55‬‬ ‫‪ּG‬תה ִמ ְת ַּפּלֵל‪G ,‬ל‬ ‫ְׁש ָ‬ ‫ִת ִפּלָה(‪ּ .‬וכ ֶ‬ ‫ׁש ַמע )ּוב ְ‬ ‫ָהיר ִּב ְקרִי‪G‬ת ְ‬ ‫אֹומר‪ֱ ,‬הוֵי ז ִ‬ ‫ׁש ְמעֹון ֵ‬ ‫ַּבי ִ‬ ‫ובאשר לפסוק בפרקי אבות "ר ִ‬ ‫ְת ֲחנּונִים"‪ :‬ר' שמעון זה הוא מתלמידיו של רבי יוחנן בו זכאי‪ ,‬ורבו קורא‬ ‫ָת ָך ֶק ַבע‪ֶ ,‬אּלָא ַר ֲח ִמים ו ַ‬ ‫ַּתעַׂש ְּת ִפּל ְ‬ ‫לו "ירא‪-‬חטא"‪ ,‬בן דור שלאחר החורבן והדור שבו התחיל גיבושו של הסדור שלנו‪...‬דבריו של זה‬ ‫משקפים את הלבטים של אותו דור‪ ,‬אשר בו עדיין היתה שנויה במחלוקת שאלת עיצובה של תפילת‪-‬קבע‬ ‫ותפילת חובה‪...‬אולם לא דעה זו )של ר' שמעון(‪ ,‬אלא המנוגדת לה‪ ,‬היא שניצחה ביהדות ונקבעה‬ ‫בהלכה‪ ,[22]) ...‬ע' ‪.(53‬‬

‫ליבוביץ' על היותנו העם הנבחר‪" ,‬עם סגולה"‬ ‫•‬

‫בחוברת ללימודי אזרחות שקיבל בני בבית‪-‬הספר‪ ,‬הופיע ציטוט של דברי ליבוביץ'‪ ,‬מתוך ספרו "אמונה‪,‬‬ ‫היסטוריה‪,‬ערכים"‪:‬‬

‫הייחוד של עם ישראל הוא מגמה ומטרה‪ .‬אילו היה מציאות – היה חסר ערך‪ .‬עם ישראל אינו‬ ‫העם הנבחר‪ ,‬אלא ְמצּווֶה להיות העם הנבחר‪ .‬ומהי )מהות( בחירתו )של הקב"ה( ? "אשר בחר‬ ‫בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו"‪.‬‬

‫‪22‬‬


‫גרסה ‪1‬‬ ‫מו ַע‬ ‫ליבוביץ' בודאי תלה את פרשנותו על מהות היותנו העם הנבחר על פסוק מפורש במקרא‪ :‬וְ ַע ּ ָתה ִאם ׁ ָש ֹ‬ ‫ֻלה ִמ ָּכל ָה ַע ִּמים )שמות‪ ,‬י"ט‪.(5 ,‬‬ ‫יתם ִלי ְסג ּ ָ‬ ‫יתי וִ ְהיִ ֶ‬ ‫וש ַמ ְר ּ ֶתם ֶאת ְּב ִר ִ‬ ‫עו ְּבק ִֹלי ּ ׁ ְ‬ ‫ִּת ׁ ְש ְמ ּ‬

‫•‬

‫אין ישראל נבדלים מאומות העולם אלא באשר הם מצווים על קיום המצוות‪ .‬אין הם נבדלים מן‬ ‫הגויים ב"פוטנציאל" אלא בחובה‪ .‬אם אין ישראל מקיימים את המצוות אין מהם ייחוד‪ .‬הגוי‪...‬אם‬ ‫הוא מקיים את המצוות‪ ...‬גם דיני גיור – הרי הוא‪ ...‬יהודי ממש ))ו[‪.(296 'K‬‬

‫•‬

‫ועדיין אחוז היהודים בין בעלי ההישגים הגדולים‪ ...‬בארצות בגולה במערב מוסיף להיות גדול‬ ‫ביותר‪...‬ביטוי של מציאות רוחנית‪-‬נפשית מסוימת‪ ,‬שבה הייתה כלולה‪ ,‬בין השאר‪ ,‬הערכה‬ ‫מיוחדת להישגים רוחניים‪.‬‬

‫ליבוביץ' על היחס בין אמונה ומדע‪:‬‬ ‫•‬

‫ההכרה המדעית של הטבע או של ההיסטוריה כפויה מבחינה פסיכולוגית על כל מי שמבין אותה‪,‬‬ ‫ואין הוא בן‪-‬חורין לקבלה או לדחותה‪ .‬ההכרה הדתית‪ ,‬לעומתה‪ ,‬היא הכרעתו של האדם לקבל‬ ‫על עצמו עול מלכות שמיים ועול תורה ומצוות )]‪ ,[55‬ע' ‪.(76‬‬

‫•‬

‫‪...‬המדע – אין לו משמעות דתית ואין בו כדי לחייב את האדם לעבודת ה' או להפקיע את האדם‬ ‫מחיוב זה )]‪ ,[1‬ע' ‪.(212‬‬

‫•‬

‫קבלת עול מלכות‪...‬היא הכרעה ערכית‪...‬ערכים אינם מסקנות הגיוניות הנובעות מנתונים‬ ‫מסוימים‪...,‬הם אינם עניין של ידע‪...‬ואינם ניתנים להנמקה‪ ,[1])....‬ע' ‪.....(99‬‬ ‫במשפט זה ליבוביץ' שם לחוכא ואיטלולא את עצם הניסיון להוכיח ב"דרך מדעית" ועל בסיס "עובדות" את קיומו של‬ ‫אלוהים ‪ -‬ש‪.‬מ‪.‬‬ ‫ועוד נקודה מעניינת בעניין זה‪:‬‬

‫•‬

‫האמונה הדתית ‪ -‬אינה ביטוי להסבר שהאדם נותן לעולם ‪...‬הדת אינה מסבירה כלום‪ ,[1] )...‬ע'‬ ‫‪.(103‬‬

‫•‬

‫עניינה של התורה הקדושה ושל כל כתבי הקודש אינו אלא מעמדו של האדם לפני ה' וחובת‬ ‫עבודת ה' לא הקניית ידיעות על העולם‪ ,‬על הטבע‪ ,‬על ההיסטוריה‪ ,‬ואפילו לא על האדם‬ ‫עצמו‪....‬ממש מגוחך הוא הרעיון‪ ,‬שהתורה ניתנה‪...‬כדי ללמד פרק במדעי הטבע או ההיסטוריה‪,‬‬ ‫ושהשכינה ירדה על הר סיני כדי למלא תפקיד של פרופסור לפיזיקה‪ ,‬ביולוגיה‪ ,‬וכו' )]‪ ,[1‬ע' ‪.(56‬‬ ‫‪23‬‬


‫גרסה ‪1‬‬ ‫•‬

‫האבולוציה היא עובדה היסטורית – ההיסטוריה של החיים מראשיתם עד היום הזה )]‪ ,[1‬ע'‬ ‫‪.(214‬‬

‫•‬

‫ההנחה‪ ,‬שלשם הדברת שיתוק הילדים דרוש צרוף של המדע הרפואי עם ההשגחה‪....‬היא‬ ‫סאטירה מצוינת על הפסיכולוגיה "הדתית" הפולקלוריסטית )]‪ ,[1‬ע' ‪.(217‬‬

‫•‬

‫הדיבורים על כך "שבכל חוקיות יכול להישאר מקום ליוצא מן הכלל או למקרה שאינו נכלל‬ ‫בחוק"‪...‬מייחד לקב"ה מקום ותפקיד של מטליא טלאים על קרעי מכנסי המציאות הטבעית‬ ‫וההיסטורית )]‪ ,[1‬ע' ‪.(217‬‬ ‫הערה זאת של ליבוביץ' מעניינת‪ .‬ייתכן שליבוביץ' מתייחס )ומתנגד( כאן לניסיון של "מאמינים" לקשור בין אלוהים‬ ‫למכאניקה הקוונטית‪" ...‬העולם" שהיה מוכר עד הפיתוח של התורה הקוונטית היה דטרמיניסטי‪ .‬ההנחה הייתה‬ ‫שכל אירוע בטבע מתנהל על פי חוק פיזיקאלי ‪ -‬גם אם החוק עצמו טרם התגלה ‪ -‬חוק שניתן לתיאור על‪-‬ידי ביטוי‬ ‫מתמאטי שאין בו אלמנט של אי וודאות )קרי‪ ,‬ביטוי דטרמיניסטי(‪ .‬ב"עולם הדטרמיניסטי" – הכל מתפתח באופן‬ ‫מסודר ומאורגן‪ .‬לפי "עולם" זה‪ ,‬תיאורטית‪ ,‬אם נדע את כל חוקי הפיזיקה‪ ,‬ויהיו ידועים לנו "תנאי התחלה" של‬ ‫ה"עולם" ברגע מסוים‪ ,‬ויהיה בנמצא מחשב‪-‬על מספיק חזק‪ ,‬ניתן היה לחזות כל אירוע בעתיד‪ .‬כולל ‪ -‬מה נאמר‪,‬‬ ‫מה נחשוב ומה נעשה‪ ...‬בעולם הדטרמיניסטי למעשה אין תפקיד לאלוהים‪ ...‬מלבד זה שהוא בוראו‪ .‬הדרך היחידה‬ ‫שנותרה ליושב במרומים להתערב בנעשה היא בהפרה של החוקים שהוא עצמו ברא‪.‬‬ ‫לא כך ב"עולם הקוונטי"‪ .‬התורה הקוונטית מתארת את הטבע בעזרת ביטויים מתמטיים שיש בהם משתנים‬ ‫אקראיים‪ .‬המכאניקה הקוונטית חוללה מהפכה אדירה בפילוסופיה של המדע‪ .‬והמאמינים בהשגחת האל יכולים‬ ‫להעלות סברה שבורא עולם‪ ,‬ברצותו‪ ,‬שולט בעולם דרך המשתנים האקראיים‪ ....‬וייתכן שלסוג זה של אמונה‬ ‫מתייחס ליבוביץ'‪ ,‬וכמובן מתנגד‪..‬‬ ‫בהקשר זה תצוין אנקדוטה מההיסטוריה של המדע‪ :‬ככל הידוע לי אלברט איינשטיין סרב לקבל את המכאניקה‬ ‫הקוונטית כנכונה‪ .‬הוא האמין שקיימים "משתנים סמויים" – גם אם טרם התגלו ‪ -‬שמחזירים לתורת הפיזיקה את‬ ‫הדטרמיניזם‪ .‬איינשטיין הוא זה שטבע את המשפט המפורסם‪" :‬אלוהים לא משחק בקוביות"‪.‬‬

‫ועוד הערה‪:‬‬ ‫ב‪ 19/09/200 -‬הביע הפרופ' אליה ליבוביץ‪ ,‬בנו של ישעיהו ליבוביץ' את דעתו הנחרצת‪ ,‬בכתבה בעיתון "הארץ"‪,‬‬ ‫בעניין המאבק הגדול המתחולל כיום בארה"ב בשאלת הסברה על "התכנון התבוני" כהסבר "מדעי" מתחרה‬ ‫למורכבות שבטבע ‪ -‬לצד התמונה הדרוויניסטית‪ -‬אבולוציונית של העולם‪.‬‬ ‫חסידי "התכנון התבוני" ‪ -‬בהם נשיא ארה"ב ג' בוש‪ ,‬שאמר לאחרונה כי רעיון התכנון התבוני הוא תיאוריה חלופית‬ ‫שוות ערך לתמונת העולם הדרוויניסטית ‪ -‬טוענים שהמורכבות העצומה המתגלית לעינינו ביקום‪ ,‬בפרט בעולם החי‬

‫‪24‬‬


‫גרסה ‪1‬‬ ‫והצומח‪ ,‬היא הוכחה לישות על‪ ,‬אלוהים‪ ,‬ישות בעלת תבונה‪ .‬לטעמם‪ ,‬רק תכנון על‪-‬ידי תבונת‪-‬על אלוהית יכול‬ ‫להסביר את קיומן בעולם של מערכות מסובכות כמו העין או האוזן האנושיות‪ ,‬או את התבנית הנהדרת של זנב טווס‬ ‫הפרוש לרווחה‪.‬‬ ‫טענה זו מוצגת עתה בארה"ב ביתר שאת כהסבר מתחרה לתורת האבולוציה של העולם הביולוגי‪ ,‬שיסודותיה הונחו‬ ‫על‪-‬ידי צ'ארלס דרווין‪ .‬הדרוויניסט עומד נפעם לא פחות אל מול המורכבות‪ ,‬התכליתיות‪ ,‬הסדר והיופי המופלאים‬ ‫שמתגלים בעולם החי והצומח‪ ,‬אך הוא מייחס אותם לא לכוונת מתכנן תבוני כלשהו אלא לחוקיות סטטיסטית של‬ ‫תהליכים מקריים המתרחשים בעולם‪ .‬בתמונת העולם הדרוויניסטית‪ ,‬לאף אחד מן התהליכים המניעים את‬ ‫האבולוציה שמולידה את הרב‪-‬גוניות המתגלית בו‪ ,‬אי אפשר לייחס לא תבונה‪ ,‬לא כוונה‪ ,‬לא רגש ולא רצון‪.‬‬ ‫לגבי עולם הטבע והיקום אין לנו כל ידיעה מוקדמת על קיומה של תבונה שמסוגלת לתכננו‪ .‬הסקה מעצם קיומו של‬ ‫העולם המורכב והמופלא על מציאותו של מתכנן תבוני איננה ביאור של התופעה‪ ,‬אלא תוצאה פסיכולוגית שלה‪.‬‬ ‫וכך אומרים חסידי התכנון התבוני‪ :‬אנו רואים עולם מופלא‪ .‬ההסבר למורכבותו הוא בישות תבונית שתכננה אותו‪.‬‬ ‫ואם תשאלו מנין אנו יודעים שישות כזאת קיימת‪ ,‬נענה לכם מיד‪ :‬וכי קיומו של עולם פלאי כזה איננו הוכחה‬ ‫מספקת?‬

‫ליבוביץ' על נביאי אמת ועל מהות נבואת‪-‬אמת‬ ‫‬

‫נביאי האמת אינם מגידי עתידות‪ .‬הם מציגים דרישה )ההדגשה של ליבוביץ'( למציאות האנושית‬ ‫ומכוונים את האדם כלפיה‪ .‬זאת נסחו "תוספות" על מסכת יבמות דף נ'‬

‫)"תוספות" היא פרשנות‬

‫קלאסית הצמודה לתלמוד‪ ,‬שהתגבשה במאות ה‪ 12 -‬וה‪ 13 -‬בצרפת ואשכנז ומקובלת על כל העולם היהודי‬

‫האורתודוכסי‪ - .‬ש‪.‬מ‪ (.‬במאמר נפלא‪" :‬אין הנביא מתנבא אלא מה שראוי להיות"‬

‫)ההדגשה של‬

‫ליבוביץ'( ז‪.‬א‪ – .‬אין ערובה שכך יהיה )]‪ ,[1‬ע ‪ .(262‬וזה עניין עמוק מאד באמונה‪ ,‬ולא כאן המקום‬ ‫להסבירו )]‪.(234 ,[1‬‬ ‫‬

‫ובאשר למהות הנבואה )]‪ ,[4‬ע' ‪" :(64‬וזהו מסימני ההיכר של כל נביאי האמת – שהם אינם‬ ‫מצליחים בשליחותם‪ ,‬וחזקה על נביא מצליח שהוא נביא שקר‪....‬כל נביאי ישראל נכשלו‬ ‫בשליחותם"‪.‬‬ ‫הערה‪ :‬גישתו של ליבוביץ' לנושא הנבואה חביבה עלי במיוחד‪ ,‬ואני מרבה להשתמש בה ולצטט אותה‪ .‬דווקא בגלל‬ ‫זה הייתי רוצה להקים את ליבוביץ' מקברו ולשאול אותו מה היה אומר על הנחיותיו של משה לעם ישראל בעניין‬ ‫נביא שקר בספר דברים פרק יח'‪ ,‬שם נאמרו דברים הפוכים‪ :‬אֲ ׁ ֶשר יְ ַד ּ ֵבר ַהנָ ּ ִביא ְּב ׁ ֵשם ה' וְ לֹא יִ ְהיֶה ַה ָ ּד ָבר‪..‬‬ ‫נו‪..‬‬ ‫דון ִ ּד ְּב ֹ‬ ‫רו ה'‪ְּ .‬בזָ ֹ‬ ‫הוא ַה ָ ּד ָבר אֲ ׁ ֶשר לֹא ִד ְּב ֹ‬ ‫גור ִמ ּ ֶמ ּ ּ‬ ‫רו ַהנָ ּ ִביא‪ .‬לֹא ָת ּ‬ ‫ּ‬

‫‪25‬‬


‫גרסה ‪1‬‬ ‫‬

‫אשר להבטחות על הגאולה לעתיד לבוא – שים לב שכל הנבואות הנפלאות על שיבתם של‬ ‫עשרת השבטים‪ ,‬שניתנו על‪-‬ידי ירמיהו‪ ,‬יחזקאל‪ ,‬הושע ועמוס‪ ,‬כולם לא נתקיימו‪ .‬כנראה משום‬ ‫שעשרת‪-‬השבטים שגלו לא נמצאו ראויים לגאולה )]‪ ,[1‬ע' ‪.(251‬‬

‫ליבוביץ על קדושת תושבע"פ ‪ -‬תורה שבעל‪-‬פה ‪ -‬ואופן היווצרות ההלכה‬ ‫‬

‫היהדות מעולם לא התבססה על תושב"כ – תורה שבכתב ‪ -‬אלא דווקא על תושבע"פ )]‪,[1‬‬ ‫‪ .(117‬היהדות אינה מושתתת על התנ"ך אלא על ההלכה )]‪.(117 ,[1‬‬

‫‬

‫העיקר האמוני הגדול‪ ,‬שעליו עומדת היהדות המסורתית‪ ,‬הפרושית‪-‬תלמודית‪-‬רבנית‪,‬‬ ‫כולה הוא‪ :‬שזאת התושבע"פ‪ ,‬שהיא מעשי ידי אדם‪ ,‬היא‪-‬היא התורה האלוקית )]‪,[1‬ע'‬ ‫‪.(131-132‬‬

‫ היסוד האמוני שלנו הוא שתורתנו שבעל‪-‬פה – שהיא מעשה‪-‬ידי‪-‬אדם – היא התורה האֱ ל ִֹהית‬ ‫המחייבת אותנו‪ .‬זו הדוגמה של היהדות‪,[3]) .‬ע' ‪(98‬‬ ‫‬

‫תורה שבעל‪-‬פה היא יצירה אנושית מצד אחד‪ ,‬ומצד שני אנו מקבלים אותה כתורה אֱ ל ִֹהית;‬ ‫אותה תורה שאנחנו בעצמנו יצרנו )]‪,[3‬ע' ‪.(96‬‬

‫‬

‫התורה שבעל‪-‬פה איננה פירוש של התורה שניתנה בסיני‪ ,‬אלא היא יצירה אנושית‪ .‬ראה למשל‬ ‫את הגאון מווילנא‪ ,‬שאיננו חשוד על ביקורת‪ ,‬וספר 'קצות החושן' ו'ספר הניצחון' וכן רש"י‬ ‫והרמב"ם ולבסוף נגיע ל'משך חכמה' של ר' מאיר שמחה הכהן מדווינסק ולר' ישראל סלנטר‪,‬‬ ‫מייסד תנועת המוסר‪ ,‬שמת בסוף המאה ה ‪ .19 -‬אתה יודע שהוא היה איש ישיבות ליטא‬ ‫ותנועתו כבשה חלק גדול מישיבותיה‪ .‬והנה הוא כותב‪" :‬הקב"ה נתן התורה לבני‪-‬אדם לשפוט בה‬ ‫על‪-‬פי השכל האנושי ולא כאשר הייתה באמנה איתו‪ ,‬כי לא בשמיים היא לגלות מצפונים‪ ,‬כי אם‬ ‫אשר יחתור האדם לדעת על‪-‬פי דרכי הראיות‪ ,‬היא היא תורת ה' יתברך שמו‪,[3]) ".‬ע' ‪.(99‬‬

‫ליבוביץ על קדושת תושב"כ ‪ -‬תורה שבכתב‪:‬‬ ‫‬

‫שאלה‪ :‬ומה על התורה שבכתב?‬ ‫תשובה‪ :‬תורה שבעל‪-‬פה קובעת שאלה הם כתבי קודש‪,[3]) .‬ע' ‪(99‬‬

‫‪26‬‬


‫גרסה ‪1‬‬ ‫‬

‫שאלה‪ :‬וזו קביעה אנושית?‬ ‫תשובה‪ :‬כן‪ .‬אנו מאמינים שהקביעה האנושית הזאת היא‪-‬היא הקביעה האמונית הדתית‪ .‬אני‬ ‫חושב שאני מתבטא בצורה ברורה מאד‪,[3]) .‬ע' ‪.(96‬‬

‫‬

‫יותר מזה‪ :‬מבחינת היהדות תושבע"פ קודמת לתושב"כ‪ .‬אלמלא ההלכה שקבעה שחמשת חומשי‬ ‫תורה )או כ"ד ספרי התנ"ך( כתבי קודש הם‪ ,‬לא היו הללו אלא ספרות עברית ישנה‪ ,‬ובחלקה‬ ‫ספרות ממדרגה שנייה…)]‪,[1‬ע' ‪.(131-132‬‬

‫ליבוביץ' על מעמד הר סיני‪:‬‬ ‫• מצד אחד ‪ -‬ליבוביץ' כותב לידידו פרופ' דב רפל חוות דעת על מאמר‪ :‬אינני רוצה להרבות בשבחך‪ ,‬אבל‬ ‫לא אוכל להימנע מלציין כמה ניסוחים שלך המבטאים בצורה מרוכזת עניינים גדולים מאד‪,‬‬ ‫כגון‪...‬פסוק המפתח לכל הוא‪ ,‬לדעתי‪" :‬כל הגדרה של אלוהים חייבת להיות כזאת שאפשר‬ ‫לייחס לו את מתן תורת משה לבני אדם" )]‪.(281 ,[1‬‬ ‫‬

‫מצד שני ‪ -‬אומר ליבוביץ'‪ :‬השאלה אם הראיה האמורה במעמד הר סיני היא ראיה אופטית או ראיה‬ ‫של ההכרה? הרמב"ם משאיר דבר זה כשאלה פתוחה; לאמור – אתה יכול לפרש זאת כפי‬ ‫יכולתך וכאמונתך‪ .‬אבל השאלה היא‪ :‬האם אנחנו רואים את התורה כמחייבת אותנו )]‪,[3‬ע' ‪.(96‬‬

‫ליבוביץ' על הקשר בין יהדות ומוסר‬ ‫‬

‫"כל העניינים הכרוכים בערכים אנושיים – מטריאליים‪ ,‬מוסריים‪ ,‬אסטטיים‪ ,‬חברתיים וכו'‬ ‫– כפויים על האדם בתוקף טבע‪ ,‬ואין הוא יכול להימלט מהם‪ ,‬אולם הם חסרי משמעות‪.‬‬ ‫אין משמעות אלא למעמדו של האדם לפני ה'"‬

‫)]‪,([1‬ע' ‪ .(315‬את קביעתו זאת "שערכים‬

‫אנושיים‪...‬כפויים בתוקף טבע‪...‬ולכן הם חסרי משמעות" אינני מקבל‪ .‬לדעתי זאת הייתה פליטת קולמוס‬

‫שלו! לכל אורך משנתו ליבוביץ' מציין שיש ערכים נוספים לערכי הדת‪ ,‬לגיטימיים‪ ,‬ובעלי משמעות –‬ ‫‬

‫ש‪.‬מ‪.‬‬

‫בטעות גמורה מייחסים לנביאים גישה "מוסרית"‪ .‬הנביאים לא הכירו את מושג המוסר‪ ,‬אלא רק‬ ‫את האמונה באלוהים ואת עבודתו‪ .‬אף אחד מנביאי ישראל לא פונה אל המצפון האנושי‪ .‬המילה‬ ‫"מצפון"‪ ,‬ואף המושג מצפון‪ ,‬אינם קיימים כלל בתנ"ך!‪ .‬כל תביעה של הנביאים לגבי היחסים שבין‬ ‫אדם לחברו אינה נובעת מן "המוסר" אלא מדבר ה' – מן התורה" )]‪,([1‬ע' ‪.(312‬‬ ‫‪27‬‬


‫גרסה ‪1‬‬ ‫‬

‫‪...‬המוסר מחייב את האדם להיות אנרכיסט‪ ,‬קוסמופוליט‪ ,‬ופציפיסט‪.‬‬ ‫ועל עצמו‪,‬‬

‫אולם אני אדם שקיבל על עצמו עול תורה ומצוות ולא עול המוסר‪ .‬ואין אני לא אנרכיסט‪ ,‬לא‬ ‫קוסמופוליט ולא פציפיסט )]‪,([1‬ע' ‪.(315‬‬

‫ליבוביץ' על התרבות של תלמוד‪-‬תורה ביהדות‬ ‫הקטע הבא מבוסס על מקור ‪:22‬‬

‫ מקומו של תלמוד‪-‬תורה בעולמה של היהדות הוא תופעה מיוחדת לתרבות היהודית‪ ,‬וספק אם‬ ‫יש לו אנלוגיה בתרבויות אחרות‪) .‬ע' ‪.(20‬‬ ‫ תלמוד‪-‬תורה אין פירושו לימוד כדרך כל לימודים מקצועיים אחרים אשר בהם אדם עוסק בכדי‬ ‫שידע משהו‪...‬תלמוד‪-‬תורה בעולמה של היהדות‪...‬נועד לשמש תוכן לחיי‪-‬הרוח‪ ,‬לתודעתו‬ ‫התרבותית‪ ,‬האינטלקטואלית‪ ,‬ואולי גם האמוציונאלית של האדם‪...‬כל הדברים האלה נרמזים‬ ‫ית ּב ֹו ֹיו ָמם וָ לַ יְ לָ ה" )יהושע א'(‪ ,‬והגות היא הרבה יותר מאשר‬ ‫למעשה כבר בתורה‪ ,‬בפסוק "וְ ָהגִ ָ‬ ‫לימוד‪) .‬ע' ‪.(20‬‬ ‫ אבל‪ ,‬אומר ליבוביץ'‪ :‬ב"פרקי אבות" נעוצים שורשי הבעיה הגדולה שהעסיקה את עולמה של היהדות‬ ‫במרוצת הדורות‪ ,‬בדבר מעמדו של תלמוד‪-‬תורה בהווי של אדם מישראל המקבל עליו עול תורה‬ ‫ומצוות‪ :‬האם זוהי משימה שעליו לקיימה בהיותו נושא בעול צרכי החיים וצרכי החברה ככל אדם‪,‬‬ ‫או שהיא מקנה לו זכות יתר‪ ,‬המשחררת אותו מאותם תפקידים ומאותן חובות‪ ,‬אשר אחרים‬ ‫ימלאו אותם במקומו? )ע' ‪.(29‬‬ ‫ ציטוטים רלוונטיים שמביא ליבוביץ' מפרקי אבות לגישה האחת‪:‬‬

‫‪o‬‬

‫ַּבנּות‪") .‬רבנות" = מעמד של אדון(‪.‬‬ ‫ּוׂשנָא ֶאת ָהר ָ‬ ‫שמעיה אומר‪ֱ :‬אהֹוב ֶאת ַה ְּמלָאכָה‪ְ ,‬‬

‫‪o‬‬

‫ָפה ַתלְמּוד ּתֹורָה ִעם ֶּד ֶר ְך ֶארֶץ‪.‬‬ ‫רבן גמליאל אומר‪ :‬י ֶ‬ ‫ומסביר ליבוביץ'‪" :‬דרך ארץ" = אורח החיים הטבעי של האדם‪ ...‬כפוף לצרכיה‪ ...‬חלק‬ ‫ממנה‪...‬צריך לתרום‪ ,‬הן לעצמו והן לזולתו‪ ,‬מבחינת מילוי החובות והתפקידים הנובעים‬ ‫ממציאותו כאיש חברה‪) .‬ע' ‪.(22‬‬

‫‪o‬‬

‫סֹופּה ְּב ֵטלָה וְגֹו ֶררֶת ָעֹון‪.‬‬ ‫ִּמּה ְמלָאכָה‪ָ ,‬‬ ‫ׁש ֵאין ע ָ‬ ‫ועוד מרבן גמליאל‪ :‬כָל ּתֹורָה ֶ‬

‫‪28‬‬


‫גרסה ‪1‬‬ ‫‪o‬‬

‫ָהם‬ ‫ַחּפֹור ּב ֶ‬ ‫ָהם‪ ,‬וְלֹא ַקרְּדֹם ל ְ‬ ‫ְה ְת ַּגּדֵל ּב ֶ‬ ‫ׂשם ֲע ָטרָה ל ִ‬ ‫אֹומר‪G :‬ל ַּת ֲע ֵ‬ ‫ַרּבִי צָדֹוק ֵ‬

‫ ולגישה השנייה‪ ,‬המנוגדת‪:‬‬

‫‪o‬‬

‫ַעסֹוק ּבַּתֹורָה‪.‬‬ ‫ֵסק‪ ,‬ו ֲ‬ ‫אֹומר‪ֱ ,‬הוֵי ְמ ַמ ֵעט ָּבע ֶ‬ ‫ַּבי ֵמ ִאיר ֵ‬ ‫מפרקי אבות‪ :‬ר ִ‬

‫‪o‬‬

‫ַּמד ֶאת ְּבנִי ֶאּלָא‬ ‫ְאינִי ְמל ֵ‬ ‫ׁש ָּבעֹולָם ו ֵ‬ ‫ִיח ֲאנִי ּכָל ֻא ָּמנִּיֹות ֶ‬ ‫אֹומר‪ַ ,‬מּנ ַ‬ ‫וממסכת קידושין‪ :‬רַּבִי נְהֹורַאי ֵ‬ ‫ּוׁש‪C‬ר ּכָל ֻא ָּמנִּיֹות ֵאינָן‬ ‫ֶמת לָעֹולָם ַהּבָא‪ְ .‬‬ ‫ְה ֶּקרֶן ַקּי ֶ‬ ‫ּׂש ָכרָּה ָּבעֹולָם ַהּזֶה ו ַ‬ ‫ׁש‪C‬דָם אֹוכֵל ִמ ְ‬ ‫תֹורָה‪ֶ ,‬‬ ‫ּכֵן‪.‬‬

‫‬

‫ליבוביץ' דגל בעמדת מורו הגדול‪ ,‬הרמב"ם‪ ,‬אותו הוא מצטט בע' ‪ 26‬של מקור ‪ ,22‬עם הוספות משלו‪:‬‬

‫הניסוח החריף ביותר של שלילת הפיכת תלמוד תורה למקצוענות‪...‬מנוסחת כהלכה‬

‫)ההדגשה‬

‫במקור – ש‪.‬מ‪ ,(.‬בהלכות תלמוד‪-‬תורה‪ ,‬פרק ב'‪" :‬כל המשים על לבו שיעסוק בתורה ולא יעשה‬ ‫מלאכה ויתפרנס מן הצדקה‪ ,‬הרי זה חילל את השם‪ ,‬ובִזה את התורה‪"...‬‬ ‫הרמב"ם אומר "בוז הוא לתלמיד‪-‬חכם להתפרנס מן התורה" ואילו הש"ך אומר‪ ,‬כ‪ 100-‬שנה‬ ‫לאחר‪-‬מכן‪" :‬בוז הוא לתלמיד‪-‬חכם שיתפרנס ממלאכתו"‪.‬‬ ‫‬

‫מות" )במדבר י"ט(‪-‬‬ ‫ליבוביץ' התייחס למליצתו של האמורא ריש לקיש‪ ,‬שדרש את הפסוק "זֹאת ַה ּ ֹ‬ ‫תו ָרה ָא ָדם ִ ּכי יָ ּ‬ ‫'אין התורה מתקיימת אלא במי שממית עצמו עליה' ובהקשר זה אמר בציניות רבה‪) :‬שם ע' ‪:(38‬‬

‫"הממיתים עצמם"‪...‬באהלה של התורה נשארו בחיים )ההדגשה במקור – ש‪.‬מ‪ ,(.‬בשעה שאחרים‪,‬‬ ‫כגון ‪ 2700‬מאחינו ובנינו במלחמת יום‪-‬הכיפורים‪ ,‬מתו בפועל )ההדגשה במקור – ש‪.‬מ‪ (.‬כדי‬ ‫שיהודים – ובכללם הממיתים עצמם באהלה של תורה – יישארו בחיים‪.‬‬

‫ליבוביץ' על המיסטיקה ביהדות – קבלה‪ ,‬חוכמות הנסתר‪ ,‬משיחיות‪ ,‬עולם הבא ותחיית המתים‪:‬‬ ‫‬

‫חיפוש אחר הנסתר‪ ,‬או חיפוש אחרי הנצחי והקבוע‪ ,‬כהסבר לאמונה הדתית – הוא הבל‬ ‫גמור‪....‬ביוה"כ אין זכר או רמז ל"נסתר"‪ ,‬ל"נצחי"‪ ,‬וכו'‪ .‬אין זכר ל"נפש" או ל"עולם הבא"‪ .‬אין אף‬ ‫התעסקות באלוהים‪ .‬כל עניינו של יוה"כ הוא כיצד האדם בחייו עומד לפני ה'‪ ,‬ולמה מחייב אותו‬ ‫מעמד זה – וזאת היא האמונה הדתית )]‪ ,[1‬ע' ‪.(98‬‬

‫‬

‫קבלה‪:‬‬

‫‪29‬‬


‫גרסה ‪1‬‬ ‫הקבלה היא פלישה של עולם האלילות לתוך עולמה של היהדות‪...‬מבחינה היסטורית‬

‫‪o‬‬

‫נשארה הקבלה במסגרתה של היהדות משום שלא פרקה מעצמה עול תורה ומצוות‬ ‫)]‪(259,[1‬‬ ‫שמשה די‪-‬ליאון הוא מחברו של ה"זהר" )בשנות ה‪ 79 -‬של המאה ה‪ ,(13 -‬הוא ודאי‬

‫‪o‬‬

‫באותה מידה שודאי שהרצל חיבר את "מדינת היהודים" )בשנות ה‪ 90 -‬של המאה ה‪.(19-‬‬ ‫ליבוביץ' כופר כאן מכל וכל באמונה העממית שרבי שמעון בר‪-‬יוחאי הוא מחבר ה"זהר"‪ ,‬הבסיס לתורת‬ ‫הקבלה‪.‬‬

‫‬

‫משיח‪:‬‬ ‫‪o‬‬

‫ליבוביץ' נאחז ברמב"ם )]‪:(280-283 ,[1‬‬

‫ברור לי לגמרי שמבחינת הרמב"ם המשיח אינו צורך האמונה האמיתי אלא צורך "המון‬ ‫המאמינים" בלבד‪.‬‬ ‫בניגוד קיצון לאמונה העממית‪ ...‬אין ביאה ניסית של משיח האמצעי והתנאי להגשמת היעוד‬ ‫של ָמלְ ָאה ָה ָא ֶרץ ֵ ּד ָעה ֶאת ה' )ישעיהו‪ ,‬י"א‪ ,‬ט(‪ ,‬שהוא חזון הגאולה האמיתית‪ .‬להיפך‪ :‬השגת‬ ‫דעת ה' בקרב האנושות היא‪-‬היא הגאולה עצמה‪ .‬אל גאולה מסוג זה מתכוון ישעיהו ואין‬ ‫רמז למשיח כדמות אנושית מסוימת‪ .‬בהתאם להשקפתו של הרמב"ם על הבחירה‬ ‫החופשית‪ ,‬אין יכולת להתנות את השגת התכלית אלא בהכרת האדם עצמו ולא בגורם ניסי‬ ‫מן החוץ שישפיע על האדם‪ .‬בזה הרמב"ם מחסל את הדימוי המיתי של הגאולה המשיחית‪,‬‬ ‫הרווח והמקובל לא רק באמונה העממית ובמסורת האגדית אלא גם בעולמם הרוחני של‬ ‫הגדולים בהגות האמונית ביהדות‪ ...‬הרמב"ם מסיים במילה רבת‪-‬המשמעות "ודעהו"‪...‬‬ ‫הרמב"ם מאמין שהוא מפרש את הפשט של נבואת ישעיהו‪.‬‬ ‫אשר לאיגרת תימן )שבה הרמב"ם דן ארוכות במשיח כישות אמיתית ובסימנים לבואו – ש‪.‬מ‪ – (.‬ברור‬ ‫תו ָר ֶת ָך‪ .‬כדי‬ ‫פרו ּ ֹ‬ ‫שכאן הרמב"ם פועל בהתאם לכתוב )בתהילים קי"ט( ֵעת לַ עֲ ׂ ֹ‬ ‫שות לַ ה' ‪ֵ -‬ה ֵ ּ‬ ‫פות‬ ‫קו י ַָדיִ ם ָר ֹ‬ ‫להציל עדה מייאוש אמוני ומשמד הוא אומר להם דברים שיש בהם משום ַחזְ ּ ּ‬

‫צו )ישעיהו ל"ה ג'(‪ ,‬גם אם אין הדברים כלל השקפתו בנידון‪.‬‬ ‫כש ֹ‬ ‫וב ְר ַּכיִ ם ּ ׁ ְ‬ ‫ּ ִ‬ ‫לות ַא ּ ֵמ ּ‬ ‫‪ o‬מקור )]‪ ,[3‬ע' ‪ (92‬דן ליבוביץ' על הנושא עם מיכאל ששר‪:‬‬

‫שאלה‪ :‬אין זה פשוט כל‪-‬כך‪ .‬היהודי הפשוט בכל זאת האמין גם במשיח ואפילו עשה ממנו‬ ‫‪30‬‬


‫גרסה ‪1‬‬ ‫פרסוניפיקאציה‪.‬‬ ‫תשובה‪ :‬לא הייתה לכך )למשיחיות – ש‪.‬מ‪ (.‬השפעה על דרכו )של העם היהודי – ש‪.‬מ‪ (.‬בחיים‪ .‬זו‬ ‫הנקודה המכרעת‪ .‬אני מטריאליסט נוקשה במובן זה שאני מציג את השאלה‪ :‬במה – או‬ ‫כיצד – התבטא הרעיון או החזון )המשיחי( מבחינה מוחשית? והתשובה על כך לגבי החזון‬ ‫המשיחי היא – אפס‪ .‬אבל ברגע שהרעיון המשיחי התחיל לשאת פירות מוחשיים‪ ,‬כמעט‬ ‫שהרס את העם היהודי‪ .‬הוא הוליד את הנצרות ואת השבתאות ובימינו – את גוש‪-‬אמונים‪.‬‬ ‫הבהרות והערות נוספות‪:‬‬ ‫‪ .1‬במהלך כתיבת הספר שוחחתי עם ד"ר יוסי זיו‪ ,‬שהכיר את ליבוביץ ושוחח אתו רבות‪ .‬יוסי זיו סיפר לי‬ ‫שליבוביץ' התייחס אל המשיח )והזהיר מפני הכמיהה המשיחית( באמרו כי "המשיח לעולם יבוא"‪ ,‬תמיד‬ ‫בלשון עתיד‪" ,‬לכן כל משיח שבא הוא משיח שקר!"‬ ‫כמובן שיש קשר בין הציטוט שהבאתי לעיל מדברי ליבוביץ' לבין הדברים שמסר יוסי זיו‪ .‬אך לא מצאתי מקור‬ ‫לדברים אלה‪ ,‬מבוטאים באופן זה‪ ,‬בכתבי ליבוביץ'‪ .‬אודה לכל מי שיפנה אותי למקור רלוונטי‪.‬‬ ‫מכל מקום‪ ,‬היה לליבוביץ' על מה להתבסס בקביעה זאת‪ :‬בתלמוד ירושלמי מסכת תענית פרק ד‪,‬מתועד וויכוח‬ ‫בין שני תנאים‪ .‬ר' עקיבא טען שבר‪-‬כוכבא הוא המשיח ור' יוחנן‪-‬בן‪-‬תורתא ענה לו‪" :‬עקיבא‪ ,‬יעלו עשבים‬ ‫בלחייך ועדיין בן דוד לא יבא"‪.‬‬ ‫ובימינו – לאחר ההתנתקות מרצועת עזה – אמר הרב שאר ישוב כהן‪ ,‬הרב הראשי של חיפה שבתפילה‬ ‫המסורתית לשלום המדינה יש להכניס שינוי‪ :‬במקום "ברך את מדינת ישראל‪ ,‬ראשית צמיחת גאולתנו"‪ ,‬יש‬ ‫לברך "ברך את מדינת ישראל‪ ,‬שתהיה ראשית צמיחת גאולתנו"‪.‬‬ ‫‪ .2‬ליבוביץ' היה מעריץ גדול של הרמב"ם‪ .‬הנה מה שכתב הרמב"ם על משיחיות ) רמב"ם הלכות מלכים‬ ‫ומלחמות פרק יא(‪..." :‬רבי עקיבא חכם גדול מחכמי משנה היה‪ ,‬והוא היה נושא כליו של בן‪-‬כוזיבא המלך‪,‬‬ ‫והוא היה אומר עליו שהוא המלך המשיח‪ ,‬ודימה הוא וכל חכמי דורו שהוא המלך המשיח‪ ,‬עד שנהרג בעונות‪.‬‬ ‫כיון שנהרג נודע להם שאינו‪ ,‬ולא שאלו ממנו חכמים לא אות ולא מופת‪ ,‬ועיקר הדברים ככה הן‪ ,‬שהתורה‬ ‫הזאת חוקיה ומשפטיה לעולם ולעולמי עולמים‪ ,‬ואין מוסיפין עליהן ולא גורעין מהן‪ ,‬וכל המוסיף או גורע או‬ ‫שגילה פנים בתורה והוציא הדברים של מצוות מפשוטן‪ ,‬הרי זה ודאי בדאי רשע ואפיקורוס"‪.‬‬ ‫ועוד מאותו מקור‪..." :‬כל אלו הדברים וכיוצא בהן לא ידע אדם איך יהיו עד שיהיו שדברים סתומין הן אצל‬ ‫הנביאים גם החכמים אין להם קבלה בדברים אלו‪ ...‬ולפיכך יש להם מחלוקת בדברים אלו ועל כל פנים אין‬ ‫סדור הויית דברים אלו ולא דקדוקיהן עיקר בדת ולעולם לא יתעסק אדם בדברי ההגדות ולא יאריך במדרשות‬ ‫האמורים בענינים אלו וכיוצא בהן ולא ישימם עיקר שאין מביאין לא לידי יראה ולא לידי אהבה"‪.‬‬ ‫ועוד מדברי הרמב"ם בהלכות מלכים על ימות המשיח עצמם‪" :‬אל יעלה על הלב שבימות המשיח יבטל דבר‬ ‫ממנהגו של עולם‪ ,‬או יהיה שם חידוש במעשה בראשית‪ .‬אלא העולם כמנהגו נוהג"‪.([48])...‬‬ ‫‪31‬‬


‫גרסה ‪1‬‬ ‫•‬

‫עולם הבא‪:‬‬ ‫רקע )נכתב בעזרת מאמר של ד"ר משה גרנות(‪:‬‬ ‫ממתי תפס "העולם הבא" במסורת ישראל?‬ ‫במקרא‪ :‬המקרא נחתם כמה מאות שנים לפני הספירה‪ .‬העולם הבא‪ ,‬קיומו ומהותו‪ ,‬לא נזכרו במפורש‬ ‫במקרא‪ .‬אליהו עלה בסערה השמימה‪ .‬קורח ועדתו ירדו לשאול‪ .‬יחזקאל נשא את חזון העצמות היבשות‪.‬‬ ‫און‬ ‫פות ְל ִד ְר ֹ‬ ‫עולָ ם וְ ֵא ּ ֶלה לַ חֲ ָר ֹ‬ ‫יצו ֵא ּ ֶלה ְל ַח ּיֵי ֹ‬ ‫ודניאל אמר )פרק י"ב‪ ,‬ב'( " ְו ַר ִּבים ִמיְ ּ ׁ ֵשנֵי ַא ְד ַמת ָע ָפר ָי ִק ּ‬ ‫עולָ ם"‪ .‬אבל דניאל ויחזקאל הם נביאים מאוחרים‪ .‬הקו השלט הוא " ְּבז ֵַעת ַא ּ ָ‬ ‫שוב ָך‬ ‫ֹאכל לֶ ֶחם ַעד ׁ ּ ְ‬ ‫פיך ּת ַ‬ ‫ֹ‬ ‫ֶ‬ ‫שוב" )בראשית ג'‪ ,‬יט( וכן ֶאגְ וַ ע וְ ַעיִ ן לֹא ִת ְר ֵאנִ י‪ַּ ,‬כאֲ ׁ ֶשר לֹא‬ ‫ֶאל ָהאֲ ָד ָמה‪ּ ִ ...‬כי ָע ָפר ַא ּ ָתה וְ ֶאל ָע ָפר ּ ָת ׁ ּ‬ ‫יתו‬ ‫עוד ְל ֵב ֹ‬ ‫ָשוב ֹ‬ ‫יתי ֶא ְהיֶה‪) .‬אייוב‪ ,‬י‪ ,‬י"ח‪-‬י"ט(‪ .‬וכן ָּכלָ ה ָענָ ן וַ ּיֵלַ ְך‪ֵ ּ ,‬כן ֹיו ֵרד ׁ ְש ֹ‬ ‫ָהיִ ִ‬ ‫אול לֹא יַעֲ לֶ ה‪ ,‬לֹא י ׁ ּ‬ ‫מו )איוב‪ ,‬ז'‪ ,‬ט'‪-‬י'(‪ .‬וכן ַה ּכֹל ָהיָ ה ִמן ֶה ָע ָפר וְ ַה ּכֹל ׁ ָשב ֶאל ֶה ָע ָפר )קהלת‪ ,‬ג'‪ ,‬כ'(‪.‬‬ ‫קו ֹ‬ ‫עוד ְמ ֹ‬ ‫נו ֹ‬ ‫וְ לֹא י ִ ַּכ ֶיר ּ ּ‬ ‫רוח ַה ְּב ֵה ָמה ַה ּי ֶֹר ֶדת ִהיא ְל ַמ ּ ָטה‬ ‫רוח ְּבנֵי ָה ָא ָדם ָהעֹלָ ה ִהיא ְל ָמ ְעלָ ה וְ ּ ַ‬ ‫אמנם קהלת מתלבט ‪ִ -‬מי ֹיו ֵד ַע ּ ַ‬ ‫לָ ָא ֶרץ )שם‪ ,‬ג'‪ ,‬כא(‪ִ ,‬מי יַגִ ּ יד לָ ָא ָדם ַמה יִ ּ ְהיֶה ַאחֲ ָריו‪) ...‬שם‪ ,‬ו'‪ ,‬יב'(‪ .‬מכל מקום‪ ,‬אין במקרא כל אזכור על‬ ‫שכר ועונש "בעולם הבא" כנגד מעשים "בעולם הזה"‪ .‬ואל יהי הדבר קל בעינינו‪ ,‬כי כל תרבות המזרח‬ ‫והמערב העתיקים היו שטופים בעניין זה‪.‬‬ ‫במשנה‪ :‬המשנה נחתמה לערך בשנת ‪ 200‬לספירה‪ .‬ובה כבר נזכר במפורש העולם הבא‪ ,‬כולל עניין שכר‬ ‫ָאם‪,‬‬ ‫ֶמת לֹו לָעֹולָם ַה ָּבא‪ּ .‬כִּבּוד ‪C‬ב ו ֵ‬ ‫ְה ֶּקרֶן ַקּי ֶ‬ ‫יהן ּבָעֹולָם ַהּזֶה ו ַ‬ ‫רֹות ֶ‬ ‫ׁש‪ָ C‬דם אֹוכֵל ֵּפ ֵ‬ ‫ְברִים ֶ‬ ‫ועונש‪ .‬לדוגמה‪ֵ :‬אּלּו ד ָ‬ ‫ְתלְמּוד ּתֹורָה ְּכֶנגֶד ֻּכּלָם )מסכת פאה פרק א'(‪.‬‬ ‫ַח ֵברֹו ו ַ‬ ‫ׁשלֹום ֵּבין ‪C‬דָם ל ֲ‬ ‫ַה ָב‪G‬ת ָ‬ ‫ְמילּות ֲח ָסדִים‪ ,‬ו ֲ‬ ‫ּוג ִ‬ ‫בתלמוד‪ :‬התלמוד נחתם לערך בשנת ‪ 500‬לספירה‪ .‬כאן אנו כבר מוצאים התמודדות תקיפה עם הכופרים‬ ‫בעולם הבא‪" :‬כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא‪ ...‬ואלו שאין להם חלק לעולם הבא האומר אין תחיית‬ ‫המתים מן התורה ואין תורה מן השמים‪) "...‬סנהדרין דף צ' ע' א'(‪.‬‬ ‫מהו אותו "העולם הבא"? האם אליו מגיעים לאחר המוות הפיזי לחיי עולם של הנשמה? האם משם יחזרו‬ ‫המתים בעת תחיית המתים?‬ ‫בקיצור‪ ,‬בפשטות ואולי בפשטנות‪ ,‬ע"פ "ויקיפדיה"‪ :‬העולם הבא משמש בפי חז"ל ככינוי לעניינים שונים‪:‬‬ ‫‪ .1‬עולם הנשמות‪ ,‬בו נשמת האדם‪ ,‬שנפרדה מגופו לאחר המוות‪ ,‬מקבלת שכר על מעשיה בעולם הזה‪.‬‬ ‫‪ .2‬העולם הזה לאחר שיגיע לשלמותו אחרי ביאת המשיח‪ ,‬באחרית הימים‪.‬‬ ‫בתקופת המשנה והתלמוד הפירוש המשומש יותר היה הפירוש הראשון‪ ,‬אך לאחר‪-‬מכן השתרש דווקא‬ ‫הפירוש השני‪.‬‬ ‫ישנה מחלוקת בין הראשונים לגבי מהות הדברים בעולם הבא‪ :‬לשיטת הרמב"ם וסיעתו העולם הבא יהיה‬ ‫עולם רוחני לחלוטין‪ ,‬ללא הגוף‪ ,‬ואילו לשיטת הרמב"ן וסיעתו בעולם הבא יהיו הגוף והנשמה‪ ,‬אך לאחר זיכוך‬ ‫‪32‬‬


‫גרסה ‪1‬‬ ‫רב של הגוף‪.‬‬ ‫ועתה – לליבוביץ'‪ ,‬תלמידו הנאמן של הרמב"ם‪:‬‬

‫העולם הבא – אין לו זכר לא בתורה ולא בנביאים ולא בשמונה‪-‬עשרה )שהיא עבודת ה' יום‪-‬‬ ‫יום( ולא בראש השנה וביום הכיפורים )]‪.(134 ,[1‬‬ ‫וכן אמר ר'' חיים מוולוז'ין‪ ,‬תלמיד הגר"א‪ ,‬על "כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא" ‪" -���שכר‬ ‫מצווה היא המצווה עצמה שניתנת לו בשכרו‪ ,‬והוא האור המקיפו והוא יושב בגן עדן‪ ...‬הוא‬ ‫עתה העולם הבא במעשה המצוות‪ ,‬והוא מעשה ידי אדם עצמו‪...‬והאור הוא בגן עדן בחיי‬ ‫האדם ולעתיד זה שכרו – והבן" )]‪ ,[1‬ע' ‪.(204‬‬ ‫עוד על עמדת ליבוביץ' בנושא העולם הבא ראה לעיל בפסקה "ליבוביץ' על שכר המצוות"‪ .‬שם נתלה ליבוביץ'‬ ‫בסברה ש"העולם הבא" הוא "עולם" שבונה לו האדם‪ ,‬בחייו‪ .‬העולם של קיום המצוות‪.‬‬

‫• תחיית המתים‪:‬‬ ‫רקע‪ :‬תחיית המתים מרומזת במפורש בחזון העצמות היבשות ביחזקאל‪ ,‬פרק לו' פסוקים ה'‪-‬יד' ‪ִ ...‬ה ּנֵה אֲ נִ י‬ ‫עור וְ נָ ַת ִּתי ָב ֶכם‬ ‫שר וְ ָק ַר ְמ ִּתי עֲ לֵ י ֶכם ֹ‬ ‫יכם גִ ּ ִדים וְ ַהעֲ לֵ ִתי עֲ לֵ ֶ‬ ‫יתם וְ נָ ַת ִּתי עֲ לֵ ֶ‬ ‫רוח וִ ְחיִ ֶ‬ ‫ֵמ ִביא ָב ֶכם ּ ַ‬ ‫יכם ּ ָב ָ ׂ‬ ‫אתי ֶא ְת ֶכם ֶאל ַא ְד ַמת‬ ‫יכם ַע ִּמי וְ ֵה ֵב ִ‬ ‫רו ֵת ֶ‬ ‫יתי ֶא ְת ֶכם ִמ ִ ּק ְב ֹ‬ ‫יכם ְו ַהעֲ לֵ ִ‬ ‫רו ֵת ֶ‬ ‫רוח‪ִ ...‬ה ּנֵה אֲ נִ י פ ֵֹת ַח ֶאת ִק ְב ֹ‬ ‫ּ ַ‬ ‫רוחי ָב ֶכם‪...‬‬ ‫ש ָר ֵאל וְ נָ ַת ִּתי ּ ִ‬ ‫יִ ְ ׂ‬

‫לעמדת ליבוביץ' בנושא זה‪:‬‬ ‫שאלה‪ :‬ומה על תחיית המתים ‪ -‬העיקר האחרון )של הרמב"ם‪ ,‬מתוך י"ג העיקרים שלו – ש‪.‬מ‪?(.‬‬ ‫תשובה‪ :‬תסתכל במקור‪ ,‬בפירוש המשנה‪" :‬תחיית המתים ‪ -‬כבר ביארתיו" – וצריך לחפש‬ ‫היכן ביאר זאת הרמב"ם‪ .‬ובאמת אתה מוצא לפני‪-‬כן‪" :‬שחכמים אמרו שרשעים בחייהם‬ ‫קרויים מתים וצדיקים במיתתם קרויים חיים‪ ".‬וזאת תחיית המתים‪ .‬הרמב"ם לא רצה לומר‬ ‫זאת במפורש ולכן הוא מסתפק במילים "וכבר ביארתיה"‪ ,[3]) .‬ע' ‪ .(108‬והבן דברי רמב"ם‬ ‫אלה )]‪ ,[1‬ע' ‪.(276‬‬ ‫כדי להבין את החשיבות האמיתית שמייחס הרמב"ם לתחיית המתים‪ ,‬מציין ליבוביץ'‪ :‬בכל "מורה נבוכים"‬ ‫אין זכר לתחיית המתים )]‪.(279 ,[1‬‬ ‫‬

‫גלגול נשמות‪:‬‬ ‫‪o‬‬

‫האמונה בגלגול נשמות – שהיא ממקור אלילי מובהק – דבקה בכמה מהמקובלים )]‪,[1‬‬ ‫‪.(259‬‬ ‫‪33‬‬


‫גרסה ‪1‬‬ ‫‪o‬‬

‫במקרא כולו אין למונחים "נפש" ו"נשמה" משמעות "רוחנית" אלא ביולוגית בלבד‪:‬‬ ‫כינוי ליצור חי‪...‬ולא רק לגבי האדם‪...‬התורה והנביאים אינם עוסקים אלא באדם החי‬ ‫ולא ב"נפש" האדם‪ ,‬ואין רמז למציאותו של יש "רוחני" נפרד ששמו "נפש"‪ .‬כל המצוות‬ ‫ניתנו לאדם חי ולא לנפש האדם‪ ,[1]) .‬ע' ‪.(75‬‬

‫ליבוביץ' על התפתחות ההלכה‪:‬‬ ‫‬

‫"משה קיבל תורה מסיני ומסרה לדורות שאחריו" – פירושו‪ :‬שמתחילה ניתנה הסמכות לחכמים‬ ‫בכל דור ודור )ואף הוטל עליהם( לעצב את ההלכה כפי שהם מבינים את התורה – לא לפי‬ ‫נימוקים מן התורה‪ .‬מאחר שההבנה מתחלפת בין החכמים – המחלוקות הרבות בהלכה הן‬ ‫כשרות‪ ,‬וההכרעה היא עפ"י שיקול‪-‬הדעת האנושי )]‪.(137 ,[1‬‬

‫‬

‫מעולם לא נפסקה ולא נקבעה הלכה אלא מתוך מחלוקת בין דעות וסברות אנושיות שונות‬ ‫ומנוגדות‪ :‬הלל ושמאי‪ ,‬ר' עקיבא ור' שמואל‪ ,‬ר' מאיר ור' יהודה‪ ,‬רב ושמואל‪ ,‬אביי ורבא; אפילו‬ ‫‪ 500‬שנה לאחר סיום התלמוד לא נקבע חשבון הלוח‪ ,‬ובכלל זה יום הכיפורים‪ ,‬אלא מתוך‬ ‫מחלוקת חריפה בין ר' סעדיה גאון ובין גאוני א"י… אף אחד מן התנאים‪ ,‬האמוראים‪ ,‬הגאונים‪,‬‬ ‫הפוסקים ומורי‪-‬ההוראה לא טען שקיבל את ההלכה מן השמים או שרוח‪-‬הקודש מדברת‬ ‫מגרונו…)]‪,[1‬ע' ‪.(131-132‬‬

‫‬

‫ועכשיו תשמע מה אומר הגאון מוילנא "…הלכה עוקרת את המקרא…" )]‪,[3‬ע' ‪.(100‬‬

‫‬

‫ההלכה מושתתת על האמונה‪ ,‬אולם היא היא גם המבססת את האמונה הזאת‪ .‬לשון אחר‪ :‬הדת‬ ‫היהודית יוצרת את האמונה שעליה היא מושתתת‪ .‬זהו פאראדוקס לוגי‪ ,‬אבל אינו פאראדוקס‬ ‫דתי‪ .‬ההלכה אינה הקליפה של הדת או של האמונה היהודית‪ ,‬אלא היא הצורה ההולמת היחידה‬ ‫של התגלמותה בפועל‪ ,‬והיא הגילוי הקולקטיבי של היהדות עצמו )]‪,[2‬ע' ‪.(20‬‬

‫‬

‫הסמכות – ובמקרים מסוימים אפילו החובה – לשנות את ההלכה עד כדי עקירת דבר מפורש מן‬ ‫התורה‪ ,‬ואפילו על‪-‬ידי בי"ד של הדיוטות שנתמנו על‪-‬ידי הציבור‪ ,‬היא סמכות וחובה מוכרת על‪-‬‬ ‫ידי ההלכה‪ ,‬ובלבד שהדבר ייעשה מתוך צורך והכרח של קיום תורה ולא לשם נוחיות בני‪-‬אדם‬ ‫וסיפוק יצריהם)]‪,[1‬ע' ‪.(127‬‬

‫‪34‬‬


‫גרסה ‪1‬‬ ‫‬

‫הוא הטיל עליהם "לשפוט בה על‪-‬פי השכל האנושי" ולא על‪-‬פי המאמר שכל מה שתלמיד ותיק‬ ‫עתיד לחדש‪ ,‬נאמר כבר למשה בסיני…נעבור ל'קצות החושן' שהוא היהדות הרבנית ממש‪.‬‬ ‫בהקדמת הרב המחבר הוא מציג שאלה מעניינת מאד‪ :‬כיצד אנו מעיזים בכלל לפסוק‬ ‫הלכה?…ועל כך באה התשובה‪" :‬הקב"ה בחר בנו ונתן לנו את התורה כפי הכרעת השכל‬ ‫האנושי אף‪-‬על‪-‬פי שאינו האמת ואם כן‪ ,‬המקדשו הוא קידוש גמור רק שיהיה אמת בהכרעת‬ ‫השכל האנושי‪ ".‬פירוש הדבר שהתורה אומרת שמה שקובע השכל האנושי בתורה‪ ,‬זאת היא‬ ‫התורה האֱ ל ִֹהית‪,[3]) .‬ע' ‪.(100‬‬

‫ ויש לדברים האלה המשך‪" .‬כתוב אֱ ֶמת ֵמ ֶא ֶרץ ִּת ְצ ָמח וְ צֶ ֶדק ִמ ּ ׁ ָש ַמיִ ם נִ ׁ ְש ָקף‬

‫‪)L‬תהילים פרק פה(‬

‫– אמר הקב"ה‪ ,‬רצוני שתעלה האמת מן הארץ )לא מן השמיים‪ ,‬אלא מן הארץ(… ואמת תהיה‬ ‫כפי הסכמת החכמים בשכל האנושי וזוהי ברכת התורה 'אשר נתן לנו תורת אמת' – שיהיה‬ ‫האמת איתנו 'וחיי עולם נטע בתוכנו'‪ .‬ואחר‪-‬כך הוא מוסיף שרק בגלל זאת אנחנו יכולים לקיים‬ ‫את התורה‪ ,‬שהרי אילו כל ספרי הקודש )התורה שבעל‪-‬פה( היו באמת מפי הגבורה‪ ,‬כלום בכלל‬ ‫היינו יכולים להבינם?‬ ‫‬

‫מאחר שהתורה שבכתב היא דבר אלוהים‪ ,‬הרי האדם בכלל אינו יכול לדעת אם הוא מבין אותה‬ ‫אל‪-‬נכון‪ " .‬כי מה לשכל האנושי להבין בתורת השם?" אבל "תורה שבעל‪-‬פה משלנו היא"‪ .‬כי‬ ‫אנחנו עושים אותה וממילא אנחנו מבינים אותה אילו השכינה הייתה מדברת מפיו של אביי‪ ,‬רבא‬ ‫הרי לא יכול היה לחלוק עליו )]‪,[3‬ע' ‪.(100‬‬

‫‬

‫ומה אומר ר' מאיר שמחה מדווינסק‪ ,‬בעל 'משך חכמה'? "כי התורה רצתה אשר מלבד עניינים‬ ‫נצחיים או קיימים לעד‪ ,‬יתחדשו עניינים‪ ,‬סייגים ואזהרות אשר יהיו זמניים‪ ,‬היינו שהיה בידי‬ ‫חכמים להוסיף על‪-‬פי גדרים נמסר להם‪ ,‬שבאופנים אלה ניתן להם רשות…")]‪,[3‬ע' ‪.(101‬‬

‫‬

‫הרעיון שאין בכוחה של תושבע"פ ליצור הלכה‪ ,‬אלא רק לפרש את הכתוב – הוא רעיון קראי‬ ‫מובהק‪ ,‬לאמתו של דבר – תמצית הקראות )]‪.(142 ,[1‬‬

‫‬

‫)לסיכום‪ (:‬זוהי אמונתנו‪ ,‬שתורתנו‪-‬שבעל‪-‬פה‪ ,‬שעל פיה חיו וקיימו את התורה הרבה עשרות של‬ ‫דורות של עם ישראל‪ ,‬ושנתגבשה בהלכה על‪-‬ידי בני‪-‬אדם שכוונתם הייתה "לשם שמיים"‪ ,‬ז‪.‬א‪.‬‬

‫‪35‬‬


‫גרסה ‪1‬‬ ‫לקיום התורה – היא היא ה"תורה מן השמיים"‪ ,‬המחייבת את המאמין‪ ,‬ז‪.‬א‪ .‬את המקבל עליו עול‬ ‫מלכות שמיים ועול תורה ומצוות )]‪.(137 ,[1‬‬

‫ועוד כלל גדול של ליבוביץ' בנושא מחלוקות‬ ‫‬

‫יש ביהדות אמונות ודעות שונות‪ ,‬ואף מנוגדות זו לזו וסותרות זו את זו‪ ,‬וכולן כשרות‬

‫)ההדגשה‬

‫במקור – ש‪.‬מ‪ – (.‬כל עוד אין הן פוגמות בעבודת ה' בקיום המצוות‪...‬וכמה גדולים הם דברי אדוננו‬ ‫הרמב"ם‪..." :‬כל מחלוקת שתהיה בין החכמים שאינה באה לידי מעשה אלא שהיא אמונת דבר‬ ‫בלבד – אין צד לפסוק הלכה כאחד מהם‪...‬לפי שהיא דבר חוזר אל השי"ת" )]‪ ,[1‬עמ' ‪.(317‬‬

‫‪36‬‬


‫גרסה ‪1‬‬ ‫פרק א' ‪ -‬חלק ב'‪ -‬יהדות על פי ליבוביץ' – נושאים הקשורים לעת הזאת‬ ‫ליבוביץ' על הקשר בין מדינת ישראל לדת ישראל‪:‬‬ ‫‬

‫על מצוות יישוב הארץ‪:‬‬

‫מדינת ישראל שלנו לא הוקמה לשם שמיים ואינה מקוימת לשם שמיים‪.....‬אין משמעות דתית‬ ‫להקמתה ולקיומה ולכיבושיה ולהתנחלויותיה של מדינה זו‪"...‬מצוות ישוב א"י" אינה מצווה כלל‪,‬‬ ‫ואין לה אלא משמעות דתית פולקלוריסטית‪ ,‬ככל מעשה יקר וחביב שאותו נוהגים לכנות‬ ‫"מצווה"‪...‬לא זו בלבד ש"מצוות ישוב א"י" אינה מעוגנת בהלכה )ואינה נכללת במניין המצוות(‪,‬‬ ‫אלא הרבה עשרות דורות של יהודים שומרי תורה ומצוות‪ ,‬מהם קדושים וטהורים שהיו מוכנים‬ ‫למסור נפשם )ואף מסרו נפשם( על קיום קלות כחמורות שבתורה‪ ,‬לא חשו כלל שהם מחויבים‬ ‫לקיים "מצווה" זו ולא נקפו אצבע לקיימה‪ ,‬גם כשהייתה יכולת לעשות זאת‪...‬הרמב"ן הביע דעת‬ ‫יחיד בדבר החובה בזמן הזה ליישב את ארץ ישראל ואף לכבוש אותה – לא נמצא בעולמה של‬ ‫יהדות התורה והאמונה מי שהלך בעקבותיו‪ ,[1]) ...‬ע' ‪.(252‬‬ ‫‬

‫זכותנו על הארץ‪:‬‬

‫יש לשלול‪ ...‬הנמקה דתית לכיבוש השטחים‪...‬ניסוחים של הגשמת יעדים משיחיים‪ ...‬משמשים‬ ‫חיפוי ללאומנות‪.‬‬ ‫"אימתי תמה זכות אבות" – הכל מסכימים שהיא כבר תמה בימי בית ראשון )]‪ ,[1‬ע' ‪.(251‬‬ ‫משפט זה הוא מרכזי בהגותו של ליבוביץ' בעניין זכותנו על ארץ ישראל‪ .‬הביסוס ההלכתי לטיעון זה ניתן בפרק ג'‪.‬‬ ‫ליבוביץ' טען שזכותנו בעת הזאת למדינה יהודית בארץ ישראל מבוססת על ערך חילוני המוכר במשפט העמים –‬ ‫זכות היסטורית‪ .‬ובלשונו‪:‬‬

‫הקשר שלנו עם ארץ‪-‬ישראל הוא תודעתנו ההיסטורית שהארץ הזאת היא ארצו של עמנו )]‪,[1‬‬ ‫‪.(248‬‬ ‫‬

‫על הצורך בחלוקת הארץ‪:‬‬

‫‪...‬האסון ההיסטורי הגדול שלנו הוא ש‪...‬נוצר מצב שגם עם אחר הוא בעל התודעה העמוקה‬ ‫שהארץ הזאת היא ארצו‪ .‬מן המצב האיום הזה אין אלא אחד משני המוצאים‪ :‬או חלוקת‬ ‫הארץ בין שני העמים או מלחמה עד חורמה‪.(248 ,[1]) ...‬‬ ‫אין לנו ברירה אלא להסתלק מן השטחים בעלי האוכלוסייה הערבית הגדולה‪...‬להתבצר‬ ‫במדינתנו ולהחזיק בה מעמד ולהוסיף לחיות חיים שיש בהם ערך אנושי ויהודי )]‪ ,[2‬ע' ‪.(426‬‬ ‫‪37‬‬


‫גרסה ‪1‬‬ ‫‬

‫על הגישה המשיחית – הרואה ביישוב א"י את התגשמות החזון המקראי לגאולה ‪:‬‬

‫"ההזיות על "אתחלתא דגאולה" סופן עתיד להיות רע ומר לבעליהן" )]‪ ,[1‬ע'נ ‪... .(468‬‬ ‫אני חושש שמא יהיה סופו של גוש אמונים כסופם של תלמידי שבתאי צבי )]‪ ,[1‬ע' ‪.(252-253‬‬ ‫‬

‫על קדושת א"י‪:‬‬

‫העלאת הארץ‪ ,‬המדינה‪ ,‬האומה וכו' לרמת דברים שבקדושה היא צורה חדשה של עבודת‬ ‫העגל‪....‬העגל אינו צריך להיות זהב דווקא‪ :‬הוא יכול להיות ארץ‪ ,‬מדינה‪ ,‬אומה‪ ,‬גאולה משיחית‪,‬‬ ‫תפארת וגדולה של שלטון וכיבוש‪ ,[1]) .....‬ע' ‪.(253‬‬ ‫זוהי עבודה זרה ממש‪ ,‬שלה מטיפים נביאי שקר‪ ,‬כגון אורי צבי גרינברג‪ ,‬הרב קוק‪-‬הבן‪ ,‬הרב‬ ‫נריה‪ ,‬הרב‪ ,‬גורן‪ ,‬לוינגר החברוני וחבריהם‪ ,[1]) ...‬ע' ‪.(372‬‬ ‫ורואה אני שמבחינת אמונה ויראה עלה על רבים מרבני ישראל השייח' הבדווי אבן סעוד )במאה‬ ‫ה‪ ,(18 -‬אשר ִקנֵא קנאת אללה וציוה להרוס את המסגד שהוקם על קברו של מוחמד‪ ,‬משום‬ ‫שהתפילה וההשתטחות על קבר אדם )ואפילו קברו של שליח אללה( הוא עבודת אלילים‪ .‬לא‬ ‫לחי��ם העיד הרמב"ם ש"הישמעלים מייחדים לאל ית' יחוד ראוי‪ ,‬יחוד שאין בו דופי"‪ ...‬מה שלא‬ ‫ניתן לאמור על יהודים המשתפים את האמונה בקדושת השם עם האמונה בקדושת העם והארץ‪.‬‬ ‫בכורחנו יחד את קדושת ה' העם והארץ‪ ,‬הופכת אמונת‪-‬הייחוד לאמונת השילוש‪ ,‬ולמעשה אין זו‬ ‫כי אם מתכונת מודרנית לאותה "אש זרה" שכלתה את שני בני אהרון ‪ֵ -‬א ׁש ָזָרה אֲ ׁ ֶשר לֹא ִצוָ ּה‬

‫א ָֹתם )ויקרא‪ ,‬י'(‪-[59]) .‬ע' ‪.(502-503‬‬ ‫ליבוביץ' הרבה לצטט את איש היהדות הרבנית ר' שמחה הכוהן מדווינסק‪ ,‬שחי בשנים ‪" :1926 -1843‬כל‬ ‫הקדושות‪ ,‬ארץ ישראל‪ ,‬ירושלים והמקדש‪ ...‬אל תדמו כי הם עניינים קדושים בעצמם חלילה‪.‬‬ ‫השם‪-‬יתברך שוכן בתוך בניו‪ ,‬ואם עברו על בריתו‪ ...‬הוסרה כל קדושה‪ ...‬סוף דבר אין שום עניין‬ ‫קדוש בעולם‪ ,‬רק השם‪-‬יתברך הוא קדוש ולו נאווה עבודה‪) ."...‬‬

‫דברי ר' שמחה ע"פ ]‪-[59‬ע' ‪957-‬‬

‫‪.(956‬‬ ‫לתלמיד ישיבת הסדר‪ :‬אני תמה על צעיר הלומד תורה‪ ,‬שנטפל לבעיה של מקומות ובניינים "קדושים"‪ :‬האינך יודע‬ ‫מה הן הבעיות הדתיות החמורות ‪...‬היום?‪...‬הלכה במדינה חילונית‪...‬השבת‪...‬החינוך‬ ‫הדתי‪...‬מעמד האישה‪ ,[1]) ...‬ע' ‪.(239‬‬

‫‪38‬‬


‫גרסה ‪1‬‬ ‫ליבוביץ' בעניין הצורך לפתח את ההלכה בעת הזאת‪:‬‬ ‫‬

‫‪...‬המשבר של דת ישראל‪ ,‬אין לו תקדים אלא בחורבן בית שני )]‪ ,[2‬עמ' ‪.(121‬‬

‫‬

‫השאלות האקטואליות של מבנה החברה והמדינה ושל זכויותיו וחובותיו של האדם לא כלפי‬ ‫חברו‪ ,‬כי אם כלפי האנונימים הגדולים‪ -‬מדינה‪ ,‬חברה‪ ,‬עם‪ ,‬מולדת ‪ -‬אין להם תקדים בהלכה‬ ‫הפסוקה בחושן‪ -‬משפט‪ ,‬ואין להכריע בהם כיום אלא על‪-‬ידי חקיקה חדשה )]‪ ,[2‬עמ' ‪.(106‬‬

‫‬

‫המחייב פיתוח של תורה והלכה דתית לבעיות החברה והמדינה בהווה ברוח התורה הכתובה‬ ‫והמסורה ועפ"י דוגמת ההלכה שנתגבשה בתנאים ובמסיבות אחרים ‪ -‬אין לו ברירה אלא לסמוך‬ ‫על הבנתו הוא את רוח התורה ואת כוונת מצוותיה ותכליתן‪ .‬יחד עם חבריו לדעה‪ ,‬תוך התלבטות‬ ‫קולקטיבית‪ ,‬ישתדל להגיע לידי מסקנות מעשיות המתחייבות מן התפיסה הזאת )]‪ ,[2‬עמ'‬ ‫‪.(108‬‬

‫‬

‫בעיית השבת היא בניין אב לכל גילוייו של המשבר הדתי הממשי ‪,‬שבפניו עומדת היהדות‬ ‫הדתית במדינת ישראל )]‪ ,[2‬עמ' ‪.(109‬‬

‫‬

‫הכישלון במאבק למען השבת והסתירות הפנימיות שבהן מסתבכת היהדות הדתית בבעיית‬ ‫השבת‪ ,‬כבר באו לידי גילוי ראשון עם הקמת המדינה)]‪ ,[2‬עמ' ‪.(110‬‬

‫‬

‫ההלכה בצורתה ההיסטורית המגובשת – ולאו דווקא בדיני‪-‬ממונות‪ ,‬אלא עוד יותר באיסור‪-‬‬ ‫והיתר‪ ,‬בהסדרת אורח‪-‬החיים וההווי המסורתי‪ ,‬מניחה את הגלות בין הגויים או את מציאותו של‬ ‫שלטון זר בארצנו כנתון שאין להרהר אחריו‪ :‬היא עושה את העדר העצמאות הלאומית –‬ ‫ממלכתית של עם‪-‬ישראל ואת העדר חובות אזרח ותפקידי אזרח לאדם מישראל תנאי והנחה‬ ‫לעצם האפשרות של קיומה ולצביונה המיוחד – על כל פנים במידה שהיא נועדה להתקיים‬ ‫בצביונה זה בעולם הזה ובזמן הזה‪ ,‬כלומר במציאות הריאלית ולא בעולם אוטופי של זמן‬ ‫היפותטי‪ .‬כאן מקומה של הפרובלמאטיקה הגדולה של היהדות הדתית בסיטואציה ההיסטורית‬ ‫שלנו – כשותפה למפעל הקמת הממלכתיות הישראלית בזמן הזה )]‪ ,[2‬עמ' ‪.(129-128‬‬

‫‬

‫תקומתנו הלאומית‪-‬מדינית והחזרת הפונקציות החברתיות‪-‬ממלכתיות לידינו‪ ,‬בזמן הזה‬ ‫ובמסגרת מציאות זו‪-‬בעולם שלא נגאל לא גאולת הנפש ולא גאולת הגוף‪ ...,‬מאורע זה ועצם‬ ‫אפשרותו לא היו צפויים בתודעה הדתית של היהדות‪ ,‬והמעשה הדתי לא מותאם ומכוון להם‬ ‫או לקראתם )]‪ ,[2‬עמ' ‪.(137-136‬‬ ‫‪39‬‬


‫גרסה ‪1‬‬ ‫‬

‫‪...‬השאלות‪...‬אינן ניתנות להיפתר בדרך של חיפוש "היתרים" )כדרך שהרבנות הלכה בה‬ ‫בשאלת החליבה בשבת(‪ ,‬גם אם היתרים אלה כשרים מבחינה הלכתית‪ .‬התורה לא תהיה כוח‬ ‫ציבורי במדינה ולא גורם חינוכי בנוער‪ ,‬אם עמדתה במדינה תבוסס על הגישה‪ ,‬ששירותיהם‬ ‫החיוניים של המדינה ושל המשק העצמאי‪ -‬ז‪.‬א‪.‬המדינה והמשק עצמם ‪-‬הם אסורים לכתחילה‬ ‫ורק מותרים בדיעבד )]‪ ,[2‬עמ' ‪.(117‬‬

‫•‬

‫בדומה ל"פרנסות יהודיות שהשלטון הנוכרי בימי הביניים קבע ליהודים ע"י הרחקתם ממקורות‪-‬‬ ‫פרנסה אחרים‪ ,‬הולכות ונקבעות במדינת ישראל "פרנסות לשומרי שבת" ‪ -‬מסחר‪ ,‬המקצועות‬ ‫החפשיים‪ ,‬פקידות בשירותים מסויימים )לא בכולם( ; לשון אחר ‪ :‬הולך ומתהווה גיטו חברתי‪-‬‬ ‫מקצועי ליהודים דתיים‪ ...‬מאות בתי‪-‬חרושת בכל ענפי‪-‬הייצור עובדים בשבת בהיתר ממשלתי‬ ‫וסגורים בפני יהודים שומרי שבת‪ ,‬והללו מועמדים בנסיון של העברה על דעתם ודתם ; והוא‪-‬הדין‬ ‫במכרות‪ ,‬בשירותי התחבורה ‪ -‬רכבת‪ ,‬נמלים‪ ,‬קווי‪-‬ספנות‪ ,‬שדות‪-‬תעופה‪ ,‬קווי‪-‬טיס‪ ,‬בשירותי‬ ‫התקשורת ‪ -‬רדיו וטלוויזיה‪ .‬פרט למקרים בודדים של צורך קיומי )שבהם ניתן למצוא פתח היתר‬ ‫בהלכה( ניתנים היתרים לעבודה בשבת מטעמים כלכליים‪...‬‬

‫)פורסם ב"הדרך"‪ ,‬מס' ‪ ,4‬סיון תשל"א‪/‬מאי‬

‫‪ 1971‬וגם בספר יהדות‪ ,‬עם יהודי ומדינת ישראל(‪.‬‬

‫‬

‫הצלת השבת מסכנת ניוון של פרזיטיות‪ ,‬מניעת ניתוק המדינה ומוסדותיה מן השבת ורכישת‬ ‫לב הציבור והנוער לשבת‪ -‬כולן דורשות גישה חדשה על בסיס של הכרעות הלכתיות ועל רקע‬ ‫של יזמה של חקיקה דתית חדשה‪ .‬חקיקה זו עלולה להביא לידי סטייה ניכרת מאותו נוהג‬ ‫ואורח‪-‬חיים דתי שנתקדש קדושת‪-‬דורות בעולם של העדר עצמאות מדינית ואחריות אזרחית‬ ‫‪ ,‬ואעפ"כ יהיה זה דין‪-‬תורה )]‪ ,[2‬עמ' ‪.(121‬‬

‫‬

‫ליבוביץ' מצטט את הרמב"ם‪:‬‬ ‫"אם ראו )בית דין( לפי שעה לבטל מצוות עשה או לעבור על מצוות לא תעשה כדי להחזיר רבים לדת או להציל‬ ‫רבים מישראל מלהכשיל בדברים אחרים עושין לפי מה שצריכה השעה‪ .‬כשם שהרופא חותך ידו או רגלו של זה כדי‬ ‫שיחיה כלו‪ ,‬כך בית‪-‬דין מורין בזמן מן הזמנים לעבור על קצת מצוות כדי שיתקיימו כלן‪ ,‬כדרך שאמרו חכמים‬ ‫ראשונים ‪ :‬חלל עליו שבת אחת כדי שישמור שבתות הרבה" )רמב"ם‪ ,‬הל' ממרים‪,‬פרק א'‪ ,‬הל' ד'(‪.‬‬

‫‬

‫עם זאת קבע ליבוביץ'‪,‬‬

‫‪"...‬גמישות ההלכה" והצורך בהתאמתה "לצרכים החמריים והרוחניים של האדם" – משקף אי‬ ‫הבנה עמוקה של תורה שבע"פ‪ .‬אומנם ההלכה גמישה להפליא‪ ,‬אולם רק לצרכי עבודת ה'‪ ...‬וזה‬ ‫‪40‬‬


‫גרסה ‪1‬‬ ‫מה שאירע במרוצת הדורות‪ .‬אולם כל משמעותה הדתית העמוקה של ההלכה היא בכך שהיא‬ ‫איננה מתאימה את עצמה ל"צרכים חמריים ורוחניים‪...‬מי שרואה בהלכה כעבודת ה' ערך עליון ‪-‬‬ ‫אינו מבקש לתאם אותה ל"צרכיו"‪.‬‬ ‫ליבוביץ' על ניתוחי מתים כדוגמה לצורך בשינוי החקיקה ההלכתית‬ ‫פורסם ב"טורי ישורון"‪ ,‬ג'‪ ,‬תשכ"ו‪ ,‬וגם בספר יהדות‪ ,‬עם יהודי ומדינת ישראל‬

‫‪ ..‬אין כמעט נושא המעורר סערה ציבורית באותה מידה של חריפות כחוק וכנוהג המקובל‬ ‫במדינת ישראל )כברוב מדינות עולם התרבות המודרנית(‪ ,‬שגופותיהם של רבים מן הנפטרים‬ ‫מובאות לפני קבורתן לבדיקה פאתולוגית ע"י נתיחה ‪ :‬לשם קביעת סיבת המוות במקרים שזו‬ ‫לא היתה ברורה‪ ,‬או לשם אימות הדיאגנוזה הרפואית וביקורת הטיפול שניתן לחולה‪ ,‬ולשם‬ ‫הסקת מסקנות שיוסיפו על הידע הרפואי לעתיד‪ .‬חוק ונוהג זה יש בהם משום עבירה ‪ -‬עכ"פ‬ ‫פורמאלית ‪ -‬על דיני הטיפול במת וקבורתו לפי ההלכה‪ ....‬בוויכוחים הסוערים בנושא זה‪ ...‬חוזר‬ ‫ונשנה הטיעון בדבר "קדושת הגוף לאחר המוות"‪ ...‬ניסוחים אלה יש בהם משום סילוף חמור‬ ‫ומסוכן של הצד הדתי‪ ...‬חלילה לנו להשתמש במונח "קדושה" לגבי הגוף ‪ -‬אפילו החי‪ ,‬ואין‬ ‫צורך לומר המת‪ ...‬גוף המת‪ ...‬לא זו בלבד שאין בו "קדושה"‪ ,‬אלא הוא אבי‪-‬אבות הטומאה!‬ ‫וכך מתחייב מכל מהותה של יהדות ההלכה‪ ,‬שבה אין קדושה קיימת או נוצרת אלא במעשה‬ ‫המצוות‪ ,‬ומצוות לא ניתנו אלא לחיים‪ ...‬הגוויה המתה היא הפסולת הנושרת מן החיים ‪ -‬ולפיכך‬ ‫היא טמאה‪ .‬הדינים המתייחסים לגוף לאחר מיתה אינם נובעים מהערכת האובייקט הדומם‬ ‫הזה‪ ,‬אלא מן החיובים והאיסורים שהתורה מטילה על החיים ‪ :‬החי מצווה לקבור את המת ואינו‬ ‫רשאי ליהנות מן המת‪ .‬אין מצות קבורה שונה‪ ,‬למשל‪ ,‬ממצות סוכה‪ ,‬שאף משמעותה אינה אלא‬ ‫החיוב המוטל על האדם לעשותה‪ ,‬ולא קדושת הדפנות והסכך‪ ...‬דומה‪ ,‬שהדינים והמנהגים של‬ ‫הקבורה על‪-‬פי ההלכה מכוונים לא לשימור הגוויה אלא לסילוקה ‪ -‬להחשת מסירתה לרימה‬ ‫ולתולעה‪ .‬הקושר את התכנים הגלומים במושגי "העולם הבא" ותחיית המתים בגוויה המתה‬ ‫הזו‪ ,‬עושה את היהדות לפטישיזם ביולוגי‪ .‬ההתנגשות בין דיני קבורת המת ובין דרכי הרפואה‬ ‫המודרנית טעונה הכרעה ע"י פסיקת הלכה‪ .‬זהו אחד המקרים המרובים שבהם אי‪-‬אפשר‬ ‫להגיע להכרעה מתוך הסתמכות על הלכה קיימת‪ ,‬ואי‪-‬אפשר להכניס את הבעיה למסגרת‬ ‫המושגים ההלכתיים הקיימים‪ ,‬אלא מן ההכרח לחוקק הלכה ‪ -‬מאחר שלגבי הבעיה הזאת אין‬ ‫‪41‬‬


‫גרסה ‪1‬‬ ‫במציאות הלכה‪ ,‬לא לחומרא ולא לקולא‪ ,‬לא לאיסור ולא להיתר‪ .‬בעיה זו מעולם לא נדונה‬ ‫בהלכה‪ ,‬מאחר שהיא לא נתעוררה אלא בעקבות המציאות של הרפואה המודרנית המדעית‪,‬‬ ‫העומדת כולה ‪ -‬כמחקר וכמעש כאחד ‪ -‬על הבדיקה הפאתולוגית השוטפת‪ .‬לפיכך לא ניתן‬ ‫להסיק מן הדינים הקיימים לגבי הגוף לאחר מיתה שום מסקנה לגבי האסור או המותר היום‬ ‫בנדון‪ .‬הציבור המקבל על עצמו להסדיר את חייו עפ"י התורה חייב לחוקק ‪ -‬לפי מיטב הבנתו‬ ‫את התורה ‪ -‬את החוק שיחייב אותו עפ"י התורה ‪ ...‬פסולה לחלוטין היא הדרך השלישית ‪:‬‬ ‫"אחוז בזה וגם מזה אל תנח ידך" ‪ ...‬כמו‪-‬כן אין כנות דתית בהסכמי‪-‬פשרה ‪ -‬של מתן היתר‬ ‫לניתוח הגוויה על סמך דין פיקוח‪-‬נפש‪ ,‬כלומר כשיש לצפות שמן המימצא הפאתולוגי במקרה‬ ‫מסויים תוסק מסקנה שתועיל לחולה מסוכן מסויים‪ ...‬קביעת העמדה הדתית מחייבת הכרעה‬ ‫עקרונית בדבר הסדר הלכתי של הבעיה שהרפואה החדישה גרמה‪ ,‬או החלטה על הסתייגות‬ ‫מרפואה זו‪ .‬ענין זה לא כדי ללמד על עצמו יצא‪ ,‬אלא כדי ללמד על כלל הבעיות של ההלכה‬

‫במציאות החברתית‪-‬תרבותית שלנו‪.‬‬

‫ועוד בעניין שינויי חקיקה הלכתית‪ :‬עמדת ליבוביץ' על מעמד האישה‬ ‫קביעה מפורשת בהלכה היא )תלמוד בבלי‪ ,‬מסכת מגילה‪ ,‬דף כ"ג‪ ,‬ע' א'(‪" :‬הכל עולין למניין שבעה‪.‬‬ ‫אפילו קטן‪ ,‬אפילו אישה‪ .‬אבל אמרו חכמים אישה לא תקרא בתורה משום כבוד הציבור"‪ .‬נמצא‬ ‫שיסוד הרחקת האישה מקריאה בתורה בציבור אינו כלל בתורה ובהלכה אלא במושגים‬ ‫חברתיים‪-‬חילוניים‪ ,‬שהיו מקובלים בשעתם בכל התרבויות‪ ,‬ובזה לא היו היהודים נבדלים מן‬ ‫הגויים‪.‬‬ ‫על בסיס התפיסה ההיא של מעמדה של האישה בציבור‪ ,‬התקיים הנוהג של הרחקתה מקריאת‬ ‫התורה )ואף מתלמוד תורה(‪ ,‬עד שבמרוצת הדורות נתקבל‪ ,‬כאילו הוא מתחייב מהבחינה דתית‪.‬‬ ‫וזהו מסימניה המרובים של ההתנוונות של החשיבה ושל המעש הדתיים היום )]‪.(352 ,[1‬‬ ‫להלן דברים מתוך הרצאה בסימפוזיון "מעמד האשה ביהדות"‪ ,‬ירושלים‪ ,‬אדר תש"ם וגם בספר אמונה ‪,‬הסטוריה‬

‫וערכים‪:‬‬ ‫תלמוד‪-‬תורה‪ ...‬הוא מצות‪-‬עשה‪ ,‬ומן החשובות‪ ...‬אולם לאחר דיונים שהיו בעניין זה בהיסטוריה‬ ‫של עולם‪-‬ההלכה נקבע‪ ...‬שנשים פטורות ממצוה זו ‪ -‬וזהו משגה חמור ואסון גדול של היהדות‬ ‫‪42‬‬


‫גרסה ‪1‬‬ ‫ההיסטורית‪ ...‬פרי תפיסה‪ ...‬בכל התרבויות‪ ...‬שתרבות‪-‬הרוח היא ענין גברי‪ ...‬מצב זה לגבי‬ ‫היהדות ודת ישראל אין לשאתו עוד בעולמנו היהודי היום‪ .‬אותו ציבור יהודי דתי‪ ,‬אשר אליו‬ ‫מכוונים הדברים האלה ושהוא המסגרת הקיומית שלנו‪ ,‬משתייך לחברה שתרבותה היא תרבות‬ ‫גברים נשים יחד‪ ,‬וזוהי צורת קיומנו היהודית‪ ...‬הרחקת האשה מתלמוד‪-‬תורה‪ ...‬עשוי להחריב‬ ‫את החברה היהודית הדתית שלנו‪ ...‬המטרה חייבת להיות ‪ -‬בית‪-‬המדרש ליהודים וליהודיות‬ ‫יחד‪...‬‬ ‫והוא‪-‬הדין במעמדה של האשה עפ"י ההלכה במציאות הציבורית‪-‬מדינית‪ .‬האיסורים על מינוי‬ ‫נשים לפונקציות של ממשל‪ ,‬של מינהל‪ ,‬של צבא‪ ,‬ובייחוד של משפט‪ ,‬משקפות מציאות חברתית‪-‬‬ ‫תרבותית שהיתה מקובלת בכל התרבויות ושנחשבה לטבעית‪ ...‬אפילו זכות‪-‬בחירה לא הוענקה‬ ‫לנשים באירופה ובאמריקה אלא אחרי מלחמת‪-‬העולם הראשונה‪...‬‬ ‫המצב הזה השתנה לחלוטין‪ .‬היום גם החברה הדתית שלנו שייכת לעולם שכל ענייני המדינה‬ ‫והציבור בו משותפים לגברים ולנשים‪ ,‬ו"דרכה של אשה" היום הוא להיות שותפה בהם‪ ...‬לא נוכל‬ ‫לקבל עלינו את הקביעה ההלכתית של אבותינו‪ ,‬המתייחסת למציאות חברתית שאינה שלנו‪.‬‬ ‫מכאן גם מסקנות לגבי הנוהג החברתי והנימוסים החברתיים‪ .‬ציבור דתי‪ ,‬יהודים ויהודיות‪,‬‬ ‫המקבל עליו את המשימה של קיום התורה בימינו‪ ,‬חייב להבחין בין התייחסות‪ ...‬למה שמשקף‪...‬‬ ‫חיובים ואיסורים לכתחילה ובין חיובים ואיסורים בדיעבד‪ .‬לסוג הראשון שייכים דיני עריות‪ ,‬טהרת‬ ‫משפחה וכד' ; לסוג השני‪ -‬כל המתייחס למושג הגדול והרחב "צניעות"‪ ,‬ויש לו השלכות על‬ ‫הלבוש )מהו "כלי גבר" ו"כלי אשה"?(‪ ,‬על החינוך המעורב )=בנים בנות( ואף על השירות הצבאי‬ ‫ועל ההתמחות במקצועות השונים‪ ,‬וכד'‪.‬‬ ‫כל האמור לעיל מחייב הכרעות עפ"י שיקול‪-‬הדעת ‪ -‬שיקול דעתנו‪.‬‬

‫וברוח המאמר הקודם ‪-‬‬

‫ליבוביץ' דן בשאלה "האם לצעירים ולצעירות מותר לרקוד הורה יחדיו?"‬ ‫"גילוי דעת" של ישעיהו ליבוביץ' מראשית שנות השלושים‪ ,‬מן הימים שבהם היה פעיל בהנהגת "צעירי‬ ‫מזרחי" בגרמניה‪.‬‬ ‫השאלה של ריקוד הורה יחדיו של צעירים וצעירות אצלנו‪ ,‬היא מקרה בודד של שאלה גדולה‪ ,‬כיצד אנחנו‬ ‫‪43‬‬


‫גרסה ‪1‬‬ ‫מעצבים את יחסי המינים ביניהם ‪ -‬ובצורה כללית עוד יותר ‪ -‬את כלל אורחות המוסר וההתנהגות שלנו‬ ‫בצל הדין והמנהג‪.‬‬ ‫לית מאן דפליג‪ ,‬שריקוד ההורה בצוותא‪ ,‬הגם שאין בו פגיעה מפורשת בשום איסור‪ ,‬ודאי שאינו עולה‬ ‫בקנה אחד עם היחסים בין המינים שה'שולחן ערוך' מניח ומתיר‪ .‬מדוע אנחנו בכל זאת עושים זאת ומדוע‬ ‫עלינו להמשיך לעשות זאת?‬ ‫"החוק היהודי בענייני מין והכללים כיצד לנהוג באופן יאה ונאה מכילים שני סוגים של קביעות‪ ,‬הנובעות‬ ‫משני מקורות שונים‪ (1) :‬יש נורמות‪ ,‬שהן בגדר מצוות דת בעלות תוקף מוחלט‪ ,‬וזאת ללא תלות‬ ‫בתפישות ובעמדות בנות התקופה על אודות המותר והאסור; )‪ (2‬יש נורמות‪ ,‬שהן בגדר אימוץ מודע של‬ ‫אורחות התנהגות ומנהגים )‪.(...‬‬ ‫לא תמיד מובן מאליו לאיזה משני הסוגים הנ"ל של קביעות הם שייכים‪ .‬אין איש‪ ,‬וגם אין פסק‪ ,‬שיכול‬ ‫להכריע היום בשאלות אלה‪ .‬ודאי שמציאות החיים ומבנה החברה שה'שולחן ערוך' הניח כנתון אינם‬ ‫קיימים עוד‪ .‬למשל‪ :‬ה'שולחן ערוך' אינו מכיר ואינו חוזה את דבר קיומה של אשה בחיי העבודה והציבור‪,‬‬ ‫קיום שהוא פשוט בנמצא היום‪.‬‬ ‫החברים והחברות שלנו עובדים ביחד כדבר מובן מאליו ‪ -‬בעסק‪ ,‬במשרד‪ ,‬בשדות ארץ‪-‬ישראל ‪ -‬שומעים‬ ‫בצוותא הרצאות באוניברסיטה‪ ,‬או נפגשים אלה עם אלה באופן חופשי‪ ,‬ובאופנים שבני דורות קודמים‬ ‫מתקשים היו להבין כאפשריים בכלל‪ ,‬עד כי לא היה צורך כלל לאסור אותם‪.‬‬ ‫"במצב דברים זה‪ ,‬מה נשיג אם נאסור בימים אלה על כך שבסניפים שלנו ירקדו הורה בצוותא‪ ,‬דבר‬ ‫שהם עושים כדבר מובן מאליו? בכך אנחנו מפגינים אך ורק מצב דברים שאין ברצוננו להשיבו לקדמותו‪,‬‬ ‫שאליו אין אנחנו חותרים כלל‪ ,‬ושאנחנו ‪ -‬וזה החשוב מכל ‪ -‬כלל איננו יודעים אם החוק הדתי אכן תובע‬ ‫אותו ללא תנאי‪.‬‬ ‫מקרה זה שונה לחלוטין מן המאבק שלנו למען השבת‪ ,‬הגם שגם האחרון אינו עולה בקנה אחד עם‬ ‫התנאים‬ ‫הכלכליים והתפישה המודרנית בדבר מנוחה ביום א'‪ .‬כי כאן אנחנו מפגינים ולוחמים במודע למען מבנה‪-‬‬ ‫חיים שהתורה מצווה עליו והשבת שייכת לו‪.‬‬ ‫האיסור אצלנו על ריקוד הורה בצוותא יגרום לנו לעשות דבר הגובל בחוסר יושר ובצביעות נסתרת‪.‬‬ ‫ובחיים הדתיים אין דבר שהוא מסוכן מאלה‪ .‬מסיבות אלה אני סבור שבאותן קבוצות ‪ -‬ואני מאמין‬ ‫‪44‬‬


‫גרסה ‪1‬‬ ‫שמדובר כאן בכולן ‪ -‬שבהן התקבלו והשתרשו שירה‪ ,‬טיולים‪ ,‬ריקוד הורה‪ ,‬ערבי חברה וימי עבודה של‬ ‫צעירים וצעירות במשותף‪ ,‬עלינו להמשיך ולשמור בכל מחיר על מצב דברים זה ולא לתת את הדעת לאי‪-‬‬ ‫אלה מחאות העשויות להישמע מצד כלשהו‪.‬‬

‫ליבוביץ' על נישואים אזרחיים במדינת ישראל‬ ‫על בעיית חוקי האישות‪ ,‬המוצגת היום כבעיה המרכזית של יחסי הדת והמדינה‪ ,‬כבר נכתבו‬ ‫לפני ‪ 12‬שנים דברים‪ ...‬שכוחם היום יפה אפילו יותר משהיה בשעתו‪ (1) :‬מוסד הקידושין‬ ‫כדת משה וישראל‪ ,‬כשהוא מוטל מטעם השלטון החילוני כחיוב על זוגות יהודים המואסים בו‪,‬‬ ‫לא זו בלבד שהוא מאבד את משמעות הקדושה שבו‪ ,‬אלא שהוא מתחלל ומתבזה ונעשה‬ ‫חוכא ואיטלולא בעיני ציבור גדול בישראל‪ ,‬ועמו מתבזית דת ישראל כולה ‪ (2) :‬חוק הנישואין‬ ‫והגירושין הקיים‪ ,‬שבו נכלל חיוב זה‪ ,‬לא זו בלבד שאיננו מגן על טהרת משפחה בישראל אלא‬ ‫הופך דווקא לחוק לריבוי ממזרים‪ ,‬בהיותו מוטל על יהודים שהאיסור הדתי החמור של ניאוף‬ ‫אינו מקובל עליהם‪ :‬הוא עושה את האישה על כורחה לאשת איש במשמעותה ההלכתית‪,‬‬ ‫והיא עשויה ללדת ילדים שהם ממזרים‪ (3) :‬הנהגת נישואין אזרחיים מטעם המדינה לזוגות‬ ‫המסרבים לחופה וקידושין כדת משה וישראל תפחית את חשש הממזרות עד למינימום‪,‬‬ ‫משום שלרישום של "נישואים" במשרד ממשלתי בלבד לא יהיה משמעות הלכתית ‪ :‬האישה‬ ‫תהיה "פנויה" – והעבירה על איסור בעילת פנויה אינה עושה ממזר )]‪ ,[2‬עמ' ‪.(189-186‬‬ ‫גישתו של ליבוביץ' לחוק הנישואין ע"פ ההלכה‪ ,‬שתקף בישראל‪ ,‬היא עדות לגדלותו של איש זה‪ .‬הרב בקשי‬ ‫דורון‪ ,‬רבה הראשי לשעבר של המדינה‪ ,‬חזר ב‪ 2004 -‬על הדברים שליבוביץ' ניבא בשנת ‪ 1975‬בספרו‬ ‫"יהדות‪ ,‬עם ישראל ומדינת ישראל"‪ .‬הנה דברים המבוססים על מקור ]‪ :[35‬הרב בקשי‪-‬דורון חולל סערה‬ ‫כשקרא לבטל את חוק הנישואים‪ .‬אבל לא צריך להתבלבל‪ :‬דבריו אינם נובעים מדאגתו לחילונים‪ .‬הוא פשוט‬ ‫דואג לשימור ההלכה יותר מאשר לצביונה היהודי של מדינת ישראל‪ .‬נראה שבקשי‪-‬דורון‪ ...‬קרא בעיון רב את‬ ‫ספרו של המשפטן פרופ' פנחס שיפמן‪ ,‬שהציע כבר לפני יותר מעשור נישואים אזרחיים כפתרון להצלת כבודה‬ ‫של ההלכה במדינת ישראל ‪...‬שיפמן‪ ,‬שהוא אדם דתי‪ ,‬ניסח את ההצעה לחוק נישואים אזרחיים גם מתוך‬ ‫השקפת עולם ליברלית השוללת את התערבות המדינה בענייני אישות‪ ,‬השקפה זאת עומדת בסתירה גמורה‬ ‫למשנתו של הרב קוק‪ ,‬מייסד הציונות הדתית‪-‬הלאומית‪ ...‬על פי השקפת העולם הזאת‪ ,‬אסור בשום אופן לוותר‬ ‫על הרבנות הראשית ועל הממסד הרבני‪ ,‬שהם הקשר החשוב ביותר בין הדת למדינה‪.‬‬ ‫אבל‪ ...‬התרת הממזרים הגורפת שנעשית בשנים האחרונות בבתי הדין הרבניים‪ ,‬בעיקר לגבי נשים שהיו‬ ‫‪45‬‬


‫גרסה ‪1‬‬ ‫נשואות בנישואים אזרחיים בחבר המדינות‪ ,‬מדאיגה אותו במיוחד‪ .‬כדי שלא להרבות ממזרים בישראל‪ ...‬בתי‬ ‫הדין הרבניים משתמשים בכל תעלול אפשרי שיוכיח שהנישואים של אם‪-‬הילדים לא תקפים מבחינת ההלכה‪.‬‬ ‫בהסתמכו על הגישה הזאת‪ ,‬בקשי‪-‬דורון טוען ‪"...‬החוק הזה הוא החותמת של הצביון היהודי של המדינה‪ ,‬אבל‬ ‫כיוון שהיום הוא לא מעשי ופוגע מאוד בהלכה‪ ,‬השאלה היא מה להעדיף ‪ -‬את הצביון היהודי או את ההלכה‪ .‬אני‬ ‫מעדיף את ההלכה"‪.‬‬

‫ליבוביץ' על מדינת הלכה‬ ‫ְמלֵא מֹורָ‪ּJ‬ה‪ִ ,‬איׁש ֶאת ֵרעֵהּו ַחּיִים ָּבלָעּו" )פרקי אבות(‪.‬‬ ‫ׁש ִאל ָ‬ ‫ׁשל ַמלְכּות‪ֶ ,‬‬ ‫לֹומּה ֶ‬ ‫ׁש ָ‬ ‫ת ַּפּלֵל ִּב ְ‬ ‫וכן על הפסוק " ֱהוֵי ִמ ְ‬ ‫•‬

‫ניתן לומר שכל מקורות היהדות מאוחדים בדעה שהשלטון המדיני ‪ -‬שלא כדרך‪-‬ארץ ‪ -‬לעולם‬ ‫איננו אחד מן הערכים היסודיים של המציאות האנושית‪ ,‬אשר מלכתחילה יש להתייחס אליו‬ ‫בחיוב‪ ,‬אלא הוא ‪...‬צורך הכרחי‪ ,[22] ) "...‬ע' ‪ .(44‬מכאן מתחייבת גישה ביקורתית עקרונית‬ ‫למדינה‪ ,‬גם כשקיומה של זו מוכר כהכרח‬

‫)מתוך ב"הדרך"‪ ,‬מס' ‪ ,4‬סיון תשל"א‪/‬מאי ‪ 1971‬וגם בספר‬

‫יהדות‪ ,‬עם יהודי ומדינת ישראל(‪.‬‬ ‫•‬

‫אנו יודעים מן המקרא את הניגוד ההיסטורי‪ ,‬מחויב‪-‬המציאות ומחויב‪-‬ההיגיון‪ ,‬שהיה קיים בכל‬ ‫תקופת מלכות‪-‬יהודה ומלכות‪-‬ישראל בין המייצגים את עולמה של התורה והאמונה‪ ,‬הנביאים‪,‬‬ ‫ובין מייצגי האינטרס השלטוני ‪ -‬המלכים‪ .‬ודבר זה חזר ונשנה בכל חריפותו ובכל תוקפו בבית‬ ‫שני‪ ,‬מן הרגע שבו שוב היה שלטון מדיני לישראל‪ ,‬וזאת אף‪-‬על‪-‬פי ששלטון זה קם על‪-‬ידי דחף‬ ‫שבא מן התורה‪ ,‬קם למען התורה ובשם התורה‪ ,‬ומתוך מאבק קשה למען התורה‪ .‬משנסתיים‬ ‫מאבק זה בניצחון אשר הביא להקמת שלטון מדיני עצמאי‪ ,‬הייתה תקופה של מאבק של מלכות‪-‬‬ ‫ישראל העצמאית הקצרה הזאת תקופה של מאבק בלתי‪-‬פוסק בין מייצגי התורה ובין מייצגי‬ ‫השלטון המדיני‪ ,[22] ) .‬ע' ‪(45‬‬

‫•‬

‫ההיסטוריה של כל 'מדינה' שהיתה לעם ישראל הן בתקופת בית ראשון והן בתקופת בין שני‪ ,‬הן‬ ‫בתקופת הנביאים אשר השכינה דיברה מגרונם והן בתקופת החכמים הפרושים ��התנאים‬ ‫והאמוראים אשר ייצגו את התורה ואת תביעותיה‪ ,‬היא תולדות הקונפליקטים בין הנציגות‬ ‫האמיתית של תורת‪-‬ישראל ובין אותו שלטון מדיני אשר הנציגים האלה עצמם הכירו בסמכותו‬ ‫ובלגיטמיות שלו‪ ,‬אבל מעולם לא נמנעו מלתפוש עמדה ביקורתית כלפיו‪ .‬ואין לך פיחות חמור‬

‫‪46‬‬


‫גרסה ‪1‬‬ ‫יותר של היהדות ושל תורתה‪ ,‬מאשר זיהוי התורה עם מערך מדיני או ממלכתי‪ ,‬בעבר‪ ,‬בהווה‪,‬‬ ‫ובכל עתיד שאפשר לראותו בעין )]‪ ,[22‬ע' ‪.(45‬‬ ‫•‬

‫הקונפליקט בין הדת ‪ -‬במשמעה של יהדות התורה והמצוות ‪ -‬ובין המדינה הוא מהותי הן לדת‬ ‫והן למדינה‪ .‬כל מדינה ‪ -‬גם מדינת העם היהודי במציאות הריאלית‪ ,‬של העבר‪ ,‬של ההווה ושל‬ ‫העתיד‪ ,‬להבדיל מן המדינה המשיחית‪-‬אוטופית ‪ -‬היא בהכרח חילונית באשר היא מדינה‪ .‬מעולם‬ ‫לא היתה לעם ישראל "מדינה עפ"י התורה"; היו לו בתקופות שונות מדינות שבהן לחמו שומרי‬ ‫התורה למען התורה‪ ,‬בצורות שונות של מלחמה ‪ -‬החל במאבק רוחני‪-‬חינוכי וכלה במלחמות‪-‬‬ ‫אזרחים עקובות מדם‪ .‬הן בתקופת המקרא והן בתקופת בית שני היה תכנן העיקרי של תולדות‬ ‫המדינות של עם ישראל ‪ -‬המאבק בין הדת ובין המנגנון המדיני‪ ,‬אפילו כשמנגנון זה קם‬ ‫בהשראת התורה‪ ,‬משמעותן הדתית העצומה של מלכויות‪-‬ישראל ההיסטוריות היא שהן שימשו‬ ‫זירות למאבקים למען התורה והמצוות ‪ -‬קל‪-‬וחומר למדינת ישראל של ימינו‪ ,‬שלא קמה מכוח‬ ‫דחף דתי אלא מכוח לאומניות חילונית בעם היהודי‪ ,‬ולפיכך הצגתה כסימביוזה מדינית‪-‬דתית היא‬ ‫אבסורדית‬

‫)פורסם ב"הדרך"‪ ,‬מס' ‪ ,4‬סיון תשל"א‪/‬מאי ‪ 1971‬וגם בספר יהדות‪ ,‬עם יהודי ומדינת ישראל(‪.‬‬

‫לפיכך ‪ ,‬מתוך דאגה לפני האומה‪ ,‬המדינה והדת היהודית דרש ליבוביץ'‪:‬‬ ‫מחד ‪ -‬חידוש ההלכה‪,‬‬ ‫אבל מאידך ‪ -‬מלחמת תרבות‪ ,‬מתמדת‪ ,‬בין הדת והמדינה‪.‬‬ ‫•‬

‫)אומנם מתחייב( פיתוח של תורה והלכה דתית‪) ,‬כדי להתאימה( לבעיות החברה והמדינה בהווה‬ ‫ברוח התורה הכתובה והמסורה ועפ"י דוגמת ההלכה שנתגבשה בתנאים ובנסיבות אחרים‪,‬‬ ‫)אבל‪(,‬‬

‫•‬

‫גם במקרה שכל אזרחי המדינה יהיו יהודים שומרי תורה‪ ,‬תהיה המדינה מוסד חילוני‪ ,‬כי כל‬ ‫מנגנון שלטוני הוא חילוני במהותו‪ :‬הוא נועד לספק צרכים אנושיים ולא נועד לעבודת ה'‪ .‬לפיכך‬ ‫אין היהדות – ז‪.‬א‪ .‬התורה – יכולה להזדהות עם שום מנגנון מדיני‪-‬שלטוני‪ ,‬גם אם היא מכירה‬ ‫בהכרחיותו וגם אם הוא נמצא בידי יהודים שומרי תורה‪...‬הנביאים היו אופוזיציה עקרונית‬ ‫במלכות יהודה וישראל‪ ,‬וכן החכמים במלכות החשמונאים )]‪ ,[1‬עמ' ‪.(314-313‬‬

‫•‬

‫)גם בימינו אנו‪(,‬‬

‫לגבי מדינת ישראל הקיימת‪ ,‬השוללת את תקפה של התורה‪ ,‬אין אני מכיר אלא בדרישת‬ ‫ההפרדה המוחלטת של הדת והמדינה‪ ,‬כדי שלא תוסיף דת ישראל להתקיים בחינת פילגש‬ ‫‪47‬‬


‫גרסה ‪1‬‬ ‫מוחזקת של שלטון חילוני ולא תהיה הרבנות אחד המוסדות האדמיניסטרטיביים והשיפוטיים של‬ ‫רשות אנטי דתית‪ ,[1]) .‬עמ' ‪.( 338‬‬ ‫•‬

‫)ברוח זאת‪(:‬‬

‫מול המשטר המדיני והחברתי החילוני חייבת היהדות הדתית להתייצב כאופוזיציה העקרונית‪,‬‬ ‫שמוסדותיה אינם מוסדות המדינה‪ ,‬ועליה להציג נגד משטר זה את תוכניתה לעיצוב המדינה‬ ‫והחברה ‪ -‬תוכנית שאין להגשימה בסיוע החקיקה והשיפוט של המשטר החילוני אלא נגדם‪.‬‬ ‫•‬

‫)במילים אחרות‪(:‬‬

‫‪...‬הרביתי לדון בבעיית התכנית למדינה ע"פ‬

‫התורה‪)....‬והמסקנה היא‪(:‬‬

‫)מצד אחד( ‪ -‬מציאות ממלכתית מחייבת חקיקה תורנית )קרי שינויים בהלכה! – ש‪.‬מ‪.(.‬‬ ‫)מצד שני( ‪ -‬מעולם לא עלתה בדעתי השטות של התקנת הלכה דתית לצרכי מדינה חילונית‪.‬‬ ‫)ולפיכך( – )הן( לשם החייאת הדת )והן לשם( הבראת המדינה אנו זקוקים ל"מלחמת תרבות"‬ ‫במלוא חריפותה וחומרתה )]‪ ,[1‬עמ' ‪" .(338‬מפלגה דתית" המשתלבת ברשות החילונית‪ ,‬ואף‬ ‫נתמכת ע"י רשות זו היא תועבה וחלול‪-‬השם )]‪ ,[1‬עמ' ‪.(375‬‬ ‫•‬

‫ודברים מפורשים יותר‪:‬‬

‫‪...‬אינני מתעניין בשאלה אם ההלכה יכולה להיות בסיס למדינה מודרנית‪ ,‬אלא בשאלה אם היא‬ ‫יכולה לשמש בסיס למדינה – ותשובתי היא שלילית‪ .‬לא לכך נועדה ולא לכך מכוונת ההלכה‪,‬‬ ‫ולכן הקונפליקט בינה ובין כל מערך שלטוני‪-‬מדיני – אפילו שההלכה מכירה בנחיצותו – הוא‬ ‫מחויב המציאות‪...‬הביטוי "מדינת הלכה" מציין מטרה ותכלית שאליהן יש לחתור ועליהן יש‬ ‫להיאבק לנצח – ואין להשיגן עולמית )]‪ ,[1‬עמ' ‪.(373‬‬ ‫פרשנות בקצרה‪:‬‬ ‫יש הסוברים שהיו לליבוביץ' תקופות שחלם על "מדינת הלכה"‪ ,‬אבל באותה נשימה דרש רפורמה מרחיקת לכת‬ ‫בהלכה‪ .‬עם זאת הגותו המאוחרת מראה שנואש מלהשיג את שני היעדים‪ .‬ככל‪-‬הנראה במשפט "מדינה ע"פ‬ ‫התורה" ליבוביץ' בודאי לא מתכוון ל"מדינת הלכה" שעליה חולמים בימינו יהודים דתיים לא מעטים‪ .‬נראה בבירור‬ ‫שליבוביץ' הבין שהמשטר חייב להיות במהותו מבוסס על חוקים מתאימים לזמננו‪ ,‬חילוניים‪ ,‬אך כנראה רצה‬ ‫להשפיע על משטר זה "ברוח התורה"‪ .‬אך למה התכוון? מסמך זה לא העמיק בפן זה של הגות‪-‬ליבוביץ'‪.‬‬ ‫מכל מקום‪ ,‬הנה עוד מעט בנושא זה על קצה המזלג‪:‬‬ ‫כל מי שמסורת ישראל קרובה אליו נדרש לשאלה "האם דת ישראל מחייבת לעצב את מדינת ישראל כתיאוקרטיה‬ ‫הלכתית?"‪ .‬להלן מספר תשובות שלמדתי באופן שטחי לנושא זה‪:‬‬ ‫‪48‬‬


‫גרסה ‪1‬‬ ‫עונה פרופ' רביצקי )]‪" :([44‬הן ההיגיון הפנימי של המסורת היהודית והן מצבם הממשי של היהודים מורים להשיב‬ ‫על כך בשלילה‪ .‬לפי ספרות ההלכה עצמה‪ ,‬אין בכוחה של התורה לקיים לבדה את העולם הריאלי והיא תלויה‬ ‫בקיומו של שלטון אדם שימשול וישפוט מחוץ לדין ההלכתי‪" .‬התאוקרטיה" עצמה מעידה שאינה מספקת לעצמה‬ ‫והיא תלויה במציאותו של חולין פוליטי‪...‬רעיון התאוקרטיה ההלכתית ניצב גם בפני מכשולים מעשיים כבדים‪ ,‬כמו‬ ‫עולמו התרבותי של היהודי בן הזמן‪ ,‬מעמדו המשפטי של הלא‪-‬יהודי ‪,‬ודמותו האקטואלית של בעל ההלכה‪ .‬הקושי‬ ‫נובע גם מן ההרכבה הזרה של ה"מדינה" בהוראתה המודרנית על מונחים מסורתיים כמו "תורה" ו"הלכה"‬ ‫בהוראתם הקדם‪-‬מודרנית‪".‬‬ ‫רביצקי הביע דעה )שם( ש"ליבוביץ' טען כי המדינה שההלכה חזתה נועדה רק לעידן המשיחי‪ ,‬ולכן אין תקומה‬ ‫לחזון 'מדינת התורה' אלא באמצעות חקיקה הלכתית חדשה ונועזת‪ .‬ואולם לפי סוף דעתו של ליבוביץ'‪ ,‬מדינת‬ ‫התורה היא יעד למאבק‪ ,‬אך אינה מטלה שניתנת להגשמה היסטורית‪".‬‬ ‫עם זאת רביצקי לא מקבל את עמדת ליבוביץ' וקובע )שם( שהביקורת על הרעיון "מדינת הלכה" אינה מוליכה אל‬ ‫הרעיון "הפרדת הדת מן המדינה"‪ .‬שתיהן כאחת מוליכות אל שוקת שבורה‪ ,‬אך ביניהן פרושה קשת רחבה של‬ ‫אפשרויות פוליטיות ותרבותיות פוריות‪.‬‬ ‫פרופ ' ידידיה צ‪ .‬שטרן כותב על סוגיה זאת ]‪" :[45‬בולט בהעדרו עיסוק הלכתי מסודר בשאלות של דת ומדינה‪.‬‬ ‫חוסר זה מקורו בהשקפה הרווחת‪ ,‬שההלכה היא מערכת משפט קבועה ובלתי משתנה‪ ,‬וממילא אין היא יכולה לייצר‬ ‫פתרונות חדשים למציאות חדשה ולאתגר שמציבה הקמתה של מדינה יהודית‪) ...‬אבל( ההלכה כ"תורת חיים"‬ ‫פועלת תמיד מתוך ההיסטוריה וכתגובה למציאות המתחלפת‪ .‬בדורנו‪ ,‬נדרשת התייחסות הלכתית בלתי שמרנית‬ ‫לשלוש תופעות מרכזיות‪ :‬הקמתה של מדינה יהודית‪ ,‬תופעת החילוניות הנורמטיבית ‪,‬ואובדן הדומיננטיות של‬ ‫משפט ההלכה בתוך הציבור היהודי‪ .‬מתוך הדיון בתופעות האמורות‪ ,‬אמורה לצמוח תשובה הלכתית לשאלות‬ ‫המרכזיות של דת ומדינה‪...‬התחדשות הלכתית אורתודוקסית‪...‬תחליף לצחיחות המחשבתית והפאסיביות‬ ‫המשפטית של התגובה ההלכתית בדורנו בסוגיות של דת ומדינה‪...‬רק אפשרות אחת גרועה מהן‪ :‬המשך השתיקה‬ ‫ההלכתית בסוגיות של דת ומדינה והתבצרות מאחורי הכלל המנוון "חדש אסור מהתורה‪".‬‬

‫ליבוביץ' על הפרדת הדת מהמדינה‬ ‫פורסם ב"הדרך"‪ ,‬מס' ‪ ,4‬סיון תשל"א‪/‬מאי ‪ 1971‬וגם בספר יהדות‪ ,‬עם יהודי ומדינת ישראל‬

‫הדרישה להפרדת הדת מהמדינה החילונית הקיימת נובעת מן הצורך הדתי החיוני של מניעת‬ ‫הפיכת הדת לאמצעי‪-‬עזר לסיפוק צרכים פוליטיים‪-‬חברתיים‪ ,‬מניעת הפיכת הדת למשרד‬ ‫ממשלתי של רשות חילונית‪ ,‬לפונקציה של ביורוקרטיה ואדמיניסטרציה ממלכתית‪...‬‬ ‫דת ישראל אינה קיימת במדינה ובעם כגורם רוחני וככוח ציבורי עצמאי‪ ,‬אלא כאחד מענפי‬ ‫המנגנון של הרשות החילונית‪ ...‬והוא מנצלה לתועלתו ולהנאתו ‪" -‬מחזיק אותה" בחינת‬ ‫פילגש מוחזקת‪,‬‬ ‫‪49‬‬


‫גרסה ‪1‬‬ ‫באווירה זו של שקר וחנופה מזויפים מסתלפים כל המושגים‪ .‬הדת אינה מופיעה במציאות‬ ‫המדינית והחברתית בישראל כתביעה לשינוי ערכים ולעיצוב החיים האישיים והציבוריים בהתאם‬ ‫לסולם‪-‬ערכים כולל ומקיף משלה‪ ,‬אלא היא מקפידה להופיע דווקא כחלק בלתי‪-‬נפרד של המשטר‬ ‫החילוני‪ ,‬לפעול דווקא בשמו ומכוח סמכויות שהוא מעניק לה‪ .‬היא מציגה תביעות רק לגבי‬ ‫פרטים מסויימים במערך הכללי של החוק החילוני ושל אורח‪-‬החיים החילוני במדינה ובחברה‪,‬‬ ‫תביעות המנותקות מן המכלול של פרוגרמת‪-‬חיים עפ"י התורה והנראות מוזרות‪ ,‬לא‪-‬הגיוניות‬ ‫ולא‪-‬מוצדקות על רקעה של המסכת הכללית של החיים החילוניים‪ .‬לרובו של העם תביעות אלו‬ ‫אינן מובנות‪ ,‬ואינן יכולות להיות מובנות‪ ,‬כשהן מוצגות במסגרת החוקים וההוראות של משטר‬ ‫חילוני‪ ,‬ולפיכך אינן מעוררות אלא לעג ורוגז‪ ....‬לאמיתו‪-‬של‪-‬דבר הדת חסרת כל כוח במדינה‬ ‫ובחברה וחסרת כל השפעה של ממש על עיצוב דמותן‪ ,‬ויחד עם זה נוצר בתודעתם של חוגים‬ ‫רחבים בעם הרושם של "כפיה דתית" המופעלת עליהם‪.‬‬ ‫"החוקים הדתיים" במדינה נחקקים ע"י רשות חילונית‪ ...‬והם חסרים כל משמעות דתית‪ ,‬וברוב‬ ‫המקרים תכנם ‪ -‬הדתי מבחינה פורמאלית ‪ -‬נוגד את ההוראות המפורשות של ההלכה‪...‬‬ ‫הדוגמה המובהקת ביותר למצב זה הוא ענין השבת ‪ -‬המוסד המרכזי של דת ישראל ושל‬ ‫מציאות דתית יהודית‪ ...‬חוק השבת של המדינה הוא לאמיתו‪-‬של‪-‬דבר חוק ביטול השבת‪ .‬חוק‬ ‫זה מכיר בזכותו של כל אדם לחלל שבת‪ ,‬כגון ע"י נסיעה ; והמנגנון המשטרתי והשיפוטי של‬ ‫המדינה הופעל לא‪-‬פעם להגנת זכותו זו נגד מי שרצה למנוע אותה ממנו‪ ...‬אין בהלכות שבת‬ ‫הוראה משונה המתירה ליהודים לנסוע בשבת‪ ,‬אך מטילה איסור נסיעה בשבת על אוטובוסים‪,‬‬ ‫הצביעות שבסידור זה‪ ...‬משפיל את כבוד הדת ועושה את העמדה הדתית למגוחכת‪.‬‬ ‫והוא‪-‬הדין ברכבת ישראל‪ ,‬שלגביה קיים הסכם מפורש בין "הדתיים" ו"החילוניים" שלשם העמדת‬ ‫פנים של שמירת השבת לא תפעל הרכבת בשבת בנסיעות גלויות‪ ,‬אולם כל המלאכות שמסילת‪-‬‬ ‫הברזל צריכה להן )תיקוני מסלולים‪ ,‬תיקוני קטרים וקרונות( ייעשו דווקא בשבת‪...‬‬ ‫שום חוק מטעמה של רשות חילונית ‪ -‬ויהא תכנו מה שיהא ‪ -‬אינו יכול להיות בעל משמעות‬ ‫דתית‪ ,‬שהרי אין הוא בא מכוחה של התורה‪ .‬חוק שחקקה הכנסת ‪ -‬שאינה כנסיה לשם שמים ‪-‬‬ ‫והמבוצע בידי ממשלה שאינה מכירה בסמכותה של ההלכה הוא מבחינת מהותו חוק חילוני‪.‬‬

‫‪50‬‬


‫גרסה ‪1‬‬ ‫בשעה זו‪ ,‬הרעיון של "השלטת התורה" במדינה אין בו ממש‪ ,‬והוא אף חסר מובן‪ .‬אין זו בעייתה‬ ‫של מדינת ישראל אלא בעיית הסטרוקטורה הרוחנית‪-‬תרבותית של העם היהודי‪ ,‬ועכ"פ זו היא‬ ‫בעיה לדורות‪ .‬בשעה זו המשימה המוטלת על היהדות הדתית איננה להחזיר לתורה את מעמדה‬ ‫השלטוני בעם ישראל‪ ,‬שנשבר בדורות האחרונים‪ ,‬אלא ‪ -‬כשלב ראשון של התחדשות יהדות‪-‬של‪-‬‬ ‫תורה ‪ -‬להחזיר לתורה את כבודה‪ ,‬שגלה ממנה בגלל עמדתה המבישה של היהדות הדתית‬ ‫במדינת ישראל‪ .‬תנאי ראשון לכך הוא הפרדת הדת מן המדינה‪ ,‬לשון אחר ‪ :‬חילוצה של הדת‬ ‫משילובה במנגנון מינהלי חילוני ומשיעבודה לשלטון החילוני‪ ,‬והפיכתה לגורם פעיל עצמאי‪ .‬הפרי‬ ‫המידי של ההפרדה יהיה שיפור רב באירגון הפנימי של היהדות הדתית ובהסדרת יחסיה עם‬ ‫מערכת‪-‬השלטון החילוני של המדינה‪.‬‬

‫ליבוביץ בעניין "מיהו יהודי"‬ ‫עוד ציטוט מהמאמר שפורסם ב"הדרך"‪ ,‬מס' ‪ ,4‬סיון תשל"א‪/‬מאי ‪ 1971‬וגם בספר יהדות‪ ,‬עם יהודי ומדינת ישראל‪:‬‬

‫‬

‫קרובה לנושא הנ"ל )נושא הפרדת הדת מהמדינה – מ‪.‬ש‪ (.‬היא בעיית "מיהו יהודי ?" ‪ -‬בעייה שיכלה‬ ‫להיווצר רק על בסיס הכללתה של הדת בתחום מרותה של מדינה חילונית‪ ...‬אילו הוכרה‬ ‫חילוניותה‪-‬בפועל של מדינת ישראל גם מבחינה פורמאלית וחוקית‪ ,‬לא היתה הבעיה מתעוררת‬ ‫כלל‪ ,‬כי אין מדינה חילונית קובעת את "יהדותם" או "אי‪-‬יהדותם" של אזרחיה‪ ,‬ואין היא מכירה אלא‬ ‫ב"אזרחים" ו"לא‪-‬אזרחים"‪ ,‬והמושג "יהודי" היה נשאר קיים על חזקתו ההיסטורית‪-‬מסורתית‪.‬‬

‫מכל מקום ליבוביץ' כמובן לא "ברח" מדיון בנושא וממשיך באותו מקור‪:‬‬

‫‬

‫"עם" איננו ישות טבעית נתונה אלא ישות תודעתית‪ .‬לפיכך אין קריטריונים של "עם" שכוחם יפה‬ ‫לגבי כל החטיבות הקיימות במציאות ההיסטורית )בעבר או בהווה( כ"עמים"‪ .‬אין סימני‪-‬היכר‬ ‫משותפים ל"עמים" ‪ -‬מוצא ביולוגי‪ ,‬טריטוריה‪ ,‬לשון‪ ,‬דת‪ ,‬מסגרת ממלכתית‪ ,‬אורח‪-‬חיים‪ ,‬מסורת‬ ‫וכד' ‪" :‬העם" השוודי‪" ,‬העם" הגרמני‪" ,‬העם" האמריקני‪" ,‬העם" ההודי‪" ,‬העם" היווני )הקלאסי(‪,‬‬ ‫"העם" הערבי‪" ,‬העם" היהודי‪ ...‬כל עם מוגדר ע"י אלמנטים‪ ...‬ספציפיים לו‪ ,‬שאינם נכללים‬ ‫בהגדרתו של עם אחר‪.‬‬

‫‬

‫העם היהודי ההיסטורי ‪ -‬כחטיבה ששמרה על רציפות קיומה ועל זהותה עם עצמה בכל גילגוליה‬ ‫במרוצת הדורות ‪ -‬לא היה מוגדר כחטיבה לאומית לא מבחינה גזעית‪ ,‬לא טריטוריאלית‪ ,‬לא‬ ‫‪51‬‬


‫גרסה ‪1‬‬ ‫לשונית ולא במסגרת מדינית‪ ...‬זו התגלמה‪ ,‬מבחינה אמפירית‪ ,‬בתורה ובמצוות‪ ...‬לפי הגדרה זו‬ ‫העם היהודי הוא קבוצת בני‪-‬אדם שעליהם חל חיוב שמירת תורה ומצוות ; ההלכה קובעת על מי‬ ‫חל חיוב זה ‪ -‬אם מלידה )ואין החיוב פוקע אם יהודי ממאן לעמוד בו(‪ ,‬אם מהצטרפות‪-‬מרצון לעם‬ ‫היהודי ע"י קבלת עול תורה ומצוות‪.‬‬ ‫ועוד בנושא "מיהו יהודי"‪:‬‬ ‫במכתב משנת ‪:1982‬‬

‫‪...‬כ‪ 60-70-‬דורות של קיומם בגולה‪...‬היהודים‪...‬שללו את החברה הגויית‪ ,‬את תרבותה ואת מוסדותיה‪,‬‬ ‫ולא רצו להשתלב בה ולתפוס בה מקום‪ .‬הם דבקו ביהדותם‪ ,‬שהייתה עולם נפרד מעולמם של הגויים‪,‬‬ ‫והסתגרו בה‪ ,‬ומן החברה הגויית ביקשו רק שתניחם לנפשם‪ .‬במסגרת העצמית שלהם פיתחו את‬ ‫עולמם החברתי והרוחני‪ ,[1]) ...‬ע' ‪.(293‬‬ ‫במכתב משנת ‪ ,[1]) 1989‬ע' ‪:(301‬‬

‫חטיבה אנושית מסוימת נעשית עם מסוים בגלל תכנים ערכיים משותפים לבני החטיבה ו‪/‬או אורח‪-‬חיים‬ ‫משותף להם‪ .‬כ‪ 80-‬או ‪ 100‬דורות היה העם היהודי מוגדר )במציאות – ולא רק מבחינה נורמטיבית( –‬ ‫ביהדותו‪ :‬בקבלת עול מלכות שמיים ועול תורה ומצוות‪ .‬היהדות הייתה היהודיות ‪ -‬המהות הלאומית‬ ‫של חטיבה אנושית זו‪ .‬מן המאה ה‪ 19-‬ואילך אין החטיבה המוכרת היום כ"עם היהודי" מוגדרת עוד‬ ‫ביהדות ואין רובם של אלה המוכרים כיהודים מכירים בהלכה כפרוגרמת‪-‬החיים שלהם‪ .‬לפיכך‪ ,‬אין לנו‬ ‫היום תשובה חד‪-‬משמעית על השאלה‪ :‬במה מתבטאת יהודיותו של אדם‪...‬אם אתה בכנות רואה את‬ ‫עצמך כיהודי אינך פטור מלשאול את עצמך‪ :‬במה מתבטאת יהודיותך בפועל? האם ב‪...‬דגל‪ ,‬או במדי‬ ‫הצבא‪ ,‬או בזה שאתה יחד עם אחרים מאייש טנק ישראלי‪-‬אמריקני? מלבד הערכים‪....‬האלה – מה‬ ‫משותף לי ולך‪ ,‬אם אני מקבל עלי עול תורה ומצוות ואתה שולל אותן? ואע"פ שאין לנו תשובה על‬ ‫השאלה הזאת – אני ואתה נחשבים יהודים‪".‬‬ ‫ובמכתב משנת ‪:(303 ,[1]) 1992‬‬

‫מן המאה ה‪ 19 -‬ואילך אין לאומיותו של העם מוגדרת עוד בקטגוריות של היהדות ההיסטורית – עולם‬ ‫התורה והמצוות‪ ,‬עולמה של ההלכה‪ .‬אבל‪...‬בזה נעשה מושג "העם היהודי" בעייתי מאד‪ ,‬משום שהיום‬ ‫אין עוד ל"יהדות" תוכן ערכי מסוים ולא משמעות מסוימת‪ ,‬לא לגבי חיי המעשה ולא לגבי חיי הרוח‪.‬‬ ‫האם קיים עוד "עם יהודי?"‬ ‫במכתב משנת ‪ ,[1]) 1975‬ע' ‪(291‬‬ ‫‪52‬‬


‫גרסה ‪1‬‬ ‫אני חושש לשתי אפשרויות בעתיד הנראה לעין‪ ,‬ואיני יודע אם ניתן למנוע אותן‪:‬‬ ‫)‪ .(1‬תהליך ההתמוטטות וההתפוררות של העם היהודי ההיסטורי והתבוללותו בין הגויים – תהליך‬ ‫שהתחיל בראשית המאה ה‪ 19 -‬עם פריצת חומת היהדות )= החיים לפי תורה ומצוות( בקרב המוני עם‬ ‫ישראל – תהליך זה יימשך בקצב ההולך וגובר עד להתאפסותו של העם היהודי כחטיבה לאומית בעלת‬ ‫אופי ותוכן משלה‪.‬‬ ‫)‪ .(2‬העם היהודי יתפלג לשני עמים ללא תוכן משותף ומסגרת חיים משותפת‪ .‬העם ללא יהדות בגולה‬ ‫יתבולל בגויים‪ .‬העם ללא יהדות במדינת ישראל ייהפך לעם "ישראלי"‪ ,‬שמהותו הלאומית לא תהיה אלא‬ ‫מסגרתו השלטונית‪ ,‬בדומה לעם הניקארגואני או הבוליוויאני או הטנזאני או הזאמביאני – ולפיכך יסתלק‬ ‫כל בעל נפש ובעל רוח ויהגר אל העולם המערבי‪ .‬ואילו שומרי התורה יהיו לכת קטנה‪ ,‬הן בגולה והן‬ ‫בארץ‪.‬‬

‫ליבוביץ' על "חילוניים" לעומת "דתיים"‪.‬‬ ‫‬

‫כל המערך הרוחני של העולם החילוני מושתת על זכויות האדם‪ ,‬ואילו כל המערך הרוחני של‬ ‫העולם הדתי מושתת על מושג חובות האדם )]‪,([1‬ע' ‪.(311‬‬

‫‬

‫היום משמש המונח "יהודי חילוני"‪...‬גם לציון אדם ששמע על תודעת יהודיותו אלא שהוא מרוקן‬ ‫אותה מתוכנה הערכי ההיסטורי‪ ,‬שלא היה אלא דתי‪ ,‬והוא מתכוון ליהודיות ללא יהדות )]‪,([1‬ע'‬ ‫‪.(318‬‬

‫אנקדוטה‪ :‬עמדתו בעניין חבישת כיפה‪.‬‬ ‫לחבישת כיפה אין מקור בהלכה‪ ,‬אלא שהיא נוהג מקובל )‪...‬אופנה( בעולמם של יהודים שומרי‬ ‫תורה ומצוות‪ ,‬ואינני רוצה להפגין פרישה מציבור זה )]‪.(500 ,[1‬‬

‫‪53‬‬


‫גרסה ‪1‬‬ ‫פרק א' – חלק ג' – מדוע היהודים קוראים ליושב במרומים בלשון רבים – "אלוהים"‬

‫הקדמה לחלק ג'‪:‬‬ ‫בחלק זה הרשיתי לעצמי לחרוג מ"סתם ציטוטים" של ליבוביץ'‪ .‬אני מנסה בחלק זה של הספר לפתח‬ ‫רעיון עצמאי – בכל הצניעות האפשרית‪ .‬אשתדל להוכיח שקו החשיבה המוצג הוא במפורש קו החשיבה‬ ‫של ליבוביץ'‪ .‬יתירה מזאת ‪ -‬יש בליבי שמץ של מחשבה – ואני מקווה שהיא לא תתפרש כהתנשאות –‬ ‫שליבוביץ' היה מסכים עם הדברים‪.‬‬

‫השאלה‪:‬‬ ‫היהודים היו הראשונים שדבקו במונותיאיזם‪ ,‬האמונה באל יחיד ‪C" -‬ללָה" בפי הערבים ו‪”GOD" -‬‬ ‫בפי הנוצרים‪ .‬דווקא הם קוראים לאל בלשון רבים ‪" -‬אלוהים"‪ ...‬מדוע?‬ ‫"אלוהים אדירים"‪ ,‬ברבים‪ ,‬הוא מטבע לשון שגורה במחוזותינו‪ .‬מדוע אנו נוקטים במטבע לשון זאת בלשון‬ ‫רבים?‬ ‫ועוד "הוכחה" לתקפות השאלה – בספר בראשית הקב"ה מדבר אל עצמו בלשון רבים‪ :...‬בראשית א'‪ ,‬כו‪:‬‬ ‫שה = לשון רבים‪.‬‬ ‫נו‪ ...‬וַ ּי ֶ‬ ‫נו ִ ּכ ְדמ ּ ֵ‬ ‫וַ ּי ֶ‬ ‫ֹאמר = לשון יחיד‪ַ ,‬נעֲ ֶ ׂ‬ ‫ֹאמר אֱ ל ִֹהים‪ַ ,‬נעֲ ֶ ׂ‬ ‫ות ּ‬ ‫שה ָא ָדם ְּב ַצלְ ֵמ ּ‬ ‫הפרשנים המסורתיים נתנו תילי תילים של פרשנויות ללשון הרבים בהם נקט בורא עולם‪ .‬המקובל‬ ‫שבפירושים הוא שבורא עולם מדבר אל המלאכים והכרובים‪.‬‬ ‫הפרשנות שלי שונה ומוצגת להלן‪ ,‬בליווי אנקדוטה ונופך אישי‪.‬‬

‫ותחילה – אנקדוטה – מעשה שהיה כך היה‪:‬‬ ‫הייתה לי הזכות לצפות בתוכנית "חיים שכאלה" שהוקדשה לשופט חיים כהן‪ .‬הרגע הדרמטי בתוכנית‬ ‫היה כשהשופט כהן‪ ,‬איש דתי‪-‬חרדי בצעירותו‪ ,‬שלימים הפך להיות "סמל החילוניות"‪ ,‬נשאל מדוע כפר‬ ‫בעיקר‪ .‬תשובתו הייתה‪" :‬לאחר השואה הגעתי להכרה שאין אלוהים" או כדברי גדעון ששאל את מלאך ה'‬ ‫ינו?!" )שופטים ו' י"ג(‪.‬‬ ‫נו אֲ ֹ‬ ‫"י ֵׁש ֹ‬ ‫בו ֵת ּ‬ ‫פרו לָ ּ‬ ‫נו ָּכל זֹאת!? וְ ַא ּיֵה ָכל נִ ְפלְ א ָֹתיו אֲ ׁ ֶשר ִס ּ ְ ּ‬ ‫נו?! וְ לָ ּ ָמה ְמ ָצ ַא ְת ּ‬ ‫ה' ִע ּ ָמ ּ‬ ‫בעקבות הדברים התפתח ויכוח ציבורי לוהט‪ .‬העניין תפש כותרות למשך שבוע שלם‪ ...‬זמן רב במדינתנו‬ ‫רווית החדשות‪ ...‬במהלך שבוע זה קיימה הטלוויזיה דו‪-‬שיח משותף עם הפרופסורים ירמיהו יובל וישעיהו‬ ‫ליבוביץ'‪.‬‬ ‫ירמיהו יובל‪ ,‬שהוא עצמו ככל‪-‬הנראה אתיאיסט‪ ,‬הפתיע בגישתו המעניינת‪ :‬הוא לא שלל את קיום האל‪.‬‬ ‫הוא נתן לכל מאזין את הבחירה‪ .‬האמונה בכח עליון ‪ -‬ע"פ ירמיהו יובל ‪ -‬היא אינסטינקט‪ ,‬יצר‪ ,‬צורך‪ .‬אם‬ ‫לבטא את עמדתו של יובל במטבע לשון ליבוביצ'ית – האמונה בכח עליון כפויה על האדם‪ .‬להוכחת‬ ‫‪54‬‬


‫גרסה ‪1‬‬ ‫טענתו אמר ירמיהו יובל שלא קיימת‪ ,‬ככל‪-‬הנראה‪ ,‬חברה אנושית שאין בתרבות או בהוויה שלה אמונה‬ ‫בכח עליון כלשהו‪ .‬אמירה פשוטה זאת שינתה לכותב שורות אלו את היחס לאלוהים‪ .‬שוב אין צורך‬ ‫להתלבט האם יש אלוהים ולהוכיח את קיומו‪ ,‬להרהר בשאלת מהות האלוהים‪ ,‬ומהות ההשגחה שלו‬ ‫עלינו‪ .‬האדם פשוט צריך לזרום עם האינסטינקט שלו‪ ,‬עם הצורך בחוויה רוחנית‪ .‬והם – הצורך‬ ‫והאינסטינקט – ייתנו תשובות‪ .‬תרומת היהודים הייתה בעיצוב של אינסטינקט זה לכדי אמונה באל אחד‪,‬‬ ‫מופשט‪ ,‬שאין לו גוף ואין לו דמות‪.‬‬ ‫את המסר של ליבוביץ' באותו מפגש טלוויזיוני פשוט לא הבנתי‪ .‬היה לי קשה לעקוב אחרי הדברים‪.‬‬ ‫לימים קראתי את דבריו‪ .‬הבנתי שליבוביץ' תופש את מהות האמונה באלוהים בדרך מדהימה‪ ,‬שונה מכל‬ ‫מה שחונכתי והורגלתי לחשוב‪ .‬עמדתו הפוכה מזו של ��רמיהו יובל‪ .‬לדעתו "שום אדם אינו זקוק לאמונה‬ ‫באלוהים‪ ,‬כשם שאינו זקוק למוסר‪ ...‬כל אלה )האמונה( הן הכרעות ערכיות של האדם‪ ...‬התחייבות שהוא‬ ‫מקבל על עצמו" )]‪ ,[1‬ע' ‪.(99 – 98‬‬ ‫ברבות השנים הבנתי שאיני יודע להכריע בין שתי הגישות‪ .‬הנפש חצויה‪.‬‬ ‫‬

‫הלב אומר לי‪ :‬לך עם האל שמציע ירמיהו יובל‪.‬‬

‫‬

‫המוח אומר לי‪ :‬לך עם האל של ליבוביץ'‪.‬‬

‫לבסוף השלמתי‪ .‬אני הולך עם שניהם‪ ,‬מעת לעת ולפי מצב‪-‬הרוח‪ .‬האלוהים "שלי" הוא צירוף של‬ ‫השניים‪ .‬פעם אל זה ופעם האחר‪.‬‬ ‫אם כן‪ ,‬מה הן שתי הפנים של האל?‬

‫"האל הראשון" – האל על‪-‬פי ירמיהו יובל‪:‬‬ ‫זהו האל שחבוי באינסטינקט של כל בן‪-‬אנוש‪ .‬אמונה באל זה נובעת מהיצר‪ .‬מהלב‪ .‬מהבטן‪ .‬זהו האל‬ ‫שאנו זקוקים לו בצר לנו‪ .‬זהו האל אליו אנו מתפללים‪ ,‬איש איש בשפתו ולפי דרכו‪ ,‬שיעזור לנו בעת צרה‬ ‫או מצוקה‪ .‬האל שלו אנו מודים בעת הצלחה‪ .‬זהו האל שאנו מייחסים לו‪ ,‬למעשה‪ ,‬מידות "אנושיות" של‬ ‫שכר ועונש ושל מידת הדין והרחמים‪ ,‬כפי שהמוח האנושי תופש‪ .‬למחפש "הוכחה" לכך שלבורא עולם‬ ‫ֹאמר‬ ‫יש "תכונות אנושיות" ימצא "הוכחה" כזאת בסיפור מעשה הבריאה עצמו )בראשית פרק א'(‪) :‬כו( וַ ּי ֶ‬ ‫נו‪...‬‬ ‫נו ִ ּכ ְד ּ ֵ‬ ‫אֱ ל ִֹהים‪ ,‬נַעֲ ֶ ׂ‬ ‫מות ּ‬ ‫שה ָא ָדם ְּב ַצלְ ֵמ ּ‬

‫מו‪ְּ ,‬ב ֶצלֶ ם אלוהים‪...‬‬ ‫)כז( וַ יִ ּ ְב ָרא אֱ ל ִֹהים ֶאת‪ָ -‬ה ָא ָדם ְּב ַצלְ ֹ‬

‫המקרא מרחיב ומפרט את י"ג מידותיו של הבורא ‪ ,‬בעת מתן לוחות הברית )שמות ל"ד(‪:‬‬ ‫‪55‬‬


‫גרסה ‪1‬‬ ‫נון )ה( ֶא ֶר ְך ַא ּ ַפיִ ם )ו( וְ ַרב ֶח ֶסד )ז( וֶ אֱ ֶמת‪:‬‬ ‫חום )ד( וְ ַח ּ ּ‬ ‫)א( ה'' )ב( ֵאל )ג( ַר ּ‬ ‫פשע )יא( וְ ַח ּ ָט ָאה )יב( וְ נ ֵ ַּקה לא יְ נ ֶ ַּקה ‪:‬‬ ‫ֹשא ָע ֹון )י( וָ ֶ ׁ ַ‬ ‫)ח( נֹצֵ ר ֶח ֶסד לָ אֲ לָ ִפים )ט( נ ֵ ׂ‬ ‫בות ַעל ָּבנִ ים וְ ַעל ְּבנֵי ָבנִ ים ַעל ׁ ִש ּ ֵל ׁ ִשים וְ ַעל ִר ּ ֵב ִעים ‪:‬‬ ‫)יג( ּפ ֵֹקד עֲ ֹון ָא ֹ‬ ‫הערה‪ :‬מצאתי גם חלוקה אחרת של דברי הכתוב לי"ג מידות‪ ,‬אך החלוקה לעיל נראית לי הגיונית‪.‬‬

‫על הצורך שיש לאדם לדבוק בכח עליון‪ ,‬במיוחד בעת צרה או שמחה‪ ,‬ניתן לכתוב תילי תילם של מילים‪.‬‬ ‫אני מבקש להביא כאן קטע מהספר "ללא גורל"‪ ,‬ספרו הנפלא והנורא של חתן פרס נובל לספרות‪ ,‬אימרה‬ ‫קרטס‪ ,‬בן למשפחה יהודית מתבוללת‪ ,‬שמספר על הזוועות שעבר במחנות ריכוז של הגרמנים‪ .‬באחד‬ ‫הימים נתפסו ונתלו שלושה אסירים שברחו מהמחנה‪ .‬יתר אסירי המחנה הועמדו מול התלויים‪ ,‬כעונש‬ ‫קולקטיבי‪ ,‬במסדר שארך שעות‪ .‬ולמשמע פרץ של תפילת "קדיש" שבקע מן הגרונות‪ ,‬הנה המחשבות‬ ‫שעלו במוחו ועליהם הוא מספר‪:‬‬ ‫"זו הייתה הפעם הראשונה שגם אני‪ ,‬אני לא יודע למה‪ ,‬הרגשתי‬ ‫בחיסרון מסוים‪ ,‬אפילו במין קנאה‪ .‬עכשיו‪ ,‬בפעם הראשונה‪,‬‬ ‫הצטערתי קצת שאני עצמי לא יודע להתפלל – כמה משפטים‬ ‫לפחות – בשפת היהודים" )]‪.([5‬‬ ‫לרעיון שבני אדם נולדים עם צורך )= יצר‪ ,‬אינסטינקט( לדבוק בכח עליון הקדיש השבועון ‪ TIME‬רב‬ ‫היוקרה‪ ,‬בנובמבר ‪ 2004‬מאמר מרכזי‪ "Is God In Our Genes?" .‬שואל ה‪.TIME -‬‬

‫"האל השני" – האל על‪-‬פי ליבוביץ'‬ ‫ליבוביץ' רואה באמונה באל‪ ,‬שיש לו "תכונות אנושיות"‪ ,‬אל שהאדם "משעבד לצרכיו"‪ ,‬שיגונן עליו‪,‬‬ ‫שיפרנס וירפא אותו‪ ,‬גישה נחותה‪ ,‬שמתאימה לפשוטי‪-‬עם‪ .‬גישה זאת אומנם כשרה‪ ,‬אך ייתכן שגובלת‬ ‫בעבודת אלילים‪ .‬לדעתו‪ ,‬זאת לא היהדות האמיתית‪ .‬יותר מזה‪ :‬לדעתו‪ ,‬דווקא האמונה בשכר ועונש‬ ‫בדרך שהמוח האנושי תופש מושגים אלה היא שהביאה לשבר העמוק ביהדות לאחר השואה‪ .‬עם זאת‬ ‫ליבוביץ' מכיר בכך שגישה זאת טבועה עמוק ביהדות‪.‬‬ ‫גם ליבוביץ' דן במפורש בשתי הגישות לדת ואל עבודת היושב במרומים‪ .‬הנה דבריו‪:‬‬

‫‪56‬‬


‫גרסה ‪1‬‬ ‫"אנו מבחינים שני טיפוסים בדתיות‪ :‬דת שביסודה ערכים ואמונות שמהם מתחייבים גם מעשים‪ ,‬ודת‬ ‫שביסודה מצוות ומעשים שעל קיומם מושתתים גם ערכים ותכנים תודעתיים‪.‬‬ ‫"דת של ערכים ואמונות" היא דת מעניקה‪ ,‬היא אמצעי עזר לאדם לסיפוק צרכיו הרוחניים ולשיכוך‬ ‫לבטיו הנפשיים‪ .‬תכליתה היא האדם‪ ,‬ואלוהים מציע בה את שירותו לאדם‪ .‬המקבל עליו דת זו הוא‬ ‫אדם נגאל‪.‬‬ ‫"דת של מצוות" היא דת תובעת‪ ,‬היא מטילה על האדם חובות ותפקידים ועושה אותו כלי שרת‬ ‫להגשמת תכלית שאיננה מתגלמת באדם‪ .‬הסיפוק שהיא נותנת אינו אלא הסיפוק )=השכר( שיש לאדם‬ ‫מעשיית חובתו‪.‬‬ ‫מידות שונות של שני טיפוסי דתיות אלה מצויות‪ ,‬כנראה‪ ,‬בכל הדתות‪ .‬אולם הדתות נבדלות זו מזו‬ ‫בעדיפות‪ ,‬במינון של טיפוס אחד על משנהו‪.‬‬ ‫דתיות מן הטיפוס הראשון מאפיינת את הנצרות‪ ,‬שסמלה העליון הוא הקורבן שאלוהים מביא למען‬ ‫האדם‪ ,‬ואילו סמלה העליון של האמונה ביהדות הוא מעמד אברהם אבינו בהר המוריה‪ ,‬כשכל ערכי‬ ‫האדם מבוטלים ונדחים מפני יראת ה' ואהבתו" )]‪ ,[2‬עמ' ‪.(22-23‬‬ ‫ליבוביץ' משווה בין עקדת יצחק לצליבת ישו ורואה בשני אירועים אלו את סמל הניגוד בין הנצרות והיהדות‪ :‬לפי אמונת‬ ‫הנוצרים ‪ -‬הקורבן של אלוהים‪ ,‬הקרבת בנו ישו‪ ,‬שמת בייסורים‪ ,‬העניק חסד ומחילה לאדם‪ ,‬כפרה לעוונות המין האנושי‪.‬‬ ‫לעומת זאת ‪ -‬באמונת היהודים עקדת יצחק היא סמל לקורבן של אדם שהיה מוכן להקריב אפילו את בנו‪ ,‬מתוך יראת‬ ‫שמיים "נטו"‪" ,‬לשמה"‪ ,‬ללא תמורה‪ .‬עוד כדאי לציין שליבוביץ'‪ ,‬ע"פ שיטת הרמב"ם‪ ,‬מורו ורבו הגדול‪ ,‬ראה בנצרות עבודת‬ ‫אלילים‪ .‬ההסבר שלעיל על הניגוד הגדול בין הדתות הוא הנימוק לגישה זאת‪ .‬ואילו באסלם ראה ליבוביץ' אמונה הקרובה‬ ‫במהותה הערכית לאמונת היהודים – ש‪.‬מ‪.‬‬

‫‪57‬‬


‫גרסה ‪1‬‬ ‫פרק א' ‪ -‬חלק ד' ‪ -‬סוף דבר לנושא " יהדות ע"פ ליבוביץ' "‬ ‫אני סבור שאת משנתו הדתית ואמונתו של ליבוביץ' ניתן לתמצת על‪-‬ידי הפסוק המסכם את ספר קהלת‪ ,‬פסוק‬ ‫שאפשר לדרוש עליו תילי‪-‬תילים של פרשנויות‪:‬‬

‫מור ִ ּכי זֶה ָּכל ָה ָא ָדם‪:‬‬ ‫סוף ָ ּד ָבר ַה ּכֹל נִ ׁ ְש ָמע ֶאת ָהאלוהים יְ ָרא וְ ֶאת מצוותיו ׁ ְש ֹ‬ ‫ֹ‬ ‫ליבוביץ'‪ ,‬בעיקבות קהלת‪ ,‬נקט עמדה לפיה המשמעות האמיתית – אולי היחידה – של היהדות היא עבודת ה'‬ ‫בעולם כפי‪-‬שהוא‪ .‬ולסיכום עמדתו‪:‬‬ ‫•‬

‫במה ניתן לתמצת את היהדות )= עבודת ה' (? בקיום המצוות‪.‬‬

‫•‬

‫איזה מצוות? אלה שהתקדשו‪.‬‬

‫•‬

‫על‪-‬ידי מי התקדשו? על‪-‬ידי בני‪-‬אדם‪ ,‬היהודים עצמם )ולא על‪-‬ידי השמיים(‪.‬‬

‫•‬

‫מה תפקידו של האל? – רק השגחה כללית‪ ,‬הנהגת הטבע‪ ,‬ובכלל זה האדם‪ ,‬תחת משטר חוקי הטבע‬ ‫שיצר‪.‬‬

‫•‬

‫מה נותר לאדם? הכל‪ .‬הרשות נתונה‪ .‬יכולתו של האדם לבחור "הופקעה מחוקי הטבע" ואף האל אינו‬ ‫יכול לשנות את החלטותיו‪ .‬כל מעשי האדם‪ ,‬דגש על כל‪ ,‬הם מיראת שמיים‪ .‬בכך מקבל המדרש "הכל‬ ‫בידי שמיים חוץ מיראת שמיים" הרחבה לזכות ויכולת הבחירה של האדם לכל מעשיו‪.‬‬

‫•‬

‫קיים ניתוק מוחלט בין קיום מצווה לבין המצב הגשמי של מקיים המצווה‪ .‬במקרה הקיצוני אין קשר בין‬ ‫קיום המצוות לבין מוות איום על‪-‬ידי האינקויזיציה או על‪-‬ידי הנאצים‪ .‬שכר המצווה הוא הזכות לעבוד את‬ ‫ה'‪.‬‬

‫אני מסתכן בתוספת מהרהורי ליבי‪ :‬אין זאת אומרת שקיום כל המצוות הוא תנאי לכך שתהיה משמעות לקבלת‬ ‫עול המצוות‪ ...‬אולי די במצווה אחת‪ ...‬דוגמה למצווה שכל היהודים קיימו‪ ,‬לאורך כל הדורות‪ ,‬היא מצוות המילה‪.‬‬

‫***‬ ‫א‪L‬שר"?‬ ‫הרהור פילוסופי "בשיטת ליבוביץ'" ‪ :‬מה היא תכלית החיים ומהו " ֶ‬ ‫בעקבות הדברים שזה עתה נאמרו‪ ,‬אני מבקש לחרוג פעם נוספת מהקו שננקט בספר זה‪ ,‬קו המתבסס על ציטוטים‬ ‫של ליבוביץ'‪ ,‬ומבקש להסתכן בהצגת מעגל חשיבה עצמאי שלי‪ ,‬בפני הקורא‪ .‬גם במקרה זה אני מעיז לקבוע‬ ‫שליבוביץ' היה מסכים עם הדברים שלהלן‪:‬‬ ‫האדם הוא בריה "שמחפשת את עצמה"‪ .‬זה חלק מהיותו יצור הנקרא "אדם"‪ .‬מחשבות וחיפוש עצמי כפויים על‬ ‫האדם בתוקף טבע‪ ,‬ואין הוא יכול להימלט מהם‪ .‬ככל‪-‬הנראה‪ ,‬כל אדם שואל את עצמו‪ ,‬במודע או שלא במודע‪" ,‬מה‬ ‫תכלית החיים?"‪.‬‬

‫‪58‬‬


‫גרסה ‪1‬‬ ‫מגוון התשובות שבני אדם נותנים לשאלת תכלית החיים הוא מדהים‪ .‬פקיר הודי בודאי יענה תשובה הרחוקה‬ ‫כמרחק שמיים וארץ מתשובה שייתן תעשיין מצליח בארה"ב‪ .‬היו תקופות בהיסטוריה שעמים שלמים ראו את תכלית‬ ‫החיים בשרות המלך או הקיסר )יפן – מלחמת העולם השניה(‪ .‬וברוח זאת‪ :‬מה יענה יהודי לשאלה זאת? עשיתי‬ ‫סקר פרטי בנושא זה‪ .‬כדי לא להבהיל את הנשאלים עם שאלה כה "פילוסופית" שאלתי "מה תאחל לילד בברכה‬ ‫לבר‪-‬מצווה?"‪ .‬לדעתי‪ ,‬זוהי שאלה מקבילה‪ ,‬שכן בברכת האיחולים משתקפת דעת המאחל על תכלית החיים‪.‬‬ ‫• רבים מההחילוניים ענו‪" :‬שיתמלאו משאלותיך" או "שתזכה להיות מאושר"‪.‬‬ ‫• ורבים מהדתיים ענו‪" :‬שתזכה למצוות" או ש"תזכה לתורה"‪.‬‬ ‫זהו ההבדל הגדול בין תפישת העולם החילונית והדתית‪ .‬תכלית החיים החילוניים – להיות מאושר‪ .‬תכלית‬ ‫א‪X‬שר עוברת דרך החיפוש‬ ‫א‪X‬שר? האם הדרך אל ה ֶ‬ ‫החיים הדתיים לעבוד את ה'‪ .‬ואני שואל‪ :‬מי אכן מוצא את ה ֶ‬ ‫אחריו והשאיפה להשיג אותו?‬ ‫***‬ ‫א‪X‬שר " בתנ"ך‪ .‬התוצאה מפתיעה‪.‬‬ ‫ולסגירת המעגל‪ ,‬חקרתי מעט את המושג " ֶ‬ ‫א‪X‬שר " מתקשר עם ריבוי בנים )בבראשית‪ ,‬פרק‬ ‫א‪X‬שר " מופיעה פעם אחת בלבד‪ ,‬ושם ה" ֶ‬ ‫‪ .1‬בתורה‪ :‬המילה " ֶ‬ ‫רונִ י ּ ָב ֹנות‪...‬‬ ‫פחת לֵ ָאה ּ ֵבן ׁ ֵשנִ י ְליַעֲ קֹב‪ .‬וַ ּת ֶ‬ ‫ל'(‪" :‬וַ ּ ֵתלֶ ד זִ ְל ּ ָפה ׁ ִש ְ ַ‬ ‫ֹאמר לֵ ָאה ְּב ָא ׁ ְש ִרי ִ ּכי ִא ּ ׁ ְש ּ‬ ‫ומפרש קסוטו‪:‬‬ ‫א‪X‬שר‪.‬‬ ‫ֶ‬ ‫"באשרי" – בן זה נולד להביא לי‬ ‫"אשרוני" – יכריזו עלי כעל מאושרת מאחר שיש לי הרבה בנים‪.‬‬ ‫"בנות" – הנשים‪.‬‬ ‫‪ .2‬בספרי נביאים וכתובים‪:‬‬ ‫א‪L‬שר " [ = ] יראת ה' ועבודת ה' [‪.‬‬ ‫א‪L‬שר כמעט רק בצורה אחת‪ֶ " ] :‬‬ ‫ככל שעיינתי‪ ,‬מצאתי את ההקשר ל ֶ‬ ‫הנה דוגמאות‪:‬‬ ‫יה ְמ ֻא ּ ׁ ָשר‪:‬‬ ‫משלי ג'‪ֵ :‬עץ ַחיִ ּ ים ִהיא לַ ּ ַמחֲ זִ ִיקים ּ ָב ּה וְ ת ְֹמ ֶכ ָ‬ ‫פחד ּ ָת ִמיד‪:‬‬ ‫משלי כ"ח‪ַ ::‬א ׁ ְש ֵרי ָא ָדם ְמ ַ ֵ‬ ‫וב ֶד ֶר ְך ַח ּ ָט ִאים לֹא ָע ָמד‪...‬‬ ‫יש אֲ ׁ ֶשר לֹא ָהלַ ְך ּ ַבעֲ ַצת ְר ׁ ָש ִעים ּ ְ‬ ‫תהילים א'‪ַ :‬א ׁ ְש ֵרי ָה ִא ׁ‬ ‫תהילים ל"ג‪ַ :‬א ׁ ְש ֵרי ַה ּ ֹגוי אֲ ׁ ֶשר ה' אֱ ל ָֹהיו‪...‬‬ ‫חו‪...‬‬ ‫שם ה' ִמ ְב ַט ֹ‬ ‫תהילים מ'‪ַ :‬א ׁ ְש ֵרי ַה ֶּג ֶבר אֲ ׁ ֶשר ָ ׂ‬ ‫עוד יְ ַה ְל ּ ָ‬ ‫ל��ך ּ ֶסלָ ה‪:‬‬ ‫ית ָך ֹ‬ ‫תהילים פ"ד‪ַ :‬א ׁ ְש ֵרי ֹיו ׁ ְש ֵבי ֵב ֶ‬ ‫תהילים קמד‪ַ :‬א ׁ ְש ֵרי ָה ָעם ׁ ֶש ָּכ ָכה ּל ֹו ַא ׁ ְש ֵרי ָה ָעם ׁשה' אֱ ל ָֹהיו‬ ‫מו ַסר יְ הֹוָ ה ְּבנִ י ַאל ִּת ְמ ָאס‪) ...‬יג( ַא ׁ ְש ֵרי ָא ָדם ָמ ָצא ָח ְכ ָמה‪...‬‬ ‫משלי ג‪) :‬יא( ּ‬

‫א‪L‬שר "‪.‬‬ ‫נסגר איפוא מעגל‪ :‬תכלית החיים הדתיים לעבוד את ה'‪ .‬ועבודת ה' היא‪-‬היא ה" ֶ‬

‫‪59‬‬


‫גרסה ‪1‬‬ ‫א‪X‬שר‪.‬‬ ‫ולסיום‪ ,‬אסתכן גם לקבוע שתי קביעות בשמו של ליבוביץ'‪ :‬גם ליבוביץ' סבר שכל הזוכה לעבוד את ה' זוכה ל ֶ‬ ‫ובלשונו‪" :‬הדבקות באלוהים היא הטוב – ולא אמצעי להשגת הטוב"‪ .‬ליבוביץ' הרבה לצטט פסוק בתהילים )פרק ע"ג‪,‬‬ ‫טוב" וקבע‪" :‬הפסוק אינו מנמק את שאיפתו לקרבת אלוהים בטובה שתצמח ממנה‪,‬‬ ‫כ"ח(‪ " :‬וַ אֲ נִ י ִק ְר ַבת אֱ ל ִֹהים ִלי ֹ‬ ‫אלא הוא תופס את קרבת אלוהים כ"טוב" – וזאת היא האמונה " )]‪ ,[1‬ע' ‪.(99‬‬

‫‪60‬‬


‫גרסה ‪1‬‬

‫פרק ב'‪ :‬הכורח בחלוקה חד‪-‬צדדית של הארץ על פי ליבוביץ'‬

‫פרק ב' – חלק א' ‪" -‬נבואת ישעיהו"‬

‫איור‪ :‬ערן וולקובסקי‪ ,‬עיתון "הארץ" ‪15.10.2004‬‬

‫השנה‪ .2005 :‬אריאל שרון מוביל בגאון את תוכנית ההתנתקות מרצועת עזה‪ .‬המציאות עולה על כל‬ ‫דמיון‪ .‬שר ההיסטוריה מתעתע בנו‪" .‬הבולדוזר"‪" ,‬אבי ההתנחלויות"‪ ,‬האיש שטבע את הסיסמא "דין‬ ‫נצרים כדין תל‪-‬אביב" הפך ל"אבי ההתנתקות" – חד‪-‬צדדית‪ .‬נפלאות דרכי האל‪ .‬פטרון ההתנחלויות ‪,‬‬ ‫האיש שתיכנן את מרביתן‪ ,‬ששם אותן במקומן ודאג לביסוסן ולהרחבתן ‪ -‬הוא האיש היוצר עתה את‬ ‫התקדים הגורלי של פינוי התנחלויות בארץ ישראל באופן חד‪-‬צדדי‪ ,‬ללא הסכם שלום‪ ,‬ללא הסכם אי‬ ‫לוחמה‪ ,‬תחת איום של טילים תוצרת בית‪ ,‬איום שלא הצלחנו למגר‪ .‬קשה להמעיט מהמשמעויות של‬ ‫הורדת התנחלויות דווקא בידי שרון )]‪ .([48‬אין פלא שבמחנה בו מאמינים ש"הכל בידי שמיים" יש מבוכה‬ ‫ושבר‪ .‬אפילו "יראת שמיים" נסדקת‪.‬‬ ‫תהא אשר תהא תוצאת המהלך ששרון מוביל‪ ,‬הזרע של יציאה חד‪-‬צדדית מהשטחים‪ ,‬ללא שלום‪ ,‬נזרע!‬ ‫לפני שנים מעטות בלבד‪ ,‬חשו בודדים אלו שטענו שפינוי התנחלויות ויציאה חד‪-‬צדדית מהשטחים‬ ‫שנכבשו במלחמת ששת הימים‪ ,‬ללא הסכם שלום‪ ,‬היא הדרך היחידה ליציאה ממעגל הסכסוך עם‬ ‫‪61‬‬


‫גרסה ‪1‬‬ ‫הפלשתינים‪.‬‬

‫אבל היה‪ ,‬כמובן‪ ,‬מי שהקדים את כולם‪ ,‬הנביא ישעיהו ליבוביץ'‪" ,‬נביא הזעם" של דורנו!‪ .‬ב‪ ,1967 -‬מיד‬ ‫עם תום מלחמת ששת הימים‪ ,‬ביום השביעי‪ ,‬הוא קרא בדרכו הבוטה ליציאה חד‪-‬צדדית )=התנתקות(‬ ‫משטחים מיושבים באוכלוסיה ערבית‪ ,‬שנכבשו במלחמה ההיא‪ .‬הוא חזה בדייקנות מעוררת צמרמורת‬ ‫את אשר ילד יום אם לא נעשה זאת‪ .‬הוא ניצל כל במה וכל הזדמנות לבטא את עמדתו הנחרצת‪.‬‬ ‫כיום‪ ,‬בשנת ‪ ,2005‬במבחן התוצאה‪ ,‬רבים נוכחים שדבריו היו בבחינת נבואת אמת‪ .‬סיימנו ‪ 38‬שנות‬ ‫כיבוש ברצועת עזה ביציאה חד‪-‬צדדית‪ ,‬ללא הסכם שלום‪ ,‬תחת איום של טילים שבדיעבד התממש!‪.‬‬ ‫השארנו מאחורינו השקעה של מיליארדים‪ ,‬הרבה קורבנות‪ ,‬משקעים וחלומות שווא‪ .‬אך בעת שליבוביץ'‬ ‫אמר את דבריו הם נשמעו כהזיה של איש חריג‪ ,‬איפכא מסתברא‪ .‬בודדים הקשיבו‪ .‬הטרגדיה של עמנו‪,‬‬ ‫"עם הספר"‪ ,‬שמעולם לא האזין לנביאי האמת שלו‪.‬‬

‫אני מבקש לחזור על דברים שכבר הבאתי בשם ליבוביץ' על הנבואה‪:‬‬ ‫ )]‪ ,[4‬ע' ‪" :(64‬וזהו מסימני ההיכר של כל נביאי האמת – שהם אינם מצליחים בשליחותם‪,‬‬ ‫וחזקה על נביא מצליח שהוא נביא שקר‪....‬כל נביאי ישראל נכשלו בשליחותם"‪ .‬את עצמו‬ ‫סרב להגדיר כנביא‪.‬‬ ‫ ובאשר למהות הנבואה‪ ,‬מקובל לחשוב‪ ,‬שהתרבות היהודית מייחסת לנביא את היכולת לחזות‬ ‫את העתיד‪ .‬בא ליבוביץ' והבהיר במשפט המבוסס על פרשנות מסורתית לתלמוד‪ ,‬בעל עומק‬ ‫עצום‪" :‬אין הנביא מתנבא אלא מה שראוי להיות" ) ]‪ .(234 ,[1‬והרשות נתונה‪.‬‬

‫בשנת ‪ 11 ,1972‬חדשים לפני מלחמת יום הכיפורים‪ ,‬בשיא האופוריה שהולידה מלחמת‬ ‫ששת הימים‪ ,‬הוא פרסם מאמר מדהים‪ .‬העזתי לקרוא למאמר זה "נבואת ישעיהו"‪ .‬הקורא‬ ‫אותו ב‪ 2006 -‬יחשוב שנכתב אמש‪.‬‬

‫‪62‬‬


‫גרסה ‪1‬‬ ‫תגזיר מ"נבואת ישעיהו" )]‪ ,[2‬ע' ‪ - (426‬שפורסמה ע"י ליבוביץ' ב‪.1972 -‬‬

‫"‬

‫‪...‬אין סיכוי לשלום בעתיד הנראה לעין‪...‬‬

‫ההיסטוריה של ‪ 25‬השנים האחרונות יצרה מצב שבו לא ניתן עוד להגיע לשלום‪...‬‬ ‫לא כאן המקום לדון בשאלת האחריות למצב‪ ...‬אולם אסור שנתעלם מחלקנו ‪....‬‬ ‫במצב של לא‪-‬מלחמה‪-‬ולא‪-‬שלום העולם הערבי יכול לעמוד זמן בלתי מוגבל‪ .‬עלינו הוא מטיל‬ ‫מעמסה איומה של מתח צבאי‪ ,‬כלכלי‪ ,‬מדיני‪ ,‬רוחני ונפשי‪ ,‬לרעת כל היסודות של קיום חברתי‬ ‫ותרבותי תקין‪ .‬אם אין סיכוי לשלום – ממילא אין "ביטחון"‪ .‬אם אין גבולות מוסכמים – אין גבולות‬ ‫בטוחים‪...‬אנו נידונים להתקיים תקופה ארוכה‪...‬בלי שלום‪...‬ז"א ללא "ביטחון"‪.‬‬ ‫לפיכך השאלה המכרעת היא‪ :‬איך נחיה בתקופה ההיא‪ ,‬ומה תהיה דמותה של מדינת ישראל‬ ‫ושל העם בתקופה ההיא‪.‬‬ ‫הרעיון שקווים מבוצרים הנוחים מבחינת שיקולי הגיאוגרפיה הצבאית‪ ,‬מקנים ביטחון – מופרך‬ ‫על‪-‬ידי ההיסטוריה מימי החומה הסינית‪...‬כושר הלחימה נקבע – במידה מכרעת – על‪-‬ידי‬ ‫מציאות חברתית‪ ,‬כלכלית‪ ,‬ומדינית‪...‬‬

‫)מתאריך כתיבת המסמך יש להבין שליבוביץ' יוצא נגד הטענה‬

‫שמשיקולי ביטחון‪ ,‬המדינה צריכה להשתרע עד תעלת סואץ ועד הירדן – מ‪.‬ש‪.(.‬‬ ‫על כל אלה נוספת הבעיה הדמוגרפית‪ :‬אם תקום "א"י השלמה"‪ ,‬היא תיהפך‪...‬למדינה בעלת רוב‬ ‫ערבי‪ ,‬והשלטון היהודי לא יוסיף להתקיים אלא אם יהפוך את המשטר במדינה למשטר דומה לזה‬ ‫של שלטון הלבנים ברודזיה‪...‬הכללת ‪ 1.5‬מיליון ערבים בתחום השלטון היהודי פירושה ערעור‬ ‫מהותה האנושית והיהודית של המדינה‪...‬ניתוקה של המדינה מן העם היהודי בעולם‪ ,‬ומהמשכה‬ ‫של ההיסטוריה והמסורת היהודית‪"...‬ארץ‪-‬ישראל השלמה" תעמוד על עבודה ערבית ושלטון‬ ‫יהודי‪...‬התוצאות‪ּ...‬בְמציאות חברתית‪ ,‬רוחנית ונפשית‪ּ...‬בְשוק העבודה‪ּ ,‬בְשחיתות בחברה‬ ‫היהודית‪....‬לאומנות דורסנית‪...‬תופעות מן הסוג הקולוניאליסטי‪...‬מעצרים ללא משפט‬

‫)= מעצרים‬

‫מנהליים – א‪.‬מ‪ ,(.‬עינויי אסירים‪ ,‬פיצוץ בתים‪ ,‬גירושי אישים‪ .‬אין זה מן הנמנע שנגיע להקמת מחנות‬ ‫ריכוז‪...‬‬ ‫ייתכן שלאחר זמן נצטרך להציג לעצמנו את השאלה אם מדינה זו ראויה להתקיים ואם כדאי‬ ‫לתת את הנפש על קיומה‪...‬‬ ‫‪63‬‬


‫גרסה ‪1‬‬ ‫ואפילו לא יתגשם כל החזון האיום הזה – עדיין יש מקום להרהר מה תהיה דמותה של "ארץ‪-‬‬ ‫ישראל השלמה" מבחינת הממשל והמינהל‪...‬למשל מה יקרה בכנסת אם רק רבע מהבוחרים יהיו‬ ‫ערבים‪....‬ואם נמנע מן הערבים את זכות הבחירה‪ ,‬הופכת מדינת ישראל למנגנון כיבושי‪-‬‬ ‫קולוניאליסטי‪ ,‬עם כל מה שמתחייב מזה לגבי הדמות האנושית והתרבותית של העם והחברה‪...‬כל‬ ‫דאגות המדינה יהיו לקיים את המבנה השלטוני של ערבים ויהודים‪.....‬בעיה ספציפית למדינת‬ ‫ישראל‪ ,‬ללא קשר לעם היהודי בכללותו‪...‬לפיכך ינתק הקשר בין המדינה והעם‪....‬ותאבד למדינה‬ ‫תודעת היותה מדינה יהודית‪ .‬היא תהיה מדינה לוונטינית‪ ,‬בדומה ללבנון‪...‬ללא תוכן רוחני‬ ‫ותרבותי‪...‬‬ ‫יש לשלול‪ ...‬הנמקה דתית לכיבוש השטחים‪...‬ניסוחים של הגשמת יעדים משיחיים‪ ...‬משמשים‬ ‫חיפוי ללאומנות‪...‬האינטרס הדתי‪...‬אינו אלא השמירה על אופייה של מדינת ישראל ועל קשריה‬ ‫עם העם היהודי‪...‬‬ ‫לפיכך‪:‬‬ ‫אין לנו ברירה אלא להסתלק מן השטחים בעלי האוכלוסייה הערבית הגדולה‪...‬להתבצר במדינתנו‬ ‫ולהחזיק בה מעמד ולהוסיף לחיות חיים שיש בהם ערך אנושי ויהודי‪.‬‬ ‫קיומנו מובטח‪...‬כל זמן שיוסיפו לפעול שני גורמים‪:‬‬ ‫•‬

‫יכולתנו לקיים צבא מודרני בעוד שהמדינות הערביות‪....‬עדיין אינן מסוגלות לכך‪...‬‬

‫•‬

‫ניתנת לנו חסות אמריקאית‪"...‬‬

‫תום ציטוט‪.‬‬

‫‪64‬‬


‫גרסה ‪1‬‬

‫פרק ב'‪ -‬חלק ב' ‪ -‬עוד מדברי ליבוביץ' על הצורך לחלק את הארץ‪.‬‬ ‫‪.1‬‬

‫הנה קטע‪ ,‬ממסמך נפלא שכתב ליבוביץ' לש'‪ ,‬תלמיד בשמינית‪ ,‬ב‪ ,[1]) 1970 -‬ע' ‪:(396‬‬ ‫"דע‪ ,‬שבעיית "השטחים" אינה מעניינת אותי כלל‪ ,‬אלא רק בעיית מיליוני הערבים היושבים בהם‪,‬‬ ‫ולא בגלל דאגה לערבים אלא דאגה לעם היהודי ולמדינתו‪ .‬הכללתם של ערבים אלה )נוסף על‬ ‫‪ 300,000‬הנמצאים כבר במדינה( בתחום שלטוננו – פירושה חיסול מדינת ישראל כמדינה‬ ‫יהודית‪ ,‬חורבן העם היהודי כלו‪ ,‬והרס המבנה החברתי סוציאלי שהקימונו במדינה‪ .‬כל זה יקרה‬ ‫אפילו אם הערבים לא יהיו רוב אלא אפילו רק ‪ 30% - 40%‬של האוכלוסייה‪ .‬המדינה לא תהיה‬ ‫עוד מדינה יהודית אלא "כנענית"‪ .‬בעיותיה וצרכיה ותפקידיה לא יהיו עוד הבעיות והצרכים‬ ‫והתפקידים של העם היהודי בארץ ובחו"ל‪ ,‬אלא רק ענייני הניהול והשלטון הספציפיים של מדינה‬ ‫זו‪ ,‬השלטון על יהודים וערבים יחד‪ .‬תוך זמן קצר יינתקו הקשרים בין המדינה ובין העם היהודי‪,‬‬ ‫וכן הקשרים הרוחניים והנפשיים בינה ובין ההיסטוריה של עם ישראל והתכנים של היסטוריה זו‬ ‫ושל היהדות‪ .‬כל התוכן של המפלצת הקרויה "א"י השלמה" לא יהיה אלא קיום המנגנון השלטוני‪-‬‬ ‫מנהלי שלה‪.‬‬ ‫יתר על כן‪ :‬תוך זמן קצר לא יהיה עוד במדינה ההיא לא פועל יהודי ולא חקלאי יהודי‪ .‬הערבים‬ ‫יהיו העם העובד‪ ,‬והיהודים יהיו מנהלים‪ ,‬מפקחים‪ ,‬פקידים ושוטרים‪ ,‬ובעיקר – שוטרי חרש‪.‬‬ ‫המדינה תהיה כולה מדינת ש‪.‬ב‪ ,.‬ודבר זה יהרוס גם את החינוך ואת חופש הדיבור והמחשבה‬ ‫במדינה ואת הדמוקרטיה במשטר‪.‬‬ ‫אני מצדד בהסתלקות מיידית מן השטחים המיושבים ע"י ¼‪ 1‬מיליון ערבים ‪ ,‬וזאת ללא קשר‬ ‫לבעיית השלום‪ .‬תמיד דיברתי על יציאה מן השטחים ולא על החזרתם‪ ,‬כי אינני יודע למי יש‬ ‫"להחזירם"‪ :‬לחוסיין? לפת"ח? לנאצר? לתושבים המקומיים? אין זה מענייננו ולא מחובתנו‪,‬‬ ‫ואפילו לא מזכותנו‪ ,‬לדאוג למה שיעשו הערבים בשטחים לאחר שנסתלק משם‪ .‬עלינו להתבצר‬ ‫במדינתנו היהודית ולהגן עליה‪ .‬אם לא נסתלק בכבוד – ז‪.‬א‪ .‬מרצוננו החופשי‪ ,‬מתוך הבנה‬ ‫לצרכים האמיתיים של העם היהודי ושל מדינתו ‪ -‬יכפו עלינו האמריקאים והרוסים נסיגה‬ ‫בחרפה‪.‬‬ ‫אינני מאמין שיש סיכוי לשלום‪-‬של‪-‬ממש בינינו ובין הערבים בעתיד הנראה לעין‪ .‬ולפיכך אין גם‬ ‫‪65‬‬


‫גרסה ‪1‬‬ ‫סיכוי לביטחון‪ :‬אין "גבולות בטוחים"‪ .‬אנחנו נידונים להתקיים זמן ממושך ללא שלום וללא ביטחון‪,‬‬ ‫כפי שהתקיים העם היהודי מעולם‪ ,‬תוך מאמצים עליונים וקורבנות גדולים‪.‬‬ ‫בעיית הביטחון איננה בעיה של גבולות מסוימים‪ ,‬ובכלל איננה בעיה צבאית‪ ,‬אלא בעיה צבאית‪-‬‬ ‫מדינית‪ .‬כל זמן שיש לנו יתרון איכותי על הערבים ויש לנו גיבוי אמריקני המנטרל את המעורבות‬ ‫הרוסית – נוכל להחזיק מעמד בכל קו‪-‬גבול‪ .‬אם ייעדר אחד הגורמים הללו – לא יועיל לנו שום‬ ‫קו–גבול‪ ,‬גם לא זה שעל התעלה ועל הירדן‪ .‬זהו המצב לאמתו‪" ......‬‬ ‫‪.2‬‬

‫‪ .‬ועוד בעניין זה במכתב מ‪ ,[1]) 1984 -‬ע' ‪( 252-253‬‬ ‫"מצוות ישוב א"י" אינה מצווה כלל‪ ,‬ואין לה אלא משמעות דתית פולקלוריסטית‪ ,‬ככל מעשה יקר‬ ‫וחביב שאותו נוהגים לכנות "מצווה"‪...‬לא זו בלבד שמצוות ישוב א"י אינה מעוגנת בהלכה )ואינה‬ ‫נכללת במניין המצוות(‪ ,‬אלא הרבה עשרות דורות של יהודים שומרי תורה ומצוות‪ ,‬מהם קדושים‬ ‫וטהורים שהיו מוכנים למסור נפשם )ואף מסרו נפשם( על קיום קלות כחמורות שבתורה‪ ,‬לא חשו‬ ‫כלל שהם מחויבים לקיים "מצווה" זו ולא נקפו אצבע לקיימה‪ ,‬גם כשהייתה יכולת לעשות‬ ‫זאת‪...‬הרמב"ן הביע דעת יחיד בדבר החובה בזמן הזה ליישב את ארץ ישראל ואף לכבוש אותה‬ ‫– לא נמצא בעולמה של יהדות התורה והאמונה מי שהלך בעקבותיו‪...‬‬ ‫מדינת ישראל שלנו לא הוקמה לשם שמיים ואינה מקוימת לשם שמיים‪...‬אין משמעות דתית‬ ‫להקמתה ולקיומה ולכיבושיה ולהתנחלויותיה של מדינה זו‪ .‬משמעותה של מדינת ישראל היא‬ ‫העצמאות הלאומית‪-‬מדינית של העם היהודי בארצו – משימה שבהגשמתה שותפים משה לוינגר‬ ‫ושולמית אלוני‪ ,‬והיא משימה חילונית כשרה‪.‬‬ ‫הקשר בין התורה והאמונה מזה ובין הארץ והמדינה מזה הוא עמוק מאד‪ ,‬אבל איננו ממהות‬ ‫היהדות‪...‬העלאת הארץ‪ ,‬המדינה‪ ,‬האומה וכו'‪ ,‬לרמת דברים שבקדושה היא צורה חדשה של‬ ‫עבודת העגל‪...‬העגל אינו צריך להיות זהב דווקא‪ :‬הוא יכול להיות ארץ‪ ,‬מדינה‪ ,‬אומה‪ ,‬גאולה‬ ‫משיחית‪ ,‬תפארת וגדולה של שלטון וכיבוש‪...‬‬ ‫"א"י השלמה" היא תועבה‪ .‬היא איננה מדינת העם היהודי‪ ,‬ולעולם לא תוכל להיות כזאת‪ .‬היא‬ ‫מסגרת לשלטון יהודי אלים על אוכלוסיה שרוב ילדיה הם ערבים‪ ,‬ושלא תוכל לקיים שלטון זה‬ ‫בלי אלימות וטרור‪ ,‬ולפיכך אף לא יארך קיומה‪ .‬סופה של עופרה להיות כסופה של ימית‪ ,‬ואני‬

‫‪66‬‬


‫גרסה ‪1‬‬ ‫חושש שמא יהיה סופו של גוש אמונים כסופם של תלמידי שבתאי צבי‪.‬‬ ‫אני מצטער על הדברים הקשים שאני מוכרח להגיד‪."...‬‬

‫‪67‬‬


‫גרסה ‪1‬‬

‫פרק ג'‪ :‬הביסוס ההלכתי לחלוקת הארץ ולשלמותה ‪ -‬ליבוביץ' מול דעות אחרות‬

‫הקדמה ואנקדוטה‬ ‫עד מלחמת ששת הימים לא היה דיון בחברה הישראלית על שאלת "זכותנו על ארץ ישראל"‪ .‬מיד‬ ‫עם תום המלחמה ההיא נולד הוויכוח! הנושא המרכזי היה‪ :‬שאלת זכותנו לשמור בידנו את השטחים‬ ‫שנכבשו‪/‬שוחררו‪/‬נגאלו בששת הימים‪.‬‬ ‫רבנים שתמכו בהתנחלויות חשו צורך "לחזק" את צאן מרעיתם עם פסקי הלכה שדנו בנושא‪ .‬כבר‬ ‫בשנת ‪ 1976‬יצא לאור ספר מטעם המרכז העולמי של המזרחי שהיה מוקדש לביסוס "זכותנו על‬ ‫ארץ ישראל" )זה שמו של הספר(‪ .‬הספר – מקור ‪ - 20‬הכיל מאמרים ואוסף פסקי הלכה בנושא‪.‬‬ ‫רוב הציטוטים שלהלן נלקחו מהספר הנ"ל‪ ,‬כאמור‪ ,‬משנת ‪.1976‬‬ ‫והאנקדוטה‪ :‬הייתי תלמיד בשמינית בעת מלחמת יום הכיפורים‪ .‬כחודש מסיומה‪ ,‬הסתובב בבית‬ ‫הספר מורה נלהב‪ ,‬שעבר מכיתה לכיתה ופתח דיון עם התלמידים סביב השאלה "האם אנו יושבים‬ ‫כאן בזכות‪ -‬הכוח או בכוח‪-‬הזכות"‪.‬‬ ‫וכשם שכתבתי בפרק ההקדמה לספר זה‪:‬‬ ‫כדי להדגיש עד כמה דעותיו של ליבוביץ' בעניין חלוקת הארץ היו חריגות בעולם הדתי‪ ,‬הבאתי‬ ‫בנספח ‪ 1‬של הספר אוסף של פסוקי מקרא הדנים בהבטחה המקראית לגאולה ולשיבת ציון‪ ,‬ובחלק‬ ‫א' של פרק זה אוסף של ציטוטים ופסקי הלכה שפסקו גדולי הדור האורתודוכסיים‪ ,‬על בסיס‬ ‫ההבטחה המקראית‪ .‬מול האוסף המרשים הזה יצא ליבוביץ'! הוא טען שיש לחלק את הארץ‪ ,‬כאמור‬ ‫חד‪-‬צדדית‪ ,‬ונתן לכך ביסוס הלכתי!‬

‫פרק ג' – חלק א' ‪ -‬פסקי הלכה של רבנים אורתודוקסיים – נגד חלוקת הארץ‪.‬‬ ‫הרב משה צבי נריה – מי שהוכר שניים רבות כדמות הדומיננטית של ישיבות בני‪-‬עקיבא‪:‬‬ ‫"הבטחת הקב"ה לאבות ושבועתו להם היא הבסיס המוסרי לכיבוש הבנים‪ ...‬ברית אבות מחייבת‬ ‫ומזכה בארץ כלה‪ ,‬נחלת אבות" )שם ע' ‪.(29‬‬ ‫הרב א‪ .‬ה‪ .‬גולדברג‪:‬‬ ‫‪68‬‬


‫גרסה ‪1‬‬ ‫"יבינו עמים נאורים‪... ,‬שלא בכחו של עם קטן הופרחה שממת הדורות‪ ,‬התנחלו בארץ צייה‬ ‫מיליונים‪ ...‬וניצחונות כבירים הונחלו לצבא קטן נגד רבים וחזקים ממנו‪ ,‬אך כח עליון משדד את‬ ‫המערכות ומכוון את הדברים‪ ,‬למען קיום הבטחת ה' בברית בין הבתרים לאבי האומה‪...‬‬ ‫יראו ויבינו אף זרים את התהליך האלקי הגדול המתרחש בארץ הקודש‪ ...‬ישכילו ויראו כבר בזמננו‬ ‫ניצני הגאולה הגדולה של עם ישראל ועימו של האנושיות כולה‪ ,‬יראו בעיניהם כבר עתה הגשמה‬ ‫מלאה של דבר ה' )שם ע' ‪.(33‬‬ ‫אלוף הרב שלמה גורן – הרב הצבאי ואחר‪-‬כך הרב הראשי של ישראל‪:‬‬ ‫"מנקודת מבט הלכתית‪ ,‬נמצאת ארץ ישראל ברשות עם ישראל ומוחזקת היא בידינו מימי האבות‬ ‫בתורת קניין ונחלה לכל דבר‪) "...‬שם‪ -‬ע' ‪.(46‬‬ ‫"אם ישנה מצוות עשה מן התורה שדוחה פיקוח נפש באופן מחלט וטוטאלי‪ ,‬הרי זה כיבוש ארץ‬ ‫ישראל או הגנה על ארץ ישראל‪ ...‬על אחת כמה וכמה כשמדובר בהגנה על יהודה ושומרון‪ ,‬שהם‬ ‫המוח והלב של ארץ ישראל‪ ...‬פיקוח נפש של היחיד דוחה כל מצוות התורה‪ ...‬אבל נדחה בפני‬ ‫פיקוח נפש של האומה כולה‪ ...‬ושלימות ארץ ישראל מהווה פיקוח נפש של האומה כלה‪ ...‬כל זה‬ ‫בתנאי שיש סיכויים לנצח‪ .‬אם הערכת המצב הצבאית אומרת‪ ,‬שאין סיכויים חס וחלילה‪ ,‬להחזיק‬ ‫מעמד‪ ...‬יש להתחשב‪...‬ויש להחזיק בה כשניתן‪ ,‬אם רב או מעט‪ ...‬מיהו הקובע את הערכת‬ ‫המצב?‪...‬אנשי הצבא כשקובעים מנקודת השקפה צבאית טהורה‪...‬ולא המדינאים‪ .‬כי הבחינה‬ ‫הפוליטית אין לה מעמד קובע מנקודת ההשקפה של ההלכה‪ ...‬אמרתי לראש הממשלה‪ :‬בשבילי‬ ‫ההגנה על יהודה ושומרון היא בבחינת "ייהרג ובל יעבור"‪ ...‬כמובן שהוא הדין לרמת הגולן‪) "...‬שם‪-‬‬ ‫ע' ‪.(141‬‬ ‫מקור ‪ 20‬מצטט את האנציקלופדיה המקראית )שם – ע' ‪:(48‬‬ ‫"ארץ ישראל ירושה היא לנו מאבותינו שנאמר‬

‫שה אֲ נִ י ה'"" )שמות ו'(‪.‬‬ ‫מו ָר ׁ ָ‬ ‫"וְ נָ ַת ִּתי א ָֹת ּה לָ ֶכם ֹ‬

‫הרב קוק – הרא"ה‪:‬‬ ‫"‪...‬מצוות כיבוש ארץ ישראל שקולה ככל המצוות בתורה‪) "...‬שם ע' ‪.(140‬‬ ‫ועל זה מוסיף העורך יהודה שביב את הערתו‪:‬‬ ‫"אומנם מוסיף שם הרב שדבריו מכוונים לכיבוש על‪-‬ידי בנין‪ ,‬כי אין לנו כעת עסק בכיבוש ומלחמה‪.‬‬ ‫אך הדברים נכתבו לפני למעלה מחמישים שנה ובינתיים כבר עסק לנו גם בכיבושי מלחמה"‬ ‫‪69‬‬


‫גרסה ‪1‬‬ ‫הרב צבי יהודה קוק – בנו של הרא"ה ‪-‬‬

‫היה ראש ישיבת "הישוב החדש" בירושלים‪:‬‬

‫"איסור תורה‪ ...‬מוחלט‪...‬בכל העברת איזה חלק מהקרקע של ארץ ישראל לרשות הגויים‪....‬אם‬ ‫נעשתה על‪-‬ידי מי שהוא מישראל עבירה זו‪ ,‬של מסירת איזה חלק מקרקע של ארץ ישראל‪....‬לא‬ ‫הועיל מעשהו כלום‪ ....‬אין לו למעשה בלתי חוקי זה כל ערך ממשי והוא לא שריר ולא קיים‪ ,‬בטל‬ ‫ומבוטל‪ ... ,‬ואינו מחייב כלום‪) "...‬שם ע' ‪.( 106‬‬ ‫הרב יצחק ניסים –‬

‫היה הרב הראשי לישראל‬

‫"על פי דין תורה אין רשות לשום אדם מישראל‪ ,‬לרבות ממשלת ישראל‪ ,‬להחזיר אפילו שעל אדמה‬ ‫אחד מתוך גבולות ארץ ישראל המצויים בידינו‪) ".‬שם‪ -‬ע' ‪.(119‬‬ ‫הרב חיים דוד הלוי‬ ‫"לעניין ויתור על השטחים המשוחררים משום החשש לקליטת מספר כה רב של ערבים בגבולותינו‬ ‫– על זה יש לענות באיסור גמור ומוחלט‪....‬‬ ‫אם תלחץ ישראל‪ ,‬על‪-‬ידי סנקציות כלכליות וכדומה‪ ,‬הרי תשובתנו היא כנ"ל‪...‬‬ ‫אך אם הלחץ הבינלאומי יתבטא‪ ,‬בצעדים שיש בהם משום סיכון ביטחוננו וקיומנו‪...‬הרי זה דומה‬ ‫לחילול שבת בגלל פיקוח נפש‪ ,‬אז על המומחים ביחסינו המדיניים הבינלאומיים להכריע‪....‬אין כל‬ ‫אפשרות לקבוע כבר עתה הלכה פסוקה‪...‬יש גם לחץ שלא עומד מאחוריו שום איום רציני‪) "...‬שם –‬ ‫ע' ‪(120‬‬ ‫הרב מימון‬

‫– היה שר הדתות‬

‫"‪...‬אין רשות למי שהוא מאיתנו לוותר גם מפני השלום אף על שעל אחד מאדמתנו זאת‪) "...‬שם‪ -‬ע'‬ ‫‪(127‬‬

‫והדברים הבאים על בסיס מקור ]‪:[39‬‬ ‫רב העיר העתיקה‪ ,‬הרב אביגדור נבנצאל‪:‬‬ ‫"המוסר שטחי ארץ ישראל ביד גויים דינו לפי ההשקפה כדין רודף‪ ...‬ההלכה ‪ ...‬שהיום אי אפשר‬ ‫לבצע ‪ ...‬אבל אף על פי כן בהשקפה‪ ,‬צריך לדעת שכל מי שרוצה למסור שווה‪-‬פרוטה של ממון‬ ‫ישראל ביד עכו"ם‪ ,‬הרי הוא כרודף‪ ,‬ובוודאי שלא למסור שטחים של ארץ ישראל ביד עכו"ם"‪.‬‬

‫‪70‬‬


‫גרסה ‪1‬‬ ‫יו"ר ועד רבני יש"ע‪ ,‬הרב דב ליאור‪:‬‬ ‫"הכנסת אינה יכולה להחליט על פינוי יישובים‪ .‬הציונות הדתית מחנכת את בניה לשרת בצה"ל‬ ‫ולמלא פקודות‪ .‬אולם כאשר ניתנות פקודות הנוגדות את דרך התורה‪ ,‬כמו עקירת ישובים בארץ‬ ‫ישראל ומסירתה לזרים‪ ,‬גם המלך אינו קובע‪ .‬גם הכנסת אינה קובעת‪ ,‬גם הממשלה אינה קובעת‬ ‫וגם בג"ץ‪ ,‬שהפך להיות קודש הקודשים כאן‪ ,‬אינו קובע‪...‬הציונות החילונית הגיעה לסוף דרכה‪,‬‬ ‫והמתנחלים הם החשמונאים של ימינו‪ ,‬ההולכים בדרך האמת‪ ,‬הגם שהם מעטים"‪.‬‬

‫אבל‪ ,‬לאיזון התמונה‪ ,‬הנה דעה מתונה‪:‬‬ ‫הרב שלמה אבינר‪ ,‬מהמרכזיים שברבני יש"ע‪:‬‬ ‫המאבק בפינוי הוא בגדר "מלחמת אוהבים"‪ .‬באגרת שכתב‪" :‬הצבא הזה הוא הצבא שלנו‬ ‫והמשטרה הזאת היא המשטרה שלנו‪ .‬הם יהודים ולא בריטים‪ .‬הם אחינו‪ ,‬גם אם הם באים לבצע‬ ‫פקודות שאסור היה לתת‪ .‬אל תרים יד‪ ,‬אל תעליב‪ ,‬אל תשנא‪ .‬גם במצבים קשים אנו ממשיכים‬ ‫באהבת ישראל"‪.‬‬ ‫הרב אבינר סיפר כי אדם שהסתגר ב"בונקר המטורפים" בימית סיפר לו‪ ,‬כי הוא וחבריו היו‬ ‫מעוניינים שבציבור יחשבו שהם מטורפים‪ ...‬הם הוציאו החוצה כדור רובה עטוף בפתק‪ ,‬כדי לרמוז‬ ‫מה צפוי לאלה שינסו לפנות אותם‪ .‬היה ויכוח בתוכם‪ ....‬בסופו של דבר נכנסו פנימה הרב גורן‬ ‫והרב מאיר כהנא ‪ -‬ופסקו שכל מה שמותר הוא להדוף את החיילים כדי לברוח מהם"‪.‬‬ ‫אבינר הבהיר‪...‬כי "אנחנו אפילו לא נהדוף חייל‪ ,‬אלא נחבק אותו"‪.‬‬

‫***‬ ‫נעבור לשנת ‪2004‬‬ ‫הוויכוח מתלהט בגלל תוכנית ההתנתקות החד‪-‬צדדית של אריאל שרון מרצועת עזה ופינוי ‪ 7000‬תושבי‬ ‫גוש קטיף‪ .‬תקצר היריעה מלפרט את כמות המלל בנושא‪ .‬הדוגמאות שלהלן הן מאוקטובר ‪.2004‬‬ ‫"התוכנית הזאת )תוכנית ההתנתקות החד‪-‬צדדית מרצועת עזה – א‪.‬מ‪ (.‬פסולה לחלוטין!" הכריז מנהיגה הרוחני‬ ‫הבלתי מעורער של מפלגת ש"ס‪ ,‬הרב יוסף‪ ,‬בסיום דרשתו השבועית בירושלים‪" ,‬אסור להצביע בעדה"‬ ‫)"הארץ"‪(25.10.2004 -‬‬ ‫‪71‬‬


‫גרסה ‪1‬‬ ‫ישיבת "מרכז הרב" היא הישיבה הציונית הבולטת והמפורסמת ביותר‪ .‬בראשה עמד הרב קוק – הרא"ה‬ ‫‪ .‬כיום עומד בראש הישיבה הרב הראשי לשעבר‪ ,‬אברהם שפירא‪ .‬הרב שפירא מתואר כמנהיגה הרוחני‬ ‫העליון של הציונות הדתית‪ .‬הרב שפירא מכריז בפה מלא‪ :‬אסור למלא פקודה לעקירת ישובים‪ .‬בראיון‬ ‫שהתפרסם בעיתון 'בשבע'‪ ,‬קבע הרב‪ ,‬שחיילים ושוטרים יראי שמים צריכים להבהיר כבר עכשיו‬ ‫למפקדיהם כי כשם שלא יחללו שבת ולא יאכלו טריפות‪ ,‬כך לא יעקרו יהודים מבתיהם‪ .‬כדי לתת עוצמה‬ ‫ומשנה תוקף לדבריו‪ ,‬נתלה הרב באילן גבוה מאד – בקב"ה – והכריז מספר פעמים בראיון שהעניק " מן‬ ‫השמים לא רוצים" }על ההסתיעות בשמיים בעת מחלוקת ניתנה בהמשך תגובה נהדרת של עוזי בנימין‪ -‬מ‪.‬ש‪.(.‬‬ ‫על פי הדיווח התייחס הרב שפירא לדברי הרב שלמה אבינר מבית אל‪ ,‬אשר פסק כי אין לסרב פקודה‬ ‫לעקירת ישובים‪ ,‬ואומר שדברים אלו מכשילים את הרבים‪ .‬הרב שפירא ציין כי הוא מתקשה להאמין‬ ‫שהרב אבינר אכן אמר את הדברים‪.‬‬

‫להלן תגזיר מהראיון כפי שהובא בעיתון "בשבע"‪:‬‬ ‫ש‪ :‬האם מותר להם לגרש יהודים מביתם?‬

‫)ניסוח השאלה מעיד על דעת המראיין‪ – ...‬א‪.‬מ‪(.‬‬

‫ת‪" :‬זו עבירה‪ ,‬זה אסור‪ ,‬והם חייבים להודיע למפקדים שאסור‪ ,‬כמו חילול שבת‪ ,‬כמו אכילת נבלות‬ ‫וטריפות‪ ....‬עבירות לא עושים‪ ,‬וצריכים להודיע"‪.‬‬ ‫ש‪ :‬יש רבנים שאומרים שהעבירה היא על המדינה ולא על החיילים‪.‬‬ ‫ת‪ :‬עבירה זו עבירה‪ .‬מן השמיים לא רוצים ‪ ....‬צריך להודיע לרב אבינר שיכול להיות שהוא מכשילה את‬ ‫הרבים‪ ...‬מן השמים לא רוצים‪ ,‬אז לאף אחד אסור‪ ...‬מן השמים לא רוצים‪...‬‬ ‫ש‪ :‬אז הרב מרשה לי לצטט אותו בריש גלי שחיילים צריכים לסרב פקודה ולא להסכים לגרש יהודים?‬ ‫ת‪" :‬כן‪ .‬והצבא צריך לדעת זאת‪ ,‬והצבא רוצה לדעת זאת‪ .‬ועד כמה שאני יודע‪ ,‬גם המפקדים לא רוצים"‪.‬‬ ‫ש‪ :‬אם ראש הממשלה החליט לגרש יהודים?‬ ‫ת‪" :‬הוא לא בעל הבית"‪.‬‬ ‫***‬ ‫יו"ר תנועת מימ"ד ח"כ הרב מיכאל מלכיאור קורא בתגובה לרב אברהם שפירא‪:‬‬ ‫"דברים אלה של אחד ממנהיגי הציונות הדתית מהווים ניסיון לכופף את הדמוקרטיה הישראלית‪ .‬יישום‬ ‫פסק ההלכה שמתייחס לכלל החיילים בצבא ולא לסרוב פרטי של חייל כזה או אחר שגם לעניין זה אנחנו‬ ‫‪72‬‬


‫גרסה ‪1‬‬ ‫מתנגדים‪ ,‬משמעותו מרחיקת הלכת היא התפרקותו של הצבא והרס מדינת ישראל‪.‬‬ ‫כאיש הציונות הדתית אני קורא לרב שפירא כרב שאחריות אדירה על כתפיו לחזור בו מפסק ההלכה‬ ‫הנורא הזה"‪.‬‬ ‫***‬ ‫הדברים שלהלן מבוססים על מאמרו של עוזי בנימין – "שומו שמים"‪ ,‬עיתון "הארץ"‪:17.10,‬‬ ‫הרב אברהם שפירא‪ ,‬בהוראה שפרסם בסוף השבוע לחיילים לסרב להשתתף ביישום תוכנית ההתנתקות‪ ,‬דיבר בשם שמים‬ ‫כשהוא מתיימר לבטא את עמדתו של אלוהים‪.‬‬ ‫לא במקרה נזהרה היהדות‪ ...‬מלהעביר את מורשתה מדור לדור ישירות מאלוהים‪ ...‬היהדות מניחה שדה רחב לפרשנות‬ ‫התורה‪ ,‬כאשר בכל דור קמים מורי הוראה המסבירים אותה ומתאימים אותה לנסיבות‪ .‬מטבע הדברים‪ ,‬תהליך שקלא‪-‬וטריא‬ ‫זה מוליד חילוקי דעות ומסקנות שונות‪ ,‬לא פעם סותרות‪.‬‬ ‫והנה בא הרב שפירא‪ ...‬ומתיימר לדעת את רצון האל‪ ...‬הוא מדבר באופן פסקני בשם "השמים"‪ .‬הרב שפירא אינו אומר‪" :‬זו‬ ‫דעתי"‪" ,‬כך אני מבין את ההלכה"‪" ,‬כך אני מפרש את התורה"; הוא קובע‪" :‬אין חילוק על זה‪ .‬מן השמים לא רוצים"‪...‬‬ ‫על כך ראוי להזכיר את המקרה המסופר במסכת בבא מציעא‪ ,‬דף נ"ט‪ ,‬עמודים א'‪-‬ב'‪ .‬מתוארת שם מחלוקת בין רבי אליעזר‬ ‫לשאר החכמים על מידת כשרותו של תנור‪ .‬כל נימוקיו של רבי אליעזר לא שיכנעו את בני שיחו עד שקרא לעזרתו את‬ ‫השמים‪ :‬הוא ביקש אותות שיוכיחו את צדקתו‪ .‬ואכן התרחשו שינויים בסדרי הטבע‪ ,‬לפי פנייתו‪ ,‬ובכל זאת לא התקבלה‬ ‫עמדתו‪ .‬עד שזעק רבי אליעזר‪" :‬אם הלכה כמותי ‪ -‬שמים יוכיחו"; יצאה בת קול שאישרה את דבריו‪ .‬קם מולו רבי יהושע‬ ‫ואמר‪" :‬לא בשמים היא‪ ,‬שכבר ניתנה תורה מסיני וכבר נאמר‪ַ :‬אחֲ ֵרי ַר ִּבים ְל ַה ּטֹת‪)...‬שמות כ"ג(‪.‬‬ ‫‪ ...‬בתורה‪ ,‬ובספרות ההלכתית והפרשנית שנגזרה ממנה‪ ,‬ניתן למצוא דבר והיפוכו‪ .‬לאיש אין זכות לדבר בשם אלוהים ואיש‬ ‫אינו רשאי לטעון למעמד של פוסק עליון שאין לערער על דבריו‪ .‬השיג ושיח התלמודי הוא הוכחה ניצחת לאופיו הפלורליסטי‬ ‫של הטקסט המקראי ולמסקנה המתחייבת ממנו‪ :‬התורה ניתנה כדי שבני אדם יהגו בה‪ ,‬יפרשו אותה לפי הבנתם ויסיקו‬ ‫ממנה את המסקנות בהתאם לנסיבות חייהם‪...‬‬

‫***‬ ‫כאמור‪ ,‬באוקטובר ‪ ,2004‬על רקע תוכנית של אריאל שרון להתנתקות מרצועת עזה‪ ,‬יצא הרב שפירא‬ ‫בקריאה לחיילים דתיים לסרב פקודה לפנות התנחלויות! בהמשך‪ ,‬נערכה עצומה בחתימת מאות רבנים‪,‬‬ ‫שקראה לחיילים דתיים לסרב פקודה לפנות התנחלויות‪ .‬על העצומה חתמו עובדי מדינה‬

‫)ככל‪-‬הנראה‬

‫בניגוד לחוק – מ‪.‬ש‪ ,(.‬ובהם הרב אביגדור נבנצל‪ ,‬רב העיר העתיקה בירושלים‪ ,‬והרב זלמן מלמד‪ ,‬רב‬ ‫ההתנחלות בית אל ומבכירי הרבנים בציונות הדתית‪ .‬הרב מלמד פירסם דברים נוקבים נגד מילוי פקודה‬ ‫לעקירת אנשים מבתיהם באומרו כי‪" ,‬אם הסירוב הזה יביא לשבר בעם ובצבא‪ ,‬כל האחריות לכך תיפול‬ ‫על הממשלה"‪ .‬כ‪ 60 -‬רבני ערים‪ ,‬יישובים וראשי ישיבות‪ ,‬רבני יש"ע ורבני ועד פיקוח נפש‪ ,‬חתמו על‬ ‫‪73‬‬


‫גרסה ‪1‬‬ ‫גילוי דעת נוסף‪ ,‬שבו הם חוזרים על פסקי הלכה מלפני כעשור‪ ,‬המורים לסרב פקודה לפינוי יישובים‪.‬‬ ‫בגילוי הדעת חוזרים הרבנים על שלושה פסקי הלכה שנכתבו בעשור האחרון‪ ,‬בהם פסק ההלכה שנכתב‬ ‫כשנידון פינוי תל רומידה בחברון‪ ,‬לאחר הטבח שביצע ברוך גולדשטיין במערת המכפלה‪.‬‬ ‫להלן גילוי הדעת‪ ,‬נוסח הודעת וועד רבני יש"ע מכט' תשרי התשס"ה )ההדגשות במקור(‪:‬‬

‫ועד רבני יש"ע‬ ‫דעת תורה בעניי פינוי חלקי מאר ישראל‬ ‫בתשובה לשאלת על דעת תורה בעניי השתתפות במסגרת שירות מילואי לעזור בפינוי אדמות ומבני ביש"ע וגול‪ ,‬הננו‬ ‫להודיע דעתינו‪ :‬כיוו שנפסק עלידי רוב הרבני באר שיש איסור לפנות שטחי באר ישראל ולמוסר לגוי‪ ,‬לפי מה שכתב‬ ‫הרמב" )וכ פסקו באחרונה בכנס רבני‪ ,‬שנוכחו בו יותר מאל רבני וראשי ישיבות( וכ פסקו ג ברבנות הראשית הקודמות‬ ‫וג במועצה הקודמת לה‪ .‬הרי ככל איסור תורה אסור ליהודי לקחת חלק בכל מעשה של סיוע לפינוי‪ ,‬כפי שנפסק )הל' מלכי‬ ‫פ"ו( ברמב" שג א המל ציווה לעבור על דברי תורה אי שומעי לו‪.‬‬

‫מר הרב שאול ישראלי‬

‫מר הרב משה צבי נריה‬

‫]שליט"א[‬

‫]זצ"ל[‬

‫]זצ"ל[‬

‫מר הרב אברה שפירא‬ ‫]הרב הראשי לישראל לשעבר וראש ישיבת מרכז הרב[‬

‫]חבר בי"ד הגדול לערעורי וראש ישיבת מרכז הרב[‬

‫]ראש ישיבות בני עקיבא[‬

‫תשובת מר הרב שלמה גור זצ"ל‬ ‫]הרב הראשי לצה"ל והרב הראשי לישראל[‬

‫שאלה‪ :‬הא חייל שמקבל פקודה לפנות ישוב יהודי מיש"ע חייב לבצע את הפקודה משו שהיא ניתנה עלידי ממשלה שנבחרה‬ ‫באופ דמוקרטי או שהוא צרי לסרב פקודה?‬ ‫תשובה‪ :‬ברור כי לפי ההלכה חייל שמקבל פקודה הנוגדת את חוקי התורה‪ ,‬עליו לקיי את ההלכה של תורה ולא את הפקודה‬ ‫החילונית‪ .‬והרי ברור שמצוות ישוב אר ישראל היא חמורה מפני שהיא שקולה כנגד כל המצוות שבתורה‪ ,‬כמו ששנינו‬ ‫בתוספתא ע"ז פ"ד ה"ג וכ שנינו בספרי דבי רב פרשת ראה פיסקא פ'‪" .‬וירשת אותה וישבת בה"‪ ,‬אמרו‪ :‬ישיבת אר‬ ‫ישראל שקולה כנגד כל המצוות שבתורה‪ .‬ברור אפוא שפקודה מהצבא‪ ,‬המפירה את המצווה החמורה הזאת‪ ,‬אי לה תוק ‪ .‬מה‬ ‫א מצווה דוחה את פקודותיו של המל‪ ,‬על אחת כמה וכמה שהיא דוחה את פקודת הצבא‪ .‬אי לזאת‪ ,‬ברור שהחיילי צריכי‬ ‫לסרב לפקודות לפנות ישובי יהודיי באר ישראל הסותרות את מצוות התורה‪ ,‬ועל זה אמרו חז"ל‪" :‬דברי הרב ודברי התלמיד‬ ‫דברי מי שומעי"‪.‬‬ ‫‪...‬‬

‫אלול תשס"ד‬

‫איסור השתתפות בעקירת ישובי ומאחזי‬ ‫אר ישראל ניתנה לנו מאת הבורא יתבר ושייכת לע ישראל כלו לדורותיו מאז ומקד‪ ,‬ומצווה עלינו ליישבה ולהחזיקה בידינו‪.‬‬ ‫לכ חוזרי אנו על פסק ההלכה המיוסד על דברי רבותינו הראשוני והאחרוני ומבהירי כי אסור לשו יהודי להשתת או לסייע בכל צורה‬ ‫שהיא בפירוק התיישבות או אחיזה באר ישראל‪ ,‬אר חיינו נחלת אבותינו האלוקית לכל מרחביה‪.‬‬ ‫איסור תורה זה קיי בכל תקפו כפי שקיבלנוהו מפי הגבורה במעמד הר סיני‪ ,‬וכבר פסק הרמב" )הל' מלכי ג'‪ ,‬ט'( שג א המל גוזר‬ ‫לבטל דברי תורה אי שומעי לו‪.‬‬ ‫וידועי דברי מר הרב צבי יהודה הכה קוק זצ"ל בכרוז המפורס 'לא תגורו'‪" :‬החיוב על כל אד מישראל ועל כל גדול תורה בישראל‪ ,‬על‬ ‫כל איש צבא בישראל‪ ,‬למנוע ולעכב ]מסירת קרקעותינו לגויי ח"ו[ בכל אומ ועוז ומ השמיי יסייעונו"‪.‬‬

‫]רשימה ראשונית[‬

‫מר הרב דב ליאור שליט"א‬ ‫יו"ר ועד רבני יש"ע‬ ‫ראב"ד קרית ארבע  חברו וראש ישיבת ניר  קרית ארבע‪.‬‬ ‫ג אנו מצרפי את חתימתנו‪ ,‬ובמיוחד שפינוי יהודי מאדמת עלול להביא למצב של "פקוח נפש" וסכנת חיי לע היושב בציו )כמבואר בשו"ע או"ח‬ ‫סי' שב"ט(‪ ,‬ולהעיד מהחלטת ופסק די ב"כנסיה הגדולה" מיו י' אלול תרצ"ז בהסכמת כל גדולי האדמו"רי‪ ,‬רבני וראשי ישיבות‪ ,‬שאי רשות לא אחד‬ ‫לוותר אפילו על שעל מגבולות ארצינו הק'‪.‬‬

‫הרב יעקב יוס‬ ‫רבה של גבעת משה  ירושלי‬

‫הרב דוד דרוקמ‬

‫הרב שלו בער וולפא‬

‫רב העיר קריית מוצקי‬

‫בהמשך העצומה הייתה רשימה של עוד כמה עשרות רבנים‪.‬‬

‫‪74‬‬


‫גרסה ‪1‬‬ ‫עם התקדמות תוכנית ההתנתקות מעזה הוויכוח לא פסח גם על צה"ל‪ ,‬והגיע לפתחו של הרב הצבאי‬ ‫הראשי‪ ,‬שמעד קשות בלשונו‪ ,‬תוך שהוא מסתבך בין הנאמנות לרבניו ולמפקדיו‪.‬‬ ‫הקליקטורה הבאה בעיתון "הארץ"‪ ,‬ב‪ 28.1.2005 -‬שווה ‪ 1000‬מילים )צויר על‪-‬ידי ערן וולקובסקי(‪:‬‬

‫‪75‬‬


‫גרסה ‪1‬‬ ‫פרק ג' – חלק ב' ‪ -‬הביסוס ההלכתי של ליבוביץ' ‪ -‬המתיר את חלוקת הארץ‪.‬‬ ‫ההבטחה המקראית היא לא רק הבסיס לטיעון של רבני הזרם האטרתודוכסי לזכותנו על ארץ ישראל‬ ‫השלימה‪ ,‬היא גם מהווה את הבסיס לאיסור שנתנו רבנים אלה לחלוקת הארץ‪ .‬תשובתו של ליבוביץ'‬ ‫לכל הטיעונים ההלכתיים שדנו באיסור החלוקה מבוססת למעשה על טיעון בסיסי‪ ,‬שלזכות המקראית‬ ‫אין תוקף הלכתי‪ .‬באין תוקף הלכתי לזכות המקראית‪ ,‬אין תוקף הלכתי האוסר חלוקה‪.‬‬

‫הנה דבריו‪:‬‬ ‫"האמוראים הגדולים‪ ,‬רב‪ ,‬ר' יהושע בן לוי‪ ,‬ר' יוחנן‪ ,‬ועוד אמוראים‪) ....‬וכמו כן( "הפטריוט" הגדול של א"י‪,‬‬ ‫הרמב"ן‪) ,‬ש(קובע‪ :‬בגלותנו עתה תמה זכות אבות‪ ...‬ואם אתה מתקשה להבין כיצד זה מתיישב עם‬ ‫הבטחות נבואיות מסוימות – התשובה היא‪" :‬אין הנביא מתנבא אלא מה שראוי להיות" ז‪.‬א‪ – .‬אין‬ ‫ערובה שכך יהיה‪ .‬וזה עניין עמוק מאד באמונה‪ ,[1]) "...‬ע' ‪.(234‬‬ ‫ובאשר ל"זכות אבות" הנובעת מההבטחה המקראית‪" :‬אימתי תמה זכות אבות" – הכל מסכימים‬ ‫שהיא כבר תמה בימי בית ראשון )]‪ ,[1‬ע' ‪.(251‬‬ ‫***‬ ‫על בסיס איזה מקור פסק ליבוביץ' את פסיקתו הנועזת?!‬ ‫ובכן ‪ -‬יש הדים לפסקנות זאת בתלמוד )מסכת שבת דף נה‪/‬א(‪ ,‬בו נמצא דיון שמתנהל בעניין "זכות אבות"‪.‬‬ ‫עצם הדיון בנושא זה‪ ,‬במסמך מרכזי של היהדות שגילו ‪ 1500‬שנה‪ ,‬הוא דבר מדהים‪ .‬וכך נאמר שם‬ ‫)בתוספת הסברים מתלמוד‪-‬שוטנשטיין(‪:‬‬ ‫הגמרא שואלת‪ :‬מאימתי תמה זכות אבות?‬

‫הגמרא מביאה ארבע תשובות של אמוראים‪:‬‬

‫הראשונה‪ :‬אמר רב‪ :‬זכות אבות תמה מימות הושע בן בארי‪ ,‬שנאמר )הושע ב'(‪ :‬וְ ַע ּ ָתה אֲ גַ ּלֶ ה ֶאת ַנ ְבל ָֻת ּה לְ ֵעינֵי‬ ‫ַצילֶ ָ ּנה ִמ ּי ִָדי ‪ .‬שאף האבות לא יצילום‪ ,‬כי תמה זכות אבות‪.‬‬ ‫ְמ ַאהֲ ֶב ָ‬ ‫יש לֹא י ִ ּ‬ ‫יה וְ ִא ׁ‬

‫ש ָר ֵאל‬ ‫השנייה‪ :‬ושמואל אמר‪ :‬זכות אבות תמה מימי חזאל‪ ,‬שנאמר )מלכים יג(‪ :‬וַ חֲ זָ ֵאל ֶמלֶ ְך אֲ ָרם לָ ַחץ ֶאת יִ ְ ׂ‬ ‫יתו ֶאת ַא ְב ָר ָהם יִ ְצ ָחק וְ יַעֲ קֹב וְ לֹא ָא ָבה‬ ‫יהם לְ ַמ ַען ְּב ִר ֹ‬ ‫הו ָא ָחז ‪ ,‬וכתיב וַ ּי ָָחן ה' א ָֹתם וַ יִ ּ ֶפן אֲ לֵ ֶ‬ ‫ּכֹל יְ ֵמי יְ ֹ‬ ‫יכם ֵמ ַעל ּ ָפנָ יו ַעד ָע ּ ָתה‪ .‬ומפרש רש"י‪ :‬ממשמע שמ" ָע ָּתה" ואילך השליכם ולא פנה אל ברית‬ ‫יתם וְ לֹא ִה ׁ ְשלִ ָ‬ ‫ַה ׁ ְש ִח ָ‬

‫אבות‪.‬‬ ‫‪76‬‬


‫גרסה ‪1‬‬ ‫לות ַה ִּמנְ ָחה‬ ‫השלישית‪ :‬רבי יהושע בן לוי אמר‪ :‬זכות אבות תמה מימי אליהו‪ ,‬שנאמר )מלכים א'‪ ,‬יח(‪ :‬וַ יְ ִהי ּ ַבעֲ ֹ‬ ‫ש ָר ֵאל וַ אֲ נִ י‬ ‫ָהו ַה ָ ּנ ִביא וַ ּי ַ‬ ‫ש ָר ֵאל ַה ּ ֹיום יִ וָ ּ ַדע ִ ּכי ַא ּ ָתה אלוהים ְּביִ ְ ׂ‬ ‫ֹאמר ה' אֱ ל ֵֹהי ַא ְב ָר ָהם יִ ְצ ָחק וְ יִ ְ ׂ‬ ‫וַ יִ ּגַּ ׁש ֵאלִ ּי ּ‬ ‫וב ְד ָב ְר ָ‬ ‫יתי ֵאת ָּכל ַה ְ ּד ָב ִרים ָה ֵא ּלֶ ה וגו'‪.‬‬ ‫ש ִ‬ ‫יך \} ּ ִ‬ ‫ַע ְב ֶ ּד ָך ּ ִ‬ ‫וב ְד ָב ְר ָך\{ ָע ִ ׂ‬

‫כלומר היום עוד יִּוָדַע שאתה זוכר ברית‬

‫אבות‪ ,‬אבל אחר כך לא‪ ,‬כי אז היא תמה‪.‬‬

‫לום ֵאין‬ ‫ש ָרה ּולְ ׁ ָש ֹ‬ ‫הרביעית‪ :‬ורבי יוחנן אמר‪ :‬תמה זכות אבות מימי חזקיהו‪ ,‬שנאמר )ישעיהו ט'(‪ :‬לְ ַמ ְר ּ ֵבה ַה ִּמ ְ ׂ‬ ‫עולָ ם ִקנְ ַאת ה'‬ ‫תו לְ ָה ִכין א ָֹת ּה ּולְ ַסעֲ ָד ּה ְּב ִמ ׁ ְש ּ ָפט ּו ִב ְצ ָד ָקה ֵמ ַע ּ ָתה וְ ַעד ֹ‬ ‫ֵקץ ַעל ִ ּכ ּ ֵסא ָדוִ ד וְ ַעל ַמ ְמלַ ְכ ּ ֹ‬ ‫שה ּזֹאת" וגו'‪ :‬ומשמע מהפסוק שמשם ואילך השלום וכינון הממלכה יהיו רק בזכות קנאת ה'‪ ,‬ולא משום זכות‬ ‫' ְצ ָב ֹ‬ ‫אות ּ ַתעֲ ֶ ׂ‬ ‫אבות‪.‬‬

‫את דברי רבי יוחנן‪ ,‬כנראה אותו רבי יוחנן שמזכיר ליבוביץ'‪ ,‬ניתן להבין באמצעות פרשנות של רש"י‪.‬‬ ‫שה ּזֹאת"‪ ,‬פעם ראשונה בפסוק שצוין לעיל ופעם שנייה‬ ‫פעמיים מוזכר בישעיהו " ִקנְ ַאת ה' ' ְצ ָב ֹ‬ ‫אות ּ ַתעֲ ֶ ׂ‬ ‫שה ּזֹאת‪ :‬ולגבי שניהם‬ ‫יטה ֵמ ַהר ִצ ּ ֹיון ִקנְ ַאת ה' ְצ ָב ֹ‬ ‫ופלֵ ָ‬ ‫בפרק ל"ז‪ּ ִ :‬כי ִמ ּ ׁ ָ‬ ‫אות ּ ַתעֲ ֶ ׂ‬ ‫ירושלַ ם ּ ֵת ֵצא ׁ ְש ֵא ִרית ּ ְ‬ ‫אות" ‪ -‬שיקנא לשמו ולא מחמת זכות שבידכם למדנו שתמה זכות אבות‪".‬‬ ‫אומר רש"י‪ִ " :‬קנְ ַאת ה' ְצ ָב ֹ‬

‫נכון ‪ -‬לא הכל מסכימים עם פרשנותו של רשי‪ .‬על אותו דף גמרא יש "תוספות" שמתנגד לכך‪:‬‬ ‫אומר רבינו תם )נכדו של רש"י?( ש"זכות אבות" אמנם תמה‪ ,‬אבל "ברית אבות" לא תמה‪ ,‬שכתוב )ויקרא‬ ‫קוב" ‪ -‬אף לאחר גלות‪ .‬ואנן )ולכן( אין אנו מזכירין "זכות אבות" אלא "הברית"‪.‬‬ ‫יתי יַעֲ ֹ‬ ‫כו( "וְ זָ ַכ ְר ִּתי ֶאת ְּב ִר ִ‬ ‫ומפרש )מי מפרש? כנראה שרבינו תם( ששמואל שאמר "מימי חזאל" דייק ממהכתוב "למען בריתו" ולא‬ ‫"למען זכותו"‪ ... .‬אלא שמואל קאמר שלרשעים תמה אבל לצדיקים לא תמה‪ ... .‬ובשלהי ויקרא רבה רבי‬ ‫אחא אומר "לעולם זכות אבות קיימת ולעולם אנו מזכירים אותם" וכן הוא אומר "כי אל רחום" וגו' "ולא‬ ‫ישכח את ברית אבותיך" וגו'‪:‬‬

‫ובאשר לרמב"ן‪ ,‬שכדברי ליבוביץ' היה הפטריוט הגדול של א"י‪ ,‬להלן פרשנותו של הרמב"ן על הפסוק‬ ‫יתה ּ ֵמאֱ ֹנו ׁש זִ ְכ ָרם" )פרשת האזינו‪ ,‬פרק לב(‪ :‬גלותנו בין העמים אנחנו יהודה ובנימין‪ ,‬שאין לנו זכר‬ ‫" ַא ׁ ְש ִּב ָ‬ ‫בעמים ולא נחשב לעם ואומה ‪...‬כי בגלותנו עתה תמה זכות אבות ואין לנו הצלה מיד העמים רק בעבור‬ ‫‪77‬‬


‫גרסה ‪1‬‬ ‫צות אֲ ׁ ֶשר נְ פֹצ ֶֹתם ּ ָבם‬ ‫שמו‪ ,‬כעניין שאמר ביחזקאל )פרק כ פסוק מא ופסוק מד( "וְ ִק ּ ַב ְצ ִּתי ֶא ְת ֶכם ִמן ָהאֲ ָר ֹ‬ ‫יכם ָה ָר ִעים‬ ‫שו ִתי ִא ְּת ֶכם לְ ַמ ַען ׁ ְש ִמי לֹא ְכ ַד ְר ֵכ ֶ‬ ‫יד ְע ּ ֶתם ִ ּכי אֲ נִ י ה' ּ ַבעֲ ׂ ֹ‬ ‫וְ נִ ְק ַ ּד ׁ ְש ִּתי ָב ֶכם לְ ֵעינֵי ַה ּ ֹגויִ ם‪ ...‬וִ ַ‬ ‫ש לְ ַמ ַען ׁ ְש ִמי לְ ִבלְ ִּתי ֵה ֵחל לְ ֵעינֵי‬ ‫יכם ַה ִ ּנ ׁ ְש ָח ֹ‬ ‫ילו ֵת ֶ‬ ‫וְ ַכעֲ לִ ֹ‬ ‫ש ָר ֵאל"‪ ,‬וכן נאמר עוד )שם פסוק ט( "וָ ַא ַע ׂ‬ ‫תות ּ ֵבית יִ ְ ׂ‬

‫ַה ּ ֹגויִ ם" וגו'‪.‬‬ ‫***‬ ‫נסגר המעגל‪ :‬מצאנו התאמה בין דברי אמוראים המוזכרים בתלמוד‪ ,‬לרש"י והרמב"ן‪ .‬ועל אילנות‬ ‫גבוהים אלו נתלה ליבוביץ' כשפסק הלכה בעניין חלוקת הארץ‪.‬‬ ‫***‬

‫‪78‬‬


‫גרסה ‪1‬‬

‫פרק ד'‪ :‬הביסוס האידאלוגי לקיום מדינת ישראל‪ -‬ליבוביץ' מול דעות אחרות‬

‫פרק ד' – חלק א' ‪ -‬הקדמה – תאור הקונפליקט "השקט" והגדול בתולדות עם ישראל‬ ‫לדעתי‪ ,‬היסטוריונים שיחקרו את תקופתנו יאמרו‪:‬‬ ‫‪ .1‬אחד הניגודים המשמעותיים בתולדות עם‪-‬ישראל‪ ,‬בקרב היהודים שומרי המצוות‪ ,‬מתקיים בעת‬ ‫הזאת‪ ,‬במדינת ישראל‪.‬‬ ‫‪ .2‬הניגוד נובע מעצם תקומתה של מדינת ישראל‪ ,‬לאחר אלפיים שנות גלות‪.‬‬ ‫‪ .3‬התפתחו בישראל שני זרמים דתיים חשובים‪ .‬שני הזרמים מתפללים מסידורי תפילה‬ ‫דומים‪ .‬לומדים את אותה תורה‪ ,‬משנה‪ ,‬תלמוד‪ ,‬ופרשנות מסורתית‪ .‬עם זאת‪ ,‬הדרך‬ ‫שזרמים אלה תופשים בה את מדינת ישראל‪ ,‬את מוסדותיה ואת השירות בצבאה‬ ‫מנוגדת באופן קיצוני‪.‬‬ ‫‪ .4‬מהות הניגוד‪ :‬ההתייחסות למדינת ישראל‪.‬‬ ‫‪ .5‬הסמלים הבולטים של הניגוד‪ :‬ישיבות ההסדר בקצה האחד והישיבות החרדיות בקצה השני‪.‬‬

‫ברוח הפתגם העממי‪" ,‬בכל מחלוקת ישנם שלושה צדדים‪ :‬שלך‪ ,‬האחר והנכון" אני מבקש לטעון‪:‬‬ ‫עצם קיומו של ניגוד כל‪-‬כך קוטבי‪ ,‬הוא סימן לכך‪ ,‬שאולי‪ ,‬שני הזרמים טועים בגישתם למדינת ישראל‬ ‫ויש מקום לגישה נוספת – גישתו של ליבוביץ ושל מגילת העצמאות‪.‬‬

‫פרק ד' – חלק ב' ‪ -‬הגישה המשיחית ‪ -‬הזרם הדתי‪-‬לאומי ‪" -‬זרם הכיפות הסרוגות"‬ ‫• זרם זה צמח מתנועת "המזרחי" ההיסטורית‪ .‬זרם זה הוסיף תפילה לשלום המדינה וחייליה הנאמרת‬ ‫בשבת‪ .‬תפילה זו נתקנה בידי הרב הראשי יצחק הרצוג בסיועו של ש"י עגנון‪ .‬מדינת ישראל מכונה בה‬ ‫"ראשית צמיחת גאולתנו"‪ .‬כמו כן‪ ,‬הוסיפו ביום העצמאות את ברכת "הלל"‪ ,‬תפילה אותה מתפללים‬ ‫בחגי‪-‬ישראל המסורתיים‪ ,‬החגים שהם מדאורייתא ממש!‪ .‬כל מי שגדל וחונך באווירה דתית מבין את‬ ‫הדרמטיות של הוספת תפילה‪ ,‬על רקע מצוות‬

‫"לֹא ת ֵֹסף ָעלָ יו וְ לֹא ִתגְ ַרע" )ספר דברים(‪..‬‬ ‫‪79‬‬


‫גרסה ‪1‬‬ ‫ רבים בזרם זה רואים כערך מקודש את המדינה ואת השירות הצבאי‪ .‬מזרם זה צמחו ישיבות ההסדר‪,‬‬ ‫המשלבות ספרא וסיפא – לימוד תורה יחד עם שירות ביחידות שדה מובחרות של צה"ל ‪ ,‬באופן‬ ‫המעורר התפעלות‪ .‬רבני ישיבות אלה מלווים את תלמידיהם במהלך השירות‪ .‬לוחמים רבים וגיבורים‬ ‫יצאו משורות זרם זה‪ .‬חללי קרב רבים היו בקרבו‪ .‬יוצאי שורותיו תופשים יותר ויותר עמדות בכירות‬ ‫בצה"ל‪.‬‬ ‫‬

‫ישיבות ההסדר הן ללא ספק הקרקע שעליה גודלת הגישה המשיחית שליבוביץ' כל כך התנגד לה‪ .‬עם זאת מצא לנכון‬

‫להצהיר‪" :‬אני מעריך ומוקיר מאד את ישיבות ההסדר כמוסד חינוכי שמטרתו לעשות לאחד תלמוד‪-‬‬ ‫תורה ושרות המדינה" – )]‪ ,[1‬ע' ‪.(141‬‬ ‫ רבנים מזרם זה רואים בישוב א"י מצווה ולפיכך הוציאו פסקי הלכה נגד חלוקת הארץ ונסיגה מיו"ש‬ ‫)בזאת דנו בפרק הקודם(‪.‬‬ ‫ בתפילה לשלום המדינה‪ ,‬שצוינה לעיל‪ ,‬מתוארת מדינת ישראל כ"ראשית צמיחת הגאולה"‪ ,‬אמרה‬ ‫המיוחסת לרב קוק‪ .‬בין תלמידי הרב קוק יש המרחיקים לכת ורואים בתקומת המדינה את עצם הגאולה‪.‬‬ ‫זאת בהתבסס על דברי הרמב"ם )הלכות מלכים ומלחמות פרק י"ב(‪" :‬אמרו חכמים אין בין העולם הזה לימות‬ ‫המשיח אלא שיעבוד מלכיות בלבד"‪ .‬הרמב"ם לא חידש‪ ,‬אלא ציטט מקור עתיק לדעה זאת ‪ -‬את דברי‬ ‫האמורא שמואל המתועדים בתלמוד הבבלי‬

‫)מסכת ברכות‪ ,‬דף ל"ד‪/‬ב' (‬

‫ קבוצה קטנה מאד של פאנאטים חולמים על בית המקדש וכבר תופרים את בגדי הכהן הגדול‪.‬‬ ‫ קבוצה מזערית אחרת של פאנאטים‪" ,‬המחתרת היהודית"‪ ,‬התכוונה לקרב את הגאולה על‪-‬ידי חבלה‬ ‫במסגדי הר הבית‪ .‬ייתכן שהם מעוניינים ב"מלחמת גוג ומגוג" )עיין בנספח ‪ ,(1‬בהתבסס על דברי‬ ‫הרמב"ם ‪" :‬בתחילת ימות המשיח תהיה מלחמת גוג ומגוג" )הלכות מלכים(‪ .‬אם כן – יש לייחל למלחמת‬ ‫גוג ומגוג‪...‬שהרי היא מבשרת חבלי משיח‪ ...‬ועוד סיבה למלחמת גוג ומגוג‪ :‬מסגדי הר הבית‪ .‬רק מלחמה‬ ‫ש ּ ַמ ְח ִּתים‬ ‫טוטאלית תאפשר את פינוי המסגדים וישום דברי ישעיהו )פרק נו'(‪ :‬וַ הֲ ִב ֹ‬ ‫יאו ִתים ֶאל ַהר ָק ְד ׁ ִשי וְ ִ ׂ‬ ‫יתי ּ ֵבית ְּת ִ ּ‬ ‫ְּב ֵבית ְּת ִ ּ‬ ‫פלָ ה יִ ָ ּק ֵרא לְ ָכל ָה ַע ִּמים‪:‬‬ ‫צון ַעל ִמזְ ְּב ִחי ִ ּכי ֵב ִ‬ ‫יהם לְ ָר ֹ‬ ‫יהם וְ זִ ְב ֵח ֶ‬ ‫עול ֵֹת ֶ‬ ‫פלָ ִתי ֹ‬

‫ מספרת שולמית אלוני‪ :‬זכורה רשימתו של הרב ישראל הס המנוח‪ ,‬שהיה רבה של אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬ ‫ופרסם בעיתון האוניברסיטה ש"כלנו חייבים לבצע ג'נוסייד"‪ ,‬משום שהוא חקר ומצא שהפלשתינאים הם‬ ‫מזרע עמלק שמצווה מדאורייתא להשמידו )ראה נספח ‪ .(1‬ואומנם‪ -‬הפרופ' עמנואל רקמן‪ ,‬שהיה אז‬ ‫נשיא האוניברסיטה‪ ,‬הביא לפיטוריו‪.‬‬ ‫‪80‬‬


‫גרסה ‪1‬‬ ‫ועוד טוענת אלוני‪" :‬אין זה מקרה שבהתנחלויות קוראים לפלשתינאים 'עמלק'‪ ,‬והכוונה ברורה לכל‪ .‬את‬ ‫הילדים מחנכים במוסדות דתיים רבים כי הערבים הם עמלק‪ ,‬ואת עמלק יש להשמיד"‪.‬��� ‫ואכן ‪ -‬חיפוש מכוון עם המילים "עמלק ‪ +‬פלשתינים" ב‪ .GOOGLE -‬הניב תוצאות‪ ...‬היתכן שלא מדובר‬ ‫בקבוצה שולית של אנשים הזויים‪ ,‬אלא בזרם שחוצב לליבם של מתנחלים רבים?!‬ ‫ בזרם זה ניכרת עם השנים תופעה ברורה של "התחרדות דתית"‪ .‬צמח המושג "חרד"ל"‪ -‬חרדי‪-‬דתי‪-‬‬ ‫לאומי‪ .‬לחרדלניקי"ם הכיפה הסרוגה כבר אינה סימן היכר‪.‬‬ ‫***‬ ‫כאשר הכריז שבתאי צבי שהגאולה השלימה תבוא בשנת תכ"ו )‪ ,(1666‬רבים מכרו את רכושם והכינו‬ ‫עצמם לדרך לארץ‪-‬ישראל‪ ,‬מובלים על‪-‬ידי המסר של המנהיג ועל‪-‬ידי להט אמונתם וביטחונם שהנבואה‬ ‫עומדת להתגשם‪.‬‬ ‫דבר דומה קרה לרבים ממפוני רצועת עזה! מנהיגיהם ורבניהם נטעו במתנחלי רצועת עזה ביטחון משיחי‬ ‫מוחלט‪ ,‬בדומה לביטחון המשיחי של החסידים השבתאים‪ ,‬ביטחון שדבקו בו עד הרגע האחרון ממש‪,‬‬ ‫שהתוכנית פשוט לא תצא לפועל! שיקרה משהו! לפיכך לא עשו הכנות ליציאה ולא הכינו חלופה לבניית‬ ‫חייהם‪ .‬אפילו את חפציהם לא ארזו‪ .‬האמינו בנס שיראה לעין כל‪ ,‬פשוטו כמשמעו‪.‬‬ ‫ומה אמר ליבוביץ' בהקשר לאנלוגיה זאת?‬ ‫" 'א"י השלמה' היא תועבה‪ .‬היא איננה מדינת העם היהודי‪ ,‬ולעולם לא תוכל להיות כזאת‪ .‬היא מסגרת‬ ‫לשלטון יהודי אלים על אוכלוסיה שרוב ילדיה הם ערבים‪ ,‬ושלא תוכל לקיים שלטון זה בלי אלימות‬ ‫וטרור‪ ,‬ולפיכך אף לא יארך קיומה‪ .‬סופה של עופרה להיות כסופה של ימית‪ ,‬ואני חושש שמא יהיה סופו‬ ‫של גוש אמונים כסופם של תלמידי שבתאי צבי‪ .‬אני מצטער על הדברים הקשים שאני מוכרח‬ ‫להגיד‪."...‬‬ ‫ועוד כתבו אבי שגיא )פרופ' לפילוסופיה ולימודי פרשנות( וידידיה שטרן )פרופ' למשפטים(‪ ,‬שניהם באוניברסיטת בר‪-‬אילן‬ ‫ב"הארץ"‪ ,‬ערב פסח ‪ ,2006‬מספר חודשים אחרי ההתנתקות מהרצועה‪ ,‬במאמר שדן על הניסים שקרו לבני ישראל במדבר‪:‬‬ ‫לפעמים אנו נשענים על דמות נסית‪ ,‬בבחינת "מחכים למשיח"‪ .‬הדמות איננה בהכרח עני רכוב על חמור; היא יכולה ללבוש‬ ‫חזות של אדמו"ר חילוני‪ ...‬רב כריזמטי שמחזיק בשרוולו "דעת תורה"‪ ,‬אישיות פוליטית חזקה "שיודעת לטפל בבעיות‪ ....‬הצד‬ ‫השווה לכולם הוא שהם אמורים לנהל את חיינו במקומנו ושהם פוטרים אותנו מנשיאה באחריות‪.‬‬ ‫גם היום‪ ...‬אנו נשאבים לחיפוש אחר דמויות‪ ,‬רעיונות או מרחבים מיתיים שישחררו אותנו מהצורך להחליט ולשאת באחריות‪.‬‬

‫‪81‬‬


‫גרסה ‪1‬‬ ‫אנו‪ ...‬פוטרים עצמנו מהכרות מלאה של המציאות ומהיערכות מחושבת מול כל פרטיה‪ .‬הנס‪ ,‬שלפי המקרא עצמו נועד‬ ‫לתקופתו בלבד‪ ,‬לא נעלם; הוא רק החליף צורה‪ .‬נזקו גדול היום כאז‪.‬‬

‫פרק ד' – חלק ג' ‪ -‬הגישה של פלגים בזרם החרדי ‪" -‬זרם הכיפות השחורות"‬ ‫תחילה הדגשה‪ :‬לא כל חובש כיפה שחורה שייך בעיני "באופן אוטומטי" לאותם פלגים חרדיים שאליהם‬ ‫מתייחס הכתוב שלהלן‪.‬‬ ‫ התפילה לשלום המדינה וחייליה אינה מופיעה בסידורים של חלק מקהילות החרדים‪ .‬בשל הביטוי‬ ‫"ראשית צמיחת גאולתנו" ובשל הסתייגותם מן המדינה בכלל אין מוכנים החרדים לומר את התפילה‬ ‫בבתי כנסיותיהם‪ .‬למעשה‪ ,‬הפכה אמירת התפילה לאחד הסממנים העיקריים המבדילים בין חרדים לבין‬ ‫דתיים לאומיים‪.‬‬ ‫ חלק מהם‪ ,‬חלק משמעותי‪ ,‬אינו משרת בצה"ל‪ .‬במקום זה הם לומדים בישיבות חרדיות‪.‬‬ ‫ אכן יש בזרם זה המאמינים שהם "נהרגים באוהלה של תורה" ובכך מוסיפים מימד חשוב של ביטחון‬ ‫והגנה על המדינה‪ .‬אולי מימד חשוב יותר מההגנה של אלה שמוסרים את נפשם ממש‪ ....‬אך הרוב בזרם‬ ‫הזה אינו משרת בצבא כי זה פשוט מתאפשר להם עקב קונסטלציה פוליטית ומשגה היסטורי של בן‬ ‫גוריון‪ ,‬שנוצל היטב על‪-‬ידי מנהיגי זרם זה‪.‬‬ ‫אין דיון פתוח בחברה החרדית על נשיאה משותפת בעול הביטחון והכלכלה יחד עם יתר חלקי‬ ‫האוכלוסייה‪.‬‬ ‫ בפועל‪ ,‬חלק משמעותי מזרם זה מתעניין במדינת ישראל לתכלית אחת‪ :‬מימוש מכסימאלי של‬ ‫האינטרסים שלו‪ ,‬בעיקר הכלכליים‪ ,‬עניין שלכשעצמו הוא לגיטימי‪ .‬בגלל רגישות הנושא מודגש שאין‬ ‫מטרת מסמך זה להתנגח עם החרדים אלא לצלם תמונת מצב‪ ,‬אולי סובייקטיבית‪ ,‬שלי‪.‬‬ ‫וכך הסביר זאת אחד מחשובי הרבנים הליטאים‪ ,‬הרב חיים שאול קרליץ ז"ל‪" :‬עלינו לזכור דבר אחד‬ ‫יסוד‪ :‬כל כולה של הכנסת היא נגד התורה‪ .‬עצם הדבר שקמים להם בני אדם ומכריזים כי הם‬ ‫המחוקקים‪ ,‬זהו נגד התורה‪ .‬וכל החוקים שבדו להם בני אדם מלבם‪ ,‬בהצבעה של רוב לכאן או לכאן‪ ,‬זהו‬ ‫נגד התורה‪ .‬והנציגים בכנסת הם 'שתדלנים ' שלנו‪ .‬אין בכך כל הכרה בקיומו של מוסד זה ששמו 'בית‬ ‫המחוקקים' " ]‪.[23‬‬

‫‪82‬‬


‫גרסה ‪1‬‬ ‫ רבים מהם אינם מזהים את עצמם כציונים או שהם אפילו מתנגדים לציונות‪.‬‬ ‫יותר מזה‪ :‬המפעל הציוני הוא בעיני רבים משום "דחיקת הקץ"‪ .‬ודחיקת הקץ אסורה‪ .‬למרבה האירוניה‪:‬‬ ‫המחפש מקור לאיסור דחיקת הקץ ימצא אותו אצל הרמב"ם‪ .‬והיכן? ממש בהמשך למשפט עליו מבסס‬ ‫המחנה הדתי‪-‬לאומי את עמדתו שמדינת ישראל היא התגשמות הגאולה‪ .‬בהמשכו של קטע זה כתב‬ ‫הרמב"ם )הלכות מלכים ומלחמות פרק יב (‪" :‬אמרו חכמים תפח רוחם של מחשבי קיצים‪ ,‬אלא יחכה ויאמין"‪.‬‬ ‫ קבוצה קטנה וקיצונית ביותר‪ ,‬נטורי קרתא‪ ,‬נלחמת במדינה ובמוסדותיה ומכריזה בגלוי שמדינת היהודים‬ ‫במתכונתה הנוכחית‪ ,‬שטופת החטא‪ ,‬שאינה מתנהלת כמדינת הלכה‪ ,‬היא בבחינת "דחיקת הקץ"‪,‬‬ ‫ומרחיקה את הגאולה‪ .‬עדיף שיעבוד של גויים‪ .‬לכן‪ ,‬סבורים ה"נטורי קרתא" כי יש לפעול לחיסול של‬ ‫מדינה כזאת‪" .‬נטורי קרתא" מתירים אפילו שיתוף פעולה תעמולתי‪ ,‬בכלי התקשורת העולמיים‪ ,‬עם‬ ‫הפלשתינים‬

‫)עקב רגישות הנושא מודגש שוב‪ :‬זהו הפלג הצדדי והקיצוני ביותר‪ .‬אולי גם הקטן ביותר‪ .‬סבי היה "חרד"‪,‬‬

‫חסיד ויז'ניץ‪ .‬אני בהחלט לא משייך כל "חרד" עם נטורי קרתא(‪.‬‬

‫פרק ד' – חלק ד' ‪ -‬גישת ליבוביץ'‪:‬‬ ‫כמובן שגם ליבוביץ' התמודד עם שאלת הדבקות לעם‪ ,‬למולדת‪ ,‬ולארץ‪-‬ישראל‪ .‬הנה תשובותיו‬ ‫הנפלאות‪:‬‬ ‫‬

‫"אם ישאל אדם‪ :‬למה אהיה דבק בעמי ובארצי‪...‬אין תשובה אחרת אלא הצגת הדבקות בעם ובארץ‬ ‫כערך‪ ,‬אשר יש לשלם מחיר עבורו" )]‪,[1‬ע' ‪" – .(120 - 121‬ולערכים אין הנמקה ")]‪.(118 ,[1‬‬

‫‬

‫"שום אדם אינו צריך להיות פטריוט – הוא יכול לרדת מישראל לאמריקה‪ ,‬ושם יהיה לו טוב ונוח‬ ‫יותר‪.‬‬ ‫אבל יש אנשים שאינם יורדים – משום שבשבילם המולדת היא ערך" )]‪.(190 ,[1‬‬

‫‬

‫ליבוביץ' קבע בפסקנות שזכותנו על ארץ ישראל היא ערך חילוני המבוסס על זכות היסטורית‪.‬‬ ‫הנה דבריו‪:‬‬ ‫"הקשר שלנו עם ארץ‪-‬ישראל הוא תודעתנו ההיסטורית שהארץ הזאת היא ארצו של‬ ‫עמנו‪...‬האסון ההיסטורי הגדול שלנו הוא ש‪...‬נוצר מצב שגם עם אחר הוא בעל התודעה העמוקה‬ ‫שהארץ הזאת היא ארצו‪ .‬מן המצב האיום הזה אין אלא אחד משני המוצאים‪ :‬או חלוקת הארץ בין‬ ‫שני העמים או מלחמה עד חורמה‪.(248 ,[1])"...‬‬ ‫‪83‬‬


‫גרסה ‪1‬‬ ‫‬

‫במכתב מ‪ ,[1]) 1984 -‬ע' ‪ ,( 252-253‬שצוטט גם בפרק ב'‪:‬‬ ‫מדינת ישראל שלנו לא הוקמה לשם שמיים ואינה מקוימת לשם שמיים‪...‬אין משמעות דתית‬ ‫להקמתה ולקיומה ולכיבושיה ולהתנחלויותיה של מדינה זו‪ .‬משמעותה של מדינת ישראל היא‬ ‫העצמאות הלאומית‪-‬מדינית של העם היהודי בארצו – משימה שבהגשמתה שותפים משה לוינגר‬ ‫ושולמית אלוני‪ ,‬והיא משימה חילונית כשרה‪.‬‬

‫‬

‫ובמסמך משנת ‪ ,[2]) 1973‬ע' ‪ ,(426‬אף הוא צוטט בפרק ב'‪:‬‬ ‫יש לשלול‪ ...‬הנמקה דתית לכיבוש השטחים‪...‬ניסוחים של הגשמת יעדים משיחיים‪ ...‬משמשים‬ ‫חיפוי ללאומנות‪...‬האינטרס הדתי‪...‬אינו אלא השמירה על אופייה של מדינת ישראל ועל קשריה‬ ‫עם העם היהודי‪...‬‬

‫פרק ד' – חלק ה' ‪ -‬גישת מגילת העצמאות‪:‬‬ ‫ההצדקה לקיום מדינה יהודית בארץ ישראל נראתה כה חשובה למחברי מגילת העצמאות שלנו עד מצאו‬ ‫לנכון להקדיש חלק נכבד מהמגילה‪ ,‬כמחציתה‪ ,‬לצורך הנמקת הזכות שלנו למדינת יהודים בכלל‪ ,‬ודווקא‬ ‫בארץ‪-‬ישראל‪ ,‬כמעט כמתנצלים‪...‬‬ ‫קשה להתמודד עם מחברי המגילה בניסוחים קולעים הנותנים מענה לשאלת זכותנו למדינה יהודית‬ ‫בא"י‪ .‬לפיכך‪ ,‬לנוחיות הקורא‪ ,‬הנוסח המלא של המגילה מופיע בנספח ‪ .2‬הנה עיקרי הדברים שנאמרו‬ ‫במגילת העצמאות‪:‬‬ ‫•‬

‫הכמיהה‪") ,‬התפילה והתקווה" כלשון המגילה(‪ ,‬לארץ ישראל נבעה הן )‪" (1‬מתוך קשר‬ ‫היסטורי" והן מתוך )‪ (2‬קשר "מסורתי"‪ ,‬שבעטיים "חתרו היהודים בכל דור לשוב ולהיאחז‬ ‫במולדתם העתיקה"‪ ,‬כדי "לחדש בתוכה חירות מדינית"‪.‬‬ ‫אבל‪,‬‬

‫•‬

‫ההנמקה לזכות שלנו היא הקשר ההיסטורי בלבד‪ .‬אי אפשר לטעות בכוונות מחברי‬ ‫המגילה‪ .‬הנה הדברים‪" :‬בשנת תרנ"ז )‪ (1897‬נתכנס הקונגרס הציוני לקול קריאתו של הוגה‬ ‫חזון המדינה היהודית תיאודור הרצל והכריז על זכות העם היהודי לתקומה לאומית בארצו‪.‬‬ ‫זכות זו הוכרה בהצהרת בלפור מיום ב' בנובמבר ‪ 1917‬ואושרה במנדט מטעם חבר‬

‫‪84‬‬


‫גרסה ‪1‬‬ ‫הלאומים‪ ,‬אשר נתן במיוחד תוקף בין‪-‬לאומי לקשר ההיסטורי שבין העם היהודי לבין‬ ‫ארץ‪-‬ישראל ולזכות העם היהודי להקים מחדש את ביתו הלאומי‪".‬‬ ‫בלשון ברורה‪ ,‬אלו הם טיעוני מגילת העצמאות‪:‬‬ ‫• הזכות של העם היהודי למדינה היא זכותו הטבעית להיות ככל עם ועם‪ ,‬עומד ברשות עצמו‬ ‫במדינתו הריבונית‪.‬‬ ‫• המקום להקים בו מדינה יהודית הוא ארץ ישראל בגלל קשר היסטורי‪.‬‬ ‫• תוקף הזכות שלנו על ארץ ישראל היא בתוקף זכות היסטורית‪ .‬העולם הנאור הכיר בזכות‬ ‫ההיסטורית‪ .‬הצהרת בלפור ב‪ 1917 -‬והחלטת האו"ם ב‪ 1948 -‬הם עדות להכרה זאת‪.‬‬ ‫• המטרה לשמה הוקמה המדינה‪ :‬בית לאומי וחירות מדינית‪.‬‬ ‫ובהתאם לרוח מסמך זה – רוחו של ליבוביץ' ‪" -‬קשר היסטורי"‪" ,‬זכות היסטורית"‪" ,‬בית לאומי"‬ ‫ו"חירות מדינית" הם ערכים‪ .‬וככאלה הם בקטגוריה של "אינם ניתנים להנמקה"‪.‬‬

‫לא פחות חשוב לראות מה אין במגילת העצמאות‪:‬‬ ‫• אין המגילה מבססת את זכותנו למדינה על ההבטחה המקראית‪" ,‬ברית אבות"‪ ,‬או "זכות‬ ‫אבות"‪.‬‬ ‫• המגילה לא קושרת את תקומת המדינה לחזון הגאולה המקראי‪ ,‬חזון הנביאים‪.‬‬ ‫• אין במגילה "הצהרת כוונות"‪ ,‬בודאי שאין מחיובות‪ ,‬לקיים את המדינה על בסיס ההלכה‬ ‫היהודית‪.‬‬

‫יצוין שהבלבול בנושא זה רב ומדהים‪ .‬לדוגמה‪ :‬הגיע לביתי בדואר "מניפסט" שהוגש לקונגרס הציוני‬ ‫]‪ ,[24‬חתום על‪-‬ידי אנשים ידועים‪ ,‬ביניהם האלוף )מיל‪ (.‬עוזי דיין‪ ,‬שהתיימר לרענן את עקרונות הציונות‪.‬‬ ‫אחד העקרונות הוא "טיפוח תחושה של זכות לארץ המובטחת‪ ,‬שהיא אחד העיקרים של‬ ‫היהדות‪...‬תנאי לצידוק‪...‬כלפי עצמנו וכלפי העולם"‪ .‬לאלו התשובה ע"פ שיטת ליבוביץ'‪ :‬אתם טועים!‬ ‫יש לעשות הבחנה ברורה בין "זכות היסטורית"‪ ,‬שהיא ערך חילוני‪ ,‬ערך שגם קיבל הכרה על‪-‬ידי‬ ‫חלק דומיננטי של אומות העולם‪ ,‬לבין "זכות אבות"‪ ,‬המבוססת על ההבטחה והברית המקראית‪,‬‬ ‫ולמעשה נובעת מהאמונה הדתית‪.‬‬ ‫כאמור‪:‬‬ ‫ הצידוק למפעל הציוני ולמדינה יהודית בארץ ישראל מבוסס על "זכות היסטורית"‪.‬‬ ‫ באשר ל"זכות אבות" כתב ליבוביץ'‪" :‬הכל מסכימים שהיא כבר תמה בימי בית ראשון"‬ ‫‪85‬‬


‫גרסה ‪1‬‬ ‫סוף דבר‬ ‫בנושא הביסוס האידיאולוגי לקיום מדינת ישראל‪:‬‬ ‫]גישת ליבוביץ[ = ]גישת מחברי מגילת העצמאות[‬

‫‪86‬‬


‫גרסה ‪1‬‬

‫פרק ה'‪ :‬ערכים‬

‫פרק ה' – חלק א' – שתי הקדמות‬ ‫הקדמה ראשונה‬ ‫מלחמת לבנון השניה הייתה עוד מבחן ערכי של מדינת ישראל‪ .‬היטיבה לבטא זאת ד"ר צביה גרינפילד‪,‬‬ ‫ראש מכון מפנה לדמוקרטיה וליהדות‪" ,‬הארץ"‪" :24/08/2006 ,‬השאלה הנוראה הניצבת לפנינו היא‪:‬‬ ‫חללים רבים שלנו בפעולה קרקעית‪ ,‬או חללים רבים שלהם בפעולה אווירית ‪ -‬במה עלינו לבחור?‬ ‫מלכתחילה‪ ,‬חובה היא למנוע את המלחמה בכלל‪ .‬אבל אם הותקפנו ‪ -‬לא יהיה נכון להימנע משימוש‬ ‫הכרחי בחיל האוויר בשל ההרס שהוא גורם ולהעדיף‪ ,‬באקט מקומם של מוסריות נאצלת כביכול‪ ,‬סיכון‬ ‫חמור ואף הקרבה של חיילינו שלנו‪ .‬הפילוסוף והאתיקן הדגול ברנרד ויליאמס לימד‪ ,‬שכאשר מדובר‬ ‫בהצלת נפשות ‪ -‬אין חובה להתייחס אל כל בני האדם באורח שווה‪ .‬זכותנו המוסרית היא להציל תחילה‬ ‫את היקרים לנו מכל‪ .‬זה החישוב האמיתי שעלינו לעשות‪".‬‬ ‫אם כן – העת הזאת מביאה אותנו תמיד לדון בנושא יסוד – ערכים‪.‬‬ ‫פרק זה דן בערכים‪ .‬לדעתי – כל קורא ימצא במאמר את דעותיו שלו‪ .‬ולכך כיוונתי‪ .‬הפרק מבוסס על‬ ‫הגותו של ישעיהו ליבוביץ'‪ ,‬ועל גישתו למושג "ערך"‪.‬‬

‫הקדמה שניה‬

‫תגזיר מתוך מגילת העצמאות‪ :‬בשנת תרנ"ז )‪ (1897‬נתכנס הקונגרס הציוני‪ ...‬והכריז על זכות‬ ‫העם היהודי לתקומה לאומית בארצו‪ .‬זכות זו הוכרה בהצהרת בלפור‪ ...‬ואושרה במנדט‬ ‫מטעם חבר הלאומים‪ ,‬אשר נתן במיוחד תוקף בין‪-‬לאומי לקשר ההיסטורי שבין העם‬ ‫היהודי לבין ארץ‪-‬ישראל‪...‬‬ ‫מקריאת המגילה לומדים‪ :‬אומות העולם רואות כזכות ְלעם‪ ,‬במקרה זה העם היהודי‪ ,‬לקבל נחלה בגלל‬ ‫קשר היסטורי‪ .‬זוהי הזכות ההיסטורית‪ ,‬שהעולם הנאור רואה בה ערך‪.‬‬

‫‪87‬‬


‫גרסה ‪1‬‬ ‫פרק ה' ‪ -‬חלק ב' – עקרונות – על פי גישתו של ליבוביץ' ‪ -‬למושג "ערך"‬ ‫אין מוסר אבסולוטי‪ ,‬שטבוע ב"גנים" שלנו כמו אצל החיות‪ .‬מותר האדם מן החיה בכך שאינו חי רק על פי‬ ‫אינסטינקטים אלא בעיקר על פי כללים ונורמות חברתיות שהוא "ממציא" ואחר‪-‬כך מקבל על עצמו לחיות‬ ‫על פיהן‪ .‬אבל נורמות אלו‪ ,‬מעשה ידי אדם‪ ,‬אינן אבסולוטיות‪ .‬עקרונות המוסר‪ ,‬הצדק והמשפט אינם‬ ‫מוחלטים‪ .‬חלו שינויים בנורמות לאורך הדורות‪ .‬ובדורנו‪ ,‬יש שוני מעם לעם‪ ,‬מתרבות לתרבות‪ ,‬מארץ‬ ‫לארץ‪.‬‬ ‫ישעיהו ליבוביץ' קרא לכללים ולנורמות חברתיות שהאדם מקבל על עצמו לחיות על פיהם ”ערכים”‪.‬‬ ‫והעיקרון הגדול של ליבוביץ'‪ ,‬עליו מבוססת רוב הגותו‪ ,‬היה‪" :‬ערכים אינם מסקנות הגיוניות הנובעות‬ ‫מנתונים מסוימים‪ ,‬אלא הם החלטות של האדם‪ .‬הם אינם עניין של ידע‪...‬ואינם ניתנים להנמקה‪".‬‬ ‫)]‪,([1‬ע' ‪ .(99‬כל הגותו של ליבוביץ' היתה מבוססת על גישה זאת למושג "ערך"‪.‬‬ ‫וכפועל יצא מגישה זאת‪:‬‬ ‫•‬

‫ערכים נותנים "משמעות"‪ ,‬אך מטבע הגדרתם‪ ,‬כאינם ניתנים להנמקה‪ ,‬לא מספקים "אמת"‪.‬‬

‫•‬

‫כל "אמת" המבוססת על תצפית או הוכחה מדעית )=הנמקה( אין בה ערכיות‪.‬‬

‫•‬

‫בהיותם לא ניתנים להנמקה – אין טעם להתווכח על ערכים‪.‬‬

‫למרות שאינם ניתנים להנמקה‪ ,‬בני‪-‬אדם היו מוכנים משחר ההיסטוריה למסור את נפשם על מזבח‬ ‫הערכים‪ .‬הנה דוגמאות קלאסיות ל"ערכים"‪ ,‬שרלוונטיות למסמך זה‪ .‬כלן שזורות בכל רחבי משנתו של‬ ‫ליבוביץ'‪:‬‬ ‫•‬

‫אדם מקבל על עצמו להיות ישר והגון‪.‬‬

‫•‬

‫אדם דבק בעמו‪.‬‬

‫•‬

‫אדם דבק במולדתו‪.‬‬

‫•‬

‫צירוף של השניים הקודמים‪ :‬אדם דבק בערך של עצמאות לאומית ומוכן לחרף את נפשו על‬ ‫גבולות המולדת‪.‬‬

‫•‬

‫אדם ועם דבקים בערכים של זכויות אדם‪ ,‬שיווין זכויות ודמוקרטיה‪.‬‬

‫‪88‬‬


‫גרסה ‪1‬‬ ‫•‬

‫אדם דבק בדתו ובאמונתו‪" .‬דת" ו"אמונה" הם מהנושאים הגדולים בהם עסק ליבוביץ'‪ .‬בנושא זה‬ ‫חולל סערות ועקר הרים‪ .‬לפי ליבוביץ‪ ,‬האמונה והדת אינן מערכות המספקות "אמת"‪ ,‬אלא‬ ‫ערכים הנותנים משמעות‪.‬‬

‫***‬ ‫סולם ערכים‪:‬‬ ‫מדוע הערכים מסודרים בסולם? כי האדם מדרג את הערכים בשתי קטגוריות‪.‬‬ ‫קטגוריה אחת‪ :‬על פי סדר החשיבות‪ .‬דרוג כזה חשוב כאשר הערכים מביאים להתנגשות‪.‬‬ ‫הדוגמה שעוברת כחוט השני בספר זה‪ :‬ההתנגשות בין הערכים של מדינה יהודית ודמוקרטית מול הערך‬ ‫של ארץ ישראל השלימה‪.‬‬ ‫קטגוריה שנייה‪ :‬על פי דרגת הקושי‪ ,‬כוחות הנפש והאנרגיות שהאדם נזקק להם לצורך יישומם‪.‬‬

‫שרוליק וסולם ערכיו‬ ‫מ‬ ‫מ‬ ‫דינ‬ ‫ת‬ ‫דינ‬ ‫ת‬ ‫ה‬ ‫ל‬ ‫ל‬ ‫כה‬ ‫אום‬ ‫י‬ ‫הו‬ ‫מ‬ ‫דית‬ ‫דינת‬ ‫ה‬ ‫ע‬ ‫ם הי‬ ‫הודי‬ ‫מד‬ ‫ינה ד‬ ‫ו‬ ‫‬‫ל‬ ‫א‬ ‫ומית‬ ‫מ‬ ‫דינת כל‬ ‫א‬ ‫ז‬ ‫ר‬ ‫ח‬ ‫י‬ ‫ה‬

‫מ‬ ‫דינה יהודית‬

‫מדינה דמוקרטית‬

‫מדינת חוק‬ ‫סטורית‬ ‫זכות הי‬

‫ארץ יש‬ ‫ראל השלימה‬ ‫זכות אבות‬ ‫ת אבות‬ ‫א‬ ‫ברי‬ ‫בות‬ ‫ז' נבה‬ ‫אמנת‬ ‫משפט העמים‬ ‫ב‬ ‫רית‬

‫שלום‬ ‫המנון‬

‫‪89‬‬


‫גרסה ‪1‬‬ ‫עיגון הערכים בחוק‪:‬‬ ‫חברות אנושיות עיגנו חלק ניכר מהערכים שלהן בחוקים והן מענישות את מי שמפר אותן‪.‬‬ ‫אבל‪ :‬בחשיבה היהודית‪ ,‬ובמיוחד בחשיבה הליבוביצ'ית‪ ,‬יש הבחנה בין שתי מדרגות‪ ,‬ואעפ"י שיתרונה‬ ‫של האחת מן השנייה כיתרון האור מן החושך‪ ,‬שתיהן חיוביות וכשרות‪:‬‬

‫•‬

‫המדרגה הנמוכה – "שלא לשמה"‪ :‬לקיים את הערכים מיראת החוק או מלחץ חברתי‪.‬‬

‫•‬

‫המדרגה הנעלה – "לשמה"‪ :‬לקיים את ערכים מתוך הכרה‪ ,‬גם אם אין גורם משגיח – חברתי או‬ ‫שלטוני‪.‬‬

‫כמו כן מדהימה העובדה שערכים רבים‪ ,‬שבשעתם נראו לבני אדם כמצדיקים להרוג ולהיהרג בשמם‪,‬‬ ‫לימים כמעט גוועו‪)...‬סוציאליזם‪ ,‬נאציזם‪ 300 ,‬שנות אינקוויזיציה בספרד‪ ,‬מסעי הצלב‪ ,‬מלחמת העולם‬ ‫הראשונה האיומה‪ ,‬כל המלחמות‪.(...‬‬

‫בחירה חופשית‪:‬‬ ‫לאדם יש בחירה חופשית‪ .‬לחיה אין‪ .‬היא פועלת על פי מה שכפה עליה הטבע‪ .‬נמר שטורף גדי אינו‬ ‫"נמר רע"‪.‬‬ ‫"בחירה חופשית" מתלכדת עם "ערכים"‪ ,‬והיא מאושיות היהדות‪ .‬ר' עקיבא היה זה שטבע את המימרא‬ ‫ְהרְׁשּות נְתּונָה )פרקי אבות(‪.‬‬ ‫הנצחית ַהכל צָפּוי‪ ,‬ו ָ‬

‫ערכים ואינסטינקטים‪:‬‬ ‫יש "ערכים"‪ ,‬לדעת הכותב‪ ,‬שהשורש שלהם הוא היצר‪ ,‬האינסטינקט‪ ,‬אתו נולדים בני‪-‬אדם‪ .‬בין אלה יש‬ ‫למנות את ערך הדבקות של בני‪-‬אדם בעמם ומולדתם )גם חיות מתנהלות בלהקות ונלחמות על‬ ‫טריטוריה(‪ .‬לעומת זאת יש ערכים שהם – אולי ‪ -‬מנוגדים ליצר אתו נבראו בני‪-‬אדם‪ .‬הבולטים שבערכים‬ ‫אלה מוזכרים בעשרת הדיברות שלנו‪:‬‬

‫•‬

‫לא תנאף‪.‬‬

‫•‬

‫לא תחמוד‪.‬‬

‫ליבוביץ' הרחיק לכת עם רעיון זה‪" :‬כל העניינים הכרוכים בערכים אנושיים – מוסריים‪ ,‬אסטטיים‪,‬‬ ‫חברתיים וכו' – כפויים על האדם בתוקף טבע‪ ,‬ואין הוא יכול להימלט מהם‪,([1]) ".‬ע' ‪ .(315‬ובהמשך‬ ‫‪90‬‬


‫גרסה ‪1‬‬ ‫המשפט קבע‪" :‬אולם הם חסרי משמעות‪ ".‬את קביעתו זאת של ליבוביץ' לא הבנתי ואינני מקבל‪ .‬לדעתי‬ ‫זאת הייתה פליטת קולמוס שלו!‬

‫שבע מצוות בני נח‪:‬‬ ‫המסורת היהודית מתייחסת ל"שבע מצוות בני נח"‪ ,‬להם מחויבים כל אומות העולם‪ .‬וכך נאמר בתלמוד‬ ‫בבלי‪ ,‬מסכת סנהדרין‪ ,‬דף נו‪/‬ב‪" :‬כשם שנצטוו ישראל להושיב בתי דינין בכל פלך ופלך ובכל עיר ועיר כך‬ ‫נצטוו בני נח להושיב בתי דינין בכל פלך ופלך ובכל עיר ועיר )גם ערך המשפט הוא אוניברסלי וככל‪-‬הנראה קיים‬

‫בכל חברה אנושית‪ .‬א‪.‬מ‪ ,(.‬אלא אמר רבא ‪...‬שבע מצות נצטוו בני נח )‪(1‬עבודה זרה )‪(2‬וגילוי עריות‬ ‫)‪(3‬ושפיכות דמים )‪(4‬גזל )‪(5‬ואבר מן החי )‪(6‬סירוס )‪(7‬וכלאים‪".‬‬ ‫ובלשון ימינו‪ :‬ייתכן שהיהדות זיהתה שיש מצוות )=ערכים( שאנו מקימים מכח הגנים האנושיים שלנו‪,‬‬ ‫מכח האינסטינקטים‪" ,‬כפויים על האדם בתוקף טבע"‪ ,‬כמאמר ליבוביץ'‪ .‬להלן מקרים בולטים של‬ ‫התנהגות אנושית ערכית שאולי ניתן לסווג כנובעת מאינסטינקטים‪ :‬אמונה בכח עליון‪ ,‬גילוי עריות‪,‬‬ ‫קניבליזם‪ ,‬חיים בזוגיות‪ ,‬חיים בשבטיות‪ ,‬טריטוריה – משפחתית‪ ,‬שבטית‪ ,‬לאומית‪ .‬וכהוכחה – אלמנטים‬ ‫אלה‪ ,‬לפחות חלקם‪ ,‬קיימים בכל חברה אנושית‪ ,‬כולל בג'ונגלים הנידחים ביותר באמזונס‪.‬‬

‫האם ייתכן שהערכים ישתנו בעתיד?‬ ‫יש המרחיקים לכת וטוענים‪ :‬היש ספק שמחבל‪-‬אנרכיסט ישיג יד על פצצה גרעינית או ביולוגית‬ ‫ויפעיל אותה? לא! זאת רק שאלה של זמן‪.‬‬

‫‬

‫היש ספק שבעקבות אירוע כזה ארה"ב תצא למלחמה חובקת עולם ב"ציר הרשע"‪ ,‬בלי כפפות‪ ,‬תוך‬ ‫רמיסת כל ערכי הדמוקרטיה‪ ,‬החוק והמוסר המערבי העכשווי? לא! מה שקרה בעיראק‬ ‫ואפגניסטן יחשב כנאיבי‪.‬‬

‫‬

‫אם כן – מדוע להמתין לזוועה שתקרה!? נפעל כבר עכשיו על בסיס הערכים שיהיו "ביום שאחרי"‪...‬‬

‫הנה‪ ,‬כך כותב נדב העצני‪ ,‬בעיתון "ידיעות אחרונות" שהואיל לתת במה לעמדה זאת ]‪" :[29‬מתקרב‬ ‫הרגע שבו הטרור האסלאמי יפעיל אמצעים להשמדה המונית‪...‬התסריט הזה כל‪-‬כך מייאש וכל‪-‬כך בלתי‬ ‫נמנע‪ ,‬עד שניתן לצפות גם את היום שאחרי‪...‬ארה"ב תגיב ברמיסה אכזרית של משטרי רשע‪ ,‬אך גם‬ ‫‪91‬‬


‫גרסה ‪1‬‬ ‫חירויות העולם השלישי יחוסלו‪...‬תהיה רגרסיה מכל הישגי המין האנושי‪ ,‬נסיגה מהליברליזם‪,‬‬ ‫מהדמוקרטיה‪ ,‬מהריבונות‪ ,‬מההשכלה‪ ,‬מהתרבות‪...‬יהיה הכרח לדכא את חופש המחשבה והיצירה‪"...‬‬

‫ומכאן המסקנה "התסריט הברור הזה מחייב את העולם החופשי להקדים ולהתגונן בשיטות בלתי‬ ‫שגרתיות מפני‬

‫האיום‪) ".‬והמבין – יבין ‪ -‬מ‪.‬ש‪.(.‬‬

‫אין מענה לטיעונים אלה‪ .‬על רגל אחת אומר‪ :‬לכל אדם הערכים שלו‪ ,‬צדיק באמונתו יחיה‪ ,‬כל המוסיף‬ ‫גורע‪.‬‬

‫‪92‬‬


‫גרסה ‪1‬‬ ‫פרק ה'‪ -‬חלק ג' ‪ -‬דוגמאות‪:‬‬ ‫"ערכים" ‪ -‬למרות שאינם ניתנים להנמקה ‪ -���היו ועודם קשורים לרוב המחלוקות‪ ,‬המלחמות והאסונות‬ ‫שהמיטו בני אדם אלה על אלה‪ .‬הנה מספר דוגמאות‪:‬‬

‫•‬

‫גאולת דם‪ .‬בתרבות הערבית היא עדיין נורמה‪ .‬בתרבות המערבית היא אסורה‪.‬‬

‫•‬

‫מילת בנות‪ .‬מעשה זוועה שעוברות אותו מיליוני ילדות באפריקה‪.‬‬

‫•‬

‫מילת בנים‪ ,‬מעשה המקובל כתקין‪ ,‬מבוצע כערך דתי‪/‬לאומי אצל יהודים ומוסלמים‪ .‬אגב‪ ,‬המנהג‬ ‫נפוץ גם מנימוקים רפואיים‪ ,‬אך במקרה כזה אין בו ערכיות‪ ,‬בהיותו ניתן להנמקה‪.‬‬

‫•‬

‫אכילת בשר בעלי חיים‪ .‬מאות מליוני בני אדם בעולם אינם אוכלי בשר מסיבות ערכיות‪ .‬כך‬ ‫בהודו‪ ,‬וכך "צימחונים" רבים בארצות המערב‪ .‬הצמחונות נפוצה גם מנימוקים רפואיים‪ ,‬אך‬ ‫במקרה כזה אין בה ערכיות‪ ,‬בהיותה ניתנת להנמקה‪.‬‬

‫•‬

‫צער בעלי חיים‪ .‬גם המתירים לאכול מבשרם של בעלי החיים‪ ,‬יש ביניהם שלא מתירים לצער‬ ‫אותם‪...‬‬ ‫להלן שתי דוגמאות פנטסטיות‪:‬‬

‫•‬

‫חכמי הדת היהודית התירו ליהודים לחלוב פרות בשבת‪ ,‬אפילו עם ציוד חשמלי‪ ,‬רחמנא‪-‬‬ ‫ליצלן‪" ,‬משום צער בעלי חיים"‪.‬‬

‫•‬

‫בית המשפט העליון בישראל נדרש לצערם של האווזים ואסר על פיטום אכזרי שמטרתו‬ ‫הגדלת הכבד הנחשק שלהם‪ .‬חיסול תעשיית פיטום האווזים בישראל הכניס אזרחים‬ ‫רבים למעגל האבטלה‪ .‬ראוי לציין שבסין ובצרפת החוק מתיר פיטום אווזים‪.‬‬

‫•‬

‫ביגמיה וריבוי נשים‪ .‬עוד דוגמה פנטסטית‪ .‬ביגמיה הייתה ועדיין נפוצה בחברות אנושיות רבות‪.‬‬ ‫אבל אצל היהודים היחס לנושא זה מרתק במיוחד‪.‬‬

‫•‬

‫עד החרם של רבנו גרשום לפני כ‪ 800 -‬שנה‪ ,‬היהדות התירה לשאת יותר מאישה‬ ‫אחת‪.‬‬

‫•‬

‫חרם דרבנו גרשום לא התקבל על יהדות תימן‪ .‬מגלות תימן הגיעו לישראל משפחות‬ ‫עם מספר נשים מקודשות לגבר אחד‪.‬‬

‫‪93‬‬


‫גרסה ‪1‬‬ ‫•‬

‫משקמה מדינת ישראל‪ ,‬המחוקק מצא לנכון להתערב בנושא זה‪ ,‬שהוא כל‪-‬כך אישי‪,‬‬ ‫ואסר את הביגמיה ע"י חוק שתקף ליהודים בלבד )=אפליה!(‪ :‬גבר המקדש ע"פ דת‬ ‫משה וישראל יותר מאישה אחת ילך לכלא‪.‬‬

‫•‬

‫כאמור‪ ,‬אין זה חוקי במדינת ישראל לקדש אישה שנייה ע"פ דת משה וישראל‪ ,‬אבל‬ ‫לעומת זאת‪ ,‬מתיר החוק בישראל גם ליהודים לחיות עם מאהבת ‪ ...‬המאהבת וילדיה‪,‬‬ ‫מקבלים מעמד של "מוכרים בציבור"‪ ,‬ויש להם חלק ונחלה אפילו בירושה‪.‬‬

‫•‬

‫אמצעי מניעה‪ ,‬הפלות‪ .‬גירושים‪.‬‬ ‫•‬

‫כל אלה נאסרו באירלנד בשנות ה‪ 70 -‬של המאה ה‪) 20 -‬כן ‪ -‬המאה‬ ‫העשרים(‪ .‬באותה תקופה שלטה הכנסייה הקתולית ברוב תחומי החיים‬ ‫באירלנד‪.‬‬

‫•‬

‫בארה"ב יש מאבק אזרחי מתמשך נגד הפלות‪ .‬שמרנים רצחו רופאים שבצעו‬ ‫זאת‪.‬‬

‫•‬

‫לבוש‪ .‬איזה חלק בגוף האדם מותר לחשוף בציבור? באירן ובאפגניסטן מותר לנשים לחשוף רק‬ ‫את העיניים וכפות הידיים‪ .‬היהודים החרדים "מתירנים" לעומת האירנים‪ ...‬הם מתירים לאישה‬ ‫לחשוף את כל פניה אך לא יותר‪ .‬לעומת זאת ‪ -‬בעולם המערבי מותר לאשה ללכת ברחוב עם‬ ‫מכנסי מיני ו"חולצה" בגודל של חזיה‪ .‬ובצרפת חוקק חוק – לאחר וויכוח ציבורי גדול ‪ -‬נגד‬ ‫שימוש ברעלה במוסדות חינוך‪.‬‬

‫•‬

‫סוציאליזם‪ ,‬קומוניזם‪ .‬ערכים נפלאים בתיאוריה‪ ,‬שהביאו בפועל להרג עשרות רבות של מיליוני‬ ‫בני‪-‬אדם‪ .‬בישראל‪ ,‬בשנות החמישים‪ ,‬הביאו ערכים אלה למחלוקות ולפילוג של קיבוצים‬ ‫ומשפחות‪.‬‬

‫•‬

‫הקיבוץ וחיי השיתוף בישראל‪" .‬יצירות חברתיות" אלה הן אולי ההצלחה הגדולה ביותר של‬ ‫קרל מרכס‪ ...‬אבל‪ ,‬הקיבוץ – כמוסד חברתי וכרעיון מעשי ‪ -‬גווע‪ .‬אולי בגלל שזהו ערך הנוגד‬ ‫באופן קיצוני את טבע האדם‪.‬‬

‫•‬

‫מדינה – מעניינת קביעתו של ישעיהו ליבוביץ‪" :‬למדינה אין משמעות ערכית אלא משמעות‬ ‫אינסטרומנטאלית בלבד )כלומר – כורח הנובע מצורך לקיים חברה אנושית – מ‪ׂ.‬ש(‪ .‬עקרון זה משותף‬ ‫לתפיסה הדתית ולתפיסה ההומאניסטית ‪ .‬ראיית המדינה כערך היא מהותה של התפיסה‬ ‫‪94‬‬


‫גרסה ‪1‬‬ ‫הפאשיסטית‪ .‬המדינה כשלעצמה היא אוייב האדם‪ ,‬באשר היא ‪ -‬לפי מהותה ‪ -‬מנגנון של אלימות‬ ‫וכפיה"‪.‬‬ ‫אבל – רוב האנשים רואים במדינה ערך לגיטימי‪ ,‬אפילו נעלה‪ ,‬ואינם פאשיסטים‪.‬‬

‫•‬

‫דמוקרטיה )מיוונית ‪ -‬שלטון העם(‪ .‬ליבוביץ‪ ,‬שככל הנראה ראה בדמוקרטיה משמעות ערכית‪,‬‬

‫אמר‪ :‬דמוקרטיה היא הגנת האדם מפני ממשלת מדינתו‪.‬‬ ‫דמוקרטיה הינה צורת משטר שבה שותפים האזרחים בקביעת השלטון‪ .‬בדמוקרטיות הנהוגות‬ ‫כיום‪ ,‬העם בוחר את השלטון‪ ,‬אך חייב ע"פ חוק לציית לשלטון זה עד הבחירה המחודשת‪ ,‬כולל‬ ‫בשאלות של חיים ומוות‪ ,‬כגון יציאה למלחמה‪ .‬כבר בתורה נאמר ַאחֲ ֵרי ַר ִּבים לְ ַה ּטֹת‪)...‬שמות‬ ‫כ"ג(‪ .‬ערך זה‪ ,‬בצורה של השתתפות העם בשלטון ובהכרעות‪ ,‬התפתח ביוון לפני למעלה מ‪-‬‬ ‫‪ 2000‬שנה‪ ,‬אבל דעך‪ .‬הערך צמח מחדש באנגליה במאות ה‪ 16 -‬וה‪ 17 -‬ובצרפת במאה ה‪.18 -‬‬ ‫ׁשלה‪ ,‬כדי לקיים משטר דמוקרטי‪ .‬יש אומות‬ ‫כיום יש קונצנזוס רחב על כך שאומה צריכה להיות ַּב ֵ‬ ‫שנמצאות בשלב התפתחות שדמוקרטיה לא מתאימה להן‪.‬‬

‫•‬

‫הטמעת הנצרות‪ .‬העלאת כופרים על מוקד‪ .‬ערך שהביא להקמת האינקוויזיציה שפעלה ‪300‬‬ ‫שנים‪.‬‬

‫•‬

‫הפצת הנצרות‪ .‬ערך שהביא להקמת מוסד המיסיון הנוצרי‪ .‬יצוין שליהודים אין ערך כזה‪ .‬מעולם‬ ‫לא עסקו היהודים בהפצת היהדות בין הגויים‪ .‬כדי לחדד את ההבדל בין היהדות לנצרות נספר‬ ‫שתנועת חב"ד מקיימת מעל ‪ 3000‬מרכזים ברחבי העולם – "בתי חב"ד" המפורסמים‪.‬‬ ‫ה‪,‬שלּוחים‪ ,‬ומשפחותיהם נשלחים למקומות נידחים לכל ימי חייהם‪ ,‬כדי לשמש מוקד ליהודים‪.‬‬ ‫הם אינם עוסקים בפעולו‪ ,‬מסיונריות!‬

‫•‬

‫גאולת ארץ הקודש מידי הכופרים המוסלמים‪ .‬ערך שהביא למסעי הצלב ולהקמת מדינה‬ ‫נוצרית בארץ ישראל‪.‬‬

‫•‬

‫הפצת האסלם והטמעתו‪ .‬ערך עליון בתרבות המוסלמית שהביא למלחמות רבות ולכיבושים‬ ‫נרחבים לאורך ההיסטוריה‪.‬‬

‫•‬

‫מלחמת האזרחים של ארה"ב‪ .‬ערך העבדות היה מרכזי במלחמה זאת‪.‬‬ ‫עם פרוץ המלחמה חיו במדינות הצפון ‪ 20‬מיליון תושבים לבנים ובדרום ‪ 5‬מיליון לבנים ועוד כמה‬ ‫מיליוני כושים‪ .‬מספר ההרוגים במלחמה היה ‪.620.000‬‬ ‫‪95‬‬


‫גרסה ‪1‬‬ ‫•‬

‫מותר ואסור בעת מלחמה – אמנת ז'נבה‪.‬‬ ‫מדהים – אבל אפילו להתנהגות בעת מלחמה נקבעו כללים שהיסוד שלהם הוא הערכים שלנו‪.‬‬ ‫מתוך "ויקיפדיה"‪:‬‬ ‫ארבע אמנות שונות‪ ,‬שנוסחו ונחתמו בז'נבה שבשווייץ בין השנים ‪ ,1949-1864‬ועוסקות‬ ‫בהתנהגות הראויה בין צבאות ואומות בזמן מלחמה‪ .‬מקובל להתייחס ל"אמנת ז'נבה" ביחיד‪,‬‬ ‫כשהכוונה היא לכל אחת מארבע האמנות או כולן יחד‪.‬‬ ‫האמנות עוסקות במתן טיפול רפואי לפצועים‪ ,‬כולל לחיילי האויב; בתביעה להתנהגות הוגנת עם‬ ‫שבויי מלחמה; ובחובה להגן על האזרחים בעת קרב‪ .‬מדינת ישראל חתומה על אמנות ז'נבה‪.‬‬ ‫אבי האמנות הוא ז'אן אנרי דינן‪ ,‬שפעל בעניין לאחר שראה את תוצאות קרב סולפרינו באיטליה‪.‬‬ ‫הפרות של האמנה שמבצעות האומות החתומות מובאות בפני בית הדין הבינלאומי בהאג‪.‬‬ ‫ארבע האמנות הן‪:‬‬ ‫ אמנת ז'נבה הראשונה )‪ - (1864‬טיפול בפצועים בשדה הקרב‪.‬‬ ‫ אמנת ז'נבה השנייה )‪ - (1906‬החילה את עקרונות האמנה הראשונה גם ללוחמה‬ ‫ימית‪.‬‬ ‫ אמנת ז'נבה השלישית )‪ - (1929‬טיפול בשבויי מלחמה‪.‬‬ ‫ אמנת ז'נבה הרביעית )‪ - (1949‬טיפול באזרחים בזמן מלחמה‪.‬‬

‫•‬

‫תורת האבולוציה ותיאורית הברירה הטבעית של דרווין‪ .‬זוהי תורה מדעית‪ .‬אך אמונות דתיות‬ ‫)=ערכים( גורמות להתנגדות לתורה מדעית זאת עד עצם היום הזה‪.‬‬

‫•‬

‫"משפט הקופים"‪ .1925 .‬במדינת טנסי שבארצות הברית‪ ,‬הועמד לדין המורה ג'ון‬ ‫סקופס והואשם בכך שלימד בכיתה את תורת האבולוציה של דארווין‪ .‬ארבעה חודשים‬ ‫קודם לכן‪ ,‬ב\‪ 13‬במרץ ‪ ,1925‬נחקק בטנסי חוק שאסר על לימוד תיאוריית האבולוציה‬ ‫ממניעים דתיים‪ .‬רק במאי ‪ 1967‬בוטל החוק האוסר את לימודי האבולוציה‪ .‬בית המשפט‬ ‫העליון של ארצות הברית קבע שהחוק מנוגד לחוקת ארצות הברית בהיותו נובע‬ ‫ממניעים דתיים ולכן הוא נוגד את הערך של הפרדת הדת מהמדינה‪ ,‬ערך שארה"ב‬ ‫קבלה על עצמה‪.‬‬

‫‪96‬‬


‫גרסה ‪1‬‬ ‫•‬

‫ואצלנו ‪ -‬התבטאותה של שולמית אלוני בנושא האבולוציה‪ ,‬בכנסת השלוש עשרה‪ ,‬כשרת‬ ‫החינוך והתרבות‪ ,‬גרמה לעימותים פוליטיים עם הדתיים‪ .‬על רקע זה נאלצה לפרוש‬ ‫מתפקידה והסתפקה בתיק של שרת האמנויות והמדע‪.‬‬

‫•‬

‫תורת הגזע של הנאצים‪" .‬ערך" שהוביל למעשים שהם מהנוראים בתולדות הציוויליזציה‬ ‫האנושית‪.‬‬ ‫השפעת רעיונותיו של דארווין התפשטה הרחק מעבר לתחומי הביולוגיה‪ ,‬והביאה ללידתן של‬ ‫תפישות מזוויעות שהשפיעו השפעה רבה על האידיאולוגיה הנאציונל סוציאליסטית של הרייך‬ ‫השלישי‪ .‬תאוריות אלו התבססו על פי רוב על פרשנות מעוותת ושגויה של עקרון הברירה‬ ‫הטבעית‪ ,‬כאשר "המתאים שורד" הפך להיות "החזק שורד"‪.‬‬

‫דוגמאות לשינוי בערכים‪:‬‬ ‫‪ .1‬עבדות ואפליה‪:‬‬ ‫בארצות הברית‪ ,‬מהנאורות שבמדינות‪ ,‬התקיימה עד שנת ‪ 1860‬עבדות נוראה‪ 20 .‬מיליוני כושים הובאו‬ ‫מאפריקה ליבשת אמריקה‪ ,‬בתנאים שקשה לתאר‪ ,‬בין היתר כדי למלא את שורות האינדיאנים שנכחדו‪.‬‬ ‫אחד מכל ‪ 10‬שרד את המסע‪ .‬רק לפני פחות מ‪ 50 -‬שנה קבע בית המשפט העליון של ארצות הברית‪,‬‬ ‫שההפרדה הגזעית בבתי הספר עומדת בניגוד לחוקה האמריקאית‪ ,‬כל בתי הספר חויבו לקבל לשורותיהם‬ ‫תלמידים מכל הגזעים‪ ,‬אבל לא כל המדינות בארה"ב מיהרו לקבל עליהן את הדין‪ .‬בשנות ה‪ 60 -‬הנשיא‬ ‫איזנאואר אילץ אוניברסיטה אמריקאית לקבל לשורותיה את הסטודנט הכושי ג'ימס מרדיט על‪-‬ידי הפעלת‬ ‫צבא‪.‬‬ ‫בשנחאי היו עבדים סינים ששרתו במושבות הקולוניאליות עד אמצע המאה ה‪ .20-‬עבדות ילדים נהוגה גם‬ ‫כיום באפגניסטן ואולי אף בהודו ובאזורים נוספים באסיה‪ .‬לבן‪-‬תרבות שהתחנך על הערך של שוויון‪-‬זכויות‬ ‫וקורא שורות אלה בתחילת המאה ה‪ 21 -‬זה נשמע כסיפור שהתרחש בכוכב אחר‪...‬‬

‫‪ .2‬כיבוש‪ ,‬גירוש‪ ,‬טרנספר‪ ,‬השמדה‪:‬‬ ‫מימי קדם ועד העת החדשה מעשי כיבוש‪ ,‬מלווים בגירוש והשמדת הנכבש‪ ,‬היו חלק מהתרבות האנושית‪.‬‬ ‫במקרה "הטוב" הכובש הקים קולוניה וראה בבני המקום נתינים שתפקידם לשרתו‪ .‬מי יעלה בדעתו כיום‬ ‫‪97‬‬


‫גרסה ‪1‬‬ ‫שספרד תכבוש את פרו? אך לפני כ‪ 400 -‬שנה ספרד ביצעה כיבושים בדרום אמריקה‪ ,‬��וך שהיא רוצחת‬ ‫באכזריות את אוכלוסיית האינקה‪ ,‬משמידה את תרבותה שודדת אוצרות דמיוניים ומעבירה אותם לאירופה‪.‬‬ ‫וכך מימי קדם ועד ימינו אנו‪ .‬כך צמחה האימפריה הרומית‪ ,‬האימפריה הבריטית‪ ,‬האימפריה של נפוליון‪.‬‬ ‫וכמובן בל נשכח את גרמניה הנאצית‪.‬‬ ‫בדרך כלל הכובש שיעבד‪ ,‬גירש או השמיד את הנכבש‪ .‬כך עשו – ע"פ המסופר במקרא – בני ישראל ליושבי‬ ‫כנען‪ ,‬כך עשו הבבלים ליהודים )גירוש(‪ ,‬הרומאים ליהודים )גירוש והשמדה(‪ ,‬הטורקים לארמנים‪ ,‬סאדם‬ ‫חוסיין לכורדים )ריסוס כפרים בגזים(‪ ,‬המהגרים האמריקאים לאינדיאנים‪ ,‬היפנים לסינים וכאמור הספרדים‬ ‫לאינקה‪.‬‬

‫אבל מדוע ללכת "רחוק"‪ ,‬לאינקה? הנה מה שקרה במגרש הביתי שלנו‬ ‫מתוך ויקיפדיה‪ :‬על פי הערכות‪ ,‬שכנו בשטח המנדט ערב הקמת מדינת ישראל כ‪ 1,300,000-‬ערבים‪400 .‬‬ ‫אלף מהם נשארו בשטחים שנתפסו על ידי צבא ירדן )"הגדה המערבית"‪ ,‬או "יהודה ושומרון"( וסופחו‬ ‫לממלכת ירדן בתום המלחמה‪ 150 .‬אלף נותרו ברצועת עזה שנתפסה בידי צבא מצרים‪ .‬בתחומי מדינת‬ ‫ישראל נותרו ‪ 150‬אלף ערבים‪ .‬ההערכות לגבי מספרם של הפליטים‪ ,‬שברחו או גורשו ומצאו מקלט בירדן‪,‬‬ ‫בסוריה ובלבנון נעות בין ‪ 600‬אלף ל‪ 750-‬אלף‪ .‬מנוסת הערבים התגברה לאחר אירוע קשה במיוחד בדיר‬ ‫יאסין ב\‪ 4‬באפריל ‪ ,1948‬ובו נהרגו‪ ,‬במהלך קרב בין כוחות האצ"ל והכוחות הערביים‪ ,‬בין ‪ 100‬ל\‪250‬‬ ‫תושבים ערביים )קיימות הערכות שונות לגבי המספר המדויק‪ .‬אולם ככלל‪ ,‬ההערכות המאוחרות יותר הן‬ ‫הקטנות יותר(‪ .‬ערביי הארץ השאירו במנוסתם רכוש רב‪ ,‬בעיקר נכסי מקרקעין‪ ,‬כפרים שלמים‪ ,‬רבעים‬ ‫עירוניים ושטחים חקלאיים נרחבים‪ .‬רכוש זה הפך לקניינו של האפוטרופוס לנכסי נפקדים של מדינת‬ ‫ישראל‪ .‬חלק מהקרקעות האלה הועברו לאחר המלחמה לקק"ל‪ .‬ישראל לא מתכוונת להחזירם‪.‬‬ ‫מדוע כל זה התאפשר? כי בעת ההיא זה היה נורמטיבי‪ ...‬כמעט באותה מידה כמו כיבושי יהושע‪-‬בן‪-‬נון‪...‬‬ ‫היה כאן חלון הזדמנות הסטורי‪ ,‬שאפשר את מימוש החזון של מדינה יהודית‪ .‬וכשם שאין אנו מכים על‬ ‫חטא בגלל טיהור הארץ ע"י יהושע‪ ,‬אין לדעתי להכות על חטא על אירועי מלחמת העצמאות‪ .‬כי זאת היתה‬ ‫הנורמה באותה עת‪.‬‬

‫נתקדם הלאה‪ ,‬לתקופה שאחרי מלחמת ששת הימים‪:‬‬ ‫‪98‬‬


‫גרסה ‪1‬‬ ‫את המונח "טרנספר" הקים לתחייה מייסד תנועת "מולדת"‪ ,‬רחבעם זאבי‪ ,‬שאף התאמץ להעניק לה‬ ‫לגיטימציה‪ .‬בראיון ב‪ ,'93-‬זאבי הזכיר כי אבי המושג "טרנספר" הוא הסוציולוג הנורווגי פריטיוף ננסן‪ ,‬שב‪-‬‬

‫‪ 1922‬הציע להעביר אוכלוסייה יוונית מטורקיה ליוון‪ ,‬וטורקית מיוון לטורקיה‪ ,‬וזכה על כך בפרס נובל‬ ‫לשלום‪.‬‬ ‫זאבי אהב להסתמך גם על המנהיג הצ'כי יאן מסריק‪ ,‬שהעביר שלושה מיליוני גרמנים מערבה‪ ,‬מחוץ‬ ‫לגבולות צ'כיה‪ ,‬לאחר מלחמת העולם השנייה‪" .‬והרי הוא היה הומניסט"‪ ,‬נהג זאבי לומר‪ .‬רעיונותיו חילחלו‬ ‫עמוק לתוך החברה הישראלית‪ ,‬שההגדרה "טרנספר מרצון" מקפלת בתוכה את כמיהתה לגרש את כל‬ ‫הערבים רחוק ככל האפשר‪ ... .‬ממש כמו ההזיה הערבית לזרוק את כל היהודים לים )]‪.([37‬‬ ‫מעניין לציין גם את ההתפתחות שחלה בנושא גירוש הגרמנים מצ'כיה‪ :‬יש התמרמרות בגרמניה של‬ ‫היום על חוק בנש‪ ,‬המדיר את הגרמנים שגורשו מצ'כיה מזכויות הבעלות שלהם על נכסיהם‪ .‬הגרמנים‬

‫כמעט שטרפדו את צירוף צ'כיה לאיחוד האירופי בגללו‪ .‬מה שנתפס כצעד צודק לפני ‪ 60‬שנה‪,‬‬ ‫הפצצת ערים מהאוויר‪ ,‬או גירוש אוכלוסיה כעונש למפסיד‪ ,‬היום מוקע כפשע מלחמה )]‪.[47‬‬

‫כל זה נגמר! העולם המערבי‪ ,‬הנאור‪ ,‬עבר מהפכה תרבותית ותקשורתית דרמטית ב‪ 50 -‬השנים‬ ‫האחרונות‪.‬‬

‫זוהי הכתובת על הקיר ומי שלא קורא אותה אינו חי את המציאות של העת הזאת‪.‬‬

‫ולעניין זה ראוי להוסיף‪ :‬אם וכאשר העם הנכבש אחז בנשק המרי האזרחי‪ ,‬והשמדה מאסיבית לא‬ ‫הייתה אפשרית‪ ,‬בדרך כלל בגלל נורמות ערכיות‪ ,‬הכובש הוא שנחל מפלה‪ ,‬נסוג או פינה‪ .‬כך קרה‬ ‫לבריטים במושבות שכבשו )למעט בסקוטלנד‪ .‬שם קיבלו אותם‪ .‬אולי אין אהבה גדולה אך גם מלחמות‬ ‫אין(‪ ,‬לארה"ב בוייטנאם‪ ,‬לרוסים באפגניסטן‪ ,‬לצרפתים באלג'יריה‪ ,‬ושוב לרוסים‪ ,‬בימים אלה ממש‪,‬‬ ‫המתקשים להכניע את הצ'צ'נים )אם יש הצלחה בהכנעת הצ'צ'נים‪ ,‬היא מושגת באמצעות הרס‬ ‫וחורבן(‪.‬‬

‫‪ .3‬בחירות לבית המחוקקים ולראשות השלטון‪:‬‬ ‫הדיון בנושא "בחירות" באנציקלופדיה העברית‪ ,‬מהווה דוגמה מאלפת לשינוי ערכים‪ ,‬שכן מאז נכתבו‬ ‫‪99‬‬


‫גרסה ‪1‬‬ ‫הדברים באנציקלופדיה הם חדלו מלהיות מעודכנים‪ .‬הוסרו כל המגבלות שהיו בעת פרסום הערך‪.‬‬ ‫להלן הציטוט‪:‬‬ ‫"עד לפני דור אחד היו הנשים משוללות זכות הצבעה כמעט בכל מקום‪ ...‬פעמים קרובות הייתה הגבלה זו‬ ‫מיוסדת על שיקולים שהיו צרכי השעה‪...‬המחלוקת בצרפת בעניין זכותה של האישה להצביע הייתה כרוכה‬ ‫תמיד במאבק על השלטון המדיני בין הכנסייה והמפלגות‪...‬‬ ‫מדינת ישראל לא קבעה מעולם סייג של מין בשביל קהל הבוחרים שלה‪ .‬אך איטליה‪ ,‬פורטוגל‪ ,‬ספרד‪,‬‬ ‫הולנד‪ ,‬בלגיה ושוויץ‪...‬או שאינן מתירות לנשים להצביע‪ ,‬או שהן קובעות סייגים רציניים לזכות הצבעה‬ ‫זאת‪...‬‬ ‫שיטת ההצבעה בפרוסיה קודם מלחמת העולם הראשונה היא דוגמה להצבעה בלתי שווה‪ .‬יכולת ההצבעה‬ ‫של כל מצביע דורגה על‪-‬פי סכום המיסים הישירים ששילם‪.‬‬ ‫סייגים של גזע הופיעו בזמנים החדשים הן בארה"ב הן באירופה‪ .‬במדינות הדרום של ארה"ב נפסלו בני‬ ‫הגזע הכושי על יסוד‪...‬אפליה אדמיניסטרטיבית‪...‬רכוש‪ ,‬חינוך או מיסים שהכושים לא יכלו לעמוד בהם‪...‬‬ ‫הדוגמה העיקרית באירופה לשלילת זכות הצבעה מטעמי גזע ניתנה על‪-‬ידי גרמניה הנאצית‪ .‬על פי‬ ‫ההשקפה הנאצית נחשבה ההצבעה לזכותו המיוחדת של הגזע ה"גרמני" בלבד"‪.‬‬ ‫תום ציטוט מהאנציקלופדיה‪.‬‬ ‫ומה באשר לארה"ב הנאורה? שם‪ ,‬בשנת ‪ ,1962‬נשא מרטין לותר קינג את נאומו המפורסם על המדרגות‬ ‫לרגלי אנדרטת הנשיא לינקולן‪ ."I have a dream" ,‬בנאום‪ ,‬קינג דרש שוויון זכויות לכושים בארה"ב‪ .‬בין‬ ‫היתר דרש זכות הצבעה לאזרחים השחורים של מיסיסיפי‪.‬‬ ‫ובמדינת ישראל‪ ,‬על בסיס מגילת העצמאות‪ ,‬ניתן שיווין זכויות לכל תושבי המדינה מיום הקמתה בשנת‬ ‫‪ .1948‬אבות המדינה הבינו שהם צריכים לפעול ע"פ משפטי התנ"ך המדהימים מספר שמות‪ :‬פרק יב וְ ִכי‬ ‫תוכֲ ֶכם‪ :‬ופרק כב וְ ֵגר לֹא ִתלְ ָחץ וְ ַא ּ ֶתם יְ ַד ְע ּ ֶתם ֶאת‬ ‫תו ָרה ַא ַחת יִ ְהיֶה לָ ֶאזְ ָרח וְ לַ ּגֵר ַהגָ ּ ר ְּב ֹ‬ ‫ָגור ִא ְּת ָך ּגֵר ‪ֹ ּ ...‬‬ ‫י ּ‬ ‫א ֶרץ ִמ ְצ ָריִ ם‪ :‬מהפסוק האחרן שקושר "גרים" לישיבתנו במצריים אנו למדים ש"גר" בלשון‬ ‫יתם ְּב ֶ‬ ‫ֶפש ַה ּגֵר ִ ּכי ֵג ִרים הֱ יִ ֶ‬ ‫נֶ ׁ‬

‫יו לָ ֶכם‬ ‫דו ָבנִ ים ְּב ֹ‬ ‫תו ְכ ֶכם אֲ ׁ ֶשר ֹ‬ ‫המיקראית משמעותו "זר"‪ .‬וכן ביחזקאל מז'‪ּ :‬ולְ ַה ּג ִֵרים ַהגָ ּ ִרים ְּב ֹ‬ ‫תו ְכ ֶכם וְ ָה ּ‬ ‫הולִ ּ‬ ‫ש ָר ֵאל‪) ...‬האם יחזקאל רמז לבניהם של עובדים זרים שבאים לעבוד בישראל?‪(...‬‬ ‫ְ ּכ ֶאזְ ָרח ִּב ְבנֵי יִ ְ ׂ‬

‫‪100‬‬


‫גרסה ‪1‬‬ ‫אבל‪,‬‬ ‫מלחמת ששת הימים‪ ,‬ב‪ ,1967 -‬העמידה אותנו בפני דילמה ערכית שלא נפתרה‪:‬‬ ‫מחד ‪ -‬אם נספח את שטחי יהודה שומרון )ועזה‪ ,(..‬יהיה צורך להעניק זכות בחירה למיליוני ערבים בשטחים‬ ‫אלה וישראל לא תהיה יותר מדינה עם רוב יהודי‪.‬‬ ‫מאידך ‪ -‬אם נמנע את זכות הבחירה‪ ,‬ישראל לא תהיה מדינה דמוקרטית ותיווצר הפרה יסודית של ערך‬ ‫השוויון שקבלנו על עצמנו במגילת העצמאות ושל ערכים שהעולם הנאור דוגל בהם‪.‬‬

‫‪101‬‬


‫גרסה ‪1‬‬ ‫פרק ה'‪ -‬חלק ד' – ערכים בעידן של "מלחמת העולם השלישית"‬ ‫הטרור הפך לחלק מהוויית הקיום של העולם המערבי‪ .‬יתקיים "לנצח"‪ .‬הטרור הוא חובק עולם‪.‬‬ ‫הטרור מוגדר כ"מלחמת העולם השלישית" בין ציביליזציות‪ .‬להלן סיכום של מאמר שכתב הפרופ'‬ ‫הררי‪ ,‬הנשיא לשעבר של מכון וויצמן‪ .‬המאמר זכה להד ולתפוצה חובקי עולם‪ .‬ארבעה אלמנטים‬ ‫מאפיינים‪ ,‬לדעתו‪ ,‬את עידן הטרור ואת המלחמה הזאת‪:‬‬ ‫‪ (1‬האלמנט הראשון‪ :‬פיגועי התאבדות‪.‬‬ ‫לפיגועי ההתאבדות שי השפעה קטלנית‪ ,‬הרבה מעבר למספר הנפגעים‪:‬‬ ‫– השפעה פסיכולוגית‪ .‬אומות חיות בצל פאניקה וחרדה‪.‬‬ ‫– סכנת ה"מגה‪-‬פיגוע"‪ -‬גרעיני‪ ,‬כימי‪ ,‬ביולוגי‪ .‬שיבוש רשת חשמל‪ ,‬תקשורת‪ ,‬תחבורה‬ ‫ומחשבים‪.‬‬ ‫– הצורך להיערך בחגורות רבות של אבטחה‪ ,‬בהשקעות עתק‪.‬‬ ‫– פגיעה בתיירות בפרט ובכלכלה בכלל‪.‬‬

‫‪ (2‬האלמנט השני‪ :‬תעמולה אינטנסיבית‪ .‬מבוססת על שקרים ללא גבול‪.‬‬ ‫– מחד‪ -‬תעמולה זאת שוטפת את מוחם של מיליוני התושבים מאפגניסטן עד מרוקו‪,‬‬ ‫ומייצרת מספר אין‪ -‬סופי של "לוחמים"‪ ,‬שרואים בפיגוע התאבדות אידיאל‪.‬‬ ‫– מאידך‪ -‬התעמולה מצליחה לתעתע בהרבה יפי נפש במערב ולהחליש את יכולת‬ ‫המלחמה שלו‪.‬‬

‫‪ (3‬האלמנט השלישי‪ :‬כסף ושחיתות‪.‬‬ ‫כמות הכסף בלתי מוגבלת‪ .‬הכסף מזין את המלחמה בשלושה מעגלים‪:‬‬ ‫– מעגל ראשון‪ -‬מימון הטרוריסטים עצמם ובני משפחותיהם‪.‬‬ ‫– מעגל שני‪ -‬מפעילי הטרור‪ :‬מנהיגים ואנשי דת‪ .‬חיים בעושר ובאושר‪ .‬לעולם לא‬ ‫ש ִהיד" פוטנציאלי מובטח עולם‪-‬‬ ‫שולחים את ילדיהם לפיגועי התאבדות‪ ,‬למרות שלכל " ַ‬ ‫הבא מלא תענוגות‪ ,‬רובם מיניים‪.‬‬ ‫– מעגל שלישי‪ -‬ההמונים העניים‪ .‬מוסדות הצדקה‪ ,‬הבריאות והתמיכה הם הבסיס‬ ‫הארגוני לשטיפת המוח שעוברים המונים אלה‪.‬‬

‫‪102‬‬


‫גרסה ‪1‬‬ ‫‪ (4‬האלמנט הרביעי‪ :‬הפרת כל נורמה‪ ,‬חוק וערך‪ .‬המלחמה לא סימטרית בשני אספקטים‪.‬‬ ‫אספקט ראשון‪:‬‬ ‫– צד אחד‪ -‬הוא תמיד מדינה ריבונית‪.‬‬ ‫– צד שני ‪ -‬ארגון מבוזר‪ ,‬מחולק לתאים‪ .‬מנהיגות במחבוא‪ .‬הארגון ממשיך לפעול אפילו‬ ‫כאשר מורידים לו את הראש – קרי הורגים או שובים את המנהיג‪ ,‬או שהוא יורד‬ ‫למחתרת‪.‬‬

‫אספקט שני‬ ‫– צד אחד‪ -‬נלחם כשידיו כבולות בחוקים ובערכים שהוא יצר‪.‬‬ ‫– לצד השני – חוקים שונים‪ ,‬ערכים שונים‪ ,‬אין גבולות של מותר ואסור‪ ,‬ו"אין אלוהים"‪.‬‬

‫הטרור יצר לעולם המערבי בעיה‪:‬‬ ‫שתי ציביליזציות שנלחמות זו בזו עם מערכות שונות של ערכים‪ .‬זוהי הבעיה המרכזית של‬ ‫המלחמה שישראל מנהלת נגד הטרור‪.‬‬

‫וכשם שנאמר כבר בפרק זה‪ :‬הסכנה הגדולה והנוראה בפניה ניצבת האנושות ‪-‬‬ ‫שבעקבות הטרור‪ ,‬ובמיוחד אם יהיה "מגה פיגוע" תהיה נסיגה מכל ההישגים הערכיים‬ ‫של מאות השנים האחרונות‪.‬‬

‫‪103‬‬


‫גרסה ‪1‬‬ ‫פרק ה' ‪ -‬חלק ה' – סיכום‬ ‫‪ .1‬בעת הזאת העולם הנאור עובר תהליך מהיר של שינויי בערכים ובנורמות המוסריות‪.‬‬ ‫‪ .2‬דברים שהיו "נורמטיביים" לפני כמה עשרות שנים בלבד‪ ,‬אינם חוקיים כיום‪.‬‬ ‫‪ .3‬לטכנולוגיות התקשורת המגוונות שהתפתחו יש תפקיד מרכזי בעוצמת התהליך ובקצב שלו ‪.‬‬

‫‪ .4‬והשאלות המרכזיות הן‪:‬‬ ‫ לפי איזה מערכת של ערכים אנחנו בוחרים לקיים את מדינת ישראל?‬ ‫ ולא פחות חשוב‪:‬‬ ‫לפי איזה ערכים ארה"ב והעולם יתנו לנו לקיים את המדינה?‪...‬‬ ‫קיומנו מובטח‪...‬כל זמן שניתנת לנו חסות אמריקאית‪) ...‬ליבוביץ – ‪.(1972‬‬ ‫ולמי ששכח‪ :‬ארה"ב נותנת לנו כל שנה סיוע צבאי ‪ -‬נשק מתוחכם ‪ -‬ב‪ 2 -‬מליארד דולאר כל‬ ‫שנה‪.‬‬

‫‪104‬‬


‫גרסה ‪1‬‬

‫נספח ‪ - 1‬ההבטחה המקראית– אוסף ציטוטים מהמקרא‪.‬‬

‫לאברהם ‪-‬‬

‫הוא ָּכ ַרת ה' ֶאת ַא ְב ָרם ְּב ִרית לֵ אמֹר לְ ז ְַרעֲ ָך נָ ַת ִּתי ֶאת ָה ָא ֶרץ‬ ‫ברית בין הבתרים ‪ַ ּ -‬ב ּ ֹיום ַה ּ‬ ‫פרת ) בראשית טו (‬ ‫ַה ּזֹאת ִמ ְ ּנ ַהר ִמ ְצ ַריִ ם ַעד ַה ָ ּנ ָהר ַהגָ ּ דֹל נְ ַהר ּ ְ ָ‬

‫יך ֵאת ֶא ֶרץ ְמג ֶֻר ָ‬ ‫וְ נָ ַת ִּתי לְ ָך ּולְ ז ְַרעֲ ָך ַאחֲ ֶר ָ‬ ‫ַען לַ אֲ ֻח ּזַת עולָ ם‪ ) ...‬בראשית יז (‬ ‫יך ֵאת ָּכל ֶא ֶרץ ְ ּכנ ַ‬

‫ליצחק‬ ‫גור ּ ָב ָא ֶרץ ַה ּזֹאת וְ ֶא ְהיֶה ִע ְּמ ָך וַ אֲ ָב ֲר ֶכ ּךָ ִ ּכי לְ ָך ּולְ ז ְַרעֲ ָך ֶא ּ ֵתן ֶאת ָּכל ָהאֲ ָרצֹת ָה ֵאל וַ הֲ ִקמ ִֹתי‬ ‫ּּ‬ ‫ֶאת ַה ּ ׁ ְשבֻ ָעה אֲ ׁ ֶשר נִ ׁ ְש ּ ַב ְע ִּתי לְ ַא ְב ָר ָהם ָא ִב ָ‬ ‫יך‪ ) :‬בראשית כו(‬

‫ליעקב‬ ‫אֲ נִ י ה' אֱ ל ֵֹהי ַא ְב ָר ָהם ָא ִב ָ‬ ‫יה לְ ָך ֶא ְּת ֶנ ּנָה‬ ‫יך וֵ אל ֵֹהי יִ ְצ ָחק ָה ָא ֶרץ אֲ ׁ ֶשר ַא ּ ָתה ׁש ֵֹכב ָעלֶ ָ‬ ‫בה‪) :...‬בראשית כח(‬ ‫ופר ְצ ּ ָת י ּ ָָמה וָ ֵק ְד ָמה וְ ָצפֹנָ ה וָ נֶגְ ּ ָ‬ ‫ּולְ ַז ְר ֶע ָך‪ :‬וְ ָהיָה ז ְַרעֲ ָך ַּכעֲ ַפר ָה ָא ֶרץ ּ ָ ַ‬

‫למשה‬ ‫רו ָב ּה‪... :‬‬ ‫יתי ִא ּ ָתם לָ ֵתת לָ ֶהם ֶאת ֶא ֶרץ ְ ּכנָ ַען ֵאת ֶא ֶרץ ְמג ֵֻר ֶ‬ ‫וְ גַ ם הֲ ִקמ ִֹתי ֶאת ְּב ִר ִ‬ ‫יהם אֲ ׁ ֶשר גָ ּ ּ‬ ‫אתי ֶאת י ִָדי לָ ֵתת א ָֹת ּה לְ ַא ְב ָר ָהם לְ יִ ְצ ָחק ּולְ יַעֲ קֹב‬ ‫ש ִ‬ ‫וְ ֵה ֵב ִ‬ ‫אתי ֶא ְת ֶכם ֶאל ָה ָא ֶרץ אֲ ׁ ֶשר נָ ָ ׂ‬ ‫שה )שמות ו'(‬ ‫מו ָר ׁ ָ‬ ‫וְ נָ ַת ִּתי א ָֹת ּה לָ ֶכם ֹ‬

‫יש ֵבי‬ ‫ומ ִּמ ְד ּ ָבר ַעד ַה ָ ּנ ָהר ִ ּכי ֶא ּ ֵתן ְּבי ְֶד ֶכם ֵאת ׁ ְ‬ ‫סוף וְ ַעד יָם ּ ְפלִ ׁ ְש ִּתים ּ ִ‬ ‫וְ ׁ ַש ִּתי ֶאת גְ ּ בֻ לְ ָך ִמ ּיַם ּ‬ ‫מו ִמ ּפנ ָ‬ ‫ָה ָא ֶרץ וְ ֵג ַר ׁ ְש ּ ָת ֹ‬ ‫ֶיך‪) :‬שמות כג'(‪.‬‬ ‫ָ‬ ‫ֶיך ְּב ׁ ָש ָנה ֶא ָחת ּפן ִּת ְה ֶיה ָה ָא ֶרץ ׁ ְש ָמ ָמה ‪) ...‬ל( ְמ ַעט ְמ ַעט אֲ גָ ֲר ׁ ֶשנ ּּו ִמ ּפנ ָ‬ ‫לֹא אֲ גָ ֲר ׁ ֶשנ ּּו ִמ ּפנ ָ‬ ‫ֶיך‬ ‫ָ‬ ‫ֶ‬ ‫ָ‬ ‫פרה וְ נָ ַחלְ ּ ָת ֶאת ָה ָא ֶרץ‪) :‬שמות כג'(‬ ‫ַעד אֲ ׁ ֶשר ִּת ְ ֶ‬

‫בכל מקרה‪ ,‬על שלום אין מה לדבר‪ִ :‬ה ּ ׁ ָש ֶמר לְ ָך ּ ֶפן ִּת ְכרֹת ְּב ִרית לְ ֹיו ׁ ֵשב ָה ָא ֶרץ אֲ ׁ ֶשר ַא ּ ָתה ּ ָבא‬ ‫מו ֵק ׁש ְּב ִק ְר ּ ֶ‬ ‫יה ּ ֶפן יִ ְהיֶה לְ ֹ‬ ‫ָעלֶ ָ‬ ‫ב ָך )שמות ל"ד(‬ ‫‪105‬‬


‫גרסה ‪1‬‬ ‫א ְת ֶכם ֵמ ֶא ֶרץ ִמ ְצ ָריִ ם לָ ֵתת לָ ֶכם ֶאת ֶא ֶרץ ְ ּכ ַנ ַען‪) ...‬ויקרא כה(‪.‬‬ ‫אתי ֶ‬ ‫יכם אֲ ׁ ֶשר הוצֵ ִ‬ ‫לה ֶ‬ ‫אֲ נִ י ה' אֱ ֵ‬

‫יתי ַא ְב ָר ָהם ֶאזְ ּכֹר וְ ָה ָא ֶרץ‬ ‫יתי יִ ְצ ָחק וְ ַאף ֶאת ְּב ִר ִ‬ ‫קוב וְ ַאף ֶאת ְּב ִר ִ‬ ‫יתי יַעֲ ֹ‬ ‫וְ זָ ַכ ְר ִּתי ֶאת ְּב ִר ִ‬ ‫ֶאזְ ּכֹר‪ ) :‬ויקרא כו (‪.‬‬

‫יש ֵבי‬ ‫הור ׁ ְש ּ ֶתם ֶאת ָּכל ׁ ְ‬ ‫עב ִרים ֶאת ַה ּי ְַר ֵ ּדן ֶאל ֶא ֶרץ ְ ּכנָ ַען‪ :‬וְ ַ‬ ‫ש ָר ֵאל ‪ַ ...‬א ּ ֶתם ְ‬ ‫ַ ּד ּ ֵבר ֶאל ְּבנֵי יִ ְ ׂ‬ ‫את ּה‪) :‬במדבר לג (‪.‬‬ ‫יש ְב ּ ֶתם ּ ָב ּה ִ ּכי לָ ֶכם נָ ַת ִּתי ֶאת ָה ָא ֶרץ לָ ֶר ׁ ֶשת ָ‬ ‫ֵיכם‪ ...‬וִ ׁ ַ‬ ‫ָה ָא ֶרץ ִמ ּ ְפנ ֶ‬

‫יה‪:‬‬ ‫לת ָ‬ ‫ַא ּ ֶתם ּ ָב ִאים ֶאל ָה ָא ֶרץ ְ ּכ ָנ ַען זאת ָה ָא ֶרץ אֲ ׁ ֶשר ִּתפל לָ ֶכם ְּבנַחֲ לָ ה ֶא ֶרץ ְ ּכנ ַַען לִ גְ בֻ ֶ‬ ‫)במדבר לד (‪.‬‬

‫ִּכי ה' אֱ ל ֶֹה ָ‬ ‫ות ֵאנָ ה‬ ‫ושע ָֹרה וְ ג ֶֶפן ּ ְ‬ ‫יך ְמ ִביאֲ ָך ֶאל ֶא ֶרץ ֹ‬ ‫טו ָבה ֶא ֶרץ נַחֲ לֵ י ָמיִ ם‪ֶ ...‬א ֶרץ ִח ּ ָטה ּ ְ ׂ‬ ‫ֶיה‬ ‫ֹאכל ּ ָב ּה לֶ ֶחם לֹא ֶת ְח ַסר ּכֹל ּ ָב ּה‪ ...‬אֲ ָבנ ָ‬ ‫מון ֶא ֶרץ זֵית ׁ ֶש ֶמן ּ ְוד ָב ׁש‪ ... :‬לֹא ְב ִמ ְס ּ ֵכנֻת ּת ַ‬ ‫וְ ִר ּ ֹ‬ ‫חשת‪) :‬דברים ח(‬ ‫יה ּ ַת ְחצֹב נְ ׁ ֶ‬ ‫ומהֲ ָר ֶר ָ‬ ‫ַב ְרזֶל ּ ֵ‬

‫פרת‬ ‫ָהר נְ ַהר ּ ְ ָ‬ ‫קום אֲ ׁ ֶשר ִּת ְדר ְֹך ַּכף ַרגְ לְ ֶכם ּב ֹו לָ ֶכם יִ ְהיֶה ִמן ַה ִּמ ְד ּ ָבר וְ ַה ּלְ ָב ֹנון ִמן ַה ּנ ָ‬ ‫ָּכל ַה ּ ָמ ֹ‬ ‫וְ ַעד ַה ּיָם ָה ַאחֲ ֹ‬ ‫רון יִ ְהיֶה גְ ּ בֻ לְ ֶכם‪) :‬דברים ח(‬ ‫ומ ּ ׁ ָשם יִ ָ ּק ֶח ָך‪ :‬וֶ הֱ ִביאֲ ָך ה' אֱ ל ֶֹה ָ‬ ‫ִאם יִ ְהיֶה נִ ַ ּדחֲ ָך ִּב ְק ֵצה ַה ּ ׁ ָש ָמיִ ם ִמ ּ ׁ ָשם יְ ַק ּ ֶב ְצ ָך ה'' אֱ ל ֶֹה ָ‬ ‫יך‬ ‫יך ּ ִ‬ ‫יט ְב ָך וְ ִה ְר ְּב ָך ֵמאֲ ב ֶֹת ָ‬ ‫שו אֲ ב ֶֹת ָ‬ ‫יך‪) :‬דברים ל (‬ ‫יך וִ ִיר ׁ ְש ּ ָת ּה וְ ֵה ִ‬ ‫ֶאל ָה ָא ֶרץ אֲ ׁ ֶשר י ְָר ׁ ּ‬ ‫נתן לִ ְבנֵי‬ ‫בו‪ְ ּ ...‬ור ֵאה ֶאת ֶא ֶרץ ְ ּכנ ַַען אֲ ׁ ֶשר אֲ נִ י ֵ‬ ‫משה‪ ...‬עֲ לֵ ה ֶאל‪ַ ...‬הר נְ ֹ‬ ‫וַ יְ ַד ּ ֵבר ה' ֶאל ׁ ֶ‬ ‫ש ָר ֵאל לַ אֲ ֻח ָ ּזה‪) :‬דברים לב (‬ ‫יִ ְ ׂ‬

‫ליהושע‬ ‫משה‪ֵ ...:‬מ ַה ִּמ ְד ּ ָבר‬ ‫קום אֲ ׁ ֶשר ִּת ְדר ְֹך ַּכף ַרגְ לְ ֶכם ּב ֹו לָ ֶכם נְ ַת ִּתיו ַּכאֲ ׁ ֶשר ִ ּד ּ ַב ְר ִּתי ֶאל ׁ ֶ‬ ‫ָּכל ָמ ֹ‬ ‫בוא ַה ּ ׁ ָש ֶמ ׁש‬ ‫דול ְמ ֹ‬ ‫פרת ּכֹל ֶא ֶרץ ַה ִח ִּתים וְ ַעד ַה ּיָם ַהגָ ּ ֹ‬ ‫דול נְ ַהר ּ ְ ָ‬ ‫וְ ַה ּלְ ָב ֹנון ַה ּזֶה וְ ַעד ַה ָ ּנ ָהר ַהגָ ּ ֹ‬ ‫בולְ ֶכם‪) :‬יהושע א(‬ ‫יִ ְהיֶה גְ ּ ּ‬

‫לישעיהו‬ ‫יכם‪) :‬ישעיהו מ'‪ ,‬א'(‬ ‫ֹאמר אֱ ל ֵֹה ֶ‬ ‫מו ַע ִּמי י ַ‬ ‫מו נַחֲ ּ‬ ‫נַחֲ ּ‬ ‫יה ִ ּכי ָמלְ ָאה ְצ ָב ָא ּה ִ ּכי נִ ְר ָצה עֲ ֹונָ ּה )ישעיהו מ'‪ ,‬ב'(‬ ‫או ֵאלֶ ָ‬ ‫רו ַעל לֵ ב יְ ּ ׁ ָ‬ ‫רוש ִ ַלם וְ ִק ְר ּ‬ ‫ַ ּד ְּב ּ‬ ‫‪106‬‬


‫גרסה ‪1‬‬ ‫קו ֵמם‪) :‬ישעיהו מד'‪ ,‬כו'(‬ ‫יה אֲ ֹ‬ ‫בו ֶת ָ‬ ‫הודה ִּת ּ ָבנֶינָ ה וְ ָח ְר ֹ‬ ‫תושב ּולְ ָע ֵרי יְ ּ ָ‬ ‫ירושלַ ים ּ ּ ׁ ָ‬ ‫ָהא ֵֹמר לִ ּ ׁ ָ‬ ‫נָחה‪) :‬ישעיהו נא'‪,‬‬ ‫ָגון וַ אֲ ָ‬ ‫סו י ֹ‬ ‫ש ֹׂ‬ ‫עולָ ם ַעל ר ׁ ָ‬ ‫ש ְמ ַחת ֹ‬ ‫ּ ָ‬ ‫ש ְמ ָחה י ּ ִ ׂ‬ ‫שון וְ ִ ׂ‬ ‫ֹאשם ָ ׂ‬ ‫או ִצ ּ ֹיון ְּב ִר ָ ּנה וְ ִ ׂ‬ ‫יגון נָ ּ‬ ‫ַש ּ‬ ‫וב ּ‬ ‫יא'(‬ ‫ש ִתית ָמ ִצית‪) :‬ישעיהו נא'‪,‬‬ ‫כוס ַה ּ ַת ְר ֵעלָ ה ׁ ָ‬ ‫תו‪ֹ ּ ...‬‬ ‫כוס חֲ ָמ ֹ‬ ‫רושלַ ים אֲ ׁ ֶשר ׁ ָש ִתית ִמ ּיַד ה' ֶאת ּ ֹ‬ ‫קומי יְ ּ ׁ ָ‬ ‫ִּ‬ ‫יז'(‬ ‫יבו‪) :‬ישעיהו נד'‪ ,‬ג'(‬ ‫ושמֹאול ִּת ְפר ִֹצי וְ ז ְַר ֵע ְך ּ ֹגויִ ם יִ ָיר ׁש וְ ָע ִרים נְ ׁ ַש ּ ֹ‬ ‫ִ ּכי י ִָמין ּ ְ ׂ‬ ‫מות ֹיו ׁ ִש ּ‬

‫ש ּ ַמ ְח ִּתים ְּב ֵבית ְּת ִ ּ‬ ‫צון ַעל ִמזְ ְּב ִחי ִ ּכי‬ ‫יהם לְ ָר ֹ‬ ‫יהם וְ זִ ְב ֵח ֶ‬ ‫עול ֵֹת ֶ‬ ‫פלָ ִתי ֹ‬ ‫וַ הֲ ִב ֹ‬ ‫יאו ִתים ֶאל ַהר ָק ְד ׁ ִשי וְ ִ ׂ‬ ‫יתי ּ ֵבית ְּת ִ ּ‬ ‫ֵב ִ‬ ‫ש ָר ֵאל ‪) ...‬ישעיהו נו'‪ ,‬ז'‪ -‬ח'(‬ ‫פלָ ה יִ ָ ּק ֵרא לְ ָכל ָה ַע ִּמים‪ְ ...‬מ ַק ּ ֵבץ נִ ְד ֵחי יִ ְ ׂ‬

‫לירמיהו‪:‬‬ ‫פון וְ ִק ּ ַב ְצ ִּתים ִמ ּי ְַר ְ ּכ ֵתי‬ ‫או ָתם ֵמ ֶא ֶרץ ָצ ֹ‬ ‫רון ‪ִ ...‬הנְ נִ י ֵמ ִביא ֹ‬ ‫עוד ִּת ְּט ִעי ְכ ָר ִמים ְּב ָה ֵרי ׁש ְֹמ ֹ‬ ‫ֹ‬ ‫או ִבילֵ ם )ירמיהו לא(‬ ‫נונִ ים ֹ‬ ‫ָבאו ּ ְ‬ ‫ָשובו ֵה ָ ּנה‪ִּ :‬ב ְב ִכי י‬ ‫ָא ֶרץ‪ָ ...‬ק ָהל גָ ּ ֹ‬ ‫וב ַתחֲ ּ‬ ‫ּ‬ ‫דול י ׁ ּ ּ‬

‫ליחזקאל‬ ‫נָת ִּתי לָ ֶכם ֶאת‬ ‫ֹצו ֶתם ּ ָב ֶהם וְ ַ‬ ‫צות אֲ ׁ ֶשר נְ פ ֹ‬ ‫פתי ֶא ְת ֶכם ִמן ָהאֲ ָר ֹ‬ ‫וְ ִק ּ ַב ְצ ִּתי ֶא ְת ֶכם ִמן ָה ַע ִּמים וְ ָא ַס ְ ִּ‬ ‫ש ָר ֵאל‪) :‬יחזקאל לו(‬ ‫ַא ְד ַמת יִ ְ ׂ‬

‫בתהילים‬ ‫רו ַב ּ ֹגויִ ם‬ ‫ֵנו ִר ָ ּנה‪ָ :‬אז י ְ‬ ‫פינו ּולְ ׁ ֹ‬ ‫ש ֹ‬ ‫שוב ה' ֶאת ׁ ִש ַ‬ ‫ינו ְ ּכחֹלְ ִמים‪ָ :‬אז יִ ּ ָמלֵ א ְ ׂ‬ ‫ֹאמ ּ‬ ‫שונ ּ‬ ‫חוק ּ ִ ּ‬ ‫יבת ִצ ּ ֹיון ָהיִ ּ‬ ‫ְּב ׁ ּ‬ ‫ֹרו‪) :‬תהילים קכו(‬ ‫ִהגְ ִ ּדיל ה' לַ עֲ ׂ ֹ‬ ‫שות ִעם ֵא ּלֶ ה‪ַ ... :‬ה ּז ְֹר ִעים ְּב ִד ְמ ָעה ְּב ִר ָ ּנה יִ ְקצ ּ‬

‫על עמלק במקרא‪:‬‬ ‫ש ַע ִ ּכי ָמחֹה ֶא ְמ ֶחה‬ ‫הו ׁ ֻ‬ ‫שים ְּב ָאזְ נֵי יְ ֹ‬ ‫משה ְ ּכתֹב זֹאת זִ ָּכ ֹ‬ ‫ֹאמר ה' ֶאל ׁ ֶ‬ ‫שמות י"ז‪ :‬וַ ּי ֶ‬ ‫רון ּ ַב ּ ֵס ֶפר וְ ִ ׂ‬ ‫ֵכר עֲ ָמלֵ ק ִמ ּ ַת ַחת ַה ּ ׁ ָש ָמיִ ם‪:‬‬ ‫ֶאת ז ֶ‬ ‫במדבר י"ג ‪ :‬עֲ ָמלֵ ק ֹיו ׁ ֵשב ְּב ֶא ֶרץ ַה ֶ ּנ ֶגב‪...‬‬

‫‪107‬‬


‫גרסה ‪1‬‬ ‫את ֶכם ִמ ִּמ ְצ ָריִ ם‪) :‬יח(‬ ‫שה לְ ָך עֲ ָמלֵ ק ּ ַב ֶ ּד ֶר ְך ְּבצֵ ְ‬ ‫דברים כ"ה – פרשת זכור‪) :‬יז( זָ ֹ‬ ‫כור ֵאת אֲ ׁ ֶשר ָע ָ ׂ‬ ‫יח ה' אֱ ל ֶֹה ָ‬ ‫‪ ...‬וַ יְ ַז ּנֵב ְּב ָך ָּכל ַה ּנֶחֱ ׁ ָשלִ ים ַאחֲ ֶר ָ‬ ‫יך לְ ָך ִמ ָּכל‬ ‫יך וְ ַא ּ ָתה ָעיֵף וְ ָיג ֵַע‪) ...‬יט( וְ ָהיָה ְּב ָהנִ ַ‬ ‫יך ִמ ּ ָס ִביב ּ ָב ָא ֶרץ אֲ ׁ ֶשר ה' אֱ ל ֶֹה ָ‬ ‫אֹיְ ֶב ָ‬ ‫ֵכר עֲ ָמלֵ ק‬ ‫יך נ ֵֹתן לְ ָך נַחֲ לָ ה לְ ִר ׁ ְש ּ ָת ּה ִּת ְמ ֶחה ֶאת ז ֶ‬ ‫ִמ ּ ַת ַחת ַה ּ ׁ ָש ָמיִ ם לֹא ִּת ׁ ְש ָּכח‪:‬‬ ‫שה‬ ‫אות ּ ָ ַ‬ ‫אול‪) ...‬ב( ּכֹה ָא ַמר ה' ְצ ָב ֹ‬ ‫ֹאמר ׁ ְש ּ ֵ‬ ‫שמואל א' ט"ו‪) :‬א( וַ ּי ֶ‬ ‫פק ְד ִּתי ֵאת אֲ ׁ ֶשר ָע ָ ׂ‬ ‫מואל ֶאל ׁ ָש ּ‬ ‫לו ּ ַב ֶ ּד ֶר ְך ּ ַבעֲ ל ֹ‬ ‫שם ֹ‬ ‫יתה ֶאת עֲ ָמלֵ ק‬ ‫ֹתו ִמ ִּמ ְצ ָריִ ם‪) :‬ג( ַע ּ ָתה לֵ ְך וְ ִה ִ ּכ ָ‬ ‫ש ָר ֵאל אֲ ׁ ֶשר ָ ׂ‬ ‫עֲ ָמלֵ ק לְ יִ ְ ׂ‬ ‫יש ַעד ִא ּ ׁ ָשה ֵמעֹלֵ ל וְ ַעד ֹיונֵק‬ ‫וְ ַהחֲ ַר ְמ ּ ֶתם ֶאת ָּכל אֲ ׁ ֶשר ֹ‬ ‫לו וְ לֹא ַת ְחמֹל ָעלָ יו וְ ֵה ַמ ּ ָתה ֵמ ִא ׁ‬ ‫מור‪:‬‬ ‫שה ִמגָ ּ ָמל וְ ַעד חֲ ֹ‬ ‫ִמ ּ ׁש ֹור וְ ַעד ֶ ׂ‬

‫על מלחמת גוג ומגוג‬ ‫ש ָר ֵאל‪....‬יִ ְהיֶה ַר ַע ׁש גָ ּ דול‬ ‫הוא ְּביום ּבוא גוג ַעל ַא ְד ַמת יִ ְ ׂ‬ ‫ּכֹה ָא ַמר אֲ דנָ ייֱ‪... ....‬וְ ָהיָה ּ ַב ּיום ַה ּ‬ ‫אתי ָעלָ יו ‪ֶ ....‬ח ֶרב‬ ‫סו ֶה ָה ִרים‪...‬וְ ָכל חו ָמה לָ ָא ֶרץ ִּת ּפול‪...‬וְ ָק ָר ִ‬ ‫ש ָר ֵאל‪....‬וְ נ ֶ‬ ‫ַעל ַא ְד ַמת יִ ְ ׂ‬ ‫ֶה ְר ּ‬ ‫פרית ַא ְמ ִטיר ָעלָ יו‪...‬וְ ַעל ַע ִּמים ַר ִּבים אֲ ׁ ֶשר‬ ‫יש ְּב ָא ִחיו ִּת ְהיֶה‪ ...‬וגָ ְ ִ‬ ‫‪.....‬וִ ֶ‬ ‫הח ֶרב ִא ׁ‬ ‫עו ִ ּכי אֲ נִ י ה'‪) :‬יחזקאל לח(‪:‬‬ ‫וה ְת ַק ִ ּד ׁ ְש ִּתי וְ ַ‬ ‫ִא ּתו‪....‬וְ ִה ְתגַּ ִ ּדלְ ִּתי ִ‬ ‫נוד ְע ִּתי לְ ֵעינֵי ּגויִ ם ַר ִּבים וי ְָד ּ‬

‫‪108‬‬


‫גרסה ‪1‬‬

‫נספח ‪ :2‬מגילת הע��מאות‬ ‫בארץ‪-‬ישראל קם העם היהודי‪ ,‬בה עוצבה דמותו הרוחנית ‪,‬הדתית והמדינית‪ ,‬בה חי חיי‬ ‫קוממיות ממלכתית‪ ,‬בה יצר נכסי תרבות לאומיים וכלל‪-‬אנושיים והוריש לעולם כלו את‬ ‫ספר הספרים הנצחי‪.‬‬ ‫לאחר שהוגלה העם היהודי מארצו בכוח הזרוע שמר לה אמונים בכל ארצות פזוריו‪ ,‬ולא‬ ‫חדל מתפילה ומתקווה לשוב לארצו ולחדש בתוכה את חירותו המדינית‪.‬‬ ‫מתוך קשר היסטורי ומסורתי זה חתרו היהודים בכל דור לשוב ולהיאחז במולדתם‬ ‫העתיקה; ובדורות האחרונים שבו לארצם בהמונים‪ ,‬חלוצים‪ ,‬מעפילים ומגינים הפריחו‬ ‫נשמות‪ ,‬החיו שפתם העברית‪ ,‬בנו כפרים וערים‪ ,‬והקימו יישוב גדל והולך השליט על משקו‬ ‫ותרבותו‪ ,‬שוחר שלום ומגן על עצמו ‪,‬מביא ברכת הקידמה לכל תושבי הארץ ונושא‬ ‫נפשו לעצמאות ממלכתית‪.‬‬ ‫בשנת תרנ"ז )‪ (1897‬נתכנס הקונגרס הציוני לקול קריאתו של הוגה חזון המדינה‬ ‫היהודית תאודור הרצל‪ ,‬והכריז על זכות העם היהודי לתקומה לאומית בארצו‪.‬‬ ‫זכות זו הוכרה בהצהרת בלפור מיום ב' בנובמבר ‪ 1917‬ואושרה במנדט מטעם חבר‬ ‫הלאומים‪ ,‬אשר נתן במיוחד תוקף בין‪-‬לאומי לקשר ההיסטורי שבין העם היהודי לבין‬ ‫ארץ‪-‬ישראל ולזכות העם היהודי להקים מחדש את ביתו הלאומי‪.‬‬ ‫השואה שנת חוללה על עם ישראל בזמן האחרון‪ ,‬בה הוכרעו לטבח מיליונים יהודים‬ ‫באירופה‪ ,‬הוכיחה מחדש בעליל את ההכרח בפתרון בעיית העם היהודי מחוסר המולדת‬ ‫והעצמאות על‪-‬ידי חידוש המדינה היהודית בארץ‪-‬ישראל‪ ,‬אשר תפתח לרווחה את שערי‬ ‫המולדת לכל יהודי ותעניק לעם היהודי מעמד של אומה שוות‪-‬זכויות בתוך משפחת‬ ‫העמים‪.‬‬ ‫שארית הפליטה שניצלה מהטבח הנאצי האיום באירופה‪ ,‬ויהודי ארצות אחרות לא חדלו‬ ‫להעפיל לארץ‪-‬ישראל‪ ,‬על אף כל קושי‪ ,‬מניעה וסכנה‪ ,‬ולא פסקו לתבוע את זכותם לחיי‬ ‫כבוד‪ ,‬חירות ועמל‪-‬ישרים במולדת עמם‪.‬‬ ‫במלחמת העולם השנייה תרם היישוב העברי בארץ את מלוא חלקו למאבק האומות‬ ‫השוחרות חירות ושלום נגד כוחות הרשע הנאצי ‪,‬ובדם חייליו ובמאמצו המלחמתי קנה‬ ‫לו את הזכות להימנות עם העמים מייסדי ברית האומות המאוחדות‪.‬‬ ‫ב‪ 29-‬בנובמבר ‪ 1947‬קיבלה עצרת האומות המאוחדות החלטה המחייבת הקמת מדינה‬ ‫יהודית בארץ‪-‬ישראל; העצרת תבעה מאת תושבי ארץ‪-‬ישראל לאחוז בעצמם בכל הצעדים‬ ‫הנדרשים מצדם הם לביצוע ההחלטה‪ .‬הכרזה זו של האומות המאוחדות בזכות העם‬ ‫היהודי להקים את מדינתו אינה ניתנת להפקעה‪.‬‬ ‫‪109‬‬


‫גרסה ‪1‬‬

‫זוהי זכותו הטבעית של העם היהודי להיות ככל עם ועם עומד ברשות עצמו במדינתו‬ ‫הריבונית‪.‬‬

‫לפיכך נתכנסנו‪ ,‬אנו חברי מועצת העם‪ ,‬נציגי היישוב העברי והתנועה הציונית‪ ,‬ביום סיום‬ ‫המנדט הבריטי על ארץ‪-‬ישראל‪ ,‬ובתוקף זכותנו הטבעית וההיסטורית ועל יסוד החלטת‬ ‫עצרת האומות המאוחדות אנו מכריזים בזאת על הקמת מדינה יהודית בארץ‪-‬ישראל‪ ,‬היא‬ ‫מדינת ישראל‪.‬‬ ‫אנו קובעים שהחל מרגע סיום המנדט‪ ,‬הלילה‪ ,‬אור ליום שבת ו' אייר תש"ח‪ 15 ,‬במאי‬ ‫‪ ,1948‬ועד להקמת השלטונות הנבחרים והסדירים של המדינה בהתאם לחוקה שתיקבע‬ ‫על‪-‬ידי האסיפה המכוננת הנבחרת לא יאוחר מ‪ 1-‬באוקטובר ‪ 1948 -‬תפעל מועצת העם‬ ‫כמועצת מדינה זמנית‪ ,‬ומוסד הביצוע שלה‪ ,‬מנהלת העם‪ ,‬יהווה את הממשלה הזמנית של‬ ‫המדינה היהודית‪ ,‬אשר תיקרא בשם ישראל‪.‬‬ ‫מדינת ישראל תהא פתוחה לעלייה היהודית ולקיבוץ גלויות; תשקוד על פיתוח הארץ‬ ‫לטובת כל תושביה; תהא מושתתת על יסודות החירות‪ ,‬הצד והשלום לאור חזונם של‬ ‫נביאי ישראל; תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת‪ ,‬גזע‬ ‫ומין; תבטיח חופש דת ‪,‬מצפון‪ ,‬לשון‪ ,‬חינוך ותרבות; תשמור על המקומות הקדושים של‬ ‫כל הדתות; ותהיה נאמנה לעקרונותיה של מגילת האומות המאוחדות‪.‬‬ ‫מדינת ישראל תהא מוכנה לשתף פעולה עם המוסדות והנציגים של האומות המאוחדות‬ ‫בהגשמת החלטת העצרת מיום ‪ 29‬בנובמבר ‪ 1947‬ותפעל להקמת האחדות הכלכלית של‬ ‫ארץ‪-‬ישראל בשלמותה‪.‬‬ ‫אנו קוראים לאומות המאוחדות לתת יד לעם היהודי בבניין מדינתו ולקבל את מדינת‬ ‫ישראל לתוך משפחת העמים‪.‬‬ ‫אנו קוראים ‪ -‬גם בתוך התקפת‪-‬הדמים‪,‬‬ ‫תושבי מדינת ישראל לשמור על השלום‬ ‫מלאה ושווה ועל יסוד נציגות מתאימה‬

‫הנערכת עלינו זה חודשים ‪ -‬לבני העם הערבי‬ ‫וליטול חלקם בבניין המדינה על יסוד אזרחות‬ ‫בכל מוסדותיה‪ ,‬הזמניים והקבועים‪.‬‬

‫אנו מושיטים יד שלום ושכנות טובה לכל המדינות השכנות ועמיהן ‪,‬וקוראים להם‬ ‫לשיתוף פעולה ועזרה הדדית עם העם העברי העצמאי בארצו‪ .‬מדינת ישראל מוכנה‬ ‫לתרום חלקה במאמץ המשותף לקידמת המזרח התיכון כלו‪.‬‬ ‫אנו קוראים אל העם היהודי בכל התפוצות להתלכד סביב היישוב בעלייה ובבניין ולעמוד‬ ‫לימינו במערכה הגדולה על הגשמת שאיפת הדורות לגאולת ישראל‪.‬‬ ‫‪110‬‬


‫גרסה ‪1‬‬

‫מתוך ביטחון בצור ישראל הננו חותמים בחתימת ידינו לעדות על הכרזה זו‪ ,‬במושב‬ ‫מועצת המדינה הזמנית על אדמת המולדת‪ ,‬בעיר תל‪-‬אביב‪ ,‬היום הזה‪ ,‬ערב שבת‪ ,‬ה' אייר‬ ‫תש"ח‪ 14 ,‬במאי ‪.1948‬‬ ‫חתמו‪ :‬דוד בן גוריון וחברי מועצת העם‪.‬‬

‫נספח ‪ :3‬יד החזקה‪ ,‬הלכות מלכים פרק יב‬

‫מכיוון שפרק זה מצוטט לכל אורך הספר‪ ,‬מצאתי לנכון להביא את כולו בנספח זה‪.‬‬

‫א ]א[ אל יעלה על הלב שבימות המשיח‪ ,‬ייבטל דבר ממנהגו של עולם‪ ,‬או יהיה שם חידוש במעשה‬ ‫בראשית; אלא עולם כמנהגו הולך‪ .‬וזה שנאמר בישעיה "וגר זאב עם כבש‪ ,‬ונמר עם גדי ירבץ" )ישעיהו‬ ‫יא‪,‬ו(‪ ,‬משל וחידה‪ .‬עניין הדבר‪ ,‬שיהיו ישראל יושבין לבטח עם רשעי העולם‪ ,‬המשולים בזאב ונמר‪:‬‬ ‫שנאמר "זאב ערבות ישודדם‪ ,‬נמר שוקד על עריהם" )ירמיהו ה‪,‬ו(‪ .‬ויחזרו כולם לדת האמת‪ ,‬ולא יגזולו‬ ‫ולא ישחיתו‪ ,‬אלא יאכלו דבר המותר בנחת כישראל‪ ,‬שנאמר "ואריה‪ ,‬כבקר יאכל תבן" )ישעיהו יא‪,‬ז;‬ ‫ישעיהו סה‪,‬כה(‪.‬‬ ‫ב וכן כל כיוצא באלו הדברים הכתובין בעניין המשיח‪ ,‬משלים הם; ובימות המלך המשיח ייוודע לכל‬ ‫לאיזה דבר היו משל‪ ,‬ומה עניין רמוז בהן‪.‬‬ ‫]ב[ אמרו חכמים‪ ,‬אין בין העולם הזה לימות המשיח‪ ,‬אלא שיעבוד מלכויות בלבד‪.‬‬ ‫ג ייראה מפשוטן של דברי הנביאים‪ ,‬שבתחילת ימות המשיח תהיה מלחמת גוג ומגוג; ושקודם מלחמת‬ ‫גוג ומגוג‪ ,‬יעמוד נביא לישראל ליישר ישראל ולהכין ליבם‪ :‬שנאמר "הנה אנוכי שולח לכם‪ ,‬את אלייה‬ ‫הנביא" )מלאכי ג‪,‬כג(‪ .‬ואינו בא לא לטמא הטהור‪ ,‬ולא לטהר הטמא‪ ,‬ולא לפסול אנשים שהם בחזקת‬ ‫כשרות‪ ,‬ולא להכשיר מי שהוחזקו פסולין; אלא לשום שלום בעולם‪ ,‬שנאמר "והשיב לב אבות על בנים"‬ ‫)מלאכי ג‪,‬כד(‪.‬‬

‫ד ויש מן החכמים שאומרים שקודם ביאת המלך המשיח‪ ,‬יבוא אליהו‪ .‬וכל אלו הדברים וכיוצא בהן‪--‬‬ ‫לא יידע אדם היאך יהיו‪ ,‬עד שיהיו‪ :‬שדברים סתומים הן אצל הנביאים‪ .‬גם החכמים אין להם קבלה‬ ‫בדברים אלו‪ ,‬אלא לפי הכרע הפסוקים; ולפיכך יש להם מחלוקת בדברים אלו‪ .‬ועל כל פנים‪ ,‬אין סידור‬ ‫הווית דברים אלו ולא דקדוקן‪ ,‬עיקר בדת‪.‬‬ ‫ה ולעולם לא יתעסק אדם בדברי ההגדות‪ ,‬ולא יאריך בדברי מדרשות האמורים בעניינים אלו וכיוצא‬ ‫בהן; ולא ישימם עיקר ‪ -‬שאינן מביאין לא לידי אהבה‪ ,‬ולא לידי יראה‪ .‬וכן לא יחשב הקיצין; אמרו‬ ‫חכמים‪ ,‬תפוח דעתן של מחשבי קיצין‪ .‬אלא יחכה ויאמין בכלל הדבר‪ ,‬כמו שביארנו‪.‬‬ ‫ו ]ג[ בימי המלך המשיח‪ ,‬כשתתיישב מלכותו ויתקבצו אליו כל ישראל‪ ,‬יתייחסו כולם על פיו ברוח הקודש‬ ‫שתנוח עליו‪ ,‬שנאמר "וישב מצרף ומטהר ‪) ". . .‬מלאכי ג‪,‬ג(‪ .‬ובני לוי מטהר תחילה‪ ,‬ואומר זה מיוחס כהן‬ ‫וזה מיוחס לוי‪ ,‬ודוחה את שאינן מיוחסין לישראל‪ :‬הרי הוא אומר "ויאמר התרשתא להם ‪ . . .‬עד עמוד‬ ‫כהן‪ ,‬לאורים ולתומים" )עזרא ב‪,‬סג(‪ .‬הנה למדת שברוח הקודש מתייחסין המוחזקין‪ ,‬ומודיעין המיוחס‪.‬‬ ‫ואינו מייחס ישראל אלא לשבטיהם‪ ,‬שמודיע שזה משבט פלוני וזה משבט פלוני‪ .‬אבל אינו אומר על שהן‬ ‫בחזקת כשרות‪ ,‬זה ממזר וזה עבד ‪ -‬שהדין הוא שמשפחה שנטמעה‪ ,‬נטמעה‪.‬‬

‫ז ]ד[ לא נתאוו הנביאים והחכמים ימות המשיח ‪ -‬לא כדי שישלטו על כל העולם‪ ,‬ולא כדי שירדו‬ ‫בגויים‪ ,‬ולא כדי שינשאו אותם העמים‪ ,‬ולא כדי לאכל ולשתות ולשמוח‪ :‬אלא כדי שיהיו פנויין בתורה‬ ‫וחכמתה‪ ,‬ולא יהיה להם נוגש ומבטל‪ ,‬כדי שיזכו לחיי העולם הבא‪ ,‬כמו שביארנו בהלכות תשובה‪.‬‬ ‫ח ]ה[ ובאותו הזמן‪ ,‬לא יהיה שם לא רעב ולא מלחמה ולא קנאה ותחרות ‪ -‬שהטובה תהיה מושפעת‬ ‫הרבה‪ ,‬וכל המעדנים מצויין כעפר‪ .‬ולא יהיה עסק כל העולם‪ ,‬אלא לדעת את ה' בלבד‪ .‬ולפיכך יהיו‬ ‫‪111‬‬


‫גרסה ‪1‬‬ ‫חכמים גדולים‪ ,‬ויודעים דברים הסתומים העמוקים; וישיגו דעת בוראם כפי כוח האדם‪ ,‬שנאמר "כי מלאה‬ ‫הארץ‪ ,‬דעה את ה'‪ ,‬כמים‪ ,‬לים מכסים" )ישעיהו יא‪,‬ט(‪.‬‬

‫‪112‬‬


‫גרסה ‪1‬‬ ‫מקורות ששימשו לכתיבת ספר זה‪:‬‬ ‫]‪ [1‬ליבוביץ'‪ ,‬ישעיהו‪ .1999 .‬רציתי לשאול אותך ליבוביץ'‪ .‬כתר‪ .‬ירושלים‪.‬‬ ‫]‪ [2‬ליבוביץ'‪ ,‬ישעיהו‪ .1979 .‬יהדות‪ ,‬עם יהודי‪ ,‬ומדינת ישראל‪ .‬שוקן‪ ,‬ירושלים ותל‪-‬אביב‪.‬‬ ‫]‪ [3‬ששר‪ ,‬מיכאל‪ .1988 .‬ישעיהו ליבוביץ' על עולם ומלואו‪ .‬כתר‪ .‬ירושלים‪.‬‬ ‫]‪ [4‬ליבוביץ'‪ ,‬ישעיהו‪ .‬שיחות על "שמונה פרקים" לרמב"ם‪ .‬כתר‪ .‬ירושלים‪.‬‬ ‫]‪ [5‬קרטס‪ ,‬אימרה‪ .2002 .‬ללא גורל‪ .‬עם‪-‬עובד‪ .‬תל‪-‬אביב‪.‬‬ ‫]‪ [6‬עוז‪ ,‬עמוס‪ .2002 .‬על אהבה וחושך‪ .‬כתר‪ .‬ירושלים‪.‬‬ ‫]‪ [7‬קפליוק‪ ,‬אמנון‪ .12.4.2002 .‬עיתון "ידיעות אחרונות"‪.‬‬ ‫]‪ [8‬שביט‪ ,‬ארי‪ .14.11.2002 .‬עיתון "הארץ"‪.‬‬ ‫]‪ [9‬טוכמן‪ ,‬ברברה‪ .1986 .‬מצעד האיוולת‪ .‬ספרית מעריב‪ ,‬תל‪-‬אביב‪.‬‬ ‫]‪ [10‬שיפטן‪ ,‬דן‪ .1999 .‬כורח ההפרדה‪ .‬זמורה‪-‬ביתן‪ .‬תל‪-‬אביב‪.‬‬ ‫]‪ [11‬בן‪-‬ישראל‪ ,‬איציק‪ .16.4.2002 .‬עיתון "ידיעות אחרונות"‪.‬‬ ‫]‪ [12‬שטרסלר‪ ,‬נחמיה‪ .6.12.2001 .‬עיתון "הארץ"‪.‬‬ ‫]‪ - http://www.mfa.gov.il/mfa/go.asp?MFAH0ldc0 [13‬אתר משרד החוץ‪.‬‬ ‫]‪ - http://www.gush-shalom.org/ [14‬אתר גוש שלום ‪.‬‬ ‫‪ - http://www.gush-shalom.org/archives.html‬מאמרים ומסמכים‪.‬‬ ‫]‪ [15‬מרקוס‪ ,‬יואל‪ .4.6.2003 .‬עיתון "הארץ"‪.‬‬ ‫]‪ [16‬רוזנבלום‪ ,‬דורון‪ .4.6.2003 .‬עיתון "הארץ"‪.‬‬ ‫]‪ [17‬אתר של ממשלת ישראל‪.‬‬ ‫‪.http://www.nfc.co.il/archive/002-D-934-00.html?tag=12-10-31%20PM‬‬ ‫]‪ [18‬רובינשטיין אמנון‪ .29.6.2003 .‬עיתון "הארץ"‪.‬‬ ‫]‪ [19‬ון קרפלד מרטין‪ .‬מאי ‪ .2003‬מערכות‪ ,‬גיליון ��� .389‬הוצאת מערכות‪.‬‬ ‫]‪[20‬שביב יהודה‪ .‬תשל"ז‪ .‬ארץ נחלה – זכותנו על ארץ ישראל‪ .‬הוצאת המחלקה לדור הצעיר – המרכז העולמי של‬ ‫המזרחי והפוהמ"ז‪ .‬ירושלים‪.‬‬ ‫]‪ [21‬שריד יוסי‪ .14.7.2003 ,‬עיתון "הארץ"‪.‬‬ ‫]‪ .[22‬ליבוביץ'‪ ,‬ישעיהו‪ .1979 .‬שיחות על פרקי אבות ועל הרמב"ם‪ .‬שוקן‪ .‬ירושליים ותל‪-‬אביב‪.‬‬ ‫]‪ [23‬ידען ירון‪ .2.11.2003 ,‬עיתון "הארץ"‪.‬‬ ‫ידען ירון מצטט כתבה מהעיתון "יתד נאמן" מ‪.31.5.2000 -‬‬ ‫]‪[24‬עוזי ארד‪ ,‬עוזי דיין‪ ,‬יחזקאל דרור‪ .‬תשס"ד‪ ,‬נובמבר ‪ .2003‬מניפסט ציוני למדינת ישראל‪.‬‬ ‫הוגש לקונגרס הציוני הישראלי‪ .‬אתר הקונגרס‪www.zionist.org.il :‬‬ ‫]‪ [25‬שלג יאיר‪ .26.12.2003 ,‬עיתון "הארץ"‪.‬‬ ‫]‪ [26‬אורן אמיר‪ .30.12.2003 ,‬עיתון "הארץ"‪.‬‬ ‫]‪ [27‬גורלי משה‪ .28.12.2003 ,‬עיתון "הארץ"‪.‬‬ ‫]‪ [28‬רובינשטיין דני‪ .9.1.2004 ,‬עיתון "הארץ"‪.‬‬ ‫]‪ [29‬העצני נדב‪ .24.3.2004 ,‬עיתון "ידיעות אחרונות"‪.‬‬ ‫]‪ [30‬רוזנבלום‪ ,‬דורון‪ .14.4.2004 .‬עיתון "הארץ"‪.‬‬ ‫]‪[31‬מרקוס‪ ,‬יואל‪ 28.5.2004 .‬עיתון "הארץ"‪.‬‬ ‫]‪[32‬תמיר‪ ,‬יולי‪ 28.5.2004 .‬עיתון "הארץ"‪.‬‬ ‫]‪ [33‬שלח‪ ,‬עופר‪ .2003 .‬המגש והכסף‪ .‬כינרת‪ ,‬זמורה‪-‬ביתן‪.‬‬ ‫]‪ [34‬סאמט‪ ,‬גדעון‪ .4.6.2004 .‬עיתון "הארץ" ‪.‬‬ ‫]‪ [35‬גולן‪ ,‬אבירמה‪ .4.6.2004 .‬עיתון "הארץ" ‪.‬‬ ‫‪113‬‬


‫גרסה ‪1‬‬ ‫]‪ [36‬תמיר‪ ,‬יולי‪ .28.5.2004 .‬עיתון "הארץ"‬ ‫]‪ [37‬גולן‪ ,‬אבירמה‪ .‬עיתון "הארץ" ‪.29.6.2004‬‬ ‫]‪ [38‬מאמר המערכת‪ .‬עיתון "הארץ" ‪.1.7.2004‬‬ ‫]‪ [39‬שרגאי‪ ,‬נדב‪ .‬עיתון "הארץ" ‪.30.6.2004‬‬ ‫]‪ [40‬דרומי‪ ,‬אורי‪ .‬עיתון "הארץ" ‪ .16.6.2004‬כתבה הסוקרת את ספר זכרונותיו של אביעזר יערי‪.‬‬ ‫]‪ [43‬מוסף "הארץ"‪ ,27.8.2004 ,‬ע' ‪.68‬‬ ‫]‪ [44‬פרופ' אביעזר רביצקי‪ ,‬המכון הישראלי לדמוקרטיה ‪ -‬נייר עמדה ‪ - 50‬האם תיתכן מדינת הלכה?‬ ‫הפרדוקס של התאוקרטיה היהודית‪ .‬פרופ 'אביעזר רביצקי‪. 2004 ,‬‬ ‫]‪ [45‬פרופ' ידידיה שטרן' המכון הישראלי לדמוקרטיה – נייר עמדה ‪ - 48‬מדינה משפט והלכה‪ ,‬דת ומדינה‬ ‫]‪ [46‬אורן אמיר‪ .22.10.2004 .‬עיתון "הארץ"‪.‬‬ ‫]‪ [47‬הראל ישראל‪ .2.12.3004 .‬עיתון "הארץ"‪.‬‬ ‫]‪ [48‬רוזנבלום‪ ,‬דורון‪ .18.3.2005 .‬עיתון "הארץ"‪.‬‬ ‫]‪ [49‬הר‪-‬אבן‪ ,‬אלוף‪ .1989 .‬מלחמות ושלום‪ .‬קרני‪ .‬ירושלים‪.‬‬ ‫]‪ [50‬שביט‪ ,‬ארי‪ .05/07/2005 .‬עיתון "הארץ"‪ .‬רעיון עם יהונתן בשיא "ב‪ 16-‬באוגוסט תשתרר דממה גדולה"‪.‬‬ ‫]‪ [51‬פרונן‪ ,‬מנחם‪ .20/07/2005 .‬מוסף"הארץ"‪ .‬מכתב תגובה למקור ]‪" [50‬דווקא מתנחל פרימיטיווי כמוני"‪.‬‬ ‫]‪[52‬סופר‪ ,‬ארנון‪ .‬מרץ ‪ .2003‬ישראל – דמוגרפיה ‪ ,2020 – 2003‬סיכונים ואפשרויות‪ .‬אוניברסיטת חיפה‪.‬‬ ‫]‪[53‬סופר‪ ,‬ארנון וביסטרוב יבגניה‪ .‬אוקטובר‪ .2004‬ישראל – דמוגרפיה ‪ .2020 – 2004‬אוניברסיטת חיפה‪.‬‬ ‫]‪ [54‬בן‪ ,‬אלוף‪ .‬עיתון "הארץ" ‪.23.9.2005‬‬ ‫]‪ [55‬כהן‪ ,‬אדיר‪ .2004 .‬ספר הציטטות היהודי‪ .‬כנרת‪ .‬אור יהודה‪.‬‬ ‫]‪ [56‬יאיר שלג‪ .26/01/2006 .‬עיתון "הארץ"‪.‬‬ ‫]‪ [57‬יוסי ורטר‪ .28/01/2006 .‬עיתון "הארץ"‪.‬‬ ‫]‪ [58‬ארנון רגולר )רמאללה(‪ ,‬אלוף בן ועמוס הראל‪.27/01/2006 .‬עיתון "הארץ"‪.‬‬ ‫]‪ [59‬ישעיהו ליבוביץ' ‪ -‬שבע שנים של שיחות על פרשת השבוע‪.‬נדפס בישראל‪ .‬יוני ‪.2000‬‬ ‫]‪ [60‬סגל‪ ,‬זאב‪ .‬עיתון "הארץ" ‪.01.5.2005‬‬

‫‪114‬‬


‫גרסה ‪1‬‬

‫‪115‬‬


יהדות לפי ליבוביץ