Issuu on Google+

‫תנועת הצופים העבריים בישראל‬

‫תנועת הצופים העבריים בישראל‬ ‫האגף לחינוך‬

‫חוברת הדרכה‬ ‫מעורבות ומנהיגות‬ ‫תשע”ב ‪2011-2012 -‬‬

‫ע”ר‬

‫ע”ר‬


‫דבר המזכ״ ל‬ ‫מדריכים יקרים‪,‬‬ ‫תנועת הצופים ידועה בגודלה הרב‪ ,‬במפעליה המרשימים וביכולתה לקדם עשייה‬ ‫משמעותית בשבטים שלה‪.‬‬ ‫מאחורי מילים גדולות אלה‪ ,‬מסתתרת פעולה פשוטה‪ ,‬היא פעולת ההדרכה‪.‬‬ ‫הרגעים האלה‪ ,‬בהם מדריך צעיר כמוכם עומד אל מול חניכיו ונוטע בהם‬ ‫תפיסות וערכים‪ ,‬הם הרגעים בהם מתרחשת העשייה האמיתית ושם בדיוק‬ ‫נבחנים עוצמתה וחוזקותיה של התנועה‪.‬‬ ‫ברור לי כי יש בידיכם את היכולת והכישרון לחנך דור צעיר ערכי ומחוייב‪ ,‬דור‬ ‫חושב וביקורתי אשר יש בידיו את הכלים להמשיך את המסורת הצופית הענפה‬ ‫ואת העשייה החינוכית רבת השנים‪.‬‬ ‫האגף לחינוך‪ ,‬שוקד מידי שנה על הוצאתן של חוברות הדרכה אשר עוסקות‬ ‫בנושאים שונים ומגוונים אשר תפקידן הוא לעזור לכם במלאכת ההדרכה‪ ,‬יחד‬ ‫עם זאת קבלת חוברת היא רק השלב הראשון בתהליך‪.‬‬ ‫הדרכה איכותית מבוססת על למידת הנושא‪ ,‬התעמקות בו והתאמתו באופן‬ ‫ספציפי אל החניכים‪.‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬הדרכה איכותית מבוססת על הקשבה לחניכים‪ ,‬על אמונה ביכולתם ועל‬ ‫רצון אמיתי וכנה להיות עבורם מקור לידע ופיתוח אישי‪.‬‬ ‫אני סמוך ובטוח שאתם עושים עבודה חינוכית מצויינת‪.‬‬ ‫המשיכו כך‪.‬‬

‫בברכת הצופים‬ ‫חזק ואמץ‬ ‫גל בן שימול‬

‫‪1‬‬


‫מערך מעורבות ומנהיגות‬ ‫מנהיגות היא יכולתו של אדם או קבוצת אנשים להוביל אנשים אחרים אל עבר מטרה משותפת‪.‬‬ ‫מנהיגות קשורה בצורה ישירה להשפעה‪ .‬ויותר מכך‪ ,‬מנהיגות היא היכולת להשפיע על מוטיבציה של‬ ‫אנשים‪ .‬אנשים רבים שדנו בנושא המנהיגות תיארו שליטים ולא מנהיגים‪ ,‬ועל כן חשוב להבחין‬ ‫בין מנהיגות )‪ (Leadership‬לבין שלטון ‪ (Rulership).‬כאשר אנשים מצייתים לאדם מסוים בגלל שיש‬ ‫בידיו סמכות רשמית‪ ,‬לדוגמה‪ :‬מלך‪ ,‬מנהל‪ ,‬קצין בכיר – קשה להבחין אם הם פועלים מתוך רצונם או‬ ‫מתוך חשש לענישה מצד נושא הסמכות‪ .‬כך גם הדבר לגבי כוח‪ .‬כשאדם מציית לאיום המלווה באקדח –‬ ‫הוא מציית לכוח‪ .‬כאשר אדם מציית להוראות של רופא – הוא מציית לכוח המודרני‪ :‬ידע ומומחיות‪.‬‬ ‫נושא המנהיגות ופיתוחה העסיק פילוסופים ומדענים רבים במשך הדורות‪ .‬זהו מושג חמקמק שקשה‬ ‫להגדירו במדויק או לעמוד על טיבו ועל מרכיביו‪ .‬כיום מקובל לחשוב שמנהיגות היא יכולת מתמחה‪,‬‬ ‫כלומר קיימים סוגים רבים שלה‪ ,‬שכל אחד מהם מתאים לסוג אחר של מצבים‪ .‬לדוגמה‪ ,‬אדם שהצליח‬ ‫כמנהיג צבאי לא יצליח בהכרח כראש ממשלה או כמנכ"ל של חברת היי‪-‬טק‪.‬‬ ‫באשר למעורבות‪ ,‬מעורבות החברתית מוגדרת על פני רצף הנע מערנות לסובב דרך השתתפות ושיתוף לעבר‬ ‫עשייה למען האחר‪/‬הסביבה‪.‬‬ ‫רציונל‪:‬‬ ‫"פעם צופה‪ ,‬תמיד צופה"‪ .‬להיות חבר בתנועת הצופים משמע כי איכפת‪.‬‬ ‫נערים ונערות אשר הצטרפו לתנועת הצופים בהיותם בכיתה ד'‪ ,‬הגיעו לשבט פעמיים בשבוע ועברו פעילות‬ ‫ערכית וחינוכית‪ .‬כאשר התבגרו וכעת כאשר נמצאים בשכבה הבוגרת השתתפותם בצופים היא אחרת‬ ‫ומבחירה‪ .‬כלומר‪ ,‬מידי יום וכל היום נוכחים הם בשבט המהווה הכל בשבילם‪ .‬מקום מפלט‪ ,‬מקום שיש בו‬ ‫חברים‪ ,‬אוזן קשבת‪ ,‬כיף‪ ,‬משמעות ועוד‪ .‬כל חבר שכבה יכול להיקרא תחת הכותרת "מנהיג" ו‪/‬או‬ ‫"מעורב"‪ .‬ההזדמנות אשר ניתנת לאותם חברי שכבה להדריך‪ ,‬ולהורות את הדרך לחניכים צעירים מהם‬ ‫מפתחת כושר מנהיגות ומאפשרת מעורבות‪ ,‬הן בעשייה הצופית והן בחייהם הפרטיים‪ .‬במערך זה‪,‬‬ ‫ההתמקדות היא בהם ולא במשתמע שהם מנהיגים כמובן מאליו כי היותם חברי תנועת נוער‪ .‬הקשר בין‬ ‫הפעולות מעלה את הנושא למודעות‪ ,‬ומלדבר על עשייה ומעורבות החניכים עושים ואחכ מדברים‪ .‬פעולות‬ ‫שונות אשר מעלות לדיון שאלות שגורמות לחשוב ולשאול את "עצמי" כלומר כל אחד ואיפה נמצא ביחס‬ ‫לאיפה שרצה או היה מעוניין להיות‪.‬‬

‫הפעולות‪:‬‬ ‫‪ .1‬הגברת מודעות בדרך לעשייה חברתית‬ ‫‪ .2‬איזה מין איש חינוך אני‬ ‫‪ .3‬ממעשים קטנים למעשים גדולים‬ ‫‪ .4‬איזה מין מנהיג אני?‬ ‫‪ .5‬אדישות‬ ‫‪ .6‬בין ערכים להתנהגות‬ ‫‪ .7‬נתינה‬

‫‪2‬‬


‫פעולה ‪ 1‬הגברת מודעות בדרך לעשייה החברתית‬ ‫מטרות ‪:‬‬ ‫‪‬‬

‫הגברת המודעות בעשייה החברתית‪.‬‬

‫‪‬‬

‫ההכרה בכוחה של החברה להשפיע‪.‬‬

‫מהלך הפעולה‪:‬‬ ‫‪.1‬כל חניך מקבל שיפודים וכמה חתיכות של חוט ששמשון‪.‬‬ ‫מסבירים לחניכים שיש תחרות‪:‬‬ ‫הפרס הראשון מגיע לשלישיה‪ .‬לאותו אחד שלשניים שמשני צידיו יש את היצירה הכי יפה‪( .‬הפרס מתחלק‬ ‫בין השלושה)‪.‬‬ ‫פרס שני מגיע לחניך שהיצירה שלו הכי יפה‪.‬‬ ‫החניך שהיצירה שלו הכי גרועה עושה ‪ 5‬שיכובת שמיכה‪.‬‬ ‫אם בסוף המשימה נראה שיותר מחצי מהחניכים בחרו לעזור ולהשקיע בחניכים שלידם נחלק פרס לכל‬ ‫השכבה‪ ,‬אחרת רק את הפרסים האיישים‪ 15 .‬דק'‬ ‫דיון‪ - :‬לפעמיים השקעה באחר תניב יותר פירות מאשר השקעה בעצמך‪ 11 .‬דק'‬ ‫ מי בחר לעשות לבד?‬‫ מי בחר לעזור לחברים? ולמה?‬‫ (שאלה לחניך שראה חבר שמסתבך) מדוע לא עזרת לו?‬‫ לשאול את החניכים שישבו ליד החניך שהפסיד‪ -‬מדוע לא עזרו לו?‬‫ לחניך שהפסיד – האם ביקשת עזרה?‬‫‪ .2‬חלק א'‪ :‬כל חניך מקבל מדבקה וצריך להדביק אותה בנקודה הגבוהה ביותר בחדר מבלי להעזר בדבר‪.‬‬ ‫חלק ב'‪ :‬כל הקבוצה ביחד צריכה להדביק את המדבקה בנקודה הגבוהה ביותר‪.‬‬ ‫מסר‪ :‬ביחד אפשר להגיע גבוה יותר‪ 5 .‬דק'‬ ‫‪" .3‬שוק חיים"‪ -‬בחדר גדול‪ ,‬מציינים מקומות שהחניך עבר בהם לאורך החיים עד היום‪.‬‬ ‫לדוגמא‪ :‬ביה"ס‪ ,‬גן ילדים‪ ,‬גן שעשועים‪ ,‬שבט צופים‪ ,‬סבתא‪ ,‬השכנה‪ -‬מקומות פרטיים וציבוריים בהם עבר‬ ‫הילד עד כה‪.‬‬ ‫כל חניך מקבל סכום כסף ומתבקש לעבור במקומות באופן פרטי‪ ,‬ולהשאיר שם סכום כסף שהוא מוצא‬ ‫לנכון‪ ,‬ללא הגבלה‪ -‬לפי העדפתו‪ .‬כדאי לשמור סכום קטן בצד‪.‬‬ ‫מסר ‪ :‬נבדוק איזה מקום קיבל את הסכום הגבוהה ביותר וכמה כל חניך היה מוכן להשקיע בכל מקום‪ -‬זה‬ ‫מסמל את הקשר בין האימרה‪" -‬מקום שנותן לך‪ ,‬אתה נותן בחזרה"‪ 15 .‬דק'‬ ‫‪ .4‬דיון‪:‬‬ ‫‪‬‬

‫איך רואים החניכים את השוני בחברה ואיך הוא בא לידי ביטוי‪.‬‬

‫‪‬‬

‫מה אנחנו כחברה צריכים לעשות עם השוני‪.‬‬ ‫‪3‬‬


‫‪‬‬

‫לאן אנחנו רוצים להפנות את מירב הכוחות שלנו‪.‬‬

‫‪‬‬

‫נציע לחניכים לקנות ממתק בכסף שנותר להם‪ .‬לא נגלה שאין עוד שימוש לכסף‪ .‬אחרי‬

‫שחלק ייקנו וחלק לא‪ -‬נגלה להם‪.‬‬ ‫נשאל את מי שקנה‪ :‬איך אתה מרגיש עם הקניה? (מרווחים)‪.‬‬ ‫נשאל את מי שלא קנה‪ :‬את אתה מרגיש עם אי הקניה? בזבוז‪ ,‬פספוס‪.‬‬ ‫מסקנה‪ :‬כשיש לכם כלי בידיים ואתם לא מנצלים אותו‪ -‬זה נקרא בזבוז! הכלים ומגוון האפשרויות‬ ‫שמוצעות לכם הוא עצום‪ ,‬מגוון הפערים והעוולות בחברה "מספק" כל כך הרבה מקומות לתת בהם את‬ ‫הכלים שלנו! אי עשייה= בזבוז!‪.‬‬ ‫מקבלים על העשייה‪ ,‬האתגר האמיתי הוא לעשות ולא רק לדבר על בדברים‪ .‬האתגר האמיתי נמצא בעשייה‬ ‫ולא רק בהכרת הבעיה‪.‬‬ ‫רשימת ציוד‪:‬‬ ‫‪ ‬חוטי שמשון‬ ‫‪ ‬שיפודים‬ ‫‪ ‬הפתעה (סוכריות או משהו)‬ ‫‪ ‬מדבקות‪ /‬פלסטלינה‬ ‫‪ ‬שטרות כסף‬ ‫‪ ‬שלטים של המקומות‬

‫‪4‬‬


‫פעולה ‪ 2‬איזה מין איש חינוך אני ?‬ ‫המטרה‪:‬‬ ‫חניך השכבה יבנה את תפיסת עולמו כאיש חינוך כחבר בתנועת הצופים‬ ‫בניית תפישת עולם חינוכית דורשת חיפוש והעמקה בתהליכים וחוויות אישיות של האדם ‪ .‬בכדי לבנות את‬ ‫תפישת העולם יש לבקר במחוזות מן העבר אירועים ‪ ,‬משפחה ‪ ,‬דמויות ‪ ,‬חוויות אישיות ‪ ,‬נקודות שפל ‪,‬‬ ‫נקודות שיא וכו' ‪ .‬שאילת השאלות והפגישה הישירה עם אירועים אלו יפרשו בפנינו את התהליך החינוכי‬ ‫האישי אותו עברנו בחיינו‪ ,‬ויאפשרו לנו להבין מהיכן באנו‪ ,‬מי אנו כיום (כיצד עוצבה תפישת עולמי?)‪ ,‬ולאן‬ ‫אני הולך ( אני מאמין אישי חינוכי) ‪.‬‬ ‫מהלך הפעולה‬ ‫מסע אישי בציר הזמן ‪ ,‬והמקום של חיינו‪.‬‬ ‫החניכים יעברו בין תחנות שונות בקבוצות ‪ ,‬כאשר כל תחנה מציגה בפניהם נקודה בציר הזמן ‪ ,‬אירוע או‬ ‫מקום ‪ .‬בכל תחנה ינסו המשתתפים למצוא את נקודות ההשפעה‪ ,‬שעיצבו את תפישת עולמם‪.‬‬ ‫תחנה מס ‪ – 1‬גן ילדים –אהבה לילד‬ ‫הגננת אילנה בקריאת סיפור חינוכי לילדי הגן משחקי גן קריאה משתפת ‪,‬הצגה וכו'‪.‬‬ ‫‪ .1‬טראומה מגן הילדים?‬ ‫‪ .2‬מי היא הגננת שלי?‬ ‫‪ .3‬האם הגננת שלי אהבה אותי?‬ ‫‪ .4‬האם הגננת אהבה את כל ילדי הגן ? את מי היא שנאה?‬ ‫‪ .5‬האם כאנשי חינוך עלינו למחוק ממילונינו את הפועל לשנוא? האם אנו יכולי?‬ ‫‪ .6‬האם ישנו ילד רע? כיצד טיפלה הגננת באירועים חריגים בגן?‬ ‫‪ .7‬מהי אהבה בחינוך?‬ ‫תחנה מס ‪ – 2‬המשפחה – כבוד?‬ ‫מדורת השבט המודרנית – ישיבה משפחתית מול הטלויזיה תחרות פיצוח גרעינים‬ ‫שאלות לדיון‬ ‫‪ .1‬מי היא הדמות המשפחתית שהשפיעה עלי ? כיצד זה בא לידי ביטוי כיום?‬ ‫‪ .2‬מהי תפישת העולם החינוכית של הורי ? האם אני מסכים איתה כיום‪.‬‬ ‫‪ .3‬כיצד אגדל את ילדי ? מהי תפישת עולמי החינוכית כהורה?‬ ‫‪ .4‬האם הורים הם גם חברים?‬ ‫‪ .5‬האם כבוד להורים הוא משהו מוחלט ? במה זה מתבטא?‬ ‫‪ .6‬מהו כבוד ? למי הוא מיועד ? מהו כבוד בעיני ההורה?‬

‫‪5‬‬


‫תחנה מס ‪ – 3‬חניך בצופים – גבולות ?‬ ‫פעולה ראשונה בכיתה ד – שלפלף ‪ ,‬מספרים ואותיות עניבה‬ ‫שאלות לדיון‬ ‫‪ .1‬מי היא הדמות החינוכית שהשפיעה עלי בתנועה ? כיצד זה מתבטא?‬ ‫‪ .2‬במה השפיעו עלי מדריכי ? היכן זה מתבטא כיום‬ ‫‪ .3‬מהו האירוע שזיעזע אותי בתור חניך אצל מדריכי ( דבר שגיליתי עליהם‪ ,‬ראיתי ‪ ,‬שמעתי וכו)?‬ ‫‪ .4‬מהו המשפט שהולך איתי עד היום מהתנועה ? מיהי הדמות שאמרה אותו?‬ ‫‪ .5‬מה לעולם לא אחקה ממדריכי ?‬ ‫‪ .6‬האם המדריך ‪ /‬רכז שלי היו חברים שלי ? מהם הגבולות? למה הם נחוצים אם בכלל?‬ ‫‪ .7‬האם למרכז‪/‬מדריך שלי היתה תפישת עולם חינוכית ? כיצד היא השפיעה עלי?‬ ‫‪ .8‬מה לקחתי איתי מהתנועה?‬ ‫תחנה מס ‪ – 4‬בית הספר‬ ‫שיעור היסטוריה‪ -‬חידון היסטורי – ענישה?‬ ‫‪ .1‬דמות שלעולם חינוכית שלעולם לא אשכח ? למה ? מה לקחתי ממנה?‬ ‫‪ .2‬התגובה הכי? לא חינוכית מצד המערכת שחוויתי?‬ ‫‪ .3‬כיצד התבצעה ענישה בבית הספר שלי ? מה אני חושב על כך ‪.‬‬ ‫‪ .4‬מהו העונש שקיבלתי ולמדתי ממנו?‬ ‫‪ .5‬מהי ענישה בעני ?‬ ‫‪ .6‬האם המושג ענישה חינוכית קיים?‬

‫‪6‬‬


‫פעולה ‪ 3‬ממעשים קטנים למעשים גדולים‬ ‫רקע לפעולה‪ :‬בפעולה מוצגת מציאות של ‪ 2‬נושאים הדורשים עזרה ומעורבות של אנשים בחברה ‪,‬‬ ‫וההדגשה על תרומה של השכבה והשכב"ג ככוח שיכול לעשות המון בנושא‪.‬‬ ‫מטרות‪:‬‬ ‫הצגת צורך‪: 1‬‬ ‫מחלקים את הקבוצה ל ‪ 4,‬ולכל קבוצה נותנים חבילת קלפים אחת ודף הוראות למשחק ‪.‬הקבוצות‬ ‫יושבות רחוק אחת מהשניה‪.‬‬ ‫צריך להמציא משחקי קלפים ‪.‬למשל ‪ :‬יניב ‪,‬אבל שצריך להגיע בדיוק ל ‪ 33 ,‬משחק שצריך לגמור בו את‬ ‫הקלפים וכד ‪'.‬בכל‬ ‫מקרה ‪,‬המטרה היא אישית – לנצח!!‬ ‫אומרים לחניכים שהם צריכים לשחק ‪ 2‬סיבובים רגילים עם ההוראות ‪,‬ועוד ‪ 2‬סיבובים בלי לדבר ובלי‬ ‫ההוראות ‪.‬אח"כ‬ ‫מעבירים ‪ 2‬אנשים מכל קבוצה לקבוצה אחרת ורואים מה קורה ‪.‬מה שאמור לקרות הוא שהחניכים‬ ‫ה"חדשים "בקבוצות לא‬ ‫יבינו מה קורה ‪,‬והשאר ינצחו אותם‪.‬‬ ‫דיון ‪ :‬חשיפת מהי מטרת כל משחק קלפים‬ ‫איך הרגישו החניכים ה"חדשים "אחרי שעברו קבוצה ? האם הבינו הכל ?האם היה להם נעים ? האם‬ ‫עזרו להם או שהקבוצה‬ ‫ניסתה לנצח ? מדמים עכשיו חניכים חדשים ל" שונים "ואת הקבוצה ל" חברה ‪".‬איך מרגיש מישהו שונה‬ ‫בקבוצה ? לנסות‬ ‫להשליך את זה על נכים‪/‬עיוורים‪/‬אוטיסטים ‪.‬האם אנחנו עוזרים להם?‬ ‫אם למשל קורה ש ‪ 2‬חניכים" חדשים "משחקים לפי החוקים שלהם ‪,‬הקודמים והם חושבים שהם‬ ‫מנצחים ‪.‬מה זה בעצם???‬ ‫אולי הם חושבים שזה ניצחון ‪,‬אבל על פי חוקי החברה בה החזק שורד ‪ ,‬הם לא ניצחו) למשל נכים ‪,‬שהם‬ ‫מצליחים בפעולות‬ ‫קטנות ויומיומיות זה מעולה בשבילם ‪,‬אבל בחברה ‪,‬בעבודה ‪,‬וכו ‪',‬הם פחות מצליחים כי הם פשוט‬ ‫שונים‪(.‬‬ ‫מסבירים להם שזו פשוט הצגה של מציאות ‪,‬לא יותר מזה ‪,‬ועוברים הלאה‪.‬‬ ‫הצגת צורך ‪: 2‬‬ ‫יש צורך בלוח קטן וטוש‪.‬‬ ‫מסבירים להם שהם ראשי משפחה של ‪ 4‬נפשות ‪) 2‬הורים ‪ , 2‬ילדים ‪(.‬שואלים אותם בשלב ראשון על מה‬ ‫לדעתם מוציאים את‬ ‫הכסף לחודש בבית ‪.‬התשובות למשל ‪ :‬אוכל ‪,‬שכ"ד ‪,‬מים ‪,‬חשמל ‪,‬ארנונה ‪,‬גז ‪,‬ביטוחים ‪,‬בריאות ‪,‬חינוך ‪,‬‬ ‫מיסים ‪,‬חוגים לילדים‪,‬‬ ‫טלויזיה ‪,‬אינטרנט ‪,‬בילויים אוטו וכו‪'.‬‬ ‫עכשיו מבקשים מהם לנסות לחלק ‪ ₪ 4500‬לכל הדברים הללו ! זה בלתי אפשרי הרי ‪,‬אבל מנסים בכל‬ ‫זאת ‪.‬מתחילים משכ"ד‬ ‫ואוכל ‪ ,‬ומייד מגיעים ל ‪ ₪ 3500-4000‬ואז גומרים את הכס‪,‬ף ‪.‬רואים על מה ויתרנו בדרך ‪.‬שואלים‬ ‫אותם האם הסכום מספיק?‬ ‫כמובן שלא‪.‬‬ ‫מסבירים ש ‪ ₪ 6600‬עפ"י נתוני ביטוח לאומי הוא הסכום המינימלי לקיום משפחה של ‪ 4‬נפשות בעשירות‬ ‫התחתון ! ו‪4500‬‬ ‫‪ ₪‬הוא קו העוני ! ו ‪ 1500000‬אנשים חייו מתחתיו !!! בהם ‪ 700000‬ילדים ‪,‬כל ילד שלישי בארץ עני!‬

‫‪7‬‬


‫מדברים איתם על האיסוף בפיקוס ‪,‬ומכאן מגיעים למסקנה שהמספרים מייצגים אנשים אמיתיים ! שאי‬ ‫אפשר לדעת מי עני ומי‬ ‫לא ‪,‬אדם יכול להיות נכה ‪,‬עבר תאונה ‪,‬או עשיר שפתאום ירד מנכסיו ואני שואלים ‪ ,‬הוא עני ?? יש לו‬ ‫דירה ענקית ‪.‬ולאיודעים את האמת‪.‬מסבירים שאין מאיפה למדינה לתת כסף ‪.‬המדינה לא רוצה‪/‬יכולה‪/‬יש‬ ‫לה דברים יותר חשובים אבל אין כסף למלחמה בעוני! אין משרד ממשלתי מיוחד ‪,‬אין מיליארדר‬ ‫אמריקאי – כלום !!! לכן ‪,‬בתור תושבי דמוקרטיה ‪ ,‬אנחנו המדינה וגם לנו ישאחריות חברתית לדאוג‬ ‫לשכבות החלשות שרק הולכות ומתעצמות מבחינה מספרית ‪.‬מה עושים ? רעיונות – איסוף מזון‪,‬‬ ‫בגדים וכו 'צריך להגיש להם את החשיבות של מה שהם עושים ‪.‬שהם אוספים מזון זה פשוט לתת אוכל‬ ‫לאנשים כדי שיחיו! כל אורז שהם אוספים הולך ישר לשולחן של משפחה ! להסביר להם על החשיבות‬ ‫והשליחות של הצופים ‪,‬איזו מסגרתמדהימה זו לעשייה חברתית ‪,‬הם לא צריכים לחכות ל" וועדת‬ ‫קהילה "או לדברים דומים ‪,‬פשוט לקחת יוזמה בתור אנשים‪ ,‬שכבה ‪,‬גדוד ‪,‬לא משנה מה ‪,‬ולעשות משהו‬ ‫שישנה את השבט ואת הקהילה סביבם‪.‬‬ ‫מסבירים שהצגנו ‪ 2‬מציאויות הקיימות בקהילה פה קרוב ‪,‬מסביב ‪,‬ואנחנו חייבים לעשות משהו כדי לשפר‬ ‫את החיים בקהילה‪.‬לא לשנות את העולם בגדול ‪,‬להתחיל בקטן) !!! מעבר טוב לנושא הבא‪(.‬‬ ‫מקריאים להם את הסיפור על ניר פורז – ואז יש שאלות ‪ :‬האם הוא פראייר שנכנס לבית שידע שאולי‬ ‫ימות בו ? האם פראיירשבא בחפש"ש שלו ?? מה זה פראייר בעצם??‬ ‫הסבר ‪ :‬בשבילנו פראייר זה מישהו ששומר על האחים שלו בדיוק שחברים שלו קוראים לו לצאת ‪,‬שבא‬ ‫לימי עבודה בשבטבדיוק שיש גשם ושלאף אחד אין כוח לבוא ‪,‬שעוזר למורה שלו אם היא מבקשת ממנו ‪.‬‬ ‫דרך חיים של עשייה ועזרה לא מתוךרצון להראות ‪,‬אלא מתוך אמונה ! זה ה" פראייר ‪".‬לניר פורז היו‬ ‫חיים של נתינה ‪,‬ורק מתוך כל החיים הללו הוא הגיע למשפטשל נתן זך שהיה מקריא לחייליו" לתת בלי‬ ‫רצון לקחת ולא מתוך הרגל כמו שמש שזורחת כמו צל שנופל ‪".‬כלומר ‪,‬לתת מתוךהרגל ‪,‬מתוך משהו‬ ‫שברור שצריך לעשות!! לא צומחים גיבורים יש מאיין !!!הגיבורים של מחר אלו האנשים שעושים את‬ ‫הדברים ה" פראיירים "של היום ‪.‬שחיים חייםשל נתינה מלאה ‪,‬רק הם מהמעשים הקטנים יעשו בעתיד‬ ‫מעשים גדולים‪.‬ביום שישי ‪,‬ט 'בחשון תשנ"ה ‪, 14‬באוקטובר ‪ 1994 ,‬נזקקו ניר פורז וחייליו לכל כוחות‬ ‫הגוף ותעצומות הנפש שאותם חישלו בסיירת‪.‬חמישה ימים לפני כן חטפה חוליית מחבלים פלסטינאים‬ ‫חייל צה"ל ‪,‬נחשון וקסמן ‪.‬המדינה כולה עצרה את נשימתה ‪,‬כשנחשפה בתקשורת תמונתו של נחשון‬ ‫השבוי בידי חוטפיו האכזרים ‪.‬לאחר חיפושים אינטנסיביים ועבודת מודיעין רחבת‪-‬היקף של כל זרועות‬ ‫הביטחון ‪,‬התגלה הבית שבו הוחזק נחשון ‪ -‬בשולי הכפר ביר‪-‬‬ ‫נבאללה מצפון לירושלים ‪,‬לא רחוק משכונת רמות שבה התגורר ‪.‬ושוב ניסו ארגוני הטרור את כוחם‬ ‫בסחטנות‪ ,‬תוך ניצול הרגישות הישראלית לחיי אדם ‪.‬חייו של נחשון וקסמן ‪,‬הודיעו המחבלים ‪,‬נתונים‬ ‫בכף ‪,‬אלא אם יתמלאו דרישות כאלה ואחרות עד למועד מוגדר ‪.‬למרות הקושי העצום בפריצה לבית ‪,‬‬ ‫שבו מבוצרים שלושה מחבלים חמושים ‪,‬החליטה הממשלה לא להיכנע למחבלים ולנסות לשחרר את‬ ‫נחשון‪.‬היה זה אך טבעי שהמשימה המורכבת תוטל על היחידה ;והיה זה אך טבעי שבמסגרת היחידה‬ ‫הוטלה המשימה על צוותו של ניר‪ .‬ניר עצמו כבר היה בחופשת שיחרור ‪,‬והיה זה רק טבעי שהוא הוזעק‬ ‫והתייצב מיד ‪ -‬בלי שאלות מיותרות ‪,‬בלי פקפוקים‪.‬‬ ‫על תפקודו של ניר במהלך המבצע אין לנו עדות נאמנה מזו של מפקד היחידה "‪:‬ביום שישי ‪, 14‬‬ ‫באוקטובר‪, 1994‬פרץ כוח של היחידה לבית שבו הוחזק נחשון וקסמן ז"ל ‪,‬במטרה לשחררו ‪.‬ניר היה בעת‬ ‫הפריצה בראשהכוח ‪,‬ושאר החיילים מהצוות שלו מיד אחריו ‪.‬ניר הגיע במהירות לדלת החדר שבו הוחזק‬ ‫החטוף ‪,‬וניסה לפרוץפנימה ולהציל את חייו של נחשון ‪.‬במהלך פעולה זו גילה אומץ לב ונחישות יוצאת‬ ‫דופן ‪.‬ניר היווה דוגמא אישיתוהשרה מנהיגות וביטחון על החיילים בכוח בנסיבות מסוכנות ודורשניות‬ ‫‪8‬‬


‫שאין למעלה מהן ‪.‬אני ושאר אנשיהיחידה לא הופתענו ‪.‬לאורך כל שירותו התגלה ניר כחייל ומפקד‬ ‫למופת"‪...‬על מנהיגותו ונחישותו במהלך הקרב שבו נפל ‪,‬זכה ניר ז"ל לצל"ש הרמטכ"ל ‪.‬בהנמקה לצל"ש‬ ‫נכתב" ‪:‬סרן ניר‬ ‫פורז ז"ל הוביל את הכוח הפורץ ‪...‬תוך גילוי תעוזה ‪,‬נחישות ‪,‬דבקות במשימה ואומץ‪-‬לב יוצאי‪-‬דופן ‪,‬‬ ‫עליהם‬ ‫שילם בחייו ‪.‬בתפקידו השרה ניר ז"ל ביטחון על כוח הפריצה והיווה דוגמא אישית‪".‬‬ ‫‪----------------------‬‬‫שאל את חניכיך האם הגיבור הוא פראייר ולו יכלו ‪,‬האם היו נוהגים כמותו‬ ‫סיכום ‪ -‬כמובן שאיש לא יאמר שניר פורז הוא פראייר למרות שהסתכן והקריב את חייו כאשר יכל להגן‬ ‫עליהם‬ ‫למדריך ‪:‬בפעולה סיפרנו על מעשה הגבורה של ניר פורז ‪.‬לפניך עוד פרטים על סיפור חייו של ניר פורז –‬ ‫שכולם בסימן הנתינה‪.‬‬ ‫לתת בלי רצון לקחת ‪ /‬ניר פורז הי"ד‬ ‫מאת בנימין נתניהו‬ ‫חייליו קראו לו" אבא ניר ‪".‬לאחר מותו כתבו" ‪:‬עתים היה נדמה שאתה מעין אח גדול ‪,‬הנותן משוב לכל‬ ‫מעשינוודואג לפרגן במידת הצורך ‪,‬אך התחושה החזקה מכל ‪,‬שקיננה בליבנו ‪,‬היתה כאילו היינו בניך ‪.‬‬ ‫אבא ניר ‪,‬בכל משימה ומטלה שצצה ‪,‬התנדבת להשתתף ‪.‬מיד כינסת אותנו ‪ -‬ילדיך ‪ -‬ומודיע לנו בעיניים‬ ‫בורקות ובחיוך ערמומי נסוך על פניך ‪,‬ואנחנו נסחפנו אחריך ‪,‬חדורי אמונה ‪".‬אבל ניר פורז עצמו כמעט‬ ‫ולא הספיק לפנות בשם אבא "לאיש שהולידו ‪.‬בן שנתיים היה כשהתייתם ‪,‬ומאז ואילך גדל בצל דמותו‬ ‫של הגיבור שנפל ‪ -‬עד שנפל גם הוא בגיבורים ‪,‬בשנה העשרים וארבע לחייו הקצרים‪.‬‬ ‫במלחמת יום הכיפורים הוצב מעוז פורז בטייסת" סקייהוקים "וביצע שורה של גיחות קרב והפצצה‬ ‫במשך שנים‪-‬‬ ‫עשר הימים הראשונים למלחמה ‪.‬הוא היה עכשיו מן המבוגרים שבטייסים ‪,‬כמעט בן ארבעים ‪,‬אך עובדה‬ ‫כרונולוגית זו לא השפיעה עליו ‪.‬הוא טס ללא לאות וללא פחד ‪,‬כמו הטייסים הצעירים ‪,‬ואולי אף התעלה‬ ‫עליהםבתחום זה ‪,‬בזכות נסיונו הרב ‪.‬ב ‪- 18‬באוקטובר לא שיחק לו המזל ‪.‬מטוסו ספג פגיעה ישירה של‬ ‫טיל מצרימעל תעלת סואץ ‪,‬וכך מצא מעוז פורז את מותו ‪.‬הוא השאיר אחריו אלמנה ‪ -‬מתיה ‪,‬שתי בנות‬ ‫תמר ועמית ובן קטן ‪ -‬ניר ‪,‬שהיה אז ‪,‬כאמור ‪,‬בן שנתיים בלבד‪.‬‬ ‫כבר בנערותו ניכרה בו רוח של התנדבות ונתינה ‪.‬כשלמד בתיכון" רוטברג "ברמת השרון השקיע שעות‬ ‫רבות בטיפוח הספריה של בית הספר ‪.‬במקביל היה תלמיד מבריק וסיים בהצטיינות את הלימודים‬ ‫במגמת אלקטרוניקה ומחשבים ‪.‬כשהתקרב מועד הגיוס ‪,‬החליט שעליו לבוא מוכן בצורה מקסימלית ‪.‬‬ ‫לשם כך פנה לקורס הכנה לצה"ל שבו רכש ידע ‪,‬כושר ומיומנות לקראת השירות הצבאי ‪,‬ומעל לכל את‬ ‫ידידותו של המדריך יובל עילם ‪.‬חרף הבדל הגילים ביניהם ‪,‬הם נעשו לחברים בלב ונפש וסיפקו זה לזה‬ ‫חיזוק ברוח של נתינה ועשייה ‪.‬לאחר קורס ההכנה ניגש ניר למבדקי טיס ‪,‬ועבר אותם בהצלחה מלאה ‪.‬‬ ‫בשבילו היה זה ענייין טבעי ביותר ‪.‬הוא חש ‪,‬כדברי השיר הנודע של חיל האויר ‪,‬כי" את המנגינה הזאת‬ ‫אי אפשר להפסיק‪ ".‬אם מטוסו של אביו הופל במלחמה ‪,‬יבוא הוא על מקומו ויחרוש את השחקים ‪.‬אבל‬ ‫כבן למשפחה שכולה לא היה די בהחלטה ובנכונות שלו ‪.‬הוא נזקק לחתימתה של האם ‪,‬ומתיה סירבה‬ ‫לחתום ‪.‬היא הציעה לניר לתרום לצה"ל מכישוריו בתחומים שבהם התמחה בבית‪-‬הספר ‪:‬אלקטרוניקה‬ ‫ומחשבים ‪.‬אבל ניר לא ויתר ‪.‬הוא הפעיל לחצים באמצעות קרוב��ם וחברים ‪,‬ובסופו של דבר הושגה‬ ‫פשרה ‪:‬האם האוהבת הסכימה לחתום על כל צורת שירות ‪ -‬חוץ מטיס ‪.‬לניר היה ברור כבר מההתחלה‬ ‫כי הבחירה הבאה בתור היא" היחידה ‪" -‬סיירת מטכ"ל‪ .‬אמר ועשה‪.‬‬ ‫‪9‬‬


‫חמוש בהמון רצון ונחישות ‪,‬ניגש אל סדרת המבחנים והמבדקים ליחידה ועבר אותם בהצלחה רבה ‪.‬‬ ‫ושוב לא היה די בהחלטתו ובהצלחתו ‪.‬גם ביחידה ניסו להניאו מלממש את כוונתו ‪,‬בשל היותו בן‬ ‫למשפחה שכולה ‪,‬אך הוא התעקש ולבסוף ניצח ‪.‬מכאן נפתחה הדרך לחמש שנים מלאות פעילות ‪,‬תחילה‬ ‫כלוחם בסיירת ‪,‬ואחר‪-‬כך כמפקד צוות‪ .‬אופי מיוחד יש להם ‪,‬ללוחמי היחידה ‪.‬בפעולותיהם הנועזות הם‬ ‫בודקים ללא הרף את הגבול המעורפל בין האפשרי לבלתי‪-‬אפשרי ;ליתר דיוק ‪,‬הם דוחפים את הגבול‬ ‫הזה בהתמדה כלפי מעלה ןמרחיבים את תחומו של האפשרי ‪,‬גם אם מערכות שלמות ניסו לקבע אותו‬ ‫לפני כן ‪.‬כך הגדיר ניר באחד ממכתביו את ייחודה של הסיירת" ‪:‬היכולת שלנו לבצע משימות שנראות‬ ‫כבלתי אפשריות ‪".‬את היכולת הזאת הוא ניסה לממש בעצמו כלוחם ולהנחיל אותה לחייליו כמפקד‬ ‫צוות ‪.‬על הצלחתו יעידו דברים שכתב מפקד היחידה למשפחתו של ניר‪:‬‬ ‫"בפעילות היחידה אנו נדרשים ללא הרף להבחנה הקשה שבין קצה גבול יכולתנו לבין מה שפשוט בלתי‪-‬‬ ‫אפשרי ‪.‬קצינים ולוחמים כניר מאפשרים לנו באומץ‪-‬ליבם ובקור‪-‬רוחם לפעול בגבול המגבלות ‪,‬באזורים‬ ‫בלתי‪-‬ממופים ומאיימים ‪,‬אך הכרחיים לבטחון ישראל‪".‬מהיכן נשאבים הכוחות הכמעט בלתי‪-‬אנושיים‬ ‫ללכת על הגבול הזה ולנסות להרים אותו ?מהיכן באההמוטיבציה של העושים במלאכה ?האם יש כאן‬ ‫רק רצון להצטיין ‪,‬להתבלט ‪,‬להיות הטוב ביותר? ניר נתן על השאלות האלה תשובה חד‪-‬משמעית ‪:‬ביסוד‬ ‫הכל עומד הרצון לתת ולתרום ‪.‬חייליו של ניר מספרים‬ ‫שתמיד היה אומר להם" ‪:‬לתת בלי לרצות לקחת ולא מתוך הרגל ‪ -‬כמו שמש שזורחת ‪,‬כמו צל שנופל ‪".‬‬ ‫כך אמר ‪,‬וכך גם נהג כלוחם וכמפקד ‪.‬והנתינה הזאת ‪,‬מן הראוי לזכור ‪,‬היא תמיד עלומה ונסתרת ‪.‬אי‪-‬‬ ‫אפשר לקרוא‬ ‫על המבצעים בעיתונים או לראותם בטלוויזיה ‪.‬אי‪-‬אפשר אפילו לספר לחברים או" להשוויץ "לפני בני‬ ‫המשפחה‬ ‫הקרובים ‪.‬הכל נעשה בקול דממה דקה ‪.‬בלי תקשורת ויחצנות ‪,‬בלי צלמים צמודים ‪.‬הכל מתוך אמונה‬ ‫עמוקה‬ ‫בנתינה אמיתית למען העם והמדינה‪.‬‬ ‫אצל ניר כמפקד התבלט קו ייחודי ‪,‬שמעט מפקדים זוכים לממשו ‪:‬שילוב נדיר של מפקד קשוח ‪,‬הדורש‬ ‫מחייליו‬ ‫את רמת הביצוע והמקצוענות הגבוהה ביותר ‪,‬המפגין בעצמו את הרמה הזאת ‪,‬והעושה זאת תוך כדי‬ ‫היותו‬ ‫חבר קרוב ‪,‬הדואג לחייליו ומקיים קשר אנושי אתם‪.‬‬ ‫בזכות הקשר המיוחד הזה נקרא" אבא ניר ‪".‬בזכותו הצליח לסחוף את חייליו לכל משימה ולכל אתגר ‪.‬‬ ‫כדבריהם‬ ‫של אנשי הצוות ‪,‬שפעלו תחת פיקודו" ‪:‬כפזמון חוזר שינסנו מותנינו ושעטנו אחריך ‪,‬כאשר אנו שואבים‬ ‫ממך את‬ ‫הנחישות והתעוזה ‪,‬ובעת ובעונה אחת גם את האיפוק וקור‪-‬הרוח‪".‬‬ ‫סבתו וסבו של ניר עלו לארץ מרוסיה ונאחזו בקרקע ‪.‬אביו לחם באויר והתייצב מול טרוריסטים ‪.‬ניר‬ ‫פורז היה‬ ‫חוליה מפוארת בשלשלת הזאת ‪.‬אנו זוכרים את מופת חייו וגבורתו בסימן דבריו המופלאים לחייליו ‪:‬‬ ‫"לתת בלי‬ ‫לרצות לקחת ולא מתוך הרגל ‪ -‬כמו שמש שזורחת ‪,‬כמו צל אשר נופל ;"כמתנדב נועז מטבע בריאתו‪.‬‬ ‫מתוך ‪:‬ספר הגבורה ‪ /‬מיכאל בר זוהר‬

‫‪11‬‬


‫פעולה ‪ 4‬איזה מין מנהיג אני?‬ ‫מטרות‪:‬‬ ‫‪ .1‬החניך יבחן את מקורות הכח שלו כמנהיג‪ ,‬ואת הזכות שלו להנהיג‪.‬‬ ‫‪ .2‬החניך יבחן את סגנון המנהיגות האישי שלוץ‬ ‫‪ .3‬החניך יכיר את המונח "מנהיגות חינוכית בצופים"‬ ‫מהלך הפעולה‪:‬‬ ‫משחק פתיחה‪:‬‬ ‫מולקולות או כל משחק אחר שיחלק את הקבוצה לקבוצות של שלושה חברים‪.‬‬ ‫שלב ראשון‪ ,‬המכירה‪:‬‬ ‫נערוך מכירה פומבית של כל מרכיבי המנהיג‪ .‬נחלק אותם לשלושה מרכיבים‪ :‬תכונות‪ ,‬מראה‪ ,‬סגנון‪.‬‬ ‫כל קבוצה מקבלת ‪ ₪ 1111‬שבהם היא צריכה לקנות את מרכיבי המנהיג שלה‪ .‬הרעיון הוא שכל קבוצה‬ ‫תנהל דיון על כל מרכיב שהיא קונה‪ ,‬ותחליט איפה היא רוצה להשקיע את הכסף‪.‬‬ ‫נחייב כל קבוצה להשקיע לפחות ‪ ₪ 211‬בכל אחד מהמרכיבים‪.‬‬ ‫המרכיבים יהיו תלויים על הקיר וכל קבוצה שרוכשת מרכיב תקבל אותו מידי המוכר (המדריך) תמורת‬ ‫כסף‪.‬‬ ‫לפני תחילת המכירה כל קבוצה תצטרך לגבש לעצמה את המנהיג שלה ולהחליט עד כמה היא משקיעה בכל‬ ‫מרכיב‪.‬‬ ‫זמן‪ 31 :‬ד'‬ ‫שלב שני‪ ,‬ההצגה‪:‬‬ ‫על הלוח נצייר טבלה בת שלוש עמודות‪ .‬הראשונה‪ ,‬מנהיגות חינוכית‪ .‬השניה‪ ,‬מנהיגות אחרת‪ .‬השלישית‪,‬‬ ‫חופף ‪ /‬נתון לדיון‪.‬‬ ‫כל קבוצה תציג את המנהיג שלה‪ .‬את כל אחת מהתכונות נרשום בעמודה המתאימה לה לפי הטבלה‬ ‫המצורפת‪( .‬נספח מס' ‪)2‬‬ ‫זמן‪ 21 :‬ד'‬ ‫שלב שלישי‪ ,‬דיון‪:‬‬ ‫‪ ‬מה נותן לי את הזכות להנהיג? (דוגמ"ש‪ ,‬אמונה בצדקת הדרך‪ ,‬השקפת עולם וכד')‬ ‫‪ ‬מי נותן לי את הזכות להנהיג? (החניכים‪ ,‬ההורים‪ ,‬הממונה וכד')‬ ‫‪ ‬מה ההבדלים בין שתי העמודות?‬ ‫זמן‪ 31 :‬ד'‬

‫‪11‬‬


‫שלב רביעי‪ ,‬סיכום‪:‬‬ ‫‪ ‬בסיסה החשוב ביותר של מנהיגות חינוכית הוא קיום דיאלוג בין המנהיג למונהג‪.‬‬ ‫‪ ‬המנהיגות החינוכית שונה מסוגי מנהיגות אחרים (צבאית‪ ,‬עסקית‪ ,‬מדינית וכד') בכך שהיא אינה‬ ‫מונעת מכח או מסמכות‪ .‬המנהיגות החינוכית ניתנת לנו מאמונתנו בצדקת הדרך ומהשקפת‬ ‫העולם החינוכית שלנו‪ ,‬והיא מושתתת על דוגמא אישית‪.‬‬ ‫‪ ‬נסביר את המונח "נאה דורש נאה מקיים"‪.‬‬ ‫‪ ‬נסיים בכך שמכאן אנחנו צריכים לצאת ולגבש לנו את תפישת העולם החינוכית שלנו ומתוכה‬ ‫לבסס את המעמד שלנו כמנהיגים בצופים‪.‬‬ ‫‪ ‬מנהיגות חינוכית מתאפשרת רק כאשר המנהיג מספיק בטוח בעצמו וביכולות שלו והוא לא מחייב‬ ‫את עצמו לשמור אצלו מקורות כוחניים וריכוזיים‪.‬‬ ‫זמן‪ 11 :‬ד'‬

‫הערות למדריך‪:‬‬ ‫‪ .1‬בכל שלבי הפעולה חשוב לציין שאין "אמת אחת"‪ ,‬ישנו סגנון המנהיגות הרצוי לתנועה חינוכית‪,‬‬ ‫אך יחד עם שאת יש להתאים את סגנון המנהיגות לרש"גד ‪ /‬רש"צ ולצוות‪.‬‬ ‫‪ .2‬יש לשים לב לחניכים שמגיעים עם דעה מאוד מגובשת ולהיזהר שאנחנו לא מכניסים אותם‬ ‫ל"אנטי"‪.‬‬ ‫‪ .3‬חשוב שהחניכים יבינו את היתרונות שבמנהיגות החינוכית ומדוע היא המתאימה ביותר לתנועת‬ ‫הצופים‪.‬‬ ‫מנהיגות חינוכית ומנהיגויות אחרות‪:‬‬

‫תכונות‬

‫מנהיגות חינוכית‬

‫מנהיגות אחרת‬

‫חופף ‪ /‬נתון לדיון‬

‫פתיחות ‪ /‬סבלנות‬

‫קיצוניות ‪ /‬יהירות‬

‫אחריות ‪ /‬כריזמטיות ‪/‬‬ ‫אסרטיביות ‪ /‬ביקורתיות ‪/‬‬ ‫ביטחון עצמי ‪ /‬דעתנות‬

‫‪12‬‬


‫מראה‬

‫לא קיצוני לשום כיוון‬

‫דיבור נמוך ‪ /‬דיבור בוטה ‪ /‬ידיים‬ ‫על המותניים ‪ /‬משקפי שמש ‪/‬‬

‫מדוגם ‪ /‬פירסינגים ‪ /‬זרוק‬

‫סגנון‬

‫דוגמא אישית ‪ /‬הקשבה ‪ /‬החלטה‬ ‫צוותית ‪ /‬מחליט ביחד עם הצוות‬

‫כשאני עובר ליד חניכים הם‬ ‫משפילים מבט ‪ /‬דיסטנס ‪/‬‬ ‫מסתוריות ‪ /‬קשוח ‪ /‬מכריע ‪/‬‬

‫כשאני מדבר כולם שותקים‬

‫‪13‬‬


‫פעולה ‪ 5‬אדישות ‪ -‬יושב על הגדר‬ ‫מושיבים את כולם‪ .‬מחלקים לארבע קבוצות‪ .‬בוחרים ראש קבוצה‪ .‬הם יהיו המתנדבים למתודה הקרובה‪.‬‬ ‫לוקחים אותם לצד ואומרים להם שאנחנו הולכים להוריד להם סטירה‪ .‬על כל אחד להגיב באופן שונה‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫מקופלת‬

‫לקלל אותי וללכת לבכות בצד‬ ‫לשתוק ולשבת‬ ‫לקלל אותי ולחזור לשבת עם כולם‬ ‫להחזיר לי מכות‬

‫מתחלקים ל ‪ 4 -‬קבוצות‪ .‬כל קבוצה מקבלת שטח משלה‪ ,‬באמצע יש שטח מפורז‪ .‬בצדדים יש תהומות‪ .‬מי‬ ‫שיוצא מלוח המשחק ונופל לתהום יוצא מהמשחק‪ .‬לקבוצה אחת יש מקופלות בקצה השטח שלה‪ ,‬לקבוצה‬ ‫שנייה יש פסק זמן‪ ,‬לשלישית ‪ X‬ורביעית ‪ .Y‬המטרה של כל קבוצה היא להשיג את הממתקים של הקבוצות‬ ‫האחרות‪ .‬השטח באמצע הוא שטח מפורז שבו כולם חסינים‪ .‬כאשר חניך נכנס לשטח של קבוצה שלא שלו‬ ‫יכולים לתפוס אותו‪ .‬מי שנתפס יוצא מהמשחק‪ .‬אם אתה נמצא בשטח של הקבוצה שלך אתה יכול לתפוס‬ ‫את האויב‪ .‬אם אתה תופס משהו עם ממתק הממתק עובר עליך‪ .‬מותר לזרוק ממתקים אחד לשני‪ .‬אסור‬ ‫לעמוד בשטח של הקבוצה שלך סתם כך‪ .‬הקבוצה שגונבת את כל הממתקים של הקבוצות האחרות או‬ ‫הקבוצה שיש לה יותר מממתקים בסופו של דבר מנצחת‪.‬‬ ‫העלמת עין‬ ‫בוחרים מתנדב מכל קבוצה‪ .‬כל אחד מהמתנדבים בתורו צריך לעצום עין אחת והכניס אצבע לתוך חור‬ ‫קטן‪.‬‬ ‫מה צריך לקרות שנגיב?‬ ‫‪ ‬נשמע מצוין‪ ,‬נשמע אורנג או של מי הפלאפון הזה?‬ ‫אומרים לכולם להוציא פלאפונים ושמים אותם במרכז‪ .‬מתחלקים לזוגות‪ .‬אחד קושר את העיניים ונמצא‬ ‫עם הגב למרכז‪ ,‬השני שם אטמים באוזניים‪ .‬הבנות שמות את הפלאפונים על שקט‪ ,‬הבנים על צלצול‪.‬‬ ‫המטרה של כל זוג היא לקחת כמה שיותר פלאפונים‪ .‬כל פעם אני מתקשר לשני פלאפונים‪ .‬אם הפלאפון על‬ ‫צלצול‪ ,‬אלה עם העיניים העצומות צריכים לקחת אותו‪ .‬אם הוא על שקט אלה עם האטמים צריכים לראות‬ ‫איזה פלאפון מאיר ולקחת אותו‪ .‬אפשר לחלק את זה למקצים אם יש בלגן‪ .‬הזוג שיש לו יותר פלאפונים‬ ‫מנצח‪.‬‬ ‫‪ ‬דג מלוח נרות‪:‬‬ ‫משחקים דג מלוח כך שהדג רואה רק בעין אחת‪ .‬לכל אחד מחניכים יש נר‪ .‬צריך לשמור עליו דולק‪.‬‬ ‫דיון‪:‬‬ ‫הסטירות‪ :‬מה הלך פה? מה הקטע? החניכים יתחילו לדבר על התגובות של כל אחד מהארבעה‪ .‬לתת להם‬ ‫לדבר ואז לייבש אותם ולומר שזה לא הקטע‪ .‬הפואנטה היא לא התגובה של כל אחד מהארבעה‪ .‬הקטע הוא‬ ‫התגובה של הקהל או ליתר דיוק חוסר התגובה של הקהל‪ ,‬או ליתר דיוק האדישות של הקהל‪ .‬למה אף‬ ‫אחד לא הגיב? זה נראה לגיטימי?‬ ‫אני רוצה לחזור רגע למשחק מקופלת‪ ,‬מה הקטע? איפה המקום שהיה לכאורה הכי בטוח? המרכז‪ ,‬הגדר‪,‬‬ ‫לא להיות בשטח של אף אחד‪ .‬לשבת על הגדר לפעמים זה הכי בטוח ליחיד‪ ,‬אבל זה הכי מסוכן לחברה‪.‬‬ ‫חברה אדישה איננה חברה כלל‪ .‬רק מי שהעז והסתכן זכה בסופו של דבר בממתקים‪ .‬אדם שאינו מסכן דבר‬

‫‪14‬‬


‫לא מרוויח דבר‪ .‬דבר נוסף זה התהומות ‪ -‬לא צריך להיות קיצונים‪ ,‬אם תמשיכו יותר מידי תפלו לתהום‬ ‫הנשייה‪.‬‬ ‫אדישות‬ ‫עושים רשימה של הדברים הטובים בישראל‪ .‬אז רשימה של הדברים הרעים בישראל‪ .‬החניכים יצליחו‬ ‫להכין רשימה קטנה‪ .‬ממשיכים להוסיף עוד דברים לרשימה‪.‬‬ ‫דיון‪:‬‬ ‫מי יכול לספר על הדברים מהרשימה‪ ,‬איך מנסים לפתור את זה? אפילו בנושאים שאנחנו העלנו אנחנו לא‬ ‫יודעים שום דבר‪ ,‬אז בטח שלא עושים משהו בנדון‪ .‬אם לא יודעים אז לא עושים‪ .‬אם לא נדע ולא נתייחס‪,‬‬ ‫הבעיות רק יגדלו ויגדלו ויתפוצצו לדוגמא‪ :‬אינתיפאדה (הזנחה)‪ ,‬מלחמת לבנון השנייה‪ ,‬הפצצה‬ ‫האיראנית‪ ,‬קיפוח עדות המזרח (הפנתרים השחורים)‬ ‫מה הקטע של העלמת עין? אנחנו רואים רק חלק מהתמונה ואז אנחנו לא פוגעים המטרה‪ .‬נח לנו לפעמים‬ ‫להעלים עין ולהתעלם ממה שאנחנו מאמינים בו כדי לא להיכנס לעימותים‪ .‬כמו כן‪ ,‬נח לנו שבעלי הכח‬ ‫מעלימים עין לטובתנו‪ .‬מה שהכי גרוע הוא שבסופו של דבר אנחנו מודעים לבעיה ואנחנו מתעלמים ממנה‬ ‫ולא מתעמתים איתה ולא פותרים אותה‪ .‬דוגמאות של בעיות שאנחנו יודעים שיש ומתעלמים מהן‪:‬‬ ‫‪ ‬זריקת זבל‬ ‫‪ ‬מים – מי מתקלח בחורף פחות מ – ‪ 11‬דק'? השקיית גינה בצהרים‬ ‫מה הקטע של הפלאפונים והדג מלוח? יש ברפואה מושג שנקרא טרשהולד – רף הגירוי‪ .‬דוגמא ‪ :1‬שתן – כל‬ ‫הזמן נצבר שתן בשלפוחית אבל לא כל הזמן משתינים‪ .‬כמה שתן צריך להצטבר כדי שנרצה להשתין‪.‬‬ ‫דוגמא ‪ :2‬רעש – כמה רעש צריך להיות כדי שנסתובב? יש רעשים שמתרגלים אליהם‪ ,‬כמו רעש של‬ ‫אוטובוס‪ .‬בבית הספר נתעלם ממנו‪ .‬במדבר נשים לב אליו‪ .‬רף הגירוי משתנה בהתאם לסביבה ולהרגל‪ .‬כך‬ ‫גם מדעי החברה ‪ -‬רף האדישות שלנו‪ ,‬אם נהיה אדישים לדברים נתרגל אליהם‪ .‬בעצם מה צריך לקרות‬ ‫שאנחנו נגיב‪ .‬רף אדישות רגישות‪.‬‬ ‫למה צריך שמשהו יקרה שנגיב? אם יודעים עליו למה לחכות? למה לחכות לפיצוץ? אי אפשר להקדים‬ ‫תרופה למכה?‬ ‫אדישות זו התגובה הכי נוראית – "אדישות מופרזת הורגת!"‬ ‫‪ ‬מקריאים את הקטע הבא‪:‬‬ ‫"כשבאו לקחת את היהודים שתקתי‪ ,‬כי לא הייתי יהודי‪.‬‬ ‫כשבאו לקחת את הצוענים שתקתי‪ ,‬כי לא הייתי צועני‪.‬‬ ‫כשבאו לקחת את הקומוניסטים שתקתי‪ ,‬כי לא הייתי קומוניסטי‪.‬‬ ‫כשבאו לקחת את ההומוסקסואלים שתקתי‪ ,‬כי לא הייתי הומוסקסואל‪.‬‬ ‫ואז כשבאו לקחת אותי ‪ -‬לא נשאר מי שיצעק בשבילי‪".‬‬ ‫חבר'ה דברנו בפעולות הקודמות שאנחנו הכח ושעם כח גדול באה אחריות גדולה – חלק מהאחריות שלנו‬ ‫היא העשייה ועקירת האדישות הזו מאתנו ומאחרים‪ .‬צריך להתחיל להבין מה הולך פה‪ ,‬מה הולך סביבנו‪,‬‬ ‫גם בסביבתנו הקרובה וגם בסביבתנו הגדולה‪ .‬לפני שאנחנו נדבר על מה עושים תכלס אני רוצה לעשות דבר‬ ‫אחד‪ ,‬חזרו לארבע הקבוצות שלכם‪.‬‬ ‫פתיחת עיניים הרחבת אופקים‬

‫‪15‬‬


‫תחרות בנייה‪ .‬נשארים בארבע קבוצות‪ .‬בונים נדנדה‪ 2 .‬קבוצות מקבלות שרטוט אחד‪ 2 .‬קבוצות מקבלות ‪3‬‬ ‫שרטוטים‪ .‬מתחילים בתחרות כאשר הקבוצות עם מספר השרטוטים צריכות גם לבחור מה לבנות‪.‬‬ ‫דיון‪:‬‬ ‫מה הקטע? מה ההבדל בין אלו שקבלו שרטוט לאלה שלא?‬ ‫‪ ‬הכי קל לא לעשות‬ ‫‪ ‬יותר קל לעשות כשיש מטרה‬ ‫‪ ‬הכי קשה להחליט מה לעשות‬ ‫זו הגדולה שלנו‪ ,‬זה האתגר שלנו‪ ,‬להחליט מה אנחנו רוצים לעשות ולעשות אותו‪.‬‬ ‫דבר נוסף‪ ,‬יש אנשים שהם עיוורים‪ .‬רואים רק אופציה אחת ואת עולמם הצר‪ .‬יש אנשים שרואים את כל‬ ‫האופציות ויותר קשה להתמודד איתם‪ .‬אח"כ הם יכולים לבנות בעצמם יותר דברים כי הם מכירים יותר‬ ‫אפשריות‪ .‬חשוב שנכיר את כל האופציות‪ ,‬ידע זה כח‪ .‬לפני שאנחנו מחליטים מה עושים צריך לבדוק את כל‬ ‫האופציות‪ ,‬לא צריך להסתבך יותר מידי‪ ,‬אחרת‪ ,‬בסוף לפני שנחליט יגמר הזמן‪.‬‬ ‫עשייה ויוזמה‬ ‫דברנו היום על הרבה דברים גדולים‪ ,‬אבל מילים מילים ואת משמעותן יבוא לו גל ישטוף אותן‪ .‬צריך לצאת‬ ‫עם תכלס מה עושים‪ .‬מה אתם רוצים לעשות עד שאנחנו מסיימים יב'‪.‬‬ ‫דיון‪:‬‬ ‫למה לא עכשיו? למה לחכות? למה הדברים נוגעים רק אלינו? לא רוצים לעשות משהו לקהילה וכו'?‬ ‫בן גוריון ויום הולדת‬ ‫אני רוצה לומר מזל טוב לחבר קרוב שלי‪ .‬יש לו יום הולדת‪ .‬כפיים‪ .‬דוגמא לאדם שפעל ועשה‪ .‬החליט‬ ‫לעשות ויצא מהבועה‪ .‬הנה‪ ,‬החליט להקים מדינה – כולם אמרו לו שהערבים יהרגו אותנו ואנו נכחד תוך‬ ‫שנייה‪ .‬למרות זאת‪ ,‬פעל לפי האידיאלים שלו‪ .‬אם לא היה מחליט להקים מדינה כנראה שלא היינו קיימים‪.‬‬ ‫מה לעשות? לעשות‪ .‬הוא ידע לקחת את האחריות וידע את הסיכון שההחלטה שלו יכולה להיות שגויה‪ .‬ראו‬ ‫מה קרה‪.‬‬ ‫משפט חכמה מהפעולה‪:‬‬ ‫"סטירה אחת שווה יותר מאלף מילים" – אם נפנים את זה עכשיו ונעשה ונפעל זה שווה הרבה יותר‬ ‫ממילים ומזה שנמשיך רק לדבר על זה‪ .‬צריך להעיר אחד את השני ולסטור אחד לשני שלא נפול לאדישות‪.‬‬ ‫לאזור אמוץ ולעשות‪ ,‬כמו שנאמר‪" ,‬רק העזת היהודים הקימה את המדינה ולא החלטת או"ם שמום" –‬ ‫בן גוריון‬ ‫"אדם שלא מסכן דבר לא מרוויח דבר"‬ ‫רשמצ‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬

‫נרות‬ ‫מקופלות‬ ‫כיף כיף‬ ‫פסק זמן‬ ‫‪16‬‬


‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬

‫אגוזי או טעמי‬ ‫גפרורים‬ ‫עוגה‬ ‫‪ 2‬בריסטולים‬ ‫לורדים‬ ‫אטמי אוזניים‬ ‫שרטוטים לתחרות בניה‬ ‫סנדות וחבלים לתחרות בניה‬

‫‪17‬‬


‫פעולה ‪ 6‬בין ערכים להתנהגות‬ ‫רציונאל מנחה לפעולה‪:‬‬ ‫פעולה זו תתמקד בפער הקיים בשבט בין הערך אליו אנחנו מחנכים (ורוצים להאמין שיש לנו)‪ ,‬לבין‬ ‫ההתנהגות בפועל‪ .‬לדוגמא‪ ,‬חינוך לכבוד‪ ,‬עזרה הדדית‪ ,‬חברות‪ ,‬בעוד שהמצב בשטח הוא שיש עצלנות‬ ‫פושעת ברחבי השבט‪.‬‬ ‫ערכים מנחים‪:‬‬ ‫'תפעל למען חברה שכל אחד מחבריה נוהג כלפי רעהו בכבוד הדדי ושמירה על יושר והגינות'‪.‬‬ ‫'תעשה כל שביכולתה לפתרון מצוקות חברתיות'‪.‬‬ ‫'תעודד עזרה לזולת וערבות הדדית'‪.‬‬ ‫'תפעל למימוש העקרונות‪ ,‬הרואים את האדם כאדון למחשבותיו ולמעשיו'‪.‬‬ ‫'תנועת הצופים תפעל לאור ערכיה הדמוקרטיים של מדינת ישראל'‪.‬‬ ‫מטרות‪:‬‬ ‫‪ .1‬פעולה מהנה ‪ -‬על אף הנושא "הכבד"‪ ,‬חשוב שהפעולה תהיה מעניינת ומהנה‪ ,‬כדי לגרום להעלאת‬ ‫מוטיבציה בקרב החניכים (בקשר לפעולות ובאופן כללי לפעילות בשבט)‪.‬‬ ‫‪ .2‬להבהיר ולקדם שאלה שעושים ומהווים דמויות חיוביות בשבט הם אלה שצריכים להיות ב‪,front-‬‬ ‫והם אלה שצריכים לשאוב מהם השראה‪.‬‬ ‫‪ .3‬התמודדות עם מצב של קונפליקטים בין ערכים למטרות‪.‬‬ ‫מהלך הפעולה‪:‬‬ ‫‪ .1‬משחק מרץ (‪ 5‬דקות) ‪ -‬משיכות שבדיות (עומדים בשתי קבוצות אחת מול השנייה‪ ,‬ובהינתן האות‪,‬‬ ‫החניכים צריכים למשוך אחד את השני לעבר הקבוצה שלהם‪ ,‬כשהקבוצה המנצחת היא זו‬ ‫שמשכה את כל חניכי הקבוצה השניה)‪.‬‬ ‫‪ .2‬להשיג את הכדור (‪ 5‬דקות) ‪ -‬מתנדב עומד באמצע מעגל ובידיים שלו יש כדור‪ .‬מטרת הגדוד זה‬ ‫להשיג את הכדור בכל דרך שהיא‪.‬‬ ‫בסיום המשחק נבחן מה עשו?‬ ‫‪ .3‬מלך המעגל ב‪ 2-‬קבוצות (‪ 11‬דקות) ‪ -‬נשחק את המשחק ‪ 3‬פעמים‪ ,‬ונראה אם הקבוצות שינו את‬ ‫האסטרטגיה שלהן בין סיבוב לסיבוב‪ .‬מחלק את הגדוד ל‪ ,2-‬נבנה מעגל גדול (מחבלים)‪ .‬מטרת‬ ‫הקבוצה היא להשתלט על המעגל שבו היא נמצאת‪ .‬לפני שהקבוצות נכנסות יש להן ‪ 2‬דקות לתכנון‬ ‫אסטרטגיה (הקבוצות יכולות גם לדבר ביניהן)‪ .‬נבקש מהחניכים להיכנס למעגל (‪ 2‬הקבוצות בתוך‬ ‫אותו המעגל)‪ ,‬והקבוצה צריכה "להשתלט" על המעגל‪.‬‬ ‫האם היה שינוי בין סיבוב לסיבוב? איך השתלטו על המעגל?‬ ‫‪18‬‬


‫‪ .4‬מסכים‪/‬לא מסכים (‪ 11‬דקות)‪:‬‬ ‫נקריא משפטים שונים המציגים דרכי תגובה‪ ,‬נעביר גבול בין שני צדדים של החדר עם חבל‪ ,‬ואלה‬ ‫שמסכימים עם המשפט ילכו לצד אחד‪ ,‬ואלה שלא מסכימים ילכו לצד אחר‪.‬‬ ‫כשנסיים לעבור על זה‪ ,‬נראה מה הייתה הנורמה הכללית בשבט?‬ ‫‪ .1‬כשאני רוצה משהו ‪ -‬אני משיג אותו לא משנה מה אני צריך לעשות כדי לעשות את זה (דחיית‬ ‫סיפוקים)‪.‬‬ ‫‪ .2‬צריך לשמור על החוק (אזרחות טובה)‪.‬‬ ‫‪ .3‬אני חושב שלקחת על עצמך משימות זה טוב (הגדלת ראש)‪.‬‬ ‫‪ .4‬אסור לקבל כמובן מאליו אלימות מילולית או פיזית בסביבה שלי (התנהגות נורמטיבית)‪.‬‬ ‫‪ .5‬כשמישהו עושה משהו שאני לא מסכים איתו אני מקלל אותו (בלב או לא בלב) (סובלנות)‪.‬‬ ‫‪ .6‬צריך לאסור מכירה של משחקי וידאו אלימים (‪ GTA‬לדוגמא) (השפעה של העולם שבו אנו‬ ‫חיים)‪.‬‬ ‫‪ .7‬מי שלא מחזיר כשמרביצים לו הוא חלש (תפיסה חברתית)‪.‬‬ ‫‪ .8‬נשים הן נהגות פחות טובות מגברים (דעות קדומות)‬ ‫‪ .9‬חרדים וערבים הם נטל על החברה (דעות קדומות‪ ,‬סובלנות‪ ,‬קבלת השונה)‪.‬‬ ‫‪ .11‬אין לי בעיה לתפוס עם מישהו טרמפ אם הוא שתה רק כוס בירה (אחריות אישית ואחריות‬ ‫סביבתית)‪.‬‬ ‫‪ .5‬תוכחה על המשפטים (‪ 15‬דקות)‪:‬‬ ‫‪ .1‬לכמה אנשים מתוך הגדוד יצא לגנוב משהו?‬ ‫‪ .2‬כמה אנשים קנו סיגריות‪/‬אלכוהול בחיים שלהם?‬ ‫‪ .3‬כמה אנשים עשו השנה אקסטרה מעבר לתפקיד שלהם? (ולהיות שכב"גיסט זה גם תפקיד‪,‬‬ ‫משמע‪ ,‬להגיע ליום עבודה לא נחשב לעשות אקסטרה)‪ .‬איך אנשים מגיבים לשישיסטים‬ ‫("הצהובים")?‬ ‫‪ .4‬אלימות ‪ -‬היא התנהגות כוחנית‪ ,‬בין אם פיזית‪ ,‬פסיכולוגית או אחרת תוך כדי פגיעה או כוונה‬ ‫לפגוע בבני אדם‪ ,‬בע"ח‪ ,‬צומח או חפץ דומם כלשהו‪ .‬זה שיש אנשים שנפגעו השנה מהגדוד‬ ‫(כגדוד) בשבט‪ ,‬זה בסדר?‬ ‫‪... .5‬‬ ‫‪ .6‬מחקר עובדתי מראה קשר בין אלימות בסרטים ובמשחקי וידאו לבין מעשים אלימים של‬ ‫אותו בן‪-‬אדם‪.‬‬ ‫‪ .7‬מה עם להפנות את הלחי השנייה? אני לא אומר שצריך לעמוד ולחטוף עד שלבן‪-‬אדם השני‬ ‫יימאס‪ ,‬אבל מה עם להדוף את הבן‪-‬אדם השני וללכת?‬ ‫‪ .8‬סטטיסטית ‪ -‬נשים מעורבות בפחות תאונות דרכים מגברים (אם כי יש פחות נשים על הכביש)‪.‬‬

‫‪19‬‬


‫‪ .9‬ביחס לעובדה ש‪ 48%-‬מהתלמידים בכיתות א' השנה היו ערבים או חרדים‪ ,‬ולפחות ‪31%‬‬ ‫מאזרחי המדינה (אין לי נתונים מדוייקים) הם לוקחים פחות מ‪ 21%-‬מתקציב המדינה‪.‬‬ ‫‪... .11‬‬ ‫‪ .6‬דיון (‪ 21‬דקות)‪:‬‬ ‫כיצד פתרנו את המצבים השונים במשחק "מלך המעגל"?‬ ‫האם אנחנו מתיימרים להיות אנשים טובים ממה שאנחנו בעצם? כנראה שכן‪ ,‬כולנו כאלה‪.‬‬ ‫אבל איפה זה נכנס אלינו כאל מי שמתיימרים להיות "טובים" מהנוער הכללי שיש בארץ‪.‬‬ ‫איך אנחנו מגיבים כשמישהו מתייחס בזלזול לחבר שלי?‬ ‫איך אנחנו מתייחסים לאנשים שמשקיעים מהזמן שלהם בשבילי?‬ ‫איך אנחנו מתייחסים לאנשים שלוקחים על עצמם עוד משימות?‬ ‫מה אני מרגיש כשמישהו לא מגיע לפעולת גדוד‪/‬יום עבודה‪/‬יום פעילות (ולא להגיע זה כמו‬ ‫להגיע ולא לעשות כלום)?‬ ‫איך אני מתמודד כשאני צריך לבחור בין ערכים?‬ ‫מדוע אנו מעדיפי�� ערכים מסויימים על פני ערכים אחרים?‬ ‫דוגמאות מהגדוד על סיטואציות כאלה (מהשבט או לא מהשבט)‬ ‫דילמה מס' ‪:1‬‬ ‫יש נשף שכב"ג וכמה אנשים הביאו קצת אלכוהול‪ .‬יהיה נחמד "לתדלק" את‬ ‫המסיבה‪ ,‬ואף אחד לא יידע‪.‬‬ ‫אתה חושב שזה לא מתאים לאופי של האירוע (כי זה בכל זאת בצופים)‪ ,‬אבל אתה לא‬ ‫רוצה להיות "משבית שמחות" או שונה מהשאר‪.‬‬ ‫מה תעשה? יושר ‪ /‬חברות‪.‬‬ ‫דילמה מס' ‪:2‬‬ ‫יש עבודה להגיש ביום רביעי בהיסטוריה‪ ,‬ואתם ממש חייבים לעשות אותה‪ ,‬אבל‬ ‫לכולם יש את הבגרות ואין מספיק מחליפים‪ .‬שאר הצוות מגיע לפעולה‪ ,‬אבל הגדוד‬ ‫שלנו ממש בעייתי ואנחנו לא מסתדרים גם כשאנחנו מדריכים שלושה‪ ,‬אז זה יהיה‬ ‫עוד יותר קשה להדריך בזוג‪.‬‬ ‫מה תעשה? מחוייבות לקבוצה ‪ /‬מחוייבות לצוות ‪ /‬מחוייבות לעצמי‪.‬‬ ‫דילמה ‪:3‬‬ ‫מפריע לך הרמה שבה השבט נמצא (מבחינת מספרי חניכים‪ ,‬אווירה בשכב"ג‪ ,‬צופיות‬ ‫ועוד)‪ ,‬אבל כדי לשנות את זה‪ ,‬צריך לשנס מותניים ולפעמים גם לקבל החלטות קשות‬ ‫(למשל ההחלטה שמי שלא מגיע ל‪ 51%-‬מהימי עבודה לא יכול להשתתף במפעל‬ ‫עצמו)‪ .‬מה תעשה? מחוייבות לקבוצה ‪ /‬חברות‪.‬‬ ‫דילמה ‪:4‬‬ ‫במסגרת היום הבינלאומי נגד תאונות הדרכים עוברת פעולה בכיתות ז'‪-‬ט' על‬

‫‪21‬‬


‫אלכוהול (באופן כללי ובשילוב עם נהיגה)‪ .‬אני פעם בכמה זמן שותה ביום שישי‪ .‬איך‬ ‫תתמודדו עם הפעולה? מה תגידו? ובעיקר‪ ,‬איך תתמודדו עם השאלות של החניכים?‬ ‫‪ .7‬סיכום הפעולה‪:‬‬ ‫בפעולה ראינו את זה שההתנהגות לא תמיד תואמת את הערכים שאליהם אנחנו מחנכים‪ ,‬או‬ ‫אפילו ערכים ודברים שאנחנו מאמינים ששגורים בנו כמובן מאליו‪.‬‬ ‫במצבים כאלה אנחנו מתלבטים איך לפעול‪ ,‬או שהרבה פעמים אנחנו פועלים מתוך‬ ‫אינסטינקט‪ ,‬בלי לעצור לרגע לחשוב ולהחליט מה אנחנו רוצים לעשות‪.‬‬ ‫כשביעיסטים בשבט‪ ,‬שיש להם השפעה על כל החניכים הצעירים מאיתנו בשבט‪ ,‬והשפעה על‬ ‫עצמנו ‪ -‬איך אנחנו פועלים באמת לפי הערכים המנחים שלנו? איך אנחנו כמחנכים פועלים‬ ‫בדרך קבלת החלטות ערכית ומתמידים בזה?‬ ‫מה המקום של הפרט בסיטואציה שכזו?‬ ‫(מנהלות) קביעת זמנים לשיחות אישיות למי שעדיין לא קבע‪.‬‬ ‫השלמת דף הקשר הגדודי‪.‬‬ ‫רשימת ציוד‪:‬‬ ‫‪ .1‬ג'ריקן מים לשתייה‪.‬‬ ‫‪ 5 .2‬חבלים‪.‬‬ ‫‪ .3‬כדור‪.‬‬ ‫‪ .4‬פלקט‪.‬‬ ‫‪ .5‬סלוטייפ‪.‬‬ ‫‪ .6‬עט‪.‬‬ ‫נספח ‪ -‬הגדרות שונות למושג "ערך"‪:‬‬ ‫‪-‬‬

‫הערכים בידי האדם הם כמין סרגל לבדיקת הישר‪.‬‬

‫‪-‬‬

‫ערך מציין‪ ,‬בדרך כלל‪ ,‬את הטוב והרצוי בתורת המידות‪ ,‬בתחום האסטטיקה‪ ,‬והאמת בתחום‬ ‫ההכרה והקדוש בתחום הדתי (האינציקלופדיה העברית)‪.‬‬

‫‪-‬‬

‫ערך הוא הכוח המניע המוציא לפועל גישות ועמדות (אליסון וקירשנבאום)‪.‬‬

‫‪-‬‬

‫ערכים הם הקריטריונים‪ ,‬אמות המידה להבחנה בין טוב לרע‪ .‬הנחייה כללית למעשים נכונים‪ ,‬ללא‬ ‫פירוט איך לבצע את המעשים הללו במצבים שונים‪ ,‬בהם מוצא עצמו איש החברה (פרופ'‬ ‫מינקוביץ')‪.‬‬ ‫‪21‬‬


‫‪-‬‬

‫ערך הוא רעיון שאדם‪ ,‬או קבוצת אנשים‪ ,‬או חברת בני אדם‪ ,‬מאמינים בו וחיים על פיו‪ ,‬שעל כן‬ ‫הם מסוגלים‪ ,‬באין דרך אחרת‪ ,‬גם להקריב את חייהם ובלבד שלא לאבד את טעם חייהם (עמוס‬ ‫עוז)‪.‬‬

‫‪-‬‬

‫הערכים הם סטנדרטים ועקרונות המשמשים אותנו לשפוט את מידת החשיבות (שייבר וסטרונג)‪.‬‬

‫‪-‬‬

‫הערכים הם עקרונות הפעולה או הנורמות של התנהגותנו‪ .‬הם מיני תוכן המביאים אותנו להעדיף‬ ‫מעשה אחד על פני מעשה אחר או מהלך פעולה אחד על פני מהלך פעולה אחר (רוטנשטרייך)‪.‬‬

‫‪-‬‬

‫קני מידה מתמידים‪ ,‬באמצעותם מעריכים בני האדם את עצמם‪ ,‬את האחרים‪ ,‬את העניינים או‬ ‫המאורעות‪ .‬על כן הם מהווים קני מידה להערכה‪ ,‬המאורגנים בדירוג מסויים‪ .‬הערכים מספקים‬ ‫בסיס נאמן לקבלת החלטות במגוון של מצבים (בול‪-‬רוקיץ' ולוג'ס)‪.‬‬

‫‪-‬‬

‫עמדות וערכים הם נטיות טעונות ריגוש להגיב באופן עקבי חיובי או בשלילה לבני אדם‪ ,‬למצבים‬ ‫או לרעיונות (קלאוסמאיר)‪.‬‬

‫‪-‬‬

‫ערכים הם אבני בוחן‪ ,‬קני מידה הקובעים מה צודק ומה אינו צודק‪ ,‬מה נכון ומה אינו נכון‪ ,‬מה‬ ‫טוב ומה רע (שפירא)‪.‬‬

‫‪-‬‬

‫ערך הוא דבר שלא ניתנת לו הנמקה מן המציאות האובייקטיבית‪ ,‬דבר אשר אדם אינו צריך לקבל‬ ‫אותו‪ .‬ערך הוא דבר שאדם מבחינה אובייקטיבית איננו צריך לו‪ ,‬אבל הוא מכריע עליו‪ ,‬ולא זו‬ ‫בלבד‪ ,‬אלא שלמען הדבר הזה‪ ,‬הוא מוכן לשלם את המחיר (ישעיהו לייבוביץ')‪.‬‬

‫‪22‬‬


‫פעולה ‪ 7‬נתינה‪ -‬מדיבורים למעשים‬ ‫מטרה ראשית‪ :‬לעודד את החניכים לקחת חלק מרכזי בעיצוב עולמו הערכי אישי והחברתי‪.‬‬ ‫לעורר בקרב החניכים מודעות לחשיבותה של אחריות ומעורבות אזרחית בחברה דמוקרטית‪.‬‬ ‫מטרות משניות‪ :‬החניכים יבינו את חשיבות המעורבות החברתית ואת ההבדל בין מעורבות להתערבות‪.‬‬ ‫החניכים יצאו מהבועה ויהיו מודעים למה שקורה סביבם‪.‬‬ ‫מטרה‬ ‫החניכים יצאו‬ ‫מהבועה‪ ,‬יהיו‬ ‫יותר מודעים‬ ‫למה שקורה‬ ‫סביבם‪.‬‬

‫מתודה‬ ‫לצאת מהבועה‬ ‫‪ .1‬על כל חניך לכתוב ‪ 3‬מחשבות‬ ‫שהיו לו ב‪ 24-‬שעות האחרונות על‬ ‫פתקים קטנים‪.‬‬ ‫לאחר מכן על החניכים להציב את‬ ‫מחשבותיו על הגרף הקבוצתי ‪.‬‬ ‫מטרת התרגיל היא להראות‬ ‫לחניכים כי מרבית מחשבותיו‬ ‫המיידיות של החניך קשורות לעצמו‬ ‫כאן ועכשיו‪.‬‬ ‫‪" .2‬קאבוי"‪ -‬מחלקים את המחלקה‬ ‫ל‪ 2-‬קבוצות‪ ,‬כל קבוצה עומדת‬ ‫בשטח שלה שהוא חצי מגרש‪.‬‬ ‫בכל קבוצה יש מספר חניכים שהם‬ ‫כלבי שמירה והשאר הם פרות‪,‬‬ ‫הכלבי שמירה נמצאים בתחום‬ ‫הקשת שמתחת לסל של הקבוצה‬ ‫השנייה ועליהם למנוע מהפרות‬ ‫האויבות של הקבוצה להיכנס‬ ‫לשטח של הכלבים‪ .‬בנוסף לכל‬ ‫קבוצה יש קאבוי שלאורך המשחק‬ ‫הוא מקיף בריצה את השטח כולו‬ ‫וכאשר הוא נמצא בתחום של‬ ‫הפרות היריבות הן יכולות לתפוס‬ ‫אותו‪ .‬הקבוצה המנצחת היא זו‬ ‫שהצליחה להכניס את כל הפרות‬ ‫לשטח האסור ולתפוס את הקאבוי‬ ‫היריב‪.‬‬ ‫במהלך המשחק אחד החניכים‬ ‫יקריא קטע חדשות שבו ידווחו על‬ ‫אירוע מסוים בעל פרטים רבים‪,‬‬ ‫לאחר מכן החניכים ישאלו שאלות‬ ‫לגבי הקטע‪ ,‬החניכים יהיו שוקעים‬ ‫במשחק ולא במה שקורה מסביב‬ ‫ולכן לא ידעו לענות על השאלות‪.‬‬ ‫דיון‪ - :‬האם גם בחיים אנחנו‬ ‫מנותקים ממה שקורה מסביב‬ ‫וחיים בתוך "בועה" כמו הפרות?‬ ‫ מסביב יש המון מצוקות חברתיות‬‫ואנחנו בוחרים‬ ‫"להעלים עין"‪ ,‬התפקיד שלנו כחלק‬ ‫מהחברה הוא לנסות ככל שאפשר‬ ‫לפתור את המצוקות החברתיות‬ ‫הקיימות ולהלחם בהן‪ -‬האם יש לנו‬ ‫‪23‬‬

‫זמן‬ ‫‪11‬‬ ‫דקות‬

‫ציוד‬ ‫‪ .1‬עטים‬ ‫כמספר‬ ‫החניכים‪.‬‬ ‫‪ .2‬דפים‬ ‫קטנים‪.‬‬ ‫‪ .3‬גרף‬ ‫קבוצתי‪.‬‬

‫הערות‬ ‫נספח ‪1‬‬

‫‪21‬‬ ‫דקות‬

‫קטע‬ ‫חדשות‪,‬‬ ‫שאלות על‬ ‫הקטע‪.‬‬

‫נספח ‪2‬‬ ‫נצרף קטע‬ ‫חדשות‬ ‫שיהיה עדכני‬ ‫יותר לזמן‬ ‫העברת‬ ‫הפעולה‪.‬‬


‫לדון בתפקידים‬ ‫של בני הנוער‬ ‫ובתרומתם‬ ‫האפשרית‬ ‫לעיצוב דמותה‬ ‫של שמדינה‬ ‫כחברה‬ ‫דמוקרטית‪.‬‬ ‫החניכים יבינו‬ ‫את החשיבות של‬ ‫המעורבות‬ ‫החברתית‪.‬‬

‫החניכים יבינו‬ ‫את ההבדל בין‬ ‫מעורבות‬ ‫להתערבות‪.‬‬

‫מקום‪ /‬תפקיד בחברה?‬ ‫להיות אזרח‪-‬‬ ‫כל חניך יקבל רשימת אירועים‬ ‫וטבלה ויתבקש לציין כיצד יגיב‬ ‫לגבי כל אירוע‪.‬‬ ‫לאחר מכן החניכים יתחלקו ל‪3-‬‬ ‫קבוצות כל קבוצה תקבל כרטיס‬ ‫משימה ותעבוד לפיו‪.‬‬ ‫מעורבות חברתית‪-‬‬ ‫בחינת הפער בין העמדות לעשייה‪.‬‬ ‫כל החניכים עומדים בקו התחלה‬ ‫כאשר מקריאים לחניכים משפטים‬ ‫המשקפים עמדות‪ ,‬במידה וחניך‬ ‫מסכים על עמדה עליו לצעוד צעד‬ ‫אחד קדימה‪ .‬בסיום משפטי‬ ‫העמדות על כל חניך להדביק‬ ‫מסקנטייפ לסימון המקום עליו‬ ‫הגיע‪.‬‬ ‫חוזרים לנקודת ההתחלה‬ ‫ומקריאים משפטים המשקפיים‬ ‫עשייה מול המשפטים שנאמרו‬ ‫בחלק הקודם‪ ,‬גם כאן כאשר חניך‬ ‫קיים את מה שאומר המשפט עליו‬ ‫לצעוד צעד אחד קדימה‪ .‬בסיום‬ ‫משפטי העשייה על כל חניך להדביק‬ ‫מסקנטייפ לסימון המיקום אליו‬ ‫הגיע‪.‬‬ ‫לאחר מכן עורכים דיון‪:‬‬ ‫ למה קיים הפער?‬‫ האם אנחנו מודעים לפער הקיים?‬‫ עד כמה יש לנו את הכוח לצמצם‬‫את הפער?‬ ‫ מה התפקיד שלנו בצמצום הפער?‬‫מעורבות חברתית לעומת התערבות‬ ‫חברתית‪-‬‬ ‫על הרצפה נפזר עיתונים יומיים‪,‬‬ ‫נבקש מכל חניך שיגזור כתבה‪/‬‬ ‫מאמר המבטא עבורו מעורבות או‬ ‫מגדיר עבורו את המושג מעורבות‪.‬‬ ‫כל חניך יציג את הקטע ומתוך‬ ‫הדברים ננסה לברר עם החניכים‬ ‫מהי תפיסתם למעורבות‪.‬‬ ‫בשלב הבא יתבקשו החניכים לערוך‬ ‫רשימה של כל הפעילויות שבהן היו‬ ‫מעורבים בשנה האחרונה‪ ,‬פעולות‬ ‫המבטאות מעורבות חברתית‬ ‫מבחינתם‪.‬‬ ‫החניכים צריכים לחלק את‬ ‫הפעילויות לקטגוריה של מעורבות‪/‬‬ ‫התערבות‪ .‬סביר להניח שהחניכים‬ ‫לא ידעו איפה בדיוק לשים כל דבר‬ ‫כי לא ידעו את ההבדל לכן לאחר‬ ‫‪24‬‬

‫‪21‬‬ ‫דקות‬

‫‪15‬‬ ‫דקות‬

‫‪ 5‬דקות‬

‫‪21‬‬ ‫דקות‬

‫‪ .1‬טבלה לכל‬ ‫חניך‪.‬‬ ‫‪ 3 .2‬כרטיסי‬ ‫משימה‪.‬‬

‫מסקנטייפ‪.‬‬

‫נספח ‪3‬‬

‫נספח ‪4‬‬


‫מכן מסבירים להם‪:‬‬ ‫התערבות‪ -‬תפיסה שבה החזק‬ ‫מעניק לחלש יעזרה‪ .‬תוך כדי‬ ‫התערבות בעניינים שלא שלו‪.‬‬ ‫מעורבות‪ -‬מבוססת על הבנה‬ ‫שבשותפות הגורל עם השכבות‬ ‫החלשות ועל החשיבות שבשינוי‬ ‫מבפנים‪.‬‬ ‫מחלקים את המחלקה ל‪ 4-‬קבוצות‬ ‫לעודד את‬ ‫כל קבוצה צריכה להמציא אגודה‬ ‫החניכים לקחת‬ ‫מסוימת שעוזרת באופן מסוים‬ ‫חלק מרכזי‬ ‫לקהילה‪.‬‬ ‫בעיצוב החברה‪.‬‬ ‫הקבוצה צריכה להכין פרוספקט על‬ ‫האגודה שלהם להסביר מה מטרת‪,‬‬ ‫הדברים העיקריים שהאגודה‬ ‫עוסקת ולתת דוגמאות לפעילויות‬ ‫שעזרו בהן‪.‬‬ ‫לאחר מכן כל קבוצה מציגה את‬ ‫האגודה שלה לכל המחלקה‪.‬‬ ‫מסבירים לחניכים שגם בפועל יש‬ ‫אגודות שפועלות כדי לעזור‬ ‫לחלשים לאנשים חולים ועוד‪.‬‬ ‫מדביקים לכל חניך מדבקה על‬ ‫החניכים יבינו‬ ‫המצח (עיוור‪ ,‬קשיש‪,‬‬ ‫את החשיבות של‬ ‫עזרה אחד לשני‪ .‬חירש‪,‬אילם‪,‬חסר ידיים‪ ,‬חסר רגלים‬ ‫וכו') מטרת הקבוצה היא לעבור‬ ‫מצד אחד של המגרש לצד השני‪.‬‬ ‫החניכים יצליחו לעבור רק אם‬ ‫יעזרו אחד לשני ‪.‬‬ ‫לסיכום מקריאים לחניכים את‬ ‫הקטע על מישהו‪ ,‬אף אחד‪ ,‬כל אחד‬ ‫וכולם‪.‬‬

‫‪21‬‬ ‫דקות‪.‬‬

‫דפים ועטים‪.‬‬

‫‪11‬‬ ‫דקות‬

‫מדב��ות‪.‬‬

‫נספח ‪5‬‬

‫‪5‬‬ ‫דקות‪.‬‬

‫בשנים‬ ‫הקרובות‬ ‫‪.‬‬

‫נספח ‪:1‬‬

‫בשנה‬ ‫הקרובה‬

‫בחודשים‬ ‫הקרובים‬

‫העולם הארץ‬

‫העיר שלי השבט שלי הגדוד שלי‬

‫חברי ומשפחתי‬ ‫‪25‬‬

‫אני‬

‫בשבועות‬ ‫הקרובים‬ ‫‪.‬‬ ‫בימים‬ ‫הקרובים‬


‫נספח ‪:2‬‬

‫כרטיס משימה קבוצתי‪:‬‬ ‫כל אחד מהמשתתפים יציג בסבב את הבטבלה שלו‪.‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫‬‫‬‫‪.3‬‬ ‫‪.4‬‬

‫כל משתתף מדווח אילו אירועים בחר בקטגוריה אכפת לי‬ ‫רכזו את כל הנתונים שתהקבלו על פי השאלות‪:‬‬ ‫באילו שכיחות הם עלו?‬ ‫אילו נושאים לא נבחרו?‬ ‫בחרו ‪ 3-4‬אירועים שאתם מסכימים שהם נושאים שחשוב‬ ‫לכם לפעול למענם‪.‬‬ ‫מהן דרכי התגובה שמתאימות לדעתכם?‬

‫נספח ‪:3‬‬

‫לא מפריע לי‬

‫קצת אכפת לי‬

‫רשימת אירועים!!!!‬

‫‪26‬‬

‫אכפת לי‬


‫נספח ‪:4‬‬ ‫עמדות‪ .1 -‬עזרה לזולת זה ערך שמוביל אותי‪.‬‬ ‫‪ .2‬אני מאמין במשפט " והדרת פני זקן"‪.‬‬ ‫‪ .3‬השבט צריך לשרת צרכים בקבילה‪.‬‬ ‫‪ .4‬מי שמחנך לאחריות חברתית צריך לקחת אחריות ולהוות דוגמא אישית‪.‬‬ ‫‪ .5‬כל אחד צריך תמיד לשאוף ליזום לשאוף ולעשות יותר‪.‬‬ ‫‪ .6‬חשוב שכל אחד יתנדב ויעזור בקהילה‪.‬‬ ‫‪ .7‬לפעמים צריך לוותר על משהו בכדי לקדם משהו אחר‪.‬‬ ‫עשייה‪ .1 -‬עזרתי לחבר במצוקה‪.‬‬ ‫‪ .2‬כאשר אני רואה זקן‪/‬ה עם סל ברחוב אני עוזר לו‪.‬‬ ‫‪ .3‬יזמתי במהלך השנה האחרונה פרויקט כיתתי‪ /‬גדודי‪.‬‬ ‫‪ .4‬השבט שלי מארגן ויזם פעילויות שעונות לצרכי הקהילה‪.‬‬ ‫‪.5‬אני מתנדב בארגון כלשהו בקהילה שלי‪.‬‬ ‫‪ .6‬תושבי העיר רואים את השבט כחלק משמעותי מחיי הקהילה‪.‬‬ ‫‪ .7‬ויתרתי על משהו אישי בכדי לקדם משהו אחר‪.‬‬ ‫נספח ‪:5‬‬ ‫" רציתי לכתוב לכם סיפור‬ ‫על ארבעה אנשים ששמותיהם‪ :‬כולם‪ ,‬משהו‪ ,‬אף אחד וכל אחד‪.‬‬ ‫הייתה עבודה חשובה שצריכה הייתה להעשות‪.‬‬ ‫ביקשו מכולם שיעשו אותה‪ ,‬כל אחד יכול לעשות אותה אבל אף אחד לא עשה אותה‪.‬‬ ‫מישהו כעס מאוד‪ ,‬כיוון שהיה זה תפקיד של כולם‪ ,‬כולם חשב שכל אחד ישול לעשות את זה‪.‬‬ ‫אבל אף אחד לא שיער שכולם לא יעשה את זה‪.‬‬ ‫הסיפור נגמר בכך שכולם האשים את מישהו בגלל שאף אחד לא עשה את מה שכל אחד יכל לעשות‪.‬‬ ‫בתקווה שהסיפור ייגמר בסוף יותר שמח כך שכולם יעשו את מה שכל אחד צריך‪ ,‬על מנת שמשהו ידע שאף‬ ‫אחד בקבוצה לא ירגיש מחוץ לה‪.‬‬

‫רשימת ציוד‪ :‬עטים כמספר החניכים‪.‬‬ ‫דפים קטנים‪.‬‬ ‫מסקנטייפ‪.‬‬ ‫דפים‪.‬‬ ‫רשימת הכנות‪ :‬גרף קבוצתי‪.‬‬ ‫לצלם טבלה כמספר החניכים‪.‬‬ ‫‪ 3‬כרטיסי משימה‪.‬‬ ‫מדבקות עם בעיות של בני אדם‪.‬‬

‫‪27‬‬


Hoveret_manhigut