Page 1

‫תנועת הצופים העבריים בישראל‬

‫תנועת הצופים העבריים בישראל‬

‫ע”ר‬

‫האגף לחינוך‬

‫חוברת הדרכה‬ ‫על חבל דק ‪ -‬עבודה עם בני נוער בסיכון‬ ‫תשע”ב ‪2011-2012 -‬‬

‫ע”ר‬


‫על חבל דק‬ ‫עבודה עם‬ ‫בני נוער בסיכון‬

‫‪1‬‬


‫דבר המזכ״ ל‬ ‫מדריכים יקרים‪,‬‬ ‫תנועת הצופים ידועה בגודלה הרב‪ ,‬במפעליה המרשימים וביכולתה לקדם עשייה‬ ‫משמעותית בשבטים שלה‪.‬‬ ‫מאחורי מילים גדולות אלה‪ ,‬מסתתרת פעולה פשוטה‪ ,‬היא פעולת ההדרכה‪.‬‬ ‫הרגעים האלה‪ ,‬בהם מדריך צעיר כמוכם עומד אל מול חניכיו ונוטע בהם‬ ‫תפיסות וערכים‪ ,‬הם הרגעים בהם מתרחשת העשייה האמיתית ושם בדיוק‬ ‫נבחנים עוצמתה וחוזקותיה של התנועה‪.‬‬ ‫ברור לי כי יש בידיכם את היכולת והכישרון לחנך דור צעיר ערכי ומחוייב‪ ,‬דור‬ ‫חושב וביקורתי אשר יש בידיו את הכלים להמשיך את המסורת הצופית הענפה‬ ‫ואת העשייה החינוכית רבת השנים‪.‬‬ ‫האגף לחינוך‪ ,‬שוקד מידי שנה על הוצאתן של חוברות הדרכה אשר עוסקות‬ ‫בנושאים שונים ומגוונים אשר תפקידן הוא לעזור לכם במלאכת ההדרכה‪ ,‬יחד‬ ‫עם זאת קבלת חוברת היא רק השלב הראשון בתהליך‪.‬‬ ‫הדרכה איכותית מבוססת על למידת הנושא‪ ,‬התעמקות בו והתאמתו באופן‬ ‫ספציפי אל החניכים‪.‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬הדרכה איכותית מבוססת על הקשבה לחניכים‪ ,‬על אמונה ביכולתם ועל‬ ‫רצון אמיתי וכנה להיות עבורם מקור לידע ופיתוח אישי‪.‬‬ ‫אני סמוך ובטוח שאתם עושים עבודה חינוכית מצויינת‪.‬‬ ‫המשיכו כך‪.‬‬

‫בברכת הצופים‬ ‫חזק ואמץ‬ ‫גל בן שימול‬

‫‪2‬‬


‫תוכן הדברים‪:‬‬ ‫‪ ‬התנהגויות סיכוניות בקרב בני נוער‬ ‫‪ ‬אפשר לשמוח גם בלי אלכוהול‬ ‫‪ ‬מסורות שליליות‬ ‫‪ ‬איך לתקשר עם מתבגר?‬ ‫‪ ‬האחר המשמעותי‬ ‫‪ ‬גבולות ככלי חינוכי‬ ‫רציונאל‬ ‫מחלקת נוער וקהילה הוקמה לפני כ‪ 01 -‬שנים במטרה להוות גוף מקצועי המתמחה בבני‬ ‫נוער בסיכון‪ ,‬זאת במטרה לשלב כמה שיותר בני נוער בסיכון בתנועה‪.‬‬ ‫בשנים האחרונות פעילותה של המחלקה התרחבה ואחד התחומים בהם עוסק צוות‬ ‫המחלקה‪ ,‬הוא בהתנהגויות המסכנות את הנוער‪.‬‬ ‫צוות המחלקה מפתחות הכשרות רבות למניעה ולטיפול בהתנהגויות סיכוניות בתוך‬ ‫התנועה ומחוצה לה‪.‬‬ ‫בחוברת זו תחשפו לפעולות העוסקות בהתנהגויות סיכוניות בכלל ובהתנהגויות סיכוניות‬ ‫ספציפיות כגון‪ :‬שתיית אלכוהול‪ ,‬מסורות שליליות‪ ,‬חוסר גבולות וכדומה‪.‬‬ ‫כל הפעולות עוברות לחניכי השכב"ג‪ ,‬מתוך אמונה שהחשיפה לתופעות אלו‪ ,‬יעוררו מחד‬ ‫המודעות בקרבם ובקרב חבריהם ובנוסף‪ ,‬ישפיעו על חניכיהם‪.‬‬ ‫בכל פעולה‪ ,‬ישנם דגשים ומענים פרקטיים להתנהלות מונעת או‪/‬ו מצמצמת התופעות‬ ‫הסיכוניות‪.‬‬ ‫מחלקת נוער וקהילה‬ ‫מנהלת מחלקה‪ -‬דפני עלווה‬ ‫רכזת נוער וקהילה‪ -‬עמית שפירא‬

‫‪3‬‬


‫פעולה ‪ -1‬התנהגויות סיכוניות בקרב בני נוער‬ ‫מטרות‪:‬‬ ‫‪-‬‬

‫הנגשת פעילות הצופים לאוכלוסיות נוספות בדגש על נוער בסיכון‬

‫‪-‬‬

‫דרכי פעולה לשימור חניכים "מתנדנדים" או כאלה המועדים לפרוש בכיתות גבוהות יותר‪.‬‬

‫מהלך הפעילות‪:‬‬ ‫‪-‬‬

‫כל משתתף יקבל דף לבן בו עליו לצייר ילד בן ‪ 01‬שהוא אינו חניך "טיפוסי" של תנועות נוער או‬ ‫כזה שנמצא בשבט אך אינו מייצג חניך "קלאסי"‪ .‬עליו לציין מהם מאפייני הילד‪ ,‬מי ההורים שלו‪,‬‬ ‫מה הוא לובש‪ ,‬מה המצב הסוציו‪ -‬אקונומי בבית שלו‪ ,‬איזה תלמיד הוא‪ ,‬מי חבריו‪ ,‬מאיזה בית‬ ‫ספר הוא‪ ,‬באילו עוד מסגרות הוא נמצא אם בכלל‪ ,‬מה הוא אוהב לעשות‪ ,‬מה מרגיז אותו וכו'‪.‬‬ ‫הפעילות יכולה להיות קבוצתית‪ /‬אישית‪ 01( .‬דקות)‪.‬‬

‫‪-‬‬

‫על כל אחד ‪/‬קבוצה להציג את הילד שבציור‪ 01( .‬דקות)‪.‬‬

‫‪-‬‬

‫על המנחה לצייר על הלוח את קו הרצף של ילדים ונוער בסיכון‪:‬‬ ‫נוער החשוף למצבי סיכון ______________________________ נוער מנותק‬

‫‪-‬‬

‫כל קבוצה‪ /‬אחד מקבל פתקים של המאפיינים הבאים ובתורו יש להדביק את הפתק שהוא מקבל‬ ‫עם המאפיינים על קו הרצף‪ :‬ילד שמגיע לביה"ס אבל מרבה להבריז מהשיעורים ילד שלא מגיע‬ ‫לביה"ס כלל‪ ,‬ילד שמגיע לביה"ס ונוכח בשיעורי פיזית אבל לא מבין את החומר‪ ,‬ילד ששותה‬ ‫אלכוהול כל יום חמישי עם החבר'ה בגן ציבורי‪ ,‬ילד שמגיע מבית אלים‪ ,‬ילדה שמבטאת התנהגות‬ ‫מינית בלתי מותאמת‪ ,‬ילדה שמקיימת יחסי מין מגיל צעיר (‪ ,)01-01‬ילד עולה‪ ,‬ילד שמגיע מבית בו‬ ‫המצב הסוציו‪ -‬אקונומי נמוך‪ ,‬נער שלא יכול להתגייס לצבא בעקבות רישומים פליליים‪ ,‬נער‬ ‫שנמצא בהוסטל לנערים שהוצאו מהבית‪ ,‬נער אסיר בכלא אופק (כלא נוער)‪ ,‬נער שיש לו תיק פלילי‬ ‫על רקע של אלימות מינית‪ ,‬נער המשתמש בסמים "קשים"‪ ,‬נער המתנסה בנטילת סמים "קלים"‪,‬‬ ‫ערה יחידה בחבורת בנים המרבה לשתות עימם אלכוהול‪ ,‬נערה שהוריה עוברים תהליכי גירושים‪,‬‬ ‫נערה שעושים עליה חרם בכיתה‪ 01( .‬דקות)‪.‬‬

‫‪-‬‬

‫מאפייני ילדים ונוער בסיכון בדגש על צרכי הנוער‪ :‬תמצות מצגת‪-‬‬

‫‪-‬‬

‫בישראל חיים כ‪ 003,333 -‬ילדים ובני נוער בסיכון‬ ‫(‪ 01%‬מכלל אוכלוסיית הילדים)‬

‫‪-‬‬

‫הגדרה‪ :‬אוכלוסיות נוער הנמצאות או עלולות‬

‫‪-‬‬

‫להימצא במצבי סיכון פיזיים‪ ,‬נפשיים או רוחניים‬

‫‪-‬‬

‫ילדים בסכנה ישירה ומידית‪ -‬קורבנות להתעללות‪.‬‬

‫‪-‬‬

‫ילדים החיים בסביבה מסכנת ‪ -‬הזנחה פיזית ו‪/‬או רגשית‪ ,‬הנחשפים לאלימות‪.‬‬

‫‪-‬‬

‫ילדים החיים בנסיבות העלולות לגרום סיכון‪ :‬משפחות במשבר עקב מצב כלכלי‪ ,‬אבטלה‪ ,‬עלייה‬ ‫וכד'‬

‫‪4‬‬


‫גורמי סיכון מרכזיים‬ ‫‪ ‬מצב משפחתי לקוי‬ ‫‪ ‬עוני‬ ‫‪ ‬סביבה עבריינית‬ ‫‪ ‬משבר‬ ‫‪ ‬לקויי למידה‬ ‫‪ ‬נידוי חברתי‬ ‫מאפיינים‬ ‫‪ ‬נשירה מבי"ס (גלויה‪/‬סמויה)‬ ‫‪ ‬עבריינות‬ ‫‪ ‬התמכרויות‬ ‫‪ ‬אלימות‬ ‫‪ ‬יחסי מין בגיל מוקדם‬ ‫גורמי הגנה‬ ‫‪ ‬משפחה תומכת‬ ‫‪ ‬כתובת לעזרה‬ ‫‪ ‬שיוך למסגרת חברתית‪/‬חינוכית‬ ‫‪ ‬חיזוק דימוי עצמי וערך עצמי‬ ‫‪ ‬תקשורת ושיח פתוח עם הסביבה‬ ‫צרכי הנוער‬ ‫‪ ‬מסגרת שייכות‬ ‫‪ ‬חיזוק הדימוי העצמי‬ ‫‪ ‬העלאת תחושת המסוגלות האישית‬ ‫‪ ‬מסגרת לגיבוש זהות ולעולם ערכי‬ ‫איך נותנים את המענה לצרכים של בני נוער במצבי סיכון?‬ ‫‪ ‬מדיניות טיפול של מ"ניתוק לשילוב"‪:‬‬ ‫המטרה הינה להחזיר את הנער‪/‬ה לפעילות ולמעורבות‬ ‫במסלולי החיים של בני גילם ותוך כדי כך להקנות להם‬ ‫הרגשה של‪:‬‬ ‫‪ .1‬מסוגלות‬ ‫‪ .2‬תועלתיות‬ ‫‪ .3‬שייכות‬ ‫‪ .4‬יכולת להשפיע (מודל הלקוח מהיחידה לקידום נוער‪ ,‬להב ‪)0111‬‬ ‫‪5‬‬


‫שאלה‪ :‬כיצד לדעתכם הפעילות בצופים יכולה לענות על אותם הצרכים? יש לתת דוגמאות מהשבטים‬ ‫שלהם בדגש על סיפורי הצלחה? (‪ 01‬דקות)‪.‬‬ ‫שאלה‪ :‬על אילו צרכים לדעתכם השבט "הקלאסי" שפועל היום אינו יכול לענות?‬ ‫‪-‬‬

‫הפעלה‪ :‬במידה ויש זמן מתחלקים לקבוצות‪ ,‬על כל קבוצה להעלות מס' פתרונות לכל צורך‬ ‫שהשבט הקלאסי כיום לא עונה (‪ 01‬דקות)‪.‬‬

‫‪-‬‬

‫הצגה במליאה את הפתרונות‪.‬‬

‫‪-‬‬

‫הפעלה‪ :‬במידה ואין זמן הצגת הפתרונות בהנחיית המנחה‪.‬‬

‫פתרונות לדוגמא לשימור חניכים מאתגרים‪:‬‬ ‫‪-‬‬

‫הגדרת חונך אישי (פעיל‪ ,‬עוזר מדריך‪ ,‬מתנדב‪ ,‬חניך משכבות בוגרות יותר)‪.‬‬

‫‪-‬‬

‫ביקורי בית‪.‬‬

‫‪-‬‬

‫הגעה לזירות נוספות בהן החניך נמצא‪ -‬בית ספר‪ ,‬חוגים אחרים‪ ,‬שכונה‪ ,‬מתנ"ס‪.‬‬

‫‪-‬‬

‫כלכלת אסימונים‪ -‬מדבקות‪ ,‬טבלת חתימות‪.‬‬

‫‪-‬‬

‫הכרזת החניך המצטיין בטקס קבוצתי‪ ,‬גדודי‪ ,‬שבטי‪.‬‬

‫‪-‬‬

‫תעודה להורים‪.‬‬

‫‪-‬‬

‫טלפון‪ /‬מכתב למחנכת ו‪/‬או להורים‪.‬‬

‫‪-‬‬

‫ליווי הרשג"ד‪ /‬מרכז צעיר‪ /‬בוגר ביום פעילות‪.‬‬

‫‪-‬‬

‫פינת רגיעה בשבט‪.‬‬

‫‪-‬‬

‫קבוצה שעוסקת בריפוי בעיסוק במהלך יום פעילות‪ :‬גינה שבטית‪ ,‬צביעת השבט‪ ,‬עבודות ידיים‬ ‫אחרות‪.‬‬

‫‪-‬‬

‫שיחות אישיות לפני יום פעילות‪.‬‬

‫‪-‬‬

‫העברת שרביט‪ /‬תג לחניך המצטיין‪.‬‬

‫‪-‬‬

‫העברת משחק פתיחה‪ /‬סיום על ידי החניך‪.‬‬

‫שאלה‪ :‬מה תפקידנו כחניכי שכב"ג בהקשר להנגשת השבט לאוכלוסיות יעד נוספות ושימור חניכים?‬ ‫העברת המסר כי למעשה כל ילד ונער בשבט שלנו יכול להיות סביב רצף הסיכון‪ .‬תפקידנו הוא לסייע‬ ‫לנער לצאת מהרצף או להתמודד עם הקשיים שהוא עובר בצורה המיטיבה ביותר הסיוע יעשה ב‪1-‬‬ ‫דרכים עיקריות‪:‬‬ ‫‪-‬‬

‫קשר מול הורי החניכים (לדוגמא‪ ,‬העצמת החניך המאתגר דרך מכתב להוריו על התנהגות חיובית)‪.‬‬

‫‪-‬‬

‫חניכת צוותי ההדרכה (לדוגמא‪ ,‬אחריות על צוות פעילים שחונך נערים מתקשרים)‬

‫‪-‬‬

‫קשר עם הרשויות (לדוגמא רשויות הרווחה במידה ואנו יודעים על מצב כלכלי ירוד בבית‪ /‬אלימות‬

‫בבית וכו'‪ ,‬רשות בית הספר‪ -‬ייעוץ ומעקב על נער‪/‬ה עימם אנו חווים קושי)‪.‬‬ ‫ציוד‪ :‬מסך‪ ,‬ברקו‪ ,‬עטים כמספר המשתתפים‪ ,‬דפים לבנים‪ ,‬לוח‪ /‬נייר עיתון‪ ,‬טוש‪.‬‬

‫‪6‬‬


‫פעולה ‪ – 2‬אפשר לשמוח גם בלי אלכוהול‬ ‫"משנכנס אדר מרבין בשמחה‪ -‬אפשר להתרגש ולשמוח ללא אלימות ואלכוהול"‬ ‫הקדמה‬ ‫דילמת פורים‪ :‬להרשות לילדה תחפושת סקסית? הורים שימו לב‪ :‬בפורים הקרוב ילכו הילדים שלכם עד‬ ‫הקצה‪ .‬הבנים יתחפשו לרוצחים‪ ,‬רופאים מגואלים בדם ואנשי מסמרים‪ ,‬הבנות יתלבשו כמה שיותר‬ ‫חושפני ופרובוקטיבי‪ .‬האם לאסור עליהם לבחור בתחפושות האלה או להיכנע למגמה? מוסף "‪ 22‬שעות"‬ ‫של "ידיעות אחרונות" בדק עם המומחים‬ ‫איריס ליפשיץ קליגר‬ ‫"איש המסמרים‪ ,‬שלד מקיז דם‪ ,‬קצב רוצח‪ ,‬רופא מהגיהינום‪ ,‬רופא שיניים קטלני עם מברגה מגואלת בדם‪ .‬קבלו‬ ‫את הטרנד החדש של התחפושות בקרב בני הנוער‪ :‬כמה שיותר מפחיד‪ ,‬מגעיל‪ ,‬מגואל בדם‪ ,‬מזעזע וברוטלי – יותר‬ ‫טוב‪ .‬בנות הנוער‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬הולכות לאקסטרים הסקסי ומתכננות פורים במינימום תחפושת ובמקסימום חשיפה‪.‬‬ ‫שהרי היום‪ ,‬בהתאם לרוח התקופה‪ ,‬אם אתה לא חשוף – בפייסבוק‪ ,‬בריאליטי – אתה לא קיים‪ .‬שוטרת במיני‬ ‫מינימלי‪ ,‬דיילת בבייבי‪-‬דול מערטל וכבאית בביריות ומחשוף יגיעו לקרנבל התחפושות בבתי הספר התיכוניים‪ .‬איפה‬ ‫הימים שאסתר הייתה מלכה?"‬

‫מטרות‬ ‫‪‬‬

‫המשתתפים יכירו צורכי הנערים ויתאימו פעילות החג לאוכ' נוספות‬

‫‪‬‬

‫המשתתפים יראו בפעילות החג הזדמנות להעברת מסרים וערכים שרוצים לקדם‬

‫הקדמה‬ ‫מהם הציפיות שלי לקראת החג? מה זכור לי מהחג כילד? מה הרגשתי ביום ולקראת היום הזה?‬ ‫איזה תחפושות בחרתי?‬ ‫שלב ‪ 1‬אופציה ‪1‬‬ ‫חלק את הקבוצה לשלשות‪/‬זוגות ובקש מהמשתתפים לאסוף מידע על‪:‬‬ ‫מה עושים בני הנוער (‪ )12-11‬בחג? לאיזה תחפושות מתחפשים ולמה?‬ ‫בקש מכל שלשה‪/‬זוג לברר מאנשים שונים בחברה‪ :‬ראש עיר‪ ,‬רב‪ ,‬שוטר‪ ,‬נער‪/‬ה‪ ,‬ילד‪/‬ה‪ ,‬מנהל מתנ"ס‪ ,‬דמות‬ ‫מוכרת‪ ,‬אב‪/‬אם‪ ,‬מוכר תחפושות‪....‬‬ ‫במליאה כל צוות מספר על נתוניו (רשום על הלוח)‬ ‫אופציה ‪ 2‬להביא שוטר קהילתי שייספר אם מה מתמודדים השוטרים בחג? תחפושות? מה עושים בני‬ ‫הנוער‪?...‬‬ ‫שלב ‪2‬‬ ‫דיון קצר והגדרת המושג "ילדים ובני נוער בסיכון" (כשבקצה אחד על הרצף הוא החניך בנשירה סמויה ‪/‬‬ ‫גלויה ובקצה השני הוא נער‪/‬ה בכלא)‬

‫‪7‬‬


‫חניך מנותק‪/‬מפריעה בפעולה נער הזורק אבנים‪/‬פוגע בפעילות הקיימת בשבט (לא רשום) נער מהשכונה‬ ‫נער שלא שייך‪ /‬לא מתמיד ולא מרגיש משמעותי במסגרת בלתי פורמאלית‪/‬‬ ‫נער מהקהילה‬ ‫כלא‬ ‫בעלי תיקים במשטרה‬ ‫מסגרת חוץ ביתית‬ ‫פורמאלית‬ ‫(הצגת הרצף ‪ +‬תיאור התנהגות ומאפייני הנערים)‬ ‫הצגת משפטים וציטוטים מהמקורות לשתי הקבוצות‪....‬המצוות בחג‪" -‬מי שבא אדר מרבין בשמחה" "עד‬ ‫לא ידע"‬ ‫איך משפיעה המצווה‪ /‬האווירה על בני הנוער? ולמה?‬ ‫שלב ‪0‬‬ ‫אופציה ‪1‬‬ ‫חלק את הקבוצה ל‪ 1-‬קבוצות ובקש שיענו על השאלות‬ ‫קבוצה ‪ 1‬נוער בסיכון‬ ‫מה הציפיות שלהם מהחג מה המחשבות והתוכניות שלהם לקראת החג?‬ ‫מה עושים בני הנוער בחג?‬ ‫למה מתחפשים ולמה לדעתכם?‬ ‫קבוצה ‪ 2‬נוער אחר (נורמטיבי)‬ ‫מה הציפיות שלהם מהחג מה המחשבות והתוכניות שלהם לקראת החג?‬ ‫מה עושים בני הנוער בחג?‬ ‫למה מתחפשים ולמה לדעתכם?‬ ‫אופציה ‪2‬‬ ‫ניתן לפזר בחדר תמונות של עשרות תחפושות ולבקש מכל קבוצה להגדיר באלו מהתחפושות אוכ היעד‬ ‫שלה היו מתחפשים‪?...‬‬

‫‪8‬‬


‫דיון‪-‬‬ ‫הצגת תשובות המשתתפים מ‪ 1 -‬הקבוצות‬ ‫מה התחפושת משרתת לנערים?‬ ‫מה הפורימון משרת? איזה מסר מעבירים?‬ ‫האם קיימת אלימות בפורימונים‪ ,‬מקרים שנתקלתם‪?...‬‬ ‫האם אנחנו יכולים למנוע או להוריד את רמת האלימות לקראת הפורימון?‬ ‫לסיכום‬ ‫דרכים להפחתת האלימות בסופש ובחופשים‪...‬‬ ‫בררו מה היכן נמצאים בני הנוער בסיכון בקהילה ומה מתכננים ביום זה‪?....‬‬ ‫מסרים שהמתקנים מעבירים‪ -‬האם ניתן לבחור תחנות שמעבירות מסרים אלימים ולשנותם?איזה?‬ ‫איך אפשר להעביר מסרים של קיום המצווה לשמוח מבלי לשתות אלכוהול ולהתרגש מאלימות?‬ ‫האם נעשה בשכב"ג שיח על הנושא?‬ ‫דרכים למניעת אלימות בפורימונים ובכלל‪-‬‬ ‫להתרים תחפושות לפני החג‬ ‫להתרים ולחלק משלוחי מנות לנזקקים‬ ‫שילוב בני נוער מהשכונה‪/‬קהילה‪/‬ממסגרות קיימות‪,‬‬ ‫מעורבותם בימי הבנייה‪ ,‬להתייעץ איתם מה כללי ההתנהגות שיש להגדיר בפעילות‪/‬פורימון?‬ ‫להיעזר בהם בדרכי השיווק לקראת הפעילות בכלל והפורימון בפרט‪,‬‬ ‫מתן אחריות ביום הפרימון‪,‬‬ ‫לאפשר להם להקים מתקן משלהם‪ ,‬לאפשר להם למכור‪/‬לחלק משהו‪? ...‬‬ ‫ועוד‪....‬‬ ‫למדריך הפעולה‪ -‬רצוי להיעזר‪:‬‬ ‫בכתבות מאנטרנט על שתיית אלכוהול ואלימות בכלל ובפורים בפרט‬ ‫מאמרים מקצועיים על בני נוער‬ ‫שיחה עם דמויות מהקהילה העובדים עם בני נוער בסיכון על פעילותם של פני הנוער בחג זה‬

‫‪9‬‬


‫נספח ‪1‬‬

‫‪11‬‬


11


12


13


‫פעולה ‪ -0‬אופציה א' מסורות שליליות (עבור חניכי שכב"ג)‬ ‫מטרות‪:‬‬ ‫‪ .1‬חשיפת הסיכונים במסורות שליליות במטרה להגן על חניכי השבט‪.‬‬ ‫‪ .2‬ניסיון להגדרת תפקיד המרכז ביחס למסורות‪.‬‬ ‫‪ .3‬מתן כלים למרכז להתמודדות עם בעיית המסורות בשבטים‪.‬‬ ‫נושא‬

‫מהלך פעילות‬

‫היכרות‬

‫כל אחד מספר על עצמו דרך‬

‫אופציה א'‬

‫מסורת ייחודית‪-‬אישית‪/‬‬ ‫משפחתית‪/‬אחר‪.‬‬

‫מה זה‬ ‫השטויות‬ ‫האלה‬

‫מה זה בכלל מסורת?‬ ‫נגדיר מסורת בשמש‬ ‫אסוציאציות‪ .‬ננסה ביחד להגדיר‬ ‫מסורת‪ .‬נקריא את ההגדרה‬ ‫המילונית‪ .‬נדון במשמעות‬ ‫המסורת‪.‬‬

‫דגשים‪/‬דוגמה לדיון‬

‫זמן מומלץ‬ ‫‪ 01‬דק'‬

‫למה יש מסורות?‬ ‫מה זה מסורת?‬ ‫מה היא משרתת?‬ ‫מה המשמעות של מסורת בעבורי?‬ ‫חשיבות המסורת בהגדרתה של קבוצה כלפי‬

‫‪ 01‬דק'‬

‫פנים וכלפי חוץ‪ .‬וחיזוק "גאוות יחידה"‬

‫מה לא‬ ‫בסדר‬

‫במליאה‪ :‬מה הופך מסורת לשלילית?‬ ‫איך הופכים מסורת שלילית לחיובית?‬

‫בתמונה?‬ ‫אופציה ב'‬

‫יש לדבר על הפרט הנמצא תחת לחצים‬ ‫חברתיים בקיום מסורות בכלל ומסורות‬ ‫שליליות בפרט באמצעות זה נפתח‬ ‫אמפטיה ואחריות האחד כלפי השני וכלפי‬ ‫החניכים בשבט‬ ‫(כיצד שומרים על אטרקטיביות של‬ ‫המסורת ללא ההשפלה)‬ ‫לדוגמה‪ :‬בטקס כניסה של חמישיות‬ ‫לשכב"ג אפשר במקום טקס משפיל לעשות‬ ‫טקס מפרגן שבו מפנקים את החמישיות‬

‫‪ 11‬דק'‬

‫(אפילו בהגזמה)‪.‬‬ ‫התפקיד‬ ‫שלי‬

‫סימולציה‪ :‬אתה מרכז בשבט‬ ‫"תדהר"‪ .‬בשבט יש מסורת של‬ ‫ערבי בנים ובנות נפרדים אותה‬ ‫מנהיגים השמיניסטים כבר מס'‬

‫דיון במליאה (אחרי המשחק)‪ -‬הקשיים‬ ‫המרכזיים שיש לנו הן עבור המשתתפים והן‬ ‫עבור הצוות המוביל‪.‬‬ ‫ניסוח משותף של כלים להתמודדות‪-‬‬

‫שנים‪ .‬בערבים הנפרדים כל מין‬ ‫מאדיר את עצמו עד לכדי‬

‫לרשום על הלוח‪.‬‬ ‫להדגיש‪:‬‬ ‫‪14‬‬

‫‪ 11‬דק'‬


‫התנהגויות מיניות גסות ולא‬ ‫מותאמות‪ .‬השנה‪ ,‬אתה מרגיש‬ ‫שהדברים עברו כל פרופורציה‪-‬‬ ‫שמעת קולות של בנות שנפגעו‪,‬‬ ‫בנים ששיתפו פעולה בלי רצון‪,‬‬ ‫בנים ובנות שחצו קווים אדומים‬ ‫בנוגע להתבטאויות סקסיסטיות‬ ‫ואתה מרגיש כי יש לתת על כך‬ ‫את הדעת ובטח שיש לבחון את‬

‫‪ .1‬הגדרת גבולות ברורים והגדרת‬ ‫הסנקציות להפרת הגבולות‪.‬‬ ‫‪ .2‬אכיפה לא מתפשרת של‬ ‫הגבולות‪ -‬פיקוח שלנו!‬ ‫‪ .3‬הובלת תהליך חינוכי על‬ ‫חשיבה גמישה ביחס למסורות‬ ‫(חיוביות ושליליות)‪.‬‬ ‫‪ .4‬הובלת תהליך חינוכי להבנת‬ ‫ההשפעה שיש למסורות‬ ‫שליליות על מי שנפגע מהם‬ ‫("להיכנס לנעליים שלהם")‪.‬‬ ‫(אפשר להביא עדויות "חיות"‬

‫המסורת מחדש‪ .‬אתה אוסף את‬ ‫השכב"ג לשיחה בכדי לבטא את‬ ‫תחושותיך והרגשתך‪.‬‬ ‫יש ‪ 1‬כיסאות מול חמישה‬ ‫כיסאות‪.‬‬ ‫כל כמה דקות באים אנשים‬ ‫ומתחלפים‪.‬‬ ‫לאחר מכן‪,‬‬ ‫מתחלקים ל ‪ 1‬קבוצות‪.‬‬

‫של בוגרי שבט‬ ‫אכיפת הגבולות בצורה לא מתפשרת‬ ‫רצוי שהמשתתפים ירשמו את הדברים‪.‬‬ ‫או‪ -‬יירשם פרוטוקול‬

‫‪ .1‬קבוצה אחת היא בכובע של‬ ‫השכב"גיסטים‪ -‬עליה‬ ‫לרשום את הקשיים שיש‬ ‫למשתתפים בהתמודדות‬ ‫עם מסורות‪.‬‬ ‫‪ .2‬קבוצה שנייה היא בכובע‬ ‫הצוות המוביל‪ -‬עליה‬ ‫לרשום את כלל הקשיים‬ ‫שיש לצוות מוביל‬ ‫בהתמודדות עם מסורות‬ ‫שליליות‪.‬‬

‫במליאה‪ -‬מציגים‪.‬‬ ‫במליאה‪ -‬דרכי התמודדות שלי‬ ‫כמרכז עם מסורות שליליות‪.‬‬ ‫דיון‬ ‫וסיכום‬

‫‪ 01‬דק'‬

‫מחשבות מרכזיות שיש בנושא‪.‬‬ ‫עם מה אני יוצא לשבט שלי ביחס‬ ‫למסורות‬

‫‪15‬‬


‫ציוד לפעולה‪:‬‬ ‫לוח‪/‬דפי עיתון; טוש‪/‬טוש מחיק; הגדרה של מסורת (מצורף)‪.‬‬ ‫הגדרה של מסורת‪:‬‬ ‫"מסורת היא ערכי התרבות המועברים מדור לדור‪ :‬מנהגים‪ ,‬טקסים‪ ,‬דעות ואמונות שעוברים מדור לדור‬ ‫בקבוצה או בחברה מסוימת‪ .‬לרוב המסורת מהווה למעשה את הבסיס להגדרה של הקבוצה‪ ,‬הן כלפי חוץ‬ ‫והן כלפי פנים"‬ ‫דוגמאות ליתרונות וחסרונות של מסורת‪:‬‬ ‫יתרונות‪:‬‬

‫חסרונות‪:‬‬

‫‪ .1‬חיזוק הזיקה והנאמנות לקבוצה‬

‫‪ .1‬העדר חשיבה עצמאית‬

‫‪ .2‬חיבור בין חברי הקבוצה‪.‬‬

‫‪ .2‬צמצום היוזמה העצמית‪.‬‬

‫‪ .3‬הגדרה עצמית של הקבוצה‪.‬‬

‫‪ .3‬לחץ חברתי‬

‫‪ .4‬שימור מנהגים יפים‪.‬‬

‫‪ .4‬העדר בחינה של הרלוונטיות‪.‬‬

‫‪... .5‬‬

‫‪ .5‬קושי "להפטר" ממנהגים שליליים‬ ‫‪… .6‬‬

‫דוגמאות לתפקיד המרכז בהתמודדות עם מסורות‪:‬‬ ‫‪ .5‬הגדרת גבולות ברורים והגדרת הסנקציות להפרת הגבולות‪.‬‬ ‫‪ .6‬אכיפה לא מתפשרת של הגבולות‪.‬‬ ‫‪ .7‬הובלת תהליך חינוכי על חשיבה גמישה ביחס למסורות (חיוביות ושליליות)‪.‬‬ ‫הובלת תהליך חינוכי להבנת ההשפעה שיש למסורות שליליות על מי שנפגע מהם ("להיכנס לנעליים‬ ‫שלהם")‪( .‬אפשר להביא עדויות "חיות" של בוגרי שבט)‬

‫‪16‬‬


‫פעולה ‪ -0‬אופציה ב' מסורות שליליות (עבור חניכי שכב"ג)‬ ‫מטרות‪:‬‬ ‫‪ .4‬חשיפת הסיכונים במסורות שליליות במטרה להגן על חניכי השבט‬ ‫‪ .5‬ניסיון להגדרת תפקיד השכבגיסט ביחס למסורות‬ ‫‪ .6‬מתן כלים לשכבג להתמודדות עם בעיית המסורות בשבטים‪.‬‬ ‫מהלך הפעולה‪:‬‬ ‫נושא‬

‫מהלך פעילות‬

‫היכרות‬ ‫אופציה א'‬

‫כל אחד מספר על עצמו דרך‬ ‫מסורת ייחודית‪-‬אישית‪/‬‬ ‫משפחתית‪/‬אחר‪.‬‬

‫דגשים‪/‬דוגמה לדיון‬

‫זמן מומלץ‬ ‫‪ 01‬דק'‬

‫היכרות‬ ‫אופציה ב'‬

‫משחקים "הרוח נושבת לכיוון כל‬ ‫מי ש‪ "...‬נותנים דוגמאות‬ ‫למסורות שונות‬

‫הרוח נושבת לכיוון כל מי שעושה קידוש‪/‬‬ ‫או ‪-‬חוגג ימי הולדת ב ‪ 1‬בבוקר עם כל‬ ‫המשפחה‪...‬‬

‫‪ 01‬דק'‬

‫מה זה‬ ‫השטויות‬ ‫האלה‬

‫מה זה בכלל מסורת?‬

‫למה יש מסורות?‬ ‫מה זה מסורת?‬ ‫מה היא משרתת?‬

‫‪ 01‬דק'‬

‫נגדיר מסורת בשמש‬ ‫אסוציאציות‪ .‬ננסה ביחד להגדיר‬ ‫מסורת‪ .‬נקריא את ההגדרה‬ ‫המילונית‪ .‬נדון במשמעות‬ ‫המסורת‪.‬‬

‫מה לא‬ ‫בסדר‬ ‫בתמונה?‬ ‫אופציה א'‬

‫מתחלקים לזוגות‪ -‬כל משתתף‬ ‫ישתף את בן הזוג במסורת‬ ‫משמעותית שזוכר מהשבט‪.‬‬ ‫במליאה הבן זוג מספר על‬ ‫המסורת ומנסה לסווג אותה‬ ‫כמסורות חיוביות או שליליות‪.‬‬

‫מה המשמעות של מסורת בעבורי?‬ ‫חשיבות המסורת בהגדרתה של קבוצה כלפי‬ ‫פנים וכלפי חוץ‪ .‬וחיזוק "גאוות יחידה"‬ ‫לנסות לכוון למסורות של טקסי מעבר‬ ‫(הבטחה‪ ,‬כניסה לשכב"ג‪ ,‬קבלת תפקיד‪,‬‬ ‫וכד')‬ ‫במליאה‪ :‬לנסות להבין מה הופך מסורת‬ ‫לחיובית ומה הופך מסורת לשלילית‪.‬‬ ‫האם ניתן להפוך מסורת שלילית לחיובית‬ ‫יש לדבר על הפרט הנמצא תחת לחצים‬

‫‪ 11‬דק'‬

‫חברתיים בקיום מסורות בכלל ומסורות‬ ‫שליליות בפרט באמצעות זה נפתח‬ ‫אמפטיה ואחריות האחד כלפי השני וכלפי‬ ‫החניכים בשבט‬ ‫מה לא‬ ‫בסדר‬ ‫בתמונה?‬

‫במליאה‪ :‬מה הופך מסורת לשלילית?‬ ‫איך הופכים מסורת שלילית לחיובית?‬ ‫(כיצד שומרים על אטרקטיביות של‬

‫‪17‬‬

‫‪ 11‬דק'‬


‫אופציה ב'‬

‫התפקיד‬ ‫שלי‬

‫דיון‬ ‫וסיכום‬

‫המסורת ללא ההשפלה)‬ ‫לדוגמה‪ :‬בטקס כניסה של חמישיות‬ ‫לשכב"ג אפשר במקום טקס משפיל לעשות‬ ‫טקס מפרגן שבו מפנקים את החמישיות‬ ‫(אפילו בהגזמה)‪.‬‬ ‫מתחלקים ל ‪ 1-1‬קבוצות‪ .‬כל‬ ‫קבוצה מכינה רשימה של כל‬ ‫הקשיים שיש למשתתפים‬ ‫בהתמודדות עם מסורות או‬

‫דיון במליאה (אחרי המשחק)‪ -‬הקשיים‬ ‫המרכזיים שיש לנו‪.‬‬ ‫ניסוח משותף של כלים להתמודדות‪-‬‬ ‫לרשום על הלוח‪.‬‬

‫דוגמאות למסורות שלא קל‬ ‫להתמודד איתן בשבט בו גדלו‪.‬‬ ‫במליאה‪ -‬רושמים את כל‬ ‫ההתמודדויות‪.‬‬ ‫(לא חובה‪ )...‬משחק סימולציה‪:‬‬ ‫"משתתף" יושב מול "שכבגיסט"‬ ‫ומנסה להתמודד עם אחד‬ ‫מהקשיים שהעלו‪ .‬אם יש למישהו‬ ‫דרך שונה להתמודדות‪ -‬אפשר‬ ‫להחליף את המשתתף באמצע‪.‬‬

‫להדגיש‪ :‬נוכחות ופיקוח שלנו; הצבת‬ ‫גבולות ברורה (קווים אדומים)‬ ‫אכיפת הגבולות בצורה לא מתפשרת‬

‫‪ 11‬דק'‬

‫רצוי שהמשתתפים ירשמו את הדברים‪.‬‬ ‫או‪ -‬יירשם פרוטוקול‬

‫‪ 01‬דק'‬

‫מחשבות מרכזיות שיש בנושא‪.‬‬ ‫עם מה אני יוצא לשבט שלי ביחס‬ ‫למסורות‬

‫ציוד לפעולה‪:‬‬ ‫לוח‪/‬דפי עיתון; טוש‪/‬טוש מחיק; הגדרה של מסורת (מצורף); זהו‪...‬‬ ‫הגדרה של מסורת‪:‬‬ ‫"מסורת היא ערכי התרבות המועברים מדור לדור‪ :‬מנהגים‪ ,‬טקסים‪ ,‬דעות ואמונות שעוברים מדור לדור‬ ‫בקבוצה או בחברה מסוימת‪ .‬לרוב המסורת מהווה למעשה את הבסיס להגדרה של הקבוצה‪ ,‬הן כלפי חוץ‬ ‫והן כלפי פנים"‬

‫‪18‬‬


‫דוגמאות ליתרונות וחסרונות של מסורת‪:‬‬ ‫יתרונות‪:‬‬

‫חסרונות‪:‬‬

‫‪ .6‬חיזוק הזיקה והנאמנות לקבוצה‬

‫‪ .7‬העדר חשיבה עצמאית‬

‫‪ .7‬חיבור בין חברי הקבוצה‪.‬‬

‫‪ .8‬צמצום היוזמה העצמית‪.‬‬

‫‪ .8‬הגדרה עצמית של הקבוצה‪.‬‬

‫‪ .9‬לחץ חברתי‬

‫‪ .9‬שימור מנהגים יפים‪.‬‬

‫‪ .11‬העדר בחינה של הרלוונטיות‪.‬‬

‫‪... .11‬‬

‫‪ .11‬קושי "להפטר" ממנהגים שליליים‬ ‫‪… .12‬‬

‫דוגמאות לתפקיד השכב"גיסט בהתמודדות עם מסורות‪:‬‬ ‫‪ .8‬הגדרת גבולות ברורים והגדרת הסנקציות להפרת הגבולות‪.‬‬ ‫‪ .9‬אכיפה לא מתפשרת של הגבולות‪.‬‬ ‫‪ .11‬להיות נוכח בתהליכי עיצוב המסורות ובאירועים עצמם‪ -‬להיות המבוגר האחראי‪.‬‬ ‫‪ .11‬הובלת תהליך חינוכי על חשיבה גמישה ביחס למסורות (חיוביות ושליליות)‪.‬‬ ‫‪ .12‬הובלת תהליך חינוכי להבנת ההשפעה שיש למסורות שליליות על מי שנפגע מהם ("להיכנס‬ ‫לנעליים שלהם")‪( .‬אפשר להביא עדויות "חיות" של בוגרי שבט)‬

‫‪19‬‬


‫פעולה ‪ -2‬איך לתקשר עם מתבגר?‬ ‫מטרות‪:‬‬ ‫‪ )1‬המשתתפים יכירו את מאפייני גיל ההתבגרות הכוללניים‪.‬‬ ‫‪ )2‬המשתתפים יפגשו את ה"נער‪/‬ה" שבהם ויבינו כיצד הם מתנהלים עם דמות הנעורים שבהם יחד‬ ‫עם הדמות הסמכותית אותה הם צריכים להציג‪.‬‬ ‫‪ )3‬המשתתפים ייחשפו לשוני בין אוכלוסיות הנוער ויקבלו דגשים לעבודה עבור כל אוכלוסייה‪.‬‬ ‫‪ )4‬המשתתפים יגלו את חזקותיהם בעבודה מול בני נוער ויבין באילו חלקים של עצמם הם יכולים‬ ‫להשתמש בעבודה זו‪.‬‬ ‫מסגרת הפעילות‪ :‬שעתיים‪ -‬המחולקות ל‪ 1-‬יחידות‪ ,‬כל יחידה אורכת שעה‪.‬‬ ‫שלב ‪ -1‬מאפייני בני נוער‬ ‫מסגרת הפעילות‪ :‬שעה‬ ‫מהלך הפעילות‪:‬‬ ‫‪ .1‬מפזרים בחדר קטעים שמתארים מתבגרים במצבים יומיומיים (נספח)‪ .‬כל אחד צריך לבחור קטע‬ ‫שהוא מתחבר אליו‪ -‬שאפיין אותו בעבר (כמתבגר) או שעדיין מאפיין (‪ 1‬דקות)‪ .‬ישנם נספחים‬ ‫נוספים מספר הנקרא "פרפרים בבטן" אשר לא היה ניתן לסרוק אותם‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫כל אחד מציג את הקטע (או יותר) שהוא בחר ומפרט מדוע הוא התחבר אליו (‪ 01‬דקות)‪.‬‬

‫‪‬‬

‫ש‪ :‬תוכלו לחשוב על הפרופיל של הנער‪/‬ה שמאחורי הסיטואציות הללו?‬

‫‪‬‬

‫ת‪ :‬לתת להם את הפרופילים של כל נער‪/‬ה‪ .‬הפרופילים הם אומנם מאוד שונים אחד מהשני‪ -‬החל‬ ‫מנער המשתייך לקבוצת צופים בכלא ועד לתלמידת כיתה י"ב שמהווה מרכזת צעירה בשבט‬ ‫מבוסס‪ ,‬אך עם זאת לכל בני הנוער יש מאפיינים כוללניים שונים‪ .‬כל קטע מהווה למעשה מאפיין‬ ‫בגיל ההתבגרות‪.‬‬

‫‪ .2‬מציגים את המאפיינים המרכזיים של גיל ההתבגרות ו‪ 11‬דקות)‪.‬‬ ‫המאפיינים‪:‬‬ ‫‪‬‬

‫ניתוק מההורים וחיבור לקבוצת השווים‪ -‬את תחילת גיל ההתבגרות מאפיין המעבר מתלות בהורים‬ ‫לעצמאות וזהות עצמית‪ .‬הצורך בגיבוש זהות עצמית מחייב התחלת התנתקות מההורים‪ ,‬ואז גדלה‬ ‫מאוד חשיבותה של "קבוצת השווים"‪ .‬החברים הם הקובעים עבור המתבגר את מעמדו החברתי ובכך‬ ‫משפיעים על עיצוב דימויו העצמי‪ ,‬בטחונו העצמי‪ ,‬תפיסתו את עצמו ואת העולם‪ .‬המתבגר רוצה לבלות‬ ‫כמה שיותר זמן עם חבריו‪ ,‬המהווים בעיניו את קבוצת השווים‪ -‬שיוויון יחסי מבחינת ערכים‪ ,‬גיל‪,‬‬ ‫מידת הבנה וכד'‪ .‬פניה זו לקבוצת השווים מספקת למתבגר תחושת שייכות‪,‬בטחון‪,‬תמיכה רגשית‬ ‫וזהות‪ .‬בתוך קבוצה זו יש למתבגר הזדמנות להתנסות בתפקידים בוגרים תוך לקיחת אחראיות‪ ,‬וזו‬ ‫נחוצה לו לבניית זהות בוגרת ושלימה‪ .‬החלפת הזהות העצמית של המתבגר‪,‬מזו של ילד התלוי בהוריו‬ ‫לזו של אדם בוגר ועצמאי‪,‬מתאפיינת בניתוק מההורים‪ .‬תהליך ניתוק זה מלווה לעיתים ביציאה כנגד‬

‫‪21‬‬


‫‪‬‬

‫נורמות חברתיות (בלבוש‪,‬בהתנהגות וכד')‪,‬סירוב לקבל מרות‪ ,‬ריבים ומצבי רוח משתנים‪ .‬חלק גדול מן‬ ‫ההתקשרות עם ההורים מתנהלת סביב מוקדי מתח כגון‪ :‬התנהגות‪ ,‬הופעה חיצונית‪ ,‬התערבות של‬ ‫ההורים בקשריו החברתיים של המתבגר ולימודים‪ .‬ההורים מצפים מילדם לשתף אותם בעובר עליהם‪,‬‬ ‫בעוד שבמרבית המקרים הם אין הם משתפים את ילדם בעובר עליהם‪ ,‬נושאי הדיבור שלהם‪ .‬אי לכך‬ ‫עלול המתבגר לחוש שהתקשורת עם הוריו אינה הדדית ופונה לחבריו‪ .‬המורים‪/‬המחנכים‪ ,‬נתפסים גם‬ ‫הם ע"פ רוב כ"אנשי הדור הישן" שלא מבין את צורכיהם של מתבגרים בני ימינו; חלק ממוסד בלתי‬ ‫אהוב שלראות עיניהם של המתבגרים מטיל עליהם חובות ושולל את זכויותיהם‪.‬‬

‫‪‬‬

‫התנהלות מסוכנת‪ -‬מאפייני גיל ההתבגרות כוללים תופעה המתבטאת בקושי לשלוט ביצרים ודחפים‪,‬‬ ‫מאפייני גיל ההתבגרות הם בן השאר אי יכולתו של המתבגר לדחות סיפוקים‪.‬‬ ‫הם נוטים לחזור ולבדוק את הגבולות אשר מציבים ההורים‪ ,‬משרד החינוך והחברה בכללותה‪ .‬אחד‬ ‫הדברים מהם נמנעים בני נוער‪ ,‬הם להיות חריגים בחברה וכל רצונם הוא לבלוט על פני אחרים‪.‬‬ ‫בני הנוער נוהגים להשתמש ולהתנחם באמרה "לי זה לא יקרה" בעודם בטוחים ומאמינים בה בכל‬ ‫נפשם ועל כן הם נוהגים לנהוג בחוסר זהירות אם תוך נהיגה פרועה‪ ,‬שתייה לשוכרה ועוד‪.‬‬

‫‪‬‬

‫שינויים פיזיולוגים‪ -‬מאפייני גיל ההתבגרות והתופעה היותר המוכרת והמזוהה הם פצעי הבגרות‬ ‫המופיעים על פניהם של מתבגרים רבים‪.‬‬ ‫תופעה זו היא רק חלק משינויים גופניים אותם עוברים בני הנוער‪ ,‬במהלך גיל ההתבגרות‪.‬‬ ‫לכל מתבגר יש את הקצב שלו וההתפתחות האופיינית לו‪.‬‬ ‫בגיל זה נוהגים להתעסק יתר על המידה במראה החיצוני‪ ,‬ובדימוי העצמי העוסק במראה‪.‬‬ ‫בגיל זה נוהגים לבלות שעות רבות מול ארון הבגדים במדידה של כל הג'ינסים והחולצות שוב ושוב‪ .‬יש‬ ‫נטייה לבלות שעות מול המראה בפוזות שונות ונשנות‪.‬‬ ‫העיסוק המוכר והמסוכן יותר שקיים בגיל ההתבגרות‪ ,‬הן הדיאטות השונות אשר עלולות בהיסח דעת‬ ‫להפוך להפרעת אכילה‪.‬‬

‫‪‬‬

‫הדימוי העצמי של המתבגרים‪ .‬מה אני שווה? במה אני טוב? מי רוצה בקרבתי? דימוי זה מושפע מאוד‬ ‫גם מהדימוי הגופני‪ ,‬במיוחד נוכח השינויים הפיזיולוגים הרבים המתרחשים בגיל ההתבגרות‪ ,‬ובכללם‬ ‫צמיחה מוגברת או היעדר צמיחה‪ ,‬שיעור‪ ,‬אקנה‪ ,‬שינויים בקול ועוד‪ .‬הגוף כאילו יוצא מכלל שליטה‬ ‫והשאלה הקריטית היא איך המתבגר מגיב לזאת ומה המשמעות שהוא נותן לכך‪.‬‬

‫‪‬‬

‫הזהות העצמית ובכללה הזהות המינית‪ :‬מי אני‪ ,‬לאיזה מין אני נמשך‪ .‬בגיל ההתבגרות יש משיכה גם‬ ‫לאותו המין‪ ,‬אך אין במשיכה זו כדי לסמל על העדפה מינית סופית כי היא במקרים רבים מהווה רק‬ ‫שלב התפתחותי חולף‪.‬‬

‫‪‬‬

‫הכל או לא כלום (שחור‪-‬לבן)‪ .‬בגיל ההתבגרות‪ ,‬מתבגרים חושבים באופן דיכוטומי ותופסים את עצמם‬ ‫בנקודות הקצה‪ :‬או שהם יפים או שהם מכוערים‪ .‬או שהם חכמים או שהם טיפשים‪ .‬או שהם ‪ IN‬או‬ ‫שהם ‪ .OUT‬אין להם אמצע‪.‬‬

‫‪‬‬

‫הכללה מוגזמת‪ .‬ציון נמוך במבחן עלול להביא את המתבגר בגיל ההתבגרות לחוש שהוא "כישלון‬ ‫מוחלט" ושהוא עתיד להיכשל או להתדרדר בכל המקצועות‬ ‫‪21‬‬


‫‪‬‬

‫פילטר שכלי ‪ :‬אם חס וחלילה יש למתבגר בגיל ההתבגרות חצ'קון‪ ,‬כל מה שהוא רואה בעצמו זה את‬ ‫החצ'קון‪ .‬הוא גם משוכנע שזה כל מה שהאחרים רואים בו‪ .‬הוא‪ ,‬זה החצ'קון והחצ'קון מגדיר את‬ ‫ישותו‪.‬‬

‫‪‬‬

‫העצמה ומזעור‪ :‬ניפוח של התגובה האפשרית מצד המתבגר בגיל ההתבגרות או מצד הסביבה‪.‬‬

‫לדוגמא‪ :‬אם ילדה בגיל ההתבגרות הזמינה מתבגר לסרט והוא סרב‪ ,‬עלול לחרוב עליה עולמה והיא‬ ‫משוכנעת שהשמועה תתפשט בבית הספר וכולם ירחמו עליה והיא תרגיש שאין מצב שהיא יכולה‬ ‫להראות את פניה שוב בבית הספר‪.‬‬ ‫סיכום‪:‬‬ ‫שאלה‪ :‬האם אתם חושבים שזה שאתם מנחים בני נוער כאשר אתם בני נוער בעצמכם זה יתרון או‬ ‫חיסרון? מדוע? (‪ 01‬דקות)‬ ‫‪-‬‬

‫קהל יעד של בני נוער הוא קהל שנחשב מאתגר‪ ,‬על אחת כמה וכמה שאתם בני נוער בעצמכם‪ .‬עם‬ ‫זאת‪ ,‬זה שאתם בני נוער בעצמכם‪ -‬מהווה גם יתרון גדול מכיוון שאתם יכולים להתחבר הרבה‬ ‫יותר בקלות ובצורה מעמיקה לכל מה שקהל היעד מביא עימו‪ .‬מטרתה של היחידה הבאה לסייע‬ ‫לכם להעצים את היתרון הזה ונותנת מענה לאתגרים הטמונים בהדרכה זו‪.‬‬

‫‪-‬‬

‫זמן לשאלות (‪ 1-01‬דקות)‪.‬‬

‫‪22‬‬


‫שלב ‪ - 2‬דרכי תקשורת עם מתבגרים‬ ‫מסגרת הפעילות‪ :‬שעה‬ ‫מהלך הפעילות‪:‬‬ ‫סיטואציות‪ -1‬מבקשים מתנדבים שישחקו את הסיטואציה (לפני הסיטואציות צריך לבקש מהקבוצה לשים‬ ‫לב לפרטים הקטנים ולדברים הספציפיים שנאמרים)‬ ‫‪ .1‬מציגים‪ :‬מתנדב המשחק את המנחה ו‪ 1-‬מתנדבים המשחקים את קהל היעד ו‪ 1-‬תצפיתנים‪.‬‬ ‫הסיטואציה‪ :‬אתה הולך להעביר פעילות על מנהיגות לשכב"ג שבט הדר ברעננה‪ .‬השכב"ג של שבט‬ ‫הדר נחשב שכב"ג חזק מאוד ומלוכד‪ .‬יש להם גאוות יחידה רבה והם מתקשים לקבל חבר'ה‬ ‫מבחוץ‪ ,‬במיוחד כאלו שמעבירים להם פעילויות חיצוניות‪ .‬הם חושבים שהם מעל כולם ואין להם‬ ‫הרבה ללמוד‪ ,‬במיוחד לא ממך‪ 1( .‬דקות)‬ ‫‪ .2‬מציגים‪ 1 :‬מתנדבים המשחקים את המנחים (בן ובת)‪ 1 ,‬מתנדבים המשחקים את קהל היעד ו‪1-‬‬ ‫תצפיתנים‪.‬‬ ‫הסיטואציה‪ :‬אתם הולכים להעביר פעילות על צופיות מעשית בבית סוהר אופק‪ .‬בבית הסוהר יש‬ ‫קבוצת צופים נערים שעוברים פעילות אחת לשבוע‪ .‬הנערים עדיין בתהליך רכישת הזהות הצופית‬ ‫ומתקשים לשתף פעולה‪ .‬התבקשתם להעביר פעילות המתמקדת בצופיות מעשית בכדי לסייע‬ ‫בהגברת הזהות הצופית‪ .‬במהלך הפעילות‪ ,‬אחד הנערים מנסה כל הזמן להתחיל עם הבחורה‬ ‫המנחה‪ 1( .‬דקות)‬ ‫‪ .3‬מציגים‪ :‬מתנדב המשחק את המנחה‪ 1 ,‬מתנדבים המשחקים את קהל היעד ו‪ 1-‬תצפיתנים‪.‬‬ ‫הסיטואציה‪ :‬אתה מעביר פעילות לשכב"ג בשבט "יפו"‪ .‬התבקשת להעביר פעילות שמעבירה מסר‬ ‫"לא לאלכוהול" מתוך רקע שקיבלת כי קיימת בעיית שתייה בשכב"ג‪ .‬אתה מנסה להעביר את‬ ‫הפעילות אבל בכל פעם נתל בהתנגדויות רבות על הרקע שגם אתה נער בעצמך וטוענים כי אתה‬ ‫מתנשא מעליהם‪ 1( .‬דקות)‬ ‫כתוב על הלוח טבלה רק עם הכותרות שלה ושאל את הקבוצה איזה דברים שהם ראו בסיטואציות הם‬ ‫דברים שמקדמים תקשורת (אסטרטגיות הכללה‪ -‬אני מכליל אותך באותה קבוצה ביחד איתי) ואיזה‬ ‫חוסמים את התקשורת‪ .‬תוך כדי שהם מעלים דברים חשוב להרחיב על כל מושג ולתת דוגמאות שרשמנו‬ ‫במהלך הסיטואציות‪ 11( .‬דקות)‬

‫‪ 1‬יש לבחור סיטואציות רלוונטיות מחיי היומיום של לקהל המשתתפים ‪.‬‬

‫‪23‬‬


‫חוסמי תקשורת‬

‫אסטרטגיות הכללה‬ ‫הכרות‪ -‬שלום קוראים לי‪ ,‬איך קוראים לך‬

‫הטפת מוסר‬

‫ישיבה בגובה העיניים‬

‫כניסה לקונפליקט‬

‫הקשבה פאסיבית‬

‫אי עמידה בהבטחות‬

‫אני פנוי אליכם‬

‫שבט נעול‪ -‬גדר‬

‫רלוונטיות‬

‫מגע כפוי‬

‫מסר "אני" ברור‬

‫האשמות‬

‫במקום‪ -‬אתה פוגע בי"‪ ,‬להגיד‪"-‬אני נפגע"‬

‫אני אחרת מכם‬

‫דיאלוג‬

‫התנשאות‬

‫שפה נגישה‪ -‬מושגים אוניברסליים‬

‫ציווי‪ -‬שב! תקשיב!‬ ‫זלזול‬

‫זמן לשאלות (‪ 1‬דקות)‪.‬‬ ‫‪-‬‬

‫מפזרים קלפים של ‪ points of you‬על הרצפה ומבקשים מכל אחד שייקח עד ‪ 1‬קלפים שעונים על‬ ‫השאלות הללו‪ :‬אילו חלקים יש בי שיכולים לקרב ולגעת באוכלוסיית היעד אותה אני מנלה ואילו‬ ‫חלקים יש בי שיכולים להרחיק? (‪ 1‬דקות)‬

‫‪-‬‬

‫הצגת הבחירות ועיבודן‪ 01( .‬דקות)‬

‫‪-‬‬

‫סיכום‪.‬‬

‫‪24‬‬


‫נספחים‪:‬‬ ‫‪ -‬יש קטעים נוספים מהספר‬

‫" בגיל ‪ 12.5‬כשהיינו כל החבר'ה נפגשים בערב גן הציבורי‪,‬‬ ‫היו כאלה מאיתנו שהיו מביאים בקבוקים של וודקה רד בול‪..‬‬ ‫הם היו שותים ומשתכרים עד כדי הקאות והתעלפויות‪ .‬גם‬ ‫אני הייתי שותה אבל בקטנה‪ ..‬זה היה די דוחה אבל כולם היו‬ ‫עושים זאת אז גם אני רציתי‪ ..‬חוץ מזה‪ ,‬היה כיף לתפוס‬ ‫ראש לפעמים‪( "..‬ע'‪ ,‬נערה משבט צופים במרכז הארץ)‪.‬‬ ‫"בצופים אני מרגיש שאני שייך למסגרת אחרת‪ ..‬מסגרת בה‬ ‫אני יכול להיות לרגע מי שאני רוצה‪...‬זה שיש לי פה קבוצת‬ ‫חברים שהיא שונה ממה שיש לי פה במקום הזה זה כבר גורם‬ ‫לי להרגיש קצת טוב מכל החרא שאני עובר לפעמים פה‪"..‬‬ ‫(א'‪ ,‬חניך בצופים מהכלא)‬

‫אמא שלי הקרציה הזו‪ ,‬כל הזמן נכנסת לחדר ושואלת מה אני‬ ‫עושה במחשב‪ ..‬היא חופרת לי שאסביר לה מה אני כל היום‬ ‫נכנס לפייסבוק?! בא לי כבר להגיע לגיל בו אני יוכל לעבור‬ ‫לדירה משלי ושלא יציקו לי כל היום‪( ..‬ט'‪ ,‬תלמידת כיתה י')‬

‫"שוב קיבלתי חרא של ציון במבחן במתמטיקה‪ ,‬לא רק שהורידו אותי‬ ‫ל‪ 3-‬יחידות‪ ,‬גם שם אני לא מצליחה‪ ...‬אני מרגישה כישלון מוחלט בכל‬ ‫מה שאני עושה ושאני לא שווה בכלום‪ .‬נמאס לי גם שכולם חושבים‬ ‫שאני כזו מוצלחת בזה שאני מקבלת ציונים טובים בכל המקצועות‬ ‫האחרים‪ -‬הם לא מבינים שזה לא אומר כלום?! (ע'‪ ,‬תלמידת כיתה‬ ‫י"ב‪ -‬מרכזת צעירה בשבט במרכז הארץ)‪.‬‬

‫‪25‬‬


‫עוד מעט השיבוצים מתקרבים והמרכז לקח אותי לשיחה ואמר‬ ‫לי שהוא רוצה שאהיה מדריכת קורס כי צריך אותי שם והוא‬ ‫חושב שאנ גם מאוד אתרום לתפקיד‪ ..‬אבל זה לא מעניין אותי!‬ ‫או שאני הולכת להיות מרכזת צעירה או שאני הולכת להיות‬ ‫פעילה שלא עושה כלום (ד'‪ ,‬שמיניסטית לעתיד בשבט במרכז‬ ‫הארץ)‪.‬‬ ‫הקפיצו אותי כיתה'‪ ,‬כך שלא עשיתי את כיתה ה'‪ ..‬היום זה‬ ‫ממש מבאס אותי‪ ,‬אני נראה הכי קטן מכל החבר'ה וכולם‬ ‫קוראים לי שורטי‪ ..‬אף בחורה מהשכבה לא מסתכלת עליי‬ ‫שזה די מבאס ותמיד שאנחנו הולכים למסיבות אני בפחד‬ ‫שלא יכניסו אותי כי אני לא נראה בגילי‪( "..‬א'‪ ,‬תלמיד כיתה‬ ‫י"א בכיתת מצטיינים)‪.‬‬

‫‪26‬‬


‫פעולה ‪ -0‬האחר המשמעותי‬ ‫מהלך הפעילות‪ :‬צפייה בסרט תיכון ההזדמנות האחרונה ועיבודו‪.‬‬ ‫המשתתפים יקבלו דף עליו כתובים שלושה תחומים עיקריים‪ :‬יצירת קשר‪ ,‬גבולות ו"אחר משמעותי"‪.‬‬ ‫עליהם לכתוב במהלך הסרט נקודות שראויות לציון הנוגעות לשלוש התחומים הללו‪.‬‬ ‫נקודות לעיבוד הסרט‪:‬‬ ‫יצירת קשר‪:‬‬ ‫קשר ראשוני‪-‬‬ ‫שאלות פתיחה ‪ :‬מה תפקידו של רושם ראשוני לטעמכם? איזה רושם ראשוני חילי והמורה רות יצרו‬ ‫לדעתכם? כיצד עשו זאת? איזה רושם ראשוני הילדים יצרו עבורכם? מה הרתיע אתכם? מה משך אתכם‬ ‫להתקרב? מה האלמנטים לדעתכם הדרושים לקשר מזמין? כיצד באו לידי ביטוי בסרט?‬ ‫האלמנטים הדרושים ליצירת קשר מזמין אשר באים לידי ביטוי בסרט‪:‬‬ ‫גובה עיניים‪-‬‬ ‫ חילי עומד בשער בית הספר‪ ,‬לוחץ יד לכל תלמיד‪ ,‬מדבר איתו בגובה העיניים‪ ,‬זוכר פרטים שקרו‬‫לאותו נער‪ ,‬זוכר שמות‪ ,‬מחייך‪.‬‬ ‫יחס אישי‪-‬‬ ‫‪-‬‬

‫המורה רות כבר בהתחלה מתייחסת לצרכים האישיים של כל אחד ואחת מהכיתה‪ -‬שואלת את‬ ‫הבחורה כיצד הכי נכון לה ללמוד לבחינה בהיסטוריה? בציור‪ ,‬בשירה? שואלת את יניב מה עוזר לו‬ ‫לזכור? מה היה עד? נותנת לו מרקר עם ריח‪ -‬שואלת אותו מה הוא צריך? בסוף השיעור היא ניגשת‬ ‫אליו ושואלת אותו איך היה לו?‬

‫‪-‬‬

‫כמו כן‪ ,‬המורה אומרת את המשפט "אתם עוד תבינו שאני רואה הכל"‪ -‬המשפט הזה מגיע דווקא‬

‫מההיבט החיובי שהיא אומרת להם כבר מההתחלה שהיא רואה אותם ואת מה שיעבור עליהם‬ ‫בשנה הקרובה‪ .‬אם הילדים האלה רגילים להיות שקופים היא מעבירה להם מסר שהם נראים‪.‬‬ ‫חיוביות וחיוניות‪-‬‬ ‫‪-‬‬

‫"כיף גדול לראות אתכם"‪ -‬חילי במשפט זה העביר תחושה כי כל מי שיושב בחדר רצוי‪ ,‬זה תרם‬ ‫להפחתת תחושת האיום שהחבר'ה חווים‪ .‬בעצם האמרה הוגברה תחושת ה"הזמנה"‪.‬‬

‫‪-‬‬

‫גם שפת הגוף של חילי והמורה רות תמיד מזמינה בחצי החיבוק‪ ,‬בליטוף על הלחי של המורה רות‬ ‫את התלמידה שלה‪ ,‬ב"כיפים" של חילי לתלמידיו‪.‬‬

‫‪27‬‬


‫נגישות ופתיחות‪-‬‬ ‫‪-‬‬

‫כבר בשיחת הפתיחה הראשונה שחילי עורך עם תלמידיו הוא מסביר להם שהמורים יעשו הכל‬ ‫בכדי שהם יצליחו והוא גם מציין כי הם יבואו על חשבון החופשה שלהם לסייע לתלמידים שאיחרו‬ ‫ובשל כך הפסידו חומר‪.‬‬

‫‪-‬‬

‫חילי מבין כי יש מלחמות שעליהן הוא יצטרך לוותר כמו העישון ולכן כדרך נוספת להתקרב אל‬ ‫תלמידיו הוא מצטרף אליהם לפינת העישון‪ -‬זה מעיד על גמישות ופתיחות מבחינתו‪.‬‬

‫גבולות‪-‬‬ ‫‪-‬‬

‫כבר בהתחלה המורה רות לא מהססת לשים גבולות ליניב וגם חילי מציג את הגבולות והחוזה‬ ‫בשיחת ההיכרות (מפורט בהמשך)‪.‬‬

‫חיזור‪-‬‬ ‫‪-‬‬

‫המורה רות ממשיכה לחזר אחרי יניב‪ ,‬גם כאשר הוא מקשה עליה עוד בשיעור הראשון‪ ,‬בודק את‬ ‫גבולותיה ולא רוצה לשתף פעולה‪ .‬הן המורה והן חילי כבר ביצירת הקשר הראשוני מעבירים מסר‬

‫שהוא האג'נדה של בית הספר‪ -‬אנחנו לא מוותרים לכם כי אנחנו לא מוותרים עליכם וזוהי המהות‬ ‫של החיזור‪ .‬חילי אמר זאת בשיחת פתיחה לתלמידי בית הספר והמורה אמרה זאת ליניב‪" -‬אתה‬ ‫לא תצא מהשיעור בלי לעשות משהו" לבסוף‪ ,‬החיזור הצליח‪ -‬יניב גם עשה משהו בשיעור (בין אם‬ ‫זה רק הקיף בעיגול)‪.‬‬ ‫אלמנטים נוספים הדרושים לקשר מזמין ומופיעים בצורה עקבית בסרט (יפורטו בהמשך)‪ :‬כבוד‪ ,‬השריית‬ ‫תחושת ביטחון‪ ,‬אמון‪ ,‬אותנטיות‪.‬‬ ‫גבולות‪-‬‬ ‫שאלות פתיחה‪ :‬מדוע בכלל אנחנו צריכים גבולות? מה המניע שלנו לשים אותם? האם אנחנו לעיתים‬ ‫פוחדים לשים גבולות? מדוע? מה המניע שלנו כאנשים לקבל גבולות? מה ההבדל בין גבול שאני שם לילד‬ ‫שעומד על צוק ואני פוחד שהוא ייפול לבין ילד שעכשיו מפריע לי בשיעור? כיצד גבולות ברורים מקדמים‬ ‫את הקשר? איך זה בא לידי ביטוי בסרט? מה למדתם על השמת הגבלות בסרט? מה הייתה הדרך של חילי‬ ‫והמורים? מה אפיין את אותה הדרך? האם היה לנערים חופש בגבולות ששמו להם?‬ ‫הגבולות ברורים כבר מהתמונות הראשונות של הסרט‪-‬‬ ‫‪-‬‬

‫בשיחת הפתיחה של חילי והתלמידים‪" -‬יש להגיע בדיוק ב‪ ,0:11-‬במידה ומישהו לא מגיע הוא לא‬ ‫יכול להיכנס אבל אנחנו נתרום יום מהחופש בכדי להשלים את השעות הללו"‪ .‬התגובה להפרת‬ ‫הגבול ברורה וידוע מלכתחילה‪.‬‬

‫ בשיעור הראשון של המורה רות‪ -‬רות מגדירה את ה"חוזה" וה"ציפיות" עוד מהשיעור הראשון‪-‬‬‫הולכים ללמוד לבגרות בהיסטוריה‪ ,‬השיטה היא כזו‪ ...‬ממצבת את מעמדה‪" -‬אני לא חמודה‪ ,‬אני‬ ‫המורה שלך"‪.‬‬ ‫הטיול השנתי הינה אבן בוחן במהלך השנה לגבולות התלמידים‪-‬‬ ‫חילי מעביר מסר ברור‪ -‬אלכוהול‪ ,‬סמים‪ ,‬הימורים בכסף הם הגבולות האדומים שלו‪ .‬חילי על המשמר כל‬ ‫הזמן ולא יוותר על הגבולות שלו אך הוא עושה זאת ברוגע‪ ,‬בשלמות ובביטחון רב‪ .‬חילי לא מפחד להציב‬ ‫גבולות‪ ,‬להיפך הוא מאמין בנקודות העימות האלה‪.‬‬ ‫‪28‬‬


‫האחר המשמעותי‪-‬‬ ‫שאלת פתיחה‪ :‬מישהו זוכר מה יניב ענה כאשר הוא נשאל מה הוא חושב על רות המורה שלו? מה היה בה‬ ‫שגרם לו להיענות לה לדעתכם? אותה שאלה על נועם המורה ומירי התלמידה‪..‬‬ ‫אילו אלמנטים דרושים לטעמכם להוות "אחר משמעותי"? מה היה במורים ובחילי אשר יצרו את הדמות‬ ‫הזו עבור תלמידיהם?‬ ‫אלמנטים המאפיינים "אחר משמעותי"‪:‬‬ ‫דוגמא אישית‪ -‬כבר בהתחלה רואים את חילי עודר בבית הספר‪ ..‬לאורך כל הסרט חילי הראה לתלמידיו‬ ‫דוגמא אישית בדיבור המכבד‪ ,‬בעמידה שלו אל מול הכללים וכו'‪.‬‬ ‫גובה העיניים – דוג'‪ :‬המורה רות מתכופפת ממש לתלמידיה‪ ,‬חילי מדבר בצורה מכבדת ונעימה לתלמידיו‪,‬‬ ‫השיחה בין נועם המורה‪ ,‬חילי ועידן‪ -‬השיחה בחדר המנהל לא הייתה שיחה פטרונית‪ ,‬אלא שיחה שמגיעה‬ ‫ממקום אותנטי ודואג‪.‬‬ ‫אכפתיות‪ - -‬דוג'‪ :‬המורה רות העניקה לכל אחד מתלמידיה ברכה אישית‪ ,‬חילי לוקח את עידן באמצע‬ ‫הלילה לגיבוש של תל השומר‪ ,‬כשחילי מלווה לבית המשפט נער שמתנדב בבית הספר לסייע לנער אחר‪,‬‬ ‫המורה דלית שלא מלמדת לבגרות הגיעה לבחינה כי "זה תלמיד שלה"‪.‬‬ ‫אותנטיות‪ -‬דוג'‪ :‬כשהמורה משקפת לאינה מה שהיא מרגישה בשיחה עם חילי‪" -‬נראה לי שהבגרות הזו‬ ‫חשובה לי יותר ממה שהיא חשובה לך"‪ .‬הן המורה והן חילי מסבירים לאינה כי היא לא יכולה יותר לעבוד‬ ‫עד כאלה שעות‪ ,‬הם אינם מוותרים לה ואינם מנסים "לייפות" את המציאות בכך שהם יביעו את הערכתם‬ ‫אליה‪ ,‬להיפך הם מתעקשים איתה על עתידה ומשקפים לה את ההשלכות של מעשיה‪ .‬דוג'‪ :‬כשרות המורה‬ ‫אומרת ליניב "יהיו נפילות בדרך‪ "..‬כאשר היא משוחחת איתו על המבחן שלו בהיסטוריה‪.‬‬ ‫שיתוף‪ -‬דוג'‪ :‬בשיחה עם חילי‪ ,‬עידן והמורה שלו‪ -‬חילי יכול להזדהות עם המקום של עידן ומשתף אותו‬ ‫בזה‪" -‬לא יודע מה הייתי עושה במקומך כשכל החברים שלי פרשו ממזמן מהלימודים ויושבים מהפיצרייה‬ ‫ועל זה אתה תמיד תהיה מוערך פה‪ ".‬דוג'‪ :‬המורה רות משתפת בתחושות שלה את יניב בשיחה האישית‬ ‫שלהם‪" -‬אני גאה בך"‪" ,‬אני אוהבת אותך יניב"‪.‬‬ ‫העצמה‪ -‬דוג'‪ :‬כשחילי שואל את עידן כמה נראה לו הוא יקבל בבגרות בהיסטוריה ועידן אומר ‪ ,01‬חילי‬ ‫מתעקש על זה שהוא לא בן אדם שיסתפק ב‪ ,01-‬הוא אומר לו כי גם בחיים הוא לא ידרוש מעצמו ‪ -01‬עצם‬ ‫הדרישה מעצימה ‪ ,‬הדרישה מעבירה לעידן מסר כי לא מוותרים לו בכדי שלא יוותר לעצמו‪ .‬דוג'‪ :‬כשהמורה‬ ‫למוסיקה מלחין את השירים של עידן ומירי‪.‬‬ ‫אמון‪ -‬בסיטואציה של הטיול השנתי‪" -‬אם מישהו הביא שתייה אנחנו נותנים לכם הזדמנות להביא לנו את‬ ‫זה"‪ .‬גם כשהם שתו והתלמידים ישר אומרים לחילי "תוכיח אותי"‪ ,‬חילי מסביר כי זו לא השפה שהם‬ ‫מדברים‪" -‬אנחנו עובדים בחינוך ולא במשטרה"‪.‬‬ ‫אמונה‪ -‬דוג'‪ :‬כשחילי לוקח את עידן לגיבוש‪" -‬אנחנו נלחמים על זה שעידן יהיה קרבי והוא יהיה קרבי"‪.‬‬ ‫דוג'‪ :‬כשרות המורה אומרת ליניב שהוא לא רק למד טוב אלא הוא למד מעולה‪" ,‬אתה יכול להתגאות‬ ‫בעצמך"‪ .‬דוג'‪" :‬ההצלחה לא תושג אלא אחרי עמל"‪" ,‬תתמודדו תתמודדו תתמודדו"‪ -‬בבחינת הבגרות‪.‬‬ ‫עקביות וסבלנות‪ -‬דוג'‪ :‬כל הקשר עם המורה רות ועם יניב‪ -‬לא נבהלת מהתקפי הזעם של יניב‪ ,‬מתעקשת‬ ‫שיישאר ויעשה את המבחן גם לאחר שהתחיל לריב עם חברו לכיתה‪ ,‬מרגיעה אותו עד שלבסוף מחזירה‬ ‫‪29‬‬


‫אותו לעשות את הבחינה‪ .‬כשיניב אומר על רות ש"היא לא מתייאשת‪ ,‬היא כמו ברדלס"‪ .‬דוג'‪ :‬כשחילי‬ ‫מתעקש על התלמיד שיוצא באמצע הבגרות‪ ,‬הולך איתו להתאוורר‪.‬‬ ‫קשר מאפשר‪ -‬כל הזמן המסר שעובר כחוט השני הוא שההחלטה והאחריות היא אצל הילדים‪ .‬הדוגמא‬ ‫לכך היא כאשר יניב לא הגיע לטיול השנתי והמורה אמרה כי ההחלטה היא אצלו‪" ,‬אתה צריך להחליט מה‬ ‫אתה רוצה" (לאחר מקרה שיניב הפריע)‪.‬‬

‫‪31‬‬


‫פעולה ‪ -6‬גבולות ככלי חינוכי‬ ‫מטרה‪:‬‬ ‫המשתתף יכיר בחשיבות הצבת הגבולות לנוער שהוא עובד איתו למרות הקושי הטמון בכך‪.‬‬ ‫פעילות‪:‬‬ ‫‪ .1‬המשתתפים מקבלים דפים ואני מבקשת מהם לרשום את התחושות שלהם לאחר כל שאלה‪13( :‬‬ ‫דקות)‪.‬‬ ‫‪-‬‬

‫כתוב מהם הרגשות שעולים לך כאשר שמים לך גבולות‪.‬‬

‫‪-‬‬

‫כתוב מהם הרגשות שעולים לך כאשר לא שמים לך גבולות‪.‬‬

‫‪-‬‬

‫כתוב מהם הרגשות שעולים לך כאשר אתה צריך לשים גבולות‪.‬‬

‫‪ .2‬כל אחד מקריא מה הוא כתב בדפים (‪ 0‬דקות)‪.‬‬ ‫‪ .3‬מדוע בכלל אנחנו צריכים גבולות? מה המניע שלנו כאנשים לקבל גבולות? מה המניע שלנו לשים‬ ‫אותם? מה קורה לנו כשאנחנו צריכים לשים גבולות? כיצד גבולות מקדמים‪ /‬מעכבים את הקשר?‬ ‫מה הופך גבול להיות כזה שמקדם את הקשר? (‪ 13‬דקות)‪.‬‬ ‫‪-‬‬

‫הקראת המחקר על הילדים בגן המשחקים‪ -‬לקחו שתי קבוצות של אמהות וילדים ונתנו להם‬ ‫לשחק בגן משחקים על גג של בניין גבוה‪ .‬בבניין אחד הייתה גדר מסביב ובבניין אחד לא‪.‬‬ ‫הקבוצה ששיחקה בבניין עם הגדר שיחקה בחופשיות רבה יותר מהקבוצה בלי הגדר למרות‬ ‫שהיה מרחק גדול מאוד בין המשחקים לקצה הגג‪.‬‬

‫‪-‬‬

‫מה אתם חושבים שהמחקר הזה אומר? גבולות מסייעים לנו להרגיש בטוחים!‬

‫‪ .4‬הקרנת ‪ 2‬קטעים על גבולות‪ :‬ארץ נהדרת‪ -‬המפגש הראשון ותיכון ההזדמנות האחרונה‪ -‬הטיול‬ ‫השנתי (‪ 03-23‬דקות)‪.‬‬ ‫הקרנת הקטע מארץ נהדרת‪ -‬מה אתם חושבים על ששי? על התנהלותו? על השפה שהוא משתמש בה עם‬ ‫הנוער? מה אתם חושבים על היחסים בינו לבין המורה? מה אתם חושבים על התנהלותה של המורה? ‪12.22‬‬ ‫בערך‬ ‫נקודות התייחסות‪:‬‬ ‫‪-‬‬

‫גיבוי אחד על השני‪ -‬ההתנהלות של ששי והמורה טובית‪ -‬אין גיבוי‪.‬‬

‫‪-‬‬

‫עקביות‪ -‬המורה טובית אומרת משהו אחד אך התגובה שלה לבסוף לא מותאמת והמסרים‬ ‫העתידיים לא עקביים‪.‬‬

‫‪-‬‬

‫מתן תגובה רלוונטית ומותאמת‪ -‬המזגן עם הקמח לעומת הערה לא במקום‪.‬‬

‫‪-‬‬

‫דיבור בגובה העיניים ולא דיבור מונמך‪" -‬הכל טוסט"‪" ,‬ליטל סתמי ת'פה"‪.‬‬

‫‪-‬‬

‫עריכת חוזה‪" -‬אמנה"‪ ,‬היה ניסיון לעשות חוזה אך זה לא צלח‪.‬‬ ‫‪31‬‬


‫‪-‬‬

‫הפרדת הגורם ה"מפריע"‪ -‬חברות של ליטל יושבות איתה בשיחה אישית‪.‬‬

‫תיכון ההזדמנות האחרונה‪ -‬מה אתם חושבים על ההתנהלות של חילי ושאר המורים? מה היחס שלכם‬ ‫כלפי התלמידים? מה הרגשתם כלפיהם? מה התגובות הראשוניות שהיו לכם? איך הייתם מתנהלים? מה‬ ‫הייתם מאמצים מדרכם של סגל החינוך?‬ ‫‪ 20.20, 00.00‬דקות‪ -‬טיול שנתי‬ ‫נקודות התייחסות‪:‬‬ ‫‪-‬‬

‫מסרים ברורים ורלוונטיים‪ -‬חילי מעביר מסר ברור‪ -‬אלכוהול‪ ,‬סמים‪ ,‬הימורים בכסף הם הגבולות‬ ‫האדומים שלו‪ .‬חילי על המשמר כל הזמן ולא יוותר על הגבולות שלו אך הוא עושה זאת ברוגע‪,‬‬ ‫בשלמות ובביטחון רב‪.‬‬

‫‪-‬‬

‫חילי לא מפחד להציב גבולות‪ ,‬להיפך הוא מאמין בנקודות העימות האלה‪.‬‬

‫‪-‬‬

‫בחירת המאבקים‪ -‬לא מעירים על כל דבר‪ ,‬בוחר את המאבקים‪ -‬לא מעיר על כל דבר כשאבי נמני‬ ‫מדבר‪.‬‬

‫‪-‬‬

‫תגמולים ותוצאות‪ -‬כשהם מתנפלים על הכדורים חילי בוחר להתערב‪ ,‬את הכדורים יקבלו לאחר‬ ‫שיסתדרו בטור מסודר וזה עובד‪ .‬כשהוא מגלה כי יש אלכוהול הוא אומר כי תהיה תגובה על כך‪-‬‬ ‫יהיה טיפול משמעותי אבל זה לא האישיו‪ ,‬מה שהאישיו אלו הבחירות שלכם‪ .‬הוא מסביר כי יהיו‬ ‫סנקציות אבל המוקד הוא לא הסנקציות‪.‬‬

‫‪-‬‬

‫לא נבהל ולא נרתע‪ -‬כשהוא עושה רעש תגיב אליו בשקט‪ -‬הוא יוריד אליך את הווליום‪" .‬גם כשזה‬ ‫יבוא זה טוב‪ -"..‬צופה להפרת הגבולות‪ .‬אנחנו צריכים לשדר רוגע‪ ,‬אנחנו מדברים "חינוך חינוך‬ ‫חינוך"‬

‫‪-‬‬

‫לא מתעלמים‪ -‬חילי אומר ופועל‪" -‬אנחנו יודעים ואנחנו מעורבים"‪ .‬הוא יודע שיש אלכוהול ואומר‬ ‫אני יודע‪ ,‬אנחנו עובדים בחינוך ולא במשטרה‪ ,‬כל השפה של תריח אותי היא לא רלוונטית‪ .‬מה‬ ‫אתה מציע לעשות? לעצום עיניים להגיד לא היה?‬

‫‪-‬‬

‫מסר של "אני מאמין"‪ -‬המורים אומרים שיש להם הזדמנות להביא להם את ה"הפתעות"‪ ,‬נותנים‬ ‫להם מסר שמאמינים בהם ולא רוצים להיות שוטרים שלהם‪.‬‬

‫‪-‬‬

‫הציפייה היא מאוד בסיסית‪ ,‬להגיד את האמת‪ ,‬בלי שבועות‪ -‬אני מאמין לך‪.‬‬

‫‪-‬‬

‫שיחות מתנהלות בצד‪ ,‬לא הופך את התופעה לכלל המוקד של הטיול השנתי‪.‬‬

‫‪-‬‬

‫סיכום‪ :‬סיכום הדברים ופתיחה לשאלות‪.‬‬

‫‪32‬‬

על חבל דק - עבודה עם בני נוער בסיכון  

חוברת הדרכה

Read more
Read more
Similar to
Popular now
Just for you