Issuu on Google+

‫הכנס השנתי של העמותה הישראלית לפרהיסטוריה‬ ‫המכללה האקדמאית תל‪-‬חי ‪9.12.2010 -‬‬ ‫‪9:30-10:00‬‬

‫הרשמה‬

‫‪ 10:00-10:30‬ברכות‬ ‫הרצאת פתיחה ‪ -‬נעמה גורן ענבר – ‪ 50‬שנה לעמותה ושבעים וחמש שנים למחקר בגשר בנות‬ ‫יעקב‬

‫‪ 10:30-12:00‬מושב ראשון ‪ -‬מחקרים‬ ‫יו"ר‪ :‬חמודי חאליילה‬ ‫‪ .1‬דוד עיטם ‪ -‬אבני משקל ומערכת שקילה קדומים בשימוש אלפי שנים ‪ -‬מהנקק"א עד‬ ‫תקופת הברזל‬ ‫‪ .2‬רוני שימלמיץ וסטיב קון ‪ -‬המשכיות תרבותית בין הפלאולית התחתון לתיכון על פי‬ ‫חפירות טאבון‬ ‫‪ .3‬נטליה סולודנקו‪ ,‬עפר מרדר ורן ברקאי‪ .‬שונות ודמיון במכלולים אשליים‪ :‬מכלול הצור‬ ‫משטח ‪ B‬מהאתר האשלי המאוחר מחצבת רבדים‪.‬‬ ‫‪ .4‬אלה בין‪ ,‬אלון ברש‪ ,‬יואל רק ‪ -‬מארבע לשתיים – השינוי במנח עמוד השדרה‬ ‫באבולוצית ההומינידים‬ ‫לבנה‪ ,‬טל סבוראי‪ ,‬יצחק גלעד ‪ -‬אתרי קבורה כלקוליתיים‪ :‬מקור להרחבת‬ ‫‪ .5‬רונה וינטר ‪ִ-‬‬ ‫שטח הנראות של טריטוריות אתרים‬ ‫‪ .6‬גדי הרצלינגר ‪ -‬תזוזת נתזי צור במדרון על פני שטח – ניסוי‬

‫‪ 12:00-12:30‬הפסקת קפה‬ ‫‪ 12:30-14:00‬מושב שני ‪ -‬חפירות חדשות‬ ‫יו"ר‪ :‬נמרוד גצוב‬ ‫‪ .1‬רביד אקשטיין‪ ,‬אריאל מלינסקי‪-‬בולר‪ ,‬ראובן ישורון‪ ,‬נעם גרינבאום‪ ,‬אראלה‬ ‫חוברס‪ -‬עין קשיש ‪ :‬עונת החפירות ‪2010‬‬


‫‪ .2‬יוסי זיידנר‪ ,‬אלכסנדר צצקין‪ ,‬ראובן ישורון‪ ,‬עמוס פרומקין‪ ,‬ליאור וייסברוד‪,‬‬ ‫מינה וינשטיין‪-‬עברון‪ ,‬סופיה ברטנקוב‪ ,‬אביגל אורחה‪ ,‬סרגי אלון‪ ,‬עוז ורונר‪,‬‬ ‫מנאר מואלם ‪ -‬הרצף המוסטרי החדש במחצבת נשר‪-‬רמלה‪ :‬תוצאות ראשוניות של עונת‬ ‫החפירות ‪2010‬‬

‫‪ .3‬חמודי חלאילה ופאני בוקנטן ‪ -‬החפירות החדשות באתר בייסמון ותרומתן להבנת‬ ‫ההתיישבות הניאוליתית בעמק החולה‬ ‫‪ .4‬יעקב ורדי ויבגני ופּניק ‪ -‬אתר הר פרסה – בית מלאכה לייצור כלים דו‪-‬פניים מהסלע‬ ‫המטמורפי שיש‪-‬לרניט )‪.(Larnite-Marble‬‬ ‫‪ .5‬עוזי אבנר ‪ -‬הניאולית הקדם קירמי בנגב הדרומי‬ ‫‪ .6‬עומרי ברזילי‪ ,‬ישראל הרשקוביץ' ועפר מרדר ‪ -‬חפירת הפיילוט במערת מנות ‪:2010‬‬ ‫תוצאות ראשוניות‬ ‫‪.7‬‬

‫‪ 14:00-15:30‬הפסקת צהריים – ביקור במוזיאון האדם הקדמון במעיין ברוך;‬ ‫אלון ברש‪ ,‬אלה בין ‪ -‬אנתרופולוגיה ווירטואלית פוגשת את המציאות‪ :‬סריקה תלת ממדית של‬ ‫ממצאים בשטח‬

‫‪ 15:30-17:00‬מושב שלישי – דגים‪ ,‬עכברים ועפיפונים‬ ‫יו"ר‪ :‬מינה ויינשטיין‪-‬עברון‬ ‫‪ .1‬דני בר יוסף – חקר הרכיכות מצ'אטל הויוק‬ ‫‪ .2‬עירית זהר – דגים עם או בלי מלח‪ :‬תרומתם של שרידי דגים לשחזור פליאו אקולוגי‬ ‫‪ .3‬מרים בלמקר ופיטר ס‪ .‬אונגר ‪ -‬ניתוח מרקם של דגמי שחיקה במכרסמים ‪ -‬תוצאות‬ ‫ראשוניות וישומיים במחקרים פלאו‪-‬אקולוגים‬ ‫‪ .4‬אסף הולצר‪ ,‬עוזי אבנר‪ ,‬נעמי פורת‪ ,‬דני נדל‪ ,‬גיא בר‪-‬עוז‪ ,‬דן מלקינסון וליאורה‬ ‫קולסקה הורביץ ‪ -‬העפיפונים בנגב ובצפ' מז' סיני – הבנת תפקודם ותיארוכם בהיבט‬ ‫סביבתי‬ ‫‪ .5‬נ‪ .‬פורת‪ ,‬ד‪ .‬נדל‪ ,‬ג‪ .‬בר‪-‬עוז‪ ,‬ד‪ .‬מלקינסון‪ ,‬ע‪ .‬אבנר‪ ,‬א‪ .‬הולצר אסף ‪ -‬תיארוך‬ ‫העפיפונים בסמר‬ ‫ב‪OSL-‬‬


‫‪ .6‬גיא בר עוז ‪ -‬מכלול עצמות צבאים שנתגלה בסמוך לעפיפון בצפון סוריה‪ .‬מידע חדש על‬ ‫שיטות צייד הצבאים בשלהי הפרהיסטוריה בלבנט‬

‫‪ 17:00-17:15‬סיום‪ ,‬ברכות וסופגניות‬


‫אנתרופולוגיה ווירטואלית פוגשת את המציאות‪ :‬סריקה תלת ממדית של‬ ‫ממצאים בשטח‬ ‫אלון ברש‪ ,‬אלה בין‬ ‫המחלקה לאנטומיה ואנתרופולוגיה‪ ,‬בית ספר לרפואה ע"ש סאקלר‪ ,‬אוניברסיטת תל‬ ‫אביב‬

‫אחת מהבעיות העומדות בפני צוות החפירה הפרהיסטורי‪ ,‬ובמיוחד האנתרופולוג הפיזי‪,‬‬ ‫היא ההוצאה של הממצאים ללא פגיעה בהם‪ ,‬תוך תיעוד מרבי של ההקשרים הסביבתיים‬ ‫והמרחביים שבהם התגלו הממצאים‪ .‬בעיות החפירה סבוכות כיוון שפעמים רבות‬ ‫הממצאים עדינים ביותר‪ ,‬שבורים ואף מעוותים מלחץ השכבות מעליהם‪ .‬על אלה מתווסף‬ ‫הצורך להוציא את הממצא מבלי לאבד את החיבורים המקוריים שבין השברים דבר‬ ‫העלול לגרום לקושי בחיבור ושיחזור הממצא האנתרופולוגי‪ .‬לעיתים נחפר הממצא כגוש‬ ‫שלם ומועבר להמשך עבודת החפירה במעבדה בסביבה נוחה יותר ובכדי ליצור העתק‬ ‫של הממצא באתרו‪.‬‬ ‫בעבודה זו נציג כלי המאפשר ביצוע סריקה תלת מימדית בשטח בחפירה‪ ,‬ללא מגע‬ ‫פיזי בממצא‪ ,‬בזמן מהיר ותוך היכולת ליצור סריקות נוספות בזמן אמת בכדי לקבל‬ ‫תמונה מלאה של הממצאים‪ .‬סורקי פני שטח תלת מימדים נמצאים בשימוש מזה זמן‪,‬‬ ‫אולם לרוב אלו מכשירים לשימוש מעבדתי בלבד‪ ,‬הדורשים עבודת הכנה לפני כל‬ ‫סריקה‪ ,‬ולכן אינם ניידים‪ .‬קיימים גם סורקים ניידים‪ ,‬אך לתפעולם נדרשת הקמת רשת‬ ‫קוארדינטות מיוחדת מאחורי השטח הנסרק ולכן אינם יכולים לשמש בשטח‪.‬‬ ‫סורק פני השטח שבו השתמשנו הוא של חברת ‪ .z-corporation‬ייחודיות סורק זה הוא‬ ‫בניידותו המאפשרת לסרוק משטחים גדולים במהירות וברזולוציה משתנה‪ ,‬ובכך שהוא‬ ‫אינו תלוי במערכת קוארדינטות חיצונית‪ .‬לצורך בדיקה של המכשיר והשיטה סרקנו‪,‬‬ ‫כמקרה מבחן‪ ,‬את העתק הקבורה של שלד הנאנדרתל ממערת כברה‪ .‬בעזרת סריקת‬ ‫‪ CT‬של עצמות השלד כפי שהן מאוחסנות כיום‪ ,‬יצרנו על סריקת פני השטח‪ ,‬שיחזור של‬ ‫מנח העצמות המקורי בקבורה‪ ,‬כפי שנמצאו באתרן‪ .‬ע"י שימוש בשיטה זו‪ ,‬אנו יוצרים‬ ‫העתק ווירטואלי של הממצא ללא כל נגיעה ופגיעה בו‪ ,‬תוך כדי תיעוד מלא של סביבתו‪.‬‬


‫מושב ראשון – מחקרים חדשים‬ ‫טיפולוגיה של כלים ומתקנים מאבן – שתי רשימות ראשונות‬ ‫דוד עיטם‪,‬‬ ‫המכון לארכיאולוגיה‪ ,‬האוניברסיטה העברית בירושלים‪ ,‬ירושלים ‪91905‬‬ ‫מצב המחקר בארץ בתחום כלי אבן אינו משביע רצון‪ .‬אף על פי שכלי אבן הם חלק ניכר‬ ‫מהממצא וחשיבותם רבה בחיי ישוב קדום‪ ,‬באתרים היסטוריים אין הם בד"כ מהווים חלק‬ ‫אינטגראלי מהממצא הנחקר‪ .‬גם כאשר מתקיים דיון וניתוח של כלי השחיקה‪ ,‬הוא‬ ‫אקראי ומנותק משאר הממצא‪ .‬בעוד שבאתרי מפתח‪ ,‬כמו מגידו‪ ,‬לכיש וחצור‪ ,‬מובאים‬ ‫כלי האבן בקטלוג בלבד‪ .‬כיצד ניתן לחקור באופן מדעי תרבות חומרית תוך התעלמות‬ ‫מחלק מהממצא המשקף אותה? בתחום הפרהיסטורי‪ ,‬ששימש כר לפיתוח המתודולוגיה‬ ‫וטיפולוגיה של המחקר‪ ,‬המצב טוב יותר‪ ,‬אך מחקרים ניסויים )ניסויי הפעלה‪ ,‬חקר ייצור‬ ‫כלים וחקר סימני שימוש( ועריכת בדיקות מדידות )של פיתוליתים‪ ,‬של משקע כימי או‬ ‫משקע מיקרו‪-‬בוטני וכו'( עדיין נדירים באזורינו‪ .‬המבנה המתודי והמסגרת הטיפולוגית‬ ‫הנתונים מצומצמים מידי ואינם מכילים את כל הכלים בעוד שמחקר ההיבט‬ ‫הפונקציונאלי עדיין בחיתוליו‪.‬‬ ‫שיטת המיון המוצעת כאן מטרתה לשפר מצב זה והיא מבוססת על שני עקרונות‪.1 :‬‬ ‫הרחבת המסגרת הטיפולוגית הקיימת לשיטה פשוטה וקלה לשימוש‪ ,‬הכוללת נוסף‬ ‫לכלים מאבן גם מתקנים חצובים במשטח סלע או בגוש אבן ולעיתים גם חפצים מאבן; ‪.2‬‬ ‫התאמת המסגרת הטיפולוגית לתקופות פרהיסטוריות והיסטוריות כאחד‪.‬‬ ‫בהרצאה אציג את שיטת המיון ואביא כמה מסקנות ותובנות שהתגבשו במהלך ניתוח‬ ‫מכלולי כלי האבן ומתקנים של אתרים מהנטופית עד הכלכולית‪ .‬אקדים בהצגת דוגמא‬ ‫אחת ליתרונות השיטה המוצעת‪:‬‬ ‫הכלי או החפץ שהוגדר באתרים נאולתים כאבן חימום‪" ,‬מעבד"‪ ,‬אבן החלקה‪ ,‬מקבת או‬ ‫סדן‪ ,‬או כ"אבן קלע" ע"י טפנל בלכיש של המאות ה‪ 8 ,9 -‬לפני סה" נ הוא כנראה אותו‬ ‫חפץ שראשיתו בישובים הקדם חקלאיים של הנקק"א והוא ממשיך להתקיים תוך עליות‬


‫וירידות עד תקופת הברזל לפחות‪ .‬האבן דמוית כדור או קובייה עם פינות מעוגלות לה‬ ‫שלושה‬

‫מאפיינים‬

‫בולטים‪,‬‬

‫חוזרת‬

‫ומופיעה בצורה וגדלים קבועים‪ .‬חמש קבוצות של אבנים במשקל דומה‪ ,‬עם סטיית תקן‬ ‫קלה‪ ,‬אובחנו על ידינו בפרק זמן ארוך זה בעשרות אתרים‪ :‬קבוצה א‪ 125 .‬ג'~; קבוצה ב‪.‬‬ ‫‪ 154‬ג'; קבוצה ג‪ 247 .‬ג'; קבוצה ד‪ 431 .‬ג'; קבוצה ה‪ 500 .‬ג'~‪.‬‬ ‫החפץ כבד מדי לשמש אבן קלע )משקלו פי ‪ 6-4‬מאבן קלע(‪ .‬ייעודו גם לא היה אבן‬ ‫החלקה‪ ,‬סדן או מקבת‪ ,‬מפני שאבנים רבות נמצאו ללא סימני שימוש )למשל ‪60%‬‬ ‫ממכלול האבנים בתל דור(‪ .‬לפנינו כנראה אבני שקילה ארכאיות שתחילת השימוש בהן‬ ‫היה בנקק"א‪ .‬הן נפוצות ביותר בכלכולית אז נפוצו עד אוגרית וקפריסין‪ .‬בברונזה‬ ‫הקדומה תפוצת המשקולת מצטמצמת‪ ,‬אך חוזרת ומתרחבת בברונזה הביניימית ושוב‬ ‫מתמעטת בברונזה המאוחרת וחוזרת וגדלה בברזל א'‪ .‬נראה שמערכת שקילה זו‪,‬‬ ‫שפותחה בנקק"א בכפרי האיכרים שקדמו לחקלאות‪ ,‬המשיכה להיות שיטת משקל‬ ‫מקומית מסורתית בצד שיטות משקל רשמיות בעלי ערכים נמוכים יותר‪ ,‬של מערכות‬ ‫שלטון שונות לפחות עד המאה ה‪ 6-‬לפני סה"נ ואולי עד התקופה הרומית ))‪.Eitam forth‬‬ ‫הטיפולוגיה של כלי אבן המוצעת כאן לא שינתה את המינוח‪ ,‬החלוקה טיפולוגית‬ ‫והקריטריונים של הטיפולוגיה של קרן רייט‪ ,‬שיטת מיון מקובלת על רוב החוקרים משום‬ ‫היותה נרחבת ומדויקת כאחד‪ .‬הדבר נעשה במתכוון‪ ,‬כדי לקיים טרמינולוגיה אחידה‬ ‫שהיא אמצעי חיוני לקיום מחקר השוואתי‪ .‬יצירת מינוח חדש חדשות לבקרים כמוהו‬ ‫כבניית רשימה טיפולוגית מצומצמת לאתר אחד‪ ,‬מגביל ומעכב את המחקר הזקוק‬ ‫להשלים במהירות פערים רבי‪-‬שנים‪ .‬מינוח אחיד וטיפולוגיה כוללת יאפשרו מאגר של‬ ‫מידע שיהווה בסיס לניתוח הממצא )של אתר אחד או של טיפוס כלי מסוים( וכך תורחב‬ ‫הבנה של היבטים פונקציונאליים‪ ,‬גאו‪-‬תרבותיים‪ ,‬כרונולוגיים וסביבתיים של תרבויות‬ ‫קדומות‪ .‬דוגמאות לתובנות הקשורות להיבטים אלה יובאו בהרצאה‪.‬‬


‫המשכיות תרבותית בין הפלאולית התחתון והתיכון ‪ :‬מבט מחפירות ג'לינק‬ ‫בטאבון‬ ‫רון שימלמיץ וסטיבן ל‪ .‬קון‬ ‫בית הספר לאנתרופולוגיה‪ ,‬אוניברסיטת אריזונה‬ ‫נושא ההמשכיות התרבותית בין התקופה הפלאוליתית התחתונה והתקופה הפליאוליתית‬ ‫התיכונה נדון במחקר והצעות שונות הוצעו‪ .‬אלו התומכים בהמשכיות תרבותית התמקדו‬ ‫בעיקר בעובדה כי ייצור להבים מופיע הן בתעשייה )או יותר מדויק ‪ (facies‬העמודית של‬ ‫שלהי התקופה הפלאוליתית התחתונה והן בתעשיות ראשית התקופה הפלאוליתית‬ ‫התיכונה‪ .‬מחקרים אחרים טענו לעומת זאת כי מאפייני הלהבים בין שתי התקופות שונים‬ ‫באופן חד ונוכחות ייצור הלהבים עצמה איננה עדות מספקת‪ .‬מעבר לכך‪ ,‬לטענת‬ ‫האחרונים‪ ,‬התעשיות ככלל שונות באופן חד‪ .‬חפירות ג'לינק בטאבון שהתמקדו הן‬ ‫בשכבות מהקומפלקס האשלו‪-‬יברודי )המסורת המוע'רית( המהווה את שלהי התקופה‬ ‫הפלאוליתית התחתונה והן בשכבות מוסטריות מהשלב הקדום של התקופה הפלאוליתית‬ ‫התיכונה מהוות מקרה מבחן ייחודי לחקר סוגיה זו‪.‬‬ ‫שחזור טכנולוגי של מספר רצפי הפחתה משלבים שונים לאורך הרצף הסטרטירפי עומד‬ ‫בבסיס מחקרנו‪ .‬אופי ייצור הלהבים היא נקודת מפתח מרכזית‪ .‬בעוד אכן המאפיינים של‬ ‫הלהבים בין שתי התקופות שונים‪ ,‬אנו נדגים כי ישנם קווי דמיון רבים בארגון הטכנולוגי‬ ‫של רצפי ההפחתה‪ .‬סוגיית נוכחות טכנולוגיית לבלואה בקומפלקס האשלו‪-‬יברודי תדון‬ ‫גם כן‪ ,‬וכך גם ניצול משני של אבני יד כגרעינים להפקת להבים‪ .‬אנו נציג כיצד אופי ניצול‬ ‫אבני היד מן הקומפלקס האשלו‪-‬יברודי כגרעיני להבים מייצג באופן מלא את עקרונות‬ ‫ייצור הלהבים בפלאולית התיכון כפי שהוא בא לידי ביטוי בטאבון‪.‬‬ ‫אין ספק כי התקופה הפלאוליתית התיכונה מציגה מערכת טכנולוגית שונה‪ ,‬אולם‬ ‫השורשים של חלק ניכר מבסיסה נמצאים בקומפלקס האשלו‪-‬יברודי‪ ,‬ולעת עתה‪ ,‬נראה‬ ‫כי האופי הטכנולוגי של התעשייה העמודית הוא בעל קווי הדמיון העזים ביותר לתעשיות‬ ‫הפלאולית התיכון באזורנו‪.‬‬


‫שונות ודמיון במכלולים אשליים מכלול הצור משטח ‪ B‬מהאתר האשלי‬ ‫המאוחר מחצבת רבדים‪:‬‬ ‫נטליה סולודנקו ‪ ,¹‬עפר מרדר ‪ ²‬ורן ברקאי ‪¹‬‬ ‫‪¹‬החוג לארכיאולוגיה‪ ,‬אוניברסיטת תל‪-‬אביב; ‪ ²‬רשות העתיקות‬ ‫אתר מחצבת רבדים נמצא במישור החוף הדרומי ומשויך לאשלית המאוחרת‪ .‬בין השנים‬ ‫‪ 1996-2004‬נערכו ‪ 4‬עונות חפירה‪ .‬בהרצאה זו יוצג מכלול הצור משטח ‪ B‬שהופק‬ ‫בחפירת הצלה אשר נערכה בקיץ ‪ .2004‬שטח ‪ ,B‬הנמצא בחלק הצפון‪-‬מזרחי של אתר‪,‬‬ ‫מחולק לשלושה תת‪-‬אזורים )דרומי‪ ,‬צפוני ומרכזי( וזוהו בו שתי שכבות ארכיאולוגיות‪B1 :‬‬ ‫ו‪ .B2-‬המכלול של השטח כולל ‪ 27,591‬פריטי צור אשר הופקו משטח של ‪ 94‬מ ‪ ²‬ממנו‬ ‫נחפרו סדימנטים בנפח של ‪ 50.17‬מ ‪ ,³‬כלומר צפיפות הפריטים הממוצעת בשטח ‪ B‬היא‬ ‫‪ 550‬פריטים למ ‪.³‬‬ ‫המכלול מאופיין ע"י הפקה אינטנסיבית של נתזים לצד מספר משמעותי של פריטים‬ ‫מעוצבים )‪ (7.2%‬הנשלטים על ידי נתזים משובררים‪ .‬מרכיבים חשובים נוספים במכלול‬ ‫הם מקרצפים‪ ,‬כלי קיצוץ ואבני יד‪ .‬לצד גרעיני נתזים פשוטים מופיעים גרעינים על נתז‬ ‫וגרעיני משטח מרכזי‪ .‬חשוב לציין כי במכלול ישנה כמות גדולה של שבבים )‪,(73.8%‬‬ ‫אשר‬

‫מהווה‬

‫עדות‬

‫לאינטנסיביות‬

‫ההפקה‬

‫ולמצב‬

‫ההשתמרות‬

‫של‬

‫המפלסים‬

‫הארכיאולוגיים‪.‬‬ ‫שכבה ‪ B1‬משתרעת על ‪ 72‬מ ‪ ,²‬כאשר הנפח הנחפר של שכבה זו הוא ‪ 9.32‬מ ‪ .³‬מכלול‬ ‫הצור של שכבה ‪ B1‬כולל ‪ 5,707‬פריטים‪ .‬צפיפות הממצאים הממוצעת בשכבה זו היא‬ ‫‪ 612.3‬פריטים למ ‪.³‬‬ ‫שכבה ‪ B2‬נמצאת במגע בין השכבה האפורה הקוורציתית לחמרה )בין יחידה גיאולוגית ‪II‬‬ ‫לבין יחידה ‪ .(III‬מדובר בשכבה ארכיאולוגית מוגדרת ועשירה מאוד בממצא‪ .‬שכבה זו‬ ‫משתרעת על ‪ 73‬מ ‪ .²‬הנפח הכללי שנחפר בשכבה ‪ B2‬הוא ‪ 15.3‬מ ‪ .³‬מכלול הצור של‬ ‫שכבה ‪ B2‬כולל ‪ 14,400‬פריטים‪ .‬צפיפות הממצאים הממוצעת בשכבה זו היא ‪941.2‬‬ ‫פריטים למ ‪.³‬‬


‫המכלול של שטח ‪ B‬מאופיין בדמיון רב בין המאפיינים העיקריים של המכלולים השונים‬ ‫ויחד עם זאת בטווח רחב של שונות בשכיחות ההופעה של המאפיינים הטיפולוגיים‬ ‫והטכנולוגיים של ייצור ועיצוב הפריטים בין ובתוך המכלולים‪.‬‬ ‫יחידות מוגדרות )לוקוסים( העשויות לייצג קונטקסטים ספציפיים של פעילות מצויות‬ ‫בעיקר בשכבה ‪ .B2‬קונטקסטים אלו‪ ,‬בדומה לאזורי חפירה שונים ושכבות שונות‪ ,‬שונים‬ ‫זה מזה בנוכחות ושכיחות פריטים מסוימים ועשויים לייצג אזורים לפעילות ספציפית‪.‬‬ ‫קונטקסטים אלו עשויים ללמד על דגמי התנהגות הקשורים לארגון המרחב של‬ ‫הומינידים קדומים מכיוון שישנה סבירות שהם מייצגים אירועים נקודתיים במרחב מוגדר‪.‬‬ ‫אתר מחצבת רבדים מהווה מרכיב חשוב בתמונה הכללית של האשלית המאוחרת‬ ‫בלבאנט‪ .‬כמו כן‪ ,‬ככל הנראה השונות והדמיון אשר מופיעים בתוך המכלול של שטח ‪B‬‬ ‫במחצבת רבדים מופיעים גם בין ובתוך אתרים אשלים אחרים‪ .‬השוני בין ובתוך האתרים‬ ‫עשוי לנבוע מדפוסי התנהגות ופעילות של בני התרבות האשלית‪.‬‬


‫מארבע לשתיים – השינוי במנח עמוד השדרה באבולוצית ההומינידים‬ ‫אלה בין‪ ,‬אלון ברש‪ ,‬יואל רק‬ ‫המחלקה לאנטומיה ואנתרופולוגיה‪ ,‬הפקולטה לרפואה על שם סאקלר‪ ,‬אוניברסיטת תל‬ ‫אביב‬ ‫נהוג לחשוב כי עמידה והליכה דו רגלית מחייבות העמקה של עקומות עמוד השדרה – כלומר‬ ‫ הטיה גדולה של הסקרום ביחס לעצמות האגן ולורדוזה מותנית גדולה‪ .‬דעה זו נשענת‬‫בעיקר על העובדה שבהשוואה בין מנח הסקרום והלורדוזה של קופי על לאלה של האדם‬ ‫המודרני ניכר כי אכן הקונפיגורציה המוצגת על ידי האדם המודרני היא של הטיה גדולה של‬ ‫עצם הסקרום ביחס לאגן ולורדוזה מותנית גדולה מאד בעוד הקונפיגורציה המוצגת על ידי‬ ‫קופי העל היא של הטיה קטנה בלבד של עצם הסקרום ולורדוזה מותנית קטנה‪ .‬למרות‬ ‫האמור לעיל אין עדיין תשובה ברורה לשאלות הבאות‪ (1 :‬האם עמידה והליכה דורגלית‬ ‫מחייבות הטיה גדולה של הסקרום ולורדוזה מותנית גדולה; )‪ 2‬מתי הופיע הקונפיגורציה‬ ‫האנטומית המאפיינת את האדם המודרני‪.‬‬ ‫שיטות מחקר‪ :‬הלורדוזה המתנית והטית הסקרום נמדדו ב ‪ 106:‬פרטים של אדם מודרני‪19 ,‬‬ ‫פרטים של קופי על ו ‪ 13‬ספסימנים של הומינידים קדומים ‪ -‬אוסטרלופיתקים‪ ,‬הומו ארקטוס‪,‬‬ ‫ניאנדרטל והומו ספיאנס מאובן‪.‬‬ ‫תוצאות‪ :‬ערכי הטית הסקרום )‪ (11±°54‬והלורדוזה )‪ (10±°51‬של האדם המודרני גבוהים‬ ‫משמעותית מאלה של קופי העל )‪ 5±°27‬ו ‪ , 3±°22‬בהתאמה(‪ .‬ערכי הטית הסקרום )‪(7±°55‬‬ ‫והלורדוזה )‪ (13±°55‬של הומו ספיאנס מאובן דומים מאד לאלה של האדם המודרני‪ .‬ערכי‬ ‫הטית הסקרום והלורדוזה של האוסטרלופיתקים )‪ 2±°43.5‬ו ‪ , 5±°44‬בהתאמה( והלורדוזה‬ ‫של הומו ארקטוס )‪ (°45‬נמוכים במעט מאלה של האדם המודרני וגבוהים משמעותית מאלה‬ ‫של קופי העל‪ .‬ערכי הטית הסקרום והלורדוזה של הניאנדרטלים ) ‪ 8±°35‬ו ‪ ,6±°32‬בהתאמה(‬ ‫נמוכים משמעותית מאלה של האדם המודרני וגבוהים מאלה של קופי העל‪.‬‬ ‫דיון ומסקנות‪ :‬תוצאות המחקר מצביעות על כך שבכל קבוצות ההומינידים שנמדדו ערכי‬ ‫הטית הסקרום והלורדוזה המותנית גבוהים מאלה של קופי העל ומכאן ניתן להסיק כי המעבר‬ ‫לעמידה זקופה והליכה דורגלית מלווים בהגדלת ההטיה של הסקרום ובהגדלת הלורדוזה‬ ‫המותנית‪ .‬עם זאת התוצאות גם מצביעות בבירור שהקונפיגורציה האנטומית של האדם‬ ‫המודרני )הטית סקרום ולורדוזה מותנית גדולות מ ‪ (°50‬הופיעה רק בהומו ספיאנס‪,‬‬


‫להומינידים אחרים )אוסטרלופיתקים‪ ,‬הומו ארקטוס וניאנדרטלים( יש ערכי לורדוזה והטית‬ ‫סקרום גדולים מאלה של קופי העל אבל קטנים מאלה של הומו ספיאנס‪.‬‬


‫אתרי קבורה כלקוליתיים‪ :‬מקור להרחבת שטח הנראות של טריטוריות אתרים‬ ‫לבנה ‪ ,1‬טל סבוראי ‪ ,2‬יצחק גלעד‬ ‫רונה וינטר ‪ִ -‬‬ ‫‪1‬המחלקה למקרא‪ ,‬ארכיאולוגיה‪ ,‬והמזרח הקדום‪ ,‬אוניברסיטת בן‪-‬גוריון בנגב‪.‬‬ ‫‪2‬המחלקה לגיאוגרפיה ופיתוח סביבתי‪ ,‬אוניברסיטת בן‪-‬גוריון בנגב‪.‬‬ ‫‪winterr@bgu.ac.il‬‬ ‫‪1‬‬

‫בתקופה הכלקוליתית )‪ 4,500-3,900‬לפנה"ס( מופיעים לראשונה בדרום הלבנט בתי‬ ‫קברות לקבורה משנית שנמצאים מחוץ לאתרי המגורים‪ .‬במחקר האתנוגרפי‬ ‫והארכיאולוגי מקובל לראות במיקומם של בתי קברות כאחד האמצעים לביסוס בעלות‬ ‫על טריטוריה‪ .‬במחקר המובא להלן‪ ,‬בחנו האם פיזורם המרחבי של אתרי הקבורה‬ ‫הע'סוליים הנמצאים במרכז מישור החוף ובשפלה מצביע על טריטוריליות‪ .‬מניתוח‬ ‫מרחבי של הקשר בין מיקומם של אתרי הקבורה לאתרים הסמוכים שאינם אתרי קבורה‪,‬‬ ‫עולה כי החברות הע'סוליות נמנעו מלמקם את אתרי הקבורה במקומות עליהם ניתן‬ ‫לצפות מאתרי המגורים‪ .‬בנוסף‪ ,‬ניתוח שדה‪-‬ראייה ) ‪ (viewshed analysis‬של האתרים‬ ‫השונים מצביע כי מרבית אתרי הקבורה נמצאים במקום המגדיל באופן משמעותי את סך‬ ‫השטח הנראה מהאתר הסמוך שלא שימש לקבורה‪ .‬תוצאות מחקרנו מרמזות כי‬ ‫למקומם של אתרי הקבורה בתקופה הכלקולית היה תפקיד חשוב בהגדלת שטח‬ ‫הטריטוריה הנראית‪ ,‬אולי על מנת לשלוט טוב יותר על משאבי הסביבה‪.‬‬


‫תזוזת נתזי צור במדרון על פני שטח – ניסוי‬ ‫גדי הרצלינגר‬ ‫המכון לארכיאולוגיה האוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫הצגה של תהליכים פוסט‪-‬הרבדתיים באופן כללי‪ ,‬והיסטוריית המחקר בנושא‪ .‬מתן מספר‬ ‫דוגמאות לתהליכים כאלו‪ ,‬להשפעתם על חומר ארכיאולוגי ועל הסקת המסקנות במחקר‬ ‫ארכיאולוגי‪.‬‬ ‫הצגת שתי הנחות יסוד אשר ידגישו את החשיבות של תוצאות הניסוי למחקר‬ ‫הארכיאולוגי‪ .‬הראשונה היא שפני שטח טבעיים כמעט תמיד אינם מפולסים‪ .‬השנייה היא‬ ‫שפריטים ליתיים שיצאו משימוש יהיו‪ ,‬ברוב המקרים‪ ,‬חשופים על פני השטח למשך‬ ‫מספר חודשים לפחות‪ .‬מתוך שתי הנחות יסוד אלו עולה כי בחלק גדול מן המקרים‪,‬‬ ‫פריטים ליתיים שננטשו ישכבו על פני השטח במדרון במשך מספר חודשים לפחות‪.‬‬ ‫מטרת הניסוי‪ :‬להעריך את עוצמתה ומאפייניה של תזוזת הנתזים במדרון על פני השטח‪.‬‬ ‫המתודולוגיה של הניסוי‪ :‬מאפייניהם של השטח והמיקומים הספציפיים‪ ,‬סיתות הנתזים‬ ‫ויצירת המדגם‪ ,‬המדידות הראשוניות‪ ,‬המדידות התקופתיות‪ ,‬דגימת פני השטח ליצירת‬ ‫דגם ממוחשב והעיבוד הסטטיסטי של הנתונים‪.‬‬ ‫תוצאות הניסוי‪ :‬תוצאות בתחום תזוזת הנתזים ‪ -‬הקורלציה בין זווית המדרון לתזוזת‬ ‫הנתזים‪ ,‬הקורלציה בין משקל הנתז לתזוזה בכל אחד מן המיקומים‪ ,‬הקורלציה בין גודל‬ ‫הנתז לתזוזה בכל אחד מן המיקומים‪ ,‬היחס בין התזוזה במקביל למדרון לבין התזוזה‬ ‫בניצב למדרון של הנתז‪ ,‬ואופי התזוזה של הנתז )התהפכות או החלקה(‪ .‬תוצאות בתחום‬ ‫אופי תזוזת הנתזים כמכלול – שינוי המרחק המקסימאלי בין נתזים במכלול‪ ,‬שינוי השטח‬ ‫עליו מפוזר המכלול‪ ,‬שינוי מקדם הפיזור של המכלול‪ ,‬והקורלציה בין תוצאות אלו לזווית‬ ‫המדרון‪ .‬תוצאות בתחום הקשר למשקעים – קורלציה בין כמות המשקעים לתזוזת‬ ‫הנתזים‪ ,‬קורלציה בין תזוזת הנתזים לשינוי שטח המכלול‪ ,‬קורלציה בין משקעים לשינוי‬ ‫במדד הפיזור של המכלול‪.‬‬


‫הצגת המסקנות לגבי עוצמתה‪ ,‬מאפייניה והגורמים המשפיעים על תזוזת הנתזים על פני‬ ‫שטח במדרון וחשיבות התוצאות והמסקנות למחקר הארכיאולוגי ולתהלי�� הסקת‬ ‫המסקנות בו‪.‬‬


‫מושב שני‪ :‬חפירות חדשות‬ ‫עין קשיש ‪ :‬עונת החפירות ‪2010‬‬ ‫רביד אקשטיין ‪ ,¹‬אריאל מלינסקי‪-‬בולר ‪ ,¹‬ראובן ישורון ‪ ,²‬נעם גרינבאום ‪, ³‬‬ ‫אראלה חוברס ‪¹‬‬ ‫‪ ¹‬המכון לארכיאולוגיה‪ ,‬האוניברסיטה העברית הר‪-‬הצופים‪ ,‬ירושלים‬ ‫‪ ²‬המכון לארכיאולוגיה ע"ש זינמן‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‪ ,‬חיפה‬ ‫‪ ³‬החוג לגאוגרפיה ולימודי סביבה‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‪ ,‬חיפה‬ ‫בסתיו ‪ 2010‬נערכה עונת חפירה שלישית באתר המוסטרי הקטור עין קשיש‪ ,‬בסמוך‬ ‫ליקנעם‪ .‬מטרות החפירה היו להרחיב את שטח החפירה של עונת ‪ 2009‬לכיוונים מערב‬ ‫ודרום‪ ,‬להבין את הרצף הסטרטיגרפי באתר‪ ,‬לבסס את הקורלציה בין החתך‬ ‫הסטרטיגרפי באתר לחתכים שנחשפו בעבודות גיאולוגיות במניפות סחף קדומות‬ ‫בסביבתו‪ ,‬ולתארך את האתר‪.‬‬ ‫במהלך עונת ‪ 2010‬נחפרו ‪ 8‬מ" ר ונחשפו ‪ 3‬יחידות סטרטיגרפיות‪ -‬ארכיאולוגיות בתוך‬ ‫משקעי פשט נחל קישון המורכבים מחרסית הידרומורפית אפורה כהה‪ :‬יחידה עליונה‬ ‫הכוללת מעט צור ועצמות שלמות של פרסתנים גדולים; יחידה אמצעית הכוללת שכבת‬ ‫חלוקים‪ ,‬פריטי צור ושברי עצמות; ויחידה תחתונה הכוללת מעט צור‪ .‬הממצא הליתי כולל‬ ‫פריטים לבלואזיים )גרעינים‪ ,‬נתזים ומעט חודים(‪.‬‬ ‫על מנת להבין את הסטרטיגרפיה של האתר ואת סביבתו הקדומה נחפרו שלוש תעלות‬ ‫גיאולוגיות ממערב לאתר באזור המעבר שבין מניפות הסחף של נחלי הכרמל למשקעי‬ ‫הפשט החרסיתיים של נחל הקישון‪ .‬יחידות הסחף שנחשפו בתעלות אלו )הכוללות‬ ‫חלוקי גיר‪ ,‬קירטון‪ ,‬בזלת וחרסית אדמדמה וכן כלי צור מגולגלים( משוכבות‪ ,‬ככל הנראה‪,‬‬ ‫מעל היחידות הארכיאולוגיות ומקורן בנחלי הכרמל‪ .‬הקורלציה בין החתך באתר‪ ,‬התעלות‬ ‫שממערב והחתך המתוארך במניפות הסחף שבמורד העתק הכרמל מציעה כי גיל האתר‬ ‫הוא ‪ MIS 5‬ואולי קדום ממנו‪ .‬דגימות לתיארוך בלומינסנציה שנלקחו מן הרצף באתר‬ ‫ובתעלות נמצאות כרגע בבדיקה על מנת לבחון הערכה זו‪.‬‬


‫בעונה האחרונה נחשפו הבדלים בפיזור המרחבי של הממצא ביחידה הארכיאולוגית‬ ‫העליונה‪ .‬ריכוז עצמות שלמות יחסית של בקר‪-‬בר ) ‪ (Bos primigenius‬ומעט פריטי צור‬ ‫נמצאו באזור הצפון‪-‬מערבי‪ .‬בשלב זה נראה שמדובר בפרט אחד של בקר‪ ,‬עם מעט‬ ‫'‬

‫רעשי‬

‫רקע'‬

‫של‬

‫שרידי‬

‫בעלי‬

‫חיים אחרים )בעיקר יחמורים(‪ ,‬אשר מציגים לעתים מצב שימור שונה ופרגמנטציה גבוהה‬ ‫בהרבה‪ .‬בשאר אזורי החפירה נמצאו פריטי צור רבים ומעט שברי עצמות גדולים‪.‬‬ ‫בעונות הבאות יוגדל שטח החפירה כלפי צפון‪-‬מערב על–מנת להבין טוב יותר את תהליכי‬ ‫היווצרות האתר‪ ,‬לבחון את הדגם המרחבי על‪-‬פני שטח גדול יותר‪ ,‬ולבדוק האם מדובר‬ ‫באתר צייד ושחיטה של בקר הבר ובעלי‪-‬חיים אחרים‪ ,‬או בישוב בעל אופי פעילות יותר‬ ‫מגוון‪.‬‬


‫הרצף המוסטרי החדש במחצבת נשר‪-‬רמלה‪ :‬תוצאות ראשוניות של עונת‬ ‫החפירות ‪2010‬‬ ‫יוסי זיידנר‪ ,‬אלכסנדר צצקין‪ ,‬ראובן ישורון‪ ,‬עמוס פרומקין‪ ,‬ליאור וייסברוד‪ ,‬מינה‬ ‫וינשטיין‪-‬עברון‪ ,‬סופיה ברטנקוב‪ ,‬אביגל אורחה‪ ,‬סרגי אלון‪ ,‬עוז ורונר‪ ,‬מנאר מועלם‪.‬‬ ‫האתר במחצבת נשר רמלה הינו אתר מוסטרי קטור הנמצא בשפלת הרי יהודה על‬ ‫גבולה עם מישור החוף‪ .‬ההקשר הגיאולוגי של האתר יוצא דופן‪ .‬האתר התגלה בתוך‬ ‫שקע בסלע קרטון מתצורת עין זיתים‪ .‬השקע נוצר עקב קריסתם של פני השטח אל תוך‬ ‫החללים הקרסטיים הנמצאים בעומק של עשרות מטרים מתחת לפני השטח בתוך‬ ‫שכבות גיר מתצורת בינה‪ .‬עומקו של השקע עולה על עשרים מטרים וקוטרו בחלקו‬ ‫העליון עומד על כשלושים מטרים ומצטמצם בחלקו התחתון‪ .‬ההקשר הגיאומורפולוגי‬ ‫והארכיאולוגי של האתר מצביעים על הצטברות הממצאים ‪ in situ‬בתוך השקע‪ ,‬שבמהלך‬ ‫כל תקופת ניצול האתר ולאחר נטישתו המשיך להתמלא על ידי תהליכים קולוביאליים‪.‬‬ ‫עוביין של השכבות הארכיאולוגיות עומד על שישה מטרים לפחות שנחפרו בשטח של‬ ‫כארבעים מטרים רבועים‪ .‬לאורך כל הרצף הזה התגלו כלי צור המשתייכים לתרבות‬ ‫המוסטרית ויחד איתם עצמות בעלי חיים )בעיקר פרסתנים גדולים ובינוניים(‪ .‬המכלול‬ ‫הליתי כולל מרכיב לוולואה עשיר ומספר רב של מקרצפים‪ .‬להבים וכלים שנעשו על‬ ‫להבים נדירים ביותר לאורך כל הרצף‪ .‬לאורך כל רצף השכבות באתר ניתן היה לזהות‬ ‫שינויים מרחביים בצפיפות הצור והעצמות ובמיקומם של אזורי הפעילות‪.‬‬ ‫באתר זוהו שלוש יחידות סטרטיגרפיות עיקריות‪ .‬היחידה העליונה מהווה חרסית חומה‬ ‫כהה‪ ,‬אבנית‪ ,‬פריזמטית‪ ,‬דלת חומר אורגני וקרבונט; היא הדלה ביותר בממצא‬ ‫הארכיאולוגי‪ .‬יחידה ‪ 2‬היא חרסית אפור‪-‬חומה‪ ,‬בה כמות חומר אורגני וגיר עולים; היחידה‬ ‫התחתונה היא העשירה ביותר ומייצגת פעילות אנושית אינטנסיבית ביותר‪ .‬בינה לבין‬ ‫יחידה ‪ ,2‬נמצאו אי‪ -‬התאמות גיאולוגיות המעידות על תהליכים קרסטיים משניים כנראה‬ ‫בעקבות תנודות מי תהום‪ .‬במהלך החפירה של היחידה העליונה ניתן היה לזהות מספר‬ ‫מפלסים ארכיאולוגיים וביניהם שכבות כמעט סטריליות‪ .‬היחידה התחתונה כוללת עדויות‬ ‫למוקדים ומפלסי פעילות צפופים כמותם לא נמצאו בא"י‪ .‬ביחידה זו התגלו עשרות‬ ‫חלוקים‪ ,‬בולדרים וגושי צור גדולים שהובאו לאתר ולאחר מכן סודרו במרחב יחד עם‬ ‫עצמות בעלי החיים ואבנים מסלע מקומי עד יצירת אזורי פעילות בעלי גבולות מוגדרים‪.‬‬


‫הרצאה זו תציג את האתר והממצאים הבולטים‪ ,‬וכן תוצאות ראשוניות מתחומי מחקר‬ ‫שונים‪.‬‬


‫החפירות החדשות באתר בייסמון ותרומתן להבנת ההתיישבות הניאוליתית‬ ‫בעמק החולה‬ ‫חמודי חלאילה‪-‬רשות העתיקות‬ ‫פאני בוקנטן‪-‬המרכז הצרפתי למחקר‬ ‫בייסמון אחד האתרים הניאוליתיים הגדולים בעמק החולה‪ ,‬שרידיו משתרעים על שטח‬ ‫הנאמד בכמאה דונם‪ .‬האתר נחפר ונחקר בשנות הששים ותחילת שנות השבעים ע"י‬ ‫משלחות מהמכון הצרפתי בירושלים והחפירות הניבו מבנה בעל רצפה מטויחת מספר‬ ‫קבורות‪ ,‬מכלול צור עשיר ושתי גולגלות מכוירות‪ .‬חופרי האתר תארכו אותו לשלב‬ ‫המאוחר בתקופה הניאוליתית הקדם קיראמית ב'‪.‬‬ ‫השוליים המערביים של האתר נחפרו בחפירת הצלה בשנת ‪ 2007‬ובאותה שנה החל‬ ‫פרויקט חפירות בייסמון מטעם משלחת משותפת למרכז הצרפתי למחקר ורשות‬ ‫העתיקות‪ .‬החפירות החדשות הראו שבשטח המערבי נחשפה שכבת יישוב לא עבה אך‬ ‫היא עשירה בשרידים ארכיטקטוניים ובמיוחד בתרבותה החומרית‪ .‬בתרבות החומרית‬ ‫מכלול צור‪ ,‬עצמות בעלי חיים ושברי חרס רבים שנמצאו במצב השתמרות גרוע‪ .‬במכלול‬ ‫הצור להבי מגל משוננים שינון עמוק וקטומים‪ ,‬ראשי חץ מטיפוס עמוק גדולים וגרזנים‬ ‫רבים שלחלקם חורפה מלוטשת‪ .‬הכלים הפורמלים כגון ראשי החץ‪ ,‬להבי המגל והכלים‬ ‫הדו‪-‬פניים מתאריכים את שכבת היישוב לתקופה הניאוליתית הקיראמית הקדומה‪.‬‬ ‫מבדיקת עומק במרכז הפרדס עלה שקיימת שכבה עליונה דומה באופייה לשרידים‬ ‫שנתגלו בחפירה והיא מושתתת על גבי שכבה שנייה צפופה בקירות והממצא אופייני‬ ‫לתקופה הניאוליתית הקדם קיראמית ב'‪.‬‬ ‫בריכה ‪ 11‬נבחרה כשטח החפירות של הפרויקט היזום מכיוון שנפגעה פחות משאר‬ ‫הבריכות ולא הכשירו אותה לשטח חקלאי‪ .‬בבריכה שני שטחים‪ :‬הדרומי בקרבת דופן‬ ‫הבריכה והצפוני במרכז הבריכה‪ .‬בשניהם הסטרטיגרפיה דומה וכוללת שלוש שכבות‪:‬‬ ‫השכבה העליונה שנפגעה קשות בעת חפירת הבריכה‪ ,‬שרידים מעטים אך מכלול הצור‬ ‫הומוגני‪ ,‬דומה למכלול של חפירת ההצלה באופייני ליישוב מראשית התקופה הניאוליתית‬ ‫הקיראמית‪.‬‬


‫השכבה האמצעית איננה עבה אך השתמרו בה קירות מבנים ורצפות‪ .‬מכלול הצור אופייני‬ ‫לתרבות הע'זאלית הידועה בשם התקופה הניאוליתית הקדם קיראמית ג'‪ .‬השכבה‬ ‫התחתונה‬

‫עבה‬

‫יותר‬

‫ובה‬

‫מספר שלבי בנייה‪ .‬המבנים מלבניים ולחלקם רצפה מטויח והתרבות החומרית אופיינית‬ ‫לתקופה הניאוליתית הקדם קיראמית ב'‪.‬‬ ‫לסיכום; מהחפירות החדשות באתר בייסמון עולה תמונה יישובית שונה ממה שפורסם‬ ‫קודם לכן‪ .‬באתר רצף התיישבותי לאורך מספר תקופות בניאולית‪ .‬ההתיישבות‬ ‫הניאוליתית באתר החלה בסוף אלף השמיני לפנה"ס )מכויל( ונמשכה ברצף לפחות עד‬ ‫לאמצע האלף השישי‪ .‬יישוב קדום מהתקופה הניאוליתית הקדם קיראמית ב' ושני שלבי‬ ‫יישוב מראשית התקופה הניאוליתית הקיראמית‪ .‬תגליות אלו משנות את התמונה שהייתה‬ ‫ידועה שהיישוב בייסמון הוא אתר ניאוליתי ענק המתוארך לתקופה הניאוליתית קדם‪-‬‬ ‫קיראמית ב' מאוחרת‪ .‬אופי היישוב והרצף ההתיישבות בו דומה למספר אתרים‬ ‫ניאוליתיים בעמק החולה כגון הגושרים‪ ,‬תל רועים מערב ותל תאו‪.‬‬


‫אתר הר פרסה – בית מלאכה לייצור כלים דו‪-‬פניים מהסלע המטמורפי שיש‪-‬‬ ‫לרניט‬ ‫)‪(Larnite-Marble‬‬ ‫יעקב ורדי ‪1‬ויבגני ופּניק‬ ‫‪ 1‬המחלקה למקרא ארכיאולוגיה ומזרח קדום‪ ,‬אוניברסיטת בן‪-‬גוריון בנגב‪ ,‬באר שבע‬ ‫‪ 2‬המחלקה למדעי הגיאולוגיה והסביבה‪ ,‬אוניברסיטת בן‪-‬גוריון בנגב‪ ,‬באר שבע‬ ‫‪2‬‬

‫אתר הר פרסה נמצא בלבו של שטח תצורת חתרורים במרחק של כשלושה קילומטרים‬ ‫ממזרח לצומת חתרורים‪ .‬באתר זה הפיקו כלים דו‪-‬פניים מסלע מטמורפי מקומי אותו ניתן‬ ‫להגדיר‪ ,‬כשיש לרניט – ‪ . (Larnite Marble – (Ca2SiO4‬זהו סלע שדחיסותו ומשקלו‬ ‫גבוהים =‪(cm 2.9‬‬

‫‪3‬‬

‫)‪ Gr‬לעומת מרבית סוגי הצור ‪ ((cm3=2.4Gr‬והרכבו הכימי דומה לזה‬

‫של המוצר התעשייתי מלט פורטלנד ) ‪ .(Portland Cement‬סלע זה ייחודי לתצורת‬ ‫חתרורים המופיעה בישראל ובירדן‪.‬‬ ‫בסמיכות למחשוף שיש‪-‬לרניט ברכס הר פרסה‪ ,‬נמצאו בפסגת גבעה ובמדרון ריכוזי‬ ‫פסולת עשירים המשתרעים על למעלה מ ‪ 2.5‬דונם‪ .‬בנוסף‪ ,‬פזורים בשטח מאות ואולי‬ ‫אף אלפי כלים דו‪-‬פניים שעיצובם לא הושלם )‪ .(Preforms‬זו הפעם הראשונה בה התגלה‬ ‫אזור הפקה של כלים דו פניים מחומר גלם זה‪ ,‬או מסלעים מטמורפיים דומים‪ .‬לא נתגלה‬ ‫ממצא מתארך באתר‪ ,‬כמו כן לא פורסמו עד כה כלים דו –פניים‪ ,‬העשויים משיש‪-‬לרניט‬ ‫מאתרים אחרים ומכיוון שכך אין‪ ,‬לעת עתה‪ ,‬תיארוך מדויק לאתר‪.‬‬


‫הניאולית הקדם קירמי בנגב הדרומי‬ ‫עוזי אבנר‬ ‫אתרי הניאולית הקדם‪-‬קירמי בנגב בכללו מעטים למדי‪ ,‬רובם המכריע‪ .PPNB -‬בבקעת‬ ‫עובדה ידועים שלשה אתרי מגורים מתקופה זו‪ ,‬ואתר נוסף בנחל קטורה הסמוך‪ .‬שנים‬ ‫מהאתרים נחפרו בעבר‪ :‬אתר נחל עישרון ע"י גורינג מוריס וגופר‪ ,‬ואתר נחל רעואל ע"י‬ ‫רונן‪ .‬ידועים גם כמה אתי חניה ��תעשית צור מהתקופה בבקעת עובדה ובהרי אילת‪,‬‬ ‫ובהשוואה לאתרי התקופה בהר הנגב‪ ,‬אתרי בקעת עובדה מהווים ריכוז צפוף יחסית‪.‬‬ ‫לאחרונה גדל מספר אתרי ה ‪ PPNB‬בנגב הדרומי באופן משמעותי‪ .‬ארבעה אתרי מגורים‬ ‫קטנים יחסית התגלו בשנים האחרונות‪ -‬בבקעת עובדה‪ ,‬מעל נחל עתק וליד נחל פארן‪,‬‬ ‫ואתר נוסף לרגלי הר כרכם נחפר בשנים האחרונות ע"י ע‪ .‬ענתי‪ .‬אולם‪ ,‬המספר הגדול‬ ‫ביותר של אתרי ‪ PPNB‬בא דוקא מאתרי פולחן‪ .‬כ ‪ " 300‬אתרים רודדיים" התגלו בעשור‬ ‫האחרון בנגב הדרומי‪ ,‬רובם ע"י מ‪ .‬שם‪-‬טוב‪ ,‬ואחדים גם בהר הנגב‪ .‬האתרים כוללים‬ ‫סוגים אחדים של מתקנים‪ ,‬עגולים ואובליים‪ ,‬וכן שילוב של מתקנים מאורכים מכוונים אל‬ ‫מעגל‪.‬‬

‫באתרים אלה מתגלים פרטי אבן מיוחדים‪:‬‬

‫מצבות מחוררות‪,‬‬

‫צלמים‬

‫אנתרופומורפיים‪ ,‬מתקנים קטנים דמויי עציץ‪ ,‬בתים מיניאטוריים ועוד‪ .‬פרטי הצור כוללים‬ ‫שתי קבוצות עיקריות‪ .‬באחת להבים ארוכים ואף גרעינים "דמויי סירה" האופייניים ל‬ ‫‪ ,PPNB‬ובשנייה בעיקר נתזים וכלי " אד הוק" האפיניים בעיקר לניאולית המאוחר‪,‬‬ ‫לכלכולית ולברונזה הקדומה‪ .‬עם זאת‪ ,‬באף אחד מהאתרים לא התגלו חרסים‪ ,‬כלומר‬ ‫שהם אינם ממשיכים לאלף ה ה' לפנה"ס‪ .‬עד לאחרונה קבוצת כלי הצור המאוחרת‬ ‫נראתה כבולטת מבחינה מספרית‪ ,‬כלומר שהקמתם של האתרים החלה באלף הז'‬ ‫לפנה"ס‪ ,‬ועיקרה היה באלף הו' לפנה"ס )ניאולית מאוחר‪ ,‬תקופה הנחשבת כ"חסרה"‬ ‫הנגב(‪ .‬אולם‪ ,‬לאחרונה בדק ע‪ .‬ברזילי את הצור מאתרי נחל רודד ומצא כי רובם שייכים‬ ‫דוקא לאלף ה ז' לפנה"ס )‪ .(PPNB‬בכך משתנה תמונת הישוב במדבר באופן מהותי‬ ‫בניאולית הקדום והמאוחר כאחד‪ .‬נוסף לכך‪ ,‬אתרי הפולחן פותחים חלון גדול לעולמם‬ ‫הרוחני של החברות הניאוליתיות המדבריות‪.‬‬


‫חפירת הפיילוט במערת מנות ‪ :2010‬תוצאות ראשוניות‬ ‫עומרי ברזילי ‪ ,¹‬ישראל הרשקוביץ'‪ ²‬ועפר מרדר ‪¹‬‬ ‫‪¹‬רשות העתיקות; ‪²‬אוניברסיטת תל אביב‬ ‫מערת מנות היא מערת נטיפים פעילה המכילה שרידים פרהיסטוריים‪ .‬המערה נתגלתה‬ ‫בשנת ‪ 2008‬במהלך עבודות פיתוח סמוך לישוב מנות בגליל המערבי‪ .‬פתחה המקורי‬ ‫נחסם במפולת סלעים )ככל הנראה לפני כ‪ 15,000-‬שנה( ונכון להיום הכניסה לתוכה‬ ‫נעשית בגלישה דרך ארובת המערה‪ .‬בסקירה שנערכה עם גילויה אותרו ריכוזי ממצא‬ ‫עשירים הכוללים בין היתר שרידי גולגולת של אדם מודרני‪.‬‬ ‫ביולי ‪ 2010‬נערכה חפירת פיילוט במטרה לבחון את הפוטנציאל המחקרי הטמון במערה‪.‬‬ ‫נפתחו שלושה שטחי חפירה‪ ,‬נערך סקר מקיף בתוך המערה ומחוצה לה ותועדו ריכוזי‬ ‫עצמות בעלי חיים סמוך לקירות המערה‪ .‬בחפירה נחשפו שרידים מן הפליאולית התיכון‪,‬‬ ‫הפליאולית העליון והאפיפליאולית‪ .‬הממצא מן התקופה הפליאוליתית התיכונה נמצא‬ ‫באזור הנמוך ביותר בחלל המערה )שטח ‪ (A‬וכולל כלי צור שהופקו בטכניקת לבלואה‪.‬‬ ‫ממצא מן התקופה הפליאוליתית העליונה נמצא במפלסים צפופים במרכז המערה )שטח‬ ‫‪ (C‬המכילים כלי צור‪ ,‬עצמות בע"ח‪ ,‬כלי אבן‪ ,‬כלי עצם ושרידי פחם‪ .‬מכלול הצור כולל‬ ‫טיפוסים האופייניים למסורות האחמרית והאורנייקית‪ .‬הממצא האפיפליאוליתי )כבארית(‬ ‫נמצא בתוך מפולות סלע בקדמת המערה )שטח ‪ (B‬סמוך לפתחה הטבעי‪.‬‬ ‫ריכוזי עצמות בעלי חיים תועדו ונאספו באופן שיטתי לצד קירות המערה‪ .‬אלה כללו‬ ‫בעיקר גפים שלמות וחלקי גולגולות של יונקים בינוניים‪ .‬דפוס ריכוז זה שונה מהרכב‬ ‫הפאונה שנמצאה בשטחי החפירה‪ ,‬בעיקר שברי עצמות ועצמות בע"ח קטנים‪.‬‬ ‫מערת מנות שונה בתכונות הפיזיות שלה משאר המערות הפרהיסטוריות המוכרות באזור‪.‬‬ ‫למערה פתח קטן למדי וחלל פנימי גדול הנחלק באופן טבעי על ידי ריכוזי נטיפים‬ ‫ל"מדרגות"‪ .‬יתרה מזאת נראה שהנטיפים היו חלק מ"התפאורה" של המערה בזמן יישובה‬ ‫שכן גילם מוערך למאות אלפי שנים‪.‬‬


‫לסיכום‪ ,‬הממצא והרכבו מעידים שמערת מנות הייתה בשימוש האדם למן הפליאולית‬ ‫התיכון ועד האפיפליאולית‪ .‬נראה כי בתקופה הפליאוליתית העליונה השימוש בה היה‬ ‫אינטנסיבי על שום הממצא הרב והעשיר‪ .‬הימצאותם של ריכוזי עצמות סמוך לקירות‬ ‫המערה מרמזת שהמערה נוצלה גם על ידי טורפים‪ .‬בשלב זה המחקר במערה עתיד‬ ‫להתמקד בפליאולית העליון בתקווה לתרום לחקר התקופה ואולי אף לחקר התפתחותו‬ ‫של האדם המודרני ודרכי התפשטותו ברחבי העולם הישן‪ .‬בנוסף‪ ,‬תודות לשימור המצוין‬ ‫של הממצא והנטיפים במערה‪ ,‬יערך מחקר פליאו‪-‬אקלימי וסביבתי הצפוי לתרום לשחזור‬ ‫האקלים הקדום באגן המזרחי של הים התיכון‪.‬‬


‫מושב שלישי – דגים עכברים ועפיפונים‬ ‫חקר הרכיכות בצ'טלהויוק‪ ,‬תורכיה‬ ‫דניאלה בר‪-‬יוסף מאיר‬ ‫המחלקה לזואולוגיה‪ ,‬אוניברסיטת תל‪-‬אביב‬

‫צ'טלהויוק הינו אחד התלים הגדולים במזרח התיכון ובו למעלה משתים עשרה שכבות מן‬ ‫התקופה הניאוליתית הקדם קיראמית ב'‪ .‬בתי היישוב הבנויים מלבנים הכילו אלפי רכיכות‬ ‫שמקורן במים מתוקים מסביבת האתר‪ .‬בנוסף לאלה‪ ,‬נוצלו רכיכות המים המתוקים‬ ‫כמקור מזון וכחמר גלם לקישוטים‪ ,‬לחפצים שונים ואף היוו מרכיב בטיח שעל גבי‬ ‫הקירות‪ .‬רכיכות נוספות נתגלו בצ'טלהויוק אשר מקורן בים התיכון ושימשו בעיקר‬ ‫כחרוזים‪ ,‬ובתקופה מסוימת היה לקט של קונכיות מאובנות מהרי הטאורוס‪ .‬טרם נמצא‬ ‫הסבר להעדרם הכמעט מוחלט של חלזונות יבשה מהאתר ולפיכך לא ניתן לנצלם‬ ‫כמקור לשחזור הסביבה‪ .‬לעומת זאת השלב הראשון של מחקר איזוטופי על צדפות המים‬ ‫המתוקים יוכל להאיר את השינויים האקלימיים שחלו במהלך ההתיישבות באתר ואולי‬ ‫אף להצביע על דגמים עונתיים ביישוב האתר‪.‬‬


‫דגים עם או בלי מלח‪ :‬תרומתם של שרידי דגים לשחזור פליאואקולוגי‬ ‫עירית זהר‬

‫‪1,2‬‬

‫‪1‬אוספי הטבע הלאומיים‪ ,‬המכון לארכיאולוגיה‪ ,‬בנין ברמן‪ ,‬קרית אדמונד י ספרא‪ ,‬גבעת רם‬ ‫ירושלים ‪91904‬‬ ‫‪ 2‬המכון ללימודי ים ע"ד רקאנטי‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬ ‫‪zoharir@post.tau.ac.il‬‬

‫"לא החזק ביותר‪ ,‬או האינטיליגנטי ביותר הוא ששורד‪ ,‬אלא זה המגיב בדרך הטובה‬ ‫ביותר לשינוי"‪.‬‬ ‫צ'ארלס דארווין‬ ‫שרידי דגים מאתרים ארכיאולוגים מספקים עדות מהימנה על הקשר בין האוכלוסיות‬ ‫הקדומות לסביבה במספר היבטים‪:‬‬ ‫בהיבט החברתי‪ :‬הם מלמדים אותנו על תרומתם של הדגים לכלכלה ולדיאטה של חברות‬ ‫קדומות ומיומנויות טכנולוגיות לתפיסתם וניצולם; בהיבט הסביבתי‪ :‬הם מלמדים אותנו על‬ ‫התנאים האקולוגים ששררו בבית הגידול‪ :‬טמפרטורה‪ ,‬מליחות‪ ,‬עומק ותנועת המים‪.‬‬ ‫תפוצת הדגים נחלקת לשתי קבוצת מרכזיות‪ :‬דגי מים מלוחים )‪ 58%‬מהמינים( ודגי מים‬ ‫מתוקים )‪ .(41%‬ההתאמות לבית הגידול הנם ברמה פיסיולוגית ולכן רוב הדגים מוגבלים‬ ‫בתפוצתם לבית גידולם כאשר רק אחוז אחד ממיני הדגים יכול לעבור בין בית גידול של‬ ‫מים מלוחים למים מתוקים )לדוגמא הסלמוניים(‪ .‬בתוך כל בית גידול ישנה חלוקה לתת‬ ‫קבוצות בהתאם להתאמותיהם הפיסיולוגיות‪.‬‬ ‫מחקרים גיאולוגים וסביבתיים שנעשו על חלקו הצפוני של עמק הירדן הצביעו על שינויים‬ ‫בקשרי מים וברמות המליחות של המים‪ .‬לדעת החוקרים בתקופות מסוימות חלה עליה‬ ‫ברמת המליחות של גופי המים הפנימיים‪ .‬בהרצאה זו נתמקד בהשפעה של שינויים אלו‬ ‫בעיצוב חברת הדגים בבבתי גידול של המים הפנימיים‪ :‬אגם החולה הקדום ואגם הלשון‪/‬‬ ‫הכנרת הקדומה‪.‬‬ ‫כיום פאונת הדגים של המים הפנימיים בישראל כוללת ‪ 32‬מיני דגים ילידים‪,‬‬


‫הנמנים על שמונה משפחות הכוללות דגי מים מתוקים "ראשוניים" ו"משניים"‪ .‬דגי‬ ‫מים מתוקים "ראשוניים" הנם דגים הרגישים לשינויים ברמת מליחות המים )עד כדי‬ ‫הכחדה(‪,‬‬

‫בעוד‬

‫שדגי‬

‫מים‬

‫מתוקים‬

‫"משניים" הנם עמידים יותר‪ .‬בארץ דגים השייכים למשפחת הקרפיוניים )‪(Cyprinidae‬‬ ‫שייכים לקבוצה הראשונה בעוד שדגים השייכים למשפחת האמנוניים ) ‪(Cichlidae‬‬ ‫מייצגים את הקבוצה השניה‪ ,‬שהנה מצד אחד עמידה לשינויים בשיעור המליחות‪ ,‬אך‬ ‫רגישה לירידה בטמפרטורת המים‪ .‬מכאן אנו מניחים ששינויים ברמות מליחות המים‬ ‫באגמים הקדומים יתבטאו בירידה בשכיחות הקרפיוניים ופגיעה בעושר המינים שלהם‬ ‫ולפיכך יהוו סממן מהימן לשינויים פליאואקולוגים בבית הגידול‪.‬‬ ‫שחזורי התנאים הפליאואקולוגים באגם החולה הקדום מתבסס על ניתוח של שרידי דגים‬ ‫משני אתר מפתח‪ :‬גשר בנות יעקב )גב"י( המתוארך לפרק הזמן שלפני ‪ 780,000‬שנה‬ ‫ועינן המתוארך ללפני ‪ 12,000‬שנה‪ .‬אופיו הפליאואקולוגי של אגם הלשון‪ /‬הכנרת‬ ‫הקדומה נבדק משרידי הדגים שנמצאו באתר של אוהלו ‪ II‬המתוארך ללפני ‪23,000‬‬ ‫שנה‪.‬‬ ‫לימוד שרידי הדגים מאתרים אלו הראתה‪:‬‬ ‫‪ .1‬שכיחות גבוהה ) מעל ל‪ (80%-‬של קרפיוניים ושכיחות נמוכה של אמנוניים‪ ,‬בכל‬ ‫האתרים‪.‬‬ ‫‪ .2‬עושר מינים גבוה של דגים ממשפחת הקרפיוניים וייצוג מלא לכל המינים הידועים לנו‬ ‫מבתי גידול אלו‪.‬‬ ‫‪ .3‬זיהוי של מינים אנדמיים כמו לבנון החולה ) ‪ (Mirogrex hulensis‬בגב" י ועינן ולבנון‬ ‫הכנרת ) ‪ (M. terraesanctae‬באוהלו ‪.II‬‬ ‫ממצאים אלו מלמדים שהשינויים ברמות מליחות המים שתועדו מאגם החולה ומהכנרת‬ ‫הקדומה )אגם הלשון( לא גרמו לשינויים חדים בתנאי בית הגידול של דגי מים מתוקים‬ ‫ראשוניים )קרפיוניים(‪ .‬בנוסף עושר המינים הגבוה שתועד עבור הקרפיוניים וההימצאות‬ ‫של מינים אנדמים מעיד שהתנאים בבית הגידול היו אופטימליים להתפתחות ושגשוג של‬ ‫משפחה זו‪ .‬לעומתם‪ ,‬שכיחותם הנמוכה יחסית של דגים ממשפחת האמנוניים‬


‫והשפמנוניים )‪ (Clariidae‬יכולים להעיד או על טמפרטורות מים נמוכות יחסית לממוצע או‬ ‫על הבדלים טאפונומיים בסיכויי ההשרדות של עצמותיהם‪.‬‬


‫ניתוח מרקם של דגמי שחיקה במכרסמים ‪ -‬תוצאות ראשוניות וישומיים‬ ‫במחקרים פלאואקולוגים‬ ‫‪2‬‬ ‫מרים בלמקר ‪ 1‬ופיטר ס‪ .‬אונגר‬ ‫‪ .1‬מחלקה לאנתרופולוגיה‪ ,‬אוניברסיטת הארוורד‪.‬‬ ‫‪ .2‬המחלקה לאנתרופולוגיה‪ ,‬אוניברסיטת ארקנסו‪ ,‬פייטוייל‪.‬‬ ‫שיטות לשחזור אקלים קדום עשו שימוש נרחב בשיטות למדד דיאטה קדומה של יונקים‬ ‫) כגון‪ :‬איזוטופים יציבים‪ ,‬מורפולוגיה‪ ,‬דגמי שחיקה בכושר הפרדה נמוכות‪ ,‬בינונית‬ ‫וגבוהות(‪ .‬אולם‪ ,‬עקב מגבלות הנובעות בעיקרן בגודל המאובנים אותם ניתן לדגום‪ ,‬רוב‬ ‫המחקרים התבססו על יונקים גדולים ובינוניים‪ .‬לעומתם‪ ,‬מכרסמים הינם נפוצים ביותר‬ ‫באתרים ארכיאולוגים ועד עתה לא נוצלו כמקור לשיטות מחקר אלו‪ .‬במחקר זה��� ,‬אנו‬ ‫מציגים לראשונה תוצאות ‪ Microwear Texture Analysis .‬ראשוניות הבוחנות את השימוש‬ ‫בניתוח מרקם של דגמי שחיקה מחקר זה השווה בין ניתוח מרקם של דגמי שחיקה‬ ‫שנדגמו משתי אוכלוסיות של מכרסים צפון אמריקאים הנבדלים זה מזה בתזונתם‪ .‬שיטת‬ ‫ניתוח מרקם מאפשרת ניתוח של דגמי שחיקה ברזולוציה גבוהה‪ ,‬בתלת מימד‪ ,‬ומימדים‬ ‫ברי חזרה של משטחי ‪ -‬מרקם‪ .‬שיטה זו הוכחה כיעילה להבחנה בין תזונה של יונקים‬ ‫גדולים‪.‬‬ ‫ו ‪ : (Oryzomys palustris (n=2,‬דגמנו ארבע מינים של מכרסמים צפון אמרקאים השייכים‬ ‫לשתי קבוצות תזונה ‪ Perognathus‬ו ‪ (Permyscus maniculatus (n=4‬שתוייגו כאוכלי‬ ‫עשב ו ‪ (Sigmodon hispidus (n=6‬שתוייגו שאוכלי כל וזרעים‪ .‬פרופיל תלת מימדי על‬ ‫חתך רוחבי‪ ,‬בעובי ‪ 0.18‬מיקרון ובשטח ‪ (longimembris (n=1‬של ‪ 102‬על ‪ 139‬מיקרון‪,‬‬ ‫נאסף מצד החך של השן החותכת התחתונה באמצעות מיקרוסקופ אור לבן קונפוקאלי‪.‬‬ ‫נתונים תלת מימדים נותחו באמצעות תוכנה לניתוח פרקטאלי תלוי קנה מידה‪.‬‬ ‫התוצאות מעידות כי אוכלי עשב ואוכלי זרעים נבדלים אלו מאלו במדדי ניתוח מרקם של‬ ‫דגמי שחיקה‪ .‬לאוכלי עשב רמות נמוכות יותר של הטרוגניות‪ ,‬אך רמות גבוהות יותר של‬ ‫אנסיותרופיות ונפח מילוי מאשר לאוכלי זרעים‪ .‬שתי הקבוצות לא נבדלו במדדי‬ ‫מורכבות‪ .‬תוצאות אלו תואמות תוצאות שפורסמו עבור קופים ואוכלי עשב גדולים‪ .‬מחקר‬


‫זה מציע כי אנו יכולים להשתמש בניתוח מרקם של דגמי שחיקה להבחין בין קבוצות‬ ‫מכרסמים על בסיס מזונם‪.‬‬ ‫יש בכך פוטנציאל רב לשחזור אקלים קדום בהינתן הימצאותם של מכרסמים בכמויות‬ ‫באתרים ארכיאולוגים‪ .‬יינתנו שתי דוגמאות ליישום מחקר זה במחקר הפליאואקולוגי‬ ‫בלבנט הקדום‪ :‬שחזור הסובב בעובידייה והקשר לשאלת יציאת האדם הקדמון מאפריקה‬ ‫ושחזור האקלים בגלציאל האחרון ושאלת ההכחדה של הניאנדרטלים מהלבנט‪.‬‬


‫העפיפונים בנגב ובצפ' מז' סיני – הבנת תפקודם ותיארוכם בהיבט סביבתי‬ ‫אסף הולצר‪ ,‬עוזי אבנר‪ ,‬נעמי פורת‪ ,‬דני נדל‪ ,‬גיא בר‪-‬עוז‪ ,‬דן מלקינסון וליאורה קולסקה‬ ‫הורביץ‬

‫ה'עפיפונים' ) )'‪ 'DESERT KITES‬הם מתקנים דמויי משולש הבנויים שתי גדרות אבן‬ ‫מארכות המתכנסות למתחם מעגל או מצולע ‪ -‬מעין מכלאה‪ .‬בדרום הנגב ובסיני גודל‬ ‫המתקנים נע בין עשרות למאות מטרים )אורך זרועות העפיפונים(‪ ,‬והוא מגיע לאלפי‬ ‫מטרים במתקנים הערוכים בשרשראות ארוכות בעבר הירדן ובסוריה‪ ,‬שם מוכרים מאות‬ ‫מתקנים כאלה‪ .‬בנגב מוכרים ‪ 16‬עפיפונים בין קדש ברנע ומערב מכתש רמון בצפון‪ ,‬לבין‬ ‫בקעת הירח וראש מפרץ אילת בדרום )שרידי עפיפון)?( אחד נמצאו במדבר יהודה(‪.‬‬ ‫בספירה זו נכללים גם עפיפונים הנמצאים היום בשטח מצרים אך מבחינה טופוגרפית‬ ‫וסביבתית הם עדיין חלק מן המכלול הנגבי מבחינת ההקשר הסביבתי‪ ,‬התרבותי‬ ‫וההיסטורי‪.‬‬ ‫פיזור המתקנים בדרום הנגב ובערבה כאתרים בודדים ובמערכות קטנות מחד‪ ,‬וגודלם‬ ‫הקטן יחסית מאידך‪ ,‬תומכים בקביעה כי הוקמו במכוון במיקומים ובאופן המאפשרים‬ ‫ניצול אוכלוסיות בעלי חיים הנשענות על פוטנציאל מרעה מקומי‪ .‬חלק מהעפיפונים‬ ‫בנויים על נתיבי מעבר של בעלי החיים‪ ,‬ואינם צמודים לאזורי מרעה‪ .‬המחקרים‬ ‫האחרונים בעפיפוני הנגב והערבה מתארכים את הקמת המתקנים )פחמן‪ 14 -‬ו‪OSL) -‬‬ ‫לסוף האלף הרביעי ‪ -‬ראשית האלף השלישי לפנה"ס‪ ,‬ואת משך השימוש בהם עד‬ ‫למחצית האלף השני לפנה"ס לכל המאוחר‪ .‬מטרות ההרצאה הן לנסות ולהציג את א(‬ ‫הסיבות להקמת המתקנים במרחב בתקופת הזמן הנתונה‪ ,‬ב( הסיבות ליציאתם משימוש‬ ‫לאחר פרק זמן קצר למדי‪.‬‬ ‫הקמתם של העפיפונים בנגב מקבילה לתהליך של גידול משמעותי באוכלוסיית המדבר‬ ‫שהחל כבר באלף השישי לפנה"ס‪ .‬התהליך בולט במקומות כגון בקעת עובדה בה הייתה‬ ‫התיישבות קבע המבוססת על חקלאות ומרעה של צאן‪.‬‬ ‫בהרצאה נדון בשאלות הבאות‪:‬‬


‫ מה הייתה הסיבה להשקעת מאמצים ומשאבים רבים בבניית ותחזוקת מתקני צייד‪,‬‬‫כשהבסיס המרכזי של הכלכלה היה מרעה?‬ ‫ האם העפיפונים מייצגים התפתחות מקומית של טכנולוגיית צייד‪ ,‬או שמא הם מבטאים‬‫התאמה‬ ‫של טכנולוגיה מיובאת ממזרח או צפון מזרח הלבנט – שם היו מתקנים דומים אך גדולים‬ ‫יותר‪,‬‬ ‫מתוארכים בחלקם לאלף השביעי לפנה"ס?‬ ‫ האם מדובר בניסיון לספק תחליף לבשר מעדרי הצאן – שהיוו מקור עושר קבוע‬‫לבעליהם ונוצלו בתקופה הזאת בעיקר למוצרים משניים?‬ ‫ האם קצב גידול האוכלוסייה האנושית גבר על זה של העדרים המבוייתים אשר בתנאי‬‫המדבר לא הצליחו לספק מספיק חלבון לאוכלוסייה הגדלה?‬ ‫ האם שינויים אקלימים )התייבשות( הביאו להפסקת השימוש במתקנים?‬‫ האם באופן פרדוקסאלי‪ ,‬הצלחת הצייד בעפיפונים והצמצום באוכלוסיות בע" ח שהיוו‬‫פוטנציאל לצייד‪ ,‬הביאה להפסקת השימוש בהם?‬ ‫ האם הקמת העפיפונים והשימוש בהם שרתו בעיקר מטרות‬‫ברתיות‪/‬תרבותיות‪/‬טקסיות‪/‬פולחניות במסגרת של ליכוד חברתי‪ ,‬תוך הדגשת הפן‬ ‫הסימבולי של צייד באוכלוסיה אגרו‪-‬פסטורלית?‬


‫תיארוך העפיפונים בסמר ב‪OSL-‬‬ ‫נ‪ .‬פורת‪ ,‬ד‪ .‬נדל‪ ,‬ג‪ .‬בר‪-‬עוז‪ ,‬ד‪ .‬מלקינסון‪ ,‬ע‪ .‬אבנר‪ ,‬א‪ .‬הולצר‬ ‫בקרבת קיבוץ סמר נמצאו שלושה עפיפונים‪ ,‬המכונים סמר‪-‬מזרח‪ ,‬סמר‪-‬מערב ‪ A‬וסמר‪-‬‬ ‫מערב ‪.B‬‬ ‫בעת החפירה של עפיפוני סמר‪-‬מערב נלקחו דוגמאות לתיארוך ב‪ OSL-‬מתוך הסדימנט‬ ‫הפלוביאלי שמילא את המכלאות‪ .‬כמו כן נלקחו דוגמאות מתחת לאבנים שבונות את‬ ‫גדרות האבן בשלושת העפיפונים‪ ,‬סה"כ ‪ 11‬דוגמאות‪.‬‬ ‫הקוורץ הופרד מהסדימנט ונמדד בשיטות מקובלות‪ .‬מכיוון שנמצא שהסדימנטים מכילים‬ ‫קוורץ מגילים שונים‪ ,‬שבחלקו נגזר מטרסות עתיקות‪ ,‬נמדדו כל הדוגמאות גם בשיטת ה‪-‬‬ ‫‪ .single grain‬בין ‪ 800‬ל‪ 1000-‬גרגרים נמדדו‪ ,‬ומתוכם בין ‪ 100‬ל‪ 200-‬נמצאו עם תכונות‬ ‫‪ OSL‬מתאימות‪ .‬שיטות סטטיסטיות שימשו להגדרת הגיל המשמעותי ביותר מבין‬ ‫הגרגרים‪.‬‬ ‫התוצאות מראות שהסדימנטים שממלאים את המכלאות של סמר‪-‬מערב ‪ A‬וסמר‪-‬מערב‬ ‫‪ B‬שקעו לפני כ‪ 4000-‬שנה ו‪ 4700 -‬שנה לפני זמננו‪ ,‬בהתאמה‪ .‬הסדימנטים מתחת‬ ‫לגדרות נתנו בכל העפיפונים גילים בטווח של ‪ 5400-3400‬שנה‪ .‬גילים אלו תואמים גילי‬ ‫‪ IRSL‬קודמים מעפיפון סמר‪-‬מזרח של כ‪ 4700-‬שנה‪.‬‬


‫ציד צבאים בשלהי הפרהיסטוריה בצפון הלבנט‬ ‫גיא בר‪-‬עוז‬ ‫מכון זינמן לארכיאולוגיה‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬ ‫ניצול אינטנסיבי ומתמשך של משאבי טבע בידי החברות החקלאיות הפרוטו‪-‬היסטוריות‬ ‫גרם להשפעות אקולוגיות משמעותיות על תפוצת החי במזרח התיכון הקדום‪ .‬בעיקר‪,‬‬ ‫שיטות הציד הבתר‪-‬ניאוליתיות‪ ,‬שכללו ציד המוני ולא מבוקר של בעלי פרסות‪ ,‬הביאו‬ ‫להכחדה של מספר חיות בר‪ .‬מכלול ייחודי של עצמות צבי פרסי ) ‪Gazella‬‬ ‫‪ (subgutturosa‬מן האלף הרביעי לפנה" ס בצפון‪ -‬מזרח סוריה בתל‪ -‬חורן ) ‪3630-3350‬‬ ‫מכויל לפנה"ס; נחפר על ידי פרנק הול מאוניברסיטת ייל( מספק מידע חדש על שיטות‬ ‫הציד ההמוניות שפגעו קשות בדפוס נדידת הצבאים‪ ,‬תהליך שהביא בשיאו להכחדתם מן‬ ‫הלבנט‪ ,‬יחד עם מיני בעלי פרסות ערבתיים נוספים‪ .‬המתכונת החברתית של ציד המוני‬ ‫של צבאים בתקופות בהן בני האדם התבססו בעיקר על ניצול חיות משק נבדלת באופן‬ ‫חד משמעי משיטות צייד ממוקדות ובנות‪-‬קיימא שהתקיימו בתקופות הקדומות‪ ,‬כאשר‬ ‫חיות הבר היו מקור המזון העיקרי מן החי‪.‬‬


/%D7%97%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%AA-%D7%AA%D7%A7%