Page 1

‫כל‬ ‫כמעט‬ ‫תוקף"‬ ‫"ונתנה‬ ‫בשארית‬ ‫שניסו‬ ‫'הילדה'‪,‬‬ ‫באוניה‬ ‫שקפא‪,‬‬ ‫השחור‬ ‫לפני שהגיעו הבריטים ‪...‬‬

‫‪:‬יהודית גולן‬ ‫שבתפילת‬ ‫הייסורים‬ ‫סעיפי‬ ‫המעפילים‬ ‫במאות‬ ‫התקיימו‬ ‫ישראל‬ ‫לארץ‬ ‫להגיע‬ ‫כוחם‬ ‫בים‬ ‫ימים‬ ‫חודש‬ ‫שנתקעה‬ ‫עוד‬ ‫וזה‬ ‫ושתייה‪,‬‬ ‫מזון‬ ‫ללא‬

‫שנת ת"ש – ‪ .0491‬לכודה בקרח בעובי של ‪ 01‬סנטימטרים‪ ,‬ללא יכולת תזוזה‪,‬‬ ‫משחירה על רקע הנמל הקודר‪ .‬הבתים של הכפר הציורי באלצ'יק השוכן על‬ ‫גדות הים השחור‪ ,‬היו קבורים עד מחצית גובהם בשלג‪ .‬התושבים השקיפו לעבר‬ ‫הצללית הקפואה‪ ,‬תוהים מה לאוניה ולנמל השכוח‪ .‬מפעם לפעם היה מישהו‬ ‫מגיע כדי לרכוש בכפר אספקה‪ .‬בפה חתום‪ ,‬תוך דרישת מחיר מופקע‪ ,‬נמכרה‬ ‫לאנשים המוזרים‪ ,‬שעד מהרה הסתבר כי מאות מהם מצטמררים שם‪ ,‬על‬ ‫האוניה‪.‬‬ ‫הפועלים שמסמרו את קרשיה של 'הילדה'‪ ,‬בשנת תרפ"ה ‪ – 1925,‬לא שיערו כי‬ ‫אוניית המשא בת ‪ 0,011‬הטון תישא בקרבה מלבד משאות גם מאות בני אדם‬ ‫סובלים‪ ,‬יגעים ותשושים‪ .‬אלא שלאחר ‪ 09‬שנות הובלה מצאת את עצמה האוניה‬ ‫מוחכרת לצורך העברת פליטים‪ .‬לא הייתה זו אוניית המעפילים הראשונה‬ ‫שיצאה לדרך באותם ימים ‪.‬קדמו לה כמה וכמה אוניות‪ .‬אלא שה'הילדה' הייתה‬ ‫האוניה האחרונה שסגרה את תקופת ההעפלה שקדמה לחושך שכיסה את‬ ‫ארצות אירופה בסערת דמים שלא הייתה כמותה‪.‬‬

‫המעפילים שנתקעו בדרך‬ ‫כדי להפוך את אוניית המשא לאוניית נוסעים היה צורך לשפץ את ה'הילדה'‪,‬‬ ‫לפחות מבפנים‪ .‬השיפוצים נעשו בקדחתנות בנמלה של העיר בראילה השוכנת‬ ‫על נהר הדנובה (מזרח רומניה)‪ .‬מאות פליטים שנשאו עיניים בתקווה אחרונה‬ ‫אל האוניה הזו‪ ,‬המתינו לה בקוצר רוח‪ .‬הייתה זו תקוותם האחרונה להימלט‬ ‫מאדמת אירופה הבוערת‪ .‬עד אשר תסתיים מלאכת השיפוץ עשו את דרכם‬ ‫קבוצות הפליטים הללו לעיר הקטנה סולינה‪ ,‬ממתינים לתחילת המסע הגדול‪.‬‬ ‫בסוף נובמבר ‪ 0494‬הסתיימה סוף סוף המלאכה‪ .‬פנים האוניה הותאם לקהל‬ ‫נוסעים צפוף ככל הניתן‪ ,‬וצוות המלחים ורב החובל עמדו הכן‪ .‬האוניה הקטנה‬ ‫עזבה את נמל בראילה והפליגה במורד נהר הדנובה‪ ,‬יוצאת לעבר הים השחור‪.‬‬ ‫כאן‪ ,‬על חופו של הים נעצרה ליד העיר סולינה‪ ,‬שם המתינו לה בקוצר רוח‬ ‫הפליטים שנאספו‪ .‬היו אלה יהודים שנמלטו מברלין‪ ,‬וינה‪ ,‬פראג‪ ,‬וברטיסלאבה‪.‬‬ ‫ההתחלה נראתה מבטיחה‪ .‬הספינות שנחכרו להובלת היהודים במורד הדנובה‬ ‫ושהעבירו אותם לסולינה להמתנה‪ ,‬הוחזרו לבעליהן עוד טרם שקפא הנהר‪,‬‬ ‫האוניה מולאה באספקה‪ ,‬צוות החובלים היטיב להשיט את האוניה ונראה היה כי‬ ‫הספינה יכולת לצאת לדרך‪ ...‬אלא שלפתע חל עיכוב בלתי צפוי‪.‬‬ ‫קבוצת פליטים צעירים שהתעתדה להגיע אף היא לסולינה נתקעה בדרך‪ .‬היו‬ ‫אלו אלף ומאה איש שיצאו במבצע בזק מווינה‪ ,‬דנציג וצ'כוסלובקיה ‪,‬והצליחו‬ ‫להגיע לעיר הגבול היוגוסלבית קלדובו שעל נהר הדנובה‪ .‬אלא שכאן עצר בעדם‬ ‫מכשול מרגיז‪ :‬מכיוון שלא היו בידם כל אשרות מעבר‪ ,‬מנעו מהם השלטונות‬ ‫היוגוסלבים להמשיך לעבר רומניה‪ .‬פעילי המוסד לעליה ב' חששו לפנות‬ ‫לפקידים הרומניים בבקשת אשרות עבור הפליטים הללו‪ ,‬משום שאלו ניתנו רק‬ ‫אם הוכח כי הפליט רשאי להיכנס לארץ אחרת (שאינה רומניה)‪ ,‬הוכחה שלא‬ ‫הייתה בידי הפליטים‪ .‬בפעילות נמרצת ניסו אותם פעילים להשיג אשרות מעבר‬ ‫בולגריות‪ ,‬בתקווה כי הפליטים יוכלו להמתין בבולגריה באחד הנמלים ‪,‬וה'הילדה'‬ ‫תאסוף אותם שם‪ .‬עד להסדר הבעיה הביורוקרטית הזו‪ ,‬התגוררו הפליטים‬


‫בתוך ספינות על הדנובה מייחלים כי אמנם תיפתר בעייתם והם יוכלו להצטרף‬ ‫לאוניה המיוחדת‪.‬‬ ‫הבולגרים מצידם לא היו כה אנטישמיים‪ .‬אשרות מעבר ניתנו לרוב בקלות רבה‪.‬‬ ‫אלא שהמספר העצום – אלף ומאה פליטים‪ ,‬הפחיד אותם‪ .‬הם חששו כי שום‬ ‫אוניה לא תמתין לפליטים והללו יתארחו בארצם בקביעות‪ .‬חששות אלו גרמו‬ ‫לעיכוב במתן רישיונות המעבר‪.‬‬ ‫"אם יוכח כי האוניה אמנם ממתינה לפליטים – ייאותו השלטונות להעניק את‬ ‫האשרות"‪ ,‬הודיע הפעילים מבלגרד‪ ,‬בירת בולגריה‪ ,‬לפעילים ברומניה ‪,‬שביקשו‬ ‫להאיץ את העניינים‪ .‬אלא שאוניית המעפילים היא דבר חסוי מטיבה‪ ,‬ואין הדבר‬ ‫תורם ל"בריאותה" אם כל עין שוזפת אותה‪ .‬לכן‪ ,‬לא היה זה פשוט כלל וכלל‬ ‫לצאת אל הים ולעגון‪ ,‬ככל אוניה חוקית‪ ,‬בנמל ורנה הבולגרי‪ ...‬אי לכך הוחלט כי‬ ‫האוניה תאסוף את המעפילים שכבר נמצאים בסולינה‪ ,‬ומיד לאחר מכן תפליג‬ ‫דרומה‪ ,‬לעבר באלצ'יק – כפר קטן על חוף הים השחור בקרבת הגבול הבולגרי‪,‬‬ ‫שם תמתין לפליטים התקועים בקלדובו‪.‬‬

‫הקרח הפך לאזיקים‬ ‫כך החל הכפר השכוח משחק תפקיד ראשי בדראמה שנפתחה ‪.‬בהיסטוריה‬ ‫הרומנית היה באלצ'יק‪ ,‬הכפר הזעיר‪ ,‬מוכר בשל אהדתה של המלכה מריה‬ ‫למקום ‪.‬אמו של המלך קרול הרומני‪ ,‬אהבה את הצוקים המרהיבים ואף בנתה‬ ‫לה במקום נווה קיץ ‪ .‬לפני מותה ציוותה כי את ליבה יקברו בכפר וצוואתה קוימה‪.‬‬ ‫אלא שמאז מות המלכה – נבלע הכפר הקטן בתהומות השכחה‪ .‬בדרכים‬ ‫המשובשות עברו אנשים לעיתים רחוקות‪ ,‬ותושבי הכפר חיו כאן חיים שלווים‪,‬‬ ‫עמלים באביב ובקיץ למחייתם ועם בוא עונת הקור – מסתגרים בבתיהם‬ ‫הקטנים‪ .‬בימי החורף הקרים‪ ,‬כאשר השלג כיסה הכל במרבדים לבנים ואף‬ ‫נערם לגבהים מרשימים‪ ,‬היה הכפר מנותק כמעט לחלוטין‪ .‬רק לעיתים רחוקות‬ ‫היו המזחלות יוצאות בדרך המייגעת אל העיר הקרובה‪ ,‬לרכוש אספקה‪ .‬ניתוקו‬ ‫של הכפר הקטן התאים מאוד לאנשי עליה ב'‪ .‬כאן הייתה הסבירות גבוהה כי‬ ‫איש לא יידע בדיוק את מדיניות הרומנים לגבי הפלגות כגון אלו וחוקיותן‬ ‫המפוקפקת‪ ,‬והספינה הקטנה תוכל להמתין בשלווה לפליטים המתמהמהים‪.‬‬ ‫וכך‪ ,‬בליל חורף אפוף ערפילים‪ ,‬חמקה ה'הילדה' מנמל סולינה‪ ,‬ובבטנה הנוסעים‬ ‫המאושרים על כי יוצאים הם סוף סוף לדרך‪ .‬חרש חלפה האוניה על פני נמל‬ ‫קונסטנצה‪ ,‬מותירה את האורות הרוטטים הרחק מאחור ופנתה לעבר מפרצון‬ ‫שומם לא הרחק מבאלצ'יק‪ .‬היא הטילה עוגן ונעצרה במקומה‪ ,‬כדי להמתין‬ ‫לפליטי קלדובו‪ ,‬שאמורים היו להגיע למקום תוך יום יומיים‪...‬‬ ‫המתנה בת יום‪-‬יומיים היא ארו כה מאוד בעבור שחייהם נתונים להם מנגד‪ .‬אולם‬ ‫אם היא מסתיימת בכך – הרי שניתן לסבול אותה איכשהו‪ .‬אולם חלפו יומיים‬ ‫ושלושה‪ ,‬והפליטים האמורים להצטרף למסע – לא נראו באופק‪ .‬הספינה‬ ‫הוסיפה להמתין בעוד הקור מסביב הולך וגובר‪ .‬חלפו שבוע ואף שבועיים‪,‬‬ ‫שלושה שבועות של המתנה מורטת עצבים – והפליטים אינם‪ .‬הנוסעים שעל‬ ‫האוניה‪ ,‬הביטו בחוף הים הקודר‪ ,‬ורגשות המרירות הלכו וגאו בהם‪ .‬למרבה‬ ‫החרדה הבחינו באחד מאותם ימי ציפייה כי המים סביבם הולכים וקופאים‪ .‬מי‬ ‫הים השחור‪ ,‬שאיש לא ציפה כי יקפאו‪ ,‬הפכו לקרח חלקלק וקשה שסגר על‬ ‫הספינה כבאזיקים‪ .‬כעת‪ ,‬גם אם יגיעו פליטי קלדובו – לא תוכל האוניה להפליג‪.‬‬


‫חוששים מ"ומי במים‪"...‬‬

‫מצוקה גוברת והולכת‬ ‫העיכוב הבלתי צפוי והתנאים הנוראיים גרמו לתסיסה בקרב הנוסעים‪ ,‬ואף בקרב‬ ‫אנשי הצוות‪ .‬עד מהרה נבחר ועד‪ ,‬שהורכב ברובו מרופאים ועורכי דין ואלו ישבו‬ ‫לנסח מברק זועם לפעילי המוסד האחראים לעסק הביש‪" :‬הכפור ריתק את‬ ‫האוניה אל הרציף בבאלצ'יק ולכן לא תוכל להפליג‪ .‬רוב המלחים נטשו את‬ ‫הספינה ‪,‬והנותרים ובהם רב החובל שתויים ומסוכנים לציבור‪ .‬מי השתייה קפאו‬ ‫ומלאי מצרכי המזון כמעט אזל‪ .‬אנו מתכוונים לשגר מברקים למערכות עיתונים‬ ‫ולמוסדות יהודיים בירושלים ‪,‬לונדון וניו יורק‪ ,‬כדי שהעולם יידע על התנאים התת‬ ‫אנושיים בהם אנו מצויים וייתן דעתו למצוקתנו‪ .‬על החתום‪ :‬ועד האוניה‪".‬‬ ‫אחד הנוסעים התנדב להביא את המברק לבית הדואר שבכפר‪ ,‬ועד מהרה היו‬ ‫השורות הזועמות בידיהם של הפעילים בבוקרשט‪ ,‬נוקבות‪ ,‬מבקשות ‪,‬פתרון‬ ‫מיידי‪ .‬פרסום – הוא הדבר האחרון בו חפצו אנשי המוסד לעליה ב'‪ .‬כתבות‬ ‫עיתונאיות יכלו בשלב זה רק להזיק לפליטים הנמצאים באוניה ולאלו העושים את‬ ‫דרכם בתקווה לעלות על אוניות אחרות‪ .‬אי לכך נשלחה תשובה מיידית לאוניה‬ ‫ובה בקשה לעכב כל מברק והודעה – כי נציג בכיר יוצא מיד אליהם‪ .‬ה"נציג‬ ‫הבכיר" הייתה פעילה בשם רות קליגר‪ ,‬עולה מרומניה ששבה לארץ הולדתה כדי‬ ‫לסייע לפליטים במסלול בריחתם‪ .‬לדרך הקפואה יצאו גם פעיל יהודי נוסף‪ ,‬וכן‬ ‫מתורגם יווני שנשלח מטעם בעל הספינה כדי לנסות ולהרגיע את רוחם של רב‬ ‫החובל והמלחים‪.‬‬ ‫כאשר הגיעו השלושה לבאלצ'יק קידם אותם ראש הכפר ‪,‬מלא טענות כרימון‪:‬‬ ‫"זהו כפר שקט ושלו"‪ ,‬אמר ברוגזה‪" ,‬והנה הגיעה לכאן האוניה הזו עם המוני‬ ‫אנשים‪ ,‬ומלחיה השתויים עושים ברחובות כבתוך שלהם‪ .‬כבר קרוב לחודש‬ ‫שהאוניה עוגנת פה‪ ,‬והנוסעים מלכלכים את הנמל היפה שלנו בפסולת‪ .‬נס שלא‬ ‫פרצה שם עדיין מגפה ‪,‬אבל אני בטוח שהיא עומדת לפרוץ בכל רגע‪ ,‬ומי יודע‬ ‫מה יעלה בגורלנו כאשר היא תגיע גם לכאן‪ ...‬אנו דורשים כי מיד לאחר שהקרח‬ ‫יפשיר תסתלק מכאן האוניה‪ ."...‬שליחת המוסד ניסתה להרגיע את האיש‪" :‬הרי‬ ‫אף אחד לא שיער שהים השחור יקפא"‪ ,‬פנתה להגיונו הבריא" ‪,‬ומלבד זאת‪ ,‬הרי‬ ‫העיירה מתפרנסת היטב מן האספקה שהיא מוכרת לאנשי האוניה‪ ."...‬ראש‬ ‫העיר לא התפעל מן הטיעונים‪ ,‬ואף השתמש בהם כדי להוסיף על תלונותיו‪" :‬הם‬ ‫באמת פשטו עלינו כמו ארבה" אמר בזעם‪" ,‬וכעת כדי להביא אספקה בעבורנו –‬ ‫ניאלץ להרחיק נדוד בדרכים המושלגות והסוערות"‪...‬‬ ‫זעמו של ראש הכפר היה רק הקדמה לכעסם של הנוסעים שהמתינו על האוניה‪.‬‬ ‫חברי ועד האוניה שביקשו פתרון למצוקתם הגוברת והולכת של הנוסעים‪ ,‬דיווחו‬ ‫לנציגי המוסד על מצב הנוסעים‪" :‬אין כל שליטה על הפליטים‪ ,‬נאלצנו להרשות‬ ‫להם לרדת מן האוניה כדי להגיע לשלג‪ ,‬שכן מי השתייה אזלו‪ .‬ניסינו לספור כמה‬ ‫אנשים ישנם‪ ,‬אך הדבר אינו אפשרי‪ .‬מה שרק ידוע לנו הוא‪ ,‬שכמה מן הנוסעים‬ ‫נעלמו‪ .‬הם יצאו לכיוון העיר בוקרשט‪ ,‬שם‪ ,‬הבטיחו‪ ,‬יידעו את העולם על הנעשה‬ ‫באוניה הקטנה ‪...".‬לאחר מכן הוסיפו וסיפרו על מצבם העגום של הנוסעים אשר‬ ‫לא התרחצו מספר שבועות ומצויים בתת תנאים‪ ,‬כאשר רווח של ‪ 56‬ס"מ הוא‬


‫מרחב המחיה הניתן להם בין הקרשים המשמשים כמיטות‪ .‬המצוקה הרבה‬ ‫ביותר נוצרה בשל החסר הגדל והולך במצרכי מזון‪.‬‬

‫"חיינו בתת תנאים"‪ ,‬מעפילים על סיפון האוניה‬ ‫מזחלות טעונות אספקה‬ ‫גם צוות האוניה היווה בעיה לא פשוטה‪ .‬בין המלחים שחלקם היו פושעים‬ ‫מסוכנים‪ ,‬ואחרים בריונים לא קטנים – היו יוונים ותורכים שניצלו את חוסר‬ ‫המעש ולגמו כמויות אדירות של שיכר‪ .‬כל ויכוח פשוט ביניהם הפך לתגרת‬ ‫סכינים ‪,‬כשכל אחד מזעיק לעזרה את בני ארצו‪ .‬אפילו מעל ראשו של רב החובל‪,‬‬ ‫כך סופר מפה לאוזן ‪,‬עמדה תביעה פלילית בעוון רצח בארץ הולדתו‪ ...‬אלא‬ ‫שבעניין זה לא הייתה ה'הילדה' שונה מאוניות מעפילים רבות אחרות‪ .‬קברניטי‬ ‫ספינות ישרי דרך לא הסכימו לסכן את רישיונם בהעברת פליטים בלתי חוקיים‬ ‫מארץ לארץ‪ ,‬ורק אלו שלא יכלו להפסיד דבר‪ ,‬ניאותו‪ ,‬תמורת מזומנים רבים –‬ ‫להרפתקה המסוכנת הזו‪.‬‬ ‫עד מהרה נערך המפגש הטעון בין נוסעי האוניה לנציגי המוסד‪" .‬שחוחי גב בשל‬ ‫רוח הים האכזרית שנשבה במלוא העוז – צעדנו לעבר הכניסה לספינה"‪ ,‬סיפרה‬ ‫הגב' רות קליגר‪" ,‬דומה היה כאילו נכנסו לבור שופכין‪ .‬ריחות הזיעה ‪,‬הפרש‬ ‫והקיא היו ללא נשוא‪ .‬עליתי על ארגז‪ .‬חבורות של אנשים נראו מול עיני‪ ,‬חלקם‬ ‫ישבו‪ ,‬אחרים קרסו או עמדו וחלק מהם שכבו על דרגשי העץ‪ ,‬הבנויים קומות‬ ‫קומות‪ .‬צהרי האוניה היו פתוחים ועיגולי אור חיווריינים האירו חלק מן הפנים‬ ‫המרצינות‪ .‬ראיתי בהם בוז‪ ,‬מרירות ולגלוג‪' .‬שלום'‪ ,‬אמרתי‪ ,‬שתיקתם הייתה‬ ‫טעונה‪' ...‬חברים'‪ ,‬פניתי אליהם בקול חנוק‪' ,‬נשלחתי על ידי המוסד‪ .‬ננסה לעזור‬ ‫לכם ככל יכולתנו‪ .‬נפגשנו עם ועד האוניה ושמענו על כל הבעיות‪ ,‬אלא שעליכם‬ ‫להבין גם אותנו‪ .‬נושאים הינכם באחריות לגורלם של הפליטים העומדים לבוא‬ ‫אחריכם באוניות כמו הילדה'‪...‬‬ ‫"סיפרתי להם על המאבקים הקשים להשגת אוניות‪ ,‬לציידן ולהתקינן‪ ,‬ועל‬ ‫המאמץ להעלות עליהן פליטים יהודים שיפליגו לארץ ישראל‪' .‬עליכם לגרש כל‬ ‫מחשבה על גילוי מצוקתכם בפני העיתונות העולמית'‪ ,‬הוספתי‪' ,‬הסיפור יזכה‬ ‫לחצי טור בעמודו העשרים של ה'ניו יורק טיימס'‪ ,‬העולם לא יפקח עיניים‪ ,‬ואילו‬ ‫הפקידים הרומנים יגיעו לכאן‪ ,‬יחרימו את האוניה וישלחו אתכם חזרה לארצות‬ ‫מוצאיכם'‪ "...‬הנוסעים הוסיפו להתלונן על הצפיפות האיומה‪ ,‬אולם גב' קליגר‬ ‫הייתה נחושה‪" .‬אם לא יבואו לכאן פליטי קלדובו"‪ ,‬אמרה‪" ,‬נדאג להביא לכאן‬


‫פליטים מבוקרשט‪ .‬אוניות אחרות היו צפופות עוד יותר‪ ,‬ונוסעיהן נותרו בחיים‬ ‫וכעת הם יושבים בארץ ישראל‪ ...‬אנו כושלים‪ "...‬סיימה" ‪,‬אלו המארגנים את‬ ‫האוניות ואלו המפליגים בהן‪ .‬אנו כושלים אך אוזרים עוז וממשיכים ‪,‬כיוון שיתכן‬ ‫בהחלט שזוהי הדרך האחרונה להינצל ממוות איום‪ ."...‬ברור שדיבורים לבדם לא‬ ‫היו מועילים‪ .‬ולכן נשלחו עשר מזחלות ריקות לעיר הסמוכה בזרגיק כדי להביא‬ ‫אספקה לכפר המרוחק‪ .‬חנויות העיר הקטנה רוקנו כליל בתוך שעתיים‬ ‫והאספקה הועמסה על הספינה‪.‬‬

‫תינוקות להרגעה‬ ‫גם המלחים המתפרעים נקראו לסדר‪ .‬הוצע מענק שלא מאה לירות שטרלינג‬ ‫לכל מלח שיסכים לשוב מיד לתפקידו‪ ,‬להיכנס לתלם ולהשיט את האוניה לארץ‬ ‫ישראל‪ ,‬כשחצי מהסכום ישולם עם ההפלגה – ומחציתו לאחר שובה של האוניה‬ ‫לאירופה‪ .‬באותו לילה אף נולדו שני תינוקות‪ ,‬בן ובת‪ ,‬בתאו של רב החובל‬ ‫שהוכשר כבית חולים צף‪ .‬התינוק נקרא יהודה‪ ,‬ואילו התינוקת – הילדה‪ ,‬כשם‬ ‫הספינה‪ .‬הנוסעים הזעירים שהתווספו הפיחו בלב הכל תקווה ושמחה‪ .‬אפילו‬ ‫המלחים השיכורים‪ ,‬אפופי האמונות התפלות‪ ,‬ראו בתינוקות הללו סימן של מזל‬ ‫והקטטות ביניהם פסקו‪ .‬השמועה על התינוקות בני יומם עשתה כנפיים ואף‬ ‫לכפר הסמוך הגיעה‪ .‬אחת מנשי הכפר המתנכר תרמה חיתולים‪ ,‬לאחר ששמעה‬ ‫כי לא נמצאו בבזרגיק‪ .‬את החיתולים הכינה האישה הטובה מסדינים ומפה‬ ‫ששמרה בעבור הנדוניה שלה‪...‬‬ ‫כדי לרומם עוד את מצב רוחם הירוד של הנוסעים‪ ,‬הוחלט על צעד יוצא דופן‪.‬‬ ‫בחווילה העזובה של המלכה מריה‪ ,‬שניצבה בראש ההר‪ ,‬היה בנוי בית מרחץ‬ ‫שומם‪ ,‬שלא שימש בתפקידו זה עשרות שנים‪" .‬נמלא את המרחץ במים‪ ,‬ונשלח‬ ‫את המעפילים לרחצה הגונה"‪ ,‬החליטו אנשי המוסד‪ .‬ראש העיר העוין התרכך‬ ‫משראה את שטרות הכסף‪ ,‬וגם טיעוניו על השיגעון שבהפעלת המרחץ התורכי‬ ‫– נמוגו‪ .‬האוצר הקטן שהובטח לו ולמסייעים בעניין דרבן אותו לארגן את אנשי‬ ‫הכפר שהעפילו במעלה ההר כשלגביהם קשורות חביות מים‪ .‬אנשי האוניה זכו‪,‬‬ ‫בפעם הראשונה מזה חמישה שבועות‪ ,‬ברחצה מרעננת שהפיחה בהם חיים‬ ‫ועידוד‪ .‬כעת היה האופטימיזם קל יותר‪ .‬הכל המתינו שהקרח יימס והאוניה תוכל‬ ‫להפליג מבאלצ'יק ככל המוקדם‪.‬‬ ‫אלא שעדיין לא תמה סאת הייסורים שנגזרה על מעפילי 'הילדה'‪ .‬זמן קצר לאחר‬ ‫מכן‪ ,‬ב‪ 04-‬בדצמבר‪ ,‬התלקחה מנורת נפט שמולאה בבנזין‪ .‬הבנזין הותז על‬ ‫בגדי הנוסעת אימרגרד לווינשיין – והאש אחזה בה‪ .‬הנוסעים המבוהלים ביקשו‬ ‫להימלט ממלכודת האש אולם בתוך המהומה שפרצה נכוו רבים מהם קשות‪.‬‬ ‫לבסוף כובתה האש ‪,‬אולם האישה שנכוותה נפטרה כעבור יומיים‪ ,‬דבר שהעיב‬ ‫את מצב הרוח והעיר שוב את המחשבות השחורות מרבצן‪ .‬עוד מספר ימים‬ ‫חלפו עד אשר הפשיר מעט הקרח והאוניה הרימה עוגן ועזבה את נמל באלצ'יק‬ ‫ב‪ 8-‬בינואר ‪ 0491‬כשעל סיפונה ‪ 808‬המעפילים שעלו עוד בסולינה והמתינו‬ ‫לחבריהם עד בוש‪ .‬פליטי קלדובו לא הצליחו להשיג אשרות מעבר‪ ,‬ולא עלו על‬ ‫הספינה המיוגעת‪.‬‬


‫יוצאים לדרך‪ ...‬ה'הילדה' והמעפילים‪...‬‬

‫התחנה האחרונה‬ ‫תחנתה הבאה של האוניה היה בנמל קושטא‪ ,‬שם היה עליה להטעין ‪ 090‬טונות‬ ‫של פחם לצורך המשך ההפלגה‪ .‬הנוסעים התבקשו להישאר בבטן האוניה ‪,‬כדי‬ ‫שסוכנים בר יטיים לא יגלו אותם ולא יתהו מה עושים מאות נוסעים על סיפונה‬ ‫של אוניית משא‪ .‬על הסיפון הושארו רק כמה עיזים‪ ,‬שהובאו לשם לצורך הסוואה‬ ‫וכדי לספק חלב טרי לילדים ולחולים‪ .‬אלא שגורם בלתי צפוי התערב לפתע‬ ‫במסע‪ .‬מגפת דיזנטריה פרצה באוניה‪ ,‬וכיוון שהשירותים היו על הסיפון עלו‬ ‫המוני אנשים ונעמדו בתור ליד הפתחים ‪.‬אמנם הייתה זו שעת ליל‪ ,‬אך בכל זאת‬ ‫היה מי שהבחין בצלליות השחורות שעל האוניה ועד מהרה הוצפו הסיפונים‬ ‫באור זרקוריהן של שתי אוניות בריטיות שהגיעו למקום לברר את העניין‪.‬‬ ‫מפקד בריטי ועמו מספר חיילים עלו על הספינה ונטלו את הפיקוד לידיהם‪.‬‬ ‫האוניה יצאה בליווי משחתת בריטית דרומה כשהנוסעים תוהים מה בדעת‬ ‫הבריטים לעשות עימם‪ .‬למעשה‪ ,‬למרות הכעס והאכזבה על גילויים‪ ,‬הייתה גם‬ ‫תחושה של השלמה בקרב המעפילים על הליווי הממלכתי‪ .‬ה'הילדה' הייתה‬ ‫רעועה למדי‪ ,‬והמשחתת הגדולה שהצטרפה אליה כצל העניקה תחושה מגוננת‬ ‫בים הפתוח והסוער‪ .‬ואמנם‪ ,‬כאשר חלפו בים האגאי‪ ,‬התרחשה סערה בים‬ ‫ולמשך מספר ימים עגנה האוניה באי קוס‪ .‬לאחר מכן המשיכה דרומה‪,‬‬ ‫בהפלגתה לארץ ישראל‪ .‬תשעה ימים שייטה הספינה מול חופי הארץ‪ ,‬עד‬ ‫שקיבלה היתר להיכנס לנמל חיפה‪.‬‬ ‫הפקידים הבריטיים שעלו על הסיפון היו זועפים ‪.‬אוניות המעפילים הסבו להם‬ ‫"כאב ראש עצום"‪ .‬המדיניות הייתה קשוחה‪ ,‬ומכסת העולים מצומצמת‪ .‬והנה‬ ‫מצאו הבריטים פתרון "מבריק" לבעיית האוניה מלאת הפליטים שעגנה כעת‬ ‫בנמל חיפה‪ :‬מכיוון שבניירות האוניה כתוב היה שיעדה פרגוואי החליטו כי מוטב‬ ‫תשייט לשם‪ ...‬לכולם היה ברור כי גזר דין כזה פירושו מוות בטוח לנוסעי‬ ‫הספינה הרעועה‪ ,‬שהרי שבר כלי כמוה לא יכול לעשות את המסע הארוך עד‬ ‫לאמריקה הדרומית‪ .‬כאן התערב גם רב החובל של ה'הילדה' שכנראה חרד‬ ‫לגורלו האישי‪ ,‬והתייצב בפני הבריטים‪ ,‬מנסה לשכנע אותם כי הספינה זקוקה‬ ‫לתיקונים בשל דליפה קשה‪ ,‬וכי כרגע אינה כשירה להפלגה‪.‬‬ ‫הישוב היהודי בארץ אף הוא נקט בלוחמה משלו‪ .‬בין לילה כוסתה העיר חיפה‬ ‫בכרזות ענק התובעות מהבריטים להרשות לנוסעי ה'הילדה' לרדת לחוף‬ ‫מבטחים‪ .‬נוסף על כך נשלח איום מפורש לבריטים כי אנשי העיר מתכוננים‬ ‫לפצוח בשביתת רעב‪ .‬ביום המחרת נפגשו השלטונות הבריטיים עם נציגים‬ ‫מוועד קהילת יהודי חיפה ‪.‬איומים שונים הוחלפו בין שני הצדדים‪ ,‬ולבסוף‪ ,‬ממש‬ ‫בדרך נס‪ ,‬התרככו לפתע הבריטים ומעפילי ה'הילדה' הורדו מן האוניה‬ ‫המתנודדת‪ ,‬עושים את צעדיהם הראשונים על אדמת ארץ ישראל‪.‬‬


‫איש מהם לא התפתה לחשוב כי בכך תמה סאת ייסוריהם ‪.‬ואמנם הגברים הובלו‬ ‫למחנה עתלית – מחנה המעצר החדש‪ ,‬שהיה אנושי לאין ערוך מן השהיה על‬ ‫הספינה‪ ,‬ואילו הנשים לבית עולים‪ .‬כדי שלא יטפחו חלילה תקוות שווא‪ ,‬הודיעו‬ ‫להם הבריטים כי בקרוב יחזירו אותם לאירופה‪ .‬אולם האיום הנורא לא מומש‪.‬‬ ‫לאחר שלושה שבועות שוחררו הנשים ואילו הגברים שוחררו אחרי חצי שנה‬ ‫והתערו בין יהודי הארץ‪ .‬יש לציין כי הבריטים הקפדנים דאגו להוריד את מספר‬ ‫העולים הללו מתוך המכסות השנתיות שהועידו לעליית יהודים לארץ ישראל‪.‬‬ ‫ורק בכפר הקטן באלצ'יק נותרו זיכרונות עמומים של אוניה אחת מיוסרת‪,‬‬ ‫ואנשים הדומים לצללי רפאים העושים דרכם במעלה ההר‪ ,‬כדי לרחוץ בארמון‬ ‫החרב‪ .‬ואישה אחת‪ ,‬שתרמה חיתולים לתינוקות הרכים מקווה כי הם גדלים‬ ‫באושר ‪,‬בארץ של שמש ואור‪.‬‬

מסע אנית מעפילים הילדה  

מסע אנית מעפילים הילדה

Read more
Read more
Similar to
Popular now
Just for you