Issuu on Google+

‫עומר‬ ‫‪1‬‬


‫תוכן עניינים‬ ‫פרק ראשון‪1-2.......................................................................‬‬ ‫חלומותיים‬

‫פרק שני‪3-4...........................................................................‬‬ ‫מחוותו של חתול‬

‫פרק שלישי‪9 -5.......................................................................‬‬ ‫שפם וזקן וזיכרון גדול אחד‬

‫פרק רביעי‪11 -11.........................................................................‬‬ ‫סוף דבר‬

‫‪2‬‬


‫פרק ראשון‬ ‫החלומותיים‬ ‫עבדתי בדיר אצל סבא וסבתא (קוראים להם באמת מיכאל ומיכל) שלי‪,‬‬ ‫זה היה יום מעונן וחורפי‪ ,‬אה‪ ,‬רגע‪ ,‬שכחתי להגיד‪ ,‬קוראים לי עומר ואני‬ ‫בן עשר‪ .‬ההורים שלי נהרגו מתאונת דרכים (העיניים שלי כחולות‬ ‫והשער חום פרוע) ובגלל זה אני עובד קשה אצל סבא וסבתא שלי‪ .‬אז‬ ‫איפה היינו? אה‪ ,‬כן‪ ,‬עבדתי בדיר בבית השיטה וכל שנייה חוינק וחינקי‬ ‫(החזירים שלנו) השפריצו עלי בוץ‪ .‬פתאום שמעתי הדהוד מתכתי‬ ‫וידעתי שזה הסימן לארוחת אחה''צ (לסבתא שלי יש פעמון כזה שהיא‬ ‫משתמשת בו כשיש את ארוחות הצהריים והערב) אז רצתי לבית של‬ ‫סבא וסבתא‪ ,‬ליטפתי קצת את החתול שלי מיצי‪ ,‬שטפתי ידיים והלכתי‬ ‫לאכול‪ .‬אחרי הארוחה צחצחתי שיניים והלכתי לישון‪.‬‬ ‫היה לי חלום‪ ,‬בחלום שלי ראיתי ‪ 2‬אנשים‪ ,‬הבן היה עם השיער שלי‬ ‫אבל עם עיניים כחולות והוא היה בערך בן ארבעים‪ ,‬והבת הייתה עם‬ ‫העיניים שלי אבל עם שיער ארוך וגלי והיא הייתה בערך בת שלושים‪,‬‬ ‫ואז הם אמרו‪" :‬בוא!'' בקול מהדהד אז שאלתי ''אמא? אבא?'' והם‬ ‫הנהנו בראשם ואז התעוררתי וכל היום חשבתי על החלום ( גם‬ ‫בשירותים) אז בצהריים רציתי לישון עוד בשביל לראות אותם עוד פעם‪.‬‬ ‫ובחלום אני ראיתי את אימא שלי עובדת (היא לא ראתה אותי) במחשב‬ ‫ולידה תינוק (כנראה אני)‪ ,‬ואז נשמעו לחשושים מכיוון המרפסת‪'' .‬אז‬ ‫תזכירי לי עוד פעם למה אנחנו חוטפים ילד או ילדה?'' נשמע קול גברי‪,‬‬ ‫ואז השיב קול נשי‪" .‬בפעם המיליון אני אומרת לך שפשוט קשה לנו‬ ‫בדיר ובאורווה!" ואז השיב שוב הקול הגברי ''אה ‪,‬נכון‪.‬אבל רגע אנחנו‬ ‫לא נצטרך לקנות חדר חדש בשביל לגדל אותו?'' ואז שוב השיב הקול‬ ‫הנשי '' אתה לא זוכר שיש לנו חדר מיותר?" ואז שוב השיב הקול‬ ‫‪3‬‬


‫הגברי‪":‬אה כן‪ ,‬אני כל הזמן שוכח אותו‪ ".‬ואז הם נכנסו ולא האמנתי‬ ‫למראה עיני‪ ,‬ראיתי את סבא וסבתא ולשניהם צעירים בערך ב‪-‬תשע או‬ ‫עשר שנים ובידיים היו משטחים ממתכת (נראה לי שברזל) ואז הם‬ ‫הלכו לתינוק (כמו שאמרתי קודם כנראה אני) מאוד בשקט ולקחו אותי‬ ‫אבל מרגע שהם נגעו בי התחלתי לבכות אימא הסתובבה בזמן‬ ‫שאמרה‪":‬מה קרה חמו‪ "-‬דבריה נקטעו ברגע שהיא ראתה אותנו ואז‬ ‫היא התנפלה על סבא וסבתא שלי אבל הם חבטו בה עם משטחי הברזל‬ ‫והיא התעלפה‬

‫ואז התעוררתי נשארתי קצת במיטה וחשבתי על החלום‪":‬האם באמת‬ ‫סבא וסבתא חטפו אותי בגלל שקשה להם באורווה ובדיר?" ובסוף‬ ‫החלטתי שמחר בשעה ‪ 0:77‬בבוקר אני ישאל אותם על החלום‪.‬עבדתי‬ ‫באורווה וחיקיתי בקוצר רוח לשעה ‪( 0:77‬עכשיו השעה ‪ ,)5:66‬ואז‬ ‫ראיתי משהו שונה בפתק "נעדר‪ :‬עומר" שהיה על העמוד‪ ,‬הוסיפו לו‬ ‫תמונה‪ ,‬וראיתי את עצמי!‬ ‫תמיד חשבתי שזה לילד‬ ‫אחר כי חשבתי שההורים‬ ‫שלי נהרגו בתאונת‬ ‫דרכים‪,‬ואז ראיתי שהשעה‬ ‫‪ 0:77‬אז הלכתי הביתה‬ ‫וקצת התרגשתי וכשהגעתי‬ ‫הביתה אמרתי להם לבוא‬ ‫לסלון‪ ,‬אז הם באו ושאלתי‬ ‫אותם‪":‬באמת חטפתם‬ ‫אותי? והאם ההורים שלי‬ ‫עדיין חיים?" אז סבא‬ ‫אמר‪":‬מאיפה?" בזמן שרעד חלף בגופו אז אני אמרתי‪":‬מההורים‬ ‫‪4‬‬


‫שלי‪ ".‬ואז סבתא השיבה‪":‬למה שנעשה את זה?" אז אני עניתי‪":‬בגלל‬ ‫שקשה לכם בדיר ובאורווה‪ ,‬וגם שאלתי האם ההורים שלי עדיין‬ ‫חיים?" ואז שניהם אמרו פה אחד‪":‬אמרנו לך מיליון פעם ההורים שלך‬ ‫נהרגו מתאונת דרכים" ואז אני שאלתי‪":‬אז למה יש שלט בחוץ‬ ‫של‪:‬נעדר עומר עם תמונה שלי?'' ' "כי אאאאההה‪ ...‬אולי אההההה‪...‬‬ ‫אוקי‪ ,‬אוקי! אנחנו חטפנו אותך וההורים שלך עדיין חיים ואתה יכול‬ ‫ללכת אבל אתה לא תצליח כי אתה לא יודע איפה הם גרים!!" ענה סבא‬ ‫(טוב אולי כבר לא צריך לקרוא לו סבא הרי הוא וסבתא (טוב גם לה לא‬ ‫צריך לקרוא סבתא הרי היא ומיכאל חטפו אותי)חטפו אותי) בכעס גדול‪.‬‬

‫‪5‬‬


‫פרק שני‬ ‫מחוותו של חתול‬ ‫יצאתי כבר לפני שעה (השעה עכשיו ‪ )5:76‬ולקחתי איתי בתוך תיק את‬ ‫המודעה‪":‬עומר נעדר"‪( ,‬היה כתוב שם את מקום הבית‪:‬וולפסון ב' דיר‬ ‫שתים עשרה)את החתול שלי מיצי‪,‬את השעון שלי‪ ,‬אוכל ומים‪.‬‬ ‫הלכתי ברחוב עם מיצי ואחרי איזה חצי שעה התיישבתי לאכול‪.‬‬ ‫ואז כששאלתי את מיצי (כמו כל יום) (הוא חתול חכם) את השאלה‬ ‫הזאת במלמולים‪":‬נו כבר! איפה אתם?" (בערך‬ ‫‪ 077777777777777777777777‬פעם ביום‪ ,‬אחד באפריל!!! אוי רגע היום‬ ‫לא אחד באפריל היום שתים באפריל אז‪ ,‬סתם!!! בערך עשר פעם ביום)‬ ‫הוא הפנה את מבטו למודעה‪'':‬עומר נעדר'' שהייתה בידי ואני מלמלתי‬ ‫לעצמי‪":‬אה נכון‪ ,‬אתם במעונות וולפסון ב' דירה שתים עשרה‪" .‬‬ ‫עבר יום‪ ,‬יומיים‪ ,‬שלושה וכבר נגמר לי האוכל ורק אז שמתי לב שמיצי‬ ‫לא איתי! חיפשתי וחיפשתי וחיפשתי וחיפשתי וחיפשתי וחיפשתי‪...‬‬ ‫ולא מצאתי אותו! הייתי עצוב כי הוא נאבד לי והייתי עצוב עוד יותר כי‬ ‫אני הולך למות כי נגמר לי האוכל‪ .‬פתאום הרגשתי דגדוג ברגל!‬ ‫הסתכלתי ימינה ‪ ,‬הסתכלתי שמאלה‪ ,‬הסתכלתי למעלה ולא מצאתי את‬ ‫מקור הדגדוג ואז שמעתי‪'':‬מיאו'' קטן אז הפנתי את מבטי למטה‬ ‫וראיתי את מיצי בכבודו ובעצמו עומד עם דג סלמון בפה‪ ,‬והניח את הדג‬ ‫סלמון על ברכי אז אמרתי‪'':‬ואוו תודה!'' ורק אחרי שהוא הניח את הדג‬ ‫סלמון נזכרתי שנחל הקיבוצים נמצא לא רחוק מכאן ושאני יכול לתפוס‬ ‫דגים שם ולאכול אותם‪.‬‬ ‫הדג הצלוי היה טעים נורא והיה נראה שגם מיצי אהב אותו ובערב לפני‬ ‫שהלכתי לישון הכנתי לעצמי אוהל קטן שעשוי מכמה מקלות וכמה‬ ‫עלים גדולים ואני ישן בו הלילה אה כן שכחתי להגיד‪ ,‬אלף‪ :‬הדג הצלוי‬ ‫‪6‬‬


‫היה צלוי בגלל שהדלקתי מדורה וצליתי אותו‪ .‬בית‪:‬כשאמרתי‪":‬והיה‬ ‫נראה שגם מיצי אהב אותו" התכוונתי שגם הוא וגם אני אכלנו את הדג‬ ‫בגלל שמצאתי סכין על הרצפה אז שטפתי אותו בנהר הקיבוצים‬ ‫וחתכתי אותו לשני חצאים (חצי אחד לי חצי אחד לו) וגימל‪ :‬חתכתי את‬ ‫הדג עם סכין כי קשה לחתוך דג עם הידיים (מי שלא מאמין לי שינסה‬ ‫בבית)‪.‬‬ ‫ככה זה היה כל יום שלב ראשון‪ :‬מיצי מביא דג או שתים או שלוש‪ .‬שלב‬ ‫שני‪ :‬אני חותך (אלה אם כן הוא מביא שניים)‪ .‬שלב שלישי‪ :‬אני מדליק‬ ‫מדורה‪ .‬שלב רביעי‪:‬אני צולה את הדג‪/‬ים שלב חמישי‪ :‬אני ומיצי‬ ‫אוכלים‪ .‬אה כן יש עוד משהו ששכחתי להגיד‪ ,‬מהיום שאכלנו את הדג‬ ‫הצלוי הראשון שלנו שכחתי שאני בכלל מחפש את ההורים שלי‪.‬‬

‫‪7‬‬


‫פרק שלישי‬ ‫שפם וזקן וזיכרון גדול אחד‬ ‫יום אחד התעוררתי וראיתי שהשעה‬ ‫‪ ,0:77‬וזה היה מוכר לי משום מה ‪.‬‬ ‫כעבור דקה ארוכה של הרהורים‬ ‫יצאתי החוצה אל מיצי שמיד קם על‬ ‫רגליו לאחר גלגול על החול‪ ,‬וברגע שהוא קם ראיתי על פניו שפם וזקן‬ ‫מחול שנדבקו לפניו‪ ,‬ממש רגע לפני שהוא התחיל ללקק את פניו וזה‬ ‫הזכיר לי את סבא וסבתא‪ ,‬וסבא וסבתא הזכירו לי את המספר‬ ‫שבעים(בגלל ששניהם בני שבעים)‪ ,‬והמספר שבעים הזכיר לי את‬ ‫השעה‪ ,0:77 :‬והשעה‪ 0:77:‬הזכירה לי את הדו‪-‬שיח ביני לבין סבא‬ ‫וסבתא לפני כמה לילות בשעה‪ ,0:77:‬והדו‪-‬שיח הזכיר לי שאני מחפש‬ ‫את אימא ואבא שלי‪.‬‬ ‫לאחר מחשבה מעמיקה זו‪ ,‬החלטתי לצאת לדרך שוב‪ ,‬לקחתי את הסכין‬ ‫לכיס‪ ,‬אמרתי למיצי‪":‬בוא‪ ,‬אנחנו יוצאים לחפש את אימא ואבא שלי‬ ‫שוב‪ .‬אה כן‪ ,‬זה בסדר שתלך עכשיו להביא כמה דגים?" מיצי הנהן והלך‬ ‫לתפוס דגים‪.‬‬ ‫ניסיתי לנסות להיזכר במפת ישראל בשביל לדעת איפה וולפסון אבל לא‬ ‫הצלחתי‪ ,‬אז שאלתי אנשים שעברו שם איפה וולפסון‪ ,‬אבל אף אחד‬ ‫מהם לא ידע אז התחלתי ללכת ולשאול אנשים שעברו לידי איפה‬ ‫וולפסון אבל כמו קודם‪ ,‬אף אחד מהם לא ידע‪.‬‬ ‫אז בקיצור הלכתי והלכתי והלכתי והלכתי והלכתי אבל אף אחד‬ ‫מהאנשים ששאלתי בדרך לא ידע איפה וולפסון אז בסוף פשוט בעטתי‬ ‫באבנים ופתאום כשבעטתי באבן הבערך עשירית הזדחל משם נחש!‬ ‫‪8‬‬


‫נורא נבהלתי אז פשוט רצתי אבל בדרך בעטתי באבנים וגם משם‬ ‫הזדחלו נחשים בסוף הייתי מוקף בנחשים אז כשהם היו קרובים אלי‬ ‫כולם הכישו ביחד אותי ואז התעוררתי‪.‬‬

‫‪9‬‬


‫פרק רביעי‬ ‫סוף דבר‬ ‫התעוררתי בביתי (עם מיצי‬ ‫ששכב במיטה)‬ ‫וגיליתי שהכול היה חלום‬ ‫אחד גדול‪ ,‬כלומר‪":‬לא חטפו‬ ‫אותי‪ ,‬לא הכישו אותי‬ ‫נחשים‪ ,‬והבית שלי במעונות‬ ‫וולפסון ב' דירה ‪ ".02‬אז‬ ‫התעוררתי בביתי ביום שבת אחד כשאמי אמרה לי‪ ":‬בוקר אור עומר"‬ ‫אז אני אמרתי‪":‬בוקר טוב אימא‪".‬‬

‫הסוף!‬ ‫‪11‬‬


‫האם הוריו של עומר עדיין חיים? והאם סבא וסבתא שלו חטפו אותו?‬ ‫בשביל לדעת את זה תצטרכו לקרוא את הספר קריאה מהנה!!!!!!‬

‫על עצמי‬ ‫נולדתי בניו‪-‬יורק שבאמריקה והייתי שם שנתיים‪ ,‬ואחרי זה עברנו לגור‬ ‫בישראל‪ ,‬וכשהגעתי לכיתה ג' בבית הספר בכור לוי כשביקשו מאיתנו‬ ‫לכתוב ספר חשבתי בהתחלה שזה משעמם‪ ,‬אבל כשהתחלנו לכתוב זה‬ ‫דווקא די מהנה וזה העביר את הזמן כמו טיל!!! אבל עכשיו כשגמרתי‬ ‫הזמן חולף שוב לאט‪.‬‬

‫‪11‬‬


12


עומר - הספר הראשון של עמית