87
86
פרט
פרוייקט ארגמן שלב
עיבוד טקטוני
מודלים
ט2-
ק.מ .
1:50
מבטים
תקריב
85
84
תוכנית
פרוייקט ארגמן שלב
עיבוד טקטוני
מודלים
ט1-
ק.מ .
1:500
מבטים
SW
דאר אולם קונצרטים מגרש כדורסל יציעים
כביש שקוע מגרש כדורגל
בריכות מתחם הסעדה שוק קבוע ביתן מידע - גישה לתחנת רכבת שוק מתחלף
חניונים
ביתן מידע
ביתן מידע ותערוכות שטחי תעשייה
כביש הקפי
שטחי מסחר שטחי תעשייה
בית ספר מקצועי קיוסק מגרש סקווש
ביתן מידע ומסעדה
83
שלד כניסה לנפח תעשייה רחבה רב תכליתית מסחר
שקיפות פנומנולוגית :שקיפות זו באה לידי ביטוי במרווח החללי בין גופים ,ביכולת לתפוש בוֿ זמנית חללים שונים ,בהתלכדות של שכבות מבניות וחלליות באמצעות התנועה של העין.
מתחם מסעדה
בטיפולוגיה המוצעת בפרויקט ארגמן ,יחידות
שוק מקורה
התעשייה נפתחות אל החללים הציבוריים ואחת אל השנייה ,מגלות את שכבות האתר ויוצרות מארג חללי בעל מורכבות אסתטית ופונקציונלית.
דאר
הארכיטקטורה של פרויקט ארגמן נטולת
יציע צפייה
פאתוס ואיננה משנה את משמעותו הסמלית.
מגרש ספורט רחבה רב תכליתית רמפה מסחר
זו ארכיטקטורה של אינטרסים וכלכלה ,של פעילות ושל יעילות .לפרויקט אין צורה קבועה ,הוא מתוכנן כמצע לשינויים כמותיים
נפח תעשייה
ואיכותיים .זהו מערך חשוף של גיבוב
שלד
ותוספות.
סופרמרקט
כביש
הפרויקט נוקט איפוק בשמירתו על צללית הגג המקורי של המפעל ,סימן ההיכר של מבנה התעשייה הישראלי .הבחירה בקונבנציה היא מודעת .מטרתה להימנע מהראוותנות המאפיינת את האדריכלות העכשווית .האיפוק תשתית תקרה
מתאים לתעשייה ,מחזק את זהותה האדריכלית ואת חשיבותה החברתית ומבדיל אותה ממבני תעסוקה ,מסחר ופנאי המתמקדים בהחצנה
שלד
רחבה רב תכליתית
ובשיווק.
82
שקיפות
פרוייקט ארגמן שלב
עיבוד טקטוני
מודלים
מ3,2,1-
ק.מ .
1:200
מבטים
זווית חופשית
חלון צפוני
בית ספר
באר אור נפח תעשייה מעבר רגלי עילי
הפרויקט הופך את היוצרות .כלפי חוץ, אזורי התווך הציבוריים מאפשרים פתיחת חלונות נדיבים במעטפות הנפחים לחדירת אור ואוויר ולקשר עם הסביבה .כלפי פנים, אפשרויות טכנולוגיות של פיקוח אלקטרוני מאפשרות סידורים מרחביים החורגים מחלל פתוח וגלריות צפייה .חללים קטנים ומדויקים מאפשרים תנאים ייחודיים לכל מלאכה או משימה .תנאי האקוסטיקה ,האור והאוורור אינם שווים בכל חלל התעשייה אלא נקבעים על פי הצרכים המדויקים של הפעילות.
81
חניון מרכז תרבות מעבר רגלי עילי
תנועה תכליתית :הצירים נמתחים במרווחים משתנים ממערב למזרח ,חוצים את האתר כולו, ומהווים דרכי מילוט ונקודות ציון להתמצאות. המעברים שקופים ופתוחים ומאפשרים צפייה בפעילויות השונות המתרחשות במפלס הקרקע
מגרש ספורט
במהלך התנועה.
יציע צפייה
אולם מופעים
מפלס הקרקע של האתר מהווה כולו מרחב שיטוט חופשי וציבורי ,המכיל נפחים של תעשייה ,פנאי ,מוסדות ציבור ורווחה ועוד. מרחב זה איננו קבוע מרחבית ופרוגרמתית. תעשייה
הוא דינמי ונתון למניפולציות הנענות לכוחות השוק ולרגולציה משתנה .בתוך מרקם זה
מגרש ספורט
נוצרות שדרות ,רחבות ,סמטאות ,כיכרות, דרכים ללא מוצא .מרקם השוטטות הוא מקום המפגש ,המנוחה והאינטראקציה הספונטנית
יציע צפייה
של משתמשי המתחם .הוא מזמין את המפתיע, את המקרי ואת האבסורדי .בתוכו מתמקמים
מסעדה
בתי הקפה ,מסעדות הפועלים ,השירותים
דאר
הציבוריים ,משרדי ההנהלה של המפעלים,
מסחר שירותים ציבוריים
הדואר ,מתקני המשחק לילדים ,אולמי מופעים וסופרמרקט .הוא מקשר בין מתקני ספורט, אולמות קולנוע ,בית ספר וגני ירק.
מרקם התנועה החופשית מתחבר אל הצירים הקבועים העיליים במדרגות ובמעליות הממוקמות בנקודות אסטרטגיות באתר. יציע צפייה
מעבר רגלי עילי
נפח תעשייה רמפה מתחם שוטטות
השילוב בין המערכים ,הקבוע והמשוטט ,יוצר מרחב אפשרויות אינסופי של מסלולי הליכה. באמצעותם העיר חודרת לאתר והתלות הנוצרת ביניהם מבטלת את האוטונומיה של המתחם.
80
נגישות
פרוייקט ארגמן שלב
עיבוד טקטוני
מודלים
מ4,2,1-
ק.מ .
1:200
מבטים
זווית חופשית
תקרה
נפח תעשייה מגרש ספורט
בית ספר
מעבר עילי רחבה רב תכלתית שלד
תנועה תכליתית :האתר מרושת בצירי תנועה עיליים הנתמכים על ידי השלד ומרחפים מעל מרקם הנפחים .צירים אלו קבועים ומטרתם לאפשר לקהל המשתמשים להגיע במהירות וביעילות ממסופי התחבורה והחניונים ההיקפיים אל יעדם.
79
מעבר רגלי עילי שלד תקרה שרוול מערכות מבנה שירותים מדרגות
השלד תומך בטיפולוגיה החדשה מבנית ומערכתית ,קובע את המודול היסודי ,מסדיר את מערכת התנועה ,נושא את רשת קווי האנרגיה והתקשורת .המערכת החדשה צומחת ממנו ,בתוכו ,מעליו ומסביבו. המודול היסודי של המבנה הקיים מוקטן,
דוכן שוק
לא כדי להיעלם ,אלא כדי לאפשר יצירה
תעלת תשתית
של שונויות ממרכיבים סטנדרטיים .מערכות המידע והאנרגיה מרושתות ברצפה ובתקרה ומייצרות מרחב ביניים אופקי ,המשכי ושוויוני של אפשרויות למערכי חללים בארגונים שונים ומגוונים.
בתוך השלד שזורים נפחים פונקציונליים ניידים ,מודולריים ,סדורים במערכים מגוונים על פי הצרכים של כל דייר ודייר מעבר רגלי עילי שלד נפח פונקציונלי
בפרויקט .ארכיטקטורה זו של החדרת נפחים אל תוך הסככות מגדירה מחדש את תפקיד החלל של האתר .לא עוד החלל הספציפי, המתוכנן עבור מחלקה זו או אחרת במפעל לתפעולה ,אלא חלל ּ ומספק תנאים מיטביים אוניברסלי ,אנונימי .מבנה ללא תפקיד מוגדר ,ללא היררכיה וללא קביעות בזמן,
ריהוט נייד
המקבל את משמעותו על פי הנפח שמתמקם בו. המפעל מופשט מהתכונות הסמליות שלו כאובייקט והופך למערכת העוסקת ביחסים בין הנפחים המוצבים בתוכו. הנפחים המוחדרים אל השלד התלתֿ ממדי הם העיצוב העירוני ,הארכיטקטורה ועיצוב הפנים .באמצעות ההעמדה ועיצוב המעטפת שלהם הם מגדירים את זרימת החלל ואופיו.
נפח תעשייה
מרחפים על פני הרצפה ומנותקים מהתקרה, כל אחד הוא מעטפת אוטונומית ניידת. להבדיל מהשלד ,קבוע במרחב ובזמן ,הנפחים
מרפסת צפייה
דינמיים ותזזיתיים ,וחשופים למניפולציות
מעבר רגלי עילי
שונות כגון הזזה ,ארגון מחדש ,פירוק
חיבור תשתיות
והרכבה ,שיפוץ ,חידוש ,שחזור ,רענון ,עיצוב
מעבר רגלי קרקעי מגרש ספורט
מחדש ,בנייה מחדש ,החלפה ,שימור .שיטת הנפחים המודולריים מאפשרת איחוד וחלוקה של יחידות בהתאם לצרכים ולנסיבות ,וכך מאפשרת את השרידות הכלכלית של המתחם.
78
גמישות
פרוייקט ארגמן שלב
עיבוד טקטוני
מודלים
מ3,2-
ק.מ .
1:200
מבטים
זווית חופשית
מודול השלד
השלד איננו מכתיב צורה או קומפוזיציה; הוא רשת תלתֿ ממדית של מחברים לא היררכיים, המושלכים על מרחב פיזי נתון .השלד משתית סדר טופולוגי ומאפשר דרגות של חופש ושליטה בתהליך כינון המרחב .הוא מדגיש את היחסים במקום את האובייקט .השלד איננו יוצר מרחב אלא משתלט עליו. סככת הייצור הטיפוסית של מפעל ארגמן, מופשטת ומרוקנת ,משוכפלת על פני כל האתר (כ 90,000ֿ מ"ר) -היא השלד .התשתית המבנית של המערכת החדשה.
77 תנועה :העירוב החברתי נוצר כדרך אגב ,לא במתכוון ,במהלך חיי היומיום .כדי לאפשר הזדמנויות של מפגשים בין קבוצות ויחידים במרחב הציבורי ,הפרויקט מציע עודפות של שטחי תנועה :שלל של מסלולי הליכה מהירים תנועה רגלית עילית
ואיטיים ,תכליתיים ומשוטטים ,ידועים ומפתיעים ,המחברים את כל הפונקציות באתר
תנועת רכב קרקעית תנועה רגלית קרקעית תנועת רכב תת קרקעית
ללא מידור והיררכיה ,מצטלבים ביניהם, חופפים זה את זה ,מקבילים במפלסים שונים, נחסמים בפתאומיות .המנגנון הוא רשת אינסופית של אפשרויות בחירה ושימוש ,של פוטנציאל לאינטראקציה.
פנאי :הפנאי הוא הזמן שבו יחידים וקבוצות יכולים להיפתח לאפשרויות אינטראקציה שאינן מבוססות על אינטרסים והישרדות, הזמן שבו אנו יכולים לשחק .המשחק הוא תעשייה
הפעילות המאחדת את התשוקה והאינטליגנציה
מסחר
ומאפשרת שוויון ואחווה בין בני אדם .ברחבי
מתחם הסעדה
האתר פזורים מתקני ספורט ממינים וסוגים שונים :כדורגל ,כדורסל ,כדורעף ,טניס,
בריכת שחייה
כדורת ,מיני גולף ,טניס שולחן ,בריכות שחייה .הפעילות הספורטיבית והצפייה בה מתקיימות ברחבי הפרויקט באופן חופשי, כמעט אקראי :בסמיכות למבני תעשייה ,בין מוסדות תרבות ,בחצר בית הספר .אלו מקומות של התרחשויות מתוכננות או ספונטניות ,של זמן פנאי המקיים יחסי גומלין לא קבועים ולא צפויים עם זמן העבודה.
מקום :רשת התנועה שזורה מרחבי שהייה ציבורי רחבה רב שימושית
שונים ,מרווחים ריקים של טבע מלאכותי (ראה "טבע") .אלו הם חללים גמישים, רבֿ תכליתיים ,הנוצרים בהתאם להזדמנויות
תעשייה
הפיזיות המתגלות תוך כדי ההשתנות המתמדת
פנאי
של המרקם הבנוי .המקומות הללו מתפקדים בהתאם להרכב הספציפי של השימושים
רחבה רב שימושית
והתנאים הפיזיים של כל אחד ואחד מהם בזמן נתון ,ומהווים מוקדי משיכה לדיירי האתר ולמבקרים בו.
76
עירוב
פרוייקט ארגמן שלב
עיבוד טקטוני
מודלים
מ3,2,1-
ק.מ .
1:200
מבטים
זווית חופשית
תעשייה
מסחר משחק
חינוך
פרוגרמה :העירוב הפרוגרמתי מבוסס על עקרון חלוקת העבודה שעליו הצביע הסוציולוג אמיל דורקהייים כבר במאה ה :19ֿ המגוון כמנגנון ליצירת תלות הדדית ,המקיימת את הסולידריות החברתית בעולם המודרני. פרויקט ארגמן מעודד שימושים אפשריים רבים ככל שניתן ,וקובע את השטח המינימלי לכל שימוש ושימוש :תחום תעשייה (מפעלים, בתי מלאכה ,מחסנים) ,תחום ציבורי (מנהלה, פנאי ,חינוך ,דת) ,תחום מסחר ותחום רווחה .היחסים בין התחומים משתנים במשך הזמן בהתאם לתנאים החברתייםֿ כלכליים הספציפיים ,אך נשמרת ההטרוגניות הבסיסית.
75
מפלס תעשייה
מפלס מסחרי רחבה רב תכליתית מפלס ציבורי
מרקם שוטטות ציבורי מקורה מרקם שוטטות ציבורי גבול תשתית תקרה שלד חדש שלד קיים
עקרון תכנון מרכזי
שטחי תעשייה ,צבור ומסחר בארגון אנכי (מגדל) ושטחים פנויים בהיקף האתר.
נושא
נתונים
גבולות מוטורית נגישות רגלית פיזית
תעשייה
שקיפות קוגניטיבית
ציבורי מסחרי
בציר A גמישות בציר 1
מוגבל טוב גבול חד גבול דיפוזי
שימושים עירוב תנועה
חצוני (עיר)
פנימי (מתחם)
74
T-13
פרוייקט ארגמן שלב
מחקר טיפולוגי
טיפוס
T-13
מודל
ש1-
ק.מ .
1:1000
מבט
NE
N עורק תשתיות ראשי מגדל רב תחומי מרחב שוטטות ציבורי
73
מרקם שוטטות ציבורי מקורה יחידת ציבורית חיבור אנכי בין מפלסי תנועה ציר עילי לתנועה קבועה ומערכות
מרקם שוטטות קרקעי ,ציבורי רחבה רב תכליתית גבול תשתית תקרה יחידה מסחרית
שלד חדש שלד קיים יחידה תעשייה גבול תשתית תקרה
עקרון תכנון מרכזי
רצועות של שטחי תעשייה לא־כיווניות ובניהן שטחי ציבור ומסחר עם מוקדים ראשיים.
נושא
נתונים
גבולות מוטורית נגישות רגלית פיזית
תעשייה
שקיפות קוגניטיבית
ציבורי מסחרי
בציר A גמישות בציר 1
מוגבל טוב גבול חד גבול דיפוזי
שימושים עירוב תנועה
חצוני (עיר)
פנימי (מתחם)
72
T-12
פרוייקט ארגמן שלב
מחקר טיפולוגי
טיפוס
T-12
מודל
ש1-
ק.מ .
1:1000
מבט
NE
N עורק תשתיות ראשי יחידה ציבורית ראשית יחידה מסחרית ראשית תחום תעשייה יחידות ציבוריות לוייניות מרקמי שוטטות ציבוריים
71
יחידה ציבורית רחבה רב תכליתית מרקם שוטטות ציבורי יחידת מסחר גבול תשתית תקרה
שלד חדש שלד קיים ציר עילי לתנועה קבועה ומערכות מרקם שוטטות ציבורי מקורה יחידת תעשייה חיבור אנכי בין מפלסי תנועה
עקרון תכנון מרכזי
שטחי תעשייה בגדלים משתנים בפיזור חפשי באתר ובניהם שטחי ציבור ומסחר עם מוקדים ראשיים. תעשייה
נושא
נתונים
גבולות מוטורית נגישות רגלית פיזית שקיפות קוגניטיבית
ציבורי מסחרי
בציר A גמישות בציר 1
מוגבל טוב גבול חד גבול דיפוזי
שימושים עירוב תנועה
חצוני (עיר)
פנימי (מתחם)
70
T-11
פרוייקט ארגמן שלב
מחקר טיפולוגי
טיפוס
T-11
מודל
ש1-
ק.מ .
1:1000
מבט
NE
N עורק תשתיות ראשי יחידה מסחרית ראשית יחידה ציבורית ראשית תחום תעשייה יחידות ציבוריות לוייניות מרקמי שוטטות ציבוריים
69
מרקם שוטטות ציבורי מקורה ציר עילי לתנועה קבועה ומערכות יחידות תעשייה יחידת מסחר מרחב רב תכליתי מרקם שוטטות ציבורי חיבור אנכי בין מפלסי תנועה
שלד חדש שלד קיים גבול תשתית תקרה יחידה ציבורית
עקרון תכנון מרכזי
שטחי תעשייה קטנים הפרושים לסירוגין מצפון לדרום ושטחי ציבור ומסחר פרושים בניהם.
נושא
נתונים
גבולות מוטורית נגישות רגלית פיזית
תעשייה
שקיפות קוגניטיבית
ציבורי מסחרי
בציר A גמישות בציר 1
מוגבל טוב גבול חד גבול דיפוזי
שימושים עירוב תנועה
חצוני (עיר)
פנימי (מתחם)
68
T-10
פרוייקט ארגמן שלב
מחקר טיפולוגי
טיפוס
T-10
מודל
ש1-
ק.מ .
1:1000
מבט
NE
N עורק תשתיות ראשי
יחידה מסחרית ראשית מרקמי שוטטות ציבוריים יחידה ציבורית ראשית יחידות ציבוריות לוייניות תחומי תעשייה
67
גבול תשתית תקרה יחידת מסחר גבול תשתית תקרה רחבה רב תכליתית
מרקם שוטטות ציבורי
ציר עילי לתנועה קבועה ומערכות מרקם שוטטות ציבורי מקורה יחידה ציבורית יחידת תעשייה שלד קיים שלד חדש חיבור אנכי בין מפלסי תנועה
עקרון תכנון מרכזי
שטחי תעשייה קטנים הפרושים לסירוגין ממערב למזרח ושטחי ציבור ומסחר פרושים בניהם.
נושא
נתונים
גבולות מוטורית נגישות רגלית פיזית
תעשייה
שקיפות קוגניטיבית
ציבורי מסחרי
בציר A גמישות בציר 1
מוגבל טוב גבול חד גבול דיפוזי
שימושים עירוב תנועה
חצוני (עיר)
פנימי (מתחם)
66
T-9
פרוייקט ארגמן שלב
מחקר טיפולוגי
טיפוס
T-9
מודל
ש1-
ק.מ .
1:1000
מבט
NW
N תחומי תעשייה מרקמי שוטטות ציבוריים עורק תשתיות ראשי
65
יחידת מסחר מרקם שוטטות ציבורי יחידה ציבורית גבול תשתית תקרה
רחבה רב תכליתית
חיבור אנכי בין מפלסי תנועה ציר עילי לתנועה קבועה ומערכות תחום תעשייה גבול תשתית תקרה מרקם שוטטות ציבורי מקורה שלד קיים שלד חדש
עקרון תכנון מרכזי
רצועות של שטחי תעשייה החוצות את האתר מצפון לדרום ובניהן שטחי ציבור ומסחר.
נושא
נתונים
גבולות מוטורית נגישות רגלית פיזית
תעשייה
שקיפות קוגניטיבית
ציבורי מסחרי
בציר A גמישות בציר 1
מוגבל טוב גבול חד גבול דיפוזי
שימושים עירוב תנועה
חצוני (עיר)
פנימי (מתחם)
64
T-8
פרוייקט ארגמן שלב
מחקר טיפולוגי
טיפוס
T-8
מודל
ש1-
ק.מ .
1:1000
מבט
NE
N עורק תשתיות ראשי
מרקמי שוטטות ציבוריים תחומי תעשייה
63
יחידות ציבריות חיבור אנכי בין מפלסי תנועה
מרקם שוטטות ציבורי יחידת מסחר גבול תשתית תקרה
שלד קיים שלד חדש גבול תשתית תקרה יחידות תעשייה מרקם שוטטות ציבורי מקורה ציר עילי לתנועה קבועה ומערכות
עקרון תכנון מרכזי
רצועות של שטחי תעשייה החוצות את האתר ממזרח למערב ובניהן שטחי ציבור ומסחר.
נושא
נתונים
גבולות מוטורית נגישות רגלית פיזית
תעשייה
שקיפות קוגניטיבית
ציבורי מסחרי
בציר A גמישות בציר 1
מוגבל טוב גבול חד גבול דיפוזי
שימושים עירוב תנועה
חצוני (עיר)
פנימי (מתחם)
62
T-7
פרוייקט ארגמן שלב
מחקר טיפולוגי
טיפוס
T-7
מודל
ש1-
ק.מ .
1:1000
מבט
NW
N ציר עילי לתנועה קבועה ומערכות עורק תשתיות ראשי תחומי תעשייה מרקמי שוטטות ציבוריים
61
גבול תשתית תקרה יחידת מסחר יחידת תעשייה גבול תשתית תקרה רחבה רב תכליתית מקורה
מרקם שוטטות ציבורי מקורה
ציר קרקעי רגלי
מרקם שוטטות ציבורי יחידות ציבוריות שלד קיים שלד חדש
עקרון תכנון מרכזי
גלעין של שטחי תעשייה מוקף בשטחי ציבור ומסחר.
נושא
נתונים
גבולות מוטורית נגישות רגלית פיזית
תעשייה
שקיפות קוגניטיבית
ציבורי מסחרי
בציר A גמישות בציר 1
מוגבל טוב גבול חד גבול דיפוזי
שימושים עירוב תנועה
חצוני (עיר)
פנימי (מתחם)
60
T-6
פרוייקט ארגמן שלב
מחקר טיפולוגי
טיפוס
T-6
מודל
ש1-
ק.מ .
1:1000
מבט
NW
N מרקם שוטטות ציבורי תחום תעשייה יחידות ציבוריות נודדות עורק תשתיות ראשי
59
שלד חדש שלד קיים גבול תשתית תקרה
ציר קרקעי רגלי יחידה ציבורית רחבה רב תכליתית מקורה יחידת מסחר גבול תשתית תקרה רחבה רב תכליתית פתוחה תחום תעשייה מרקם שוטטות ציבורי
עקרון תכנון מרכזי
מעגל של שטחי תעשייה סביב גלעין של שטחי ציבור ומסחר.
נושא
נתונים
גבולות מוטורית נגישות רגלית פיזית
תעשייה
שקיפות קוגניטיבית
ציבורי מסחרי
בציר A גמישות בציר 1
מוגבל טוב גבול חד גבול דיפוזי
שימושים עירוב תנועה
חצוני (עיר)
פנימי (מתחם)
58
T-5
פרוייקט ארגמן שלב
מחקר טיפולוגי
טיפוס
T-5
מודל
ש1-
ק.מ .
1:1000
מבט
NW
N תחום תעשייה מרקם שוטטות ציבורי כניסה לאתר עורק תשתיות ראשי
57
גבול תשתית תקרה
גבול תשתית תקרה
ציר קרקעי רגלי נודד תחום תעשייה יחידה ציבורית מרקם שוטטות ציבורי שלד קיים שלד חדש יחידת מסחר מרקם שוטטות ציבורי מקורה רחבה רב תכליתית
עקרון תכנון מרכזי
שטחי תעשייה סביב גלעין מרכזי של שטחי ציבור ומסחר הנפתח לכוון מערב.
נושא
נתונים
גבולות מוטורית נגישות רגלית פיזית
תעשייה
שקיפות קוגניטיבית
ציבורי מסחרי
בציר A גמישות בציר 1
מוגבל טוב גבול חד גבול דיפוזי
שימושים עירוב תנועה
חצוני (עיר)
פנימי (מתחם)
56
T-4
פרוייקט ארגמן שלב
מחקר טיפולוגי
טיפוס
T-4
מודל
ש1-
ק.מ .
1:1000
מבט
NW
N תחום תעשייה
עורק תשתיות ראשי מרקם שוטטות ציבורי
55
גבול תשתית תקרה מרקם שוטטות ציבורי תחום תעשייה גבול תשתית תקרה מרקם שוטטות ציבורי
שלד קיים שלד חדש רחבה רב תכליתית יחידת מסחר יחידה ציבורית
עקרון תכנון מרכזי
שטחי תעשייה בצפון ובדרום האתר ובניהם רצועת שטחי ציבור ומסחר.
נושא
נתונים
גבולות מוטורית נגישות רגלית פיזית
תעשייה
שקיפות קוגניטיבית
ציבורי מסחרי
בציר A גמישות בציר 1
מוגבל טוב גבול חד גבול דיפוזי
שימושים עירוב תנועה
חצוני (עיר)
פנימי (מתחם)
54
T-3
פרוייקט ארגמן שלב
מחקר טיפולוגי
טיפוס
T-3
מודל
ש1-
ק.מ .
1:1000
מבט
NW
N תחום תעשייה
מרקם שוטטות ציבורי עורק תשתיות ראשי
53
יחידת מסחר
יחדה ציבורית
מרקם שוטטות ציבורי
יחידות תעשייה מרקם שוטטות ציבורי מקורה
רחבה רב תכליתית גבול תשתית תקרה ציר קרקעי רגלי שלד חדש שלד קיים גבול תשתית תקרה
עקרון תכנון מרכזי
שטח תעשייה על מחצית המזרחית של האתר ושטחי ציבור ומסחר על המחצית השנייה.
נושא
נתונים
גבולות מוטורית נגישות רגלית פיזית
תעשייה
שקיפות קוגניטיבית
ציבורי מסחרי
בציר A גמישות בציר 1
מוגבל טוב גבול חד גבול דיפוזי
שימושים עירוב תנועה
חצוני (עיר)
פנימי (מתחם)
52
T-2
פרוייקט ארגמן שלב
מחקר טיפולוגי
טיפוס
T-2
מודל
ש1-
ק.מ .
1:1000
מבט
NE
N יחידות נודדות עורק תשתיות ראשי
מרקם שוטטות ציבורי תחום תעשייה
51
תחום ציבורי גבול תשתית תקרה תחום ציבורי פתוח תנועה קרקעית קבועה תחום מסחרי גבול תשתית תקרה
שלד קיים שלד חדש
עקרון תכנון מרכזי
שטחי תעשייה ,ציבור ומסחר מופרדים והומוגניים.
נושא
נתונים
גבולות מוטורית נגישות רגלית פיזית
תעשייה
שקיפות קוגניטיבית
ציבורי מסחרי
בציר A גמישות בציר 1
מוגבל טוב גבול חד גבול דיפוזי
שימושים עירוב תנועה
חצוני (עיר)
פנימי (מתחם)
50
T-1
פרוייקט ארגמן שלב
מחקר טיפולוגי
טיפוס
T-1
מודל
ש1-
ק.מ .
1:1000
מבט
NW
N תחום ציבורי תחום מסחרי תחום ציבורי פתוח כניסה לאתר עורק תשתיות ראשי תחום תעשיה
49
שלד
פאנליים סולאריים
N
48
אנרגיה (שמש)
פרוייקט ארגמן שלב
המשגה (גבולות)
מודל
ש1-
ק.מ .
1:1000
מבט
SW
מגמות אקולוגיות מתייחסות אל משאבי הטבע המתחדשים (שמש ,רוח) כהזדמנויות להפקת אנרגיה .הן מדגישות סוגיות של ִמחזור ביוב ומים ,טיפול בפסולת ושמירה על איכות האוויר .גגות מפעל ארגמן ,שתוכננו להחדרת אור צפוני ולחסימת שמש דרומית ישירה ,הופכים לחווה סולארית רחבת ממדים, הפרושה מעל כל האתר ומשתתפת בהספקת תצרוכת החשמל של הדיירים.
47
טורבינות רוח
מבנים
46
אנרגיה (רוח)
פרוייקט ארגמן שלב
המשגה (גבולות)
מודל
ב1-
ק.מ .
1:1000
מבט
NW
טורבינות רוח להפקת חשמל ממוקמות ברחבי הפרויקט .למרות שהתנאים במישור החוף הישראלי אינם אופטימאליים לתפקודן ,הן תומכות במערך האנרגטי של האתר ומהוות סימן אדריכלי בולט וזכיר הנראה למרחוק.
45
תעשייה
מרווחי טבע
44
טבע
פרוייקט ארגמן שלב
המשגה (גבולות)
מודל
ב1-
ק.מ .
1:1000
מבט
NE
ההתייחסות העכשווית אל הנוף היא כמרחב למניפולציות אסתטיות ותפקודיות. השקיה מלאכותית ,בקרת טמפרטורה ולחות ,דישון ותאורה ממוחשבת הם ביטויים של היפרֿ אקולוגיה המאפשרת מגוון של נופים ומרחבי פעולה. התפתחות הכלכלה הגלובלית והגמישות הנדרשת בשעות העבודה מחייבות פיתוח של חללים מבוקרים אשר ממתנים את ההבדלים בין יום ללילה ובין עונות השנה .שהייה ממושכת בחללים אלו מעצימה את הצורך הפסיכולוגי של בני האדם במרחבי חוץ נגישים בכל שעות היממה .פרויקט ארגמן מציע שיבוץ של הרצף הבנוי בחללים ריקים ,מרווחי טבע ,איים של שמים ,אדניות של עצים, שטיחים של דשא ,המאפשרים גישה מהירה ,ספונטנית ונוחה לאור ואוויר, למנוחה ומפגש.
43
בריכה מקורה
בריכה פתוחה
מגרש כדורעף מגרש טניס מגרש כדור יד מגרש כדורסל מגרש כדוגל
42
משחק
פרוייקט ארגמן שלב
המשגה (עירוב)
מודל
ב1-
ק.מ .
1:1000
מבט
NE
הפנאי הוא הזמן שבו יחידים וקבוצות יכולים להיפתח לאפשרויות אינטראקציה שאינן מבוססות על אינטרסים והישרדות ,הזמן שבו אנו יכולים לשחק .המשחק הוא הפעילות המאחדת את התשוקה והאינטליגנציה ומאפשרת שוויון ואחווה בין בני אדם .ברחבי האתר פזורים מתקני ספורט ממינים וסוגים שונים :כדורגל, כדורסל ,כדורעף ,טניס ,כדורת ,מיני גולף ,טניס שולחן ,בריכות שחייה. הפעילות הספורטיבית והצפייה בה מתקיימות ברחבי הפרויקט באופן חופשי, כמעט אקראי :בסמיכות למבני תעשייה ,בין מוסדות תרבות ,בחצר בית הספר. אלו מקומות של התרחשויות מתוכננות או ספונטניות ,של זמן פנאי המקיים יחסי גומלין לא קבועים ולא צפויים עם זמן העבודה.
41
כביש עירוני מקורה
חניות היקפיות
כביש עירוני פתוח
רשת כבישים עירונית
40
תנועה
פרוייקט ארגמן שלב
המשגה (נגישות)
מודל
ש1-
ק.מ .
1:1000
מבט
NE
האתר נפתח לצירי תנועה חוצים ויוצר יחסי תלות עם סביבתו הקרובה. רשת הכבישים המשניים ,העירוניים ,חודרת את גבולות האתר ומספקת גישה זמינה ונוחה למשתמשים הקבועים והזמניים בו .חניוני רכב עיליים ותתֿ קרקעיים ממוקמים בתוך המרקם הפנימי ומשמשים את הדיירים.
39
נפחים נודדים
הרחבת המבנה מיקום בניין המנהלה המקורי מבנה קיים
תחנת רכבת גבולות אתר
38
בניין
פרוייקט ארגמן שלב
המשגה (גמישות)
מודל
ק4-
ק.מ .
1:2500
מבט
NW
דיאגרמה
נקודת המוצא המבנית של הפרויקט היא המערכת הסטרוקטורלית של המפעל הקיים :הסככה הבסיסית ,הגנרית ,מושתתת על מודול חזרתי של 12X 18מטר. בניין המנהלה ומבנים חריגים וייחודיים כגון המוסך וחדרי הקיטור הוסרו, ומודול הסככות שוכפל בהמשך לתבנית הקיימת על פני כל האתר .הסככות הקיימות רוקנו מכל מרכיב שאינו סטרוקטורה או תשתית והחדשות שנוספו אליהן עוקבות אחר הצורה והממדים הקיימים ,אך עשויות מפלדה. הנפחים החדשים המוחדרים לשלד שנוצר אינם עוצרים בגבולות האתר; הם נודדים במרחבי העיר בחיפוש אחר פונקציות והזדמנויות ,מטשטשים את הגבולות הפיזיים והתפקודיים של המתחם המקורי.
37
סביבה עירונית
טבע עירוני
אתר ארגמן
תחנת רכבת
מסילת רכבת
כביש מהיר
36
בינוי
פרוייקט ארגמן שלב
המשגה (גבולות/נגישות)
מודל
ק3-
ק.מ .
1:2500
מבט
NW
דיאגרמה
ערך הקרקע בעיר הרציפה נקבע ביחס הפוך למרחק מהציר הראשי ,וככל שהתחבורה ,התובלה והייצור ידידותיים יותר ומזהמים פחות ,כך גדל מגוון השימושים המצטופפים לאורכו של ציר זה .האורבניזם המסורתי, הדוגל בהפרדת שימושים ובאוטונומיה עירונית ,מוחלף בהדרגה ,באמצעים ביורוקרטיים ,באורבניזם של המשכיות ,התמזגות וטשטוש גבולות .בלחץ כוחות השוק ומגבלות המרחב ,אתרי התעשייה מתמזגים עם סביבתם .גבולות המתחמים מתפוררים ,וההפרדות החדשות בין השימושים השונים מסומנות באמצעות אדריכלות ולא על ידי חומות. ממערב לארגמן ,בשטח שבין האתר לתחנת הרכבת ,משתרעת רצועת קרקע ,אזור רבֿ תכליתי המשתנה בהתאם לצרכים ולטכנולוגיות .כאן ממוקמים החניונים הראשיים ,מוקדי תחבורה (תחנה מרכזית) ,מרכזי מידע ופונקציות ציבוריות נוספות אשר נודדות מתוככי האתר ומקבלות את פני הבאים.
35
שימושי קרקע
אתר ארגמן גבולות אתר
34
פרוגרמה
פרוייקט ארגמן שלב
המשגה (עירוב)
מודל
ק2-
ק.מ .
1:2500
מבט
SE
דיאגרמה
העירוב הפרוגרמתי מבוסס על עקרון חלוקת העבודה שעליו הצביע הסוציולוג אמיל דורקהייים כבר במאה ה :19ֿ המגוון כמנגנון ליצירת תלות הדדית, המקיימת את הסולידריות החברתית בעולם המודרני .פרויקט ארגמן מעודד שימושים אפשריים רבים ככל שניתן ,וקובע את השטח המינימלי לכל שימוש ושימוש :תחום תעשייה (מפעלים ,בתי מלאכה ,מחסנים) ,תחום ציבורי (מנהלה, פנאי ,חינוך ,דת) ,תחום מסחר ותחום רווחה .היחסים בין התחומים משתנים במשך הזמן בהתאם לתנאים החברתייםֿ כלכליים הספציפיים ,אך נשמרת ההטרוגניות הבסיסית.
33
כביש מהיר
מסילת רכבת
תחנת רכבת
גריד חשמל
כביש עירוני ראשי רשת מים וביוב אתר ארגמן כביש עירוני משני רשת תאורה
32
תשתיות
פרוייקט ארגמן שלב
המשגה (גבולות)
מודל
ק1-
ק.מ .
1:2500
מבט
NE
דיאגרמה
הסביבה העירונית של פרויקט ארגמן הוא מישור החוף הישראלי כעיר רציפה אחת .במציאות מדומיינת זו ,רצועה אורבנית צפופה משתרעת מנהריה ועד אשקלון ,מושתתת על כוחות שוק כלכליים ועל פוליטיקה ליברלית ,המקדמת יעילות כלכלית וחופש עיסוק. בהקשר הזה ,העיר יבנה מאבדת את גבולותיה .היא מתמזגת עם הרצף העירוני השזור מסילות ברזל ,כבישים המהירים וקווי התקשורת .יבנה היא תחנה ,מוקד. תחנת הרכבת יבנה מערב היא גנרית ,אחת מני רבות .בהיותה רחוקה עשר דקות נסיעה בלבד מתחנת רכבת השלום במרכז תל אביב ,היא ביטוי למבנה הרשתי המאפיין את התחבורה בישראל של שנות האלפיים.
31
תודות פרויקט ארגמן הוא תוצאה של עבודת צוות שנמשכה כשנה וחצי .השותפים בתהליך אמנם באים מתחומים שונים של ידע ועשייה ,אבל הסקרנות וחדוות היצירה, ההכרחיים לעיסוק מסוג זה ,משותפת לכולם. בראש ובראשונה אני רוצה להודות לאדריכלית ד"ר טלי חתוקה ,ששכנעה אותי תוך הפעלת לחץ סביר להצטרף למחקר פרי יוזמתה ,ועל הערותיה המחכימות במהלך העבודה. תודה מיוחדת למעצב יוראי שרון ,תלמידי לשעבר ויד ימיני בפרויקט ,שפגשתי במקרה במוזיאון תל אביב ולהפתעתי הסכים לקפוץ על העגלה .לידידי האמן רועי קופר ,שתמך ויעץ בכל שלבי הפרויקט הרבה מעבר לתחום מומחיותו ,הצילום. למעצבת הילה לביא על היצירתיות ,המסירות והסבלנות שגילתה במשך העבודה על התערוכה והקטלוג .לעורכת הלשונית מורג סגל על ההקפדה והדיוק .לאדריכל ערן טמיר טאוויל על האוצרות והאמון שנתן בפרויקט. תודה לאדריכל מיכאל יעקובסון על עזרתו בארגון יום העיון במעמד פתיחת התערוכה ולמשתתפים שנענו להזמנתי :אדריכל פרופ‘ רם כרמי ,מתכנן מפעל ארגמן ,אדריכל פרופ‘ צבי אפרת ,ומר .רן וולף. במהלך המחקר הסתייעתי באנשים שפתחו בפני את עולם התעשייה ותרמו לי מחוכמתם ומניסיונם :ישראל חתוקה ,שבמובנים רבים הוא הלקוח של הפרויקט, שמעון קליר ,עודד עופר ,רפי קירשנבאום. תודה לעמוס בראלי מהמכון הטכנולוגי בחולון שאפשר לנו שימוש בסדנאות המכון לבניית המודלים ולצלם איתי סיסו על שהשאיל לנו את מצלמתו. אני מבקש להודות למועצת מפעל הפיס לתרבות ואמנות ,לאוניברסיטת תל אביב ולעמותת אדריכלים מאוחדים בישראל על תמיכתם הנדיבה בפרויקט.
30
פועלי הייצור .שיפור התנאים מוצע בשני ממדים .בממד האורבני ,סביבת המפעל נפתחת אל העיר ,מתמזגת עמה והופכת לנגישה ומגוונת בשימושים ובמשתמשים. פועל התעשייה מצוי בתוך חיי היומיום של העיר ומהווה חלק מהמרקם האנושי שלה .בממד המבני ,נערך ניתוח מדוקדק יותר של צרכים והזדמנויות ,ובהתאם לכך תוכננו מבנים חכמים ,בקנה מידה אנושי ,המגיבים למפגעים תרמיים ואקוסטיים, בעלי בהירות חללית ונגישות גבוהה. תל אביב נובמבר 2012
29
.3עיבוד טקטוני הפרויקט חותר לפיתוח השלבים המושגיים והטיפולוגיים לכדי הצעה אדריכלית ממשית שתהווה מעין "מפעל לדוגמה" .השלב הטקטוני מהווה את העיצוב ,את הפירוש החללי של המושגים היסודיים במסגרת הטיפולוגיה הנבחרת. מתודולוגיה
•פיתוח הטיפולוגיה הנבחרת באמצעות בניית דגמים כלליים ופרטניים בקני מידה שונים. •צילום הדגמים בזוויות שונות הממחישות את האיכויות החלליות שנוצרו. •ניתוח התצלומים על פי המושגים היסודיים וכתיבת הערות לתכנון. •קיבוץ התצלומים לפי המושגים. •עיבוד ושכלול המודלים בהתאם להערות. •התוצרים של השלב הטקטוני הם ארבע סדרות של אירועים אדריכליים, המתארות את הפרויקט דרך המתווה הרעיוני שלו.
סיכום פרויקט ארגמן עוסק באדריכלות ותעשייה בכמה מישורים השלובים זה בזה: במישור החברתיֿ לאומי ,יש בו קריאה להתפכחות מההערצה לתחום הטכנולוגיה הגבוהה ולמחשבה מחודשת על תפקידה החשוב של התעשייה המסורתית במדינת ישראל מבחינה כלכלית ,חברתית וערכית. במישור האורבני ,הפרויקט משרטט דרכים להתמודדות עם תהליך העיור המואץ שמתרחש בישראל ושבסופו צפוי רצף עירוני צפוף לאורך מישור החוף .לתהליך זה יהיו סיכויים טובים יותר לייצר סביבות חיים איכותיות אם החזון העירוני שמתווה את התפתחותו יהיה מושתת על פרדיגמות המעוגנות בערכים חברתיים, סביבתיים ואסתטיים נוסף על אלו הכלכליים .פרויקט ארגמן מציע את ביטול הגבולות הפיזיים והקוגניטיביים בין עיר למפעל ,את העירוב התפקודי והחברתי, את הגמישות הרבֿ ממדית ואת השקיפות החומרית והסימבולית כאסטרטגיות להתחדשות ולפיתוח אזורי תעשייה בישראל. במישור הארכיטקטוני ,הפרויקט מציע שיטה לעדכון תשתיות הנדסיות ומבניות קיימות לפי צרכים חברתיים וכלכליים משתנים .בבסיס ההצעה הוספת ממדי חופש דינמיים לסדרים מרחביים והנדסיים קיימים ,תוך כדי שמירה על האיכויות הגלומות בהם; בנייה מתוך הקיים ולא במקומו. במישור החברתיֿ תעשייתי ,הפרויקט מתמודד עם סוגיית תנאי עבודתם של
28
צורה קבועה ,הוא מתוכנן כמצע לשינויים כמותיים ואיכותיים .זהו מערך חשוף של גיבוב ותוספות . הפרויקט נוקט איפוק בשמירתו על צללית הגג המקורי של המפעל ,סימן ההיכר של מבנה התעשייה הישראלי .הבחירה בקונבנציה היא מודעת .מטרתה להימנע מהראוותנות המאפיינת את האדריכלות העכשווית .האיפוק מתאים לתעשייה ,מחזק את זהותה האדריכלית ואת חשיבותה החברתית ומבדיל אותה ממבני תעסוקה, מסחר ופנאי המתמקדים בהחצנה ובשיווק.
.2מחקר טיפולוגי המחקר הטיפולוגי בארכיטקטורה מאפשר תיאור של היחסים בין אובייקטים לבין המערכת המכילה אותם וניתוח של האופן שבו יחסים אלו מבטאים תהליכים קולקטיביים חברתיים והיסטוריים .האירוע האדריכלי מוצג לא כמצב פיזי נתון ,אלא כחלק מתופעה תרבותית מורכבת במרחב ובזמן .מחקר זה מאפשר יצירת מערכים מרחביים באופן בלתי תלוי בשימושים הספציפיים המאוכלסים בהם ,וכך מסייע להשתחרר מקונבנציות אדריכליות ומקיבעון מחשבתי .לצורך מציאת הטיפולוגיה המשרתת את הפרוגרמה העתידית של פרויקט ארגמן באופן הטוב ביותר ,נבדקו על גבי דגם של האתר 13טיפולוגיות אדריכליות ,העשויות להוות חלופה לזו הקיימת .כל אחת מהטיפולוגיות מייצגת מערך שונה של יחסים בין העיר ,האתר והמבנים באתר .המרכיב המבני של הטיפולוגיה בפרויקט הוא הנפחים ,וההקשר הגיאומטרי שלה הוא השלד (ראה "גמישות"). מתודולוגיה של המחקר
•בניית דגם של שלד הפרויקט. •קביעת הטיפולוגיות לניתוח באמצעות שילוב של תקדימים היסטוריים ומניפולציות גיאומטריות דוֿ ממדיות (דיאגרמות) .הטיפולוגיות עוקבות אחרי הנתונים הכמותיים של המפעל הקיים ,והשטח המיועד לתעשייה נותר כ50ֿ אלף מטרים רבועים. •בנייה תלתֿ ממדית של כל טיפולוגיה בתוך מודל השלד ועדכון הדיאגרמה בהתאם. •צילום התוצאה וניתוחה באמצעות מטריצה על פי המושגים היסודיים שנבחרו בשלב המושגי. •בחירה של הטיפולוגיה המתאימה ביותר .לאור הנתונים שהתקבלו מהמטריצות, הטיפולוגיה שנבחרה כמתאימה להמשך העבודה היא .T-11
27
הפרויקט הופך את היוצרות .כלפי חוץ ,אזורי התווך הציבוריים מאפשרים פתיחת חלונות נדיבים במעטפות הנפחים לחדירת אור ואוויר ולקשר עם הסביבה. כלפי פנים ,אפשרויות טכנולוגיות של פיקוח אלקטרוני מאפשרות סידורים מרחביים החורגים מחלל פתוח וגלריות צפייה .חללים קטנים ומדויקים מאפשרים תנאים ייחודיים לכל מלאכה או משימה .תנאי האקוסטיקה ,האור והאוורור אינם שווים בכל חלל התעשייה אלא נקבעים על פי הצרכים המדויקים של הפעילות. מבחינה חברתית ,העבודה בחללים בקנה מידה קטן ממתנת את תחושת האנונימיות האופיינית למפעלים גדולים. שקיפות פנומנולוגית -שקיפות זו באה לידי ביטוי במרווח החללי בין גופים, ביכולת לתפוש בוֿ זמנית חללים שונים ,בהתלכדות של שכבות מבניות וחלליות באמצעות התנועה של העין .שקיפות זו הושפעה רבות מזרם הקוביזם באמנות ומתיאוריות פילוסופיות של אמצע המאה ה( 20ֿ הזרם הפנומנולוגי). החלוקה החדה והברורה לאזורים תפקודיים שונים במפעל הקיים ,יחד עם חלוקות המשנה לאגפי ייצור שונים ,חללי פיקוח וניהול ,מעברים ממודרים וצירי תנועה ייעודיים ,יצרו יחידות תפקודיות הומוגניות .פועל במפעל עלול היה לבלות את כל שעות עבודתו בכל יום ,שבוע וחודש בסביבה מצומצמת אחת .בטיפולוגיה המוצעת בפרויקט ארגמן ,יחידות התעשייה נפתחות אל החללים הציבוריים ואחת אל השנייה ,מגלות את שכבות האתר ויוצרות מארג חללי בעל מורכבות אסתטית ופונקציונלית. שקיפות קוגניטיבית -שקיפות זו מתבטאת בבהירות שבה מתגלה תופעה פיזית. ההנחה העומדת בבסיס מובן זה -שיש אחדות בין צורה לתוכן ,בין אובייקט למשמעות -היא חלק מהתפישה האסתטית של המודרניזם בארכיטקטורה ובאמנויות הפלסטיות .לפי גישה זו ,אובייקט אדריכלי שקוף יותר ככל שמצטמצמות האפשרויות לפרשנויות שמחוץ לממד החושי. מפעל ארגמן הקיים הוא בניין מודרניסטי מובהק ,בעל חזות ישירה וברורה, המבטל את האפשרות לפרשנויות שונות ולרבֿ משמעות .הבניין מעוצב להפגין יציבות ועוצמה באמצעות שני גורמים :הצורה -אופקיות ,מסיביות ,הדגשת הקונסטרוקציה; החומר -בטון חשוף ולבנים מבטון כחומר עמיד ,יציב ,חזק, מקומי. פרויקט ארגמן ממשיך את ההיגיון של הארכיטקטורה המקורית ומוסיף שכבות מבניות ופרוגרמתיות מבלי לפגוע בבהירות ובקריאות הכללית (בשקיפות). הארכיטקטורה של פרויקט ארגמן נטולת פאתוס ואיננה משנה את משמעותו הסמלית. זו ארכיטקטורה של אינטרסים וכלכלה ,של פעילות ושל יעילות .לפרויקט אין
26
ומרחפים מעל מרקם הנפחים .צירים אלו קבועים ומטרתם לאפשר לקהל המשתמשים להגיע במהירות וביעילות ממסופי התחבורה והחניונים ההיקפיים אל יעדם .הצירים נמתחים במרווחים משתנים ממערב למזרח ,חוצים את האתר כולו ,ומהווים דרכי מילוט ונקודות ציון להתמצאות .המעברים שקופים ופתוחים ומאפשרים צפייה בפעילויות השונות המתרחשות במפלס הקרקע במהלך התנועה. תנועה משוטטת -מפלס הקרקע של האתר מהווה כולו מרחב שיטוט חופשי וציבורי ,המכיל נפחים של תעשייה ,פנאי ,מוסדות ציבור ורווחה ועוד .מרחב זה איננו קבוע מרחבית ופרוגרמתית .הוא דינמי ונתון למניפולציות הנענות לכוחות השוק ולרגולציה משתנה .בתוך מרקם זה נוצרות שדרות ,רחבות ,סמטאות ,כיכרות, דרכים ללא מוצא .מרקם השוטטות הוא מקום המפגש ,המנוחה והאינטראקציה הספונטנית של משתמשי המתחם .הוא מזמין את המפתיע ,את המקרי ואת האבסורדי. בתוכו מתמקמים בתי הקפה ,מסעדות הפועלים ,השירותים הציבוריים ,משרדי ההנהלה של המפעלים ,הדואר ,מתקני המשחק לילדים ,אולמי מופעים וסופרמרקט. הוא מקשר בין מתקני ספורט ,אולמות קולנוע ,בית ספר וגני ירק .מרקם התנועה החופשית מתחבר אל הצירים הקבועים העיליים במדרגות ובמעליות הממוקמות בנקודות אסטרטגיות באתר .השילוב בין המערכים ,הקבוע והמשוטט ,יוצר מרחב אפשרויות אינסופי של מסלולי הליכה .באמצעותם העיר חודרת לאתר והתלות הנוצרת ביניהם מבטלת את האוטונומיה של המתחם.
››
שקיפות
למושג שקיפות שלוש משמעויות באדריכלות: שקיפות פיזית — שקיפות זו מתבטאת בחדירות לאור המאפשרת ראייה דרך מבנה. השקיפות הפיזית התפתחה במאה ה 20ֿ בעקבות המצאת השלד הקונסטרוקטיבי המשחרר את המעטפת ואת הקירות הפנימיים מעומסים ובעקבות פיתוח טכנולוגי של חומר הזכוכית המאפשר זיגוג משטחים גדולים. כלפי חוץ ,מפעלים כיום הם לרוב מעטפות אטומות ,העומדות באתרים סגורים לקהל וכולאות חללי פנים רחבי ידיים .תכונה זו מבודדת את העובדים מן החוץ ויוצרת בועות של תנאים מבוקרים .מציאות זו של נתק בין זמן היומיום לבין שעות העבודה היא בעלת פוטנציאל פסיכולוגי של שחיקה וניכור עבור העובדים .כלפי פנים ,הפיקוח במפעלים נעשה באמצעות השקיפות הפיזית ,והשליטה החזותית במרחב היא הערובה לעבודה יעילה של הפועל.
25
קוהרנטי וברֿ קיימא. לגמישות המוצעת בפרויקט ארגמן ישנם גם היבטים פוליטיים .לשיטה הכלכלית הקפיטליסטית נטייה מובהקת להפוך את כל הממדים של חיי היומיום למוצרי צריכה .השליטה במרחב הממשי מושגת על ידי מערכות תחיקתיות שבתיווכן הוא נתפש .חללי עבודה ,מגורים ,פנאי וציבור מפורקים לגורמיהם התפקודיים, והופכים לאובייקטים בעלי ערך חליפין ברור .הפרויקט מציע התנגדות למגמה זו על ידי אפשור של משחק חופשי בשימושים של המרחבים השונים -אסטרטגיה של נישול בניינים מייעודם המוכתב וצירופם למרחב רבֿ תכליתי ,נזיל ,חופשי. באמצעות ניכוס המרחב והקניה של ערך שימושי שאינו קצוב בזמן ,השליטה הפונקציונלית בו מתרופפת .הגמישות המוצעת מערערת את מושג הרכוש הפרטי ואיננה מהווה תכונה של הבניין אלא של המרחב .זו גמישות המתהווה כתוצאה של השימוש.
››
נגישות
מושג הנגישות בפרויקט ארגמן נוגע לאפיון מערכות התנועה הממונעת והרגלית באתר. תנועה ממונעת -מחלף כביש החוף ותחנת הרכבת יבנה מערב הם הממשק של האתר לתחבורה ממונעת ולמסילת הרכבת ,הקשר לנמלי הים ואוויר ולשאר אזורי הארץ. ממערב לארגמן ,בשטח שבין האתר לתחנת הרכבת ,משתרעת רצועת קרקע שתפקידה לתווך בין פונקציות האתר לבין קווי התחבורה הראשיים .זהו אזור רבֿ תכליתי המשתנה בהתאם לצרכים ולטכנולוגיות .כאן ממוקמים החניונים הראשיים ,מוקדי תחבורה (תחנה מרכזית) ,מרכזי מידע ופונקציות ציבוריות נוספות אשר נודדות מתוככי האתר ומקבלות את פני הבאים .רשת הכבישים המשניים ,העירוניים, חודרת את גבולות האתר ומספקת גישה זמינה ונוחה למשתמשים הקבועים והזמניים בו .חניוני רכב עיליים ותתֿ קרקעיים ממוקמים בתוך המרקם הפנימי ומשמשים את הדיירים. תנועה רגלית -מערכת התנועה הרגלית בפרויקט עודפת במתכוון ,כדי לעודד מגוון של אפשרויות בחירה למשתמש .בפרויקט שני סוגי מערכי תנועה רגלית המקושרים ביניהם בנקודות אסטרטגיות במתחם :מערך תנועה תכליתית קבוע ומערך תנועה משוטטת דינמי. תנועה תכליתית -האתר מרושת בצירי תנועה עיליים הנתמכים על ידי השלד
24
המבניות של פרויקט ארגמן מורכבת משתי מערכות עיקריות :שלד ונפחים. שלד -השלד איננו מכתיב צורה או קומפוזיציה; הוא רשת תלתֿ ממדית של מחברים לא היררכיים ,המושלכים על מרחב פיזי נתון .השלד משתית סדר טופולוגי ומאפשר דרגות של חופש ושליטה בתהליך כינון המרחב .הוא מדגיש את היחסים במקום את האובייקט .השלד איננו יוצר מרחב אלא משתלט עליו. סככת הייצור הטיפוסית של מפעל ארגמן ,מופשטת ומרוקנת ,משוכפלת על פני כל האתר (כ 90,000ֿ מ"ר) -היא השלד .התשתית המבנית של המערכת החדשה. השלד תומך בטיפולוגיה החדשה מבנית ומערכתית ,קובע את המודול היסודי, מסדיר את מערכת התנועה ,נושא את רשת קווי האנרגיה והתקשורת .המערכת החדשה צומחת ממנו ,בתוכו ,מעליו ומסביבו. המודול היסודי של המבנה הקיים מוקטן ,לא כדי להיעלם ,אלא כדי לאפשר יצירה של שונויות ממרכיבים סטנדרטיים .מערכות המידע והאנרגיה מרושתות ברצפה ובתקרה ומייצרות מרחב ביניים אופקי ,המשכי ושוויוני של אפשרויות למערכי חללים בארגונים שונים ומגוונים. נפחים -בתוך השלד שזורים נפחים פונקציונליים ניידים ,מודולריים ,סדורים במערכים מגוונים על פי הצרכים של כל דייר ודייר בפרויקט .ארכיטקטורה זו של החדרת נפחים אל תוך הסככות מגדירה מחדש את תפקיד החלל של האתר .לא עוד החלל הספציפי ,המתוכנן עבור מחלקה זו או אחרת במפעל ומספק תנאים מיטביים לתפעולה ,אלא חלל אוניברסלי ,אנונימי .מבנה ללא תפקיד מוגדר ,ללא היררכיה ּ וללא קביעות בזמן ,המקבל את משמעותו על פי הנפח שמתמקם בו. המפעל מופשט מהתכונות הסמליות שלו כאובייקט והופך למערכת העוסקת ביחסים בין הנפחים המוצבים בתוכו .הנפחים המוחדרים אל השלד התלתֿ ממדי הם העיצוב העירוני ,הארכיטקטורה ועיצוב הפנים .באמצעות ההעמדה ועיצוב המעטפת שלהם הם מגדירים את זרימת החלל ואופיו .מרחפים על פני הרצפה ומנותקים מהתקרה ,כל אחד הוא מעטפת אוטונומית ניידת .להבדיל מהשלד ,קבוע במרחב ובזמן ,הנפחים דינמיים ותזזיתיים ,וחשופים למניפולציות שונות כגון הזזה ,ארגון מחדש ,פירוק והרכבה ,שיפוץ ,חידוש ,שחזור ,רענון ,עיצוב מחדש, בנייה מחדש ,החלפה ,שימור .שיטת הנפחים המודולריים מאפשרת איחוד וחלוקה של יחידות בהתאם לצרכים ולנסיבות ,וכך מאפשרת את השרידות הכלכלית של המתחם .הנפחים אינם עוצרים בגבולות האתר; הם נודדים במרחבי העיר בחיפוש אחר פונקציות והזדמנויות ,מטשטשים את הגבולות הפיזיים והתפקודיים של המתחם המקורי .הארכיטקטורה של פרויקט ארגמן איננה צורה אלא מכשיר, מנגנון המאפשר את השינויים וקובע את הכללים ,כדי שאלה יוכלו להתקיים באופן
23
.3טכנולוגיה .פיתוח מרכיבים דינמיים במבנה :קירות ,גגות ,רצפות וכן הלאה. קונסטרוקציות קלות ופריקות הניתנות לשינוע בקלות ,אמצעי בקרה ושליטה על תנאי האקלים בחלל -אור וטמפרטורה -כדי לאפשר שימושים מגוונים לחללים בכל זמן. אסטרטגיות אלו ליצירת גמישות ארכיטקטונית הן פוזיטיביות בעיקרן :הן מיועדות לתת מענה לתהליכי גדילה והתרחבות .הן מניחות כי העולם נמצא בתהליך חדֿ כיווני של ריבוי אוכלוסין ותיעוש ,וכי על שדה הארכיטקטורה להכיל את ההתפתחויות הללו באופן רציונלי. במאה ה ,21ֿ המרחב האורבני איננו מתנהג באופן סדור וניתן לחיזוי .תהליכים חברתיים מנוגדים (כגון מסורת וקדמה ,דת וחילון) ,משברים כלכליים ופוליטיים, תהליכים דמוגרפיים בקני מידה שונים ואופנות המתחלפות בתדירות גבוהה מקיימים מרחב עירוני תזזיתי ובלתי צפוי .במציאות זו ,המבנים המודרניים של מפעלי תעשייה כגון ארגמן מאבדים רלוונטיות .הם מתוכננים להתרחב ,לשגשג. בפרוגרמות שלהם אין מענה לצמצום ,חלוקה וביזור .כאשר מתרחשים תהליכים של מיתון כלכלי ,הגירה שלילית או שינויים בהרגלי הצריכה ,אזורי תעשייה שלמים גוססים ,מתנוונים ,ננטשים ו/או נהרסים לטובת חלופות הנדרשות לכאורה :מתחמי מסחר (קניונים וחנויות ענק) ,מרחבי פנאי (פארקים ,לונה פארקים) ומרכזי תעסוקה (מגדלי משרדים) .לתהליך זה של החלפת אזורי תעשייה בסביבות הומוגניות מסוג אחר יש השלכות מרחיקות לכת על החברה בכלל ועל המרחב העירוני בפרט .בקנה המידה הלאומי ,המדינה מוותרת מרצון על האמצעים המאפשרים לה להיות שחקן בשדה הייצור העולמי ועל אפשרויות תעסוקה לשכבות רחבות באוכלוסייה אשר אינן מתאימות לתחומי הטכנולוגיה הגבוהה ומקצועות חופשיים .בהיבט האורבני ,חללי הייצור מאבדים את מקומם כמרכיב חשוב במרקם הבנוי ,והעיר הופכת למרחב של שינה וצריכה בלבד. פרויקט ארגמן איננו מערער על הרלוונטיות של השיטה המודרנית כניסיון להתמודד עם אתגרי החברה ואיננו מצטרף לנבואות על עולם "פוסטֿ תעשייתי" או "פוסטֿ פונקציונלי" ,שבו המידע הוא הדת החדשה .הפרויקט שואף לייצר מערכת ארכיטקטונית הנותנת מענה לצורך בגמישות מסוג חדש ,גמישות רבֿ כיוונית, לגדילה ולצמצום ,לדחיסה ולפיזור ,לריבוי ולאיחוד .גמישות זו באה לידי ביטוי בהוספת דרגות חופש בממדים פיזיים ,כלכליים וחברתיים למערכת המבנית הקיימת .באמצעות פירוק המבנה לתתֿ מערכות בעלות אוטונומיה חלקית ,וקביעת הפרמטרים להשתנות לכל אחת מהן ,מתהווה תווך בין האובייקט הארכיטקטוני לבין התנאים הסביבתיים הספציפיים שבהם הוא פועל.
22
מקום -רשת התנועה שזורה מרחבי שהייה שונים ,מרווחים ריקים של טבע מלאכותי (ראה "טבע") .אלו הם חללים גמישים ,רבֿ תכליתיים ,הנוצרים בהתאם להזדמנויות הפיזיות המתגלות תוך כדי ההשתנות המתמדת של המרקם הבנוי. המקומות הללו מתפקדים בהתאם להרכב הספציפי של השימושים והתנאים הפיזיים של כל אחד ואחד מהם בזמן נתון ,ומהווים מוקדי משיכה לדיירי האתר ולמבקרים בו. משחק -הפנאי הוא הזמן שבו יחידים וקבוצות יכולים להיפתח לאפשרויות אינטראקציה שאינן מבוססות על אינטרסים והישרדות ,הזמן שבו אנו יכולים לשחק .המשחק הוא הפעילות המאחדת את התשוקה והאינטליגנציה ומאפשרת שוויון ואחווה בין בני אדם .ברחבי האתר פזורים מתקני ספורט ממינים וסוגים שונים :כדורגל ,כדורסל ,כדורעף ,טניס ,כדורת ,מיני גולף ,טניס שולחן ,בריכות שחייה .הפעילות הספורטיבית והצפייה בה מתקיימות ברחבי הפרויקט באופן חופשי ,כמעט אקראי :בסמיכות למבני תעשייה ,בין מוסדות תרבות ,בחצר בית הספר .אלו מקומות של התרחשויות מתוכננות או ספונטניות ,של זמן פנאי המקיים יחסי גומלין לא קבועים ולא צפויים עם זמן העבודה.
››
גמישות
ההנחה העומדת בבסיס המושג גמישות בארכיטקטורה היא שהמורכבות של החיים המודרניים היא כה גדולה ודינמית ,שכל ניסיון לתכנן בניין המאכלס אותם באופן סופי וקבוע נדון לכישלון .בתקופת המודרניזם המוקדם בארכיטקטורה ניתנה לגמישות חשיבות גדולה ,ורבים ההוגים והמעצבים אשר דנו בה .ולטר גרופיוס כתב בשנת " :1954על האדריכל לתכנן בניינים לא כמונומנטים ,אלא כמכלים המשרתים את זרימת החיים .התכנון חייב להיות גמיש דיו כדי ליצור רקע מתאים לספיגת המאפיינים הדינמיים של החיים המודרניים". הארכיטקטורה של התעשייה ,מרכיב משמעותי של הזמנים המודרניים ,אימצה את מושג הגמישות בחום ,ונתנה לו ביטוי מובהק בשלוש אסטרטגיות עיקריות: .1עודף .יצירת עודף חללי המיועד לגדילה ושכפולים עתידיים של הפונקציות של המפעל. .2גיאומטריה .תכנון מודולרי של המרחב הכולל של האתר וקביעת כיווני ההתפשטות של המבנה בהתאם לסדר גיאומטרי.
21
אינם אופטימאליים לתפקודן ,הן תומכות במערך האנרגטי של האתר ומהוות סימן אדריכלי בולט וזכיר הנראה למרחוק.
››
עירוב
החברה בישראל עומדת בפני משברים כלכליים מחזוריים ,המאפיינים את הקפיטליזם של המאה ה .21ֿ משברים אלו משחררים כוחות מגוונים ,המשפיעים על מרחב העיר באופנים דרמטיים ובלתי צפויים .פרויקט ארגמן שואף לייצר מערכת מרחבית המאפשרת לכוחות אלו לזרום דרכה ,לשנות אותה פיזית ופונקציונלית, מבלי לפורר אותה .האסטרטגיה שננקטה בפרויקט על מנת לשמור על חיוניותו של האתר גם בזמנים של שפל כלכלי ומיתון תעשייתי היא עירוב של שימושים ושל משתמשים. כלכלית ,הפרוגרמה ההטרוגנית המוצעת מקנה למרחב גמישות תפקודית בתנאים משתנים .חברתית ,ככל שהאתר יכיל פונקציות מגוונות יותר ,הוא עשוי לאכלס קהלים שונים מבחינת גיל ,מגדר ,מוצא ומעמד חברתיֿ כלכלי .כך עשויים להתקיים יחסי גומלין חברתיים מרובדים ,המעודדים ניעּות חברתית וסובלנות אתנית ודתית .הפרויקט מציע ארבע שדות עיקריים שבאמצעותם העירוב מתקיים: פרוגרמה ,תנועה ,מקום ומשחק. פרוגרמה -העירוב הפרוגרמתי מבוסס על עקרון חלוקת העבודה שעליו הצביע הסוציולוג אמיל דורקהייים כבר במאה ה :19ֿ המגוון כמנגנון ליצירת תלות הדדית ,המקיימת את הסולידריות החברתית בעולם המודרני .פרויקט ארגמן מעודד שימושים אפשריים רבים ככל שניתן ,וקובע את השטח המינימלי לכל שימוש ושימוש :תחום תעשייה (מפעלים ,בתי מלאכה ,מחסנים) ,תחום ציבורי (מנהלה, פנאי ,חינוך ,דת) ,תחום מסחר ותחום רווחה .היחסים בין התחומים משתנים במשך הזמן בהתאם לתנאים החברתייםֿ כלכליים הספציפיים ,אך נשמרת ההטרוגניות הבסיסית. תנועה -העירוב החברתי נוצר כדרך אגב ,לא במתכוון ,במהלך חיי היומיום .כדי לאפשר הזדמנויות של מפגשים בין קבוצות ויחידים במרחב הציבורי ,הפרויקט מציע עודפות של שטחי תנועה :שלל של מסלולי הליכה מהירים ואיטיים ,תכליתיים ומשוטטים ,ידועים ומפתיעים ,המחברים את כל הפונקציות באתר ללא מידור והיררכיה ,מצטלבים ביניהם ,חופפים זה את זה ,מקבילים במפלסים שונים, נחסמים בפתאומיות .המנגנון הוא רשת אינסופית של אפשרויות בחירה ושימוש, של פוטנציאל לאינטראקציה.
20
נסיעה בלבד מתחנת רכבת השלום במרכז תל אביב ,היא ביטוי למבנה הרשתי המאפיין את התחבורה בישראל של שנות האלפיים. ערך הקרקע בעיר הרציפה נקבע ביחס הפוך למרחק מהציר הראשי ,וככל שהתחבורה ,התובלה והייצור ידידותיים יותר ומזהמים פחות ,כך גדל מגוון השימושים המצטופפים לאורכו של ציר זה .האורבניזם המסורתי ,הדוגל בהפרדת שימושים ובאוטונומיה עירונית ,מוחלף בהדרגה ,באמצעים ביורוקרטיים, באורבניזם של המשכיות ,התמזגות וטשטוש גבולות .בלחץ כוחות השוק ומגבלות המרחב ,אתרי התעשייה מתמזגים עם סביבתם .גבולות המתחמים מתפוררים, וההפרדות החדשות בין השימושים השונים מסומנות באמצעות אדריכלות ולא על ידי חומות .במסגרת הפרויקט ,מפעל ארגמן מוותר על חומותיו ההיקפיות ועל האוטונומיה הפרוגרמתית שאפיינה את תקופת הקמתו .האתר נפתח לצירי תנועה חוצים ויוצר יחסי תלות עם סביבתו הקרובה. טבע -היעלמותו של הטבע הפראי במישור החוף היא עובדה .מתמעטים הניסיונות להציל מתחמי חולות מבודדים ומינים של בעלי חיים המצויים בסכנת הכחדה. הנוף האורבני הוא האופק החדש .ההכרה במישור החוף הישראלי כטבע מלאכותי היא הנחת העבודה של מתכנני העיר. אם במאה ה 20ֿ הטיפול הנופי הדגיש את הכוח האמנציפטורי של האדם בכיבוש המדבר על ידי הנגדת הפנים והחוץ ,ההתייחסות העכשווית אל הנוף היא כמרחב למניפולציות אסתטיות ותפקודיות .השקיה מלאכותית ,בקרת טמפרטורה ולחות, דישון ותאורה ממוחשבת הם ביטויים של היפרֿ אקולוגיה המאפשרת מגוון של נופים ומרחבי פעולה .התפתחות הכלכלה הגלובלית והגמישות הנדרשת בשעות העבודה מחייבות פיתוח של חללים מבוקרים אשר ממתנים את ההבדלים בין יום ללילה ובין עונות השנה .שהייה ממושכת בחללים אלו מעצימה את הצורך הפסיכולוגי של בני האדם במרחבי חוץ נגישים בכל שעות היממה .פרויקט ארגמן מציע שיבוץ של הרצף הבנוי בחללים ריקים ,מרווחי טבע ,איים של שמים ,אדניות של עצים, שטיחים של דשא ,המאפשרים גישה מהירה ,ספונטנית ונוחה לאור ואוויר ,למנוחה ומפגש. מגמות אקולוגיות מתייחסות אל משאבי הטבע המתחדשים (שמש ,רוח) כהזדמנויות להפקת אנרגיה .הן מדגישות סוגיות של ִמחזור ביוב ומים ,טיפול בפסולת ושמירה על איכות האוויר .גגות מפעל ארגמן ,שתוכננו להחדרת אור צפוני ולחסימת שמש דרומית ישירה ,הופכים לחווה סולארית רחבת ממדים ,הפרושה מעל כל האתר ומשתתפת בהספקת תצרוכת החשמל של הדיירים .כמו כן ,מותקנת מערכת לאיסוף מי גשם ,סינונם ושימוש חוזר בהם לצורכי גינון .טורבינות רוח להפקת חשמל ממוקמות ברחבי הפרויקט .למרות שהתנאים במישור החוף הישראלי
19
שנוספו אליהן עוקבות אחר הצורה והממדים הקיימים ,אך עשויות מפלדה .השימוש בחומר שונה מדגיש את היותן תוספת ,את מיקומן בכרונולוגיה של האתר. פעולה זו ,של פיזור הסככות על פני כל שטח האתר והסרת כל המעטפות והמחיצות ,יצרה עולם חדש ,מרחב אופקי מקורה ,ספק חוץ ספק פנים ,המעצים את הנופים הריקים שראיתי בביקוריי במפעל ארגמן הנטוש ופותח אפשרויות למניפולציות ארכיטקטוניות מגוונות .האופקיות ,שנזנחה במשך השנים לטובת הבנייה לגובה והוגדרה כבזבזנית ופרוורית ,מתגלה מחדש בפרויקט כאפשרות מרחבית בעלת פוטנציאל לצפיפות ,לדחיסות ,להטרוגניות ובעיקר לגמישות הכלת הגריד על האתר
תפקודית ותפעולית.
תהליך העבודה הפרויקט כלל שלושה שלבים עיקריים :המשגה ,מחקר טיפולוגי ועיבוד טקטוני.
.1המשגה פרויקט ארגמן הוא המשך העבודה המחקרית שהחלה עם ספרה של ד"ר טלי חתוקה "המפעל" .תחילתו של הפרויקט התמקדה בניתוח הספר ,זיקוק של מושגים מכוננים העומדים מאחורי הממשות של ארגמן ועמידה על משמעותם בהקשר של תקופתם. פעולת המשגה כהכנה רעיונית להתערבות אדריכלית מחייבת הבנה מעמיקה של הפרמטרים שלפיהם הוקם המפעל ושל סדר העדיפויות של היזמים והמתכננים. המושגים שנבחרו כמרכזיים לפרויקט לאחר ניתוח הספר הם :גבולות ,עירוב, גמישות ,נגישות ,שקיפות. בהמשך ,כחלק מהתהליך המכוון להמשכיות פיזית ורעיונית של מפעל ארגמן הקיים ,נבדקו המשמעויות של המושגים הנבחרים בהקשר החברתיֿ כלכלי של ימינו.
››
גבולות
עיר -כהנחת עבודה ,הסביבה העירונית של פרויקט ארגמן הוא מישור החוף הישראלי כעיר רציפה אחת .במציאות מדומיינת זו ,רצועה אורבנית צפופה משתרעת מנהריה ועד אשקלון ,מושתתת על כוחות שוק כלכליים ועל פוליטיקה ליברלית ,המקדמת יעילות כלכלית וחופש עיסוק. בהקשר הזה ,העיר יבנה מאבדת את גבולותיה .היא מתמזגת עם הרצף העירוני השזור מסילות ברזל ,כבישים המהירים וקווי התקשורת .יבנה היא תחנה ,מוקד. תחנת הרכבת יבנה מערב היא גנרית ,אחת מני רבות .בהיותה רחוקה עשר דקות
18
מיבנה ברגשות מעורבים .מצד אחד ,היה משהו אמיתי וחי בסביבה שהשתלטה על המתחם ,תחושה של חיוניות תוססת .מצד שני ,זה היה מיצג של רעיון שנכשל ,של התפרקות ערכים שעדיין האמנתי כי יש להם תוקף; סביבה זמנית בתקופת הביניים שבין סגירת המפעל לבין הריסת המבנה ובניית מגדלי משרדים במקומו. בפרויקט ארגמן בחרתי לשמור על ייעודו של מתחם ארגמן (גם) כמפעל תעשייה; להימנע מהאפשרויות המפתות להסב אותו לייעודים אופנתיים יותר ארגמן 2010
כגון תעסוקה ,מסחר או פנאי .הושפעתי מרעיונותיו של התעשיין סטף ורטהיימר,
צילום :יואב מאירי
שרואה בהזנחתה של התעשייה המסורתית על ידי המדינה מחדל חברתי וכלכלי חמור ובכייה לדורות .לטענתו של ורטהיימר ,הפניית העורף לתעשיות המסורתיות בהיבטים של חינוך ,פיתוח תשתיות ועידוד יזמות מביאה להדרתן של אוכלוסיות גדולות שאינן מתאימות לשדה הטכנולוגיה המתקדמת ,או אינן מעוניינות בו, מהאפשרות להתפרנס בכבוד ולהיות גורמים מועילים ומשמעותיים בחברה. בביקורי באזורי תעשייה ברחבי הארץ כחלק מתהליך המחקר המקדים לפרויקט, הופתעתי מהדלות הארכיטקטונית של הסביבות ושל הבניינים .מבנים חסרי השראה ומעוף ,שלדים של פלדה העומדים במרחב על פי הגיון תחבורתי ,מחופים בפאנלים מתועשים .מעטפות סגורות עצומות ,שבתוכן נדחסים פסי הייצור ,חדרי השירותים והמשרדים ,מחסנים ומערכות טכניות בצפיפות מאולתרת ומחניקה .ראיתי קבוצות של פועלים עומדים לצד הדרך ,נשענים על גדרות המפעלים ומעשנים סיגריה חטופה בישימון הסובב .חניתי בחניון ענק ריק ולוהט בשמש הקופחת. חשבתי על פרויקט ארגמן כהזדמנות להחזיר את תחום התעשייה לשיח האדריכלי ,שעסוק בעיקר במוזיאונים ובמגדלים. אחת השאלות הראשוניות בפרויקט הייתה האם להשאיר את בניין המפעל הקיים כבסיס לבנייה מחודשת או להרוס אותו ולבנות את האתר מחדש .אמנם השאלה היא בעלת אופי כלכלי מובהק ,אך גם נוגעת בסוגיה אדריכלית מודרנית, שעניינה המתח בין אסטרטגיית ה"טבולה ראסה" ,המרחב הריק ,לבין זו המחפשת ה"גניּוס לֹוקי" ,רוח המקום .מעבר להיותו של המפעל בניין בעל איכויות ֶ את אדריכליות יוצאות דופן ,ראיתי במבנה של סככות הבטון הזדמנות לייצר מורכבות רבֿ שכבתית לא רק בפרוגרמה ,אלא גם בעיצוב ,בסטטיקה ,ובטכנולוגיה .נקודת המוצא המבנית של הפרויקט היא המערכת הסטרוקטורלית של המפעל הקיים: הסככה הבסיסית ,הגנרית ,מושתתת על מודול חזרתי של 12 X 18מטר. במפעל הקיים הסככות מכסות רק חלק משטח המגרש ,והחלקים הנותרים הושארו ריקים לצירי תנועה ממונעת ולהתפתחות עתידית (ראו "גמישות" בהמשך).
ארגמן 2005
בפרויקט ארגמן ,בניין המנהלה ומבנים חריגים וייחודיים כגון המוסך וחדרי
צילום :יואב מאירי
הקיטור הוסרו ,ומודול הסככות שוכפל בהמשך לתבנית הקיימת על פני כל האתר. הסככות הקיימות רוקנו מכל מרכיב שאינו סטרוקטורה או תשתית .הסככות החדשות
17 פרויקט ארגמן יואב מאירי
הקדמה נסענו שלושה ליבנה ביום קיץ חם :טלי ,אביה ישראל ואני .התכנית הייתה להיפגש עם שמעון קליר ,הבעלים של ארגמן לשעבר ,ולסייר במפעל .אחרי התיאורים והסיפורים ששמעתי מטלי במשך השנים ,ולאור הידיעה שמתכנן המפעל הוא אדריכל רם כרמי ,הייתי סקרן מאוד. יצאנו מהכביש הראשי לאשדוד במחלף יבנה ,עלינו לגשר ופנינו מזרחה ,שוב פנייה שמאלה אחרי תחנת הדלק ,ודרך ביתן הש"ג לתוך המתחם המגודר .שמעון כבר היה שם ,ממתין לנו בצל בניין המנהלה. תצלום אויר צילום :צלם לא ידוע
מפעל ארגמן היה ריק ,נטוש .עברנו במהירות דרך חדרי ההלבשה המנותצים, המשרדים השוממים וחדרי האוכל בדרכנו אל אגפי הייצור .בקצה גשר הפלדה המחבר בין בניין המנהלה לסככות הייצור פתחנו דלת ברזל רגילה למראה ,ועולם נגלה .חללים עצומים נפרשו לפנינו עירומים ,חבוטים ,חמורי סבר .מכלי אוויר ואור ,שלדי בטון ,ברזל וזכוכית .שוטטנו באגפים השונים במשך שעות ,הולכים על משטחי בטון פצועים ,בסבך יערות של עמודים ,דרך מעברים מרחפים; מעלינו תלויים חלונות שטופים באור רך ומנוקבים במאווררים חלודים .הגילויים באו בזה אחר זה :נופים סגריריים ,אינסופיים ,דוממים .עולם פנימי ,צונן ,מוגן מהחום ומהבוהק הלוהטים בחוץ ,בעל היגיון מרחבי מובהק .במהלך הסיור שמעון
תוכנית העמדה כרמי ושות’ אדריכלים
וישראל שוחחו ביניהם ,קולותיהם מהדהדים בחלל ,מעלים זיכרונות של חוויות ודמויות שלא הכרתי .הם היו במקום אחר ודיברו בזמן עבר .אני הייתי בחלל הממשי ,הקונקרטי ,המום מהחוויה החושית של מראות וצלילים וצבעים וריחות. שנים אחרי אותו יום פנתה אליי טלי והציעה לי להשתתף בפרויקט ארגמן. בהתלבטויותיי היה ברור לי שהעניין שלי הוא בהווה של בניין מפעל ארגמן ובעתידו .לא בעברו. לאחר שהחלטתי להשתתף בפרויקט חזרתי למפעל .הפעם לבד" .לא צריך לתאם" ,אמר לי ישראל" ,פשוט תיכנס" .בזמן שחלף מאז הביקור הקודם מפעל ארגמן חולק והושכר לעשרות ומאות יחידות של בתי מלאכה ,מחסנים ,משרדים ושימושים שונים ומשונים .הסדר והשקט שאפיינו את הרושם מביקורי הקודם התחלפו בגיבוב אקלקטי של משאיות ,סחורות ,שלטי פרסומת ,גינות מאולתרות, מבני פח ופלסטיק ארעיים ,מזנונים של אוכל מהיר -ורעש .הרבה רעש .חזרתי
16
15
כולנו מוכרים את כוח עבודתנו ,וסביבת העבודה היא מרחב משמעותי בחיי היומיום שלנו .כך שהעיסוק בתעסוקתי הוא העיסוק בחברתי ,שמשמעו בחינה ביקורתית של תכנון מרחב העבודה ,של מה שבתוכו (מערך החליפין או הייצור) ושל הממשקים לסביבתו .לכן ,דחיקת השיח האדריכלי על עבודה לשוליהן של העשייה והמחשבה ,מטרידה .לפרקטיקה האדריכלית יכול להיות תפקיד מרכזי בהתמודדות ביקורתית עם הבעיות של המרחב הקפיטליסטי ,התעשייתי ,התמודדות שכוללת הבנה מעמיקה של היחסים בין עובדים ,בין אנשים.
14
ואנושית ,במטרה לבחון את הקשר שבין סביבות העבודה לעובדים .הפרויקט כולל דגמים פיזיים בקני מידה שונים ( 1:2500עד )1:50המשמשים כאמצעי חקירה, וממחיש את נחיצותו של הייצוג התלתֿ ממדי הפיזי (ולא זה הווירטואלי) בבדיקה של מערכות ותשתיות מורכבות .החיפוש עצמו אינו ממיר את סביבת העבודה הקיימת בפרוגרמה חלופית אלא מבקש לעדכן אותה ולהתמודד עם הצורך בבנייה של טיפולוגיה חלופית לפארקי התעשייה .יואב בוחר להרוס חלק מהמבנים (בפרט את השדרה המרכזית הייחודית) ומשאיר דווקא את המודול החזרתי של מבני הייצור ,שעליו מושתתים הסדר והארגון של המתחם. במהותו מצליח הפרויקט לשמר את המופעים השונים של המפעל (שהוזכרו לעיל) - הריבוד התכנוני ,הארגון וההיררכיה ,האסתטיקה והממד הזמני ,סביבת העבודה כאירוע -תוך ניסיון לשמור על גישה הומניסטית והוליסטית לסביבות העבודה ,הכוללת התמודדות עם צרכים מגוונים של העובד בחיי היומיום שלו. נקודת המוצא שלו אינה מבקשת בהכרח להגביר את הייצור אלא להעשיר את החוויה העירונית היומיומית .תהליך העבודה מאופיין בבחינה של טיפולוגיות חלופיות רבות ,בריבוי ,כאמצעי מתודולוגי המצביע על מגוון החלופות האפשריות אך גם כאמצעי של זיקוק על מנת להגיע לחלופה מיטבית. תהליך העבודה ותוצריו מצליחים לאתגר את תכנון אזורי התעשייה בכמה מישורים. הראשון הוא המעבר לסביבות עבודה ורטיקליות כמוצא בלעדי לארגון של סביבות העבודה .הבחירה של יואב לבחון חלופה הוריזונטלית ,מתפרשת ,לארגון סביבות עבודה מעודדת חשיבה על ממשקים רבים יותר של פעילויות ומסייעת להגביר את החיוניות של חיי היומיום בסביבת העבודה .החיבור בין אזורים פתוחים לפעילויות ספורט ,כיכרות ,לבין סדנאות עבודה משקף במידה רבה את אורח החיים העכשווי .גם ההחלטה לחשוף את הפעילויות במרחב הציבורי ולא להשאיר אותן בתוך מרחבים סגורים מצביעה על השינוי בתפיסה הארגונית של מרחב העבודה .תפיסה זו מותאמת לאקלים ולתרבות המקומיים ומאפשרת מגוון של מצבי שהות ומעבר אשר אינם מתקיימים בטיפולוגיה של סביבת פארק התעשייה האחידה והגלובלית של בנייני משרדים ,מעטפות בינוי חזרתיות וחזיתות מסחר בקומת הקרקע .הגיוון והפיזור של הפעילויות תורם גם לקשר עם הממשקים העירוניים השונים ,למשל עם אזור הרכבת וסביבות מגורים סמוכות .במובן זה פרויקט ארגמן מנסה להתגבר על האיזור על ידי יצירת מארג של תשתיות והתרחשויות .הפרויקט יוצר אינטגרציה עם העיר ומאתגר את האוטונומיות של אזור התעשייה הנבדל. במידה רבה ,תושבי העיר והעובדים הם המרוויחים העיקריים.
13
במדינה ולמעבר לניאוֿ ליברליזם .חשוב לציין כי ההון כשלעצמו אינו שחקן עצמאי בארגון של תיעוש העיר או בעיצובה ,אלא הוא הדלק המניע את מנגנוני הכוח של המדינה ומאפשר את פעולתן של קבוצות אינטרסים שונות בתוכה. אנו עדים אפוא לשינוי ביחסי הגומלין בין המדינה לתיעוש ולקפיטליזם, המשפיע בתורו גם על המרחב האישי וסביבת העבודה ,ובאופן ספציפי על המרחב האדריכלי של המפעל .החל משנות ה ,80ֿ ובהקשר של התהליכים שהוזכרו לעיל, מרחב העבודה נתפס כסביבה דינמית ,המציעה קשרים חדשים בין זמן לבין מרחב .תכנון המפעל כ"מכונה" מומר בתכנון מעטפתי ,תיבות וצילינדרים חלולים המאפשרים לחברות גמישות מרבית .תכנון זה מעודד את היחסים בין הכלכלה, הצריכה וזרימת הידע ומקטין את חשיבות המקום היציב והקבוע בתוך המערכת הזו .האסתטיקה המייחדת את מפעל ארגמן מומרת באסתטיקה של מקום שהוא שום מקום וכל מקום ,מכלים מרהיבים ,מקושטים.
על הפרויקט הבחירה במפעל ארגמן נובעת מסיבות אישיות .אבי עבד במפעל קרוב ל 40ֿ שנה. אך ההיסטוריה של מפעל ארגמן אינה ייחודית ,וניתן למצוא בקווי המתאר שלה השקה לתהליכים דומים במפעלים שונים ברחבי הארץ .כך שמלכתחילה ביקשנו לראות את מפעל ארגמן כמקרה שיש בו כדי להצביע על תהליכים עמוקים מעבר לייחודיותו .ביקשנו לראות את מפעל ארגמן כמשל. עם תחילת העבודה על הפרויקט היה ברור שעליו לכלול שני היבטים עיקריים. הראשון ,מחשבה והבנה של מפעל ארגמן כסביבת עבודה ,כמרחב ייצור בהקשר של בניית הבית הלאומי ובזיקה לתהליכים הכלכלייםֿ חברתיים שהביאו ,בסופו של דבר ,לפירוקו .תהליכים אלו לא הותירו חלל ריק אלא מקום אחר ,מדינה אחרת. השני ,בחינה של חלופות אדריכליות תכנוניות לפרויקטים הגנריים והאוטומטיים של אזורי התעשייה בישראל .לשם כך הזמנתי את האדריכל יואב מאירי ,שחשבתי שחיפוש אדריכליֿ רעיוני כזה עשוי לעניין אותו. מתוך המחשבות הללו נגזרו שני החלקים של הפרויקט. בחלק ראשון נבחן מפעל ארגמן מנקודת מבט היסטורית ותכנונית ,תוך העלאת שאלות לגבי עתיד סביבות העבודה בישראל .המחשבות והשאלות על הנושא הוצגו בתערוכה בבית האדריכל בסיוע אדריכל מיכאל יעקובסון ואדריכלית רוני בר בנובמבר 2011ובספר "המפעל". החלק שני ,שריכז יואב ,מוצג בתערוכה הנוכחית ומבקש להציע חלופה לטיפולוגיה החזרתית של פארקי תעשייה. הפרויקט המוצג בתערוכה הוא חיפוש המשלב בין חקירה טקטונית ,מרחבית
12
לוגיסטי" .גם המציאות הגיאוגרפית השתנתה ,כך שהמתחם מתואר כבעל "נגישות גבוהה ,הודות למיקומו בסמוך לכביש תל אביב-אשדוד ותחנת רכבת הפרברים. בנוסף ,המתחם נמצא בקרבת התחנה המרכזית ,תחנת דלק ונמל אשדוד ,ולמעשה ממוקם על ציר דרכים מרכזי המחבר את מרכז העסקים של אזור השפלה עם מרכז הארץ" .מטרתה של חברת ההשקעות לבנות במתחם מרכז מסחרי בן כ 25ֿ אלף מבט אל פנים הפארק ,מתחם מסחר ומשרדים ארגמן ,יבנה. הדמיה :אדריכל רני זיס2010 , (הוכן עבור תדהר השקעות בע”מ).
מטרים רבועים ובנייני משרדים בהיקף של כ 60ֿ אלף מטרים רבועים. המתחם העתידי כולל מגדלי משרדים גבוהים ומרחב מסחרי הממוקמים בסביבה שטופת ירק ,כפארק .תכנית הבינוי הכללית ועיצובו של מערך הבניינים מאפשרים לחברות גמישות :ביכולתן לשכור או לרכוש שטח בגודל הרצוי להן ולעצב את סביבת הפנים בהתאם לצורכיהן .סביבת הפנים לרוב שואפת להיות במה למגוון כאוטי לכאורה של פעילויות אישיות ורשתות אינטראקציה מורכבות. תכנונן של סביבות אלו מטשטש במודע הבדלי דרגה ועוצמה ,וכולל עיצוב מוקפד של המרחב הציבורי והקפטריה ככלי לעידוד גלוי של טקסים וסמלים בסביבת העבודה .הבניין של סביבת העבודה הוא למעשה מכל שניתן ליצוק את תכניו
מבט אל פנים הפארק ,מתחם מסחר ומשרדים ארגמן ,יבנה. הדמיה :אדריכל רני זיס2010 , (הוכן עבור תדהר השקעות בע”מ).
בהתאם למאפייני החברה ולאופנות מתחלפות של תרבות ארגונית .גמישות תכנונית זו היא למעשה שיקוף של גמישות המבנה הארגוני ,הבאה לידי ביטוי בניהול ובפיקוח אֿ פורמליים של שעות העבודה .ואולם ,הגמישות ,המתבטאת בארגון של יום העבודה (העובד יכול לארגן את יומו לפי ראות עיניו) ,מייצרת גם עמימות רבה המובילה למחויבות יתר לעבודה .עמימות זו הובילה לביקורת רבה על השליטה הנורמטיבית של הארגונים בחיי העובדים ובייחוד על חדירתם של הארגונים למרחב הפרטי .למעשה ,גמישות ארגונית הנסמכת על אוטונומיה של העובד ,שמתאימה לתפיסה של שוק עבודה אינדיווידואליסטי ובררני ביחס לכישורים ספציפיים ,ואף מייצרת אוטונומיה כזאת ,מחלישה ולעתים מייתרת את התאגדות העובדים .התפיסה האינדיווידואליסטית משפיעה גם על תכונותיו של העובד הממוצע המועסק בחברות אלו ,שלרוב הוא זכר לבן צעיר ללא מחויבויות רבות. הגמישות הארגונית משקפת את המעבר לתפיסה מערכתית גלובלית של הקפיטליזם ,המשפיע גם על הארגון הגיאוגרפי של התעשייה ,זאת באמצעות השקעות ארוכות טווח בסביבה הבנויה בצורת תשתיות ,ייצור ,צריכה ותקשורת. השקעות אלו ,ההכרחיות לצורך פרישֹה מרחבית של הכלכלה הקפיטליסטית, מטשטשות מגבלות של זמן וחלל .טשטוש זה משפיע גם על העיר ועל מרחבי העבודה שבתוכה .בתוך מרחב טרנסֿ לאומי של תנועת הון וכוח עבודה הופכת העיר למסגרת חוץֿ מדינתית ,הכוללת תושבים של העיר שאינם בהכרח אזרחי המדינה .אלה יכולים להיות אנשי עסקים והייטק ,אך גם מהגרי עבודה קשי יום ששהותם לא תמיד חוקית .את התמורות הללו יש לראות כאמור בזיקה לשינויים בהלך הרוח
11
משימות הייצור לבין ביצוען ,שימוש באמצעי בקרה ובייחוד הקמתם של חדרי הבקרה השקופים בתוך אולמות הייצור כמנגנונים האחראיים לתיאום כל הגורמים בעבודה .לצד כל אלה ניתנה חשיבות ליומיום של הפועל במבנה ולתפקידו של האדריכל בעיצוב מרחב "אנושי" יותר ,באמצעות שיקולים של אור ,צבע ותנועה. מופע נוסף הוא זה האסתטי ,המבקש לכונן זהות באמצעות חומרים ,סמלים מודל תכנוני ,ארגמן ,יבנה.
ושפה עיצובית .צבעי האפורֿ לבן של המפעל משקפים הן הלכי רוח בינלאומיים
צילום :צלם לא ידוע.
(בפרט רעיונותיו של אדולף לוס) והן הלכי רוח מקומיים אידיאולוגיים ,שראו בשימוש בבטון סמל לרצונו העז של הישראלי להיאחז במקום .כפי שכותב רם כרמי" ,רוחו של לוס החלה לנשוב בשדה האדריכלות הישראלית בשנות ה,60ֿ שהצמיחו אדריכלות עם מבע אישי עז יותר .הברוטליסטיים ,בניגוד לחסידי הסגנון הביןֿ לאומי ,שאפו למקומיות אותנטית וראו בבטון חומר מקומי [.]... אפשר לראות בברוטליזם התנערות מן הסגפנות הנזירית ומן הקיפאון הרגשי של האתוס החלוצי וחזרה מסוימת אל חום ופאתוס" .כרמי מכיר בחשיבותם של התיעוש והעבודה כחלק מבניית הזהות של החברה הישראלית ,ורקע זה ,יחד עם הרקע
מפעל ארגמן ,כניסה. צילום :רן ארדה.
האישי (היכרותו עם משפחת קליר ,בעלי המפעל) ,מסבירים את הירתמותו לתכנון של מבנה תעשייה. מבט נוסף על הבניין הוא המופע שלו כמערך תנועה מורכב של אנשים וייצור; אירוע זמני .העובדים פוסעים על הגשרים ,ממבנן למבנן ,הצנרות על הגגות מוליכות את המים והחומרים המספקים את חומרי הגלם למכונות שהעובדים מפעילים בחללי הייצור .הבד מסתובב בתנועה בלתי פוסקת על גלגלי המכונות. מרחב הקרקע של כלי הרכב תחום בערוגות ופינות ירוקות .מופע התנועה הרבֿ שכבתי מאמץ את החזון של לה קורבוזיה וממנף אותו למחוזות חדשים. השילוב של המופעים הללו הופכים את ארגמן בשנות ה 60ֿ המאוחרות לסמל של קדמה וסביבת עבודה טכנולוגית ואסתטית .התכנון מוכתר בהצלחה .ההתפוררות מתחילה שני עשורים מאוחר יותר ,בסוף שנות ה ,80ֿ במקביל להיחלשות המפעל ולשינויים העוברים עליו .המכונה העצומה אינה מתאימה למציאות הנוכחית. התכנון לא הצליח לנבא את העתיד .המערך מפורק חלקיםֿ חלקים ומושכר למפעלים קטנים ,באופן המייתר ומשבית תחילה את כל מערכי התנועה והתשתית העיליים שעומדים בבסיס הרציונל התכנוני ,ומאוחר יותר את מבנה המפעל כולו. עם סגירתו של המפעל הוחלט על הריסתו ובנייתו של פארק תעשייה באתר. החלטה זו תואמת את התפיסה של הארכיטקטורה התעשייתית ,המתאימה את עצמה באופן דינמי ליחסי החליפין בין בני אדם ,תוצרים וכסף .כך גם במקרה של מפעל ארגמן ,שנרכש על ידי חברת ההשקעות תדהר .באתר החברה מתואר מפעל ארגמן כמתחם הממוקם באזור התעשייה הצפוני ביבנה" ,קרקע פרטית בשטח של כ110ֿ דונם ועליה מבנים בשטח של כ 46ֿ אלף מ"ר ,המשמשים לתעשייה ,אחסנה ומרכז
10
ארגמן היה המפעל האוטומטי הראשון בארץ .תכנית המבנה כוללת התייחסות מוקפדת למערך השטחים הפתוחים והגינון ,לנושא האקלימי ולשימוש במי נגר, לארגון ולאסתטיקה של המפעל .ככלל ,ניתן לזהות בתכנון המפעל ובעיצובו ייצוג מודל עבודה ,בניין ארגמן בבני ברק. צילום :צלם ותאריך לא ידוע.
מובהק של תפיסת המפעל הרציונלי ,כזה שיכול לעבוד בצורה אוטומטית כמכונה ענקית ,חכמה ,אך גם לספק סביבה אסתטית. בספר "המפעל" אני מציעה להתבונן במפעל ארגמן דרך המופעים השונים שלו. ראשית ,המופע התכנוני האדריכלי ,מערך שכבות השימושים המרובדות זו על גבי זו .השכבה הראשונה של פרוגרמת השימושים כוללת מבנה מרכזי של שירותים ושלושה מבני ייצור .השכבה השנייה ,של התנועה ,מבחינה בין כלי הרכב ,הנעים על הקרקע ,הולכי הרגלֿ העובדים ,הנעים על הגשרים ובקומה הראשונה ,והתשתיות וצינורות האנרגיה שלמעלה על הגג .בשכבה השלישית ,השטחים הפתוחים ,מצויים אזורי שהייה וגינון המרככים את המראה הקשיח ,וכל אלו מתקיימים בתוך המודול,
חזית כניסה למפעל ,בניין ארגמן בבני ברק. צילום :צלם ותאריך לא ידוע.
הגריד הנוקשה שמאפשר צמיחה דינמית והתרחבות מבוקרת ,בסיס הרציונל התכנוני .המופע התכנוני האדריכלי מייצג מערך אוטונומי הנבנה בזיקה לעיר, למען תושביה ,אך מתקיים במנותק ממנה .בדומה למודלים של הערים החדשות בעולם ,ארגמן נבנה בזיקה לדרכי הגישה הביןֿ עירוניות ובמנותק מן העיר .מעבר למישור הפיזי ,הניתוק מתקיים גם במישור היומיומי -רבים מהמועסקים במפעל לא התגוררו ביבנה .יתרה מזו ,המפעל ,שנוהל כמערך אוטרקי ,סיפק לעצמו את כל השירותים ,לרבות שירותי הסעדה ,מכונאות ואחזקה .במילים אחרות ,האיזור העירוני (תקנות הקובעות סוגי שימושים מותרים/אסורים בכל אזור ומאפייני בנייה באזורים אלו) ,מקום המגורים של המועסקים ,וכן התפיסה הארגונית של המפעל ,תרמו ליצירה של מערכת ייצור מרובדת ,עצמאית. מופע נוסף הוא זה של הארגון וההיררכיה .המפעל מאורגן בסדר היררכי מובנה; מטרתו לייצר סדר ברור ,הכולל מרכז אחד ,בדומה למבנה של עיר תעשייתית מרכזית ,שממנו מתפצלות המחלקות של עובדי הייצור .אין זה סדר אופקי בלבד, אלא גם סדר אנכי ,הניכר בחתך של המבנה :כלי רכב נעים על הקרקע ,בני אדם על הגשרים ,תשתיות צנרת ממוקמות בגגות ,וכולם מאוגדים במבנה בטון משוכלל ,מכונה רבֿ ממדית; מערך אחד המורכב מחלקים שונים ,אך מנוהל באופן ריכוזי ,מזין את עצמו .הבקרה ממחישה כיצד הרטוריקה הלאומיתֿ קהילתית באה לידי ביטוי לא רק בהתגייסות לתכנון המפעל ,שמקימיו ראו בהקמתו בנייה של "חתיכת מדינה" ,אלא גם בתפיסת האדריכלות כ"פתרון ישיר בדרך מחשבה מדעית" .במילים אחרות ,המפעל מדגים בבירור את ניצחונו האסתטי של ההנדסי ונתפס כסמל מודרני ישראלי ,המממש את שיטת פס הייצור באופן חדשני .המפעל מייצג גם ,ואולי בעיקר ,את תפיסת ה"ניהול המדעי" המבוקר ,הכולל את הפרדת התכנון (של המהנדסים) מן הביצוע (של עובדי הייצור) ,הפרדה בין הכנה של
9
יחסי חליפין בין בני אדם ,תוצרים וכסף .נשאלת אפוא השאלה ,האם שינויים אלו הם צורה חדשה של תבנית השתייכות המייצרת תחושת התעלות אישית וקולקטיבית, או שמא מדובר בתרבות ארגונית חדשה שאינה אלא מסווה חדש לעריצות במקום העבודה -פלישה לפרטיות ללא היתר או הצדקה ,המונעת על ידי שיקולים מסחריים? ובכלל ,מה יכולה ללמד אותנו תרבות חזקה במקום העבודה על המתחים שבין האישי לקולקטיבי? בין חופש ומחויבות ,שליטה ואוטונומיה? סביבת העבודה היא מרחב זמני .זהו מרחב דינמי המתאים עצמו לצורכי שוק משתנים .כיום סוגיית הזמניות של סביבות העבודה ,ובייחוד מעמדם של מפעלים שנסגרו ועומדים בפני הריסה ,נתונה בוויכוח ,ויש לראותה כמוקדו של מאבק בין שתי גישות קוטביות -האחת מבקשת להרוס ולמחוק את מפעלי התעשייה בשל ערכי קרקע גבוהים וצרכים עכשוויים של החברה ,השנייה רואה בהם מבנים בעלי ערך היסטורי ומבקשת להשמיש אותם בתכנים חדשים -אך כך או כך ,סביבת העבודה עצמה כמרחב של ייצור היא זמנית .אולם חשוב להדגיש שהזמניות היא כוח ,היות שהיא מאפשרת לאתגר נורמות חברתיות ,להיות אוונגרדיים ,לחולל שינוי .סביבת העבודה היא למעשה טקסט חברתי המשקף מנגנון שיטתי ,ולכן היא המרחב המשמעותי ביותר לכינון של שינוי ביחסים בין קבוצות ,לטוב ולרע. על בסיס הנחות אלו ניתן לשאול מהי סביבת העבודה האוטופית? האם סביבת עבודה יכולה להיות אוטופית? מהי תרבות העבודה המיוצגת בה? כיצד היא מתייחסת לאישי ולקולקטיבי? מהי מידת השליטה והאוטונומיה של העובד במרחב זה ומחוצה לו? מהן תכונותיו של העובד היכול להשתלב בסביבה זו? כיצד סביבה זו עשויה להיות חלק מן העיר ומחיי היומיום? שאלות אלו עומדות בבסיס פרויקט ארגמן.
ארגמן כמשל מפעל ארגמן הוקם ברמת גן בשנת 1934כמצבעה ,הועבר לבני ברק בשנות ה40ֿ המאוחרות ,ובעקבות מדיניות "פיזור האוכלוסייה" הועתק ליבנה בשנות ה.60ֿ המפעל החדש תוכנן בעידן פריחתו של הברוטליזם המודרניסטי ,ומתכננו, האדריכל רם כרמי ,כלל בו ארגון מערכתי ומורכב של יחסי הייצור ,הטכנולוגיה ומערך היומיום של העובדים .תהליכי קריסה פנימיים ,לצד תהליכים כלכליים גלובליים ,הביאו לסגירתו של המפעל בשנת .2004במפעל ארגמן עבדו רבים, ובשיאו מנה כ 1,287ֿ עובדים.
8
חסר ייחוד ,המתאים לשפה הגלובלית) .בשני המקרים מדובר בסביבות עבודה המושתתות על תכנון רציונלי ,שבה בעת מעניק חשיבות רבה גם להיבט האסתטי של הסביבה .בשניהם ,הגדרת מעמדו של העובד קשורה לתוכן הסמליֿ אסתטי ,לא רק ברמה הקונקרטית של חיי היומיום במפעל או בפארק ,אלא גם באופן שבו סביבות העבודה משווקות .במפעלים של המאה ה 20ֿ הדגישה האדריכלות של האובייקט את המנגנון המערכתי של תהליך הייצור ומיתוגו ,ואילו בפארק התעשייה הדגש האדריכלי הוא על הדימוי של המקום .במישור החברתי ,המעבר לטיפולוגיה של פארק התעשייה הוא ביטוי מרחבי של מודל העבודה העכשווי ,שכולל הפרדה בין הפיתוח (של המהנדסים) לייצור הפיזי (של הפועלים) ולמערך השירות .למעשה הפארקים מחזקים את ההבחנה המעמדית ,שדוחקת את הייצור הפיזי לפריפריה ומייצרת גיאוגרפיה לא שוויונית. הזיקה בין אזורי התעשייה שונים חזקה מהזיקה לעיר .במאה ה 20ֿ נבנו ופותחו ערים חדשות בזיקה (ולו חלקית) למפעלי תעשייה .הדגש בתכנונן של ערים אלה היה בזיקה שבין מרחבי המגורים ,תושביהם וסביבת העבודה המקומית .במודל של פארק התעשייה הזיקה אינה בין תושבי העיר למרחבי התעשייה ,אלא בין ערים ,אזורים ופארקים של תעשייה במקומות אחרים .במילים אחרות ,הזיקה היא גלובלית .הדגש הוא במיקום ובנגישות ,בזיקה למערכות תנועה הפועלות באתר. במצב זה ,ערים ואזורים זוכים לעדיפות על פני מדינות .יתר על כן ,הכלכלה הגלובלית מקשה על מדינות לעצב את המערכת הכלכלית שלהן בנפרד .במודל זה ישנה עדיפות לישויות קטנות וגמישות (גם אם חלשות יותר לכאורה) :ערים ואזורים שקל להם יותר להתאים את עצמם לתנאים משתנים ,כמו למשל במקרה של יבנה .ערים בקנה מידה כזה יכולות לייצר פרויקטים ממוקדים של פיתוח, לנהל משא ומתן עם חברות בינלאומיות ,לקדם צמיחה של חברות וליצור תנאים למשיכת עושר ויוקרה .המרכזיות של התדמית והשיווק בתהליך זה הפכה חיונית להצלחה בתחרות. אם כן ,פארק התעשייה הטכנולוגית ,כאחד מסימני ההיכר של הכלכלה העכשווית ,מבטא באופן הברור ביותר את שלושת התהליכים המרכזיים המתווים את המציאות התעסוקתית כיום( :א) מהפכה טכנולוגית ,שבמרכזה התפתחות טכנולוגיות מידע; (ב) התפתחות כלכלה גלובלית; (ג) המעבר מכלכלה המבוססת על ייצור לכלכלה המבוססת על ניהול ויישום של תוצרי מדע וטכנולוגיה וניהול מידע .מציאות זו מאופיינת בצורה ארגונית חדשה ,שבמסגרתה מחליפות רשתות רוחביות את המבנה של ביורוקרטיות אנכיות .ואולם ,יש להיזהר מהערכה מופרזת של האופן שבו שינויים טכנולוגיים שינו את המערך החברתי ולזכור כי המהות לא השתנתה -גם במקרה של פארק התעשייה מדובר בביטוי מרחבי למנגנון דינמי של
7 החיפוש אחר המפעל האוטופי טלי חתוקה
ייצור מוגבר של דברים מועילים מייצר גם אוכלוסייה גדולה מדי שהיא חסרת־תועלת / / .ק ר ל מ ר ק ס
ארכיטקטורה של עבודה מצויה בכל התרבויות .תעשייה מצויה בכל התרבויות. אך אנו ממעטים לדבר עליהן ,לחשוב עליהן .אזורי תעשייה נתפסים כרחוקים, מחוץ לעיר ,מחוץ למרחב המחיה היומיומי שלנו .האיזּור של הערים בתחילת המאה ה 20ֿ תרם לכך לא מעט ויצר הפרדה מרחבית ,חברתית וכלכלית בין אזורי התעשייה למרחבי המגורים .תפיסה זו נראית פחות ופחות רלוונטית כיום ,כאשר חלק גדול מן התעשיות הן נקיות וחשיבה על ממשקים בין העיר לסביבות העבודה יכולה לתרום כלכלית ותרבותית לכולם -לעיר ,לתעשייה ,לתושבים .יתרה מזו, אדריכלים רבים השותפים לעיצוב ולתכנון אזורי התעשייה בארץ אינם מתעכבים ממש על המשמעות של הסביבות שהם מתכננים ,על זיקתן למרחבים סמוכים ולעיר בכללה .זוהי נקודת המוצא של הפרויקט ,המבוסס על כמה הנחות יסוד: עבודה היא סוגיה אוניברסלית .העבודה עשויה להיות כלי לקידום חברתי או מעמדי ,ביטוי של יוקרה ואמצעי להגשמה עצמית .ארכיטקטורה של עבודה מגיבה לביטויים אלו ולכן פעמים רבות משמשת כאמצעי לעיצוב זהות :כלפי פנים - בין העובד לארגון ,על מנת להגדיל תפוקה ולייצר תחושת שייכות ומחויבות; וכלפי חוץ -בין הארגון לסביבה הרחבה ,ככלי של מיתוג ויוקרה .לכן ,הביטוי האדריכלי של סביבת העבודה לעולם אינו שיקוף של סגנון או אופנה (גם אם הוא מושפע מהקשר היסטורי מסוים) ,כי אם שיקוף של שיטה כלכלית ,תפיסת עולם או דרך ,המושפעות מן היחסים המשתנים בין הכלכלה המקומית והגלובלית לבין המדינה ואזרחיה .כזה היה מפעל ארגמן -שיקוף של פרק בהיסטוריה של החברה הישראלית. סביבות העבודה היום עוברות שינוי פיזי־מערכתי .הטיפולוגיה של המפעל כ"מכונה" (כמערכת מורכבת תפקודית בדגש על מיתוג ייחודי בזיקה למקום) התחלפה בטיפולוגיה של ה"פארק" (המבליטה את הבניין כאובייקט עצמאי,
6
5
תכן עניינים
7
החיפוש אחר המפעל האוטופי טלי חתוק ה
17
פרויקט ארגמן יואב מאי ר י
31
תודות
הפרויקט 32
המשגה
50
מחקר טיפולוגי
76
עיבוד טקטוני
יואב מאירי 2013 הקטלוג רואה אור בעקבות התערוכה פרויקט ארגמן שהוצגה בגלריה בבית האדריכל בתלֿ אביב-יפו בשנת 2013 עוזר מחקר :יוראי שרון אוצר :ערן טמיר טאוויל תודות מיוחדות :רועי קופר עיצוב והפקה :הילה לביא צילומים :יואב מאירי הצילומים בעמ' 27-13מתוך :טלי חתוקה ,המפעל ,תל אביב :רסלינג2011 , עריכה לשונית :מורג סגל סריקות :דיגיטל פוטו פרינט בע"מ לוחות הדפסה וכריכה :ע.ר .הדפסות בע"מ
© כל הזכויות שמורות ליואב מאירי yooav@barak.net.il
פרויקט ארגמן על ארכיטקטורה ותעשייה בישראל //יואב מאירי
פרויקט ארגמן על ארכיטקטורה ותעשייה בישראל //יואב מאירי