Argaman project

87

‫‪86‬‬

‫פרט‬

‫פרוייקט ארגמן‬ ‫שלב ‬

‫עיבוד טקטוני‬

‫מודלים ‬

‫ט‪2-‬‬

‫ק‪.‬מ‪ .‬‬

‫‪1:50‬‬

‫מבטים ‬

‫תקריב‬

85

‫‪84‬‬

‫תוכנית‬

‫פרוייקט ארגמן‬ ‫שלב ‬

‫עיבוד טקטוני‬

‫מודלים ‬

‫ט‪1-‬‬

‫ק‪.‬מ‪ .‬‬

‫‪1:500‬‬

‫מבטים ‬

‫‪SW‬‬

‫דאר‬ ‫אולם קונצרטים‬ ‫מגרש כדורסל‬ ‫יציעים‬

‫כביש שקוע‬ ‫מגרש כדורגל‬

‫בריכות‬ ‫מתחם הסעדה‬ ‫שוק קבוע‬ ‫ביתן מידע ‪-‬‬ ‫גישה לתחנת רכבת‬ ‫שוק מתחלף‬

‫חניונים‬

‫ביתן מידע‬

‫ביתן מידע ותערוכות‬ ‫שטחי תעשייה‬

‫כביש הקפי‬

‫שטחי מסחר‬ ‫שטחי תעשייה‬

‫בית ספר מקצועי‬ ‫קיוסק‬ ‫מגרש סקווש‬

‫ביתן מידע ומסעדה‬

‫‪83‬‬

‫שלד‬ ‫כניסה לנפח תעשייה‬ ‫רחבה רב תכליתית‬ ‫מסחר‬

‫שקיפות פנומנולוגית‪ :‬שקיפות זו באה לידי‬ ‫ביטוי במרווח החללי בין גופים‪ ,‬ביכולת‬ ‫לתפוש בו‪ֿ ‬זמנית חללים שונים‪ ,‬בהתלכדות של‬ ‫שכבות מבניות וחלליות באמצעות התנועה של‬ ‫העין‪.‬‬

‫מתחם מסעדה‬

‫בטיפולוגיה המוצעת בפרויקט ארגמן‪ ,‬יחידות‬

‫שוק מקורה‬

‫התעשייה נפתחות אל החללים הציבוריים‬ ‫ואחת אל השנייה‪ ,‬מגלות את שכבות האתר‬ ‫ויוצרות מארג חללי בעל מורכבות אסתטית‬ ‫ופונקציונלית‪.‬‬

‫דאר‬

‫הארכיטקטורה של פרויקט ארגמן נטולת‬

‫יציע צפייה‬

‫פאתוס ואיננה משנה את משמעותו הסמלית‪.‬‬

‫מגרש ספורט‬ ‫רחבה רב תכליתית‬ ‫רמפה‬ ‫מסחר‬

‫זו ארכיטקטורה של אינטרסים וכלכלה‪ ,‬של‬ ‫פעילות ושל יעילות‪ .‬לפרויקט אין צורה‬ ‫קבועה‪ ,‬הוא מתוכנן כמצע לשינויים כמותיים‬

‫נפח תעשייה‬

‫ואיכותיים‪ .‬זהו מערך חשוף של גיבוב‬

‫שלד‬

‫ותוספות‪.‬‬

‫סופרמרקט‬

‫כביש‬

‫הפרויקט נוקט איפוק בשמירתו על צללית‬ ‫הגג המקורי של המפעל‪ ,‬סימן ההיכר של‬ ‫מבנה התעשייה הישראלי‪ .‬הבחירה בקונבנציה‬ ‫היא מודעת‪ .‬מטרתה להימנע מהראוותנות‬ ‫המאפיינת את האדריכלות העכשווית‪ .‬האיפוק‬ ‫תשתית תקרה‬

‫מתאים לתעשייה‪ ,‬מחזק את זהותה האדריכלית‬ ‫ואת חשיבותה החברתית ומבדיל אותה ממבני‬ ‫תעסוקה‪ ,‬מסחר ופנאי המתמקדים בהחצנה‬

‫שלד‬

‫רחבה רב תכליתית‬

‫ובשיווק‪.‬‬

‫‪82‬‬

‫שקיפות‬

‫פרוייקט ארגמן‬ ‫שלב ‬

‫עיבוד טקטוני‬

‫מודלים ‬

‫מ‪3,2,1-‬‬

‫ק‪.‬מ‪ .‬‬

‫‪1:200‬‬

‫מבטים ‬

‫זווית חופשית‬

‫חלון צפוני‬

‫בית ספר‬

‫באר אור‬ ‫נפח תעשייה‬ ‫מעבר רגלי עילי‬

‫הפרויקט הופך את היוצרות‪ .‬כלפי חוץ‪,‬‬ ‫אזורי התווך הציבוריים מאפשרים פתיחת‬ ‫חלונות נדיבים במעטפות הנפחים לחדירת‬ ‫אור ואוויר ולקשר עם הסביבה‪ .‬כלפי פנים‪,‬‬ ‫אפשרויות טכנולוגיות של פיקוח אלקטרוני‬ ‫מאפשרות סידורים מרחביים החורגים מחלל‬ ‫פתוח וגלריות צפייה‪ .‬חללים קטנים ומדויקים‬ ‫מאפשרים תנאים ייחודיים לכל מלאכה או‬ ‫משימה‪ .‬תנאי האקוסטיקה‪ ,‬האור והאוורור‬ ‫אינם שווים בכל חלל התעשייה אלא נקבעים‬ ‫על פי הצרכים המדויקים של הפעילות‪.‬‬

‫‪81‬‬

‫חניון‬ ‫מרכז תרבות‬ ‫מעבר רגלי עילי‬

‫תנועה תכליתית‪ :‬הצירים נמתחים במרווחים‬ ‫משתנים ממערב למזרח‪ ,‬חוצים את האתר כולו‪,‬‬ ‫ומהווים דרכי מילוט ונקודות ציון להתמצאות‪.‬‬ ‫המעברים שקופים ופתוחים ומאפשרים צפייה‬ ‫בפעילויות השונות המתרחשות במפלס הקרקע‬

‫מגרש ספורט‬

‫במהלך התנועה‪.‬‬

‫יציע צפייה‬

‫אולם מופעים‬

‫מפלס הקרקע של האתר מהווה כולו מרחב‬ ‫שיטוט חופשי וציבורי‪ ,‬המכיל נפחים של‬ ‫תעשייה‪ ,‬פנאי‪ ,‬מוסדות ציבור ורווחה ועוד‪.‬‬ ‫מרחב זה איננו קבוע מרחבית ופרוגרמתית‪.‬‬ ‫תעשייה‬

‫הוא דינמי ונתון למניפולציות הנענות לכוחות‬ ‫השוק ולרגולציה משתנה‪ .‬בתוך מרקם זה‬

‫מגרש ספורט‬

‫נוצרות שדרות‪ ,‬רחבות‪ ,‬סמטאות‪ ,‬כיכרות‪,‬‬ ‫דרכים ללא מוצא‪ .‬מרקם השוטטות הוא מקום‬ ‫המפגש‪ ,‬המנוחה והאינטראקציה הספונטנית‬

‫יציע צפייה‬

‫של משתמשי המתחם‪ .‬הוא מזמין את המפתיע‪,‬‬ ‫את המקרי ואת האבסורדי‪ .‬בתוכו מתמקמים‬

‫מסעדה‬

‫בתי הקפה‪ ,‬מסעדות הפועלים‪ ,‬השירותים‬

‫דאר‬

‫הציבוריים‪ ,‬משרדי ההנהלה של המפעלים‪,‬‬

‫מסחר‬ ‫שירותים ציבוריים‬

‫הדואר‪ ,‬מתקני המשחק לילדים‪ ,‬אולמי מופעים‬ ‫וסופרמרקט‪ .‬הוא מקשר בין מתקני ספורט‪,‬‬ ‫אולמות קולנוע‪ ,‬בית ספר וגני ירק‪.‬‬

‫מרקם התנועה החופשית מתחבר אל הצירים‬ ‫הקבועים העיליים במדרגות ובמעליות‬ ‫הממוקמות בנקודות אסטרטגיות באתר‪.‬‬ ‫יציע צפייה‬

‫מעבר רגלי עילי‬

‫נפח תעשייה‬ ‫רמפה‬ ‫מתחם שוטטות‬

‫השילוב בין המערכים‪ ,‬הקבוע והמשוטט‪ ,‬יוצר‬ ‫מרחב אפשרויות אינסופי של מסלולי הליכה‪.‬‬ ‫באמצעותם העיר חודרת לאתר והתלות הנוצרת‬ ‫ביניהם מבטלת את האוטונומיה של המתחם‪.‬‬

‫‪80‬‬

‫נגישות‬

‫פרוייקט ארגמן‬ ‫שלב ‬

‫עיבוד טקטוני‬

‫מודלים ‬

‫מ‪4,2,1-‬‬

‫ק‪.‬מ‪ .‬‬

‫‪1:200‬‬

‫מבטים ‬

‫זווית חופשית‬

‫תקרה‬

‫נפח תעשייה‬ ‫מגרש ספורט‬

‫בית ספר‬

‫מעבר עילי‬ ‫רחבה רב תכלתית‬ ‫שלד‬

‫תנועה תכליתית‪ :‬האתר מרושת בצירי תנועה‬ ‫עיליים הנתמכים על ידי השלד ומרחפים מעל‬ ‫מרקם הנפחים‪ .‬צירים אלו קבועים ומטרתם‬ ‫לאפשר לקהל המשתמשים להגיע במהירות‬ ‫וביעילות ממסופי התחבורה והחניונים‬ ‫ההיקפיים אל יעדם‪.‬‬

‫‪79‬‬

‫מעבר רגלי עילי‬ ‫שלד תקרה‬ ‫שרוול מערכות‬ ‫מבנה שירותים‬ ‫מדרגות‬

‫השלד תומך בטיפולוגיה החדשה מבנית‬ ‫ומערכתית‪ ,‬קובע את המודול היסודי‪ ,‬מסדיר‬ ‫את מערכת התנועה‪ ,‬נושא את רשת קווי‬ ‫האנרגיה והתקשורת‪ .‬המערכת החדשה צומחת‬ ‫ממנו‪ ,‬בתוכו‪ ,‬מעליו ומסביבו‪.‬‬ ‫המודול היסודי של המבנה הקיים מוקטן‪,‬‬

‫דוכן שוק‬

‫לא כדי להיעלם‪ ,‬אלא כדי לאפשר יצירה‬

‫תעלת תשתית‬

‫של שונויות ממרכיבים סטנדרטיים‪ .‬מערכות‬ ‫המידע והאנרגיה מרושתות ברצפה ובתקרה‬ ‫ומייצרות מרחב ביניים אופקי‪ ,‬המשכי‬ ‫ושוויוני של אפשרויות למערכי חללים‬ ‫בארגונים שונים ומגוונים‪.‬‬

‫בתוך השלד שזורים נפחים פונקציונליים‬ ‫ניידים‪ ,‬מודולריים‪ ,‬סדורים במערכים‬ ‫מגוונים על פי הצרכים של כל דייר ודייר‬ ‫מעבר רגלי עילי‬ ‫שלד‬ ‫נפח פונקציונלי‬

‫בפרויקט‪ .‬ארכיטקטורה זו של החדרת נפחים‬ ‫אל תוך הסככות מגדירה מחדש את תפקיד‬ ‫החלל של האתר‪ .‬לא עוד החלל הספציפי‪,‬‬ ‫המתוכנן עבור מחלקה זו או אחרת במפעל‬ ‫לתפעולה‪ ,‬אלא חלל‬ ‫ּ‬ ‫ומספק תנאים מיטביים‬ ‫אוניברסלי‪ ,‬אנונימי‪ .‬מבנה ללא תפקיד‬ ‫מוגדר‪ ,‬ללא היררכיה וללא קביעות בזמן‪,‬‬

‫ריהוט נייד‬

‫המקבל את משמעותו על פי הנפח שמתמקם בו‪.‬‬ ‫המפעל מופשט מהתכונות הסמליות שלו‬ ‫כאובייקט והופך למערכת העוסקת ביחסים‬ ‫בין הנפחים המוצבים בתוכו‪.‬‬ ‫הנפחים המוחדרים אל השלד התלת‪ֿ ‬ממדי‬ ‫הם העיצוב העירוני‪ ,‬הארכיטקטורה ועיצוב‬ ‫הפנים‪ .‬באמצעות ההעמדה ועיצוב המעטפת‬ ‫שלהם הם מגדירים את זרימת החלל ואופיו‪.‬‬

‫נפח תעשייה‬

‫מרחפים על פני הרצפה ומנותקים מהתקרה‪,‬‬ ‫כל אחד הוא מעטפת אוטונומית ניידת‪.‬‬ ‫להבדיל מהשלד‪ ,‬קבוע במרחב ובזמן‪ ,‬הנפחים‬

‫מרפסת צפייה‬

‫דינמיים ותזזיתיים‪ ,‬וחשופים למניפולציות‬

‫מעבר רגלי עילי‬

‫שונות כגון הזזה‪ ,‬ארגון מחדש‪ ,‬פירוק‬

‫חיבור תשתיות‬

‫והרכבה‪ ,‬שיפוץ‪ ,‬חידוש‪ ,‬שחזור‪ ,‬רענון‪ ,‬עיצוב‬

‫מעבר רגלי קרקעי‬ ‫מגרש ספורט‬

‫מחדש‪ ,‬בנייה מחדש‪ ,‬החלפה‪ ,‬שימור‪ .‬שיטת‬ ‫הנפחים המודולריים מאפשרת איחוד וחלוקה‬ ‫של יחידות בהתאם לצרכים ולנסיבות‪ ,‬וכך‬ ‫מאפשרת את השרידות הכלכלית של המתחם‪.‬‬

‫‪78‬‬

‫גמישות‬

‫פרוייקט ארגמן‬ ‫שלב ‬

‫עיבוד טקטוני‬

‫מודלים ‬

‫מ‪3,2-‬‬

‫ק‪.‬מ‪ .‬‬

‫‪1:200‬‬

‫מבטים ‬

‫זווית חופשית‬

‫מודול השלד‬

‫השלד איננו מכתיב צורה או קומפוזיציה; הוא‬ ‫רשת תלת‪ֿ ‬ממדית של מחברים לא היררכיים‪,‬‬ ‫המושלכים על מרחב פיזי נתון‪ .‬השלד משתית‬ ‫סדר טופולוגי ומאפשר דרגות של חופש‬ ‫ושליטה בתהליך כינון המרחב‪ .‬הוא מדגיש את‬ ‫היחסים במקום את האובייקט‪ .‬השלד איננו‬ ‫יוצר מרחב אלא משתלט עליו‪.‬‬ ‫סככת הייצור הטיפוסית של מפעל ארגמן‪,‬‬ ‫מופשטת ומרוקנת‪ ,‬משוכפלת על פני כל‬ ‫האתר (כ‪ 90,000ֿ ‬מ"ר) ‪ -‬היא השלד‪ .‬התשתית‬ ‫המבנית של המערכת החדשה‪.‬‬

‫‪77‬‬ ‫תנועה‪ :‬העירוב החברתי נוצר כדרך אגב‪ ,‬לא‬ ‫במתכוון‪ ,‬במהלך חיי היומיום‪ .‬כדי לאפשר‬ ‫הזדמנויות של מפגשים בין קבוצות ויחידים‬ ‫במרחב הציבורי‪ ,‬הפרויקט מציע עודפות של‬ ‫שטחי תנועה‪ :‬שלל של מסלולי הליכה מהירים‬ ‫תנועה רגלית עילית‬

‫ואיטיים‪ ,‬תכליתיים ומשוטטים‪ ,‬ידועים‬ ‫ומפתיעים‪ ,‬המחברים את כל הפונקציות באתר‬

‫תנועת רכב קרקעית‬ ‫תנועה רגלית קרקעית‬ ‫תנועת רכב תת קרקעית‬

‫ללא מידור והיררכיה‪ ,‬מצטלבים ביניהם‪,‬‬ ‫חופפים זה את זה‪ ,‬מקבילים במפלסים שונים‪,‬‬ ‫נחסמים בפתאומיות‪ .‬המנגנון הוא רשת‬ ‫אינסופית של אפשרויות בחירה ושימוש‪ ,‬של‬ ‫פוטנציאל לאינטראקציה‪.‬‬

‫פנאי‪ :‬הפנאי הוא הזמן שבו יחידים וקבוצות‬ ‫יכולים להיפתח לאפשרויות אינטראקציה‬ ‫שאינן מבוססות על אינטרסים והישרדות‪,‬‬ ‫הזמן שבו אנו יכולים לשחק‪ .‬המשחק הוא‬ ‫תעשייה‬

‫הפעילות המאחדת את התשוקה והאינטליגנציה‬

‫מסחר‬

‫ומאפשרת שוויון ואחווה בין בני אדם‪ .‬ברחבי‬

‫מתחם הסעדה‬

‫האתר פזורים מתקני ספורט ממינים וסוגים‬ ‫שונים‪ :‬כדורגל‪ ,‬כדורסל‪ ,‬כדורעף‪ ,‬טניס‪,‬‬

‫בריכת שחייה‬

‫כדורת‪ ,‬מיני גולף‪ ,‬טניס שולחן‪ ,‬בריכות‬ ‫שחייה‪ .‬הפעילות הספורטיבית והצפייה בה‬ ‫מתקיימות ברחבי הפרויקט באופן חופשי‪,‬‬ ‫כמעט אקראי‪ :‬בסמיכות למבני תעשייה‪ ,‬בין‬ ‫מוסדות תרבות‪ ,‬בחצר בית הספר‪ .‬אלו מקומות‬ ‫של התרחשויות מתוכננות או ספונטניות‪ ,‬של‬ ‫זמן פנאי המקיים יחסי גומלין לא קבועים‬ ‫ולא צפויים עם זמן העבודה‪.‬‬

‫מקום‪ :‬רשת התנועה שזורה מרחבי שהייה‬ ‫ציבורי‬ ‫רחבה רב שימושית‬

‫שונים‪ ,‬מרווחים ריקים של טבע מלאכותי‬ ‫(ראה "טבע")‪ .‬אלו הם חללים גמישים‪,‬‬ ‫רב‪ֿ ‬תכליתיים‪ ,‬הנוצרים בהתאם להזדמנויות‬

‫תעשייה‬

‫הפיזיות המתגלות תוך כדי ההשתנות המתמדת‬

‫פנאי‬

‫של המרקם הבנוי‪ .‬המקומות הללו מתפקדים‬ ‫בהתאם להרכב הספציפי של השימושים‬

‫רחבה רב שימושית‬

‫והתנאים הפיזיים של כל אחד ואחד מהם בזמן‬ ‫נתון‪ ,‬ומהווים מוקדי משיכה לדיירי האתר‬ ‫ולמבקרים בו‪.‬‬

‫‪76‬‬

‫עירוב‬

‫פרוייקט ארגמן‬ ‫שלב ‬

‫עיבוד טקטוני‬

‫מודלים ‬

‫מ‪3,2,1-‬‬

‫ק‪.‬מ‪ .‬‬

‫‪1:200‬‬

‫מבטים ‬

‫זווית חופשית‬

‫תעשייה‬

‫מסחר‬ ‫משחק‬

‫חינוך‬

‫פרוגרמה‪ :‬העירוב הפרוגרמתי מבוסס על‬ ‫עקרון חלוקת העבודה שעליו הצביע הסוציולוג‬ ‫אמיל דורקהייים כבר במאה ה‪ :19ֿ ‬המגוון‬ ‫כמנגנון ליצירת תלות הדדית‪ ,‬המקיימת‬ ‫את הסולידריות החברתית בעולם המודרני‪.‬‬ ‫פרויקט ארגמן מעודד שימושים אפשריים‬ ‫רבים ככל שניתן‪ ,‬וקובע את השטח המינימלי‬ ‫לכל שימוש ושימוש‪ :‬תחום תעשייה (מפעלים‪,‬‬ ‫בתי מלאכה‪ ,‬מחסנים)‪ ,‬תחום ציבורי (מנהלה‪,‬‬ ‫פנאי‪ ,‬חינוך‪ ,‬דת)‪ ,‬תחום מסחר ותחום‬ ‫רווחה‪ .‬היחסים בין התחומים משתנים במשך‬ ‫הזמן בהתאם לתנאים החברתיים‪ֿ ‬כלכליים‬ ‫הספציפיים‪ ,‬אך נשמרת ההטרוגניות‬ ‫הבסיסית‪.‬‬

‫‪75‬‬

‫מפלס תעשייה‬

‫מפלס מסחרי‬ ‫רחבה רב תכליתית‬ ‫מפלס ציבורי‬

‫מרקם שוטטות ציבורי מקורה‬ ‫מרקם שוטטות ציבורי‬ ‫גבול תשתית תקרה‬ ‫שלד חדש‬ ‫שלד קיים‬

‫עקרון תכנון מרכזי‬

‫שטחי תעשייה‪ ,‬צבור‬ ‫ומסחר בארגון אנכי (מגדל)‬ ‫ושטחים פנויים בהיקף‬ ‫האתר‪.‬‬

‫נושא‬

‫נתונים‬

‫גבולות‬ ‫מוטורית‬ ‫נגישות‬ ‫רגלית‬ ‫פיזית‬

‫תעשייה‬

‫שקיפות‬ ‫קוגניטיבית‬

‫ציבורי‬ ‫מסחרי‬

‫בציר ‪A‬‬ ‫גמישות‬ ‫בציר ‪1‬‬

‫מוגבל‬ ‫טוב‬ ‫גבול חד‬ ‫גבול דיפוזי‬

‫שימושים‬ ‫עירוב‬ ‫תנועה‬

‫חצוני‬ ‫(עיר)‬

‫פנימי‬ ‫(מתחם)‬

‫‪74‬‬

‫‪T-13‬‬

‫פרוייקט ארגמן‬ ‫שלב ‬

‫מחקר טיפולוגי‬

‫טיפוס ‬

‫‪T-13‬‬

‫מודל ‬

‫ש‪1-‬‬

‫ק‪.‬מ‪ .‬‬

‫‪1:1000‬‬

‫מבט ‬

‫‪NE‬‬

‫‪N‬‬ ‫עורק תשתיות ראשי‬ ‫מגדל רב תחומי‬ ‫מרחב שוטטות ציבורי‬

‫‪73‬‬

‫מרקם שוטטות ציבורי מקורה‬ ‫יחידת ציבורית‬ ‫חיבור אנכי בין מפלסי תנועה‬ ‫ציר עילי לתנועה קבועה ומערכות‬

‫מרקם שוטטות קרקעי‪ ,‬ציבורי‬ ‫רחבה רב תכליתית‬ ‫גבול תשתית תקרה‬ ‫יחידה מסחרית‬

‫שלד חדש‬ ‫שלד קיים‬ ‫יחידה תעשייה‬ ‫גבול תשתית תקרה‬

‫עקרון תכנון מרכזי‬

‫רצועות של שטחי תעשייה‬ ‫לא־כיווניות ובניהן שטחי‬ ‫ציבור ומסחר עם מוקדים‬ ‫ראשיים‪.‬‬

‫נושא‬

‫נתונים‬

‫גבולות‬ ‫מוטורית‬ ‫נגישות‬ ‫רגלית‬ ‫פיזית‬

‫תעשייה‬

‫שקיפות‬ ‫קוגניטיבית‬

‫ציבורי‬ ‫מסחרי‬

‫בציר ‪A‬‬ ‫גמישות‬ ‫בציר ‪1‬‬

‫מוגבל‬ ‫טוב‬ ‫גבול חד‬ ‫גבול דיפוזי‬

‫שימושים‬ ‫עירוב‬ ‫תנועה‬

‫חצוני‬ ‫(עיר)‬

‫פנימי‬ ‫(מתחם)‬

‫‪72‬‬

‫‪T-12‬‬

‫פרוייקט ארגמן‬ ‫שלב ‬

‫מחקר טיפולוגי‬

‫טיפוס ‬

‫‪T-12‬‬

‫מודל ‬

‫ש‪1-‬‬

‫ק‪.‬מ‪ .‬‬

‫‪1:1000‬‬

‫מבט ‬

‫‪NE‬‬

‫‪N‬‬ ‫עורק תשתיות ראשי‬ ‫יחידה ציבורית ראשית‬ ‫יחידה מסחרית ראשית‬ ‫תחום תעשייה‬ ‫יחידות ציבוריות לוייניות‬ ‫מרקמי שוטטות ציבוריים‬

‫‪71‬‬

‫יחידה ציבורית‬ ‫רחבה רב תכליתית‬ ‫מרקם שוטטות ציבורי‬ ‫יחידת מסחר‬ ‫גבול תשתית תקרה‬

‫שלד חדש‬ ‫שלד קיים‬ ‫ציר עילי לתנועה קבועה ומערכות‬ ‫מרקם שוטטות ציבורי מקורה‬ ‫יחידת תעשייה‬ ‫חיבור אנכי בין מפלסי תנועה‬

‫עקרון תכנון מרכזי‬

‫שטחי תעשייה בגדלים‬ ‫משתנים בפיזור חפשי‬ ‫באתר ובניהם שטחי‬ ‫ציבור ומסחר עם מוקדים‬ ‫ראשיים‪.‬‬ ‫תעשייה‬

‫נושא‬

‫נתונים‬

‫גבולות‬ ‫מוטורית‬ ‫נגישות‬ ‫רגלית‬ ‫פיזית‬ ‫שקיפות‬ ‫קוגניטיבית‬

‫ציבורי‬ ‫מסחרי‬

‫בציר ‪A‬‬ ‫גמישות‬ ‫בציר ‪1‬‬

‫מוגבל‬ ‫טוב‬ ‫גבול חד‬ ‫גבול דיפוזי‬

‫שימושים‬ ‫עירוב‬ ‫תנועה‬

‫חצוני‬ ‫(עיר)‬

‫פנימי‬ ‫(מתחם)‬

‫‪70‬‬

‫‪T-11‬‬

‫פרוייקט ארגמן‬ ‫שלב ‬

‫מחקר טיפולוגי‬

‫טיפוס ‬

‫‪T-11‬‬

‫מודל ‬

‫ש‪1-‬‬

‫ק‪.‬מ‪ .‬‬

‫‪1:1000‬‬

‫מבט ‬

‫‪NE‬‬

‫‪N‬‬ ‫עורק תשתיות ראשי‬ ‫יחידה מסחרית ראשית‬ ‫יחידה ציבורית ראשית‬ ‫תחום תעשייה‬ ‫יחידות ציבוריות לוייניות‬ ‫מרקמי שוטטות ציבוריים‬

‫‪69‬‬

‫מרקם שוטטות ציבורי מקורה‬ ‫ציר עילי לתנועה קבועה ומערכות‬ ‫יחידות תעשייה‬ ‫יחידת מסחר‬ ‫מרחב רב תכליתי‬ ‫מרקם שוטטות ציבורי‬ ‫חיבור אנכי בין מפלסי תנועה‬

‫שלד חדש‬ ‫שלד קיים‬ ‫גבול תשתית תקרה‬ ‫יחידה ציבורית‬

‫עקרון תכנון מרכזי‬

‫שטחי תעשייה קטנים‬ ‫הפרושים לסירוגין מצפון‬ ‫לדרום ושטחי ציבור ומסחר‬ ‫פרושים בניהם‪.‬‬

‫נושא‬

‫נתונים‬

‫גבולות‬ ‫מוטורית‬ ‫נגישות‬ ‫רגלית‬ ‫פיזית‬

‫תעשייה‬

‫שקיפות‬ ‫קוגניטיבית‬

‫ציבורי‬ ‫מסחרי‬

‫בציר ‪A‬‬ ‫גמישות‬ ‫בציר ‪1‬‬

‫מוגבל‬ ‫טוב‬ ‫גבול חד‬ ‫גבול דיפוזי‬

‫שימושים‬ ‫עירוב‬ ‫תנועה‬

‫חצוני‬ ‫(עיר)‬

‫פנימי‬ ‫(מתחם)‬

‫‪68‬‬

‫‪T-10‬‬

‫פרוייקט ארגמן‬ ‫שלב ‬

‫מחקר טיפולוגי‬

‫טיפוס ‬

‫‪T-10‬‬

‫מודל ‬

‫ש‪1-‬‬

‫ק‪.‬מ‪ .‬‬

‫‪1:1000‬‬

‫מבט ‬

‫‪NE‬‬

‫‪N‬‬ ‫עורק תשתיות ראשי‬

‫יחידה מסחרית ראשית‬ ‫מרקמי שוטטות ציבוריים‬ ‫יחידה ציבורית ראשית‬ ‫יחידות ציבוריות לוייניות‬ ‫תחומי תעשייה‬

‫‪67‬‬

‫גבול תשתית תקרה‬ ‫יחידת מסחר‬ ‫גבול תשתית תקרה‬ ‫רחבה רב תכליתית‬

‫מרקם שוטטות ציבורי‬

‫ציר עילי לתנועה קבועה ומערכות‬ ‫מרקם שוטטות ציבורי מקורה‬ ‫יחידה ציבורית‬ ‫יחידת תעשייה‬ ‫שלד קיים‬ ‫שלד חדש‬ ‫חיבור אנכי בין מפלסי תנועה‬

‫עקרון תכנון מרכזי‬

‫שטחי תעשייה קטנים‬ ‫הפרושים לסירוגין ממערב‬ ‫למזרח ושטחי ציבור ומסחר‬ ‫פרושים בניהם‪.‬‬

‫נושא‬

‫נתונים‬

‫גבולות‬ ‫מוטורית‬ ‫נגישות‬ ‫רגלית‬ ‫פיזית‬

‫תעשייה‬

‫שקיפות‬ ‫קוגניטיבית‬

‫ציבורי‬ ‫מסחרי‬

‫בציר ‪A‬‬ ‫גמישות‬ ‫בציר ‪1‬‬

‫מוגבל‬ ‫טוב‬ ‫גבול חד‬ ‫גבול דיפוזי‬

‫שימושים‬ ‫עירוב‬ ‫תנועה‬

‫חצוני‬ ‫(עיר)‬

‫פנימי‬ ‫(מתחם)‬

‫‪66‬‬

‫‪T-9‬‬

‫פרוייקט ארגמן‬ ‫שלב ‬

‫מחקר טיפולוגי‬

‫טיפוס ‬

‫‪T-9‬‬

‫מודל ‬

‫ש‪1-‬‬

‫ק‪.‬מ‪ .‬‬

‫‪1:1000‬‬

‫מבט ‬

‫‪NW‬‬

‫‪N‬‬ ‫תחומי תעשייה‬ ‫מרקמי שוטטות ציבוריים‬ ‫עורק תשתיות ראשי‬

‫‪65‬‬

‫יחידת מסחר‬ ‫מרקם שוטטות ציבורי‬ ‫יחידה ציבורית‬ ‫גבול תשתית תקרה‬

‫רחבה רב תכליתית‬

‫חיבור אנכי בין מפלסי תנועה‬ ‫ציר עילי לתנועה קבועה ומערכות‬ ‫תחום תעשייה‬ ‫גבול תשתית תקרה‬ ‫מרקם שוטטות ציבורי מקורה‬ ‫שלד קיים‬ ‫שלד חדש‬

‫עקרון תכנון מרכזי‬

‫רצועות של שטחי תעשייה‬ ‫החוצות את האתר מצפון‬ ‫לדרום ובניהן שטחי ציבור‬ ‫ומסחר‪.‬‬

‫נושא‬

‫נתונים‬

‫גבולות‬ ‫מוטורית‬ ‫נגישות‬ ‫רגלית‬ ‫פיזית‬

‫תעשייה‬

‫שקיפות‬ ‫קוגניטיבית‬

‫ציבורי‬ ‫מסחרי‬

‫בציר ‪A‬‬ ‫גמישות‬ ‫בציר ‪1‬‬

‫מוגבל‬ ‫טוב‬ ‫גבול חד‬ ‫גבול דיפוזי‬

‫שימושים‬ ‫עירוב‬ ‫תנועה‬

‫חצוני‬ ‫(עיר)‬

‫פנימי‬ ‫(מתחם)‬

‫‪64‬‬

‫‪T-8‬‬

‫פרוייקט ארגמן‬ ‫שלב ‬

‫מחקר טיפולוגי‬

‫טיפוס ‬

‫‪T-8‬‬

‫מודל ‬

‫ש‪1-‬‬

‫ק‪.‬מ‪ .‬‬

‫‪1:1000‬‬

‫מבט ‬

‫‪NE‬‬

‫‪N‬‬ ‫עורק תשתיות ראשי‬

‫מרקמי שוטטות ציבוריים‬ ‫תחומי תעשייה‬

‫‪63‬‬

‫יחידות ציבריות‬ ‫חיבור אנכי בין מפלסי תנועה‬

‫מרקם שוטטות ציבורי‬ ‫יחידת מסחר‬ ‫גבול תשתית תקרה‬

‫שלד קיים‬ ‫שלד חדש‬ ‫גבול תשתית תקרה‬ ‫יחידות תעשייה‬ ‫מרקם שוטטות ציבורי מקורה‬ ‫ציר עילי לתנועה קבועה ומערכות‬

‫עקרון תכנון מרכזי‬

‫רצועות של שטחי תעשייה‬ ‫החוצות את האתר ממזרח‬ ‫למערב ובניהן שטחי ציבור‬ ‫ומסחר‪.‬‬

‫נושא‬

‫נתונים‬

‫גבולות‬ ‫מוטורית‬ ‫נגישות‬ ‫רגלית‬ ‫פיזית‬

‫תעשייה‬

‫שקיפות‬ ‫קוגניטיבית‬

‫ציבורי‬ ‫מסחרי‬

‫בציר ‪A‬‬ ‫גמישות‬ ‫בציר ‪1‬‬

‫מוגבל‬ ‫טוב‬ ‫גבול חד‬ ‫גבול דיפוזי‬

‫שימושים‬ ‫עירוב‬ ‫תנועה‬

‫חצוני‬ ‫(עיר)‬

‫פנימי‬ ‫(מתחם)‬

‫‪62‬‬

‫‪T-7‬‬

‫פרוייקט ארגמן‬ ‫שלב ‬

‫מחקר טיפולוגי‬

‫טיפוס ‬

‫‪T-7‬‬

‫מודל ‬

‫ש‪1-‬‬

‫ק‪.‬מ‪ .‬‬

‫‪1:1000‬‬

‫מבט ‬

‫‪NW‬‬

‫‪N‬‬ ‫ציר עילי לתנועה קבועה‬ ‫ומערכות‬ ‫עורק תשתיות ראשי‬ ‫תחומי תעשייה‬ ‫מרקמי שוטטות ציבוריים‬

‫‪61‬‬

‫גבול תשתית תקרה‬ ‫יחידת מסחר‬ ‫יחידת תעשייה‬ ‫גבול תשתית תקרה‬ ‫רחבה רב תכליתית מקורה‬

‫מרקם שוטטות ציבורי מקורה‬

‫ציר קרקעי רגלי‬

‫מרקם שוטטות ציבורי‬ ‫יחידות ציבוריות‬ ‫שלד קיים‬ ‫שלד חדש‬

‫עקרון תכנון מרכזי‬

‫גלעין של שטחי תעשייה‬ ‫מוקף בשטחי ציבור ומסחר‪.‬‬

‫נושא‬

‫נתונים‬

‫גבולות‬ ‫מוטורית‬ ‫נגישות‬ ‫רגלית‬ ‫פיזית‬

‫תעשייה‬

‫שקיפות‬ ‫קוגניטיבית‬

‫ציבורי‬ ‫מסחרי‬

‫בציר ‪A‬‬ ‫גמישות‬ ‫בציר ‪1‬‬

‫מוגבל‬ ‫טוב‬ ‫גבול חד‬ ‫גבול דיפוזי‬

‫שימושים‬ ‫עירוב‬ ‫תנועה‬

‫חצוני‬ ‫(עיר)‬

‫פנימי‬ ‫(מתחם)‬

‫‪60‬‬

‫‪T-6‬‬

‫פרוייקט ארגמן‬ ‫שלב ‬

‫מחקר טיפולוגי‬

‫טיפוס ‬

‫‪T-6‬‬

‫מודל ‬

‫ש‪1-‬‬

‫ק‪.‬מ‪ .‬‬

‫‪1:1000‬‬

‫מבט ‬

‫‪NW‬‬

‫‪N‬‬ ‫מרקם שוטטות ציבורי‬ ‫תחום תעשייה‬ ‫יחידות ציבוריות נודדות‬ ‫עורק תשתיות ראשי‬

‫‪59‬‬

‫שלד חדש‬ ‫שלד קיים‬ ‫גבול תשתית תקרה‬

‫ציר קרקעי רגלי‬ ‫יחידה ציבורית‬ ‫רחבה רב תכליתית מקורה‬ ‫יחידת מסחר‬ ‫גבול תשתית תקרה‬ ‫רחבה רב תכליתית פתוחה‬ ‫תחום תעשייה‬ ‫מרקם שוטטות ציבורי‬

‫עקרון תכנון מרכזי‬

‫מעגל של שטחי תעשייה‬ ‫סביב גלעין של שטחי‬ ‫ציבור ומסחר‪.‬‬

‫נושא‬

‫נתונים‬

‫גבולות‬ ‫מוטורית‬ ‫נגישות‬ ‫רגלית‬ ‫פיזית‬

‫תעשייה‬

‫שקיפות‬ ‫קוגניטיבית‬

‫ציבורי‬ ‫מסחרי‬

‫בציר ‪A‬‬ ‫גמישות‬ ‫בציר ‪1‬‬

‫מוגבל‬ ‫טוב‬ ‫גבול חד‬ ‫גבול דיפוזי‬

‫שימושים‬ ‫עירוב‬ ‫תנועה‬

‫חצוני‬ ‫(עיר)‬

‫פנימי‬ ‫(מתחם)‬

‫‪58‬‬

‫‪T-5‬‬

‫פרוייקט ארגמן‬ ‫שלב ‬

‫מחקר טיפולוגי‬

‫טיפוס ‬

‫‪T-5‬‬

‫מודל ‬

‫ש‪1-‬‬

‫ק‪.‬מ‪ .‬‬

‫‪1:1000‬‬

‫מבט ‬

‫‪NW‬‬

‫‪N‬‬ ‫תחום תעשייה‬ ‫מרקם שוטטות ציבורי‬ ‫כניסה לאתר‬ ‫עורק תשתיות ראשי‬

‫‪57‬‬

‫גבול תשתית תקרה‬

‫גבול תשתית תקרה‬

‫ציר קרקעי רגלי נודד‬ ‫תחום תעשייה‬ ‫יחידה ציבורית‬ ‫מרקם שוטטות ציבורי‬ ‫שלד קיים‬ ‫שלד חדש‬ ‫יחידת מסחר‬ ‫מרקם שוטטות ציבורי מקורה‬ ‫רחבה רב תכליתית‬

‫עקרון תכנון מרכזי‬

‫שטחי תעשייה סביב גלעין‬ ‫מרכזי של שטחי ציבור‬ ‫ומסחר הנפתח לכוון מערב‪.‬‬

‫נושא‬

‫נתונים‬

‫גבולות‬ ‫מוטורית‬ ‫נגישות‬ ‫רגלית‬ ‫פיזית‬

‫תעשייה‬

‫שקיפות‬ ‫קוגניטיבית‬

‫ציבורי‬ ‫מסחרי‬

‫בציר ‪A‬‬ ‫גמישות‬ ‫בציר ‪1‬‬

‫מוגבל‬ ‫טוב‬ ‫גבול חד‬ ‫גבול דיפוזי‬

‫שימושים‬ ‫עירוב‬ ‫תנועה‬

‫חצוני‬ ‫(עיר)‬

‫פנימי‬ ‫(מתחם)‬

‫‪56‬‬

‫‪T-4‬‬

‫פרוייקט ארגמן‬ ‫שלב ‬

‫מחקר טיפולוגי‬

‫טיפוס ‬

‫‪T-4‬‬

‫מודל ‬

‫ש‪1-‬‬

‫ק‪.‬מ‪ .‬‬

‫‪1:1000‬‬

‫מבט ‬

‫‪NW‬‬

‫‪N‬‬ ‫תחום תעשייה‬

‫עורק תשתיות ראשי‬ ‫מרקם שוטטות ציבורי‬

‫‪55‬‬

‫גבול תשתית תקרה‬ ‫מרקם שוטטות ציבורי‬ ‫תחום תעשייה‬ ‫גבול תשתית תקרה‬ ‫מרקם שוטטות ציבורי‬

‫שלד קיים‬ ‫שלד חדש‬ ‫רחבה רב תכליתית‬ ‫יחידת מסחר‬ ‫יחידה ציבורית‬

‫עקרון תכנון מרכזי‬

‫שטחי תעשייה בצפון‬ ‫ובדרום האתר ובניהם‬ ‫רצועת שטחי ציבור ומסחר‪.‬‬

‫נושא‬

‫נתונים‬

‫גבולות‬ ‫מוטורית‬ ‫נגישות‬ ‫רגלית‬ ‫פיזית‬

‫תעשייה‬

‫שקיפות‬ ‫קוגניטיבית‬

‫ציבורי‬ ‫מסחרי‬

‫בציר ‪A‬‬ ‫גמישות‬ ‫בציר ‪1‬‬

‫מוגבל‬ ‫טוב‬ ‫גבול חד‬ ‫גבול דיפוזי‬

‫שימושים‬ ‫עירוב‬ ‫תנועה‬

‫חצוני‬ ‫(עיר)‬

‫פנימי‬ ‫(מתחם)‬

‫‪54‬‬

‫‪T-3‬‬

‫פרוייקט ארגמן‬ ‫שלב ‬

‫מחקר טיפולוגי‬

‫טיפוס ‬

‫‪T-3‬‬

‫מודל ‬

‫ש‪1-‬‬

‫ק‪.‬מ‪ .‬‬

‫‪1:1000‬‬

‫מבט ‬

‫‪NW‬‬

‫‪N‬‬ ‫תחום תעשייה‬

‫מרקם שוטטות ציבורי‬ ‫עורק תשתיות ראשי‬

‫‪53‬‬

‫יחידת מסחר‬

‫יחדה ציבורית‬

‫מרקם שוטטות ציבורי‬

‫יחידות תעשייה‬ ‫מרקם שוטטות ציבורי מקורה‬

‫רחבה רב תכליתית‬ ‫גבול תשתית תקרה‬ ‫ציר קרקעי רגלי‬ ‫שלד חדש‬ ‫שלד קיים‬ ‫גבול תשתית תקרה‬

‫עקרון תכנון מרכזי‬

‫שטח תעשייה על מחצית‬ ‫המזרחית של האתר‬ ‫ושטחי ציבור ומסחר על‬ ‫המחצית השנייה‪.‬‬

‫נושא‬

‫נתונים‬

‫גבולות‬ ‫מוטורית‬ ‫נגישות‬ ‫רגלית‬ ‫פיזית‬

‫תעשייה‬

‫שקיפות‬ ‫קוגניטיבית‬

‫ציבורי‬ ‫מסחרי‬

‫בציר ‪A‬‬ ‫גמישות‬ ‫בציר ‪1‬‬

‫מוגבל‬ ‫טוב‬ ‫גבול חד‬ ‫גבול דיפוזי‬

‫שימושים‬ ‫עירוב‬ ‫תנועה‬

‫חצוני‬ ‫(עיר)‬

‫פנימי‬ ‫(מתחם)‬

‫‪52‬‬

‫‪T-2‬‬

‫פרוייקט ארגמן‬ ‫שלב ‬

‫מחקר טיפולוגי‬

‫טיפוס ‬

‫‪T-2‬‬

‫מודל ‬

‫ש‪1-‬‬

‫ק‪.‬מ‪ .‬‬

‫‪1:1000‬‬

‫מבט ‬

‫‪NE‬‬

‫‪N‬‬ ‫יחידות נודדות‬ ‫עורק תשתיות ראשי‬

‫מרקם שוטטות ציבורי‬ ‫תחום תעשייה‬

‫‪51‬‬

‫תחום ציבורי‬ ‫גבול תשתית תקרה‬ ‫תחום ציבורי פתוח‬ ‫תנועה קרקעית קבועה‬ ‫תחום מסחרי‬ ‫גבול תשתית תקרה‬

‫שלד קיים‬ ‫שלד חדש‬

‫עקרון תכנון מרכזי‬

‫שטחי תעשייה‪ ,‬ציבור‬ ‫ומסחר מופרדים‬ ‫והומוגניים‪.‬‬

‫נושא‬

‫נתונים‬

‫גבולות‬ ‫מוטורית‬ ‫נגישות‬ ‫רגלית‬ ‫פיזית‬

‫תעשייה‬

‫שקיפות‬ ‫קוגניטיבית‬

‫ציבורי‬ ‫מסחרי‬

‫בציר ‪A‬‬ ‫גמישות‬ ‫בציר ‪1‬‬

‫מוגבל‬ ‫טוב‬ ‫גבול חד‬ ‫גבול דיפוזי‬

‫שימושים‬ ‫עירוב‬ ‫תנועה‬

‫חצוני‬ ‫(עיר)‬

‫פנימי‬ ‫(מתחם)‬

‫‪50‬‬

‫‪T-1‬‬

‫פרוייקט ארגמן‬ ‫שלב ‬

‫מחקר טיפולוגי‬

‫טיפוס ‬

‫‪T-1‬‬

‫מודל ‬

‫ש‪1-‬‬

‫ק‪.‬מ‪ .‬‬

‫‪1:1000‬‬

‫מבט ‬

‫‪NW‬‬

‫‪N‬‬ ‫תחום ציבורי‬ ‫תחום מסחרי‬ ‫תחום ציבורי פתוח‬ ‫כניסה לאתר‬ ‫עורק תשתיות ראשי‬ ‫תחום תעשיה‬

‫‪49‬‬

‫שלד‬

‫פאנליים סולאריים‬

‫‪N‬‬

‫‪48‬‬

‫אנרגיה‬ ‫(שמש)‬

‫פרוייקט ארגמן‬ ‫שלב ‬

‫המשגה (גבולות)‬

‫מודל ‬

‫ש‪1-‬‬

‫ק‪.‬מ‪ .‬‬

‫‪1:1000‬‬

‫מבט ‬

‫‪SW‬‬

‫מגמות אקולוגיות מתייחסות אל משאבי הטבע המתחדשים (שמש‪ ,‬רוח)‬ ‫כהזדמנויות להפקת אנרגיה‪ .‬הן מדגישות סוגיות של ִמחזור ביוב ומים‪ ,‬טיפול‬ ‫בפסולת ושמירה על איכות האוויר‪ .‬גגות מפעל ארגמן‪ ,‬שתוכננו להחדרת אור‬ ‫צפוני ולחסימת שמש דרומית ישירה‪ ,‬הופכים לחווה סולארית רחבת ממדים‪,‬‬ ‫הפרושה מעל כל האתר ומשתתפת בהספקת תצרוכת החשמל של הדיירים‪.‬‬

‫‪47‬‬

‫טורבינות רוח‬

‫מבנים‬

‫‪46‬‬

‫אנרגיה‬ ‫(רוח)‬

‫פרוייקט ארגמן‬ ‫שלב ‬

‫המשגה (גבולות)‬

‫מודל ‬

‫ב‪1-‬‬

‫ק‪.‬מ‪ .‬‬

‫‪1:1000‬‬

‫מבט ‬

‫‪NW‬‬

‫טורבינות רוח להפקת חשמל ממוקמות ברחבי הפרויקט‪ .‬למרות שהתנאים‬ ‫במישור החוף הישראלי אינם אופטימאליים לתפקודן‪ ,‬הן תומכות במערך‬ ‫האנרגטי של האתר ומהוות סימן אדריכלי בולט וזכיר הנראה למרחוק‪.‬‬

‫‪45‬‬

‫תעשייה‬

‫מרווחי טבע‬

‫‪44‬‬

‫טבע‬

‫פרוייקט ארגמן‬ ‫שלב ‬

‫המשגה (גבולות)‬

‫מודל ‬

‫ב‪1-‬‬

‫ק‪.‬מ‪ .‬‬

‫‪1:1000‬‬

‫מבט ‬

‫‪NE‬‬

‫ההתייחסות העכשווית אל הנוף היא כמרחב למניפולציות אסתטיות ותפקודיות‪.‬‬ ‫השקיה מלאכותית‪ ,‬בקרת טמפרטורה ולחות‪ ,‬דישון ותאורה ממוחשבת הם‬ ‫ביטויים של היפר‪ֿ ‬אקולוגיה המאפשרת מגוון של נופים ומרחבי פעולה‪.‬‬ ‫התפתחות הכלכלה הגלובלית והגמישות הנדרשת בשעות העבודה מחייבות פיתוח‬ ‫של חללים מבוקרים אשר ממתנים את ההבדלים בין יום ללילה ובין עונות‬ ‫השנה‪ .‬שהייה ממושכת בחללים אלו מעצימה את הצורך הפסיכולוגי של בני‬ ‫האדם במרחבי חוץ נגישים בכל שעות היממה‪ .‬פרויקט ארגמן מציע שיבוץ של‬ ‫הרצף הבנוי בחללים ריקים‪ ,‬מרווחי טבע‪ ,‬איים של שמים‪ ,‬אדניות של עצים‪,‬‬ ‫שטיחים של דשא‪ ,‬המאפשרים גישה מהירה‪ ,‬ספונטנית ונוחה לאור ואוויר‪,‬‬ ‫למנוחה ומפגש‪.‬‬

‫‪43‬‬

‫בריכה מקורה‬

‫בריכה פתוחה‬

‫מגרש כדורעף‬ ‫מגרש טניס‬ ‫מגרש כדור יד‬ ‫מגרש כדורסל‬ ‫מגרש כדוגל‬

‫‪42‬‬

‫משחק‬

‫פרוייקט ארגמן‬ ‫שלב ‬

‫המשגה (עירוב)‬

‫מודל ‬

‫ב‪1-‬‬

‫ק‪.‬מ‪ .‬‬

‫‪1:1000‬‬

‫מבט ‬

‫‪NE‬‬

‫הפנאי הוא הזמן שבו יחידים וקבוצות יכולים להיפתח לאפשרויות אינטראקציה‬ ‫שאינן מבוססות על אינטרסים והישרדות‪ ,‬הזמן שבו אנו יכולים לשחק‪ .‬המשחק‬ ‫הוא הפעילות המאחדת את התשוקה והאינטליגנציה ומאפשרת שוויון ואחווה בין‬ ‫בני אדם‪ .‬ברחבי האתר פזורים מתקני ספורט ממינים וסוגים שונים‪ :‬כדורגל‪,‬‬ ‫כדורסל‪ ,‬כדורעף‪ ,‬טניס‪ ,‬כדורת‪ ,‬מיני גולף‪ ,‬טניס שולחן‪ ,‬בריכות שחייה‪.‬‬ ‫הפעילות הספורטיבית והצפייה בה מתקיימות ברחבי הפרויקט באופן חופשי‪,‬‬ ‫כמעט אקראי‪ :‬בסמיכות למבני תעשייה‪ ,‬בין מוסדות תרבות‪ ,‬בחצר בית הספר‪.‬‬ ‫אלו מקומות של התרחשויות מתוכננות או ספונטניות‪ ,‬של זמן פנאי המקיים‬ ‫יחסי גומלין לא קבועים ולא צפויים עם זמן העבודה‪.‬‬

‫‪41‬‬

‫כביש עירוני מקורה‬

‫חניות היקפיות‬

‫כביש עירוני פתוח‬

‫רשת כבישים עירונית‬

‫‪40‬‬

‫תנועה‬

‫פרוייקט ארגמן‬ ‫שלב ‬

‫המשגה (נגישות)‬

‫מודל ‬

‫ש‪1-‬‬

‫ק‪.‬מ‪ .‬‬

‫‪1:1000‬‬

‫מבט ‬

‫‪NE‬‬

‫האתר נפתח לצירי תנועה חוצים ויוצר יחסי תלות עם סביבתו הקרובה‪.‬‬ ‫רשת הכבישים המשניים‪ ,‬העירוניים‪ ,‬חודרת את גבולות האתר ומספקת‬ ‫גישה זמינה ונוחה למשתמשים הקבועים והזמניים בו‪ .‬חניוני רכב עיליים‬ ‫ותת‪ֿ ‬קרקעיים ממוקמים בתוך המרקם הפנימי ומשמשים את הדיירים‪.‬‬

‫‪39‬‬

‫נפחים נודדים‬

‫הרחבת המבנה‬ ‫מיקום בניין המנהלה המקורי‬ ‫מבנה קיים‬

‫תחנת רכבת‬ ‫גבולות אתר‬

‫‪38‬‬

‫בניין‬

‫פרוייקט ארגמן‬ ‫שלב ‬

‫המשגה (גמישות)‬

‫מודל ‬

‫ק‪4-‬‬

‫ק‪.‬מ‪ .‬‬

‫‪1:2500‬‬

‫מבט ‬

‫‪NW‬‬

‫דיאגרמה‬

‫נקודת המוצא המבנית של הפרויקט היא המערכת הסטרוקטורלית של המפעל‬ ‫הקיים‪ :‬הסככה הבסיסית‪ ,‬הגנרית‪ ,‬מושתתת על מודול חזרתי של ‪ 12‎X 18‬מטר‪.‬‬ ‫בניין המנהלה ומבנים חריגים וייחודיים כגון המוסך וחדרי הקיטור הוסרו‪,‬‬ ‫ומודול הסככות שוכפל בהמשך לתבנית הקיימת על פני כל האתר‪ .‬הסככות‬ ‫הקיימות רוקנו מכל מרכיב שאינו סטרוקטורה או תשתית והחדשות שנוספו‬ ‫אליהן עוקבות אחר הצורה והממדים הקיימים‪ ,‬אך עשויות מפלדה‪.‬‬ ‫הנפחים החדשים המוחדרים לשלד שנוצר אינם עוצרים בגבולות האתר; הם‬ ‫נודדים במרחבי העיר בחיפוש אחר פונקציות והזדמנויות‪ ,‬מטשטשים את‬ ‫הגבולות הפיזיים והתפקודיים של המתחם המקורי‪.‬‬

‫‪37‬‬

‫סביבה עירונית‬

‫טבע עירוני‬

‫אתר ארגמן‬

‫תחנת רכבת‬

‫מסילת רכבת‬

‫כביש מהיר‬

‫‪36‬‬

‫בינוי‬

‫פרוייקט ארגמן‬ ‫שלב ‬

‫המשגה (גבולות‪/‬נגישות)‬

‫מודל ‬

‫ק‪3-‬‬

‫ק‪.‬מ‪ .‬‬

‫‪1:2500‬‬

‫מבט ‬

‫‪NW‬‬

‫דיאגרמה‬

‫ערך הקרקע בעיר הרציפה נקבע ביחס הפוך למרחק מהציר הראשי‪ ,‬וככל‬ ‫שהתחבורה‪ ,‬התובלה והייצור ידידותיים יותר ומזהמים פחות‪ ,‬כך גדל‬ ‫מגוון השימושים המצטופפים לאורכו של ציר זה‪ .‬האורבניזם המסורתי‪,‬‬ ‫הדוגל בהפרדת שימושים ובאוטונומיה עירונית‪ ,‬מוחלף בהדרגה‪ ,‬באמצעים‬ ‫ביורוקרטיים‪ ,‬באורבניזם של המשכיות‪ ,‬התמזגות וטשטוש גבולות‪ .‬בלחץ כוחות‬ ‫השוק ומגבלות המרחב‪ ,‬אתרי התעשייה מתמזגים עם סביבתם‪ .‬גבולות המתחמים‬ ‫מתפוררים‪ ,‬וההפרדות החדשות בין השימושים השונים מסומנות באמצעות‬ ‫אדריכלות ולא על ידי חומות‪.‬‬ ‫ממערב לארגמן‪ ,‬בשטח שבין האתר לתחנת הרכבת‪ ,‬משתרעת רצועת קרקע ‪ ,‬אזור‬ ‫רב‪ֿ ‬תכליתי המשתנה בהתאם לצרכים ולטכנולוגיות‪ .‬כאן ממוקמים החניונים‬ ‫הראשיים‪ ,‬מוקדי תחבורה (תחנה מרכזית)‪ ,‬מרכזי מידע ופונקציות ציבוריות‬ ‫נוספות אשר נודדות מתוככי האתר ומקבלות את פני הבאים‪.‬‬

‫‪35‬‬

‫שימושי קרקע‬

‫אתר ארגמן‬ ‫גבולות אתר‬

‫‪34‬‬

‫פרוגרמה‬

‫פרוייקט ארגמן‬ ‫שלב ‬

‫המשגה (עירוב)‬

‫מודל ‬

‫ק‪2-‬‬

‫ק‪.‬מ‪ .‬‬

‫‪1:2500‬‬

‫מבט ‬

‫‪SE‬‬

‫דיאגרמה‬

‫העירוב הפרוגרמתי מבוסס על עקרון חלוקת העבודה שעליו הצביע הסוציולוג‬ ‫אמיל דורקהייים כבר במאה ה‪ :19ֿ ‬המגוון כמנגנון ליצירת תלות הדדית‪,‬‬ ‫המקיימת את הסולידריות החברתית בעולם המודרני‪ .‬פרויקט ארגמן מעודד‬ ‫שימושים אפשריים רבים ככל שניתן‪ ,‬וקובע את השטח המינימלי לכל שימוש‬ ‫ושימוש‪ :‬תחום תעשייה (מפעלים‪ ,‬בתי מלאכה‪ ,‬מחסנים)‪ ,‬תחום ציבורי (מנהלה‪,‬‬ ‫פנאי‪ ,‬חינוך‪ ,‬דת)‪ ,‬תחום מסחר ותחום רווחה‪ .‬היחסים בין התחומים משתנים‬ ‫במשך הזמן בהתאם לתנאים החברתיים‪ֿ ‬כלכליים הספציפיים‪ ,‬אך נשמרת‬ ‫ההטרוגניות הבסיסית‪.‬‬

‫‪33‬‬

‫כביש מהיר‬

‫מסילת רכבת‬

‫תחנת רכבת‬

‫גריד חשמל‬

‫כביש עירוני ראשי‬ ‫רשת מים וביוב‬ ‫אתר ארגמן‬ ‫כביש עירוני משני‬ ‫רשת תאורה‬

‫‪32‬‬

‫תשתיות‬

‫פרוייקט ארגמן‬ ‫שלב ‬

‫המשגה (גבולות)‬

‫מודל ‬

‫ק‪1-‬‬

‫ק‪.‬מ‪ .‬‬

‫‪1:2500‬‬

‫מבט ‬

‫‪NE‬‬

‫דיאגרמה‬

‫הסביבה העירונית של פרויקט ארגמן הוא מישור החוף הישראלי כעיר רציפה‬ ‫אחת‪ .‬במציאות מדומיינת זו‪ ,‬רצועה אורבנית צפופה משתרעת מנהריה ועד‬ ‫אשקלון‪ ,‬מושתתת על כוחות שוק כלכליים ועל פוליטיקה ליברלית‪ ,‬המקדמת‬ ‫יעילות כלכלית וחופש עיסוק‪.‬‬ ‫בהקשר הזה‪ ,‬העיר יבנה מאבדת את גבולותיה‪ .‬היא מתמזגת עם הרצף העירוני‬ ‫השזור מסילות ברזל‪ ,‬כבישים המהירים וקווי התקשורת‪ .‬יבנה היא תחנה‪ ,‬מוקד‪.‬‬ ‫תחנת הרכבת יבנה מערב היא גנרית‪ ,‬אחת מני רבות‪ .‬בהיותה רחוקה עשר דקות‬ ‫נסיעה בלבד מתחנת רכבת השלום במרכז תל אביב‪ ,‬היא ביטוי למבנה הרשתי‬ ‫המאפיין את התחבורה בישראל של שנות האלפיים‪.‬‬

‫‪31‬‬

‫תודות‬ ‫פרויקט ארגמן הוא תוצאה של עבודת צוות שנמשכה כשנה וחצי‪ .‬השותפים בתהליך‬ ‫אמנם באים מתחומים שונים של ידע ועשייה‪ ,‬אבל הסקרנות וחדוות היצירה‪,‬‬ ‫ההכרחיים לעיסוק מסוג זה‪ ,‬משותפת לכולם‪.‬‬ ‫בראש ובראשונה אני רוצה להודות לאדריכלית ד"ר טלי חתוקה‪ ,‬ששכנעה אותי‬ ‫תוך הפעלת לחץ סביר להצטרף למחקר פרי יוזמתה‪ ,‬ועל הערותיה המחכימות‬ ‫במהלך העבודה‪.‬‬ ‫תודה מיוחדת למעצב יוראי שרון‪ ,‬תלמידי לשעבר ויד ימיני בפרויקט‪ ,‬שפגשתי‬ ‫במקרה במוזיאון תל אביב ולהפתעתי הסכים לקפוץ על העגלה‪ .‬לידידי האמן רועי‬ ‫קופר‪ ,‬שתמך ויעץ בכל שלבי הפרויקט הרבה מעבר לתחום מומחיותו‪ ,‬הצילום‪.‬‬ ‫למעצבת הילה לביא על היצירתיות‪ ,‬המסירות והסבלנות שגילתה במשך העבודה‬ ‫על התערוכה והקטלוג‪ .‬לעורכת הלשונית מורג סגל על ההקפדה והדיוק‪ .‬לאדריכל‬ ‫ערן טמיר טאוויל על האוצרות והאמון שנתן בפרויקט‪.‬‬ ‫תודה לאדריכל מיכאל יעקובסון על עזרתו בארגון יום העיון במעמד פתיחת‬ ‫התערוכה ולמשתתפים שנענו להזמנתי‪ :‬אדריכל פרופ‘ רם כרמי‪ ,‬מתכנן מפעל‬ ‫ארגמן‪ ,‬אדריכל פרופ‘ צבי אפרת‪ ,‬ומר‪ .‬רן וולף‪.‬‬ ‫במהלך המחקר הסתייעתי באנשים שפתחו בפני את עולם התעשייה ותרמו לי‬ ‫מחוכמתם ומניסיונם‪ :‬ישראל חתוקה‪ ,‬שבמובנים רבים הוא הלקוח של הפרויקט‪,‬‬ ‫שמעון קליר‪ ,‬עודד עופר‪ ,‬רפי קירשנבאום‪.‬‬ ‫תודה לעמוס בראלי מהמכון הטכנולוגי בחולון שאפשר לנו שימוש בסדנאות‬ ‫המכון לבניית המודלים ולצלם איתי סיסו על שהשאיל לנו את מצלמתו‪.‬‬ ‫אני מבקש להודות למועצת מפעל הפיס לתרבות ואמנות‪ ,‬לאוניברסיטת תל‬ ‫אביב ולעמותת אדריכלים מאוחדים בישראל על תמיכתם הנדיבה בפרויקט‪.‬‬

‫‪30‬‬

‫פועלי הייצור‪ .‬שיפור התנאים מוצע בשני ממדים‪ .‬בממד האורבני‪ ,‬סביבת המפעל‬ ‫נפתחת אל העיר‪ ,‬מתמזגת עמה והופכת לנגישה ומגוונת בשימושים ובמשתמשים‪.‬‬ ‫פועל התעשייה מצוי בתוך חיי היומיום של העיר ומהווה חלק מהמרקם האנושי‬ ‫שלה‪ .‬בממד המבני‪ ,‬נערך ניתוח מדוקדק יותר של צרכים והזדמנויות‪ ,‬ובהתאם לכך‬ ‫תוכננו מבנים חכמים‪ ,‬בקנה מידה אנושי‪ ,‬המגיבים למפגעים תרמיים ואקוסטיים‪,‬‬ ‫בעלי בהירות חללית ונגישות גבוהה‪.‬‬ ‫תל אביב‬ ‫נובמבר ‪2012‬‬

‫‪29‬‬

‫‪ .3‬עיבוד טקטוני‬ ‫הפרויקט חותר לפיתוח השלבים המושגיים והטיפולוגיים לכדי הצעה אדריכלית‬ ‫ממשית שתהווה מעין "מפעל לדוגמה"‪ .‬השלב הטקטוני מהווה את העיצוב‪ ,‬את‬ ‫הפירוש החללי של המושגים היסודיים במסגרת הטיפולוגיה הנבחרת‪.‬‬ ‫מתודולוגיה‬

‫ •פיתוח הטיפולוגיה הנבחרת באמצעות בניית דגמים כלליים ופרטניים בקני‬ ‫מידה שונים‪.‬‬ ‫ •צילום הדגמים בזוויות שונות הממחישות את האיכויות החלליות שנוצרו‪.‬‬ ‫ •ניתוח התצלומים על פי המושגים היסודיים וכתיבת הערות לתכנון‪.‬‬ ‫ •קיבוץ התצלומים לפי המושגים‪.‬‬ ‫ •עיבוד ושכלול המודלים בהתאם להערות‪.‬‬ ‫ •התוצרים של השלב הטקטוני הם ארבע סדרות של אירועים אדריכליים‪,‬‬ ‫המתארות את הפרויקט דרך המתווה הרעיוני שלו‪.‬‬

‫סיכום‬ ‫פרויקט ארגמן עוסק באדריכלות ותעשייה בכמה מישורים השלובים זה בזה‪:‬‬ ‫במישור החברתי‪ֿ ‬לאומי‪ ,‬יש בו קריאה להתפכחות מההערצה לתחום הטכנולוגיה‬ ‫הגבוהה ולמחשבה מחודשת על תפקידה החשוב של התעשייה המסורתית במדינת‬ ‫ישראל מבחינה כלכלית‪ ,‬חברתית וערכית‪.‬‬ ‫במישור האורבני‪ ,‬הפרויקט משרטט דרכים להתמודדות עם תהליך העיור המואץ‬ ‫שמתרחש בישראל ושבסופו צפוי רצף עירוני צפוף לאורך מישור החוף‪ .‬לתהליך‬ ‫זה יהיו סיכויים טובים יותר לייצר סביבות חיים איכותיות אם החזון העירוני‬ ‫שמתווה את התפתחותו יהיה מושתת על פרדיגמות המעוגנות בערכים חברתיים‪,‬‬ ‫סביבתיים ואסתטיים נוסף על אלו הכלכליים‪ .‬פרויקט ארגמן מציע את ביטול‬ ‫הגבולות הפיזיים והקוגניטיביים בין עיר למפעל‪ ,‬את העירוב התפקודי והחברתי‪,‬‬ ‫את הגמישות הרב‪ֿ ‬ממדית ואת השקיפות החומרית והסימבולית כאסטרטגיות‬ ‫להתחדשות ולפיתוח אזורי תעשייה בישראל‪.‬‬ ‫במישור הארכיטקטוני‪ ,‬הפרויקט מציע שיטה לעדכון תשתיות הנדסיות ומבניות‬ ‫קיימות לפי צרכים חברתיים וכלכליים משתנים‪ .‬בבסיס ההצעה הוספת ממדי‬ ‫חופש דינמיים לסדרים מרחביים והנדסיים קיימים‪ ,‬תוך כדי שמירה על האיכויות‬ ‫הגלומות בהם; בנייה מתוך הקיים ולא במקומו‪.‬‬ ‫במישור החברתי‪ֿ ‬תעשייתי‪ ,‬הפרויקט מתמודד עם סוגיית תנאי עבודתם של‬

‫‪28‬‬

‫צורה קבועה‪ ,‬הוא מתוכנן כמצע לשינויים כמותיים ואיכותיים‪ .‬זהו מערך חשוף‬ ‫של גיבוב ותוספות ‪.‬‬ ‫הפרויקט נוקט איפוק בשמירתו על צללית הגג המקורי של המפעל‪ ,‬סימן ההיכר‬ ‫של מבנה התעשייה הישראלי‪ .‬הבחירה בקונבנציה היא מודעת‪ .‬מטרתה להימנע‬ ‫מהראוותנות המאפיינת את האדריכלות העכשווית‪ .‬האיפוק מתאים לתעשייה‪ ,‬מחזק‬ ‫את זהותה האדריכלית ואת חשיבותה החברתית ומבדיל אותה ממבני תעסוקה‪,‬‬ ‫מסחר ופנאי המתמקדים בהחצנה ובשיווק‪.‬‬

‫‪ .2‬מחקר טיפולוגי‬ ‫המחקר הטיפולוגי בארכיטקטורה מאפשר תיאור של היחסים בין אובייקטים‬ ‫לבין המערכת המכילה אותם וניתוח של האופן שבו יחסים אלו מבטאים תהליכים‬ ‫קולקטיביים חברתיים והיסטוריים‪ .‬האירוע האדריכלי מוצג לא כמצב פיזי‬ ‫נתון‪ ,‬אלא כחלק מתופעה תרבותית מורכבת במרחב ובזמן‪ .‬מחקר זה מאפשר‬ ‫יצירת מערכים מרחביים באופן בלתי תלוי בשימושים הספציפיים המאוכלסים‬ ‫בהם‪ ,‬וכך מסייע להשתחרר מקונבנציות אדריכליות ומקיבעון מחשבתי‪ .‬לצורך‬ ‫מציאת הטיפולוגיה המשרתת את הפרוגרמה העתידית של פרויקט ארגמן באופן‬ ‫הטוב ביותר‪ ,‬נבדקו על גבי דגם של האתר ‪ 13‬טיפולוגיות אדריכליות‪ ,‬העשויות‬ ‫להוות חלופה לזו הקיימת‪ .‬כל אחת מהטיפולוגיות מייצגת מערך שונה של יחסים‬ ‫בין העיר‪ ,‬האתר והמבנים באתר‪ .‬המרכיב המבני של הטיפולוגיה בפרויקט הוא‬ ‫הנפחים‪ ,‬וההקשר הגיאומטרי שלה הוא השלד (ראה "גמישות")‪.‬‬ ‫מתודולוגיה של המחקר‬

‫ •בניית דגם של שלד הפרויקט‪.‬‬ ‫ •קביעת הטיפולוגיות לניתוח באמצעות שילוב של תקדימים היסטוריים‬ ‫ומניפולציות גיאומטריות דו‪ֿ ‬ממדיות (דיאגרמות)‪ .‬הטיפולוגיות עוקבות אחרי‬ ‫הנתונים הכמותיים של המפעל הקיים‪ ,‬והשטח המיועד לתעשייה נותר כ‪50ֿ ‬‬ ‫אלף מטרים רבועים‪.‬‬ ‫ •בנייה תלת‪ֿ ‬ממדית של כל טיפולוגיה בתוך מודל השלד ועדכון הדיאגרמה‬ ‫בהתאם‪.‬‬ ‫ •צילום התוצאה וניתוחה באמצעות מטריצה על פי המושגים היסודיים שנבחרו‬ ‫בשלב המושגי‪.‬‬ ‫ •בחירה של הטיפולוגיה המתאימה ביותר‪ .‬לאור הנתונים שהתקבלו מהמטריצות‪,‬‬ ‫הטיפולוגיה שנבחרה כמתאימה להמשך העבודה היא ‪.T-11‬‬

‫‪27‬‬

‫הפרויקט הופך את היוצרות‪ .‬כלפי חוץ‪ ,‬אזורי התווך הציבוריים מאפשרים‬ ‫פתיחת חלונות נדיבים במעטפות הנפחים לחדירת אור ואוויר ולקשר עם הסביבה‪.‬‬ ‫כלפי פנים‪ ,‬אפשרויות טכנולוגיות של פיקוח אלקטרוני מאפשרות סידורים‬ ‫מרחביים החורגים מחלל פתוח וגלריות צפייה‪ .‬חללים קטנים ומדויקים מאפשרים‬ ‫תנאים ייחודיים לכל מלאכה או משימה‪ .‬תנאי האקוסטיקה‪ ,‬האור והאוורור אינם‬ ‫שווים בכל חלל התעשייה אלא נקבעים על פי הצרכים המדויקים של הפעילות‪.‬‬ ‫מבחינה חברתית‪ ,‬העבודה בחללים בקנה מידה קטן ממתנת את תחושת האנונימיות‬ ‫האופיינית למפעלים גדולים‪.‬‬ ‫שקיפות פנומנולוגית ‪ -‬שקיפות זו באה לידי ביטוי במרווח החללי בין גופים‪,‬‬ ‫ביכולת לתפוש בו‪ֿ ‬זמנית חללים שונים‪ ,‬בהתלכדות של שכבות מבניות וחלליות‬ ‫באמצעות התנועה של העין‪ .‬שקיפות זו הושפעה רבות מזרם הקוביזם באמנות‬ ‫ומתיאוריות פילוסופיות של אמצע המאה ה‪( 20ֿ ‬הזרם הפנומנולוגי)‪.‬‬ ‫החלוקה החדה והברורה לאזורים תפקודיים שונים במפעל הקיים‪ ,‬יחד עם‬ ‫חלוקות המשנה לאגפי ייצור שונים‪ ,‬חללי פיקוח וניהול‪ ,‬מעברים ממודרים וצירי‬ ‫תנועה ייעודיים‪ ,‬יצרו יחידות תפקודיות הומוגניות‪ .‬פועל במפעל עלול היה לבלות‬ ‫את כל שעות עבודתו בכל יום‪ ,‬שבוע וחודש בסביבה מצומצמת אחת‪ .‬בטיפולוגיה‬ ‫המוצעת בפרויקט ארגמן‪ ,‬יחידות התעשייה נפתחות אל החללים הציבוריים ואחת‬ ‫אל השנייה‪ ,‬מגלות את שכבות האתר ויוצרות מארג חללי בעל מורכבות אסתטית‬ ‫ופונקציונלית‪.‬‬ ‫שקיפות קוגניטיבית ‪ -‬שקיפות זו מתבטאת בבהירות שבה מתגלה תופעה פיזית‪.‬‬ ‫ההנחה העומדת בבסיס מובן זה ‪ -‬שיש אחדות בין צורה לתוכן‪ ,‬בין אובייקט‬ ‫למשמעות ‪ -‬היא חלק מהתפישה האסתטית של המודרניזם בארכיטקטורה ובאמנויות‬ ‫הפלסטיות‪ .‬לפי גישה זו‪ ,‬אובייקט אדריכלי שקוף יותר ככל שמצטמצמות‬ ‫האפשרויות לפרשנויות שמחוץ לממד החושי‪.‬‬ ‫מפעל ארגמן הקיים הוא בניין מודרניסטי מובהק‪ ,‬בעל חזות ישירה וברורה‪,‬‬ ‫המבטל את האפשרות לפרשנויות שונות ולרב‪ֿ ‬משמעות‪ .‬הבניין מעוצב להפגין‬ ‫יציבות ועוצמה באמצעות שני גורמים‪ :‬הצורה ‪ -‬אופקיות‪ ,‬מסיביות‪ ,‬הדגשת‬ ‫הקונסטרוקציה; החומר ‪ -‬בטון חשוף ולבנים מבטון כחומר עמיד‪ ,‬יציב‪ ,‬חזק‪,‬‬ ‫מקומי‪.‬‬ ‫פרויקט ארגמן ממשיך את ההיגיון של הארכיטקטורה המקורית ומוסיף שכבות‬ ‫מבניות ופרוגרמתיות מבלי לפגוע בבהירות ובקריאות הכללית (בשקיפות)‪.‬‬ ‫הארכיטקטורה של פרויקט ארגמן נטולת פאתוס ואיננה משנה את משמעותו הסמלית‪.‬‬ ‫זו ארכיטקטורה של אינטרסים וכלכלה‪ ,‬של פעילות ושל יעילות‪ .‬לפרויקט אין‬

‫‪26‬‬

‫ומרחפים מעל מרקם הנפחים‪ .‬צירים אלו קבועים ומטרתם לאפשר לקהל‬ ‫המשתמשים להגיע במהירות וביעילות ממסופי התחבורה והחניונים ההיקפיים‬ ‫אל יעדם‪ .‬הצירים נמתחים במרווחים משתנים ממערב למזרח‪ ,‬חוצים את האתר‬ ‫כולו‪ ,‬ומהווים דרכי מילוט ונקודות ציון להתמצאות‪ .‬המעברים שקופים ופתוחים‬ ‫ומאפשרים צפייה בפעילויות השונות המתרחשות במפלס הקרקע במהלך התנועה‪.‬‬ ‫תנועה משוטטת ‪ -‬מפלס הקרקע של האתר מהווה כולו מרחב שיטוט חופשי‬ ‫וציבורי‪ ,‬המכיל נפחים של תעשייה‪ ,‬פנאי‪ ,‬מוסדות ציבור ורווחה ועוד‪ .‬מרחב זה‬ ‫איננו קבוע מרחבית ופרוגרמתית‪ .‬הוא דינמי ונתון למניפולציות הנענות לכוחות‬ ‫השוק ולרגולציה משתנה‪ .‬בתוך מרקם זה נוצרות שדרות‪ ,‬רחבות‪ ,‬סמטאות‪ ,‬כיכרות‪,‬‬ ‫דרכים ללא מוצא‪ .‬מרקם השוטטות הוא מקום המפגש‪ ,‬המנוחה והאינטראקציה‬ ‫הספונטנית של משתמשי המתחם‪ .‬הוא מזמין את המפתיע‪ ,‬את המקרי ואת האבסורדי‪.‬‬ ‫בתוכו מתמקמים בתי הקפה‪ ,‬מסעדות הפועלים‪ ,‬השירותים הציבוריים‪ ,‬משרדי‬ ‫ההנהלה של המפעלים‪ ,‬הדואר‪ ,‬מתקני המשחק לילדים‪ ,‬אולמי מופעים וסופרמרקט‪.‬‬ ‫הוא מקשר בין מתקני ספורט‪ ,‬אולמות קולנוע‪ ,‬בית ספר וגני ירק‪ .‬מרקם התנועה‬ ‫החופשית מתחבר אל הצירים הקבועים העיליים במדרגות ובמעליות הממוקמות‬ ‫בנקודות אסטרטגיות באתר‪ .‬השילוב בין המערכים‪ ,‬הקבוע והמשוטט‪ ,‬יוצר מרחב‬ ‫אפשרויות אינסופי של מסלולי הליכה‪ .‬באמצעותם העיר חודרת לאתר והתלות‬ ‫הנוצרת ביניהם מבטלת את האוטונומיה של המתחם‪.‬‬

‫›› ‬

‫שקיפות‬

‫למושג שקיפות שלוש משמעויות באדריכלות‪:‬‬ ‫שקיפות פיזית — שקיפות זו מתבטאת בחדירות לאור המאפשרת ראייה דרך מבנה‪.‬‬ ‫השקיפות הפיזית התפתחה במאה ה‪ 20ֿ ‬בעקבות המצאת השלד הקונסטרוקטיבי‬ ‫המשחרר את המעטפת ואת הקירות הפנימיים מעומסים ובעקבות פיתוח טכנולוגי‬ ‫של חומר הזכוכית המאפשר זיגוג משטחים גדולים‪.‬‬ ‫כלפי חוץ‪ ,‬מפעלים כיום הם לרוב מעטפות אטומות‪ ,‬העומדות באתרים סגורים‬ ‫לקהל וכולאות חללי פנים רחבי ידיים‪ .‬תכונה זו מבודדת את העובדים מן החוץ‬ ‫ויוצרת בועות של תנאים מבוקרים‪ .‬מציאות זו של נתק בין זמן היומיום לבין שעות‬ ‫העבודה היא בעלת פוטנציאל פסיכולוגי של שחיקה וניכור עבור העובדים‪ .‬כלפי‬ ‫פנים‪ ,‬הפיקוח במפעלים נעשה באמצעות השקיפות הפיזית‪ ,‬והשליטה החזותית‬ ‫במרחב היא הערובה לעבודה יעילה של הפועל‪.‬‬

‫‪25‬‬

‫קוהרנטי ובר‪ֿ ‬קיימא‪.‬‬ ‫לגמישות המוצעת בפרויקט ארגמן ישנם גם היבטים פוליטיים‪ .‬לשיטה‬ ‫הכלכלית הקפיטליסטית נטייה מובהקת להפוך את כל הממדים של חיי היומיום‬ ‫למוצרי צריכה‪ .‬השליטה במרחב הממשי מושגת על ידי מערכות תחיקתיות שבתיווכן‬ ‫הוא נתפש‪ .‬חללי עבודה‪ ,‬מגורים‪ ,‬פנאי וציבור מפורקים לגורמיהם התפקודיים‪,‬‬ ‫והופכים לאובייקטים בעלי ערך חליפין ברור‪ .‬הפרויקט מציע התנגדות למגמה‬ ‫זו על ידי אפשור של משחק חופשי בשימושים של המרחבים השונים ‪ -‬אסטרטגיה‬ ‫של נישול בניינים מייעודם המוכתב וצירופם למרחב רב‪ֿ ‬תכליתי‪ ,‬נזיל‪ ,‬חופשי‪.‬‬ ‫באמצעות ניכוס המרחב והקניה של ערך שימושי שאינו קצוב בזמן‪ ,‬השליטה‬ ‫הפונקציונלית בו מתרופפת‪ .‬הגמישות המוצעת מערערת את מושג הרכוש הפרטי‬ ‫ואיננה מהווה תכונה של הבניין אלא של המרחב‪ .‬זו גמישות המתהווה כתוצאה‬ ‫של השימוש‪.‬‬

‫›› ‬

‫נגישות‬

‫מושג הנגישות בפרויקט ארגמן נוגע לאפיון מערכות התנועה הממונעת והרגלית‬ ‫באתר‪.‬‬ ‫תנועה ממונעת ‪ -‬מחלף כביש החוף ותחנת הרכבת יבנה מערב הם הממשק של האתר‬ ‫לתחבורה ממונעת ולמסילת הרכבת‪ ,‬הקשר לנמלי הים ואוויר ולשאר אזורי הארץ‪.‬‬ ‫ממערב לארגמן‪ ,‬בשטח שבין האתר לתחנת הרכבת‪ ,‬משתרעת רצועת קרקע שתפקידה‬ ‫לתווך בין פונקציות האתר לבין קווי התחבורה הראשיים‪ .‬זהו אזור רב‪ֿ ‬תכליתי‬ ‫המשתנה בהתאם לצרכים ולטכנולוגיות‪ .‬כאן ממוקמים החניונים הראשיים‪ ,‬מוקדי‬ ‫תחבורה (תחנה מרכזית)‪ ,‬מרכזי מידע ופונקציות ציבוריות נוספות אשר נודדות‬ ‫מתוככי האתר ומקבלות את פני הבאים‪ .‬רשת הכבישים המשניים‪ ,‬העירוניים‪,‬‬ ‫חודרת את גבולות האתר ומספקת גישה זמינה ונוחה למשתמשים הקבועים והזמניים‬ ‫בו‪ .‬חניוני רכב עיליים ותת‪ֿ ‬קרקעיים ממוקמים בתוך המרקם הפנימי ומשמשים‬ ‫את הדיירים‪.‬‬ ‫תנועה רגלית ‪ -‬מערכת התנועה הרגלית בפרויקט עודפת במתכוון‪ ,‬כדי לעודד מגוון‬ ‫של אפשרויות בחירה למשתמש‪ .‬בפרויקט שני סוגי מערכי תנועה רגלית המקושרים‬ ‫ביניהם בנקודות אסטרטגיות במתחם‪ :‬מערך תנועה תכליתית קבוע ומערך תנועה‬ ‫משוטטת דינמי‪.‬‬ ‫תנועה תכליתית ‪ -‬האתר מרושת בצירי תנועה עיליים הנתמכים על ידי השלד‬

‫‪24‬‬

‫המבניות של פרויקט ארגמן מורכבת משתי מערכות עיקריות‪ :‬שלד ונפחים‪.‬‬ ‫שלד ‪ -‬השלד איננו מכתיב צורה או קומפוזיציה; הוא רשת תלת‪ֿ ‬ממדית של מחברים‬ ‫לא היררכיים‪ ,‬המושלכים על מרחב פיזי נתון‪ .‬השלד משתית סדר טופולוגי ומאפשר‬ ‫דרגות של חופש ושליטה בתהליך כינון המרחב‪ .‬הוא מדגיש את היחסים במקום את‬ ‫האובייקט‪ .‬השלד איננו יוצר מרחב אלא משתלט עליו‪.‬‬ ‫סככת הייצור הטיפוסית של מפעל ארגמן‪ ,‬מופשטת ומרוקנת‪ ,‬משוכפלת על פני‬ ‫כל האתר (כ‪ 90,000ֿ ‬מ"ר) ‪ -‬היא השלד‪ .‬התשתית המבנית של המערכת החדשה‪.‬‬ ‫השלד תומך בטיפולוגיה החדשה מבנית ומערכתית‪ ,‬קובע את המודול היסודי‪,‬‬ ‫מסדיר את מערכת התנועה‪ ,‬נושא את רשת קווי האנרגיה והתקשורת‪ .‬המערכת‬ ‫החדשה צומחת ממנו‪ ,‬בתוכו‪ ,‬מעליו ומסביבו‪.‬‬ ‫המודול היסודי של המבנה הקיים מוקטן‪ ,‬לא כדי להיעלם‪ ,‬אלא כדי לאפשר‬ ‫יצירה של שונויות ממרכיבים סטנדרטיים‪ .‬מערכות המידע והאנרגיה מרושתות‬ ‫ברצפה ובתקרה ומייצרות מרחב ביניים אופקי‪ ,‬המשכי ושוויוני של אפשרויות‬ ‫למערכי חללים בארגונים שונים ומגוונים‪.‬‬ ‫נפחים ‪ -‬בתוך השלד שזורים נפחים פונקציונליים ניידים‪ ,‬מודולריים‪ ,‬סדורים‬ ‫במערכים מגוונים על פי הצרכים של כל דייר ודייר בפרויקט‪ .‬ארכיטקטורה זו של‬ ‫החדרת נפחים אל תוך הסככות מגדירה מחדש את תפקיד החלל של האתר‪ .‬לא עוד‬ ‫החלל הספציפי‪ ,‬המתוכנן עבור מחלקה זו או אחרת במפעל ומספק תנאים מיטביים‬ ‫לתפעולה‪ ,‬אלא חלל אוניברסלי‪ ,‬אנונימי‪ .‬מבנה ללא תפקיד מוגדר‪ ,‬ללא היררכיה‬ ‫ּ‬ ‫וללא קביעות בזמן‪ ,‬המקבל את משמעותו על פי הנפח שמתמקם בו‪.‬‬ ‫המפעל מופשט מהתכונות הסמליות שלו כאובייקט והופך למערכת העוסקת‬ ‫ביחסים בין הנפחים המוצבים בתוכו‪ .‬הנפחים המוחדרים אל השלד התלת‪ֿ ‬ממדי‬ ‫הם העיצוב העירוני‪ ,‬הארכיטקטורה ועיצוב הפנים‪ .‬באמצעות ההעמדה ועיצוב‬ ‫המעטפת שלהם הם מגדירים את זרימת החלל ואופיו‪ .‬מרחפים על פני הרצפה‬ ‫ומנותקים מהתקרה‪ ,‬כל אחד הוא מעטפת אוטונומית ניידת‪ .‬להבדיל מהשלד‪ ,‬קבוע‬ ‫במרחב ובזמן‪ ,‬הנפחים דינמיים ותזזיתיים‪ ,‬וחשופים למניפולציות שונות כגון‬ ‫הזזה‪ ,‬ארגון מחדש‪ ,‬פירוק והרכבה‪ ,‬שיפוץ‪ ,‬חידוש‪ ,‬שחזור‪ ,‬רענון‪ ,‬עיצוב מחדש‪,‬‬ ‫בנייה מחדש‪ ,‬החלפה‪ ,‬שימור‪ .‬שיטת הנפחים המודולריים מאפשרת איחוד וחלוקה‬ ‫של יחידות בהתאם לצרכים ולנסיבות‪ ,‬וכך מאפשרת את השרידות הכלכלית של‬ ‫המתחם‪ .‬הנפחים אינם עוצרים בגבולות האתר; הם נודדים במרחבי העיר בחיפוש‬ ‫אחר פונקציות והזדמנויות‪ ,‬מטשטשים את הגבולות הפיזיים והתפקודיים של‬ ‫המתחם המקורי‪ .‬הארכיטקטורה של פרויקט ארגמן איננה צורה אלא מכשיר‪,‬‬ ‫מנגנון המאפשר את השינויים וקובע את הכללים‪ ,‬כדי שאלה יוכלו להתקיים באופן‬

‫‪23‬‬

‫‪ .3‬טכנולוגיה‪ .‬פיתוח מרכיבים דינמיים במבנה‪ :‬קירות‪ ,‬גגות‪ ,‬רצפות וכן הלאה‪.‬‬ ‫קונסטרוקציות קלות ופריקות הניתנות לשינוע בקלות‪ ,‬אמצעי בקרה ושליטה על‬ ‫תנאי האקלים בחלל ‪ -‬אור וטמפרטורה ‪ -‬כדי לאפשר שימושים מגוונים לחללים‬ ‫בכל זמן‪.‬‬ ‫אסטרטגיות אלו ליצירת גמישות ארכיטקטונית הן פוזיטיביות בעיקרן‪ :‬הן‬ ‫מיועדות לתת מענה לתהליכי גדילה והתרחבות‪ .‬הן מניחות כי העולם נמצא‬ ‫בתהליך חד‪ֿ ‬כיווני של ריבוי אוכלוסין ותיעוש‪ ,‬וכי על שדה הארכיטקטורה להכיל‬ ‫את ההתפתחויות הללו באופן רציונלי‪.‬‬ ‫במאה ה‪ ,21ֿ ‬המרחב האורבני איננו מתנהג באופן סדור וניתן לחיזוי‪ .‬תהליכים‬ ‫חברתיים מנוגדים (כגון מסורת וקדמה‪ ,‬דת וחילון)‪ ,‬משברים כלכליים ופוליטיים‪,‬‬ ‫תהליכים דמוגרפיים בקני מידה שונים ואופנות המתחלפות בתדירות גבוהה‬ ‫מקיימים מרחב עירוני תזזיתי ובלתי צפוי‪ .‬במציאות זו‪ ,‬המבנים המודרניים של‬ ‫מפעלי תעשייה כגון ארגמן מאבדים רלוונטיות‪ .‬הם מתוכננים להתרחב‪ ,‬לשגשג‪.‬‬ ‫בפרוגרמות שלהם אין מענה לצמצום‪ ,‬חלוקה וביזור‪ .‬כאשר מתרחשים תהליכים‬ ‫של מיתון כלכלי‪ ,‬הגירה שלילית או שינויים בהרגלי הצריכה‪ ,‬אזורי תעשייה‬ ‫שלמים גוססים‪ ,‬מתנוונים‪ ,‬ננטשים ו‪/‬או נהרסים לטובת חלופות הנדרשות‬ ‫לכאורה‪ :‬מתחמי מסחר (קניונים וחנויות ענק)‪ ,‬מרחבי פנאי (פארקים‪ ,‬לונה‬ ‫פארקים) ומרכזי תעסוקה (מגדלי משרדים)‪ .‬לתהליך זה של החלפת אזורי תעשייה‬ ‫בסביבות הומוגניות מסוג אחר יש השלכות מרחיקות לכת על החברה בכלל ועל‬ ‫המרחב העירוני בפרט‪ .‬בקנה המידה הלאומי‪ ,‬המדינה מוותרת מרצון על האמצעים‬ ‫המאפשרים לה להיות שחקן בשדה הייצור העולמי ועל אפשרויות תעסוקה לשכבות‬ ‫רחבות באוכלוסייה אשר אינן מתאימות לתחומי הטכנולוגיה הגבוהה ומקצועות‬ ‫חופשיים‪ .‬בהיבט האורבני‪ ,‬חללי הייצור מאבדים את מקומם כמרכיב חשוב במרקם‬ ‫הבנוי‪ ,‬והעיר הופכת למרחב של שינה וצריכה בלבד‪.‬‬ ‫פרויקט ארגמן איננו מערער על הרלוונטיות של השיטה המודרנית כניסיון‬ ‫להתמודד עם אתגרי החברה ואיננו מצטרף לנבואות על עולם "פוסט‪ֿ ‬תעשייתי" או‬ ‫"פוסט‪ֿ ‬פונקציונלי"‪ ,‬שבו המידע הוא הדת החדשה‪ .‬הפרויקט שואף לייצר מערכת‬ ‫ארכיטקטונית הנותנת מענה לצורך בגמישות מסוג חדש‪ ,‬גמישות רב‪ֿ ‬כיוונית‪,‬‬ ‫לגדילה ולצמצום‪ ,‬לדחיסה ולפיזור‪ ,‬לריבוי ולאיחוד‪ .‬גמישות זו באה לידי ביטוי‬ ‫בהוספת דרגות חופש בממדים פיזיים‪ ,‬כלכליים וחברתיים למערכת המבנית‬ ‫הקיימת‪ .‬באמצעות פירוק המבנה לתת‪ֿ ‬מערכות בעלות אוטונומיה חלקית‪ ,‬וקביעת‬ ‫הפרמטרים להשתנות לכל אחת מהן‪ ,‬מתהווה תווך בין האובייקט הארכיטקטוני‬ ‫לבין התנאים הסביבתיים הספציפיים שבהם הוא פועל‪.‬‬

‫‪22‬‬

‫מקום ‪ -‬רשת התנועה שזורה מרחבי שהייה שונים‪ ,‬מרווחים ריקים של טבע‬ ‫מלאכותי (ראה "טבע")‪ .‬אלו הם חללים גמישים‪ ,‬רב‪ֿ ‬תכליתיים‪ ,‬הנוצרים בהתאם‬ ‫להזדמנויות הפיזיות המתגלות תוך כדי ההשתנות המתמדת של המרקם הבנוי‪.‬‬ ‫המקומות הללו מתפקדים בהתאם להרכב הספציפי של השימושים והתנאים הפיזיים‬ ‫של כל אחד ואחד מהם בזמן נתון‪ ,‬ומהווים מוקדי משיכה לדיירי האתר ולמבקרים בו‪.‬‬ ‫משחק ‪ -‬הפנאי הוא הזמן שבו יחידים וקבוצות יכולים להיפתח לאפשרויות‬ ‫אינטראקציה שאינן מבוססות על אינטרסים והישרדות‪ ,‬הזמן שבו אנו יכולים‬ ‫לשחק‪ .‬המשחק הוא הפעילות המאחדת את התשוקה והאינטליגנציה ומאפשרת‬ ‫שוויון ואחווה בין בני אדם‪ .‬ברחבי האתר פזורים מתקני ספורט ממינים וסוגים‬ ‫שונים‪ :‬כדורגל‪ ,‬כדורסל‪ ,‬כדורעף‪ ,‬טניס‪ ,‬כדורת‪ ,‬מיני גולף‪ ,‬טניס שולחן‪ ,‬בריכות‬ ‫שחייה‪ .‬הפעילות הספורטיבית והצפייה בה מתקיימות ברחבי הפרויקט באופן‬ ‫חופשי‪ ,‬כמעט אקראי‪ :‬בסמיכות למבני תעשייה‪ ,‬בין מוסדות תרבות‪ ,‬בחצר בית‬ ‫הספר‪ .‬אלו מקומות של התרחשויות מתוכננות או ספונטניות‪ ,‬של זמן פנאי המקיים‬ ‫יחסי גומלין לא קבועים ולא צפויים עם זמן העבודה‪.‬‬

‫›› ‬

‫גמישות‬

‫ההנחה העומדת בבסיס המושג גמישות בארכיטקטורה היא שהמורכבות של החיים‬ ‫המודרניים היא כה גדולה ודינמית‪ ,‬שכל ניסיון לתכנן בניין המאכלס אותם באופן‬ ‫סופי וקבוע נדון לכישלון‪ .‬בתקופת המודרניזם המוקדם בארכיטקטורה ניתנה‬ ‫לגמישות חשיבות גדולה‪ ,‬ורבים ההוגים והמעצבים אשר דנו בה‪ .‬ולטר גרופיוס‬ ‫כתב בשנת ‪" :1954‬על האדריכל לתכנן בניינים לא כמונומנטים‪ ,‬אלא כמכלים‬ ‫המשרתים את זרימת החיים‪ .‬התכנון חייב להיות גמיש דיו כדי ליצור רקע מתאים‬ ‫לספיגת המאפיינים הדינמיים של החיים המודרניים"‪.‬‬ ‫הארכיטקטורה של התעשייה‪ ,‬מרכיב משמעותי של הזמנים המודרניים‪ ,‬אימצה את‬ ‫מושג הגמישות בחום‪ ,‬ונתנה לו ביטוי מובהק בשלוש אסטרטגיות עיקריות‪:‬‬ ‫‪ .1‬עודף‪ .‬יצירת עודף חללי המיועד לגדילה ושכפולים עתידיים של הפונקציות‬ ‫של המפעל‪.‬‬ ‫‪ .2‬גיאומטריה‪ .‬תכנון מודולרי של המרחב הכולל של האתר וקביעת כיווני‬ ‫ההתפשטות של המבנה בהתאם לסדר גיאומטרי‪.‬‬

‫‪21‬‬

‫אינם אופטימאליים לתפקודן‪ ,‬הן תומכות במערך האנרגטי של האתר ומהוות סימן‬ ‫אדריכלי בולט וזכיר הנראה למרחוק‪.‬‬

‫›› ‬

‫עירוב‬

‫החברה בישראל עומדת בפני משברים כלכליים מחזוריים‪ ,‬המאפיינים את‬ ‫הקפיטליזם של המאה ה‪ .21ֿ ‬משברים אלו משחררים כוחות מגוונים‪ ,‬המשפיעים על‬ ‫מרחב העיר באופנים דרמטיים ובלתי צפויים‪ .‬פרויקט ארגמן שואף לייצר מערכת‬ ‫מרחבית המאפשרת לכוחות אלו לזרום דרכה‪ ,‬לשנות אותה פיזית ופונקציונלית‪,‬‬ ‫מבלי לפורר אותה‪ .‬האסטרטגיה שננקטה בפרויקט על מנת לשמור על חיוניותו‬ ‫של האתר גם בזמנים של שפל כלכלי ומיתון תעשייתי היא עירוב של שימושים‬ ‫ושל משתמשים‪.‬‬ ‫כלכלית‪ ,‬הפרוגרמה ההטרוגנית המוצעת מקנה למרחב גמישות תפקודית‬ ‫בתנאים משתנים‪ .‬חברתית‪ ,‬ככל שהאתר יכיל פונקציות מגוונות יותר‪ ,‬הוא עשוי‬ ‫לאכלס קהלים שונים מבחינת גיל‪ ,‬מגדר‪ ,‬מוצא ומעמד חברתי‪ֿ ‬כלכלי‪ .‬כך עשויים‬ ‫להתקיים יחסי גומלין חברתיים מרובדים‪ ,‬המעודדים ניעּות חברתית וסובלנות‬ ‫אתנית ודתית‪ .‬הפרויקט מציע ארבע שדות עיקריים שבאמצעותם העירוב מתקיים‪:‬‬ ‫פרוגרמה‪ ,‬תנועה‪ ,‬מקום ומשחק‪.‬‬ ‫פרוגרמה ‪ -‬העירוב הפרוגרמתי מבוסס על עקרון חלוקת העבודה שעליו הצביע‬ ‫הסוציולוג אמיל דורקהייים כבר במאה ה‪ :19ֿ ‬המגוון כמנגנון ליצירת תלות‬ ‫הדדית‪ ,‬המקיימת את הסולידריות החברתית בעולם המודרני‪ .‬פרויקט ארגמן‬ ‫מעודד שימושים אפשריים רבים ככל שניתן‪ ,‬וקובע את השטח המינימלי לכל שימוש‬ ‫ושימוש‪ :‬תחום תעשייה (מפעלים‪ ,‬בתי מלאכה‪ ,‬מחסנים)‪ ,‬תחום ציבורי (מנהלה‪,‬‬ ‫פנאי‪ ,‬חינוך‪ ,‬דת)‪ ,‬תחום מסחר ותחום רווחה‪ .‬היחסים בין התחומים משתנים במשך‬ ‫הזמן בהתאם לתנאים החברתיים‪ֿ ‬כלכליים הספציפיים‪ ,‬אך נשמרת ההטרוגניות‬ ‫הבסיסית‪.‬‬ ‫תנועה ‪ -‬העירוב החברתי נוצר כדרך אגב‪ ,‬לא במתכוון‪ ,‬במהלך חיי היומיום‪ .‬כדי‬ ‫לאפשר הזדמנויות של מפגשים בין קבוצות ויחידים במרחב הציבורי‪ ,‬הפרויקט‬ ‫מציע עודפות של שטחי תנועה‪ :‬שלל של מסלולי הליכה מהירים ואיטיים‪ ,‬תכליתיים‬ ‫ומשוטטים‪ ,‬ידועים ומפתיעים‪ ,‬המחברים את כל הפונקציות באתר ללא מידור‬ ‫והיררכיה‪ ,‬מצטלבים ביניהם‪ ,‬חופפים זה את זה‪ ,‬מקבילים במפלסים שונים‪,‬‬ ‫נחסמים בפתאומיות‪ .‬המנגנון הוא רשת אינסופית של אפשרויות בחירה ושימוש‪,‬‬ ‫של פוטנציאל לאינטראקציה‪.‬‬

‫‪20‬‬

‫נסיעה בלבד מתחנת רכבת השלום במרכז תל אביב‪ ,‬היא ביטוי למבנה הרשתי‬ ‫המאפיין את התחבורה בישראל של שנות האלפיים‪.‬‬ ‫ערך הקרקע בעיר הרציפה נקבע ביחס הפוך למרחק מהציר הראשי‪ ,‬וככל‬ ‫שהתחבורה‪ ,‬התובלה והייצור ידידותיים יותר ומזהמים פחות‪ ,‬כך גדל מגוון‬ ‫השימושים המצטופפים לאורכו של ציר זה‪ .‬האורבניזם המסורתי‪ ,‬הדוגל בהפרדת‬ ‫שימושים ובאוטונומיה עירונית‪ ,‬מוחלף בהדרגה‪ ,‬באמצעים ביורוקרטיים‪,‬‬ ‫באורבניזם של המשכיות‪ ,‬התמזגות וטשטוש גבולות‪ .‬בלחץ כוחות השוק ומגבלות‬ ‫המרחב‪ ,‬אתרי התעשייה מתמזגים עם סביבתם‪ .‬גבולות המתחמים מתפוררים‪,‬‬ ‫וההפרדות החדשות בין השימושים השונים מסומנות באמצעות אדריכלות ולא על‬ ‫ידי חומות‪ .‬במסגרת הפרויקט‪ ,‬מפעל ארגמן מוותר על חומותיו ההיקפיות ועל‬ ‫האוטונומיה הפרוגרמתית שאפיינה את תקופת הקמתו‪ .‬האתר נפתח לצירי תנועה‬ ‫חוצים ויוצר יחסי תלות עם סביבתו הקרובה‪.‬‬ ‫טבע ‪ -‬היעלמותו של הטבע הפראי במישור החוף היא עובדה‪ .‬מתמעטים הניסיונות‬ ‫להציל מתחמי חולות מבודדים ומינים של בעלי חיים המצויים בסכנת הכחדה‪.‬‬ ‫הנוף האורבני הוא האופק החדש‪ .‬ההכרה במישור החוף הישראלי כטבע מלאכותי‬ ‫היא הנחת העבודה של מתכנני העיר‪.‬‬ ‫אם במאה ה‪ 20ֿ ‬הטיפול הנופי הדגיש את הכוח האמנציפטורי של האדם בכיבוש‬ ‫המדבר על ידי הנגדת הפנים והחוץ‪ ,‬ההתייחסות העכשווית אל הנוף היא כמרחב‬ ‫למניפולציות אסתטיות ותפקודיות‪ .‬השקיה מלאכותית‪ ,‬בקרת טמפרטורה ולחות‪,‬‬ ‫דישון ותאורה ממוחשבת הם ביטויים של היפר‪ֿ ‬אקולוגיה המאפשרת מגוון של נופים‬ ‫ומרחבי פעולה‪ .‬התפתחות הכלכלה הגלובלית והגמישות הנדרשת בשעות העבודה‬ ‫מחייבות פיתוח של חללים מבוקרים אשר ממתנים את ההבדלים בין יום ללילה‬ ‫ובין עונות השנה‪ .‬שהייה ממושכת בחללים אלו מעצימה את הצורך הפסיכולוגי‬ ‫של בני האדם במרחבי חוץ נגישים בכל שעות היממה‪ .‬פרויקט ארגמן מציע שיבוץ‬ ‫של הרצף הבנוי בחללים ריקים‪ ,‬מרווחי טבע‪ ,‬איים של שמים‪ ,‬אדניות של עצים‪,‬‬ ‫שטיחים של דשא‪ ,‬המאפשרים גישה מהירה‪ ,‬ספונטנית ונוחה לאור ואוויר‪ ,‬למנוחה‬ ‫ומפגש‪.‬‬ ‫מגמות אקולוגיות מתייחסות אל משאבי הטבע המתחדשים (שמש‪ ,‬רוח)‬ ‫כהזדמנויות להפקת אנרגיה‪ .‬הן מדגישות סוגיות של ִמחזור ביוב ומים‪ ,‬טיפול‬ ‫בפסולת ושמירה על איכות האוויר‪ .‬גגות מפעל ארגמן‪ ,‬שתוכננו להחדרת אור צפוני‬ ‫ולחסימת שמש דרומית ישירה‪ ,‬הופכים לחווה סולארית רחבת ממדים‪ ,‬הפרושה‬ ‫מעל כל האתר ומשתתפת בהספקת תצרוכת החשמל של הדיירים‪ .‬כמו כן‪ ,‬מותקנת‬ ‫מערכת לאיסוף מי גשם‪ ,‬סינונם ושימוש חוזר בהם לצורכי גינון‪ .‬טורבינות רוח‬ ‫להפקת חשמל ממוקמות ברחבי הפרויקט‪ .‬למרות שהתנאים במישור החוף הישראלי‬

‫‪19‬‬

‫שנוספו אליהן עוקבות אחר הצורה והממדים הקיימים‪ ,‬אך עשויות מפלדה‪ .‬השימוש‬ ‫בחומר שונה מדגיש את היותן תוספת‪ ,‬את מיקומן בכרונולוגיה של האתר‪.‬‬ ‫פעולה זו‪ ,‬של פיזור הסככות על פני כל שטח האתר והסרת כל המעטפות‬ ‫והמחיצות‪ ,‬יצרה עולם חדש‪ ,‬מרחב אופקי מקורה‪ ,‬ספק חוץ ספק פנים‪ ,‬המעצים‬ ‫את הנופים הריקים שראיתי בביקוריי במפעל ארגמן הנטוש ופותח אפשרויות‬ ‫למניפולציות ארכיטקטוניות מגוונות‪ .‬האופקיות‪ ,‬שנזנחה במשך השנים לטובת‬ ‫הבנייה לגובה והוגדרה כבזבזנית ופרוורית‪ ,‬מתגלה מחדש בפרויקט כאפשרות‬ ‫מרחבית בעלת פוטנציאל לצפיפות‪ ,‬לדחיסות‪ ,‬להטרוגניות ובעיקר לגמישות‬ ‫הכלת הגריד על האתר‬

‫תפקודית ותפעולית‪.‬‬

‫תהליך העבודה‬ ‫הפרויקט כלל שלושה שלבים עיקריים‪ :‬המשגה‪ ,‬מחקר טיפולוגי ועיבוד טקטוני‪.‬‬

‫‪ .1‬המשגה‬ ‫פרויקט ארגמן הוא המשך העבודה המחקרית שהחלה עם ספרה של ד"ר טלי חתוקה‬ ‫"המפעל"‪ .‬תחילתו של הפרויקט התמקדה בניתוח הספר‪ ,‬זיקוק של מושגים מכוננים‬ ‫העומדים מאחורי הממשות של ארגמן ועמידה על משמעותם בהקשר של תקופתם‪.‬‬ ‫פעולת המשגה כהכנה רעיונית להתערבות אדריכלית מחייבת הבנה מעמיקה של‬ ‫הפרמטרים שלפיהם הוקם המפעל ושל סדר העדיפויות של היזמים והמתכננים‪.‬‬ ‫המושגים שנבחרו כמרכזיים לפרויקט לאחר ניתוח הספר הם‪ :‬גבולות‪ ,‬עירוב‪,‬‬ ‫גמישות‪ ,‬נגישות‪ ,‬שקיפות‪.‬‬ ‫בהמשך‪ ,‬כחלק מהתהליך המכוון להמשכיות פיזית ורעיונית של מפעל ארגמן‬ ‫הקיים‪ ,‬נבדקו המשמעויות של המושגים הנבחרים בהקשר החברתי‪ֿ ‬כלכלי של ימינו‪.‬‬

‫›› ‬

‫גבולות‬

‫עיר ‪ -‬כהנחת עבודה‪ ,‬הסביבה העירונית של פרויקט ארגמן הוא מישור החוף‬ ‫הישראלי כעיר רציפה אחת‪ .‬במציאות מדומיינת זו‪ ,‬רצועה אורבנית צפופה‬ ‫משתרעת מנהריה ועד אשקלון‪ ,‬מושתתת על כוחות שוק כלכליים ועל פוליטיקה‬ ‫ליברלית‪ ,‬המקדמת יעילות כלכלית וחופש עיסוק‪.‬‬ ‫בהקשר הזה‪ ,‬העיר יבנה מאבדת את גבולותיה‪ .‬היא מתמזגת עם הרצף העירוני‬ ‫השזור מסילות ברזל‪ ,‬כבישים המהירים וקווי התקשורת‪ .‬יבנה היא תחנה‪ ,‬מוקד‪.‬‬ ‫תחנת הרכבת יבנה מערב היא גנרית‪ ,‬אחת מני רבות‪ .‬בהיותה רחוקה עשר דקות‬

‫‪18‬‬

‫מיבנה ברגשות מעורבים‪ .‬מצד אחד‪ ,‬היה משהו אמיתי וחי בסביבה שהשתלטה על‬ ‫המתחם‪ ,‬תחושה של חיוניות תוססת‪ .‬מצד שני‪ ,‬זה היה מיצג של רעיון שנכשל‪ ,‬של‬ ‫התפרקות ערכים שעדיין האמנתי כי יש להם תוקף; סביבה זמנית בתקופת הביניים‬ ‫שבין סגירת המפעל לבין הריסת המבנה ובניית מגדלי משרדים במקומו‪.‬‬ ‫בפרויקט ארגמן בחרתי לשמור על ייעודו של מתחם ארגמן (גם) כמפעל‬ ‫תעשייה; להימנע מהאפשרויות המפתות להסב אותו לייעודים אופנתיים יותר‬ ‫ארגמן ‪2010‬‬

‫כגון תעסוקה‪ ,‬מסחר או פנאי‪ .‬הושפעתי מרעיונותיו של התעשיין סטף ורטהיימר‪,‬‬

‫צילום‪ :‬יואב מאירי‬

‫שרואה בהזנחתה של התעשייה המסורתית על ידי המדינה מחדל חברתי וכלכלי‬ ‫חמור ובכייה לדורות‪ .‬לטענתו של ורטהיימר‪ ,‬הפניית העורף לתעשיות המסורתיות‬ ‫בהיבטים של חינוך‪ ,‬פיתוח תשתיות ועידוד יזמות מביאה להדרתן של אוכלוסיות‬ ‫גדולות שאינן מתאימות לשדה הטכנולוגיה המתקדמת‪ ,‬או אינן מעוניינות בו‪,‬‬ ‫מהאפשרות להתפרנס בכבוד ולהיות גורמים מועילים ומשמעותיים בחברה‪.‬‬ ‫בביקורי באזורי תעשייה ברחבי הארץ כחלק מתהליך המחקר המקדים לפרויקט‪,‬‬ ‫הופתעתי מהדלות הארכיטקטונית של הסביבות ושל הבניינים‪ .‬מבנים חסרי השראה‬ ‫ומעוף‪ ,‬שלדים של פלדה העומדים במרחב על פי הגיון תחבורתי‪ ,‬מחופים בפאנלים‬ ‫מתועשים‪ .‬מעטפות סגורות עצומות‪ ,‬שבתוכן נדחסים פסי הייצור‪ ,‬חדרי השירותים‬ ‫והמשרדים‪ ,‬מחסנים ומערכות טכניות בצפיפות מאולתרת ומחניקה‪ .‬ראיתי קבוצות‬ ‫של פועלים עומדים לצד הדרך‪ ,‬נשענים על גדרות המפעלים ומעשנים סיגריה‬ ‫חטופה בישימון הסובב‪ .‬חניתי בחניון ענק ריק ולוהט בשמש הקופחת‪.‬‬ ‫חשבתי על פרויקט ארגמן כהזדמנות להחזיר את תחום התעשייה לשיח‬ ‫האדריכלי‪ ,‬שעסוק בעיקר במוזיאונים ובמגדלים‪.‬‬ ‫אחת השאלות הראשוניות בפרויקט הייתה האם להשאיר את בניין המפעל‬ ‫הקיים כבסיס לבנייה מחודשת או להרוס אותו ולבנות את האתר מחדש‪ .‬אמנם‬ ‫השאלה היא בעלת אופי כלכלי מובהק‪ ,‬אך גם נוגעת בסוגיה אדריכלית מודרנית‪,‬‬ ‫שעניינה המתח בין אסטרטגיית ה"טבולה ראסה"‪ ,‬המרחב הריק‪ ,‬לבין זו המחפשת‬ ‫ה"גניּוס לֹוקי"‪ ,‬רוח המקום‪ .‬מעבר להיותו של המפעל בניין בעל איכויות‬ ‫ֶ‬ ‫את‬ ‫אדריכליות יוצאות דופן‪ ,‬ראיתי במבנה של סככות הבטון הזדמנות לייצר מורכבות‬ ‫רב‪ֿ ‬שכבתית לא רק בפרוגרמה‪ ,‬אלא גם בעיצוב‪ ,‬בסטטיקה‪ ,‬ובטכנולוגיה‪ .‬נקודת‬ ‫המוצא המבנית של הפרויקט היא המערכת הסטרוקטורלית של המפעל הקיים‪:‬‬ ‫הסככה הבסיסית‪ ,‬הגנרית‪ ,‬מושתתת על מודול חזרתי של ‪ ‎12 X 18‬מטר‪.‬‬ ‫במפעל הקיים הסככות מכסות רק חלק משטח המגרש‪ ,‬והחלקים הנותרים‬ ‫הושארו ריקים לצירי תנועה ממונעת ולהתפתחות עתידית (ראו "גמישות" בהמשך)‪.‬‬

‫ארגמן ‪2005‬‬

‫בפרויקט ארגמן‪ ,‬בניין המנהלה ומבנים חריגים וייחודיים כגון המוסך וחדרי‬

‫צילום‪ :‬יואב מאירי‬

‫הקיטור הוסרו‪ ,‬ומודול הסככות שוכפל בהמשך לתבנית הקיימת על פני כל האתר‪.‬‬ ‫הסככות הקיימות רוקנו מכל מרכיב שאינו סטרוקטורה או תשתית‪ .‬הסככות החדשות‬

‫‪17‬‬ ‫פרויקט ארגמן‬ ‫יואב מאירי‬

‫הקדמה‬ ‫נסענו שלושה ליבנה ביום קיץ חם‪ :‬טלי‪ ,‬אביה ישראל ואני‪ .‬התכנית הייתה‬ ‫להיפגש עם שמעון קליר‪ ,‬הבעלים של ארגמן לשעבר‪ ,‬ולסייר במפעל‪ .‬אחרי‬ ‫התיאורים והסיפורים ששמעתי מטלי במשך השנים‪ ,‬ולאור הידיעה שמתכנן המפעל‬ ‫הוא אדריכל רם כרמי‪ ,‬הייתי סקרן מאוד‪.‬‬ ‫יצאנו מהכביש הראשי לאשדוד במחלף יבנה‪ ,‬עלינו לגשר ופנינו מזרחה‪ ,‬שוב‬ ‫פנייה שמאלה אחרי תחנת הדלק‪ ,‬ודרך ביתן הש"ג לתוך המתחם המגודר‪ .‬שמעון‬ ‫כבר היה שם‪ ,‬ממתין לנו בצל בניין המנהלה‪.‬‬ ‫תצלום אויר‬ ‫צילום‪ :‬צלם לא ידוע‬

‫מפעל ארגמן היה ריק‪ ,‬נטוש‪ .‬עברנו במהירות דרך חדרי ההלבשה המנותצים‪,‬‬ ‫המשרדים השוממים וחדרי האוכל בדרכנו אל אגפי הייצור‪ .‬בקצה גשר הפלדה‬ ‫המחבר בין בניין המנהלה לסככות הייצור פתחנו דלת ברזל רגילה למראה‪ ,‬ועולם‬ ‫נגלה‪ .‬חללים עצומים נפרשו לפנינו עירומים‪ ,‬חבוטים‪ ,‬חמורי סבר‪ .‬מכלי אוויר‬ ‫ואור‪ ,‬שלדי בטון‪ ,‬ברזל וזכוכית‪ .‬שוטטנו באגפים השונים במשך שעות‪ ,‬הולכים‬ ‫על משטחי בטון פצועים‪ ,‬בסבך יערות של עמודים‪ ,‬דרך מעברים מרחפים; מעלינו‬ ‫תלויים חלונות שטופים באור רך ומנוקבים במאווררים חלודים‪ .‬הגילויים באו‬ ‫בזה אחר זה‪ :‬נופים סגריריים‪ ,‬אינסופיים‪ ,‬דוממים‪ .‬עולם פנימי‪ ,‬צונן‪ ,‬מוגן‬ ‫מהחום ומהבוהק הלוהטים בחוץ‪ ,‬בעל היגיון מרחבי מובהק‪ .‬במהלך הסיור שמעון‬

‫תוכנית העמדה‬ ‫כרמי ושות’ אדריכלים‬

‫וישראל שוחחו ביניהם‪ ,‬קולותיהם מהדהדים בחלל‪ ,‬מעלים זיכרונות של חוויות‬ ‫ודמויות שלא הכרתי‪ .‬הם היו במקום אחר ודיברו בזמן עבר‪ .‬אני הייתי בחלל‬ ‫הממשי‪ ,‬הקונקרטי‪ ,‬המום מהחוויה החושית של מראות וצלילים וצבעים וריחות‪.‬‬ ‫שנים אחרי אותו יום פנתה אליי טלי והציעה לי להשתתף בפרויקט ארגמן‪.‬‬ ‫בהתלבטויותיי היה ברור לי שהעניין שלי הוא בהווה של בניין מפעל ארגמן‬ ‫ובעתידו‪ .‬לא בעברו‪.‬‬ ‫לאחר שהחלטתי להשתתף בפרויקט חזרתי למפעל‪ .‬הפעם לבד‪" .‬לא צריך‬ ‫לתאם"‪ ,‬אמר לי ישראל‪" ,‬פשוט תיכנס"‪ .‬בזמן שחלף מאז הביקור הקודם מפעל‬ ‫ארגמן חולק והושכר לעשרות ומאות יחידות של בתי מלאכה‪ ,‬מחסנים‪ ,‬משרדים‬ ‫ושימושים שונים ומשונים‪ .‬הסדר והשקט שאפיינו את הרושם מביקורי הקודם‬ ‫התחלפו בגיבוב אקלקטי של משאיות‪ ,‬סחורות‪ ,‬שלטי פרסומת‪ ,‬גינות מאולתרות‪,‬‬ ‫מבני פח ופלסטיק ארעיים‪ ,‬מזנונים של אוכל מהיר ‪ -‬ורעש‪ .‬הרבה רעש‪ .‬חזרתי‬

16

‫‪15‬‬

‫כולנו מוכרים את כוח עבודתנו‪ ,‬וסביבת העבודה היא מרחב משמעותי בחיי‬ ‫היומיום שלנו‪ .‬כך שהעיסוק בתעסוקתי הוא העיסוק בחברתי‪ ,‬שמשמעו בחינה‬ ‫ביקורתית של תכנון מרחב העבודה‪ ,‬של מה שבתוכו (מערך החליפין או הייצור)‬ ‫ושל הממשקים לסביבתו‪ .‬לכן‪ ,‬דחיקת השיח האדריכלי על עבודה לשוליהן של‬ ‫העשייה והמחשבה‪ ,‬מטרידה‪ .‬לפרקטיקה האדריכלית יכול להיות תפקיד מרכזי‬ ‫בהתמודדות ביקורתית עם הבעיות של המרחב הקפיטליסטי‪ ,‬התעשייתי‪ ,‬התמודדות‬ ‫שכוללת הבנה מעמיקה של היחסים בין עובדים‪ ,‬בין אנשים‪.‬‬

‫‪14‬‬

‫ואנושית‪ ,‬במטרה לבחון את הקשר שבין סביבות העבודה לעובדים‪ .‬הפרויקט כולל‬ ‫דגמים פיזיים בקני מידה שונים (‪ 1:2500‬עד ‪ )1:50‬המשמשים כאמצעי חקירה‪,‬‬ ‫וממחיש את נחיצותו של הייצוג התלת‪ֿ ‬ממדי הפיזי (ולא זה הווירטואלי) בבדיקה‬ ‫של מערכות ותשתיות מורכבות‪ .‬החיפוש עצמו אינו ממיר את סביבת העבודה‬ ‫הקיימת בפרוגרמה חלופית אלא מבקש לעדכן אותה ולהתמודד עם הצורך בבנייה‬ ‫של טיפולוגיה חלופית לפארקי התעשייה‪ .‬יואב בוחר להרוס חלק מהמבנים (בפרט‬ ‫את השדרה המרכזית הייחודית) ומשאיר דווקא את המודול החזרתי של מבני‬ ‫הייצור‪ ,‬שעליו מושתתים הסדר והארגון של המתחם‪.‬‬ ‫במהותו מצליח הפרויקט לשמר את המופעים השונים של המפעל (שהוזכרו‬ ‫לעיל)‪ - ‬הריבוד התכנוני‪ ,‬הארגון וההיררכיה‪ ,‬האסתטיקה והממד הזמני‪ ,‬סביבת‬ ‫העבודה כאירוע ‪ -‬תוך ניסיון לשמור על גישה הומניסטית והוליסטית לסביבות‬ ‫העבודה‪ ,‬הכוללת התמודדות עם צרכים מגוונים של העובד בחיי היומיום שלו‪.‬‬ ‫נקודת המוצא שלו אינה מבקשת בהכרח להגביר את הייצור אלא להעשיר את‬ ‫החוויה העירונית היומיומית‪ .‬תהליך העבודה מאופיין בבחינה של טיפולוגיות‬ ‫חלופיות רבות‪ ,‬בריבוי‪ ,‬כאמצעי מתודולוגי המצביע על מגוון החלופות האפשריות‬ ‫אך גם כאמצעי של זיקוק על מנת להגיע לחלופה מיטבית‪.‬‬ ‫תהליך העבודה ותוצריו מצליחים לאתגר את תכנון אזורי התעשייה בכמה‬ ‫מישורים‪.‬‬ ‫הראשון הוא המעבר לסביבות עבודה ורטיקליות כמוצא בלעדי לארגון של‬ ‫סביבות העבודה‪ .‬הבחירה של יואב לבחון חלופה הוריזונטלית‪ ,‬מתפרשת‪ ,‬לארגון‬ ‫סביבות עבודה מעודדת חשיבה על ממשקים רבים יותר של פעילויות ומסייעת‬ ‫להגביר את החיוניות של חיי היומיום בסביבת העבודה‪ .‬החיבור בין אזורים‬ ‫פתוחים לפעילויות ספורט‪ ,‬כיכרות‪ ,‬לבין סדנאות עבודה משקף במידה רבה את‬ ‫אורח החיים העכשווי‪ .‬גם ההחלטה לחשוף את הפעילויות במרחב הציבורי ולא‬ ‫להשאיר אותן בתוך מרחבים סגורים מצביעה על השינוי בתפיסה הארגונית של מרחב‬ ‫העבודה‪ .‬תפיסה זו מותאמת לאקלים ולתרבות המקומיים ומאפשרת מגוון של מצבי‬ ‫שהות ומעבר אשר אינם מתקיימים בטיפולוגיה של סביבת פארק התעשייה האחידה‬ ‫והגלובלית של בנייני משרדים‪ ,‬מעטפות בינוי חזרתיות וחזיתות מסחר בקומת‬ ‫הקרקע‪ .‬הגיוון והפיזור של הפעילויות תורם גם לקשר עם הממשקים העירוניים‬ ‫השונים‪ ,‬למשל עם אזור הרכבת וסביבות מגורים סמוכות‪ .‬במובן זה פרויקט ארגמן‬ ‫מנסה להתגבר על האיזור על ידי יצירת מארג של תשתיות והתרחשויות‪ .‬הפרויקט‬ ‫יוצר אינטגרציה עם העיר ומאתגר את האוטונומיות של אזור התעשייה הנבדל‪.‬‬ ‫במידה רבה‪ ,‬תושבי העיר והעובדים הם המרוויחים העיקריים‪.‬‬

‫‪13‬‬

‫במדינה ולמעבר לניאו‪ֿ ‬ליברליזם‪ .‬חשוב לציין כי ההון כשלעצמו אינו שחקן‬ ‫עצמאי בארגון של תיעוש העיר או בעיצובה‪ ,‬אלא הוא הדלק המניע את מנגנוני‬ ‫הכוח של המדינה ומאפשר את פעולתן של קבוצות אינטרסים שונות בתוכה‪.‬‬ ‫אנו עדים אפוא לשינוי ביחסי הגומלין בין המדינה לתיעוש ולקפיטליזם‪,‬‬ ‫המשפיע בתורו גם על המרחב האישי וסביבת העבודה‪ ,‬ובאופן ספציפי על המרחב‬ ‫האדריכלי של המפעל‪ .‬החל משנות ה‪ ,80ֿ ‬ובהקשר של התהליכים שהוזכרו לעיל‪,‬‬ ‫מרחב העבודה נתפס כסביבה דינמית‪ ,‬המציעה קשרים חדשים בין זמן לבין‬ ‫מרחב‪ .‬תכנון המפעל כ"מכונה" מומר בתכנון מעטפתי‪ ,‬תיבות וצילינדרים חלולים‬ ‫המאפשרים לחברות גמישות מרבית‪ .‬תכנון זה מעודד את היחסים בין הכלכלה‪,‬‬ ‫הצריכה וזרימת הידע ומקטין את חשיבות המקום היציב והקבוע בתוך המערכת‬ ‫הזו‪ .‬האסתטיקה המייחדת את מפעל ארגמן מומרת באסתטיקה של מקום שהוא שום‬ ‫מקום וכל מקום‪ ,‬מכלים מרהיבים‪ ,‬מקושטים‪.‬‬

‫על הפרויקט‬ ‫הבחירה במפעל ארגמן נובעת מסיבות אישיות‪ .‬אבי עבד במפעל קרוב ל‪ 40ֿ ‬שנה‪.‬‬ ‫אך ההיסטוריה של מפעל ארגמן אינה ייחודית‪ ,‬וניתן למצוא בקווי המתאר שלה‬ ‫השקה לתהליכים דומים במפעלים שונים ברחבי הארץ‪ .‬כך שמלכתחילה ביקשנו‬ ‫לראות את מפעל ארגמן כמקרה שיש בו כדי להצביע על תהליכים עמוקים מעבר‬ ‫לייחודיותו‪ .‬ביקשנו לראות את מפעל ארגמן כמשל‪.‬‬ ‫עם תחילת העבודה על הפרויקט היה ברור שעליו לכלול שני היבטים עיקריים‪.‬‬ ‫הראשון‪ ,‬מחשבה והבנה של מפעל ארגמן כסביבת עבודה‪ ,‬כמרחב ייצור בהקשר של‬ ‫בניית הבית הלאומי ובזיקה לתהליכים הכלכליים‪ֿ ‬חברתיים שהביאו‪ ,‬בסופו של‬ ‫דבר‪ ,‬לפירוקו‪ .‬תהליכים אלו לא הותירו חלל ריק אלא מקום אחר‪ ,‬מדינה אחרת‪.‬‬ ‫השני‪ ,‬בחינה של חלופות אדריכליות תכנוניות לפרויקטים הגנריים והאוטומטיים‬ ‫של אזורי התעשייה בישראל‪ .‬לשם כך הזמנתי את האדריכל יואב מאירי‪ ,‬שחשבתי‬ ‫שחיפוש אדריכלי‪ֿ ‬רעיוני כזה עשוי לעניין אותו‪.‬‬ ‫מתוך המחשבות הללו נגזרו שני החלקים של הפרויקט‪.‬‬ ‫בחלק ראשון נבחן מפעל ארגמן מנקודת מבט היסטורית ותכנונית‪ ,‬תוך העלאת‬ ‫שאלות לגבי עתיד סביבות העבודה בישראל‪ .‬המחשבות והשאלות על הנושא הוצגו‬ ‫בתערוכה בבית האדריכל בסיוע אדריכל מיכאל יעקובסון ואדריכלית רוני בר‬ ‫בנובמבר ‪ 2011‬ובספר "המפעל"‪.‬‬ ‫החלק שני‪ ,‬שריכז יואב‪ ,‬מוצג בתערוכה הנוכחית ומבקש להציע חלופה‬ ‫לטיפולוגיה החזרתית של פארקי תעשייה‪.‬‬ ‫הפרויקט המוצג בתערוכה הוא חיפוש המשלב בין חקירה טקטונית‪ ,‬מרחבית‬

‫‪12‬‬

‫לוגיסטי"‪ .‬גם המציאות הגיאוגרפית השתנתה‪ ,‬כך שהמתחם מתואר כבעל "נגישות‬ ‫גבוהה‪ ,‬הודות למיקומו בסמוך לכביש תל אביב‪-‬אשדוד ותחנת רכבת הפרברים‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬המתחם נמצא בקרבת התחנה המרכזית‪ ,‬תחנת דלק ונמל אשדוד‪ ,‬ולמעשה‬ ‫ממוקם על ציר דרכים מרכזי המחבר את מרכז העסקים של אזור השפלה עם מרכז‬ ‫הארץ"‪ .‬מטרתה של חברת ההשקעות לבנות במתחם מרכז מסחרי בן כ‪ 25ֿ ‬אלף‬ ‫מבט אל פנים הפארק‪ ,‬מתחם מסחר‬ ‫ומשרדים ארגמן‪ ,‬יבנה‪.‬‬ ‫הדמיה‪ :‬אדריכל רני זיס‪2010 ,‬‬ ‫(הוכן עבור תדהר השקעות בע”מ)‪.‬‬

‫מטרים רבועים ובנייני משרדים בהיקף של כ‪ 60ֿ ‬אלף מטרים רבועים‪.‬‬ ‫המתחם העתידי כולל מגדלי משרדים גבוהים ומרחב מסחרי הממוקמים‬ ‫בסביבה שטופת ירק‪ ,‬כפארק‪ .‬תכנית הבינוי הכללית ועיצובו של מערך הבניינים‬ ‫מאפשרים לחברות גמישות‪ :‬ביכולתן לשכור או לרכוש שטח בגודל הרצוי להן‬ ‫ולעצב את סביבת הפנים בהתאם לצורכיהן‪ .‬סביבת הפנים לרוב שואפת להיות‬ ‫במה למגוון כאוטי לכאורה של פעילויות אישיות ורשתות אינטראקציה מורכבות‪.‬‬ ‫תכנונן של סביבות אלו מטשטש במודע הבדלי דרגה ועוצמה‪ ,‬וכולל עיצוב מוקפד‬ ‫של המרחב הציבורי והקפטריה ככלי לעידוד גלוי של טקסים וסמלים בסביבת‬ ‫העבודה‪ .‬הבניין של סביבת העבודה הוא למעשה מכל שניתן ליצוק את תכניו‬

‫מבט אל פנים הפארק‪ ,‬מתחם מסחר‬ ‫ומשרדים ארגמן‪ ,‬יבנה‪.‬‬ ‫הדמיה‪ :‬אדריכל רני זיס‪2010 ,‬‬ ‫(הוכן עבור תדהר השקעות בע”מ)‪.‬‬

‫בהתאם למאפייני החברה ולאופנות מתחלפות של תרבות ארגונית‪ .‬גמישות‬ ‫תכנונית זו היא למעשה שיקוף של גמישות המבנה הארגוני‪ ,‬הבאה לידי ביטוי‬ ‫בניהול ובפיקוח א‪ֿ ‬פורמליים של שעות העבודה‪ .‬ואולם‪ ,‬הגמישות‪ ,‬המתבטאת‬ ‫בארגון של יום העבודה (העובד יכול לארגן את יומו לפי ראות עיניו)‪ ,‬מייצרת‬ ‫גם עמימות רבה המובילה למחויבות יתר לעבודה‪ .‬עמימות זו הובילה לביקורת‬ ‫רבה על השליטה הנורמטיבית של הארגונים בחיי העובדים ובייחוד על חדירתם‬ ‫של הארגונים למרחב הפרטי‪ .‬למעשה‪ ,‬גמישות ארגונית הנסמכת על אוטונומיה‬ ‫של העובד‪ ,‬שמתאימה לתפיסה של שוק עבודה אינדיווידואליסטי ובררני ביחס‬ ‫לכישורים ספציפיים‪ ,‬ואף מייצרת אוטונומיה כזאת‪ ,‬מחלישה ולעתים מייתרת את‬ ‫התאגדות העובדים‪ .‬התפיסה האינדיווידואליסטית משפיעה גם על תכונותיו של‬ ‫העובד הממוצע המועסק בחברות אלו‪ ,‬שלרוב הוא זכר לבן צעיר ללא מחויבויות‬ ‫רבות‪.‬‬ ‫הגמישות הארגונית משקפת את המעבר לתפיסה מערכתית גלובלית של‬ ‫הקפיטליזם‪ ,‬המשפיע גם על הארגון הגיאוגרפי של התעשייה‪ ,‬זאת באמצעות‬ ‫השקעות ארוכות טווח בסביבה הבנויה בצורת תשתיות‪ ,‬ייצור‪ ,‬צריכה ותקשורת‪.‬‬ ‫השקעות אלו‪ ,‬ההכרחיות לצורך פרישֹה מרחבית של הכלכלה הקפיטליסטית‪,‬‬ ‫מטשטשות מגבלות של זמן וחלל‪ .‬טשטוש זה משפיע גם על העיר ועל מרחבי העבודה‬ ‫שבתוכה‪ .‬בתוך מרחב טרנס‪ֿ ‬לאומי של תנועת הון וכוח עבודה הופכת העיר למסגרת‬ ‫חוץ‪ֿ ‬מדינתית‪ ,‬הכוללת תושבים של העיר שאינם בהכרח אזרחי המדינה‪ .‬אלה‬ ‫יכולים להיות אנשי עסקים והייטק‪ ,‬אך גם מהגרי עבודה קשי יום ששהותם לא‬ ‫תמיד חוקית‪ .‬את התמורות הללו יש לראות כאמור בזיקה לשינויים בהלך הרוח‬

‫‪11‬‬

‫משימות הייצור לבין ביצוען‪ ,‬שימוש באמצעי בקרה ובייחוד הקמתם של חדרי‬ ‫הבקרה השקופים בתוך אולמות הייצור כמנגנונים האחראיים לתיאום כל הגורמים‬ ‫בעבודה‪ .‬לצד כל אלה ניתנה חשיבות ליומיום של הפועל במבנה ולתפקידו של‬ ‫האדריכל בעיצוב מרחב "אנושי" יותר‪ ,‬באמצעות שיקולים של אור‪ ,‬צבע ותנועה‪.‬‬ ‫מופע נוסף הוא זה האסתטי‪ ,‬המבקש לכונן זהות באמצעות חומרים‪ ,‬סמלים‬ ‫מודל תכנוני‪ ,‬ארגמן‪ ,‬יבנה‪.‬‬

‫ושפה עיצובית‪ .‬צבעי האפור‪ֿ ‬לבן של המפעל משקפים הן הלכי רוח בינלאומיים‬

‫צילום‪ :‬צלם לא ידוע‪.‬‬

‫(בפרט רעיונותיו של אדולף לוס) והן הלכי רוח מקומיים אידיאולוגיים‪ ,‬שראו‬ ‫בשימוש בבטון סמל לרצונו העז של הישראלי להיאחז במקום‪ .‬כפי שכותב רם‬ ‫כרמי‪" ,‬רוחו של לוס החלה לנשוב בשדה האדריכלות הישראלית בשנות ה‪,60ֿ ‬‬ ‫שהצמיחו אדריכלות עם מבע אישי עז יותר‪ .‬הברוטליסטיים‪ ,‬בניגוד לחסידי‬ ‫הסגנון הבין‪ֿ ‬לאומי‪ ,‬שאפו למקומיות אותנטית וראו בבטון חומר מקומי [‪.]...‬‬ ‫אפשר לראות בברוטליזם התנערות מן הסגפנות הנזירית ומן הקיפאון הרגשי של‬ ‫האתוס החלוצי וחזרה מסוימת אל חום ופאתוס"‪ .‬כרמי מכיר בחשיבותם של התיעוש‬ ‫והעבודה כחלק מבניית הזהות של החברה הישראלית‪ ,‬ורקע זה‪ ,‬יחד עם הרקע‬

‫מפעל ארגמן‪ ,‬כניסה‪.‬‬ ‫צילום‪ :‬רן ארדה‪.‬‬

‫האישי (היכרותו עם משפחת קליר‪ ,‬בעלי המפעל)‪ ,‬מסבירים את הירתמותו לתכנון‬ ‫של מבנה תעשייה‪.‬‬ ‫מבט נוסף על הבניין הוא המופע שלו כמערך תנועה מורכב של אנשים וייצור;‬ ‫אירוע זמני‪ .‬העובדים פוסעים על הגשרים‪ ,‬ממבנן למבנן‪ ,‬הצנרות על הגגות‬ ‫מוליכות את המים והחומרים המספקים את חומרי הגלם למכונות שהעובדים‬ ‫מפעילים בחללי הייצור‪ .‬הבד מסתובב בתנועה בלתי פוסקת על גלגלי המכונות‪.‬‬ ‫מרחב הקרקע של כלי הרכב תחום בערוגות ופינות ירוקות‪ .‬מופע התנועה‬ ‫הרב‪ֿ ‬שכבתי מאמץ את החזון של לה קורבוזיה וממנף אותו למחוזות חדשים‪.‬‬ ‫השילוב של המופעים הללו הופכים את ארגמן בשנות ה‪ 60ֿ ‬המאוחרות לסמל של‬ ‫קדמה וסביבת עבודה טכנולוגית ואסתטית‪ .‬התכנון מוכתר בהצלחה‪ .‬ההתפוררות‬ ‫מתחילה שני עשורים מאוחר יותר‪ ,‬בסוף שנות ה‪ ,80ֿ ‬במקביל להיחלשות המפעל‬ ‫ולשינויים העוברים עליו‪ .‬המכונה העצומה אינה מתאימה למציאות הנוכחית‪.‬‬ ‫התכנון לא הצליח לנבא את העתיד‪ .‬המערך מפורק חלקים‪ֿ ‬חלקים ומושכר למפעלים‬ ‫קטנים‪ ,‬באופן המייתר ומשבית תחילה את כל מערכי התנועה והתשתית העיליים‬ ‫שעומדים בבסיס הרציונל התכנוני‪ ,‬ומאוחר יותר את מבנה המפעל כולו‪.‬‬ ‫עם סגירתו של המפעל הוחלט על הריסתו ובנייתו של פארק תעשייה באתר‪.‬‬ ‫החלטה זו תואמת את התפיסה של הארכיטקטורה התעשייתית‪ ,‬המתאימה את עצמה‬ ‫באופן דינמי ליחסי החליפין בין בני אדם‪ ,‬תוצרים וכסף‪ .‬כך גם במקרה של מפעל‬ ‫ארגמן‪ ,‬שנרכש על ידי חברת ההשקעות תדהר‪ .‬באתר החברה מתואר מפעל ארגמן‬ ‫כמתחם הממוקם באזור התעשייה הצפוני ביבנה‪" ,‬קרקע פרטית בשטח של כ‪110ֿ ‬‬ ‫דונם ועליה מבנים בשטח של כ‪ 46ֿ ‬אלף מ"ר‪ ,‬המשמשים לתעשייה‪ ,‬אחסנה ומרכז‬

‫‪10‬‬

‫ארגמן היה המפעל האוטומטי הראשון בארץ‪ .‬תכנית המבנה כוללת התייחסות‬ ‫מוקפדת למערך השטחים הפתוחים והגינון‪ ,‬לנושא האקלימי ולשימוש במי נגר‪,‬‬ ‫לארגון ולאסתטיקה של המפעל‪ .‬ככלל‪ ,‬ניתן לזהות בתכנון המפעל ובעיצובו ייצוג‬ ‫מודל עבודה‪ ,‬בניין ארגמן בבני ברק‪.‬‬ ‫צילום‪ :‬צלם ותאריך לא ידוע‪.‬‬

‫מובהק של תפיסת המפעל הרציונלי‪ ,‬כזה שיכול לעבוד בצורה אוטומטית כמכונה‬ ‫ענקית‪ ,‬חכמה‪ ,‬אך גם לספק סביבה אסתטית‪.‬‬ ‫בספר "המפעל" אני מציעה להתבונן במפעל ארגמן דרך המופעים השונים שלו‪.‬‬ ‫ראשית‪ ,‬המופע התכנוני האדריכלי‪ ,‬מערך שכבות השימושים המרובדות זו על‬ ‫גבי זו‪ .‬השכבה הראשונה של פרוגרמת השימושים כוללת מבנה מרכזי של שירותים‬ ‫ושלושה מבני ייצור‪ .‬השכבה השנייה‪ ,‬של התנועה‪ ,‬מבחינה בין כלי הרכב‪ ,‬הנעים‬ ‫על הקרקע‪ ,‬הולכי הרגל‪ֿ ‬העובדים‪ ,‬הנעים על הגשרים ובקומה הראשונה‪ ,‬והתשתיות‬ ‫וצינורות האנרגיה שלמעלה על הגג‪ .‬בשכבה השלישית‪ ,‬השטחים הפתוחים‪ ,‬מצויים‬ ‫אזורי שהייה וגינון המרככים את המראה הקשיח‪ ,‬וכל אלו מתקיימים בתוך המודול‪,‬‬

‫חזית כניסה למפעל‪ ,‬בניין ארגמן‬ ‫בבני ברק‪.‬‬ ‫צילום‪ :‬צלם ותאריך לא ידוע‪.‬‬

‫הגריד הנוקשה שמאפשר צמיחה דינמית והתרחבות מבוקרת‪ ,‬בסיס הרציונל‬ ‫התכנוני‪ .‬המופע התכנוני האדריכלי מייצג מערך אוטונומי הנבנה בזיקה לעיר‪,‬‬ ‫למען תושביה‪ ,‬אך מתקיים במנותק ממנה‪ .‬בדומה למודלים של הערים החדשות‬ ‫בעולם‪ ,‬ארגמן נבנה בזיקה לדרכי הגישה הבין‪ֿ ‬עירוניות ובמנותק מן העיר‪ .‬מעבר‬ ‫למישור הפיזי‪ ,‬הניתוק מתקיים גם במישור היומיומי ‪ -‬רבים מהמועסקים במפעל‬ ‫לא התגוררו ביבנה‪ .‬יתרה מזו‪ ,‬המפעל‪ ,‬שנוהל כמערך אוטרקי‪ ,‬סיפק לעצמו את‬ ‫כל השירותים‪ ,‬לרבות שירותי הסעדה‪ ,‬מכונאות ואחזקה‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬האיזור‬ ‫העירוני (תקנות הקובעות סוגי שימושים מותרים‪/‬אסורים בכל אזור ומאפייני‬ ‫בנייה באזורים אלו)‪ ,‬מקום המגורים של המועסקים‪ ,‬וכן התפיסה הארגונית של‬ ‫המפעל‪ ,‬תרמו ליצירה של מערכת ייצור מרובדת‪ ,‬עצמאית‪.‬‬ ‫מופע נוסף הוא זה של הארגון וההיררכיה‪ .‬המפעל מאורגן בסדר היררכי מובנה;‬ ‫מטרתו לייצר סדר ברור‪ ,‬הכולל מרכז אחד‪ ,‬בדומה למבנה של עיר תעשייתית‬ ‫מרכזית‪ ,‬שממנו מתפצלות המחלקות של עובדי הייצור‪ .‬אין זה סדר אופקי בלבד‪,‬‬ ‫אלא גם סדר אנכי‪ ,‬הניכר בחתך של המבנה‪ :‬כלי רכב נעים על הקרקע‪ ,‬בני‬ ‫אדם על הגשרים‪ ,‬תשתיות צנרת ממוקמות בגגות‪ ,‬וכולם מאוגדים במבנה בטון‬ ‫משוכלל‪ ,‬מכונה רב‪ֿ ‬ממדית; מערך אחד המורכב מחלקים שונים‪ ,‬אך מנוהל באופן‬ ‫ריכוזי‪ ,‬מזין את עצמו‪ .‬הבקרה ממחישה כיצד הרטוריקה הלאומית‪ֿ ‬קהילתית‬ ‫באה לידי ביטוי לא רק בהתגייסות לתכנון המפעל‪ ,‬שמקימיו ראו בהקמתו בנייה‬ ‫של "חתיכת מדינה"‪ ,‬אלא גם בתפיסת האדריכלות כ"פתרון ישיר בדרך מחשבה‬ ‫מדעית"‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬המפעל מדגים בבירור את ניצחונו האסתטי של ההנדסי‬ ‫ונתפס כסמל מודרני ישראלי‪ ,‬המממש את שיטת פס הייצור באופן חדשני‪ .‬המפעל‬ ‫מייצג גם‪ ,‬ואולי בעיקר‪ ,‬את תפיסת ה"ניהול המדעי" המבוקר‪ ,‬הכולל את הפרדת‬ ‫התכנון (של המהנדסים) מן הביצוע (של עובדי הייצור)‪ ,‬הפרדה בין הכנה של‬

‫‪9‬‬

‫יחסי חליפין בין בני אדם‪ ,‬תוצרים וכסף‪ .‬נשאלת אפוא השאלה‪ ,‬האם שינויים אלו‬ ‫הם צורה חדשה של תבנית השתייכות המייצרת תחושת התעלות אישית וקולקטיבית‪,‬‬ ‫או שמא מדובר בתרבות ארגונית חדשה שאינה אלא מסווה חדש לעריצות במקום‬ ‫העבודה ‪ -‬פלישה לפרטיות ללא היתר או הצדקה‪ ,‬המונעת על ידי שיקולים‬ ‫מסחריים? ובכלל‪ ,‬מה יכולה ללמד אותנו תרבות חזקה במקום העבודה על המתחים‬ ‫שבין האישי לקולקטיבי? בין חופש ומחויבות‪ ,‬שליטה ואוטונומיה?‬ ‫סביבת העבודה היא מרחב זמני‪ .‬זהו מרחב דינמי המתאים עצמו לצורכי שוק‬ ‫משתנים‪ .‬כיום סוגיית הזמניות של סביבות העבודה‪ ,‬ובייחוד מעמדם של מפעלים‬ ‫שנסגרו ועומדים בפני הריסה‪ ,‬נתונה בוויכוח‪ ,‬ויש לראותה כמוקדו של מאבק‬ ‫בין שתי גישות קוטביות ‪ -‬האחת מבקשת להרוס ולמחוק את מפעלי התעשייה בשל‬ ‫ערכי קרקע גבוהים וצרכים עכשוויים של החברה‪ ,‬השנייה רואה בהם מבנים בעלי‬ ‫ערך היסטורי ומבקשת להשמיש אותם בתכנים חדשים ‪ -‬אך כך או כך‪ ,‬סביבת‬ ‫העבודה עצמה כמרחב של ייצור היא זמנית‪ .‬אולם חשוב להדגיש שהזמניות היא‬ ‫כוח‪ ,‬היות שהיא מאפשרת לאתגר נורמות חברתיות‪ ,‬להיות אוונגרדיים‪ ,‬לחולל‬ ‫שינוי‪ .‬סביבת העבודה היא למעשה טקסט חברתי המשקף מנגנון שיטתי‪ ,‬ולכן היא‬ ‫המרחב המשמעותי ביותר לכינון של שינוי ביחסים בין קבוצות‪ ,‬לטוב ולרע‪.‬‬ ‫על בסיס הנחות אלו ניתן לשאול מהי סביבת העבודה האוטופית? האם סביבת‬ ‫עבודה יכולה להיות אוטופית? מהי תרבות העבודה המיוצגת בה? כיצד היא‬ ‫מתייחסת לאישי ולקולקטיבי? מהי מידת השליטה והאוטונומיה של העובד במרחב‬ ‫זה ומחוצה לו? מהן תכונותיו של העובד היכול להשתלב בסביבה זו? כיצד‬ ‫סביבה זו עשויה להיות חלק מן העיר ומחיי היומיום? שאלות אלו עומדות בבסיס‬ ‫פרויקט ארגמן‪.‬‬

‫ארגמן כמשל‬ ‫מפעל ארגמן הוקם ברמת גן בשנת ‪ 1934‬כמצבעה‪ ,‬הועבר לבני ברק בשנות ה‪40ֿ ‬‬ ‫המאוחרות‪ ,‬ובעקבות מדיניות "פיזור האוכלוסייה" הועתק ליבנה בשנות ה‪.60ֿ ‬‬ ‫המפעל החדש תוכנן בעידן פריחתו של הברוטליזם המודרניסטי‪ ,‬ומתכננו‪,‬‬ ‫האדריכל רם כרמי‪ ,‬כלל בו ארגון מערכתי ומורכב של יחסי הייצור‪ ,‬הטכנולוגיה‬ ‫ומערך היומיום של העובדים‪ .‬תהליכי קריסה פנימיים‪ ,‬לצד תהליכים כלכליים‬ ‫גלובליים‪ ,‬הביאו לסגירתו של המפעל בשנת ‪ .2004‬במפעל ארגמן עבדו רבים‪,‬‬ ‫ובשיאו מנה כ‪ 1,287ֿ ‬עובדים‪.‬‬

‫‪8‬‬

‫חסר ייחוד‪ ,‬המתאים לשפה הגלובלית)‪ .‬בשני המקרים מדובר בסביבות עבודה‬ ‫המושתתות על תכנון רציונלי‪ ,‬שבה בעת מעניק חשיבות רבה גם להיבט האסתטי של‬ ‫הסביבה‪ .‬בשניהם‪ ,‬הגדרת מעמדו של העובד קשורה לתוכן הסמלי‪ֿ ‬אסתטי‪ ,‬לא רק‬ ‫ברמה הקונקרטית של חיי היומיום במפעל או בפארק‪ ,‬אלא גם באופן שבו סביבות‬ ‫העבודה משווקות‪ .‬במפעלים של המאה ה‪ 20ֿ ‬הדגישה האדריכלות של האובייקט‬ ‫את המנגנון המערכתי של תהליך הייצור ומיתוגו‪ ,‬ואילו בפארק התעשייה הדגש‬ ‫האדריכלי הוא על הדימוי של המקום‪ .‬במישור החברתי‪ ,‬המעבר לטיפולוגיה של‬ ‫פארק התעשייה הוא ביטוי מרחבי של מודל העבודה העכשווי‪ ,‬שכולל הפרדה בין‬ ‫הפיתוח (של המהנדסים) לייצור הפיזי (של הפועלים) ולמערך השירות‪ .‬למעשה‬ ‫הפארקים מחזקים את ההבחנה המעמדית‪ ,‬שדוחקת את הייצור הפיזי לפריפריה‬ ‫ומייצרת גיאוגרפיה לא שוויונית‪.‬‬ ‫הזיקה בין אזורי התעשייה שונים חזקה מהזיקה לעיר‪ .‬במאה ה‪ 20ֿ ‬נבנו ופותחו‬ ‫ערים חדשות בזיקה (ולו חלקית) למפעלי תעשייה‪ .‬הדגש בתכנונן של ערים אלה‬ ‫היה בזיקה שבין מרחבי המגורים‪ ,‬תושביהם וסביבת העבודה המקומית‪ .‬במודל‬ ‫של פארק התעשייה הזיקה אינה בין תושבי העיר למרחבי התעשייה‪ ,‬אלא בין‬ ‫ערים‪ ,‬אזורים ופארקים של תעשייה במקומות אחרים‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬הזיקה היא‬ ‫גלובלית‪ .‬הדגש הוא במיקום ובנגישות‪ ,‬בזיקה למערכות תנועה הפועלות באתר‪.‬‬ ‫במצב זה‪ ,‬ערים ואזורים זוכים לעדיפות על פני מדינות‪ .‬יתר על כן‪ ,‬הכלכלה‬ ‫הגלובלית מקשה על מדינות לעצב את המערכת הכלכלית שלהן בנפרד‪ .‬במודל‬ ‫זה ישנה עדיפות לישויות קטנות וגמישות (גם אם חלשות יותר לכאורה)‪ :‬ערים‬ ‫ואזורים שקל להם יותר להתאים את עצמם לתנאים משתנים‪ ,‬כמו למשל במקרה‬ ‫של יבנה‪ .‬ערים בקנה מידה כזה יכולות לייצר פרויקטים ממוקדים של פיתוח‪,‬‬ ‫לנהל משא ומתן עם חברות בינלאומיות‪ ,‬לקדם צמיחה של חברות וליצור תנאים‬ ‫למשיכת עושר ויוקרה‪ .‬המרכזיות של התדמית והשיווק בתהליך זה הפכה חיונית‬ ‫להצלחה בתחרות‪.‬‬ ‫אם כן‪ ,‬פארק התעשייה הטכנולוגית‪ ,‬כאחד מסימני ההיכר של הכלכלה‬ ‫העכשווית‪ ,‬מבטא באופן הברור ביותר את שלושת התהליכים המרכזיים המתווים‬ ‫את המציאות התעסוקתית כיום‪( :‬א) מהפכה טכנולוגית‪ ,‬שבמרכזה התפתחות‬ ‫טכנולוגיות מידע; (ב) התפתחות כלכלה גלובלית; (ג) המעבר מכלכלה המבוססת‬ ‫על ייצור לכלכלה המבוססת על ניהול ויישום של תוצרי מדע וטכנולוגיה וניהול‬ ‫מידע‪ .‬מציאות זו מאופיינת בצורה ארגונית חדשה‪ ,‬שבמסגרתה מחליפות רשתות‬ ‫רוחביות את המבנה של ביורוקרטיות אנכיות‪ .‬ואולם‪ ,‬יש להיזהר מהערכה מופרזת‬ ‫של האופן שבו שינויים טכנולוגיים שינו את המערך החברתי ולזכור כי המהות לא‬ ‫השתנתה ‪ -‬גם במקרה של פארק התעשייה מדובר בביטוי מרחבי למנגנון דינמי של‬

‫‪7‬‬ ‫החיפוש אחר המפעל האוטופי‬ ‫טלי חתוקה‬

‫ייצור מוגבר של דברים מועילים מייצר גם אוכלוסייה‬ ‫גדולה מדי שהיא חסרת־תועלת‪ / / .‬ק ר ל מ ר ק ס‬

‫ארכיטקטורה של עבודה מצויה בכל התרבויות‪ .‬תעשייה מצויה בכל התרבויות‪.‬‬ ‫אך אנו ממעטים לדבר עליהן‪ ,‬לחשוב עליהן‪ .‬אזורי תעשייה נתפסים כרחוקים‪,‬‬ ‫מחוץ לעיר‪ ,‬מחוץ למרחב המחיה היומיומי שלנו‪ .‬האיזּור של הערים בתחילת‬ ‫המאה ה‪ 20ֿ ‬תרם לכך לא מעט ויצר הפרדה מרחבית‪ ,‬חברתית וכלכלית בין אזורי‬ ‫התעשייה למרחבי המגורים‪ .‬תפיסה זו נראית פחות ופחות רלוונטית כיום‪ ,‬כאשר‬ ‫חלק גדול מן התעשיות הן נקיות וחשיבה על ממשקים בין העיר לסביבות העבודה‬ ‫יכולה לתרום כלכלית ותרבותית לכולם ‪ -‬לעיר‪ ,‬לתעשייה‪ ,‬לתושבים‪ .‬יתרה מזו‪,‬‬ ‫אדריכלים רבים השותפים לעיצוב ולתכנון אזורי התעשייה בארץ אינם מתעכבים‬ ‫ממש על המשמעות של הסביבות שהם מתכננים‪ ,‬על זיקתן למרחבים סמוכים ולעיר‬ ‫בכללה‪ .‬זוהי נקודת המוצא של הפרויקט‪ ,‬המבוסס על כמה הנחות יסוד‪:‬‬ ‫עבודה היא סוגיה אוניברסלית‪ .‬העבודה עשויה להיות כלי לקידום חברתי או‬ ‫מעמדי‪ ,‬ביטוי של יוקרה ואמצעי להגשמה עצמית‪ .‬ארכיטקטורה של עבודה מגיבה‬ ‫לביטויים אלו ולכן פעמים רבות משמשת כאמצעי לעיצוב זהות‪ :‬כלפי פנים ‪-‬‬ ‫בין העובד לארגון‪ ,‬על מנת להגדיל תפוקה ולייצר תחושת שייכות ומחויבות;‬ ‫וכלפי חוץ ‪ -‬בין הארגון לסביבה הרחבה‪ ,‬ככלי של מיתוג ויוקרה‪ .‬לכן‪ ,‬הביטוי‬ ‫האדריכלי של סביבת העבודה לעולם אינו שיקוף של סגנון או אופנה (גם אם‬ ‫הוא מושפע מהקשר היסטורי מסוים)‪ ,‬כי אם שיקוף של שיטה כלכלית‪ ,‬תפיסת‬ ‫עולם או דרך‪ ,‬המושפעות מן היחסים המשתנים בין הכלכלה המקומית והגלובלית‬ ‫לבין המדינה ואזרחיה‪ .‬כזה היה מפעל ארגמן ‪ -‬שיקוף של פרק בהיסטוריה של‬ ‫החברה הישראלית‪.‬‬ ‫סביבות העבודה היום עוברות שינוי פיזי־מערכתי‪ .‬הטיפולוגיה של המפעל‬ ‫כ"מכונה" (כמערכת מורכבת תפקודית בדגש על מיתוג ייחודי בזיקה למקום)‬ ‫התחלפה בטיפולוגיה של ה"פארק" (המבליטה את הבניין כאובייקט עצמאי‪,‬‬

6

5

‫תכן עניינים‬

‫‪ 7‬‬ ‫ ‬

‫החיפוש אחר המפעל האוטופי ‬ ‫טלי חתוק ה‬

‫‪ 17‬‬ ‫ ‬

‫פרויקט ארגמן‬ ‫יואב מאי ר י‬

‫‪ 31‬‬

‫תודות‬

‫ ‬

‫הפרויקט ‬ ‫‪ 32‬‬

‫המשגה‬

‫‪ 50‬‬

‫מחקר טיפולוגי‬

‫‪ 76‬‬

‫עיבוד טקטוני‬

‫יואב מאירי‬ ‫‪2013‬‬ ‫הקטלוג רואה אור בעקבות התערוכה פרויקט ארגמן שהוצגה‬ ‫בגלריה בבית האדריכל בתל‪ֿ ‬אביב‪-‬יפו בשנת ‪2013‬‬ ‫עוזר מחקר ‪ :‬יוראי שרון‬ ‫אוצר‪ :‬ערן טמיר טאוויל‬ ‫תודות מיוחדות‪ :‬רועי קופר‬ ‫עיצוב והפקה‪ :‬הילה לביא‬ ‫צילומים‪ :‬יואב מאירי‬ ‫הצילומים בעמ' ‪ 27-13‬מתוך‪ :‬טלי חתוקה‪ ,‬המפעל‪ ,‬תל אביב‪ :‬רסלינג‪2011 ,‬‬ ‫עריכה לשונית‪ :‬מורג סגל‬ ‫סריקות‪ :‬דיגיטל פוטו פרינט בע"מ‬ ‫לוחות הדפסה וכריכה‪ :‬ע‪.‬ר‪ .‬הדפסות בע"מ‬

‫© כל הזכויות שמורות ליואב מאירי‬ ‫‪yooav@barak.net.il‬‬

‫פרויקט‬ ‫ארגמן‬ ‫על ארכיטקטורה ותעשייה‬ ‫בישראל ‪ //‬יואב מאירי‬

‫פרויקט‬ ‫ארגמן‬ ‫על ארכיטקטורה ותעשייה בישראל‬ ‫‪ //‬יואב מאירי‬