Page 1


‫סטודנטיות וסטודנטים יקרים‪,‬‬ ‫התאחדות הסטודנטים היא הארגון המייצג את כלל‬ ‫הסטודנטים במדינת ישראל‪ ,‬הלומדים במעלה מ‪06-‬‬ ‫מוסדות ברחבי הארץ‪ .‬המטרה המרכזית של התאחדות‬ ‫הסטודנטים היא שמירה על מעמד הסטודנט בישראל‬ ‫והובלת שינויים חברתיים במדינה‪ ,‬על כל רבדיה‪.‬‬

‫להיות סטודנט בישראל אין פירושו רק להשתתף בשיעורים וללמוד למבחנים‪.‬‬ ‫הסטודנטים בישראל משפיעים ומעורבים בתחומים רבים של החברה‪ .‬אנו מאמינים‬ ‫שעלינו להמשיך ולעשות כל שביכולתינו על מנת לממש את הפוטנציאל האדיר הגלום‬ ‫בהם כדי שיהפכו לציבור משכיל‪ ,‬יצרני ומשפיע‪ .‬אנו נמשיך ונפעל על מנת שגם משרדי‬ ‫הממשלה והגופים הציבוריים השונים יסייעו בכך‪ .‬באופן כזה נוכל לברוא מציאות טובה‬ ‫יותר עבור המדינה והחברה בישראל‪.‬‬ ‫חוברת זו נועדה עבורכם‪ ,‬ציבור הסטודנטים‪ ,‬והיא מאגדת בתוכה את כל המידע‬ ‫החשוב בנוגע לזכויותיכם כאזרחים וכעובדים בישראל‪ .‬עיינו בחבורת ושמרו אותה‪ .‬היא‬ ‫תשמש עבורכם כמדריך הזכויות הכולל שלכם כסטודנטים וצעירים בישראל‪.‬‬ ‫לסיום דבריי אבקש להביע את הערכתי ותודתי הכנה למר עופר עיני‪ ,‬יו"ר ההסתדרות‬ ‫החדשה‪ ,‬על תמיכתו העקבית בהנהגת הסטודנטים ועל פועלו הרב למען הרחבת‬ ‫זכויותיהם של הסטודנטים במדינת ישראל‪.‬‬

‫שלכם‪,‬‬

‫אורי רשטיק‬ ‫יו"ר התאחדות הסטודנטים בישראל‬

‫זכויות הסטודנט בעבודה ‪4102‬‬


‫מבוא ‪- 5 - .......................... ................................ ................................ ................................‬‬ ‫הגדרות ‪- 5 - ...................................................... ................................ ................................‬‬ ‫שכר מינימום (חוק שכר מינימום‪ ,‬התשמ"ז ‪- 0 - ......................... ................................ )7891 /‬‬ ‫דמי מחלה (חוק דמי מחלה‪ ,‬תשל"ו ‪- 9 - ................................... ................................ )7810 /‬‬ ‫חופשה שנתית (חוק חופשה שנתית‪ ,‬תשי"א‪- 76 - ..................................................... )7857 -‬‬ ‫דמי הבראה ‪- 77 - .............................................. ................................ ................................‬‬ ‫דמי חגים ‪- 71 - .................................................. ................................ ................................‬‬ ‫פיצויי פיטורים ‪- 75 - .......................................... ................................ ................................‬‬ ‫)חוק פיצויי פיטורים‪ ,‬תשכ"ג( ‪- 75 - ......................................... ................................ 1963-‬‬ ‫הודעה מוקדמת ואישור העסקה ‪71 ................................................... ................................‬‬ ‫)חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות‪ ,‬תשס"א( ‪71 ......................................... 2001 -‬‬ ‫עובד חודשי ‪79 ................................................. ................................ ................................‬‬ ‫עובד שעתי‪/‬יומי ‪79 ........................................... ................................ ................................‬‬ ‫שעות נוספות ושעות עודפות ‪16 ........................................................ ................................‬‬ ‫)חוק שעות עבודה ומנוחה תשי"א( ‪16 ..................................... ................................ 1951 -‬‬ ‫הלנת שכר ‪16 ..................................................... ................................ ................................‬‬ ‫(חוק הגנת השכר‪ ,‬תשי"ח( ‪16 ................................................ ................................ 1958 -‬‬ ‫הטרדה מינית בעבודה ‪17 .................................. ................................ ................................‬‬ ‫)החוק למניעת הטרדה מינית ‪ ,‬תשנ"ח( ‪17 .............................. ................................ 1998 -‬‬ ‫הגשת תביעה ‪12 ................................................ ................................ ................................‬‬ ‫רגע לפני שתובעים‪12 ................................... ................................ ................................ ...‬‬ ‫איפה תובעים? ‪12 ............................................. ................................ ................................‬‬ ‫את מי תובעים? ‪12 ............................................ ................................ ................................‬‬ ‫איך מגישים את התביעה? ‪12 ............................. ................................ ................................‬‬ ‫האם חייבים להיות מיוצגים על ידי עורך דין? ‪12 .................................. ................................‬‬ ‫שכר סטודנט ‪15 ................................................. ................................ ................................‬‬ ‫פנסיה לכל עובד ‪10 ........................................... ................................ ................................‬‬ ‫שינוי היסטורי ‪10 .............................................. ................................ ................................‬‬ ‫הזכאות לפנסיה לעובד שכיר‪10 ....................................................... ................................ :‬‬ ‫ממתי אני זכאי להיות מבוטח? ‪11 ....................................................... ................................‬‬ ‫שיעורי ההפרשה ‪11 .......................................... ................................ ................................‬‬ ‫השכר המבוטח ‪19 ............................................ ................................ ................................‬‬ ‫פיצויי הפיטורים ‪19 ........................................... ................................ ................................‬‬ ‫שאלות ותשובות בנושא הסכם פנסיה חובה ‪18 ................................... ................................‬‬ ‫עוסק וצרכן ‪55 ................................................... ................................ ................................‬‬ ‫עשרת הדיברות לצרכן ‪55 ................................. ................................ ................................‬‬

‫זכויות הסטודנט בעבודה ‪4102‬‬


‫ביטול עסקה ‪55 ............................................... ................................ ................................‬‬ ‫הצגת מדיניות החזרת מוצרים ‪55 ........................................................ ................................‬‬ ‫מסמכי גילוי ‪50 ................................................. ................................ ................................‬‬ ‫הוראות שימוש במוצרים ‪50 ............................... ................................ ................................‬‬ ‫האיסור להפקיע מחירים ‪50 ............................... ................................ ................................‬‬ ‫הזכות לבטל עסקה שלא עקב פגם או אי התאמה ‪50 .......................... ................................‬‬ ‫החזרת התשלום עבור העסקה שבוטלה ‪58 ........................................ ................................‬‬ ‫זכות ביטול בקבלת מתנה ‪26 ............................. ................................ ................................‬‬ ‫ביטול עסקת מכר מרחוק ‪26 ............................. ................................ ................................‬‬ ‫ביטול עסקת רוכלות ‪27 .................................... ................................ ................................‬‬ ‫ביטול עסקה בשל אי התאמה או פגם ‪27 ............................................ ................................‬‬ ‫שוברי זיכוי ‪21 ................................................... ................................ ................................‬‬ ‫שימוש נבון באמצעי תשלום ‪21 ......................................................... ................................‬‬ ‫שיקים ‪21 ......................................................... ................................ ................................‬‬ ‫כרטיסי אשראי ‪21 ............................................ ................................ ................................‬‬ ‫הוראות מיוחדות בעניין שירותי תעופה ‪25 ........................................ ................................‬‬ ‫השבת תמורה ‪22 .............................................. ................................ ................................‬‬ ‫שירותי סיוע ‪22 ................................................. ................................ ................................‬‬ ‫רישום יתר (״אובר בוקינג") ‪25 ........................... ................................ ................................‬‬ ‫טיסה שבוטלה ‪25 ............................................. ................................ ................................‬‬ ‫איחור בטיסה ‪20 ............................................... ................................ ................................‬‬ ‫הקדמת טיסה ‪20 .............................................. ................................ ................................‬‬ ‫פיצויים לדוגמא ‪20 ............................................ ................................ ................................‬‬ ‫חובות יידוע וסיוע ‪20 ......................................... ................................ ................................‬‬ ‫בית המשפט לתביעות קטנות ‪21 ....................................................... ................................‬‬ ‫תשלום אגרה ‪21 ............................................... ................................ ................................‬‬ ‫רשות ערעור ‪29 ................................................ ................................ ................................‬‬

‫זכויות הסטודנט בעבודה ‪4102‬‬


‫מבוא‬ ‫ככלל‪ ,‬רוב רובן של זכויות העובדים בישראל מעוגנות בחוקים הנקראים חוקי מגן‪ ,‬אשר כשמם‬ ‫כן הם‪ :‬מטרתם להגן על העובדים‪ .‬לכן‪ ,‬על חלק ניכר מהזכויות המוענקות לעובדים במשק‬ ‫הישראלי לא ניתן לוותר ועובד שוויתר על זכויות אלה – ויתורו אינו תקף‪.‬‬ ‫‪ ‬מקצת הזכויות שלא ניתן לוותר עליהן או להתנות עליהן‪ :‬שכר מינימום‪ ,‬מנוחה שבועית‪,‬‬ ‫חופשה שנתית‪ ,‬תוספת יוקר‪ ,‬דמי מחלה‪ ,‬דמי הבראה‪ ,‬תשלום בגין ימי חג‪ ,‬דמי נסיעות אל‬ ‫מקום העבודה וממנו‪ ,‬פיצויי פיטורים‪ ,‬הודעה מוקדמת ועוד‪.‬‬ ‫‪ ‬לצד הזכויות המוקנות לעובדים‪ ,‬קיימת מטבע הדברים חובות כלפי המעביד כגון‪ :‬חובת‬ ‫נאמנות והתנהגות בדרך מקובלת ובתום לב‪ .‬העובד נדרש להשקיע את מלוא מרצו ואונו‬ ‫בעבודה‪ ,‬אסור לו להימצא במצב של ניגוד עניינים ועליו לשמור על סודות מסחריים‬ ‫המגיעים לידיעתו תוך כדי עבודתו ובקשר אליה‪.‬‬

‫הגדרות‬ ‫להלן מספר הגדרות מרכזיות‪ ,‬בהן נעשה שימוש תכוף בהקשר של דיני עבודה‪.‬‬ ‫‪ .7‬עובד שעתי‪/‬עובד יומי –עובד ששכר עבודתו משולם על בסיס שעת עבודה בפועל‪/‬‬ ‫על בסיס יום עבודה (נקרא גם‪" :‬עובד בשכר")‪.‬‬ ‫‪ .1‬עובד חודשי – עובד ששכרו מחושב על בסיס חודשי קבוע (נקרא גם‪" :‬עובד‬ ‫במשכורת")‪.‬‬ ‫‪ .5‬עובד עונתי – "עונה" מוגדרת בחוק פיצויי פיטורים‪ ,‬כשלושה חודשים רצופים בשנה‬ ‫שבה עובד עבד לפחות ‪ 06‬יום‪.‬‬ ‫‪ .2‬עובד קבוע‪/‬עובד עם קביעות – אין בחוק מושג של עובד קבוע‪ .‬מעמדו של עובד‬ ‫קבוע נובע מכוחם של הסכמים קיבוציים וצווי הרחבה‪ .‬משמעות קבלת הקביעות לגבי‬ ‫העובד היא‪ ,‬בד"כ‪ ,‬הגבלת כוחו של המעביד לפטרו‪ ,‬בהתאם להוראות ההסכם הקיבוצי‬ ‫החל על מקום העבודה‪.‬‬ ‫‪ .5‬הסכמים קיבוציים – הסכם קיבוצי הינו הסדר חוזי בין ארגוני העובדים מצד אחד‬ ‫וארגוני המעבידים מצד שני‪ .‬לאחר חתימתו ואישורו‪ ,‬הופך הסכם קיבוצי למקור של‬ ‫זכויות וחובות במסגרת משפט העבודה‪ .‬בהסכם קיבוצי מוסדרים נושאים כגון‪ :‬שכר‬ ‫עבודה‪ ,‬תנאי עבודה‪ ,‬תנאים סוציאליים‪ ,‬שעות עבודה ודרכים לישוב סכסוכי עבודה‬ ‫והתחי יבות לשקט תעשייתי‪ .‬ככלל‪ ,‬ההוראות שבהסכם קיבוצי נועדו להטיב עם‬ ‫העובדים מעבר לקבוע בחוק‪.‬‬ ‫‪ .0‬צווי הרחבה – צו של שר העבודה והרווחה‪ ,‬המרחיב הוראות של הסכם קיבוצי ומחיל‬ ‫אותן על עובדים ומעבידים שאינם צדדים ישירים להסכם הנ"ל‪ ,‬ולעיתים על כלל‬ ‫העובדים במשק‪ .‬כך‪ ,‬לשם דוגמא‪ ,‬זכויות כגון‪ :‬תוספת יוקר‪ ,‬נסיעות‪ ,‬הבראה – מקורן‬ ‫בציווי הרחבה‪ .‬זכויות העובדים מכוח צו הרחבה אינן ניתנות לויתור‪.‬‬

‫זכויות הסטודנט בעבודה ‪4102‬‬


‫שאלה‪ :‬האם לעובד במשכורת חודשית יש יותר זכויות מאשר לעובד שעתי או יומי?‬ ‫תשובה ‪ :‬לא‪ .‬דיני העבודה במדינת ישראל אינם מבחינים בין סוגי עובדים שונים לעניין‬ ‫זכויותיהם‪ .‬הזכויות המוקנות לעובדים מכוח חוקי המגן‪ ,‬הסכמים קיבוציים וצווי הרחבה‪ ,‬חלים‬ ‫על כל העובדים‪ ,‬ללא יוצא מן הכלל‪ ,‬ואפילו על עובדים זרים‪ .‬ההבדל היחיד בין סוגי העובדים‬ ‫השונים הוא באופן חישוב הזכאות מבחינה כספית (נא ראה פירוט בכל אחד מהפרקים‬ ‫הנדונים)‪.‬‬

‫שכר מינימום (חוק שכר מינימום‪ ,‬התשמ"ז ‪)7891 /‬‬ ‫חוק שכר המינימום נועד להבטיח קיום הוגן לאדם העובד ומתייחס לכל צורות קבלת שכר‬ ‫עבודה ולפיכך חל הן על עובדים שעתיים‪ ,‬עובדים במשכורת חודשית או עובדים לפי תוצרת‪,‬‬ ‫היקף מכירות וכו'‪ .‬שכר המינימום שמחושב א‪ .‬בתקופה שמיום ‪ 7‬ביולי ‪ 1677‬עד יום ‪ 7‬במרס‬ ‫‪ 1671‬כסכום השווה ל‪ 2,766-‬שקלים חדשים (להלן‪" :‬התקופה הראשונה"); ב‪ .‬בתקופה שמיום ‪7‬‬ ‫באפריל ‪ 1671‬עד יום ‪ 56‬בספטמבר ‪ – ,1671‬הסכום בתקופה הראשונה או סכום השווה ל‪21.5-‬‬ ‫אחוזים מהשכר הממוצע כפי שהוא ביום ט' בניסן התשע"ב (‪ 7‬באפריל ‪ ,)1671‬לפי הגבוה‬ ‫מביניהם; ג‪ .‬בתקופה שמיום ‪ 7‬באוקטובר ‪ 1671‬עד תום תוקפו של חוק שכר מינימום (העלאת‬ ‫סכומי שכר מינימום – הוראת שעה)‪ ,‬התשע"א‪ – 1677-‬סכום השווה ל‪ 2,566-‬שקלים חדשים‪.‬‬ ‫שכר המינימום‪ ,‬משתנה ומוגדל בהתאם לשיעורי תוספת היוקר במשק או תוספות שכר אחרות‪,‬‬ ‫כפי שנקבע בהסכמים קיבוציים‪ .‬תשלום שכר העבודה בשיעור נמוך משכר המינימום אינו חוקי‬ ‫(ואף מהווה עבירה פ לילית)‪ ,‬וכאשר עובד משתכר פחות משכר המינימום והמעביד אינו מעלה‬ ‫את השכר לשכר מינימום‪ ,‬רשאי העובד להתפטר בדין מפוטר‪ ,‬על כל המשתמע מכך מבחינת‬ ‫זכאות לתשלומים המגיעים לאדם שפוטר‪ .‬כמו כן‪ ,‬הוא רשאי להגיש תביעה לבית הדין לעבודה‬ ‫על הפרשי שכר‪.‬‬

‫שאלה‪:‬‬ ‫האם תשר (טיפ) נחשב כחלק משכר העבודה?‬ ‫תשובה‪:‬‬ ‫בפסק דין עקרוני בנוגע למלצרים ול'טיפים' שהם מקבלים‪ ,‬קבע בית הדין הארצי לעבודה‪ ,‬כי‬ ‫בכלליות תשר שמלצרים מקבלים ישירות מהלקוחות (ואינו נכנס לספרי החשבונות של‬ ‫המעביד) אינו נחשב לחלק משכר העבודה והמעביד חייב לשלם למלצר שכר מינימום בנוסף‬ ‫ובלי קשר לתשר שניתן‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬אם התשר שניתן משולם דרך קופת המעביד ונרשם‬ ‫בספריו כהכנסה‪ ,‬הוא ייחשב כחלק מהשכר‪ ,‬ועל המעביד במקרה זה להשלים את שכרו של‬ ‫המלצר עד לשכר המינימום‪ .‬ואולם‪ ,‬בין אם הטיפ נכנס לקופת המסעדה ובין אם לא‪ ,‬ניתן‬ ‫לכלול אותו כמרכיב בשכר‪ ,‬אם מתקיימים התנאים הבאים‪:‬‬ ‫‪ . 7‬בין הצדדים קיים הסכם שלפיו ניתן להביא בחישובי השכר גם את תשלומי הטיפ‪ .‬כלומר‪,‬‬ ‫קיים הסכם בין המלצר למסעדה שבו המלצר יודע ומסכים שאת שכרו הוא מקבל באמצעות‬ ‫התשר‪.‬‬

‫זכויות הסטודנט בעבודה ‪4102‬‬


‫‪ . 1‬בהסכם יובהרו האלמנטים הבאים‪ :‬שקיפות ותיעוד הטיפים‪ ,‬קיומה של קופה וחשבונאות‬ ‫מסודרת של ההכנסות‪ ,‬דרכי חלוקת הטיפים‪ ,‬מועדי החלוקה ועוד‪.‬‬ ‫‪ .5‬השכר‪ ,‬המורכב משכר העבודה והתשר‪ ,‬לא ייפול מגובה שכר המינימום‪.‬‬ ‫‪ . 2‬זכויותיו הסוציאליות של העובד יהיו מבוססות על הסכום הכולל שקיבל מן הטיפים ומן‬ ‫המסעדה‪.‬‬ ‫‪ .5‬ישולמו תשלומי מס מלאים כמתחייב משכרו הכולל של העובד‪.‬‬ ‫שאלה‪:‬‬ ‫סטודנט משתכר שכר בסיס בסך ‪ + ₪ 7,566‬אחוזים ממכירות שהוא מבצע מידי חודש (עמלות)‪.‬‬ ‫האם על המעביד להעלות את שכר הבסיס לשכר מינימום?‬ ‫תשובה‪:‬‬ ‫כל עוד שכר הבסיס והעמלות שהעובד מקבל מידי חודש מגיעים לשכר מינימום‪ ,‬אין המעביד‬ ‫חייב להעלות את שכר הבסיס‪ .‬רק ב מידה והעובד לא הצליח להשיג עמלות באותו חודש‬ ‫בכמות מספיקה‪ ,‬באופן שסכום שכר הבסיס ‪ +‬העמלות אינו מגיע לשכר המינימום‪ ,‬ובהנחה‬ ‫שהעובד עבד משרה מלאה‪ ,‬על המעביד להשלים לו את השכר לשכר מינימום‪ ,‬גם אם לא‬ ‫ביצע כל מכירה ואינו זכאי לעמלות באותו חודש‪.‬‬ ‫שאלה‪:‬‬ ‫האם עובד יכול להסכים עם מעבידו כי יקבל פחות משכר מינימום?‬ ‫תשובה‪:‬‬ ‫המחוקק קבע‪ ,‬כי חוק שכר מינימום הוא חוק כופה (קוגנטי)‪ .‬כלומר‪ ,‬חוק שלא ניתן להתנות‬ ‫עליו‪ .‬לפיכך‪ ,‬גם אם העובד הסכים לעבוד עבור שכר הנמוך משכר מינימום‪ ,‬אין לכך תוקף‬ ‫חוקי‪.‬‬

‫זכויות הסטודנט בעבודה ‪4102‬‬


‫זכויות הסטודנט בעבודה ‪4102‬‬


‫דמי מחלה (חוק דמי מחלה‪ ,‬תשל"ו ‪)7811 /‬‬ ‫‪.7‬‬

‫חוק דמי מחלה מסדיר את זכויות העובדים לקבלת ימי מחלה‪" .‬מחלה" מוגדרת בחוק הנ"ל‬ ‫כ"אי‪-‬כושר זמני או קבוע של העובד לבצע את עבודתו‪ ,‬הנובע‪ ,‬על פי ממצאים‬ ‫רפואיים‪ ,‬ממצב בריאותי לקוי"‪.‬‬

‫‪ .1‬תקופת הזכאות לדמי מחלה‪ ,‬למי שעובד במשרה מלאה היא – ‪ 79‬יום לשנה (‪ 7.5‬ימים לכל‬ ‫חודש עבודה מלא); זכות הצבירה המקסימאלי של ימי המחלה היא עד ‪ 86‬יום‪ ,‬בניכוי‬ ‫התקופה שבעדה קיבל העובד דמי מחלה על פי חוק דמי מחלה‪ ,‬תשל"ו ‪.7810 -‬‬ ‫‪ .5‬תשלום דמי המחלה הינו כדלקמן‪:‬‬ ‫עבור יום המחלה הראשון‪ ,‬לא זכאי העובד לתשלום‪.‬‬ ‫עבור יום המחלה השני‪ 56% ,‬משכרו היומי‪.‬‬ ‫עבור יום המחלה השלישי‪ 56% ,‬משכרו היומי‪.‬‬ ‫עבוד יום המחלה הרביעי ואילך ‪ 766%‬משכרו היומי‪.‬‬ ‫‪ .2‬עובד יומי ועובד שעתי זכאים לתשלום דמי מחלה רק עבור ימי מחלה שחלו בימי עבודה‬ ‫בפועל‪ ,‬בניגוד לעובד חודשי‪/‬במשכורת‪ ,‬אשר זכאי לתשלום גם עבור ימי מחלה בשבת וחג‪.‬‬ ‫‪ .5‬עובדים יומיים או שעתיים‪ ,‬אשר עובדים במשרה מלאה‪ ,‬זכאים לצבור ‪ 7.5‬ימי מחלה לכל‬ ‫חודש עבודה‪ .‬עובדים אשר עבדו בפועל פחות מחודש עבודה מלא‪ ,‬יצברו ימי מחלה באופן‬ ‫יחסי למספר ימי עבודתם בחודש (חלקי ‪ 17.00‬ימי עבודה בחודש – לעובדים ‪ 5‬ימים בשבוע‬ ‫וחלקי ‪ 15‬לעובדים ‪ 0‬ימים בשבוע)‪.‬‬

‫שאלה‪:‬‬ ‫סטודנטית עובדת על בסיס שעתי ‪ 59‬שעות בחודש‪ .‬לכמה ימי מחלה היא זכאית?‬ ‫תשובה‪:‬‬ ‫יש למצוא את היקף משרתה של הסטודנטית (באחוזים) ולאחר מכן להכפיל ב‪ ,7.5 -‬לפי‬ ‫הנוסחה הבאה‪:‬‬ ‫חישוב היקף המשרה‪:‬‬ ‫היקף משרה מלאה עומד כיום על ‪ 25‬שעות שבועיות ו‪ 790 -‬שעות חודשיות‪ .‬היקף משרתה של‬ ‫הסטודנטית הוא ‪ 56%‬משרה‪ ,‬לפי הנוסחא הבאה‪59:790=6.56 :‬‬ ‫חישוב הזכאות לימי מחלה‪:‬‬ ‫‪7.5X56%=6.25‬‬ ‫כלומר‪ ,‬הסטודנטית הנ"ל זכאית ל‪ 7/1-‬יום מחלה בחודש‪.‬‬

‫זכויות הסטודנט בעבודה ‪4102‬‬


‫חופשה שנתית (חוק חופשה שנתית‪ ,‬תשי"א‪)7897 -‬‬ ‫‪ .7‬כל עובד זכאי לקבל ממעבידו חופשה שנתית‪ .‬מטרת החוק היא לאפשר לעובד מנוחה‬ ‫והחלפת כוח‪ ,‬ולא קבלת תשלום נוסף על משכורתו‪ .‬העובד אינו רשאי לוותר על זכות‬ ‫זו‪.‬‬ ‫‪ .1‬מספר ימי החופשה השנתית של עובדים שעתיים זהה לזה של עובדים גלובאליים‪ .‬הבסיס‬ ‫לחישוב הנו כי יום חופשה אחד שווה מבחינה כספית ליום עבודה אחר‪ ,‬בהתאם לחלקיות‬ ‫המשרה (מלאה או חלקית)‪ .‬לדוגמא‪ :‬עובד יומי ‪ /‬שעתי‪ ,‬אשר עובד מידי יום ‪ 5‬שעות‪ -‬יצבור‬ ‫זכאות מלאה לחופשה‪ ,‬אלא שערך יום חופשה שלו הינו שווה ערך ל‪ 5-‬שעות‪.‬‬ ‫‪ .5‬להל ן טבלה ובה הנתונים לגבי זכאות לימי חופשה שנתית ביחס לוותק במקום העבודה‪:‬‬ ‫לפי הסכם קיבוצי כללי‬

‫לפי לוח זכאות שנתית תשי"א‪7897-‬‬ ‫שנות‬

‫זכאות‬

‫זכאות‬

‫זכאות בימי‬

‫שנות‬

‫זכאות בימי‬

‫זכאות בימי‬

‫ותק‬

‫בימי‬

‫בימי‬

‫עבודה‬

‫ותק‬

‫עבודה‬

‫עבודה‬

‫חופשה‬

‫עבודה‬

‫בפועל נטו‬

‫בפועל‬

‫ברוטו‬

‫בפועל‬

‫(לעובדים ‪9‬‬

‫(לעובדים ‪1‬‬

‫(לעובדים ‪9‬‬

‫(כולל‬

‫נטו‬

‫ימי עבודה)‬

‫ימים‬

‫ימים‬

‫שבתות)‬

‫(לעובד‬

‫בשבוע)‬

‫בשבוע)‬

‫נטו‬

‫בפועל‬

‫נטו‬

‫ים ‪ 1‬ימי‬ ‫עבודה)‬

‫‪.2‬‬

‫‪7-2‬‬

‫‪72‬‬

‫‪71‬‬

‫‪76‬‬

‫‪7‬‬

‫‪71‬‬

‫‪76‬‬

‫‪5‬‬

‫‪70‬‬

‫‪72‬‬

‫‪71‬‬

‫‪1‬‬

‫‪71‬‬

‫‪76‬‬

‫‪0‬‬

‫‪79‬‬

‫‪70‬‬

‫‪72‬‬

‫‪5‬‬

‫‪75‬‬

‫‪77‬‬

‫‪1‬‬

‫‪17‬‬

‫‪79‬‬

‫‪75‬‬

‫‪2‬‬

‫‪75‬‬

‫‪77‬‬

‫‪9‬‬

‫‪11‬‬

‫‪78‬‬

‫‪70‬‬

‫‪5‬‬

‫‪72‬‬

‫‪71‬‬

‫‪8‬‬

‫‪15‬‬

‫‪16‬‬

‫‪71‬‬

‫‪0‬‬

‫‪78‬‬

‫‪71‬‬

‫‪76‬‬

‫‪12‬‬

‫‪17‬‬

‫‪79‬‬

‫‪1‬‬

‫‪78‬‬

‫‪71‬‬

‫‪77‬‬

‫‪15‬‬

‫‪11‬‬

‫‪78‬‬

‫‪9‬‬

‫‪78‬‬

‫‪71‬‬

‫‪71‬‬

‫‪15‬‬

‫‪15‬‬

‫‪16‬‬

‫‪8‬‬

‫‪10‬‬

‫‪15‬‬

‫‪75‬‬

‫‪11‬‬

‫‪12‬‬

‫‪16‬‬

‫‪76‬‬

‫‪10‬‬

‫‪15‬‬

‫דמי החופשה של עובד יומי‪ /‬שעתי‪ ,‬ששכרו משתנה מידי חודש (לא עובד בשעות קבועות)‪,‬‬ ‫הינו‪ :‬שכר העבודה היומי הממוצע‪ ,‬כשהוא מוכפל במספר ימי החופשה (שכר העבודה היומי‬ ‫הממוצע מחושב לפי שכר ברבע השנה המלאה ביותר שב‪ 71 -‬החודשים שקדמו לחופשה‬ ‫וחלוקתו ל‪.)86-‬‬

‫‪ .5‬עובד יומי‪ /‬שעתי‪ ,‬המועסק פחות מ‪ 15-‬ימים רצופים בשנת עבודה אחת או בשתי שנות‬ ‫עבודה רצופות ואין בינו לבין מעבידו חושב עבודה בכתב לתקופת עבודה רצופה‪ ,‬העולה‬

‫זכויות הסטודנט בעבודה ‪4102‬‬


‫על ‪ 12‬ימים‪ ,‬זכאי לתמורת חופשה בשיעור של ‪ 2%‬לפחות משכר העבודה של כל ימי‬ ‫עבודתו‪.‬‬

‫דמי הבראה‬ ‫‪ .7‬כל העובדים במשק הישראלי‪ ,‬שהשלימו את שנת עבודתם הראשונה במקום העבודה‪,‬‬ ‫זכאים לדמי הבראה‪ .‬סכום קצובת ההבראה מתעדכן מידי שנה‪ ,‬בחודשי הקיץ (יוני‪ -‬יולי)‪,‬‬ ‫והוא מהווה את הסכום המינימאלי לתשלום הקצובה‪.‬‬ ‫‪ .1‬לעובדים במשרה חלק ית‪ ,‬ישולמו דמי הבראה באופן יחסי להיקף משרתם‪ .‬עובדים יומיים‪/‬‬ ‫שעתיים‪ ,‬אשר עובדים במשרה מלאה‪ ,‬זכאים להבראה ככל עובד חודשי במשרה מלאה‪.‬‬ ‫‪.5‬‬

‫עובדים יומיים ושעתיים‪ ,‬אשר עובדים במשרה חלקית‪ ,‬זכאים לדמי הבראה בהתאם‬ ‫לחלקיות משרתם*‪ .‬את אחוז משרתם של העובדים ניתן לחשב על‪-‬ידי חלוקת שעות‬ ‫עבודתם השבועיות ב‪( 25-‬משרה מלאה) והכפלת התוצאה ב‪.766-‬‬ ‫לדוגמא‪ :‬עובד אשר עובד ‪ 75‬שעות שבועיות בלבד‪ ,‬יחושב אחוז משרתו לפי הנוסחה‬ ‫‪766X75‬‬

‫שלהלן‪( :‬אחוז המשרה)‬ ‫‪=52.99‬‬ ‫‪‬‬

‫‪25‬‬

‫לעניין חישוב היקף משרה ראה גם הפרק הדן בדמי מחלה בעמ' ‪ 5‬לעיל‪.‬‬

‫‪ .2‬לאחר מציאת אחוז המשרה‪ ,‬תחושב זכאותם של עובדים כנ"ל על‪ -‬ידי הכפלת הזכאות‬ ‫להבראה‪ ,‬באחוז המשרה ובתעריף הבראה ליום‪ ,‬לדוגמא‪ :‬עובד במשרה מלאה במגזר‬ ‫הפרטי זכאי ל‪ 5-‬ימי הבראה בשנה הראשונה‪ .‬עובד בשנה הראשונה לעבודתו‪ ,‬אשר עובד‬ ‫ב‪ 56% -‬משרה‪ -‬תחושב זכאותו להבראה לפי הנוסחה הבאה‪:‬‬ ‫‪ 9‬ימי הבראה ‪ ₪ 413 X 95% X‬ליום הבראה= ‪.₪ 849‬‬ ‫‪ .5‬קצובת ההבראה תשולם באחד מחודשי הקיץ‪ ,‬מחודש יוני ועד חודש ספטמבר‪ ,‬אלא אם‬ ‫הוסכם או נהוג מועד אחר במקום העבודה‪ .‬נכון להיום (יולי ‪ ,)1675‬התעריף הנו ‪ ₪ 512‬ליום‬ ‫הבראה במגזר הפרטי ו‪ ₪ 215 -‬ליום במגזר הציבורי‪.‬‬ ‫‪ .0‬עובד יהיה זכאי לדמי הבראה אף לאחר סיומם של יחסי עובד ומעביד (לגבי תקופה של עד‬ ‫שנתיים שלפני תום תקופת העבודה)‪ ,‬אם לא קיבל את דמי ההבראה במהלך עבודתו‪.‬‬

‫זכויות הסטודנט בעבודה ‪4102‬‬


‫‪ .1‬טבלת זכאות לפי שנות ותק‪:‬‬ ‫שנות ותק‬

‫המגזר הפרטי‬

‫המגזר הציבורי‬

‫‪7‬‬

‫‪5‬‬

‫‪1‬‬

‫‪1-5‬‬

‫‪0‬‬

‫‪1‬‬

‫‪2-76‬‬

‫‪1‬‬

‫‪8‬‬

‫‪77-75‬‬

‫‪9‬‬

‫‪76‬‬

‫‪70-78‬‬

‫‪8‬‬

‫‪77‬‬

‫‪16-12‬‬

‫‪76‬‬

‫‪71‬‬

‫‪15‬‬

‫‪76‬‬

‫‪75‬‬

‫בהתאם לאמור בסעיף ‪ 2‬להסכם מיום ‪( 71.1.88‬ראה פרק שדן בשכר סטודנט בעמ' ‪ 72‬להלן)‬ ‫יש לשלם לסטודנטים החל מיום ‪ 7.0.1675‬קצובת הבראה בסך של ‪ ₪ 7.50‬לכל שעת עבודה‬ ‫לפי התנאים בהסכם‪.‬‬ ‫שאלה‪:‬‬ ‫האם עלי להוכיח למעביד כי שהיתי בבית הבראה או בנופש אחר על מנת לקבל את דמי‬ ‫ההבראה?‬ ‫תשובה‪:‬‬ ‫לא‪ .‬עובד זכאי לדמי הבראה מבלי שיהא עליו להוכיח למעבידו דבר‪.‬‬

‫דמי חגים‬ ‫‪ .7‬כל העובדים במשק הישראלי זכאים על פי החוק לשכר עבודה עבור ‪ 8‬ימי חג‪ ,‬לפי הפירוט‬ ‫הבא‪:‬‬ ‫ראש השנה העברי‬

‫‪ 1‬ימים‬

‫יום הכיפורים‬

‫‪ 7‬יום‬

‫סוכות*‬

‫‪ 1‬ימים‬

‫פסח*‬

‫‪ 1‬ימים‬

‫שבועות‬

‫‪ 7‬יום‬

‫יום העצמאות‬

‫‪ 7‬יום‬

‫* חוה"מ סוכות‪ ,‬חוה"מ פסח‪ ,‬חנוכה‪ ,‬פורים ותשעה באב הנם ימי עבודה רגילים ולפיכך‪ ,‬אינם‬ ‫נחשבים לימי חג לעניין חובת התשלום בהם‪ ,‬אלא אם כן‪ ,‬הדבר נקבע בהסכם קיבוצי החל על‬ ‫מקום העבודה‪.‬‬

‫זכויות הסטודנט בעבודה ‪4102‬‬


‫‪ .1‬עובדים חודשיים אינם זכאים לתשלום נפרד עבור ימי חג‪ ,‬ואולם‪ ,‬עובד בשכר יומי‪ /‬שעתי זכאי‬ ‫לתשלום בגין ימי חג‪ ,‬בתנאי שעבד‪ ,‬לפחות‪ ,‬שלושה חודשים במקום העבודה‪ ,‬ובתנאי שלא‬ ‫נעדר מהעבודה סמוך ליום החג (יום לפני החג ויום אחרי החג)‪ ,‬אלא בהסכמת המעביד‪.‬‬ ‫‪.5‬‬

‫לגבי תשלום עבור ימי חג לעובד יומי‪ /‬שעתי אשר אינו עובד מידי יום‪ ,‬קיימות שתי פרשנויות‪:‬‬ ‫האחת – שעובד כנ"ל אינו זכאי כלל לתשלום בגין ימי חג‪ ,‬השנייה – שעובד כנ"ל יהיה זכאי‬ ‫לתשלום עבור ימי חג‪ ,‬רק אם יום החג יחול ביום בו אמור היה לעבוד‪.‬‬

‫‪.2‬‬

‫לאור האמור לעיל‪ ,‬מומלץ למי שעובד במתכונת הנ"ל להגיע להסכמה עם המעביד לפני‬ ‫תחילת העבודה אצלו בנוגע לזכאות לתשלום (ולו חלקי) עבור ימי חג‪.‬‬

‫שאלה‪:‬‬ ‫מהם החגים בהם זכאי עובד לא יהודי לתשלום?‬ ‫תשובה‪:‬‬ ‫עובד שאינו יהודי צריך להודיע למעבידו עבור אילו ימי חג הוא מעדיף לקבל תשלום‪ :‬חגי‬ ‫ישראל או חגי דתו‪ .‬המעביד אינו חייב לשלם לעובד שאינו יהודי גם עבור ימי חג יהודיים וגם‬ ‫עבור ימי חג לפי דתו של העובד‪.‬‬ ‫שאלה‪:‬‬ ‫מהם חגי הדתות האחרות?‬ ‫תשובה‪:‬‬ ‫מוסלמים‪ :‬עיד אל פיטר ‪ 5 -‬ימים‪ ,‬חג הקורבן עיד אלעדחא– ‪ 2‬ימים‪ ,‬ראשית השנה‪ -‬מוחרם –‬ ‫‪ 7‬יום וחג הולדת הנביא – ‪ 7‬יום (סה"כ ‪8‬ימים)‪.‬‬ ‫נוצרים‪ :‬חג המולד – ‪ 1‬ימים‪ ,‬יום ההתגלות – ‪ 7‬יום‪ ,‬ראש השנה הנוצרי – ‪ 7‬יום‪ ,‬שישי לפני‬ ‫פסחא – ‪ 7‬יום‪ ,‬יום ראשון של פסחא – ‪ 7‬יום‪ ,‬עליית ישו השמיימה– ‪ 7‬יום ‪ ,‬יום ראשון ושני של‬ ‫שבועות– ‪ 1‬ימים‪( – ,‬סה"כ ‪ 8‬ימים)‪.‬‬ ‫דרוזים‪ :‬חג הקורבן – ‪ 2‬ימים‪ ,‬חג הנביא שועייב– ‪ 2‬ימים‪ ,‬חג הנביא סבלאן– ‪ 7‬יום‪ ,‬חג אלח'ידר–‬ ‫‪ 7‬יום– (סה"כ ‪ 76‬ימים)‪.‬‬

‫זכויות הסטודנט בעבודה ‪4102‬‬


‫זכויות הסטודנט בעבודה ‪4102‬‬


‫פיצויי פיטורים‬ ‫)חוק פיצויי פיטורים‪ ,‬תשכ"ג( ‪1963-‬‬ ‫חוק זה והתקנות שהותקנו מכוחו קובעים את תנאי הזכאות של עובד לתשלום פיצויי פיטורים‪.‬‬ ‫את רכיבי השכר לעניין חישוב הפיצויים‪ .‬המועד לתשלומם ועוד‪ ,‬כפי שיפורט בהרחבה בהמשך‪.‬‬ ‫את ההסכמים ו‪/‬או ההסדרים הפנסיוניים החלים במקום העבודה‪ ,‬לרבות לעניין רכיב הפיצויים‬ ‫בגינו מפקיד המעסיק‪ ,‬יש לבחון בכפוף להוראות החוק והתקנות‪.‬‬ ‫החוק קובע כי עובד זכאי לתשלום פיצויי פיטורים אם פוטר ע"י מעבידו לאחר שעבד אצלו או‬ ‫באותו מקום עבודה לפחות שנה אחת ברציפות; ולגבי עובד עונתי – לאחר שעבד שתי עונות‪,‬‬ ‫בשתי שנים רצופות‪.‬‬ ‫ככלל‪ ,‬עובד המתפטר מרצונו ממקום העבודה‪ ,‬אינו זכאי לתשלום פיצויי פיטורים‪ ,‬אלא אם הוא‬ ‫נכנס לאחת הקטגוריות המנויות להלן‪:‬‬

‫‪‬‬

‫פטירה או פשיטת רגל של המעביד‪.‬‬

‫‪‬‬

‫פטירת העובד‪.‬‬

‫‪‬‬

‫התפטרות בגלל מצב בריאות לקוי של העובד עצמו או של בן משפחתו‪.‬‬

‫‪‬‬

‫התפטרות עובדת בתוך ‪ 9‬חודשים מיום שילדה‪ ,‬או שאימצה‪ ,‬לשם טיפול בילדה‪.‬‬

‫‪‬‬

‫התפטרות עובדת עקב שהייה במקלט לנשים מוכות‪.‬‬

‫‪‬‬

‫התפטרות עובד עקב מעבר למקום מגורים המרוחק ממקום מגוריו הקודם ב ‪- 26‬ק"מ‬ ‫לפחות‪ ,‬בנסיבות מיוחדות כמו‪ :‬נישואין‪ ,‬גירושין‪ ,‬הצטרפות לבן זוג‪.‬‬

‫‪‬‬

‫התפטרות עובד עקב הצטרפותו לבן זוגו היוצא לחו"ל בשליחות המדינה‪.‬‬

‫‪‬‬

‫אי חידוש חוזה עבודה לתקופה קצובה על ידי המעביד‪.‬‬

‫‪‬‬

‫התפטרות עובד עונתי‪ ,‬שעבד שלוש עונות רצופות באותו מקום עבודה‪ ,‬מאחר ולא‬ ‫הובטחה לו עבודה עונתית רצופה באותו מקום‪.‬‬

‫‪‬‬

‫התפטרות עובד עקב התגייסותו לצבא סדיר‪ ,‬לצבא קבע‪ ,‬למשטרת ישראל או לשירות‬ ‫בתי הסוהר‪.‬‬

‫‪‬‬

‫התפטרות עובד משום שנבחר לראש ראשות מקומית או לסגן ראש ראשות מקומית‪.‬‬

‫‪‬‬

‫התפטרות עובד שהגיע לגיל פרישה‪.‬‬

‫‪‬‬

‫התפטרות עקב הרעה מוחשית בתנאי העבודה )ישנן נסיבות בהן מותר לפטר עובד ללא‬ ‫פיצויים או תוך תשלום פיצויים חלקיים‪ ,‬לפי קביעת בית הדין לעבודה עקב עבירות‬ ‫משמעת חמורות‪ ,‬למשל(‪.‬‬

‫*לעניין זה ראה פירוט נרחב בחוק פיצויי פיטורים‪ ,‬התשכ"ג– ‪ 7805‬ובתקנותיו‪.‬‬

‫זכויות הסטודנט בעבודה ‪4102‬‬


‫שיעור פיצויי הפיטורים נקבע כדלקמן‪:‬‬ ‫עובד במשכורת )שכר חודשי(‬

‫משכורת אחרונה כפול מס' שנות‬ ‫עבודה‬

‫עובד בשכר‬

‫ממוצע ימי שעות עבודה ב ‪ 12-‬החודשים‬ ‫האחרונים לעבודה‪ ,‬כפול תעריף יומי‪/‬שעתי‬

‫(שכר יומי‪/‬שעתי)‬

‫אחרון ערב הפיטורים והכפלת התוצאה‬ ‫בשנות הוותק‪.‬‬

‫עובד שחל שינוי זמני בשכרו האחרון‬

‫שכר אחרון לפני השינוי כפול מס'‬ ‫שנות עבודה‪.‬‬

‫עובד שחלו שינויים בהיקפי משרתו‬

‫שכר אחרון ערב הפיטורים באופן יחסי‬ ‫למידת חלקיות עבודתו בכל אחת‬ ‫מהתקופות‪ ,‬כפול מס' שנות עבודתו‬ ‫בכל תקופה וחיבור התוצאות‪.‬‬

‫עובד שחלה הפחתה בשכרו‬

‫חישוב לפי שתי התקופות בהתאם לשכר‬ ‫העובד בסיומה של כל תקופה‪ ,‬כפול מס'‬ ‫שנות עבודתו בכל תקופה וחיבור התוצאות‪.‬‬

‫עובד בשכר ‪ +‬עמלות מכירה‬

‫שכר בסיס אחרון פלוס ממוצע עמלות‬ ‫ב‪ 71 -‬החודשים האחרונים לעבודה‪ ,‬כפול‬ ‫שנות העבודה‪.‬‬

‫עובד לפי עמלות מכירה בלבד‬

‫ממוצע עמלות ב‪ 12 -‬החודשים האחרונים‬ ‫לעבודה‪.‬‬

‫עובד שחל שינוי מהותי בתפקידו ו‪/‬או‬

‫חישוב לכל תקופה בנפרד בהתאם‬

‫בצורת העסקתו‪.‬‬

‫למשכורת אחרונה בכל תקופה‪ ,‬כפול‬ ‫מס' שנות עבודה בכל תקופה וחיבור‬ ‫התוצאות‪.‬‬

‫מועד תשלום פיצויי הפיטורים הנו לכל היותר בתוך יום מיום ניתוק יחסי עובד מעביד; מעביד‬ ‫אשר לא ישלם את הפיצויים תוך ‪ 15‬יום עשוי להיות מחויב בתשלום פיצויי הלנת פיצויי פיטורים‪.‬‬ ‫רכיבי השכר לצורך תשלום הפיצויים הינם‪ :‬שכר יסוד‪ ,‬תוספת יוקר‪ ,‬תוספת ותק‪ ,‬תוספת‬ ‫משפחה‪ ,‬תוספת מחלקתית או מקצועית וכל תוספת המשתלמת באופן קבוע מידי חודש ואשר‬ ‫אינה מותנית בקיום תנאים נוספים‪ ,‬לרבות עמלות בגין מכירות‪.‬‬

‫זכויות הסטודנט בעבודה ‪4102‬‬


‫מהי הרעה מוחשית בתנאי העסקה ‪,‬המזכה את העובד להתפטר בדין מפוטר?‬ ‫בהתאם לחוק פיצויי פיטורים‪ ,‬הרעה מוחשית הנה כאשר המעביד מרע את תנאי העסקתו של‬ ‫העובד באופן מוחשי‪ ,‬עד שאינו משאיר לו כל ברירה אלא להתפטר‪ .‬הרעה מוחשית הוא מושג‬ ‫שנבחן עפ"י הנסיבות‪ ,‬על פי תפקיד העובד ועל פי מעמדו אצל המעביד‪.‬‬ ‫להלן דוגמאות להרעה מוחשית‪:‬‬ ‫‪ ‬פיגורים חוזרים ונשנים בתשלום משכורת‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫תנאים ירודים מאלה שנקבעו בחוזה העבודה‪.‬‬

‫‪ ‬אי תשלום תוספת יוקר במשך תקופה ארוכה‪.‬‬ ‫‪ ‬הפחתת שכר באופן חד צדדי‪ ,‬על ידי המעביד‪.‬‬ ‫‪ ‬הפחתה חד צדדית בהיקף המשרה של העובד‪.‬‬ ‫‪ ‬העברת מקום העבודה למקום מרוחק‪.‬‬ ‫מה דינו של עובד שהמעביד חדל לשבץ אותו למשמרות או מפחית לו את מספרן‬ ‫בצורה עקבית?‬ ‫עובד כאמור לעיל‪ ,‬רשאי להודיע למעבידו על כוונתו להתפטר במידה ולא יוחזר להיקף משרתו‬ ‫הקודם‪ .‬סרב המעביד להשיב את העובד למתכונת עבודתו הקודמת‪ ,‬רשאי העובד להודיע על‬ ‫התפטרותו בשל הרעה מוחשית בתנאי העסקתו )ראה הפרק הדן בהודעה מוקדמת לפיטורים‬ ‫והתפטרות(‪.‬‬

‫הודעה מוקדמת ואישור העסקה‬

‫)חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות‪ ,‬תשס"א( ‪-‬‬

‫‪2001‬‬

‫מעביד או עובד שרוצים לסיים את יחסי העבודה ביניהם חייבים לתת האחד לשני הודעה‬ ‫מוקדמת על כך‪ .‬ההודעה המוקדמת נועדה לתת למקבל ההודעה שהות להתארגן על מנת‬ ‫למצוא עובד חלופי במקרה של מעביד או מקום עבודה חלופי במקרה של עובד‪.‬‬ ‫בתקופת ההודעה המוקדמת ממשיכים לחול יחסי עובד מעביד והעובד אמור להמשיך ולעבוד‬ ‫בעבודתו הרגילה‪ ,‬אם מעבידו דרש זאת ממנו‪ .‬אם העובד מסרב להגיע לעבודתו בתקופת‬ ‫ההודעה המוקדמת‪ ,‬רשאי המעביד שלא לשלם לעובד שכר עבור תקופת היעדרותו בזמן‬ ‫ההודעה המוקדמת‪ .‬במידה והמעביד מוותר על עבודתו של העובד בתקופת ההודעה המוקדמת‪,‬‬ ‫חייב הוא לתת לעובד את תמורתה‪ ,‬ולהיפך‪ .‬אם העובד איננו מעוניין לנצל תקופה זו ומבקש‬ ‫לעזוב את מקום העבודה לאלתר‪ ,‬אין הוא זכאי לתמורת ההודעה המוקדמת‪.‬‬ ‫חוק הודעה מוקדמת מטיל חובה על המעביד לתת לעובד‪ ,‬ביום העבודה‪ ,‬אישור בכתב בדבר‬ ‫תחילתם וסיומם של יחסי עובד – מעביד‪ .‬המועד למתן האישור הנ"ל הוא לכל היותר בתוך ‪14‬‬ ‫ימים מיום העבודה האחרון של העובד או בתוך ‪ 7‬ימים מיום שהעובד דרש זאת בכתב‪ ,‬לפי‬ ‫המוקדם מבניהם‪ .‬מעביד שמסרב לתת אישור לעובד עובר עבירה פלילית וצפוי לקנס‪.‬‬ ‫תקופת ההודעה המוקדמת לפיטורים ולהתפטרות הנה כדלקמן‪:‬‬

‫זכויות הסטודנט בעבודה ‪4102‬‬


‫עובד חודשי‬ ‫במהלך ‪ 6‬חודשי העבודה הראשונים‬ ‫במהלך התקופה החל בחודש השביעי עד תום‬ ‫השנה הראשונה‬

‫יום אחד עבור כל חודש עבודה‬ ‫‪6‬ימים) עבור ‪ 6‬החודשים הראשונים(‬ ‫ובנוסף ‪ 2.5‬ימים בשל כל חודש עבודה‬ ‫נוסף‬ ‫חודש ימים‬

‫לאחר שנה‬

‫‪/‬‬

‫עובד שעתי יומי‬ ‫במהלך שנת העבודה הראשונה‬ ‫במהלך שנת העבודה השנייה‬

‫יום אחד עבור כל חודש עבודה‬ ‫‪14‬ימים‪ ,‬בתוספת יום אחד עבור כל ‪2‬‬ ‫חודשי עבודה בשנה האמורה‬

‫במהלך שנת העבודה השלישית‬

‫‪21‬יום‪ ,‬בתוספת יום אחד עבור כל שני‬ ‫חודשי עבודה בשנה האמורה‬

‫לאחר שנת העבודה השלישית‬

‫חודש ימים‬

‫מה דינו של עובד שמקבל הודעה מוקדמת ממעבידו בדבר פיטוריו לפני שהוא יוצא‬ ‫לשירות מילואים?‬ ‫חוק חיילים משוחררים אוסר על פיטורי עובד סמוך לצאתו לשירות מילואים‪.‬‬ ‫האם ימי חופשה בלתי מנוצלים" נבלעים "בימי ההודעה המוקדמת?‬ ‫לא‪ .‬על פי פסיקת בית הדין לעבודה‪ ,‬מעביד אינו יכול לחייב עובד לנצל את יתרת ימי החופשה‬ ‫שנותרו לו בתקופת ההודעה המוקדמת‪ .‬מעביד המפטר עובד מחויב לתת לו אפוא את ההודעה‬

‫זכויות הסטודנט בעבודה ‪4102‬‬


‫המוקדמת לה הינו זכאי (בין אם כתקופת עבודה בפועל ובין אם בתמורת הודעה מוקדמת‬ ‫בשכרו האחרון( ובנפרד עליו לפדות לעובד את ימי החופשה הצבורה העומדים לזכות העובד‪.‬‬ ‫רק כאשר העובד נתבקש על ידי מעבידו לעבוד בתקופת ההודעה המוקדמת והעובד הוא‬ ‫שמבקש שלא לעבוד בתקופה הנ"ל‪ ,‬רשאי העובד‪ ,‬בהסכמת מעבידו‪ ,‬לנצל את ימי החופשה‬ ‫הצבורה שעומדים לרשותו‪.‬‬

‫זכויות הסטודנט בעבודה ‪4102‬‬


‫שעות נוספות ושעות עודפות‬ ‫)חוק שעות עבודה ומנוחה תשי"א( ‪1951 -‬‬ ‫חוק זה מבטיח מנוחה שבועית לכל עובד ואוסר עבודה באותו יום ללא היתר מיוחד משר‬ ‫העבודה והרווחה‪ .‬חוק זה קובע גם את מכסת שעות העבודה המקסימאלית ליום עבודה‪ ,‬לשבוע‬ ‫עבודה ולעבודת לילה‪ .‬החוק מחייב את המעביד לשלם גמול שעות עבודה נוספות וגמול עבודה‬ ‫במנוחה השבועית וקובע הסדרים לקבלת היתרים לעבודה ביום המנוחה‪ ,‬את הזכות להפסקה‬ ‫והפסקה בין יום עבודה למשנהו‪ .‬שבוע עבודה כולל ‪ 43‬שעות‪ .‬לפיכך‪ ,‬עבור עובד שעובד ‪5‬‬ ‫ימים בשבוע‪ ,‬יום עבודה הנו בן ‪ 8.5‬שעות‪ .‬לפי החוק מעביד חייב לאפשר לעובד שלא לעבוד‬ ‫בימי מנוחה שבועית אם דתו אוסרת זאת‪ .‬כמו כן‪ ,‬אוסר החוק על מעביד שלא לקבל עובד‬ ‫המבקש שלא לעבוד ביום שעל פי דתו הוא יום המנוחה השבועי שלו‪.‬‬ ‫שעות נוספות הן אלה העולות על מספר שעות העבודה שנקבעו בחוק‪ .‬עובדים המועסקים‬ ‫מעבר ליום העבודה הרגיל שלהם‪ ,‬זכאים לקבל גמול חוקי על כל שעת עבודה נוספת‪ ,‬בנוסף‬ ‫לתשלום שכר העבודה הרגיל‪ .‬אין עובד יכול לוותר כל כך מראש‪ .‬מעביד חייב לשלם בעד‬ ‫השעתיים הנוספות הראשונות ביום עבודה שכר שאינו פחות מ‪ 1.25 -‬מהשכר הרגיל (‪)715%‬‬ ‫ובעד כל שעה נוספת‪ ,‬לא פחות מ‪ 1.5 -‬מהשכר הרגיל (‪ .)756%‬שעות עודפות הנן שעות עבודה‬ ‫מעבר למה שסוכם עם העובד אך אינן חורגות ממספר השעות המותר בחוק‪ .‬השכר עבורן הנו‬ ‫בשיעור של ‪ 100%‬בלבד‪ .‬כך‪ ,‬לשם דוגמה‪ ,‬עובד שהיקף משרתו הנה ‪ 5‬שעות ביום ונתבקש‬ ‫לעבוד עוד שעתיים ביום מסוים‪ ,‬יקבל שכר עבור השעתיים העודפות בשיעור של ‪ 100%‬לעומת‬ ‫זאת‪ ,‬אם יעבוד מעבר ל‪ 8.5 -‬שעות בים מסוים‪ ,‬יהיה זכאי לתשלום בגין ‪ 3.5‬שעות עודפות‬ ‫בשיעור של ‪ 100%‬ובעד כל שעה נוספת בהתאם לחוק (‪ 125%‬עבור השעתיים הנוספות‬ ‫הראשונות‪ ,‬ובעד כל שעה נוספת מעבר לכך ‪.(756%‬‬

‫שעות עבודה ‪ -‬במגזר הציבורי‬ ‫סטודנט יועסק עד ‪ 80‬שעות בחודש המהווים חצי משרה‪ .‬על פי ההסכם שנחתם ביום ‪-‬‬ ‫‪ 5.77.1668‬בין ההסתדרות למגזר הציבורי‪ ,‬יכולים סטודנטים‪ ,‬בכפוף להסכמתם‪ ,‬להגדיל את‬ ‫היקף שעות עבודתם עד ל‪ 716 -‬שעות בחודש‪ -‬המהווים ‪ 5/2‬משרה‪ .‬ההסכם אף מבטל הסדר‬ ‫קודם המגביל את שעות עבודת הסטודנטים בזמן חופשות המבחנים‪.‬‬

‫הלנת שכר‬ ‫(חוק הגנת השכר‪ ,‬תשי"ח( ‪1958 -‬‬ ‫שכר מולן משמעו שכר עבודה (לרבות תשלומים בעד חגים ‪,‬שעות נוספות וכל תשלום המגיע‬ ‫לעובד עקב עבודתו ובמשך עבודתו)‪ ,‬שלא שולם עד ליום התשיעי שלאחר המועד לתשלום‬ ‫השכר‪ .‬החוק מטיל על המעביד חובת תשלום פיצויי הלנת שכר ופיצויי הלנת פיצויי פיטורים‪,‬‬ ‫ששיעוריהם גדלים‪ ,‬ככל שארוכה יותר תקופת ההלנה‪ .‬עם זאת‪ ,‬בית הדין לעבודה רשאי‬

‫זכויות הסטודנט בעבודה ‪4102‬‬


‫להתחשב בנסיבות מיוחדות‪ ,‬המפורטות בחוק‪ ,‬ולבטל או להפחית את פיצויי ההלנה‪.‬‬ ‫בפרקטיקה הנוהגת בבתי הדין לעבודה‪ ,‬לעיתים רחוקות מטילים על המעביד פיצויי הלנת שכר‪.‬‬ ‫החוק כולל הוראה האוסרת לכלול בשכר תשלום בעד שעות נוספות‪ ,‬גמול עבודה במנוחה‬ ‫השבועית או דמי חופשה‪ .‬רכיבים אלה צריכים להיות משולמים לעובד בנוסף לשכר העבודה‬ ‫)אלא אם כן נקבע אחרת בהסכם קיבוצי אשר אושר לעניין זה ע"י שר העבודה)‪.‬‬ ‫האם הסכם לפיו ישולם השכר ב ‪ 15-‬בחודש לכל חודש הנו חוקי?‬ ‫לא‪ .‬החוק קובע כי השכר צריך להיות משולם עד ל ‪ 9-‬בכל חודש ולא מעבר לכך‪.‬‬

‫הטרדה מינית בעבודה‬ ‫)החוק למניעת הטרדה מינית‪ ,‬תשנ"ח( ‪1998 -‬‬ ‫מהי" הטרדה מינית?"‬ ‫סחיטת אדם באיומים לביצוע מעשה בעל אופי מיני ‪.‬לדוגמא‪ ,‬מעביד שמאיים לפטר עובד או‬ ‫עובדת אם יסרבו לקיים איתו יחסי מין‪.‬‬ ‫מעשה מגונה‪ .‬לדוגמא‪ ,‬עובד החושף את עצמו בפני עובד‪/‬ת ללא הסכמתם‪ .‬הצעות חוזרות‬ ‫בעלות אופי מיני‪ ,‬המופנות לאדם אשר הראה למטריד כי אינו מעוניין בהתייחסויות האמורות‪.‬‬ ‫התייחסויות חוזרות המופנות לאדם‪ ,‬המתמקדות במיניותו‪ ,‬כאשר אותו אדם הראה למטריד כי‬ ‫אינו מעוניין בהתייחסויות האמורות‪ .‬התייחסות מבזה או משפילה המופנית לאדם ביחס למינו או‬ ‫מיניותו‪ ,‬לרבות נטייתו המינית‪ .‬כאשר ההצעות וההתייחסויות כמפורט‪ ,‬מופנות לעובד במסגרת‬ ‫יחסי עבודה‪ ,‬תוך ניצול מרות ביחסי עבודה או בשירות‪ ,‬מדובר בהטרדה מינית גם אם העובד לא‬ ‫הראה למטריד כי אינו מעוניין בהצעות או בהתייחסויות האמורות‪ .‬קשה להגדיר מראש כל מה‬ ‫שייחשב להתייחסות מבזה או משפילה ביחס למינו או מיניותו של אדם‪ ,‬ואולם‪ ,‬חיזורים הנעשים‬ ‫ברוח טובה ובהסכמה הדדית אינם נכללים בגדר הטרדה מינית‪ ,‬אלא אם קיימים יחסי מרות‬ ‫והיחסים בין הצדדים הינם על בסיס מזדמן‪.‬‬ ‫בנוסף לאמור לעיל‪ ,‬חל איסור על התנכלות כלפי עובד‪ .‬התנכלות כלפי עובד מוגדרת כאחד‬ ‫מאלה‪:‬‬ ‫פגיעה בעובד או דורש עבודה שמקורה הוא הטרדה מינית‪.‬‬ ‫מניעת קידום של עובד‪/‬ת על ידי ממונה‪ ,‬עקב סירוב להצעה חד פעמית למגע מיני‪.‬‬ ‫פיטורים של עובד‪/‬ת על ידי מעביד‪ ,‬עקב סירוב להצעה חד פעמית למגע מיני וכדומה‪.‬‬ ‫מעביד חייב לנקוט אמצעים סבירים למניעת הטרדה מינית במסגרת יחסי עבודה ולטפל בכל‬ ‫מקרה כזה‪ .‬מעביד אשר מעסיק יותר מ‪ 25 -‬עובדים חייב גם לקבוע ולפרסם תקנון שבו יובאו‬ ‫עיקרי הוראות החוק בדבר הטרדה מינית והתנכלות במסגרת יחסי עבודה ויפורטו בו כל דרכי‬ ‫הגשת התלונות‪.‬‬

‫זכויות הסטודנט בעבודה ‪4102‬‬


‫החוק למניעת הטרדה מינית כולל שלוש דרכים לטיפול בהטרדה מינית בעבודה‪:‬‬ ‫‪ ‬אפיק פלילי ‪ -‬דרך תלונה במשטרה וחקירה פלילית‪.‬‬ ‫‪ ‬אפיק אזרחי ‪ -‬הגשת תביעה אזרחית נגד מקום העבודה או המטריד‪.‬‬ ‫‪ ‬אפיק משמעתי ‪ -‬הגשת תלונה במקום העבודה לממונה מטעמו‪.‬‬ ‫ניתן לפעול בכל אחת מדרכים אלה ביחד או לחוד (אחת לא מבטלת את החובה או הזכות‬ ‫לפעול בדרכים האחרות)‪ .‬לדוגמה‪ ,‬אם מישהי הוטרדה בעבודה‪ ,‬חובות המעביד (למעט סייגים‬ ‫מאוד מסוימים) עומדות בעינן בין אם הוגשה תביעה אזרחית או פלילית ובין אם לאו‪.‬‬ ‫האם הטרדה מינית יכולה להיעשות רק מצד גבר כלפי אישה?‬ ‫לא‪ ,‬אמנם‪ ,‬במרבית המקרים אנו נתקלים בהטרדה מינית המבוצעת ע"י גברים כנגד נשים‪,‬‬ ‫אולם‪ ,‬הטרדה מינית יכולה להיעשות הן על ידי גבר והן על ידי אישה‪ ,‬כלפי גבר או כלפי אישה‪-‬‬ ‫והחוק מכסה את כל האפשרויות‪.‬‬

‫זכויות הסטודנט בעבודה ‪4102‬‬


‫זכויות הסטודנט בעבודה ‪4102‬‬


‫הגשת תביעה‬

‫רגע לפני שתובעים‪...‬‬ ‫ככלל‪ ,‬לפני הגשת תביעה כנגד מעביד רצוי לפנות אליו בכתב בדרישה לקבל את המגיע לכם‬ ‫על פי חוק‪ .‬אמנם חובתו של המעביד לדעת מהן זכויות עובדיו ולפעול על פיהן‪ ,‬אך המציאות‬ ‫מלמדת שהרצוי אינו תמיד מצוי‪ ,‬ולכן אם נתקלתם בבעיה‪ ,‬אל תהססו לפנות אל המנהל הישיר‬ ‫שלכם במקום העבודה‪.‬‬ ‫איפה תובעים?‬ ‫כל תביעה‪ ,‬שמקורה ביחסי עובד מעביד נדונה בית הדין האזורי לעבודה שבתחום שיפוטו נמצא‬ ‫מקום העבודה של העובד או שבו בוצעה העבודה‪ .‬בישראל קיימים בתי דין אזוריים לעבודה‬ ‫בחמש ערים‪ :‬חיפה‪ ,‬נצרת‪ ,‬תל אביב‪ ,‬באר שבע וירושלים‪.‬‬ ‫את מי תובעים?‬ ‫יש להקפיד מאוד על כך שהנתבע הנו אישיות משפטית‪ ,‬כלומר ‪:‬אדם פרטי או תאגיד כלשהו‬ ‫(חברה בע"מ‪ ,‬עמותה‪ ,‬אגודה שיתופית‪ ,‬חברה ציבורית או שותפות רשומה)‪ .‬בתי עסק רבים‬ ‫משתמשים בשמות מסחריים ולכן פעמים רבות אין זהות בין השם המסחרי לבין השם‬ ‫הפורמאלי של המעביד‪ .‬כך‪ ,‬לשם דוגמה‪ ,‬שמות של מסעדות או חנויות אינם מעידים בהכרח‬ ‫על זהותו של המעביד‪ ,‬שיכול להיות בעל העסק (באופן אישי) או חברה בע"מ שהעסק הנדון‬ ‫הוא בבעלותה‪ .‬דרך אפשרית לדעת מהי זהותו האמיתית של המעביד היא להסתכל בתלושי‬ ‫השכר‪.‬‬ ‫אם מצוין בסוף השם בע"מ הכוונה היא לחברה ויש לתבוע אותה בשמה המלא‪ .‬ניתן לזהות‬ ‫חברה גם על פי מספרה‪ ,‬שמתחיל בספרות ‪ .57‬במידה והמעסיק הוא אדם פרטי‪ ,‬יש להגיש‬ ‫את התביעה כנגדו באופן אישי‪.‬‬ ‫איך מגישים את התביעה?‬ ‫ניתן להוריד טפסי תביעה מאתר בתי המשפט‪ ,‬שכתובתו‪:‬‬ ‫‪www.court.gov.il‬‬ ‫חשוב! להכניס לכתב התביעה דרישה לקבל פיצויי הלנת שכר‪.‬‬ ‫האם חייבים להיות מיוצגים על ידי עורך דין?‬ ‫רצוי מאוד לקבל ייעוץ משפטי מעורך דין הבקי בדיני עבודה לפני הגשת התביעה‪ ,‬ואולם אין‬ ‫חובה להיות מיוצגים ע"י עורך דין במהלך הדיון‪ .‬במקרים רבים עובדים מייצגים את עצמם בבית‬ ‫הדין לעבודה‪ ,‬הן משום שידם אינה משגת שירותי עורכי דין והן משום שהיקף תביעתם קטן‬ ‫מבחינה כספית ואינו מצדיק שכירת שירותיו של עורך דין‪.‬‬ ‫בתי הדין לעבודה‪ ,‬בניגוד לבתי המשפט האחרים‪ ,‬רשאים לסטות מסדרי הדין ) פרוצדורות(‬ ‫ולכן במקרים מסוימים לא ייגרם נזק לתובע רק משום שאינו מיוצג ע"י עורך דין‪.‬‬

‫זכויות הסטודנט בעבודה ‪4102‬‬


‫שכר סטודנט‬ ‫בתאריכים ‪ 71.71.88‬וב‪ 5.77.68 -‬נחתמו הסכמים קיבוציים בין המעסיקים במגזר הציבורי לבין‬ ‫הסתדרות העובדים החדשה בנוגע לתנאי השכר של הסטודנטים‪.‬‬ ‫עיקרי ההסכם האחרון מיום ‪ ,5.77.68‬המשפר באופן ניכר את זכויות הסטודנטים המועסקים‬ ‫במגזר הציבורי‪ ,‬הינם‪:‬‬ ‫קצובת ביגוד וקצובת הבראה לשנת ‪3574‬‬ ‫בהתאם לאמור בסעיף ‪ 2‬להסכם מיום ‪ 71.1.88‬יש לשלם לסטודנטים החל מ‪ 7.0.1675 -‬קצובת‬ ‫הבראה בסך של ‪ 7.50‬ש"ח לכל שעת עבודה לפי התנאים בהסכם‪.‬‬ ‫‪.7‬‬

‫בהתאם לאמור בסעיף ‪ 5‬להסכם מיום ‪ 71.1.88‬יש לשלם לסטודנטים החל מ‪7/0/1675 -‬‬ ‫קצובת ביגוד בסך ‪ 6.08‬ש"ח לכל שעת עבודה לפי התנאים בהסכם‪.‬‬

‫‪.1‬‬

‫למען הסר ספק‪ ,‬מובהר כי התשלום יבוצע בתנאי שסכום הקצובה לחודש לא יהיה יותר‬ ‫מסכום הקצובה המשולם עבור ‪ 790‬שעות עבודה‪ ,‬בהתאם לחלקיות תקופת ההעסקה‬ ‫באותו חודש‪.‬‬

‫כמו כן‪ ,‬בניגוד למועסקים במשק‪ ,‬להם ניתנת קצובת ההבראה לאחר שהעובד צבר ותק של‬ ‫שנה‪ ,‬קצובת הנופש לסטודנט מגולמת לתוך השכר השעתי‪.‬‬ ‫בהתאם לכך‪ ,‬שכר סטודנט מורכב ממספר פרמטרים‪:‬‬ ‫‪ ‬שכר מינימום – בעבר‪ ,‬בהתאם להסכם הייתה לסטודנטים טבלת שכר שדורגה‬ ‫בהתאם לשנת הלימוד של הסטודנט‪ ,‬אולם‪ ,‬במשך השנים ומבלי שהיה קיים מנגנון‬ ‫עדכון‪ ,‬הפרמטר נשחק ולכן כיום השכר קבוע לפי שכר מינימום‪.‬‬ ‫‪ ‬תוספת בגין שירות בצה"ל ‪ -‬במטרה לעודד שירות בצה"ל ולהוקיר את המשרתים‪,‬‬ ‫נקבעה תוספת בסך ‪ 20‬אגורות לכל שנת שירות חובה בצה"ל‪.‬‬ ‫‪ ‬קצובת הבראה ‪ -‬גולמה לתוך השכר השעתי‪ ,‬הסכום מתעדכן בחודש יולי בכל‬ ‫שנה ע"י הממונה על השכר וכיום (‪ )61/1675‬עומד על ‪ ₪ 7.50‬לכל שעת עבודה‪.‬‬ ‫‪ ‬קצובת ביגוד‪ -‬גולמה לתוך השכר השעתי‪ ,‬הסכום מתעדכן בחודש יולי בכל שנה‬ ‫ע"י הממונה על השכר וכיום ( ‪ )61/1675‬עומד על ‪ ₪ 6.08‬לכל שעת עבודה‪.‬‬ ‫‪ ‬תמורת חופשה בשיעור ‪ 4%‬משכר העבודה הרגיל לשעה לרבות התוספת על‬ ‫שירות בצה"ל‪.‬‬ ‫לסיכום שכר הסטודנט כיום מורכב מ‪:‬‬ ‫שכר מינימום ‪ 20.70 + ₪‬תוספת בגין שירות חובה בצה"ל ‪ + ₪ 6.16 +‬קצובת ביגוד ‪+ ₪ 6.08‬‬ ‫קצובת הבראה ‪ 4% + ₪ 7.50‬על שכר העבודה הרגיל לרבות התוספת על השירות בצה"ל‪.‬‬ ‫החומר הבא נכתב ונערך על ידי ההסתדרות החדשה‪.‬‬ ‫לפרטים נוספים‪ ,‬כולל נוסח ההסכם‪ ,‬ניתן לפנות לאתר הפנסיה של ההסתדרות‪:‬‬ ‫‪www.pen.org.il‬‬ ‫אין האמור במידע זה להוות תחליף לקבלת ייעוץ משפטי ו‪/‬או ייעוץ פנסיוני בכל עניין‬ ‫ונושא‪ ,‬לרבות עניין זכאות או אי זכאות העובד להסדר פנסיוני מיטיב‪.‬‬

‫זכויות הסטודנט בעבודה ‪4102‬‬


‫פנסיה לכל עובד‬ ‫על רקע כניסתו לתוקף של הסכם פנסיית חובה והשלכותיו האדירות על עובדים כה רבים‬ ‫במשק‪ ,‬מצאה לנכון ההסתדרות להביא לידיעתכם את עיקרי ההסכם‪ ,‬כמו גם להעניק לעובדים‬ ‫כלי עזר שונים שיסייעו להם ביישומו של הסכם פנסיית חובה‪ ,‬לרבות מגוון שאלות ותשובות‬ ‫הנוגעות להסכם‪.‬‬ ‫שינוי היסטורי‬ ‫עוזרות הבית‪ ,‬מטפלות‪ ,‬שליחים‪ ,‬מלצרים בבתי הקפה‪ ,‬עורכי דין‪ /‬רואי חשבון ומנהלי חשבונות‬ ‫העובדים במשרדים פרטיים‪ ,‬עובדים לא מאורגנים ועוד – החל מ‪ 7/7/3559 -‬כולם זכאים‬ ‫להסדר פנסיוני‪.‬‬ ‫כ‪ 35% -‬מהעובדים במשק לא היו זכאים עד היום להסדר פנסיה – עד לכניסתו לתוקף של‬ ‫הסכם פנסיית חובה‪ .‬משמעות הדבר שההסכם מחייב את כל המעסיקים במשק אשר לא היו‬ ‫מחויבים עד כה לבטח את עובדיהם בביטוח פנסיוני כלשהו או את אלה שאינם זכאים לביטוח‬ ‫מיטיב כלשהו‪ ,‬לבטח את עובדיהם בקרן פנסיה מקיפה כל עוד העובד לא הודיע אחרת‬ ‫למעסיקו (פנסיה מקיפה מבטיחה לך את הכיסויים הבאים (בכפוף לתקנון הקרן)‪ :‬במקרה של‬ ‫נכות – קצבה חודשית‪ ,‬במקרה של פטירה – קצבה חודשית לאלמן‪/‬ה וליתומים‪ ,‬בהגיע העובד‬ ‫לגיל פרישה – פנסיית זקנה חודשית עד מותו ולאחר מכן לשאיריו)‪.‬‬

‫הזכאות לפנסיה לעובד שכיר‪:‬‬ ‫האם הסכם הפנסיה החדש חל עלי?‬

‫לא‬ ‫המתן לגיל המתאים‬

‫האם הינך גבר בן ‪ 17‬ומעלה‬ ‫או אישה בת ‪ 16‬שנה ומעלה?‬

‫כן‬ ‫כן‬ ‫האם פרשת מעבודתך בגיל‬ ‫פרישת חובה (‪ )01‬והינך‬ ‫מקבל פנסיה חודשית?‬

‫הסכם הפנסיה לא חל עליך‬

‫לא‬

‫ברכות! הצטרפת‬ ‫ישראלים הזכאים‬ ‫הפנסיה החדש‪.‬‬

‫למיליון‬ ‫להסדר‬

‫זכויות הסטודנט בעבודה ‪4102‬‬


‫חשוב מאוד! עליך לבחון האם במקום עבודתך הינך‬ ‫זכאי לתנאי פנסיה עדיפים‪ .‬במקרה זה הסכם פנסיה‬ ‫חובה לא רלוונטי עבורך והינך זכאי לתנאים העדיפים‪.‬‬

‫ממתי אני זכאי להיות מבוטח?‬ ‫החל מינואר ‪ 3559‬הינך זכאי‬ ‫לתחילת הפרשות עפ"י הסכם‬ ‫פנסיית חובה ובלבד שהשלמת‬ ‫לפחות ‪ 8‬חודשי עבודה במקום‬ ‫עבודתך‪.‬‬

‫מועד‬

‫תחילת‬

‫עבודתך‬

‫אצל‬

‫מעסיקך‬

‫החל מינואר ‪ 3558‬הינך זכאי‬ ‫לתחילת הפרשות עפ"י הסכם‬ ‫פנסיית חובה ובלבד שהשלמת‬ ‫לפחות ‪ 0‬חודשי עבודה במקום‬ ‫עבודתך‪.‬‬

‫מועד זכאותך לתחילת ביצוע הפרשות‬

‫הנוכחי‬

‫עפ"י הסכם פנסיית חובה‬

‫עד אפריל ‪1661‬‬

‫החל מינואר ‪1669‬‬

‫ממאי ‪ 1661‬ועד מרץ ‪1669‬‬

‫עם השלמתך ‪ 8‬חודשים מיום תחילת עבודתך‬

‫מאפריל ‪ 1669‬ועד יולי ‪1669‬‬

‫החל מינואר ‪1668‬‬

‫מאוגוסט ‪ 1669‬ועד בכלל‬

‫עם השלמתך ‪ 0‬חודשים מיום תחילת עבודתך‬

‫שים לב!‬ ‫במידה ובוטחת בעבר בביטוח פנסיוני כלשהו (הנך משלם או ששילמת בעבר לקופת גמל או‬ ‫קרן פנסיה או תכנית ביטוח מנהלים) הנך זכאי לתנאי פנסיית חובה מהיום הראשון לעבודתך‬ ‫(ולא לפני ‪ )7/7/1669‬ההפרשות יבוצעו לאחר ‪ 5‬חודשי עבודה‪ ,‬או בתום שנת המס – המועד‬ ‫המוקדם ביניהם‪ ,‬רטרואקטיבית ליום תחילת עבודתך אצל המעסיק‪.‬‬ ‫שיעורי ההפרשה‬ ‫החל‬ ‫ואילך‬

‫מיום‪...‬‬

‫הפרשות‬ ‫המעביד‬ ‫לתגמולים‬

‫הפרשות העובד‬ ‫לתגמולים‬

‫הפרשות‬ ‫המעביד‬

‫סה"כ‬

‫לפיצויים‬

‫‪7.7.1669‬‬

‫‪6.955%‬‬

‫‪6.955%‬‬

‫‪6.952%‬‬

‫‪1.5%‬‬

‫‪7.7.1668‬‬

‫‪7.00%‬‬

‫‪7.00%‬‬

‫‪7.09%‬‬

‫‪5%‬‬

‫‪7.7.1676‬‬

‫‪1.5%‬‬

‫‪1.5%‬‬

‫‪1.5%‬‬

‫‪1.5%‬‬

‫‪7.7.1677‬‬

‫‪5.55%‬‬

‫‪5.55%‬‬

‫‪5.52%‬‬

‫‪76%‬‬

‫‪7.7.1671‬‬

‫‪2.70%‬‬

‫‪2.70%‬‬

‫‪2.79%‬‬

‫‪71.5%‬‬

‫‪7.7.1675‬‬

‫‪5%‬‬

‫‪5%‬‬

‫‪5%‬‬

‫‪75%‬‬

‫‪7.7.1672‬‬

‫‪0%‬‬

‫‪5.5%‬‬

‫‪0%‬‬

‫‪71.5%‬‬

‫זכויות הסטודנט בעבודה ‪4102‬‬


‫השכר המבוטח‬ ‫השכר המבוטח הינו השכר הקובע לפי חוק פיצויי פיטורים‪ ,‬הכולל את שכר הבסיס וכן כל‬ ‫התוספות הקבועות‪ ,‬כדוגמת תוספת ותק‪ ,‬תוספת משפחה ותוספת מקצועית‪.‬‬ ‫המעסיק מחויב לבטח אותך עד לגובה השכר הממוצע במשק‪( .‬לדוג'‪ :‬עובד שהסכם פנסיה‬ ‫חובה חל עליו ושכרו ‪ ,₪ 76,666‬מעסיקו מחויב לבטחו עד גובה השכר הממוצע במשק – ‪1,005‬‬ ‫‪ ₪‬נכון לינואר ‪.)1669‬‬ ‫פיצויי הפיטורים‬ ‫פיצויי פיטורים המופקדים על פי ההסכם‬ ‫ההסכם קובע שכספי הפיצויים אותם הפקיד המעסיק (טור הפרשות המעביד לפיצויים בטבלה‬ ‫לעיל) יישארו בידיך‪ ,‬בכל מקרה‪ ,‬עם סיום יחסי העבודה בינך לבין מעסיקך (בין אם פוטרת ובין‬ ‫אם התפטרת) ולא יוחזרו למעסיקך‪ ,‬למעט מקרים חריגים ביותר הקבועים בהסכם‪.‬‬ ‫באותה נשימה קובע ההסכם כי אותם כספי פיצויים שהפקיד מעסיקך יבואו במקום תשלום‬ ‫פיצויי הפיטורים בהתאם לסעיף ‪ 72‬לחוק פיצויי פיטורים‪ ,‬וזאת רק עבור השכר‪ ,‬הרכיבים‪,‬‬ ‫התקופות והשיעורים בגינם הופקדו עבורך הכספים‪.‬‬ ‫השלמת פיצויי פיטורים‬ ‫אם מעסיקך יבחר להפקיד גם את השלמת פיצויי הפיטורים לקופה‪ ,‬כלומר – יבחר להפקיד‬ ‫תשלומים נוספים עבור פיצויי הפיטורים (עד ‪ 9.55%‬משכרך) לקרן הפנסיה או לקופה אישית‬ ‫לפיצויים (מעבר להפקדות לפיצויים המצויות בטבלה)‪ ,‬ויודיע בכתב לקרן ולך כי רצונו שכספים‬ ‫אלו יבואו "במקום" פיצויי פיטורים לפי סעיף ‪ 72‬לחוק פיצויי פיטורים – אז‪ ,‬מעבר לעובדה‬ ‫שכספים אלו יבואו "במקום" פיצויי פיטורים‪ ,‬כפי שפורט לעיל‪ ,‬גם כספים אלו‪ ,‬יישארו בידיך‪,‬‬ ‫בכל מקרה‪ ,‬עם סיום יחסי העבודה בינך לבין מעסיקך (בין אם פוטרת ובין אם התפטרת) ולא‬ ‫יוחזרו למעסיקך‪ ,‬למעט במקרים חריגים‪.‬‬ ‫לתשומת ליבך – הסדרים קודמים מיטיבים תקפים בכל מקרה‪.‬‬ ‫אם הינך זכאי במקום עבודתך לביטוח מיטיב‪ /‬עדיף אחר מכוח הסכם קיבוצי‪ /‬הסדר קיבוצי‪ /‬צו‬ ‫הרחבה‪ /‬חוזה אישי‪ /‬נוהג‪ /‬מנהג שחל במקום עבודתך ומעסיקך אינו מיישם אותו‪ ,‬הסכם פנסיית‬ ‫חובה אינו פוגע בזכותך להסדר המיטיב ואינו פוטר את מעסיקך מחובתו לפעול על פי ההסכם‬ ‫מיטיב! בנסיבות אלה‪ ,‬עליך לפעול למימוש זכויותיך‪.‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬הסכם פנסיית חובה אינו פוגע ואינו בא במקום כל הסדר ביטוחי קיים‪ ,‬כדוגמת‪ :‬קרן‬ ‫השתלמות‪ ,‬קופת גמל וכיו"ב‪.‬‬ ‫כיצד אממש את זכותי?‬ ‫עפ"י ההסכם הקיבוצי‪ ,‬ברירת המחדל היא העברת ההפרשות לקרן פנסיה מקיפה חדשה‪.‬‬ ‫כלומר‪ ,‬כל עו ד לא הודעת למעסיק שלך לאיזו קופה אתה רוצה להעביר את הכספים‪ ,‬המעסיק‬ ‫חייב להעביר אותם לקרן פנסיה חדשה מקיפה‪ ,‬שהוא יחליט עליה‪.‬‬

‫זכויות הסטודנט בעבודה ‪4102‬‬


‫עפ"י החוק‪ ,‬נתונה לכל עובד זכות הבחירה המלאה והעובד יכול לבחור האם להפריש לקרן‬ ‫פנסיה או לביטוח מנהלים או לכל ביטוח אחר‪ .‬זכות זו היא של העובד והיא איננה נתונה בידי‬ ‫המעסיק‪.‬‬ ‫בהתאם ועפ"י הסכם פנסיית חובה – לעובד עומדת הזכות לבחור בהודעה בכתב למעסיקו את‬ ‫קרן הפנסיה או קופת הגמל לקצבה בה הוא מעוניין להיות מבוטח והוא צריך להודיע על‬ ‫בחירתו בתוך ‪ 06‬יום ממועד תחילת עבודתו‪ .‬במידה והעובד לא הודיע בכתב על בחירתו‪ ,‬תחול‬ ‫ברירת המחדל ומעסיקו יהיה חייב לבטחו בקרן פנסיה מקיפה‪.‬‬ ‫לאחר שפנית לגוף המבטח בו בחרת וקיבלת טפסי הצטרפות‪ ,‬עליך לפנות למעסיקך‬ ‫למימוש זכותך!‬ ‫ברצוננו להדגיש‪ ,‬כי ההסתדרות לא ממליצה איזה הסדר לעשות‪ .‬כל עובד צריך לבדוק מה הכי‬ ‫טוב לו ולקבל ייעוץ מגורמים מקצועיים‪.‬‬

‫שאלות ותשובות בנושא הסכם פנסיה חובה‬ ‫‪ .7‬איך אני יודע אם יש לי הסכם "מיטיב"?‬ ‫א‪ .‬קודם כל‪ ,‬אתה צריך לבדוק אם מבוצעות בפועל הפרשות כלשהן לקרן פנסיה או ביטוח‬ ‫מנהלים עבורך‪ .‬בדוק בתלושי המשכורת שלך ושאל גם במקום העבודה‪.‬‬ ‫ב‪ .‬אם מועברים עבורך כספים‪ ,‬יש לבדוק למשל‪:‬‬ ‫‪ ‬אם לדוגמא מעבירים עבורך ‪ 5.5%‬תגמולים מהשכר המבוטח חלק העובד‪0% ,‬‬ ‫תגמולים מהשכר המבוטח חלק המעביד ו‪ 0%‬פיצויים מהשכר המבוטח חלק המעביד‬ ‫(שיעורי ההפרשות בדרך כלל לקרן פנסיה)‪ ,‬זה‪ ,‬נכון להיום (שנת ‪ ,)1671‬הסדר מיטיב‪.‬‬ ‫‪ ‬אם לדוגמא מעבירים עבורך ‪ 5%‬תגמולים מהשכר המבוטח חלק העובד‪ 0% ,‬תגמולים‬ ‫המשכר המבוטח חלק המעביד ו‪ 9.555%‬מהשכר המבוטח ‪ -‬פיצויים חלק המעביד‬ ‫(שיעורי ההפרשות בדרך כלל לביטוח המנהלים)‪ ,‬גם זה הסדר מיטיב‪.‬‬ ‫‪ ‬אם לדוגמא מעבירים עבורך ‪ 5.5%‬תגמולים חלק העובד‪ 0% ,‬תגמולים חלק המעביד‬ ‫(לקרן פנסיה בד"כ)‪ ,‬גם זה‪ ,‬נכון להיום (שנת ‪ ,)1671‬הסדר מיטיב (ברמת התגמולים)‪.‬‬ ‫אלא שבמקרה כזה‪ ,‬המעסיק מחויב עפ"י הסכם פנסיית חובה להוסיף על ההפרשות‬ ‫הנ"ל (אותן יהיה חייב להמשיך כבעבר) גם הפרשות לרכיב פיצויי פיטורים וזאת‪ ,‬עפ"י‬ ‫השיעורים הקבועים בהסכם (ר' טור פיצויים בטבלה – שיעור הפיצויים יגיע ב‪7/7/1672 -‬‬ ‫ל‪.)0% -‬‬ ‫‪ . 3‬מה יהיו שיעורי ההפרשה שיגיעו למי שהתחיל לעבוד‪ ,‬לדוגמא‪ ,‬ב‪ ?7/7/3573 -‬האם‬ ‫יתחילו מ‪?5.944% -‬‬ ‫לא‪ .‬עובד שאינו זכאי להסדר ביטוחי מיטיב אחר ושמתחיל לעבוד בשנת ‪ 1676‬יהיה זכאי‬ ‫לשיעורי ההפרשה הקבועים בטבלה החל מיום ‪ ,7/7/1671‬קרי – ‪ 2.70%‬תגמולי עובד ומעביד‪,‬‬ ‫‪ 2.79%‬לפיצויים‪ .‬שיעורי ההפרשה הנמוכים יותר שחלו עד ליום ‪ 7/7/1671‬לא יחולו עליו‬ ‫ולמעשה מפסיקים להיות רלוונטיים עוד‪.‬‬

‫זכויות הסטודנט בעבודה ‪4102‬‬


‫‪ . 4‬אני עובד אצל מעסיק שמחויב עפ"י הסכם קיבוצי שחל עליו להפריש בגין עובדיו‬ ‫לתגמולים בלבד – ‪ 9%‬תגמולי מעסיק‪ 9% ,‬תגמולי עובד‪ .‬כיצד על המעסיק שלי‬ ‫לפעול עם כניסתו לתוקף של הסכם פנסיה חובה?‬ ‫מעסיק כזה‪ ,‬יידרש להמשיך ולהפריש את ההפרשות לתגמולים בשיעורים הנ"ל וכל עוד‬ ‫ההפקדות לתגמולים על פי הסכם פנסיית חובה אינן עולות על ‪ ,5%‬ויידרש להתחיל ולהפריש‬ ‫(מ‪ 1669-‬או ממועד תחילת עבודתי אצלו‪ ,‬המאוחר מבין השניים) בגין רכיב הפיצויים בגינו לא‬ ‫חויב להפריש לפני כן (רק טור "הפרשות המעביד לפיצויים" בטבלה)‪ .‬זאת – בהתאם לשיעורים‬ ‫הקבועים בהסכם הפנסיה (שיעור ההפרשות יגיע‪ ,‬כאמור‪ ,‬בשנת ‪ ,1672‬ל‪ 0% -‬בגין פיצויים)‪.‬‬ ‫מודגש‪ ,‬כי מעסיק כזה גם יידרש בנוסף‪ ,‬החל מיום ‪( 7/7/1672‬על פי הסכם פנסיית חובה)‬ ‫להגדיל את שיעור ההפקדות לתגמולים ל‪ 0% -‬תגמולי מעסיק ו‪ 5.5% -‬תגמולי עובד‪.‬‬ ‫‪ . 3‬אם אני מבוטח במקום עבודתי בביטוח כלשהו‪ ,‬אולם גובה ההפקדות עבורי נמוך‬ ‫מזה שקבע הסכם פנסיית חובה‪ ,‬כיצד על המעסיק שלי לפעול?‬ ‫מעסיק זה‪ ,‬יהיה חייב להגדיל את ההפקדות (לפיצויים ותגמולים כאחד) בהתאם‪ ,‬לכל הפחות‪,‬‬ ‫לגובה ההפקדות הקבוע בהסכם פנסיית חובה‪.‬‬ ‫‪ . 9‬כיצד מגדיר הסכם פנסיית חובה "שכר מבוטח"? האם כולל גם תוספות קבועות‬ ‫שמשלם לי המעסיק?‬ ‫עפ"י הוראות הסכם פנסיה חובה השכר המבוטח (בכפוף לתקרה) הוא השכר הקובע לפי חוק‬ ‫פיצויי פיטורים‪ ,‬הכולל בין היתר את שכר הבסיס וכן את כל התוספות הקבועות (תוספת ותק‪,‬‬ ‫משפחה ומקצועית)‪.‬‬ ‫‪ . 1‬במקום העבודה שלי חל הסכם פנסיה מיטיב‪ .‬בפועל‪ ,‬המעסיק לא העביר את‬ ‫ההפרשות עבורי‪ .‬האם כעת הוא יכול להתחמק מההסכם שהוא טוב יותר ולהחיל עלי‬ ‫את הסכם פנסיה חובה?‬ ‫התשובה לשאלה שלילית‪ .‬ההסכם קובע מפורשות‪ ,‬כי אין בהסכם הזה כדי לגרוע או לפגוע‬ ‫בחובתו של מעסיק לפעול לפי הסכם שחל עליו‪ ,‬גם אם הוא מפר אותו ולא מעביר הפרשות‬ ‫כנדרש‪.‬‬ ‫‪ . 1‬במקום העבודה שלי יש פנסיה תקציבית‪ .‬האם הסכם פנסיית חובה יחול עלי?‬ ‫לא‪ .‬פנסיה תקציבית‪ ,‬ככל שמעניקה לעובד זכות לפנסיית זקנה‪ ,‬מוות ונכות‪ ,‬נחשבת ל"הסדר‬ ‫מיטיב" ולכן הסכם הפנסיה שהוראותיו פחות טובות‪ ,‬לא יחול‪.‬‬ ‫‪ . 9‬האם הסכם פנסיית חובה יוצר חובה לבטח בביטוח פנסיוני גם "נוער עובד"?‬ ‫לא‪ .‬חובת הביטוח הפנסיוני‪ ,‬עפ"י הוראות הסכם פנסיה חובה‪ ,‬חלה על כל העובדים החל מגיל‬ ‫‪( 17‬לגבר) ו‪( 16-‬לאישה)‪.‬‬

‫זכויות הסטודנט בעבודה ‪4102‬‬


‫‪ .8‬ומה אם אני מעל גיל ‪ 11‬גבר או אישה?‬ ‫עפ"י הסכם פנסיית חובה‪ ,‬לא חלה חובת הפרשה לביטוח פנסיוני על מי שמתקיימים בו שני‬ ‫תנאים מצטברים‪ )7 :‬פרש מעבודתו בגיל פרישת חובה על פי חוק ו‪ )1 -‬מקבל קצבה (שאינה‬ ‫קצבה מביטוח לאומי)‪.‬‬ ‫גיל פרישת חובה על פי חוק גיל פרישה‪ ,‬הוא ‪ 01‬לגבר ולאישה‪ ,‬נכון להיום (‪ .)1671‬בהתאם‪,‬‬ ‫ככל שאינך עדיין בן‪/‬בת ‪ , 01‬ואינך מקבל‪/‬ת פנסיה מקרן פנסיה‪/‬קופת גמל כלשהי ו‪/‬או ממעסיק‬ ‫(ואין הכוונה לקצבת זקנה מהביטוח הלאומי)‪ ,‬מעסיקך מחויב לבטחך בביטוח פנסיוני מכוח‬ ‫הסכם פנסיית חובה‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬לאור גילך כדאי שתפנה לייעוץ פנסיוני‪ ,‬על מנת לבחון מהו‬ ‫האפיק הביטוחי המשתלם ביותר מבחינתך‪.‬‬ ‫כך לדוגמא‪ ,‬אישה בת ‪ 05‬שממשיכה לעבוד ולא מקבלת קצבה כלשהי כאמור‪ ,‬זכאית לביצוע‬ ‫ההפרשות עפ"י ההסכם והצו‪.‬‬ ‫‪ .75‬אם חל עליי הסדר פנסיוני מיטיב אולם על פי ההסכם המיטיב שחל עליי הזכאות‬ ‫לפנסיה היא רק לאח ר שאשלים שנת עבודה בחברה (כלומר– במועד המאוחר‬ ‫למועדים הקבועים בהסכם פנסיית חובה)‪ ,‬האם יש לכך משמעות לגביי?‬ ‫התשובה לכך חיובית‪ .‬מעסיקו של עובד כזה יהיה חייב עד למועד זכאות העובד להסדר‬ ‫הפנסיוני המ יטיב והשלמתו שנת עבודה בחברה‪ ,‬בהפקדות בהתאם למועדים ולשיעורים של‬ ‫הסכם פנסיית חובה‪ .‬כלומר – העובד יהיה זכאי להפקדות לפנסיה כבר ממועד תחילת עבודתו‬ ‫בחברה (ככל שהיה לו ביטוח פנסיוני קודם לפני תחילת עבודתו) או עם השלמתו ‪ 0‬חודשי‬ ‫עבודה בחברה (ככל שלא היה לו ביטוח פנסיוני כלשהו קודם) והכל על פי השיעורים והתנאים‬ ‫הקבועים בהסכם פנסיית חובה‪ .‬מיד עם השלמת העובד שנת עבודה בחברה יהיה זכאי‬ ‫להפקדות בהתאם להסדר הפנסיוני המיטיב החל עליו‪.‬‬ ‫‪ . 77‬אני עובד במקום העבודה שלי כבר שנים‪ ,‬אבל רק פעם אחת בשבוע‪ .‬האם גם אני‬ ‫זכאי לפנסיה?‬ ‫כן ‪ .‬כל עובד באשר הוא‪ ,‬בלי שום קשר לחלקיות משרתו‪ ,‬זכאי להפרשות לפנסיה‪ .‬ככל שלא‬ ‫חל על מקום עבודתך הסדר פנסיוני מיטיב כזה או אחר‪ ,‬מעסיקך יהיה מחויב להפקיד בגינך‬ ‫בהתאם לתנאים ולשיעורים הקבועים בהסכם פנסיית חובה על בסיס השכר המשתלם לך‬ ‫בפועל‪.‬‬ ‫‪ .73‬אני עובדת במספר מקומות עבודה פעם בשבוע בכל מקום‪ .‬האם אני זכאית‬ ‫לפנסיה? מי צריך לשלם לי?‬ ‫כן‪ .‬גם את זכאית לפנסיה מכל אחד ואחד מהמעסיקים שלך‪ .‬כל מעסיק צריך להפריש לך‬ ‫בהתאם לשיעורים הקבועים בטבלה לעיל‪ ,‬בגין השכר המבוטח שהוא משלם לך לכל יום‬ ‫עבודה‪ .‬לתשומת ליבך‪ ,‬אם את עובדת במספר מקומות עבודה‪ ,‬לדוגמא אצל ‪ 5‬מעסיקים‪ ,‬אנא‬ ‫וודאי שכל ‪ 5‬המעסיקים מפרישים בגינך לקרן פנסיה אחת ולא ל‪ 5 -‬קרנות פנסיה שונות‪ ,‬כדי‬ ‫שמלוא זכויותייך ייצברו בקרן אחת‪.‬‬

‫זכויות הסטודנט בעבודה ‪4102‬‬


‫‪ . 74‬אני עובד חדש‪ ,‬ויש לי הסדר ביטוחי קיים ושיעורי ההפרשות בהסדר זה עולים על‬ ‫שיעורי ההפרשה הקבועים בהסכם פנסיית חובה‪ .‬האם המעסיק החדש מחויב‬ ‫להמשיך ולהפריש עבורי לפנסיה את השיעורים הגבוהים?‬ ‫הנושא הזה פתוח למו"מ בינך לבין מעסיקך‪ .‬הסכם פנסיית חובה וצו ההרחבה שותקים בעניין‬ ‫זה ולדעתנו‪ ,‬עפ"י הפרשנות של ההסכם‪ ,‬אתה יכול בהחלט לדרוש את המשך ההסדר הביטוחי‪.‬‬ ‫בכל מק רה‪ ,‬על המעסיק לבטח אותך החל מהיום הראשון לעבודתך‪ ,‬רטרואקטיבית בתום ‪5‬‬ ‫חודשי עבודה או תום שנת המס‪ ,‬המועד המוקדם מבניהם‪.‬‬ ‫‪ . 73‬אם בוטחתי בעבר בקרן פנסיה מקיפה‪ /‬קופת גמל‪ /‬ביטוח מנהלים אבל אני לא‬ ‫מפריש לשם כבר תקופה ממושכת (עמית מוקפא)‪ ,‬האם אני נחשב למי שבא עם הסדר‬ ‫ביטוחי כלשהו‪ ,‬ולכן אני זכאי להפרשות מידיות?‬ ‫כן‪ .‬עפ"י הסכם פנסיית חובה וצו ההרחבה‪ ,‬כל הסדר ביטוחי קודם שבוטחת בו תקופה כזו או‬ ‫אחרת‪ ,‬גם אם אתה עמית מוקפא‪ ,‬די בקיומו כדי שמעסיקך יהיה חייב להפריש עבורך לפנסיה‬ ‫מקיפה מהיום הראשון לעבודתך‪.‬‬ ‫‪ .79‬ואם אני לא רוצה שהמעסיק יעביר את פיצויי הפיטורים לפנסיה או לקופת גמל?‬ ‫אם אני מעדיף לקבל אותם בסוף העבודה במזומן‪ .‬האם אני יכול לסכם עם המעסיק‬ ‫אחרת?‬ ‫רצונו של העובד שלא להעביר את רכיב פיצויי הפיטורים לקופת הגמל לטובת הביטוח הפנסיוני‬ ‫איננה יכולה לגבור בשום מקרה על הוראות ההסכם‪ .‬כלומר – אי אפשר לסכם עם המעסיק‬ ‫אחרת ומעסיקך יהיה חייב להפקיד בגינך לפנסיה בהתאם להסדר המיטיב לו הוא מחויב‪ ,‬ככל‬ ‫שקיים כזה‪ .‬ככל שלא חל על מעסיקך הסדר פנסיוני מיטיב‪ ,‬יהיה מחויב להפקיד בגינך‬ ‫לפנסיה‪ ,‬לכל הפחות‪ ,‬בהתאם לשיעורים ולתנאים הקבועים בהסכם פנסיית חובה ולא יוכל‬ ‫לתת לך במקום תשלום במזומן או תשלום אחר‪.‬‬ ‫‪ . 71‬האם המעסיק יכול להחליט כשאני אתפטר להחזיר לעצמו את כספי הפיצויים‬ ‫שהעביר לקרן או לביטוח מנהלים?‬ ‫לא‪ .‬המעסיק לא יכול להחזיר לעצמו את הפיצויים שהעביר‪ .‬מצד אחד‪ ,‬הכספים שהעביר בגין‬ ‫פיצויי פיטורים באים "במקום" פיצויי הפיטורים בגין התקופה‪ ,‬השכר והשיעורים שהופרשו והוא‬ ‫לא צריך להשלים על השיעורים שהופרשו‪ .‬מצד שני‪ ,‬המעסיק לא יכול למשוך את פיצויי‬ ‫הפיטורים שהופרשו בחזרה‪ .‬זאת‪ ,‬למעט בתנאים מאוד מאוד חריגים הקבועים בהסכם (עובד‬ ‫שביה"ד לעבודה פסק שאפשר לשלול לו את פיצויי הפיטורים בגלל מעשים חריגים שעשה‬ ‫וכיו"ב)‪ .‬הכללים האמורים נכונים גם לכספי השלמת פיצויי פיטורים (השלמה עד ל‪,9.55% -‬‬ ‫בהתאמה)‪,‬ככל שמעסיק בחר להפרישם לקופת גמל לרכיב פיצויים או לקרן פנסיה וככל‬ ‫שהודיע לקופה עם העתק לעובד שהוא בוחר שאלו יבואו "במקום" פיצויי פיטורים בהתאם‬ ‫לאמור בסעיף ‪ 72‬לחוק פיצויי פיטורים‪.‬‬

‫זכויות הסטודנט בעבודה ‪4102‬‬


‫‪ . 71‬האם אתם ממליצים לי לעשות הסדר פנסיוני באופן עצמאי גם אם אינני עובד?‬ ‫מאחר שעפ"י ההסכם וצו ההרחבה‪ ,‬עובד שמגיע עם הסדר פנסיוני זכאי לביצוע ההפרשות‬ ‫מהיום הראשון‪ ,‬והוא לא צריך להמתין ‪ 8‬חודשים (או ‪ 0‬חודשים החל משנת ‪ ,)1668‬אז בוודאי‬ ‫כדאי שתעשה לך הסדר שכזה לפני שאתה מתחיל לעבוד במקום עבודה חדש‪ ,‬וכך תבטיח‬ ‫לעצמך מראש (ככל שתועסק במקום שיהיה כפוף להסכם פנסיית חובה) חובת הפרשה‬ ‫לפנסיה מקיפה מיום עבודתך הראשון‪.‬‬ ‫זה המקום להדגיש‪ ,‬כי ההסתדרות לא ממליצה איזה הסדר לעשות‪ .‬כל עובד צריך לבדוק מה‬ ‫הכי טוב לו ולקבל ייעוץ מגורמים מקצועיים‪.‬‬ ‫‪ . 79‬אם יש לי במקום העבודה גם הפרשות לקופת גמל לרכיבים לא פנסיוניים‪ ,‬האם‬ ‫ההסכם יפגע בהפרשות אלה?‬ ‫לא‪ .‬ההסכם קובע מפורשות שהוא לא פוגע בכל הסדר כזה או אחר של הפרשות עבור רכיבים‬ ‫לא פנסיוניים או לקרן השתלמות וכיו"ב‪ ,‬אלא רק בא להוסיף עליהן‪.‬‬ ‫‪ . 78‬מה דינן של הפקדות של המעסיק לתגמולים‪ ,‬והאם ישנה משמעות לסיבת העזיבה‬ ‫של מקום העבודה?‬ ‫עפ"י דין ועפ"י הסכם פנסיית ח ובה‪ ,‬הפקדות המעסיק לתגמולים המופרשות לקרן פנסיה‬ ‫מקיפה או לכל קופת גמל אחרת ישוחררו לזכות העובד‪ ,‬לא משנה מהן נסיבות סיום העבודה‪,‬‬ ‫וזאת מיד עם סיום העבודה של העובד אצל אותו מעסיק‪.‬‬ ‫‪ . 35‬מה דינו של מעסיק שאינו מפקיד בגין עובדיו לפנסיה?‬ ‫לאור העובדה כי ברירת המחד ל הנה קרן פנסיה מקיפה‪ ,‬הרי שמעסיק אשר אינו מפקיד‬ ‫לעובדיו כמתחייב בהסכם‪ ,‬לוקח על עצמו את החשיפה הביטוחית האדירה בקרות אירוע מזכה‬ ‫של פטירה או נכות לעובד‪ .‬לעמדתנו‪ ,‬ככל שהעובד לא בוטח ע"י מעסיק בפנסיה מקיפה‪ ,‬בו‬ ‫בזמן שמעסיקו היה מחויב לעשות כן ואירע לעובד בתקופה זו אירוע נכות‪ ,‬לדוגמא‪ ,‬מעסיקו‬ ‫יהיה חשוף לתביעה מצד העובד בגין עלויות קצבת הנכות לה היה זכאי לקבל מקרן הפנסיה‪.‬‬ ‫עלות זו עשויה להסתכם במאות אלפי שקלים חדשים לעובד!‬ ‫‪ . 37‬מה ההסדר הפנסיוני שיחול עלי? האם כדאי לי קופת גמל‪ ,‬ביטוח מנהלים או קרן‬ ‫פנסיה?‬ ‫עפ"י ההסכם הקיבוצי‪ ,‬ברירת המחדל היא העברת ההפרשות לקרן פנסיה מקיפה חדשה‪.‬‬ ‫כלומר‪ ,‬כל עוד לא הודעת למעסיק שלך לאיפה אתה רוצה להעביר את הכספים‪ ,‬המעסיק‬ ‫חייב להעביר אותם לקרן פנסיה חדשה מקיפה‪ ,‬שהוא יחליט עליה‪.‬‬ ‫עפ"י החוק‪ ,‬נתונה לכל עובד זכות הבחירה המלאה והעובד יכול לבחור האם להפריש לקרן‬ ‫פנסיה או לביטוח מנהלים או לכל ביטוח אחר‪ .‬זכות זו היא של העובד והיא איננה נתונה בידי‬ ‫המעסיק‪.‬‬ ‫בהתאם ועפ"י הסכם פנסיית חובה – לעובד עומדת הזכות לבחור בהודעה בכתב למעסיקו את‬ ‫קרן הפנסיה או קופת הגמל לקצבה בה הוא מעוניין להיות מבוטח והוא צריך להודיע על‬

‫זכויות הסטודנט בעבודה ‪4102‬‬


‫בחירתו בתוך ‪ 06‬יום ממועד תחילת עבודתו‪ .‬במידה והעובד לא הודיע בכתב על בחירתו‪ ,‬תחול‬ ‫ברירת המחדל ומעסיקו יהיה חייב לבטחו בקרן פנסיה מקיפה‪.‬‬ ‫ההסתדרות לא ממליצה איזה הסדר לעשות‪ .‬כל עובד צריך לבדוק מה הכי טוב לו ולקבל ייעוץ‬ ‫מגורמים מקצועיים‪.‬‬ ‫מובהר‪ ,‬כי המידע בחלק זה של החוברת זו הינו חלקי בלבד ומשקף את המצב המשפטי‬ ‫נכון ל‪ 7/7/3559-‬ואין בו כדי לגרוע מכל שינוי ו‪/‬או תיקון ו‪/‬או עדכון רלוונטי שיתווסף‬ ‫להסכם פנסיית חובה לאחר מועד הוצאת החוברת (הדורש את התעדכנות העובדים‬ ‫באופן שוטף)‪ .‬כמו כן‪ ,‬אין באמור בחוברת זו כדי להוות תחליף לקבלת ייעוץ משפטי‬ ‫ו‪/‬או ייעוץ פנסיוני בכל עניין ונושא‪ ,‬לרבות לעניין זכאות או אי זכאות העובד להסדר‬ ‫פנסיוני מיטיב‪.‬‬

‫זכויות הסטודנט בעבודה ‪4102‬‬


‫המידע המובא להלן הינו מידע כללי בלבד‪ ,‬ואינו מתאים לנסיבות כל מקרה ומקרה‪.‬‬ ‫בין היתר לאור האמור‪ ,‬אין להסתמך עליו ללא ייצוג משפטי מתאים ביחס לכל מקרה‬ ‫לפי נסיבותיו‪.‬‬

‫עוסק וצרכן‬ ‫בישראל קיים חוק הנקרא ״חוק הגנת הצרכן״‪ .‬חוק הגנת הצרכן מגדיר מיהו ״עוסק״ ומיהו‬ ‫״צרכן״‪.‬‬ ‫החוק מגדיר ״עוסק״ כמי שמוכר נכס או נותן שירות דרך עיסוק‪ ,‬כולל יצרן‪ .‬יש לתת את הדעת‬ ‫לכך‪ ,‬שמי שמוכר נכס או נותן שירות באקראי בלבד ולא ״דרך עיסוק״‪ ,‬איננו מוגדר כעוסק לפי‬ ‫חוק הגנת הצרכן‪ ,‬והוראות החוק אינן חלות עליו כעוסק‪.‬‬ ‫החוק מגדיר ״צרכן״ כמי שקונה נכס או מקבל שירות מעוסק במהלך עיסוקו לשימוש שעיקרו‬ ‫אישי‪ ,‬ביתי או משפחתי‪ .‬יש לתת את הדעת לכך‪ ,‬שמי שקונה נכס או מקבל שירות לשימוש‬ ‫שעיקרו איננו אישי‪ ,‬ביתי או משפחתי‪ ,‬אלא‪ ,‬למשל‪ ,‬לשימוש עסקי‪ ,‬איננו מוגדר כצרכן לפי חוק‬ ‫הגנת הצרכן‪ ,‬והוראות חוק הגנת הצרכן אינן חלות עליו כצרכן‪.‬‬

‫עשרת הדיברות לצרכן‬ ‫‪.7‬‬

‫תכנן את קניותיך מראש‪.‬‬

‫‪.1‬‬

‫השווה את מחיר המוצר או השירות במספר מקומות‪ ,‬בטרם תרכוש אותם‪.‬‬

‫‪.5‬‬

‫קנה בעסק המציג מחירים כחוק‪.‬‬

‫‪.2‬‬

‫רכוש מוצר ששם היצרן וכתובתו מופיעים עליו ושנושא תעודת אחריות‪.‬‬

‫‪.5‬‬

‫העדף מוצר הנושא תו תקן‪ ,‬המבטיח בטיחות ואיכות‪.‬‬

‫‪.0‬‬

‫קבל לידיך וקרא בעיון כל הסכם לפני שתחתום עליו‪.‬‬

‫‪.1‬‬

‫שלם את מחיר המוצר עם אספקתו‪ .‬בתשלום בשיקים דחויים‪ ,‬יש לכתוב עליהם‬ ‫‪.‬״למוטב בלבד״‪ ,‬למחוק את המילה ״לפקודת״ (אם קיימת) באופן שיופיע על השיק‬ ‫״שלמו לפקודת״ ולציין אותם ב ״קרוס״ (שני קווים אלכסוניים)‪.‬‬

‫‪.9‬‬

‫דרוש קבלה על רכישת מוצרים ושירותים‪.‬‬

‫‪.8‬‬

‫כדאי להימנע מקניות מקריות ברחוב או מאנשים הבאים לביתך‪.‬‬

‫‪.76‬‬

‫הימנע‪ ,‬ככל האפשר‪ ,‬ממסירת פרטי כרטיס אשראי בטלפון או באינטרנט לגופים בלתי‬ ‫מוכרים‪ ,‬ובכל מקרה‪ ,‬ודא כי רכישה באינטרנט מבוצעת באתר מאובטח‪.‬‬ ‫האיסור להטעות ולנצל את הצרכן הזכות לקבל מידע מלא ונכון‪.‬‬

‫ביטול עסקה‬ ‫הצגת מדיניות החזרת מוצרים‬ ‫על כל עוסק להציג במודעה‪ ,‬באופן ברור וקריא ובמקום הנראה לעין‪ ,‬את מדיניותו לגבי החזרת‬ ‫מוצרים שלא עקב פגם‪ .‬אם מבקש הצרכן להחזיר מוצר שלא עקב פגם‪ ,‬והעוסק מסרב לעמוד‬ ‫במדיניות עליה הכריז‪ ,‬זכאי הצרכן להחזיר את המוצר תוך שבוע ימים מיום הסירוב ולקבל את‬

‫זכויות הסטודנט בעבודה ‪4102‬‬


‫כספו בחזרה‪ .‬אם לא הוצגה במודעה מדיניות החזרה כלל‪ ,‬החוק קובע שרואים זאת כאילו‬ ‫העוסק מאפשר החזרת מוצרים‪ ,‬שלא עקב פגם‪.‬‬ ‫הזכות לעיין בהסכם ומסמכים אחרים הקשורים לקנייה‬ ‫כאשר צרכן עומד לחתום על הסכם עם עוסק‪ ,‬על העוסק לאפשר לצרכן לעיין בהסכם לפני‬ ‫חתימתו‪ .‬לאחר החתימה‪ ,‬על העוסק למסור לצרכן עותק מההסכם‪ .‬כאשר קונים מוצר או‬ ‫שירות לגביו ניתנת תעודת אחריות‪ ,‬הצרכן זכאי לעיין בתעודת האחריות לפני הקנייה‪ .‬העוסק‬ ‫חייב למסור לצרכן עותק של תעודת האחריות‪ ,‬במעמד הקנייה‪.‬‬ ‫מסמכי גילוי‬ ‫החוק קובע כי בעסקאות מיוחדות (כגון‪ :‬עסקת רוכלות ועסקת מכר מרחוק אליהן נתייחס‬ ‫בהמשך) על העוסק לספק לצרכן מסמך בכתב ובו פרטי העסקה‪ ,‬כמו גם פירוט בדבר זכותו‬ ‫של הצרכן לבטל אותה כקבוע בחוק‪.‬‬ ‫הוראות שימוש במוצרים‬ ‫הוראות השימוש חייבות להיות בשפה העברית‪ .‬במוצר מיובא‪ ,‬הוראות השימוש צריכות להיות‬ ‫מתורגמות לעברית‪ ,‬באופן שישקף נ כונה ובמדויק את הוראות השימוש בלועזית‪ ,‬אם ישנן‪.‬‬

‫האיסור להפקיע מחירים‬ ‫ישנם מוצרים ושירותים המוגדרים חיוניים‪ ,‬אשר מחירם מוסדר על ידי החוק‪ .‬זאת‪ ,‬כדי למנוע‬ ‫מצב בו עוסקים ינצלו לרעה את הצורך במוצר‪ ,‬יפקיעו מחירים ויפיקו רווח בלתי סביר מהמכירה‪.‬‬ ‫הסמכות להסדיר את מחיריהם של אותם מוצרים נתונה לשר האחראי‪ .‬בין המוצרים שמחיריהם‬ ‫מוסדרים מצויים הלחם‪ ,‬החלב‪ ,‬הביצים וכדומה‪ .‬גם מוצרים הנחשבים חיוניים בשל נסיבות‬ ‫מיוחדות מוכנסים לפיקוח לתקופה מוגבלת‪ .‬כך למשל‪ ,‬בתקופת החשש למתקפת טילים‬ ‫מעיראק‪ ,‬הוסדר פיקוח על מחירי נייר הדבק‪.‬‬ ‫נית ן לסווג את המקרים בהם קיימת לצרכן הזכות לבטל עסקה שנעשתה כדין‪ ,‬לשתי קבוצות‬ ‫עיקריות‪:‬‬ ‫בקבוצה הראשונה תקום לצרכן הזכות לבטל את העסקה מכל סיבה שהיא‪ ,‬וזאת גם אם אין‬ ‫במוצר כל אי התאמה או פגם‪.‬‬ ‫בקבוצה השניה תקום לצרכן הזכות לבטל את העסקה רק בשל אי התאמה או פגם‪.‬‬

‫הזכות לבטל עסקה שלא עקב פגם או אי התאמה‬ ‫צרכן רשאי לבטל עסקה לרכישת מוצרים או שירותים מסוגים שונים כפי שיפורט בהמשך מכל‬ ‫סיבה שהיא ולקבל בחזרה את התמורה ששילם עבורם בתנאים הבאים‪:‬‬ ‫‪.7‬‬

‫מחיר המוצר שרכש הצרכן עולה על ‪.₪ 56‬‬

‫‪.1‬‬

‫הצרכן ישיב את המוצר לעוסק‪.‬‬ ‫הצרכן יכול להשיב את המוצר היכן שרכש אותו או בכל אחד מהסניפים או נקודות המכירה‬ ‫של העוסק‪ .‬אם נקודת המכירה או הסניף מופעלים על ידי זכיין שאיננו העוסק‪ ,‬אשר הציג‬

‫זכויות הסטודנט בעבודה ‪4102‬‬


‫במקום בולט בסניף או בנקודת המכירה הודעה על כך‪ ,‬הצרכן לא יוכל להשיב שם את‬ ‫המוצר‪.‬‬ ‫‪ .5‬המוצר לא נפגם ולא נעשה בו שימוש בידי הצרכן‪.‬‬ ‫אם הצרכן מחזיר את המוצר באריזה המקורית‪ ,‬זו ראיה מספקת לכך שלא נעשה שימוש‬ ‫במוצר‪ .‬אם מדובר בעסקה למתן שירות‪ ,‬שבמסגרתה הצרכן נדרש לרכוש מוצר (למשל‪:‬‬ ‫צרכן שנדרש לרכוש ממיר כדי לקלוט שידורי טלוויזיה)‪ ,‬זכאי הצרכן להחזיר גם מוצר זה‬ ‫לעוסק‪ ,‬אף אם נעשה בו שימוש ובלבד שלא נפגם‪.‬‬ ‫‪.2‬‬

‫הביטול ייעשה בתוך המועד שנקבע בחוק‪.‬‬

‫‪.5‬‬

‫הביטול כפוף לתשלום דמי ביטול כפי שנקבע בחוק וכפי שיפורט בהמשך‪.‬‬

‫אלה הם המוצרים או השירותים שניתן לבטל עסקה לרכישתם מכל סיבה שהיא‪,‬‬ ‫והמועד שבו ניתן לבטל את העסקה‪:‬‬ ‫סוג השירות ‪ /‬המוצר‬

‫מועד הביטול וסייגים נוספים אם ישנם‬

‫ריהוט‪ ,‬ציוד לבית ולגן ולמעט כלי אוכל לא‬

‫בתוך ‪ 72‬ימים מיום שקיבל הצרכן את הטובין‪.‬‬

‫ומכשיר‬

‫לא‬

‫ארוזים‪,‬‬

‫שעונים‪,‬‬

‫מכשיר‬

‫חשמלי‬

‫פתיחת‬

‫האריזה‬

‫המקורית‬

‫כשלעצמה‬

‫אלקטרוני לרבות ציוד קצה‪ ,‬מטהר מים ומיתקן‬

‫תיחשב שימוש או פגימה בטובין‪ ,‬אלא אם כן‬

‫למים מינרליים‪.‬‬

‫יוכח אחרת‪ .‬חיבור הטובין לחשמל‪ ,‬גז או מים‬ ‫ייחשב לעניין זה שימוש בטובין‬

‫טובין‪ ,‬הארוזים באריזתם המקורית ובלבד‬

‫בתוך ‪ 72‬ימים מיום שקיבל הצרכן את הטובין‪.‬‬

‫שאריזתם לא נפתחה על ידי הצרכן; טובין‬ ‫שהזמין הצרכן וטרם סופקו לו‪ ,‬אף אם בגלל‬ ‫שאזלו מהמלאי ויש צורך לייצרם או להזמינם‬ ‫ובלבד שהייצור או ההזמנה אינם לפי מידות או‬ ‫דרישות מיוחדות של הצרכן‪.‬‬ ‫ביגוד והנעלה‪.‬‬

‫מיום הרכישה ועד תום ‪ 1‬ימים שלאחריו‬ ‫שאינם ימי מנוחה‪ ,‬ובלבד שתווית המחיר על‬ ‫הטובין‪ ,‬אם הייתה‪ ,‬לא הוסרה‪.‬‬

‫שירותי הארחה‪ ,‬נסיעה‪ ,‬חופש ובילוי למעט אם‬

‫בתוך ‪ 72‬ימים מיום עשיית ההסכם‪ ,‬ובלבד‬

‫השירות מיועד להתבצע במלואו מחוץ לישראל‬

‫שהביטול ייעשה לפחות ‪ 79‬ימים שאינם ימי‬

‫(לרבות טיסת המשך בחו"ל לטיסה שיצאה‬

‫מנוחה‪ ,‬קודם למועד תחילת השירות‪.‬‬ ‫‪79‬‬

‫הימים‬

‫נקבעו‬

‫בהוראת‬

‫שעה‬

‫מישראל והניתנת באמצעות חברת תעופה‬

‫הערה‪:‬‬

‫אחרת)‪ ,‬חבילות נופש מחוץ לישראל‪.‬‬

‫שתוקפה עד לחודש מאי ‪ .1675‬ממועד זה‬ ‫ואילך ייתכן שינוי‪.‬‬

‫חוגים וקורסים למעט קורס כהגדרתו בחוק‬

‫בתוך ‪ 72‬ימים מיום עשיית ההסכם‪ ,‬ובלבד‬

‫הפיקוח על מכונים פסיכומטריים‪.‬‬

‫שהביטול ייעשה לפחות ‪ 1‬ימים שאינם ימי‬ ‫מנוחה‪ ,‬קודם למועד תחילת השירות‪.‬‬

‫שירותי קוסמטיקה ואסתטיקה‪ ,‬לרבות טיפולי‬

‫בתוך ‪ 72‬ימים מיום עשיית העסקה או מיום‬

‫זכויות הסטודנט בעבודה ‪4102‬‬


‫הסרת שיער; עסקת נופש ארוך טווח ‪ -‬עסקה‬

‫מסירת חוזה בכתב או מסמך בכתב‪ ,‬הכולל‬

‫הנמשכת על פני תקופה העולה על שנה‪ ,‬שבה‬

‫את הפרטים שנקבעו בחוק‪ ,‬לפי המאוחר‪ ,‬בין‬

‫צרכן‪ ,‬תמורת תשלום‪ ,‬מקבל בעיקר את הזכות‬

‫אם הוחל במתן השירות ובין אם לא ואף אם‬

‫לקבל הנחות או הטבות בקשר ללינה‪ ,‬נוסף‬

‫העסקה היא לתקופה קצובה‪.‬‬

‫על‬

‫השירותים‬

‫האחרים‪,‬‬

‫כגון‬

‫נסיעה‬

‫או‬

‫בלעדיהם; חברות או מנוי במועדון הנחות;‬ ‫שירותים הניתנים על ידי בעל רישיון כללי או‬ ‫רישיון כללי ייחודי למתן שירותי בזק פנים‪-‬‬ ‫ארציים נייחים‪ ,‬כהגדרתם בחוק התקשורת;‬ ‫שירותים הניתנים על ידי בעל רישיון כללי‬ ‫למתן שירותי רדיו טלפון נייד בשיטה התאית‪,‬‬ ‫כמשמעותם בסעיף ‪(2‬א‪ )1‬לחוק התקשורת;‬ ‫שירותים הניתנים על ידי בעל רישיון מיוחד או‬ ‫היתר כללי למתן שירותי גישה לאינטרנט‪,‬‬ ‫שניתן לפי סעיף ‪ 2‬ו‪2-‬א‪ 7‬לחוק התקשורת;‬ ‫חברות או מינוי במועדון כושר או מועדון‬ ‫בריאות (ספא); חברות או מינוי במועדון‬ ‫היכרות ושידוכים; מינוי להגרלות והימורים‬ ‫טובין ושירותים הנמכרים במסגרת אירוע שבו‬

‫לרכישת טובין‪ ,‬בתוך ‪ 72‬ימים מיום שקיבל את‬

‫העוסק מזמין צרכנים‪ ,‬לרבות באמצעי פיתוי‬

‫הטובין; לרכישת שירות‪ ,‬בתוך ‪ 72‬ימים מיום‬

‫כגון מתנה וזכייה‪ ,‬כדי להציג טובין או שירותים‬

‫עשיית העסקה או מיום מסירת חוזה בכתב או‬

‫שהוא מעוניין למכור‪.‬‬

‫מסמך בכתב כאמור בסעיף ‪75‬ג(ג) לחוק‬ ‫הגנת הצרכן‪ ,‬לפי המאוחר‪ ,‬בין אם הוחל‬ ‫במתן השירות ובין אם לא‪ ,‬ואף אם העסקה‬ ‫היא לתקופה קצובה‪ .‬בעסקה שאינה עסקה‬ ‫מתמשכת כהגדרתה בסעיף ‪75‬ג לחוק הגנת‬ ‫הצרכן‪ ,‬בתוך ‪ 72‬ימים מיום עשיית העסקה‬ ‫ועד יומיים‪ ,‬שאינם ימי מנוחה‪ ,‬קודם למועד‬ ‫תחילת השירות‪.‬‬

‫רכב כהגדרתו בפקודת התעבורה שהוא רכב‬

‫בתוך ‪ 72‬ימים מיום עשיית העסקה‪ ,‬ובלבד‬

‫חדש שנרכש מיבואן‪.‬‬

‫שטרם נרשם על שם הצרכן על פי פקודת‬ ‫התעבורה‪.‬‬

‫תכשיט שהמחיר ששולם בעדו אינו עולה על‬

‫מיום הרכישה ועד תום ‪ 1‬ימים שלאחריה‪,‬‬

‫‪ 5,666‬שקלים חדשים‪.‬‬

‫שאינם ימי מנוחה‪.‬‬

‫זכויות הסטודנט בעבודה ‪4102‬‬


‫במקרה של שירות המתבצע במלואו מחוץ לישראל לא תהיה זכות ביטול רק אם העוסק גילה‬ ‫לצרכן בטרם ההתקשרות את תנאי ביטול העסקה של נותן השירות מחוץ לישראל‪.‬‬ ‫חריגים‪ ,‬שזכות הביטול איננה חלה עליהם‬ ‫זכות הביטול כאמור לא תחול במקרה ש‪:‬‬ ‫ריהוט שהורכב בבית הצרכן; טובין שיוצרו במיוחד בעבור הצרכן על פי מידות או דרישות‬ ‫מיוחדות; טובין שעל פי דין אין להחזירם; מוצרי מזון; תרופות ותוספי תזונה; טובין פסידים; מידע‬ ‫כהגדרתו בחוק המחשבים; גז; טובין הניתנים להקלטה לשעתוק או לשכפול שהצרכן פתח את‬ ‫אריזתם המקורית; הלבשה תחתונה לרבות בגדי ים; תכשיט שהמחיר ששולם בעדו גבוה מ‪-‬‬ ‫‪ 5,666‬שקלים חדשים למעט שעונים; טובין שהצרכן ביקש שיסופקו לאחר שישה חודשים‬ ‫ממועד העסקה ואשר מועד הספקתם חלף; עסקה ששולמה באמצעות תווי קנייה‪ ,‬שובר מתנה‬ ‫או כרטיס מגנטי נטען; שירותי הארחה‪ ,‬נסיעה‪ ,‬חופש או בילוי‪ ,‬אם השירות מיועד להתבצע‬ ‫במלואו מחוץ לישראל‪ ,‬למשל‪ :‬טיסת המשך לטיסה שיצאה מישראל והניתנת באמצעות חברת‬ ‫תעופה אחרת‪ ,‬או חבי לת נופש מחוץ לישראל למעט טיסה מחוץ לישראל ואליה שאינה טיסת‬ ‫המשך‪.‬‬ ‫החזרת התשלום עבור העסקה שבוטלה‬ ‫העיקרון הוא שאם העסקה בוטלה כדין על העוסק להשיב לצרכן את התמורה שהצרכן שילם‪.‬‬ ‫הצרכן צריך להוכיח שהוא ביצע את הרכישה אצל העוסק‪ ,‬ולשם כך עליו להציג לעוסק‬ ‫חשבונית‪ ,‬סרט קופה‪ ,‬פתק החלפה או הוכחה אחרת המעידה על העסקה‪ ,‬מועדה‪ ,‬הסכום‬ ‫ששולם בה‪ ,‬ואמצעי התשלום‪ .‬על העוסק להשיב את התמורה במועד ביטול העסקה‪ ,‬ככל‬ ‫שניתן‪ ,‬אך לא יאוחר מ‪ 1-‬ימי עסקים ממועד ביטול העסקה‪ .‬החזרת התמורה תיעשה באופן‬ ‫דומה לאופן שבו נעשה התשלום‪ :‬אם התשלום היה במזומן ‪-‬הכסף יוחזר במזומן או בשיק מזומן‪.‬‬ ‫אם התשלום היה בשיק ‪-‬‬ ‫החזרת התמורה תהיה בתוך ‪ 5‬ימים במזומן או בשיק מזומן מהיום שהשיק נפרע‪ .‬אם התשלום‬ ‫היה בכרטיס אשראי ‪-‬‬ ‫יבטל העוסק את החיוב‪ .‬אם חשבון העוסק כבר זוכה‪ ,‬התמורה תוחזר במזומן או בשיק מזומן‪.‬‬ ‫אם באפשרות חבר ת כרטיסי האשראי לקבל בחזרה את סכום החיוב מהעוסק‪ ,‬ניתן להשיב את‬ ‫התמורה לצרכן גם באמצעות זיכוי כרטיס האשראי של הצרכן‪ ,‬מיידית‪ ,‬בסכום החיוב‪.‬‬ ‫דמי ביטול ועוד‪ :‬מה רשאי העוסק להפחית מתשלומי הצרכן?‬ ‫העוסק לא רשאי להפחית דבר מהתמורה ששילם הצרכן חוץ מהחריגים הבאים‪:‬‬ ‫א‪.‬‬

‫דמי ביטול‪ ,‬בשיעור של ‪ 5%‬ממחיר הטובין או מערך השירות או ‪ ,₪ 766‬לפי הנמוך‬

‫מביניהם‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬

‫דמי התקנה‪ ,‬אם בוצעה התקנה של מוצרים המשמשים למתן שירות‪ ,‬עד ‪( ₪ 766‬זאת‬ ‫בנוסף לדמי ביטול‪ ,‬כפי שמופיע בסעיף הקודם)‪.‬‬

‫ג‪.‬‬

‫עלות סליקת כרטיס אשראי‪ ,‬אם העסקה נעשתה בכרטיס אשראי והעוסק הוכיח כי‬ ‫נגבה ממנו תשלום בעד סליקת כרטיס האשראי בעסקה שבוטלה‪.‬‬

‫זכויות הסטודנט בעבודה ‪4102‬‬


‫ד‪.‬‬

‫במקרה שמדובר בעסקה למתן שירות‪ ,‬על הצרכן לשלם את התמורה היחסית בגין‬ ‫השימוש שעשה בשירות‪.‬‬

‫זכות ביטול בקבלת מתנה‬ ‫החוק קובע שזכות הביטול תחול גם אם הצרכן לא קנה את המוצר או רכש את השירות‬ ‫במישרין מהעוסק‪ ,‬אלא קיבל אותם במתנה מאחר (גם אם המתנה היא שובר מתנה‪ ,‬אבל לא‬ ‫אם המתנה היא תווי קנייה)‪.‬‬ ‫במקרה כזה‪ ,‬זכות הביטול כפופה להצגת פתק החלפה או הוכחה אחרת לגבי עצם ביצוע‬ ‫העסקה‪ ,‬מועדה‪ ,‬הסכום ששולם ואמצעי התשלום‪ .‬אם שולמה תמורת המתנה במזומן‪ ,‬תהיה‬ ‫החזרת התמורה במזומן או בשיק מזומן‪ .‬אם שולמה תמורת המתנה בשיק שנפרע‪ ,‬החזרת‬ ‫התמורה תהיה במזומן או בשיק מזומן בתוך ‪ 5‬ימי עסקים‪ .‬אם שולמה המתנה בשיק שטרם‬ ‫נפרע‪ ,‬החזרת התמורה תהיה בתוך ‪ 5‬ימים מהמועד שיפרע השיק‪ .‬אם שולמה תמורת המתנה‬ ‫בכרטיס אשראי‪ ,‬החזרת התמורה תהיה במזומן ובלבד שחויב חשבון הצרכן רוכש המתנה‪.‬‬ ‫ביטול עסקת מכר מרחוק‬ ‫עסקת מכר מרחוק היא כל עסקה שבה לא נפגשים העוסק והצרכן פנים אל פנים‪ .‬עסקה כזו‬ ‫יכולה להתבצע באמצעות הטלפון‪ ,‬האינטרנט‪ ,‬הדואר‪ ,‬הפקסימיליה וכדומה‪ .‬בעסקת מכר‬ ‫מרחוק‪ ,‬החוק מטיל חובת גילוי מידע על העוסק בנוגע לפרטים שונים של העסקה‪ ,‬וביניהם‪:‬‬ ‫פרטי העוסק‪ ,‬פרטי המוצר‪ ,‬מחיר ותנאי התשלום‪ ,‬מועד ודרך הספקת המוצר‪ ,‬תקופת תוקף‬ ‫הצעתו של העוסק והאחריות למוצר‪ .‬כמו כן חובה על העוסק לידע את הצרכן בדבר זכותו‬ ‫לביטול העסקה‪ .‬בנוסף‪ ,‬על העוסק למסור לצרכן‪ ,‬לא יאוחר ממועד אספקת המוצר עצמו‪,‬‬ ‫מסמך גילוי שבו העוסק יפרט מידע בקשר לעסקה‪ ,‬כפי שנדרש ע"פ החוק‪ .‬על המסמך לכלול‬ ‫את הוראות החוק לגבי זכות ביטול העסקה על ידי הצרכן‪.‬‬ ‫כאשר בוצעה עסקת מכר מרחוק הצרכן יהיה רשאי לבטלה מכל סיבה שהיא בתנאים הבאים‪:‬‬ ‫‪ ‬על הצרכן להודיע לעוסק על ביטול העסקה תוך ‪ 72‬ימים מיום קבלת המוצר או מיום‬ ‫קבלת המסמך האמור לעיל‪ ,‬על פי המאוחר מבין השניים‪.‬‬ ‫‪ ‬לא ניתן לבטל עסקת מכר מרחוק לרכישת מוצרי מזון‪ ,‬טובין פסידים (כגון פרחים)‪,‬‬ ‫טובין הניתנים להקלטה‪ ,‬לשעתוק או לשכפול שהצרכן פתח את אריזתם המקורית‪,‬‬ ‫טובין שבהתאם להוראות שניתנו לפי דין אין להחזירם‪ ,‬ומוצרים אחרים שהשר האחראי‬ ‫יכול להחריגם בתקנות‪ ,‬באישור וועדת הכלכלה של הכנסת‪.‬‬ ‫‪ ‬על הצרכן להודיע לעוסק על הביטול בכתב‪ ,‬בין אם ע"י פקסימיליה‪ ,‬דואר או דואר‬ ‫אלקטרוני‪.‬‬ ‫‪ ‬לאחר ביטול העסקה חייב הצרכן להחזיר לעוסק את המוצר שקיבל‪.‬‬ ‫‪ ‬אם מדובר בעסקה למתן שירות שאיננו מתמשך‪ ,‬הצרכן רשאי להודיע על ביטול‬ ‫העסקה תוך ‪ 72‬ימים מיום עשיית העסקה‪ ,‬בתנאי שהודעת הביטול ניתנה לפחות ‪1‬‬ ‫ימים לפני המועד המתוכנן למתן השירות‪.‬‬ ‫‪ ‬אם מדובר בעסקה למתן שירות מתמשך‪ ,‬הצרכן רשאי להודיע על ביטול העסקה תוך‬ ‫‪ 72‬ימים מיום עשיית העסקה או מקבלת מסמך המכיל את פרטי העסקה כפי שנקבע‪,‬‬ ‫לפי המאוחר‪ ,‬וזאת גם אם הוחל במתן השירות‪.‬‬

‫זכויות הסטודנט בעבודה ‪4102‬‬


‫לא ניתן יהיה לבטל עסקת מכר מרחוק של שירותי נופש ונסיעה‪ ,‬אם מועד ביטול העסקה חל‬ ‫בתוך ‪ 1‬ימים‪ ,‬שאינם ימי מנוחה‪ ,‬לפני מועד מתן השירות‪.‬‬ ‫אם הצרכן ביטל עסקת מכר מרחוק מפני שהתחרט ולא בשל פגם או אי התאמה‪ ,‬מותר לעוסק‬ ‫לגבות ממנו ‪ 766‬או ‪ 5%‬ממחיר העסקה‪ ,‬לפי הנמוך מהם‪ ,‬כדמי ביטול העסקה‪ .‬במקרה בו‬ ‫ביטול עסקה נובע מאי הספקת המוצר או השירות או עקב אי התאמה בין תיאור המוצר או‬ ‫השירות לבין מה שניתן לו בפועל‪ ,‬אין לגבות מהצרכן דמי ביטול‪.‬‬ ‫במקרה של ביטול העסקה‪ ,‬חובה על העוסק למסור לצרכן עותק מהודעת ביטול החיוב ששלח‬ ‫העוסק לחברת האשראי‪.‬‬ ‫חשוב לזכור שכאשר צרכן מבטל עסקה‪ ,‬עליו להחזיר את המוצר שקיבל בלא פגע‪ .‬אם ערך‬ ‫המוצר פחת כתוצאה מהרעה משמעותית במצבו‪ ,‬רשאי העוסק לתבוע את הצרכן בגין נזקיו‪ .‬על‬ ‫כן‪ ,‬אם החלטתם לבט ל עסקה‪ ,‬ולו גם במקרים שהחוק מאפשר זאת‪ ,‬הקפידו לא להשתמש‬ ‫במוצר‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬אריזה פתוחה בלבד לא תיחשב כפגם במוצר‪ ,‬פרט למקרים המפורטים‬ ‫בחוק‪ ,‬כגון‪ :‬מוצרים הניתנים לשכפול והעתקה‪ ,‬מוצרי מזון ומוצרים לפי הזמנה מיוחדת‪ .‬בעסקה‬ ‫למתן שירות מתמשך‪ ,‬שבוטלה לאחר שהוחל במתן השירות‪ ,‬ישלם הצרכן לעוסק עבור‬ ‫השימוש היחסי שעשה בשירות‪ .‬אם העוסק התקין בביתו של הצרכן התקנה מיוחדת (דוגמא‪:‬‬ ‫כבלים‪ ,‬או ציוד לצפייה באמצעות לווין)‪ ,‬העוסק יהיה רשאי לגבות הוצאות התקנה עד לסך של‬ ‫‪ ₪ 766‬בנוסף לדמי הביטול של העסקה‪.‬‬ ‫ביטול עסקת רוכלות‬ ‫עסקת רוכלות היא עסקה שנעשית בעקבות פנייה של עוסק אל צרכן‪ ,‬בכל מקום שאינו בית‬ ‫העסק הרגיל של העוסק‪ .‬כך למשל‪ ,‬עסקה שנעשתה בעקבות פנייה של עוסק לצרכן במקום‬ ‫מגוריו‪ ,‬במקום עבודתו‪ ,‬במקום לימודיו או סמוך לכל אלה‪ ,‬וכן פנייה לצרכן שנעשתה בקניונים‪,‬‬ ‫תחנות מרכזיות וכדומה‪ .‬כאשר נק שרה עסקת רוכלות‪ ,‬זכאי הצרכן לבטל את העסקה מכל‬ ‫סיבה שהיא בתוך ‪ 72‬ימים מיום ההזמנה או מיום שקיבל את המוצר‪ ,‬בהודעה שימסור לעוסק‪.‬‬ ‫אם מדובר בשירות‪ ,‬רשאי הצרכן לבטל את העסקה תוך ‪ 72‬ימים מיום חתימת ההסכם או מיום‬ ‫קבלת המסמך המכיל את פרטי העסקה כפי שנקבע בחוק‪ ,‬לפי המאוחר‪ ,‬וזאת גם אם הוחל‬ ‫במתן השירות‪ .‬במקרה של ביטול עסקת רוכלות לא יחוייב הצרכן בדמי ביטול‪.‬‬ ‫במקרה שהוחל במתן השירות והצרכן ביטל את העסקה‪ ,‬ישלם הצרכן לעוסק עבור השימוש‬ ‫היחסי שעשה בשירות‪ .‬אם העוסק התקין בביתו של הצרכן התקנה מיוחדת לצורך מתן השירות‬ ‫(לדוגמא‪ :‬ממיר‪ ,‬לוין וכיו"ב) העוסק יהיה רשאי לגבות הוצאות התקנה עד לסך של ‪.₪ 766.-‬‬ ‫ביטול עסקה בשל אי התאמה או פגם‬ ‫על הצרכן מוטלת החובה לבדוק כל מוצר שרכש‪ .‬על העוסק מוטלת החובה לתת לצרכן את‬ ‫האפשרות לבדוק את תקינות המוצר‪.‬‬ ‫במקרה של אי התאמה או פגם‪ ,‬חייב הצרכן להודיע מיידית על כך לעוסק‪ .‬במקרה שמדובר‬ ‫באי התאמה או פגם גלויים‪ ,‬הצרכן לא יוכל להסתמך עליהם אם לא הודיע לעוסק על אי‬ ‫ההתאמה או הפגם במועד‪ .‬אם אי ההתאמה או הפגם נסתרים‪ ,‬על הצרכן להודיע עליהם‬ ‫לעוסק מיד עם היוודעם לו‪.‬‬

‫זכויות הסטודנט בעבודה ‪4102‬‬


‫שוברי זיכוי‬ ‫לעתים‪ ,‬צרכן מבטל הסכם לרכישת טובין או שירותים גם במקרה בו לא מתקיימים התנאים‬ ‫המזכים אותו בהחזר כספי‪ .‬במקרים רבים כאלה‪ ,‬העוסק נותן לצרכן שובר זיכוי‪ .‬החוק קובע כי‬ ‫על שובר הזיכוי להיות מודפס או כתוב באופן שימנע את מחיקת הכתוב בו‪ ,‬כי הסכום הנקוב‬ ‫בשובר הזיכוי יהיה הסכום ששולם בעת ביצוע העיסקה‪ ,‬כי שובר הזיכוי יהיה תקף לשנתיים‬ ‫לפחות מיום מסירתו‪ ,‬כי מימוש שובר הזיכוי לא יותנה בהצגת חשבונית וכי לא יהיה תוקף‬ ‫לתנאים המגבילים את האפשרות לממש את שובר הזיכוי (לרבות לגבי מימוש במכירה מיוחדת;‬ ‫קיימת סמכות להתקין תקנות שיאפשרו הגבלות בשובר זיכוי‪ ,‬ואולם אלה טרם הותקנו נכון‬ ‫למועד עריכת חוברת זו)‪.‬‬

‫שימוש נבון באמצעי תשלום‬ ‫שיקים‬ ‫על אף שעוסקים אינם חייבים לקבל שיקים‪ ,‬זהו עדיין אמצעי תשלום נפוץ‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬על‬ ‫הצרכן להקפיד על כמה כללים בעת תשלום בשיקים‪ .‬טעות רווחת היא‪ ,‬כי די בסימון "קרוס"‬ ‫(שני קווים אלכסוניים) על שיק כדי לספק הגנה לצרכנים מפני הסבת השיק (מסירתו לאחר)‪.‬‬ ‫סימון קרוס משמעו אך ורק כי שיק זה חייבים להפקיד בבנק ואי אפשר למשוך את הסכום‬ ‫הנקוב בו ולקבל תמורתו במזומן‪ .‬כדי להתגונן מפני הסבת שיקים‪ ,‬יש לרשום בראש השיק‪ ,‬את‬ ‫המילים "למוטב בלבד" או "לא סחיר" ולמחוק חלק מ המילה "לפקודת" כך שיופיע בשיק "שלמו‬ ‫לפקודת"‪ .‬ניתן להזמין בבנק שיקים מתאימים מוכנים מראש‪.‬‬ ‫לא מומלץ לבטל שיקים בלי לקבל יעוץ משפטי קודם לכן‪ .‬לצרכן יש זכות לבטל שיקים רק‬ ‫במקרים נדירים‪ ,‬לכן‪ ,‬חשוב לקבל הדרכה וייעוץ לפני כל צעד שאתם עושים‪.‬‬

‫כרטיסי אשראי‬ ‫ביטול חיובים‬ ‫ככלל‪ ,‬חברות האשראי לא מחזירות תשלומים בגין עסקה שנערכה על ידי הצרכן אלא רק‬ ‫מבטלות תשלומים עתידיים‪ .‬לעסקה בכרטיס אשראי שלושה צדדים‪ :‬חברת האשראי‪ ,‬הצרכן‬ ‫והעוסק‪ .‬לחברת האשראי הסכם מול שני הצדדים ולכן לא בכל פנייה של הצרכן תבטל חברת‬ ‫האשראי את חיובו העתידי באופן מיידי‪ .‬במקרה שבו המוצר לא סופק כלל לצרכן‪ ,‬ניתן לפנות‬ ‫לחברת האשראי ולדרוש ביטול של החיובים העתידיים‪ .‬אם יתברר לחברת האשראי שמוצר אכן‬ ‫סופק ללקוח‪ ,‬חברת האשראי רשאית לחזור ולחייב את בעל הכרטיס‪.‬‬ ‫עסקה במסמך חסר‬ ‫עסקה במסמך חסר היא כל עסקה בה לא חתם הצרכן על מסמך בקשר לעסקת האשראי‬ ‫וכרטיס האשראי חויב בלי שהוצג בפועל‪ .‬מצב זה שכיח בהזמנות טלפוניות‪ ,‬קניות באינטרנט‬

‫זכויות הסטודנט בעבודה ‪4102‬‬


‫וכדומה‪ .‬במקרים כאלה חשופים פרטי כרטיס האשראי לגורמים רבים שעלולים לנצלם לרעה‪,‬‬ ‫והצרכן יכול לגלות שכרטיסו חוייב‪ ,‬בלי הרשאתו‪ ,‬לביצוע עסקה כלשהי‪ .‬על הצרכן שגילה‬ ‫שחויב בגין עסקה במסמך חסר שלא ביצע‪ ,‬לפנות לחברת האשראי תוך ‪ 56‬ימים מיום שנודע לו‬ ‫על כך‪ .‬החוק מחייב את חברת האשראי לבטל עסקה זו ולזכות את הצרכן‪ ,‬תוך ‪ 75‬ימים מיום‬ ‫מסירת ההודעה על ידו‪ .‬אם יתברר לחברת האשראי שאכן הייתה עסקה בהסכמת הלקוח‪ ,‬היא‬ ‫רשאית לחזור ולחייב את בעל הכרטיס‪.‬‬ ‫שינוי מחיר ללא הרשאה‬ ‫במקרה זה‪ ,‬הצרכן מגלה חוסר התאמה בין המחיר הנקוב בשובר האשראי לבין המחיר בגינו‬ ‫חוייב בפועל‪ .‬במקרה זה‪ ,‬חייבת חברת האשראי להחזיר לצרכן‪ ,‬בהקדם האפשרי אך לא יאוחר‬ ‫מ‪ 56-‬ימים‪ ,‬את ההפרש בין הסכום הנקוב לבין סכום העסקה הנכון‪ .‬אם יתברר לחברת‬ ‫האשראי שהסכום המקורי שבו חוייב הצרכן הוא סכום העסקה‪ ,‬היא רשאית לחזור ולחייב את‬ ‫בעל הכרטיס‪.‬‬ ‫שימוש לרעה בכרטיס אשראי‬ ‫שימוש לרעה בכרטיס אשראי הינו כל מקרה שבו נעשה שימוש בכרטיס האשראי על ידי אדם‬ ‫שאינו רשאי להשתמש בו‪ .‬אם הדבר נעשה בידיעת הצרכן‪ ,‬לא ייחשב השימוש בכרטיס‬ ‫כשימוש לרעה‪ .‬המצב השכיח הוא גניבה של כרטיס אשראי כאשר הגנב משתמש בכרטיס‬ ‫האשראי‪ .‬על בעל כרטיס‪ ,‬שכרטיסו נגנב‪ ,‬להודיע מיידית לחברת האשראי‪ .‬לאחר מסירת‬ ‫ההודעה האמורה‪ ,‬אסור לחברת האשראי לחייב את בעל הכרטיס בגין כל עסקה שבוצעה‬ ‫באמצעותו‪ .‬בגין עסקאות שבוצעו טרם ההודעה‪ ,‬יחויב בעל הכרטיס‪ ,‬על פי חוק‪ ,‬בתקרה של‬ ‫‪ ₪ 15‬כהשתתפות עצמית‪ ,‬ובנוסף‪ ,‬ב‪ ₪ 56 -‬לכל יום שעובר מיום שנודע לבעל הכרטיס על‬ ‫הגניבה ועד למסירת ההודעה לחברת האשראי‪ .‬אם נמסרה ההודעה תוך ‪ 56‬ימים מיום היוודע‬ ‫דבר הגניבה‪ ,‬לא יחויב בעל הכרטיס ביותר מ ‪ ₪ 256 -‬בכל מקרה של שימוש לרעה‪ .‬אם יתברר‬ ‫לחברת האשראי שלא היה שימוש לרעה‪ ,‬רשאית היא לחזור ולחייב את בעל הכרטיס‪.‬‬

‫הוראות מיוחדות בעניין שירותי תעופה‬ ‫חוק חדש שנחקק לאחרונה מזכה את הצרכן לקבל הטבות ופיצויים במקרה של רישום יתר‬ ‫(אובר בוקינג)‪ ,‬טיסה שבוטלה‪ ,‬טיסה שהתאחרה‪ ,‬טיסה שהוקדמה או ששונו תנאיה‪.‬‬ ‫החוק קובע לגבי כל אחד מאלה הטבות ופיצוי מסוגים שונים‪ ,‬וביניהם‪ :‬השבת תמורה‪ ,‬פיצוי‬ ‫כספי ושירותי סיוע‪ ,‬כפי שיפורט להלן‪.‬‬ ‫ההוראות שיפורטו להלן חלות על כרטיס טיסה שרכש הנוסע‪ ,‬עד ליעד הסופי‪ ,‬לרבות במקרה‬ ‫שיש חניית ביניים‪ .‬ההוראות חלות גם על טיסות פנים ארציות‪ ,‬למעט לגבי פיצוי כספי‪ .‬ההוראות‬ ‫אינן חלות על טיסות המשך שרכש הנוסע בנפרד‪ ,‬בהסתמך על טיסה מוקדמת יותר‪ .‬לגבי‬ ‫נזקים שנגרמו לנוסע לגבי טיסות המשך שאינן כלולות בכרטיס המקורי שרכש הנוסע‪ ,‬או לגבי‬ ‫נזקים בשיעור גדול יותר משווי ההטבות והפיצויים המגיעים לנוסע‪ ,‬יוכל הנוסע לתבוע בנפרד‬ ‫לפי הדין הרגיל‪.‬‬

‫זכויות הסטודנט בעבודה ‪4102‬‬


‫הזכאות לקבל את ההטבות מותנית בכך שהנוסע הגיע לטיסה (צ׳ק אין) במועד‪" .‬במועד"‬ ‫פירושו‪ :‬במועד שנקבע על ידי החברה‪ ,‬אך לא יותר משלוש שעות לפני הטיסה ואם לא נקבע‬ ‫מועד כזה‪ ,‬לפחות שעה וחצי לפני מועד הטיסה‪ .‬במקרה של טיסה שבוטלה אין דרישה להגיע‬ ‫במועד‪.‬‬ ‫הזכאות לקבל את ההטבות לא תחול בכל אחד מהמקרים הבאים‪:‬‬ ‫א‪.‬‬

‫אם הנוסע קיבל הודעה על העברה לטיסה אחרת והנוסע הגיע ליעדו הסופי במועד‬ ‫שהיה נקוב בכרטיס הטיסה המקורי‪.‬‬

‫ב‪.‬‬

‫אם הנוסע קיבל את כרטיס הטיסה במתנה או בתעריף מיוחד שלא נמכר לציבור‪.‬‬ ‫במקרה שבו הנוסע קיבל את הכרטיס בגלל חברות בתכנית למתן הטבות של חברת‬ ‫התעופה או מארגן הטיסה ("ת כנית נקודות")‪ ,‬הסייג לא יחול‪ ,‬והנוסע יהיה זכאי לקבל‬ ‫את ההטבות בהתקיים התנאים האחרים‪.‬‬

‫להלן פירוט ההטבות והפיצויים השונים‪:‬‬ ‫השבת תמורה‬ ‫התמורה‪ :‬כל תשלום ששולם עבור הטיסה (לרבות מיסים אגרות והיטלים)‪ .‬ההשבה‪ :‬בתוך ‪17‬‬ ‫יום ממועד הפניה להשבה‪ .‬במקרה של טיסה או שירות שבוצעו בחלקם‪ ,‬יחולו ההוראות הבאות‪:‬‬ ‫במקרה של טיסה עד למקום חניית ביניים ("קונקשן")‪ ,‬הנוסע זכאי לכרטיס טיסה חזרה לנקודת‬ ‫המוצא בנוסף להשבת התמורה‪.‬‬ ‫במקרה של טיסת הלוך ושוב‪ ,‬כשבוצעה כל טיסת ה׳׳הלוך"‪ ,‬הנוסע יהיה זכאי להשבת מחצית‬ ‫התמורה‪.‬‬ ‫עד ‪ 1666‬ק"מ‬

‫עד ‪ 2566‬ק"מ‬

‫מעל ‪ 2566‬ק"מ‬

‫‪₪ 156‬‬

‫‪7566‬‬

‫‪₪‬‬

‫‪₪ 1566‬‬

‫‪₪ 1666‬‬

‫‪1666‬‬

‫‪₪‬‬

‫‪₪ 0156‬‬

‫‪₪ 2666‬‬

‫‪1666‬‬

‫‪₪‬‬

‫‪₪ 71566‬‬

‫טיסה בחבילת תיור‪ :‬צ׳רטר ‪ /‬מחלקת תיירים סדירה‪ :‬מחלקת עסקים סדירה‪ :‬מחלקה ראשונה‬ ‫פיצוי כספי‬ ‫במקרה שלנוסע הזכות לפיצוי כספי‪ ,‬הוא יחושב לפי מרחק הטיסה המיועד‪ ,‬כדלקמן‪:‬‬ ‫עד ‪ 1666‬ק"מ‪₪ 7156 :‬‬ ‫עד ‪ 2566‬ק"מ‪₪1666 :‬‬ ‫מעל ‪ 2566‬ק"מ‪₪ 5666 :‬‬ ‫הפיצוי ישולם בתוך ‪ 17‬יום ממועד הטיסה במזומן‪ ,‬בהעברה בנקאית‪ ,‬בשיק‪ ,‬או בכל דרך אחרת‬ ‫שהנוסע הסכים לה במפורש ובכתב‪.‬‬ ‫שירותי סיוע‬ ‫אירוח במלון אם נדרשת שהייה של לילה או יותר או שהייה ארוכה יותר מזו שתכנן הנוסע למלון‬ ‫הנ׳׳ל או למלון אחר במרחק סביר שבו בחר הנוסע שתי שיחות טלפון ומשלוח הודעת פקס או‬ ‫דואר אלקטרוני לפי בחירת הנוסע‬ ‫להלן יפורטו הנסיבות המזכות בהטבות ופיצויים דלעיל‪ ,‬ולאילו הטבות ופיצויים זכאי הנוסע‬ ‫בהתאם לנסיבות‪.‬‬

‫זכויות הסטודנט בעבודה ‪4102‬‬


‫רישום יתר (״אובר בוקינג")‬ ‫רישום יתר לצרכי הוראו ת החוק משמעו כל סירוב להעלות לטיסה קיימת נוסע שהונפק לו‬ ‫כרטיס טיסה‪ ,‬למעט סירוב מטעמי בטחון‪ ,‬בטיחות הטיסה‪ ,‬בריאות הנוסע או העדר מסמכי‬ ‫נסיעה נאותים‪ .‬במקרה כזה‪ ,‬הנוסע זכאי לשירותי סיוע‪ ,‬להשבת התמורה או כרטיס חלופי (לפי‬ ‫בחירת הנוסע) ובנוסף לפיצוי כספי‪ .‬סירוב מטעמי ביטחון לא יפטור מחובת פיצוי כספי במקרה‬ ‫של התייצבות של שלוש שעות לפחות לפני מועד הטיסה‪ ,‬מסמכי נסיעה תקינים ואישור טיסה‬ ‫לאחר שיתוף פעולה בבדיקה בטחונית‪ .‬חריגים לפיצוי הכספי‪.‬‬ ‫הפיצוי הכספי יופחת במחצית‪ ,‬במקרה שנוסע הסכים לטיסה חלופית אשר מועד הנחיתה שלה‬ ‫ב יחס ליעד הסופי של הנוסע לא יגרום איחור של מעל ארבע שעות (במקרה של טיסה עד‬ ‫‪ 1,666‬ק"מ) חמש שעות (במקרה של טיסה עד ‪ 2,566‬ק"מ) או שש שעות (במקרה של טיסה‬ ‫מעל ‪ 2566‬ק"מ)‪ ,‬הכל ממועד הנחיתה המקורי ביעד הסופי של הנוסע‪.‬‬ ‫טיסה שבוטלה‬ ‫חברת התעופה או השכר (צ׳רטר) חייבת להציע לנוסע חלופות להגעה ליעד הסופי‪.‬‬ ‫חובת ההוכחה על הודעה בדבר ביטול טיסה‪ ,‬הינה על חברת התעופה או השכר‪ .‬במקרה של‬ ‫טיסה שבוטלה‪ ,‬הנוסע זכאי לקבל מחברת התעופה או חברת השכר את ההטבות הבאות‪:‬‬ ‫שירותי סיוע‪ ,‬השבת התמורה או כרטיס חלופי (לפי בחירת הנוסע) ובנוסף‪ ,‬פיצוי כספי בהתאם‬ ‫למרחק הטיסה המיועד‪ .‬חריגים לפיצוי הכספי‬ ‫הפיצוי הכספי יופחת במחצית‪ ,‬במקרה שנוסע הסכים לטיסה חלופית שמועד הנחיתה שלו‬ ‫ביחס ליעד הסופי של הנוסע לא יגרום איחור של מעל ארבע שעות (במקרה של טיסה עד‬ ‫‪ 1,666‬ק"מ) חמש שעות (במקרה של טיסה עד ‪ 2,566‬ק"מ) או שש שעות (במקרה של טיסה‬ ‫מעל ‪ 2566‬ק"מ)‪ ,‬הכל ממועד הנחיתה המקורי ביעד הסופי של הנוסע‪.‬‬ ‫נוסע לא יהיה זכאי לפיצוי כספי‪ ,‬במקרים הבאים‪:‬‬ ‫א‪ .‬במקרה שהטיסה בוטלה מאחת מהסיבות הבאות‪:‬‬ ‫‪ ‬נסיבות מיוחדות שלא בשליטת חברת התעופה או השכר ואשר גם אילו היו עושים כל‬ ‫שביכולתם לא יכולים היו למנוע את ביטול הטיסה בשל נסיבות מיוחדות אלה‪.‬‬ ‫‪ ‬שביתה או השבתה מוגנות‪.‬‬ ‫‪ ‬כדי למנוע חילול שבת או חג‪.‬‬ ‫ב‪ .‬במקרה שהודעת ביטול הטיסה ניתנה לנוסע‪:‬‬ ‫‪ ‬לפחות ‪ 72‬יום לפני מועד הטיסה המקורי‪.‬‬ ‫‪ ‬בין ‪ 1‬ל ‪ 72 -‬יום לפני מועד הטיסה המקורי‪ ,‬ובתנאי שהוצעה לנוסע טיסה חלופית‬ ‫שמועד המר אתה לא יקדם משעתיים לפני המועד המקורי ומועד נחיתתה ביעד הסופי‬ ‫של הנוסע לא יאוחר מארבע שעות לאחר המועד המקורי‪.‬‬ ‫‪ ‬פחות משבעה ימים לפני מועד הטיסה המקורי‪ ,‬ובתנאי שהוצעה לנוסע טיסה חלופית‬ ‫שמועד המראתה לא יקדם משעה לפני המועד המקורי ומועד נחיתתה ביעד הסופי של‬ ‫הנוסע לא יאוחר משעתיים לאחר המועד המקורי‪.‬‬ ‫‪ ‬על הטיסה החלופית המוצעת להיות מוצעת גם לכל מי שאמור היה לנסוע יחד עם‬ ‫הנוסע‪ ,‬ובנוסף‪ ,‬אסור שיהיו בטיסה המוצעת מגבלות של ביטחון דת או מגבלה רפואית‬ ‫שלא מאפשרות לנוסע להסכים לה‪.‬‬

‫זכויות הסטודנט בעבודה ‪4102‬‬


‫איחור בטיסה‬ ‫מעל שעתיים‪ :‬מזון‪ ,‬משקאות‪ ,‬תקשורת‪.‬‬ ‫מעל חמש שעות ופחות משמונה שעות‪ :‬השבת תמורה או כרטיס חילופי במקרה שהצרכן בחר‬ ‫שלא לטוס בגלל האיחור‪ .‬למחרת היום‪ :‬לינה והסעה‪.‬‬ ‫למרות האמור‪ ,‬במקרה של איחור בטיסה בשל שביתה או השבתה מוגנות‪ ,‬זכויות הצרכן יהיו‬ ‫מזון משקאות ותקשורת בלבד‪.‬‬ ‫הקדמת טיסה‬ ‫במקרה שבו ההודעה ניתנה פחות מ‪ 72-‬יום לפני מועד הטיסה הנקוב בכרטיס מעל חמש שעות‬ ‫ופחות משמונה שעות‪ :‬השבת תמורה או כרטיס חילופי מעל שמונה שעות‪ :‬השבת תמורה או‬ ‫כרטיס חילופי פיצוי כספי‪.‬‬ ‫שינוי בתנאי הטיסה‬ ‫על שיפור תנאי הטיסה (מעבר למחלקה גבוהה יותר) הנוסע לא יידרש לשלם‪ .‬על הרעת תנאי‬ ‫הטיסה (מעבר למחלקה נמוכה יותר) הנוסע יפוצה בשיעור של בין ^‪ 06‬ל ^‪ 766‬ממחיר‬ ‫הכרטיס כדלקמן‪:‬‬ ‫ממחלקה ראשונה לעסקים‪ %06 :‬ממחיר הכרטיס‪.‬‬ ‫ממחלקת עסקים לתיירים‪ 96% :‬ממחיר הכרטיס‪.‬‬ ‫ממחלקה ראשונה לתיירים‪ 86% :‬ממחיר הכרטיס‪.‬‬ ‫ממחלקה ראשונה או עסקים למחלקת תיירים בטיסה מעל ‪ 2566‬ק"מ‪ 766% :‬ממחיר הכרטיס‪.‬‬ ‫בטיסה הכוללת חניית ביניים‪ ,‬יחושב הפיצוי באופן יחסי לקטע הטיסה בו הורעו התנאים‪.‬‬ ‫בטיסה שהיא חלק מחבילת תיור‪ ,‬יחושב מחיר הכרטיס כאמור לגבי השבת התמורה בחבילת‬ ‫תיור‪.‬‬ ‫פיצויים לדוגמא‬ ‫בית המשפט רשאי לפסוק לנוסע פיצוי לדוגמא של עד ‪ ₪ 76,666‬במקרה של אי מתן שירותי‬ ‫סיוע או השבת תמורה או פיצוי כספי במקרים המפורטים לעיל‪.‬‬ ‫חובות יידוע וסיוע‬ ‫נקבעו הוראות לעניין הצגת מודעות מתאימות על הזכויות אצל מפעיל הטיסה והמארגן (במקום‬ ‫קבלת קהל ובאתר האינטרנט) ואצל סוכנות הנסיעות (באתר האינטרנט)‪ .‬נקבעה הוראה‬ ‫המזכה את הנוסע בקבלת מסמך המפרט את זכויותיו במקרה שקמה לו זכות לפי החוק‪ ,‬ואת‬ ‫פרטי הממונה בשדה התעופה המסייע לנוסעים לממש את זכויותיהם לפי החוק‪.‬‬

‫זכויות הסטודנט בעבודה ‪4102‬‬


‫בית המשפט לתביעות קטנות‬ ‫צרכן המבקש להגיש תביעה נגד גוף מסחרי יכול לעשות זאת בכמה דרכים‪ .‬תביעה רגילה ניתן‬ ‫להגיש‪ ,‬לבית המשפט המוסמך לדון בתביעה‪ ,‬רצוי באמצעות עורך דין‪ .‬בדרך כלל יהיה זה בית‬ ‫משפט השלום‪ .‬ערכאה נוספת העומדת לרשות הצרכנים היא בית משפט לתביעות קטנות וכן‬ ‫קיימים גופי בוררות שונים‪.‬‬ ‫נכון לתאריך ‪ ,7.7.1675‬צרכן יכול להגיש תביעה בבית המשפט לתביעות קטנות אם סכום‬ ‫התביעה אינו עולה על ‪ .₪ 55,166‬לפני הגשת תביעה‪ ,‬מומלץ לפנות למזכירות בית המשפט‬ ‫לתביעות קטנות או לארגוני הצרכנים כדי להיעזר בהם לצורך הכנת התביעה‪.‬‬ ‫סמכות בית המשפט לתביעות קטנות‬ ‫בית המשפט לתביעות קטנות‪ ,‬הדן בתביעה שהגיש צרכן‪ ,‬מוסמך לעשות את הדברים הבאים‪:‬‬ ‫לדון בתביעות כספיות‪ ,‬להורות לעוסק להחליף מוצר או לתקנו ולבטל עסקה‪.‬‬ ‫עם או בלי עורך דין?‬ ‫הכלל הוא‪ ,‬שלצדדים בבית המשפט לתביעות קטנות אין רשות להיעזר בעורכי דין‪ ,‬אך במקרים‬ ‫מיוחדים רשאי בית המשפט לאפשר להם זאת‪.‬‬ ‫היכן תוגש התביעה?‬ ‫גם אם בהסכם בין הצרכן לבין מי שהוא תובע‪ ,‬נקבע מקום שיפוט מסוים‪ ,‬רשאי הצרכן להגיש‬ ‫את תביעתו לבית המשפט לתביעות קטנות‪ ,‬באחד מהמקומות הבאים‪:‬‬ ‫‪‬‬

‫מקום מגוריו או מקום עסקו של הנתבע‪.‬‬

‫‪‬‬

‫המקום שבו נוצר ההסכם‪.‬‬

‫‪‬‬

‫המקום שבו אמורה הייתה להתבצע ההתחייבות‪.‬‬

‫‪‬‬

‫המקום שבו נמסר המוצר לצרכן‪.‬‬

‫‪‬‬

‫המקום שבו נעשה המעשה או המחדל שבגינו תובע הצרכן‪.‬‬

‫תשלום אגרה‬ ‫צרכן המגיש תביעה לבית המשפט לתביעות קטנות‪ ,‬חייב לשלם אגרה‪ ,‬בשיעור הקבוע בחוק או‬ ‫כתב התביעה‪ ,‬כתב ההגנה וההליך בבית המשפט‬ ‫בכתב התביעה שמגיש הצרכן עליו לציין את שמו‪ ,‬מספר הזהות שלו ואת כתובת מגוריו וכן את‬ ‫שם הנתבע‪ ,‬מען מגוריו או עסקו‪ .‬בתביעה המוגשת נגד חברה כדאי במקרים רבים לצרף את‬ ‫בעל העסק ו‪/‬או נציגו‪ ,‬באופן אישי‪ ,‬כנתבעים‪ ,‬ולציין את שמם‪ ,‬מספר הזהות שלהם (אם הם‬ ‫ידועים לצרכן) ואת כתובת מגוריהם או את כתובת בית העסק‪.‬‬ ‫במקרה של ספק לגבי הגשת תביעה גם נגד בעלים של חברה או נציג של חברה‪ ,‬תוכלו לפנות‬ ‫לייעוץ לרכזי הצרכנות של הרשות‪.‬‬ ‫בכתב התביעה יש לתאר את העסקה שבוצעה‪ ,‬לציין את התאריכים והמקום שבהם בוצעה‪,‬‬ ‫לנקוב בסכום שתובעים ולנמק מדוע התובע זכאי לסעד המבוקש‪.‬‬ ‫בעקבות הגשת כתב התביעה‪ ,‬יוזמן הנתבע להגיש כתב הגנה תוך ‪ 75‬ימים‪ ,‬ולהתייצב למשפט‬ ‫בתאריך שקבעה מזכירות בית המשפט‪.‬‬

‫זכויות הסטודנט בעבודה ‪4102‬‬


‫בתום הדיון‪ ,‬יפסוק השופט בתביעה‪ .‬לפעמים הוא יציע לצדדים להגיע לפשרה ופשרה זו תקבל‬ ‫תוקף של פסק דין‪ .‬עם מתן פסק הדין‪ ,‬חייב כל צד לנהוג על פי האמור בו‪.‬‬ ‫רשות ערעור‬ ‫צד המבקש לערער על פסק דינו של בית המשפט לתביעות‪ ,‬קטנות רשאי לפנות לבית המשפט‬ ‫המחוזי ולהגיש בקשה למתן רשות ערעור‪ ,‬תוך ‪ 75‬ימים מיום שקיבל לידיו את פסק הדין‪.‬‬

‫זכויות הסטודנט בעבודה ‪4102‬‬

חוברת זכויות משפטיות 2014  

חוברת זכויות משפטיות 2014