Page 1

‫ינואר ‪2009‬‬

‫גיליו מס' ‪11‬‬

‫עיתו תנועת הבוגרי של השומר הצעיר‬

‫אחרי המלחמה‬

‫דיווחי מפעילויות התנועה בדרו‬ ‫חברי כותבי על התקופה‬

‫בחירות‬

‫בואו לקרוא עוד על‬ ‫מפלגות השמאל‬

‫ראיו‬

‫ע אליהו )צצה( רגב‬


‫מאמרכת‬

‫קוראים ושותפים חזק‪,‬‬

‫סוף והתחלה ‪/‬‬

‫מרפרוף מהיר אחד בגליון המונח לפניכם‪ ,‬אפשר‬ ‫לקבוע בלי שמץ של ספק שהוא נכתב‪ ,‬נערך ויצא‬ ‫לאור בתקופה‪ ,‬איך לומר‪ ,‬מורכבת‪ .‬כמעט כל דף בו‬ ‫משקף את האינטנסיביות הברורה של התקופה‬ ‫האחרונה‪ .‬כצפוי וכראוי‪ ,‬מככבות בו הלחימה בעזה‬ ‫)אותה חווינו – מי יותר‪ ,‬מי פחות – מהרבה נקודות‬ ‫מבט שונות( והבחירות הקרבות‪.‬‬ ‫זהו אולי הגליון הכי אקטואלי‪ ,‬הכי בזמן אמת‬ ‫שהוצאנו‪ .‬ניתן אולי לקרוא בו דברים שלא נאמרו‬ ‫עדיין בקול רם‪ .‬בלי קשר למתקפת המציאות של‬ ‫החודש האחרון‪ ,‬אנחנו מקווים שהבמה שנוצרה‬ ‫כאן תמשיך לשקף ולעצב שיח דינמי ומגוון‪ ,‬ממש‬ ‫חלק בלתי נפרד מהיומיום של כולנו‪.‬‬ ‫‪ 2009‬לא התחילה כמו שרצינו‪ ,‬זה ברור‪ .‬לא נותר‬ ‫לנו אלא לאחל לכל קוראינו ושותפינו שנה טובה‬ ‫יותר מראשיתה‪ .‬שנרחיב מעגלים‪ ,‬נפרוץ גבולות‪,‬‬ ‫נעז לחלום ונדע להקשיב‪.‬‬ ‫ומה אתם אומרים? רוצים להיות גרעין הגליון?‬ ‫לספר על המשימה שלכם? לפרסם סיפור קצר‬ ‫מהמגירה? לדון בספר האחרון שקראתם? אתם‬ ‫תמיד מוזמנים‪ .‬זוהי הבמה שלכם )ועכשיו גם יש‬ ‫רשמקול!(‪.‬‬ ‫חזקו ואמצו‪ ,‬הללי‪ ,‬שירן וגיל‪.‬‬

‫ויסלבה שימבורסקה‬ ‫אחרי כל מלחמה‬ ‫מישהו חייב לנקות‪.‬‬ ‫סדר כלשהו‬ ‫הרי לא יתרחש מעצמו‪.‬‬ ‫מישהו חייב להדוף את עיי החרבות‬ ‫אל צידי הדרכים‪,‬‬ ‫כדי שיוכלו לעבור בהן‬ ‫עגלות מלאות מתים‪.‬‬ ‫מישהו חייב לבוסס‬ ‫בטיט ובאפר‪,‬‬ ‫בקפיצי ספות‪,‬‬ ‫שברי זכוכית‬ ‫וסמרטוטים מדממים‪.‬‬ ‫מישהו חייב לגרור קורה‬ ‫כדי לתמוך בקיר‪,‬‬ ‫להתקין זכוכית בחלון‬ ‫ולקבע דלת על ציריה‪.‬‬ ‫זה איננו פוטוגני‬ ‫ומצריך שנים ארוכות‪.‬‬ ‫כל המצלמות נסעו מכבר‬ ‫למלחמה אחרת‪.‬‬ ‫את הגשרים צריך בחזרה‬ ‫ואת תחנות‪-‬הרכבת מחדש‪.‬‬ ‫השרוולים יקרעו לגזרים‬ ‫מרוב הפשלה‪.‬‬

‫מישהו ומטאטא בידו‬ ‫עוד נזכר איך היה‪.‬‬ ‫מישהו מקשיב‬ ‫ונד בראש שלא נתלש‪.‬‬ ‫אך כבר בסביבתם‬ ‫יתחילו להסתובב כאלה‪,‬‬ ‫שזה ישעמם אותם‪.‬‬ ‫מעת לעת מישהו עוד‬ ‫יחפור מתחת לשיח‬ ‫טיעונים אכולי‪-‬חלודה‬ ‫ויעביר אותם לערימת השיירים‪.‬‬ ‫אלה שידעו‬ ‫מה התרחש כאן ומדוע‪,‬‬ ‫חייבים לפנות מקום לאלה‬ ‫שיודעים מעט‪.‬‬ ‫ופחות ממעט‪.‬‬ ‫ולבסוף‪ ,‬שום דבר‪.‬‬ ‫בעשב‪ ,‬שכיסה‬ ‫את הסיבות והתוצאות‪,‬‬ ‫מישהו חייב לשכב לו‬ ‫עם שיבולת בין שיניו‬ ‫ולבהות בעננים‪.‬‬ ‫)מפולנית‪ :‬רפי וייכרט(‬

‫עורכים‪ :‬הללי בלבן )מפרש(‪ ,‬שירן גולדברג )חריף(‪ ,‬גיל וולפסון )חריף(‬ ‫מערכת‪ :‬שמרי נגבי )קוקוריקו(‪ ,‬עידו מהל )חריף(‪ ,‬שייקו ברנדוויין )חריף(‪ ,‬אדם ברשאי )ברנש(‪ ,‬גיל זמיר‬ ‫)באמת(‪ ,‬יריב נאור )קוקוריקו(‪ ,‬יעל ניסני )נווה(‬ ‫כותבים‪ :‬אביב גלבוע )נווה(‬ ‫אור שרון )נתיב(‬ ‫גיל וולפסון )חריף(‬ ‫גלי רכבי )באמת(‬ ‫הילה אילן )יחף(‬

‫יובל אופק )רוח(‬ ‫יעל עינהר )יפו(‬ ‫כרמל ויינגרטן )נמרוד(‬ ‫ניצן שמיר )שכבת פלך(‬

‫עומרי סטרוז )יחף(‬ ‫עופר אדלין )להט(‬ ‫עידו מהל )חריף(‬ ‫רמי הוד‬

‫איור השער‪ :‬שרון פרידמן‪ ,‬גרעין "חריף"‬

‫"בראש אום ג'וני עמדה גורן‪ .‬הגורן העידה על ההצלחה הגדולה של הקבוצה‪ .‬מכל מקום בעמק‬ ‫השומם‪ ,‬החנוק‪ ,‬אפשר היה לראות את הערמה הגאה‪ .‬היא היתה הסמל למה שיכול הפועל לעשות במו‬ ‫ידיו‪ .‬היא היתה סיכום לשעות ארוכות של עבודה‪ .‬אך היתה הגורן גם עדות למיעוט הישגיו של הפועל‪,‬‬ ‫לקוצר ידו ולקוצר יכולתו‪ ,‬שהרי היא ניצבה לבדה בעמק הרחב‪ ,‬עטור האבנים‪ ,‬חצוי בירדן המתפתל‪".‬‬ ‫)מתוך "הגורן‪ ,‬התלם הארוך‪ ,‬העץ הבודד"‪ ,‬מוקי צור(‬

‫‪2‬‬

‫הגור‬


‫קו התנערה!‬

‫יעל עינהר‪ ,‬קבוצת יפו‬ ‫‪yeinhar@gmail.com‬‬ ‫פעילה במטה האינטרנט‬

‫בעוד פחות משלושה שבועות יש בחירות‬ ‫בישראל‪ .‬עבור אנשים כמונו‪ ,‬המאבק על‬ ‫דמותה של החברה הישראלית הוא חינוכי‪,‬‬ ‫יומיומי‪ ,‬תהליכי ובעל אופי של "תלם ארוך"‪.‬‬ ‫קשה לנו לעיתים להתחבר לאווירת התעמולה‬ ‫והוויכוח שמתמצה בשאלה "למי להצביע"‪,‬‬ ‫כאשר בשבילנו לדמוקרטיה יש משמעות‬ ‫רחבה ועמוקה הרבה יותר‪.‬‬ ‫ואף על פי כן‪ ,‬זאת‬ ‫במטה המפלגה יש המציאות‪ ,‬ובימים אלה‬ ‫באמת אווירת נבחרת עם סיום המלחמה‪,‬‬ ‫אנשים חוזרים לסדר‬ ‫או אפילו חבורה‪ .‬זה לא‬ ‫גם‬ ‫ובקרוב‬ ‫היום‬ ‫תחזור‬ ‫שאין פערים או חילוקי התקשורת‬ ‫דעות‪ ,‬אבל בניגוד לעסוק בבחירות במתח‬ ‫למפלגות אחרות יש גבוה‪ .‬במטה מרצ אמרו‬ ‫היום שהקמפיין בעצם‬ ‫פה באמת ניסיון להיות מתחיל רק עכשיו וזה‬ ‫גם תנועה שיש לה מאד נכון‪ .‬בנוסף‪ ,‬צריך‬ ‫השקפה מגובשת‪ ,‬לזכור שיום בחירות‬ ‫ערכים וניקיון כפיים‪ .‬אחרי הכל הוא חגיגת‬ ‫דמוקרטיה ומי מכם‬ ‫שישב בקלפי בעבר או יישב בקלפי בבחירות‬ ‫הקרובות יחוש זאת‪.‬‬ ‫תנועת השומר הצעיר )המזכירות הארצית(‬ ‫החליטה לתמוך במרצ‪ .‬ניתן לומר שזאת לא‬ ‫החלטה מפתיעה‪ ,‬אך יחד עם זאת יש לה‬

‫הגור‬

‫פוטנציאל להיות סתמית‪ ,‬כזאת שנשארת‬ ‫בפרוטוקול השיחה‪.‬‬ ‫למי שמכיר ולמי שלא‪ -‬מרצ עברה הרבה מאד‬ ‫גילגולים ותהפוכות‪ .‬יותר נכון‪ ,‬מרצ עצמה היא‬ ‫גלגול של שלוש מפלגות שמאל )רץ‪ ,‬שינוי‬ ‫ומפ"ם(‪ ,‬כאשר השומר הצעיר היה מחובר‬ ‫למפ"ם מבין השלוש‪ .‬מפ"ם הוקמה ב‪'48-‬‬ ‫מתוך איחוד של מפלגת השומר הצעיר‬ ‫ואחדות העבודה‪ .‬מר"צ התאחדה בבחירות‬ ‫‪ ,1992‬זאת הייתה תקופה מדהימה לשמאל‬ ‫ומרצ זכתה אז ל‪ 15-‬מנדטים והצטרפה‬ ‫לממשלת רבין‪.‬‬ ‫בתקופת ביילין‪ ,‬היה לנו את "מרצ‪-‬יחד" והיום‪-‬‬ ‫לאחר המהלך האחרון בו התאחדה מרצ עם‬ ‫תנועה של אנשי רוח מהשמאל )שהבולטים‬ ‫ממי שעומדים מאחוריה הם עמוס עוז‪ ,‬ניצן‬ ‫הורוביץ‪ ,‬צלי רשף והסופר ניר ברעם(‪ -‬שמה‬ ‫בישראל "התנועה החדשה‪ -‬מרצ‪".‬‬ ‫מאז רצח רבין החברה הישראלית הלכה‬ ‫ונעשתה ימנית יותר ויותר‪ .‬הרבה מהציבור‬ ‫שהיה פעם מגדיר עצמו "שמאל" מעדיף היום‬ ‫לכנות עצמו "מרכז" והפגנת שמאל גדולה היא‬ ‫דבר שלא קרה כבר שנים‪ .‬כבר יותר קל לדבר‬ ‫היום על צדק מאשר על שלום‪ ...‬כשאני הייתי‬ ‫חניכה בקן כפר סבא‪ ,‬היינו מאוד פוליטיים‪.‬‬ ‫יצאנו לצמתים כל יום שישי והשיחה או יותר‬ ‫נכון הוויכוח הציבורי על הסכמי השלום היה‬

‫‪3‬‬


‫הדבר החם ביותר בכל מקום‪ .‬באמת הייתה‬ ‫הרגשה שהשלום או‪-‬טו‪-‬טו פה‪.‬‬ ‫הרבה דברים קרו מאז‪ ,‬הייאוש פשט ונעשה‬ ‫עמוק‪ ,‬אנשים פחות מאמינים בתהליכים‬ ‫מדיניים ובשנה האחרונה אנחנו עדים‬ ‫להתרחקות הרעיון של "שתי מדינות לשתי‬ ‫עמים"‪.‬‬ ‫מרצ מאז ומעולם חרטה על דגלה ערכים‬ ‫ורעיונות שמאוד קרובים לליבנו כמו זכויות‬ ‫אדם‪ ,‬צדק חברתי‪ ,‬פתרון מדיני בגבולות ‪,'67‬‬ ‫שוויון זכויות לאזרחים הערבים‪ ,‬הפרדת הדת‬ ‫מהמדינה ועוד‪.‬‬ ‫בפועל‪ ,‬האנשים שהתחלפו מפעם לפעם‬ ‫בצמרת המפלגה השפיעו על האם כותרות‬ ‫אלה ריקות או מלאות בתוכן‪ .‬כך קרה‬ ‫שבתקופות מסוימות מרצ הייתה יותר מפלגת‬ ‫סקטור של המעמד הבורגני או בית לקבוצות‬ ‫מיעוט שונות בחברה‪ .‬לצורך הדוגמא‪,‬‬ ‫הסיסמא ב‪ '92-‬היתה "ממשלה עם מרצ‪ -‬הכח‬ ‫לעשות השינוי"‪ -‬סיסמא חברתית וסוחפת‪,‬‬ ‫לעומת "להיות חופשי בארצנו" של ביילין‪,‬‬ ‫)כלכלי(‬ ‫ליברלי‬ ‫כיוון‬ ‫על‬ ‫שהעידה‬ ‫ואינדיווידואליסטי יותר‪.‬‬ ‫מי שעומד היום בראש התנועה החדשה מרצ‬ ‫הוא חיים אורון )ג'ומס(‪ ,‬בוגר קן רמת גן ובעל‬ ‫זיקה חזקה מאד לשומר הצעיר‪ .‬במקום השני‪-‬‬ ‫אילן גילאון מאשדוד‪ ,‬סוציאליסט מובהק‪ ,‬לוחם‬ ‫חברתי חסר פשרות ובוגר השומר הצעיר אף‬ ‫הוא‪ .‬במקומות ריאליים נוספים נוכל למצוא‬ ‫את ניצן הורוביץ‪ -‬שמתמקד בנושאים‬ ‫חברתיים וסביבתיים‪ ,‬מוסי רז‪ -‬אף הוא מקורב‬

‫מאד לגילאון ולנושאים החברתיים ומכיר‬ ‫מקרוב את הנושא היהודי ערבי‪ ,‬ועוד אנשים‬ ‫טובים‪.‬‬ ‫מהכרות אישית אני יכולה לספר שבמטה‬ ‫המפלגה יש באמת אווירת נבחרת או אפילו‬ ‫חבורה‪ .‬זה לא שאין פערים או חילוקי דעות‪,‬‬ ‫אפילו בנושא המלחמה היה קשה לגבש עמדה‬ ‫אחידה‪ ,‬אבל בניגוד למפלגות אחרות יש פה‬ ‫באמת ניסיון להיות גם תנועה שיש לה‬ ‫השקפה מגובשת‪,‬‬ ‫ערכים וניקיון כפיים‪.‬‬ ‫הרבה מאוד כסף‬ ‫ומאמץ מושקעים‬ ‫הפעם בקמפיין‬ ‫באינטרנט‪ ,‬כלי שאנחנו כתנועה עוד לא‬ ‫מספיק יודעים לעשות בו שימוש ראוי לצרכינו‪.‬‬ ‫אני מזמינה אתכם להיכנס לאתר‪ ,‬להכיר את‬ ‫המצע‪ ,‬המועמדים‪ ,‬לקרוא דברים שהם‬ ‫כותבים ולכתוב גם להם מה אתם חושבים‪ .‬כי‬ ‫אחרי הכל‪ ,‬מרצ היא המפלגה היחידה שיש‬ ‫לנו כח להשפיע על סדר יומה‪.‬‬ ‫בי"ג שלי היו בחירות‪ .‬היה אז ויכוח ער על‬ ‫המתח בין העבודה בקן לעבודה בבחירות‪.‬‬ ‫בלילות כיסינו לוחות מודעות ותלינו פלריגים‬ ‫מגשרים בדרכים ראשיות‪ ,‬וביום הלכנו לגייס‬ ‫חניכים ולהעביר פעולות בעיניים מרוטות‪.‬‬ ‫בסוף העלנו את ברק ולמרצ היו ‪ 12‬מנדטים‬ ‫ואת תיק החינוך‪ ,‬אחר כך באה לימור לבנת‪...‬‬ ‫מוסר ההשכל הוא ברור‪ -‬אנחנו רוצים להשפיע‬ ‫על מערכת הבחירות הקרובה ולא להתעורר‬ ‫עם ביבי!!‬

‫עופר אדלין‪ ,‬גרעין להט‬ ‫‪gofer16@gmail.com‬‬ ‫חבר מפלגה‬

‫ראשית כל‪ ,‬יש לציין את התפיסה שעומדת‬ ‫בבסיס הניתוח הפוליטי הענייני וברוח תפיסה‬ ‫זאת גם יכתבו הדברים ‪ -‬בבואך לחרוץ דעה‬ ‫על פוליטיקאי יש להסתכל על הידיים ולא על‬ ‫הפה‪ .‬כלומר יש לזכור ולקחת ברצינות‬ ‫מוחלטת את ההנחה שפולטיקאי לעולם צריך‬ ‫לשווק עצמו לקהל הבוחרים הפוטנציאליים‬ ‫שלו ולכן יש לקחת את דבריו תמיד בערבון‬ ‫מוגבל ובהבנה של המרחב הפוליטי בו על‬

‫‪4‬‬

‫הפוליטקאי לפעול ולשווק עצמו‪ .‬כשאנו יוצאים‬ ‫מתוך הנחה זו‪ ,‬עלינו תמיד לבדוק את מעשיו‬ ‫הקונקרטיים של כל נבחר ציבור )רצוי לבחון‬ ‫את הדברים בפרוטוקולים של ועדות שבהן‬ ‫היה חבר וחוקים אותם קידם ולא בתיווך‬ ‫העיתונים( ולשפוט אותו על פיהם ולו על פי‬ ‫הצהרותיו‪ .‬לא חסרות דוגמאות למנהיגים‬ ‫שהיו והינם מזוהים עם מחנה השמאל ובו‬ ‫בזמן קידמו ומקדמים סדר יום ניאו ליברלי‬

‫הגור‬


‫מובהק‪ .‬בנקודה זו עושה מכבסת המילים‬ ‫הפוליטית שירות מצויין לאותם נבחרי ציבור‪-‬‬ ‫שמאל וימין במדינות בעל שיח תקין מתיחסים‬ ‫לעולם למדיניות כלכלית ואינם מחליפים את‬ ‫המושגים יונים וניצים בשטח המדיני‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬חשוב לציין שפוליטיקה היא לעולם‬ ‫בחירה קונקרטית בין חלופות ריאליות‪ ,‬רוצה‬ ‫לומר בתוך משחק כוחות הפוליטיים הקיימים‪.‬‬

‫יהיה מנהיג רדיקל ככל שיהיה‪ ,‬לעולם יהיה‬ ‫עליו לשמור על תמיכה רחבה מספיק בדרך‬ ‫אותה הוא מוביל בכדי להשאר במקומו‪ .‬ניתן‬ ‫בקלות למנות את החסרונות שבדבר ועם זאת‬ ‫יש לזכור כי זהו מחירה של הדמוקרטיה‪,‬‬ ‫לעולם יהיה הדבר בעוכריו של מדינאי שבוחר‬ ‫להמנות על דרג מקבלי ההחלטות כאשר ירצה‬ ‫לקדם סדר יום הראוי בעיניו‪ -‬זהו מחיר‬ ‫הישיבה בקואליציה‪ ,‬אותו בוחרת לשלם‬ ‫מפלגת העבודה במקומות בהם מרצ אינה‬ ‫מוכנה לשלם אותו‪.‬‬ ‫עכשיו אני רוצה לפתוח ולומר שאינני מתימר‪,‬‬ ‫על סמך הידע שיש בידי‪ ,‬להכתיר אחת משתי‬ ‫המפלגות לראויה יותר‪ .‬עם זאת‪ ,‬ברצוני‬ ‫להכניס לדיון את המושגים מוסר הכוונה‬ ‫הטובה ומוסר האחריות מבית מדרשו של‬ ‫הסוציולוג הגרמני מאכס ובר‪.‬‬ ‫מרצ בוחרת לשאת את דגל הכוונה הטובה‬ ‫ממקום מושבה באופוזיציה‪ .‬יש לבחירה זו‬ ‫חשיבות עליונה בהיותה של מרצ סמן‬ ‫אידיאולוגי רדיקלי‪ ,‬אך כאשר יש צורך לקדם‬ ‫חוקים כגון חוק הדיור הציבורי של רן כהן‪,‬‬ ‫נשארת המפלגה חסרת מנופים להפעלת לחץ‬ ‫פוליטי והחוק נידון להעלות אבק במגירות‬ ‫האוצר בחסותו של חוק ההסדרים‪ .‬בבואנו‬ ‫להלל את מרצ ואת היושב בראשה‪ ,‬יש לזכור‬ ‫שיושב הראש הראש הקודם שלה‪ ,‬עם היותו‬ ‫יונה מובהקת‪ ,‬היה ניאו ליברל מוצהר ומובהק‪.‬‬ ‫אין לחסוך ביקורת ומחקר לגבי עשייתו‬ ‫הקונקרטית של ג'ומס ידידינו )שבו תמך ביילין‬ ‫באופן מוצהר להיות ממשיכו על פני רן כהן(‪,‬‬ ‫למשל על מעורבותו בחקיקת חוק ביטוח‬ ‫בריאות ממלכתי השנוי במחלוקת‪ ,‬כך גם לגבי‬ ‫כל חבר ברשימה של מרצ לכנסת הקרובה‪.‬‬ ‫אל מול גישה זו של מרצ‪ ,‬אפשר לומר‬ ‫שמפלגת העבודה לאורך השנים האחרונות‬ ‫בחרה במוסר האחריות‪ -‬כלומר לשלם את‬

‫הגור‬

‫המחירים האידיאולוגים שבישיבה בקואליציה‬ ‫אחת עם קדימה‪ ,‬מתוך הבנה של ההלכות‬ ‫שיהיו לכך שהליכוד יהיה שם במקומה‪ .‬יש‬ ‫לציין שסירובה המוצהר )מפי ג'ומס( של מרצ‬ ‫בכל מחיר להכנס לקואליציה עם קדימה למען‬ ‫הארכת הכהונה של הכנסת הקיימת‪ ,‬ככל‬ ‫הנראה עולה לנו‪ -‬מחנה השמאל‪ -‬בהמלכת‬ ‫נתניהו‪ .‬זאת כאשר על סדר השולחן מונח‬ ‫משא ומתן מתקדם גם עם הפלשתינאים וגם‬ ‫עם הסורים‪ ,‬שבתנאים מסוימים‪ ,‬אם היתה‬ ‫ניתנת ללבני שהות נוספת לקדמם‪ ,‬יכלו‬ ‫להבשיל לכדי הסכמים ממשיים‪ .‬אם נבחן את‬ ‫הרשימה של מפלגת העבודה‪ ,‬נמצא‬ ‫בחמישייה הראשונה אנשים שבדיקה קצרה‬ ‫של פועלם תבהיר לנו כי מדובר בסוציאל‬ ‫דמוקרטים מובהקים ‪ -‬שלי יחימוביץ' ומי שהיה‬ ‫המועמד של עמיר פרץ בזמנו להחזיק בתיק‬ ‫האוצר‪ ,‬אבישי ברוורמן‪ .‬למען ההגינות יש‬ ‫לומר כי אופיר פינס והרצוג הינם דמויות יותר‬ ‫שנויות במחלוקת‪ .‬חשובה לעניינו חמישיה‬ ‫ראשונה זו במיוחד מכיוון שבהינתן תנאים‬ ‫מסויימים הם עשויים להחזיק בתיקים‬ ‫בממשלה הבאה‪ ,‬מה שלא ניתן לומר על‬ ‫מועמדי מרצ‪ .‬יש לזכור‪ ,‬ההחלטות החשובות‬ ‫ואלו שבד"כ גם מיושמות מוחלטות לא‬ ‫במליאת הכנסת‪ ,‬אלא על שולחן הממשלה‬ ‫ובועדות הכנסת‪ ,‬שם יש לקואליציה השפעה‬ ‫מכרעת‪.‬‬ ‫ואתם בטח שואלים מה עם אהוד ברק?‬ ‫הקפיטליסט ממגדלי אקירוב? זה שבשנים‬ ‫האחרונות הסתובב לו בארה"ב ועשה‬ ‫מליונים? איך אפשר לתת לאדם כזה את‬ ‫הקול שלנו? ראשית כל‪ ,‬יכתב כאן קבל עם‬ ‫ועדה‪ :‬אינני חושד בברק שהוא סוציאל‬ ‫דמוקרט או רחמנא‬ ‫סוציאליסט אל מול גישה זו של מרצ‪,‬‬ ‫לצלן‬ ‫במקרה‬ ‫אך‬ ‫‪,‬‬ ‫בדעותיו‬ ‫אפשר לומר שמפלגת‬ ‫קלה‬ ‫שלו‬ ‫עלינו העבודה לאורך השנים‬ ‫השיפוט‬ ‫מלאכת‬ ‫שבעתיים‪ .‬לשמחתנו‪ ,‬האחרונות בחרה במוסר‬ ‫איננו אנוסים להיות האחריות‪ -‬כלומר לשלם את‬ ‫תלויים כלל בתדמית המחירים האידיאולוגים‬ ‫שמנסה‬ ‫הציבורית‬ ‫להדביק לו המדיה שבישיבה בקואליציה אחת‬ ‫)אגב‪ ,‬עוד מאז אסון עם קדימה‪ ,‬מתוך הבנה של‬ ‫צאלים ב' המפורסם(‪ ,‬ההלכות שיהיו לכך שהליכוד‬ ‫כי מה טוב יותר יהיה שם במקומה‪.‬‬ ‫מלבחון את תפקודו‬ ‫ומדיניותו של מנהיג בהיותו ראש ממשלה‪.‬‬ ‫הבה ניגש למלאכה‪ .‬ראשית כל‪ ,‬נבחן את עניין‬ ‫הנסיגה מלבנון‪ .‬יש לציין את ההקשר הרחב‬ ‫והרקע לנסיגה‪ .‬במקביל לנסיגה‪ ,‬שהתקיימה‬ ‫ב‪ 24-‬במאי ‪ ,2000‬קיים ברק שיחות שלום‬

‫‪5‬‬


‫מתקדמות עם סוריה ועם הפלשתינאים‬ ‫)אליהם אתייחס בהרחבה בהמשך(‪ ,‬כאשר‬ ‫היה ברור שכל פתרון של שאלת לבנון יהיה‬ ‫כרוך במשא ומתן עם סוריה‪ ,‬שנתנה אז‪ -‬כמו‬ ‫ויותר מהיום‪ -‬את הטון בכל הקשור למתרחש‬ ‫בלבנון‪ .‬יש לציין שלא מתועדת בהיסטוריה‬ ‫)למיטב ידיעותי הצנועות( יציאה של צבא‬ ‫כובש בסדר גודל כזה משטחים כבושים‬ ‫נרחבים יחסית ללא פצוע אחד‪ .‬הישג זה‬ ‫מרשים במיוחד כאשר אנו נזכרים במניין‬ ‫ההרוגים הכואב שהלך ותפח מדי שבוע בזמן‬ ‫ששהינו ברצועת הביטחון‪ ,‬דבר שיש בו‬ ‫להפריח מכל וכל את הטענות המגוחכות‬ ‫שהיציאה המפתיעה ללא הודעה מראש ולפני‬ ‫המועד הנקוב היתה בריחה‪ .‬גם הטענות‬ ‫לפיהם היציאה היא זו שרוממה את‬ ‫החזבאללה למעמדו הנוכחי אינם עומדות‬ ‫במבחן המציאות‪ ,‬כאשר ברור לכל שהגורם‬ ‫המרכזי הוא מעורבותה הגוברת והולכת של‬ ‫איראן באזור‪ .‬הטענה שהיה עלינו להשאר‬ ‫בלבנון כדי למנוע את התעצמות חזבאללה‬ ‫אינה לוקחת בחשבון את מחיר הדמים הכבד‬ ‫שהדבר היה גובה משורות חיילנו ואיננה‬ ‫לוקחת בחשבון את העימות הצפוי הקרב ובא‬ ‫עם הפלשתינאים אליו נדרש צה"ל להטות‬ ‫רבים מכוחותיו בשנים שלאחר מכן‪.‬‬ ‫כאן נכנסות לתמונה שיחות קמפ דיויד‬ ‫המכונות כישלון‪ .‬הבה נבחן את העובדות‬ ‫הידועות לנו לגבי שיחות אלו‪ .‬ברק‪ ,‬בשיתוף‬ ‫פעולה ועידודו של הנשיא האמריקאי דאז‬ ‫קלינטון‪ ,‬הציע לעראפת הצעה חסרת תקדים‬ ‫להקמת מדינה פלשתינאית‪ .‬ההצעה כללה‬ ‫‪ 90%‬משטחי רצועת עזה ויהודה ושומרון‪,‬‬ ‫הכוללים גם שכונות במזרח ירושלים וחשוב‬ ‫מכל‪ -‬אחיזה דתית במקומות הקדושים‬ ‫לאיסלאם בהר הבית‪ ,‬כולל "מסדרון" גישה‬ ‫אליהם‪ .‬עראפת דחה הצעה זו מכל וכל וסירב‬ ‫להעלות הצעות נגדיות‪ .‬בבואנו לבחון את‬ ‫פשר העניין‪ ,‬מענינת במיוחד האימרה של‬ ‫ברק בסיומן הלא מוצלח של השיחות כי "הסיר‬ ‫את המסכה מעל פרצופו של ערפאת"‪.‬‬ ‫בגירסת ברק‪ ,‬אגב‪ ,‬תמכו קלינטון והנסיך‬ ‫הסעודי‬ ‫שנכח‬ ‫בשיחות‪.‬‬ ‫אם‬ ‫נאמץ את זיכרוננו‪ ,‬יתבהר לנו כי עראפת‬ ‫ואש"ף חוץ‪ -‬שהוגדרו אירגון טרור לכל דבר‬ ‫ושהו בגלות בטוניס‪ -‬קיבלו לגטימציה בהסכמי‬ ‫אוסלו עליהם אמון‪ ,‬בניגוד למקובל‪ ,‬פרס ולא‬ ‫רבין שהיה שקוע בשיחות בוושינגטון עם נציגי‬ ‫מנהיגים מתוך הגדה באותו הזמן‪ .‬ברק הלך‬ ‫לשיחות קמפ דיוויד בידיעה שרק לחץ‬ ‫בינלאומי ופנימי שיופעל על עראפת עשוי‬ ‫לכפות עליו את ההסכם בו‪ ,‬לפי כל העובדות‬

‫‪6‬‬

‫הידועות לנו‪ ,‬לא היה לו כלל עניין‪ .‬ובמקרה‬ ‫שלחץ זה "לא יעשה את העבודה"‪ ,‬יחשף‬ ‫פרצופו האמיתי של עראפת והאשליה שהינו‬ ‫נציג לגטימי של האינטרס של העם הפלסטיני‬ ‫בחיי רווחה ושלום‪ .‬מרגע כשלון השיחות‪ ,‬היה‬ ‫ברור לכל שהדרך למאבק אלים קצרה היא‪.‬‬ ‫ברק דאג לפנות את צה"ל למשימה זו כאשר‬ ‫פינה אותו מלבנון‪.‬‬

‫אני רוצה לחזור‬ ‫ולהדגיש‪ ,‬על אף‬ ‫המחירים שיש‬ ‫בהשתיכות למפלגה‪-‬‬ ‫שלא פעם נראה כי‬ ‫שכחה את תפקידה‬ ‫ודרכה ההיסטורית‪ -‬אנו‬ ‫בחוג תלמים מאמינים‬ ‫כי חובתינו היא להזכיר‬ ‫למפלגה את דרכה‬ ‫ולהוות שופר סוציאל‬ ‫דמוקרטי בתוכה‪.‬‬

‫בעניין המדיניות הכלכלית‪,‬‬ ‫עלי להתוודות כי טרם‬ ‫חרצתי משפט על אהוד‬ ‫ברק‪ .‬אציין רק זאת‪ :‬גם‬ ‫בקרב הפרשנים הרציניים‬ ‫ישנה מחלוקת נוקבת על‬ ‫המדיניות הכלכלית בה‬ ‫נקט בעת היותו ראש‬ ‫ממשלה‪ .‬יש הטוענים כי‬ ‫היתה זו מדיניות מרחיבה‬ ‫מובהקת‪,‬‬ ‫וקיינסיאנית‬ ‫בעוד שאחרים טוענים כי‬ ‫הוא אינו אלא ניאו ליברל‬ ‫מובהק‪ .‬אמליץ בזאת לא‬ ‫ליפול ישר בפח התדמית‬ ‫של המדיה המשוחדת‪,‬‬ ‫שמנסה ליצור לו דמות של "חזיר קפיטליסט"‬ ‫המתגורר בדירה מנקרת עיניים במגדלי‬ ‫אקירוב‪ .‬טיעונים כגון זה אינם עניניים כלל‬ ‫ועיקר ומסמאים את עיננו מהעובדות‪,‬‬ ‫שלעומקן יש להוסיף ולחקור‪ .‬חשוב לא פחות‬ ‫לומר כי ברק‪ ,‬כמו כל מנהיג של מפלגה‪ ,‬כפוף‬ ‫בסופו של יום לכוחות הפועלים בתוכה‪.‬‬ ‫כאן המקום לגילוי נאות‪ .‬דעתי אינה לחלוטין‬ ‫אובייקטיבית‪ ,‬הנני חבר מפלגת העבודה‪ .‬אך‬ ‫בזאת לא מסתכם הסיפור בו אני רוצה לשתף‬ ‫אתכם‪ .‬הנני חבר בחוג תלמים ע"ש ליעד גולן‪,‬‬ ‫הכולל בתוכו בעיקר בוגרי מכינת רבין‪,‬‬ ‫חבריהם ובני משפחותיהם‪ ,‬שכולם פקודי‬ ‫מפלגת העבודה‪ .‬חוג תלמים שם לעצמו לקדם‬ ‫סדר יום סוציאל דמוקרטי בתוך מפלגת‬ ‫העבודה‪ .‬חוג זה למעשה הינו "קבוצת לחץ"‬ ‫פוליטית‪ .‬ישנן בכל מפלגה מספר של קבוצות‬ ‫לחץ )יסו"ד היא אחת הדוגמאות המוכרות‬ ‫לקבוצות כאלה‪ ,‬כמו גם מגזר בני המיעוטים‬ ‫במפלגת העבודה(‪ .‬המאפיין אותן הוא נאמנות‬ ‫משותפת לערכים מסוימים‪ ,‬המתבטאת בסופו‬ ‫של דבר‪ -‬לאחר שיח מעמיק בנושאים‬ ‫רלוונטים‪ -‬בהצבעה אחידה ובהפעלת מאמץ‬ ‫פוליטי משותף לקידום נושאים חשובים‪.‬‬ ‫ההנחה שעומדת בבסיס הרעיון היא ש‬ ‫פוליטקאי לא יכול להרשות לעצמו להתעלם‬ ‫מקבוצה גדולה של מצביעים שבבוא היום יגידו‬ ‫את שלהם בבחירות הפנימיות‪ .‬ככה למשל‪,‬‬ ‫בעזרת מאמץ משולב שכלל שליחת מיילים‬

‫הגור‬


‫וטלפונים לחברי כנסת מטעם העבודה ע"י‬ ‫מאות בוגרי המכינה והוריהם פקודי העבודה‪,‬‬ ‫הצלחנו לשנות את ההחלטה לקצץ בתקציב‬ ‫המכינות הקדם צבאיות‪ .‬גם במבחן השני בו‬ ‫עמדנו‪ -‬הפריימריז‪ -‬אפשר לומר שנחלנו‬ ‫הצלחה יחסית‪ ,‬כאשר המועמדים הבולטים‬ ‫בהם תמכנו הגיעו רובם למקומות ריאלים‪.‬‬ ‫ישנם כמובן גם חסרונות‪ .‬בכדי לבנות את‬

‫כוחנו עלינו לא להיכנס להרפתקאות מיותרות‬ ‫ולהיתפס כ"שמאלנים הזויים" שאינם מחוברים‬ ‫לקרקע‪ ,‬בכדי שלא לתת נשק בידי הכוחות‬ ‫שאינם חפצים ביקרנו וכך עלינו להתגמש‬ ‫ולהתפשר על חלק מדעותינו‪.‬‬ ‫אני רוצה לחזור ולהדגיש‪ ,‬על אף המחירים‬ ‫שיש בהשתיכות למפלגה‪ -‬שלא פעם נראה כי‬ ‫שכחה את תפקידה ודרכה ההיסטורית‪ -‬אנו‬ ‫בחוג תלמים מאמינים כי חובתינו היא להזכיר‬ ‫למפלגה את דרכה ולהוות שופר סוציאל‬ ‫דמוקרטי בתוכה‪ .‬זאת מתוך הנחה שמסיבות‬ ‫היסטוריות ואוביקטיביות‪ ,‬מפלגת העבודה‬ ‫היתה ותישאר בשנים הקרובות מפלגת‬

‫השמאל הגדולה והמשפיעה ביותר‪ .‬אנחנו שם‬ ‫על מנת להלחם על פניה של מפלגה זו עד‬ ‫שתפקח את עיניה‪ .‬ואנו לא לבד‪ ,‬יש לנו‬ ‫שותפים מובהקים‪ ,‬גם בשטח וגם בהנהגת‬ ‫המפלגה‪.‬‬ ‫ובנימה אישית‪ .‬בהיותי חבר בתנועתנו‬ ‫התומכת במרצ‪ ,‬אני נתקל לא פעם בתמיהה‬ ‫על בחירתי להתפקד לעבודה‪ .‬עלי לומר‪ ,‬אינני‬ ‫שולל את מרצ כלל וכלל‪ ,‬לדעתי צריכים אותנו‬ ‫בשני המקומות‪ ,‬אבל השאלה היא לא פחות‬ ‫איך מאשר איפה‪ .‬גם במרצ ישנם לא מעט‬ ‫תיקונים ושיפורים שיש לעשותם ולדחוף‬ ‫אותם‪ .‬אם אנו חפצים ביקרה של מפלגת מרצ‪,‬‬ ‫עלינו להקים ורצוי שעה אחת קודם קבוצת‬ ‫לחץ שכזו גם בתוכה‪ .‬קבוצה שתקדם את‬ ‫הזרם הסוציאל דמוקרטי בתוך המפלגה ובבוא‬ ‫היום‪ ,‬אם נשכיל לבנות את כוחנו הפוליטי‪,‬‬ ‫תוכל גם לקדם מועמד משלנו לרשימה‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬חשוב לי לפנות לכל חברי השומר‬ ‫הצעיר באמירה זו‪ :‬החשיבות של חברות‬ ‫במפלגה‪ ,‬תהיה אשר תהיה‪ ,‬היא דבר שלא‬ ‫יסולא בפז‪ .‬יכולת ההשפעה של חבר מפלגה‬ ‫על ח"כ מטעם המפלגה שלו גדולה מאות‬ ‫מונים מהשפעה של אזרח רגיל וניתן להוכיח‬ ‫זאת בנקל‪ .‬חברות במפלגה והצבעה‬ ‫בפריימריס בתור התחלה הן אינן זכות‪ ,‬הן‬ ‫חובתינו‪ ,‬בדיוק כשם שהצבעה בבחירות הינה‬ ‫חובתו של כל אזרח‪.‬‬

‫רמי הוד‪ ,‬לומד בתכנית למחשבה חברתית‪ -‬כלכלית‬ ‫באוניברסיטת חיפה‪ ,‬בה לומדים חלק מחברי התנועה‪.‬‬

‫הביאה לדפוס‪ :‬טל חכים‪ ,‬גרעין נמרוד‬

‫מהפרדה לשותפות‪ -‬למה חד"ש?‬ ‫אנחנו חיים במציאות של הפרדה בין יהודים‬ ‫וערבים‪ .‬הפרדה זו הינה תפישה אידיאולוגית‬ ‫ופרקטיקה יומיומית העומדת בבסיסם של‬ ‫החיים הפוליטיים והחברתיים בישראל‪.‬‬ ‫ניסיונות סוציאליסטים לשינוי חברתי‪ ,‬בין אם‬ ‫הם מתרחשים במסגרת תנועות נוער‪ ,‬ארגונים‬ ‫חוץ פרלמנטרים או מפלגות‪ ,‬מקבלים לרוב‬ ‫תפישה זו ופועלים מתוכה‪ .‬מלבד הפרדה‬ ‫גיאוגרפית ואפליה בוטה כלפי המיעוט‬ ‫בחלוקת משאבים ובחוקי המדינה‪ ,‬מאופיינים‬ ‫היחסים בין שתי הקבוצות הלאומיות בתוך‬

‫הגור‬

‫ישראל בריחוק נפשי בלתי נסבל‪ .‬ריחוק זה‬ ‫נובע‪ ,‬ראשית כל‪ ,‬מחוסר היכרות הדדי והעדר‬ ‫מפגש עם הדינאמיקות החברתיות והמורכבות‬ ‫הקיימות בשתי החברות‪ .‬הבורות אצלנו‪,‬‬ ‫כאנשי שמאל יהודים‪ ,‬כלפי שאלות בסיסיות‬ ‫כאופי שירותי הרווחה בציבור הערבי‪ ,‬דפוסי‬ ‫הצבעה בקרבו‪ ,‬מחלוקות פוליטיות החוצות‬ ‫אותו ואופן לימוד ההיסטוריה בבתי הספר‬ ‫שלו‪ ,‬מעמידה מולנו תמונת מראה מביכה‬ ‫במקצת‪ .‬באופן מוזר‪ ,‬יהודי בישראל יכול‬ ‫להגדיר עצמו כאיש שמאל‪ ,‬כסוציאליסט‪ ,‬כיונה‬

‫‪7‬‬


‫מדינית וכייצור ביקורתי כלפי הממסד‬ ‫ומדיניותו‪ ,‬ובאותה העת לקבל את הנחות‬ ‫היסוד לגבי ההפרדה בין יהודים וערבים ולא‬ ‫לערער עליהם בפעילותו החינוכית והפוליטית‪.‬‬ ‫קבלת ההפרדה כאקסיומה פוליטית שאין‬ ‫מערערים אליה מעמידה בעיני ניסיונות‬ ‫חברתיים להשפיע על המציאות באור בעייתי‬ ‫במקצת‪ .‬קידומם של רעיונות שמאל כגון‬ ‫מדינת רווחה אוניברסאלית ושוויון אזרחי‬ ‫מצריכים תפישה של טוב משותף‪ ,‬המקיף את‬ ‫כלל אזרחי ישראל‪ -‬יהודים וערבים כאחד‪ .‬טוב‬ ‫זה אינו מבטל את הזכות להגדרה עצמית של‬ ‫העם היהודי בתוך ישראל ושל העם הפלסטיני‬ ‫בפלסטין העתידית‪ ,‬גם לא את הגדרת‬ ‫המיעוט הפלסטיני בישראל כמיעוט לאומי‬ ‫שווה זכויות‪ ,‬אך הוא הכרחי אם שואפים אנו‬ ‫לחברה שוויונית באמת‪.‬‬ ‫רבים וחזקים הם הכוחות בחברה הישראלית‬ ‫המעוניינים לשמר את יחסי הכוח הקיימים בין‬ ‫יהודים וערבים ולהטמיע את התפישה שלא‬ ‫יכול להיות טוב משותף‪ .‬הדרך היחידה‬ ‫להתמודד עם רעיונות הטרנספר‪ ,‬עם הדה‪-‬‬ ‫לגיטימציה של הציבור הפלסטיני בישראל‪ ,‬עם‬ ‫המרחב הדמוקרטי המצומצם ועם הכוחות‬ ‫הלאומנים בשני הצדדים היא על ידי שותפת‬ ‫יהודית ערבית סוציאליסטית‪.‬‬ ‫חד"ש היא תנועה פוליטית המגדירה את‬ ‫עצמה דרך שותפות זו ובכך היא שוחה נגד‬ ‫הזרם‪ -‬היא מתנגדת לקולות הלאומניים בתוך‬ ‫החברה הערבית הקוראים לאחדות ערבית‬ ‫כערך עליון; לתכניות הזויות כמו פרלמנט‬ ‫נפרד לערביי ישראל; להעברת הכוח‬ ‫מהמדינה לארגוני מגזר שלישי כפתרון‬ ‫חבריה‬ ‫לאפליה‪.‬‬ ‫הערבים של תנועת‬ ‫חד"ש אומרים כל‬ ‫יום לאוכלוסייתם‪-‬‬ ‫שותפות עם כוחות‬ ‫בתוך‬ ‫מתקדמים‬ ‫היהודית‬ ‫החברה‬ ‫הדרך‬ ‫היא‬ ‫הפוליטית הנכונה‬ ‫ובעזרתה נוכל ליצור‬ ‫חברה צודקת יותר‪.‬‬ ‫מוחמד ברכה‪ ,‬יו"ר‬ ‫חד"ש והמועמד מספר אחד שלה לכנסת‪ ,‬אמר‬ ‫בכנס בחירות בו השתתפתי‪" :‬אני מקבל‬ ‫ביקורות רבות מתנועות כמו בל"ד והתנועה‬ ‫האיסלמית על כך שאני אומר שהמצור על עזה‬ ‫והכיבוש מכערים את פרצופה המוסרי של‬ ‫ישראל‪ .‬מה אכפת לך מפרצופה של ישראל‪,‬‬ ‫הם שואלים אותי‪ .‬אני עונה להם‪ -‬אנחנו‬ ‫נמצאים כאן‪ ,‬מספיק עם החלומות‪ ,‬אני רוצה‬

‫‪8‬‬

‫שהמדינה הזו תהיה מוסרית יותר‪ ,‬שהחברה‬ ‫כולה תהיה נאורה יותר"‪ .‬העובדה שעל אותם‬ ‫דברים יכולים לחתום אנשי שמאל יהודים‪ -‬דב‬ ‫חנין‪ ,‬מועמד מספר שלוש ברשימת חד"ש‬ ‫וחבר כנסת מצטיין שלא‬ ‫היה רחוק מראשות הדרך היחידה‬ ‫העיר תל אביב‪ ,‬נורית להתמודד עם רעיונות‬ ‫חג'אג'‪,‬‬ ‫מנהיגה הטרנספר‪ ,‬עם הדה‪-‬‬ ‫מהמקום‬ ‫חברתית‬ ‫השישי ברשימה‪ ,‬ופדרו לגיטימציה של הציבור‬ ‫גולדפרב‪ ,‬קיבוצניק מניר הפלסטיני בישראל‪ ,‬עם‬ ‫יצחק ומורה‪ ,‬מועמד המרחב הדמוקרטי‬ ‫מספר תשע ברשימה‬ ‫האמיתי‪ ,‬המצומצם ועם הכוחות‬ ‫היא הכוח‬ ‫יהודית הלאומנים בשני‬ ‫שבשותפות‬ ‫להגדיר‬ ‫הפועלת‬ ‫ערבית‬ ‫הצדדים היא על ידי‬ ‫טוב משותף‪ -‬טוב שותפת יהודית ערבית‬ ‫המכיר בזכויות שני‬ ‫ומתנגד סוציאליסטית‪.‬‬ ‫העמים‬ ‫לתהליכי‬ ‫בשיטתיות‬ ‫ההפרטה במשק ולפגיעה בזכויות העובדים‪.‬‬ ‫הפוליטיקה של חד"ש היא פוליטיקה יהודית‬ ‫ערבית סוציאליסטית‪ ,‬שאינה פוזלת לצדדים‬ ‫ברגעי אמת‪ -‬במהלך המלחמה האחרונה‪,‬‬ ‫מחינו נגדה מדי יום‪ -‬קבוצת סטודנטים יהודים‬ ‫וערבים באוניברסיטה חיפה כשתא חד"ש‬ ‫בראשה‪ .‬הנפנו שלטים כמו "בעזה ובשדרות‬ ‫ילדים רוצים לחיות"‪ ,‬חילקנו את עצומת תושבי‬ ‫הדרום להפסקת האש והעברנו מסר משותף‬ ‫הלאומנות‬ ‫את‬ ‫המאתגר‬ ‫לסטודנטים‬ ‫וההפרדה‪ .‬ברגעים כאלו נמדדת השותפות‬ ‫היהודית‪-‬ערבית סביב השאלה האם כל צד‬ ‫יחבור לקבוצה הלאומית אליה הוא שייך וייצר‬ ‫מסר לאומני שמתעלם מהאינטרס המשולב‬ ‫של שני העמים‪ ,‬או שמא יהודים וערבים‬ ‫יכולים לייצר קול משותף‪ ,‬שפוי ואחראי באזור‬ ‫הזה‪ .‬הקול המשותף הינו חיוני בעיני לכל‬ ‫ניסיון לחולל שינוי חברתי ופוליטי רחב‬ ‫בישראל‪.‬‬ ‫אני סבור כי טוב יעשה השמאל הישראלי‪,‬‬ ‫ובכללו תנועת חד"ש‪ ,‬אם יצור בטווח הנראה‬ ‫לעין מסגרות פוליטיות רחבות ומכילות יותר‪,‬‬ ‫אך לא במחיר של וויתור טוטאלי על עקרונות‬ ‫)מפלגת העבודה( וסדר יום ליברלי שאינו‬ ‫יהודי‪-‬ערבי )מרצ(‪ .‬הקול של חד"ש הוא קול‬ ‫חיוני לדמוקרטיה הישראלית‪ -‬זהו קול משותף‬ ‫יהודי‪-‬ערבי שמתגבר על הלאומנות ועל‬ ‫אינסטינקט ההפרדה המצוי אצל כולנו‪ ,‬זהו‬ ‫קול הקורא ופועל למען יצירת שותפות אמת‬ ‫סביב רעיונות סוציאליסטים ודמוקרטים‪ .‬כעת‪,‬‬ ‫בבחירות הנוכחיות‪ ,‬יש חשיבות עליונה לחזק‬ ‫את הקול הזה‪ -‬של התנועה היהודית‪-‬ערבית‬ ‫בישראל‪.‬‬ ‫היחידה‬ ‫הסוציאליסטית‬

‫הגור‬


‫עידו מהל‪ ,‬גרעין חריף‬ ‫‪idomell@gmail.com‬‬

‫ב‪ 20-‬בדצמבר של השנה שחלפה‪ ,‬הזדמן לי‬ ‫להיות בנצרת בסניף המקומי של מפלגת דעם‪.‬‬ ‫ניר נאדר‪ ,‬מספר שתיים ברשימת המפלגה‬ ‫לכנסת‪ ,‬הזמין אותי לכנס הבחירות של‬ ‫המפלגה‪ ,‬לאחר שחידשתי עימו את הקשר –‬ ‫קשר שהיה קיים בבחירות הקודמות‪ ,‬בהן‬ ‫החלטתי לתת את קולי למפלגה‪.‬‬ ‫בבית הסניף‪ ,‬באולם צפוף‪ ,‬התכנסנו כ‪60-‬‬ ‫איש‪ ,‬יהודים וערבים‪ ,‬נשים וגברים‪ ,‬כולם‬ ‫פועלים ופועלות ופעילים חברתיים המועמדים‬ ‫ברשימת המפלגה‪ ,‬והאזנו לדובריה השונים של‬ ‫המפלגה‪ .‬הדובר הראשון היה יעקב בן אפרת‬ ‫– מזכ"ל המפלגה‪ .‬יעקב נאם בערבית‪ ,‬ובנאומו‬ ‫מתח ביקורת נוקבת על המצב הכלכלי‬ ‫המחפיר בו אנו נמצאים‪ ,‬ועל המציאות הקשה‬ ‫העם‬ ‫של‬ ‫הפלסטינאי תחת‬ ‫הכיבוש‪ .‬כמו כן‬ ‫ציין את הריק‬ ‫הפוליטי הגדול‬ ‫בו אנו נמצאים‪,‬‬ ‫החברה‬ ‫על‬ ‫הערבית בישראל‬ ‫שאת קולותיה קונים ספסרי הקולות השונים‬ ‫ממפלגות הכנסת )בל"ד‪ ,‬רע"ם‪-‬תע"ל‪ ,‬חד"ש‬ ‫וכמובן – מפלגת העבודה( והיא נסחפת‬ ‫אחריהן במקום למצוא לה הנהגה אמיתית‬ ‫שתוביל אותה מחוץ לבוץ בה היא נמצאת‪ ,‬ועל‬ ‫היהודית‬ ‫בחברה‬ ‫השמאליים‬ ‫הצדדים‬ ‫שמזגזגים בין מפלגות שונות‪ ,‬אשר בעיקר‬ ‫דורכות במקום‪ ,‬ובמקום להציג אלטרנטיבה‬ ‫אמיתית למציאות העכורה במדינתנו‪ ,‬מדברות‬ ‫על קואליציה עם הכוחות ההרסניים ביותר‬ ‫בכנסת‪.‬‬ ‫בסוף נאומו מדגיש בן אפרת‪ ,‬כי רק מפלגת‬ ‫פועלים היא שתחלץ את המעמד העובד‬ ‫מהדיכוי הכלכלי‪ ,‬ורק מפלגה יהודית‪-‬ערבית‬ ‫היא שתשים קץ לכיבוש בשטחים‪ ,‬ותיצור‬ ‫סולידריות אמיתית בין העם הפלסטינאי לעם‬ ‫הישראלי שתביא עלינו שלום‪ .‬מאותו מפגש עם‬ ‫המפלגה‪ ,‬כשנאומו של יעקב בן אפרת עוד‬ ‫מהדהד באוזני‪ ,‬יצאתי נרגש ומלא השראה‪.‬‬ ‫כינוס כזה‪ ,‬של יהודים וערבים‪ ,‬של קהל שנשים‬ ‫הן הרוב בו‪ ,‬ואינן נוכחות כייצוג מצומצם‬ ‫ופורמאלי בלבד‪ ,‬שרוח המאבק הפועלי היא‬

‫הגור‬

‫שנושבת בעורפם של הנוכחים‪ ,‬הביא אותי למסקנה‬ ‫שאני במקום הנכון‪.‬‬

‫אך ראשית כל – מהי מפלגת דעם?‬ ‫מפלגת דעם נוסדה ב‪ ,1995-‬כמפלגת שמאל‬ ‫הבאה לתת אלטרנטיבה אל מול הסכמי אוסלו‪ .‬לפי‬ ‫ניתוח המפלגה‪ ,‬הסכמי אוסלו היו פשרה דו צדדית‬ ‫עלובה שתרמה להנצחת הכיבוש‪ .‬מהצד הישראלי‬ ‫היא השאירה את המושכות בגורל העם הפלסטינאי‬ ‫בידי הממשלה‪ ,‬מנעה התפתחות כלכלית ברשות‬ ‫הפלסטינאית בלתי כפופה לכלכלת ישראלית‪,‬‬ ‫האיצה את קצב גידול ההתנחלויות והמאחזים‬ ‫הבלתי חוקיים והגבירה את הנוכחות הצבאית‬ ‫בגדה המערבית וברצועת עזה‪ .‬מהצד הפלסטינאי‪,‬‬ ‫ההסכמים ביססו את שלטונו המושחת של הפת"ח‬ ‫בראשות ערפאת אשר הציב שלטון כמעט דיקטטורי‬ ‫בשטחים‪ ,‬עם מנגנוני ביטחון רבים שפגעו‬ ‫באוכלוסיה‪ ,‬והתנהלות מושחתת ששימנה את כיסם‬ ‫של בכירי הפת"ח‪ .‬כמו כן‪ ,‬ההסכם לא הזכיר מדינה‬ ‫פלסטינאית‪ ,‬על כל המשמעויות הנגזרות מכך‪.‬‬ ‫מפלגת דעם פעלה רבות בתחום המאבק המעמדי‬ ‫של העובדים‪ ,‬והקימה את עמותת "מען" – עמותה‬ ‫המסייעת לפועלים הן בחברה הערבית והן בחברה‬ ‫היהודית להיאבק למען עבודה‪ ,‬ותנאי תעסוקה‬ ‫הוגנים‪ ,‬מעין איגוד מקצועי שנבנה וממשיך‬ ‫להיבנות‪ .‬דרך העמותה מפגישה המפלגה בין‬ ‫פועלים יהודים לפועלים ערבים‬ ‫ובכך יוצרת תנועה של מפלגת דעם הקימה‬ ‫סולידאריות חברתית אמיתית‪ ,‬את עמותת "מען" –‬ ‫ומהווה אלטרנטיבה למציאות עמותה המסייעת‬ ‫המפולגת בה אנו חיים‪ .‬התנועה‬ ‫גם שמה לעצמה דגש על קידום לפועלים הן בחברה‬ ‫מעמד האישה בישראל ובחברה הערבית והן בחברה‬ ‫הערבית בפרט‪.‬‬ ‫היהודית‪ ...‬דרך‬ ‫מאז היווסדה רצה מפלגת דעם‬ ‫העמותה מפגישה‬ ‫למערכת הבחירות בארבע כנסות‬ ‫– מה‪ 15-‬עד ה‪ 18-‬הנוכחית‪ .‬המפלגה בין פועלים‬ ‫משנת ‪ 2003‬העמידה בראשה יהודים לפועלים‬ ‫את אסמא אגבארייה זחאלקה‪ ,‬ערבים ובכך יוצרת‬ ‫פעילה חברתית מזה הרבה‬ ‫עולם תנועה של‬ ‫שנים‪ ,‬בעלת השקפת‬ ‫סוציאליסטית‪ ,‬שאף רצה כנציגת סולידאריות‬ ‫המפלגה לבחירות האחרונות חברתית אמיתית‬ ‫לראשות עיריית תל אביב‪.‬‬

‫‪9‬‬


‫אני את הקשר עם דעם התחלתי כשהייתי‬ ‫בי"ג‪ ,‬בשנת הבחירות לכנסת ה‪ .17-‬הרגשתי‬ ‫אז כי מרצ אינה מייצגת אותי‪ ,‬שכן ראייתה‬ ‫החברתית‪-‬כלכלית אינה נוקבת מספיק‪,‬‬ ‫פתרונה המדיני – הסכם ז'נבה על סעיפיו‬ ‫השונים‪ ,‬נראה כחזרה על טעויות הסכמי‬ ‫אוסלו‪ ,‬ונוכחותה בשטח – הן במאבקים‬ ‫חברתיים שונים והן במאבקי העובדים‬ ‫במקומות התעסוקה – לקה בחסר‪.‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬הרגשתי כי נציגי מרצ ניתקו עצמם‬ ‫מבוחריהם‪ ,‬ואין בהם ייצוג נכון של עובדים‪,‬‬ ‫נשים וערבים‪ .‬מכאן פניתי אל דעם‪ ,‬מפלגה‬ ‫שנראתה לי אז חדה מאוד בדעותיה‪ ,‬והיחידה‬ ‫להעמיד בבחירות ההן מועמדת אישה בראש‬ ‫המפלגה )דבר הלוקה בחסר במרצ גם‬ ‫בבחירות הנוכחיות(‪ .‬אז נפגשתי עם ניר נאדר‪,‬‬ ‫מספר שתיים ברשימת המפלגה‪ ,‬והוא פרש‬ ‫בפני לא רק מצע פוליטי רלוונטי ומתקדם‪ ,‬אלא‬ ‫גם עשייה ונוכחות פעילה במאבקי עובדים‪.‬‬ ‫בעלוני מרצ המלאים בקריאה הבנאלית "לא‬ ‫מתפשרים – ג'ומס"‪ ,‬מופיע המשפט "כי מגיע‬ ‫לנו משהו טוב יותר"‪ .‬ואני אוסיף – מגיע לנו‬ ‫משהו טוב יותר ממרצ!‪ .‬כבוחרי חיים‬ ‫אלטרנטיביים‪ ,‬חיים הבאים לאתגר את‬ ‫המציאות במטרה להפוך אותה ולשנותה‪ ,‬למה‬ ‫שנתפשר בבחירותינו הפוליטיות?‬ ‫מגיע לנו מפלגה שעדיין מתעקשת על המצע‬ ‫שלה‪ ,‬ולא נופלת למתודיקה של פופולאריות‬ ‫מנהיגה‪ ,‬כשם שעושה מרצ עם הקמפיין‬ ‫ה"ג'ומסי" שלה‪.‬‬ ‫מגיע לנו מפלגה שקוראת במובהק להשמת‬ ‫סוף לכיבוש וחתירה לשלום‪ .‬העם המדוכא‬ ‫הפלסטינאי הוא שותפנו‪ ,‬אז כיצד נקרא‬ ‫להפציץ אותם בעזה? ועוד לזגזג בנוגע לשאלה‬ ‫זו? המפלגה קוראת לממשלה להסיר את‬ ‫המחסום הכלכלי על עזה‪ ,‬ולאפשר התפתחות‬ ‫כלכלית מדינית נאותה שמה‪ .‬זוהי דרך השלום‪,‬‬ ‫וכל פעולה כוחנית רק תרחיק אותנו מהשגתו‪,‬‬ ‫ותשניא את שני העמים זה על זה‪.‬‬ ‫מגיע לנו מפלגה שמאחדת תחתה בשותפות‬ ‫וסולידאריות את הציבור היהודי והערבי‪ .‬למרצ‬ ‫אין נציג ערבי אחד בעשירייה הפותחת שלה‪.‬‬ ‫חד"ש שולחת מסרים של מאבק חברתי לציבור‬ ‫בוחריה היהודים‪ ,‬ומנגד מסרים של מאבק‬ ‫לאומני לציבור בוחריה הערבים‪ ,‬והיא אינה‬ ‫מעוניינת לפתור מתח זה‪ ,‬אלא לזכות בעוד‬ ‫קולות בוחרים‪ .‬עלינו להבין את הכרח‬ ‫ההתארגנות הפוליטית היהודית‪-‬ערבית הישרה‬ ‫והראויה‪ ,‬ככלי אמיתי למאבק מעמדי בלתי‬ ‫מפולג בישראל‪.‬‬ ‫מגיע לנו מפלגה סוציאליסטית‪ .‬חקיקה סוציאל‬ ‫דמוקרטית ועבודה סביב תצורת חלוקת‬ ‫התקציב אינן מספיקות היום‪ ,‬שכן המציאות‬ ‫מראה לנו שגם אם נחקקו דיני תעסוקה וחוקים‬

‫‪10‬‬

‫סוציאליים שונים – אין מי שיאכוף אותם‪ .‬דרושה‬ ‫לנו מפלגה שמנתחת את תמונת מצב זו טוב‪,‬‬ ‫ויודעת לפעול לו רק במישורי החקיקה‪ ,‬אלא גם‬ ‫לתת את כובד המשקל במאבקים וקמפיינים‬ ‫ציבוריים למען דיור‪ ,‬פרנסה‪ ,‬העסקה נכונה ומחאה‬ ‫רחבה נגד הכיבוש והפגיעה בפלסטינאים‪.‬‬

‫מגיע לנו מפלגת עובדים‪ .‬דעם‪ ,‬גם אם לא תיבחר‪,‬‬ ‫מהווה אלטרנטיבה בכל ימות השנה לעובדים‬ ‫ומובטלים המחפשים בית להתאגד תחתיו למען‬ ‫זכויותיהם‪ .‬עמותת "מען" מהווה התחלה של ארגון‬ ‫עובדים סוציאליסטי יהודי‪-‬ערבי‪ ,‬כאלטרנטיבה‬ ‫להנהגת ההסתדרות המכשילה מאבקי עובדים‬ ‫והולכת יד ביד עם המעסיקים‪.‬‬ ‫מגיע לנו מפלגה שמחנכת לסולידריות‪ .‬בתנועתנו‬ ‫מוכר לנו היטב פרויקט "גשר לקשר"‪ .‬גם מפלגת‬ ‫דעם עמלה במרחב החינוכי הבלתי פורמאלי לארגון‬ ‫וחינוך בני נוער‪ ,‬וחיבור הנוער הערבי והנוער‬ ‫היהודי‪.‬‬ ‫מגיע לנו מפלגה היוצרת תרבות של מחויבות‬ ‫לחברה‪ .‬המפלגה מותחת ביקורת על מסחור‬ ‫התרבות‪ ,‬והפיכת תיאטראות ומוזיאונים למיזמים‬ ‫כלכליים במקום להוות מרכזי חברתיים וחינוכיים‪.‬‬ ‫המפלגה מארגנת אירועי תרבות ואומנות‬ ‫אלטרנטיביים שונים‪ ,‬שהערך המוסף שלהם הוא‬ ‫תרומה למען חברה ביקורתית‪ ,‬נאורה וסובלנית‬ ‫יותר‪.‬‬ ‫מגיע לנו מפלגה שלא חוששת להציב אישה‪-‬‬ ‫ערבייה בראשה‪ ,‬ופועלת רבות למען יצירת מנהיגות‬ ‫נשית בחברה‪ ,‬ובפרט בציבור הערבי‪.‬‬ ‫בבחירות האלו אני מצביע דעם‪ ,‬אליה גם אצטרף‬ ‫בהמשך‪ .‬אני מזמין אתכם לבחון ולחדד את‬ ‫עמדותיכם‪ ,‬להכיר יותר טוב את השמאל ומה יש לו‬ ‫להציע‪ ,‬ולא לנהור בשבטיות אחר מרצ מתוך הרגל‬ ‫או כביכול שייכות תנועתית או שיקולים פוליטיים‬ ‫של רווח והפסד‪ .‬אנו רוצים מהפכות? חיים‬ ‫אלטרנטיביים הקוראים תיגר למציאות? הגיע הזמן‬ ‫שניקח את הגישה הזו גם לפוליטיקה שלנו‪ ,‬כי‬ ‫הדרך צריכה להיות צבועה בצבעי המטרה‪,‬‬ ‫וכסוציאליסטים המעודדים אחוות עמים – כך גם‬ ‫צריכה להראות המפלגה שלנו – מפלגה אשר‬ ‫נוכחת במאבקים הסוציאליסטים בשטח כל השנה‪,‬‬ ‫לא מזגזגת בדעותיה לנוכח שיקולים פוליטיים‪,‬‬ ‫ויוצרת חיבור אמיתי בין יהודים לערבים‪.‬‬ ‫מעוניינים להכיר מקרוב? צרו קשר‪:‬‬ ‫עידו ‪052-6719037‬‬

‫הגור‬


‫והיד רושמת‪...‬‬

‫עמרי סטרוז‪,‬‬ ‫גרעין "יחף"‬

‫הכל התחיל בשבת‪ ,‬בערב בו יצאה ישראל למבצע בעזה‪ .‬הפלאפון‬ ‫צילצל‪ ,‬והודעה נשלחה מהרכז החברתי של המוסד‪":‬יקירי‪ ,‬הפעילות‬ ‫במוסד מוקפאת עד להודעה חדשה"‪ .‬שום דבר לא היה ברור‪ -‬מה‬ ‫נעשה? כמה זמן זה ייקח? מה הצבא ידרוש מאיתנו?‬ ‫ביום ראשון בבוקר ניתנה תשובה חלקית לשאלות‪ :‬נוסעים למוסד "שומריה"‪ ,‬לקיבוץ משמר‬ ‫העמק‪ .‬לכמה זמן? באותו רגע‪ ,‬התכנון היה עד יום שלישי בבוקר‪ .‬התרעננות של ‪ 48‬שעות‪,‬‬ ‫שבהן לא מתוכננת עדיין שום פעילות‪ .‬רעות ואני הגענו אל החניכים בערב יום ראשון‪.‬‬ ‫תחושות הבלבול וחוסר הידיעה‪ ,‬והטלוויזיה המשדרת מבזקי מידע מהדרום‪ ,‬יצרו אווירה‬ ‫מתוחה‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬התרגשות החניכים הייתה ניכרת‪ -‬שקמה הוא מוסד ללא לינה‪,‬‬ ‫והמגורים המשותפים )מלבד לכיתות הגבוהות( היו דבר חדש לחלוטין‪.‬‬ ‫הימים הבאים המשיכו להתמלא מרגע לרגע‪ ,‬בעיקר באטרקציות שקיבלנו בתרומה‪ .‬מוזיאון המדע‪,‬‬ ‫ארוחה ב"אווזי"‪ ,‬סרט‪ ,‬באולינג‪ ,‬שוב באולינג‪ ,‬שוב ארוחה‪ ...‬כתבי הטלוויזיה רדפו אחרי הילדים לכל‬ ‫מקום‪ ,‬ראיינו אותם וצילמו אותם‪ .‬תודעת הקורבנות‪ ,‬שממילא קיימת אצל הילדים כבר שנים עקב‬ ‫המצב הביטחוני‪ ,‬הלכה וצמחה בקרבם‪ ,‬והולידה פינוק וכפיות טובה‪ -‬שאיתם עוד נאלץ להתמודד‬ ‫בשבועות הבאים‪.‬‬ ‫החניכים נשארו לסוף השבוע במשמר העמק‪ ,‬בעוד אני ורעות נסענו לאשקלון לסופ"ש עם‬ ‫הגרעין‪.‬‬ ‫השבוע השני היה כבר יותר ברור‪ .‬כל הצוות החינוכי היה נוכח )בניגוד לשבוע שקדם לו(‪ ,‬וההסתכלות‬ ‫קדימה הייתה כלפי שבוע‪ ,‬ולא מיום ליום‪ .‬מלבד אלה‪ ,‬ההבנה העיקרית שנוצרה בעקבות השבוע‬ ‫הראשון הייתה שתחושת המסכנות‬ ‫והקורבנות יוצרת תגובות שליליות מצד הימים הבאים המשיכו להתמלא מרגע‬ ‫החניכים‪.‬‬ ‫לרגע‪ ,‬בעיקר באטרקציות שקיבלנו‬ ‫הדגש בשבוע הזה היה על שני דברים‪:‬‬ ‫בתרומה‪ .‬כתבי הטלוויזיה רדפו אחרי‬ ‫יצירה עצמית והצבת גבולות ומסגרת‪.‬‬ ‫ארבע הועדות במוסד נאספו ובנו הילדים לכל מקום‪ ,‬ראיינו אותם וצילמו‬ ‫פעילויות למהלך השבוע‪ .‬ערב משותף אותם‪ .‬תודעת הקורבנות‪ ,‬שממילא‬ ‫עם "שומריה" היה באחריות‬ ‫ועדת קיימת אצל הילדים כבר שנים עקב‬ ‫תרבות‪ ,‬ועדת ספורט אירגנה טורניר‬ ‫כדורגל בין שני המוסדות‪ ,‬ועדה צופית המצב הביטחוני‪ ,‬הלכה וצמחה בקרבם‪,‬‬ ‫העבירה יום צופי וועדת עלון הדפיסה והולידה פינוק וכפיות טובה‪ -‬שאיתם‬ ‫עלו בזק‪ .‬לחניכים היה עניין‪ ,‬הייתה עוד נאלץ להתמודד בשבועות הבאים‪.‬‬ ‫אחריות‪ ,‬ושגרה של עשייה‪ .‬בדיעבד‪,‬‬ ‫אני יכול להגיד שזה היה מדהים‪.‬‬

‫הגור‬

‫‪11‬‬


‫הצבת הגבולות והמסגרת‪ ,‬בעיקר לגו"צ‪ ,‬הייתה בעייתית‪ .‬אף חניך לא שהה מחוץ לבית כל‬ ‫כך הרבה זמן בחייו‪ ,‬וזה ניכר בתגובות החניכים‪ .‬ההתלהבות מכך שהם יכולים להשאר‬ ‫ערים עד מאוחר ותחושת העצמאות המוחלטת‪ ,‬יצרו הרגשה של אופוריה‪ ,‬וגם הרבה בלאגן‪.‬‬ ‫בסופו של דבר‪ ,‬ילד בכיתה ז' חייב מסגרת וחוקים ברורים‪ ,‬כדי לייצר לעצמו תחושת ביטחון‪.‬‬ ‫חלק מהמסגרת הזו הוא השעה שבה הוא‬ ‫ערב משותף עם "שומריה" מתעורר והולך לישון‪ .‬אלו גם היו שתי ההתמודדויות‬ ‫היה באחריות ועדת הכי קשות שלנו עם החניכים‪ .‬מתוקף תפקידנו‬ ‫תרבות‪ ,‬ועדת ספורט במוסד בלי לינה‪ ,‬לרוב הילדים היה קושי לקבל אותנו‬ ‫כבעלי סמכות ברמה כזאת‪ ,‬סמכות שעד עכשיו‬ ‫אירגנה טורניר כדורגל בין הייתה שייכת להורים שלהם באופן בלעדי‪ .‬גם‬ ‫שני המוסדות‪ ,‬ועדה צופית ההשכמה בבוקר הייתה קשה‪ ,‬בעיקר מכיוון‬ ‫העבירה יום צופי וועדת שהילדים סירבו ללכת לישון בשעה הגיונית ברוב‬ ‫עלון הדפיסה עלו בזק‪ .‬הימים‪ .‬הצצה אל הגו"ב )י'‪ -‬י"ב(‪ -‬להם ניתנה הזכות‬ ‫לבחור מתי ללכת לישון ולהתעורר‪ ,‬ואם ללכת‬ ‫לחניכים היה עניין‪ ,‬הייתה לביה"ס מגידו בבקרים ‪ -‬לא תרמה‪.‬‬ ‫אחריות‪ ,‬ושגרה של עשייה‪ .‬הפכנו להורים במשרה חלקית‪ -‬משכיבים לישון‪,‬‬ ‫בדיעבד‪ ,‬אני יכול להגיד דואגים לניקיון ולסדר‪ ,‬ובעצם הכתובת לכל פנייה‬ ‫אישית של חניך‪ .‬זה היה האתגר הגדול ביותר‬ ‫שזה היה מדהים‪.‬‬ ‫שלקחנו על עצמנו בשבועות האלה‪.‬‬ ‫בסוף השבוע השני נסעו הביתה כל חניכי הגו"צ‪ ,‬בעוד שמחצית מהגו"ב בחרו להשאר שוב‪.‬‬ ‫בשבוע השלישי‪ ,‬המטרה העיקרית הייתה להמשיך ביצירה העצמית ובהצבת הגבולות‪ ,‬בנוסף‪-‬‬ ‫יצירת תהליך חינוכי שכולל פעולות לכל השכבות‪ .‬באותו שבוע‪ ,‬הצליחו להתקיים פעולות גו"צ‬ ‫משותפות לשקמה ולשומריה שהדריכו המד"צים וחניכים נוספים משכבת י'‪ .‬העברנו פעולות‬ ‫שמטרתן הצפת רגשת לגבי המצב‪ ,‬שנערכו על בסיס מפגש עם פסיכולוגית‪ .‬ביום האחרון‬ ‫נערך מפגש התנדבות בטירת הכרמל בביה"ס לתלמידים שנשרו ממסגרות אחרות‪ ,‬שם הם‬ ‫עבדו איתם על עיצוב ושיפור פני בית הספר‪.‬‬ ‫קשה לסכם את שלושת השבועות האלה במילה או במשפט‪ .‬כן ניתן לומר‪ ,‬שהצלחנו ליצור‬ ‫מסגרת‪ ,‬ביטחון‪ ,‬ואפילו שגרה‪ ,‬בדיוק במקום שבו הם היו צריכים אותו‪ .‬מה שבטוח הוא‪ -‬שאת‬ ‫החוויה הזו הם לא ישכחו‪ .‬עכשיו השאלה היא‪ -‬איך למנף את החוויה לטובת המשך הפעילות‬ ‫במוסד‪.‬‬

‫הילה אילן‪,‬‬ ‫גרעין "יחף"‬

‫שאלוהים יברך את הפרפר‪.‬‬ ‫אחרי שלושה שבועות קירות המקלט מצופים בכמה עשרות ציורים‪ .‬גם הם יכולים‬ ‫לספר את סיפור המלחמה הזאת‪ .‬בערבוביה תלויים דפי צביעה של חנוכיות‬ ‫וסביבונים‪ ,‬חמש גרסאות לסוס שלימד לצייר אחד המתנדבים‪ ,‬קשקושים של ילדי הגן‬ ‫שאפשר לכנות אמנות מופשטת‪ ,‬ציורים בפנדה‪ ,‬בעפרונות צבעוניים ובטושים ממחסן‬ ‫הציוד הבלתי נלאה של עיריית אשקלון‪.‬‬

‫‪12‬‬

‫הגור‬


‫בציורים של ילדים השמים הם תמיד קו כחול והשמש פינתית וצהובה‪ .‬כל הבתים הם ריבועים‪,‬‬ ‫וגגותיהם משולש‪ .‬העצים יניבו לעד פירות אדומים ועגולים‪ ,‬ובנות יזוהו כבנות בשל העובדה שהן‬ ‫בעלות שיער ארוך וחצאית‪.‬‬ ‫חוץ מהפרפר‪.‬‬ ‫בדרך קסם הצליחה החיה הקטנטנה הזאת להפוך לבמה לאמנות אקספרסיוניסטית‬ ‫סוריאליסטית פסיכדלית‪ .‬ציורי פרפר הם הציורים היחידים ללא חוקים נוקשים ומוסכמות‬ ‫מקובלות‪ ,‬חגיגה של ציורים קטנטנים‪ ,‬צורות מופשטות וכל צבעי הקשת‪ .‬כשהמציאות זועקת‬ ‫לעזרתו של הדמיון‪ ,‬הפרפר נותן לכל הילדים הזדמנות יחידה לצייר חלק קטן בעולם כפי‬ ‫שהיו רוצים לראות אותו‪ ,‬ולא כפי שגזרו עליהם הורים‪ ,‬פוליטיקאים ומורים לאמנות‪.‬‬ ‫שנתיים וחצי אחרי לילה בלתי נשכח במקלט בעכו‪,‬‬ ‫גרעין יחף חזר לקו האש‪ .‬כבר שנה אנחנו גרים בעיר‬ ‫הזאת‪ ,‬מורגלים לאזעקה אחת לכמה חודשים‪,‬‬ ‫מתייחסים בסלחנות לעובדה שזאת כבר הפעם השנייה‬ ‫שיורים עלינו טילים‪ ,‬מתרגזים רק מכך שהעירייה‬ ‫פותחת את הקינים שלנו )שממוקמים במקלטים‪,‬‬ ‫כמובן( בלי רשות‪.‬‬

‫ומה שעשינו‪ ,‬וכל אנשי‬ ‫התנועה שהגיעו עשו איתנו‪,‬‬ ‫זה להיות במקום הנכון‪.‬‬ ‫הצלחנו להציב דמויות‬ ‫שומריות בתוך חלל שיכל היה‬ ‫להתמלא בכעס ושנאה‪.‬‬ ‫הצלחנו לצמצם את החרדה‬ ‫ולהפוך שלושה שבועות של‬ ‫סיוט לחוויה ייחודית‪ ,‬לא‬ ‫לגמרי שלילית‪ ,‬מלאת אהבה‬ ‫וגם צחוק‪ ,‬שבסופה אפילו‬ ‫נרשמה אכזבה מהחזרה‬ ‫לגנים ולבתי הספר‪.‬‬

‫במשך שלושה שבועות הפעלנו ארבעה מקלטים בעיר‪.‬‬ ‫ביום הראשון הגיעו ארבעה ילדים למקלט בית ווסק‬ ‫שבשכונת אפרידר‪ .‬בשיא המלחמה הגיעו מאתיים‪.‬‬ ‫הממוצע היומי עמד על שישים‪ .‬כדי להעסיק שישים‬ ‫ילדים בגילאי הגן עד החטיבה במשך שש שעות הגיעו‬ ‫לאשקלון קוסמים‪ ,‬ליצנים‪ ,‬תזמורות‪ ,‬טבחים וכמות לא‬ ‫מבוטלת של יוצאי כוכב נולד‪ .‬זה לא הספיק‪ .‬אנחנו‬ ‫גייסנו את כל המתודיקה התנועתית ליצירה ומשחקים‪,‬‬ ‫וגם החברים דמקה‪ ,‬טאקי ופאזל תרמו מאוד‪.‬‬ ‫זאת לא מציאות נורמלית‪ .‬אני קוראת את השורות‬ ‫האלה עכשיו‪ ,‬ולא נראה כאילו היה כל כך נורא‪ .‬בטח לא בהשוואה לזוועות שהתחוללו באותן השעות‬ ‫בעזה‪ ,‬וגם לא בהשוואה לאימה שחוו תושבי הצפון במלחמת לבנון השנייה‪ .‬אבל ילדים מפוחדים הם‬ ‫ילדים מפוחדים‪ ,‬ומקלט קטן‪ ,‬סגור וצפוף הוא מקום נוראי להעביר בו פרק כזה מן הילדות‪,‬‬ ‫וההתבגרות‪ ,‬והחיים‪ .‬הם גדלים בידיעה שלא יהיה שלום לעולם וכל הפוגה באזעקות היא זמנית‬ ‫בלבד‪ .‬הם לא מכירים מציאות אחרת‪ ,‬ומאגרי הדמיון שלהם אוזלים מיום ליום‪ .‬הם רוצים להלחם‬ ‫ולהרוג ויודעים לרקוד לשירת השיר המיוחד שחיבר משרד החינוך לאזעקת צבע אדום‪ .‬אני לא‬ ‫מרגישה שאני עושה מספיק בשביל להוכיח להם אחרת‪ ,‬אני כבר לא בטוחה שאני יודעת מה צריך‬ ‫לעשות חוץ ממה שעשינו‪ .‬ומה שעשינו‪ ,‬וכל אנשי התנועה שהגיעו עשו איתנו‪ ,‬זה להיות במקום‬ ‫הנכון‪ .‬הצלחנו להציב דמויות שומריות בתוך חלל שיכל היה להתמלא בכעס ושנאה‪ .‬הצלחנו לצמצם‬ ‫את החרדה ולהפוך שלושה שבועות של סיוט לחוויה ייחודית‪ ,‬לא לגמרי שלילית‪ ,‬מלאת אהבה וגם‬ ‫צחוק‪ ,‬שבסופה אפילו נרשמה אכזבה מהחזרה לגנים ולבתי הספר‪.‬‬ ‫מלחמה צובעת הכל בצבעים חזקים יותר‪ .‬הצורך ב"יחד" גרעיני מעולם לא היה מוחשי יותר‪,‬‬ ‫והקומונה סוף סוף הפכה לבית‪ .‬כל מי שבא לעזור וכל מי שהתארח אצלנו נתן עוד טיפת‬ ‫אוויר‪ ,‬כל דרישת שלום גרמה לנו‬ ‫להרגיש פחות לבד‪ .‬השותפות חוצת‬ ‫השכבות והגרעינים שראינו מדי יום‬ ‫נותנת לי את הביטחון שמה שבנינו‬ ‫בשנים האחרונות היה דבר טוב‪ .‬על‬ ‫עצמי הבנתי שגם בשעת המשבר‬ ‫הבאה אני רוצה לעמוד בחזית )או‬ ‫בעורף?(‪ ,‬ולדעת שלא נכנעתי לייאוש‬ ‫ולא ויתרתי על הניסיון להשפיע‪ .‬ומחר‬ ‫יום חדש‪ ,‬ונחזור אל הקינים שלנו‪ ,‬אל‬ ‫חניכים שישאלו שאלות בלי תשובה‬ ‫ואל חשבון הנפש העמוק של מדינת‬ ‫ישראל והשמאל הישראלי‪ .‬שיהיה‬ ‫לכולנו בהצלחה‪.‬‬

‫דמויות שומריות‪ .‬מקלט בהפעלה תנועתית‪.‬‬

‫הגור‬

‫‪13‬‬


‫גיל וולפסון‪,‬‬ ‫גרעין "חריף"‬ ‫אחרי שמונה שנים של בדלנות ממשלתית ואדישות כלפי תושבי עוטף עזה‪ ,‬נורו‬ ‫כמה טילים לאזור באר שבע‪-‬אשקלון‪-‬אשדוד‪ ,‬והחליטו לשים‪-‬קץ‪-‬לסבל‪-‬התושבים‪-‬‬ ‫המסכנים‪-‬שכל‪-‬היום‪-‬חווים‪-‬טרור‪-‬סבל‪-‬טהור‪-‬יותר‪-‬מדור‪ .‬ואנחנו במועצה שואלים‪,‬‬ ‫כשיחזרו הטילים למתכונת המצומצמת הכוללת את אשכול‪-‬שדות נגב‪-‬שער הנגב‪-‬‬ ‫שדרות‪ ,‬מישהו יזכור אותנו?‬ ‫במשך שלושה שבועות חיי השגרה במועצה התחלפו לחיי מלחמה‪ .‬בתי הספר וכל‬ ‫הפעילויות הבלתי פורמאליות בשטחי המועצה בוטלו‪ ,‬ביניהם גם מוסד "מעלה‬ ‫הבשור"‪ .‬עידו שושני‪ ,‬רכז התנועה במועצה‪ ,‬שהה במשך כל שלושת השבועות‬ ‫בחדרה של מעיינה‪ ,‬רכזת הנוער במועצה‪ ,‬ואיתו חברי גרעין חריף מתחלפים‪,‬‬ ‫וארגנו יציאות של ילדים אל מחוץ למועצה‪ ,‬וכניסה של אטרקציות אל תוך המועצה‪.‬‬ ‫חשוב לציין שבמשך כל תקופת המלחמה לא הייתה שהייה במקלטים‪ ,‬מלבד‬ ‫פעילויות לילדים קטנים במשך היום‪ ,‬על כן‪ ,‬העבודה בחמ"ל המועצתי הייתה מבין‬ ‫העבודות המשמעותיות ביותר‪.‬‬ ‫מוסד מעלה הבשור יצא בשבוע השני של הלחימה לקיבוצים מארחים ברחבי‬ ‫הארץ‪ :‬גן שמואל‪ ,‬יקום‪ ,‬ובמוסד הרי אפרים‪ .‬מלבד זאת התקיים טיול מוסד בנחל‬ ‫תמר וצפית בערבה‪ ,‬וערבי קבוצות בקיבוצים השונים במועצה‪ .‬פעילות נוספת‬ ‫הראויה לשבח היא הפעילות במקלט במושב עין הבשור‪ ,‬בניצוחו של האחד והיחיד‬ ‫שייקו‪ .‬במקלט שהו כל בוקר ילדים מכיתות א‪-‬ו‪ ,‬כאשר כל בוקר הגיע שייקו עם‬ ‫כמה חברי גרעין והעבירו ניסויים כימיים‪ ,‬חידונים מעשירים‪ ,‬משחקי קופסה‬ ‫וסרטים‪ .‬חוץ מזה‪ ,‬אורגנו למושבים ולקיבוצים‪ ,‬עם בכוחות עצמם ואם בעזרת‬ ‫החמ"ל המועצתי‪ ,‬יציאות אירוח למספר ימים‪ ,‬טיולים‪ ,‬נופש‪ ,‬והופעות‪ .‬כאמור‪,‬‬ ‫גרעין חריף זיגזג בין המועצה‪ ,‬המושבים והקיבוצים‪ ,‬וכמובן דאג להתקשר לתושבי‬ ‫באר שבע ואשקלון ולחזק‪-‬את‪-‬ידיהם‪-‬ולחבק‪-‬בתקופה‪-‬קשה‪-‬כזו‪.‬‬

‫תנועת השומר הצעיר כואבים את‬ ‫נפילתו של סרן עומר רבינוביץ ז"ל‪.‬‬ ‫עומר היה חניך בקן ערד‪ ,‬חבר‬ ‫במשלחת "רעות"‪ ,‬מק"ק‬ ‫בעמקים‪-‬תבור ובמעלה הבשור‪.‬‬ ‫עומר התגייס לסיירת אגוז והיה‬ ‫לקצין בשורותיה‪ .‬במהלך אחת‬ ‫ההיתקלויות עם אנשי החמאס‬ ‫נהרג עומר‪.‬‬ ‫תנועת השומר הצעיר משתתפת‬ ‫באבלה של המשפחה‪.‬‬ ‫‪14‬‬

‫הגור‬


‫‪nitzanshamir@gmail.com‬‬

‫והיד רושמת‪...‬‬

‫ניצן שמיר‬ ‫שכבת "פלך"‬

‫מוצאי שבת‪ ,‬הלילה שבין ה‪ 17-‬ל‪ 18-‬בינואר‪ .‬כרגע סיימו‬ ‫אולמרט וברק להכריז על הפסקת אש חד‪-‬צדדית ומוקדם‬ ‫יותר נסגרו פרקי המשימה שלנו בסמינר מנהיגות שכבה‪,‬‬ ‫בקן פתח‪-‬תקווה‪ .‬אני הולך לחיפה‪ ,‬אם זה מעניין מישהו‪.‬‬ ‫בשעה טובה אני מושיב את עצמי לכתוב מועקות‪ ,‬שמנסחות‬ ‫את עצמן למשפטים שמתרוצצים לי בראש כבר תקופה‪ .‬עד‬ ‫שדברים אלה יפורסמו עוד הכל יכול להשתנות‪.‬‬ ‫‬ ‫"עת מלחמה ועת שלום" )קהלת‪ ,‬ג' פס' ח'(‪.‬‬ ‫נראה שמדינת ישראל נאלצה לצאת למלחמת הברירה הזאת‪ .‬לאחר חידוש הרגיעה חידש חמאס את‬ ‫תקיפותיו ע"י ירי רקטות וטילים אל הנגב המערבי‪ .‬הסיפור ידוע לכולם – כמה ימים של הבלגה‬ ‫ובבוקר שבת של חנוכה פתח חיל האוויר את המבצע בעל השם הסמי‪-‬היתולי והמולטי‪-‬ציני "עופרת‬ ‫יצוקה"‪ .‬ריח הטיגון וצהלת הנרות )או שמא אלו הן פצצות התבערה?( פשט במדינתנו‪ .‬יצאנו למבצע‪.‬‬ ‫אין להתפלסף אם היה נחוץ או לאו‪ .‬אישית‪ ,‬איני סומך על מנהיגינו במשך רוב ימי השנה אך להם מן‬ ‫המותר והחובה לקבוע את סדר היום של כולנו כפי שמתיר ומחייב אותם החוק הישראלי‪.‬‬ ‫אותו החוק מגבה אותם בקביעתם‪ ,‬הערב‪ ,‬שצה"ל נוצר את נשקיו‪ .‬צעקות כבר קמו מימין ומשמאל‬ ‫שהיה ראוי‪/‬נחוץ‪/‬הכרחי‪/‬כדאי ונכון להמשיך‪/‬להפסיק את המבצע כבר‪-‬אתמול‪/‬עד‪-‬שבוע‪-‬הבא‪/‬עד‪-‬‬ ‫עולם‪/‬ימים‪-‬לאחר‪-‬התחלתו ]בעותקי "הגורן" שלכם הקיפו או מרקרו את קומבינציית המשפט בהתאם‬ ‫להשקפת עולמכם‪ .‬נ‪.‬ש‪ [.‬כותרת עיתון "הקיבוץ" בשבוע השני לאחר תחילת המבצע הייתה‪ :‬שרק‬

‫הגור‬

‫‪15‬‬


‫נדע לעצור בזמן‪ .‬כותרת מדור "השבוע" של "הארץ"‪ :‬מיצינו‪.‬‬ ‫נראה שבגווני השמאל הישראלי השפוי המבצע הסתיים‬ ‫במועדו‪ ,‬פחות או יותר‪.‬‬ ‫העימות הזה הינו חלק חדש הממשיך את מלחמות היהודים‬ ‫בארצם בעת החדשה‪ .‬זהו עוד קרב במלחמה של ישראל‬ ‫בעָרב‪ ,‬עוד דף בחשבון בין יצחק וישמעאל‪ .‬בעשוריים‬ ‫האחרונים חשבון זה התווסף למלחמה הפעמים גלויה ולפעמים‬ ‫סמויה הניטשת בין המזרח למערב כאילו היה חוט הנארג בתוך‬ ‫שטיח‪ .‬כבר להבדיל בין מלחמתנו בארצנו לבין מאבק העולם החופשי בעולם הדת הפונדמנטליסטית‪.‬‬ ‫מאבקנו קשור למאבק הבין‪-‬לאומי בין אלה המכירים בדמוקרטיה כערך מכונן של מדינה ולבין אלה‬ ‫המכוננים עריצות בעזרת הלכה דתית‪ .‬מה שמתרחש פה קשור בטבורו לפיצוצי הרכבות‪-‬התחתיות‬ ‫בבריטניה ובספרד ולמהומות האלימות ברחובות ערי צרפת‪ .‬לדעתי יש לחזור ולומר זאת לאותם‬ ‫אירופאים המקטרגים עלינו מעל כל במה אפשרית‪ :‬אם אנחנו ניפול אל מול המוג'אהידין‪ ,‬ההתקפות‬ ‫המאסיביות הבאות יהיו במרכז ובמערב אירופה‪ .‬זוהי בהחלט מלחמת תרבויות‪.‬‬ ‫המצור שהטלנו לסירוגין על עזה בחודשים האחרונים היה לא מוסרי ומנוגד לחוק הבין‪-‬לאומי‪ .‬חוק‬ ‫זה קובע שהתושבים הפלסטינים החיים ברצועת עזה )כמו אחיהם באיו"ש( הינם תחת אחריותה של‬ ‫מדינת ישראל באין להם מדינה משלהם‪ .‬אסור לנו להפקיע מהם זכויות אזרח‪ ,‬שירותים מוניציפאליים‬ ‫ולהרעיבם‪ .‬המצור על רצועת עזה – ממערב דרך מצור ימי‪ ,‬מצפון ומזרח דרך מצור יבשתי ומדרום‬ ‫בעזרת המצרים )ומהאוויר ג‪.‬ו‪ –(.‬היה אחד הגורמים להתלקחות המהירה של האש‪ ,‬אך לדעתי‪ ,‬אין‬ ‫לתלות בו את הסיבה היחידה לפרוץ הקרבות‪ .‬הלכת החמאס מצווה להרוג כל כופר – במקרה זה‬ ‫יהודי – באשר הוא‪ .‬המצור הוא אמנם לא נעים‪ ,‬לא נחמד ולא טרנדי )בלשון המעטה( אך הוא רק‬ ‫אמתלה לירי על אשקלון‪ .‬גראדים בערינו לא ישברו אותנו כמו שאוטובוסים מתפוצצים בירושלים לא‬ ‫הביאו לסיום הכיבוש אלא להרחבתו‪ .‬בעניין זה צריכים ללמוד בפלסטין את מה שאנחנו כאומה טרם‬ ‫למדנו‪ .‬כח לא פותר כח אלא רק מחריף אותו‪ ,‬ואין פתרון צבאי למלחמה בין הערבים ליהודים‬ ‫בארץ‪-‬ישראל‪.‬‬ ‫‬ ‫הייתי עצוב נורא בשלושת השבועות האחרונים‪ .‬העצב בא והלך לפרקים אך כל פעם חזר ביתר ׂשאת‪.‬‬ ‫אין להתבלבל‪ ,‬לא הייתי שבוז בגלל עוצר היציאות במפקדת גדוד ‪ .50‬כנראה שהידיעה שחברים‬ ‫נלחמים ברגעים אלו ושכל‪-‬כך הרבה דם נספג באדמה החולית של עזה הפילה עלי תוגה זו‪ .‬חוסר‬ ‫היכולת לסייע לאנשים רבים שנשאבו למערבולת המלחמה על לא עוול בכפם תסכלה אותי‪ .‬הנה עוד‬ ‫סיבוב של כל‪-‬כך הרבה סבל וכאב שאין לו שום סיבה‬ ‫מוצדקת )אך הרבה סיבות מטופשות(‪ ,‬ואני יושב‬ ‫על מה שמתרחש פה קשור בטבורו‬ ‫התחת והיד קצרה מלהושיע ואת פחדם איני יכול אפילו‬ ‫לפיצוצי הרכבות‪-‬התחתיות‬ ‫לדמיין‪.‬‬ ‫אתמול הייתי במסיבה באחד הקיבוצים בשרון‪.‬‬ ‫מסיבהלאזו בבריטניה ובספרד ולמהומות‬ ‫מסיבה כזאת מוצלחת וגם לא כזאת גרועה‪.‬‬ ‫עמדה למול המלחמה כאי של שפיות בתוך האי‪-‬הגיון האלימות ברחובות ערי צרפת‪.‬‬ ‫וכיתד של נורמאליות באדמת הימים הסוערים‪ .‬מסיבה לדעתי יש לחזור ולומר זאת‬ ‫זו‪ ,‬ללא כוונה תחילה‪ ,‬התיימרה להדחיק את המלחמה‬ ‫מתודעת משתתפיה ולכן הם נהרו אליה‪ .‬כאן גם היה לאותם אירופאים המקטרגים‬ ‫טמון יסוד כישלונה‪ .‬בשלב מסוים המסיבה נמאסה‪ .‬איך עלינו מעל כל במה אפשרית‪ :‬אם‬ ‫אפשר לשמוח כשחברים טובים נלחמים עכשיו? האם‬ ‫אפשר לשתות לשוכרה ולא לחשוב על הילדים אנחנו ניפול אל מול המוג'אהידין‪,‬‬ ‫המפוחדים? להתחיל עם בחורה למרות שבחדשות ההתקפות המאסיביות הבאות‬ ‫הערב ראית כל‪-‬כך הרבה גופות? המסיבה בערה‬ ‫ברצון יהיו במרכז ובמערב אירופה‪ .‬זוהי‬ ‫לתפוס קצת שיגרה ודעכה כי יש גבול לכמה שניתן‬ ‫להדחיק‪.‬‬ ‫בהחלט מלחמת תרבויות‪.‬‬ ‫כשהתנגן השיר‪" :‬בשמלה אדומה ושתי צמות‪ ,‬ילדה‬ ‫קטנה‪ ,‬יחידה ותמה עמדה ושאלה 'למה?'" לא יכולתי לרקוד‪ .‬השיר כמובן התנגן בגרסה החדשה‬ ‫יותר שנותנת ברוק אך מחדדת את המסר האנטי‪-‬מלחמתי שלו‪ .‬בימים כאלה קשה להישאר אדישים‬ ‫כלפיו ולהצליח לא להקשיב למילותיו עד שאפשר להמשיך ולרקוד‪ .‬בשיר ‪Killing in the name of‬‬ ‫כבר עמדתי ליד החלון והחזקתי את הראש ביד‪ .‬כשקורט קוביין צרח למיקרופון ‪Here we are now,‬‬ ‫‪ entertain us‬רציתי לבלוע עוד שעה מהחדשות המטמטמות ולבהות באיזו יונית לוי או טלי מורנו‬

‫‪16‬‬

‫הגור‬


‫מאכילה אותנו בעוד סיפור ריאליטי בחסות הזכיינית התורנית‪ .‬להתבדר ולזהם את נשמתי עם חברת‬ ‫החדשות ולהרגיש מטומטם כמו שהוא עדיין צורח שאנחנו בשירו‪.‬‬ ‫כאמור המסיבה הייתה באזור השרון‪ ,‬בדיעבד אני חושב על כך שאם היו שם אנשים שהיו חברים או‬ ‫לפחות הכירו את הבחור מקיבוץ מגל‪ ,‬שנהרג לפני קצת יותר משבוע‪ ,‬ושהצליחו לחגוג ולדפוק‪-‬את‪-‬‬ ‫הראש‪-‬כמו‪-‬שצריך אני מעניק להם את פרס המדחיקים האולטימטיביים‪.‬‬ ‫לכם קוראיי‪ ,‬אני ממליץ לקרוא את מה שכתבה נעמי'קה ציון חברת קיבוץ‬ ‫מגוון בשדרות – טור זה יקריס את סכר ההדחקה שנמצא בלבבותיכם‪.‬‬ ‫רשימתה עמוקה ונוגעת לכל לב‪.‬‬ ‫‬ ‫רובו של הציבור לא נשאר אדיש למלחמות‪ .‬למשברים יומיומיים של‬ ‫תעסוקה‪ ,‬אלימות‪ ,‬קיפוח וכו' – כן‪ ,‬למלחמה מעטים נשארים אדישים‪.‬‬ ‫כעומקה של המלחמה כך עומק תגובות הציבור‪ .‬הוא עצמו מתחלק‬ ‫לשלוש קטגוריות‪ .‬הראשונה היא התקשורת שמספר מועט של אנשים בה מדבר כל הזמן‪ .‬השנייה –‬ ‫הפוליטיקאים‪ .‬הם מיעוט שרוצה לדבר כל הזמן‪ .‬הקטגוריה השלישית מכילה את הרוב המוחלט‪ .‬אלה‬ ‫הם אזרחי ישראל הפשוטים שמדברים כל הזמן אך קולם נאלם בהמון ו‪/‬או מושתק ע"י התקשורת‬ ‫מטעם מורל האומה והמשרד לפטריוטיות סינטטית בימי מלחמה‪.‬‬ ‫החלוקה בין ימין ובין שמאל ברורה‪ .‬למרות שבימים ראשונים של מלחמה כולנו נלהבים מהדי‬ ‫ההפצצות ותמרות העשן וכתגובה טבעית אנו זזים קצת ימינה – הרי אחד הרגשות הראשוניים הוא‬ ‫נקמה‪ ,‬חייבים להיכנס עכשיו בבני זונות הערבים‪ ,‬שהפעם ילמדו לקח!!! כשמתייצבת התמונה חוזרים‬ ‫הניצבים למקומם‪ .‬הימין מלהים "להיכנס בחמאס" והשמאל מוחה וצועק "חמס!" פוליטיקאים חדי‬ ‫לשון מתגייסים למערך ההסברה הישראלי ומאידך גיסא הם מתכוננים לבחירות ומשלחים ממרות של‬ ‫הרג והרס‪ .‬בעִתות אלו הם מדברים לבטן של‬ ‫כשקורט קוביין צרח למיקרופון ‪"Here‬‬ ‫הימני המצוי ומנסים להמיר את רצון הנקמה‬ ‫ותאוות הדם הערבי לכיסאות מרופדי עור באיזו‬ ‫‪"we are now, entertain us‬‬ ‫לשכה בכנסת לאיזה מושחת שנכנס באיזה דיל‪.‬‬ ‫רציתי לבלוע עוד שעה מהחדשות‬ ‫התקשורת גם כן נוטה ימינה אך נשארת תקינה‬ ‫פוליטית‪ .‬משדרת ‪ 24/7‬של מסר אחיד עד מעצבן‬ ‫המטמטמות ולבהות באיזו יונית לוי‬ ‫שאותו נושאים על נס הכתבים הצבאיים ועיקרו –‬ ‫או טלי מורנו מאכילה אותנו בעוד‬ ‫זה הזמן של צה"ל לפעול‪ .‬איך פועל צבא? –הוא‬ ‫הורג והורס‪ .‬את אותו המסר מעבירים לציבור אלון‬ ‫סיפור ריאליטי בחסות הזכיינית‬ ‫בן‪-‬דוד ואיווט ליברמן‪ .‬אחד בחצי קריצה שובבה‬ ‫התורנית‪ .‬להתבדר ולזהם את נשמתי‬ ‫כאילו היה גולנצ'יק צעיר שרוצה טבילת אש וכמה‬ ‫איקסים על הנשק‪ ,‬לשני אין חוש הומור אלא רק‬ ‫עם חברת החדשות ולהרגיש מטומטם‬ ‫מבטא רוסי כבד )גם דבר מצחיק כשלעצמו( אך‬ ‫כמו שהוא עדיין צורח שאנחנו בשירו‪.‬‬ ‫מטרותיו ברורות לו ולקהל מאזיניו‪.‬‬ ‫כשיונית לוי הביעה אמפטיה חלקית לסבל הצד הפלסטיני של מלחמה זו קראו להדיחה על שלא‬ ‫מלאה את תפקידה )תפקיד המגישה הראשית בחדשות הכי נצפות בטלוויזיה( – הרמת מורל עם דרי‬ ‫המקלטים‪ .‬מקרה הרבה יותר גרוע הוא גדעון לוי שממלא את תפקיד אויב המדינה כבר הרבה שנים‪.‬‬ ‫הפעם הצליח להרגיז גם את א‪.‬ב‪ .‬יהושע‪ ,‬ולמען האמת‪ ,‬אפילו אותי‪.‬‬ ‫ובכלל מה הסיפור של עיתונאי השמאל? אני מבין את מחאתם‬ ‫נגד הרג של חפים מפשע ואת כעסם על מות ילדים שלא חטאו‪,‬‬ ‫אך האין לצה"ל זכות להגן על אזרחי מדינתנו? האין תוקף‬ ‫מוסרי לאומה להתייצב ולהשיב מלחמה כנגד הבאים לכלותה?‬ ‫אינני מתווכח על כך שהרג זה דבר רע מיסודו‪ .‬עם זאת אני‬ ‫חושב שמחאת רבים בשמאל לא רק שאינה עוזרת‪ ,‬אינה‬ ‫מותחת ביקורת חיובית ומושכת חיצי שנאה כנגדנו; היא‬ ‫בעיקרה מנסה לנקות את מצפונם של אותם כותבים‪ .‬אין‬ ‫לביקורת זו ולצעקות – המזכירות את זעקת היהודים במאה‬ ‫הי"ז במנוסתם מפני גדודי הקוזאקים – דבר לחדש למעט‬ ‫אמירה מזויפת ומצטדקת למול עם ועולם‪ :‬לא כל הישראלים‬ ‫אבל הוא ערבי אז אף אחד לא סופר אותו‪ .‬סייד קשוע‬ ‫הם מתלהמים‪ .‬חלקנו שוחרי שלום‪ .‬אלימות צבאנו ושאר‬ ‫אזרחנו זוהי מחלה החולפת אצלנו לפעמים אך אנא‪ ,‬אנשי‬ ‫העולם הנאור‪ ,‬קבלונו למועדונכם המתחסד אף הוא‪ .‬מתלהמים ומצטדקים ‪ -‬נמאסתם! הציגו לי‬ ‫בתקשורת רק איש אחד ריאלי‪ .‬רק אדם אחד קטן ופשוט עם חזון פשוט וריאלי‪ .‬ללא אגו ואף ללא‬

‫הגור‬

‫‪17‬‬


‫ראיה כלל אנושית חובקת‪ .‬למעט סייד קשוע אף אחד לא כתב שהוא‬ ‫רוצה שכל המלחמות פשוט תגמרנה ואולי נתחיל סוף‪-‬סוף לחיות פה‪.‬‬ ‫אבל קשוע הוא ערבי אז אף אחד לא סופר את דעותיו‪.‬‬ ‫והעם הפשוט היושב בציון‪ ,‬מה לו יש להגיד? אף אחד לא מראיין‬ ‫אותו‪ .‬מראיינים את האינטלקטואלים והרבנים את ראשי העיר ואת‬ ‫משפחות הפצועים )מעין סטאטוס מיוחד ששמורה לו חמלה מיוחדת(‪.‬‬ ‫הכתב היחיד שכן רִאיין היה חיים אתגר וגם אז התמקד בזקנים‬ ‫המרוקאים היושבים במכולת שדרותאית טיפוסית במין כתבה צינית‬ ‫שמראה את האנשים עם המבטא הישן אומרים את אותם דברים ישנים‪ ,‬ספק מתבדחים‪ ,‬ספק‬ ‫הופכים בדיחה בעצמם‪.‬‬ ‫‬ ‫אבוי לנו! מה יהיה מר גורלנו ביום שבו יִדֹומּו הרובים ותדלקנה המצלמות‪ .‬מראות ההרס והמוות יציפו‬ ‫את תקשורת העולם‪ .‬גופות מרובות יחולצו מבין ההריסות ויונחו לאורך הרחובות החרבים‪ .‬יותר מ‪-‬‬ ‫‪ 1,200‬קברים חדשים ואלפים רבים של פצועים ימשכו עדשות רבות לרצועה‪ .‬יתומים חסרי גפיים‬ ‫יקראו למלחמת ג'יהאד בכובש היהודי‪ .‬הפגנות באנגליה‪ .‬ניפוץ חלונות בספרד‪ .‬התקפות על ישראלים‬ ‫בבלגיה‪ .‬צלבי קרס על מצבות יהודיות ברוסיה‪ .‬מקרים אלו יהיו במדינות הסובלניות יותר‪ .‬אבל האם‬ ‫זו אשמתנו שמשפחות אלו גרו מעל בונקרים? שבתי‪-‬ספר משמשים בסיסי פעולה? שאזרחים‬ ‫פשוטים מהווים מגן אנושי? אין זו אשמתנו – אשמת חמאס היא‪ .‬אך הפצצות – אוי לאותן פצצות‬ ‫נוראיות – היו שלנו‪ .‬חפים מפשע אלה נהרגו והאשמה הסיבתית היא של חמאס‪ ,‬הנסיבתית שלנו‪.‬‬ ‫אנחנו הרגנו אותם עם מטוסינו‪ ,‬ספינותינו ושלל שריון ורגלים‪ .‬לא התכוונו ולא רצינו אבל בשורה‬ ‫האחרונה יספרו לחובתנו מקרים רבים מדי של מוות מיותר‪ .‬האם החמאס ישלם את המחיר הפוליטי‬ ‫של סבל בני עמו? אני בספק‪ .‬האם אנחנו נקצור את פירות השנאה של התקפתנו הצודקת? אני‬ ‫בטוח‪.‬‬ ‫למתים לא משנה מי צודק ואיך בדיוק מתו‪ .‬לאלה שנשארו אחריהם ומחפשים נקמה על רצח‬ ‫יקיריהם‪ ,‬הכתובת לנקמה היא ישראל‪ .‬האם יכול להיות שאצבענו הייתה קלה מדי על ההדק? כנראה‬ ‫ומן הסתם שבחלק מהמקרים כן‪ .‬עדיין מלחמתנו צודקת אך לצופה המערבי בבי‪.‬בי‪.‬סי כל החשבון‬ ‫הזה לא משנה‪ .‬לצופה הערבי באל‪-‬ג'זירה ברור שתקפנו בעזה על מנת לזרוע שם שואה‪ .‬אבוי לנו‬ ‫שזה המחיר שאנו נאלצים לשלם על הזכות לחיות בארץ זו!‬ ‫‬ ‫"כולנו עורף אחד"‬ ‫זוהי אמרה ידועה בכל מלחמות ישראל‪ .‬מטרתה ללכד את השורות ולדחות את הבדלי המעמדות‬ ‫והאפליה הבין‪-‬עדתית לזמנים שאחרי התפוגגות ערפל‬ ‫הקרב‪ .‬מה היא בעצם אומרת והאם היא נכונה?‬ ‫כנראה שהידיעה שחברים נלחמים‬ ‫"כולנו" – מילה המכלילה את כל אזרחי מדינת ישראל‪.‬‬ ‫חוץ מהערבים‪ .‬כוונתי שמילה זו מכלילה את כל היהודים ברגעים אלו ושכל‪-‬כך הרבה דם‬ ‫ביחד‪ .‬אהה ‪ ...‬והשמאלנים‪ .‬כולנו ביחד עמישראל חזק נספג באדמה החולית של עזה‬ ‫ומאוחד מול החמאס‪ ,‬הערבים הישראלים )שכולם גיס‬ ‫גם הפילה עלי תוגה זו‪ .‬חוסר היכולת‬ ‫חמישי( והשמאלנים הצופנבונים מתל‪-‬אביב‪) .‬שהם‬ ‫ככה לא ממש יהודים האוכלי חזיר האלה(‪ .‬זהו מן "כולנו" לסייע לאנשים רבים שנשאבו‬ ‫עדרי המוני ומחייב כזה שיותר משמגדיר את השייכים לו‬ ‫תושבי למערבולת המלחמה על לא עוול‬ ‫מגדיר את אלה שאינם‪ .‬תהיה אתנו‪ ,‬עם הסבל של‬ ‫בכפם תסכלה אותי‪ .‬הנה עוד‬ ‫הדרום או שתהיה‪ ,‬השם ישמור‪ ,‬יפה נפש‪.‬‬ ‫המשפחה‬ ‫‪,‬‬ ‫פצוע‬ ‫השבוע ראיינו בערוץ ‪ 10‬אמא של חייל‬ ‫הייתה ימנית להחריד סיבוב של כל‪-‬כך הרבה סבל וכאב‬ ‫היא ממפוני רפיח‪-‬ים‪ ,‬הכתבה‬ ‫ומסקנתה הלא עמוקה – ההתנתקות הביאה למלחמה זו שאין לו שום סיבה מוצדקת )אך‬ ‫)עמדה שמתעלמת לחלוטין מתהליכים פנימיים בחברה הרבה סיבות מטופשות(‪ ,‬ואני יושב‬ ‫הפלסטינית ומשכיחה את מחיר הדמים ששילמנו על‬ ‫אחזקת התנחלויות אלו(‪ .‬אם זו‪ ,‬חלומה הוא שטילים על התחת והיד קצרה מלהושיע‬ ‫יעופו גם על תל‪-‬אביב כדי שהשמאלנים יפי‪-‬הנפש ואת פחדם איני יכול אפילו לדמיין‪.‬‬ ‫שיושבים בבתי‪-‬הקפה גם יסבלו כמו תושבי הדרום‪ .‬מרגע‬ ‫הׂשין של הׂשמאלנים זרם ממרקע הטלוויזיה ארס רב שדר לו‬ ‫שקווצה את שפתיה במטרה להגות את ִ‬ ‫הׂשין שכבר מזמן הפכה לקללה במחוזותינו‪.‬‬ ‫תקופה ארוכה בלב אישה זו‪ ,‬ומבוטא באותה מילת ִ‬

‫‪18‬‬

‫הגור‬


‫משפחה זו אפילו לא דתייה‪ .‬השנאה ששונאים אותנו על לא עוול בכפנו מפחידה אותי יותר מכל‬ ‫קטיושה מסריחה ומכל מחבל עם קלאצ'ניקוב‪.‬‬

‫"עורף"‪ .‬כביכול האוכלוסייה האזרחית שהצבא נשלח להגן עליה‬ ‫בחזית‪ .‬כרגע העורף הממשי כולל יותר ממיליון איש מגדרה ויבנה‬ ‫בצפון עד באר‪-‬שבע בדרום דרך שדרות‪ ,‬נתיבות וניר‪-‬עם לבלי להשמיט‬ ‫את הפינה של כרם‪-‬שלום‪ .‬בגיאוגרפיה הצרה שלנו‪ ,‬העורף לא רחוק‬ ‫מהחזית‪ ,‬בניגוד למשל לעורף האמריקאי‪ .‬אנחנו יכולים להתנחם‬ ‫שהעורף הפלסטיני קטן אף יותר‪ .‬ישראל היא מין יצור כזה שאחורי‬ ‫ראשה מעורבב עם חלקו הקדמי ועם אגרופיו הקמוצים‪ .‬אנו שולחים‬ ‫סנוקרות קדימה וראסיות אחורה בו זמנית‪ ,‬כל אזרח הוא גם לוחם )או‬ ‫לפחות חופר שוחות( בביתו‪ ,‬וכל לוחם הוא בן או שכן של מי שעכשיו יושב באיזשהו מקלט‪ .‬עם של‬ ‫יושבי מקלטים‪ .‬אזורים שלמים במדינתנו נכנסים ויוצאים ממרחבים מוגנים )מה זה אומר? שלא היה‬ ‫כסף למקלטים?( כאילו היו בלון מפוצץ לצנצנת דבש ריקה ביום‪-‬ההולדת של איזה חמור ספרותי‪.‬‬ ‫"אחד" ואין שני‪ .‬לא רק שאנחנו מאוחדים‪ ,‬אנחנו גם הראשונים והמקוריים! מספר אחת במקלטים!‬ ‫כולנו עורף אחד!! הצפוני אינו שונה מהדרומי וההתגייסות היא הדדית‪ .‬היום קטיושה אצלי ומחר‬ ‫גראד אצלך! לכן אנו ערבים זה לזה‪.‬‬ ‫)החלק האחרון נכתב בסרקסטיות חלקית ואני רוצה להתנצל עליה‪ .‬השתמשתי בסרקזם ע"מ לנסות‬ ‫ולהעביר לכם את הסתייגותי מאמירות מכלילות ודלות בתוכן כדוגמת המשפט הנ"ל‪ .‬אני מוצא הרבה‬ ‫דברים יפים בעזרה שלנו אחד לשני בעִתֹות מלחמה‪ .‬התגייסות זו מזוהמת לא פעם בצרכי שיווק‬ ‫ופרסום של חברות פרטיות שיגזרו קופון אחרי המלחמה ובפוליטיקאים שרק מתכוננים לבחירות‬ ‫הקרבות‪ .‬התגייסות זאת מטאטאת‬ ‫מתחת לשטיח בעיות שנחוץ להלבין גם‬ ‫בזמנים כאלה‪ .‬היסוד שבמשפט "כולנו‬ ‫עורף אחד" הוא ראוי ויפה ומכיל חומר‬ ‫לסרטים הוליוודיים‪ .‬על אף כל‬ ‫החסרונות והתרמיות שהוא כולל בו‪,‬‬ ‫יש בו אמת יפה שאנו צריכים למרק‪,‬‬ ‫לשפר ולהראות בגאווה‪(.‬‬ ‫‬ ‫לאן נלך עכשיו? רובנו נחזור לחיי‬ ‫דאגות‬ ‫ונטולים‬ ‫רגילים‬ ‫שגרה‬ ‫ביטחוניות‪ .‬כתבי הטלוויזיה הבכירים‬ ‫וודאי יצאו לחופשה ארוכה ומנהיגינו‬ ‫יתחילו במשחק הכיסאות המוסיקליים‪.‬‬ ‫מישהו יבנה מחדש את מה שנהרס‬ ‫והוא יהיה המנצח המדיני הגדול של‬ ‫המלחמה הזו‪ .‬מי שישקם את הבתים‬ ‫יקנה )תרתי משמע( את הרחוב‬ ‫עם של יושבי מקלטים‬ ‫הפלסטיני‪.‬‬ ‫בית לווינשטיין יזכה לביקורים של קצינות נפגעים מחטיבות החי"ר והשריון השונות‪ .‬זרי פרחים יחולקו‬ ‫ונשיקות ִּתנשקנה שם‪ .‬גם זה יחלוף ויתחלף בעלייה בסטטיסטיקות ארגון נכי צה"ל‪ 13 .‬מצבות‬ ‫חדשות תתנוצצנה תחת השמש המזרח‪-‬תיכונית בצד היחסית שפוי של המלחמה‪.‬‬ ‫כולם יתכוננו לסיבוב הבא‪ .‬יבריחו טילים ויאמנו טנקים בחולות‪ .‬יתחמשו ויתבצרו‪ .‬שני הצדדים יודעים‬ ‫שיהיה סיבוב נוסף לא כי הוא נחוץ אלא כי הם כבר מאמינים שיקרה‪ .‬המלחמה הבאה צפויה זה‬ ‫מכבר‪ .‬זה כבר לא בבחירתנו‪ .‬זוהי דרך חיינו‪ .‬האם יש סיכוי שזוהי המלחמה האחרונה? סיכוי נמוך‬ ‫שיתעשתו על עצמם עמי הארץ וישכילו שלא במלחמה ננצח‪ .‬ברחוב הישראלי פוחתים האנשים‬ ‫שעדיין מאמינים בהדברות בין מנהיגים ובין עמים ובשלום האמיתי‪ .‬המצב ברחוב הפלסטיני לא ידוע‬ ‫לי ואני רק מנחש שהוא הרבה פחות טוב‪ .‬התקווה לשלום לא כבתה בליבי‪ ,‬היא בוערת אך רק‬ ‫כשלהבת נרעדת ברוח‪.‬‬ ‫שיהיה שקט‪.‬‬

‫הגור‬

‫‪19‬‬


‫‪gracabi@gmail.com‬‬

‫והיד רושמת‪...‬‬

‫גלי רכבי‪,‬‬ ‫גרעין "באמת"‬

‫"‪...‬המלחמה גורפת את האישיות כולה‪ :‬את ההכרה ואת הרגש‪ ,‬את הרצון‬ ‫ואת האמונות‪ ,‬את זיקותיה לחברה ואת תחושת ייחודה ועל כן חינוך‬ ‫האישיות כאישיות ‪ -‬כלומר‪ ,‬חינוך המופנה לכל ממדי ההוויה של האדם ‪-‬‬ ‫עשוי למלא תפקיד בקידומו של האדם לקראת יכולת של הכרעה שמצבים‬ ‫פוליטיים טעוני מלחמה דורשים ממנו‪ .‬אין זה תהליך החדרה של אמונה‬ ‫מסוימת‪ ,‬אלא תמיכה בשחרור הפוטנציאל שבאדם‪"...‬‬ ‫צבי לם‪" ,‬מלחמה וחינוך"‪.‬‬ ‫הדבר הנורא מכול במלחמה אינו אובדן חיי האדם‪ ,‬אינו הפצועים ואינו הלומי הקרב‪ .‬הדבר האיום‬ ‫ביותר במלחמה הוא דיכוי שיפוטו ומטרותיו של היחיד והחברה וחיבורן למטרותיה של המלחמה‪.‬‬ ‫אחת ההגדרות לאדם חופשי הינה אדם המציב לעצמו את מטרותיו ובוחנם שוב ושוב בביקורתיות מול‬ ‫המציאות המשתנה תמיד‪.‬‬ ‫המלחמה מפתה וסוחפת לתוכה את כל כלנו‪ ,‬נמצאת מסביבנו ובתוכנו‪ ,‬מערבבת ומערבלת יצרים‬ ‫ומחשבות‪ ,‬קושרת את חיי כולנו עכשיו למהלכי המלחמה ולהמשכה המשוער‪ ,‬ובכך מקשה ביותר על‬ ‫יכולתנו להמשיך לחשוב ולפעול במציאות כאנשים חופשיים‪ .‬ישנם‬ ‫זמנים בהם מלחמה היא הכרח‪ ,‬בכך נקריב במידת מה ערכים‬ ‫כאלו ואחרים לטובת המידה הדחופה יותר של שקילת חיים ומוות‪,‬‬ ‫אך מהם הזמנים האלו? האם חייבים להגיע אליהם? ומהו תפקידו‬ ‫של החינוך במצב האיום הזה של שיעבוד המטרות?‬

‫החינוך לתפיסתנו נועד לתקן את החברה ואת‬ ‫האדם‪ ,‬לשחרר מכזבים לאמת‪ ,‬מתלות לעצמאות‪,‬‬ ‫מדיכוי לשחרור‪ .‬מקומו של החינוך כעניין של שנים‪,‬‬ ‫נתפס כמשונה אולי בבחינת תפקידו כלפי עימות נוכחי‪ .‬בניגוד לגופים אחרים בחברה שמשמעותם‬ ‫היא מיידית‪ ,‬את איכות השפעתו של החינוך נוכל לבחון רק דרך הבחירות שיעשו הדור שאותו נחנך‪,‬‬ ‫בכשרים שיפגינו ובשאלות שישאלו‪ ,‬ביכולתם להיות חופשיים‪ ,‬משוחררים יותר מאיתנו בשאילת‬ ‫השאלות ומחויבים יותר בתשובותיהם‪.‬‬

‫‪20‬‬

‫הגור‬


‫כשניצב אני מול )בעצם בתוך( המצב הנוכחי‪ ,‬הוא מעלה בי היא תחושה של תסכול‪ ,‬מרגיש אני בליבי‬ ‫כי המבצע הינו עוול‪ ,‬דרכי פעולתו סותרים את מהותי‪ ,‬מטרותיו עמומות מדי ומסביבי אני רואה‬ ‫חדוות‪-‬קרב‪ ,‬גזענות ופחד‪ .‬תסכולי נובע מתוך עמידתי מול המורכבות והדיכוי הסביל שבחוסר יכולתי‬ ‫לקבוע מטרות אמיתיות לאור הערכים שאותם אני מחזיק ודרך פעולה אשר נמתחת בין המחויב‬ ‫במציאות לראוי בעיני‪.‬‬ ‫אני מוצא את עצמי מתכופף תחת תפיסות ומטרות קיימות שאינן שלי‪ ,‬דרכים עקלקלות ובוציות שבהן‬ ‫אלך בהעדר יכולתי‪ ,‬לתחושתי גם יכולתנו‪ ,‬לתת כיוון ערכי‪ ,‬משוחרר ומציאותי‪.‬‬

‫מחבר אני בצורה ישירה בין יכולותיי ותפיסתי כיום‪ ,‬לבין‬ ‫התנסויות שעברתי‪ ,‬ושאלות שנשאלתי‪ .‬ישנם שני מהלכים‬ ‫חינוכיים אשר קשורים זה בזה בקשר עבות‪ -‬הניתוח‬ ‫והמעשה‪" -‬תפיסת מציאות וההתערבות הביקורתית במעשה"‪ ,‬כך ממקד פאולו פריירה בספרו‬ ‫"פדגוגיה של המדוכאים" בטובעו את מושג ה"תידוע"‪ ,‬מושג הכולל בתוכו שני מרכיבים‪ -‬הניתוח‬ ‫והפעולה‪.‬‬ ‫ניתוח‪ -‬היכולת לבחינת המציאות המורכבת‪ ,‬צמיחת ההכרה הרגשית והשכלית של המציאות‬ ‫והשאיפה לפעול בה‪ ,‬ניסיון להבינה ולעמוד על מרכיביה וחוקיה‬ ‫הגלויים והנסתרים‪ ,‬היכולת לראות את המציאות כ"בעיה" שעלינו אני מוצא את עצמי מתכופף‬ ‫לפתור‪ ,‬מהפכה תודעתית מאובייקט סביל אשר מופעל במציאות על‪ -‬תחת תפיסות ומטרות קיימות‬ ‫ידי כוחות שאינו מבין או חסרי שליטה מבחינתו‪ ,‬לסובייקט פעיל שאינן שלי‪ ,‬דרכים עקלקלות‬ ‫אשר פועל במציאות‪ ,‬אשר מסוגל להכריע בין אפשרויות וערכים‬ ‫ובוציות שבהן אלך בהעדר‬ ‫מתנגשים‪.‬‬ ‫פעולה‪ -‬ההבנה ללא המעשה הינה חסרת משמעות הן מבחינת יכולתי‪ ,‬לתחושתי גם יכולתנו‪,‬‬ ‫העולם והן מבחינתנו‪ .‬שינוי העולם האמיתי הינו חלק בלתי נפרד לתת כיוון ערכי‪ ,‬משוחרר‬ ‫מחינוך ששואף לשחרר את חניכיו בעולם האמיתי‪ .‬חיזוק התפיסה‬ ‫ויכולתה ומציאותי‪.‬‬ ‫של היותו חלק מהמציאות‪ ,‬חווית ניעותה של המציאות‬ ‫להשתנות לכאן ולכאן בהתאם למעשים שיעשה או לא יעשה‪ ,‬הינה פיתוח המסוגלות האמיתית לשינוי‬ ‫חברתי‪.‬‬ ‫שני מהלכים אלו משלימים זה את זה‪ ,‬וההתנסות שבשימוש בשניהם ככלי אחד מהווה תהליך חינוכי‬ ‫אשר משחרר את האדם מהדיכוי בו הוא נמצא‬ ‫אדם חופשי הינו אדם אשר יודע לנתח‪ ,‬לבחור ולפעול בתוך מציאות מורכבת של מקרים ואמונות‪,‬‬ ‫ערכים ותגובות‪ .‬חינוכו שלו מחייב בניית מסגרות אשר מפתחות את הכשרים האלה‪ -‬מסגרות‬ ‫פוליטיות קבועות אשר מהוות את חודו של החינוך הפוליטי העצמי והמאבק נגד כוחות הדיכוי‬ ‫החיצוניים‪ ,‬בניית היכולת לנתח‪ ,‬לבחור ולעצב את דרכה‬ ‫ההבנה ללא המעשה הינה חסרת של התנועה במסגרות דמוקרטיות אשר יכולות להוות‬ ‫משמעות הן מבחינת העולם והן גורם חינוכי מובחר בחינוך הפוליטי של חניכינו‪ .‬על מנת‬ ‫מבחינתנו‪ .‬שינוי העולם האמיתי הינו להיות "תנועה פוליטית"‪ ,‬התנועה מחויבת לבנות מסגרות‬ ‫שמאפשרות את ההתנסות הפוליטית בתוך התנועה‬ ‫חלק בלתי נפרד מחינוך ששואף‬ ‫ומחוצה לה‪ .‬אשר מובילות את היכולת לנתח‪ ,‬לבחור‬ ‫לשחרר את חניכיו בעולם האמיתי‪ .‬ולפעול בכל מציאות‪ ,‬בנייה חברתית פנימית שמעודדת את‬ ‫היחיד והקבוצה להיות משנים ולא משתנים במציאות‪.‬‬ ‫זוהי צריכה להית תשובתנו שלנו לשאלתה האיומה של המלחמה‪ .‬לא חיזוק האמירה הריקה של‬ ‫"תקווה לשלום" שיגיע‪ ,‬לא גיוס פטריוטי לטובת המלחמה או נגדה‪ ,‬אלא תידוע עצמנו וחניכינו יחדיו‬ ‫בעולם היום‪.‬‬ ‫ההשראה והציטוטים מתוך שני הספרים המעולים והמומלצים‪:‬‬ ‫צבי לם‪" ,‬חינוך ומלחמה"‪,‬‬ ‫פאולו פריירה‪" ,‬פדגוגיה של המדוכאים"‪.‬‬

‫הגור‬

‫‪21‬‬


‫‪orsha85@gmail.com‬‬

‫בתנועה מתמדת‬

‫אור שרון‬ ‫קבוצת "נתיב"‬

‫ביום רביעי האחרון )‪ (21.1‬התכנסנו חברים רבים למפגש העוסק בעתיד הכלכלי של תנועת הבוגרים‪.‬‬ ‫במפגש ראשוני זה קיימנו שיחה עם מוקי צור על פרספקטיבות עבר של כלכלת קבוצות )במגוון‬ ‫צורות(‪ ,‬גישות למהפכה בין מארקס ללנדאוור‪ ,‬מטאפורה חברתית פוליטית‪ ,‬נביטה וצמיחה בקבוצה‬ ‫ובתנועה‪ ,‬ועל הצורך להמשיך להתרחב ולאתגר את עצמנו‪ .‬אינני מעוניין לסכם את המפגש ותוכנו‪,‬‬ ‫ואת הפרוטוקולים ניתן למצוא אצל החברים‪ ,‬אך ארצה להתעסק בשאלת העבודה המנוכרת‬ ‫וההתייחסות לנביטה וצמיחה‪.‬‬ ‫במחוזותינו נהוגה לרוב להישאל השאלה "באיזה שלב אנחנו"?‪ .‬השאלה מתייחסת לפעמים לקבוצה‬ ‫ולעיתים לתנועה‪ ,‬והתשובות הן מורכבות מן הסתם‪ ,‬הרי איננו עוסקים במדע מדויק‪ .‬לשאלה זו‬ ‫מצטרפת באופן תדיר השאלה "ומה השלב הבא"? בצורה כזו או אחרת אנו עוסקים בשאלות אלו‬ ‫בחיינו באופן שגרתי‪ .‬אז באיזה שלב אנחנו‪ ,‬נביטה או צמיחה? ההתייחסות לשלב הנביטה הייתה‬ ‫מטאפורית‪ .‬דמיינו שיש זרעים‪ ,‬שרובם נובטים‪ ,‬ויש הרבה נבטים‪ ,‬כולם באותו גודל‪ ,‬עם צרכים זהים‬ ‫והתחלה ברורה‪ .‬לשלב הצמיחה חלק מהנבטים לא הגיעו‪" ,‬הם לא עמדו בזה"‪ .‬בשלב הצמיחה יש‬ ‫שוני גדול יותר בין צמח לצמח‪ ,‬ולכל אחד יש צרכים מעט שונים בכדי להמשיך ולהתפתח‪ .‬כך‬ ‫בהתייחס לחברים בקבוצה‪ ,‬ולקבוצות‬ ‫"‬ ‫בתנועה‪ .‬בשאלת ה"שלב" הנוכחי וה"שלב בחירתנו כתנועה‪ ,‬לקחת אחריות על‬ ‫הבא נתעסק בכל צוות ופורום‬ ‫שמתרכזים החברה הישראלית ועיצוב דמותה‬ ‫לשם כך‪ ,‬תשובתו של מוקי לפי הבנתי‪ ,‬היא‬ ‫שאנו בשלב הצמיחה ועלינו להמשיך מתבטא במעשה חינוכי יומיומי רחב‪,‬‬ ‫ולהתפתח‬ ‫מצומצמים‪ .,‬להרחיב את תחומינו בל נהייה שממשיך להתרחב ולהתעצם‪ .‬זוהי‬ ‫אני מסכים עם הטענה שאנו צריכים להמשיך לתפיסתנו נקודת ההשפעה המרכזית‬ ‫לאתגר‬ ‫רגרסיה‪.‬את עצמנו‪ ,‬אחרת נחווה את אותה שעלינו להוביל דרכה שינוי חברתי‪,‬‬ ‫שאלת הנביטה והצמיחה קשרה אותנו בשיחה אך בנוסף לכך עלינו להוות‬ ‫באופן ישיר לשאלת העבודה הלא מנוכרת‪" ,‬מטאפורה לחברה"‪ .‬עלינו לתת‬ ‫שהרי אם ממשיכים להתפתח עלינו להרחיב‬ ‫את תחומי העיסוק‪ ,‬הפרנסה‪ ,‬האחריות‪ ,‬המגע מענה לצד העבודה החינוכית‪ ,‬לכלל‬ ‫עם החברה וכן הלאה‪ .‬תחומים אלה צריכים המורכבויות בחיינו‪ ,‬כלכלית‪,‬‬ ‫להתרחב מתוך אותם צרכים שמתעצמים‬ ‫בתקופת ה"צמיחה" שלנו‪ .‬לדוגמא‪ ,‬כל אחד תרבותית‪ ,‬רב דורית וכן הלאה‬ ‫יוכל לאמוד את הצרכים שלו בתקופת הי"ג‬ ‫לעומת עכשיו‪ ,‬ואת עכשיו בהתאם לעוד חמש שנים וכן הלאה‪ .‬הצרכים משתנים והמענה צריך להיות‬ ‫בהתאם‪ .‬המחשבות משותפות לכולנו‪ ,‬לימודים‪ ,‬ילדים‪ ,‬בטחונות וכו‪ ...‬ניתן להתייחס לדוגמא זו גם‬ ‫בהקשר קבוצתי ותנועתי‪ .‬צרכי הקבוצה וצרכי תנועת הבוגרים משתנים ודורשים עיצוב‪ .‬נחזור לנקודת‬

‫‪22‬‬

‫הגור‬


‫תחומי החיים והמעשה‪ ,‬שצריכים להתרחב‪,‬‬ ‫וניגע בהם משתי זוויות‪ .‬האחת – המטאפורה‬ ‫לחברה‪ ,‬השנייה – העבודה הלא מנוכרת‪.‬‬ ‫נתחיל בראשונה‪ ,‬המטאפורה לחברה‪.‬‬ ‫בחירתנו כתנועה‪ ,‬לקחת אחריות על החברה‬ ‫הישראלית ועיצוב דמותה מתבטא במעשה חינוכי יומיומי רחב‪,‬‬ ‫שממשיך להתרחב ולהתעצם‪ .‬זוהי לתפיסתנו נקודת ההשפעה‬ ‫המרכזית שעלינו להוביל דרכה שינוי חברתי‪ ,‬אך בנוסף לכך עלינו‬ ‫להוות "מטאפורה לחברה"‪ .‬עלינו לתת מענה לצד העבודה החינוכית‪ ,‬לכלל המורכבויות בחיינו‪,‬‬ ‫כלכלית‪ ,‬תרבותית‪ ,‬רב דורית וכן הלאה‪ .‬כשם שהחלוציות הייתה מטאפורה לחברה הישראלית‪ ,‬כך‬ ‫מדינות סקנדינביה הן סוג מטאפורה של דבר‪-‬שבאפשר לשאר מדינות העולם ולמדינת ישראל‬ ‫)לצערנו החברה הישראלית איננה שואבת את ההשראה ממדינות סקנדינביה כמו ששאבנו‬ ‫מהחלוציות והתנועה הקיבוצית בשנות ההקמה(‪ .‬כך אנו כתנועה צריכים להיות מטאפורה של חיים‬ ‫ערכיים‪ ,‬אקטיביים‪ ,‬שאפתניים‪ ,‬כוללים ובריאים לשאר החברה‪ ,‬כל זה צריך להתבטא במכלול חיים‬ ‫מלא עם בסיסים כלכליים‪.‬‬ ‫הזווית השנייה להתרחבות‪ ,‬לצמיחה – העבודה הלא מנוכרת‪ .‬במפגש דובר על החינוך כעבודה‬ ‫שאינה יכולה להיות מנוכרת‪ ,‬דבר שאיננו בהכרח נכון מבחינתי‪ ,‬ועלתה השאלה כי אם ברצוננו לבסס‬ ‫בסיס כלכלי יציב לחיינו‪ ,‬עלינו לעבוד בתחומים שהם גם מעבר לחינוך‪ ,‬הכיצד נקיים עבודה מנוכרת‬ ‫מלבד בחינוך? ארצה להתיחס לנקודה זו דרך המשל של זבולון ויששכר‪.‬‬

‫"כשבא יששכר ליטול חלקו בגן‪-‬עדן בדקו בספרו ומצאו כתוב‪ :‬יששכר עסק בתורה שני ימים‪.‬‬ ‫עמד יששכר תמה‪ ,‬אמר‪ :‬אפשר אני‪ ,‬שכל ימי לא משתי מאהלה של תורה‪ ,‬והטיתי שכמי‬ ‫לסבול עולה של תורה‪ ,‬לא יצאו לי אלא שני ימים בתורה? אמרו לו‪ :‬יששכר‪ ,‬בעולם שבאת‬ ‫משם חייך מניין היו? אמר להם‪ :‬אח היה וזבולון שמו‪ ,‬ועשה עמי שותפות‪ .‬הוא יושב לחוף‬ ‫ימים ויוצא לפרקמטיא בספינות ומשתכר ונותן לתוך פי ואני יושב ועוסק בתורה‪ .‬אמרו לו‪ :‬אם‬ ‫כן‪ ,‬תורתך של זבולון היא‪ ,‬שאלמלא זבולון שעוסק בפרקמטיא לא היית אתה עוסק בתורה‬ ‫וכבר אכלת עולמך בחייך‪ .‬נתאנח יששכר אנחה גדולה ונשמע קולו בגן‪-‬עדן‪ .‬אמר זבולון‪:‬‬ ‫דומה עלי קול זה של יששכר אחי‪ ,‬אלך ואראה‪ .‬מצאו ליששכר מצר‪ .‬אמר זבולון‪ :‬הלא כל‬ ‫הטובה שקיבלתי לא באה אלי אלא בשביל יששכר אחי שהיה עוסק בתורה‪ .‬נמצא שלא אני‬ ‫פרנסתי את יששכר‪ ,‬אלא שיששכר פרנס אותי‪ ,‬ועכשיו אלך ואטול את חלקו בגן‪-‬עדן? חס לו‬ ‫לזרעו של אבא‪ ,‬אלא ילך יששכר למקומי בגן‪-‬עדן‪ .‬אמרו לו‪ :‬יששכר‪ ,‬וכי כך אני בעיניך‪ ,‬אחי‪,‬‬ ‫שאטול חלקך בגן‪-‬עדן? אפשר שולחנך חסר ושולחני מלא? אמר לו זבולון‪ :‬לא חלקי‪ ,‬אלא‬ ‫חלקך הוא‪ ,‬שכל הטוב שמתוקן לי כאן לא בא לי אלא בזכות תורתך שלמדת‪ .‬זבולון לא חזר‬ ‫למקומו בגן‪-‬עדן מפני צערו של יששכר‪ ,‬ויששכר לא נכנס במקומו מחיבתו לזבולון‪ .‬אמר‬ ‫הקדוש ברוך‪-‬הוא‪ :‬יששכר וזבולון‪ ,‬אתם צמצמתם עצמכם זה מפני זה‪ ,‬אהבתכם שאני‬ ‫מרחיב מקומכם‪ .‬באותה שעה נתרחב מקומו של זבולון בגן‪-‬עדן ונתפנה מקום אף ליששכר‪".‬‬ ‫במשל זה ניתן להבחין כי יששכר לא יכול היה לקיים את הדבר המהותי‪ ,‬האלוהי ללא ערבות אחיו‬ ‫זבולון אשר היה ערב לו מתוך השותפות ביניהם‪ ,‬הלו מעיד על כך זבולון כי לולא יששכר היה עוסק‬ ‫בתורה כל אשר לו לא היה לו‪ .‬משל זה מתאר לנו מצב של ערבות ואחריות הדדית מתוך תפיסה‬ ‫משותפת שללא קמח אין תורה‪ ,‬ולהיפך‪.‬‬ ‫בהקשר המשל לתנועתנו‪ ,‬עלינו "לקמח את תורתנו"‪ .‬המשמעות היא לקיים את המעשה הרחב שלנו‬ ‫תוך כדי ביסוס עצמנו‪ ,‬שגם הוא‪ ,‬בהתאם להתייחסות למטאפורה חברתית‪ ,‬חלק מהמעשה הרחב‬ ‫שלנו‪ .‬דהיינו‪ ,‬ליצור מקורות הכנסה שונים בהתאם לצמיחה שלנו‪ .‬כאן עולה שוב השאלה‪ ,‬הכיצד‬ ‫נקיים עבודה לא מנוכרת מלבד בחינוך? אולי נקודת המוצא החשובה היא שאין פטנט ברור או נוסחה‬ ‫קבועה‪ .‬תמיד נשאל את עצמנו אם אנו יוצרים ביומיום‪ ,‬מחוברים למעשה‪ ,‬חיים ונושמים אותו‪ ...‬אבל‬ ‫אולי אפשר ללמוד מהמשל שכאשר יש אחריות הדדית מתוך תפישה משותפת‪ ,‬כאשר אחד צריך את‬ ‫השני בכדי לקיים מעשה משותף ששניהם מאמינים בו יחד‪ ,‬יש כבר ניצוץ של חיבור לעבודה‬ ‫היומיומית‪ ,‬וכנראה שגם אחד לשני‪.‬‬ ‫ובהרבה הצלחה‪ ,‬למידה‪ ,‬עניין‪ ,‬חשיבה ואחריות לצוות הכלכלי‪.‬‬

‫הגור‬

‫‪23‬‬


‫‪avivgilboa@gmail.com‬‬

‫והיד רושמת‪...‬‬

‫אביב גלבוע‪,‬‬ ‫גרעין "נווה"‬

‫צצה גדל בחדרה והצטרף לקן השומר הצעיר‪ ,‬אחרי הצבא הגיע לקיבוץ‬ ‫ברעם‪ .‬למד סוציולוגיה ופסיכולוגיה באוניברסיטת בחיפה‪ .‬כיום חבר‬ ‫בקיבוץ‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 1996‬כתב צצה את ספרו "הקיבוץ מת יחי הקיבוץ"‪ .‬הספר מביט בעין סוציולוגית על שינויים‬ ‫המתחוללים בקיבוצים ובחברה כולה בעשרות השנים האחרונות‪ .‬כמו כן הוא מכיל חקר ולימוד‬ ‫מעמיקים במושגים חדשים ואף חשיבה חדשה ושונה על מצב החברה הקיבוצית‬ ‫)והאדם בתוכה( בתמורות הזמן החולפות‪ .‬בין הפרקים השונים בספר ניתן‬ ‫למצוא עולם גדול ומעמיק של ניתוחים ושאלות‪ ,‬חקר והגדרות אודות‬ ‫החברה הקיבוצית‪ ,‬ניסיון ההגשמה ודפוסי חשיבה חברתיים‪ .‬כמובן‬ ‫שביכולתי להביא רק מעט מן הספר בראיון זה אבל גם אילו יכולתי לא‬ ‫הייתי עושה כך‪ ,‬למעוניינים בלימוד משמעותי בנושא יבחרו בקריאה‬ ‫עצמית‪ .‬המלצה משמעותית שחוזרת על עצמה בספר ואני אוסיף אותה על דעת עצמי‪ :‬אין‬ ‫לראות בנאמר "מתכונים" )דרכים מוגדרות( לאושר האדם או לרוצים בכך‪ -‬לחלוץ‬ ‫המחפש חיי הגשמה ושיתוף‪ .‬רק דעה נאמרת כאן וממנה יבחר הקורא מה לקחת ומה‬ ‫להשאיר‪ .‬הראיון מצטרף לשיח תנועתי שאני אקרא לו ‪ -‬שיח בעל אופי אנרכיסטי‪ ,‬הפותח‬ ‫לנו דלתות ללימוד והדברות על התנועה אם נבחר או על כל נושא אחר‪.‬‬ ‫א‪ :‬האם אתה יכול לספר קצת על הספר?‬ ‫צ‪ :‬אמרת גישה אנרכיסטית‪ ,‬רוב הציבור לא מבין את המושג אנרכיה לפי איך שפעם‬ ‫תפסו אותו‪ ,‬מקבלים סימור שיער‪ ,‬אומרים‪" :‬בלגן‪ ,‬חוסר סדר ואיש הישר בעיניו‬ ‫יעשה‪ "...‬וכשאומרים כך זה מפחיד מאוד כי חושבים שמה שישר בעיני האדם זה‬ ‫דברים רעים‪ ,‬כאן מקור הפגיעה‪ .‬כי ראשוני האנרכיסטים‪ ,‬התכוונו שכל האנשים‬ ‫הטובים יעשו מה שישר בעיניהם‪ .‬האנרכיסטים המודרניים מכירים גם ברע‬

‫‪24‬‬

‫הגור‬


‫שיש באנשים והמעט שניתן לעשות הוא לחפש את האנשים שיתגברו‬ ‫על היצר הרע ורוצים לכונן בניהם חברה של אנשים טובים‪ .‬כמובן‬ ‫שאנרכיזם היום אי אפשר להשליט על מדינה שלמה שבנויה מאנשים‬ ‫שונים‪ ,‬ניתן רק בקבוצות קטנות שבוחרות את עצמן‪ .‬הקפיטליזם‪,‬‬ ‫הסוציאליזם‪ ,‬הקומוניזם התכוונו שיבואו אנשים שליטים וישליטו את‬ ‫המשטר על כולם‪.‬‬ ‫א‪ :‬דפוס החשיבה האנרכי חוזר על עצמו ומנחה לאורך כל הספר‪,‬‬ ‫האם אתה יכול לספר עליו?‬ ‫צ‪ :‬טוב אני לא המצאתי אותו‪ ..‬הרבה מעגלים בחברה )לאחרונה(‬ ‫מצביעים על כך שיש שינויים‪ ,‬תמורות‪ ,‬בצורת המחשבה בעולם המודרני‪,‬‬ ‫לכיוון צורת מחשבה אנרכית‪ .‬בתקופות קודמות‪ ,‬שחברה הייתה בנויה שיש שליט‬ ‫והמונים שמחפשים שליט‪ ,‬רוצים שליט )שומעים זאת גם היום בישראל‪ -‬צריך מנהיג!(‪ .‬כל צורת‬ ‫המחשבה אז הייתה שונה‪ .‬אז המציאו את האל האחד‪ ,‬היחיד‪ ,‬כי כמו שיש שליט‬ ‫אחד ויחיד אז צריך להיות גם אל אחד שאמנם לא ראינו אותו אבל אחרת אי‬ ‫אני כתבתי את הספר‬ ‫אפשר לשלוט‪ .‬ואז המציאו את מדע הסיבות‪ -‬דבר גורם לדבר‪ ,‬סיבה לתוצאה ויש‬ ‫כשלנגד עיני הייתה‬ ‫את סיבת הסיבות‪ ,‬מעל כולם )האל(‪ .‬אנשים התרחקו מההרגשה הסמכותית‪,‬‬ ‫צורת השיתוף שהכרתי‬ ‫ההיררכית הזאת‪ ,‬וזה קרה בעיקר כאשר המידע התחיל להיות נפוץ‪ .‬זו הרי‬ ‫וניסיתי להסביר בספר‬ ‫מהפכה שלכל אדם יכול להיות המידע כמו לשליט‪ .‬אז אנשים התחילו לחשוב‬ ‫עצמאית ולא רצו מנהיגים‪ ,‬מה שהיה אצלנו בן גוריון‪ ...‬המנהיגים היום לא חכמים‬ ‫שזו צורה שלא תחזיק‬ ‫פחות ממנו אבל התקופה השתנתה והם לא מנהיגים גדולים‪.‬‬ ‫בעתיד‪ ,‬לא מתאימה‬

‫לעתיד אלא לעבר‪ ,‬ואין‬ ‫צריך להתרגל לדפוס חשיבה‪ .‬מה זה אומר? בן אדם קם בבוקר ואומר‪" :‬פה אני‬ ‫לי טענות על העבר‪ ,‬זה‬ ‫צריך לחשוב" המוח שלו מתארגן כדי לחשוב ויש תבניות במוח )דפוסי חשיבה(‬ ‫שמראות לו איך חושבים‪ .‬קשה מאוד לחשוב על דפוס החשיבה כי ברגע שאתה‬ ‫התאים לרוח העבר‪.‬‬ ‫מתחיל לחשוב אתה מגייס את דפוסי החשיבה מבלי להרגיש‪ .‬קשה מאוד להגיד‬ ‫לבן אדם "תחשוב אחרת"‪ .‬דפוס חשיבה משתנה בהדרגה מהמון מסרים שהאדם קולט מהחברה ואז‬ ‫מתברר לו‪ ,‬או לסוציולוג שמסתכל עליו‪ ,‬שדפוס החשיבה הולך ומשתנה‪ .‬אפשר להגיד לבן אדם "יש‬ ‫דפוסי חשיבה אחרים" ולפרט מה הם ולחכות לפעולת השינוי שתבוא‪.‬‬ ‫א‪ :‬בספר‪ ,‬מתוך דפוס החשיבה האנרכי יוצא המושג "השיתוף הריבוני"‪ ,‬ספר קצת על זה‪..‬‬ ‫צ‪ :‬כשכתבתי את הספר )‪ (1996‬המצב בתנועה הקיבוצית היה שונה מעכשיו‪ ,‬עוד לא היה המפולת‬ ‫הרצינית של השיתופיות‪ .‬היו ניצנים של חששות‪...‬‬ ‫א‪ :‬אבל ההפרטה הייתה על הסף‪...‬‬ ‫צ‪ :‬לא מה שאתה רואה היום‪ ,‬אף אחד לא העלה בדעתו רמה כזו‪ .‬אז אני כתבתי את הספר כשלנגד‬ ‫עיני הייתה צורת השיתוף שהכרתי וניסיתי להסביר בספר שזו צורה שלא תחזיק בעתיד‪ ,‬לא מתאימה‬ ‫לעתיד אלא לעבר‪ ,‬ואין לי טענות על העבר‪ ,‬זה התאים לרוח העבר‪.‬‬ ‫היו תנועות החל מ‪ ,1920‬לפני זה היו‬ ‫קבוצות שיותר ראוי לקרוא להם אנרכיות‪.‬‬ ‫בזמן מלחה"ע ה‪ 1-‬היה הלם ושיתוק‬ ‫בארץ וב‪ 1918‬באו תנועות‪ ,‬התארגנויות‬ ‫בראשות של מנהיגים ואמרו "אנו עושים‬ ‫את השיתוף בארץ" וקראו לזה קיבוץ‪.‬‬ ‫אנשים אהבו מנהיגים‪ .‬קם מרכס‬ ‫ואמר‪":‬יש לי תורה!" אנשים ראו זאת‬ ‫כדבר טוב כי לא האמינו שיש להם כוח‪,‬‬ ‫אדם פרטי לא יודע אבל מנהיג יודע‪.‬‬ ‫תמיד אני נותן את הדוגמה‪ :‬קיבוץ ברעם‪,‬‬ ‫בשנים הראשונות‪ ,‬מאיר יערי היה מרצה‬ ‫בקיבוץ עין המפרץ‪ ,‬כל הגליל היה של‬ ‫השומר הצעיר‪ ,‬נסעו לשם לשמוע אותו‪.‬‬ ‫שני אנשים מהקיבוץ לא רוצו לבוא‪,‬‬ ‫המזכיר עצר את המשאית וירד לדבר‬ ‫איתם‪ ,‬אמר להם‪" :‬אתם לא רוצים לשמוע‬

‫הגור‬

‫"‪ .‬זה לא להצטרף לקיבוץ שאומרים לך את החוקים‬ ‫ואם אהבת התקבלת"‪ .‬שיחת קיבוץ בקיבוץ הישן‪.‬‬

‫‪25‬‬


‫מה אנחנו חושבים?" זה היה כ"כ מקובל‪ ,‬לדבר ככה‪ .‬ואז הקימו קיבוץ‬ ‫והזמינו אנשים להצטרף‪ ,‬התנועות שלחו אנשים‪ .‬זה שיתוף סמכותי‪,‬‬ ‫ההפך משיתוף ריבוני שבו אנשים לא באים לדבר קיים אלא מחפשים‬ ‫זה את זה ואומרים‪" :‬בוא נעשה שיתוף אני ואתה"‪ .‬זה לא להצטרף‬ ‫לקיבוץ שאומרים לך את החוקים ואם אהבת התקבלת! שיתוף‬ ‫ריבוני‪ ,‬המצב האידאלי‪ ,‬אומר שכולם קודם כל ריבוניים לעצמם‪.‬‬ ‫מחשבותיו ורצונותיו של היחיד נשקלים ע"י עצמו תוך דיון אם‬ ‫אחרים‪.‬‬ ‫הקבוצה הראשונה בימינו שהתקרבה למושג שיתוף ריבוני היה קיבוץ‬ ‫סמר )בערבה(‪ .‬עד היום אין דבר כזה החלטות קיבוץ‪ ,‬יש שיחות‪ .‬קוראים‬ ‫לזה שיחת קיבוץ אבל אין דמיון בזה לבין שיחת הקיבוץ בקיבוץ הממוסד‪ .‬לא‬ ‫מצביעים‪ .‬בשום אופן‪ .‬אלא אתה שומע‪ ,‬חושב ומחליט ויש בך אמון להתחשב באחר‪.‬‬ ‫א‪ :‬אתה יכול לספר מה הביא אותך לכתיבת הספר?‬ ‫צ‪ :‬סיימתי את לימודי בגיל ‪ 45‬וחזרתי לתנועה‪ .‬הקיבוץ הארצי החליט שעושים קבוצת חשיבה על‬ ‫הקיבוץ זה שתחשוב על דרכו ושינויו‪ ,‬קראו לזה "החבורה הרעיונית"‪ .‬למדנו‪ ,‬ודיברנו והעשרנו את‬ ‫עצמנו במשך כמה שנים‪ .‬לאט לאט ראיתי שמחשבותיי‬ ‫הולכות ומתרחקות משל חברי‪ ,‬והתחלתי לכתוב את‬ ‫הספר‪.‬‬ ‫מאז אני בקשר עם אלה שמגשימים במידה רבה מאוד‬ ‫את התחזיות הטובות שאני נתתי בספר‪ -‬אלו הקבוצות‬ ‫השיתופיות החדשות‪ ,‬החל מקיבוצים עירוניים וכלה‬ ‫בתנועות הבוגרים‪.‬‬ ‫א‪ :‬מה עם קבוצות שלא קשורות לתנועות? שפשוט‬ ‫צומחות מעצמן‪...‬‬ ‫צ‪ :‬לכולם אני ממליץ‪ -‬תדברו זה עם זה‪ .‬תשמעו מה‬ ‫חושבים אנשים בקבוצות אחרות ומה הניסיון שלהם‪,‬זה‬ ‫הפריה ע"י שיתוף ברעיונות‪.‬‬ ‫א‪ :‬שאלה על חינוך‪ :‬מה המקום שלו? איך אתה רואה‬ ‫אתה זה?‬ ‫צ‪ :‬מחנך זה קודם כל אדם שנפגש עם בני אדם‪ .‬רגילים‬ ‫לקרוא לו "מחנך" ולהם "חניכים"‪ ,‬אני מעדיף אדם עם‬ ‫אדם‪ ,‬איש עם רעהו‪ .‬אני נוטה להזדהות עם אדם שנפגש‬ ‫עם אדם‪ ,‬מספר לו את ערכיו‪ ,‬מה בעיניי טוב‪ ,‬ואיך אני‬ ‫הייתי רוצה לנהוג‪ ,‬איך אני הייתי רוצה שאנשים ינהגו‪...‬‬ ‫ואז האדם השומע יחליט באופן ריבוני איך להתייחס לדברים‪ .‬ההפך זה לבוא עם "תורה" כגון "מורה‬ ‫רוחני" המעביר לחניכיו את הידע‪ .‬מחנך זה אדם שמדבר בשם עצמו ולא בשם תורה‪.‬‬

‫האידיאל שלי‪ ,‬בתור אדם‬ ‫א‪ :‬מה לדעתך הקשיים שעומדים בפניי האדם שמחפש שיתוף?‬ ‫צ‪ :‬יש אנשים שמשתמשים במילה שיתוף אחרת ממה שאני משתמש‬ ‫יחיד‪ ,‬הוא תחושת הצורך‬ ‫בה‪...‬‬ ‫לחיות עם אחרים ולפעול‬ ‫אני בתור אידיאליסט פורש בפני האדם את תמונת האידיאל ולא יותר‪.‬‬ ‫למעני ולמענם ביחד‪ .‬אני‬ ‫אם היא בראשך‪ ,‬תראה מה אתה יכול לעשות כדי לקדם את חייך‬ ‫בשיתוף עם אחרים לכיוון האידיאל‪ .‬לא תגיע אליו אבל תתקרב‪.‬‬ ‫יכול לעשות זאת הכי טוב‬ ‫האידיאל שלי‪ ,‬בתור אדם יחיד‪ ,‬הוא תחושת הצורך לחיות עם אחרים‬ ‫כאשר באותו זמן הם‬ ‫ולפעול למעני ולמענם ביחד‪ .‬אני יכול לעשות זאת הכי טוב כאשר‬ ‫פועלים למעני ולמענם‪ ,‬לכן‬ ‫באותו זמן הם פועלים למעני ולמענם‪ ,‬לכן אני מחפש אנשים כאלו‪.‬‬ ‫אני מחפש אנשים כאלו‪.‬‬ ‫לא צריך שום תקנונים וחוקים‪ ,‬בין האנשים צריכה להיות הידברות‪.‬‬ ‫ההידברות כמעט שווה מתמטית לשיתוף‪ .‬בשביל זה לא צריך קופה‬ ‫משותפת‪ ,‬לא חובה‪ .‬תראה אני ואשתי אהבנו זה את זה לפני ‪ 52‬שנה עד היום‪ ,‬והחלטנו לחיות‬ ‫ביחד‪ .‬יש תקנות‪ :‬אתה זורק את האשפה‪ ,‬אני שוטף את הרצפה‪..‬‬ ‫‪26‬‬

‫הגור‬


‫אנשים החושבים בצורת החשיבה ההיררכית שואלים‪" :‬מה התקנות של השיתוף?" לא צריך לשאול‬ ‫שאלה כזו‪ ,‬העיקר זה מה הרגשות שלי ומה הרגשת המחויבות שלי כלפי טובתך‪ .‬אין תקנות בין אדם‬ ‫לחברו‪ -‬זה האידיאל‪ .‬ויש בעולם דברים כאלו‪ :‬בארה"ב‪ ,‬בעיר פלו אלטו קליפורניה‪ ,‬יש קהילה של‬ ‫‪ 100‬איש שפועלת מאוד דומה לקבוצות השיתופיות המחנכות שלנו‪ ,‬פועלת למען החברה ועושה‬ ‫שיתוף‪ .‬אני מתכתב שם עם מישהו שאומר‪ ."we are community of one to one contract" :‬הוא‬ ‫לא התכוון לחוזה כתוב‪ ,‬אלא להדברות ומחויבות של אחד לאחד‪ ,‬וקשר מסוג אחר בין אחד לאחד‪,‬‬ ‫אמנם כולם ביחד מאוד קשובים זה לזה מכוון שיש מטרות משותפות‪ ,‬אבל חוזה‬ ‫השותפות שלהם זה אחד לאחד‪ .‬זה יותר קרוב לתמונת האידיאל שאני הייתי‬ ‫רוצה‪ .‬כל אחד יכול לקבל את זה כתמונת אידיאל ואח"כ ילך למציאות‪ ,‬פה‬ ‫אני מתכוון לקשיים שאמרת‪ ,‬ויתמודד עם השאלה כיצד לעשות אותה‬ ‫דומה למה שהוא היה רוצה‪.‬‬ ‫א‪ :‬איך אתה רואה את המצב בחברה הקיבוצית?‬ ‫צ‪ :‬האנשים‪ ,‬שבמשך עשרות שנים היו בתפקידי מנהיגות בתנועה‬ ‫הקיבוצית‪ ,‬ממשיכים לחשוב בדרך מנהיגותית‪ ,‬כלומר לפרסם הרבה‬ ‫"איך לעשות את השיתוף" צורת שיתוף כזו או צורה כזו‪ ,‬והם לא‬ ‫מרגישים שהקרקע הולכת ונשמטת מתחת רגליהם‪ .‬כי זה לא משנה איך‬ ‫אתה עושה העיקר אם אתה רוצה ומה אתה רוצה‪.‬‬ ‫אני המצאתי מושג חדש‪ -‬הפרדת הקיבוץ מהשיתוף‪ .‬שזה דומה קצת‬ ‫להפרדת הדת מהמדינה‪ .‬אם המדינה שולטת בכל האזרחים שנמצאים בה‪ ,‬ויש בה‬ ‫דתיים ויש בה לא דתיים‪ ,‬אז היא לא יכולה להשליט את הדת בשום דרך על הלא דתיים‪ ,‬זה נוגד את‬ ‫המוסר‪ .‬אותו דבר בקיבוץ‪ ,‬אם יש אנשים שרוצים ולא‬ ‫רוצים שיתוף או לא‪-‬שיתוף ורמות שונות של שיתוף‪,‬‬ ‫מחנך זה קודם כל אדם שנפגש עם‬ ‫אי אפשר לקחת קיבוץ כזה ולעשות בו שיתוף‪ ,‬זה‬ ‫בני אדם‪ .‬רגילים לקרוא לו "מחנך"‬ ‫אסור מבחינה מוסרית‪ .‬מי שרוצה שיתוף שיחפש‬ ‫שיתוף‪.‬‬ ‫ולהם "חניכים"‪ ,‬אני מעדיף אדם עם‬

‫אדם‪ ,‬איש עם רעהו‪ .‬אני נוטה‬ ‫להזדהות עם אדם שנפגש עם‬ ‫אדם‪ ,‬מספר לו את ערכיו‪ ,‬מה‬ ‫בעיניי טוב‪ ,‬ואיך אני הייתי רוצה‬ ‫לנהוג‪ ,‬איך אני הייתי רוצה שאנשים‬ ‫ינהגו‪ ...‬ואז האדם השומע יחליט‬ ‫באופן ריבוני איך להתייחס לדברים‬

‫א‪ :‬מה זה קיבוץ?‬ ‫צ‪ :‬רוב הקיבוצים זה ישובים‪ ,‬אדם שחי בישוב‪ ,‬זה‬ ‫הבית שלו‪ ,‬יש לו זכות להרגיש את הבית‪ .‬אי אפשר‬ ‫לשלול ממנו את זה אם הוא לא רוצה להיות שיתופי‪,‬‬ ‫זה פגיעה בזכויות אדם‪ .‬שיתוף לא יכול להיות יישוב‪,‬‬ ‫לא יכול להיות קיבוץ‪ ,‬לא יכול להיות מדינה‪.‬‬ ‫תודות‪ :‬תודה לגלי רכבי והללי בלבן על התמיכה והדיבור‬ ‫ותודה גדולה לצצה שאירח ושיתף בדעותיו‪.‬‬

‫מישהי אמרה לי פעם בשיחה על היציאה לי"ג‪" :‬יש עוד הרבה דברים שאנחנו לא מכירים‪ ,‬ועוד הרבה‬ ‫דרכים להגשים את הערכים"‪ .‬בתחושה הראשונית‪ ,‬נרתעתי מן התשובה הזו וראיתי בה תשובה‬ ‫רלטיביסטית‪ .‬היום‪ ,‬כשאני חושב על זה‪ ,‬יש בזה משהו‪.‬‬ ‫אין צורך לפחד מדרכים אחרות ולא משינויים‪ .‬השאלה שצריכה להישאל היא‪ :‬מה הרצון שלי‪ .‬ולפיו‬ ‫לעצב דרך שמתאימה לי‪ ,‬ועונה על מטרותיי‪.‬‬ ‫ומי יודע‪ ,‬אולי אחרים יצטרפו אליי מרצונם החופשי‪.‬‬

‫תמיד רצית לראיי מישהו לגור?? מעכשיו זה‬ ‫אפשרי! יש לנו רשמקול של המערכת!!‬

‫‪habogrim@gmail.com‬‬ ‫הגור‬

‫‪27‬‬


‫‪yuval.ofek1@gmail.com‬‬

‫והיד רושמת‪...‬‬

‫יובל אופק‬ ‫גרעין "רוח"‬

‫מה בין טקסט חתום וטקסט עלום? מה החשיבות של קריאה בוחנת תוך‬ ‫הצבת הכתוב והכותב בהקשר הזמני‪ ,‬האידיאולוגי‪ ,‬החברתי?‬ ‫לפני כמה שבועות הפיץ הצוות הפוליטי )יישר כוח!( מסמך המכונה "שלושה מודלים של התפיסה‬ ‫התיאורטית של הפוליטיקה"‪ .‬המסמך‪ ,‬בלשון יחסית בהירה מנסה להניח הנחות ייסוד לגישה המכונה‬ ‫"אסכולת אורנים" )וגם תורת המחנות או ווגנריזם ואולי בהזדמנות נעסוק גם בה(‪ .‬לא אתייחס לתוכן‬ ‫המסמך‪ .‬חלקו אני מקבל ועם חלקו יש לי ויכוח מהותי‪ .‬עם זאת‪ ,‬הנושא שאני מעוניין להציף הוא‬ ‫שהמסמך לא היה חתום‪ .‬כלומר‪ ,‬לא ברור מי כותב המסמך‪ .‬ברור לכולנו שיש הבדל מהותי אם כתב‬ ‫אותו מישהו מחברי התנועה או תנועת הנוע"ל‪ ,‬מישהו מחברי אסכולת אורנים או שמדובר בטקסט‬ ‫מהמאה ה‪ .16-‬אבל למה זה בעצם משנה מי כתב?‬ ‫טקסטים של ניתוחים פוליטיים‪ ,‬ניירות עמדה‪ ,‬כתבות עיתונות כי ההקשר הוא חשוב‪ .‬תקופה‬ ‫ולהבדיל גם טקסטים המציגים או מבקרים גישות חינוכיות כולם היסטורית‪ ,‬אוירה פוליטית‪,‬‬ ‫מצויים בתוך הקשר‪ .‬בהיותם לא חתומים הם "מוצאים מהקשרם" מקומו האישי של הכותב‪ ,‬כולם‬ ‫והופכים למשהו אחר ‪ -‬על תקופתי‪ ,‬על "אנושי"‪.‬‬ ‫תקופה היסטורית‪ ,‬אוירה רלוונטיים בקריאת טקסט‪.‬‬ ‫מדוע זו בעיה? כי ההקשר הוא חשוב‪.‬‬ ‫פוליטית‪ ,‬מקומו האישי של הכותב‪ ,‬כולם רלוונטיים בקריאת טקסט‪ .‬בשביל להבין את מדינת היהודים‬ ‫של הרצל צריך לקרוא אותו על רקע האווירה בבודפשט של אמצע המאה ה‪) 19-‬בה גדל(‪ ,‬האווירה‬ ‫בווינה ופריז של סוף המאה ה‪ 19-‬ואת הרקע המשפחתי של הרצל‪ .‬ללא הרקע עליו נכתבים הדברים‬ ‫לא ניתן להבין את הכתוב בצורה הנכונה‪ .‬ניתן לקרוא את ספר בראשית כספר המתאר התרחשות‬ ‫אמת מיתית‪ ,‬ואכן כך קראו אותו דורות של יהודים ולא יהודים‪ .‬אבל‪ ,‬הבנה אמיתית של הספר תבוא‬ ‫רק מתוך הבנה של האווירה בין המאות ה‪ 10-‬ל‪ 5-‬לפנה"ס בהן כנראה נכתב‬ ‫אבל מעבר למימד של‬ ‫הספר והאווירה של המיתולוגיות הבבלית והפרסית מהן הושפעו הכותבים‪.‬‬ ‫הבנה טובה יותר של‬ ‫לא רק התקופה חשובה‪ ,‬חשובה גם זהותם האישית של הכותבים‪ .‬כל בר דעת‬ ‫יודע כי הדיווח החדשותי שמביאים הכתבים היהודים מהאירועים בעזה‪ ,‬שונה‬ ‫הטקסט‪ ,‬יש פה מידה‬ ‫בתכלית השוני מהדיווח שמציגים הכתבים הערבים‪ .‬למרות שברוב המוחלט‬ ‫לא חינוכית‪ -‬כמחנכים‬ ‫של המקרים‪ ,‬אלה ואלה דוברים אמת‪ .‬לכן כשאנחנו קוראים ידיעה בעיתון‪,‬‬ ‫אנו מחויבים להעניק‬ ‫ההבנה של אם הכותב הוא יהודי או ערבי היא קריטית להבנת המציאות‪.‬‬ ‫את מרבית הכלים‬ ‫לכותב‪ ,‬היעדר החתימה הוא גם יתרון‪ .‬דווקא חוסר ההקשר של הכתיבה הופך‬ ‫את הטקסט לאלמותי‪ ,‬על זמני‪ ,‬אמת אבסולוטית‪ .‬בנוסף‪ ,‬אין צורך לעמוד‬ ‫לחניכינו על מנת לקרוא‬ ‫מאחרי הטקסט‪ .‬להסביר את הכתוב‪ ,‬להתעמת עם ביקורת‪ .‬הטקסט "עומד‬ ‫ולבחון את הטקסטים‪.‬‬ ‫בפני עצמו"‪ ,‬נכון תמיד‪.‬‬ ‫אבל מעבר למימד של הבנה טובה יותר של הטקסט‪ ,‬יש פה מידה לא חינוכית‪ .‬איננו כותבים‬ ‫מקצועיים‪ ,‬לא פרשני טקסט מקצועיים ולא פוליטיקאים מקצועיים‪ .‬כמחנכים אנו מחויבים להעניק את‬ ‫מרבית הכלים לחניכינו על מנת לקרוא ולבחון את הטקסטים‪.‬‬ ‫הצעה מעשית‪ :‬הבה נדאג לטקסטים חתומים‪ .‬למעננו ולמען הדורות הבאים‪ .‬בל נשכח שכולנו‬ ‫נמצאים בהוויה מסוימת שמעצבת את התודעה שלנו‪ .‬בתוך הוויה זו יש להציב את הטקסטים שאנחנו‬ ‫כותבים‪ .‬והצעה לקוראים – אל תקראו טקסטים לא חתומים‪ .‬התעקשו עד שתגיעו למקור שכתב את‬ ‫הטקסט‪ .‬אחרת‪ ,‬אין לכם סיכוי להבין באמת את כוונת המשורר ולבחון את הפרספקטיבה בה הוא‬ ‫רואה את הדברים‪ .‬הדברים נכונים לנייר ניתוח פוליטי של ‪ 15‬עמודים כמו לפתיחה של חוברת באורך‬ ‫עמוד‪.‬‬ ‫חזק ואמץ!‬ ‫קפוא לבוי‬

‫‪28‬‬

‫הגור‬


‫גרעי הגליו‬

‫שם‪" :‬סוס"‪ ,‬חיה יפה אצילית וחזקה )תשובה לגורמים רשמיים(‪ .‬וזה גם ראשי תיבות של "סוף סוף‬ ‫‪ 11‬הנקודות בנגב!"‪.‬‬ ‫שכבה‪" :‬חזון"‪.‬‬ ‫מס' חברים‪12. :‬‬ ‫מקום מגורים‪ :‬צפית‪ ,‬בית ‪.7‬‬ ‫עיסוקים‪ :‬הליכות ארוכות על חוף הים‪ ,‬מדריכי ערב בצפית‪ ,‬מדריכי נעורים בוָרדון‪ ,‬ריכוז קן מבואות‬ ‫הנגב‪ ,‬ריכוז קיני באר שבע‪ ,‬מקקית מבוגרת בצפית‪ ,‬רפת כפר מנחם‪ ,‬בחישה בהנהגה‪ ,‬צוות דרור‪,‬‬ ‫קורס חובשים וגשר לקשר‪.‬‬ ‫קיצור תולדות הגרעין‪ :‬הגרעין התחיל כגרעין "חדש" חודשיים אחרי תחילת הי"ג‪ .‬התחילו בו ‪6‬‬ ‫חברים‪ .‬עם הזמן הצטרפו אנשים נוספים‪ .‬ב‪ 24.12.2004‬נולד גרעין סוס‪ ,‬תחת הדרכתו הזמנית‬ ‫מאוד של אורן ברקן )אבא פנתר(‪ .‬היינו הרבה זמן בלי הדרכה‪ ,‬ואז הגיעה יערה רייס מקבוצות‬ ‫הבחירה‪ .‬החלטנו לצאת יחד לקרקל‪ ,‬הצבא החליט שזה לא יקרה‪ .‬הבנים הלכו לגדוד ‪ ,50‬הבנות‬ ‫למדניות בסיס‪.‬‬ ‫יומיים לפני הגיוס החליפו לנו מדריכה ‪ -‬נועם גל‪-‬ים התחילה להדריך אותנו‪ .‬במהלך טירונות הבנות‪,‬‬ ‫הבנות עברו להיות משקיות הוראה‪ ,‬ועשו את שירותן במחווה אלון בקורסים שונים‪ .‬הבנים היו‬ ‫בפלוגת האינדיאנים לבזלת‪ .‬רוניס יצא לפיקוד ואבנר למפקדה‪ .‬יצאנו ‪ 10‬אנשים לפרק משימה‬ ‫)רחובות( פלוס רוניס המפקד‪ .‬בסוף פרק המשימה גרעין כותנה התפרק‪ ,‬ובמהלך הבט"ש שלושה‬ ‫חברים מכותנה הצטרפו אלינו‪.‬‬ ‫החלטנו לעבור לצפית‪ ,‬כדי לחיות ליד גרעין "באמת"‪ ,‬ולקחת אחריות על החוסר בגרעין שהיה שם‪,‬‬ ‫והמשימה נראתה לנו מאתגרת ומאפשרת חיים טובים‪.‬‬ ‫מה הייתם עושים בתנועת הבוגרים‪ :‬חברת הגברה‪ ,‬הנהגה לתנועת הבוגרים‪ ,‬הליכות ארוכות על‬ ‫שפת הים‪ ,‬והיכרות הרבה יותר מעמיקה עם שכבות מעלינו ומתחתינו ובשכבתנו‪.‬‬ ‫משחק פתיחה אהוב‪) :‬לא( קדאווה‪.‬‬ ‫תדמית‪ :‬שפיצים רצח וכמה מפלצות‪.‬‬ ‫מוטו‪ .1 :‬טעים גם קר‬ ‫‪ .2‬אפשר לאכול את זה חם‪ ,‬קר‪ .‬זו פחמימה מורכבת‪.‬‬ ‫הערות נוספות‪ :‬יש לנו ‪ 2‬כלבים מהממים‪ .‬יֹולי אלמוג ומגי סוס‪ .‬הם האושר של חיינו‪.‬‬ ‫מה הייתם קונים לגרעין אם לא הייתה הגבלת תקציב‪ :‬זכויות על סדרת הטלוויזיה "‪."HOUSE‬‬

‫יֹולי‬

‫הגור‬

‫מגי‬

‫‪29‬‬


‫כרמל ויינגרטן‬ ‫גרעין "נמרוד"‬

‫כל גרעין מתחלק לשני סוגי אנשים )לפחות מבחינה גסטרונומית(‪ :‬לבשלנים השכלתנים – אלו‬ ‫שמבשלים לפי מתכונים‪ ,‬ולבשלני נשמה – אלו שמבשלים לפי האינטואיציה‪ .‬אני נמנית על הסוג‬ ‫הראשון – אני מאמינה אדוקה בספרי מתכונים‪ .‬בעיני בישול ואפייה הם סוג של מיסתורין – מדהים‬ ‫אותי כל פעם מחדש איך אותו מאכל‪ ,‬על אף שנעשה בדיוק מאותם חומרים‪ ,‬יהיה לו טעם שונה אצל‬ ‫בשלנים שונים‪ .‬אין דרך מדעית להסביר זאת‪ ,‬מלבד שלאופן הבישול יש ולאופי הבשלן יש השפעה‬ ‫גדולה על התוצאה‪ .‬ובגלל אותה תכונה מתעתעת של מלאכת הבישול‪ ,‬כדי לבטח את עצמי מכשלונות‬ ‫אני מעדיפה להצמד למתכונים‪ .‬לעומת האסכולה שלי‪ ,‬עומד לו בגרעין נמרוד עמית‪ ,‬שכמעט תמיד‬ ‫יבחר לאלתר לפי מצב רוחו או לפי החומרים העומדים לרשותו בבית )שזו גם האסכולה החסכנית(‪.‬‬ ‫על אף שאני נמנית עם מתנגדיו הגדולים )רבות הפעמים שהוא מבשל אני שואלת אותו "לפי איזה‬ ‫מתכון זה?" והוא מושך כתפיו ועונה "אילתרתי ממה שיש בבית" ואני מגיבה בפרצוף של "לא נראה‬ ‫לי שזה שילוב כל כך מוצלח"( אין לי ספק‪ ,‬שעמית מביא המון גאווה לאסכולת בשלני הנשמה‪ .‬לא‬ ‫משנה באיזה מתכון השתמשתי‪ ,‬עוד לא הצלחתי להכין עדשים טעימות כמו שלו‪ .‬אחד אפס לטובת‬ ‫בשלני הנשמה‪ ...‬אבל‪ ,‬וזהו אבל גדול‪ ,‬כשזה מגיע לאפייה‪ ,‬עבודה לפי האינטואיציה שלך יכולה‬ ‫להביא למפחי נפש‪ .‬ואמר כבר חכם גדול "אפיה היא כימיה" – כלומר יש לפעול לפי כמויות מדויקות‪.‬‬ ‫אין מה לעשות‪ ,‬עוגה לא תתרומם אם לא תהיה בה את הכמות המדויקת של אבקת האפייה‪,‬‬ ‫והפשטידה לא "תתחבר" אם לא יהיו בה את מספר הביצים שכתוב במתכון‪ .‬עצוב? אולי‪ ,‬אבל ככה‬ ‫זה‪ .‬ובגלל זה צריך לעבוד עם מתכון‪ .‬אבל אל יפלו ראשיכם‪ .‬גם באפייה אפשר לאלתר‪ ,‬פשוט בצורה‬ ‫יותר מרוסנת‪ .‬ולשם הדגמה הבאתי הפעם מתכון של "פשטידה אוניברסלית"‪ .‬מהי פשטידה‬ ‫אוניברסלית? זהו השם שניתן אצלנו בגרעין לפשטידה בסיסית מהירה‪ ,‬שאפשר לשחק עם הירקות‬ ‫והתיבול שלה לפי מה שיש לכם במקרר באותו הרגע‪ .‬כך שגם אילתרתם ‪ ,‬גם חסכתם וגם אפיתם‬ ‫מנה משביעה לבני הגרעין הרעבים‪.‬‬

‫מספיק ל‪ 8-‬בני‪/‬בנות גרעין‬ ‫מצרכים‪:‬‬ ‫כרובית אחת ‪ 7 /‬בצלים‪ 7 /‬קישואים‪7 /‬‬ ‫בטטות )או שילוב של חלקם‪ ,‬או ירק אחר‬ ‫שנראה לכם(‬ ‫‪ 2‬קוטג' או כמות זהה של יוגורט או גבינה‬ ‫לבנה או שילוב של השלושה שיגיע‬ ‫לכמות של ‪ 1/2‬קילו סה"כ‪.‬‬ ‫‪ 4‬ביצים‬ ‫‪ 4‬כפות פרורי לחם או קמח או קורנפלור‬ ‫כף אבקת מרק בצל – למי שאין או‬ ‫שרוצה להמנע בשימוש באבקת מרק ניתן‬ ‫להמיר בתבלינים אחרים – ‪ 1/4‬כפית‬ ‫מוסקט‪ 1/4+‬זרעי כוסברה טחונים‪1/4+‬‬ ‫כפית בהרט‪.‬‬ ‫מלח ופלפל‬

‫‪30‬‬

‫הוראות הכנה‪:‬‬ ‫אם אתם משתמשים בכרובית או ברוקולי – חתכו אותם‬ ‫לפרחים גדולים ובשלו במים רותחים עם מלח למשך ‪ 5‬דק'‪.‬‬ ‫אם אתם משתמשים בבצלים‪ ,‬בקישואים או בבטטות קצצו‬ ‫אותם לחתיכות קטנות – ‪ 2‬ס"מ על ‪ 2‬ס"מ בערך )זהו גודל‬ ‫מקסימלי‪ .‬אפשר לחתוך גם יותר קטן( וטגנו אותם לפני‬ ‫האפייה בשמן עד שהם מתחילים להזהיב‪.‬‬ ‫לבטטות גם אפשר לעשות אפייה במיקרו‪.‬‬ ‫מהבחינה הזו קחו בחשבון שפשטידת הכרובית תהיה הכי‬ ‫מהירה‪ .‬לבצלים ולקישואים לוקח הרבה זמן להזהיב‪.‬‬ ‫ערבבו בקערה את הקוטג'‪ ,‬הביצים‪ ,‬פירורי הלחם ואבקת‬ ‫מרק הבצל‪.‬‬ ‫כשהירקות מוכנים ערבבו אותם עם תערובת הקוטג'‪.‬‬ ‫שמנו בשמן תבנית של ‪ 30‬ס"מ על ‪ 20‬ס"מ בערך ושפכו את‬ ‫התערובת‪.‬‬ ‫אופים ב‪ 180-‬מעלות בין חצי שעה לארבעים דקות‪.‬‬

‫הגור‬


‫כתיבה יוצרת‬

‫ימי בראשית‬

‫ע‪.‬א‬

‫והימים ימי בראשית‪,‬‬ ‫גם שני ושלישי הם ראשון כי זוהי ראשית הבריאה‬ ‫והיית אדם והיית חווה‪,‬‬ ‫לפני שאכלו מפרי עץ הדעת‪-‬‬ ‫כל ידיעה הייתה באיה‬ ‫והנחש עוד ארב בחגווי הסלע‪.‬‬ ‫הרוח בעלים מביאה אותה מן המזרח‬ ‫את חולות התום של ילדות‬ ‫ובעמקי נשמתך תינוק בן יומו‬ ‫לומד ללכת‪ ,‬לומד לשאול‪ ,‬לומד‪.‬‬

‫מלחמה‬

‫גיל וולפסון‬

‫ואז הגיעה המלחמה הארורה‬ ‫והפסקתי לאהוב אותך‪ ,‬והפסקתי‬ ‫לאהוב‬ ‫מכתבים על אהבה שנולדה‬ ‫הפכו עורם למכתבי חיבוק ללוחמים‬ ‫נרדם רגוע לשאון התותחים‬ ‫והמוזה שותקת‬ ‫ומתי אתקומם ואמחה?‬ ‫ומה נכון ומה ראוי?‬ ‫רואה בגוף ראשון שכול וכאב‬ ‫אך מה בין זה ללחימה?‬ ‫הרי הם ואהבה שניהם רגשות‬ ‫והמלחמה אמנם יצרית‪ ,‬אך רגשות אין‬ ‫ובתום הקרבות אחזור ואחבקך‬ ‫ואדע רגש ואדע ערגה‬ ‫ואדע מה נכון וטוב לנו‬

‫הגור‬

‫‪31‬‬


‫המדור שחושב את עצמו‬ ‫סאטירה‬

‫הטור הרב פעמי והלגמרי לא סופי!‬ ‫טור זה הוא לקט מתודות ומשחקים מתוך חוברת מתודות ישנה נושנה של מוסד שקמה‪.‬‬ ‫מוקדש לכל מדריך ומחנך‪ .‬השתמשו בו בתבונה‪.‬‬

‫והפעם‪-‬משחקי מדורה!‬ ‫מלך המדורה‪ :‬שימו לב‪ ,‬למשחק זה מספר ווריאציות‪.‬‬ ‫לגרסה הראשונה דרוש מספר זוגי של חניכים‪ .‬נעמדים מסביב למדורה‪ ,‬כשכל אחד צריך לגרום לכמה שיותר חברים‬ ‫להכנס למדורה‪ .‬האחרון שנשאר בחוץ מנצח‪.‬‬ ‫הגרסה השנייה היא יותר סולידית ולכן מתאימה גם לגילאים צעירים יותר‪ .‬עומדים במעגל וכל אחד מכניס את יד‬ ‫ימין )שמאליים יכולים להכניס את יד שמאל( למדורה שבמרכז‪ ,‬האחרון שמוציא אותה הוא הגבר והמנצח‪.‬‬ ‫מפה לפה‪ :‬דומה מאוד למשחק הגפרור הקלאסי‪ ,‬רק כשכאן מוציאים גחל מהמדורה כשהמטרה היא להעביר אותו‬ ‫מפה לפה‪ .‬בגילאים בוגרים אפשר להושיב את החניכים בן ליד בת ולהגביר את המתח המיני‪.‬‬ ‫תן קו‪ :‬זוכרים את המסמרים מהמשחק "מי הגבר" )מהמדור הקודם בגיליון מס' ‪ ?(4‬הפעם צריך לחמם אותם היטב‬ ‫)סימן למסמר מוכן‪ -‬אדום בקצה( ולהעמיד את החניכים במעגל‪ .‬מפשילים שרוולים וכל חניך מקבל מסמר ובאות‬ ‫מוסכם כל אחד מתחיל לחרוך על היד פס עם המסמר המלובן‪ .‬מי שמצליח לעשות את הפס הכי ארוך מנצח‪.‬‬ ‫אופציה לגברים בלבד‪ :‬ניתן לשחק את "תן קו" מהטלוויזיה כשבמקום עט משתמשים במסמר ובמקום נייר בבטן של‬ ‫החניך‪.‬‬ ‫קפיצה לוהטת‪ :‬יש להכין דלי עם בנזין‪ ,‬כל חניך יטבול את בגדיו בבנזין ולאחר מכן יעמד בתור מול המדורה‪ .‬כל‬ ‫אחד בתורו יקפוץ מעל האש‪ .‬מכאן יש שתי אופציות‪:‬‬ ‫נדלקת‪ -‬נפסלת‬ ‫לא נדלקת‪ -‬חזור לסוף התור לסיבוב שני‪.‬‬ ‫אחרון שנדלק מנצח )מיותר לציין שהוא הגבר(‪.‬‬

‫מתוך "חוברת מתודות שקמה"‬ ‫לסיכום‪ ,‬מקווים שתפיקו את המיטב מהמשחקים שליקטנו עבורכם‪,‬‬ ‫ותמיד זיכרו‪ -‬ערנות מונעת אסון‪.‬‬ ‫עד כאן להפעם! ובפעם הבאה‪ -‬משחקי כדור וכיתה!‬

הגורן 11  

הגליון האחד עשר של הגורן

Read more
Read more
Similar to
Popular now
Just for you