Page 1

‫אוקטובר ‪2008‬‬

‫גיליון מס' ‪8‬‬

‫עיתון תנועת הבוגרים של השומר הצעיר‬

‫הילד לאשה האמהית‬ ‫יהי הכל‬ ‫שייך לכל שיוכל‪ ,‬למען יגדל‪,‬‬ ‫העגלה לעגלון הטוב‬ ‫להיטיב עמו‬ ‫שיוכל להיטיב עמו‪ -‬למען ינהג בה היטב‪,‬‬ ‫והאדמה למשקים אותה מים‬ ‫למען תתן פריה בעתו‪.‬‬


‫מאמרכת‬

‫שלום לכולם‪,‬‬ ‫העולם ממשיך להשתנות מסביבנו‪ ,‬וגם העולם שלנו לא נח‪ .‬חג הסוכות עומד בפתח )או כבר עמד‪,‬‬ ‫תלוי במהירות ההפצה שלנו(‪ ,‬והוא מביא איתו מחשבות‪.‬‬ ‫בסוכות אנחנו נזכרים כעם ביציאת מצרים‪ ,‬בחיי נדודים‪ .‬אנחנו בונים מגורים ארעיים ופותחים אותם–‬ ‫לאבק‪ ,‬לרוח‪ ,‬לכוכבים ולאורחים‪ .‬אנחנו רחוקים מבית ומולדת‪ ,‬אך גם אוספים את כל מעשינו מהשנה‬ ‫החולפת‪.‬‬ ‫כרגיל‪ ,‬נפנה פנימה ונשאל‪ -‬מה איתנו?‬ ‫לפני מספר שנים החל תהליך ההתחדשות בתנועה‪ .‬מהפך‪ .‬ניתן לומר שיצאנו ממצרים שלנו‪ .‬אבל‬ ‫עכשיו‪ ,‬אנחנו כנראה בדרך‪ ,‬במדבר‪ .‬רחוקים מהמקום שעזבנו אך גם מבית הקבע שאנו חולמים עליו‪.‬‬ ‫קשה מאוד במצב כזה לחלום על עתיד‪ ,‬יותר קשה לפעול ביחס אליו‪.‬‬ ‫אין זמן מתאים מזה לבנות לעצמנו סוכה‪ .‬להקים בית זמני‪ ,‬ושותפויות של אמצע הדרך‪ .‬אמנם לא‬ ‫בשלה השעה‪ ,‬ולא הגענו למנוחה ולנחלה‪ ,‬אבל החיים קורים לנו כל הזמן‪ .‬עלינו לצבוע את דרכנו‬ ‫בצבעי המטרה‪ .‬אנחנו צריכים ויכולים לעצור וליצור‪ -‬יצירה של כאן ועכשיו‪ ,‬בלי פחד ותוך הזמנה‬ ‫פתוחה לכל )גם אם יכנסו אבק‪ ,‬רוח וכוכבים(‪.‬‬ ‫כשהחקלאים המעטים שעוד נותרו אוספים את שארית היבול‪ ,‬אנחנו מתפנים לשעה קלה לאסיף‬ ‫שלנו‪ .‬מה זרענו בשנה הזו? מה יש לקצור?‬ ‫הגליון הזה סוגר שנה ראשונה של "הגורן"‪ .‬התוספת שלנו למעגל היצירה‪ ,‬השותפות והשינוי‪ ,‬שהוא‬ ‫תנועת הבוגרים של השומר הצעיר‪ .‬אנחנו גאים להסתכל אחורה על העיתון שלנו‪ ,‬של כולנו‪ ,‬ובעיקר‬ ‫גאים להסתכל מסביב ולראות את הזרעים של השנה הבאה‪ .‬מי יודע מה הם יניבו‪.‬‬ ‫לסיום‪ ,‬נפנה לכל מי שקורא בהזמנה כנה ופתוחה לקחת חלק בגליון הבא ובאלו שיבואו‪.‬‬ ‫חזקו ואמצו‪,‬‬ ‫העורכים ‪ -‬הללי‪ ,‬שירן וגיל‪.‬‬ ‫בשער‪ :‬שיר‪ :‬יהי הכל‪ -‬ברטולד ברכט‪ ,‬גרסה עברית‪ -‬נתן זך‪.‬‬ ‫ציור‪" :‬הריקוד" מאת מאטיס‬

‫עורכים‪ :‬הללי בלבן )מפרש(‪ ,‬שירן גולדברג )חריף(‪ ,‬גיל וולפסון )חריף(‬ ‫מערכת‪ :‬שמרי נגבי )קוקוריקו(‪ ,‬עידו מהל )חריף(‪ ,‬שייקו ברנדוויין )חריף(‪ ,‬אדם ברשאי )ברנש(‪ ,‬גיל זמיר‬ ‫)באמת(‪ ,‬יריב נאור )קוקוריקו(‪ ,‬יעל ניסני )נווה(‬ ‫כותבים‪ :‬אביב גלבוע )נווה(‬ ‫אור דנמרק )קוקוריקו(‬ ‫אורי אופיר )מצר(‬ ‫אמיר יגל )מבול(‬

‫בר גיסין )אדמה(‬ ‫גלי רכבי )באמת(‬ ‫הללי בלבן )מפרש(‬ ‫יריב נאור )קוקוריקו(‬

‫עדי דרורי )חריף(‬ ‫עופר גבאי )קמה(‬ ‫רון ולדינגר )סוס(‬ ‫רוני כץ )נמרוד(‬

‫"בראש אום ג'וני עמדה גורן‪ .‬הגורן העידה על ההצלחה הגדולה של הקבוצה‪ .‬מכל‬ ‫מקום בעמק השומם‪ ,‬החנוק‪ ,‬אפשר היה לראות את הערמה הגאה‪ .‬היא היתה הסמל‬ ‫למה שיכול הפועל לעשות במו ידיו‪ .‬היא היתה סיכום לשעות ארוכות של עבודה‪ .‬אך‬ ‫היתה הגורן גם עדות למיעוט הישגיו של הפועל‪ ,‬לקוצר ידו ולקוצר יכולתו‪ ,‬שהרי היא‬ ‫ניצבה לבדה בעמק הרחב‪ ,‬עטור האבנים‪ ,‬חצוי בירדן המתפתל‪".‬‬ ‫)מתוך "הגורן‪ ,‬התלם הארוך‪ ,‬העץ הבודד"‪ ,‬מוקי צור(‬ ‫‪2‬‬

‫הגורן‬


‫והיד רושמת‪...‬‬

‫אור דנמרק‪ ,‬קבוצת "קוקוריקו"‬ ‫‪orfromdenemark@walla.com‬‬

‫ב‪ 1946‬מסתיימת מלחמת‬ ‫ומותירה‬ ‫השנייה‬ ‫העולם‬ ‫אחריה‪ ,‬בין השאר‪ ,‬מיליוני ילדים‬ ‫ברחבי אירופה ללא מזון‪ ,‬רכוש או מקום מגורים‪ .‬לתמונה‬ ‫העגומה הזאת מנסה האו"ם לתת מענה‪ ,‬ומקים ארגון‬ ‫שמטרתו היא רק הילדים האלה‪" .‬יוניסף" )‪(UNICEF‬‬ ‫ב‪ 1953‬מקבל "יוניסף" מעמד פרמננטי באו"ם‪ ,‬ומשתנה מטרתו למלחמה ב"‪ - "YAWS‬מחלת עור‬ ‫ועצמות מעוותת הפוגעת במיליוני ילדים במדינות עולם שלישי ברחביי העולם‪" .‬יוניסף" התחילה‬ ‫מאבק עיקש בהדברת המחלה ובמתן חיסונים ותרופות‪.‬‬ ‫‪ ,1954‬הקפיצה הגדולה של "יוניסף" לתודעה הציבורית‪ .‬דני קיי‪ ,‬שחקן קולנוע‪ ,‬שהכריז על עצמו‬ ‫כ"שגריר "יוניסף" בעולם" מעלה סרט על עבודת יוניסף בסין‪ .‬הסרט נצפה על ידי יותר מ‪ 100‬מיליון‬ ‫אנשים מסביב לעולם וזוכה לאהדה רבה‪.‬‬ ‫משם הדרך של "יוניסף" הייתה דיי פתוחה‪ .‬אם זה בהצהרת זכויות הילד ב‪ ,'59-‬או בזכיית פרס נובל‬ ‫ב‪ '65-‬על קירוב עמים מסביב לעולם‪ .‬היום "יוניסף" מיוצגת ב‪ 190‬מדינות מסביב לעולם‪ ,‬כשהמטרה‬ ‫שלה היא הילדים‪ ,‬עם מספר דגשים‪:‬‬

‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫‪‬‬

‫שיפור סיכויי ההישרדות של ילדים – כ‪ 9.7‬מליון‬ ‫ילדים מתחת לגיל ‪ 5‬מתים כל שנה מסיבות פתירות‪.‬‬ ‫חינוך לגיל יסודי – מתוך הבנה שרק דרך חינוך‬ ‫מהגיל הצעיר יוכל לצמוח שינוי ממשי בחייהם‪.‬‬ ‫איידס ‪ -‬היום המחלה השולטת ברחביי העולם‬ ‫השלישי‪ .‬ילדים שנולדים נגועים בגלל אחד ההורים‬ ‫או שנדבקים במחלה תוך כדיי‪" ,‬יוניסף" מקיימת‬ ‫הסברה איך להימנע מהמחלה ולחיות לצידה‪.‬‬ ‫הגנת ילדים – כ‪ 300‬מילון ילדים חשופים לאלימות‬ ‫מסביב לעולם‪ ,‬עם זה בזנות עבודת פרך או אפילו‬ ‫השפלה מצד החברה שהם חיים בה‪.‬‬ ‫חקיקה – החדרת ערכיי "יוניסף" לתוך המערכת‬ ‫המשפטית והחוקתית של המדינות בה הם עובדים‪.‬‬

‫הגורן‬

‫‪3‬‬


‫בישראל "יוניסף" לא תורמת‪ ,‬אלא יותר מגייסת דרך הוועד הישראלי‬ ‫למען "יוניסף"‪ ,‬שהוא עמותה רשומה ברשם העמותות‪ .‬תפקידו לתמוך‬ ‫בתקציב "יוניסף"‪ ,‬במכירת כרטיסי ברכה ומוצרים‪ ,‬וכן באיסוף כספים בדרכים‬ ‫אחרות‪ .‬כמו כן‪ ,‬תפקידו להפיץ מידע בקרב הציבור ובקרב תלמידי בתיה"ס על‬ ‫"יוניסף" ועל האוכלוסיות ב ‪ 157 -‬מדינות בעולם שבהן עובד "יוניסף"‪.‬‬ ‫"יוניסף" פעילה גם בעזה ובגדה המערבית בשטחים שהם מגדירים כשטחים‬ ‫פלסטינאים כבושים ומתוכננת להשקיע ‪ 20.5‬מיליון דולר עד סוף ‪ 2008‬בבריאות‪ ,‬פתרונות למים‬ ‫נקיים‪ ,‬חינוך והגנת ילדים‪ .‬הם מתמקדים בערים הגדולות‪ :‬חברון‪ ,‬שכם‪ ,‬יריחו‪ ,‬רמאללה‪ ,‬עזה וחאן‬ ‫יונס אך יש גם עבודה בכפרים מסביב‪.‬‬

‫"יוניסף" מצליחים למנוע מגפות‬ ‫באזורים בעולם ומקטינים את‬ ‫תמותת הילדים עד גיל ‪5‬‬ ‫משמעותית‪ .‬המדינות לא יכולות‬ ‫לסרב‪ ,‬שזה מצב אדיר‪ .‬מדינה‬ ‫קטנה לא יכולה להרשות לעצמה‬ ‫כלכלית לסרב ל"יוניסף" כי הם‬ ‫חלק מהאו"ם ואם לא תהיה להם‬ ‫הכרה מהאו"ם אז שישו ושימחו‪.‬‬

‫בשבילי "יוניסף" מייצגת את שיא הקונצנזוס‪ .‬עבודה ממש‬ ‫מהאמצע של החברה דרך הושטת יד לעולם הגדול‪ ,‬תפיסה‬ ‫פטרונית ואולי מתנשאת על העולם השלישי‪ .‬אני לא יכול‬ ‫שלא להיקרע בין שתי התחושות שליוו אותי דרך אסיפת‬ ‫החומר הזה‪.‬‬ ‫מצד אחד ‪ -‬אין מה להגיד‪ ,‬הם פשוט מתקנים את העולם‪ .‬יש‬ ‫מישהו רעב‪ ,‬הם מביאים אוכל‪ .‬יש ילדים סובלים‪ ,‬הם מנסים‬ ‫להציל אותם‪ .‬יש בעיה‪ ,‬יש פיתרון‪ .‬וזה עובד‪" .‬יוניסף"‬ ‫מצליחים למנוע מגפות באזורים בעולם ומקטינים את תמותת‬ ‫הילדים עד גיל ‪ 5‬משמעותית‪ .‬המדינות לא יכולות לסרב‪,‬‬ ‫שזה מצב אדיר‪ .‬מדינה קטנה לא יכולה להרשות לעצמה‬ ‫כלכלית לסרב ל"יוניסף" כי הם חלק מהאו"ם ואם לא תהיה‬ ‫להם הכרה מהאו"ם אז שישו ושימחו‪.‬‬

‫התחושה השנייה שלי היא ‪,‬שאין מה לעשות‪ .‬אפשר להיות מגעילים ולהגיד "הם לא מייצבים את‬ ‫הבניין הם רק צובעים מחדש ותוקעים כמה עציצי נוי חדשים"‪ .‬מי לא מכיר את הלוחות ברזל עם‬ ‫הכיתוב "נתרם על ידי "יוניסף" קנדה" או משהו בסגנון ? נכון‪ ,‬הם באמת עושים עבודה משפטית‬ ‫במדינות השונות לרווחת הילדים ומנסים לקבוע חוקים לרווחת הילדים גם במדינות שזה לא בדיוק‬ ‫האג'נדה שלהם שם‪ .‬הם עובדים עם צוותים מקומיים שיפעילו מרכזים שלהם ומספקים עבודות‬ ‫לאוכלוסיה המקומית‪ .‬אבל בזאת הם מהווים צינור כספי‪ ,‬שמנסה לאזן דרך כלים שלובים את הכסף‬ ‫שנגזל מהמדינות האלה על ידי תאגידים ביין לאומיים שלא מרוסנים על ידי האו"ם או המדינות מהם‬ ‫התאגידים פועלים‪" .‬יוניסף" מנציחה את התלות של המדינות המתפתחות והלא יציבות ברחמיו של‬ ‫האו"ם‪ .‬וצריך להבין שהדלת כניסה לאום היא דלת מסתובבת‪ .‬אם מדינה רוצה את ההטבות של‬ ‫"יוניסף" היא לא יכולה להגיד "אוקי‪ ,‬סבבה‪ ,‬תעזרו לי בזה וזהו"‪ .‬האו"ם מתחיל לנסות לצרף את‬ ‫המדינה הזאת אליו ועושה "פרצופים" על כל מיני מעשים שהיא עושה‪ ,‬ודעת קהל עולמית מתחילה‬ ‫להיות שיקול במשוואה‪ .‬אני לא מנסה להטיף נגד האו"ם כי אני מסכים עם הרבה דברים שהארגון‬ ‫עושה‪ ,‬אבל חשוב להיות מפוקחים ולהבין שזה לא בא ללא אינטרסים‪ .‬אם נשווה את זה לרגע ל"גרין‪-‬‬ ‫פיס" מהכתבה הקודמת‪ ,‬אז ל"יוניסף" יש אבא ואמא ברורים‪ ,‬שיש להם עמדות לגביי תהליכים‬ ‫פוליטיים תוך מדיניים במדינות ש"יוניסף" עובדת בהם‪.‬‬ ‫במאזן הכללי אני שמח‬ ‫שיש את "יוניסף"‪ .‬הם‬ ‫באמת מניחים פלסטר‬ ‫איפה שכואב ומאכילים‬ ‫המון ילדים‪ .‬אני לא חושב‬ ‫שהם לא מחלקים חכות‪,‬‬ ‫אבל לרוב הם מטפלים‬ ‫בבעיה הויזואלית ולא‬ ‫בשורש הסבוך המוסתר‬ ‫מהעין‪ .‬מה לעשות‪ ,‬זה‬ ‫מצטלם פשוט הרבה‬ ‫יותר טוב‪.‬‬

‫‪4‬‬

‫הגורן‬


‫תוך כדי תנועה‬

‫לרגל השנה החדשה ולאור ההתעסקות האחרונה בהווה ובעתיד של תנועת הבוגרים‪,‬‬ ‫פנינו לחברי מחלקת בוגרים‪ -‬גיל מושקוביץ )גרעין נמרוד( וחגי מיורק )קבוצת יפו( ‪-‬‬ ‫ושאלנו מספר שאלות‪ .‬עד מועד סגירת הגליון לא קיבלנו את תגובתו של חגי‪ ,‬מפאת‬ ‫התארגנות לשנה החדשה )במידה והיא תגיע נפרסם אותה בגליון הבא(‪ .‬תגובתו של גיל‬ ‫מתפרסמת כאן במלואה‪.‬‬ ‫במה עוסקת מחלקת בוגרים כיום‪ ,‬ובמה היא צריכה לעסוק?‬ ‫גיל‪ :‬מחלקת בוגרים מורכבת היום משני חברים בלבד‪ :‬אנוכי וחגי מיורק‪ .‬נכנסתי למחלקה רק לפני‬ ‫מעט יותר מחודש כחלק ממערך שינויים כללי‪ ,‬ארגוני ופרסונאלי )יציאה של אורן ברקן מהמחלקה‬ ‫ומעבר שלו לריכוז מחלקת נח"ל שהופרדה ממחלקת‬ ‫לדעתי התהליך המרכזי אשר בוגרים(‪ .‬במציאות התנועתית המטלטלת והרוחשת לא קל‬ ‫צריך להתרחש בתנועה הוא לתפקד כמחלקה‪ .‬מאז כניסתי לתפקיד עסקתי בעיקר‬ ‫בשיחות רבות עם חברים בוגרים ועם גרעינים בניסיון‬ ‫תהליך של אוורור ארוך ללמוד ולהכיר את "השטח"‪ ,‬את התפיסות השונות‪ ,‬את‬ ‫באמצעות שיח פתוח בבמות נקודות המבט וההוויות השונות וגם את ציפיות האנשים‬ ‫ממני‪ .‬השיחות כולן היו מרתקות ואני ממליץ בחום לעוד‬ ‫שונות ומגוונות בין כמה שיותר חברים לערוך שיחות מגוונות שכאלה גם באופן לא‬ ‫חברים‪ ,‬בתקווה שמתוך מפגש פורמאלי‪ .‬מלבד זאת אני בעיקר לומד את המרחב ומכיר‬ ‫גורמים שונים בעזרתו ובהנחייתו של אייל רייז‪.‬‬ ‫עם עמדות וחוויות שונות באשר לשאלה במה המחלקה צריכה לעסוק‪ ,‬אומר כי‬ ‫תיווצר מציאות חברתית לדעתי על המחלקה להוות החוליה הזמנית לעידוד הקמתה‬ ‫של תנועת החיים‪ ,‬לסייע ביצירת המסגרות ובמות השיח‬ ‫חדשה שתכיל את השונויות והמפגש בין הבוגרים על מנת שנוכל יחד לכונן את‬ ‫הקיימות ותרגיע את הסערה‪ .‬התנועה‪.‬‬ ‫מהם התהליכים החשובים שצריכים לדעתך לקרות בתנועת הבוגרים?‬ ‫גיל‪ :‬החברים הבוגרים חווים ונחשפים בימים אלו למשבר עמוק‪ ,‬הקשה ביותר הזכור לי‪ .‬לדעתי‬ ‫התהליך המרכזי אשר צריך להתרחש בתנועה הוא תהליך של אוורור ארוך באמצעות שיח פתוח‬ ‫בבמות שונות ומגוונות בין כמה שיותר חברים‪ ,‬בתקווה שמתוך מפגש עם עמדות וחוויות שונות‬ ‫תיווצר מציאות חברתית חדשה שתכיל את השונויות הקיימות ותרגיע את הסערה‪ .‬התהליך הזה‬ ‫מתאפשר ויתאפשר ככל שהעמדות השונות יוצפו בכל מגוון המדיות ובלבד שיישמרו גבולות מוסריים‬ ‫ואתיים לדיון‪ .‬אני מעלה בדעתי עוד תהליכים רבים שצריכים לקרות אך עם יד על הלב‪ ,‬הכל מתגמד‬ ‫לעומת הצורך בתהליך שציינתי‪.‬‬

‫הגורן‬

‫‪5‬‬


‫באילו שאלות חשוב שתנועת הבוגרים תעסוק?‬ ‫גיל‪ :‬יש שאלות רבות‪ .‬העיקריות להבנתי הן אילו שינויים באופני ובתפיסות ההדרכה נדרשים‬ ‫במציאות חברתית שבה בוגרים ומדריכיהם שותפים במעגל אחד רחב ושוויוני? מהם האופקים‬ ‫הכלכליים והמשימתיים של תנועת הבוגרים בהתייחס לכך שבעוד שנתיים‪ ,‬בתקווה‪ ,‬נמנה כ ‪250‬‬ ‫חברים משוחררים אשר מעל ‪ 200‬מתוכם לא יכולים ו‪/‬או רוצים להיות מועסקים במסגרת תנועת‬ ‫הנוער? איך נכון ליצור קהילות וקיבוצי קבוצות במציאות שבה תם עידן ההתיישבות כמשימה לאומית‬ ‫בתמיכה ממלכתית?‬ ‫באילו תחומים אתה רואה בוגרים עובדים‪ ,‬בעוד שנה מהיום?‬ ‫גיל‪ :‬ההסתכלות לטווח של שנה אחת בלבד היא מאד מגבילה‪ ,‬אני מניח שרבים ימשיכו לעבוד‬ ‫בתנועת הנוער‪ ,‬במוסדות החינוכיים‪ ,‬בפרדס ובפרויקטים עירוניים חברתיים שונים‪ ,‬אך אם מביטים‬ ‫לטווח ארוך יותר אני מקווה שניתן‬ ‫לראות בוגרים משולבים בזירות מגוונות כדי להישאר אופטימי אני מתייחס לעניין‬ ‫יותר‪ ,‬מענפים כלכליים פנימיים ועד דרך הרלוונטיות הפוטנציאלית שלנו‪ .‬אני‬ ‫למעורבות במוסדות ציבור ממשלתיים‬ ‫מדמיין תנועה המורכבת מיחידות‬ ‫ובמקצועות כמו משפטים וכלכלה‪.‬‬

‫חברתיות רחבות‪ ,‬קהילות‪ ,‬קיבוצים אשר‬ ‫מקיפות את כל תחומי החיים ואת כל‬ ‫צרכיהם של החברים ולצד זה מקיימות‬ ‫אורח חיים משימתי אשר מעורב בחברה‬ ‫הישראלית בכל הרמות‪.‬‬

‫מהם יעדי ההגשמה הרלוונטיים‪ ,‬כיום‬ ‫ובעתיד הקרוב‪ ,‬לבוגרי התנועה?‬ ‫גיל‪ :‬בראש ובראשונה קיבוץ פלך וכן‬ ‫המוסדות החינוכיים הקיבוציים שעוד‬ ‫ניתן לאייש ולייסד בהם לצד העשייה‬ ‫החינוכית גם חיי קהילה‪ .‬יש כיום מספר‬ ‫רב של גרעינים אשר חיים בקומונות‬ ‫עירוניות‪ ,‬הבעיתיות שלהם היא המבנה המאוד זמני שבשל כך קשה לי להתייחס אליהן כיעד‬ ‫להגשמה‪ .‬ברור שאנו נדרשים למעורבות רבה בקהילה העירונית ולכן כאשר ייווסדו קיבוצים עירוניים‬ ‫מקומיים אין ספק שהם יהוו יעדי הגשמה ראויים ורלוונטיים בהחלט‪.‬‬

‫מהי הרלוונטיות של תנועת הבוגרים בחברה הישראלית?‬ ‫גיל‪ :‬במצבנו הנוכחי אני חושב שהרלוונטיות שלנו מעטה‪ .‬מספרנו קטן )כ‪ 140 -‬אזרחים(‪ ,‬כמעט שלא‬ ‫מצטרפים אלינו חברים מחוץ לתהליך קבוצות ההמשך‪ ,‬אנו די מסוגרים בתוך עצמנו ועוסקים בעיקר‬ ‫בתנועת הנוער שלנו )אשר כשלעצמה‪ ,‬כמובן‪ ,‬רלוונטית(‪ .‬כדי להישאר אופטימי אני מתייחס לעניין‬ ‫דרך הרלוונטיות הפוטנציאלית שלנו‪ .‬אני מדמיין תנועה המורכבת מיחידות חברתיות רחבות‪ ,‬קהילות‪,‬‬ ‫קיבוצים אשר מקיפות את כל תחומי החיים ואת כל צרכיהם של החברים ולצד זה מקיימות אורח חיים‬ ‫משימתי אשר מעורב בחברה הישראלית בכל הרמות‪ :‬בחינוך‪ ,‬בפוליטיקה המוניציפאלית והארצית‪,‬‬ ‫במערכת המשפט‪ ,‬בקהילות המקומיות שלהן‪ ,‬בארגונים סביבתיים וירוקים ועוד‪ .‬המהפכה שלנו‬ ‫צריכה להיות רחבת אופקים ומגוונת ואני מאמין שבמאמצים רבים ובסבלנות עוד נממש את‬ ‫הפוטנציאל הזה‪.‬‬ ‫תודה רבה ושנה טובה!‬ ‫אנו מאחלים למחלקת בוגרים ולכולנו‪ ,‬בתקופה לא פשוטה זו‪ ,‬שנה‬ ‫פוריה ומוצלחת‪ ,‬שנה של עיצוב משותף‪ ,‬שנה של התפתחות‬ ‫תנועת הבוגרים שלנו‪.‬‬ ‫חזקו ואמצו!‬

‫עוד בבניה‪ .‬תנועת הבוגרים‪.‬‬

‫‪6‬‬

‫הגורן‬


‫תוך כדי תנועה‬

‫עופר גבאי‪ ,‬גרעין "קמה"‬ ‫‪agarwaen@walla.com‬‬

‫"פלסטינאית בהיריון עוכבה חמישים דקות במחסום ובעקבות זאת‬ ‫הפילה‪ ,‬החייל פעל בניגוד לנהלים ולכן יקבל ‪ 14‬יום מחבוש"‪.‬‬

‫נשמע תקין? לי זה לא נשמע תקין‪ ,‬אני מאוד מקווה שגם לכל מי‬ ‫שקורה את העיתון הזה זה לא נראה תקין‪ .‬עכשיו אני אניח שזה‬ ‫לא נראה לכם תקין‪ ,‬אוקי? אז לצורך העניין‪ ,‬זה מפריע לכם‪,‬‬ ‫שמעתם על זה לפני שכתבתי את זה? נניח לרגע שכן‪ ,‬אם לא‪ ,‬זה‬ ‫עוד יותר גרוע‪ ,‬אבל נניח שכן‪ ,‬עשיתם עם זה משהו? אני לא‬ ‫עשיתי עם זה כלום‪ .‬על הסיפור בנעילין שמעתם? כדור גומי בעין‬ ‫של נער מפגין מטווח אפס? זה תקין?‬

‫אני עוצר שנייה‪ ,‬יש פה ביקורת‪ ,‬ביקורת קשה‪ ,‬גם עליי‪ ,‬אני לא‬ ‫עשיתי עם זה כלום‪ ,‬אני כותב את הכתבה הזאת למרות ואולי‬ ‫בגלל שבחרתי להתגייס‪ ,‬למרות ובגלל שאני עובר הכשרה‬ ‫להיות לוחם קרבי‪ ,‬למרות ובגלל שהשמועות אומרות שאני‬ ‫הולך לבלות חלק נכבד מהזמן שלי בצבא בעזה‪ .‬אני לא בטוח‬ ‫שאני יכול לעשות את כל זה בלי שאני יודע שהדברים הנכונים‬ ‫באמת נעשים במקום שממנו אני בא שהוא המקום שאליו אני‬ ‫אחזור‪ ,‬אם אני אתן את ידי לכיבוש העם הפלסטינאי בזמן שאני‬ ‫מגן על המפעל הציוני ולא תקום אל מול זה יד שתעמוד מנגד‬ ‫לכיבוש העם הפלסטינאי ובכך תגן על המפעל הציוני אני לא‬ ‫בטוח שהיד שלי תוכל להיות כל כך חזקה‪ .‬כמו שניתן לראות‬ ‫אני כותב ממקום מאוד רגשי‪ ,‬חשוב לי שהקול הזה יישמע‪.‬‬

‫כרזה של "השומר הצעיר" לקראת פסטיבל‬ ‫הנוער העולמי הרביעי‬

‫הגורן‬

‫‪7‬‬


‫אני רוצה להזכיר מושג נשכח‪ :‬אחוות עמים‪ .‬איפה אנחנו שמים דגש על הערך הזה בחיים שלנו‬ ‫היום? בתור חניך בשנים האחרונות לא שמתי לב לדגש כלשהו על הערך הזה‪ ,‬גם לא בתור י"ג וגם‬ ‫לא ממש בתור חייל בחודש וחצי שבו אני בנח"ל‪.‬‬ ‫אני מאמין שאנחנו חייבם להתעסק בציונות‪,‬‬ ‫חייבים להתעסק בסוציאליזם‪ ,‬אבל לא לשכוח‬ ‫שיש לנו עוד ערך יסוד‪ ,‬חשוב לא פחות שאנחנו‬ ‫לא עוסקים בו‪ ,‬לא בתנועת הנוער לפחות‬ ‫ומנקודת המבט שלי )שהיא לא רחבה מאוד‬ ‫בעניין הזה( גם לא בתנועת החיים‪.‬‬ ‫איך אנחנו עושים את זה? איך אנחנו מגיבים לתינוק שלא נולד? לנער בלי עין? לגדר שחוצה שדות‬ ‫בצורה כובשת כשזה לא באמת נחוץ מבחינה ביטחונית? אולי בהפגנות? זאת בהחלט אופציה‪ .‬אבל‬ ‫אנחנו מפחדים‪ ,‬אנחנו תנועה שלמרות שתופסת את עצמה בתור מורדת רצינית מנסה ללכוד את‬ ‫המרכז‪ ,‬את הקונצנזוס‪ .‬לזעוק למהפכה חברתית יכול להיות אופנתי‪ ,‬אנחנו מפחדים להיתפס כתנועת‬ ‫שוליים אם נזעק בקול כנגד הגדר‪ .‬אני מבין את זה‪ ,‬זה חשוב‪ ,‬זה נכון‪ ,‬זה קשה‪ .‬אני רואה את זה‬ ‫ועולה בי המחשבה שלפעמים מרוב ראייה קדימה‪ ,‬ראייה רחוק‪ ,‬מרוב רצון לחנך את הדור הבא‪,‬‬ ‫אנחנו שוכחים את ההווה‪ .‬אנחנו יודעים לדבר על זה שרואים רק את העתיד במסלול החיים הרגיל‪,‬‬ ‫אבל מה קורה אם אנחנו שוכ חים ערכים שלנו מתוך זה שאנחנו מסתכלים על העתיד‪ ,‬ורק עליו ?‬ ‫אני חושב שיש לזה פיתרון‪ ,‬פיתרון חלקי לפחות‪ ,‬הוא לא‬ ‫מטורף‪ ,‬לא מזהיר‪ ,‬אפילו צנוע‪ ,‬אבל חשוב‪ .‬אנחנו לא‬ ‫יכולים להרשות לעצמנו נכון להיום להיכנס לפוליטיקה‬ ‫אמיתית‪ ,‬הפגנה אחת כזאת יכולה לפגוע בנו פגיעה‬ ‫אנושה‪ ,‬שוב‪ ,‬זה קשה אבל נכון‪.‬‬ ‫אבל מי שהיה הרכז אזור שלי אמר לי פעם שמה שיפה‬ ‫בחינוך אל מול הפוליטיקה זה שבחינוך אפשר לבחור‬ ‫באמת אחת‪ ,‬לא צריך להתפשר עליה‪ ,‬לא צריך לנסות‬ ‫למצוא את המקום הטוב ביותר שאפשר להגיע אליו‪,‬‬ ‫אפשר להגיע להכי טוב והכי אמיתי‪ ,‬גם אם זה ישפיע‬ ‫בכך רק על ילד אחד‪.‬‬ ‫אני לא מזמן סיימתי את הי"ג שלי‪ ,‬אני יכול להעיד על‬ ‫עצמי ועל הסביבה שלי שרק מי שממש התאמץ ידע מה‬ ‫קורה ביום יום המדיני במדינה‪ .‬חשוב מאוד להתעסק‬ ‫בקן‪ ,‬אבל יש עולם מסביב‪ ,‬איך אפשר להיות לא מודעים‬ ‫אליו? והי"ג זה רק דוגמה‪ ,‬איך אין וועדה פוליטית בכל‬ ‫קן? איך הדיבור על הסכסוך נעצר בחודש "סיכויי השלום"‬ ‫וב"גשר לקשר"? ואיך לא כתבו על זה עדיין שום דבר‬ ‫ב"הגורן"?‬ ‫אני מסתכל על כל זה ואני לא מבין אותנו‪ ,‬אני לא רואה‬ ‫סיבה למה לא להגיב על הילד‪ ,‬הנער‪ ,‬הגדר‪.‬‬ ‫יש לנו איפה‪ :‬בקינים‪ ,‬בפעולות‪ ,‬בגרעינים‪ ,‬בליוויים‪ ,‬אפילו‬ ‫בבתי הספר שעובדים בהם‪ ,‬גם בצבא אפשר‪ .‬זה לא‬ ‫פשוט‪ ,‬לפחות לא בגדוד ‪ ,50‬אבל אפשר‪ .‬בשיח עדין זה‬ ‫אפשרי להגיב ואנחנו חייבים לעשות את זה‪.‬‬ ‫אני מרשה לעצמי להגיד שאם לא נגיב‪ ,‬אם לא נעשה‬ ‫כלום זאת תהיה הבחירה הלא מוסרית‪ .‬ויכול להיות‪ ,‬יכול‬ ‫להיות שיש תוכנית‪ .‬ויכול להיות‪ ,‬יכול להיות שיש סיבה‬ ‫למה הדברים לא נעשו עד עכשיו‪ .‬אני רוצה שמישהו יקום‬ ‫ויגיד לי את זה ונראה‪ ,‬אולי הוא ימצא סיבה שהיא כן‬ ‫מוסרית‪ ,‬אני‪ ,‬לא מצאתי‪.‬‬

‫‪8‬‬

‫אנחנו תנועה שלמרות‬ ‫שתופסת את עצמה‬ ‫בתור מורדת רצינית‬ ‫מנסה ללכוד את המרכז‪,‬‬ ‫את הקונצנזוס‪ .‬לזעוק‬ ‫למהפכה חברתית יכול‬ ‫להיות אופנתי‪ ,‬אנחנו‬ ‫מפחדים להיתפס‬ ‫כתנועת שוליים אם נזעק‬ ‫בקול כנגד הגדר‪ .‬אני‬ ‫מבין את זה‪ ,‬זה חשוב‪,‬‬ ‫זה נכון‪ ,‬זה קשה‪.‬‬

‫" אני לא רואה סיבה למה לא להגיב על‬ ‫הילד‪ ,‬הנער‪ ,‬הגדר"‬

‫הגורן‬


‫והיד רושמת‪...‬‬

‫רון "רוניס" ולדינגר‪ ,‬גרעין "סוס"‬ ‫‪ronis24@gmail.com‬‬

‫איך אנחנו שולחים אחוזים לפיקוד? האם אנו נותנים להם את כל התמיכה‬ ‫והכלים הדרושים כדי לשמור על קשר עם הגרעין במהלך השירות הצבאי‬ ‫ולחזור לגור עם הגרעין בסיומו?‬ ‫קצת רקע‪ :‬התגייסתי באוגוסט ‪ 2005‬לגדוד ‪ ,50‬יצאתי אחוז והייתי מ"כ‪ ,‬סמל ורס"פ‪ .‬במהלך שירותי‬ ‫פיקדתי גם על בני גרעין של השומר הצעיר משכבות "אחווה" ו"פלך"‪ .‬סיימתי את שירותי הצבאי לפני‬ ‫כחודש וחצי וכיום אני מתגורר בצפית עם הגרעין שלי )"סוס"‪ .‬כבוד ועוצמה(‪.‬‬ ‫עם השחרור והחזרה לגרעין‪ ,‬חשוב לי להציג כאן כמה שאלות ותובנות שהגעתי אליהן במהלך שלוש‬ ‫השנים האחרונות‪:‬‬ ‫אנחנו )השומר הצעיר(‪ ,‬עדיין לא טובים מספיק בלהוציא אחוזים‪ .‬מה זה אומר? איפה זה בא לידי ביטוי?‬ ‫זה בא לידי ביטוי כבר מן ההתחלה ‪ -‬מסמינר אחוזים והתקופה שקודמת לו‪.‬‬ ‫והבעיה היא בגישה‪ .‬מן ההתחלה הגישה היא‪" :‬הצבא דורש חמישה מפקדים"‪ .‬ברגע שהאמירה היא כזאת‬ ‫ היא מייד הופכת את הסיטואציה לחיצונית לנו‪" ,‬הצבא דורש"‪ .‬כלומר‪ ,‬לא אנחנו שולחים מפקד כי‬‫אנחנו רוצים ומאמינים בכך‪ ,‬אלא אנו עושים זאת כיוון שאנחנו חייבים‪ .‬הסתכלות על הוצאת אחוז כעול‪,‬‬ ‫כאילו זה מס שאנחנו חייבים לשלם לצבא‪ ,‬עושה עוול גדול מאוד לאלה הבוחרים להיות אחוזים‪ ,‬וגוזלת‬ ‫מהמעשה שלהם את משמעותו המלאה‪ .‬הדבר מתבטא גם בסמנטיקה‪" -‬לצאת אחוז"‪ -‬הבחירה של לצאת‬ ‫אחוז מוציאה אותך ממשהו‪ .‬לדעתי יהיה נכון יותר לומר "שליחת בן גרעין למשימת פיקוד"‪ .‬אתה נשלח‬ ‫להיות אחוז‪ ,‬מתוך הגרעין שלך‪ ,‬השכבה שלך והתנועה שלך ולא "יוצא אחוז"‪.‬‬ ‫זה מביא אותי לנקודה הבאה‪ ,‬אולי החשובה מכולן ‪ -‬תפישת המשימה‪ .‬עד שלא נצליח לראות את משימתו‬ ‫של בן גרעין הנשלח לפיקוד כמשימה ככל שאר המשימות שאנחנו מבצעים‪ ,‬ולא נכיר בחשיבות המעשה‬ ‫הפיקודי בצה"ל‪ ,‬נמשיך להוציא ולהרחיק את אחוזינו‪ ,‬ובכך להקטין את הסיכוי שישובו אלינו עם תום‬ ‫שירותם הצבאי‪.‬‬ ‫עד לפני כמה שנים‪" ,‬לצאת אחוז" היה אומר לעזוב את הגרעין‪ .‬היום‪ ,‬יש בינינו דוגמאות חיות לכך‬ ‫שאפשר "לצאת אחוז" ולהישאר בגרעין‪ .‬יש לי בני גרעין מדהימים‪ .‬יש לי מדריכת גרעין מעולה‪ ,‬שאותה‬ ‫אני מעריך מאוד‪ .‬אבל הרצון האישי שלי הוא הגורם העיקרי לכך שהיום אני גר עם הגרעין‪ .‬לא קל‬ ‫להיות לוחם ומפקד במשך שלוש שנים‪ ,‬ובאותו הזמן לראות את בני הגרעין שלך בפרק משימה‪ .‬אתה‬ ‫מסתכל עליהם מהצד‪ ,‬רוצה להיות איתם‪ ,‬אבל גם רוצה להאמין במעשה שאתה עושה‪ .‬אנשים שאוהבים‬ ‫פחות את הגרעין שלהם‪ ,‬שמאמינים פחות בדרך התנועה‪ ,‬היו מוצאים את עצמם בקלות מחוץ לתנועה‪,‬‬ ‫ולא חסרות דוגמאות‪.‬‬ ‫מטרת דבריי היא לא "להתבכיין" בשם האחוזים ולא לדרוש מכם לתת להם כבוד‪ .‬למרות שהוא מגיע‬ ‫להם בהחלט‪ .‬אני קורא מכאן‪ ,‬לבני גרעין באשר אתם‪ ,‬עזרו לאחוזים שלכם‪ ,‬הטעינו את תחושת השליחות‬ ‫שלהם‪ .‬זוהי חובתכם ואחריותכם‪ ,‬כי בלי תחושת השליחות הזאת ‪ -‬המעשה שלהם מאבד מחשיבותו‪.‬‬ ‫לוו את המשימה שלהם‪ ,‬תמכו בהם‪ ,‬ועזרו להם להפוך למפקדים טובים וראויים‪ ,‬כאלה שתרצו שיהיו‬ ‫מפקדיהם של שכבות "הפועל"‪" ,‬שומריה"‪" ,‬דרור" וכו'‪ ...‬עזרו להם להפוך את החוויה לחיובית‪,‬‬ ‫משמעותית ותנועתית שתאפשר להם לעבור בצורה הטובה ביותר ממפקדים בצה"ל למחנכים בתנועת‬ ‫השומר הצעיר‪.‬‬ ‫חזקו ואמצו‪.‬‬

‫הגורן‬

‫‪9‬‬


‫תוך כדי תנועה‬ ‫רוני כץ‪,‬‬ ‫גרעין "נמרוד"‪,‬‬ ‫‪ronikatz7@gmail.com‬‬

‫"הדמוקרטיה החברתית והמשקית היא בבת עינה של הקבוצה והגיונו העמוק של הסוציאליזם‬ ‫המתגשם" )מתוך החלטות ועידת חבר הקבוצות ניב הקבוצה ‪ ,1950‬מובא בחוברת של הקבה"א‬ ‫לקראת מועצת בוגרים בשנות ה‪.(80 -‬‬

‫מהי דמוקרטיה?‬ ‫במשפט אחד‪ -‬דמוקרטיה היא הזכות והיכולת של כל אדם לעצב כל תחום שמשפיע על חייו‬ ‫בצורה שווה‪) .‬ד"ר נעמי יוספסברג(‪.‬‬ ‫ערכו של המשפט הוא‪ ,‬לדעתי‪ ,‬בהיותו כללי‪ ,‬מה ששם את הדגש על היסוד החשוב ביותר של‬ ‫הדמוקרטיה‪ -‬הוא עקרון העיצוב המשותף והשוויוני של החברה‪ .‬השאר הוא פרשנות ופיתוחים‪.‬‬ ‫אפשר לפתח את הבסיס הזה להרבה צורות דמוקרטיה שונות המתאימות לצורות חברה שונות‪.‬‬ ‫מימוש הדמוקרטיה תלוי מאוד בסוג החברה בה היא מתממשת‪ .‬בשל כך‪ ,‬קיימות צורות מצורות‬ ‫שונות של משטרים דמוקרטיים‪ .‬כל מי שעבר כמה שיעור אזרחות יודע לדקלם שקיימות למשל‪-‬‬ ‫דמוקרטיה נציגותית‪ ,‬ליברלית‪ ,‬ישירה‪ ,‬וכו'‪.‬‬ ‫אני חושב שהעיקרון הדמוקרטי הוא עקרון הכרחי לכל חברה באשר היא חברה‪ .‬לדעתי‪ ,‬כל חברה או‬ ‫קבוצה שעקרון זה אינו מתממש בה היא חברה או קבוצה חולה ומסוכנת‪.‬‬ ‫בתנועתנו הסוציאליסטית אשר חותרת לתיקון האדם‬ ‫והעולם עקרון הומניסטי זה הוא חשוב וטבעי פי כמה‬ ‫וכמה‪ .‬זהו עקרון שאינו רק פורמאלי‪ ,‬אלא מהווה חלק‬ ‫אימננטי ממהותה של התנועה‪ -‬כתנועה אשר מטרתה‬ ‫ליצור עולם טוב וראוי יותר לבני האדם‪.‬‬ ‫לפיכך‪ ,‬עקרון זה יעמוד כנר לרגלי כאשר אתאר את‬ ‫הדרך בה צריכה להתארגן תנועת הבוגרים של השומר‬ ‫הצעיר או כל תנועה קומונאלית אנרכית לתיקון האדם‬ ‫והעולם‪.‬‬

‫אני חושב שהעיקרון הדמוקרטי‬ ‫הוא עקרון הכרחי לכל חברה‬ ‫באשר היא חברה‪ .‬לדעתי‪ ,‬כל‬ ‫חברה או קבוצה שעקרון זה‬ ‫אינו מתממש בה היא חברה או‬ ‫קבוצה חולה ומסוכנת‪.‬‬

‫בתחילה‪ -‬אני רוצה להפריד כאן בין שני סוגי דמוקרטיות ‪ -‬הליברלית והקיבוצית‪ ,‬כאבות טיפוס‬ ‫חשובים ושונים לדיונים שלנו על הדמוקרטיה התנועתית‪ .‬כפי שנראה מיד ‪ -‬אין להשוות את‬ ‫הדמוקרטיה הליברלית ) זו המוכרת לנו מארגון המדינה לדוגמה(‪ ,‬לדמוקרטיה הקיבוצית )הדומה‬ ‫לדרך ההסתכלות שאני מציע בתנועה(‪ .‬נקודות הבסיס שלהן שונות לחלוטין‪ .‬אנסה להציג זאת‬ ‫בטבלה שלקחתי בבסיסה מספרם של מנחם רוזנר ונני כהן‪" -‬הקיבוץ והדמוקרטיה"‪.‬‬

‫‪10‬‬

‫הגורן‬


‫הנחות‬ ‫כלליות‬ ‫יחיד וחברה‬

‫דמוקרטיה קיבוצית‬

‫דמוקרטיה ליברלית‬

‫אופיו של האדם הוא חברתי ומופנה היחיד פועל לתועלת עצמית מירבית‪.‬‬ ‫החברה היא אוסף של פרטים‬ ‫לזולתו‪.‬‬ ‫החברה יוצרת את האדם והאדם את מתנגשים‪.‬‬ ‫החברה‪.‬‬ ‫אפשרי ונפוץ שילוב מרבי בין צרכי‬ ‫האדם לצרכי החברה‪.‬‬ ‫תפיסת‬ ‫שוויון חברתי‪ -‬יצירת מירב השוויון בתנאי שוויון פורמלי‪ -‬שוויון לפני החוק‪ .‬שוויון‬ ‫השוויון‬ ‫הזדמנויות‪ .‬שוויון בזכויות המוגדרות‬ ‫הקיום‪.‬‬ ‫מטרת השוויון היא יצירת כר כזכויות ה"טבעיות" )קניין‪ ,‬בטחון‪ ,‬וכו'(‬ ‫להתפתחות של כל היחידים‪.‬‬ ‫התחרות בין קבוצות אינטרסים‬ ‫מנגנון הויסות שיתוף מרבי‪.‬‬ ‫החברתי‬ ‫קיימת אפשרות להגיע להסכמה מודעת )המעוגנות במפלגות( על בסיס כללי‬ ‫משחק מוסכמים‪.‬‬ ‫בקביעה של סדרי החברה‪.‬‬ ‫הדמוקרטיה‪ -‬היבט מהותי מרכזי של חברה אורגנית ממשל נבחר באמצעות זכות הבחירה‬ ‫תפיסתה‬ ‫שוויונית שבה לכל חבריה האפשרות הכללית לשם ניהול החברה‪ ,‬וכן‬ ‫והגדרתה‬ ‫להשתתף ישירות בקבלת החלטות להבטחת זכויות הפרט בפני התערבות‬ ‫ובניהול העניינים הנוגעים לכל תחומי יתר של הממשל ‪.‬‬ ‫חייהם‪.‬‬ ‫צורת קבלת דיון בנושא תוך חתירה לסיכום משותף‪ .‬הצבעות רוב‬ ‫ההחלטה‬ ‫בלית ברירה‪ -‬קבלת החלטות גם‬ ‫בהצבעות רוב‪.‬‬ ‫הבסיס‬ ‫התייחסות‬ ‫תוך‬ ‫החוק‬ ‫עקרונות יסוד מקובלים תוך התייחסות שלטון‬ ‫לקבלת‬ ‫פרטנית לבעיות החברים‪ .‬שימוש מזערי אוניברסאלית לנושאים ולבעיות‪ .‬מיסוד‬ ‫החלטות‬ ‫מרבי‪ ,‬קביעת חוקים ונהלים‪.‬‬ ‫בתקנונים‪.‬‬

‫כפי שנראה מהסתכלות מעמיקה בטבלה שתי צורות הדמוקרטיה מקיימות על פי דרכן את העיקרון‬ ‫הבסיסי של הרעיון הדמוקרטי‪ ,‬אבל מביעות עניין זה בצורה שונה מאוד‪ .‬המקור לשוני הוא ביומרה‬ ‫בדרך השונה שבה החברה הליברלית והחברה הקיבוצית בנויות‪.‬‬ ‫הדרך להבין לעומקו את ההבדל בין הדמוקרטיה הקיבוצית לדמוקרטיה הליברלית היא להבין לעומק‬ ‫את החברה שכל אחת מהן מנסה ליצור‪ .‬אנסה לעשות זאת כעת‪.‬‬

‫הקיבוץ האורגני כאנטיתזה‬ ‫לחברת ההמון הליברלית‬ ‫הנחת העבודה של הדמוקרטיה הליברלית היא קיומה של חברת המון המורכבת מאינדיווידואלים‬ ‫בודדים עם צרכים ואינטרסים שונים ומתנגשים‪ .‬להוגים שונים נקודת מבט שונות על תפקיד המדינה‬ ‫הדמוקרטית‪ -‬לרסן את האלימות הבלתי מבוקרת שהפרטים מפעילים זה על זה )הובס( להיות שומר‬ ‫הלילה של הפרטים המרכיבים אותה )לוק( או לגלם את הרצון הכללי של כלל האנשים)רוסו(‪ .‬בכל‬ ‫פרשנות הנחת המוצא המניחה אינטרסים שונים ומתנגשים נשארת זהה‪.‬‬ ‫בניגוד לכך‪ ,‬הנחת המוצא של הדמוקרטיה הקיבוצית היא חיים כוליים ויומיומיים משותפים בקיבוץ‬ ‫האורגני‪ ,‬אשר מתעצבים מתוך הסכמה ודיאלוג אנושיים‪ .‬לבני האדם יכולת לראות מעבר לדלת‬ ‫אמותיהם‪ ,‬לראות ולהבין אנשים אחרים וצורכיהם ולהתייחס אליהם בצורה אנושית‪.‬‬ ‫כך נכתב בסיכומי המועצה הכפולה של הקבה"א ב ‪" -'28 -‬מטרתנו העיקרית בבניין חיינו הקיבוציים‬ ‫משמשת לנו האורגאניות בהווי הקיבוץ הבודד והפדרטיביות במבנה הקיבוץ הארצי‪ .‬האורגניות‬ ‫שלובה באופן בלתי ניתק בשאיפה מאומצת ומתמדת לדמוקרטיזציה של חיי הקיבוץ לכל שטחיו‬ ‫בכדי שיהיה‬ ‫הקיבוץ מוכשר להוות יחידה חברתית הנושאת את עצמה"‪.‬‬

‫הגורן‬

‫‪11‬‬


‫בנקודה זו חשוב להתעכב על משמעות המושג "הקיבוץ האורגני"‪ .‬שוב במשפט אחד‪ -‬הקיבוץ‬ ‫האורגני יסודו בהוויה כולית משותפת‪ .‬משמע‪ -‬חיי יומיום משותפים ושיתוף בכל תחומי החיים‪-‬‬ ‫משימה‪ ,‬כלכלה‪ ,‬חינוך‪ ,‬מערכות יחסים‪ ,‬אידיאולוגיה‪ ,‬פוליטיקה וכו'‪.‬‬ ‫חשוב להבדיל רעיון זה מהיסוד של עבר‬ ‫משותף של חבורת אנשים‪ .‬עבר משותף‬ ‫של קבוצת אנשים יכול ליצור בסיס ליצירת‬ ‫הווה משותף של אותם אנשים‪ ,‬אבל עניין‬ ‫משרת את האורגניות רק במידה שהוא‬ ‫תורם ליצירתה של זו‪ ,‬בבחינת שותפות‬ ‫ממשית וכולית בהווה‪.‬‬ ‫האורגניות יכולה לצמוח רק בקיבוץ בו חיים‬ ‫אנשים חיי יום יום משותפים‪ ,‬ובו נשזרות שאלות בינאישיות עם שאלות החברה‪ ,‬הכלכלה והמדינה‪,‬‬ ‫בו יש מקום ליצירת תרבות משותפת במובן העמוק של המונח‪ ,‬ומקום גם להתרחשות בלתי תכליתית‬ ‫בין חברי הקיבוץ‪ .‬הווית חיים זו של הקיבוץ האורגני היא התנאי היחיד ליצירת דמוקרטיה קיבוצית‬ ‫כהלכתה‪ .‬בלי הווית חיים משותפת לא תוכל לקום הדמוקרטיה הקיבוצית‪.‬‬ ‫מיטיב לנסח זאת ישראל רינג במאמרו "אורגניות ודמוקרטיה מרבית"‪" -‬מרביות הדמוקרטיה יונקת‬ ‫לשדה מאורגניותם של חיי הקיבוץ‪ .‬היא תולדה של חיי שיתוף‪ ,‬בהם בני אדם מכירים זה‪ -‬את‪ -‬זה‪,‬‬ ‫מטילים זה‪-‬על‪-‬זה תפקידים ותובעים זה‪-‬‬ ‫מזה אחריות‪".‬‬ ‫באותו מאמר טוען רינג ‪" -‬ועוד תכונה‬ ‫אורגנית לה )לדמוקרטיה הקיבוצית(‪:‬‬ ‫אבות ובנים משתתפים בפומבי אחד‪:‬‬ ‫עובדה העלולה להקשות על חלק מן‬ ‫הבנים והאבות להתבטא ולהכריע‬ ‫כרצונם‪ .‬בה בעת נוצר כאן שדה ניסוי‬ ‫מודרני לשוויון אמת בין הדורות‪ ,‬וליכולת‬ ‫הידברות המתגברת על קשיים בכוחה של‬ ‫אחריות משותפת"‪ .‬זאת אומרת‪ -‬העיקרון‬ ‫של הדמוקרטיה האורגנית הוא כל כך‬ ‫קרדינאלי‪ ,‬שיש לקיימו בכל מצב‪ ,‬בחינת‬ ‫‪.‬‬ ‫עקרון ראשון במעלה‪ .‬באין דמוקרטיה‬ ‫בקיבוץ האורגני‪ -‬אין קיבוץ אורגני‪ .‬זה העיקרון אותו יש להתאמץ ולקיים בכל מצב‪.‬‬

‫האורגניות יכולה לצמוח רק בקיבוץ‬ ‫בו חיים אנשים חיי יום יום משותפים‪,‬‬ ‫ובו נשזרות שאלות בינאישיות עם‬ ‫שאלות החברה‪ ,‬הכלכלה והמדינה‪,‬‬ ‫בו יש מקום ליצירת תרבות משותפת‬ ‫במובן העמוק של המונח‪ ,‬ומקום גם‬ ‫להתרחשות בלתי תכליתית בין חברי‬ ‫הקיבוץ‬

‫אפשר להגיע למסקנה חשובה מרעיון זה ‪ -‬אם הדמוקרטיה הקיבוצית כהלכתה יכולה להתממש רק‬ ‫בקיבוץ האורגני‪ -‬הרי שזה צריך להיות המקום בו מתקבלות ההחלטות החשובות ביותר‪ .‬זה המקום‬ ‫היחיד שיכול להכיל הן את היסוד האידיאולוגי ‪ -‬רעיוני והן את היסוד הדיאלוגי‪ -‬אנושי‪ .‬כיוון שכך יש‬ ‫חשיבות רבה לאוטונומיה של הקיבוץ האורגני בניהול חייו‪.‬‬ ‫היטיב לטעון זאת בובר ‪" -‬נדרש מרחב חופשי לעדות‪ ,‬תוקף בלתי מעורער לרצונן בתוך תחומן‬ ‫הטבעי"‪ .‬גבולותיה של האוטונומיה יהיו נקודות המגע עם העדות באחרות‪ ,‬אשר על הקשרים איתן‬ ‫יפקחו נציגים של העדות "ורצויה כאן שיטה של נציגות מודרגת‪ .‬הם ייעצו‪ ,‬יחליטו‪ ,‬ינהלו" )מתוך‬ ‫חברותא‪ /‬בובר(‪ .‬אפשר לחזור ולהבין‬ ‫בנקודה זו את הסיכום של המועצה הכפולה‬ ‫משנת ‪ ,'28‬שמדבר על אורגניות קיבוצית‬ ‫ופדרטיביות בין קיבוצית‪.‬‬

‫פורום שמידת החברתיות בו פחותה‪-‬‬ ‫ההחלטות בו צריכות להיות חשובות‬ ‫פחות‪ .‬הדמוקרטיה בפורום כזה תטה‬ ‫לצורות הקרובות יותר לדמוקרטיה‬ ‫הליברלית‪ -‬החלטת רוב הפוגעת‬ ‫בחלק הקטן ביותר של הפורום‪.‬‬

‫‪12‬‬

‫נכון יהיה להסיק את אותה מסקנה גם על‬ ‫דרך השלילה‪ -‬פורום שמידת החברתיות בו‬ ‫פחותה‪ -‬ההחלטות בו צריכות להיות‬ ‫חשובות פחות‪ .‬זאת שוב משום‬ ‫שהדמוקרטיה הבין אישית המשלבת‬ ‫אידיאולוגיה ודיאלוג לא תוכל להתממש‬

‫הגורן‬


‫בפורום שאינו חברתי מספיק‪ .‬הדמוקרטיה בפורום כזה תטה לצורות הקרובות יותר לדמוקרטיה‬ ‫הליברלית‪ -‬החלטת רוב הפוגעת בחלק הקטן ביותר של הפורום‪.‬‬ ‫יסודות אלו של הקיבוץ "הישן" הם חשובים גם לנו כשאנו פונים להקים את קיבוץ הקבוצות‪ -‬כדי ליצור‬ ‫דמוקרטיה אמיתית‪ ,‬יש ליצור אורגניות אמיתית‪ -‬שותפות של כל הווית החיים בצורה כולית ויומיומית‬ ‫)תרבות‪ ,‬משימה‪ ,‬מגורים‪ ,‬רעיונית וכו'(‪ .‬ההבדל היחיד הוא שבתוך קיבוץ הקבוצות יש להגדיר את‬ ‫האוטונומיה של כל אחת מהקבוצות במעגלי חייה‪ .‬למרות שבעת יצירת קיבוץ הקבוצות האורגני אני‬ ‫מניח )ומקווה( שתיווצר חברתיות של אמת בין חברי הקבוצות השונות בצורה שתהפוך את הקיבוץ‬ ‫עצמו לגוף משמעותי ואורגני‪ .‬ככל שיגבר הקשר הבינאישי בקיבוץ כן תגבר רמת השיתוף והאורגניות‬ ‫בין חברי הקבוצות השונות‪ ,‬כך שלבסוף יתעצב קיבוץ כולי בו הדיאלוג והשיתוף יראו טבעיים ויובנו‬ ‫מאליהם‪.‬‬

‫אנרכיזם וריבוניות כאבני הפינה‬ ‫של רעיון הדמוקרטיה הקיבוצית‬ ‫יסודות אלו של הקיבוץ "הישן"‬ ‫הם חשובים גם לנו כשאנו פונים‬ ‫להקים את קיבוץ הקבוצות‪ -‬כדי‬ ‫ליצור דמוקרטיה אמיתית‪ ,‬יש‬ ‫ליצור אורגניות אמיתית‪ -‬שותפות‬ ‫של כל הווית החיים בצורה כולית‬ ‫ויומיומית‪ .‬ההבדל היחיד הוא‬ ‫שבתוך קיבוץ הקבוצות יש‬ ‫להגדיר את האוטונומיה של כל‬ ‫אחת מהקבוצות במעגלי חייה‪.‬‬

‫תחילה אגדיר את המושג אנרכיזם‪ .‬המושג‬ ‫מתחלק לשני חלקים‪-‬‬ ‫במובן השולל‪ -‬מובן ה"חופש מ‪ -"...‬אנרכיזם הוא‬ ‫הרעיון שהאדם צריך להיות חופשי מכל כפייה‬ ‫חיצונית‪ .‬גורמי הכפייה שבדרך כלל מבוקרים‬ ‫בהגות האנרכיסטית הם שיעבוד העובדים על י די‬ ‫ההון‪ ,‬וכפיית המדינה‪ .‬אבל הכוונה היא לכל מנגנון‬ ‫שיצמצם את היכולת של האדם להיות אדון לגורלו‪.‬‬

‫במובן המחייב‪ -‬מובן ה"חופש ל‪ -"...‬חלקו השני‬ ‫של הרעיון של האנרכיזם הוא התחברות חופשית‬ ‫של אנשים בני חורין לקבוצות‪ ,‬ארגונים ותנועות‪.‬‬ ‫במובן השלם‪ -‬אנרכיזם מניח את חירותו של‬ ‫האדם היוצר ואת היכולת שלו ליצור את הסביבה‬ ‫של על ידי בחירות חופשיות‪.‬‬ ‫מיטיב לנסח זאת בובר בספרו "פני אדם"‪ .‬החברותא לפי בובר מניחה אנשים מגובשים ובוחרים‪.‬‬ ‫אמנם‪ ,‬מציין בובר‪ ,‬כבר התינוק לומד לדעת על קיומו מתוך יכולתו להגיד אתה‪ ,‬אבל כדי ליצור‬ ‫חברותא אמיתית יש צורך באנשים ריבוניים‬ ‫וחופשיים אשר יודעים לומר 'אני' כדי שיוכלו לפגוש‬ ‫באמת את ה'אתה' של האחר בשלמותו‪ .‬ורק אנשים‬ ‫המסוגלים לכך‪" -‬רק אנשים המוכשרים לומר 'אתה'‬ ‫זה לזה באמת‪ ,‬היכולת בידם לומר באמת זה עם‬ ‫זה 'אנחנו'"‪.‬‬ ‫הרעיון האנרכי הוא ביסודו דמוקרטי ומניח את‬ ‫המשפט הבסיסי של הדמוקרטיה שהוא כזכור‪-‬‬ ‫'דמוקרטיה היא הזכות והיכולת של כל אדם לעצב‬ ‫כל תחום שמשפיע על חייו בצורה שווה'‪.‬‬ ‫כמו כל סוג של זרם סוציאליסטי‪ -‬אין אנרכיזם שאינו‬ ‫מבוסס על עקרונות הדמוקרטיה‪ .‬עקרונות אלו של‬ ‫שוויון ויכולת משותפת לעצב בצורה משותפת את‬ ‫החברה היא אבן הפינה של כל שיטה שרואה‬ ‫בבסיסה את האדם‪ ,‬חירותו וצרכיו‪ ,‬ובין אלו לא נפקד מקומו של האנרכיזם‪-‬‬

‫האנרכיזם מתחבר בצורה ישירה‬ ‫וטבעית לרעיון הדמוקרטיה‬ ‫הקיבוצית של הקיבוץ האורגני‪,‬‬ ‫המושתתת על הרעיון שאדם‬ ‫יכול לבחור לקשור את חייו עם‬ ‫אנשים אחרים כדי ליצור‬ ‫מערכת שיתופית שלמה וכולית‬ ‫המכילה את כל תחומי החיים‪.‬‬

‫הגורן‬

‫‪13‬‬


‫שהרי איך אפשר לתאר שיטה אשר בה‬ ‫אנשים בוחרים בצורה שוויונית‪ ,‬ריבונית‬ ‫וחופשית ללא הנחת המוצא של‬ ‫הדמוקרטיה ?‬ ‫בצורה ספציפית‪ -‬האנרכיזם מתחבר‬ ‫לרעיון‬ ‫וטבעית‬ ‫ישירה‬ ‫בצורה‬ ‫הדמוקרטיה הקיבוצית של הקיבוץ‬ ‫האורגני‪ ,‬המושתתת על הרעיון שאדם‬ ‫יכול לבחור לקשור את חייו עם אנשים אחרים כדי ליצור מערכת שיתופית שלמה וכולית המכילה את‬ ‫כל תחומי החיים‪ .‬האנרכיזם שקורא ליצירת סדר של בריתות חופשיות‪ ,‬מבקש בדיוק את אותו רעיון‬ ‫של הקיבוץ האורגני‪.‬‬ ‫עוד יסוד המשותף לאנרכיה ולדמוקרטיה הקיבוצית הוא הדיאלוג‪ .‬הדמוקרטיה הקיבוצית מניחה את‬ ‫רעיון הדיאלוג הבלתי אמצעי בין חברי הקיבוץ בבחינת כלי מרכזי לעיצוב דרכו ודמותו‪ ,‬וכך גם‬ ‫האנרכיזם שסולד מכל אמצעיות בלתי טבעית ביחסי בני האדם‪.‬‬

‫לסיכום‬ ‫לדעתי‪ ,‬כל חשיבה על עתידה של התנועה‪ ,‬חייבת להיות מתוך הפרספקטיבה שהוצגה‪ .‬בניית תנועת‬ ‫החיים שלא על בסיס של קיבוצים אורגניים אינה מאפשרת דמוקרטיה אמיתית‪ ,‬והופכת את המילה‬ ‫אנרכיה לסיסמה ריקה מתוכן‪.‬‬ ‫הסכנה המרכזית שאנו עומדים אל מולה היא סכנת הריכוזיות‪ .‬הריכוזיות היא האנטיתזה של‬ ‫האנרכיה‪ ,‬אשר מניחה התארגנות ביזורית המכילה מעגלי חיים אוטונומיים‪ .‬אין בצע לנו אם המרנו‬ ‫חברת המון המורכבת מיחידים בחברת המון המורכבת מקבוצות אשר אינן קשורות קשר של חיים‬ ‫אחת עם השנייה‪.‬‬ ‫תנועה ריכוזית שאינה מכילה מעגלי חיים אורגניים ניצבת‪ ,‬לעניות דעתי‪ ,‬מול ברירה טראגית‪-‬‬ ‫אפשרות אחת היא לוותר על הדמוקרטיה‪ .‬לוותר על יכולת הפרטים לעצב בצורה חופשית ושווה את‬ ‫חייהם המשותפים‪ .‬הסכנה היא ברורה ‪ -‬והיא יצירתה של שכבה של אנשים בתוך חברי התנועה אשר‬ ‫יכולים לעצב את חייהם של אחרים ללא הסכמתם‪ .‬אפשר להצדיק ולהסביר את זה בכל מיני רעיונות‪-‬‬ ‫"תנועה חינוכית ולא תנועה פוליטית"‪" ,‬תנועה אנרכית‬ ‫ולא תנועה דמוקרטית" וכו'‪ .‬יתכן גם שחלק מחברי‬ ‫התנועה יסכימו להיות מופלים לרעה‪) ,‬מצב קשה לא‬ ‫פחות לדעתי( אבל הטרגדיה נשארת אותה טרגדיה‪-‬‬ ‫תנועה היררכית ולא אנרכית‪ -‬דמוקרטית‪.‬‬ ‫אפשרות שנייה היא לוותר על הדיאלוג והאנרכיה‪ -‬יצירת‬ ‫תנועה עם מנגנון מרכזי חזק המורכב מנציגים‪ ,‬אשר‬ ‫מקבל החלטות מהותיות לגבי חיי השותפים בתנועה‪,‬‬ ‫ללא מעגלי ביניים אורגניים של חיים משותפים אשר בהן‬ ‫מתקבלות ההחלטות המשמעותיות‪ .‬שיטה זו תיצור מצב‬ ‫של פוליטיזציה הולכת ומתגברת של השיחה‪ ,‬והדמוקרטיה תלבש צורה של דמוקרטיה ליברלית‪.‬‬ ‫הדרך היחידה האפשרית היא הדרך של יצירת קיבוצי קבוצות אוטונומיים ואורגניים‪ ,‬אשר מגבשים‬ ‫בדיאלוג משותף את התנועה‪ .‬המקום העיקרי לקבלת ההחלטות יהיה הקיבוצים האורגניים‪ ,‬ולא‬ ‫התנועה‪.‬‬ ‫השיטה הזו מניחה פלורליזם רב יותר מכפי שקיים בתנועה כיום‪ ,‬אותו אפשר לצמצם על ידי מעגלי‬ ‫למידה והתנסות חוצי קיבוצים )כמו שנעשה במידה רבה בקיבוץ הארצי(‪ .‬מעגלים אלו יאפשרו לנו‬ ‫ליצור עדיין תנועה אחת‪ -‬ציונית וסוציאליסטית היונקת ממורשת השומר הצעיר תוך שמירה על‬ ‫עקרונות החופש והאנרכיה‪.‬‬ ‫זו הצורה היחידה שתאפשר את ההתחברות העמוקה והמשוחררת של יחידים לקבוצות וקבוצות‬ ‫לקיבוצים‪ .‬זו הדרך היחידה שתאפשר לנו להקים חברה ברוח החברותא‪.‬‬ ‫חזקו ואמצו‪.‬‬

‫בניית תנועת החיים שלא על‬ ‫בסיס של קיבוצים אורגניים‬ ‫אינה מאפשרת דמוקרטיה‬ ‫אמיתית‪ ,‬והופכת את המילה‬ ‫אנרכיה לסיסמה ריקה מתוכן‪.‬‬

‫‪14‬‬

‫הגורן‬


‫"קודם כל תבינו שכלכלה היא לא מדע‪.‬‬ ‫כלכלה היא תפיסת עולם"‪.‬‬ ‫המשפט הזה לא הגיע ממדריך גרעין או חוברת חודש‪ ,‬הוא הגיע הישר משפתיה של דוקטור לכלכלה‪.‬‬ ‫נילי מרק‪ ,‬בכנס של המטה השיתופי‪ ,‬סיפרה לנו במילים מקצועיות‪ ,‬מדויקות ומרתקות את אותו סיפור‬ ‫שאנחנו מדקלמים אצלנו בתנועה‪ .‬בקצרה‪ ,‬ניאו‪ -‬ליברליזם זה לא שוס גדול‪ ,‬ולמרבה הפלא‪ -‬גם לא‬ ‫כורח המציאות‪ .‬פשוט אידיאולוגיה‪ ,‬כמו שלנו )טוב‪ ,‬אולי לא ממש כמו שלנו(‪ .‬ועם אידיאולוגיה אפשר‬ ‫ורצוי להתווכח‪ ,‬רק צריך לדעת איך‪.‬‬ ‫מספיק מילים כבר נאמרו לכולנו על חשיבות הנושא‪ ,‬בטח בתקופה הסוערת שאנו נמצאים בה‪ ,‬ולכן‪-‬‬ ‫ללא הקדמות נוספות‪ -‬הנה קובץ מיוחד על כלכלה‪ .‬תלשו‪ ,‬קראו והפנימו‪.‬‬ ‫זה חייב להיות המשחק שלנו‪.‬‬

‫הגורן‬

‫‪15‬‬


‫‪halelyb@gmail.com‬‬

‫קום התנערה!‬

‫הללי בלבן‬ ‫"מפרש"‬

‫אינפלציה‬ ‫התנפחות‪ .‬תהליך בו רמת המחירים עולה וכוח המטבע יורד‪ .‬כוח הקניה של המטבע יורד‪ ,‬וכן יורד‬ ‫ערכו מול מטבעות אחרים‪ .‬כשיש יותר צרכים מסחורות )הביקוש עולה‪ ,‬האוכלוסיה גדלה(‪ ,‬נגרם‬ ‫תהליך אינפלציה‪ .‬לטענת חלק מהכלכלנים‪ ,‬רמה מסוימת של אינפלציה נחוצה לכלכלה‪ ,‬כיוון שהיא‬ ‫מגדילה את כוח הקניה של האזרחים בהדרגה )אם השכר עולה לכולם והמחירים עולים‪ ,‬הביקוש‬ ‫המצרפי עולה(‪ .‬באופן כללי‪ ,‬אינפלציה נתפסת כדבר שלילי‪ ,‬בעיקר בגלל הזכרון הקולקטיבי של‬ ‫משבר שנות השמונים‪.‬‬

‫דפלציה‬ ‫התהליך ההפוך‪ .‬ירידה ברמת המחירים הכללית‪ ,‬כלומר עליה בכוח הקניה של הכסף ביחס למוצרים‬ ‫ושירותים‪.‬‬

‫צמיחה‬ ‫תהליך יציב ורצוף של עליה בכושר היצור של המשק‪ ,‬שלרוב גורם לעליה בתוצר הכללי‪ .‬תוצר המשק‬ ‫בא לידי ביטוי במגוון תחומים‪ .‬נתוני צמיחה הם יחסיים ולא מבטאים את גודל תפוקת המשק‪ .‬נתוני‬ ‫צמיחה משמשים לקביעת תפקודו של משק‪ .‬בשל הגידול המתמיד באוכלוסיה והדרישה הגוברת‬ ‫למוצרים‪ ,‬מצב של צמיחה שלילית )בו התוצר יורד( הוא נדיר‪ .‬נתונים רבים לא נכללים בחישובי‬ ‫הצמיחה )למשל‪ ,‬עלות של נזקים עתידיים לסביבה לא נלקחים בחשבון כשעומדים בפני פרויקט(‪.‬‬ ‫הביקורת המועלה על השימוש בנתון זה לבדו היא שצמיחה אין משמעותה עליה ברמת החיים של כל‬ ‫האוכלוסיה‪ ,‬ופעמים רבות מי שנהנה ממנה הם בעלי ההון בלבד‪.‬‬

‫מיתון‬ ‫האטה מתמשכת בצמיחה במשק‪ ,‬הנובעת מחוסר התאמה בין צריכה לייצור )ייצור מעל ליכולת‬ ‫הצריכה(‪ ,‬שמקשה על היצרנים למכור מוצרים ומביאה לצמצום הייצור וגידול באבטלה‪ .‬מיתון חמור‬ ‫ומתמשך הוא שפל כלכלי‪ .‬כדי לשבור את מעגל הירידה בצריכה‪ -‬ירידה בייצור‪ -‬סגירת מפעלים‪-‬‬ ‫אבטלה ‪ -‬כושר קניה נמוך‪ -‬ירידה בצריכה‪ -‬ירידה ביצור וכו'‪ ,‬ניתן לנקוט במדיניות מוניטרית של הורדת‬ ‫הריבית כדי לעודד את העסקים )ובעלי ההון( להשקיע ולהרחיק את האזרחים מחסכונות‪ ,‬או‬ ‫במדיניות פיסקלית של יצירת פרויקטים ממשלתיים שיעניקו מקומות עבודה )ויגדילו את הגרעון‬ ‫הממשלתי(‪.‬‬

‫ביקוש מצרפי‬ ‫סך כל הביקוש לסחורות ושירותים ברגע נתון‪ .‬ביקוש מצרפי הגבוה מהיצע מצרפי יוצר אינפלציה‪.‬‬ ‫קיינס טען שיש מחזוריות הנובעת מהביקוש‪ ,‬וכדי לווסת זאת על המדינה להערב ולהציע עבודות‬ ‫בפרויקטים )שיספקו עבודה‪ ,‬עוד כסף במשק וביקוש מצרפי גבוה(‪.‬‬

‫‪16‬‬

‫הגורן‬


‫מדיניות מוניטרית‬ ‫מדיניות כלכלית המשפיעה ישירות על כמות הכסף במשק )ולא על הסחורות בשוק(‪ .‬מדיניות‬ ‫מוניטרית מבוצעת על ידי הבנק המרכזי )בישראל‪ -‬בנק ישראל(‪ .‬מדיניות מוניטרית מצמצמת פועלת‬ ‫להעלאת מחיר הכסף וצמצום כמותו )העלאת הריבית‪ ,‬הנפקת אגרות חוב ממשלתיות(‪ -‬ננקטת בזמני‬ ‫אינפלציה‪ .‬מדיניות מוניטרית מרחיבה היא הפעילות ההפוכה‪ ,‬הורדת מחיר הכסף והגדלת כמותו‬ ‫)הורדת הריבית‪ ,‬רכישת אגרות חוב מהציבור(‪ -‬במיתון או דפלציה‪ .‬מטרת פעולות אלו היא השגת‬ ‫יעדי הממשלה )קצב הצמיחה‪ ,‬מניעת אבטלה‪ ,‬ריסון האינפלציה‪ .(...‬האסכולה הדוגלת במדיניות‬ ‫מוניטרית נקראת מוניטריזם‪ ,‬ובין הדוגלים בה ניתן למנות את מילטון פרידמן וסטנלי פישר‪.‬‬

‫מדיניות פיסקלית‬ ‫מדיניות כלכלית המתייחסת להוצאות הממשלה ולדרך בה הן ממומנות )מסים‪ ,‬חוב ציבורי‪ ,‬הדפסת‬ ‫כסף(‪ .‬כשממשלה מוציאה יותר מסך הכנסותיה‪ ,‬נוצר גרעון פיסקלי )מצב נפוץ מאוד(‪ .‬הדבר יכול‬ ‫להתבטא בחוב פנימי )כיסוי הגרעון מתוך המדינה‪ -‬אגרות חוב‪ ,‬מכירת נכסי מדינה( או חוב חיצוני‬ ‫)כיסוי הגרעון על ידי לקיחת הלוואה מחוץ למדינה(‪ ,‬המדינה יכולה גם להדפיס עוד כסף לכיסוי החוב‪.‬‬ ‫מדיניות פיסקלית מרחיבה היא כשמדינה מגדילה את הוצאותיה בצורה גירעונית‪ ,‬מדיניות פיסקלית‬ ‫מצמצמת היא ההפך‪ .‬הממשלה יכולה להשתמש במדיניות פיסקלית מרחיבה בזמני מיתון כדי ליצור‬ ‫תעסוקה מלאה‪ ,‬שתיצור עוד ביקוש למוצרים‪ ,‬שיגר מו למעסיקים לשכור עוד עובדים וכן הלאה‪.‬‬ ‫הביקורת על מדיניות זו מגיעה מכיוון המוניטריסטים‪ ,‬שטוענים כי התערבות ממשלתית כזו תביא נזק‪.‬‬

‫כלכלה ריאלית וספוקלטיבית‬ ‫כלכלה ריאלית היא כלכלה "אמיתית" ‪ -‬של סחורות ושירותים‪ ,‬כל דבר שמייצרים‪ .‬כלכלה ספקולטיבית‬ ‫היא עשיית כסף מכסף )מניות‪ ,‬תנועת מטבע(‪.‬‬

‫הסכם ברטון וודס‬ ‫הסכם סחר שנחתם ב ‪ 1944-‬בארה"ב‪ ,‬וקבע את שערי החליפין של מטבעות בין המדינות‬ ‫המפותחות‪ .‬בוועידת הפסגה הכלכלית )שהתקיימה בעיירה ברטון‪-‬וודס בניו המפשייר(‪ ,‬נחתם‬ ‫ההסכם והוקמו הבנק העולמי וקרן המטבע העולמית‪ .‬ההסכם קיבע את ערכם של המטבעות בעולם‬ ‫מול הדולר )לעומת הזהב שהיה ההשוואה עד אז(‪ ,‬ובכך הפך את ארה"ב למעצמה כלכלית‪ .‬מטרת‬ ‫ההסכם היתה למנוע משבר כלכלי כדוגמת זה של שנות ה‪ .'30-‬בשנות השבעים בוטל ההסכם‪ ,‬עם‬ ‫הכרזתה של ארה"ב שלא יהיה ניתן להמיר זהב בדולרים באופן חופשי‪.‬‬

‫הבנק העולמי‬ ‫מוסד כספי שהוקם בהסכם ברטון וודס‪ ,‬מורכב מחמישה ארגונים בינלאומיים‬ ‫המספקים מימון לארצות העולם השלישי‪ .‬כשהוקם הבנק העולמי‪ ,‬מטרתו היתה‬ ‫לתאם את שיקומה הכלכלי של אירופה שלאחר מלחמת העולם השניה‪ ,‬אך‬ ‫המוקד הוסט מהר לצמצום העוני ופיתוח מדינות העולם השלישי‪ .‬הבנק העולמי‬ ‫מספק לממשלות ותאגידים ציבוריים הלוואות לטווח ארוך ובריבית נמוכה‬ ‫)לעיתים ניתנו הלוואות לא לצרכי המדינה(‪ .‬אחת הבעיות הקשות שנוצרו‬ ‫בעקבות מדיניות זו היא חובות עצומים של מדינות עניות לבנק העולמי‪ ,‬כך שבפועל תקציבן מוקדש‬ ‫להחזרת חובות במקום לפיתוח ארצן‪ .‬לכן קיימת יוזמה להפחתת החוב‪ .‬בנוסף‪ ,‬הבנק העולמי דורש‬ ‫מהמדינות הלוות לערוך שינויים ברוח ליברלית בכלכלה‪ ,‬עניין המושך ביקורת ציבורת גם כן‪.‬‬

‫הגורן‬

‫‪17‬‬


‫ארגון הסחר העולמי‬ ‫ארגון בינלאומי שהוקם בשנות ה‪ ,'90-‬ומטרתו לנהל וליישם הסכמי סחר בין מדינות‪ .‬בשונה‬ ‫מהבנק העולמי או קרן המטבע הבינלאומית‪ ,‬ארגון הסחר העולמי מתבסס על הסכמים‬ ‫פרטיים בין מדינות‪ .‬הארגון מוביל ליברליזציה של הסחר העולמי‪ .‬עקרון מפתח בו הוא‬ ‫שאסור למדינה להעניק טובות סחר רק למדינה אחת בארגון‪ ,‬אך היוצא מן הכלל הוא אזור‬ ‫סחר חופשי‪ .‬בארגון קיים מנגנון ליישוב סכסוכים‪ ,‬אם כי הביקורת המושמעת עליו גורסת שהוא‬ ‫משחק לידיהן של המדינות החזקות כיוון שהמדינות החלשות חוששות להשתמש בו‪ .‬ביקורת נוספת‬ ‫מושמעת על חוסר השקיפות בארגון‪ ,‬המונעת מאזרחים יכולת להשפיע על עתידם‪.‬‬

‫קרן המטבע הבינלאומית‬ ‫ארגון בינלאומי המפקח על המערכת הפיסקלית העולמית באמצעים שונים )בקרת שערי‬ ‫החליפין ומאזן התשלומים‪ ,‬סיוע כלכלי וטכני(‪ .‬הקרן הוקמה כחלק מהסכם ברטון ‪-‬וודס‪,‬‬ ‫לקראת סוף מלחמת העולם השנייה‪ .‬מטרתה המקורית של הקרן הייתה לספק הלוואות‬ ‫לזמן קצר למדינות לפי הבנות בסיס הזהב של ברטון וודס‪ .‬ארה"ב התחייבה לספק‬ ‫למדינות זהב תמורת דולרים‪ ,‬והקרן היתה האמצעי לשמור על כך‪ .‬עם נפילת ההסכמים‬ ‫והמעבר למערכת בה אין שער קבוע בין המטבעות בעולם‪ ,‬נעלם התפקוד המרכזי של‬ ‫הקרן‪ .‬מאז היא עוסקת במתן הלוואות ארוכות טווח )תפקיד זהה לבנק העולמי(‪ .‬הקרן מעניקה‬ ‫"חבילות סיוע" למדינות עניות‪ ,‬אך הן כוללות דרישות להפרטת שירותים ציבוריים‪ ,‬קיצוץ בהוצאות‬ ‫הממשלה )בתחומים כמו חינוך ובריאות(‪ ,‬ביטול הרגולציה על התנהלות עסקים ועוד‪ .‬המטרה‬ ‫המוצהרת היתה הבאת המדינות הללו לצמיחה כלכלית‪ ,‬אך כמובן שבמדינות רבות צעדים אלו הביאו‬ ‫להגדלת הפערים והעוני‪.‬‬

‫דירוג האשראי‬ ‫ציון המגדיר את יכולתו של פרט או יכולתה של חברה )בכלל זה מדינה( לפרוע הלוואות‪ .‬מסתמך על‬ ‫מצב נכסים‪ ,‬היסטוריה פיננסית וכמות התחייבויות‪ .‬משמש להערכת סיכונים כלפי הגוף הלווה‪ .‬דירוג‬ ‫אשראי של מדינות דומה לשל אדם פרטי‪ ,‬והוא מתייחס בעיקר ליכולת לפרוע אגרות חוב‪ .‬דירוג‬ ‫האשראי קובע את יכולת המדינה לקבל הלוואות ואת הריבית עליהן‪.‬‬

‫הארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי ‪OECD‬‬ ‫ארגון בינלאומי של מדינות מפותחות הפועלות לפי עקרונות הדמוקרטיה והשוק‬ ‫החופשי‪ .‬ישראל לא נכללה בעבר בארגון‪ ,‬אך אימצה את אמנת המודל שלו‪ .‬ב‪-‬‬ ‫‪ 2006‬שינה בנק ישראל את חישוב התמ"ג )תוצר מקומי גולמי( הישראלי כך‬ ‫שיתאים לשיטת החישוב של הארגון‪ .‬ישראל משווה עצמה למדינות הארגון‬ ‫בסטטיסטיקות שהוא מפרסם וכך יוצא שהיא מקבלת ציונים נמוכים למרות שאינה‬ ‫נכללת בו )החוב הלאומי הישראלי של ‪ 80%‬מושווה בדרך כלל לממוצע בארגון של ‪ .(60%‬במאי‬ ‫‪ 2007‬הזמין הארגון את ישראל להיות חברה מלאה לאחר תקופת משא ומתן‪.‬‬

‫איגוד המדינות המתועשות ‪G8‬‬ ‫ארגון בינלאומי הכולל את ארה"ב‪ ,‬רוסיה‪ ,‬יפן‪ ,‬גרמניה‪ ,‬צרפת‪ ,‬קנדה‪ ,‬בריטניה ואיטליה‪ .‬שמונה‬ ‫מדינות אלה שולטות יחד על ‪ 65%‬מהכלכלה העולמית‪ .‬בכינוסים דן האירגון בנושאי כלכלה‪ ,‬חברה‬ ‫ומדיניות‪ .‬הארגון הוקם לאחר משבר האנרגיה בשנות השבעים‪ .‬כינוסיו משמשים מוקד להפגנות נגד‬ ‫הגלובליזציה‪.‬‬

‫‪18‬‬

‫הגורן‬


‫תוך כדי תנועה‬

‫אורי אופיר‪ ,‬קיבוץ מצר‬ ‫‪orion22@gmail.com‬‬

‫"והקצב מהיר הוא כל הזמן מתגבר‬ ‫אף אחד מאיתנו על כוחו לא שומר‬ ‫ונדמה שקו הסיום‬ ‫מתרחק עוד יותר"‬ ‫)מיכה שטרית(‬ ‫תהליכי ההתחדשות בתנועה מאפשרים לנו מזה שנים לפתוח את עינינו ולסמן יעדים שעד לא מזמן‬ ‫נראו לא ישימים‪ .‬אנו מביטים אל סביבתנו הקרובה והרחוקה‪ ,‬מסמנים יעדים חינוכיים ומתחילים‬ ‫להתקדם לעברם‪ .‬הקצב מהיר‪ ,‬כל הזמן מתגבר‪ ,‬כפי שכותב מיכה שטרית בשירו‪ ,‬ותחושתי היא‬ ‫שלעיתים גם אין אנו שומרים על כוחנו‪ .‬הרי רק לפני שנתיים ‪ -‬מי היה יכול לדמיין שנעמוד במצב שבו‬ ‫יש לנו מקרב הבוגרים‪ ,‬מחנכים במוסדות‪ ,‬מדריכי נעורים ואפילו רכזי מוסדות‪.‬‬ ‫יש משפט כמעט נדוש שטוען כי עם ההצלחה לא מתווכחים‪ ,‬אך אני מוצא לנכון להתמודד דווקא עם‬ ‫משפט זה ולהניח יסודות מסודרים לתפיסת העבודה‬ ‫החינוכית של השומר הצעיר בקיבוצים‪ .‬תפיסה שתהווה‬ ‫יסודות להתפתחות העתידית שלנו כמערכת חינוך‬ ‫משמעותית‪.‬‬ ‫שאלת המתח‪ ,‬בין תנועת השומר הצעיר כתנועת נוער‬ ‫לבין השומר הצעיר כשיטה חינוכית ‪ -‬כזרם חינוכי‪ ,‬צפה‬ ‫ועולה היום‪ ,‬לאור כניסתם של בוגרי התנועה החיים‬ ‫בקבוצות למערכות חינוך המחוברות אל הרעיון המייסד‪-‬‬ ‫הרעיון השומרי‪ .‬אך אין זו הפעם הראשונה ששאלה זו‬ ‫עולה‪ .‬שאלה זו מלווה את כל ההיסטוריה של ‪ 90‬שנות‬ ‫חינוך ב"השומר הצעיר"‪.‬‬ ‫לא במקרה‪ ,‬נקודת ציון חשובה ומשמעותית היתה הקמת‬ ‫המוסד השומרי במשמר העמק‪ .‬כבר שם נדרשו‬ ‫המחנכים והחניכים לסוגיה ולמתח שבין המדריך למחנך‬ ‫ובין המוסד לתנועה‪ .‬ב ‪ 22.3.1935‬עלתה בועדת המוסד במשמר העמק שאלת מקום השומר הצעיר‬ ‫במוסד על ידי חניכי המוסד‪ .‬בין המשיבים נמצא יעקב חזן‪" :‬אינני חושב שאיזה שהוא "כפיר" בוארשה‬ ‫מרגיש עצמו שותף ביצירה החברתית מאשר הילד‬

‫שאלת המתח‪ ,‬בין תנועת השומר‬ ‫הצעיר כתנועת נוער לבין השומר‬ ‫הצעיר כשיטה חינוכית ‪ -‬כזרם‬ ‫חינוכי‪ ,‬צפה ועולה היום‪ ,‬לאור‬ ‫כניסתם של בוגרי התנועה החיים‬ ‫בקבוצות למערכות חינוך‬ ‫המחוברות אל הרעיון המייסד‪-‬‬ ‫הרעיון השומרי‪.‬‬

‫הגורן‬

‫‪19‬‬


‫אצלנו"‪ .‬אל מול עמדה זו‬ ‫ניצב חוצץ יעקב פדן‪ ,‬שהיה‬ ‫ממובילי המוסד החינוכי‪:‬‬ ‫"‪...‬בחברת הילדים הנערים‬ ‫אינם יכולים להיות ‪ 24‬שעות‬ ‫שומרים‪ .‬זה בלתי אפשרי‪.‬‬ ‫הם יכולים להיות שומרים‬ ‫בזמן מסויים‪ ,‬בגישה מסוימת‪ ,‬אבל בכל שעות היממה? ‪ ...‬האם תוכל באמצעות הקן לדרוש ממנו‬ ‫שישב יפה בשיעור?‪ ...‬החברה והקן הם שני דברים שונים‪ .‬ברגע שהצעיר לובש חולצה כחולה –‬ ‫הצעיר נעשה אדם אחר‪"...‬‬ ‫יעקב חזן מצא לנכון להוסיף כי קטנים הסיכויים שמראש יוכלו להטות את המבנה של הקן השומרי‬ ‫במוסד‪.‬‬ ‫במחקר שערך עמוס כרמל על ראשית המוסד החינוכי‪ ,‬הוא מציב טענה שבה עצם הבחירה של‬ ‫המבוגרים‪ ,‬כבר בשנת ‪ 1935‬במשמר העמק‪ ,‬לשלב את הקן השומרי במוסד‪ -‬סגרה הגולל על‬ ‫התגבשותה של תנועת נוער עצמאית בתוך המוסד‪ .‬עקרונות תנועת הנוער של חופש ועצמאות‬ ‫נמצאות ברסן המבוגרים‪.‬‬ ‫אם כך‪ ,‬בניסיוני לעמוד על הפארדוקס ‪ -‬שנוצר כבר ב ‪ 1935‬ועומד מחדש בפתחנו היום ‪ -‬אציג את‬ ‫הנחות המוצא‪ :‬מהי תנועת נוער ומהם הנחות היסוד של החינוך השומרי‪ .‬תנועת נוער חייבת‬ ‫לשמור על אוטונומיה של הנוער‪ ,‬על עקרון חופש היצירה והעשייה‪ .‬תנועת הנוער חשיבותה ביכולתה‬ ‫להוות מורוטוריום חינוכי‪ ,‬במסגרתו הנערה והנער רוכשים כישורים חברתיים‪.‬‬ ‫החינוך השומרי הינו אחרי הכל שיטת חינוך ערכית ‪ -‬רעיונית‪ ,‬אך הוא מסגרת שמייצרים מבוגרים‬ ‫עבור הנוער‪ .‬כלומר‪ ,‬אם נחבר הגדרות אלו להגדרות המקובלות כיום בתנועה‪ ,‬תנועת הנוער שמה‬ ‫את החניכים ויצירתם במרכז ‪ -‬בעוד שיטת החינוך השומרית באה לחנך לדרך והגשמה‪.‬‬ ‫על מנת לחבר את הנושא לימינו אנו‪ ,‬אנסה לתת כמה דוגמאות קיימות או שצפוי שנתקל בהן בשנים‬ ‫הקרובות‪.‬‬ ‫מה הם המסרים המועברים באופן ישיר ועקיף כאשר מדריך הנוער ביישוב לובש שומרית? מה‬ ‫מביאה לידי ביטוי השומרית כשהיא על הרכז החברתי‬ ‫של בית הספר? המחנך במוסד גר וחי עם קבוצה של‬ ‫בוגרי השומר הצעיר? אבל האם השומר הצעיר זה אני‬ ‫כחניך או הוא כבוגר שחי במוסד?‬ ‫לא אאריך בדוגמאות‪ ,‬כי בעיני כל אחד מהקוראים יכול‬ ‫להוסיף עוד דוגמאות רבות ולכן אני מעדיף לגשת ללב‬ ‫הדיון‪ .‬האם החינוך השומרי הוא גורם שצריך לעמוד‬ ‫בפני עצמו‪ ,‬כחלק מתנועת החיים של השומר הצעיר‪,‬‬ ‫או שמא הפעילות כולה מחויבת בזיקה ישירה עם‬ ‫תנועת הנוער?‬ ‫טענתי היא כי כל ניסיון שלנו לכפוף את מערכות‬ ‫החינוך לתנועת הנוער יביא בה בעת לשתי תוצאות‬ ‫קשות‪ .‬האחת – מקומה של תנועת הנוער יצטמצם‪,‬‬ ‫מכיוון שהיוא תיתפס כחלק מהמערך הפורמלי ולא‬ ‫כתנועה של החניכים‪ .‬השניה‪ -‬שדה העשייה החינוכית שלנו יצטמצם ויילך‪ .‬לכן אני מציע לנו‪ ,‬לעוסקים‬ ‫בקן הקיבוצי‪ ,‬להבין מהר ככל האפשר ולהכריע בצורה ברורה ‪ -‬בין פעילותנו כשליחים של תנועת‬ ‫הנוער ובין היותנו מובילים ומצמיחים של זרם חינוך משמעותי בעיצוב דמותה של החברה הישראלית‪.‬‬ ‫אך בבואנו להכריע בנושא‪ ,‬אנו חייבים להבין כי במקומות בהם נלך ונפתח את מערכת החינוך‬ ‫השומרית יצטמצם מקומה של תנועת הנוער‪ ,‬אלא אם נדע להגדיר לה מסגרות ברורות‪ .‬מערכת‬ ‫החינוך השומרית זהה ברעיון המייסד לרעיון תנועת הנוער‪ ,‬ברצונה להקיף את הנערה והנער‬ ‫במערכת כולית‪ .‬אך בעוד לרשות תנועת הנוער עומדים כלים בסיסים בלבד‪ ,‬מערכת החינוך‬ ‫השומרית תלך ותשתכלל וככזאת ימצאו במרחב החינוכי יותר ויותר מחנכים מבוגרים‪.‬‬ ‫אם כך‪ ,‬האם עלינו לוותר על החינוך השומרי? הרי הוא מאיים על קיומה של תנועת הנוער‪ .‬עלינו לא‬ ‫לוותר על החינוך השומרי‪ ,‬אלא לאבחן ולהפריד בין המערכות השונות‪ .‬כוחנו החינוכי יגדל ויתעצם‬ ‫מרגע שנעבוד במספר מוקדים שונים‪.‬‬

‫תנועת נוער חייבת לשמור על‬ ‫אוטונומיה של הנוער‪ ,‬על עקרון‬ ‫חופש היצירה והעשייה‪ .‬תנועת‬ ‫הנוער חשיבותה ביכולתה להוות‬ ‫מורוטוריום חינוכי‪ .‬החינוך השומרי‬ ‫הינו אחרי הכל שיטת חינוך‬ ‫ערכית‪ -‬רעיונית‪ ,‬אך הוא מסגרת‬ ‫שמייצרים מבוגרים עבור הנוער‪.‬‬

‫‪20‬‬

‫הגורן‬


‫הבסיס הערכי ‪ -‬רעיוני של העבודה חייב להיות מחובר למהות של התנועה המתחדשת‪ ,‬אך על כל‬ ‫מסגרת לעמוד גם על תרומתה הייחודית לנוער‪ .‬היכולת מתוך החיים המשותפים ליצור מספר זירות‬ ‫חינוכיות ייחודיות‪ -‬בזה כוחנו‪.‬‬

‫‪‬‬

‫החינוך השומרי‪ -‬תפקידים ומהות‬

‫מערכת החינוך השומרית במהותה תהיה‬ ‫מסגרת של מבוגרים המתפתחים בתוכה‬ ‫ומפתחים אותה למען הנוער‪ .‬במערכת‪ ,‬זו‬ ‫עלינו לפתח בשלב זה כלים של שיח משותף‬ ‫ולמידה ערכית‪ .‬כלים לשיתוף פעולה ופיתוח‬ ‫בין המסגרות השונות‪ .‬בשלב השני‪ ,‬מערכת זו‬ ‫צפויה להתפצל לשתי מערכות נפרדות‪-‬‬ ‫מערכת של מחנכים בתוך בתי הספר ומסגרת‬ ‫של מחנכים במוסדות החינוך של השומר‬ ‫הצעיר‪ .‬גם היום‪ ,‬כשמעטים הם הבוגרים‬ ‫העוסקים בחינוך בקיבוצים‪ ,‬עלינו לבנות מסגרות שיח משמעותיות שיאפשרו להם להתלבט ולעצב‬ ‫את החינוך השומרי‪ .‬עלינו לעשות זאת תוך חיבור מחנכים נוספים הפועלים בשטח וחסרים את‬ ‫הכלים או ההנחיה‪ .‬מחנכים אלא יכולים להפוך במהרה לשותפים במהלך הרחב של בניית מערכת‬ ‫חינוך שומרית‪.‬‬

‫נוכחות דומיננטית שלנו כבוגרים‬ ‫במסגרות הקן תמנע כל אפשרות‬ ‫לצמיחת רצון חופשי‪ ,‬אוטונומיה‬ ‫וחופש‪ ,‬שכולנו מזהים כמרכיב‬ ‫הכרחי בצמיחתה של תנועת הנוער‪.‬‬

‫‪‬‬

‫תנועת הנוער כאוטונומיה מודרכת‬

‫טוב נעשה‪ ,‬אם בתנועת הנוער נאמץ את הכלל כי חניך שנעשה מעורב מכיתה ח' או ט' – כלומר יש‬ ‫לו בין ארבע לחמש שנים לעצב בקינו ‪ -‬הוא הוא יוביל את הקן‪ .‬נוכחות דומיננטית שלנו כבוגרים‬ ‫במסגרות הקן תמנע כל אפשרות לצמיחת רצון חופשי‪ ,‬אוטונומיה וחופש‪ ,‬שכולנו מזהים כמרכיב‬ ‫הכרחי בצמיחתה של תנועת הנוער‪.‬‬ ‫על מנת שלא נעמוד מהצד ונראה איך אחרים את חלומם מגשימים עלינו להעיז‪ ,‬לבחון ולטעות אך‬ ‫בעיקר ליצור מסגרות חדשות שיהוו בסיס לזהות של בוגרי השומר הצעיר‪.‬‬ ‫המושג "השומר הצעיר" כתנועת נוער הופך מיום ליום ומשעה לשעה לצר מכדי להכיל את העשייה‬ ‫של בוגרי התנועה‪ .‬איני יודע אם השם "הקיבוץ הארצי" הוא המתאים או שמא "אמירה חדשה" או‬ ‫"הפרדס"‪ ,‬אך עלינו לייצר מסגרות רלוונטיות לעשייה בשטח‪ .‬ולעצב את תנועת החיים תוך יצירה‪.‬‬

‫הגורן‬

‫‪21‬‬


‫והיד רושמת‪...‬‬

‫אביב גלבוע‪ ,‬גרעין "נווה"‬ ‫‪avivgilboa@gmail.com‬‬

‫לפני שהתחלתי לכתוב את הכתבה הזו עלו בי הרבה שאלות על‬ ‫הנושא‪ .‬החלטתי לבצע מחקר סמלי ולראיין ברחבי תנועת הבוגרים את‬ ‫בני גרעינים החיים בקבוצה וביחד לשאול את השאלות האלו‪.‬‬ ‫סיטואציה‪:‬‬ ‫חבורת בנים‪ ,‬בני גרעין אחרי צבא‪ ,‬יושבת סביב שולחן הקומונה אחרי א‪ .‬ערב בסוף היום‪ .‬נזכרים‬ ‫ב"ימי ה‪ -‬קרבי אחי" )או אחותי!(‪ ,‬איך ההוא הסתער עם המאג‪ ,‬איך ההוא נצנץ בשדאות ובעיקר‬ ‫החבר'ה הגיטרה‪ ,‬והקפה‪ .‬דמיינו את הצחוקים המתגלגלים‪ ,‬את הנהמות הגבריות‪ ,‬את הכיפכופים‪,‬‬ ‫את מד הטוטסטרון הנוסק‪ .‬עכשיו לתוך הקומונה נכנסת בת גרעין ורואה את חבריה משתעשעים‬ ‫ונהנים‪ ,‬היא מביטה ומרגישה את הלהט וההווי האופפים את החדר‪ ,‬אפילו חושבת על להצטרף‬ ‫להילולה הזו אבל היא לא מצטרפת‪.‬‬ ‫למה היא לא הצטרפה? מה עצר בעדה? מה חושבים על כך הבנים? למה לבנים האלו היה צורך‬ ‫בשיחה כזו? מהסוג שרק בנים מסוגלים להצטרף אליה‪ ,‬והאם זה באמת צורך ?‬ ‫תסתכלו טוב בשאלות האלו‪ ,‬מרכיב גדול מאוד מחיי היומיום‬ ‫שלנו בקומונות הוא היחסים וההבדלים שבין המינים‪ .‬השוני‬ ‫והפערים הקיימים באופן טבעי ואלה הנוצרים בשל שינויים‬ ‫חברתיים בראי השנים‪ .‬למה הם גורמים בחיי הקבוצה? אני‬ ‫מרגיש שצעד גדול בדרך לשוויון בחברה ובין המינים בפרט‬ ‫מתחיל כאן בשאלות הללו‪.‬‬ ‫כשאני מסתכל על החברה כיום‪ ,‬בפשטנות‪ ,‬גברים ונשים ברחבי‬ ‫הגלובוס מדוכאים‪ ,‬מדכאים ומתדכאים מגדרית‪ .‬האמרה "כל בני‬ ‫האדם נולדו שווים" היא אמנם נכונה אבל אני הייתי מוסיף‪:‬‬ ‫"אבל מהר מאוד מפסיקים להיות שווים"‪ .‬כל כך מהר‪ ,‬כבר‬ ‫בתקוות הראשונות של האב מבנו‪ ,‬עוד לפני שיצא מהרחם‪,‬‬ ‫שיהיה קצין‪ ,‬ספורטאי‪ ,‬כלכלן‪ .‬כבר בבובה הראשונה שקונה‬ ‫האם לביתה‪ .‬מה נשי ומה גברי? אילו תכונות שייכות לאיזה‬ ‫מין? מי חזק ומי רגיש? לשאלות אלו יש תשובות ברורות‬ ‫שיושבות בתודעת האדם ומכאן בהווייתו‪ .‬וכך עובר‪ ,‬מדור לדור‪,‬‬ ‫הדיכוי המגדרי‪.‬‬ ‫אנו יכולים עתה להניח הנחת יסוד חשובה מאוד‪ -‬זו החברה‬ ‫שלנו ואנו‪ ,‬שחיים אורך חיים אלטרנטיבי ושונה ואפילו פורץ‬ ‫מוסכמות‪ -‬מושפעים ו"נגועים" בהשפעותיה במידה זו או אחרת‪.‬‬ ‫ואל לנו לערער על יסוד זה כי הוא המפתח ל"שבירת הגדר"‪.‬‬

‫‪22‬‬

‫הגורן‬


‫כמו שאני רואה זאת‪ ,‬המצב בתנועה הוא מורכב‪ .‬אנחנו‪ ,‬השומרים‬ ‫תמיד‪ ,‬חיים את האידיאל ויכולתנו לבקר את המציאות‪ ,‬ללמידה‪,‬‬ ‫הבסיס הערכי ממנו אנו באים מכנים לנו מודעות גבוהה‪ .‬כשאנו‬ ‫שואלים‪ :‬מה אני צריך? מה מגדיר אותי? את השאלות המהותיות‬ ‫בחיים‪ ,‬אנו בוחנים אותן ועונים עליהם ביחד עם שותפינו לחיים‪.‬‬ ‫אבל המון מאותן השפעות חברתיות קיימות בתוך תודעתנו ומתנגדות‬ ‫מהצד השני שלה‪.‬‬ ‫הנושא של מגדריות בחברה הוא לימוד מאוד מעניין שאפשר לקבוע לו משבצת ביום גרעין‪ ,‬אבל הוא‬ ‫צריך לבוא במקביל עם יישום העקרונות המתקנים )אחזור למושג זה בהמשך(‪ .‬משום שכל חיינו הם‬ ‫לימוד אבל חיי הקבוצה הם הפריצה‪ ,‬היכולת לחיות את הלימוד‪ ,‬לימוד על מגדריות בקבוצה‪.‬‬ ‫אין כיום תשומת לב מספקת לנושא המגדר בתנועה הבוגרת שלנו‪ ,‬בגרעינים השונים ובשכבות ואין‬ ‫זה מתבטא בהעדר למידה כי אם העדר שיחה‪.‬‬ ‫הסיטואציה שנתתי בהתחלה היא לא מופרכת‪ ,‬ועוד דוגמאות ל‪-‬איך ניתן לדכא‪ ,‬ואיך זה מרגיש להיות‬ ‫מדוכא אתם יכולים למצוא בקבוצות שלכם‪ .‬זה קיים‬ ‫בכל מקום בכל עת‪ .‬בנתינת הדוגמה אני מבצע "עוול‬ ‫מגדרי" אז תסלחו לי‪ ,‬גם לי קשה עם זה‪.‬‬

‫כשאני מסתכל על החברה‬ ‫כיום‪ ,‬בפשטנות‪ ,‬גברים ונשים‬ ‫ברחבי הגלובוס מדוכאים‪,‬‬ ‫מדכאים ומתדכאים מגדרית‪.‬‬ ‫האמרה "כל בני האדם נולדו‬ ‫שווים" היא אמנם נכונה אבל‬ ‫אני הייתי מוסיף‪" :‬אבל מהר‬ ‫מאוד מפסיקים להיות שווים"‪.‬‬

‫דוגמא טובה היא בהיווצרות הווי של הבנות או של‬ ‫הבנים בתוך הגרעין‪ ,‬המלכד את החבורות השונות‬ ‫סביב הווי שלכאורה מתאים למין הספציפי‪ :‬בנים‬ ‫אוהבים לדבר על הצבא‪ ,‬בנות אוהבות לרכל‪..‬‬ ‫סיטואציה "שלא מאפשרת" למין השני להצטרף‪ .‬כאן‬ ‫ברור מי המדוכא ‪ -‬זה שאינו יכול להצטרף להווי‬ ‫הזה‪ ,‬האומנם? גם אותה חבורה המייצרת את ההווי‬ ‫הזה שרויה בסיטואציה המעוררת הזדהות והרגשת‬ ‫שייכות למין המסוים‪ .‬הבנות ירגישו יותר בנות וכנ"ל‬ ‫הבנים ירגישו יותר בנים‪ ,‬וכך יהיה מוגדר לכל מין‬ ‫מה הגורמים המאחדים ובד בבד‪ -‬המגדירים‪.‬‬

‫עוד דוגמה מוכרת היא בהסתכלות השונה על אורחות החיים‪:‬‬ ‫הבנים הם יותר מבולגנים ופחות אסתטיים בעיצוב הבית‬ ‫והחדר‪ .‬נכון להגיד זאת גם לגבי עדיפות לאוכל בריא‪ .‬לבנות‬ ‫לעומת זאת חשוב יותר הסדר והבריאות‪ .‬עד כאן ביצעתי עוול‬ ‫מגדרי שכלל הכללות גסות ודיבור שטחי‪ .‬אבל האמת קיימת‪-‬‬ ‫אנחנו מסוגלים לדכא את עצמנו ואת המין השני בהרגלים‬ ‫ובצורת תקשורת שלנו‪.‬‬ ‫כאן אני אחזור למה הם אותם "עקרונות מתקנים"‪ .‬אורח חיינו‬ ‫המשותף משמעותו למידה על השונה והדומה בין בני לבנות‬ ‫הגרעין‪ ,‬על ההרגלים והנורמות החודרות אלינו מתוך החברה‬ ‫במשך השנים‪ .‬היכולת שלנו ללמוד ולהיות סובלניים תאפשר‬ ‫שיחה אמיתית על הנושא‪ ,‬הקשבה סובלנית אחד לשנייה‪,‬‬ ‫המטרה היא לא לשבור את ההבדלים כי אם ללמוד אותם‬ ‫ולהתרגל‪.‬‬ ‫המטרה הבאה תהיה אישית של כל אחד מאתנו‪ .‬אנחנו שונים‬ ‫אחד מהשני‪ :‬רגישים‪ ,‬קשוחים‪ ,‬מסודרים‪ ,‬חובבי ספורט‪ ,‬מבינים‬ ‫באומנות‪ ,‬רגועים‪ ,‬אוהבים מכל הלב‪ ,‬רואים את העתיד‪,‬‬ ‫מצליחים‪ ,‬לוקחים דברים בפרופורציות‪ ,‬כועסים‪ ,‬לומדים לסלוח‪,‬‬ ‫יודעים להקשיב‪ ,‬טועים ויודעים להחליף נורה מקולקלת‪ .‬כל זה‬ ‫אינו קשור לאיזה מין אנחנו אלא למה התחנכנו להיות‪ .‬מכאן‬ ‫המסר הוא בידכם והיכולת‪ -‬בקבוצה‪.‬‬

‫הגורן‬

‫‪23‬‬


‫אמיר יגל‪ ,‬גרעין "מבול"‬

‫והיד רושמת ‪. . .‬‬

‫‪yagelamir@gmail.com‬‬

‫יש משהו בחוויה הזו של הבקו"ם שמשנה בך משהו מהותי‪ .‬לא רק העניין שאתה מפסיק להיות אזרח‬ ‫והופך לרכוש צה"ל‪ ,‬ולא רק החוויה הבלתי נעימה של להתחיל לקבל פקודות‪ ,‬או להפסיק לחשוב‬ ‫בשביל עצמך )מה שנקרא‪ :‬לחתום על א' ולהזדכות על המוח(‪ -‬נראה כאילו הדבר הכי מיוחד וקשה‬ ‫שקורה בבקו"ם היא הפרידה מהשומרית‪.‬‬ ‫אני יכול להגיד שבכל מעבר למערכת חדשה או למקום חדש יש דברים שאתה נפרד מהם‪ ,‬ויש דברים‬ ‫שאתה משנה בעצמך‪ ,‬אבל אני חושב שהפרידה מהלבישה היומיומית של השומרית‪ ,‬או נכון יהיה‬ ‫להגיד‪ ,‬הפרידה מהתעסקות יומיומית במה שהשומרית מסמלת‪ -‬היא הדבר הקשה ביותר עבורי‬ ‫בגיוס‪.‬‬ ‫קול קורא‪ -‬בזלת ‪50‬‬ ‫יש ובזמן הגיוס אתה באמת כששכבת הפועל הגיעה לכתה י"א ויצאה למסע‬ ‫לפולין‪ ,‬אני זוכר שאחרי כל ביקור במחנה ריכוז כזה‬ ‫מזדכה על המוח שלך‪ -‬אתה‬ ‫או אחר‪ ,‬הייתי חוזר לשיחת קבוצה בערב ומרגיש‬ ‫מפסיק לחשוב בשביל עצמך‪ ,‬ממש נורא על זה שאני הולך להיות חייל בצה"ל‪ .‬אני‬ ‫והופך באמת לרכוש צה"ל‪ ,‬אבל זוכר שבאחת הפעולות שעברנו‪ ,‬נועם שהדריכה‬ ‫אותנו‪ ,‬שאלה איך הרגשנו היום )נדמה לי שזה היה‬ ‫אני גיליתי בגדוד ‪ 50‬דברים אחרי מיידאנק שנחשב לוויזואלי במיוחד(‪ ,‬אמרתי‬ ‫אחרים‪ ,‬את הצבא האחר‪ -‬את שהיום הבנתי שאני חייל בצה"ל לא אהיה‪ .‬אני לא‬ ‫אלבש מדים‪ ,‬אני לא ארים נשק‪ ,‬אני לא אכבוש‪ ,‬אני‬ ‫החטיבה‪ ,‬את הגדוד‪ ,‬ואת הפלוגה לא אשפיל‪ ,‬לא אכאיב‪ ,‬לא אהרוג‪ -‬לא אהיה כמו‬ ‫המיוחדת כל כך שאני נמצא בה‪ .‬הנאצים‪.‬‬ ‫שנים הסתובבתי עם התחושה הזו‪ -‬אני לא אהיה‬ ‫נאצי‪ ,‬אני לא אהיה כובש‪ .‬היו לי המון מחשבות של סירוב פקודה‪ ,‬לא להתגייס‪ ,‬להתגייס ולסרב שם‪-‬‬ ‫לא להיות חלק ממפעל ההתנחלות הפושע‪ .‬שנים זו היית הרטוריקה‪ ,‬אלו היו הקודים הפשוטים‬ ‫והקלים לאמירה שהייתי משתמש בהם ‪ -‬הרבה יותר קל לקרוא לכיבוש ולמתנחלים נאצים מלבחור‬ ‫לקחת אחריות על הסיטואציה‪ ,‬וכמובן שאם הרבה יותר קל לקרוא להם נאצים‪ ,‬אז למה לא בעצם?‬ ‫המחשבות על הכיבוש המשחית לא נתנו לי מנוח‪ -‬במיוחד לא כשהגיעה העת להכריע לגבי הצבא‬ ‫שלי ‪ -‬בנח"ל‪ .‬משך כל שנת השירות לא הפסקתי לחשוב על העובדה שהגדוד נמצא בחברון‪ -‬אולי‬ ‫הסמל הכי חמור של הכיבוש האלים‪ ,‬והמכוער ביותר ‪ -‬ושבעוד פחות משנה אני אהיה זה שעומד‬ ‫במחסום‪.‬‬

‫‪24‬‬

‫הגורן‬


‫יש ובזמן הגיוס אתה באמת מזדכה על המוח שלך‪ -‬אתה מפסיק לחשוב בשביל עצמך‪ ,‬והופך באמת‬ ‫לרכוש צה"ל‪ ,‬אבל אני גיליתי בגדוד ‪ 50‬דברים אחרים‪ .‬מהיום הראשון לגיוס ועד היום גיליתי דברים‬ ‫שרק גורמים לי לגלות את הצבא האחר ‪ -‬את החטיבה‪ ,‬את הגדוד‪ ,‬ואת הפלוגה המיוחדת כל כך שאני‬ ‫נמצא בה‪.‬‬ ‫כמה ימים לפני הגיוס עוד זרקתי למשהו בצחוק‪" -‬טוב‪ ,‬אם יש צדק בעולם‪ ,‬נתראה בביהמ"ש בהאג"‪-‬‬ ‫ובימים אלה‪ ,‬סוף הטירונות שלי‪ ,‬אני מגלה כמה דברים אחרים ממה שנהגתי לחשוב במשך שנים‪-‬‬ ‫הסגל שלנו בגדוד‪ ,‬מהמ"כים ועד למ"פ‪ ,‬את כולם אנחנו מכבדים ומערכים הערכה גדולה ואמיתית‪.‬‬ ‫היכולת של המפקד שלי לערוך איתנו שיחת כתה‬ ‫ועל‬ ‫ביום שבת שתעסוק בלימוד על עם ישראל‪,‬‬ ‫ואם המפקד שלי הוא דמות חינוכית‪,‬‬ ‫מוסר‪ ,‬ועל החיים והמוות בצה"ל ‪ -‬הופכים אותו‬ ‫דמות שאני תופס ממנה ובאמת‬ ‫לדמות חינוכית עבורי ‪ -‬לא פחות!‬ ‫שאני‬ ‫דמות‬ ‫‪,‬‬ ‫חינוכית‬ ‫ואם המפקד שלי הוא דמות‬ ‫אהיה מוכן לזחול עד סוף העולם אם‬ ‫תופס ממנה ובאמת אהיה מוכן לזחול עד סוף העולם‬ ‫אם יבקש‪ ,‬אז מתעוררת השאלה‪ -‬בכזה צבא אפשר יבקש‪ ,‬אז מתעוררת השאלה‪ -‬בכזה‬ ‫ויהיה אחרת? בצבא של מפקדים‪-‬מחנכים‪ ,‬אפשר צבא אפשר ויהיה אחרת?‬ ‫שיהיה אחרת? אפשר שלא יהיה אלים? אפשר‬ ‫שהתשובה שלו לכיבוש היא חינוך? אפשר שזה‬ ‫מוסרי לשרת בגדוד שבוחר להתנהג אחרת לחיילים שלו? גדוד שהמפקד בא לראות את ההורים שלי‬ ‫בזמנו החופשי‪ ,‬שמעביר לנו שיחות‪ ,‬שמגדיר לנו שהדבר הכי חשוב הוא היחס בתוך הכתה‪ -‬אפשרי‬ ‫שגם ייצור אווירה אחרת בחברון ‪ -‬שהוא באמת יהיה אחרת מהשאר‪ .‬שלבחור לשרת בגדוד חמישים‬ ‫תהיה התשובה שלי לכיבוש ולא הכניעה שלי אליו ?‬ ‫פתאום אני מוצא את עצמי עם שותפים )שותפי אמת‪ ,‬וחברים טובים( בכתה‪ ,‬במחלקה‪ ,‬בפלוגה‪-‬‬ ‫יושב לשיחת כתה שמדברת על "שיח לוחמים"‪ ,‬ועל היכולת שלנו ליצור תקשורת בינאישית גם בזמן‬ ‫לחץ ולבחור בקשר אחר בינינו גם בצבא‪ -‬ופתאום אני מבין שיש קול קורא לגדוד בזלת ‪ ,50‬קול‬ ‫מחנך‪ ,‬קול לוחם וקורא למשהו אחר‪ .‬פלוגה ל'‪ ,‬אוג' ‪ 08‬כולה בני גרעינים‪ ,‬ואולי בפעם הראשונה בחיי‬ ‫אני מסוגל להגיד שיש גם אופציה אחרת‪ -‬מבפנים‪ ,‬או כמו שיוני רכז השכבה שלנו הפליא להזכיר לי ‪-‬‬ ‫יש גם מוסר האחריות‪ ,‬בשטח‪ ,‬ולא על הנייר או בסלון מזל‪ -‬בגדוד ‪ ,50‬ככה נראה לפחות מהבא"ח‬ ‫בתל ערד‪ -‬מוסר אחריות קיים‪.‬‬ ‫קול קורא‪ -‬התנועה!‬ ‫נכון שהפתיע אותי כמה טוב לי בצבא‪ ,‬כמה נכון לי המקום שאני נמצא בו‪ ,‬ושאני מבין את מלוא‬ ‫המשמעות של להיות חייל בגדוד‪ .‬אבל כמו שכתבתי בהתחלה‪ -‬הפשיטה של השומרית היא‬ ‫טראומתית‪ .‬נראה כי פה הצבא גרם לי להרגיש הרבה ביקורת‪ ,‬וקושי‪ -‬בעצם‪ ,‬הוא כן שם ‪ -‬המוקד‬ ‫שלי‪ ,‬המפקדים של הפלוגה‪ -‬הם שם‪ ,‬זה נכון‪ .‬אבל התוכן‪ ,‬הנקודה הפנימית‪ ,‬היא לא‪.‬‬ ‫אני מרגיש שאין אדם שבאמת מסוגל ללוות את החוויה שלנו בצבא ‪-‬‬ ‫אני צריך את התנועה‪ ,‬אני מוקד הגדוד מתמודד עם הצבא בעצמו‪ ,‬ורק בעצמו‪ .‬כן ‪ -‬אנחנו‬ ‫מדברים עם הגרעינים שלנו‪ ,‬וגם עם המדריכים שלנו‪ ,‬אבל אין לנו ליווי‬ ‫מרגיש שאני איש השומר לדברים‪ .‬חלילה אני לא אומר את הדברים בהתרסה או בדרישה‪ ,‬ובכל‬ ‫הצעיר‪ -‬ובכל זאת‪ ,‬ביומיום זאת‪ ,‬אם יש משהו אחד שאני חושב עליו רגע לפני שאני נרדם אחרי‬ ‫יום או שבוע קשים במיוחד‪ -‬זה התנועה‪ ,‬הקול הקורא לתנועה לתת‬ ‫שלי הוא לא שם‪ .‬לנו יד‪ ,‬להיות שם בשבילנו‪ .‬אני יודע‪ ,‬זה כמעט בלתי אפשרי ‪ -‬ובכל‬ ‫זאת‪ ,‬הציות היומיומי לפקודות‪ ,‬התחושה של להיות טירון )שזה די‬ ‫משפיל לכל הדעות(‪ ,‬וכל זה יחד ‪ -‬מחייבים בעיני ליווי הרבה יותר צמוד של התנועה‪ ,‬התעסקות הרבה‬ ‫יותר אינטנסיבית שלנו כשכבה‪ ,‬ועמידה הרבה יותר עיקשת על שיח בינינו‪ -‬אלו דברים שאנו חייבים‬ ‫לעצמנו‪.‬‬ ‫נראה כי הזהות השומרית שלנו מתעצבת עכשיו מחדש‪ ,‬בין אם זה השיח בינינו לבין חברים שלנו‬ ‫מתנועות מקבילות‪ ,‬ובין אם זה השיח בינינו ‪ -‬המציאות החדשה מחייבת אותנו לבחור לעצמנו הגדרה‬ ‫מחודשת למושג זהות שומרית‪ ,‬ולבחור לעצמנו דרך חדשה להגדיר את עצמנו ככאלה‪ -‬היום אחרי‬ ‫חודשיים בגדוד עוד קשה לי להגיד בדיוק מה זה אומר להיות שמוצניק על מדים‪ ,‬ומה זה אומר גרעין‬ ‫בצבא ‪ -‬אבל יש משהו בגדוד הזה‪ ,‬ובסיטואציה הזו שבה אנו נמצאים‪ ,‬שמיום ליום גורמת לי להרגיש‬ ‫כי לא לחינם הגענו‪ ,‬ואנו באמת קול קורא בצבא‪ -‬קול התנועה בצבא‪.‬‬

‫הגורן‬

‫‪25‬‬


‫תוך כדי תנועה‬

‫גלי רכבי‬ ‫גרעין "באמת"‬ ‫‪Gracabi@gmail.com‬‬

‫)אינני מאמין שקודש פירושו –אל תיגע ‪ -‬לפניכם עיבוד חופשי מספרו של בובר 'בסוד שיח' עמ' ‪(118‬‬ ‫כולנו עטויים שריון‪ ,‬איננו שמים לב אליו אלא לעיתים רחוקות‪ .‬מעבר לשריון‪ -‬המציאות כולה‪ .‬אני‬ ‫מאמין שמקורו באינסטינקט בסיסי של שימור התודעה ברמה מסוימת‪ ,‬מעין הגנה עצמית נגד שינוי‪.‬‬ ‫איננו שמים לב לשריון מחמת ההרגל‪ ,‬או יותר חמור‪ ,‬מחמת היוהרה‪ .‬אם אנסה לתאר את פעולת‬ ‫השריון המדובר אראה זאת כמו תריס ישן‪ ,‬עשוי שלבים‪-‬שלבים‪ ,‬המכסה חלקית חלון בחדר בו אני‬ ‫עומד‪ .‬מהשלבים הפתוחים בתריס מוטל עלי אור‪ -‬ודרכם אני רואה את החוץ‪ .‬מהשלבים הסגורים‬ ‫יהיה לא נכון לתאר זאת כ‪'-‬מוטל‪-‬חושך'‪ -‬אלא פשוט‪' -‬אין ‪-‬אור'‪.‬‬ ‫אינני מודע לחוסר האור‪ ,‬הוא פשוט איננו שם‪ .‬מבחינתי‪ ,‬העומד בחדר‪ -‬או במערה אם תרצו‪ ,‬מה‬ ‫שאינני רואה איננו קיים‪ .‬אתרץ לעצמי את חיי כפי שהם כשאומר לעצמי‪" -‬זה העולם"‪" ,‬זאת האמת"‪,‬‬ ‫"ככה דברים עובדים" ו"לשם כך הם נוצרו"‪.‬‬ ‫מדוע? מדוע האדם אינו שובר את שריונו?‬ ‫ישנו זוג מחסומים ואחד שלישי שבו אגע קצת הלאה‪ ,‬המונעים מהאדם לשבר‬ ‫את תריסיו‪ .‬הראשון‪-‬הפאסיבי‪ -‬זוהי הבורות‪ ,‬פשוט חוסר הידיעה שיש אור או‬ ‫שאפשר בכלל לשבור את התריסים‪ .‬למשל‪ ,‬הדוגמה המיידית של מעשה החינוך‪-‬‬ ‫מעשה של פריצה‪-‬שחרור‪ ,‬של שבירת התריסים‪-‬המגנים על תודעתו של החניך‪.‬‬ ‫מניעה שנייה ‪-‬פעילה‪ -‬זוהי היוהרה‪ ,‬במקרה שלנו‪ ,‬היוהרה של מתקני עולם‪.‬‬ ‫"אני כבר השתחררתי" )כפל לשון(‪" ,‬אני רואה את המציאות כהוויתה"‪" ,‬זאת‬ ‫האמת"‪ .‬אך אולי אין אדם יהיר בגלל היותו יהיר‪ ,‬אולי יהיר הוא כי מפחד‪-‬‬ ‫פחדם של מתקני עולם‪ .‬הפחד הבסיסי בעולם מעורער‪ .‬החיפוש הנואש של‬ ‫אחיזה יציבה‪ .‬במה איאחז בעולם זה‪ ,‬תנועה זו‪ ,‬גרעין זה חוץ מבהיותי צודק‪ .‬הפחד‬ ‫שאני מזהה בחיפוש האחיזה היציבה‪ ,‬שונא אנשים בוחרים‪ ,‬הם אינם יציבים‪ .‬הוא רוצה‬ ‫בטחון‪ .‬וזאת מטרתו היחידה של הפחד‪.‬‬ ‫מצג השווא של הידיעה הופכת את האדם לנוקשה‪ ,‬חסר גמישות תפיסתית‪,‬‬ ‫ובהכרח‪ ,‬גם לעיוור מבחירה‪.‬‬ ‫אחזור לאדם מאחורי השלבים‪ .‬דרך השלבים שפתחו לו מדריכיו‪ ,‬פתחו לו‬ ‫חבריו‪ ,‬פתח עצמו ‪ -‬הוא רואה ונדרש למציאות קיימת‪-‬אך מסוימת‪ .‬בהכירי‬ ‫את עצמנו אני גם יודע להעיד שגם נענה לקריאה הזו ‪ -‬כבר נגע בנו היצר‬ ‫ולשם‪-‬כך אנחנו פה‪ ,‬לא?‬ ‫אך מה מעבר לחושך? מבחינתנו‪ -‬כלום‪ ,‬שקט‪ ,‬ריק‪ -‬מאחורי החושך אין‬ ‫מציאות ‪-‬והיכן שאין מציאות‪ -‬אין דרישה‪.‬‬ ‫הטיעון השלישי‪ ,‬העצוב ביותר לטעמי‪ ,‬הוא הייאוש‪ .‬טעמו מוכר‪ .‬הטיעון‬ ‫החשוך של ‪" -‬הרי זהו לא עניינך"‪ -‬ובכך מסתיים החיפוש של רבים מאיתנו‪,‬‬ ‫כך הסתיים החיפוש שלי ‪ -‬בענייני‪ .‬או יותר נכון‪ ,‬במה שמוגדר כענייני‪ ,‬ואקרא לטיפת המים הקטנה‬ ‫שלי הגשמה‪.‬‬ ‫מה נענה? בורים ‪-‬איננו‪ ,‬יהירים‪-‬חלקנו‪ ,‬אך עלינו לדעת כי הכל ענייננו‪ .‬אם אנו מתקני עולם אזי העולם‬ ‫על כל מרכיביו הינו ענייננו; אכן מפעל לנפילים‪.‬‬ ‫אבוי לנו אם נסתפק בראיית חיינו רק דרך השלבים שנותרו פתוחים‪-‬אבוי אם נתפוס פסים צרים אלו‬ ‫של אור כמציאות האמיתית כולה‪ .‬קשר כהווייתו עם המציאות כולה בורא חיים כהווייתם ‪ -‬כעיקרון‬ ‫מנחה‪ ,‬כדרך‪ ,‬ללא תנאים מוקדמים‪ ,‬ללא מחסומים והפרדות אוויליות בין מגשימים‪.‬‬ ‫"השומר לוחם לחיי צדק אחווה וחופש בחברה האנושית"‪ .‬ואוסיף גם‪ -‬בחברה השומרית‪.‬‬ ‫חזקו ואמצו‬

‫‪26‬‬

‫הגורן‬


‫‪yarivnaor@gmail.com‬‬

‫גרעין הגליון‬

‫יריב נאור‬ ‫גרעין "קוקוריקו"‬

‫שם‪" :‬קוקוריקו" ) חופש‪ ,‬רוח נעורים‪ ,‬רוח שטות וכמובן הקריאה של פיטר‪-‬פן!(‬ ‫שכבה‪" :‬חזון"‬ ‫מס' חברי הקבוצה‪ 8 :‬בהרכב המלא )נדיר!(‬ ‫מקום מגורים‪ :‬בי"ס שדה הר מירון‬ ‫עיסוקים‪ :‬יריב‪ ,‬עפרי‪ ,‬אדם‪ ,‬אור‪ ,‬ליל ושמרי עוסקים בריכוז‪ /‬הדרכה במרכז הנוער שבסאסא‪ ,‬תום‬ ‫זהבי ‪ -‬מפק"צ בבה"ד ‪ 1‬ואיילת יקוטיאל רוקדת בלהקת המחול "קומבינה"‪ .‬בנוסף‪ ,‬ליל היא גם רכזת‬ ‫חברתית בביה"ס ומדריכה גרעין יהודי ערבי של עמותת "בראשית לשלום"‪.‬‬ ‫קיצור תולדות הגרעין‪ :‬קם באמצע הי"ג כגרעין צופיות או לחילופין גרעין גורמה )יעני טיולים ואוכל‬ ‫איכותי ‪ -‬זה הקטע שלנו( אנשים באו‪ ...‬אנשים הלכו‪ ...‬אנשים התגייסו לצבא‪* ...‬הנשים לא‪ ...‬קיצור‬ ‫היו המון תהפוכות ושינויי הרכב‪.‬‬ ‫מאכל אהוב‪ :‬כוס סיידר חם עם מקל קינמון ומעט יין אדום )על מרפסת העץ מול השקיעה‪(..‬‬ ‫דיסק‪ :‬אין קונצנזוס בעניין‪ ,‬אך בין הדיסקים היותר מושמעים בבית ניתן לציין את ליאונרד כהן‪ ,‬מתי‬ ‫כספי‪ ,‬מיקה‪ ,‬יוני רכטר וערן צור‪.‬‬ ‫ספר‪ :‬כנ"ל‪ ,‬אך במהלך ימי גרעין רבים נקראו פרקים נכבדים מתוך זן ואומנות אחזקת האופנוע )עליו‬ ‫תיכתב כתבה נפרדת בהמשך – בע"ה(‪.‬‬ ‫סרט‪":‬הסיוט שלפני חג המולד" עוד לא כולם בגרעין ראו את זה אבל עדיין ראוי שזה יהיה סרט‬ ‫הגרעין‪.‬‬ ‫הפריט הכי מצחיק בקומונה‪ :‬הפינה האוריינטלית שלנו )אתם יודעים השש ‪-‬בש – דרבוקה וכו‪.(...‬‬ ‫משהו מגניב שעשיתם כל הגרעין‪ :‬מים לים‪ ...‬לחצות את מכתש רמון‪ ...‬העפלה לילית לפסגת‬ ‫המירון‪ ...‬סיבוב הופעות תיאטרון יהודי ערבי באיטליה‪...‬‬ ‫מסורת של הגרעין‪ :‬ליל סדר משותף‬ ‫*סעיף חדש! מורכבויות‪ :‬מתוך השישה שחיים ביחד שניים עזבו את התנועה אולם ממשיכים לחיות‬ ‫בגרעין‪ ,‬מצב שהוא דיי יחודי‪ ,‬ומצריך התמודדויות חדשות עבורנו בענייני הדרכה‪ /‬משק שכבתי‪/‬‬ ‫סמינרים וכיוצ"ב והן עבור התנועה בתחום האוטונומיה של הגרעין‪ .‬ובנוסף בת גרעין שהיא רקדנית‬ ‫ולא גרה איתנו ולא שותפה ליום יום‪ .‬זה גם מצב בעייתי מאוד‪ .‬על כל המורכבויות האלה אנחנו מנסים‬ ‫לעבוד ומקווים לטוב מתוך תפיסה שהקבוצה היא כלי לשחרור האדם ונועדה לעשות לנו טוב‪ .‬קיצור‪-‬‬ ‫אנחנו בקטע של לאפשר ולנסות לאו דווקא מתוך תפיסה שזה יצליח‪ ,‬אלא שזה שווה את הניסיון‪.‬‬ ‫מה הייתם עושים בתנועת הבוגרים‪ :‬יותר כיף ופחות מקובעות על איך דברים צריכים להיות‪.‬‬ ‫תדמית‪ :‬מהפכנים רדיקלים נון‪-‬קונפורמיסטים‪ /‬אאוטסיידרים‪.‬‬ ‫מוטו‪ :‬יהיה טוב‬ ‫הערות נוספות? עד מתי אוג' ‪ 05‬וד"ש לניב‬ ‫מה הייתם קונים לגרעין אם לא הייתה הגבלת תקציב‪ :‬סוס‬ ‫*עפרי אגב כן התגייסה לצבא‪ ,‬פשוט‬ ‫לא יכולתי לוותר על הבדיחה‬

‫הגורן‬

‫‪27‬‬


‫הדף הירוק‬ ‫עדי דרורי‪ ,‬גרעין "חריף"‬ ‫‪adidrori@hotmail.com‬‬

‫חברים יקרים‪ ,‬כפי שידוע לכולנו העולם בסכנה‪ ,‬מי שקרא את הכתבה הקודמת שלי בנושא )"אדום‬ ‫כחול ירוק" ‪ -‬גליון חמישי( בוודאי כבר הבין‪ ,‬שבעיני השקפת עולם השמה את האדם במרכז‪ ,‬לוקה‬ ‫בחסר אם היא לא מתייחסת להיבט האקולוגי ששם אותו בסכנת חיים ממשית )למשל תושבי אשקלון‬ ‫במידה ותוקם תחנת כוח פחמית נוספת( ובחוסר שוויון ביכולת ליהנות מהטבע )למשל תושבי‬ ‫פלמחים שייאלצו לנסוע לחוף אחר במידה ויוקם שם כפר נופש(‪ .‬חוץ ממאבקים ציבוריים מול‬ ‫מפעלים‪ ,‬גורמים ממשלתיים וכו' שמאוד חשוב שניקח בהם חלק‪ ,‬אני מאמינה שמחובתנו גם לחיות‬ ‫אורח חיים המתחשב בסביבה‪ ,‬ברמה הקטנה אך המאוד משמעותית שלנו‪ .‬אז הנה לכם מספר‬ ‫טיפים לחיים שמיטיבים עם הכדור‪:‬‬

‫‪(1‬קומפוסט‬ ‫זוכרים שבתור ילדים היינו זורקים את שאריות הפרי שלנו על‬ ‫האדמה ופוטרים את עצמנו מאשמה שלכלכנו בצעקת "זבל‬ ‫אורגני!"? מסתבר שבאמת עשינו את הדבר הנכון‪ .‬פסולת אורגנית‬ ‫שנזרקת לגינה או לבור קומפוסט מתפרקת יחסית מהר והופכת‬ ‫לדשן טבעי שמיטיב עם האדמה ועם היצורים הקטים שחיים בה‪.‬‬ ‫אבל פסולת אורגנית שנזרקת לאתר הטמנת אשפה בתוך שקית‬ ‫ניילון ויחד עם פסולת אחרת‪ ,‬מתחילה לתסוס ולשחרר לאוויר גז‬ ‫מתאן ‪ -‬גז חממה רעיל ה תורם להתחממות גלובלית‪ .‬חוץ מזה‪,‬‬ ‫מוסיף הזבל האורגני טונות של פסולת לתהליך השינוע וההטמנה‬ ‫של כלל הזבל ובכך גורם לצריכה מוגברת של דלק‪ .‬כל זה יכול היה‬ ‫להיחסך אם כל אחד מאיתנו פשוט היה טומן את הזבל האורגני הביתי שלו בגינה‪.‬‬ ‫לכן‪ -‬מצאו לכם פינת חמד באזור הקומונה שלכם‪ ,‬חפרו בור בגודל שנראה לכם הולם את כמויות‬ ‫הזבל האורגני שאתם מייצרים )זכרו שהקומפוסט כל הזמן מצטמצם בגלל שהוא מתכלה( וזרקו אליו‬ ‫את שאריות האוכל שלכם )בלי בשר כי זה מביא חיות(‪ ,‬כסו אותו מדי פעם בעלים יבשים וערבבו עם‬ ‫את חפירה אחת לכמה שבועות כדי שייכנס אוויר ויגרום להתכלות‪.‬‬

‫‪28‬‬

‫הגורן‬


‫המשך‬ ‫‪(2‬מחזור‬ ‫על חשיבות המחזור בווודאי לא צריך להוסיף וברוב הרשויות יש כבר ממזמן פחים‬ ‫מופרדים‪ .‬אם אין באזורכם פח נייר או פלסטיק‪ ,‬דברו עם אגף התברואה של הרשות‬ ‫המקומית ודרשו מהם להציב פחי מחזור‪ .‬אפשר גם ליצור קשר ישיר עם אמניר או‬ ‫אביב‪ ,‬החברה שממחזרת פלסטיקים‪ .‬בכלובי פלסטיק‪ ,‬אגב‪ ,‬אפשר לזרוק כל סוג פלסטיק‬ ‫)מיכלים של קוטג'‪ ,‬בקבוקי שמפו‪ ,‬כלים חד פעמיים(‪ .‬מחזור זה לא עבודה קשה! במוצב "רחף" )ז"ל(‬ ‫של קרקל היה פח למחזור נייר‪ ,‬סיורים קיבלו אוכל בקופסאות פלסטיק רב פעמיות ולא בחמגשיות‪.‬‬ ‫אם תשליטו טרור בנושא ותסבירו לכל מי ששואל את העניין‪ ,‬בסוף יקשיבו לכם‪.‬‬

‫‪(3‬חומרי ניקוי אקולוגים‬ ‫המים בעולם נהיים פחות ופחות נקיים‪ ,‬הים מזדהם ונאבדים אלפי מינים של בעלי חיים‪ ,‬מי התהום‬ ‫מזדהמים ונהיים לא בריאים לשתייה‪ .‬החומרים המזהמים הם מגוונים ‪ -‬פסולת כימית‬ ‫ממפעלים‪ ,‬רעלים שמשמשים להדברה‪ ,‬חיידקים מפסולת טבעית של תעשיית‬ ‫הבשר וגורם אחד מאוד משמעותי שכולנו יכולים לעזור לצמצם אותו ‪-‬‬ ‫דטרגנטים‪ .‬דטרגנט הוא בעצם חומר ניקוי‪ .‬יש הרבה חומרים ותרכובות‬ ‫כימיות שמהם מייצרים את מה שאנחנו שוטפים איתו את הכלים‪ ,‬הרצפה‪,‬‬ ‫ואפילו השיער והפנים שלנו‪ .‬תוצרי לוואי של תעשיית הנפט‪ ,‬פוספטים‪ ,‬אפילו‬ ‫גרגרי הפלסטיק הקטנטנים שבסבון פילינג הם חומרים שבריכוזים גבוהים‬ ‫מחרבים את טיב המים שלנו ומגבירים את הסיכויים שלנו לחלות בסרטן‪.‬‬ ‫יש מגוון חומרי ניקוי לבית במחירים סבירים שבהחלט שווים את ההשקעה‪ ,‬מחברות‬ ‫גם בארץ וגם בחו"ל‪ .‬למשל‪" -‬טיידי"‪" ,‬אקובר" ועוד‪ .‬כבר ניתן למצוא את המוצרים‬ ‫האלו גם בסופרמרקטים רגילים ולא רק בחנויות טבע‪ .‬לגבי הקוסמטיקה יש בעיית‬ ‫מחירים קלה שמאפשרת בעיקר לנשות הרצליה פיתוח לחפוף שיער בלי חומרים‬ ‫מסרטנים‪ ,‬אבל יש מגוון חברות )רובן באזור הגליל( שמוכנות לעשות דילים למעוניינים‪.‬‬ ‫למשל חברת "טבע הגליל" מוכרת סבונים "סוג ב'" בחנות המפעל שלה ב‪ 8‬שקלים ליחידה‪.‬‬

‫‪(4‬חסכון ומודעות!‬ ‫התקינו חסכמים על הברזים והמקלחות‪ ,‬קנו נורות פלורוסנט חסכוניות בחשמל ותכבו את האור‬ ‫והמזגן כשאתם לא נמצאים בחדר‪ ,‬תשקו את הגינה במים שהשתמשתם בהם כבר בשביל משהו‬ ‫)למשל ממכונת הכביסה(‪ ,‬תוציאו מהשקע את המטען כשהוא לא מחובר לטלפון‪ .‬תקנו חמוצים וזיתים‬ ‫בתפזורת בכלי פלסטיק שאפשר למחזר ולא בשימורים לא מתכלים‪ ,‬באריזות חסכון גדולות ולא‬ ‫בכמה קטנות‪ .‬הפכו את החשיבה על טביעת הרגל האקולוגית שלכם למשהו טבעי‪ ,‬שישר קופץ לכם‬ ‫לראש ומשפיע על הבחירות הצרכניות שלכם‪.‬‬ ‫יש עוד המון המון מה לדעת ולעשות‪ ,‬מקווה שחידשתי ולו במעט ושתמשיכו לחקור‪ ,‬ללמוד ולעשות‬ ‫בנושא‪ .‬אשמח אם תיצרו קשר לשאלות‪ ,‬רעיונות וכל דבר בנושא‪.‬‬ ‫*אבי"ב מחזור – ‪1-800-662-066‬‬

‫הגורן‬

‫‪29‬‬


‫‪bargissin@gmail.com‬‬

‫והיד רושמת‪...‬‬

‫בר גיסין‬ ‫גרעין "אדמה"‬

‫התכוונתי בכלל לכתוב כתבה על הבחירות בקדימה‪ 2 .‬פסקאות כבר נכתבו בשנינות‪ ,‬בטוב טעם ועם‬ ‫ידע מסויים מאחוריהן‪ ,‬ומשום מה‪ ,‬משהו עצר אותי‪ .‬לא ברור כל כך אם זה בגללי‪ ,‬בגלל המעמד או‬ ‫המבוכה לכתוב לקהל קוראים כל כך ידען ודעתן‪ ,‬אבל לסיים את הכתבה לא יכולתי‪.‬‬ ‫אז החלטתי לכתוב על מחסום הכתיבה הזה‪ .‬הוא מאוד מזכיר לי שיחה שהייתה לי עם בחור מהגרעין‬ ‫שחפפנו לא מזמן בקינים‪ .‬זרקתי משהו על זה שאני חושבת שלעולם לא אוכל להופיע על במה ולנגן‬ ‫)לצורך העניין‪ ,‬למרות שכל הופעה פומבית אחרת גם לא באה בחשבון(‪ ,‬בין אם זה בגלל הביקורת‬ ‫כלפי שברור לי שתהיה‪ ,‬החוצפה שתהיה לי לעלות ולהופיע בכלל או פשוט תשומת הלב המאוד‪-‬לא‪-‬‬ ‫שגרתית שאני אקבל‪ .‬הוא אמר שיש לו סיפור חשוב לספר לי‪ ,‬אז התיישבנו והוא התחיל‪.‬‬ ‫הוא סיפר שלפני כמה שנים גם הוא עמד במצב דומה‪ ,‬הוא היה מחויב להופיע‬ ‫"מה פתאום? איך‬ ‫בקונסרבטוריון שלו לפחות פעם בשנה‪ ,‬מתוקף היותו תלמיד פסנתר שם‪ ,‬וכל‬ ‫פעם מחדש הוא סבל מאותה הופעה ארורה שגרמה לו להרגיש חלש ויהיר ו"לא‬ ‫אוכל? הרי זה נורא‬ ‫במקום" בכלליות‪ .‬הבחור‪ ,‬שהתגלה כעילוי גם בתחום הציור‪ ,‬ביקר יום אחד את‬ ‫שחצני ואני לא מוכן‬ ‫המורה שלו לפסנתר ובידיו תיק העבודות שלו‪ .‬היא מאוד התפעלה מהיצירות‬ ‫לזה‪ .‬והרי‪ ,‬קטונתי וביקשה ממנו שלקראת סוף השנה יקדיש לה ציור אחד‪ .‬הוא‪ ,‬מייד‪ ,‬הצטנע ואמר‬ ‫לה‪" :‬מה פתאום? איך אוכל? הרי זה נורא שחצני ואני לא מוכן לזה והרי‪ ,‬קטונתי‬ ‫מלהיות אדם‬ ‫מלהיות אדם שאנשים ירצו לצפות בציוריו תלויים על קירות הסטודיו"‪ .‬התגובה‬ ‫הראשונית של המורה הייתה לשאול אם הוא לא חושב שזה נורא אגואיסטי לא‬ ‫שאנשים ירצו לצפות‬ ‫להראות ולפרסם את יצירותיו‪ .‬זה נורא נוח לא להתפרסם‪ ,‬לא להתעסק בשאלות‬ ‫בציוריו תלויים על‬ ‫קשות‪ ,‬לא לנקוט עמדה‪ ,‬פשוט לחדול‪ .‬אך הרי מה הטעם ביצירה שאיש אינו‬ ‫רואה אותה? והאם עץ שנופל ביער משמיע קול?‪..‬‬ ‫קירות הסטודיו"‬ ‫בכל מקרה‪ ,‬השיחה קלחה ומהר מאוד השלכנו את המצב הזה להתנהלות של מחנך‪ .‬זה היה ברור‬ ‫לשנינו שחינוך לא יקרה אם לא "נעביר אותו הלאה"‪ .‬את זה כבר למדנו ובשביל זה אנחנו פה‪ .‬זו‬ ‫המשימה של כולנו‪ .‬אם אדם ישכיל את עצמו ויפתח אמות מוסר ומידה וטוב מסוימים‪ ,‬אבל הם‬ ‫יישארו בתוכו‪ ,‬מה כל זה שווה? הרי חינוך אמיתי‪ ,‬זה שאני פועלת על פיו ורוצה שיקרה‪ ,‬חייב להיות‬ ‫בין אישי‪ .‬הוא חייב להגיע ממעמקי הבטן והרגש ולהצליח לתפוס את החניך עד ‪-‬כמה עמוק שאפשר‪.‬‬ ‫ומשימה חינוכית שלנו‪ ,‬אנשי התנועה‪ ,‬לא יכולה להיות ריקה‪ ,‬מכאנית ולא נגישה‪ .‬ניסינו להבין איך‬ ‫אנחנו לא מחשיבים את המעשה הכל ‪-‬כך גדול שלנו כמביך ו‪/‬או אגואיסטי )במובן הרע של המילה(‬ ‫ואנחנו מוכנים לעשות אותו ולעמוד מאחוריו‪ ,‬ואילו בדבר שאמור להיות הרבה יותר "פשוט" כמו‬ ‫נגינה או ציור‪ ,‬מופיע מולנו מחסום‪ .‬אולי זה באמת התאורה המסנוורת או הקהל הרב‪ ,‬ואולי זה גם‬ ‫משהו פשוט יותר שאנחנו צריכים ללמוד על עצמנו‪.‬‬ ‫אני כבר לא בטוחה אם אני מדברת על הרגליים הקרות שאני מקבלת כל‬ ‫פעם לפני עלייה לבמה או על הדרך החינוכית שלי‪-‬שלנו‪ ,‬ואולי זה לא שונה‬ ‫כל כך‪ ,‬אבל מה שברור לי זה שאסור לוותר על ההזדמנויות האלה‪ ,‬לעולם‪.‬‬ ‫אסור לוותר על שיחה עם חניך באותה מידה שאסור לוותר על כתיבת‬ ‫כתבה‪ ,‬משנית כראשית לעיתון‪ ,‬על הבעת עמדה‪ ,‬יצירת ערב או קטע או‬ ‫הווי שהוא שלנו בגלל תירוצים נוחים ופשוטים‪ .‬אנחנו לא פשוטים‪.‬‬ ‫אם לא נפרוץ את הביישנות האגואיסטית הזו‪ ,‬שמכסה את עצמה ב"צניעות‬ ‫ומסתוריות" סטייל ההתנהגות שלי לגבי הופעה מול קהל‪ ,‬לא נוכל להיות‬ ‫שלמים‪ .‬נקודה‪.‬‬

‫זה נורא נוח לא‬ ‫להתפרסם‪ ,‬לא להתעסק‬ ‫בשאלות קשות‪ ,‬לא‬ ‫לנקוט עמדה‪ ,‬פשוט‬ ‫לחדול‪ .‬אך הרי מה‬ ‫הטעם ביצירה שאיש‬ ‫אינו רואה אותה?‬

‫)טוב‪ ,‬החלק הקשה עבר‪ -‬הכתבה נכתבה‪ ,‬הביישנות נפרצה‪ ,‬ההתחלה החלה‪ ..‬עכשיו כבר יהיה יותר‬ ‫קל‪ ,‬לא?(‬

‫‪30‬‬

‫הגורן‬


‫המדור שחושב את עצמו‬ ‫סאטירה‬ ‫א‪ :‬נו‪ ...‬עשיתם‬ ‫פריסת משימות כבר?‬ ‫ב‪ :‬כן! איזה באסה‪,‬‬ ‫אני קומונר בוגר‪ ,‬ואני‬ ‫כבר בן ‪!30‬‬ ‫א‪ :‬אתה מבואס?!‬ ‫אותי שיבצו בתור‬ ‫מה כדאי לי?!‬ ‫חניך בוגר בקן‬ ‫גישה א' או ב'?‬ ‫כושל!‬

‫קריסה‪ .‬הבורסה בניו יורק‪ .‬השבוע‬

‫אני קצרת רוח!‬ ‫ביתניה ומעלה – בחירה‬ ‫מחודשת בתנועה‬ ‫רעות ‪ -‬בחירה‬ ‫מחודשת בשכבה‬

‫חזון‪ -‬בחירה‬ ‫מחודשת בגרעין‬

‫אחווה –‬ ‫בחירה‬ ‫בתנועה‬

‫פלך ‪-‬‬ ‫בחירה‬ ‫בשכבה‬

‫הפועל –‬ ‫בחירה‬ ‫בגרעין‬

הגורן 8  

הגליון השמיני של עיתון הגורן