Issuu on Google+

‫ספטמבר‬ ‫‪2008‬‬

‫גיליו מס' ‪7‬‬

‫עיתו תנועת הבוגרי של השומר הצעיר‬

‫למדני אלוהי ברך והתפלל‬ ‫על סוד עלה קמל‪,‬‬ ‫על נוגה פרי בשל‬ ‫על החירות הזאת‬ ‫לראות‪ ,‬לחוש‪ ,‬לנשום‬ ‫לדעת‪ ,‬לייחל‪ ,‬להכשל‬

‫למד את שפתותי‬ ‫ברכה ושיר הלל‬ ‫בהתחדש זמנך‬ ‫עם בוקר ועם ליל‬ ‫לבל יהיה יומי כתמול שלשום‬ ‫לבל יהיה עלי יומי הרגל‬


‫מאמרכת‬

‫שלום לכולם‪,‬‬ ‫אנחנו נמצאים בתקופה של התחדשות‪ ,‬צמיחה והתחלות מרגשות‪ .‬בעולם הגדול‪ ,‬מתחלפות להן‬ ‫העונות‪ ,‬הסתיו עומד באוויר והחגים עומדים בפתח‪ .‬עוד שנת לימודים החלה‪ ,‬ובקרוב תתחיל גם שנה‬ ‫עברית חדשה‪.‬‬ ‫וגם אצלנו‪ ,‬הזמן המיוחד הזה משמעותו שינויים‪ -‬משלחת חדשה‪ ,‬משימות חדשות‪ ,‬שחרורים וגיוסים‪.‬‬ ‫אז ראשית‪ ,‬והכי חשוב – משלחת "שומריה"! ברוכים יהיו‪ ,‬בתפקידם החדש והמטורף!‬ ‫שכבת "הפועל"! אמנם לא כולם מגוייסים עדיין‪ ,‬אבל גם למלש"בים הטריים‪ ,‬בהצלחה במערכת‬ ‫הצבאית‪ .‬איפה שלא תהיו‪ ,‬אנחנו סומכים עליכם שתצליחו להיות משפיעים ומשמעותיים!‬ ‫בני שכבת "חזון"! מזל טוב! בשעה טובה ומוצלחת אתם אזרחים! חופשיים כמו ציפור דרור‪ ,‬כמו‬ ‫דבורה העפה לה ובמזל מתחמקת משימשתה של משאית דוהרת! מי ייתן ושיערכם המגולח יצמח‬ ‫ויהיה שופע ככלניות בחבל הבשור! ובנימה יותר רצינית – תודה לאל שחזרתם בריאים ושלמים!‬ ‫אנחנו מברכים מרחוק על חזרתו של "משמר" ומחזקים את שותפינו לעט )או למחשב(‪ .‬רבים קיבלו‬ ‫את האי‪-‬מייל המבשר על חזרתו‪ ,‬וחשוב לומר גם מכאן‪ ,‬שחזרתו ריגשה אותנו‪ ,‬ונתנה דחיפה קלה‬ ‫למה שאנחנו עושים כאן‪.‬‬ ‫הגליון יוצא הפעם בסמיכות לאירוע "שומר תמיד"‪ .‬ארוע אשר מיטב חברינו שקדו ועמלו עליו‪ ,‬ואנו‬ ‫תקווה כי בזמן שאתם קוראים את הגליון‪ ,‬סביבתכם הומה בבוגרי התנועה‪ ,‬החשים זיקה והזדהות‬ ‫עם המעשה היומיומי שלנו‪ ,‬ובתקווה גם שלהם‪.‬‬ ‫בקרוב יושק אתר לגורן! היו דרוכים!‬ ‫חזקו ואמצו‪,‬‬ ‫העורכים‪ -‬הללי‪ ,‬שירן וגיל‪.‬‬ ‫בשער‪ :‬משירי סוף הדרך‪ ,‬לאה גולדברג‪.‬‬ ‫עורכים‪ :‬הללי בלבן )מפרש(‪ ,‬שירן גולדברג )חריף(‪ ,‬גיל וולפסון )חריף(‬ ‫מערכת‪ :‬שמרי נגבי )קוקוריקו(‪ ,‬עידו מהל )חריף(‪ ,‬נועה חדד )יהב(‪ ,‬שייקו ברנדוויין )חריף(‪ ,‬אדם ברשאי‬ ‫)ברנש(‪ ,‬גיל זמיר )באמת(‪ ,‬יריב נאור )קוקוריקו(‪ ,‬יעל ניסני )נווה(‬ ‫כותבים‪ :‬אדם ברשאי )ברנש(‬ ‫אורי אופיר )מצר(‬ ‫גלי רכבי )באמת(‬ ‫גיל וולפסון )חריף(‬ ‫אור דנמרק )קוקוריקו(‬

‫הללי בלבן )מפרש(‬ ‫יובל אופק )רוח(‬ ‫ניצן שמיר )יהל(‬ ‫עומר מגל )ברנש(‬

‫עידו מהל )חריף(‬ ‫עמית איילי )כוורת(‬ ‫שייקו ברנדוויין )חריף(‬ ‫שירן גולדברג )חריף(‬

‫"בראש אום ג'וני עמדה גורן‪ .‬הגורן העידה על ההצלחה הגדולה של הקבוצה‪ .‬מכל‬ ‫מקום בעמק השומם‪ ,‬החנוק‪ ,‬אפשר היה לראות את הערמה הגאה‪ .‬היא היתה הסמל‬ ‫למה שיכול הפועל לעשות במו ידיו‪ .‬היא היתה סיכום לשעות ארוכות של עבודה‪ .‬אך‬ ‫היתה הגורן גם עדות למיעוט הישגיו של הפועל‪ ,‬לקוצר ידו ולקוצר יכולתו‪ ,‬שהרי היא‬ ‫ניצבה לבדה בעמק הרחב‪ ,‬עטור האבנים‪ ,‬חצוי בירדן המתפתל‪".‬‬ ‫)מתוך "הגורן‪ ,‬התלם הארוך‪ ,‬העץ הבודד"‪ ,‬מוקי צור(‬ ‫‪2‬‬


‫על קצה המזלג‬

‫מנהיגות נשית בשכבת פל!‬ ‫בחודש ספטמבר בתאריכים ‪ 28-29‬יערך‬ ‫"סמינר מנהיגות נשית בחינוך ובתנועה"‬ ‫למורות החיילות בשכבת פלך‪ .‬הרעיון נולד‬ ‫בשיחת טלפון בין שתי בנות בשכבה שחשבו‬ ‫את הרעיון ומכך נוצר צוות של נציגות‬ ‫מהדירות השונות‪ .‬נפגשנו פעמיים‪ .‬בפגישה‬ ‫הראשונה פתחנו את הנושא‪ ,‬איפה אנחנו‬ ‫פוגשות אותו מה הוא כולל‪ ...‬בשנייה מיקדנו‬ ‫את הנושאים שאנחנו רוצות לפתוח ואיך‪.‬‬ ‫אנחנו לא רוצות שזה יהיה סמינר "העצמה‬ ‫נשית" ולא לדון בנושאים מנקודת מבט של‬ ‫נשים לצד "גברים"‪ .‬אנו נבחן את היחס שלנו‬ ‫לנושא של מגדר‪ ,‬נשים מנהיגות‪ ,‬יוצרות‪,‬‬ ‫חלוצות‪ ,‬בתנועה‪ ,‬בצבא אל מול זה איזה נשים‬

‫אנחנו ואיזה אנחנו רוצות להיות‪ .‬הרגשנו שיש‬ ‫צורך מתוך משמתנו החינוכית בפנימיות ועם‬ ‫הנוער בכלל‪ ,‬לדון ביחס שלנו כנשים מחנכות‬ ‫בנושאים הללו‪ .‬אנו בונות את הסמינר בשיתוף‬ ‫יעל אפריאט שהתעניינה בנושא ושמחה לעזור‬ ‫לנו ללמוד ולפתח את הסמינר‪.‬‬ ‫גם מוקד קרקל בשכבתנו‪ ,‬יצרו סמינר של‬ ‫יומיים בבניאס‪ ,‬בו הם עיבדו את חוויתם‬ ‫בצבא‪ ,‬במוקד‪ ,‬ומוקד השכבתי‪ .‬הסמינר‬ ‫העמיק את הקשר בינם דרך חוויה לא צבאית‪.‬‬ ‫הם נהנו מאוד‪.‬‬ ‫צוות הסמינר‬

‫תרבות מתחדשת!‬ ‫השנה היא ‪ ,2009‬מדינת ישראל במצוקה‪.‬‬ ‫נגמר התקציב‪ ,‬ארה"ב סגרה את הברז‬ ‫וממשלת ישראל מקימה צוות בידור מיוחד‬ ‫שיתדפק על דלתות תורמים מחו"ל וישכנע‬ ‫אותם להשקיע במדינה מתפוררת עם הווי‬ ‫יוצא מן הכלל‪.‬‬ ‫זה הקונספט מאחורי הקברט הסאטירי שאני‬ ‫מעוניינת להעלות במסגרת ההתחדשות‬

‫התרבותית של תנועת הבוגרים‪ .‬אז אם יש‬ ‫לכם רעיון יותר טוב‪ ,‬אם אתם אוהבים לכתוב‪,‬‬ ‫לשיר‪ ,‬לרקוד‪ ,‬לשחק‪ ,‬לעשות ג'אגלינג עם‬ ‫אוגרים סיבירים או כל דבר אחר על במה‬ ‫ורוצים לקחת חלק‪-‬‬ ‫צרו קשר איתי‪,‬‬ ‫עדי דרורי )חריף(‬ ‫‪0525809800‬‬

‫‪habogrim@gmail.com‬‬

‫יש מקו לדבר!‬ ‫פורו תנועת הבוגרי!‬ ‫‪http://www.tnuatbogrim.3gb.co.il‬‬ ‫‪3‬‬


‫קו התנערה!‬ ‫עידו מהל‬ ‫גרעין חריף‬

‫המלחמה הקרה הינה ביטוי לתקופת המתיחות‬ ‫בין המעצמות ברית המועצות וארצות הברית‪,‬‬ ‫אשר חלה בזמן שלאחר מלחמת העולם‬ ‫השנייה‪ ,‬ועד סוף שנות ה‪ 80-‬בהתפרקות ברית‬ ‫המועצות‪ .‬זו הייתה תקופה בה המעצמות‬ ‫האימפריאליסטיות חימשו את עצמן בצבא גדול‬ ‫ומתקדם ובנשק גרעיני‪ ,‬התחרו זו מול זו במרוץ‬ ‫לחלל‪ ,‬והאדירו את השוק הכלכלי שלהן‪ -‬כל‬ ‫זאת במטרה לאיים על המעצמה השנייה‪,‬‬ ‫ולזכות בשליטה דומיננטית יותר בעולם‪ .‬יתרה‬ ‫מכך‪ ,‬המלחמה התנהלה על בסיס הקיטוב‬ ‫האידיאולוגי בין המעצמות – ארצות הברית‬ ‫שדגלה בקפיטליזם האימפריאליסטי‪ ,‬לעומת‬ ‫ברית המועצות שדגלה בקומוניזם באומה‬ ‫גדולה אחת‪ ,‬ובפועל ניהלה משטר סטליניסטי‬ ‫טוטליטרי‪ .‬אותן אידיאולוגיות שימשו את‬ ‫המעצמות להרחיב את שליטתן בעולם בעזרת‬ ‫הקמת משטרי בובות במדינות חלשות‪ ,‬וכריתת‬ ‫בריתות עם מדינות חזקות‪ ,‬הכול על מנת‬ ‫לשרת את האינטרס האימפריאליסטי‪ .‬מדינת‬ ‫ישראל‪ ,‬אגב‪ ,‬נחלקה עם הקמתה בדעתה –‬

‫‪4‬‬


‫באיזו מעצמה לתמוך? אך בתחילת שנות ה‪ 50-‬הכריעה הממשלה הישראלית כי תתייצב לצד‬ ‫ארה"ב‪ ,‬ותהיה לה בת ברית‪ .‬במהלך המלחמה הקרה‪ ,‬ניהלו המעצמות מלחמות וקרבות נגד בעלות‬ ‫ברית חלשות של המעצמה השנייה )לדוגמא – ברית המועצות נגד אפגניסטן‪ ,‬וארצות הברית נגד‬ ‫ויאטנם( וגם עודדו סכסוכים אזוריים ומקומיים‬ ‫בעולם )מלחמת יום כיפור היא‬ ‫דוגמא‪ ,‬המעצמות פועלות מתוך אינטרסים‬ ‫מובהקת לכך‪ ,‬בה נתמכה ישראל בידי הינקים‬ ‫ומדינות ערב בידי הסובייטים(‪ .‬המלחמה באה פוליטיים כלכליים ותו לו כשזה מגיע‬ ‫על סיומה בסוף שנות ה‪ ,80-‬עם התפרקות‬ ‫בעולם לשאלת ריבונותם של קבוצות המיעוטים‪.‬‬ ‫ברית המועצות‪ ,‬והותירה מעצמה אחת‬ ‫– ארצות הברית‪.‬‬ ‫לנוכח האירועים האחרונים בקווקז‪ ,‬בהם הצבא הרוסי מחץ את הצבא הגאורגי‪ ,‬עולה השאלה – מול‬ ‫איזה מאזן כוחות נמצא העולם כיום? ביוני ‪ ,2007‬הכריז נשיא רוסיה דאז ולדימיר פוטין בכנס שנערך‬ ‫באיסטנבול‪ ,‬שרוסיה שומרת לעצמה את הזכות לחזור ולהשפיע אל הבלקן והים השחור‪ ,‬אזורים‬ ‫שהיא רואה אותם כבר מהמאה ה‪ 19-‬כנתונים לתחום השפעתה‪ .‬הצהרה זו של פוטין היוותה‬ ‫התרסה בוטה כלפי מגמות פוליטיות של ארה"ב באזור זה‪ .‬עיקר מאמציה של רוסיה להחזיר את‬ ‫מעמדה כמעצמה הוא דרך חיזוק השפעתה בתחום אספקת האנרגיה באירופה‪ .‬רוסיה מספקת ‪50%‬‬ ‫מצריכת הגז המיובא לאירופה )שזה ‪ 22%‬מצריכת הגז הכוללת באירופה(‪ .‬מקורות אנרגיה אחרים‬ ‫מגיעים ממדינות אגן הים הכספי כגון טורקמניסטן וקזחסטן‪ ,‬אך עוברים לאירופה בנתיבים העוברים‬ ‫בטריטוריה רוסית‪ ,‬מה שמעמיד את מדינות אירופה במצב של תלות בשיקולים כלכליים ופוליטיים של‬ ‫מוסקבה בכל הקשור באספקת אנרגיה‪ .‬האיחוד האירופאי וארה"ב ניסו דרכים חלופיות להעברת‬ ‫האנרגיה‪ ,‬למשל פרויקט נאבוקו שמבוסס על העברת האנרגיה דרך טורקיה‪ ,‬אך הנ"ל נתקל בקשיים‬ ‫פוליטיים וכלכליים רבים‪ ,‬ובניסיונות מצד רוסיה להשתלט על חברות נפט במרכז אסיה ובאירופה‪,‬‬ ‫והפעלת לחץ על מדינות הים הכספי שלא לשתף פעולה עם גורמים אירופאים‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬מעודד הממשל הרוסי לאומים רבים באירופה להכריז על עצמאות‪ ,‬ובכך מערער עמוקות את‬ ‫המצב הפוליטי במספר מדינות באירופה‪ .‬רוסיה כבר עודדה את ראשי "רפובליקת פרפסקה" בבוסניה‬ ‫להכריז על עצמאות‪ ,‬את אנשי חבל טרנסניסטריה במולדובה – כ‪ 550,000-‬דוברי רוסית‪ ,‬להתנתק‬ ‫ממולדובה‪ ,‬ואת אנשי חבלי הארץ אבחזיה ודרום אוסטיה להתנתק מגאורגיה‪.‬‬ ‫לנוכח מהלכים אלו‪ ,‬לא נשארת ארה"ב דוממת‪ .‬בנובמבר ‪ ,2007‬התפרסם כי שר‬ ‫ההגנה הינקי רוברט גייטס הקפיא תוכניות לצמצום הכוחות הינקים באירופה‪ .‬בצעד‬ ‫זה‪ ,‬על פי מזכיר העיתונות של הפנטגון‪ ,‬ארצות הברית מאותתת כי למרות‬ ‫התעסקותה האינטנסיבית בעיראק ובאפגניסטן‪ ,‬היא עדיין מעצמה גלובלית שאיננה‬ ‫מזניחה את בעלות בריתה במקומות אחרים בעולם‪ .‬ארה"ב אף הכריזה על כוונתה‬ ‫להציב מערכת טילים בפולין ורדאר מתקדם בצ'כיה‪ ,‬בטענה כי ישמשו אותה בהגנה‬ ‫על אירופה מפני טילים ארוכי טווח שעלולה איראן לשגר‪ .‬מהלך זה העלה את חמת‬ ‫זעמם של הממשל הרוסי‪ ,‬ולצד איומים שונים מפי ראש הממשלה פוטין והנשיא‬ ‫מדבדב‪ ,‬נשמעה תגובה קיצונית במיוחד מסגן הרמטכ"ל הרוסי אנטולי נגוביצין‬ ‫כשהתבטא כך‪" :‬כאשר פולין הסכימה להצבת המערכת‪ ,‬היא חשפה את עצמה‬ ‫לתקיפה – מאה אחוז" והוסיף כי הדוקטרינה הצבאית של רוסיה מתירה שימוש בנשק גרעיני "נגד‬ ‫בעלות ברית של מדינות המחזיקות בנשק גרעיני )ארה"ב – ע‪.‬מ( אם מדינות אלו מגישות להן סיוע"‪.‬‬ ‫ההסכם הסופי נחתם לאחר תום הקרבות בגאורגיה‪ ,‬מה שמוכיח לטענת הממשל הרוסי שהטילים‬ ‫מכוונים כלפי רוסיה ולא כלפי איראן‪.‬‬ ‫אם כבר הוזכרה איראן‪ ,‬חשוב לציין שלכל אורך המתיחות בין איראן לארה"ב‪ ,‬טען פוטין כי אין לאיים‬ ‫על איראן‪ ,‬והפעיל לחץ על מדינות האיחוד האירופאי שלא לנקוט בסנקציות כלכליות כלפי איראן‪ ,‬כל‬ ‫זאת בזמן שרוסיה מוכרת לאיראן נשק רב ואורניום וחומרים שונים לפרויקט הגרעין שלה‪.‬‬ ‫החיכוכים שהובאו לעיל מביאים אותנו בסופו של דבר לגאורגיה‪ ,‬אוגוסט ‪ .2008‬כפי שכבר הוזכר‪,‬‬ ‫כחלק ממדיניות ערעור הפוליטיקה האירופאית מצד רוסיה‪ ,‬כאן מצאה לנכון המעצמה המתחדשת‬ ‫לעודד את חבלי הארץ בגאורגיה – דרום אוסטיה )צפון החבל הוא בתחום רוסיה( ואבחזיה לעצמאות‬ ‫לאומית‪ .‬הממשל הרוסי חילק תעודות זהות רוסיות לאזרחי דרום אוסטיה בעלי הזיקה הלאומית‪-‬‬ ‫רוסית‪ ,‬רדף באלימות פיזית וחרם כלכלי את אזרחי רוסיה הגאורגים במוצאם‪ ,‬והציב כוחות בדרום‬

‫‪5‬‬


‫אוסטיה בשביל להגן על קווי הרכבת המחברים בין האזור לרוסיה לכאורה‪ ,‬אך למעשה עשה זאת‬ ‫למען התגרות חריפה במשטר הגאורגי ובתומכיו במערב‪ .‬גאורגיה עצמה זוכה לתמיכה רבה מארה"ב‬ ‫ומספר מדינות חברות נאט"ו והאיחוד האירופאי‪ ,‬שכן הכוונה העתידית שלהן היא לבדוק את‬ ‫האפשרות להעביר דרכה נתיבי אנרגיה מהמזרח במקום דרך רוסיה‪.‬‬ ‫ב‪ 7-‬באוגוסט שלח נשיא גאורגיה מיכאיל סאקשווילי כוחות צבא לדרום אוסטיה במטרה להשיג‬ ‫שילטה מחודשת באזור‪ .‬הצבא הגאורגי תקף את הכוחות הרוסיים המוצבים בחבל‪ ,‬ואף הפגיז‬ ‫מטרות אזרחיות רבות‪ ,‬מה שהביא למותם של מאות אזרחים‪ .‬הממשל הרוסי לא היסס‬ ‫בתגובתו‪ ,‬ומהר מאוד שלח לדרום אוסטיה כוחות רבים של הצבא הרוסי‪ .‬הצבא הרוסי ריסק את‬ ‫יריבו הגאורגי‪ ,‬כבש את דרום אוסטיה‪ ,‬והמשיך בדרכו לתוך גאורגיה עצמה כשהוא כובש את‬ ‫העיר המרכזית גורי‪ ,‬ורוצח אזרחים רבים בדרך‪ .‬לאורך הקרבות מחזקת ארה"ב את גאורגיה‬ ‫בתמיכה מלאה‪ ,‬בעוד ניקולא סרקוזי נשיא צרפת ואנגלה מרקל קנצלרית גרמניה מנסים לגשר‬ ‫בין גאורגיה לרוסיה‪ .‬בינתיים‪ ,‬מחזיר סאקשווילי את הכוחות הגאורגים היושבים בעירק )גאורגיה היא‬ ‫המדינה השלישית‪ ,‬אחרי ארה"ב ובריטניה‪ ,‬בכמות חייליה המוצבים בעירק(‪ .‬מוכרזת הפסקת אש‪,‬‬ ‫אך הכוחות הרוסיים נכון להיום‪ ,‬עדין נמצאים בשטח גאורגיה‪.‬‬ ‫המלחמה בגאורגיה הינה דוגמא מובהקת למאבק המתפתח‬ ‫בעולם בין רוסיה לארה"ב‪ .‬חשוב לציין שהיבט העצמאות הלאומית רק ראייה סוציאליסטית‬ ‫לקבוצות מיעוטים הינו דוגמא לצביעותן של רוסיה וארה"ב‪ .‬רוסיה תומכת בזכויות ובאינטרסים‬ ‫אמנם דרשה בסכסוך עם גאורגיה בחרות הלאום האבחזי‬ ‫והאוסטי‪ ,‬אך יחד עם זאת דחתה את עצמאות קוסובו כשזו של כל הקבוצות האתניות‪,‬‬ ‫הכריזה על עצמה כריבונית‪ ,‬בזמן שארה"ב תמכה בה‪ .‬ניתן בדרישה למענק עצמאות‬ ‫להסיק מכך‪ ,‬שהמעצמות פועלות מתוך אינטרסים פוליטיים‬ ‫קבוצות לאומית אמיתית למעמד‬ ‫כלכליים ותו לו כשזה מגיע לשאלת ריבונותם של‬ ‫המיעוטים‪.‬‬ ‫העובד‪ ,‬שלא תחת אינטרסים‬

‫של כוחות אימפריאליסטים‬ ‫קפיטליסטים‪.‬‬

‫סביב העימות בקווקז עולות שאלות כמו – "מי ירה ראשון?" ו‪"-‬מי‬ ‫מהמעורבים תומך ברוסיה ‪ /‬בארה"ב?"‪ .‬מטרתנו כסוציאליסטים‬ ‫היא אינה לתפוס צד בסכסוך‪ ,‬אלא לתת דין וחשבון למעמד העובד‬ ‫הסובל ממנו‪ .‬תנועות שמאל בעולם עלולות להביע הזדהות עם מעשיו של המשטר הרוסי – הן מתוך‬ ‫הזדהות היסטורית‪ ,‬והן מתוך סלידה מהאימפריאליזם הינקי‪ .‬הזדהות זו היא פסולה‪ ,‬שכן רוסיה היא‬ ‫מעצמה אימפריאליסטית עושקת לא פחות מיריבתה ארה"ב‪ .‬יש הקוראים להכנסת כוחות צבא‬ ‫נייטרלי לאזור הקווקז‪ .‬גם כאן יש לזכור שאין כזה דבר צבא נייטרלי‪ ,‬שכן כל צבא משרת את‬ ‫האינטרסים של הגוף העומד מאחוריו‪ ,‬כפי שנראו חיילי האו"ם בעבר באוזלת ידם והפניית מבטם לצד‬ ‫במלחמות יוגוסלביה‪.‬‬ ‫אנו חייבים לתת פתרונות לטווח ארוך ולא להתפתות וליפול לכללי המשחק הקפיטליסטים הדורשים‬ ‫מאיתנו בחירה נקודתית ולבחור צד‪ .‬רק ראייה סוציאליסטית תומכת בזכויות ובאינטרסים של כל‬ ‫הקבוצות האתניות‪ ,‬בדרישה למענק עצמאות לאומית אמיתית למעמד העובד‪ ,‬שלא תחת אינטרסים‬ ‫של כוחות אימפריאליסטים קפיטליסטים‪ .‬יש שידברו בשבח הצבא הרוסי הנותן מחסה והגנה לבני‬ ‫חבל אבחזיה ואוסטיה‪ .‬אך יש לזכור שהמשטר הרוסי ביצע בעבר טבח קשה‬ ‫בצ'צ'נים‪ ,‬בגאורגים שבחבל אבחזיה ובקבוצות אתניות רבות‪ ,‬ולכן ברור‬ ‫שנוכחות הצבא הרוסי בחבלי הארץ בקווקז הינה אך ורק לשם שירות‬ ‫האינטרסים של האוליגרכיה הרוסית‪.‬‬ ‫עלינו לעורר בקרבנו את רוחות הסולידריות העולמית עם הפרולטריון ולקרוא‬ ‫לעובדי הקווקז להקים כוחות הגנה פועלית על חבלי הארץ שלהם‪ .‬כמו כן‪ ,‬יש‬ ‫לקרוא לכוחות הרוסיים והגאורגים להסיג כוחותיהם מחבלי הארץ‪ ,‬ולדרוש‬ ‫בעצמאות לדרום אוסטיה ואבחזיה ‪ -‬ללא התערבות צבאית חיצונית‪.‬‬

‫לאחר קריסתה של ברית המועצות נותרה מעצמה מוחלטת אחת בעולם –‬ ‫ארצות הברית‪ .‬עתה הדוב הרוסי התעורר מתרדמת החורף שלו עם כוחות‬ ‫כלכליים אדירים‪ ,‬הטלת אימים על מתנגדיו‪ ,‬ואף היתכנות כי יחבור יחד עם‬ ‫סין‪ ,‬צפון קוריאה ואיראן‪ ,‬לקואליציה אנטי ינקית‪ .‬רוחות מלחמה קרה נוספת נושבות בעורפנו‪ ,‬יש‬ ‫לזכור שבחירת צד היא שגויה‪ ,‬ועלינו מוטל צו השעה ליצירת אינטרנציונל עובדים חדש‪ ,‬שיבטיח את‬ ‫זכויות העובדים וקבוצות המיעוטים בעולם‪ ,‬ויעמוד איתן מול הדיכוי האימפריאליסטי‪.‬‬

‫‪6‬‬


‫הד הירוק‬

‫אור דנמרק‬ ‫קבוצת קוקוריקו‬

‫ב‪ 6‬לאוגוסט הגיעה לנמל חיפה ספינת ה‪"rainbow warrior 2"-‬‬ ‫)לוחם הקשת(‪ .‬מידגם מייצג של הסובבים אותי הראה שאף אחד לא שמע‬ ‫על זה‪ ,‬ואחרי התייעצות עם אחת מהעורכות הראשיות של העיתון )כן‪ ,‬כן‪,‬‬ ‫אחת מהראשיות( החלטתי להביא את המאורע למרכז הזרקורים‪.‬‬ ‫רעיון הספינה הוא לחזק מאבקים‪ ,‬שעולים בקנה אחד עם החזון של גרינפיס‪ .‬הם פשוט שטים למקום‬ ‫ועושים מעין סצנה סביב המאבק‪ ,‬ובדרך כלל מעלים אותו למודעות הציבור‪ .‬הפעם המאבק הוא נגד‬ ‫הקמת תחנת הכוח הפחמית באשקלון )אשקלטאון(‪ ,‬שלפני שבוע אושרה סופית‪.‬‬ ‫החל מהשבוע )‪ 7‬לאוגוסט( מתחילה תקופה בת שלושה שבועות בלבד‪ ,‬בהם רשאי כל אזרח ישראלי‬ ‫מעל גיל ‪ 18‬להביע התנגדות לתחנה‪ .‬על ההתנגדות להיות חתומה בפני עורך דין‪ ,‬והוועדה מחויבת‬ ‫ע"פ חוק להתחשב בכל התנגדות והתנגדות‪ .‬ביין המתנגדים הבולטים היו משה איבגי‪ ,‬אבי קושניר‪,‬‬ ‫יריב נאור‪ ,‬אברי גלעד‪ ,‬תומר שרון ועלמה זק‪.‬‬ ‫הסיפור המטורף הוא על הריינבו וורייר הראשונה שב‪ ,1985-‬שעגנה בנמל אוקלנד‪ ,‬ניו זילנד‪.‬‬ ‫בהכנות האחרונות לקראת הפלגה לאי האלמוגים הפולינזי "מורורואה"‪ ,‬שם התכוונו למחות כנגד‬ ‫הניסויים הגרעיניים הלא חוקיים שעורכת ממשלת צרפת באזור‪ .‬פרדריק בונלאו‪ ,‬מתנדבת צרפתייה‬ ‫בארגון‪ ,‬הייתה עסוקה במיוחד‪ .‬בונלאו‪ ,‬או בשמה האמיתי כריסטין קאבון‪ ,‬הייתה סוכנת כפולה‬ ‫בשירות סוכנות הביון הצרפתית שנשלחה במטרה לעקוב אחר הפעילים‪ ,‬לאסוף מידע ולהניח את‬ ‫התשתית למבצע סודי שמטרתו הטבעת‬ ‫הספינה‪.‬‬ ‫ביום רביעי‪ ,‬ה‪ 10-‬ליולי‪ ,‬בשעה ‪11:38‬‬ ‫פעילי גרינפיס‬ ‫את‬ ‫צובעים‬ ‫בלילה נשמע הפיצוץ הראשון‪ .‬חברי‬ ‫ספינת הפחם‬ ‫הצוות ששהו באותה שעה במטבח‬ ‫הרון"‬ ‫"קייפ‬ ‫הספינה הועפו מכיסאותיהם‪ .‬דיווי‬ ‫בכתובת "פחם‬ ‫אדוארדס‪ ,‬אחד הפעילים‪ ,‬רץ לחדר‬ ‫מול‬ ‫הורג"‬ ‫המכונות‪ ,‬שם גילה כי מים רבים מציפים‬ ‫חופי אשקלון‬ ‫את הספינה דרך חור בגודל מכונית‬ ‫קטנה שנפער בדופן‪ .‬ההוראה "לנטוש‬ ‫את הספינה" ניתנה וכל חברי הצוות‬ ‫מיהרו לברוח אל הרציף‪ ,‬מלבד אחד‪.‬‬ ‫פרננדו פרירה‪ ,‬צלם הספינה‪ ,‬התעכב על‬ ‫מנת להציל את ציוד הצילום היקר‬ ‫את‬ ‫זעזע‬ ‫נוסף‬ ‫שבחדרו‪ .‬פיצוץ‬ ‫הספינה ותוך דקות ספורות פרירה‪,‬‬

‫‪7‬‬


‫וה‪ ,Rainbow Warrior -‬שקעו למצולות‪ .‬ניו‪-‬זילנד נדהמה למשמע מעשה‬ ‫הטרור הראשון שבוצע אי פעם על אדמתה‪ .‬תוך זמן קצר עצרה המשטרה‬ ‫זוג סוכנים צרפתים בשם פריור ומאפרט כחשודים בפיצוץ‪ .‬ניסיונותיה של‬ ‫ממשלת צרפת להכחיש את מעורבותה בפיגוע הפכו‪ ,‬לאור הראיות‬ ‫המוצקות‪ ,‬למגוחכים ולבסוף נאלץ ראש הממשלה הצרפתי‪ ,‬לורן פאביוס‪ ,‬להתייצב מוך מצלמות‬ ‫הטלוויזיה ולהודות כי "סוכני השירות החשאי הטביעו את הספינה‪ ,‬בהוראתנו"‪.‬‬ ‫במהלך שהות הספינה בישראל יתעד צוות הספינה את הנזקים‬ ‫אשר נגרמו מירי הקטיושות על הצפון‪ ,‬וכן זיהומים נוספים שנוצרו‬ ‫עקב המלחמה‪ .‬ביום ד'‪ ,‬ה‪11-‬באוקטובר‪ ,‬תפליג הספינה יחד עם‬ ‫חברי השדולה הסביבתית של הכנסת בראשות ח"כ ד"ר דב חנין‬ ‫וח"כ הרב מיכאל מלכיאור‪ ,‬וכן עם חברי "הקואליציה לבריאות‬ ‫הציבור" לאורך מפרץ חיפה‪ ,‬על מנת לתעד ולחשוף מקורות‬ ‫זיהום אשר נוצרו במהלך המלחמה‪.‬‬ ‫*עדכון‪ :‬בתאריך ה‪ ,8.9‬התקרבה ספינת ה‪rainbow warrior 2‬‬ ‫לחופי אשקלון‪ ,‬כשהיא חוסמת ספינת משא המובילה פחם לקראת‬ ‫בניית תחנת כוח פחמית בעיר‪ .‬כוח שיטור ימי הגיעה אל הספינה‬ ‫והוריד ממנה ‪ 15‬פעילי גרינפיס שנעצרו‪ .‬לאחר הזדהותם‪ ,‬ולא‬ ‫לפני שהספיקו לרסס כתובות על ספינת המשא‪ ,‬שוחררו הפעילים‬ ‫בתנאי שספינתם תעזוב את חופי הארץ לאלתר‪.‬‬

‫החל מהשבוע )‪ 7‬לאוגוסט(‬ ‫מתחילה תקופה בת‬ ‫שלושה שבועות בלבד‪,‬‬ ‫בהם רשאי כל אזרח‬ ‫ישראלי מעל גיל ‪ 18‬להביע‬ ‫התנגדות לתחנה‪ .‬על‬ ‫ההתנגדות להיות חתומה‬ ‫בפני עורך דין‪ ,‬והוועדה‬ ‫מחויבת ע"פ חוק להתחשב‬ ‫בכל התנגדות‪.‬‬

‫"גרינפיס" הוא ארגון )רעשנים‪ ,‬עכשיו( בין לאומי עצמאי שניתמך ע"י תרומות מתומכים עצמאיים‬ ‫ומענקים מקרנות תמיכה‪ .‬הוא אינו משדל או מקבל מימון מממשלות‪ ,‬תאגידים‪ ,‬או ארגונים פוליטיים‬ ‫שמערערים את עצמאותו‪ .‬הארגון הוקם ב‪ 1971-‬ע"י קבוצה קטנה של פעילים מוונקובר‪ ,‬שהאמינו‬ ‫שבודדים יכולים לגרום לשינוי‪.‬‬ ‫הארגון משתמש בעימות יצירתי לא אלים כדי לחשוף בעיות סביבתיות גלובליות‪ ,‬ולאלץ פתרונות‬ ‫לעתיד ירוק ושליו‪ .‬מטרתו היא להבטיח את יכולתו של כדור הארץ לקיים את החי על כל גווניו‪ .‬היום‪,‬‬ ‫הוא פועל מבסיסו באמסטרדם יחד עם ‪ 2.8‬מיליון תומכים מכל העולם‪ ,‬וסניפים ארציים ואזוריים ב‪-‬‬ ‫‪ 41‬מדינות‪.‬‬ ‫גרינפיס ישראל פעיל משנת ‪ .1996‬כחלק מגרינפיס ים‪-‬תיכון הכולל גם את לבנון‪ ,‬טורקיה ומאלטה‪,‬‬ ‫ישנם כ‪ 15,000-‬תומכי גרינפיס שמתמקדים בשלושה קמפיינים עיקריים‪:‬‬ ‫‪ .1‬זיהום ים ונחלים‬ ‫מאז שנת ‪ 1995‬מנהל גרינפיס קמפיין נגד הטלת בוצה רעילה ע"י מפעל "חיפה כימיקלים"‪,‬‬ ‫המטיל כ‪ 50,000 -‬טון בוצה תעשייתית רעילה מדי שנה לים התיכון‪.‬‬ ‫‪ .2‬אתר הפסולת הרעילה ברמת חובב‬ ‫הסכנה ברמת חובב היא מוחשית ומידית‪ .‬ריכוז כמויות אדירות של פסולת מסוכנת במקום‬ ‫אחד‪ ,‬כשחלק מהחומרים לא ממופה‪ ,‬ועל החומרים שנקברו לא ניתן לפקח בצורה יעילה‪,‬‬ ‫מהווה פצצת זמן‪.‬‬ ‫‪ .3‬אנרגיה ואקלים‬ ‫ב‪ 1995‬הגיע הצוות הבין‪-‬ממשלתי לשינויי אקלים ) ‪ ( PCC I‬להכרה כי כדור הארץ מתחמם‪.‬‬ ‫גרינפיס ים‪-‬תיכון החל את קמפיין האנרגיה בישראל בשנת ‪ ,1998‬כשהעלה למודעות‬ ‫הציבור שימוש וניצול יעיל של אנרגיה ממקורות מתחדשים‪ ,‬כדי לעצור את שינויי האקלים‪.‬‬

‫‪8‬‬


‫והיד רושמת ‪. . .‬‬

‫גלי רכבי‬ ‫גרעין באמת‬ ‫‪Gracabi@gmail.com‬‬

‫בהצטרפנו אל מסע הנכים‪ ,‬נכנסנו‪ ,‬אלה "הבריאים"‪ ,‬אל עולם מקביל‪ ,‬עולם‬ ‫הנכים‪ .‬שפה‪ ,‬קודים‪ ,‬ושרשראות התנהלות כולן זרות במראן‪ ,‬אך מוכרות‬ ‫בטעמן‪ .‬העולם שנכנסנו אליו כולל כמה אבני בניין בסיסיות שעליהן הוא‬ ‫עומד‪ ,‬כמו‪ -‬הגדרת הנכה )נכה כללי(‪ ,‬אחוזי הפגיעה )‪ (100%‬וארגונו‬ ‫המייצג של הנכה )ארגון הפוליו(‪.‬‬ ‫הגדרה‪ :‬נכה מוגדר כבעל מוגבלות פיסית‪ ,‬שכלית או נפשית‪ .‬בקטע זה לא מדובר על‪ -‬נכי צה"ל‪,‬‬ ‫נפגעי פעולות איבה‪ ,‬תאונות דרכים וקבוצות אחרות אשר עבורן ישנן קצבאות וחוקים מיוחדים‪ .‬מדובר‬ ‫במקרה הנידון על קבוצת הנכים הכלליים‪' ,‬נכות כללית' היא נכות ממחלה או מלידה‪ ,‬אוכלוסיית‬ ‫הנכים הכלליים מוערכת בסדר גודל של כשש‪-‬מאות אלף נכים‪ .‬החקיקה למען נכים במדינת ישראל‬ ‫התפתחה בשלבים ולא התגבשה לכלל מערכת שיטתית אחת‪ .‬לכן קיימים פערים גדולים בין החוקים‬ ‫הנוגעים לקבוצות הנכים השונות‪.‬‬ ‫קצבת נכות כללית מטרתה להבטיח קיום מינימאלי לנכים ולתלויים בהם‪ .‬קצבת הנכות הכללית‬ ‫מחושבת ע"פ השכר הממוצע במשק והיא אחידה )שיעור קצבה זהה לבעלי דרגת נכות זהה(‪.‬‬ ‫קצת נתונים‪ :‬ישנם כ‪ 600,000-‬נכים כלליים בישראל‪ ,‬נכים בשיעור‪-‬נכות של‪) 100% -‬לא עובדים(‬ ‫מקבלים קצבה בגובה ‪ ,₪ 2,186‬זוהי הכנסתם היחידה היות ואינם עובדים‪ .‬מחקר שנערך במשרד‬ ‫המשפטים מראה כי ‪ 99%‬מבתי הספר אינם נגישים לנכים‪ 93% ,‬מהבנקים‪ 95% ,‬מהמרפאות‪,‬‬ ‫‪ 56%‬מהקניונים‪ .‬רק ב‪ 25%-‬מהמבנים יש שירותי נכים‪ ,‬ב‪ 75%-‬מהמבנים אין מעלית‪.‬‬ ‫עוד דבר‪ -‬בשל בעיות נגישות בבי"הס הרגילים‪ ,‬מעבירים ילדים בעלי צרכים פיזיים מיוחדים אל‬ ‫מסגרות החינוך המיוחד‪ ,‬ללא סיבה חינוכית‪.‬‬

‫"אין לחכות שתנאי התחלת המהפכה יתאימו‪ ,‬התנאים נוצרים תוך‪-‬כדי"‪.‬‬ ‫צ'ה גווארה‬ ‫מסע הנכים הישראלי התחיל את דרכו כתמיכה וקידום אוהל המחאה שניצב בירושלים כ‪ 70-‬יום‪.‬‬ ‫חמישה נכים מקריית‪-‬שמונה‪ ,‬אנשים פשוטים‪" ,‬מהשורה"‪ ,‬שבחרו לעשות מעשה ולנסות לשנות‪.‬‬ ‫בסיוע של ארגון שתיל‪ ,‬אגף המשימות של התק"צ ו"השומר הצעיר" גובשה הקבוצה ונקבעו עוד‬ ‫בקריית‪-‬שמונה ארבע דרישות עיקריות מהממשלה‪-‬‬ ‫‪ .1‬השוואת קצבת הנכות המכסימלית )‪ (₪ 2,186‬לשכר המינימום )‪ 3,850‬ש"ח(‪.‬‬ ‫‪ .2‬עדכון קצבת הניידות בהתאם להתייקרות במחירי הדלק )לא עודכנה מאז ‪.(2001‬‬ ‫‪ .3‬שירותים מיוחדים – תקצוב ממשלתי למשכורתם של המטפלות הסיעודיות‪.‬‬ ‫‪ .4‬תקצוב עלויות הניוד לתושבי הפריפריה )הגעה לאזור המרכז עבור טיפולים(‪.‬‬ ‫המסע יצא לדרך ביום ראשון ה‪ 3.8-‬כשהם על הקלנועיות ואנו מלווים אותם במכוניות‪ ,‬במהירות‬ ‫מסחררת של כ‪ 17-‬קמ"ש חרשנו את כבישי הארץ‪ ,‬הכבישים מחורצי בקעים פיתו את גלגלי‬ ‫הקלנועיות‪ ,‬השמש חרכה את עורם‪ ,‬צפירות וקריאות הנהגים המשתאים‪ ,‬אך מעודדים ‪ ,‬נתנו רוח‬ ‫גבית למפרשיהם של החמישייה‪ .‬תשומת הלב שקיבלנו על הכבישים ובערים הייתה בניגוד מוחלט‬ ‫לחוסר תשומת‪-‬הלב התקשורתית למסע‪.‬‬

‫‪9‬‬


‫המלחמה בגאורגיה‪ ,‬האולימפיאדה ואפילו משחקי קדם‪-‬העונה בכדורגל היו כנראה יותר‬ ‫אטרקטיביים‪ .‬בטלפונים הביתה גיליתי שסבתי הייתה בת המשפחה היחידה שעקבה אחרי המסע‪,‬‬ ‫וגם מעקב זה היה דרך שידורון אזוטרי ברשת ב'‪ .‬עשרה ימים המסע התקדם מקריית שמונה ועד‬ ‫ירושלים‪ ,‬ואנחנו‪ ,‬על‪-‬אף שמודעים לחוסר היחס היחסי מצד התקשורת‪ ,‬מרגישים בתוך פעימת לבה‬ ‫של המציאות הנוצרת‪ ,‬התחושה‪ ,‬בדרכים ובפגישות‪ ,‬שעליהן אני ארחיב בהמשך‪ ,‬היא תחושת‬ ‫שליחות של חתירה אל שינוי‪.‬‬

‫"ואם ישאל השואל‪ :‬כלום בטוח אדם שאפשר למצוא את‬ ‫הישר בנתיב זקוף זה; ‪ -‬שוב אני משיב וחוזר ומשיב‪:‬לא‪,‬‬ ‫אין ביטחון‪ .‬אין אלא סיכוי בלבד; ברם אין סיכוי אחר אלא‬ ‫זה בלבד‪ .‬אין ההעזה מבטיחה לנו את האמת‪ ,‬אין היא אלא‬ ‫מביאה אותנו למחיצתה‪ ,‬ורק היא בלבד‪".‬‬ ‫מרטין בובר‬ ‫התחושות של כל המשתתפים‪ ,‬החמישייה ושלנו היו מעורבות במהלך כל המסע‪ .‬מצד אחד‪ ,‬המעשה‬ ‫עצמו הרגיש נכון‪ -‬בשילוב נדיר של אומץ ותמימות‪ ,‬ומצד שני נגלה לעינינו עולם החתחתים של‬ ‫פוליטיקת פנים‪-‬ארגוני הנכים‪.‬‬ ‫ישנם כ‪ 200-‬ארגונים מייצגים לנכים הכלליים בישראל‪ ,‬לכל מחלה‪ ,‬פגם ושבר ישנו ארגון מייצג‪-‬‬ ‫שמטרתו היא לדאוג לאינטרסים של הקבוצה הספציפית שאותה הוא מייצג‪ .‬לראשי הארגונים‪,‬‬ ‫נחמדים יותר או פחות‪ ,‬מושחתים פחות או יותר‪ ,‬יש אינטרס ברור בקיום הארגון שלהם‪ -‬משכורתם‬ ‫שנקבעת על‪-‬ידיהם‪ ,‬החזרי הוצאות‪ ,‬וכמובן הכבוד שבהובלת עוד תוספות לקצבה המסוימת שעליה‬ ‫הם אמונים‪ .‬סביב המסע היה רחש תמידי של ראשי הארגונים‪ ,‬כל ערב היו פגישות סוערות‪ ,‬רוויות‬ ‫צעקות‪ ,‬גידופים והרבה אגו‪ .‬כשמתוכן‪ ,‬או יותר נכון‪ ,‬כלפיהן‪ ,‬יצאה הקריאה למטרה החמישית של‬ ‫המסע‪-‬‬ ‫• הקריאה לאיחוד )מסוים( של ארגוני הנכים הכלליים סביב מטרה משותפת‪.‬‬ ‫חזרה קצרה על הנתונים‪ -‬ישנם כ‪ 600,000‬נכים כלליים בישראל‪ .‬קצת פחות מ‪ 10%-‬מהאוכלוסייה‬ ‫הכללית‪ -‬קצבת ‪ 100%‬לנכה כללי בישראל עומדת על כ‪ .₪ 2186-‬איחוד ארגוני הנכים הכלליים‬ ‫בישראל יוכל להוות כוח שבלתי ניתן להתעלם ממנו‬ ‫במאבק על זכויות )וחובות( הנכה בישראל‪.‬‬ ‫קביעה זו‪ ,‬קריאה זו היא קיבוץ טובתם של כלל הנכים‪.‬‬ ‫אך איננה מטרתם של ראשי ארגוני הנכים‪ .‬הבנה‬ ‫"תמימה" זו התאפשרה רק דרך החיכוך )בלתי מובנה‬ ‫חינוכית‪ ,‬אך מושפע‪ ,‬במידת מה‪ ,‬מנוכחותם של יואל‬ ‫מרשק ונציגי "השומר הצעיר"( בין הנכים "מהשורה"‬ ‫לבין ראשי הארגונים שמייצגים אותם‪ ,‬ולמטרות‬ ‫האמיתיות שמובילות את אותם ראשים‪ .‬ניגודי המטרות‬ ‫התגלעו בכל דיון‪ ,‬שבו הובהר שקריאה זו איננה‬ ‫מטרתם‪ ,‬וטובת כלל הנכים איננה טובתם‪.‬‬ ‫אך‪ ,‬מכל מטרות המסע‪ ,‬מסתמן כי מטרה זו היא זו‬ ‫שעוררה את מרבית האדוות בבריכה‪ ,‬ההד הכי גדול‪.‬‬ ‫קצבאות הנכים אמנם יישארו בעינן‪ ,‬אך נקבעה‪ ,‬נכון‬ ‫להיום‪ ,‬פגישה נוספת של ראשי ארגוני הנכים‪.‬‬ ‫יכולות להישאל כאן שאלות רבות‪ -‬לגבי המסע‬ ‫ומטרותיו‪ ,‬הנכה זכויותיו וחובותיו‪ ,‬אך השמו"צניק ושאלותיו מופנות ראשונה אליו‪ -‬שאלת המשימה‬ ‫הפוליטית בתנועה מורכבת לדעתי משתי שאלות עיקריות‪-‬‬ ‫הראשונה שאלת האחריות כלפי העולם‪ -‬האם זאת מטרתנו? והאם בדרך זו?‬ ‫השנייה היא שאלת האחריות כלפי עצמנו‪-‬התהוותנו‪ ,‬איך העיסוק הפוליטי מעצב אותנו?‬ ‫השאלות פתוחות ומצפות לתשובה‪.‬‬ ‫המידע מתוך‪:‬‬ ‫ יפה נקר‪" ,‬בעיות אנשים בעלי מוגבלות בישראל"‪ ,‬נכים כלליים סקירה מס' ‪-5‬‬‫‪www.miki.org.il/wp-content/uploads/2008/08/handicapped.doc‬‬

‫‪10‬‬


‫והיד רושמת ‪. . .‬‬

‫ניצן שמיר‬ ‫גרעין "יהל"‬

‫בבוקרו של יום חמישי‪ ,‬העשרים ושמונה באוגוסט קראתי בתדהמה בעיתון על מותו של אייבי נתן‪.‬‬ ‫אייבי‪ ,‬פעיל שלום בין‪-‬לאומי‪ ,‬קולו השפוי של אחוות‪-‬העמים במזה"ת‪ ,‬החולם‪ ,‬המעז שהלך נגד הזרם‬ ‫ושילם על כך מחיר‪ .‬אייבי נתן שטס למצרים בשביל להיפגש עם נאצר ולדבר על שלום )עוד ב‪-‬‬ ‫‪ (!1966‬ושהפעיל במשך יותר מעשרים שנה את תחנת הרדיו "קול השלום" מאונייתו‪ ,‬מת בתל‪-‬אביב‬ ‫עירו בגיל ‪ 81‬אחרי שנים שהיה חולה ועני‪ .‬למעט ידידים קרובים היה עזוב ובודד‪.‬‬ ‫בבוקר יום שישי הונח ארונו באולם המרכזי של צוותא שלנו והציבור מוזמן היה לבוא ולחלוק כבוד‬ ‫למת‪ .‬רבים באו לעשות כן‪ .‬גם אני נסעתי‪ ,‬הקדשתי זמן מסוף‪-‬השבוע הקצר שלי והגעתי מהבסיס‬ ‫ברמת‪-‬הגולן לת"א שם פגשתי את אבא שלי ונסענו לצוותא‪ .‬לא הופתענו למצוא שם מושב זקנים –‬ ‫האליטה הישנה של השמאל הישראלי‪ .‬רוב הקהל היה לבן שיער )אם בכלל(‪ ,‬אשכנזי והתנהל לאט‬ ‫למול ארונו הפשוט של אייבי נתן‪.‬‬ ‫למעט כמה וכמה "סלבריטיז" שזיהיתי בקהל לא הכרתי את האנשים שהתאספו שם‪ .‬בכך‪-‬זאת‪ ,‬אני‬ ‫מהמר בבטחה שהיו שם לא מעט בוגרי השומר‪-‬הצעיר‪ .‬שמוצניקים‪ ,‬מגשימים בחייהם המבוגרים‬ ‫שהגיעו לחלוק כבוד לאדם שנשא את לפיד השלום וקירוב הלבבות בין העמים‪ .‬המעמד היה מרגש‬ ‫בפשטותו ובעצבותו‪.‬‬ ‫מה שחסר לי במעמד ההוא היה נציגות של תנועת‪-‬השומר הצעיר בהווה‪ .‬נדמה כי תנועת הבוגרים‬ ‫המחודשת והמתחדשת של השומר הצעיר שכחה לבוא‪ .‬הטקס התקיים במרחק של פחות מ‪100-‬‬ ‫מטרים מבית ההנהגה הראשית ונדמה שגם זה לא דרבן אף אחד לצאת מהמזגן ולחצות את הרחוב‬ ‫בשביל לבוא להרכין את הראש בפני מי שמגיע לו את כל הכבוד‪ .‬עם חולצות שומריות או בלעדיהן לא‬ ‫ראיתי שם אף מדריך או חניך מהשומר‪-‬הצעיר – מהתנועה שמתחייבת להיות האוונגרד‪ ,‬שנשבעה‬ ‫לחיים של פעילות‪ ,‬להיות סמן שמאלי‪ ,‬להזכיר לכולם את חלום השלום בתוך סיוט המציאות‪ ,‬לחנך‬ ‫לסובלנות ולקבלת השונה‪ .‬איפה הייתה אותה תנועה שהכריזה שהקבוץ מת? התנועה שמתעקשת‬ ‫להיפרד מהתנועה הקיבוצית הן ברוד הרעיוני והן בגשמי‪.‬האם יכול להיות שהחלוצים החדשים שבזים‬ ‫לקיבוץ הישן שהפריט את עצמו למוות )ושלא נאמר שבזים לקיבוצניקים עצמם( פשוט שכחו לבוא?‬ ‫כ"כ הרבה גרעינים חיים במרכז ומפעילים די‬ ‫והותר קינים באזור‪ .‬באמת אף לא אחד יכול היה‬ ‫להגיע? כנראה שלא אקבל תשובות ואם כן אז‬ ‫בטח לא מספקות‪ .‬תעשו לי רק כמה טובות‬ ‫קטנות‪ :‬תפסיקו להתיימר‪ .‬לא טוב להכריז על‬ ‫עצמנו כחלוצים ולשכוח את הדור הקודם ואת‬ ‫גיבוריו ‪ -‬שלמען האמת‪ ,‬אני לא בטוח שהיינו‬ ‫מתעלים מעל האתגרים שעמדו בפניהם‪ .‬תלמדו‬ ‫להנמיך את הראש כשצריך ולתת כבוד‪ .‬וטובה‬ ‫אחרונה‪ ,‬למחנה הצופי הבא אל תביאו את‬ ‫הפעמון שאנחנו כ"כ מתגאים שאייבי נתן העניק‬ ‫לנו למשמרת אחרי הטביע את אנייתו‪.‬‬ ‫שנדע ימים פשוטים יותר‬ ‫ושנמצא את מקומנו בהמשך הובלת השמאל‬ ‫בישראל‪.‬‬ ‫חזקו ואמצו על השלום‪,‬‬ ‫ניצן שמיר‬

‫אברהם )"אייבי"( נתן‬ ‫‪1927-2008‬‬ ‫‪11‬‬


‫תו כדי תנועה‬

‫הללי בלבן‬ ‫מפרש‬

‫השפה שלנו‪ ,‬בחירת המילי המודעת יותר או פחות‬ ‫שאנו עושי בכל רגע כמעט‪ ,‬משקפת את התרבות‬ ‫שלנו‪ .‬היא מסמנת הקשרי תרבותיי‪ ,‬מעגלי‬ ‫חברתיי‪ ,‬השכלת עבר‪ .‬אבל לשפה‪ ,‬כ למדנו‪ ,‬יש‬ ‫תפקיד כפול‪ -‬היא ג מעצבת את התרבות שלנו‪.‬‬ ‫בחירת המלי שלנו יכולה להדגיש‪ ,‬למק‪ ,‬לבודד‪,‬‬ ‫לקרב‪.‬‬ ‫ההשפעה הכי גדולה של שפה על תרבות היא בכך ששפה משותפת מסמנת תרבות משותפת‪ .‬ניתן‬ ‫לראות זאת בכל מעגל חברתי‪ -‬מי שחולקים הומור‪ ,‬סלנג‪ ,‬מושגים‪ ,‬הם כנראה אנשים שיש להם‬ ‫מעגלי חיים משותפים‪ .‬ומתוך מעגלים משותפים נוצרת השפה המשותפת‪.‬‬ ‫בשנים האחרונות גבר הדיון על "שיח תנועתי"‪ .‬אנחנו מאמצים מושגים חדשים‪ -‬זרים בהתחלה‬ ‫וטבעיים בהמשך‪ .‬השפה החדשה הזו אמורה לשנות את המציאות שלנו ולייצר תנאים חדשים‪ .‬אבל‬ ‫מאיפה היא מגיעה?‬

‫ההשפעה הכי גדולה של שפה על‬ ‫תרבות היא בכ ששפה משותפת‬ ‫מסמנת תרבות משותפת‪ .‬נית‬ ‫לראות זאת בכל מעגל חברתי‪ -‬מי‬ ‫שחולקי הומור‪ ,‬סלנג‪ ,‬מושגי‪ ,‬ה‬ ‫כנראה אנשי שיש לה מעגלי‬ ‫חיי משותפי‪ .‬ומתו מעגלי‬ ‫משותפי נוצרת השפה המשותפת‪.‬‬ ‫‪12‬‬

‫לפני כמעט שלוש שנים )קשה להאמין(‪ ,‬רגע לפני‬ ‫הי"ג‪ ,‬הייתי‪ -‬יחד עם השכבה‪ -‬בסמינר "כניסה‬ ‫לתפקיד‪ -‬אורחות חיים"‪ .‬כולכם זוכרים אותו‪ ,‬אני‬ ‫מניחה‪ .‬בין השאר‪ ,‬עברנו אז פעולה על שפה‪ .‬קראנו‬ ‫חלק מ"‪ "1984‬ודיברנו בהתלהבות על יצירת תרבות‬ ‫שונה‪ ,‬עצמאית‪ ,‬משותפת‪ -‬ובתוכה גם מילים‬ ‫אחרות‪ ,‬וכמובן שגם הנושא של תרבות דיון עלה‬ ‫שוב ושוב‪ .‬אפילו קיבלנו ממדריכי הגרעין שלנו‬ ‫אלפון‪ ,‬ורשמנו בו לאורך כל הסמינר‪ ,‬וגם אחריו‪,‬‬ ‫מושגים שהם רק של הגרעין‪.‬‬ ‫בערך שנתיים וחצי אחר כך‪ ,‬הגעתי שוב‪ -‬עם כל‬ ‫השכבה‪ -‬לסמינר כניסה לתפקיד‪ .‬הפעם פרק‬


‫משימה‪ ,‬וכבר קראו לו "חוות הכשרה שנייה"‪ ,‬והתנועה דיברה קצת אחרת‪ .‬דיון ארוך על המושג‬ ‫"חוות הכשרה"‪ ,‬הוביל אותי לשיחה עם מדריכת הגרעין שלי‪ ,‬שנגעה בנקודות מאוד דומות לסמינר‬ ‫ההוא‪ ,‬אז‪ .‬טל הסבירה לי את החשיבות שבאימוץ מחודש של מושגים היסטוריים‪ ,‬והציגה קצת את‬ ‫התהליך של חידוש המושג‪ .‬ואני לא כל כך הבנתי מה קרה לתנועה שלנו בינתיים‪.‬‬ ‫בעיני‪ ,‬יש הבדל מהותי בין גרעין )או שכבה‪ ,‬או כל קבוצה‬ ‫אחרת( שמאמץ לעצמו שפה מסוימת‪ ,‬לבין אותה קבוצת‬ ‫אנשים שמקבלת שפה המונחלת לה בצורה חינוכית‬ ‫)ממדריכי הגרעין‪ ,‬צוות השכבה‪ ,‬ההנהגה(‪ .‬תהליך אחד הוא‬ ‫אנרכי )עצמאי וחופשי(‪ ,‬ומסמן את הקבוצה כיחידה נפרדת‬ ‫בעלת תרבות‪ ,‬ערכית‪ ,‬הומור והיסטוריה משלה‪ .‬המשך‬ ‫ההתפשטות של השפה תראה את הקשרים החברתיים של‬ ‫חברי הקבוצה‪ -‬כלומר מי שמדבר אותו דבר‪ ,‬חולק בעוד‬ ‫דברים‪.‬‬ ‫התהליך השני הוא היררכי במהותו‪ .‬הוא ממוסד‪ ,‬מסודר ובעל מטרה מוגדרת‪ .‬אם עוקבים אחרי‬ ‫המילים המשותפות‪ ,‬לא מגיעים לקבוצות חברתיות חופפות‪ ,‬אלא לרשתות חינוכיות משותפות‪.‬‬ ‫כלומר‪ ,‬מה שמשותף לבעלי השפה הוא שהם מתחנכים באותו מקום‪.‬‬ ‫לצערי‪ ,‬כיום בתנועה רווח התהליך השני‪ ,‬ההיררכי‪ .‬כולנו‬ ‫נשתמש באותם מונחים כדי להתייחס לחיים שלנו‪ ,‬אבל‬ ‫המונחים האלו לא נבעו מחוויות משותפות שעברנו או‬ ‫ממעגלים חברתיים שאנו חולקים יום יום‪ .‬הם מונחלים‬ ‫לנו מהמדריכים שלנו‪.‬‬ ‫מובן שיש חשיבות גבוהה למושגים משותפים‪ ,‬אך מה‬ ‫קיים חוץ מהם? האם יש לנו תרבות משותפת אמיתית?‬ ‫האם המילים הזהות בהן אנו משתמשים מראים על‬ ‫מעגלי השיח הרחבים שלנו? נראה שיש לנו שיח משותף‬ ‫שמייצג תרבות משותפת‪ ,‬אך חסרה התרבות המשותפת‬ ‫עצמה‪ .‬אנחנו קוראים בשם למה שלא קיים‪.‬‬

‫גדי טאוב‪ ,‬בספרו "המרד השפוף"‪ ,‬מנתח בין השאר את הנאורות החדשה‪ -‬ובתוכה את הפמיניזם‬ ‫החדש‪ .‬הוא טוען שהבעיה של הזרם החדש בפמיניזם הוא שהוא עוסק בניסיון קיצוני לשינוי השפה‬ ‫בה משתמשים בתקווה שהשפה תשפיע על המציאות‪ -‬ולכן הוא זונח את המציאות עצמה‪ .‬טאוב‬ ‫מכנה זאת "תיקון המראה במקום תיקון הפרצוף"‪ ,‬והוא טוען שעיסוק זה בשפה מסיט את תשומת‬ ‫הלב מהמאבק האמיתי‪ -‬המציאות‪.‬‬ ‫אני חוששת שנקלענו למצב דומה‪ .‬מפתה מאוד‬ ‫להשתמש במילים "נכונות" יותר וליצור "שיח ראוי"‬ ‫וכך לנסות לעצב את חיינו‪ .‬מובן שזה לא יזיק‪ .‬אבל‬ ‫העניין האמיתי הוא החיים‪ .‬דרך ההתנהגות שלנו‪,‬‬ ‫ולא איך אנחנו קוראים לה‪.‬אמנם לשפה יש השפעה‬ ‫על המציאות‪ ,‬אבל מאוד קל בעניין הזה להפוך את‬ ‫הסיבה והתוצאה‪ .‬התפקיד המכריע תמיד ניתן‬ ‫למציאות עצמה‪ -‬ולנו בתוכה‪.‬‬ ‫ועוד דבר‪ .‬אנחנו צריכים לשים לב שהדגש לא מוסט‬ ‫הצידה‪ .‬אם קורים דברים לא טובים ואנחנו משקפים‬ ‫את זה‪ ,‬אם השפה שלנו ביקורתית‪ ,‬אם השיח "לא‬ ‫בונה"‪ -‬הבעיה היא לא המילים אלא המציאות‪.‬‬ ‫העולם לא ישתנה אם נעצום עיניים‪ ,‬והוא גם לא‬ ‫ישתנה אם נדבר עליו אחרת‪ .‬הוא כן ישתנה אם נגיד‬ ‫בדיוק מה קורה‪ -‬ואז נפעל לשנות‪.‬‬

‫לצערי‪ ,‬כיו בתנועה רווח‬ ‫התהלי השני‪ ,‬ההיררכי‪.‬‬ ‫כולנו נשתמש באות מונחי‬ ‫כדי להתייחס לחיי שלנו‪,‬‬ ‫אבל המונחי האלו לא נבעו‬ ‫מחוויות משותפות שעברנו או‬ ‫ממעגלי חברתיי שאנו‬ ‫חולקי יו יו‪ .‬ה מונחלי‬ ‫לנו מהמדריכי שלנו‪.‬‬ ‫‪13‬‬


‫תו כדי תנועה‬

‫אורי‬ ‫אופיר‪,‬‬ ‫קיבוץ מצר‬

‫על תנועת השומר הצעיר במוסדות החינוכיי‬ ‫הקן השומרי במוסד נולד מתוך מבוכה‪ .‬כשבאו מקימי המוסד החינוכי במשמר העמק‬ ‫לעצב את שיטת החינוך השומרית בגרסתה הקיבוצית‪ ,‬עמדו מאפייני תנועת הנוער כנר‬ ‫לרגלם‪ .‬המוסד החינוכי הוקם על עקרונות תנועת הנוער ועל "חברת הילדים הקלאסית"‪.‬‬ ‫מבחינתם‪ ,‬לא היה שאלה כלל על מקומה של תנועת השומר הצעיר כתנועת נוער במוסד‪,‬‬ ‫מכיוון שהם ראו את עשייתם שואבת ישירות מהרוח השומרית‪ .‬את צמיחת הקן במוסד‬ ‫ניתן לראות כהתגבשות והתפתחות של צורך אותנטי של חניכי המוסד‪ .‬דרישתם‬ ‫להשתייך למסגרת ארצית ולהקים להם קן משלהם היא שהעלתה את שאלת מיקומה של‬ ‫תנועת השומר הצעיר במוסד‪ .‬החניכים בשנות ה‪ 30-‬במוסד המתהווה של משמר העמק‬ ‫העמידו את מחנכיהם מול עובדה בהקמת קן בחורשה שלצד המוסד‪ ,‬וכך בעצם לא‬ ‫עמדה בפני המחנכים השאלה האם יהיה קן במוסד אלא‪-‬‬

‫כיצד תשתלב התנועה הארצית במוסד החינוכי?‬ ‫המתח שבין תנועת הנוער למוסד החינוכי הינו מתח שנוצר כבר מראשית ימי המוסד‪ .‬המתח מתריס‬ ‫אל מול שאלת האוטונומיה של גיל הנעורים‪ .‬האם חברת הנעורים היא מסגרת שמבוגרים מייצרים‬ ‫עבור נוער‪ ,‬או שמא מדובר בקן מורחב של תנועת נוער בו החניכים הם האחראיים‪ .‬הכוליות של‬ ‫המוסד החינוכי‪ ,‬קרי השילוב בין חיים משותפים מסביב לשעון עם בית הספר ועם מסגרות העבודה‪,‬‬ ‫הכריע את הכף בעצם והמוסד נוצר כמערכת פורמאלית המשתמשת באמצעיים ומתודיקה של תנועת‬ ‫הנוער‪ .‬כך שבעצם‪ ,‬בשאלה על מקומה של תנועת השומר הצעיר במוסד לאורך השנים‪ ,‬מגולמת לא‬ ‫שאלה ארגונית ולקיחת אחריות טכנית‪ ,‬אלא שאלת מהות על‬ ‫גבולות האוטונומיה של החניכים‪ .‬שאלה זו הלכה והתחדדה עם כך שבעצם‪ ,‬בשאלה על‬ ‫השנים‪ ,‬מכיוון שבראשית המוסד‪ ,‬וכך גם בהקמה של כל‬ ‫מוסד מקומה של תנועת השומר‬ ‫חדש‪ ,‬היו המחנכים והצוות צעירים מהקיבוצים המחוברים‬ ‫אידיאולוגית לתנועה‪ ,‬וכך נוצרה בעצם מעין חפיפה לכאורה‪ .‬אך הצעיר במוסד לאורך‬ ‫השאלה הנדרשת‪ -‬האם בתוך מערכת חינוך כה כולית‪ ,‬המביאה‬ ‫לאוטונומיה השנים‪ ,‬מגולמת לא שאלה‬ ‫לידי ביטוי שיא את ערכי התנועה‪ ,‬יש אפשרות בכלל‬ ‫ארגונית ולקיחת אחריות‬ ‫של חניכים‪ ,‬או שמא מדובר באוטונומיה לכאורה?‬ ‫המוסדות הכריעו בשאלה זו ואימצו את המודל שהמוסדות הינם‬ ‫מערכות חינוך שומריות‪ ,‬קרי המחנך מחנך ברוח שומרית‪ ,‬אך‬ ‫בפועל עקרונות היסוד של תנועת הנוער נדחקו לשוליים ותנועת‬ ‫הנוער נשארה חסרה‪.‬‬

‫‪14‬‬

‫טכנית‪ ,‬אלא שאלת מהות‬ ‫על גבולות האוטונומיה של‬ ‫החניכים‪.‬‬


‫הקושי של אנשי החינוך‪ -‬שמחד היו מייסדי המוסד וכן בוגרי השומר הצעיר‪ ,‬להבחין בין הקן במוסד‬ ‫לקן בוורשה‪ -‬מראה עד כמה גדול היה אמונם ביכולתם להעתיק את המערכת התנועתית ולמזגה‬ ‫למסגרת החינוך במוסד‪ .‬אך חניכי המוסד חשו באותה רוח פנימית‪ ,‬שומרית‪ ,‬ונטו אחר התנועה וקבעו‬ ‫עובדה מוגמרת על ידי נטילת חלק פעיל במפעלי התנועה‪ .‬לפיכך הקצו המחנכים לתנועה תחומי‬ ‫פעילות מוגדרים‪ .‬תחומים אלו היו תחום הצופיות‪ ,‬הפעילות הפוליטית והלמידה הרעיונית‪ ,‬אך חשוב‬ ‫לשים לב שנטלו מהתנועה את עיקרה‪ ,‬את החינוך‪ .‬נהפכו היוצרות‪.‬‬ ‫עם השינויים בקיבוצים בעשורים האחרונים‪ ,‬שינויים בהם‬ ‫מוצבים סימני שאלה על מסגרות רבות בקיבוצים‪ ,‬אנו עדים‬ ‫התנועה שהרימה מפעלים לתופעה מרתקת‪ .‬ניתן לזהות וקטור של ירידה מתמדת‬ ‫ופעילויות תרבותיות כביטוי באחריות הקיבוצית על מערכת החינוך‪ .‬הדבר בא לידי‬ ‫ביטוי בביטול הלינה המשותפת בכלל הקיבוצים במהלך‬ ‫לדרכה החינוכית נדרשה כעת‬ ‫שנות ה‪ ,90-‬הדבר בא לידי ביטוי בסגירה של רבים‬ ‫להישאר רק עם המאפיינים ממוסדות החינוך של השומר הצעיר ובהפיכתם לבית חינוך‬ ‫החיצוניים‪ ,‬בעוד תחום החינוך ובית ספר פורמאלי‪ .‬לא ארחיב על שינויים אלא‪ ,‬אך חשוב‬ ‫לציין כי הציר המארגן של השינויים נסוב סביב העברת‬ ‫עצמו‪ ,‬קרי הקבוצה והמדריך‪ ,‬מרכז הכובד‪ -‬ממערכת החינוך הקיבוצית כאחראית ישירה‬ ‫נשמר בידי המחנכים‪ .‬מצב זה על הילד והנער‪ -‬אל הוריו‪ .‬כלומר‪ ,‬התא המשפחתי הפך‬ ‫לציר המארגן בחינוך וככזה בעל השפעה על כיוון החינוך‬ ‫יצר מציאות שהתנועה החינוכית והבחירה של הילד‪ .‬בתחום הנוער בפרט‪ ,‬ניתן לראות את‬ ‫נשארה בעצם מחוץ למוסד‪ .‬התופעה מדאיגה עוד יותר‪ ,‬מכיוון שקיבוצים רבים התקשו‬ ‫לייצר מסגרות וחלופות משמעותיות למוסדות החינוכיים‬ ‫שנסגרו‪ .‬עם זאת‪ ,‬בבחינת מקומה של תנועת הנוער בתוך תהליך לא פשוט זה‪ ,‬ניתן לזהות תהליך‬ ‫ייחודי‪ .‬לראשונה‪ ,‬מתוך נסיגתן של מערכות החינוך הקיבוציות‪ ,‬נוצר צורך ומקום אמיתי לתנועת‬ ‫הנוער בתוך הקיבוץ‪ .‬המוסד החינוכי נתפס כשיטת חינוך מלאה‪ ,‬אך מבחן התוצאה מלמד כי עד היום‬ ‫בכל מקום שהמוסד החינוכי נסגר או עבר שינויים מרחיקי לכת‪ -‬מקומה של התנועה החינוכית נשמר‬ ‫ואף צמח‪ .‬��וגמה לכך אפשר לראות בעובדה כי בחלוקה מספרית ניתן לזהות עליה באחוזי‬ ‫המשתתפים במפעלי התנועה דווקא מהקיבוצים שעברו שינוי‪ .‬הסבר לכך ניתן בבחינת‬ ‫האלטרנטיבות שעומדות לרשות הנער‪ .‬אם תנועת הנוער ופעילויותיה מהוות חלק ממבחר של‬ ‫פעילויות חינוך איכותיות שמציעה המערכת הקיבוצית נוצרת תחרות‪ ,‬בעוד שבמידה והקיבוץ מצמצם‬ ‫את אחריותו עד גבול מסוים זוכים מפעיל התנועה לבכורה‪ .‬כמובן שיש לסייג אמירה זו‪ ,‬מכיוון‬ ‫שמערכות החינוך המוסדיות יודעות כיצד להעצים את המערכת התנועתית ועדיין מהוות מסה קריטית‬ ‫במפעלי התנועה ובנפח החניכים שלה‪ ,‬אך נכון להעיר על המגמה בקיבוצים הדיפרנציאלים‪ ,‬מכיוון‬ ‫התנועה החינוכית‪.‬‬ ‫שהדבר מאפשר לעמוד על נקודות החוזק של‬ ‫בשנים האחרונות‪ ,‬ניתן לזהות שלב נוסף בתהליך‪.‬‬ ‫התעוררות בתנועה החינוכית יוצרת מציאות שבה‬ ‫קבוצות של בוגרים אחרי צבא מגיעות גם למוסדות‬ ‫החינוך ולקיבוצי התנועה בקינים האזוריים‪ .‬מציאות‬ ‫זאת מחזירה אותנו לשאלת המחנכים בשנות ה‪30-‬‬ ‫במשמר העמק‪ .‬האם אותם צעירים המגיעים מלאי‬ ‫רוח שומרית‪ ,‬חמושים בחולצה הכחולה ומלאים‬ ‫ברצון טוב‪ ,‬האם עצרו אלו ושאלו עצמם לגבי המתח‬ ‫שבין מערכת חינוך שומרית לקיומה של תנועת נוער‬ ‫בקיבוצים?‬ ‫אין זו שאלה פשוטה‪ ,‬אך דיון בתחום זה חייב‬ ‫להתקיים תדיר‪ ,‬מכיוון שהתשובה‪ ,‬כמעט כמו כל‬ ‫תשובה שומרית‪ ,‬תורכב תוך שימוש במושגים‪ :‬גם‪,‬‬ ‫תוך ועוד דוגמת אלו המעצבים מציאות מורכבת ולא‬ ‫תשובה פשטנית וחד צדדית‪.‬‬

‫‪15‬‬


‫והיד רושמת ‪. . .‬‬

‫גלי רכבי‬ ‫גרעין "באמת"‬ ‫‪Gracabi@gmail.com‬‬

‫בקטע זה אנסה לבחון את המעשה הפוליטי בתנועה‬ ‫דרך סכמת התפתחות מעניינת שלקוחה מתוך הגותו‬ ‫של פ‪ .‬רוזנצווייג‪ ,‬פילוסוף גרמני‪-‬יהודי‪ .‬רוזנצווייג‬ ‫מתאר את היחס בין הפרט לעולם בצורה כזו‪-‬‬ ‫"נחשוב על שביבי ברזל הנכנסים לשדה הכוח של‬ ‫המגנט‪ .‬כך כל פרט הנוצר בתוך העולם נמשך אל שדה‬ ‫הכוח של הכללי‪ ,‬והכללי תופש אותו וחודר אותו כולו‪.‬‬ ‫אף על‪-‬פי שהלוגוס הזה‪ ,‬החוקיות הזו )של העולם( היא‬ ‫דבר פסיבי‪ ,‬בכל זאת היא חודרת הכול וכל מומנט‬ ‫פרטי הנוצר בעולם נדחף אל הכלליות הזו"‪.‬‬ ‫אם נתאר זאת בסכמטיות אשר שאולה מהכתוב‪ ,‬מתואר תהליך כזה‪-‬‬ ‫כאשר‪ A-‬מייצג את‪ -‬הכללי‪ ,‬העולם; ‪ B‬שמייצג את הפרט; ו‪ → -‬מתאר את כיוון ההתקדמות‪.‬‬ ‫→‪ ,B‬הפרט נכנס אל העולם‪ ,‬העולם חודר אליו‪ ,‬משנהו‪,‬‬ ‫→‪→A‬‬ ‫ניתן לתאר את ההתרחשות כ‪→ B* -‬‬ ‫ּכשביבי ברזל הנכנסים להשפעתו של כוח‬ ‫ֵ‬ ‫ויוצר פרט חדש‪ ,‬או‪-‬מחודש‪ .‬כמתואר במשל הלא‪-‬מחמיא‪:‬‬ ‫מגנטי‪.‬‬ ‫אפשר להבין תיאור רעיוני זה גם דרך המשפט המוכר‪ -‬הוויה מעצבת תודעה‪ ,‬ההוויה‪ ,‬המציאות‬ ‫שבה אתה חי מעצבת את תודעתך את תפיסתך‪-‬אותך הפרט אשר נכנס אל תוכה‪ .‬כאשר‪ ,‬אל העולם‬ ‫הרחב ומציאות‪-‬הוויתו לא בחרת להיכנס‪ ,‬אלא נולדת לתוכו‪ .‬ואילו בהוויה התנועתית‪ ,‬או יותר נכון‪,‬‬ ‫ביצירת ההוויה התנועתית‪ ,‬כבר בחרת‪ .‬בתקווה‪.‬‬ ‫אין זו שנינה‪ ,‬הפועל היוצא מהמשפט‪ -‬הוויה מעצבת תודעה‪ ,‬הוא עיצוב ההוויה‪ ,‬יצירת ובחירת‬ ‫מסגרות קיום מובנות כגון קבוצה ומשימה‪ ,‬שבהן נהיה‪ .‬נתייחס כעת ל‪ A-‬כאל הוויה נבחרת‪ ,‬שהיא‬ ‫מסגרות המציאות אשר בחרנו לעצמנו‪.‬‬

‫‪16‬‬


‫המעשה הפוליטי‬ ‫אנסה לשקול את מטרות המעשה הפוליטי בתנועה על‪-‬פי שרטוט זה של גורמים‪-‬‬ ‫→‪ ,B‬הפרט‪ ,B-‬בוחר במודע להיכנס אל תוך העולם המבוסס‪-‬מתבוסס של הפוליטיקה‬ ‫→‪→A‬‬ ‫*‪→ B‬‬ ‫בישראל‪ ,A-‬בעצם המעבר במציאות שכזו‪ ,‬הפרט משתנה‪ ,B*-‬האדם שההוויה נשבה בו השתנה‪-‬‬ ‫למשל‪ ,‬במסע הנכים )שעליו נכתב בכתבה נפרדת(‪ ,‬שהייתה פעילות שנחשבת 'פוליטית'‪ ,‬הייתה‬ ‫חשיבות‪ ,‬לדעתי‪ ,‬לתהליך הפנימי האדיר שחמישיית הנכים עברה‪ ,‬אך שינוי זה‪-‬‬ ‫נכים← מסע‪ ,‬מאבק‪ ,‬פוליטיקה ← נכים* )*=תודעה(‪ .‬עלול היה להיות השינוי היחידי שהתחולל‪.‬‬ ‫ה‪ A-‬נשאר‪ ,A-‬העולם נשאר אותו עולם חולה שהם יצאו לקראתו מקריית שמונה‪.‬‬ ‫אבל עיצבנו אדם‪ ,‬כשהאדם בסופו של יום‪ ,‬הוא המטרה של סכמה זו‪ ,‬אך האם הוא המטרה שלנו?‬ ‫→‪- B‬משמע‪ -‬האדם נכנס אל‬ ‫→‪→A‬‬ ‫אם נכופף קצת את הכללים נוכל בקלות להציג גם שרטוט כזה‪→A* -‬‬ ‫העולם ומשנהו‪ .‬שינוי עולם 'טהור' ללא התעכבות על הסובייקט המשנה‪.‬‬ ‫המשוואות הבודדות כפי שהן מוצגות‪ ,‬מעקמות את המציאות‪ ,‬או‪ ,‬את המשמעות שטמונה במציאות‪.‬‬ ‫הנתון במשוואה הראשונה‪ ,‬שהעולם נותר אותו עולם לאחר שינוי האדם בתוכו‪ ,‬הוא טיעון חלקי‪.‬‬ ‫הטיעון במשוואה השנייה‪ ,‬שאיננה מתארת את שינוי האדם כחלק משינוי העולם הוא שקרי‪ ,‬סולד אני‬ ‫ממזיזי העולמות‪ ,‬חסידי שינוי‪-‬עולם וחסיני שינוי‪-‬עצמם‪.‬‬

‫כיצד נותנים תשובה אחת לשתי שאלות?‬ ‫במעשה הפוליטי אנו נדרשים לשאלת העולם ועיצובו‪ ,‬ומהצד השני‪ ,‬שאלת התהוותנו‪ .‬ותשובתי היא‪-‬‬ ‫החזרה‪ .‬במעשה החזרה של האדם המודע אל העולם ושינויו‪.‬‬

‫"כדי לזכור או לקוות נחוצים הנעורים‪ ,‬אבל כדי לרצות בחזרה נחוץ אומץ לב"‪.‬‬ ‫משפט יפה זה של קירקגור‪ ,‬הוא הבהרת הבחירה הקשה בהיקשרות‪ ,‬במקרה שלנו ההיקשרות‬ ‫לעולם הסובב אותנו‪.‬‬ ‫אם אנסה לחבר את שתי המשוואות‪ ,‬שתי המטרות‪ ,‬כתשובה נראה משהו בסגנון הזה‪-‬‬ ‫‪.‬‬

‫* ‪1.B → A → B‬‬ ‫* ‪2.B* → A → A‬‬ ‫מהות השינוי שמתחולל ברצף הוא הקו הבלתי נראה בין האדם המודע במשוואה‪ ,1-‬לאדם המודע‬ ‫במשוואה‪ ,2-‬הקו המחבר בין המשוואות‪ ,‬הוא אותו הקו המפריד בין שינוי האדם גרידא‪ ,‬לבין לקיחת‬ ‫האחריות בעולם האמיתי‪ .‬החזרה המתמדת של האדם המודע אל המציאות הכואבת וניסיון שינוייה‬ ‫זוהי תשובתי לשאלת המתח בין המטרות‪.‬‬ ‫אני קורא לחזרה‪ ,‬בו בזמן ה‪"-‬לשם מה?" קורא לתשובה‪.‬‬

‫עיבוד הרצפים והכוונות נעשו בידי למען מטרת הכתוב‪.‬‬ ‫הקטעים המקוריים נמצאים בספרו המומלץ של ש‪.‬ה ברגמן‪ ,‬הפילוסופיה הדיאלוגית‪ ,‬עמ' ‪.225‬‬

‫‪17‬‬


‫והיד רושמת ‪. . .‬‬ ‫יובל אופק‬ ‫גרעין "רוח"‬

‫חברות וקהילות רבות של בני אדם קיימות על פני‬ ‫הגלובוס‪ .‬כל אחת שונה מחברתה‪ .‬בהתנהגות‬ ‫המקובלת‪ ,‬בערכי המוסר‪ ,‬ביחס לאישה‪ ,‬לילדים‪,‬‬ ‫לחלשים‪ ,‬לפושעים‪ .‬דבר אחד משותף לכולן‪.‬‬ ‫לפני שבועיים יצאנו דפנה ואני לטיול בירדן‪ .‬פעמים רבות שמעתי על הקסם של ההרים הגדולים בצד‬ ‫השני של הירדן והשבר הסורי אפריקאי‪ .‬נחלים גדולים‪ ,‬כמו במדבר יהודה רק גדולים אף יותר‪ .‬ולא‬ ‫יבשים כמו נחל משמר‪ ,‬נחל צפית ושאר הנחלים מטיולי התנועה אלא שוצפים מים בלב המדבר‪ .‬אבל‬ ‫לא אל הנחלים הקסומים של הטבע הדומם נסענו אלא אל המראות הקסומים של מחוזות האדם‪.‬‬ ‫עמאן‪ ,‬היא רבת בני עמון מדרכם של משה ובני ישראל אל ארצנו‪ ,‬פטרה ‪ -‬אחד מפלאי האדם מימי‬ ‫הנבטים‪) .‬בתקופה של שכרון חושים מריחות השלום‪ ,‬אפילו יצאו מספר טיולי תנועה לסלע האדום(‬ ‫ולקינוח‪ ,‬עקבה‪ .‬אחותה של אילת מצדו של המפרץ‪ .‬מפרץ אילת שלנו‪ ,‬מפרץ עקבה שלהם‪ .‬כל אחד‬ ‫והסיפור שלו‪ ,‬אבל המים אותם מים והאלמוגים‪ ,‬אותם אלמוגים‪.‬‬ ‫אנשים בירדן חיים אחרת‪ .‬שעת הערב בעמאן‪ ,‬עוברים בין בתי הקפה של רובע שמייסאני‪ .‬חלקם‪,‬‬ ‫מעורבים‪ .‬הנשים המבוגרות‪ ,‬רובן ברעלות‪ ,‬כאילו כדרך הטבע‪ .‬בחלק מבתי הקפה יושבים רק גברים‬ ‫ומעבדים את אירועי היום‪ .‬תוך כך עוברים בין השולחנות רוכלים ומשבחים את מרכולתם ועל הכל‬ ‫שולט ענן כבד ומתוק של עשן הנרגילה‪ .‬לא נרגילה ישראלית ‪ -‬אחת לכל השולחן‪ ,‬פולחן של מציצה‬ ‫ויניקה משותפת אלא נרגילה אישית‪ ,‬כמו כוס הקפה‪.‬‬ ‫יכולתי להפליג עוד הרבה בסיפורים‪ ,‬ומי שישאל‪ ,‬ייענה‪.‬‬ ‫אבל התחייבתי בכותרת למשהו אחר‪ .‬בירדן‪ ,‬כמו בכפרי‬ ‫המאיה בגואטמלה ומקסיקו‪ ,‬בערי המסטיצוס של‬ ‫הונדורס ובטירוף השפוי של הוואנה‪ ,‬קובה‪ .‬כל מקום‪ ,‬כל‬ ‫קהילה וכל חברה מקיימות דרך חיים שונה‪ .‬אבל לכולן‬ ‫מכנה משותף‪ .‬המשותף הוא שכולם די בטוחים‪ ,‬שדרך‬ ‫החיים שלהם היא הנכונה‪ .‬איזה צירוף מקרים מופלא?‬ ‫אולי‪ ,‬פעם אנשים לא חיו לפי דרך החיים בה האמינו ואז‬ ‫פשוט התקבצו כל אלה שאהבו את חיי העיר הגדולה‬ ‫בגואטמלה סיטי וכל חובבי הכפר במחוזות ההרריים של‬ ‫מערב גואטמלה‪ .‬כל היהודים התאספו בארץ ישראל וכל‬ ‫אוהבי התרבות היוונית‪ ,‬ביוון‪.‬‬

‫‪18‬‬

‫אולי‪ ,‬פע אנשי לא חיו לפי‬ ‫דר החיי בה האמינו ואז פשוט‬ ‫התקבצו כל אלה שאהבו את חיי‬ ‫העיר הגדולה בגואטמלה סיטי‬ ‫וכל חובבי הכפר במחוזות‬ ‫ההרריי של מערב גואטמלה‪ .‬כל‬ ‫היהודי התאספו באר ישראל‬ ‫וכל אוהבי התרבות היוונית‪ ,‬ביוו‪.‬‬


‫אני חושב שיהיה קל לנו להסכים שכנראה היוונים אוהבים לאכול דגים כי הם גדלו ליד הים ובכפרי‬ ‫גואטמלה אוהבים לגדל תירס פשוט כי זה מה שיש להם לגדל‪ .‬אבל הם באמת אוהבים את זה‪.‬‬ ‫לזה )פחות או יותר( התכוון מארקס בקבעו כי "ההווייה מעצבת את התודעה"‪.‬‬ ‫אבל זה לא רק דברים גדולים בזמן ארוך של לידה ומוות‪ .‬ליד‬ ‫ביתה של קבוצת נרקיס בקיבוץ הזורע‪ ,‬השתרע מגרש‬ ‫הכדורגל של חברת הילדים‪ .‬רובו חול ובוץ וחלקו קווצות דשא‬ ‫מבצבצות אבל אנחנו בילינו שם את שעותיה היפות של חברת‬ ‫הילדים‪ .‬היום נמצאים שם בתיו של בית ספר פלגים אבל אז‬ ‫המגרש הקטן נראה כאילו אין לו סוף‪ .‬בעיטת שוער‪ ,‬בקושי‬ ‫עברה את החצי‪ .‬לא היינו זקוקים לשופט‪ .‬התחלקנו לשתי‬ ‫קבוצות ושיחקנו‪ .‬עתים‪ ,‬שחקן היה פוגע בשחקן אחר‪ .‬ספק‬ ‫מפיל ספק מתקל בצורה חוקית‪ .‬מייד‪ ,‬כל חברי קבוצת הנופל‪,‬‬ ‫היו זועקים‪ ,‬פאוול!!! חברי הקבוצה השניה כאיש אחד היו‬ ‫מזדעקים "לא היה שום דבר"‪ .‬מה מוזר‪ ,‬כל אחד היה במקום‬ ‫כל כך שונה על המגרש ובכל זאת החלוקה היא דווקא לפי‬ ‫הקבוצות‪ .‬מוזר‪ ,‬או טבעי? באמת היינו בטוחים שאנחנו‬ ‫צודקים‪ .‬ההוויה שלנו‪ ,‬הייתה הקבוצה שלנו‪ .‬זו עיצבה את‬ ‫תודעתנו – איך ראינו את התקרית‪ .‬באותם מקרים היו גם‬ ‫יוצאים מן הכלל‪ .‬לעיתים‪ ,‬אחד מהקבוצה היריבה היה תומך‬ ‫בגרסת הקבוצה שלנו )או להפך(‪ .‬זה היה מכונה "עד קבוצה"‬ ‫שכן הוא מעיד בניגוד ל"אינטרס" של הקבוצה שלו‪ .‬הוא היה‬ ‫"שווה" יותר מכל חברי הקבוצה האחרים ומכריע את הויכוח‪.‬‬

‫שחק היה פוגע בשחק‬ ‫אחר‪ .‬ספק מפיל ספק‬ ‫מתקל בצורה חוקית‪ .‬מייד‪,‬‬ ‫כ�� חברי קבוצת הנופל‪ ,‬היו‬ ‫זועקי‪ ,‬פאוול!!! חברי‬ ‫הקבוצה השניה כאיש אחד‬ ‫היו מזדעקי "לא היה שו‬ ‫דבר"‪ .‬מה מוזר‪ ,‬כל אחד‬ ‫היה במקו כל כ שונה‬ ‫על המגרש ובכל זאת‬ ‫החלוקה היא דווקא לפי‬ ‫הקבוצות‪ .‬מוזר‪ ,‬או טבעי?‬

‫גדלנו‪ ,‬אנחנו יותר מתוחכמים‪ .‬עדיין‪ ,‬באורח פלא‪ ,‬אנחנו חושבים שאנחנו צודקים‪ .‬עדיין‪ ,‬אנחנו‬ ‫חושבים שדרכנו נכונה‪ .‬האם זה אומר שדרכנו אינה נכונה? לא ולא‪ .‬האם זה אומר שאין דרכים‬ ‫נכונות ושגויות? חלילה‪ .‬בדיוק כמו במגרש הכדורגל‪ .‬אבל אז כהיום‪ ,‬אנחנו בטוחים בצדקת קבוצתנו‪,‬‬ ‫הצד שלנו‪ .‬חולשתנו‪ ,‬היא בדעתנו‪.‬‬ ‫חוזקנו הוא דווקא היכולת לראות מהצד השני‪ .‬להיות "עד קבוצה"‪ .‬לא זה שאומר תמיד – "השני‬ ‫צודק‪ ,‬אנחנו טועים" אלא זה שמעז להסתכל על הצד השני ולהגיד‪ ,‬לפעמים‪ ,‬גם הוא צודק‪ .‬לפעמים‪,‬‬ ‫אנחנו טועים‪ .‬חוזקנו יהיה דווקא בראיית הצד השני ולא בהכחשתו‪ .‬על מגרש הכדורגל‪ ,‬ובחיים‪.‬‬

‫‪19‬‬


‫והיד רושמת ‪. . .‬‬

‫עמית איילי‬ ‫גרעין כוורת‬

‫"אסתטיקה זה ערך ממש חשוב‪ .‬זה הערך‬ ‫השלישי ברוח צה"ל‪ .‬ממש אחרי טוהר הנשק‪".‬‬ ‫לירן ניסתה לשכנע אותי בציניות משוועת‪" .‬וחוץ מזה –‬ ‫פני הפלוגה כפני החנייה"‪ ,‬היא המשיכה‪ .‬למען האמת‪ ,‬אני‬ ‫זאת שביקשה את זה ממנה‪ .‬הייתה לי פשוט הרגשה שאם‬ ‫היא תעמוד לידי ותנסה ליצוק משמעות למעשים שלי‪ ,‬אני‬ ‫אשתעשע יותר מאשר אם היא סתם תריע לי בזמן שאני מבצעת‬ ‫פעולות חשובות כל כך כמו טאטוא מגרש החנייה הפלוגתי לקראת הטקס‬ ‫שעמד להתרחש במקום באותו היום‪ .‬ורק לשם הפרוטוקול – כשמגרש החנייה‬ ‫שמטאטאים נמצא בלב ליבו של מדבר‪ ,‬וכשהזמן שייקח לכמות החול שהייתה שם לחזור‬ ‫לעצמה לא עולה על הזמן שייקח לי לסיים לטאטא‪ ,‬המלאכה הזו הופכת לעוד יותר מגוחכת‬ ‫משהיא מצטיירת מלכתחילה‪.‬‬

‫ובאיזו חוצפה החיי מרשי‬ ‫לשגרה להתנהל לצד דבר‬ ‫שכזה? אי יכול רגע של‬ ‫טאטוא חול במדבר להתקיי‬ ‫מיד אחרי רגע שבו חברי‬ ‫שלי מופיעי באקראיות‬ ‫מוחלטת כחיי ולא כמתי‪,‬‬ ‫אחרי ש‪ְ#‬ברו‪$‬ס של של כדורי‬ ‫מצריי החליט לפספס אות‬ ‫באיזשהו אורח פלא מנומס?‬ ‫‪20‬‬

‫זה לא שעוד לא הייתי רגילה לחוסר ההיגיון‬ ‫ולחוסר המשמעות בדברים שמטילים עליי לעשות‬ ‫בצבא‪ ,‬אבל היה משהו מוזר בפרופורציות של‬ ‫העולם באותו רגע‪ ,‬בצורה שהוא התנהל‪ .‬דברים‬ ‫חשובים איבדו את משמעותם‪ ,‬דברים מרגשים‬ ‫הפכו סתמיים‪ ,‬ואילו דברים סתמיים נראו ככלל לא‬ ‫רלוונטיים‪ .‬כי מה זה כבר משנה? איך זה בכלל‬ ‫קשור? ובאיזו חוצפה החיים מרשים לשגרה‬ ‫להתנהל לצד דבר שכזה? איך יכול רגע של‬ ‫טאטוא חול במדבר להתקיים מיד אחרי רגע שבו‬ ‫חברים שלי מופיעים באקראיות מוחלטת כחיים‬ ‫שּברֹוס שלם של כדורים מצריים‬ ‫ולא כמתים‪ ,‬אחרי ְ‬ ‫החליט לפספס אותם באיזשהו אורח פלא מנומס?‬


‫הקדמה‪ .‬גדוד הקרקל‪ ,‬הידוע לשמצה ]בקרב מישתייכיו בלבד[ גם בשמו "גדוד הקרקל –‬ ‫השילוב המנצח"‪ ,‬הוא גדוד מעורב בנים ובנות‪ ,‬שהוקם רשמית לפני כ‪ 4 -‬שנים כניסיון לערב‬ ‫בנות במערך הלוחמה של צה"ל‪ .‬אלא שעם כל הכבוד‪ ,‬ויש באמת כבוד‪ ,‬עד שגדוד הקרקל‬ ‫ייתפס וגם יתפוס את עצמו כגדוד של לוחמים‪ ,‬כזה שלא נופל מכל חטיבת חי"ר אחרת‪,‬‬ ‫הדרך עוד ארוכה ומורכבת‪ .‬שכן המקצועיות של הגדוד‪ ,‬בעיקר ברמת הכושר הגופני‪ ,‬אינה‬ ‫משתווה לזו של גדודים אחרים במערך‬ ‫הלוחמה‪ ,‬וגם כשהיא מנסה להשתוות היא‬ ‫מביאה איתה הצלחה רבה למין הנשי‪ ,‬או‬ ‫במילים אחרות – שוברת לבנות את‬ ‫הרגליים ]או את הגב‪ ,‬הברכיים‪ ,‬מערכת‬ ‫העיכול וכו'[‪ .‬באין עמידה על ההבדלים‬ ‫הביולוגיים ומגבלותיהם‪ ,‬עומדים חלוצי‬ ‫קידום שוויון ההזדמנויות לבנות בצה"ל‬ ‫בהשתוממות‪ ,‬מגרדים בפדחתם ושואלים את עצמם – "איך אפשר לקחת את כל הבנות‬ ‫שבוחרות לקחת את האחריות הזאת ולהפוך אותן ללוחמים? אה‪ ,‬זאת אומרת – סליחה –‬ ‫ללוחמות‪ .‬זאת אומרת‪ ,‬לוחמות? מה זה לוחמות? אני לא מכיר‪ .‬אולי בכל זאת לוחמים?"‬ ‫אי לכך ובהתאם לזאת‪,‬‬ ‫ואני אתעלם פה מהדיון‬ ‫באשר אם במוצדק או לא‬ ‫במוצדק‪ ,‬גדוד הקרקל‬ ‫קיבל את האחריות על‬ ‫גזרת הערבה‪ .‬למה? כי‬ ‫היא מצריכה "כישורי‬ ‫לחימה" מינימאליים‪ .‬גבול‬ ‫שלום אמיתי‪ .‬ולאן כל זה‬ ‫חותר בעצם? זהו ניסיון‬ ‫להסביר את איך שלאור‬ ‫הזאת‪,‬‬ ‫ההיסטוריה‬ ‫התפתחה בקרב כולנו‬ ‫תודעת "לי זה לא יקרה"‪,‬‬ ‫שהתפתחה לתודעת "כן‪,‬‬ ‫נראה לי שאני אלך לקרקל‪ ,‬יש שם מוקד שכבתי משמעותי‪ ,‬וחוץ מזה‪ -‬לא תזיק לי קצת‬ ‫הפסקה מחינוך"‪ .‬אלא שזה כבר לא תואם את המציאות בקרקל‪ ,‬לא מאז שהיא עברה לנופי‬ ‫מצריים‪.‬‬ ‫ה‪ 7‬ביולי‪ ,‬שעת בוקר מוקדמת‪ ,‬שלושה חיילים ומפקד מהמחלקה ממוקמים במארב לא רחוק‬ ‫מהגבול‪ ,‬מתכוננים לקראת המשך השהות שלהם במקום אל תוך אור היום‪ .‬הם הספיקו‬ ‫בדיוק לזהות אותם כשארבעה שוטרים מצרים שחצו את הגבול בצורה מוגזמת התחילו‬ ‫לרסס אותם באש חיה ואוטומטית‪ 20 .‬דקות הם היו תחת אש‪ ,‬שזה הרבה‪ ,‬ממרחק של‬ ‫פחות מ‪ 50 -‬מטר‪ ,‬שזה מעט‪ ,‬שנפסקה רק כשקצין מצרי אחד נהרג‪ .‬בניגוד לכותרות‬ ‫המרגיזות של העיתונות ביומיים שאחרי ‪" :‬האם צה"ל הרג קצין מצרי?"‪ ,‬ו "חיילים ירו בשוגג‬ ‫והרגו קצין מצרי"‪ ,‬כולם שם ידעו טוב מאוד מה הם עושים‪ ,‬בין אם זה המצרים שחצו את‬ ‫הגבול בצורה מאוד ברורה ופתחו באש ביודעין ובמכוון על כוחות צה"ל‪ ,‬ובין אם זה כוחות‬ ‫צה"ל שעשו מה שלימדו אותם לעשות כשיורים עליהם‪.‬‬ ‫בהמשך הסיפור הזה קרו כמה דברים‪ .‬האחד היה שהשגרה פשוט המשיכה – כולם עלו‬ ‫לשמור כרגיל‪ ,‬והטקס ביום שלמחרת התקיים כמתוכנן‪ ,‬בלי שום פאוזה או קטע קישור‬ ‫באמצע‪ .‬השני היה התעלמות של האנשים האחראיים עלינו מההשלכות הנפשיות שבחוויה‪,‬‬ ‫הן ברמת הסגל והשיחה האישית‪ ,‬והן ברמת המתמחים בתחום בריאות הנפש מטעם הצבא‪,‬‬

‫‪21‬‬


‫וזאת על בסיס הטענה ש"נכון‪ ,‬זאת‬ ‫חוויה לא פשוטה‪ ,‬אבל אתם לוחמים‬ ‫וזה המקצוע שלכם – תתמודדו" ‪.‬‬ ‫השלישי היה שכל חברי הפלוגה‬ ‫שקודם כל חתמו על ‪ 3‬שנים בקרקל‬ ‫)ע"ע‪ :‬בקו"מיסטים(‪ ,‬מרמת הסמב"צית הזוטרה‬ ‫ורק אחר כך שמעו על בני גרעינים‬ ‫שנפלה מלוחמה מפאת פריצות דיסקים ועד לרמת הקצין האומלל שלא עלה בידו להגיע‬ ‫למקום האירוע‪ ,‬טרחו להודיע בפה מלא ריר ועיניים נוצצות למעורבים בתקרית בדיוק את מה‬ ‫שמתחשק לשמוע אחרי שיורים עלייך – שהם כבר שנתיים מחכים שיקרה להם משהו כזה‬ ‫והנה באים הצעירים האלה ומקבלים את כל הכיף והתהילה לפניהם‪ .‬ממש כאילו הם רק‬ ‫יושבים ומחכים כל חייהם שמישהו יבוא כבר ויירה עליהם‪ .‬הדבר הרביעי והאחרון שקרה‬ ‫היה‪ ,‬כאמור‪ ,‬יציאת הידיעות בעיתונים של למחרת‪ -‬שכללו התחסדויות דיפלומטיות‪ ,‬סילוף‬ ‫של פרטים מהאירוע והרבה מאוד סימני שאלה לגבי רמת האמינות של הידיעות המגיעות‬ ‫אלינו בדבר המצב הביטחוני בארץ‪ ,‬ובכלל סימני שאלה האופפים את המונח "גבול שלום"‪.‬‬ ‫טוב‪ ,‬טוב‪ ,‬בסדר‪ ,‬לא צריך לצעוק‪ ,‬הגענו‪ .‬הנה מה שאני מנסה להגיד ‪:‬‬ ‫נדרשת כאן התייחסות רצינית‪ .‬הדבר שמסרב להיכנס לתודעה התנועתית שלנו משום מה‪.‬‬ ‫שישה חודשי הכשרה ארוכה ומייגעת שהסתיימו בתואר רובאי ‪) 05‬ובקרוב – ‪ (07‬ובסוג של‬ ‫עוגמת נפש הצלחנו להעביר באיזו התייחסות צינית מנותקת‪ .‬מפקדים שחזרו וניסו להכניס‬ ‫אותנו לתודעה שאנחנו לוחמים על אמת נלקחו‪ ,‬מן ההכרח‪ ,‬בעירבון מוגבל לנוכח ההסתכלות‬ ‫שלנו למעלה‪ ,‬אל קודמינו בתפקיד‪ -‬שלשאלת מה יהי הלאה שלנו‬ ‫השיבו ב"זה הכל משחק‪ .‬בקו יהיה אחרת" ‪ .‬אלא שבימים אלו ממש‪,‬‬ ‫אנחנו עמלים בקושי רב בלהפוך את הציניות הזאת לרצינות‪ .‬ומתוך‬ ‫כך גם ההכשרה הזאת מקבלת עכשיו משמעות חדשה‪ ,‬הכרחית‪.‬‬ ‫נכון‪ ,‬הירי הזה הוא לא מסוג האירועים שקורים לנו יום‪ -‬יום‪ .‬אבל הם‬ ‫קורים‪ .‬ומה שכן מרגישים ביום–יום זה דריכות בציפייה שיום כזה‬ ‫יגיע ‪ -‬היום‪ ,‬מחר‪ ,‬בעוד חודשיים‪ .‬מישהו עוד ישתמש בנשק שלו‬ ‫למטרה כזו או אחרת‪ ,‬ואין בכוונתי לאלו המוצבות במטווח‪ .‬וחייבים‬ ‫להתייחס לכל זה בכובד ראש‪ .‬חסל סדר קרקל ‪ -‬במה מאפשרת‬ ‫לגיבוש מוקד שכבתי‪ ,‬או‪ :‬קרקל – כי אני לא רוצה להיות לא מד"נית בקרוב רובאי ‪ .07‬קרקל‬ ‫ולא מורה חיילת ‪ ,‬כי עכשיו יש קרקל חדש שדורש רצינות ואחריות‪,‬‬ ‫והכי חשוב‪ -‬בחירה – כזאת שבלעדיה המציאות הזאת היא דבר שבלתי אפשרי להתמודד‬ ‫איתו וכזאת שיש לכולנו אחריות עליה – כדי שיפסיקו כבר להגיע לפה אנשים סתם‪.‬‬

‫כל דור ודור חייב להתחיל‬ ‫לברר ע עצמו ‪ -‬למה בדיוק‬ ‫הוא חוזר למצריי? ורצוי ג‬ ‫שיעשה זאת קוד שהוא חוזר‬ ‫למצרי‪ .‬השכבות הבאות‬ ‫צריכות להתחיל להגיע לקרקל‬ ‫בצורה אחראית יותר‪ ,‬בצורה‬ ‫שבוחרת במודע במציאות‬ ‫הזאת ובמה שכרו‬ ‫בהתמודדות איתה‬ ‫‪22‬‬

‫כל דור ודור חייב להתחיל לברר עם עצמו ‪ -‬למה‬ ‫בדיוק הוא חוזר למצריים? ורצוי גם שיעשה זאת‬ ‫קודם שהוא חוזר למצרים‪ .‬ולא‪ ,‬זו לא קריאת נוסו‬ ‫לנפשותיכם‪ .‬אבל השכבות הבאות צריכות‬ ‫להתחיל להגיע לקרקל בצורה אחראית יותר‪,‬‬ ‫בצורה שבוחרת במודע במציאות הזאת ובמה‬ ‫שכרוך בהתמודדות איתה‪ .‬כי בתוך הנעליים‬ ‫הגדולות אליהן נכנס גדוד הקרקל מתעצבות‬ ‫ומתייצבות היום הרגליים שלנו‪ ,‬המשתייכים אליו‪,‬‬ ‫בדרישות ובציפיות שלנו ומאיתנו ובמענה‬ ‫שמספקים ולא מספקים לנו‪ .‬וכיאה לנעליים‬ ‫צבאיות‪ ,‬ייקח עוד הרבה זמן עד שיהיו נוחות‪ ,‬אם‬ ‫בכלל‪ ,‬וזה בדיוק הזמן להתחיל לבחור את‬ ‫הנעליים האלה מהסיבות הנכונות‪ ,‬ולא סתם כי‬ ‫הצבע שלהן מתאים לנו לשומרית‪ ,‬או לבחור שלא‬ ‫להיכנס אליהן בכלל‪.‬‬


‫והיד רושמת ‪. . .‬‬

‫גיל וולפסון‬ ‫ושייקו ברנדוויין‪,‬‬ ‫גרעין חריף‬

‫זה זמן רב‪ ,‬נראה תמוה בעיננו רעיון הקיבוץ הדתי‪ .‬תהינו‪ ,‬איך יכול להתקיים קיבוץ‪ ,‬שאנו מכירים‬ ‫אותו ככזה הנוצר על טהרת החילוניות‪ ,‬באורח חיים דתי‪ .‬מסתבר‪ ,‬שבית הקיבוץ הדתי‪ ,‬שוכן ברחוב‬ ‫המקביל להנהגת התנועה‪ .‬הגענו לביקור אצל נחמיה רפל‪ ,‬מזכיר הקיבוץ הדתי‪.‬‬ ‫נחמיה‪ ,‬חבר קבוצת יבנה )על יד צומת אשדוד(‪ ,‬הוא איש קיבוץ שורשי ומחנך ותיק‪ .‬כהרגלם של‬ ‫אנשים מלומדים השיחה התארכה‪ ,‬ושאלות מתחומים רבים ונוספים צצו לגבי אורח החיים בקיבוץ‬ ‫הדתי‪.‬‬ ‫כמעט כמו בתנועה שלנו‪ ,‬צעירי "הפועל המזרחי"‪ ,‬תנועה דתית שהתגבשה ��אירופה‪ ,‬החליטו שאורח‬ ‫החיים הדתי‪ ,‬כפי שחיו אותו בגלות הם ואבות‪-‬אבותיהם‪ ,‬לוקה בחסר‪.‬‬ ‫בשנת ‪ ,1935‬הוקם הקיבוץ הדתי הראשון על ידי גרעין עולים מגרמניה ונקרא "רודגס" – על שם‬ ‫החווה החקלאית בה מייסדי תנועת הקיבוץ הדתי עברו את הכשרתם החקלאית לקראת העלייה‬ ‫ארצה‪.‬‬ ‫כיום קיימים בארץ ‪ 16‬קיבוצים דתיים ועוד ‪ 3‬מושבים שיתופיים‪ .‬מרבית הקיבוצים כיום עדיין‬ ‫שיתופיים ובמצב כלכלי טוב ויציב‪.‬‬ ‫נחמיה‪ ,‬מה הוביל את אותם צעירים דתיים להתיישב דווקא בקיבוץ‪ ,‬בעוד בארץ כבר קיימים‬ ‫קיבוצים שהוקמו כחלק ממרד בדת?‬ ‫"הרמב"ם מגדיר שמונה דרגות צדקה ביהדות‪ ,‬כאשר הדרגה הגבוהה ביותר היא השיתוף‪ .‬המטרה‬ ‫היא לגרום לכך שמי שעומד מולך כלל לא יגיע לדרגת נצרך‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬קיבוץ הוא מונח חסידי‪ .‬התוועדות של חסידים‬ ‫לצורך למידה משותפת נקראה קיבוץ עוד מימים ימימה‪ .‬זו הרמב"ם מגדיר שמונה דרגות צדקה‬ ‫אינה התורה המטריאליסטית של מארכס‪ .‬זוהי למעשה‪ ,‬ביהדות‪ ,‬כאשר הדרגה הגבוהה‬ ‫הדרך היחידה לחיות חיים יהודיים שלמים‪ .‬כל אחד בעיר‬ ‫ששומר מצוות‪ ,‬הוא יהודי בדרגה אחת פחות ממני‪ .‬מצוות ביותר היא השיתוף‪ .‬כל אחד בעיר‬ ‫עבודת האדמה בארץ ישראל היא זכות גדולה‪ .‬עובדת ששומר מצוות‪ ,‬הוא יהודי בדרגה‬ ‫היותה של הארץ פורחת ומעובדת על ידי יהודים‪ ,‬הוא גם‬ ‫סימן יהודי‪ ,‬ולא רק סימן דתי‪ .‬אדם דתי בבני‪-‬ברק הולך אחת פחות ממני‪.‬‬ ‫וקונה בסופר חסה ועליה רשום "יבול שישית"‪ .‬לי יש את‬ ‫הזכות לשמור את מצוות השמיטה בצורה הישירה‪ .‬אחת לשבע שנים‪ ,‬אני שומט את שדותיי ונותן‬ ‫הלכה למעשה לאדמה לנוח ולאביונים והאלמנות ללקט את יבול השדה"‬ ‫אז מהו בעצם ההבדל?‬ ‫"אביא כאן ציטוט מדבריהם של ראשוני החלוצים בקיבוץ הדתי‪' ,‬התחלנו את דרכנו כקיבוץ של דתיים‪.‬‬ ‫יש רפת‪ ,‬יש פלחה‪ ,‬יש חדר‪-‬אוכל‪ ,‬מכבסה‪ ...‬לא היינו ייחוד בהיותנו קיבוץ דתי בין שאר הקיבוצים‬ ‫ולא ראינו בהיותינו שומרי מצוות מהיהודים האחרים‪ .‬אך במשך הזמן‪ ,‬מתברר כי אין קיבוצנו דומה‬ ‫לקיבוציות אחרת ואין הדתיות שלו דומה לדתיות המקובלת‪ '.‬התחלנו להבין כי החקלאות המודרנית‬ ‫דורשת שינויים באורח חיינו ומאידך אורח חיינו דורש מאיתנו להמציא פתרונות לבעייתיות הנוצרת‬ ‫בעבודה חקלאית באורח חיים דתי‪.‬‬ ‫אתן דוגמא‪ ,‬בתחילת דרכה של קבוצת יבנה‪ ,‬אם הקבוצות הדתיות‪ ,‬הייתה מדגרה‪ ,‬שכיום היא‬ ‫המדגרה הגדולה בארץ‪ .‬בכל יום נולדים מאות אפרוחים במדגרה‪ ,‬אפילו ביום שבת‪.‬‬

‫‪23‬‬


‫האפרוחים חייבים להישאר באינקובטור בימיהם הראשונים‪ .‬באותה‬ ‫תקופה‪ ,‬טרם הקמת המדינה‪ ,‬סבל הקיבוץ מהפסקות חשמל לעיתים‬ ‫תכופות‪ .‬פקק החשמל היה קופץ ומדליק גנרטור וכשהחשמל היה‬ ‫חוזר‪ ,‬לא הייתה שום פעולה שתעלה בחזרה את הפקק‪ ,‬מה שגורם‬ ‫לכך‪ ,‬שלאחר הפסקת חשמל אחת לא הייתה יכולת להפעיל שוב את החשמל‪ .‬וביום שבת‪ ,‬כידוע‪ ,‬לא‬ ‫עושים שום עבודה‪ .‬על כן‪ ,‬ייבאנו את המכשיר הראשון בארץ שמעלה את הפקק בחזרה באופן‬ ‫מכאני‪.‬‬ ‫עוד סוגיה איתה אנו מתמודדים לקראת החגים‪ ,‬היא עבודת האסיף המרובה בימי חג הסוכות‪ .‬על פי‬ ‫הדת‪ ,‬יש הגבלות על עבודה בחול המועד‪ .‬מכיוון שהבעיה משותפת למשקים חקלאיים דתיים רבים‬ ‫ואנו רואים חשיבות רבה בעבודת האדמה‪ ,‬מתכנס פורום רבנים של הקיבוץ הדתי‪ ,‬שתפקידו למצוא‬ ‫פתרון הלכתי לבעיות החקלאים‪.‬‬ ‫יש משהו באורח החיים הדתי שהוא מהי למעשה האמירה החברתית כלפי חוץ של תנועת‬ ‫הקיבוץ הדתי?‬ ‫כנראה יותר מגבש ומותאם לחיים של "אנו‪ ,‬בדיוק כמוכם‪ ,‬מתמודדים כיום על אופייה של מדינת‬ ‫קהילה‪ .‬לא משנה מהי רמת השיתוף ישראל‪ .‬אנו רוצים לראות את המדינה יותר יהודית‪ ,‬לא רק‬ ‫במובן הדתי‪ .‬תופעת העבודה בשבת היא תופעה שגדלה‬ ‫הכלכלי‪ ,‬בית הכנסת יישאר בית‪-‬כנסת בישראל בקצב מסחרר‪ .‬קופאים וזבניות שעובדים בשבת‬ ‫בלית ברירה על מנת להרוויח את לחמם מגלמים מדינה‬ ‫לא סוציאלית ועל כן לא יהודית‪ .‬פחות חשובה לי שמירת השבת במובנה הדתי‪ ,‬אלא האווירה‬ ‫הייחודית של שבת ושל מנוחה שהוא היסוד לחברה מתוקנת‪.‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬מצוות "גמילות החסדים" נפוצה ונהוגה בקיבוצים הדתיים‪ .‬מתן בסתר לאביונים ואפיית חלות‬ ‫לשבת הוא מנהג שכל ילד בקיבוצי מכיר‪ .‬אנו שואפים להיות מחוברים ככל האפשר לסביבה בה אנו‬ ‫חיים‪".‬‬ ‫נסה לתאר לנו את אורח החיים הקיבוצי‪-‬דתי היום‪ .‬כיצד נראים חיי הקהילה? מה ייחודה של‬ ‫מערכת החינוך?‬ ‫"מאז ומתמיד‪ ,‬דגלה התנועה בהתיישבות בגושים של מספר קיבוצים קרובים‪ .‬זאת משני טעמים‬ ‫עיקריים‪ :‬האחד הוא‪ ,‬שהדבר מאפשר לייסד מערכת חינוך איכותית וחזקה והשני הוא‪ ,‬שהדבר‬ ‫מאפשר השפעה יותר חזקה כלפי חוץ‪.‬‬ ‫לגבי המצב היום‪ ,‬המשבר המתמשך בתנועה הקיבוצית לא‬ ‫פסח גם עלינו‪ .‬ישנה הפרטה ברמות שונות בהרבה קיבוצים‪,‬‬ ‫שנובעת מהרצון של האנשים לשנות את אורח החיים שלהם‪.‬‬ ‫יש משהו באורח החיים הדתי שהוא כנראה יותר מגבש‬ ‫ומותאם לחיים של קהילה‪ .‬לא משנה מהי רמת השיתוף‬ ‫הכלכלי‪ ,‬בית הכנסת יישאר בית‪-‬כנסת‪ ,‬ואת ארוחת שישי‬ ‫בחדר האוכל יירצו כולם לעשות באופן מסויים‪ .‬הדבר הזה‬ ‫מאפשר לנו לכידות שלא קיימת במגזרים אחרים‪.‬‬ ‫לגבי מערכת החינוך בקיבוץ הדתי‪ ,‬היא שמה דגש רב על‬ ‫מעורבות חברתית ושירות משמעותי בצה"ל‪ .‬בית‪-‬הספר העל‬ ‫יסודי בקבוצת יבנה אותו ניהלתי בעבר‪ ,‬הוא בית‪-‬ספר בתנאי‬ ‫פנימייה שאני מגדיר אותו כבית‪-‬ספר שבע שנתי )חלק ניכר‬ ‫מהתלמידים בו ממשיכים לשנות‪-‬שירות או מכינות קדם‪-‬‬ ‫צבאיות‪ ,‬ג‪.‬ו‪.(.‬‬ ‫אז מה גורם בעצם לצעירים להמשיך בהגשמה?‬

‫הקיבוץ הדתי‪ .‬השקה‪.‬‬

‫"כפי שאמרתי‪ ,‬אובדן הדרך של התנועה הקיבוצית קיים גם אצלנו‪ .‬צעירים רבים עוזבים את אורח‬ ‫החיים הקיבוצי וחלקם גם את אורח החיים הדתי‪ .‬אולם‪ ,‬משפחות צעירות רבות בוחרות בימים אלה‬ ‫להצטרף לקיבוצים דתיים‪ ,‬בעיקר בשל מערכת החינוך שנחשבת טובה בקרב הציבור הדתי‪".‬‬ ‫יצאנו ממשרדו של נחמיה עם הרבה תשובות ובעיקר עם הרבה שאלות‪ .‬ערכים דומים מנחים את‬ ‫תנועת הקיבוץ הדתי ואת תנועתנו‪ .‬בהיעדר גופים‪ ,‬תנועות או ארגונים ששמים את הרעיון השיתופי‬ ‫כערך רלוונטי לחברה הישראלית‪ ,‬עלינו לחפש את נקודות ההשקה גם עם גורמים ששיתוף הפעולה‬ ‫איתם הוא לא בהכרח טבעי‪.‬‬

‫‪24‬‬


‫והיד רושמת ‪. . .‬‬

‫יו ראשו ‪ ,‬יד באלול‬

‫ביטול‬

‫שירן גולדברג‬ ‫גרעין חריף‬

‫‪ 14‬בספטמבר‬

‫חטיבות‬ ‫הביניים‬ ‫מצב מערכת החינוך כיום מחייב שינויים מרחיקי לכת בהרבה מעמודי‬ ‫הטווח‪ ,‬שכרגע מערכת החינוך מתבססת עליהם‪ .‬השינויים האלה קשים‬ ‫לביצוע‪ ,‬תפיסתית וטכנית‪ ,‬אך הכרחיים לתפקוד תקין של מערכת‪,‬‬ ‫שכרגע לא משיגה את יעדיה‪ ,‬ושמה לעצמה רגליים תוך כדי צליעה‬ ‫עלובה‪ .‬פתרון שמבחינתי הוא אחד הראשונים בכדי לעורר את‬ ‫המערכת ואת החברה הישראלית בכללותה ‪ -‬ביטול חטיבות הביניים!‬ ‫חטיבות הביניים הוקמו במערכת החינוך בישראל בשנת ‪ 1968‬יחד עם הנהגת רפורמה במערכת‬ ‫החינוך‪ .‬במסגרת רפורמה זו הוחלט גם‪ ,‬שחוק לימוד חובה יהיה עד לכיתה ט' והוחלט על הקמת‬ ‫חטיבת הביניים‪ ,‬אשר שתי כיתותיה הראשונות נלקחו מבית הספר היסודי‪ ,‬והכיתה העליונה בה‬ ‫נלקחה מבית הספר התיכון‪ .‬בחטיבת הביניים נחשפו התלמידים למקצועות חדשים כדוגמת‬ ‫מתמטיקה במקום לימודי חשבון‪ ,‬לימודי ביולוגיה‪ ,‬פיזיקה וכימיה במקום שיעורי טבע ולימודי הבעה‬ ‫בכתב‪ ,‬דקדוק וספרות ‪ -‬כל מקצוע נלמד לבד במקום הלימוד הכולל של מקצוע העברית‪ .‬היה גם‬ ‫הבדל בהכשרת המורים‪.‬‬ ‫שלושה רעיונות עיקריים עמדו בבסיס הרעיון ליצור חטיבות ביניים‪ .‬הראשון‪ ,‬הפדגוגי‪ ,‬התייחס‬ ‫לקבוצת הגילים של תלמידי החטיבה כקבוצה נפרדת‪ ,‬שיש לה צרכים לימודיים וחברתיים שונים‬ ‫מאלה של היסודי והתיכון‪ .‬השני התיימר לשפר את הישגי התלמידים בכיתות החטיבה על ידי העלאת‬ ‫רמת ההוראה ‪ -‬בחטיבות‪ ,‬שלא כמו ביסודי‪ ,‬לימדו מורים בעלי תואר אקדמי‪.‬‬

‫אבל הרעיון שזכה למרב תשומת הלב ונהפך למושג המלווה את חטיבות הביניים באשר הן‪ ,‬הוא‬ ‫השילוב החברתי שהן אפשרו ‪ -‬האינטגרציה‪ .‬מטרתה הייתה להגן על זכויות הפרט שנפגעו בשנות‬

‫‪25‬‬


‫ביטול‬ ‫חטיבות הביניים‬

‫החמישים‪ ,‬כשילדי העולים מארצות אפריקה‬ ‫ואסיה כשלו בהמוניהם במערכת החינוך‪.‬‬ ‫חטיבות הביניים מנעו למעשה את ההפניה‬ ‫ההמונית של תלמידים מזרחים למסלולי‬ ‫לימוד מקצועיים‪ ,‬או את הנשרתם מבתי‬ ‫הספר במסגרת מבחני הקבלה לתיכונים‪,‬‬ ‫ואפשרו להם ללמוד עוד כמה שנים במסגרת‬ ‫עיונית קטנה ותומכת יותר‪ .‬הכיתות‬ ‫ההטרוגניות שנוצרו בחטיבות אפשרו לתלמידים משכבות סוציו‪-‬אקונומיות שונות להיפגש במסגרת‬ ‫לימודית אחת‪.‬‬ ‫אפשר להבין את ההיגיון מאחורי הדברים‪ ,‬אך הדרך לגיהינום רצופה בכוונות טובות‪ .‬הבעיות שעלו‬ ‫מהקמת חטיבות הביניים לא היו בעיניהם של אלו שהגו את הרעיון להביא אותן לארץ‪ ,‬או לפחות לא‬ ‫במידה כזאת שמנעו את הכישלון מלהתרחש‪.‬‬ ‫אחת הבעיות הברורות מאליהן שחטיבות הביניים יוצרות הוא שני המעברים הבעייתיים‪ :‬מבית‪-‬‬ ‫הספר היסודי לחטיבה ומהחטיבה לבית‪ -‬הספר התיכון‪ .‬שני מעברים שדורשים התאקלמות מחודשת‪,‬‬ ‫מציאת מעגל חברים חדש כמעט מהתחלה‪ ,‬היכרות עם המורים ומערכת חדשה והיכרות עם מציאות‬ ‫חיים חדשה‪ .‬כל זה בשתי תקופות גיל לא פשוטות‪ :‬הפרידה האחת מקדימה את תהליך ההתבגרות‬ ‫והופכת זאטוטים בני ‪ 12-13‬ל"נוער"‪ .‬הרי להשתייך לקבוצת הגילאים ז'‪-‬ט' מחייבת אותם להגיע‬ ‫לפחות לאמצע הטווח‪ .‬המעבר השני‪ ,‬מהחטיבה לתיכון‪ ,‬בגיל ההתבגרות‪ ,‬בו גם ככה קשה לבני‪-‬נוער‬ ‫לבסס את המעגלים החברתיים‪ ,‬ליצור סטאטוס חברתי‪ ,‬לזכות בהערכה מצד המבוגרים‪-‬המורים‬ ‫)שחשובה לא פחות לדימוי העצמי של המתבגרים( יוצר התמודדות קשה פי כמה בתנאים שנוצרים‪.‬‬

‫הרעיון בו קבוצת הגילאים של ז'‪-‬ט' מבודדת יוצרת כמה‬ ‫וכמה התמודדויות‪ .‬ההתבגרות המהירה אליה נדרשים‬ ‫תלמידי כיתה ו' לעבור במעבר בין הבי"ס היסודי לחטיבה‬ ‫היא לא הכרחית‪ .‬כשאתמול הם עוד רצו בחצר ושיחקו‬ ‫קלאס וגומי במסדרונות שתלויים בהן ציורים משיעורי‬ ‫אומנות‪ -‬יום למחרת הם מסתובבים בחצר יחד עם ילדים‪-‬‬ ‫נוער ובמסדרונות תלויות פרסומות נגד עישון‪ .‬ולא רק זה‪,‬��� ‫שלושת השכבות האלה‪ ,‬בשלבי ההתבגרות שלהם‪ ,‬יכולות‬ ‫להשפיע רק לרעה אחת על השנייה בגישת מערכת החינוך‬ ‫היום להתמודדות עם שכבות הגיל הללו‪ .‬ילדים בכיתה ז'‬ ‫לא ינסו לעשות רושם על ילדים בכיתה ב'‪ ,‬ותלמידים‬ ‫בכיתה ט' לא יעזו לנסות להרשים את י"ב הגדולים‪ .‬בהחלט‬ ‫חסרה פרספקטיבה של עוד תקופת התבגרות תחת אותו‬ ‫גג של מוסד חינוכי אחד‪ .‬חטיבות הביניים במצב הזה‬ ‫הופכות למכלאה של הורמונים‪ ,‬פריצת גבולות‪ ,‬ניסיון ליצור‬ ‫סטאטוס חברתי בין רגע )אחרי הכל‪ 3 ,‬שנים לעומת ‪6‬‬ ‫שנים של גדילה במוסד חינוכי מרגיש כתחנת מעבר ותו‬ ‫לא( וכל זה במצב של מערכת חינוך מפורקת ומתפוררת‪..‬‬

‫המעבר השני‪ ,‬מהחטיבה‬ ‫לתיכון‪ ,‬בגיל ההתבגרות‪,‬‬ ‫בו גם ככה קשה לבני‪-‬‬ ‫נוער לבסס את המעגלים‬ ‫החברתיים‪ ,‬ליצור סטאטוס‬ ‫חברתי‪ ,‬לזכות בהערכה‬ ‫מצד המבוגרים‪-‬המורים‬ ‫)שחשובה לא פחות לדימוי‬ ‫העצמי של המתבגרים(‬ ‫יוצר התמודדות קשה פי‬ ‫כמה בתנאים שנוצרים‪.‬‬

‫ועם כל הכבוד לאינטגרציה‪ ,‬אין שום תוכניות לימוד מיוחדות שהתמודדו ומתמודדות עם הבעיה‪,‬‬ ‫בנוסף לקושי של הגילאים האלה‪.‬‬ ‫אין מה להוסיף‪ .‬בכדי להפוך את המערכת למתפקדת וחינוכית לא מספיק לסיים את המאבקים בעוד‬ ‫כמה שעות לימודים‪ ,‬הקטנת כיתות ושינוי מערכי לימוד‪ -‬ידרשו שינויים מרחיקי לכת‪ .‬המערכת‬ ‫נדרשת לשנות לא רק את התוכן‪ ,‬אלא את כל המסגרת בה היא מתנהלת‪ .‬ביטול חטיבות הביניים‬ ‫ומעבר לבי"ס יסודי א'‪-‬ח' ובי"ס תיכון ט'‪-‬י"ב יהיו צעד בדרך למערכת חינוכית מתפקדת שיש לה שדה‬ ‫מרחב לפעול בו ולהשפיע בו‪.‬‬

‫‪26‬‬


‫גרעי הגליו‬

‫שם‪" :‬קרנף"‬ ‫שכבה‪" :‬הפועל"‬ ‫מס' אנשים‪15 :‬‬ ‫מקום מגורים‪ :‬עד לא מזמן‪ ,‬עכו‪.‬‬ ‫עיסוקים‪ :‬כרגע בצבא‪ 4 .‬בגדוד‪ 5 ,‬בצלמון‪ 1 ,‬מעטפת‪ 4 ,‬בקרקל ו‪ 1-‬במודיעין‪.‬‬ ‫קיצור תולדות הגרעין‪ :‬היה תהליך קבוצות המשך‪ ,‬יצאנו לי"ג ועכשיו אנחנו בנח"ל‪) .‬זה מספיק‬ ‫מקוצר?(‬ ‫מאכל אהוב‪ :‬פסטה‪-‬רוזה של לינור‪ .‬או‪ -‬אורז של סבתא דורי‪.‬‬ ‫דיסק‪ :‬מרגול ושריף ילד הפלא‪ ,‬אטרף "יום סבבה"‪.‬‬ ‫ספר‪ :‬מעשה ב‪ 5-‬בלונים‪.‬‬ ‫סרט‪ :‬חבר ואח ‪) 2‬של אבי ביטר(‪.‬‬ ‫הפריט הכי מצחיק בקומונה‪ :‬היו מלכודות של חולדות‪ -‬מה שלא היה כל‪-‬כך מצחיק‪ .‬היה סולם‬ ‫לקומה ה‪ 2-‬שיצר סיטואציות די מצחיקות‪ .‬השק‪-‬אגרוף של אנג'ל‪ .‬הוא קיבל אותו ליום‪-‬הולדת לפני‬ ‫שנתיים והיה ממש לא מרוצה מהמתנה‪ ,‬ולכן היא הגיעה במפתיע לקומונה‪ .‬או מנגד‪ ,‬המכסחת דשא‬ ‫של ישראל בן‪-‬עזר הפרוייקטור של עריית עכו‪.‬‬ ‫מה הייתם קונים לגרעין אם לא הייתה הגבלת תקציב? ספסל נדנדה לגינה‪ .‬ועכשיו שאין יותר גינה‪,‬‬ ‫אופנוע עם סירת צד‪.‬‬ ‫משהו מגניב שעשיתם כל הגרעין‪ :‬עשינו מסיבת רחוב בפסטיבל עכו‪ .‬הלכו מלא אנשים עם שומריות‬ ‫עם מוזיקה ברחובות הפסטיבל ואנשים הצטרפו והתחילו לרקוד איתנו‪ .‬אחד מהקטעים הטובים היה‬ ‫כששמנו לטינוס ואנשים רקדו ריקודי שורות‪.‬‬ ‫מסורות של הגרעין‪ :‬לקנות ממתקים מוזרים‪ .‬כל פעם שהלכנו לקניות מישהו קנה ממתק מוזר‪,‬‬ ‫שהנפוץ ביניהם הוא "פפיטה"‪ .‬מאין ביסקוויט עם שוקולד ועדשים בכל מיני‬ ‫טעמים‪.‬‬ ‫מה הייתם עושים בתנועת הבוגרים? מקימים צוות הפעלות‬ ‫לבריכות ברחבי הארץ‪.‬‬ ‫תדמית‪ :‬שקסים וקולים בטירוף‪.‬‬ ‫מוטו‪ :‬אל תאכלו הרבה בננות‪...‬‬ ‫הערות נוספות? בהצלחה לדור אנג'ל‪ ,‬אמן ותעבור כבר טסט!‬

‫‪27‬‬


‫תרבות‬ ‫עומר מגל‬ ‫גרעין ברנש‬

‫הפעם רציתי להמליץ על שני ספרים שבמקרה קראתי ברצף‪" :‬ארבעים הימים של מוסא דאג" )פרנץ‬ ‫ורפל( ו"ענבי זעם" )ג'ון סטיינבק(‪ .‬שני הספרים מציעים הצצה היסטורית אל תקופה לא כל כך ידועה‬ ‫לנו ושניהם עוסקים באנשים שנקלעו למצבי קיצון בגלל כוחות שגדולים מהם בהרבה‪ ,‬ובכלל בהבנה‬ ‫של מה קורה לאדם הקטן בתקופה היסטורית סוערת‪.‬‬ ‫כשפורצת מלחמת העולם הראשונה התורכים רואים בכך הזדמנות מצוינת להיפטר מהמטרד הארמני‬ ‫והם מתחילים במסעות "גירוש" ו"יישוב מחדש" שמטרתם הלא מוגדרת אך הברורה לכל היא‬ ‫השמדת העם הארמני‪ .‬כפי שחלקנו בודאי יודעים הם גם לא היו גרועים בזה‪ ,‬ואכן בין מיליון למיליון‬ ‫וחצי ארמנים )תלוי את מי שואלים( מושמדים‪ .‬ועד היום הם אפילו די מוצלחים בלא לקחת אחריות על‬ ‫מה שקרה שם ועוד אסור לדבר על זה‪ .‬אפילו ישראל‪ ,‬עם כל זיכרון השואה וה"לזכור ודבר לא‬ ‫לשכוח" נזהרת מלזכור מאורע כואב זה‪.‬‬ ‫עלילת הספר "ארבעים הימים של מוסא דאג" מתרחשת ביוגהולק כפר בעמק השוכן בסוריה של‬ ‫היום‪ ,‬אשר מיושב בארמנים ונשלט על ידי האימפריה העות'מנית‪ .‬בניגוד לרוב הארמנים‪ ,‬הארמנים‬ ‫שחיים בעמק הזה בוחרים לא לברוח ולא להיכנע אלא להיאבק על זכותם לחיות‪ .‬הם נוטשים את‬ ‫כפריהם ועולים להתבצר בהר משה )מוסא דאג( לארבעים יום אשר בסופם‪ ...‬סתם‪ ,‬אני לא אהרוס‬ ‫לכם את הסוף‪ .‬גיבורו של הספר הוא גבריאל‬ ‫באגרדיאן‪ .‬ארמני‪ ,‬בן למשפחה עשירה‪ ,‬שחי הספר מציף סוגיות מרתקות ומעורר‬ ‫את רוב חייו בצרפת עם אישה צרפתיה וילד‬ ‫צרפתי ומגיע לביקור מולדת‪ .‬כשהעניינים מחשבה על אורך חיים כפרי ופשוט‬ ‫מתחילים להתחמם‪ ,‬הוא מחליט לתפוס ועל המתח שיש בין האותנטיות‬ ‫עמדת מנהיגות‬ ‫מנים‪.‬ולהוביל את תושבי העמק המזרחית לעומת היעילות הקרה‬ ‫למאבק בעות'‬ ‫כמובן שההשוואה לשואת יהודי אירופה מאוד והמנוכרת שיש בתרבות המערב‪.‬‬

‫‪28‬‬


‫מתבקשת ובהחלט ניתן למצוא קווי דמיון‪ ,‬אך חשוב להזכיר שהספר עצמו נכתב ב ‪ ,1933‬מה שאומר‬ ‫שלמה שקרה באירופה אין שום השפעה עליו‪ .‬אך בתור קוריוז נוכל לספר שמרדכי טננבאום שאב‬ ‫הרבה השראה מהספר כאשר הוא הנהיג את מרד ביאליסטוק‪.‬‬ ‫בנוסף נבחנים בו לעומק ערכי המשפחה‪ ,‬התנהלות קהילתית‪ ,‬מרד‪ ,‬גיל הנעורים ובכלל‪ -‬איך אתה‬ ‫נשאר אדם במצב כל כך קיצוני‪.‬‬ ‫ועכשיו למקום אחר לזמן אחר‪ .‬ארצות הברית‪ ,‬תחילת שנות ה‬ ‫‪ .30‬אני חושב שכמעט כל אחד מאתנו )במידה וזה לא ירד‬ ‫במיקוד( למד בבית ספר על המשבר הכלכלי בארה"ב באותה‬ ‫תקופה ויודע לפרט את המאפיינים ומה רוזוולט עשה בסוף‪ ,‬אך‬ ‫אני מאמין שמעטים מאיתנו באמת הצליחו להבין מה קורה לאזרח‬ ‫הקטן כאשר הבורסה הגדולה מתמוטטת‪.‬‬ ‫גיבורי הספר הם משפחת ג'ואר‪ ,‬משפחה דרומית של חוואים‬ ‫פשוטים‪ ,‬כמו שאנחנו רגילים לראות בסרטים וסדרות טלוויזיה‪.‬‬ ‫הספר בהחלט מעביר את התחושה של לחיות במקום מאוד חם‬ ‫ויבש‪ ,‬מלא אבק כשכל מה שיש לך זה השדה שלך והיכולת שלך‬ ‫ארבעים הימים‬ ‫לעבוד אותו‪ .‬בעקבות המשבר‪ ,‬הבנקים פשוט לוקחים את השדות‬ ‫מהאיכרים ונוצר מצב של אבטלה איומה ומחסור כלכלי בלתי אפשרי‪ .‬כמו‬ ‫רבים אחרים באותה תקופה הם לוקחים את כל מה שיש להם‪ ,‬מעמיסים‬ ‫הוא נוגע בהרבה‬ ‫על משאית וחוצים את אמריקה על כביש ‪ 66‬כדי לנסות את מזלם ולהגיע‬ ‫עניינים שיוצא לנו‬ ‫לקליפורניה‪ ,‬כי שם‪ ,‬לפי הפרסומים‪ ,‬העצים מתפוצצים מפירות וצריך המון‬ ‫ידיים עובדות על מנת לקטוף אותם‪ .‬יש תיאור מאוד מפורסם של סב‬ ‫לדבר עליהם בתנועה‬ ‫המשפחה שמספר כיצד הוא יתפלש בכל הענבים כשהוא יגיע לקליפורניה‪,‬‬ ‫)נגיד סוציאליזם(‬ ‫ולכן כך גם קוראים לספר‪ .‬כמובן שבדרך המשפחה תתקל בהרבה מאוד‬ ‫בעיות ומצבים בלתי אפשריים שיבחנו את היכולת שלהם להישאר יחד‬ ‫ממקום לא תיאורטי‬ ‫בתור משפחה ועוד יותר מזה להישאר בני אדם‪.‬‬

‫אלא מעשי מאוד‪.‬‬

‫מה שמאוד אהבתי בספר הזה לדוגמא‪ ,‬כאשר תום ג'ואר שואל את חברו‬ ‫קייסי הכומר לשעבר‪ ,‬למה הם קוראים לו קומוניסט‪ -‬הוא אומר לו שזה‬ ‫בגלל שהוא לא מוכן לעבוד תמורת דולר וחצי ליום אלא רק תמורת ‪2‬‬ ‫דולר )אל תתפסו אותי במספרים מדויקים(‪ .‬העיסוק הכל כך ריאליסטי‬ ‫בכסף מאוד נוכח בספר‪ ,‬וממש אפשר לעשות את המתמטיקה הפשוטה‬ ‫בין כמה כסף הם קיבלו על העבודה שלהם )כשהם כבר עבדו( ומה‬ ‫הייתה עלות המחייה הכי בסיסית שלהם‪ .‬גם בספר הזה עומדות הרבה‬ ‫סוגיות לבחינה‪ ,‬גם במישור האישי של מה סולם הערכים שלך ואיך אתה‬ ‫מצליח לדבוק בו בחוסר כל וגם במישור הכללי‪ ,‬מה האחריות המדינה‬ ‫לחיי האזרחים שלה‪ ,‬ומה שהיא קשה כאשר המישורים מתנגשים‪,‬‬ ‫בשאלות כגון‪ :‬מה תעשה כשאין לך מה לאכול ויש לך עבודה‪ ,‬אבל כאשר‬ ‫תעבוד בה תשבור שביתה ותחסל כל סיכוי של פועל להשתכר כמו‬ ‫שצריך?‬

‫ענבי זעם‬

‫בחרתי להמליץ על שני הספרים האלה ביחד כי אני חושב ששניהם‪,‬‬ ‫וכמובן לא רק שניהם‪ ,‬בנוסף להיותם קלאסיקות‪ ,‬ואולי דווקא בגלל שהם‬ ‫קלאסיקות‪ ,‬מצליחים לתת תמונה מלאה של מצב האדם בתקופה מסוימת שלפעמים מאוד קשה‬ ‫לקלוט כשקוראים ספרי היסטוריה ומתעסקים בשנים ומספרים‪ ,‬מאחורי המספרים יש אנשים‬ ‫שתנודות היסטוריות משפיעות עליהם באופן ישיר ופוגעני‪.‬‬ ‫אני ממליץ לכולם לקרוא את שני הספרים האלה ובכלל לכל חובבי ספרים חדשים ועדכניים או‬ ‫לחילופין ספרים עיוניים של פילוסופיה וציונות‪ -‬תשאירו מקום לקלאסיקות ספרותיות‪ ,‬לא סתם הן‬ ‫הפכו לכאלה‪.‬‬

‫‪29‬‬


‫פסטיבל יצירה‬

‫קצת הסבר‪ :‬ברכות השמש )סוריה נמסקאר בסנסקריט( הן שם כולל לשני תרגילים שונים )אנחנו‬ ‫נביא את ברכת השמש הראשונה(‪ ,‬שמורכבות כל אחת מרצץ של תנוחות )אסאנות( המתואמות עם‬ ‫נשימה )הרצץ נקרא ויניסיאה(‪ .‬ברכת השמש מכילה את התנועות שאנו עושים בצורה יומיומית‪:‬‬ ‫מתיחה‪ ,‬כפיפה‪ ,‬העברת משקל וכו'‪ -‬ולכן כשאנו מבצעים אותה לפני פתיחת היום אנו יוצאים מוכנים‬ ‫יותר לפעילות השגרתית‪ .‬התיאום בין תנועה לנשימה‪ ,‬לפחות בזמן התרגיל‪ ,‬מאפשר נשימה סדירה‬ ‫ועמוקה )שלא קיימת אצל רובנו(‪ -‬שמבטיחה העברת חמצן יעילה יותר לגוף וזרימת דם טובה יותר‪.‬‬ ‫את ברכת השמש הראשונה אמורים לתרגל חמש פעמים‪ ,‬היכולת נבנית בהדרגה ומתחילים לאט‬ ‫לאט‪ .‬לתנוחות‪:‬‬ ‫‪ .0‬עמידת מוצא ישרה‪ .‬ידיים לצדי גוף‪ .‬מבט קדימה‪) .‬סמאשטיטי(‬ ‫‪ .1‬שאיפה‪ ,‬מרימים ידיים וחזה בתנופה מבוקרת במתיחה למעלה‪ .‬הידיים ישרות‪ ,‬המבט לאצבע‬ ‫האמצעית בכף היד‪) .‬אורדווה‪-‬השטה אסנה(‬ ‫‪ .2‬נשיפה‪ ,‬כפיפה קדימה‪ ,‬תוך מתיחה נמרצת‪ ,‬עד מגע ידיים ברצפה‪ .‬רגליים ישרות‪ ,‬אם אפשר‪.‬‬ ‫מבט לבהונות‪) .‬אוטאנה אסנה(‬ ‫‪ .3‬שאיפה‪ ,‬הארכת‪-‬גו והעברת משקל להטיה קדימה‪ .‬הידיים נשארות במגע עם הרצפה‪ .‬רגליים‬ ‫ישרות‪ ,‬אם אפשר‪ .‬המבט קדימה‪) .‬אוטאנה אסנה ‪(2‬‬ ‫‪ .4‬בנשיפה‪ ,‬עוברים ‪ -‬בהליכה או בקפיצה ‪ -‬למצב "שכיבת סמיכה" בידיים ישרות או כפופות )בהתאם‬ ‫ליכולת האישית(‪ .‬הגוף ישר‪ ,‬לא נוגע ברצפה‪ .‬מבט קדימה‪) .‬צ'אטורנגה דנדה אסנה(‬ ‫‪ .5‬בשאיפה‪ ,‬הקשתה קדימה ולמעלה‪ :‬הגוף אמור ליצור קשת אחידה‪ ,‬כולו באוויר‪ ,‬בין כפות ידיים‬ ‫וכפות הרגליים‪ .‬המבט למעלה‪) .‬אורדווה‪-‬מוקהא שבאנאסנה ‪ -‬מכנים את התנוחה גם בשם "כלב‬ ‫מביט קדימה"(‪.‬‬ ‫‪ .6‬בנשיפה‪ ,‬חזרה אחורה לפירמידה‪ -‬מתיחת גב ורגליים‪ .‬מבט לבהונות הרגלים או לטבור )אדהו‪-‬‬ ‫מוקהא שבאנאסנה ‪ -‬מכנים את התנוחה גם בשם "כלב מביט אחורה"(‪.‬‬ ‫‪ .7‬שוהים בתנוחת "כלב מביט אחורה" במשך חמש נשימות‪ ,‬באותו הקצב‪.‬‬ ‫‪ .8‬נשיפה מלאה‪ ,‬מבט קדימה‪ .‬ללא אוויר‪ ,‬הליכה או קפיצה לכיוון הידיים‪ ,‬שאיפה‪ ,‬הארכת‪-‬גו‬ ‫והעברת משקל להטיה קדימה‪ .‬הידיים נשארות במגע עם הרצפה‪ .‬רגליים ישרות‪ ,‬אם אפשר‪ .‬המבט‬ ‫קדימה‪) .‬אוטאנה אסנה ‪(2‬‬ ‫‪ .9‬בנשיפה‪ ,‬כפיפה קדימה תוך מתיחה נמרצת עם ידיים לרצפה‪ .‬רגלים ישרות‪ ,‬אם אפשר‪ .‬מבט‬ ‫לבהונות‪) .‬אוטאנה אסנה(‬ ‫‪ .10‬בשאיפה‪ ,‬עולים קדימה ולמעלה לעמידה‪ ,‬תוך הארכת הגו‪ ,‬מרימים ידיים וחזה בתנופה מבוקרת‬ ‫במתיחה למעלה‪ .‬הידיים ישרות‪ ,‬המבט לאצבע האמצעית בכף היד‪) .‬אורדווה‪-‬השטה אסנה(‬ ‫‪ .11‬בנשיפה‪ ,‬חוזרים לעמידת המוצא‪ .‬נקודת סיום‪ ,‬ונקודת מוצא לברכה הבאה‪) .‬סמשטיטי(‬

‫‪30‬‬


31


‫החיי ה רק טיפה בי של סדרות מצוירות לילדי"‬ ‫)פרופסור היינ צויידריי‪ ,‬גבול שויי צרפת(‬ ‫עוד משחר קיומו של האד‪ ,‬היה תוהה על השאלות‬ ‫החשובות של החיי‪ :‬מי אנחנו‪ ,‬מאי אנו באי‪ ,‬הא‬ ‫ישנה השגחה עליונה‪ ,‬לש מה כל זה‪ ,‬ומה יותר מצחיק‬ ‫מספי ריבלי? )פרופסור היינ צויידריי‪ ,‬מתו! פרוטוקול‬ ‫סודי של הניסוי הגדול ביותר בהיסטוריה(‬ ‫אז מאיר אומר לי בואי לגור‪ .‬אני אומרת לו אי מצב‪.‬‬ ‫למה הוא יודע שאני לא רוצה סת ככה בלי שדיברנו‬ ‫קוד‪ ,‬ושאת העול שלנו לא נבסס על זה‪ ,‬ואצלנו יהיו‬ ‫מערכות יחסי אמיתיות וכל זה‪ .‬אז הוא אומר לי "זה‬ ‫יהיה מעשה חלוצי"‪ .‬חי בסרט! תכ‪ $‬יגיד לי ג שלעשות‬ ‫על האש זה חלוצי‪" .‬אבל מאיר"‪ ,‬אני אומרת לו‪" ,‬איזהו‬ ‫הגיבור"! והוא אומר לי "אבל חנהל'ה – מה ע‬ ‫הקבוצה?" צודק‪ .‬לא קבוצתי מצדי‪ .‬כמו תמיד הוא‬ ‫צודק‪ .‬הלכתי איתו‪ ,‬ומש לכינוי‬ ‫"חנהל'ה הנותנת" זה כבר דר!‬ ‫קצרה כמו מדגניה לכנרת )ספר‬ ‫השומר הצעיר‪ ,‬כר! א'‪ ,‬גרסת‬ ‫הבלוג(‬ ‫'שלו אפרת‪.‬‬ ‫'ל! מפה‪ ,‬אתה אנטישמי‪.‬‬ ‫'זה לא יכול להיות‪.‬‬ ‫'זה כ‪.‬‬ ‫'אבל אפרת‪ ,‬אני יהודי‪.‬‬ ‫'לא נכו‪.‬‬ ‫'כ נכו‪.‬‬ ‫'תוכיח‪.‬‬ ‫'הנה‪ ,‬תראי בתעודת זהות‪.‬‬ ‫'לא מאמינה לתעודת זהות‪ .‬אתה‬ ‫יכול לרמות‪.‬‬ ‫'אז אי! את רוצה שאני אוכיח?‬ ‫'תפתח את הרוכס‪.‬‬ ‫'אפרת?!‪ ...‬השתגעת? את רק בת‬ ‫שש וחצי!‬ ‫'אנטישמי!!!!! )אפרת ניצ‪ ,‬בת‬ ‫שש וחצי‪ ,‬חניכה בק אשדוד של‬ ‫השומר הצעיר מאוד(‬ ‫אז קיבלנו החלטה אני ועמיתיי למכו המחקר‪ :‬נבצע‬ ‫ניסוי שישחזר את הנקודה שבה התחילה האנושות כפי‬ ‫שאנחנו מכירי אותה – היו שבו רנא רסלא זכתה‬ ‫בתואר מלכת היופי! )פרופ' צויידריי מתבלבל(‬

‫‪0-385-REARCOVER-‬‬

‫תגובת השרשרת הראשונית פעלה בהתחלה בדיוק כפי‬ ‫שציפינו‪ .‬הקווארק העליו התגלה כבעל מטע סגולי‬ ‫ייחודי‪ ,‬והחלקיקי האחרי הסתחררו במאי כמו‬ ‫ילדי בג שעשועי של אשדות יעקב )איחוד(‪ .‬תו! זמ‬ ‫קצר זכינו לצפות בכל שלבי היווצרות האנושות‪ ,‬כולל‬ ‫קטעי פורנוגרפיי )פרופ' צויי דריי‪ ,‬והוא ממשי!‪(:‬‬ ‫כמוב שאנחנו פרופסרי עסוקי מאוד‪ ,‬לפיכ! לא‬ ‫היססנו והשתמשנו באופציית ההאצה של המאי )אחרי‬ ‫הכל לא סת מדובר במאי חלקיקי!(‪ .‬א! לפתע‪,‬‬ ‫התרחש דבר שלא ציפינו לו‪ .‬מתו! המאי יצא ב אד‬ ‫שעיר‪ ,‬עירו כביו היוולדו‪ ,‬ואמר "איפה הגאידמק הזה‪,‬‬ ‫אני אביא בו על האפס'אפס בשבת" )פרופ' צויי דריי(‬

‫פאבל שטנד‪ ,‬סתיו רחוק‪.‬‬

‫'אפרת‪.‬‬ ‫'מה‪ ,‬נו?‬ ‫'ציטוטי מהתנ"! הול!?‬ ‫'אני מאמינה ל! שאתה‬ ‫יהודי‪.‬‬ ‫'אז בואי נדבר‪.‬‬ ‫'לא‪ ,‬אתה אנטישמי‪.‬‬ ‫'אבל אני יהודי!‬ ‫'אז מה‪ ,‬חומסקי לא יהודי?‬ ‫זה לא מפריע לו להיות‬ ‫אנטישמי‪.‬‬ ‫'מה‪ ...‬מאיפה את מכירה את‬ ‫חומסקי?‬ ‫'למדנו עליו בפעולה בק‪.‬‬ ‫'אבל את עדיי ילדי!‬ ‫להבי‬ ‫מצליחי‬ ‫את‬ ‫פעולות ברמה כזאת?‬ ‫'כשיש עוגיות‪ .‬נגיד בפעולה‬ ‫על ליבובי' קצת הפריע לי‬ ‫שלא ממש התעמקנו במשנה‬ ‫שלו אלא יותר קראנו מי‬ ‫טקסט מגמתי כזה‪ ,‬אבל היה‬ ‫בראוניס‪ ,‬ובראוניס שולט!‬ ‫)אפרת ניצ(‬

‫הי בובה‬ ‫קשה לי לתאר‬ ‫מה עלי עובר‬ ‫בשעת משבר‬ ‫הייתי ל! אומר‬ ‫רק את האמת‬ ‫אבל קצת יותר חשוב לי‬ ‫לשכב אית! כעת )אומנות שירותי‪ ,‬בניי ההנהגה היש(‬

‫'אפרת‪.‬‬ ‫'מה?‬ ‫'א אני אשיר את התקווה תאמיני לי שאני יהודי?‬ ‫'זה לא קשור‪ ,‬ג טועמה שר את התקווה‪.‬‬ ‫'אי! את יודעת?‬ ‫'הוא סיפר לי‪ .‬וחו מזה ג לו חתכו‪ ,‬ועדיי הוא לא‬ ‫יהודי‪.‬‬ ‫'אפרת! מה עובר עליי!? אי! את יודעת דברי כאלה?‬ ‫' ככה זה אצל כל הערבי בשכונה שלנו‪ .‬זה תנאי קבלה‬ ‫לשכונה‪ ,‬כדי שנדע שה לא יעשו לנו פיגועי בחצר‪.‬‬ ‫'אבל זה ממש לא אנושי!‬ ‫'אתה רואה שאתה אנטישמי?! )אפרת ניצ‪ ,‬בת שש‬ ‫וחצי(‬

‫בפלמ"ח לא היה קל‪ .‬רצינו להנות‪ ,‬לשמוח‪ ,‬קצת‬ ‫להילח‪ ,‬בעיקר לעשות שטויות‪ .‬בא טבנקי‪ ,‬בא‬ ‫פייקובי'‪ ,‬רצו ליישר אותנו‪" .‬את לא רציניי" ה‬ ‫אומרי‪" ,‬ג באימוני‪ ,‬ג בעבודה במשק‪ ,‬ובעיקר‬ ‫בצ'יזבטי"‪ .‬בצ'יזבטי? אנחנו לא רציניי בצ'יזבטי?‬ ‫בטח שאנחנו לא רציניי בצ'יזבטי‪ .‬אנחנו צוחקי‪ .‬א‬ ‫חפר וב'אמו היו קצת יותר צוחקי אולי היה יוצא‬ ‫לה מצחיק )ספר השומר הצעיר‪ ,‬כר! ב'‪ ,‬גרסת הבלוג(‬

‫לא‪ ,‬עכשיו ברצינות חבר'ה‪ ,‬נראה לי באמת כדאי לנו‬ ‫ללכת על שבי זרעיה )יוצרי של תוכנית לייט נייט שלא‬ ‫שודרה מעול(‬

‫אומרי 'איזהו הגיבור הכובש את יצרו'‪ .‬לפי חיי המי‬ ‫שלי אני כבר לפחות ברמה של יהודה המכבי )הרב‬ ‫המתלוצ(‬

‫סיפרתי לקבוצה את שעל ליבי בקול ענות חלושה‪ .‬רותי‬ ‫נאנחה בשקט‪ .‬חיימק'ה זע בכסאו בדממה‪ .‬סוניה הפרה‬ ‫את הדממה וסיפרה בלחישה על כוונתה לעזוב את‬ ‫הקבוצה ואת ההר‪ .‬יעקב‪ ,‬שאהב אותה בכל ליבו‪ ,‬דיבר‬ ‫אליה בקול שקול ורגוע‪ ,‬בנסותו לשכנעה שלא לעזוב‪.‬‬ ‫רק מרי ישבה בצד והתפייחה בקולי קולות‪" .‬מה‬ ‫קרה?"‪ ,‬שאלתי‪" .‬אני לא שומעת טוב"‪ ,‬ענתה )קהילתנו‪,‬‬ ‫גרסת הבלוג(‬

‫חשבו שאני ניאנדרטל‪ .‬באמת הייתי‪ .‬אבל התפתחתי‬ ‫באופ מוא‪ .‬תו! זמ קצר פיתחתי תודעה הומניסטית‪,‬‬ ‫לאומית‪ ,‬אפילו סוציאליסט הייתי‪ .‬מחשבות חלוציות‬ ‫וכל זה‪ ,‬מהפכני‪ .‬ציוני‪ ,‬פוסט'ציוני‪ ,‬שוב ציוני‪ .‬רק מה‪,‬‬ ‫בשלב שהתחלתי להסביר לה על תהליכי ארוכי טווח‪,‬‬ ‫הפסיקו להקשיב‪ .‬עאלק פרופסורי‪ .‬ניאנדרטלי‪.‬‬ ‫)תוצאת הניסוי הגדול בתבל‪ ,‬רגע לפני שחזר למאי‬ ‫החלקיקי ונגנז בי דפי ההיסטוריה(‬


הגורן 7