Page 1

‫‪22.01.2015‬‬ ‫המורה שמעולם לא‬ ‫התראיינה ולראשונה‬ ‫מדברת ‪ -‬עמ' ‪9‬‬ ‫רק בכיתה ז'‬ ‫וכבר מקום ‪5‬‬ ‫בעולם ב‪....‬‬ ‫ריקודים סלוניים‬ ‫עמ' ‪3-4‬‬

‫בוגר בית הספר‬ ‫בשנת שירות מביט‬ ‫לאחור עם הפנים‬ ‫קדימה‪ -‬עמ' ‪8‬‬

‫''כיף פה בבית‬ ‫הספר''‪ ,‬תמונות של‬ ‫תלמידים בסביבתם‬ ‫הטבעית ‪ -‬עמ' ‪5‬‬


‫מדי שבוע אנו מבלים שעות על גבי שעות בבית הספר ‪-‬‬ ‫אנו לומדים‪ ,‬מדברים‪ ,‬מנהלים שיחות‪ ,‬מתווכחים לעתים ‪ -‬אבל עד כמה אנו‬ ‫באמת מכירים אחד את השני?‬ ‫האם אתם יודעים שאחד מתלמידי בית הספר הגיע למקום ‪ 5‬בתחרות עולמית‬ ‫לריקודים סלונים? האם אתם יודעים מה תחביביה של המורה לביולוגיה מיכל‬ ‫אלרון או מה קורה עם הבוגרים הטריים של בית הספר? כנראה שלא‪.‬‬ ‫יחד עם פינות כמו ''חדשות המדע'' ותמונות מהווי בית הספר‪ ,‬אנו רוצים‬ ‫להראות לכם צד נוסף של בית הספר ‪-‬‬ ‫צד שמלא בתלמידים כשרוניים ויצירתיים ובמורים שיש להם חיים גם אחרי‬ ‫שעות הלימודים‪ ,‬בניגוד לדעה הרווחת ;)‬ ‫אנו מקווים שתהנו ונשמח לשמוע את הערותיכם ותגובותיכם‪ ,‬יחד עם מאמרים‪,‬‬ ‫כתבות ותמונות לפרסומים הבאים!‬ ‫נתראה בהמשך‪,‬‬ ‫הדס טל‬ ‫המערכת (בינתיים)‪:‬‬ ‫עורכת | הדס טל (י'‪)5‬‬ ‫מלוות | עירית ישראלי (הפקה)‪ ,‬סוזי פרנקל (עריכה)‬ ‫עיצוב לוגו | עומר ניניו (ט'‪ ,)1‬סיון רבן (ט'‪)1‬‬


‫בת הזוג שלך לריקודים קבועה?‬ ‫‪.‬‬

‫כן‪ .‬בתחילת הדרך‪ ,‬הייתי בן יחיד בין ‪15‬‬ ‫בנות‪ ,‬אחרי כחודשיים עברתי לקבוצה של‬ ‫המתקדמים‪ ,‬ומאז אני רוקד עם אותה רקדנית‪.‬‬ ‫ואיך היחסים ביניכם?‬

‫אפשר לומר כמעט בביטחון מלא‪ ,‬שלא ידעתם‬ ‫שבבית הספר לומד התלמיד היחיד והמיוחד‬ ‫הזה‪ .‬נתחיל מהסוף – איתן חנוך‪ ,‬בן ‪,11‬‬ ‫תלמיד כיתה ז'‪ 4‬הוא רקדן ריקודים סלוניים‬ ‫מקצועי‪ ,‬ומקום ‪ 5‬בעולם בקטגוריה שלו‪.‬‬ ‫אחרי שהתגברנו קצת על ההתרגשות‪ ,‬ואספנו‬ ‫את הלסתות שלנו מהרצפה‪ ,‬נפגשנו אתו‬ ‫לשיחה קצרה כדי להבין איך זה‪.‬‬ ‫איתן‪ ,‬מתי התחלת לרקוד?‬ ‫התחלתי לפני רק קצת יותר משנה‪ .‬כשהייתי‬ ‫צעיר יותר ההורים ניסו לשכנע אותי להתחיל‪,‬‬ ‫וסירבתי‪ .‬עד שהחלטתי שהגיע הזמן לנסות‪,‬‬ ‫ופשוט התחלתי‪ .‬במשך תקופה מסוימת רקדתי‬ ‫במועדון בנצרת עילית‪ ,‬וכשעברנו להתגורר‬ ‫בעפולה‪ ,‬המשכתי שם (באותו מועדון)‪.‬‬ ‫למועדון שלי קוראים 'סנטקה'‪ ,‬וסניפיו פזורים‬ ‫גם בעמק‪.‬‬ ‫ספר קצת על שגרת האימונים שלך?‬ ‫אני מתאמן ‪ 4-5‬אימונים בשבוע‪ ,‬כשעתיים‬ ‫בכל אימון‪ .‬בשבתות לפעמים אני לוקח גם‬ ‫שיעורים פרטיים בריקוד‪ .‬האימונים קשים‪,‬‬ ‫במיוחד הלטיניים‪ ,‬אחרי ריקוד חזק‪ ,‬אפשר‬ ‫להתעלף מזה‪...‬‬

‫הם מקצועיים לגמרי‪ .‬יש לנו חיכוכים על‬ ‫הרקע המקצועי‪ ,‬כי היא רקדה בתור רקדנית‬ ‫סולו המון שנים‪ ,‬וקצת קשה לה להסתגל‬ ‫לריקוד זוגי‪ .‬אבל בסך הכל אנחנו מסתדרים‬ ‫טוב‪ ,‬ומצליחים להפגין רמה מקצועית טובה‬ ‫שעוזרת לנו באימונים ובתחרויות‪.‬‬ ‫ספר לנו קצת על התחרויות‪.‬‬ ‫יש תחרויות פנימיות‪ ,‬אזוריות‪ ,‬ארציות‬ ‫ובינלאומיות‪ .‬הראשונה שלי‪ ,‬הייתה תחרות‬ ‫פנימית של המועדון‪ ,‬אחר כך כמובן התקדמתי‬ ‫בתחרויות אזוריות וארציות‪ ,‬והיום אני‬ ‫מתחרה בבינלאומיות‪ .‬התחרות הבינלאומית‬ ‫האחרונה התקיימה באשדוד בשבת האחרונה‬ ‫(‪ .)11.11.14‬שם זכיתי במקום ‪ 5‬בעולם‪,‬‬ ‫בקטגוריה של שישה ריקודים‪ :‬צ'ה צ'ה צ'ה‪,‬‬ ‫ולס‪ ,‬סמבה‪ ,‬קוויק‪-‬סטפ‪ ,‬ג'ייב‪ ,‬וטנגו‪ .‬בנובמבר‬ ‫האחרון‪ ,‬הייתי בתחרות בינלאומית במולדובה‪,‬‬ ‫שם בגלל חוסר הבנה‪ ,‬היינו צריכים לרקוד‬ ‫רומבה במקום סמבה‪ .‬תוך זמן קצר היינו‬ ‫צריכים ללמוד וריאציה של רומבה‪ ,‬שאותה‬ ‫הצגנו בתחרות‪ .‬זה היה לא פשוט‪...‬‬ ‫איך מתייחסים כאן בבית הספר להיותך רקדן?‬ ‫במהלך התקופה הראשונה שלי בבית הספר‪ ,‬זה‬ ‫היה מאתגר בשבילי‪ .‬קראו לי בשמות כמו‪:‬‬ ‫'עפולה'‪' ,‬עירוני'‪ ,‬או 'סלונים'‪ ,‬וזה היה לי‬ ‫פחות נחמד‪ .‬כשהתחלתי להראות לחברים‬ ‫סרטונים של מה בעצם אני עושה‪ ,‬התחילו‬ ‫לכבד את זה יותר‪.‬‬


‫התוכנית 'רוקדים עם כוכבים'‪ ,‬העלתה את‬ ‫המודעות והפרגון לספורט הריקודים‬ ‫הסלוניים‪ .‬אתה מרגיש את זה?‬ ‫כן‪ ,‬אני מרגיש שהתוכנית עזרה מבחינה‬ ‫חברתית ואהדת הקהל‪ .‬אבל יחד עם זאת‪,‬‬ ‫התחום לא זוכה לתמיכה ממשלתית‪ .‬התקצוב‬ ‫הוא ברמה הכי נמוכה שיש‪ .‬אפילו מועדון‬ ‫הברידג' מקבל תקציב ממשלתי גדול משלנו‪.‬‬ ‫קשה לי להבין את זה‪ ,‬במיוחד בגלל שאנחנו‬ ‫מביאים לישראל גאווה לאומית‪.‬‬ ‫אתה חושב שיש לך מודל לחיקוי מבין‬ ‫הרקדנים שמופיעים בתוכנית?‬ ‫אני לא לוקח מודל לחיקוי מתוכנית טלוויזיה‪.‬‬ ‫וגם מבחינת השיפוט‪ ,‬לא בהכרח שופטים את‬ ‫הרמה המקצועית של המתחרים‪ ,‬יש עוד‬ ‫קריטריונים שבאים בחשבון‪ .‬למשל‪ ,‬ההרמות‬ ‫שלפעמים עושים בתוכנית‪ ,‬זה לשם ראוותנות‪.‬‬ ‫צריך להקפיד להאכיל את מפלצת הרייטינג‪,‬‬ ‫אנחנו מוסיפות בחיוך‪ ,‬ואיתן מסכים אתנו‪ .‬יש‬ ‫לך עוד עיסוקים בשעות אחר הצהריים?‬ ‫אני מנגן על סקסופון וגיטרה‪ .‬פעם בשבוע יש‬ ‫לי שיעור סקסופון‪ ,‬ואני מתאמן על הכלי‬ ‫כשעה בכל יום‪ .‬אני חייב לציין את המורה‬ ‫שלי שאין כמוהו בכל העולם‪ ,‬סמיון קיסר –‬ ‫מנהל הקונסרבטוריון בנצרת עילית‪.‬‬ ‫אני חושב שעיסוק בריקוד ומוסיקליות‪,‬‬ ‫הולכים טוב מאוד ביחד‪ ,‬ומזינים האחד את‬ ‫השני‪.‬‬ ‫איתן‪ ,‬הרשמת אותנו מאוד (בשלב הזה הלסת‬ ‫שלנו יורדת חזרה לכיוון הרצפה)‪ ,‬רק עוד‬ ‫שאלה קטנה‪ ,‬למה בעצם בחרת ללמוד בבית‬ ‫הספר שלנו?‬ ‫בעצם ההורים בחרו בו‪ .‬הם רצו לשלוח אותי‬ ‫למוסד הלימודי הטוב ביותר שקיים בסביבה‪.‬‬ ‫הם בדקו ומצאו שבית הספר שלנו זכה בדירוג‬ ‫מדלן (כן‪ ,‬יש דבר כזה) גבוה מאוד‪ ,‬ושזה‬ ‫המקום המתאים עבורי‪.‬‬

‫באנו להחמיא‪ ,‬וגם יצאנו מוחמאים‪ .‬השיחה‬ ‫עם איתן גרמה לנו להרגיש שיש בבית הספר‬ ‫תלמידים שהם מקור לגאווה גדולה‪ ,‬ששואפים‬ ‫להגיע גבוה ככל שניתן‪ ,‬ומצאו שבית הספר‬ ‫שלנו הוא המקום שיאפשר להשיג זאת‪.‬‬ ‫נכון שזה כיף גדול ? ‪ /‬ראיינה‪ :‬סוזי פרנקל‬


‫כיף פה בבית הספר !!‪!1‬‬

‫טיילור סוויפט ‪9989 -‬‬ ‫ג'אנר‪ :‬פופ‬ ‫האלבום יצא בשנת ‪ .4194‬זהו‬ ‫האלבום הפופ הרשמי הראשון‬ ‫של סוויפט‪ ,‬שהתחילה את‬ ‫קריירת המוזיקה שלה בתור‬ ‫זמרת קאנטרי‪-‬פופ‪.‬‬ ‫הסינגל הראשון מתוך האלבום‬ ‫"‪it off‬‬

‫‪ "shake‬דורג במקום‬

‫הראשון במצעד הפזמונים‬ ‫האמריקאי "בילבורד הוט ‪."911‬‬ ‫שירים מומלצים מהאלבום‪:‬‬

‫אז מה נשמע?‬ ‫‪-‬המלצות מוזיקה‪-‬‬

‫‪ -‬תגלית שנת ‪1114‬‬

‫בשנה זו‪ ,‬במחקר על השלכות עמוקות על‬ ‫הזדקנות‪ ,‬חוקרים ראו כי מרכיבי דם או דם‬ ‫‪ OWL CITY‬מעכבר צעיר יכולים להצעיר שרירים של‬ ‫עכבר מבוגר ולפתח תאים חדשים במוח‪ .‬אם‬ ‫ג'אנר‪ :‬אלקטרופופ‬ ‫התוצאות עובדות על אנשים (הרעיון כבר‬ ‫כולנו זוכרים את הלהיט‬ ‫בבדיקות) גורמים בדם צעיר יכולים להציע‬ ‫התרופה להזדקנות שהאנושות מחפשת‬ ‫אתאבל‬ ‫‪ fireflies‬שיצא ב‪,4119‬‬ ‫מאז ומתמיד‪.‬‬ ‫ל‪ Owl City‬יש עוד הרבה מה‬ ‫להציע‪ .‬בשנת ‪ 4194‬הם הוציאו‬ ‫ממצאים אלה צמחו מתוך ניסויים שנשמעו‬ ‫סינגלים חדשים ששווה לכם‬ ‫מוזרים מלפני ‪ 151‬שנה‪ ,‬שבו חוקרים חיברו‬ ‫מומלצים‪:‬העורות של שני עכברים בכדי לצרף את‬ ‫לשמוע! שירים את‬

‫‪Blank space, Style,‬‬

‫‪Beautiful Times,‬‬

‫‪Clean, All you had to‬‬

‫‪This isn’t the end,‬‬

‫‪do was stay‬‬

‫‪up all night‬‬


‫מסתור באיזור ‪ /‬המלצה לטיול‬ ‫חדשות המדע‬ ‫בשנה זו‪ ,‬במחקר על השלכות עמוקות על‬ ‫הזדקנות‪ ,‬חוקרים ראו כי מרכיבי דם או דם‬ ‫מעכבר צעיר יכולים להצעיר שרירים של‬ ‫עכבר ישן ולפתח תאים חדשים במוח‪ .‬אם‬ ‫התוצאות עובדות על אנשים (הרעיון כבר‬ ‫בבדיקות) גורמים בדם צעיר יכולים להציע‬ ‫את התרופה להזדקנות שהאנושות מחפשת‬ ‫מאז ומתמיד‪.‬‬ ‫ממצאים אלה צמחו מתוך ניסויים שנשמעו‬ ‫מוזרים מלפני ‪ 151‬שנה‪ ,‬שבו חוקרים חיברו‬ ‫את העורות של שני עכברים בכדי לצרף את‬ ‫חילוף החומרים שלהם‪ .‬בתחילת שנות ה ‪-‬‬ ‫‪ ,1111‬הגישה קמה לתחייה כדי ללמוד תאי‬ ‫גזע‪ .‬חוקרים גילו כי כאשר הם מחברים‬ ‫במחזור של עכברים צעירים ומבוגרים תאי‬ ‫גזע השרירים בעכברים המבוגרים היו‬ ‫מסוגלים יותר לחדש שרירים‪.‬‬ ‫עבודה שפורסמה בשנת ‪ 1114‬חיזקה את‬ ‫הראיות לכך שמשהו בדם צעיר יכול להפוך‬ ‫סימנים רבים של הזדקנות‪ .‬קבוצה אחת למדה‬ ‫גורם מבודד מהדם של עכבר צעיר בשם‬ ‫‪ ,GDF11‬שכבר הוכח להצערת הלב‪ .‬הם מצאו‬ ‫כי הוא יכול גם להגביר את הכוח וסבולת‬ ‫השרירים של עכבר זקן ולדרבן את צמיחת‬ ‫התאים במוח‪ .‬צוות אחר דיווח כי דם צעיר‪,‬‬ ‫או פלזמת דם אפילו ללא תאי דם‪ ,‬מחזק את‬ ‫הזיכרון המרחבי של העכבר הזקן‪.‬‬ ‫עכשיו‪ ,‬בניסוי הקליני הראשון על בני אדם‪,‬‬ ‫‪ 11‬חולים באלצהיימר בגיל העמידה וקשישים‬ ‫מקבלים זריקות של פלזמה שנתרמו על ידי‬ ‫אנשים צעירים‪ .‬בזמן הזה בעוד שנה‪ ,‬אנחנו‬ ‫נגלה אם דם צעיר יכול להילחם באחת‬ ‫המחלות המפחידות ביותר של הזדקנות‪.‬‬

‫''המשפט הכי מלהיב לשמוע מהעוסקים במדע‪,‬‬ ‫המשפט שמבשר על תגלית חדשה‪ ,‬הוא לאו‬ ‫דווקא 'אאוריקה' אלא 'זה מוזר‪'' '...‬‬ ‫‪-‬אייזק אסימוב‬

‫כידוע לכם עמק יזרעאל משופע באתרי‬ ‫תיירות ועל‪-‬כך כותבים כמעט כל ספרי‬ ‫הטיול‪ .‬אני בחרתי‪ ,‬פעם בחודש‪ ,‬לספר‬ ‫לכם על מקום פחות מוכר (אם בכלל)‬ ‫וכשתמצאו אותו‪ ,‬תדעו שאתם בין‬ ‫הבודדים‪.‬‬ ‫מסקרן? בואו נתחיל‪:‬‬ ‫כולם מכירים את אתר ציפורי שהוא יפה‬ ‫והבילוי בו יכול להיות יום שלם‪ .‬בצד‬ ‫האחר‪ ,‬ליד חוות הספא ישנן ‪ 4‬מערות‬ ‫מדהימות עליהן אספר לכן‪.‬‬ ‫עוצרים ליד ספא ציפורי ואז נכנסים‬ ‫ימינה לאורך גדר האתר‪ .‬עולים קצת‬ ‫לגבעה ומתקדמים (רגלי) לכיוון עץ חרוב‬ ‫(כמדומני) גדול ובולט בשטח‪ .‬קצת אחריו‬ ‫במעלה הגבעה יש שביל קטן שיורד למעין‬ ‫בור‪ .‬זוהי הכניסה למערת קבורה‬ ‫מהממת בעלת שלושה חדרים‪ ,‬שבחדר‬ ‫האחרון ישנה דלת מאז תקופת בית שני‪,‬‬ ‫עומדת על צירה‪ .‬הכניסה היא מתחת‬ ‫לאבן גולל שהוזזה הצידה‪ .‬צריך לזחול‪,‬‬ ‫אבל רק בהתחלה‪ .‬חשוב לבוא עם פנסים‬ ‫טובים!‬ ‫המערה השנייה נמצאת כמה מטרים‬ ‫מתחת לזו‪ .‬צריך לרדת למטה וקצת‬ ‫שמאלה‪ ,‬הכניסה אליה שפופה ואז‬ ‫מטפסים במדרגה למערכת קברים‬ ‫הנקראת "קברי אמבטיה"‪.‬‬ ‫אם יצאתם לדרך ונתקעתם‪ ,‬צלצלו אלי‬ ‫‪052-6566501‬‬ ‫תהנו! ‪ /‬עירית ישראלי‬


‫גיבורי תרבות? ניסוי חברתי בבית הספר‬ ‫כשהתבקשתי להכין פרזנטציה קצרה לשיעור‬ ‫אנגלית (כיתה י') ‪ ,‬ידעתי בדיוק מה אני‬ ‫עומדת לעשות‪ .‬בהשראת ניסוי ישראלי‬ ‫שהופיע בספרו של ריצ'ארד דוקינס‪ ,‬יש‬ ‫אלוהים?‪ ,‬החלטתי לבצע ניסוי חברתי על‬ ‫כיתת האנגלית שלי כדי לראות את‬ ‫תגובותיהם הכנות לסיפורי התנ''ך‪ .‬הניסוי‬ ‫הצליח מעל ומעבר למשוער‪ ,‬ואפילו בשעה‬ ‫השמינית ועוד לפני חופשה‪ ,‬קשה לי להאמין‬ ‫שהיה מישהו שלא הקשיב‪.‬‬ ‫בחרתי שני סיפורים מהתנ''ך ועוד סיפור‬ ‫שאמנם לא מופיע בתנ''ך אך הוא חלק בלתי‬ ‫נפרד מהמסורת היהודית‪.‬‬ ‫הסיפור על משה הציג את הרצח שלאחר ''חטא‬ ‫עגל הזהב''‪ ,‬ושמו של משה הוחלף בשם 'עזים'‪.‬‬ ‫(שמות ל''ב)‪ .‬לאחר המשפט המפורסם ''מי‬ ‫ליהוה אליי'' מורה משה לפי הסיפור לבני‬ ‫הלוי לרצוח את כל מי שעבד את העגל‪.‬‬ ‫הסיפור על יהושוע הציג את רצח כיבוש‬ ‫יריחו‪ ,‬ושמו של יהושוע הוחלף בשם 'מוחמד'‪.‬‬ ‫(יהושוע פרק ו') בסיפור בני ישראל כובשים‬ ‫את העיר ורוצחים את כל תושביה‪'' :‬מאיש‬ ‫ועד אשה מנער ועד זקן ועד שור ושה וחמור‬ ‫לפי חרב''‪.‬‬ ‫הסיפור על מתתיהו החשמונאי הציג סיפור‬ ‫רצח מספר המכבים‪ ,‬ושמו הוחלף בשם‬ ‫'מחמוד'‪( .‬מכבים א'‪ ,‬ב') נכתב כי פקידיו של‬ ‫המלך אנטיוכוס הגיעו למודיעין‪ ,‬הקימו שם‬ ‫מזבח לעבודה זרה ודרשו מהיהודים להקריב‬ ‫לו קרבנות‪ .‬מתתיהו סירב וניסה לשכנע את‬ ‫שאר היהודים לסרב גם הם‪ ,‬אך לאחר שסיים‬ ‫את דבריו יהודי מתיוון פנה אל המזבח ‪-‬‬ ‫ונרצח על ידי מתתיהו‪.‬‬ ‫תגובות התלמידים היו ברורות מאוד‪.‬‬ ‫הסיפורים הזכירו להם את דעא''ש‪ ,‬ואת קים‬ ‫ג'ונג און‪ .‬כשנשאלו מה הרגישו לגבי‬ ‫הסיפורים‪ ,‬הם ענו 'כעס'‪ .‬הם אמרו שהסיפורים‬ ‫לא מוסריים‪ ,‬וכי הדמויות המרכזיות אכזריות‬

‫ביותר‪ .‬אחד התלמידים אף אמר ''מחמוד הוא‬ ‫אדיוט''‪ .‬תלמידה אחת אמרה כי הסיפור על‬ ‫עזים מזכיר בהתחלתו את משה‪ ,‬אך ב''ספר‬ ‫התנ''ך משה לא רוצח את כולם בסוף''‪ .‬הם‬ ‫טענו כי אי אפשר להצדיק את הסיפורים‬ ‫האלה‪ .‬במשך כל הפרזנטציה‪ ,‬הכיתה חשבה‬ ‫שאני מדברת על מוסלמים ועל האסלאם‪.‬‬ ‫בסוף הקראת הסיפורים ערכתי הצבעה‪.‬‬ ‫כל התלמידים מלבד אחד‪ ,‬שטען כי מבין את‬ ‫מניעיהם אך לא את דרך הביצוע המעשית‪,‬‬ ‫אמרו נחרצות כי הם אינם מסכימים עם‬ ‫הדמויות המרכזיות בסיפור‪.‬‬ ‫המשכתי ואמרתי כי יש מדינות בהן הדמויות‬ ‫המרכזיות בסיפורים נחשבות לגיבורי תרבות‪.‬‬ ‫התגובות היו חד משמעיות‪.‬‬ ‫''מלמדים אותם להיות אכזריים‪ ''.‬הייתה אחת‬ ‫התגובות הבולטות‪.‬‬ ‫בשלב הזה‪ ,‬כמתוכנן‪ ,‬סיפרתי להם שכל‬ ‫הסיפורים שהם שמעו היו במסגרת ניסוי‬ ‫חברתי‪ ,‬וכי הם בעצם כבר כנראה מכירים את‬ ‫הסיפורים והדמויות‪ .‬התגובות היו מעניינות‬ ‫מאוד‪ .‬פתאום‪ ,‬כשהאמת נגלתה אליהם‪ ,‬הם‬ ‫שינו את עמדתם‪'' .‬את לא מסתכלת על‬ ‫התמונה הגדולה'' ו''זאת הייתה תקופת זמן‬ ‫אחרת''‪ ,‬היו רק חלק מהתגובות הנפוצות‪ .‬היו‬ ‫גם כאלה שלא האמינו לי שאלה באמת‬ ‫סיפורים מהתנ''ך‪ ,‬וחשבו שהם שונו והוקצנו‪.‬‬ ‫נשאלת השאלה‪ :‬האם אנו יכולים לפעול לפי‬ ‫כללי המוסר המודרניים ובאותה העת להלל‬ ‫את אותם מנהיגים ''צדיקים'' ‪ ,‬שבפועל לא‬ ‫שונים מאותם מנהיגים אותם אנו מתעבים?‬ ‫האם יש הצדקה בכך שהם חלק מההסטוריה‬ ‫והתרבות האישית של העם שלנו? ‪ /‬הדס טל‬


‫פרשו כנפיים ועפו ‪ -‬בוגרי בית הספר‬ ‫התקשרתי לזהר מילול‪ ,‬בוגר בית ספר שהיה‬ ‫דמות בלתי נשכחת‪ ,‬בשפע הדברים בהם נגע‬ ‫ועזר‪ ,‬בחיוכו התמידי וכן‪ ...‬בלשונו המתגלגלת‬ ‫שאינה מרחמת‪.‬‬ ‫פתחתי בשאלה‪' ,‬איפה אתה'‪ ,‬שאלה שבדרך‬ ‫כלל מתייחסת להיבט הגאוגרפי‪ ,‬אך במקרה‬ ‫שלנו מכוונת ליותר מכך‪.‬‬ ‫'אני נמצא ב"מכינה ירושלמית"‪ ,‬מכינה בת ‪11‬‬ ‫חודשים שבה לומדים ועובדים‪ .‬כשאני אומר‬ ‫"לומדים" אני לא מתכוון כמו בבית ספר (בלי‬ ‫להעליב)‪ ,‬אלא יושבים במעגלים עם טקסט‬ ‫משותף ודנים בו‪ .‬יש לנו מנחים בוגרים‪ ,‬אבל‬ ‫רוב הלימוד נעשה באופן עצמאי‪ .‬וכשאני‬ ‫אומר "עובדים"‪ ,‬אנחנו באמת עובדים!‬ ‫למשל בקיץ האחרון עבדנו כקבוצה במלונות‬ ‫'פתאל'‪ ,‬בלי הנחות ובלי קיצורי דרך‪ .‬כך יוצא‬ ‫שאם כל המכינות עולות כ‪ ₪ 1111-‬בחודש‪,‬‬ ‫שלנו עולה רק ‪ , ₪ 151‬כי אנחנו גם עובדים‬ ‫ומרוויחים כסף‪.‬‬ ‫ואיפה אתם גרים?‬ ‫אנחנו גרים בקרית היובל שהיא השכונה‬ ‫השנייה לעוני בירושלים בתוך אוכלוסייה‬ ‫מתחרדת‪ .‬לכל אחד מאתנו יש משפחה מאמצת‬ ‫בשכונה‪ ,‬ושלי למשל‪ ,‬היא דתית מאוד‪ .‬אנחנו‬ ‫פועלים בקרב השכונה כדי לעזור‪ ,‬ולכוון ומכאן‬ ‫שאנחנו מלמדים‪ ,‬אבל גם לומדים המון‪.‬‬ ‫מהיכן מגיעים החבר'ה במכינה?‬ ‫אנחנו ‪ 41‬חבר'ה ממקומות שונים ומשונים‪ .‬יש‬ ‫לנו מישהי שהגיעה מחוות בודדים בנגב‪ .‬יש‬ ‫הרבה מהצפון ויש ממקומות הזויים שלא‬ ‫שמעתי עליהם עד היום‪.‬‬

‫אנחנו מחולקים לצוותים וכל צוות אחראי על‬ ‫תחומי החיים השונים כמו‪ :‬חגים ומועדים‪,‬‬ ‫פיננסים‪ ,‬נושאי לימוד ועוד‪ .‬מלווים אותנו‬ ‫מדריכים בוגרים שכבר חוו את המכינה‪ .‬אנחנו‬ ‫גרים בהוסטל שהיה שייך פעם לעמותת עלם‪,‬‬ ‫‪ 4-6‬בחדר‪.‬‬ ‫על מה מדברים כשפוגשים אנשים מכל מיני?‬ ‫קודם כל מדברים על בתי הספר שלנו ועל‬ ‫החיים הקודמים‪ .‬אני שומע הרבה סיפורים ומזה‬ ‫הגעתי למסקנה ש‪...‬‬ ‫בית הספר שלנו הוא הכי טוב מכולם?‪...‬‬ ‫נכון! אין ספק שממרחק של שנה אחורה אני‬ ‫רואה ומשווה ובית הספר שלנו הוא הכי טוב!‬ ‫יש בו מורים מצוינים! אוירה פתוחה‪ ...‬הרבה‬ ‫עידוד לעשיה‪ ...‬ודחיפה חזקה לקרבי!‬ ‫מה הלאה?‬ ‫בצבא אני בדרך למודיעין‪ ,‬למרות שאין ערבית‬ ‫עליי‪ .‬מקווה לשירות משמעותי‪.‬‬ ‫תודה לזהר ושנדע כולנו להפיק את הטוב שבנו‪.‬‬ ‫‪ /‬ראיינה‪ :‬עירית ישראלי‬


‫ראיון עם מיכל אלרון‬ ‫מיכל אלרון‪ ,‬מורה בבית הספר שלנו‪ ,‬מלמדת‬ ‫מדעים בחטיבת הביניים וביולוגיה בחטיבה‬ ‫העליונה במשך ‪ 12‬שנים‪.‬‬ ‫היא נולדה בנהלל וכיום גרה באלון הגליל‪.‬‬ ‫היא נשואה‪ ,‬יש לה ‪ 2‬ילדים ונכדה‪.‬‬

‫אופניים‪ ,‬כי כשאני נמצאת בחיק הטבע‪ ,‬כל‬ ‫המחשבות רצות לי בראש‪ .‬זה במקום‬ ‫פסיכולוג‪.‬‬

‫מה גרם לך לרצות להיות מורה?‬

‫איפה למדת בילדותך?‬

‫תמיד אהבתי ילדים קטנים‪ ,‬ובהתחלה חשבתי‬ ‫שאני אהיה גננת‪ .‬לקראת הלימודים החלטתי‬ ‫שאני בכל זאת אהיה מורה בתיכון‪ .‬בנוסף‪,‬‬ ‫למדתי באורנים מה שהשתלב לי עם תהליך‬ ‫ההוראה‪.‬‬

‫בחטיבה‪ ,‬למדתי בנהלל שנתיים ואז עברתי‬ ‫ליפעת אחרי האחים שלי‪ .‬שמעתי הרבה‬ ‫דברים טובים על בית הספר‪ ,‬על הקשרים עם‬ ‫הקיבוצניקים‪ ,‬ועל הטיולים הטובים‪.‬‬

‫איזה סוג ספורט את הכי אוהבת?‬

‫יש פעמים בהן את מתחרטת שפנית לכיוון‬ ‫ההוראה?‬ ‫יש רגעים של עומס במערכת‪ ,‬שלא נובע‬ ‫בהכרח מהמפגש עם התלמידים או מהחומר‬ ‫שצריך להעביר – כל מיני עניינים או‬ ‫ישיבות‪ ,‬שלדעתי לא מאוד חשובים ונחוצים‪,‬‬ ‫ואז יש רגע של שבירה‪ .‬לפעמים ברגעים‬ ‫שכאלו אני קצת מתחרטת‪ .‬אני חושבת שגם‬ ‫אם הייתי בוחרת לעשות משהו אחר‪ ,‬זה גם‬ ‫היה סוג של עבודה שכוללת תקשורת עם‬ ‫אנשים‪ ,‬אולי סוג אחר של הוראה‪,‬‬ ‫באוניברסיטה או משהו בסגנון הזה‪.‬‬ ‫היו לך עבודות אחרות חוץ מההוראה בעבר?‬ ‫עשיתי קורסים של הדרכת אירובי‪ ,‬וכמה‬ ‫שנים גם הדרכתי חוגים אחרי הצהריים‪.‬‬ ‫בעקבות עומס החלטתי להפסיק‪.‬‬ ‫מה התחביבים שלך?‬ ‫ספורט! אופניים‪ ,‬שחייה‪ ,‬קצת ריצה‪ ,‬משחקי‬ ‫כדור‪ ,‬כל מה שאפשר‪ .‬מאז שהייתי קטנה‬ ‫תמיד הייתי בחוגים‪ ,‬ואחים שלי לקחו חלק‬ ‫במסגרות של ספורט‪ ,‬אז נסחפתי אחריהם‪.‬‬ ‫אבל הייתה לי גם הפסקה מהספורט‪ ,‬כאשר‬ ‫למדתי באוניברסיטה ובמקביל הקמתי משפחה‪.‬‬ ‫אחרי זמן מה חזרתי בהדרגה לעשות ספורט‬ ‫והתמכרתי מחדש‪ .‬עשיתי בעבר גם הסבה‬ ‫למורה לספורט‪ ,‬אך היו המון קיצוצים בתחום‬ ‫החינוך הגופני ולא היו משרות‪ ,‬לכן נשארתי‬ ‫מורה לביולוגיה‪.‬‬

‫ספרי משהו שזכור לך מתקופת התיכון‪.‬‬ ‫בתחילת כל שנה‪ ,‬היינו נוסעים דרך בית‬ ‫הספר לישון שבוע בקיבוצים בצפון‪ ,‬ולעזור‬ ‫להם‪ ,‬לדוגמא בקטיף תפוחים‪ .‬היו גם ימים‬ ‫חופשיים‪ ,‬אחד מתוך שישה בשבוע‪ ,‬בו היו‬ ‫עובדים בקיבוץ ובמשקים‪ .‬גם אני הייתי‬ ‫עובדת בחליבת הפרות בבקרים‪ ,‬לפעמים‬ ‫אפילו לפני הלימודים‪.‬‬ ‫מהן נקודות האור ומה נקודות החושך בחייך?‬ ‫כשמתבגרים מבינים שלכל אחד יש את החיים‬ ‫שלו‪ ,‬את הקשיים ואת הדברים הטובים ולא‬ ‫כדאי להתחלף עם אף אחד‪ .‬נקודות החושך‬ ‫בדרך כלל קשורות למשפחה‪ .‬אם זה החשש‬ ‫שהילד שלך חווה איזשהו קושי או לא יצליח‪,‬‬ ‫משברים על רקע בריאותי‪ ,‬לפעמים גם קשיים‬ ‫כלכליים‪.‬‬


‫בנוגע לנקודות האור‪ ,‬אני טיפוס אופטימי‬ ‫ואני יודעת שאפשר לצאת מכל משבר‪ .‬אני‬ ‫מבינה שגם כשיש בעיה צריך לדעת לבקש‬ ‫עזרה‪ .‬בגלל שחוויתי כל מיני משברים בחיים‪,‬‬ ‫אני מרגישה שאני חזקה יותר ולא נבהלת‬ ‫מכל דבר‪.‬‬ ‫יש לך משבר ספציפי גדול במיוחד שאת רוצה‬ ‫לספר לנו עליו?‬ ‫אבא שלי נפטר מסרטן כשהייתי בת ‪ .16‬הייתי‬ ‫יושבת לידו בלילות הרבה‪ ,‬והיה לנו המון זמן‬ ‫איכות באותה התקופה‪ .‬לא הייתי לבד‪ ,‬אנחנו‬ ‫כמה אחים‪ ,‬ונרתמנו ועזרנו אחד לשני‪ .‬בנוסף‪,‬‬ ‫זו הייתה הנקודה שבה חזרתי לספורט וזה‬ ‫מאוד עוזר לי‪ ,‬כל פעם שרע לי אני נעזרת‬ ‫בזה וזה עושה לי טוב‪ .‬צריך תמיד לשמור על‬ ‫אופטימיות ולהבין שמכל משבר אפשר לצאת‪.‬‬ ‫גם כשנדמה לך שאתה לבד בעולם‪ ,‬יש תמיד‬ ‫מישהו שיהיה מוכן לבוא ולעזור‪.‬‬ ‫איזה סיפור שקרה לך שקשור לבית ספר את‬ ‫זוכרת במיוחד?‬ ‫לפני שנה בערך‪ ,‬תלמידה בכיתה י"ב עשתה‬ ‫מבחן מגן במועד ב'‪ .‬באותו היום הגעתי לבית‬ ‫הספר באופניים‪ .‬מכיוון שלא היה לי תיק‪,‬‬ ‫שמתי את המבחן בכיס של חולצת האופניים‬ ‫ונסעתי איתו את הדרך חזור‪ .‬לאחר כמה זמן‪,‬‬ ‫בערך בשלושת רבעי הדרך‪ ,‬גיליתי שהמבחן‬ ‫לא בכיס‪ .‬החלטתי לחזור על עקבותיי‪,‬‬ ‫חיפשתי הרבה‪ ,‬כמעט התייאשתי‪ ,‬ולבסוף‬ ‫ראיתי את המבחן מונח על הכביש‪ ,‬מעוך‪,‬‬ ‫דרוס‪ .‬בסופו של דבר‪ ,‬למרות שהמבחן היה‬ ‫מלא סימנים של צמיגים וגלגלים‪ ,‬הצלחתי‬ ‫לבדוק אותו והיא קיבלה מאה‪.‬‬

‫הידעתם?‬ ‫לפי סקר שנערך על ‪111‬‬ ‫מתלמידי בית הספר‪ 11% ,‬צורכים‬ ‫ריטלין באופן קבוע‪ 15% .‬נוספים‬ ‫צרכו בעבר ריטלין והפסיקו ו‪6%‬‬ ‫נוספים צורכים ריטלין רק‬ ‫באירועים מיוחדים‪ .‬רק ‪61%‬‬ ‫מעולם לא צרכו ריטלין‪.‬‬

‫אם תנסו לספור כמה פעמים אתם שומעים את‬ ‫המילה ''הומו'' ביום אולי תופתעו‪ .‬קדימה‪,‬‬ ‫תספרו‪ .‬אולי תופתעו לגלות שאתם שומעים‬ ‫את המילה עשרות פעמים ביום‪ ,‬באופן כמעט‬ ‫מוחלט בצורה שלילית‪ .‬זה לא בעיה שקיימת‬ ‫רק בבית ספרנו‪ ,‬אבל היא קיימת גם פה‪.‬‬ ‫בית ספרנו מתפאר בהישגיו המצוינים‪,‬‬ ‫בהקניית ערכים ובמתן אווירה לימודית שקטה‬ ‫ובטוחה‪ ,‬אך הביטויים האלו‪ ,‬שנאמרים בכל‬ ‫מקום ובכל כיתה‪ ,‬הם לא מקור לגאווה‪ .‬חשוב‬ ‫לזכור כי גם הפעולות הקטנות‪ ,‬המילים‬ ‫האגביות ‪ -‬הן אלה שעושות את כל ההבדל‪.‬‬ ‫חלקנו עושים את אותן פעולות בלי לשים לב‪,‬‬ ‫בצחוק‪ ,‬בקטנה‪ .‬אבל זה לא אומר שהן לא‬ ‫פוגעות‪ .‬תזכרו כי כל פעם שאנחנו אומרים‬ ‫את אותם הביטויים‪ ,‬יכול להיות שיש מישהו‬ ‫ששומע ונפגע‪.‬‬


‫נמרוד פיקסל‪' -‬מתפרנס בכבוד'‬ ‫נמרוד פיקסל‪ ,‬תלמיד כיתה יב'‪ ,‬עסוק מאוד‬ ‫בזמן האחרון‪ .‬בנוסף להיותו תלמיד‪ ,‬הוא גם‬ ‫עובד לפרנסתו‪.‬‬ ‫כבר חודשיים וחצי‪ ,‬תמצאו אותו תופס עמדת‬ ‫קופאי באחד מהמקומות הסואנים ברמת ישי –‬ ‫סופרמארקט 'האחים דוד'‪ .‬בכל שבוע‪ ,‬הוא‬ ‫ממלא בין ‪ 4‬ל‪ 5-‬משמרות‪ ,‬של ‪ 6-1‬שעות כל‬ ‫אחת‪.‬‬ ‫התיישבנו לשיחה על מה זה אומר‪ ,‬להיות אדם‬ ‫לומד‪-‬עובד‪.‬‬

‫גברים ממאדים ונשים מנגה? תכולת העגלות‬ ‫שונה?‬ ‫גברים נוטים לקנות פחות‪ .‬נשים קונות יותר‪.‬‬ ‫גם אם הן מגיעות ל"השלמות"‪ ,‬הן קונות‬ ‫הרבה (מחייך ומסתכל בקריצה)‪.‬‬ ‫איך החבר'ה בבית ספר מתייחסים לזה שאתה‬ ‫'מתפרנס בכבוד'?‬ ‫זה לא כל כך חריג‪ ,‬אני מכיר הרבה תלמידים‬ ‫שעובדים‪ .‬העניין הוא‪ ,‬שאני עובד יחסית‬ ‫הרבה ובתדירות גבוהה‪ .‬בדרך כלל תלמידים‬ ‫עובדים במסעדות או בקייטרינג‪ ,‬שזה יותר‬ ‫מזדמן‪ .‬אצלי זה קבוע‪ ,‬כי אני עובד חמישה‬ ‫ימים בשבוע‪.‬‬

‫אז למה בעצם?‬

‫ומה פחות נעים בעבודה מהסוג הזה?‬

‫אני מאוד רוצה לממן בעצמי את רישיון‬ ‫הנהיגה שלי‪ .‬מעדיף שהנטל הכספי לא 'יפול'‬ ‫על ההורים שלי‪.‬‬

‫בניגוד לעבודות אחרות‪ ,‬כל טעות עולה לי‬ ‫כסף‪ .‬אם חסר כסף בקופה‪ ,‬הסכום ירד לי‬ ‫מהשכר‪ .‬גם אם אני אאבד ספח חתום של‬ ‫אשראי‪ ,‬הסכום שעל החשבונית‪ ,‬ינוכה מהשכר‬ ‫שלי באותו חודש‪ .‬למזלי‪ ,‬זה לא קרה לי‪.‬‬

‫כן‪ .‬אני מרגיש שכן‪ ,‬ובמיוחד את זה שאני‬ ‫מחזיק מעמד בעבודה כל כך הרבה שבועות‪.‬‬

‫הבוס מפרגן?‬

‫הם יודעים להעריך?‬

‫זה נשמע לא קל‪...‬‬ ‫זה באמת לא קל‪ ,‬בגלל אופי העבודה‪ ,‬וגם‬ ‫בגלל שאני גר די רחוק‪ .‬זה אומר שבסוף יום‬ ‫הלימודים‪ ,‬אני צריך לעלות על אוטובוס‪.‬‬ ‫בהתחלה עליתי על ההסעה של רמת ישי‪,‬‬ ‫עכשיו הנהג כבר לא מסכים‪ ...‬ובדרך חזרה‬ ‫אני צריך לתפוס טרמפים הביתה‪ .‬רק אחרי‬ ‫העבודה אני מתפנה לשיעורים‪ ,‬או למטלות‬ ‫אחרות כמו שיעורי נהיגה לדוגמא‪.‬‬ ‫מה למדת על אנשים תוך כדי עבודה?‬ ‫המפגש הוא די קצר‪ ...‬ויש הרבה שממהרים‬ ‫מאוד‪ .‬ובכל זאת יהיו מי שיקפידו להגיד‬ ‫שלום ולהתראות‪ ,‬יש כאלה שאפילו מפתחים‬ ‫שיחה‪ ,‬ויש שנותנים 'טיפ' לאורזים‪.‬‬

‫האמת שלא‪ ...‬אבל כשאין הערות‪ ,‬זה אומר‬ ‫שהכל בסדר‪.‬‬ ‫גלשנו מגבולות הריאיון והשיחה המשיכה‬ ‫ביננו‪ ,‬שאלנו את נמרוד קצת על המשפחה‪.‬‬ ‫יש לו שלושה אחים‪ ,‬הפיקסל הצעיר ביותר‬ ‫יהפוך בשנה הבאה לתלמיד מן המניין בבית‬ ‫ספרנו‪ ,‬גם הוא 'מתפרנס בכבוד' בזכות עצמו‪.‬‬ ‫למי ששואל‪ ,‬חפשו אותו בקטלוג של 'פוקס'‪,‬‬ ‫כן‪ ...‬אלה מהבגדים‪.‬‬ ‫אמא אחות‪ ,‬אבא עובד כמהנדס ב‪ ...‬טוב‪ ,‬את‬ ‫זה ממש אסור לנו לגלות‪ .‬אבל סמכו עלינו‪,‬‬ ‫גאווה ישראלית‪.‬‬ ‫נמרוד – היה לנו ממש כיף לדבר אתך‪ .‬תחזיק‬ ‫מעמד‪ ,‬ואל‪ ,‬אבל בשום אופן‪ ,‬אל תאבד ספחים‬ ‫חתומים של קניות באשראי!‬


‫יוצאים מהמגירה‪ :‬כתיבה יצירתית‬

‫| מאיה חבל‬

‫פחד‪ ,‬שקט‪ ,‬הפנמה‪ ,‬בלבול‪ ,‬רצון‪ ,‬תשוקה‪,‬‬ ‫חושך‪ ,‬דם‪ ,‬שלמות‪ ,‬סקרנות‪ .‬בעיקר סקרנות‪,‬‬ ‫הסיבה לכל‪ ,‬התוצאה לכל‪.‬‬

‫שסבבו אותי‪ .‬היום כבר לא עושים את זה‪ ,‬בגיל‬ ‫שלי כבר אלה שסביבי הבינו שזה לא נושא‬ ‫שצוחקים עליו‪ .‬אבל עד לפני כמה שנים‪ ,‬לא‬ ‫הבינו את זה‪ ,‬היו ילדים שפשוט היו מוצאים‬ ‫דרכים ללעוג לי על זה‪ .‬אני זוכרת שגם בגיל‬ ‫צעיר יותר שנאתי לגור רק אצל אמא‪ ,‬הייתי‬ ‫תמיד במקום אחד ואף פעם לא היו לי חברים‬ ‫כל כך טובים‪ ,‬בשום מקום‪ .‬אבל עם הזמן למדתי‬ ‫שזה לא ישתנה‪ ,‬כל האנשים אותו הדבר‪ ,‬לא‬ ‫משנה איפה אני אהיה‪ ,‬ישנאו אותי‪ ,‬אז מה זה‬ ‫משנה אם אני פה או שם?‬

‫נגמרה השנה‪.‬‬ ‫"הולי" אבא מילמל‪" ,‬אני אתגעגע אלייך"‪ ,‬הוא‬ ‫נשק למצחי‪.‬‬ ‫"גם אני אתגעגע" אמרתי לו‪ ,‬למרות שכל מה‬ ‫שרציתי היה לברוח מהעיר‪ ,‬מהבניינים‬ ‫שעוטפים אותך מכל מקום‪ ,‬שאין לאן לברוח‪..‬‬ ‫לחזור לאמא ולדוכס‪ ,‬החתול האפור שלי‪..‬‬ ‫בקיצור לחזור לברווארד‪..‬‬ ‫פרק ‪ - 1‬מתחילה מחדש‪:‬‬ ‫"להתראות" אבא קרא לי כשעליתי על הרכבת‪,‬‬ ‫"אני אתגעגע" הוא הוסיף בקול החזק והילדותי‬ ‫שלו‪.‬‬ ‫"גם אני אתגעגע" עניתי לו בקריאה חזקה‬ ‫ומהירה‪ .‬הביקור אצל אבא נגמר והגיע הזמן‬ ‫שלי לחזור אל אמא‪ ,‬אני גרה אצל אמא מאז‬ ‫שההורים שלי התגרשו‪ ,‬הייתי אז רק בת‬ ‫שנתיים ואני לא באמת זוכרת מה קרה‪ ,‬אבל‬ ‫אני כן יודעת למה אני גרה אצל אמא שלי‪ ,‬אני‬ ‫כן יודעת שלאבא שלי יש תיק לא קטן‬ ‫במשטרה‪ ,‬אף פעם לא האמנתי שזה הגיוני‪,‬‬ ‫שלו‪ ,‬מכל האנשים בעולם יהיה תיק גדול‬ ‫במשטרה? הוא סיפר לי שמפלילים אותו כל‬ ‫הזמן והוא בכלל לא יודע למה‪.‬‬ ‫אני מעדיפה לראות את זה שההורים שלי‬ ‫התגרשו שהייתי רק בת שנתיים כיתרון‪ ,‬זה‬ ‫מכאיב לי פחות כי אני לא ממש יודעת מה אני‬ ‫מפסידה‪ .‬לא הייתי צריכה זמן הסתגלות‬ ‫לגירושים שלהם‪ ,‬פשוט גדלתי לתוך זה‪ .‬תמיד‬ ‫ניסיתי להתעלם מזה ולזכור שאני לא היחידה‬ ‫בעולם שגרה רק עם אמא שלה (או שכן?)‬ ‫ושאני סתם מרחמת על עצמי לפעמים בגלל זה‪.‬‬ ‫לפני שלוש שנים אמא הכירה את ג'ס‪ ,‬הכל קרה‬ ‫כל כך מהר‪ ,‬הם התחתנו וכנראה שהם בהחלט‬ ‫נועדו אחד לשני‪ ,‬כי עד עכשיו שניהם שמחים‬ ‫ומאושרים‪ ,‬ואני לעומת המון בנות אחרות‬ ‫שההורים שלהם גרושים‪ ,‬הכי שמחתי בשבילה‪,‬‬ ‫הכי שבעולם‪ ,‬וחוץ מזה נהניתי להיות‬ ‫השושבינה‪ .‬אני זוכרת שמה שהכי הפריע לי‬ ‫בגירושים אלה לא הגירושים עצמם‪ ,‬אליהם‬ ‫התרגלתי‪ ,‬אלא ההצקות מאלה‬

‫וגעגועים‪ ,‬את זה אף פעם לא היה לי‪ ,‬כבר‬ ‫התרגלתי‪ ,‬בגלל שזה משהו רגיל‪ ,‬אין לי‬ ‫געגועים‪ .‬לפעמים אני מתגעגעת לכלב של‬ ‫אבא‪ ,‬אבל גם זה לא קורה הרבה‪ .‬לסינדרלה‪,‬‬ ‫הנסיכה מהאגדה החלומית‪" ,‬הכוכבת"‪ ,‬היה יותר‬ ‫רע בקטע הזה של ההורים‪ .‬אמא שלה מתה‬ ‫ואבא שלה נעלם‪ ,‬אבל לה היה‬ ‫"‪ ."happy end‬מעניין אם היא הייתה עצובה‬ ‫בגלל ההורים או שהנסיך שימח אותה מספיק‬ ‫כדי לשכוח מהם לגמרי‪.‬‬ ‫עליתי במהירות לרכבת‪ ,‬הסתכלתי סביבי‪,‬‬ ‫הרכבת הייתה ישנה‪ ,‬הריפודים על הכיסאות‬ ‫שלה היו מלוכלכים ומאובקים‪ ,‬החלונות היו‬ ‫סדוקים והרצפה הייתה מלאה בשריטות‪,‬‬ ‫נכנסתי לתא הראשון שראיתי בו מקום פנוי‪.‬‬ ‫היו שם שתי נשים מבוגרות‪ ,‬לשתיהן היה שיער‬ ‫שחור‪ ,‬לאחת היו עיניים כחולות ולשנייה‬ ‫חומות‪ ,‬והייתה גם נערה שנראתה לי בערך‬ ‫בגילי‪ ,‬היה לה שיער בלונדיני ארוך שהסתלסל‬ ‫לה על הגב‪ ,‬היא הייתה גבוהה ולא יכולתי‬ ‫לדעת מה צבע עיניה משום שהייתה עם משקפי‬ ‫שמש גדולים ושחורים‪.‬‬ ‫"היי" אמרתי להן והן לא ענו‪ ,‬כנראה שככה לא‬ ‫מדברים ברכבת אבל ידעתי שאני אהיה חייבת‬ ‫קצת חברה‪ ,‬אחרי הכל יומיים נסיעה זה זמן‬ ‫ארוך מאוד ופחדתי שהזעם שלי על הגירושים‬ ‫של הוריי ועל זה שאני גרה רק עם אמא וכל‬ ‫הסיפור הזה יתפרץ על עצמי…‪ .‬לא הבנתי למה‬ ‫זה כל כך מפריע לי‪ ,‬אחרי הכל לא אראה‬ ‫כנראה את האנשים האלה לעולם‪ ,‬אבל רציתי‬ ‫להיראות כמו מישהי שפויה משום מה‪" .‬שלום"‬


‫ניסיתי שוב אחרי שהתיישבתי‪ ,‬הבלונדה‬ ‫הסתכלה עליי והתחילה להתפקע מצחוק‪ ,‬רציתי‬ ‫לשאול אותה למה היא צוחקת ולהבין מה‬ ‫אמרתי לא נכון‪ ,‬אבל שתקתי כי לא רציתי‬ ‫שהיא תצחק עליי שוב‪.‬‬ ‫"בחיים לא היית ברכבת הזאת‪ ,‬נכון?" היא‬ ‫שאלה אותי תוך כדי צחוק‪,‬‬ ‫"פה האנשים לא עד כדי כך ידידותיים" היא‬ ‫לחשה לי וסימנה לי בראשה על שתי הנשים‬ ‫המבוגרות‪ ,‬לא עניתי לה‪ ,‬לא רציתי לענות לה‬ ‫אחרי איך שצחקה עליי‪ .‬משסיימה עם הצחוק‬ ‫שלה היא הסתכלה עליי‪ ,‬הפעם במבט רציני‬ ‫יותר אך עדיין משועשע‪.‬‬ ‫"הכל בסדר?" היא שאלה אותי‪,‬‬ ‫והפעם עניתי לה מתוך נימוס ואי רצון "כן"‪.‬‬ ‫"אני קייטה‪ ,‬אבל תקראי לי קייט‪ ,‬אני שונאת‬ ‫שקוראים לי קייטה‪ ".‬היא הציגה את עצמה ואז‬ ‫הסתכלה עליי‪ .‬לקח לי כמה שניות לקלוט‬ ‫שעכשיו תורי להציג את עצמי‪.‬‬ ‫"אני הולי‪ ,‬כמו הצמח‪ "...‬עניתי לה והיא שוב‬ ‫צחקה‪ ,‬אבל הפעם הצחוק שלה היה נחמד יותר‪.‬‬ ‫"לאיפה את נוסעת?" היא שאלה אותי‪.‬‬ ‫"לאמא שלי‪ ,‬היא גרה באיזו עיירה עם שם‬ ‫שלעולם לא אצליח לומר את השם שלה" עניתי‬ ‫לה‪,‬‬ ‫והיא בתגובה שאלה אותי "ברווארד?"‪,‬‬ ‫"כן" עניתי לה והפעם אני הייתי זאת שהתחלתי‬ ‫לצחוק והיא הצטרפה אליי‪.‬‬ ‫"לאיפה את נוסעת?" שאלתי אותה‪" ,‬לדודה‬ ‫שלי‪ ,‬היא גרה בבית מבודד ליד ברווארד‪ ,‬את‬ ‫האמת אני ממש מקווה לחזור להצליח שם בבית‬ ‫הספר‪ ".‬היא ענתה לי וצחקה ולמרות שלא‬ ‫הבנתי מה מצחיק הרגשתי מן צורך כזה לצחוק‬ ‫יחד איתה‪.‬‬ ‫"באיזה כיתה את?" שאלתי אותה‪,‬‬ ‫"י" היא ענתה לי‪.‬‬ ‫חייכתי‪" ,‬גם אני‪ ,‬ואיפה את לומדת?"‪,‬‬ ‫"בבית ספר שלעולם לא אזכיר את שמו" היא‬ ‫ענתה לי כאילו שמו של בית הספר הוא קללה‬ ‫"נורת' קרוליינה סקול?" שאלתי אותה‪.‬‬ ‫"למה הזכרת את השם האכזרי והנורא הזה??"‬ ‫היא אמרה לי ועשתה תנועת התעלפות מזויפת‬ ‫וקיטשית מסרטים ישנים‪ .‬היא צחקה וגם אני‬ ‫צחקתי‪.‬‬ ‫"אולי נהיה יחד בכיתה‪ "...‬היא אמרה לי‪ .‬לא‬ ‫ידעתי מה לענות לה בלי להישמע מתלהבת‬ ‫יותר מידי ובלי להישמע מאוכזבת יותר מידי‪.‬‬

‫"יופי"‬ ‫עניתי לה ואחרי שנייה התחרטתי על זה‪.‬‬ ‫***‬ ‫"אז‪ ..‬ספרי קצת על התלמידים בבית הספר"‬ ‫ביקשתי ממנה‪.‬‬ ‫"טוב‪ ..‬יש כאלה שהם נחמדים ויש כאלה‬ ‫שלא…" היא ענתה לי וחייכה‪.‬‬ ‫"יש לך חבר?" היא שאלה אותי‪.‬‬ ‫"לא" עניתי לה‪ ,‬השאלה די הפתיעה אותי‬ ‫למרות שידעתי שמישהו ישאל אותה מתישהו‪.‬‬ ‫"אז כנראה שזה הולך להשתנות‪ ".‬היא אמרה‬ ‫לי וציחקקה‪ .‬לא ממש הבנתי למה היא התכוונה‬ ‫וגם לא היה ממש אכפת לי לא לדעת‪.‬‬ ‫"לך יש?" שאלתי אותה כדי להפיג את‬ ‫השתיקה‪.‬‬ ‫"כן" היא אמרה לי וציחקקה‪" .‬והוא מושלם!"‬ ‫"טוב אנחנו חייבות ללכת לישון" היא‬ ‫אמרה אחרי כמה שניות ששתינו שתקנו בהן‪.‬‬ ‫"צודקת" אישרתי אותה‪.‬‬ ‫"לילה טוב" היא לחשה לי‪ .‬זה היה הלילה‬ ‫הראשון שלי ברכבת‪.‬‬ ‫"לילה טוב" אמרתי לה והיא גיחכה‪.‬‬ ‫"אני לא ישנה‪ ,‬ישנתי המון לפני שעלית‬ ‫לרכבת…" היא חייכה אליי ואני הלכתי לישון‪.‬‬ ‫***‬ ‫הנסיעה הייתה קצרה משציפיתי‪ .‬זאת הייתה‬ ‫הנסיעה הראשונה שלי ברכבת‪ ,‬בדרך כלל טסתי‬ ‫כשהלכתי לבקר את אבי‪ .‬חברתה של קייט נתנה‬ ‫לי תחושה נוחה ונעימה‪ .‬היה לי נחמד איתה‪,‬‬ ‫דיברנו‪ ,‬שיחקנו וצחקנו‪ ,‬ובסוף הנסיעה החלפנו‬ ‫מספרי טלפון‪.‬‬ ‫הגענו לתחנה המרכזית של ברווארד‪ .‬האוטו‬ ‫השחור של ג'ס‪ ,‬בעלה של אמי‪ ,‬חיכה לי שם‬ ‫והוא‪ ,‬ג'ס שלי‪ ,‬נופף לי בידו לשלום… שמחתי‬ ‫לראות אותו‪ ,‬כבר שנה שלמה לא ראיתי אותו‪,‬‬ ‫וחוץ מזה התגעגעתי לברווארד‪ :‬לים ולרוח‬ ‫השקטים אך הרועשים בו זמנית‪ ,‬לשקיעה‬ ‫היפיפייה‪ ,‬לכוכבים על השמיים‪ ,‬לירח היפיפה‪,‬‬ ‫לשדות הירוקים‪ ,‬אבל אני חושבת שהסיבה‬ ‫שהכי שמחתי שהגעתי לשם‪ ,‬הייתה ההזדמנות‬ ‫לקבל קצת שקט מאבי‪ :‬הוא היה תמיד לחוץ‬ ‫שאצליח במה שאני עושה‪ ,‬שיהיה לי טוב‪ ,‬אבל‬ ‫הוא לא שם לב שהוא פוגע בי כשהוא עושה‬


‫את זה‪ ,‬מונע ממני את חופש הבחירה‪ .‬זה נכון‬ ‫שאנחנו לא מתראים הרבה אבל הוא קצת לוחץ‪,‬‬ ‫לוחץ מידי‪.‬‬ ‫"מה שלומך מתוקה?" ג'ס שאל אותי‪.‬‬ ‫"אני בסדר… אני כל כך שמחה לחזור לכאן…‬ ‫התגעגעתי ללא להיות בעיר‪ ".‬עניתי לו והוא‬ ‫גיחך ונכנס למכונית‪.‬‬ ‫הוא הדליק את הרדיו ושמע את כל החדשות‬ ‫והשירים‪ .‬אני לא ממש הקשבתי‪ ,‬יותר חשבתי‬ ‫על השנה החדשה שמצפה לי‪ .‬ידעתי שהשנה‪,‬‬ ‫לעומת שנים קודמות‪ ,‬אני אלמד בבית הספר‬ ‫של ברווארד‪ .‬ובכל זאת‪ ,‬למרות שהתרגשתי‪,‬‬ ‫לא הפסקתי לחשוב‪ :‬על ג'ס‪ ,‬על אמא שלי‪ ,‬על‬ ‫אבא שלי‪ ,‬על החברות שלי מבית הספר הקודם‪,‬‬ ‫ועל מייקל‪.‬‬ ‫מייקל היה מן חלום כזה‪ ,‬מן דבר שלא ידוע אם‬ ‫הוא יקרה או לא‪ .‬לא היו לי דרישות מיוחדות‬ ‫מ"מייקל"… "מייקל" יהיה החצי השני שלי‪ ,‬מי‬ ‫שישלים אותי‪ ,‬מי שבזכותו הבעיות יראו כמו‬ ‫כלום‪ ,‬מי שיהפוך עצב לשמחה‪ ,‬מי שיאהב אותי‬ ‫ושאני אוהב אותו‪ ,‬מי שיגרום לחיים שלי‬ ‫להיות מושלמים‪ .‬הייתי שמחה‪ ,‬שמחה זאת‬ ‫אפילו לא מילה‪ ,‬להתחלף עם המון דמויות‬ ‫מסיפורים שזכו במייקל שלהם בכזאת קלות‪,‬‬ ‫שיש להם את ה "חיו באושר ועושר עד עצם‬ ‫היום הזה"‪ .‬לא רציתי להיות הולי‪ ,‬צמח רגיל‬ ‫ושטחי‪ ,‬רציתי להיות סינדרלה‪ ,‬הורד הלבן‬ ‫והיפיפה‪ ,‬הנערה שמצאה את הנסיך שלה‪,‬‬ ‫הנערה שמצאה את "מייקל" שלה‪ ,‬הנערה עם‬ ‫הסוף השמח‪ ,‬הנערה עם החיים הטובים‪ ,‬הנערה‬ ‫שאוהבת ונאהבת‪ ,‬בקיצור… הנערה המושלמת‬ ‫הקלאסית‪ .‬רציתי להיות נסיכה שגרה בארמון‬ ‫מפואר‪ ,‬בעולם פנטזי עם פיות‪ ,‬נשואה לנסיך‬ ‫על הסוס הלבן שלה‪ ,‬נשואה למייקל שלה‪.‬‬ ‫***‬ ‫כשהגענו הביתה אפלולית רכה עטפה אותנו‪,‬‬ ‫ירדתי מהמכונית ונכנסתי לבית‪ ,‬ג'ס הכניס‬ ‫אליי לחדר את המזוודות ועזר לי לפרוק‬ ‫אותן‪ .‬נכנסתי לחדר‪ ,‬הוא היה יפה יותר‬ ‫מתמיד‪ ,‬ריח רך של ורדים היה בחדר‪ ,‬בוודאי‬ ‫אמא עשתה זאת‪.‬‬ ‫"אמא שלך בישמה לך את החדר עם ורדים"‬ ‫אמר ג'ס ונשק לראשי‪.‬‬ ‫"תמסור לה תודה בשמי‪".‬‬ ‫אמרתי לו והוא יצא מהחדר‪.‬‬

‫ג'ס היה בעלה השני של אמי‪ ,‬כמו שכבר‬ ‫אמרתי‪ .‬אהבתי אותו‪ ,‬הוא לא היה כמו האמא‬ ‫החורגת של סינדרלה‪ ,‬מה שהרס לי את החלום‬ ‫שיום אחד אולי אזכה להגשים את חלום‬ ‫סינדרלה שלי‪ ,‬כי אם אין אמא (או אבא) חורגת‬ ‫מרשעת‪ ,‬הסיפור לא הולך כמו שהוא הולך‪,‬‬ ‫וסינדרלה היא לא סינדרלה אלא סתם "אלה"‬ ‫שחיה בעולם רגיל‪ ,‬שטחי‪ ,‬בלי שום מייקל ובלי‬ ‫שום פיות או שום דבר מגניב אחר‪.‬‬ ‫אמא כנראה עדיין לא הבינה שריח ורדים גורם‬ ‫לי להיות עצובה‪ .‬אני רוצה שלמייקל שלי יהיה‬ ‫ריח כזה‪ ,‬ובכל פעם שאני מריחה ורדים זה‬ ‫מזכיר לי שאני לא בדיוק זכיתי במייקל… אני‬ ‫יודעת שרוב החיים עוד לפני‪ ,‬ושיש עוד הרבה‬ ‫זמן למצוא אותו‪ ,‬אבל כבר לא הייתה לי‬ ‫סבלנות‪ ,‬התחשק לי למצוא את מייקל כבר‪ ,‬זה‬ ‫יעשה לי את החיים נחמדים יותר‪ ,‬מאושרים‬ ‫יותר‪ ,‬יותר שמחים ופחות עצובים‪ ,‬אני מקווה‪...‬‬ ‫תמיד ניסיתי לתאר לעצמי איך הוא יראה‪ ,‬ואיך‬ ‫אני אדע שזה הוא… אבל לא הצלחתי‪ ,‬אז‬ ‫פשוט חיכיתי בצפייה שמייקל קיים‪ ,‬ושאני‬ ‫אהפוך להיות הנסיכה שלו‪ ,‬הסינדרלה שלו‪,‬‬ ‫שיהיה לנו את האושר והעושר שלנו‪ ,‬בתוך‬ ‫עולם יפיפה וקסום‪.‬‬

‫רוצים שנפרסם משהו שאתם כתבתם?‬ ‫(אפשר גם אנונימי‪)..‬‬ ‫‪ktiva2015@gmail.com‬‬

עיתון העמק המערבי 22.01.2015  
Read more
Read more
Similar to
Popular now
Just for you