Cognitive maps of former apartments

‫ניתוק הרגש והתחושות מהמרחב ‪ -‬דירה לשעבר היא מרחב שלא שבים אליו בדרך‪-‬כלל‪ .‬ניתן לשאול עד כמה‬ ‫היא מאבדת מהממד הרגשי מרגע שסיימה את "תפקידה ההיסטורי"‪ ,‬שהרי קיים ניתוק מלא ממנה והיא עוברת לידי זרים‪.‬‬ ‫ואם כך‪ ,‬עד כמה אכן אפשרי ניתוק רגשי מוחלט מדירה‪ ,‬ואיך משפיע הדבר על הזיכרון האוטוביוגרפי‪.‬‬ ‫עצם הבקשה להיזכר בסביבת החיים של העבר שהוצגה בשאלון מעוררת ודאי תחושות ורגשות )נוסטלגיה‪,‬‬ ‫געגוע‪ ,‬התרפקות‪ ,‬ביקורת‪ ,‬השוואה בלתי נמנעת להווה‪ – (...‬ניתן לשאול האם זה עשוי לפגוע בדיוק או בהיזכרות‪ ,‬והאם‬ ‫השאלון המקדים ממתן‪ ,‬במידת מה‪ ,‬את הממד הרגשי והופך כביכול את השרטוט ל"פעולה טכנית" גרידא‪ .‬מנגד‪ ,‬יתכן כי‬ ‫שרטוט הנראה "טכני" לכאורה דווקא מבטא תחושות – כמו ניכור‪ ,‬זרות‪ ,‬חוסר שייכות‪ ,‬תחושת עקירה וחוסר הקשר ]‪.[11‬‬ ‫הפריטים הנכללים במפות המצוירות ‪ -‬כשעוסקים בתחושת 'מקום' ובדימוי סביבתי‪ ,‬ההנחה היא שבני‪-‬אדם‬ ‫דומים‪ ,‬כמעט זהים‪ ,‬ביכולות הקוגניטיביות שלהם ‪ -‬לפי המחקר הקוגניטיבי‪ .‬יש דברים שרבים קולטים ומזהים – דברים‬ ‫הבולטים בשטח שמתייחסים אליהם ‪ -‬לדוגמא‪ ,‬התייחסות לגודל‪ ,‬לממדים מסוימים – ולא לדברים אחרים‪ .‬בני‪-‬האדם חיים‬ ‫באותה סביבה‪ ,‬חשופים לאותה תקשורת‪ ,‬לאותן סוגיות‪ ,‬חווים אותן חוויות – זה יוצר סביבה ערכית משותפת ]‪ .[4‬לדעתנו‪,‬‬ ‫חשוב לבחון היכן מסתיים הממד הקולקטיבי ומתחיל הביטוי האישי‪.‬‬ ‫באופן כללי‪ ,‬בית המגורים עמוס בהתרחשויות‪ ,‬זיכרונות רבים ופריטים אישיים ומשותפים שמספרם גדול מאד –‬ ‫ניתן לבחון על מה בחרו הנבדקים לוותר בשרטוט והיכן קיים ביטוי לריבוי הפריטים הזה; קנה‪-‬המידה של הבדיקה יוצר‬ ‫התמקדות בשטח קטן יחסית – ניתן לשאול האם הדבר עודד פירוט רכיבים במבנה‪ ,‬והיכן היתה השמטה‪ .‬כמו כן‪ ,‬נראה כי‬ ‫לעיתים קשה להחליט מה לכלול ומה להשמיט כאשר מכירים היטב ובאופן מפורט מאד את המרחב‪ .‬ניתן לשאול האם‬ ‫למקומות בהם נעשה שימוש יומיומי אינטנסיבי ניתנת תשומת לב מספקת כך שייחרטו בצורה מדויקת בזיכרון‪ ,‬ואולי –‬ ‫משום שאנו כה רגילים אליהם – אין עוסקים בהם ברמה שתאפשר זיכרון מפורט מאד‪.‬‬ ‫בהתייחסות למידת הפירוט במפה המצוירת‪ ,‬נראה שניתן לבחון את רוחב היריעה ואת מספר הפריטים‪ ,‬מגוון‬ ‫סוגי הפריטים שצוירו ואת השטח והגודל בהם פורטו אזורים מסוימים בדירה – כלומר‪ ,‬מקרים של ‪ Zoom-in‬נקודתי באזור‬ ‫מסוים‪ ,‬שלו מייחסים חשיבות או שהזיכרון שלו עשיר ומפורט יותר‪ .‬בנוסף‪ ,‬נראה כי הפירוט‪ ,‬צורתו ורכיביו תלויים במידה‬ ‫רבה באופיו ובאישיותו של הפרט‪ .‬דוגמא לכך עשויה להיות התיאור המפורט באופן חריג – עד לרמת צבע הקיר‬ ‫ומיקומי הסקות ‪ -‬של האם במשפחה ‪ ,D‬הכולל גם ממד סובייקטיבי )"חבל כביסה מעצבן"( וממד תיאורי )"מרפסת‬ ‫מלאה עציצים"( במידה מסוימת‪ ,‬קיים אצל כל הנחקרים ביטוי כללי לתפיסת בית‪ ,‬מושג הבית ודימוי שלו – זה עשוי‬ ‫להשפיע על הפרטים שיכללו או יחסירו בציוריהם – זהו ממד אוניברסלי יחסית עם השפעה חברתית‪-‬תרבותית רחבה‬ ‫למדי‪.‬‬ ‫ניתן גם לבדוק האם במשפחות מסוימות יש או אין פירוט במרחבים אינטימיים – חדרי השירותים‪ ,‬חדר ההורים‬ ‫ומקלחת ההורים‪ ,‬לדוגמא – והאם יש התייחסות שונה ל"חצר האחורית" של הבית – מזווה‪ ,‬מרפסת שירות‪ ,‬חדר כביסה‬ ‫וכו'‪.‬‬ ‫ערכנו השוואה בין גודל השרטוט של דירות בשכירות )‪ 188‬סמ"ר בממוצע( לדירות בבעלות המשפחה )‪203‬‬ ‫סמ"ר בממוצע( וכן השוואה של מידת הפירוט בין שני סוגי הדירות‪ 9.1 :‬פריטים מצוירים בממוצע בדירה בשכירות‬ ‫לעומת ‪ 14‬פריטים בממוצע בדירה בבעלות‪.‬‬ ‫יצוין כי החלטנו שלא לבדוק השפעות הגירה מאחר וזה תחום נפרד‪ ,‬העומד בפני עצמו‪ ,‬ודורש אפיון מחקר‬ ‫נפרד‪.‬‬ ‫בדקנו את הקשר בין מידת הפירוט במפה‪-‬המצוירת ביחס לוותק האישי בדירה )יתכן מצב בו הילדים‬ ‫התגוררו בה תקופות קצרות יותר( – בדקנו את מספר הפריטים המצוירים הממוצע לפי ‪ 4‬קבוצות ותק‪ ,‬מתוך הנחה‬ ‫שככל שהוותק גדול יותר‪ ,‬הפירוט רב יותר – ‪ 1-4‬שנים‪ 9.1 :‬פריטים בממוצע‪ 5-9 ,‬שנים‪ 13.3 :‬פריטים בממוצע‪10- ,‬‬ ‫‪ 14‬שנים‪ 18.75 :‬פריטים בממוצע ו‪ 15-19-‬שנים‪ 11.2 :‬פריטים בממוצע – בפועל התברר כי מיעוט דירות בהן הוותק‬ ‫גבוה מ‪ 14-‬שנה עשוי היה להשפיע על התוצאות‪.‬‬