Issuu on Google+

‫זאבי הגולן‬ ‫הזאבים היו ברמת הגולן כנראה עוד לפני ש"גילינו" אותם‪,‬‬

‫ואנחנו מקווים שיהיו שם גם בדורות הבאים‪.‬‬

‫עבר‪ ,‬הווה ובעיקר עתיד‬

‫‪ ∫·˙Î‬פר‪ ı‬גלעדי¨ ¯˘‪ÔÏ‚ ·Á¯Ó ÌÈ‚‰Â ڷˉ ˙Â‬‬ ‫ˆ‪ ∫ÌÂÏÈ‬שי גבעון‬


‫הזאב )‪ (canis lupus‬שייך למשפחת הכלביים‬ ‫השייכת לסדרת הטורפים‪.‬‬ ‫צילום∫ פר‪ ı‬גלעדי‬

‫‪±‬‬

‫≤‬

‫≥‬

‫החל מראשית שנות ה‪ 80-‬עורכת רשות‬ ‫שמורות הטבע ספירות צבאים מסודרות‬ ‫בדרום רמת הגולן‪ .‬על שטח בגודל של כ‪200-‬‬ ‫קמ״ר‪ ,‬בין חמת גדר לרמת מגשימים‪ ,‬אגני‬ ‫הנחלים סמך‪ ,‬כנף‪ ,‬מיצר והשדות הפתוחים‪,‬‬ ‫נספרים הצבאים מדי שנה באמצע ינואר‪.‬‬ ‫השיטה‪ ,‬תנאי השטח‪ ,‬הצוותים‪ ,‬האמצעים‬ ‫ושעות הספירה קבועים‪ .‬כשעושים את זה‬ ‫למעלה מ‪ 25-‬שנה ברציפות‪ ,‬ניתן לקבל‬ ‫נתונים סטטיסטיים ומגמות שינוי במספר‬ ‫הצבאים בצורה די מדויקת‪.‬‬

‫‪µ‬‬

‫מספר הטריפות הלך וגדל‪ ,‬ולא תמיד ניתן‬ ‫להבין אם העגל אכן נטרף או קודם מת‬ ‫ואחר כך נאכל‪ .‬לא ידענו לזהות אם הטריפה‬ ‫היא של זאב או אולי תן או סתם כלב‪ .‬כל זה‬ ‫כמובן לא עזר לבוקרים שנגרמו להם נזקים‬ ‫כלכליים‪ .‬כדי למנוע מהחקלאים לקחת את‬ ‫החוק לידיהם ולפזר רעל בשטח וכדי לנסות‬ ‫ולהבין את הבעיה וכיצד ניתן לפתור אותה‪,‬‬ ‫הוחלט ברשות ללמוד את הנושא ולערוך‬ ‫מחקר מקיף‪ .‬לראשונה נוצר שיתוף פעולה‬ ‫בין הגופים הירוקים ‪ -‬הרשות‪ ,‬החברה‬ ‫להגנת הטבע‪ ,‬המשרד להגנת הסביבה‪ ,‬משרד‬ ‫החקלאות וארגון אמב״ל )ארגון מגדלי בקר‬ ‫לבשר( המייצג את הבוקרים‪ .‬צוות היגוי‬ ‫בשיתוף עם אקולוגים מהאקדמיה גיבש את‬ ‫מטרות המחקר ואופיו‪ .‬הוחלט להתמקד‬ ‫בכמה נושאים׃ בדיקת המבנה הגנטי של‬ ‫זאבי הגולן לעומת זאבי הדרום כדי ללמוד‬ ‫האם הם מאותו המין או מתת‪-‬מינים שונים‪.‬‬ ‫ההתנהגות החברתית ומבנה הלהקה כמעט‬ ‫שלא היו ידועים לנו והוחלט לבדוק גם אותם‪,‬‬ ‫כמו גם את המבנה המורפולוגי וההתפתחות‬ ‫הפיזית שלהם‪ .‬נושא מרכזי נוסף שנבדק היה‬ ‫אמצעי ההגנה כנגד טריפות שנועדו להרחיק‬ ‫את הזאבים ולמנוע מהם מלפגוע בפרות‬ ‫ובעיקר בעגלים אחרי ההמלטה‪.‬‬ ‫כאמור‪ ,‬המחקר נעשה בשיתוף צמוד עם‬ ‫הבוקרים‪ ,‬והשתתפו בו פקחי הרשות בגולן‬ ‫בריכוזו של אלון רייכמן ‪ -‬אקולוג טורפים‪.‬‬ ‫כדי לקבל תשובות לשאלות המחקר לכדנו‬ ‫ומשדרנו זאבים במטרה לעקוב אחריהם‪.‬‬ ‫לכידת זאב היא משימה לא פשוטה הדורשת‬

‫∂‬

‫צילום∫ רוני ‪Ò‬ופר‬

‫באמצע שנות ה‪ 80-‬נספרו בשטחי הגולן‬ ‫למעלה מ‪ 5,000-‬פרטים‪ .‬במקומות מסוימים‬ ‫נספרו כ‪ 35-‬פרטים לקילומטר רבוע‪ .‬מתחילת‬ ‫שנות ה‪ 90-‬החל מספר הצבאים לרדת‪ ,‬בניגוד‬ ‫לכל המחקרים והתחזיות שניתנו בצורה‬ ‫מסודרת על ידי חוקרים שונים‪ .‬הסיבות‬ ‫לירידה הדרמתית במספרם שונות‪ ,‬ואולי‬ ‫גם לא ידועות בחלקן‪ .‬נאמר רק שבספירת‬ ‫הצבאים האחרונה‪ ,‬שנערכה בשנת ‪,2009‬‬ ‫נספרו כ‪ 160-‬פרטים בלבד‪ .‬כיצד כל זה‬ ‫מתקשר לזאבים? פשוט מאוד‪ ,‬קיימת כאן‬ ‫מערכת אקולוגית של טורף ונטרף‪ .‬מלבד‬ ‫האדם כמובן‪ ,‬אין לזאב בגולן אויב טבעי‪,‬‬ ‫וכטורף‪-‬על הוא יכול לנוע די בחופשיות בשטח‬ ‫ולטרוף צבאים ובעיקר עופרים‪ .‬בתצפיות של‬ ‫פקחי הרשות וחקלאים נראו יותר ויותר תנים‬ ‫וזאבים רודפים אחרי צבאים‪ ,‬וכן נראו שרידי‬ ‫צבאים ליד מאורות זאבים‪ .‬כך החלו בעצם‬ ‫הזאבים להופיע באופן גלוי בשרשרת המזון‬ ‫של חיות הבר בגולן‪ .‬כמובן שזו לא הסיבה‬ ‫היחידה לירידה במספר הצבאים‪ ,‬ואולי גם‬ ‫לא המרכזית‪ .‬בלי ספק גם הזאבים )בנוסף‬ ‫לתנים ולשועלים( טורפים צבאים‪ .‬נסייג‬ ‫ונאמר שהקשר בין הזאבים לירידה במספר‬ ‫הצבאים לא נבדק בצורה מסודרת ומדויקת‪.‬‬

‫במהלך סיורי הבוקר החלו להתגלות עגלים‬ ‫שמתו בצורה לא טבעית‪ ,‬עם סימני טריפה‬ ‫עליהם‪ .‬גם פרות נמצאו מתות‪ ,‬בעיקר בשעת‬ ‫ההמלטה או מיד לאחריה‪ .‬בנוסף נמסרו‬ ‫דיווחים מבוקרים על ״כלבים״ גדולים עם‬ ‫סימנים חיצוניים‪ ,‬כולל הליכה והתנהגות‬ ‫שלא דומים בדיוק לכלב משוטט‪ .‬כשחיברנו‬ ‫את כל הנתונים ולמדנו אותם הבנו שבעצם‬ ‫זאבים הם אלה שטורפים בעדר‪.‬‬

‫‪ Ʊ‬זאב לכוד במלכודות רגל שהונחו במקום על פי זיהוי עקבותיו במעבר‬ ‫בגדר‪ .‬במקום הונח פיתיון שמוש‪ Í‬את הזאב למלכודות‪ Æ≤ .‬המלכודות‬ ‫נבדקות לפחות פעמיים ביממה‪ .‬חיות לכודות אחרות משוחררות מיד‪.‬‬ ‫כאן הזאב ני‪Ò‬ה להיכנ‪ Ò‬לחלקת מיגון דר‪ Í‬מעבר בין השער לגדר‪,‬‬ ‫ונלכד‪ Æ≥ .‬בעזרת פח אשפה גדול מונעים מהזאב לתקו‪ Û‬ולהשתולל‪.‬‬ ‫לאחר נ‪Ë‬רולו בתו‪ Í‬הפח החשו‪ Í‬ניתן להתקרב אליו ול‪Ë‬פל בו מבלי‬ ‫לפגוע בו‪ Æ¥ .‬פר‪ ı‬מרים את הפח בזהירות וברגישות כדי שאלון יוכל‬ ‫להזריק חומר הרדמה לגו‪ Û‬הזאב‪ ,‬כהכנה למשדור ולבדיקות שונות‪Ƶ .‬‬ ‫הירידה הדרמתית באוכלו‪Ò‬יית הצבאים בדרום רמת הגולן בעשורים‬ ‫האחרונים מיוח‪Ò‬ת בחלקה לפעילות מוגברת של ‪Ë‬ורפים שונים באזור‪.‬‬ ‫∂‪ Æ‬זאב בוגר‪ .‬צבע הזאב יכול לנוע בין ג‪ß‬ינג‪ß‬י בהיר לאפור כהה‪.‬‬

‫צילום∫ פבלו רודא‪Û‬‬

‫‪¥‬‬

‫מהמשפחה הזאת ניתן למצוא בארץ את‬ ‫מיני השועל והתן הזהוב‪ ,‬כולם כמובן‬ ‫מוגנים על פי החוק‪ .‬פרט לנמר‪ ,‬שלמעשה‬ ‫כמעט נכחד כאן‪ ,‬הזאב הוא חיית הבר‬ ‫הגדולה והמרשימה ביותר בארץ‪ ,‬והוא‬ ‫מצליח בעזרת חושים חדים‪ ,‬זהירות‪,‬‬ ‫נחישות וכושר הסתגלות לשרוד בחבל ארץ‬ ‫שמשתלבים בו התיישבות‪ ,‬אימוני צבא‬ ‫ושמירת טבע‪ .‬כמחצית ממיליון הדונמים של‬ ‫הגולן הם שטחי מרעה‪ ,‬שבחלקם הם גם‬ ‫שטחי אימונים של הצבא‪ ,‬ובשאר השטח יש‬ ‫יישובים שבהן מתגוררים כ‪ 22,000-‬תושבים‬ ‫)כולל הדרוזים( ושמורות טבע‪ .‬בכל המערכת‬ ‫האינטנסיבית הזאת נאלצו הזאבים למצוא‬ ‫את מקומם ומזונם ולהקים את הדורות‬ ‫הבאים‪.‬‬

‫בעיית הזאבים מול מגדלי הבקר החלה‬ ‫להתעורר באמצע שנות ה‪ .90-‬הבוקרים‬ ‫רוכבים מדי בוקר על סוסים בתוך‬ ‫שטחי המרעה כדי לבדוק את מצב העדר‬ ‫וההמלטות‪ ,‬ולבצע איסוף‪ ,‬האכלה וכו'‪.‬‬ ‫בגולן יש כיום ‪ 33‬מגדלים‪ ,‬ולהם כ‪18,000-‬‬ ‫בני בקר לבשר הרועים במרחבי השטחים‬ ‫הפתוחים‪ .‬עדר בקר מושבי מכיל בממוצע‬ ‫‪ 300‬פרטים‪ ,‬וקיבוצי – ‪ 800-1,200‬פרטים;‬ ‫להם ניתן להוסיף עוד כ‪ 4,000-‬פרטי צאן‬ ‫במרעה‪ .‬הבקר מפוזר בכל שטחי המרעה‬ ‫ מאזור נחל מיצר ונחל עין גב בדרום עד‬‫למרגלות החרמון בצפון‪.‬‬

‫‪ 51‬טבע הדברים‬


‫מיומנות ובעיקר סבלנות‪ .‬כמה פקחים למדו‬ ‫את הנושא בארץ ובארצות הברית‪ .‬לוכד‬ ‫מומחה הגיע במיוחד מארצות הברית כדי‬ ‫להרדים זאבים בעזרת מסוק וחצי הרדמה‪.‬‬ ‫מכיוון שתנאי השטח בגולן אינם בדיוק כמו‬ ‫באלסקה או במינסוטה שבארצות הברית‪,‬‬ ‫והזאבים קטנים יותר‪ ,‬הצליח הלוכד ללכוד‬ ‫רק שניים‪ .‬במקביל התחלנו להתחקות אחר‬ ‫סימני הזאבים בשטח ולהציב מלכודות רגל‪.‬‬ ‫המלכודות האלה מרופדות בגומי וננעלות‬ ‫בעזרת קפיץ על רגלי הזאב מבלי לפגוע בו‪.‬‬ ‫פעילות הלכידה דרשה שעות עבודה רבות‬ ‫מסביב לשעון ושחרור חיות אחרות שנלכדו‪,‬‬ ‫כמו למשל תנים‪ ,‬שועלים‪ ,‬חזירים ונמיות‪.‬‬ ‫מיד עם לכידת הזאב הרדמנו אותו‪ ,‬ובזמן‬ ‫הקצר שהוא ישן לקחנו דגימת דם‪ ,‬שקלנו‬ ‫אותו ומדדנו נתונים שונים כמו אורך הניבים‪,‬‬ ‫המרחק ביניהם‪ ,‬אורך הגוף וגובהו‪ ,‬גודל כף‬ ‫הרגל וכו' וכמובן צילמנו אותם‪ .‬לאחר התקנת‬ ‫הקולר עם המשדר על הצוואר הוא שוחרר‬ ‫במקום שבו נלכד‪ .‬לכל משדר יש תדר משלו‪,‬‬ ‫וכך ניתן לעקוב אחר הזאב בעזרת מקלט‬ ‫ואנטנה‪ .‬במהלך השנים שוכללו המשדרים‪,‬‬ ‫וכיום ניתן לדעת אם הזאב בתנועה או‬ ‫נמצא זמן בלתי סביר באותו המקום‪ ,‬ואז‬ ‫קיים סיכוי שהוא במצוקה‪.‬‬ ‫במהלך שנות המחקר )‪ (1999-2002‬נלכדו לא‬ ‫מעט זאבים שסיפקו לנו מידע חשוב מאוד‪.‬‬ ‫בעזרת המעקבים הגענו פיזית לרובם‪ ,‬ואף‬ ‫לחלק מהמאורות‪.‬‬ ‫הזאב הוא חיה חברתית שחיה בלהקה עם‬ ‫הייררכיה ותפקידים מסודרים‪ .‬המשפט‬ ‫השגור ״אדם לאדם זאב״ מוטעה ביסודו‪.‬‬ ‫בלהקה ממוצעת יש בדרך כלל שניים עד‬ ‫שבעה פרטים מעל לגיל שנה‪ .‬המספרים‬ ‫משתנים בהתאם לעונה‪ .‬בכל להקה קיים‬ ‫הזוג השולט )אלפא( שרק הוא מזדווג‪ .‬גם‬ ‫בוגרים ״רווקים״ יכולים לחיות בלהקה‪.‬‬ ‫עונת ההמלטות מתחילה בדרך כלל בחודש‬ ‫מרס‪ ,‬וגודל שגר הוא בין ארבעה לעשרה‬ ‫גורים‪ .‬כמובן שיש מקרים חריגים שבהם‬ ‫בלהקה יכולים להיות עד ‪ 15‬פרטים‪ .‬בגיל‬ ‫שלושה חודשים הגורים מתחילים להתלוות‬ ‫להוריהם‪ .‬עד אז הם נחבאים במאורה‬ ‫ובסביבתה בהשגחת ״שמרטף״‪ .‬הם נמצאים‬ ‫עם ההורים עד גיל שנה‪ ,‬ואחר כך יוצאים‬ ‫בדרך כלל לדרך עצמאית‪.‬‬

‫≤‬

‫≥‬

‫‪¥‬‬

‫‪ Ʊ‬זאב לאחר הרדמה‪ ,‬לפני שחרור המלכודות מרגליו‪ .‬הזאב שוכב על‬ ‫האבנים המונחות על ‪¢‬שמלת‪ ¢‬גדר המיגון‪ Æ≤ .‬שחרור המלכודות מהרגליים‬ ‫נעשה בזהירות כדי למנוע פגיעה ברגל‪ .‬ברקע גדר מיגון נגד ‪Ë‬ורפים‪.‬‬ ‫≥‪ Æ‬הנחת הקולר עם המשדר על צוואר הזאב‪ .‬לכל קולר צבע אחר המ‪Ò‬ייע‬ ‫בזיהוי הזאבים מרחוק על ידי בוקרים וחקלאים ורישום מ‪Ò‬ודר‪ .‬הצבע עוזר‬ ‫לזהות בדיוק את הזאב‪ Æ¥ .‬כדי למנוע את נפילת הקולר אלון מהדק אותו‬ ‫ומחזק בעזרת ברגים ודבק‪ .‬בינתיים פר‪ ı‬מודד את גו‪ Û‬הזאב‪.‬‬ ‫‪ Ƶ‬הזאבים מ‪Ò‬מנים ‪Ë‬רי‪Ë‬וריה בעזרת גללים‪ ,‬שתן ויללות‪ .‬היללה מתבצעת‬ ‫תו‪ Í‬כדי הרמת הראש מעלה‪ .‬אין ב‪Ë‬בע הרבה מנגינות ערבות כמו יללות‬ ‫הזאבים‪.‬‬

‫‪µ‬‬

‫לציד הם יוצאים בחבורה‪ ,‬ונוקטים בטקטיקה‬ ‫שבה הרודפים מתחלפים ומתישים את‬ ‫הנטרף‪ .‬את הציד עצמו מבצעים כולם‪ .‬כאשר‬ ‫הזאבים מבינים שיחסי הכוחות בינם לבין‬ ‫הנטרף )כמו חזיר בר גדול( אינם לטובתם‪,‬‬ ‫ושיש סיכוי שייפגעו‪ ,‬הם מוותרים ומחפשים‬ ‫לעצמם קרבן נוח יותר‪ .‬הם גם מעדיפים שלא‬ ‫להתעמת עם כלבי השמירה שנמצאים בקרבת‬ ‫עדרי הבקר‪ ,‬ובמקרה כזה ילכו לחפש להם‬ ‫טרף פחות מסוכן‪ .‬כמו הכלבים‪ ,‬גם הזאבים‬ ‫חיים בשבי עד גיל ‪ 16‬לערך‪ .‬בטבע חייהם‬ ‫קצרים כמובן בהרבה‪ .‬סיכויי ההישרדות‬ ‫של זאבים ״רווקים״ שמסתובבים לבדם‬ ‫ומחפשים נחלה או בת זוג נמוכים בהרבה‬ ‫משל אלה החיים בלהקה‪.‬‬ ‫מאורת הזאב בדרך כלל צרה ועמוקה‪,‬‬ ‫והגישה אליה קשה‪ .‬במונגוליה‪ ,‬למשל‪ ,‬שם‬ ‫האדמה קלה יותר לחפירה לעומת אדמת‬ ‫הבזלת של הגולן ‪ -‬עומק המאורה מגיע עד‬ ‫עשרה מ' בתוך האדמה‪ ,‬עם פתחי מילוט‪.‬‬ ‫הבדיקה הגנטית של הזאבים נעשית‬ ‫באמצעות דגימת דם שנלקחת מהם כשהם‬

‫צילום∫ רוני ‪Ò‬ופר‬

‫הזאב פעיל לילה‪ ,‬אם כי בימים קרים הוא‬ ‫פעיל גם בבוקר‪ .‬לכל להקה יש נחלה משלה‪.‬‬ ‫גודל הנחלה משתנה בהתאם לזמינות המזון‪,‬‬ ‫מספר להקות הזאבים‪ ,‬הפרעות האדם‬ ‫בשטח וכו'‪ .‬בגולן‪ ,‬למשל‪ ,‬גודל הנחלה יהיה‬ ‫‪ 45‬קמ״ר‪ .‬נחלה באלסקה או במונגוליה‬

‫‪±‬‬

‫יכולה להשתרע על פני מאות קילומטרים‬ ‫רבועים‪ .‬בלהקות עם צעירים עד גיל שנה‬ ‫יכולים להיות בסתיו ובחורף עד ‪ 15‬פרטים‪.‬‬ ‫כאמור הזאבים חיים במאורות שאותן‬ ‫הם חופרים בין גלי אבנים‪ ,‬מתחת לעצים‪,‬‬ ‫בסבכי צמחייה וכדומה‪ .‬מחוץ למאורה‬ ‫ניתן לראות ״מגרש משחקים״ של הגורים‬ ‫עם שרידי עצמות של הנטרף‪ .‬הזאב אוכל‬ ‫בדרך כלל בשר שאותו הוא טורף ‪ -‬עגלים‪,‬‬ ‫צבאים‪ ,‬יעלים‪ ,‬שפני סלע‪ ,‬חזירים ועוד‪ .‬עם‬ ‫זאת‪ ,‬הוא גם יכול לאכול תמרים‪ ,‬פירות‬ ‫ליצ'י וכו'‪ ,‬שאת גרעיניהם אנחנו מוצאים‬ ‫בגללים‪ .‬הזאב מסמן את הנחלה באמצעות‬ ‫גללים‪ ,‬שתן ויללות אופייניות‪ .‬הוא אינו חייב‬ ‫לאכול כל יום‪ ,‬אבל אם הטרף נשאר בשטח‬ ‫הוא יחזור אליו כבר למחרת‪ .‬בתקופה‬ ‫שיש גורים צעירים הבוגרים אוכלים כמות‬ ‫גדולה יותר של מזון‪ ,‬ואז הם מקיאים אותו‪,‬‬ ‫מעוכל למחצה‪ ,‬עבור הגורים‪ .‬כמו בכל‬ ‫משפחה‪ ,‬הגורים החזקים אוכלים ושורדים‬ ‫יותר מהחלשים‪ .‬לזאב יש חוש ריח מפותח‬ ‫במיוחד‪ .‬הוא יכול לזהות בקלות טיפת זיעה‬ ‫של האדם שהציב את המלכודת על הקרקע‪,‬‬ ‫וכמובן את טביעת ידו של האדם שהציב‬ ‫את המלכודת‪ .‬חוש הראייה של הזאב פחות‬ ‫מפותח‪ .‬גם לצבע יש פחות משמעות‪ ,‬מכיוון‬ ‫שכמו הכלבים הזאבים מבחינים בצורה‬ ‫חלשה בין הצבעים במהלך היום‪ ,‬וטוב יותר‬ ‫לקראת השקיעה‪ .‬בשגר אחד של גורים ניתן‬ ‫לראות גם צבעים שונים ‪ -‬מקרם בהיר‬ ‫וג'ינג'י ועד אפור כהה )מה שמוכיח שהם‬ ‫רואים את הצבעים האלה בבירור(‪.‬‬

‫‪ 53‬טבע הדברים‬


‫צילום∫ פבלו רודא‪Û‬‬

‫אמצעי המיגון בעדרים בהחלט עזרו בחלק‬ ‫גדול מהמקרים‪ .‬בתחילת המחקר פיצתה‬ ‫המדינה את הבוקרים על הטריפות‪ ,‬דבר‬ ‫המקובל במדינות שבהן חיים הזאבים‬ ‫באופן חופשי‪ .‬הפיצוי נעשה באמצעות הקרן‬ ‫לנזקי טבע‪ ,‬עד ״שנגמר הכסף״‪ .‬בכל אירוע‬ ‫של טריפה נדרשו הפקחים להגיע מיד לשטח‬ ‫כדי לנסות ולזהות אם אכן הייתה טריפה‬ ‫ואם כן על ידי מי‪ .‬לא תמיד ניתן לדעת‬ ‫אם אכן הייתה טריפה‪ ,‬אבל בעזרת וטרינר‬ ‫ובעזרת סימנים בשטח ‪ -‬עקבות‪ ,‬סימני גרירה‬ ‫ומאבק‪ ,‬מעברים בגדר‪ ,‬מקום הנשיכה‪ ,‬סימני‬ ‫ניבים וכו' ניתן בחלק מהם לדעת מי הטורף‪.‬‬ ‫כל זה הביא לשיתוף פעולה טוב בין פקחי‬ ‫הרשות לרוב בוקרי הגולן‪ .‬אמצעים נוספים‬ ‫להרחקת הזאבים מהעדר נבחנו ונמצאו‬ ‫כטובים בחלקם – השמעת קולות מצוקה של‬ ‫זאבים‪ ,‬יללות‪ ,‬תאורה בשטח‪ ,‬תנועה בלילה‬

‫≥‬

‫‪¥‬‬

‫צילום∫ פבלו רודא‪Û‬‬

‫נושא חשוב נוסף שנבדק בשנות המחקר‬ ‫היה הדרך למנוע טריפות של בעלי החיים‬ ‫הביתיים בשטח‪ ,‬בעיקר עגלים‪ .‬אם מספר‬ ‫הטריפות היה מוגבל לשלושה אחוזים‬ ‫מכלל ההמלטות‪ ,‬זוהי כמות שהחוואים‬ ‫יכלו לסבול ולחיות אתה מבחינה כלכלית‪.‬‬ ‫עלות ולד של עגל מוערכת ב‪ 3,500-‬ש״ח‪,‬‬ ‫כך שמדובר בנזקים כספיים גדולים שיש‬ ‫להם השפעה מהותית על מצבם הכלכלי‬ ‫של החוואים‪ .‬נבדקו כמה אפשרויות‬ ‫להפרדת העדר מהטורפים ולהגנה עליו‪.‬‬ ‫החלקות שבהן הפרות ממליטות גודרו בגדר‬ ‫אוסטרלית צפופה וגבוהה‪ .‬הגדרות הותקנו‬ ‫עם תוספת של ״שמלה״ על הקרקע‪ ,‬ועליה‬ ‫הונחו אבנים כבדות‪ .‬כל זה נועד למנוע מעבר‬ ‫של זאבים מתחת לגדר באמצעות חפירה‪.‬‬ ‫חלק מהגדרות גם חושמלו כדי שהזאבים‬ ‫יקבלו מכת חשמל לא מסוכנת‪ ,‬אבל בהחלט‬ ‫כזאת שתבהיר להם שלא כדאי לעבור את‬ ‫הגדר או לטפס עליה‪ .‬הפרות הוכנסו אל‬ ‫חלקות ההמלטה המגודרות לפני ההמלטה‪,‬‬ ‫ורק לאחר שהעגל גדל מעט הוא שוחרר‬ ‫לחלקות הפתוחות‪ .‬כמובן שזה דרש כסף‪,‬‬ ‫תחזוקה שוטפת וניהול ממשק המלטות נכון‬ ‫מצד הבוקר‪ .‬המדינה סייעה במימון הגדרות‪.‬‬ ‫מיקום חלקת המיגון חשוב כדי שהשליטה‬ ‫בה תהיה טובה ותמנע מהטורפים להיכנס‪.‬‬ ‫כיום‪ ,‬לרוב המכריע של העדרים בגולן יש‬ ‫כמה חלקות מיגון‪ .‬נושא נוסף שנבדק‬ ‫והוכח כיעיל הוא הצבת כלבי שמירה על‬ ‫העגלים‪ .‬בתחילת שנות ה‪ 90-‬נבדק הנושא‬ ‫לראשונה על ידי עומר ויינר‪ ,‬בוקר מקיבוץ‬ ‫מרום גולן‪ .‬הוא החל לגדל כלבים מהגזע‬

‫≤‬

‫צילום∫ פבלו רודא‪Û‬‬

‫רדומים לאחר הלכידה‪ .‬הבדיקות שנעשו‬ ‫על ידי ד״ר גילה כחילה מהאוניברסיטה‬ ‫העברית בירושלים הראו שזאבי הגולן וזאבי‬ ‫הדרום והערבה הם בני אותו המין‪ .‬ההבדל‬ ‫ביניהם אינו גנטי אלא רק במופע שלהם‪.‬‬ ‫זאב הגולן גדול וכבד יותר‪ .‬משקלו הממוצע‬ ‫של זכר בוגר הוא ‪ 28-30‬ק״ג‪ ,‬ומשקלה של‬ ‫הנקבה ‪ 22-24‬ק״ג‪ .‬הזאב הדרומי קטן יותר‬ ‫ומשקלו של הזכר יכול להגיע ל‪ 24-26 -‬ק״ג‪.‬‬ ‫הזאב הצפוני כהה יותר ובעל פרווה סמיכה‬ ‫יותר‪ .‬לזאב מראה אופייני שמבדיל אותו‬ ‫מכלביים אחרים‪ .‬הלסת התחתונה שלו‬ ‫בדרך כלל לבנה‪ ,‬עם ״סינר״ לבן שיורד מטה‬ ‫ועולה גם על חלק מהלסת העליונה‪ .‬אצל‬ ‫רוב הזאבים אצבעות הרגליים הקדמיות‬ ‫מחוברות בחלקן‪ .‬עיני הזאבים שונות מעיני‬ ‫הכלבים‪ ,‬ומבטם פראי ואציל‪ .‬מי שראה פעם‬ ‫עיני זאב ידע לזהות אותן מיד לכשיראה‬ ‫אותן שנית‪ .‬תנועת הזאב זהירה‪ ,‬והוא נע‬ ‫באזורים נמוכים ופתוחים‪ .‬מדי פעם הוא‬ ‫עולה לתצפית למקום גבוה וממשיך הלאה‪.‬‬ ‫‪ 42‬השיניים שבפיו כוללות ניבים חזקים‬ ‫וארוכים‪.‬‬

‫פירנאי ענק והוכיח שבתהליך נכון של הכנת‬ ‫הכלבים מתקבלות תוצאות טובות‪ .‬בתהליך‬ ‫ההתאמה הורגל הגור לעובדה שהוא חלק‬ ‫מהעדר שעליו הוא שומר‪ .‬הכלב לעולם‬ ‫אינו עוזב את העדר‪ ,‬והוא מרחיק כל טורף‬ ‫שמתקרב אליו‪ .‬ככל שמספר הכלבים בעדר‬ ‫גדול יותר ההגנה טובה יותר‪ .‬הכלב הפירנאי‬ ‫הענק הגדול והחזק מרתיע את הזאבים‬ ‫מלהתקרב לעדרים‪ .‬תהליך הכנת הכלבים‬ ‫לשמירה על העדר ארוך ויקר‪ .‬בתקופת‬ ‫חייו הראשונה מגדלים את הגור בתוך‬ ‫מכלאה קטנה עם כמה עגלים כדי שיתרגל‬ ‫ויוחתם על העדר‪ .‬רק לאחר חודשים אחדים‬ ‫מעבירים אותם לחלקות גדולות יותר‪ .‬צריך‬ ‫להתייחס לכלב כאל בעל חיים השומר על‬ ‫העדר ולא כאל חיית מחמד‪ ,‬כך הוא יישאר‬ ‫כל הזמן עם העדר ולא יחזור בסוף היום‬ ‫לביתו של הבוקר‪ .‬כמובן שיכולות לצוץ‬ ‫תקלות‪ .‬במהלך השנים נבדקו ושולבו במערך‬ ‫להגנה על העדרים עוד שני גזעים ‪ -‬המרמן‬ ‫)שמתאים יותר לכבשים( וכלב ההקבש‪ .‬כלב‬ ‫ההקבש מוצאו מטורקיה )הקבש פירושו‬ ‫בטורקית ראש לבן(‪ ,‬מבנה גופו אתלטי‬ ‫והוא מהיר מאוד‪ .‬רוב בוקרי הגולן מחזיקים‬ ‫בעדר כמה כלבים‪ .‬בסך הכול יש כיום כ‪150-‬‬ ‫כלבים מהגזעים האלה שעושים מלאכה‬ ‫טובה‪ .‬אולם‪ ,‬הכלבים האלה גורמים לבעיות‬ ‫אחרות בהתנהגותם׃ לא תמיד אפשר לחסן‬ ‫אותם מכיוון שקשה לתפוס אותם‪ ,‬וחלקם‬ ‫טורפים חיות בר כמו צבאים למרות העובדה‬ ‫שהמגדל דואג להאכיל אותם בשטח באופן‬ ‫קבוע‪ .‬במהלך השנים נעשה ניסיון להבריח‬ ‫זאבים מחלקות המלטה בעזרת כלבי רועים‬ ‫גרמנים‪ .‬ניסיון זה הצליח בחלקו‪ ,‬כי הכלבים‬ ‫לא עמדו בקצב הריצה של הזאבים ולא‬ ‫תמיד הזאבים נבהלו מהם‪ .‬אבל סימון‬ ‫החלקה בגללי כלבים עזר לעתים להרחיק‬ ‫את הזאבים‪.‬‬

‫‪±‬‬

‫‪ Ʊ‬זאב צעיר עם מב‪Ò Ë‬קרן‪ .‬כבר בגיל מוקדם ניתן לראות את הכתם‬ ‫הלבן על הל‪Ò‬ת התחתונה‪ Æ≤ .‬פר‪ ı‬לוקח דגימת דם מהזאב הרדום‪ .‬הדם‬ ‫מועבר לבדיקה גנ‪Ë‬ית באוניבר‪Ò‬י‪Ë‬ה העברית‪ Æ≥ .‬בעזרת ‪Ò‬רגל מיוחד בודק‬ ‫אלון את אור‪ Í‬הניבים‪ .‬הנתונים נלקחים לצור‪ Í‬קבלת מידע על התפתחות‬ ‫הזאבים‪ Æ¥ .‬בדיקת אור‪ Í‬האוזניים לצורכי ‪ËËÒ‬י‪ËÒ‬יקה‪ .‬על הצוואר‬ ‫ניתן לראות קולר מהודק בברגים‪ Ƶ .‬בדיקת אור‪ Í‬הרגליים האחוריות‬ ‫והקדמיות‪ .‬על הזאב מונח קולר בצבע מזהה‪ .‬בשעת הצור‪ Í‬מרופד הקולר‬ ‫ב‪Ò‬פוג מיוחד‪.‬‬

‫‪µ‬‬

‫‪ 55‬טבע הדברים‬


‫עם אורות ורעש וכו'‪ .‬אם בשנת ‪ 1999‬דווח‬ ‫על ‪ 200‬טריפות בקר ועשרות טריפות צאן‪,‬‬ ‫בשנת ‪ 2008-9‬הגענו ל‪ 80-100-‬טריפות בקר‬ ‫וכמעט לאפס טריפות צאן‪ .‬שיתוף הפעולה‬ ‫עם בוקרי הגולן העובדים קשה לפרנסתם‬ ‫הוא בעל חשיבות עליונה בשימור הזאבים‪.‬‬ ‫אבל הבעיות עדיין לא הסתיימו‪ .‬מדי‬ ‫פעם חקלאי לוקח את החוק לידיו ומפזר‬ ‫רעל בשיטות שונות‪ .‬לפעולת ההרעלה יש‬ ‫תכונה מעניינת׃ אנחנו יודעים תמיד איך‬ ‫היא מתחילה‪ ,‬אבל אף פעם לא כיצד היא‬ ‫מסתיימת ומה שיעור הנזק שהיא גורמת‬ ‫לחיות הבר‪ .‬לצערנו לא ניתן תמיד לתפוס‬ ‫את המרעיל או להוכיח את אשמתו בבית‬ ‫המשפט‪ .‬לכן‪ ,‬כדי למנוע הרעלות צריך‬ ‫הסברה‪ ,‬הרתעה ובעיקר שיתוף פעולה הדוק‪.‬‬ ‫הבוקר חייב להבין שהגנה על העדר היא חלק‬ ‫מתהליך הגידול‪ ,‬והיא באחריותו הבלעדית‪.‬‬ ‫לא מעט בוקרים הפנימו את העובדה‪ ,‬ומספר‬ ‫הטריפות בעדרים שלהם בטל בשישים‪.‬‬

‫≤‬

‫≥‬

‫צילום∫ רוני ‪Ò‬ופר‬

‫‪±‬‬

‫לא מעט זאבים נדרסים בכל שנה בכבישי‬ ‫הגולן‪ .‬מקרי הכלבת בזאבים מועט מאוד‪,‬‬ ‫וכנראה שהוא פחות בהרבה מבחיות בר‬ ‫אחרות‪ ,‬כמו השועלים והתנים‪ .‬מגע בין‬ ‫האדם לזאבים כמעט אינו קיים‪ .‬הזאב תמיד‬ ‫ישמור מרחק בטוח ולא ייצור מגע ביזמתו‪.‬‬ ‫גם כניסת זאבים לתוך יישובים כמעט‬ ‫שאינה קיימת‪ ,‬ואם‪ ,‬אז בעיקר לאזורי רפתות‬ ‫שבקצה היישוב‪ .‬הגנה על הרפתות באמצעות‬ ‫חשמל‪ ,‬גידור‪ ,‬תאורה‪ ,‬רעש רדיו וכו' מונעת‬ ‫את התופעה‪ .‬הגברת הסניטציה ביישובים‬ ‫ומסביבם על ידי פינוי פגרי בקר ועופות‪,‬‬ ‫מפחיתה אף היא את כמות הטורפים‪.‬‬

‫סלקטיבי מאוד‪ ,‬והוא נעשה רק על פי כללים‬ ‫ברורים ובנסיבות שמקובלות על כולם‪ .‬כל‬ ‫הפעולות הנ״ל נועדו לשמור על אוכלוסיית‬ ‫הזאבים המצומצמת גם כך‪ .‬תהליכי ההגנה‬ ‫על הזאבים אינם מתבצעים בצורה מלאה‬ ‫בקרב מגדלי הבקר הדרוזים שבצפון הגולן‪,‬‬ ‫שבבעלותם כ‪ 8,000-‬פרות השייכות לעשרות‬ ‫מגדלי בקר‪ .‬גודל עדר ממוצע השייך לבוקר‬ ‫דרוזי הוא ‪ 30-150‬ראש‪ ,‬והוא פזור על שטח‬ ‫גדול‪ .‬עדרי הדרוזים נכנסים גם לתוך שטחי‬ ‫אש של הצבא‪ ,‬והשליטה בהם קשה‪ .‬לצערנו‬ ‫אנחנו מוצאים לא מעט עגל��ם ופרות שהורעלו‬

‫דווקא בתוך שטחי האש‪ ,‬מתוך כוונה לפגוע‬ ‫בזאבים‪ .‬התקשורת עם הבוקרים הדרוזים‬ ‫אינה מספקת‪ .‬כיום אנחנו מנסים לחנך‬ ‫אותם כדי שישתפו פעולה עם הממסד‪ ,‬לאגד‬ ‫אותם יחד‪ ,‬לעזור להם במניעת טריפות‪ ,‬ובכך‬ ‫למנוע הרעלות‪ .‬אנחנו גם עורכים פעולות‬ ‫הסברה ואכיפה בקרב הבוקרים הדרוזים‬ ‫בשאיפה להגיע לשיתוף פעולה אתם כמו עם‬ ‫כל בוקרי הגולן‪.‬‬ ‫אז מה מצב הזאבים כיום ומה צופה להם‬ ‫העתיד?‬

‫כיום יש בגולן כ‪ 15-‬להקות זאבים שמונות‬ ‫בסך הכול כ‪ 100-120-‬פרטים‪ .‬האוכלוסייה‬ ‫הזאת פחות או יותר יציבה לאורך השנים‬ ‫האחרונות‪ .‬מספר הטריפות הממוצע כיום‬ ‫הוא ‪ 80-100‬בשנה‪ .‬ניתן לומר בוודאות שככל‬ ‫שמושקעים מאמצים למגן ולשמור על הבקר‪,‬‬ ‫מספר הטריפות פוחת‪ .‬בשנים האחרונות‬ ‫מתפשטים הזאבים ועוברים לטריטוריות‬ ‫נוספות במרחבי הגליל‪ .‬כך למשל לפני כמה‬ ‫שנים בספירת צבאים שנתית ברמות יששכר‬ ‫נצפה ואותר זאב שמושדר בגולן ונדד עד‬ ‫לאזור נחל תבור‪.‬‬

‫‪ Ʊ‬זאב בוגר‪ .‬מב‪ Ë‬הזאב אופייני רק לו‪ .‬כ‪ Í‬גם הכתם הלבן שנראה הי‪Ë‬ב על הל‪Ò‬ת התחתונה‪.‬‬ ‫≤‪ Æ‬מדידת המרחק בין הניבים בל‪Ò‬תות עוזרת גם היא לקביעת הגיל‪ .‬הזאב נוע‪ ı‬את הניבים בצוואר ה‪Ë‬ר‪ ,Û‬וכ‪ Í‬הוא חונק ומנ‪Ë‬רל אותו‪.‬‬ ‫≥‪ Æ‬מדידת כרית הרגל של הזאב מ‪Ò‬ייעת לקבוע את גילו‪ .‬כל המדדים הנ‪¢‬ל עוזרים בהבנת ההתפתחות המורפולוגית של הזאב‪.‬‬ ‫‪ Æ¥‬שמורת יער יהודיה‪.‬‬

‫כאמור‪ ,‬כמו חיות בר אחרות הזאב הוא חיה‬ ‫מוגנת‪ ,‬והפגיעה בו אסורה לחלוטין‪ .‬במקרים‬ ‫מיוחדים‪ ,‬לאחר שננקטו כל האמצעים‬ ‫הדרושים‪ ,‬בחלקות המלטה שבהן יש עדיין‬ ‫טריפות יורים הפקחים או הבוקרים ‪ -‬לאחר‬ ‫שקיבלו היתר מיוחד ‪ -‬בזאב הטורף‪ .‬ניתן‬ ‫להגיע באמצעות זאבים ממושדרים ללהקה‬ ‫שאליה הם שייכים‪ ,‬ולאתר אותם בתוך‬ ‫החלקה‪ .‬אם הם אכן טורפים‪ ,‬יורים בזאב‬ ‫אחד מהלהקה במטרה להרחיק את הלהקה‬ ‫ולהפסיק את הטריפות‪ .‬הזאב הירוי מועבר‬ ‫תמיד לבדיקה ולזיהוי גנטי‪.‬‬ ‫כיום הגולן מחולק לשלושה אזורי ממשק‪.‬‬ ‫בדרום הגולן האצבע על ההדק קלה יותר‪,‬‬ ‫בכוונה לנסות ולאושש את אוכלוסיית‬ ‫הצבאים באזור שירדה באופן דרמתי‪ .‬באזור‬ ‫שמורת יער יהודיה )כ‪ 100,000-‬דונם( הירי‬ ‫בזאבים אסור לחלוטין‪ .‬זוהי שמורה סגורה‬ ‫בחלקה הגדול‪ ,‬והשמירה על הזאבים בה‬ ‫מלאה‪ .‬באזורים אחרים בגולן הירי בזאבים‬

‫טבע הדברים ‪56‬‬

‫‪¥‬‬


‫זאבים נוספים הגיעו מהגולן‪ ,‬לאחר שמושדרו‪,‬‬ ‫לאזור רמת כורזים‪ ,‬אליפלט‪ ,‬עמיעד וכו'‪ ,‬וגם‬ ‫בגליל מושדרו זאבים‪ .‬לכידה ומשדור זאבים‬ ‫נעשים באופן מתמשך וקבוע כדי להחליף‬ ‫זאבים ממושדרים שנמצאו מתים מסיבות‬ ‫שונות‪ .‬אנחנו משתדלים למשדר בכל שנה‬

‫כ‪ 12–10-‬פרטים‪ .‬זה עוזר לנו לעקוב אחריהם‪,‬‬ ‫למנוע טריפות ולהיות כל הזמן במצב של‬ ‫בקרה ועם היד על הדופק‪ ,‬לפני שלוחצים‬ ‫על ההדק‪ .‬ניתן בהחלט לומר שאוכלוסיית‬ ‫הזאבים בגולן בריאה ויציבה‪ ,‬והשטח נושא‬ ‫כנראה את הכמות הרצויה של הזאבים‪8.‬‬

‫הזאב לאחר שחרורו מהכלוב‪ ,‬עם הקולר והמשדר על צווארו‪ .‬כפי שניתן לראות כישורי‬ ‫הריצה שלו לא נפגמו‪ ,‬וזאת בזכות העובדה שהמלכודת מרופדת בגומי‪.‬‬

‫ברקע ‪ -‬שמורת יער יהודיה‪.‬‬

‫מוקדש בהוקרה לבוקרי ופקחי הגולן לדורותיהם‪.‬‬ ‫תודה לאלון רייכמן‪ ,‬אקולוג הטורפים של הרשות במחוז צפון ולחיים דיין‪ ,‬מזכיר אמב"ל‪ -‬על הערותיהם‪.‬‬

‫‪ 13‬טבע הדברים‬


זאב הגולן