Page 1

‫תכנית הכשרה‬ ‫תהליך למידה משותף (תל"ם)‬

‫ארגון שגרירי רוטשילד‬ ‫סמסטר ב' · תשע"א ·‬

‫‪2011‬‬


‫על המילה תלם‬ ‫ֶתלֶם – הוא החריץ שהמחרשה עושה באדמה בעת החריש‪.‬‬ ‫• מכשיר את הקרקע לזריעה‪.‬‬ ‫• מסייע בקליטת הזרעים באדמה‪.‬‬ ‫• הופך את האדמה לרפויה ותחוחה וכך מסייע להתפשטות‬ ‫השורשים באדמה‪.‬‬

‫מועיל לקליטת הצמח‪ ,‬להעמקת שורשיו ולשגשוגו‬

‫במהלך סמסטר ב' (תשע"א ‪ )2011 -‬נחרוש את השטח בתל"מים‬ ‫ונכשיר את הקרקע לקליטת הפרויקטים והשותפויות שניצור‪ ,‬על מנת‬ ‫שיקלטו‪ ,‬יעמיקו וישגשגו‪.‬‬

‫‪1‬‬


‫רציונאל ומטרות התל"ם‬ ‫רציונאל‬ ‫תפיסת פיתוח המנהיגות של ארגון שגרירי רוטשילד מבוססת על הקניית ידע ומודעות‬ ‫בנושא החברה הישראלית‪ ,‬הכשרה והתנסות במיומנויות הנדרשות ממנהיג ופעילות‬ ‫ומעורבות בהקמת פרויקטים בקהילה ובהובלתם‪.‬‬ ‫במסגרת זו‪ ,‬השגרירים יוכשרו ויקבלו כלים מקצועיים לתהליך למידה משותף (תל"ם) של‬ ‫מתאר יישובי‪ ,‬קהילתי וארגוני‪ ,‬תוך הבנת צרכי היישוב ותושביו‪ ,‬יכולות היישוב והגורמים‬ ‫הפעילים בו‪.‬‬ ‫לאחר ניתוח תוצאות התל"ם יעסקו השגרירים בניתוח תובנות המיפוי ובכתיבת תוכנית‬ ‫עבודה לפעילות שבה יעסקו‪ ,‬הן בפרויקטים שבהם ישתפו פעולה עם תשתיות פעילות‬ ‫קיימות והן בפרויקטים העוסקים ביזמות חברתית‪.‬‬

‫קודם שפועלים – לומדים!‬ ‫בתל"ם נחשפים השגרירים לערך ולחשיבות של לימוד מקיף ומקצועי אודות המקום אליו הם‬ ‫נכנסים‪ ,‬כשלב הכרחי ומקדים לתכנון והקמת הפרויקטים‪.‬‬

‫בתהליך הלמידה המשותף (תל"ם)‪:‬‬

‫נזהה‬

‫את הצרכים העולים מקהלי היעד;‬

‫נלמד‬

‫מי הם הגורמים הפועלים בשטח ומהם היכולות והמשאבים הקיימים;‬

‫נבין‬

‫מהו היתרון היחסי שלנו ומיהם שותפינו הפוטנציאליים;‬

‫נרתום‬

‫את השותפים וקהלי היעד לתהליך באמצעות שיתוף ודיאלוג‪.‬‬

‫התל"ם הוא מהמרכיבים המרכזיים והחשובים ביותר בתהליך הכשרת השגרירים בשנת‬ ‫פעילותם הראשונה בארגון‪.‬‬ ‫‪2‬‬


‫מטרות התל"ם‬ ‫‪‬‬

‫לקבל תמונת מצב עדכנית בפריסה מלאה של פעילות קיימת;‬

‫‪‬‬

‫לרכז את הצרכים העולים מקהלי יעד;‬

‫‪‬‬

‫להבין את יכולות הארגון ושותפיו;‬

‫‪‬‬

‫לאפשר תכנון‪ ,‬בנייה והשקעה אופטימאלית של משאבים מכל הסוגים;‬

‫‪‬‬

‫לרתום את קהל היעד באמצעות שיתוף ודיאלוג‪.‬‬

‫מטרות שלב ההכשרה לתל"ם‬ ‫‪‬‬

‫להבין את ערכו ואת חשיבותו של התל"ם כבסיס לפעולה במתאר יישובי‪ ,‬קהילתי וארגוני;‬

‫‪‬‬

‫להקנות לשגרירים ידע וכלים מקצועיים הדרושים לביצוע התל"ם;‬

‫‪‬‬

‫לבנות את כליי המדידה ואיסוף הנתונים של היחידה;‬

‫‪‬‬

‫לכתוב תכנית תל"ם יחידתית – תכנית עבודה לביצוע התל"ם‪.‬‬

‫מה השגריר יכול להרוויח ברמה האישית?‬ ‫‪‬‬

‫התנסות בפעולה במסגרת יישובית והבנה של מתחם קהילתי וארגוני;‬

‫‪‬‬

‫התנסות בשילוב שבין תיאוריה לפרקטיקה;‬

‫‪‬‬

‫רישות והון חברתי;‬

‫‪‬‬

‫רכישת כלי מקצועי ועסקי לחיים‪.‬‬

‫לוח פעילות · סמסטר ב' · תשע"א · ‪3122‬‬

‫‪3‬‬


‫תוצרי התל"ם‬ ‫תכנית תל"ם יחידתית‪ :‬תכנית העבודה של היחידה לביצוע התל"ם‪ .‬כוללת הגדרת התחום‬ ‫וקהלי היעד‪ ,‬בחירת המדגם‪ ,‬פירוט מלא של כליי האיסוף והמדידה‪ ,‬חלוקה לחוליות עבודה‬ ‫וטבלאות ביצוע‪.‬‬ ‫ממצאים‪ :‬ריכוז‪ ,‬סיכום והצגה של תוצאות התל"ם מכל אמצעי ומתודות המיפוי‪.‬‬ ‫תובנות‪ :‬אינטגראציה של כל ממצאי המיפוי ופרשנות הממצאים‪.‬‬ ‫המלצות‪ :‬מסקנות אופראטיביות מתובנות התל"ם בנוגע לחלופות אפשריות לתכנון וביצוע‬ ‫פרויקטים ושותפויות‪.‬‬ ‫תכנית עבודה‪ :‬כתיבת תכנית עבודה לפרויקטים ושותפויות על סמך ההמלצות ותובנות‬ ‫התל"ם‪.‬‬

‫‪4‬‬


‫מתווה תכנית התל"ם היחידתית‬ ‫תכנית התל"ם היחידתית היא תכנית עבודה לתהליך המיפוי על בסיסה תפעל היחידה‪.‬‬ ‫התכנית כוללת התייחסות למרכיבים הבאים‪:‬‬

‫תכנית ההכשרה‬ ‫הכשרת השגרירים לביצוע התל"ם כוללת את יחידות התוכן הבאות‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬

‫רציונאל‪ ,‬מטרות והזדמנויות התל"ם‬ ‫מבוא להתערבות ובניית קהילה‬ ‫מבט לעולם העסקי‬ ‫מושגי יסוד במדידה ואיסוף נתונים‬ ‫היכרות עם כליי מדידה ואיסוף נתונים‬ ‫איסוף "שאלות זהב"‬ ‫מתודות מיפוי – מיפוי "קלאסי"‪ ,SWOT ,‬חוסן קהילתי‬ ‫ריכוז‪ ,‬ניתוח והצגת נתוני המיפוי‬ ‫תובנות המיפוי‬ ‫קבלת החלטות‬ ‫המדריך למפגשי שותפים‬ ‫יחידת תכל'ס – מה עושים בתל"ם?‬

‫להלן קטעים נבחרים מיחידות התוכן‪.‬‬ ‫‪5‬‬


‫מבוא להתערבות ובניית קהילה‬

‫‪1‬‬

‫תל"ם של מתאר יישובי‪ ,‬קהילתי וארגוני הוא שלב יסודי ומשמעותי בהובלה של כל תהליך‬ ‫אסטרטגי ביישוב‪.‬‬ ‫המיקוד בקהילה‬ ‫‪‬‬

‫הקהילה הינה יחידה חברתית בעלת מאפיינים ייחודיים‪ ,‬המאפשרים לה להוות מסד‬ ‫מרכזי בהתמודדות עם האתגרים החברתיים‪-‬תרבותיים העומדים בפני החברה‬ ‫הישראלית‪.‬‬

‫‪‬‬

‫לקהילה יש את היכולת להוות מצע חדש לחיזוק הרקמה החברתית הפרומה ולשיקום‬ ‫האמונה של האדם ביכולתו לקחת אחריות של ממש על חייו‪ ,‬על סביבתו ועל עתידו‬ ‫בכלל‪.‬‬

‫‪‬‬

‫הקהילה המקומית משמשת מסגרת הביניים שבין היחיד והמדינה‪ ,‬כתשתית ליצירת‬ ‫סולידאריות חברתית וביסוסו של חוסן חברתי‪.‬‬

‫חיזוק מרכיביה של הקהילה וביסוסה כמסגרת מרכזית להשתייכות ומעורבות חברתית‬ ‫מהווים הכרח קיומי בחברה הישראלית‪.‬‬ ‫השחקנים בקהילה‬ ‫התערבות בקהילה מחייבת לזהות את כלל השחקנים הפועלים במרחב‪ .‬ניתן לזהות ‪ 5‬סוגים‬ ‫של שחקנים‪:‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫‪.4‬‬ ‫‪.5‬‬

‫השלטון המרכזי‬ ‫השלטון המקומי‬ ‫עסקים‬ ‫מגזר אזרחי‬ ‫תושבים‬

‫בתהליך פיתוח קהילתי קיימת חשיבות מרכזית להכיר את המאפיינים הייחודיים של כל‬ ‫אחד מהשחקנים השונים (מבחינת קהלי יעד‪ ,‬דפוסי פעולה‪ ,‬מטרות‪ ,‬מדדי הצלחה‪ ,‬משאבים‬ ‫וכדומה)‪.‬‬

‫‪1‬‬

‫במהלך בניית היחידה נעשה שימוש בספר "לשם שינוי ביחד"‪ ,‬בהוצאת מכון שדמות – מרכז למנהיגות‬ ‫בקהילה המכללה האקדמית לחינוך אורנים ומשרד הרווחה והשירותים החברתיים‪ ,‬ספטמבר ‪.2010‬‬

‫‪6‬‬


‫הקהילה פועלת כמערכת שבה יש תלות הדדית בין השחקנים השונים‪ ,‬שינוי בתפקידו של‬ ‫אחד מהשחקנים ישפיע על היקף ואיכות הפעולה של שחקנים אחרים‪.‬‬ ‫מנועי הצמיחה של הקהילה‬ ‫כל תהליך התערבות ובינוי קהילה צריך לזהות ולרתום את ארבעת "מנועי הצמיחה" של‬ ‫הקהילה‪ ,‬המבוססים על מרכיבי ההון השונים‪:‬‬ ‫הון פיזי – משאבים כספיים‪ ,‬מבני ציבור‪ ,‬תשתיות מוניציפליות‪.‬‬ ‫הון ארגוני – תרבות ארגונית‪ ,‬תשתית שיתופי פעולה‪.‬‬ ‫הון אנושי – השכלה‪ ,‬כישורים ומיומנויות‪ ,‬מנהיגות‪.‬‬ ‫הון חברתי – כמות הקשרים בין השחקנים‪ ,‬איכותם ומידת השימוש בהם‪.‬‬ ‫המנוע החשוב והמרכזי ביותר לפיתוח קהילתי הוא מנוע ההון החברתי – הפוטנציאל‬ ‫לפיתוחו קיים תמיד‪ ,‬גם במגבלות שאר מרכיבי ההון (פיזי‪ ,‬ארגוני ואנושי) והוא הגורם‬ ‫המשפיע ביותר על חוסנה של הקהילה‪.‬‬ ‫הון חברתי‬ ‫הון חברתי הוא סך המשאבים הפוטנציאליים והמשאבים בפועל השזורים בין ובתוך מערך‬ ‫הרשתות של יחידים וקבוצותיהם‪ .‬הוא מתבטא בנגישות למידע ולהזדמנויות‪.‬‬ ‫מערך רשתות חברתיות הוא מערך כל הקשרים הישירים והעקיפים שהאדם מקיים‪ ,‬מערך‬ ‫ההתאגדויות הוולונטריות המזמנות פעולה משותפת‪ ,‬מפגש חברתי ודו‪-‬שיח‪ ,‬מעגלי קשר‬ ‫ברמות שונות הכוללות תערובת של קשרי קרבה וידידות פעולה משותפת והחלפת ידע‪.‬‬ ‫הון מקשר‪ :‬מתייחס לרשתות בין שחקנים בעלי מאפיינים דומים‪.‬‬ ‫הון מגשר‪ :‬מתייחס לרשתות בין שחקנים בעלי מאפיינים שונים‪.‬‬ ‫קיים קשר הפוך בין היקף ההון החברתי הזמין בקשר חברתי מסוים‪ ,‬לבין עוצמתו של הקשר‬ ‫ותדירות השימוש בו‪ .‬כלומר‪ ,‬ככל שקשר חברתי הוא רופף יותר או קיים רק בפוטנציאל (ולא‬ ‫למעשה) כך היקף ההון החברתי הזמין בו גדול יותר‪.‬‬

‫‪7‬‬


‫ככל שקהילה מפתחת את פוטנציאל ההון החברתי שבה‪ ,‬כך גדל חוסנה ויכולת ההתמודדות‬ ‫שלה עם אתגרים חברתיים‪ ,‬בטחוניים וכלכליים‪.‬‬ ‫חוסן קהילתי‬ ‫חוסן קהילתי הוא‪:‬‬ ‫‪‬‬

‫היכולת של קהילה לקדם ולחזק‪ ,‬באמצעות משאביה ותהליכיה הפנימיים‪ ,‬יכולות‬ ‫אישיות וקבוצתיות של יחידים וארגונים בקהילה‪,‬‬

‫‪‬‬

‫היכולת של קהילה להגיב באופן מחזק ולא מפורר על שינויים מתחומים שונים‪:‬‬ ‫ביטחוניים‪ ,‬חברתיים או כלכליים‪.‬‬

‫ממדי החוסן הקהילתי ברמת הפרט הם‪:‬‬ ‫‪‬‬

‫שייכות ‪ -‬הצורך של יחידים להרגיש חלק מקבוצה‪ ,‬יכולת להרגיש שייכות באמצעות‬ ‫תהליכי השתתפות ודאגה לזולת‪ ,‬חיבור לזהות וחזון‪.‬‬

‫‪‬‬

‫מחויבות ‪ -‬תחושת אחריות כלפי המתרחש בתוך הקהילה‪ ,‬רצון לנתינה‪ ,‬השתתפות‬ ‫ומעורבות‪.‬‬

‫‪‬‬

‫משמעותיות ‪ -‬מתייחסת לתחושת הערך העצמי של היחיד ולתחושת ייחודיותו‪,‬‬ ‫הקהילה יוצרת עבור היחיד הזדמנויות וולנטריות להמחיש את היותו בעל ערך‪.‬‬

‫קיים קשר ישיר בין הון חברתי לחוסן קהילתי‪ .‬פיתוח הון חברתי יתבטא בריבוי קשרים בין‬ ‫השחקנים השונים בקהילה‪ .‬קשרים אלה מאפשרים לשחקנים השונים לקיים ביניהם ערוצי‬ ‫תקשורת רבים המבטיחים היכרות הדדית‪ ,‬יוצרים שיתופי פעולה‪ ,‬מזמנים סיוע הדדי‪,‬‬ ‫מבטאים את הרצון לפעול למען מטרות משותפות וחוברים יחד סביב הזהות הקהילתית‬ ‫וחזונה‪ .‬בכך הם מגבירים את ממדי החוסן הקהילתי‪.‬‬ ‫סיכום‬ ‫ארגון שגרירי רוטשילד פועל על בסיס ההנחה כי חיזוק מרכיביה של הקהילה וביסוסה‬ ‫כמסגרת מרכזית להשתייכות ומעורבות חברתית מהווים הכרח קיומי בחברה הישראלית‪.‬‬ ‫הארגון רואה את הרשות המקומית כזירה רלוונטית להנהגה ולשינוי חברתי לא פחות מזו‬ ‫הלאומית והארצית‪ ,‬לעתים אף כמשמעותית יותר כשמדובר בהשפעה מעשית על רווחת‬ ‫התושבים וחוסנה של החברה הישראלית‪ ,‬באפקט מצטבר‪.‬‬

‫‪8‬‬


‫תל"ם של מתאר יישובי‪ ,‬קהילתי וארגוני הוא מרכיב יסודי ומהותי בכל תהליך התערבות‬ ‫ובניית קהילה‪ ,‬וחלק מ"ארגז הכלים" שכל אדם המבקש להשפיע בזירה המקומית חייב‬ ‫לרכוש לעצמו‪.‬‬ ‫בתל"ם אנו יוצרים‪:‬‬ ‫מצפן ומפה ‪ -‬התל"ם כמתווה כיוון ודרך‪ ,‬מספק לנו את המידע והידע הדרושים לזיהוי‬ ‫היתרון היחסי של היחידה ולניצול משאבים בצורה אופטימאלית‪ ,‬על בסיס הכרת כלל‬ ‫השחקנים הפועלים בקהילה‪ ,‬הצרכים והיכולות הקיימים‪.‬‬ ‫גשרים לקהילה ובתוכה ‪ -‬התל"ם כבונה את תשתית ההון החברתי הדרוש לרתימת‬ ‫שותפים ותושבים למהלך‪ .‬בהקשר זה‪ ,‬חשוב להסתכל גם על הפוטנציאל של שלב‬ ‫הפרויקטים ככלי להמשך פיתוח הון חברתי עבור הקהילה (מעבר להיותם של הפרויקטים‬ ‫מענה לצרכים)‪.‬‬

‫מבט לעולם העסקי‬ ‫תל"ם של מתאר יישובי‪ ,‬קהילתי וארגוני רלוונטי לעולם העסקים בדיוק כמו שהוא רלוונטי‬ ‫לעולם החברתי‪ .‬הניסיון שירכשו השגרירים בתכנון‪ ,‬ביצוע וניתוח תוצרי התל"ם יקנה להם‬ ‫כלי מקצועי לחיים‪ ,‬גם בתחום העסקי‪.‬‬ ‫שלבים בהקמת עסק‬ ‫להלן מדריך בסיסי להקמת עסק‪ .‬יש לזכור שלעסקים שונים יכולים להיות שלבים נוספים או‬ ‫סדר שלבים שונה‪:‬‬ ‫‪ .1‬ניסוח חזון אישי – בניית מפת חיים אידיאלית של עצמך‪" .‬הסיבה שאני רוצה שיהיה לי‬ ‫עסק היא מפני שאני רוצה להשיג ולהגשים דברים מסוימים בחיי וליצור את החיים‬ ‫המושלמים עבורי"‪.‬‬ ‫‪ .2‬מיפוי המצב העכשווי – להסתכל ולחקור את מצבך עד היום‪" :‬היכן עומדים בחיי‬ ‫תחומים כמו עבודה‪ ,‬פנאי‪ ,‬מערכות יחסים וכספים‪ .‬מה עשיתי עד היום בקריירה שלי‪,‬‬ ‫מה אני אוהב לעשות‪ ,‬מה אני פחות אוהב לעשות‪ ,‬אילו מערכות יחסים משמעותיות יש‬ ‫לי עכשיו‪ ,‬מהו מצב הכספים העכשווי שלי‪ ,‬מהן המחויבויות שלי"‪.‬‬ ‫‪9‬‬


‫‪ .3‬בחירת תחום העיסוק – בחירת הדרך הטובה ביותר עבורי להגשים את עצמי ותוך כדי‬ ‫כך לתת שירות לאחרים‪" .‬מה הייעוד שלי? במה אני טוב? לאיזה תחום (מכלל התחומים‬ ‫שאני נוטה אליהם) אני רוצה להתחייב ולפתח לעסק?"‬ ‫‪ .4‬פיתוח הרעיון ‪ -‬לכתוב את הרעיון לעסק בצורה מפורטת וניסוח חזון לעסק‪" .‬אם הכול‬ ‫היה אפשרי איך העסק היה נראה בעוד חמש שנים‪ .‬אם היה בא עיתונאי לסקר את‬ ‫העסק הזה בעוד חמש שנים מה הוא היה מספר‪ ,‬יש לתאר תמונה מציאותית של העסק‪:‬‬ ‫באיזה תחום העסק שלך נמצא? אלו שירותים‪/‬מוצרים אתה מספק ללקוחותיך? מה‬ ‫הערך שלקוחותיך מקבלים מהשירות‪/‬המוצר שלך?"‪.‬‬ ‫‪ .5‬מיפוי שוק ‪ -‬גודל השוק ופוטנציאל השוק‪ ,‬כגון היקף כספי‪ ,‬גיל הלקוחות‪ ,‬מספר‬ ‫הלקוחות הקיים והפוטנציאלי‪ .‬ניתן להעריך את גודל השוק על פי מספר המתחרים‪,‬‬ ‫מספר הפרסומים בעיתונים ובאינטרנט לתחום‪ ,‬כתבות על התפתחות השוק‪ .‬יש ליצור‬ ‫דוח על המתחרים‪ ,‬לרבות תיאור המוצר‪ ,‬מחיר‪ ,‬שירות‪ ,‬פרסום‪ ,‬אמצעי תקשורת‬ ‫שיווקית‪ ,‬חוזקות וחולשות‪ .‬יש לזהות מגמות בשוק‪ ,‬למשל טרנד חדש וביקוש למוצרים‬ ‫מסוימים‪ .‬מגמות ניתן לזהות בעזרת קריאת מאמרים בתחום הרלוונטי וכן בעזרת‬ ‫התייעצות עם מומחים בתחום הנחקר‪ .‬משימות לביצוע בשלב הזה‪ :‬ניתוח ‪ ,SWOT‬דוח‬ ‫מתחרים‪ ,‬רשימה של מוצרים ושירותים אופציונאליים – מה קיים בשוק ומה חסר‪.‬‬ ‫‪ .6‬בידול וייחודיות ‪ -‬אם ישנם עסקים דומים לשלך מה הייחודיות של העסק שלך‪ .‬מדוע‬ ‫לקוחות יגיעו דווקא אליך? מה יש בך שונה מאחרים?‬ ‫‪ .7‬הגדרת קהל היעד – מיהו קהל היעד של העסק שלך? למי המוצר או השירות שלך‬ ‫פונה‪ .‬חשוב מאוד להגדיר קהל יעד ספציפי‪ .‬מאחר והמוצר או השירות שלך מיוחדים‪,‬‬ ‫הרי שיגיעו אליך לקוחות שמחפשים ספציפית את מה שיש לך להציע‪ .‬מי הם אותם‬ ‫לקוחות?‬ ‫‪ .8‬בחירת מודל עסקי ואפשרויות מימון ‪ -‬יש מגוון אפשרויות לפתיחת עסק‪ .‬האם אתה‬ ‫מעוניין להתחיל במשרה חלקית ולהתפתח משם? האם אתה רוצה לשכור מקום? האם‬ ‫אתה רוצה לפתוח עסק מהבית? האם אתה רוצה להקים אתר אינטרנט? חשוב לבחור‬ ‫מודל עסקי שמתאים למצבך האישי והכלכלי‪ .‬אם נדרש מימון לעסק יש לבחון את‬ ‫אפשרויות המימון ‪ -‬מימון עצמי‪ ,‬מימון על ידי פנייה לחברים או משפחה‪ ,‬הלוואה מבנק‬ ‫או מרשויות לעסקים קטנים‪ ,‬בקשות מקרנות לעסקים קטנים‪.‬‬ ‫‪ .9‬ליצור אסטרטגיית שיווק – מה הדרך שלך להגיע ללקוחות? האם דרך כתיבת מאמרים‪,‬‬ ‫דרך פרסום בעיתון‪ ,‬פליירים‪ ,‬קבוצות עסקיות ונטוורקינג‪ ,‬יחסי ציבור‪ .‬מהם אמצעי‬ ‫השיווק בהם אתה מתכוון להשתמש‪ .‬לאחר בחירת אסטרטגיית השיווק‪ ,‬יש להקצות‬ ‫‪11‬‬


‫תקציב שמתאים לאסטרטגיית השיווק הזו‪ .‬התקציב אמור לכלול את כל הוצאות הדפוס‪,‬‬ ‫עיצוב‪ ,‬פרסום‪ ,‬זמן פגישות‪ ,‬שכרם של אנשי מקצוע‪ ,‬דלק וכל דבר שנעשה ביומיום על‬ ‫מנת לקדם את העסק‪.‬‬ ‫‪ .21‬לכתוב תכנית עסקית – כאשר מתכוונים לבצע פעולה כמו הקמת עסק או פיתוח העסק‬ ‫הקיים‪ ,‬חשוב לבצע עבודת תכנון מעמיקה הנעשית במסגרת "תכנית עסקית"‪ .‬גם כדי‬ ‫לקבל הלוואה‪ ,‬מענק או כדי לגייס משקיע‪ ,‬תדרשו במרבית המקרים להכין "תוכנית‬ ‫עסקית" הכוללת תחזית עסקית מפורטת‪ .‬להלן מבנה שכיח של תכנית עסקית‪:‬‬ ‫‪‬‬

‫תמצית מנהלים‪,‬‬

‫‪‬‬

‫הצגת הרעיון והזדמנות העסקית‪,‬‬

‫‪‬‬

‫הצגת השוק והפוטנציאל‪,‬‬

‫‪‬‬

‫הצגת השירות‪/‬מוצר‪,‬‬

‫‪‬‬

‫האסטרטגיה העסקית‪,‬‬

‫‪‬‬

‫מערך השיווק והמכירות‪ ,‬מערך התפעול‪,‬‬

‫‪‬‬

‫ארגון ומבנה כוח אדם (כולל תרשים ארגוני)‪,‬‬

‫‪‬‬

‫הקניין הרוחני (במידה וישנו)‪,‬‬

‫‪‬‬

‫תוכנית השקעה‪,‬‬

‫‪‬‬

‫תחזיות פיננסיות וניתוחים פיננסים‪.‬‬

‫חשיבות המיפוי בעולם העסקי‬ ‫כל משקיע או יזם בעולם העסקי צריך ללמוד את השוק אליו הוא נכנס‪ :‬לזהות את הצרכים‬ ‫של קהלי היעד‪ ,‬לפלח לקהלים ספציפיים‪ ,‬לזהות מתחרים‪ ,‬לזהות מגמות שוק‪ ,‬הזדמנויות‬ ‫ואיומים (שינויים טכנולוגיים‪ ,‬רגולטוריים‪ ,‬כלכליים‪ ,‬בטחוניים וכו')‪ .‬אין בעולם העסקי משקיע‬ ‫או יזם רציני שיסכן את כספו לפני שלמד את השוק שאליו הוא נכנס‪.‬‬ ‫מתי משתמשים במחקר מקדים בעולם העסקי‪:‬‬ ‫‪ .1‬כאשר רוצים לזהות צרכים‪/‬שביעות רצון‪/‬מגמות צריכה של לקוחות‬ ‫‪ .2‬כאשר רוצים להיכנס לשוק חדש‬ ‫‪ .3‬כאשר רוצים להגדיל מכירות בשוק קיים‬ ‫‪ .4‬כאשר רוצים לפתח אסטרטגיה שיווקית חדשה‬ ‫‪11‬‬


‫‪ .5‬כאשר רוצים לאמוד השפעה של אסטרטגיה שיווקית קיימת‬ ‫‪ .6‬כאשר רוצים לבחור ערוצי הפצה‬ ‫שאלו את עצמכם‪ :‬מדוע בעולם הארגונים החברתיים מחקר ומיפוי מקדים אינם סטנדרט‬ ‫ומצע לקבלת החלטות כמו בעולם העסקי?‬

‫באופן כללי‪ ,‬ניתן למנות מספר גורמים המעכבים או מקדמים ביצוע מיפוי קודם לביצוע‬ ‫פעילות (חברתית או עסקית)‪:‬‬

‫גורמים מעכבים מיפוי‬ ‫צורך בהשקעת משאבים‪.‬‬

‫גורמים מקדמים מיפוי‬ ‫הפחתת סיכונים ואי‪-‬וודאות‪ ,‬הגדלת סיכויי‬ ‫ההצלחה‪.‬‬

‫"אין גורם שמכיר את השטח יותר טוב מאיתנו‪,‬‬

‫כאשר מגיע תקציב ייעודי לנושא‪.‬‬

‫מה כבר ניתן לחדש לנו?"‬ ‫"אידיאליזם" של עשייה‪.‬‬

‫ערכים של ענווה ומקצועיות מוטמעים בארגון‪.‬‬

‫היעדר יכולת או מוטיבציה ליישם את תוצאות‬

‫ניסיון בעבודה לפי תובנות מיפוי ולפי תכנית‬

‫המיפוי‪.‬‬

‫עבודה‪.‬‬

‫דוחות מיפוי מהעבר שלא יושמו‪.‬‬

‫כאשר יש אילוץ להגדיר באופן ברור יעדים‬ ‫ותוצאות‪.‬‬

‫כאשר אין אילוץ להגדיר באופן ברור יעדים‬

‫כאשר ההשלכות של "כשלון" ברורות ומוחשיות‪.‬‬

‫ותוצאות‪.‬‬ ‫כאשר אין הכרח לתת דין וחשבון‪.‬‬

‫כאשר יש צורך בשיתוף ציבור וקהלי יעד‪.‬‬

‫כאשר הנחת היסוד היא שבאופן כללי "דברים לא‬

‫כאשר הנחת היסוד היא שהעולם משתנה‬

‫משתנים" ‪" -‬עולם כמנהגו נוהג"‪.‬‬

‫במהירות‪.‬‬

‫‪12‬‬


‫מושגי יסוד במדידה ואיסוף נתונים‬

‫‪13‬‬


14


15


16


17


‫כלי מדידה ואיסוף נתונים‬

‫‪18‬‬


19


21


‫איסוף שאלות זהב‬

‫‪21‬‬


22


23


24


‫מתודות מיפוי‬

‫‪25‬‬


26


27


28


29


31


‫ממצאי ותובנות המיפוי‬

‫‪31‬‬


32


‫קבלת החלטות‬

‫‪33‬‬


‫המדריך למפגשי שותפים‬

‫‪34‬‬


35


36


37


38


‫יחידת תכל'ס – מה עושים בתל"ם?‬

‫‪39‬‬


41


41


42


43


44


‫התל"ם של ּפּו‬ ‫ק ֹדֶ ם שֶ פְּעַ לְּתֶ ם‪,‬‬ ‫הֲ אִ ם‬ ‫הִ קְּ שַ בְּתֶ ם‪,‬‬ ‫לְּמַ דְּ תֶ ם‪,‬‬ ‫הֵ ַבנְּתֶ ם‬ ‫ְּרתַ מְּ תֶ ם?‬ ‫פירוש וביאור (לאלה שאינם יודעי ח"ן פּו‪:)2‬‬

‫האם הקשבתם‬

‫לצרכים העולים מקהלי היעד‪,‬‬

‫האם למדתם מיהם הגורמים הפועלים בשטח ומהם‬ ‫היכולות והמשאבים הקיימים‪,‬‬ ‫האם הבנתם מהו היתרון היחסי שלכם ומי הם‬ ‫שותפיכם הפוטנציאליים‪,‬‬

‫והאם‪" ,‬על הדרך"‪ ,‬רתמתם‬

‫את השותפים וקהלי‬

‫היעד לתהליך?‬ ‫‪2‬‬

‫ח"ן – חכמת נסתר‪ ,‬פּו ‪ -‬הדב‬

‫‪45‬‬


‫נספחים‬ ‫בפרק הנספחים שבחוברת זו ניתן למצוא ארבעה מאמרים‪ .‬כל אחד מהם מביט מזווית אחרת על‬ ‫נושא חיזוק החוסן של קהילות בישראל‪ .‬המאמרים מתמקדים במערכת היחסים והקשרים שבין‬ ‫השחקנים השונים בקהילה (הממשלה‪ ,‬השלטון המקומי‪ ,‬העסקים‪ ,‬המגזר האזרחי והתושבים)‪,‬‬ ‫כמערכת המשפיעה על עוצמתם של יישובים בישראל וכמפתח לביצוע תהליכי התערבות ובינוי‬ ‫בקהילה‪.‬‬ ‫המאמר הראשון פרי עטו של ד"ר איציק גונן‪ ,‬מנהיגות ליצירת הון חברתי ובניין קהילה‪ ,3‬עוסק‬ ‫בתפקיד המנהיגות המקומית‪ ,‬בסגנון הנדרש ממנה וביחסים שבין הרשות המקומית לתושבים‪,‬‬ ‫במסגרת תהליכי פיתוח ובינוי קהילה‪.‬‬ ‫המאמר השני הוא מדריך למעורבות בקהילה‪ 4‬שניסח ארגון 'מעלה' עבור עסקים בישראל‪ .‬המדריך‬ ‫כתוב בצורה פרקטית ובהירה‪ ,‬ודרכו ניתן ללמוד על מגמות הנוגעות למעורבותם של עסקים בקהילה‪.‬‬ ‫ארגון 'מעלה' הוא ארגון ללא מטרות רווח המקדם תפיסה של מעורבות חברתית ותרומה לקהילה‬ ‫כחלק בלתי נפרד מתרבות ניהול מתקדמת ומאסטרטגיה עסקית בישראל‪ .‬הארגון מפרסם את "דירוג‬ ‫מעלה" המודד עסקים בישראל על פי רמת האחריות החברתית שלהם‪.‬‬ ‫המאמר השלישי‪ ,‬פרי עטה של שרה שדמי‪-‬ווטרמן‪ ,‬חינוך בונה קהילה ‪ -‬קהילה בונה חינוך‪ ,5‬עוסק‬ ‫בחיזוק החוסן הקהילתי מנקודת המבט של מערכת החינוך היישובית‪ .‬המאמר מגדיר מחדש את‬ ‫היחסים שבין מערכת החינוך (ובית הספר במרכזה) לבין היישוב או השכונה שבה היא פועלת‪ ,‬כך‬ ‫שמכלול היחסים החדש משמש מכשיר להצמחת צעירים ובני נוער בקהילה כ"דור העתיד" וכמנהיגות‬ ‫מובילה‪.‬‬ ‫המאמר הרביעי (קצר במיוחד ופרקטי ביותר) הוא מדריך לשלבי ההתפתחות של שותפות בין‬ ‫ארגונים‪ ,‬כתב ד"ר ראס לינדן‪.6‬‬

‫קריאה מחכימה ומועילה!‬ ‫‪3‬‬

‫גרסה מורחבת של המאמר ניתן למצוא בספר "לשם שינוי ביחד"‪ ,‬בהוצאת מכון שדמות – מרכז למנהיגות‬ ‫בקהילה המכללה האקדמית לחינוך אורנים ומשרד הרווחה והשירותים החברתיים‪ ,‬ספטמבר ‪ ,2010‬עמ' ‪149-‬‬ ‫‪.166‬‬

‫‪4‬‬

‫את המאמר ניתן למצוא באתר האינטרנט של ארגון 'מעלה – עסקים מנהיגים אחריות חברתית' בכתובת‬ ‫‪http://www.maala.org.il‬‬

‫‪5‬‬

‫מתוך‪" :‬לשם שינוי ביחד"‪ ,‬בהוצאת מכון שדמות – מרכז למנהיגות בקהילה המכללה האקדמית לחינוך אורנים‬ ‫ומשרד הרווחה והשירותים החברתיים‪ ,‬ספטמבר ‪ ,2010‬עמ' ‪ .93-110‬שימו לב – בשל אורכו‪ ,‬המאמר אינו‬ ‫מצורף לחוברת ונשלח במייל‪.‬‬ ‫‪6‬‬ ‫את המאמר ניתן למצוא באתר ארגון שתי"ל – שירות תמיכה וייעוץ לארגונים לשינוי חברתי בישראל מיסודה‬ ‫של הקרן החדשה לישראל‪http://www.shatil.org.il/.‬‬

‫‪46‬‬


תיק הכשרה לביצוע תל"ם - אמצע שנה - כולל חלק מהמצגות והחומרים  

תיק הכשרה לביצוע תל"ם, כולל רק חלק מהמצגות

Advertisement
Read more
Read more
Similar to
Popular now
Just for you