Page 1

‫הטכניון‪ -‬מכון טכנולוגי לישראל‬ ‫הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים‬

‫האם יכולה החברה האזרחית‬ ‫להשפיע על התכנון העירוני?‬ ‫מתחם קריית ספר כתקדים להשפעת החברה האזרחית‬ ‫על המדיניות התכנונית באדמות שרונה‬

‫עבודה מסכמת בקורס‪:‬‬

‫"מבט תיאורטי והיסטורי על פיתוח עירוני בארץ ישראל"‬ ‫מרצה‪ :‬דר' טליה מרגלית‬

‫מגישים‪:‬‬ ‫ליאור גוזס ת‪.‬ז ‪021767249‬‬ ‫עילם טייכר ת‪.‬ז‪034839373 .‬‬ ‫דקלה שחר ת‪.‬ז ‪065742207‬‬ ‫סמסטר אביב‪ ,‬תשע"א‬ ‫אוגוסט ‪2011‬‬


‫‪1‬‬

‫תוכן עניינים‬

‫מבוא ‪ ............................................................................................................................‬עמ' ‪2‬‬

‫פרק א ‪ -‬החברה האזרחית בישראל ובמערב בראשית המאה ה‪ .............................................. 21-‬עמ' ‪4‬‬ ‫פרק ב – שימושי מתחם קריית ספר מסוף המאה ה‪ 19-‬ועד אמצע המאה ה‪ ..............................20-‬עמ' ‪9‬‬ ‫פרק ג – תכנון אדמות הטמפלרים מקום המדינה ועד ימינו‪ ........................................................‬עמ' ‪15‬‬ ‫פרק ד – השפעת ארגון "ירוק במקום בטון‪-‬ועד הפעולה של לב העיר" על תכנון‬ ‫מתחם קריית ספר בשנים ‪ ..................................................................................1995-2011‬עמ' ‪20‬‬ ‫סיכום ‪ -‬סיכום וניתוח‪ :‬עיר אידיאלית או תמונת מצב פסימית? ‪ ................................................‬עמ' ‪25‬‬ ‫ביבליוגרפיה ‪ ..................................................................................................................‬עמ' ‪30‬‬ ‫רשימת נספחים‪ ..............................................................................................................‬עמ' ‪32‬‬


‫‪2‬‬

‫מבוא‬ ‫אלו ימים שאולי יהפכו להיסטוריים‪ ,‬ימים חמים של יולי‪-‬אוגוסט בתל אביב‪ ,‬שבהם החברה האזרחית‬ ‫"השנקינאית" מעוררת את החברה הישראלית כולה למעורבות בתהליכי קבלת ההחלטות‪ ,‬בראשם נושאי התכנון‬ ‫והדיור‪ .‬במחאה תקדימית בהיסטוריה של המדינה‪ ,‬מנסים ישראלים רבים לקבוע לראשונה באופן ישיר מה תהיה‬ ‫‪1‬‬ ‫מדיניות התכנון והבנייה של ממשלתם‪.‬‬ ‫ברמה התל אביבית‪ ,‬כוחה של החברה האזרחית אינו כה מפתיע ואולי גם פחות תקדימי‪ .‬אחרי הכל‪ ,‬העיר הוקמה‬ ‫על ידי ארגוני החברה האזרחית‪ :‬וועד תושבים יהודים מיפו‪ ,‬בעיקר אנשי "אגודת אחוזת בית"‪ ,‬שגייס כספים‬ ‫באופן עצמאי וללא עזרת השלטונות‪ ,‬רכש קרקעות והקים שכונות ואחר כך עיר חדשה‪ .‬מרכזיותה של העיר‬ ‫בהוויה הישראלית הפך אותה למקום מושבים של ארגונים רבים הנוגעים בנושא התכנון כמו "אדם טבע ודין"‪,‬‬ ‫"החברה להגנת הטבע" או "עמותת מרחב"‪ .‬עובדה זו‪ ,‬בשילוב רמת ההשכלה הגבוהה והמצב הסוציו‪-‬אקונומי‬ ‫הנוח יחסית של רבים מתושביה‪ 2,‬יצרו בעיר תשתית למאבקים ציבוריים של התושבים והחברה האזרחית‬ ‫בעירייה ובמוסדות התכנון‪ .‬הבחירות לעירייה ב‪ ,2008-‬בהן איתגר חבר כנסת לא‪-‬ציוני שנתמך על ידי מפלגה‬ ‫מקומית ("עיר לכולנו") את ראש העיר הוותיק בגלל שאלות של הון‪-‬שלטון‪ ,‬דיור בר‪-‬השגה‪ ,‬חלוקת תקציבים‬ ‫ואיכות הסביבה‪ ,‬היו המשך של מסורת עירונית‪ ,‬המרמזת שאולי תל אביב היא דווקא 'עיר עם קונספציה'‪.‬‬ ‫עבודה זו עוסקת בסיפורו של מגרש בגודל ‪ 20‬דונם‪ ,‬שהיה חלק מהמושבה הטמפלרית "שרונה"‪ ,‬ועבר לידי‬ ‫המדינה עם הקמתה‪ .‬בעבודה זו אנו מתייחסים אליו כ"מתחם קריית ספר"‪ 3.‬המגרש נמצא על הגבול שבין‬ ‫רובעים ‪ 6‬ו‪ 5-‬בתל אביב‪ ,‬בין הרחובות יהודה הלוי ממערב‪ ,‬לינקולן בדרום‪ ,‬סעדיה גאון במזרח ועמרם גאון בצפון‪.‬‬ ‫חלק גדול מהמגרש (כשליש) משמש את בניין מרכז המיפוי של ישראל (מפ"י) והשאר הוא שטח פתוח המשמש‬ ‫בעיקר לחניונים בתשלום‪.‬‬

‫*התצ"א באדיבות אדר' רם אייזברג‪.‬‬ ‫‪ 1‬מהבחינה שאינה באה על רקע המצב המדיני ומבחינת היקף המשתתפים והחתך הסוציו‪-‬אקונומי שלהם‪ ,‬זו לכאורה מחאה עממית‬ ‫ראשונה שאינה סקטוריאלית ומדינית‪.‬‬ ‫‪ 2‬על פי נתוני השלטון המקומי‪ ,‬תל אביב נמצא באשכול ‪ 8‬מתוך ‪( 10‬כש‪ 10 -‬הוא הגבוה ביותר) ברמתם הסוציו‪-‬אקונומית של תושביה‪,‬‬ ‫והיא אחת מ‪ 15 -‬היישובים היחידים בארץ שאינו נתמך על ידי השלטון המרכזי‪ .‬הנתונים באתר השלטון המקומי ‪-‬‬ ‫‪,http://www.masham.org.il/Rashuyot_Masham/Pages/default.aspx?letter=%D7%AA‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬במצגת המשווה את נתוני תושבי תל אביב‪-‬יפו לערים מרכזיות בארץ‪ ,‬ומתבססת על השנתון הסטטיסטי לשנת ‪ 2010‬באתר‬ ‫העירייה‪ ,‬מוצגת באופן ברור העדיפות של תושבי העיר מבחינת ההשכלה ומבחינת מרכזיותם לכלכלה הישראלית‪ .‬הנתונים באתר‬ ‫העירייה – ‪http://www.tel-aviv.gov.il/TheCity/Pages/StatisticalReview2010.aspx?tm=&sm=&side=587‬‬ ‫‪ 3‬זהו השם הנפוץ והלא רשמי של המגרש‪ ,‬בגלל קרבתו לרחוב קריית ספר‪.‬‬


‫‪3‬‬ ‫המקרה של קריית ספר ממחיש את מקומה של החברה האזרחית בעיר‪ ,‬ומספר כיצד הצליחו תושבים ממרכז תל‬ ‫אביב‪ ,‬לאחר מאבק ארוך וממושך‪ ,‬להכפיף את רצונם על גופים חזקים מהם‪ :‬העירייה‪ ,‬מנהל מקרקעי ישראל‪,‬‬ ‫וועדות התכנון של משרד הפנים‪ ,‬יזמים פרטיים‪ .‬כפי שנראה בהמשך העבודה‪ ,‬בניגוד להיסטוריה התל אביבית‬ ‫‪4‬‬ ‫שבה פעם אחר פעם הפך מגרש עם שימוש בעל אופי ציבורי למגדל יוקרה גם כאשר נאבקו התושבים בתכנית‪,‬‬ ‫הצליחו תושבי מתחם קריית ספר לשמר שטח בבעלות ממשלתית באזור ביקוש שהיה מיועד לבנייה רוויה‪,‬‬ ‫ולהפוך אותו לגינה‪.‬‬ ‫כדי להמחיש מצד אחד את התקדים שבמקרה זו‪ ,‬ומצד שני את היותו שלב בתהליך העצמה שעבר על החברה‬ ‫האזרחית בתל אביב‪ ,‬נשווה אותו לתהליכים תכנוניים שקדמו לו ושהתרחשו במתחמים בעלי אופי דומה‪ :‬שטחים‬ ‫שהיו שייכים למושבה "שרונה"‪ ,‬ושעברו לבעלות ציבורית בשנות ה‪ '40-‬וה‪ '50-‬של המאה הקודמת‪ .‬נראה כיצד‬ ‫חלקה של החברה האזרחית בעסקאות הראשונות של חילופי הקרקעות עם הטמפלרים היה קטן מאוד‪ ,‬וכיצד גדל‬ ‫עם השנים בתכניות השונות שנעשו על קרקעות אלו‪ ,‬עד המקרה של קריית ספר בו השפיעו ארגוני המגזר השלישי‬ ‫באופן מהותי על התכנון הסופי‪.‬‬ ‫בשלב ראשון של העבודה נסקור תיאוריות שונות העוסקות בתפקידה של החברה האזרחית בחברה המערבית‬ ‫בכלל ובתהליכי התכנון בפרט‪ ,‬כדי לתת רקע לתהליכים שיתוארו בהמשך העבודה‪.‬‬ ‫לאחר מכן נספר על ההיסטוריה של הבעלות והשימוש באדמות הטמפלרים‪ ,‬בדגש על המגרש של קריית ספר‪ ,‬החל‬ ‫מהמאה ה‪ 19-‬ועד הגעתו לבעלות מדינת ישראל במסגרת הסכמים עם המנדט הבריטי והסכם השילומים עם‬ ‫ממשלת גרמניה‪ .‬כדי להראות את הייחודיות שבמקרה‪ ,‬נתאר את מדיניות התכנון הממשלתית והעירונית לגבי‬ ‫הקרקעות הציבוריות שהיו אדמות הטמפלרים‪ ,‬החל מהקמת קריית הממשלה הזמנית (מחנה הקרייה) בשנות ה‪-‬‬ ‫‪ '40‬ועד לתכנון ‪ 3000‬יחידות דיור במתחם השוק הסיטונאי בימים אלו‪.‬‬ ‫בפרק הרביעי נתאר את הקונפליקט שנוצר לגבי המגרש הממשלתי בקריית ספר עד לפתרון שמימש את רצון‬ ‫התושבים‪ ,‬וימחיש את השינוי שחל בכוחם‪ ,‬ולסיום ננתח את הסיבות שהובילו לדעתנו להצלחת התושבים לכפות‬ ‫את רצונם על גופי התכנון‪.‬‬ ‫נספר על המתחם באמצעות מפות היסטוריות ובעזרת מחקרים שסקרו את התכניות השונות שנעשו לאורך השנים‬ ‫בשטחי הטמפלרים‪ ,‬בעיקר עבודתה של סיגל גפני‪" ,‬המתחמים הגרמניים באזור יפו"‪ ,‬מהם ניסינו להסיק על‬ ‫חלקה המשתנה של החברה האזרחית בשיח התכנוני לאורך השנים והתכניות השונות‪.‬‬ ‫לצורך הרקע התיאורטי בנושא החברה האזרחית בתהליכי התכנון‪ ,‬נעזרנו במאמרים שהציגו והשוו בין גישות‬ ‫שונות לתכנון‪ ,‬בעיקר בעבודת המחקר של סילביה סון לביא‪" ,‬מה בין תנועות חברתיות‪ ,‬חברה אזרחית ותכנון‬

‫ערים?"‪.‬‬ ‫כדי להשלים את המידע ראיינו נציגים של חלק מהשחקנים הקשורים למאבק‪ :‬נציגי התושבים‪ ,‬האופוזיציה‬ ‫בעירייה‪ ,‬ואנשי העירייה עצמם‪ ,‬ובהזדמנות זאת נראה להודות להם על שיתוף הפעולה ועל כך שהקדישו לנו‬ ‫מזמנם‪ .‬כמו כן נרצה להודות לאדר' רם אייזנברג‪ ,‬האחראי מטעם עיריית תל אביב על תכנון הפארק‪ ,‬שסיפק לנו‬ ‫חומרים ומידע נוספים‪.‬‬

‫‪ 4‬לדוגמא‪ ,‬מאבק התושבים בהקמת 'בית כלל' ברחוב דרויאנוב בשנת ‪ ,1967‬המתואר אצל ישראל גודוביץ'‪ – 40X40 ,‬ארבעים מגדלים‬ ‫ארבעים שנה‪ ,‬הוצאת עם עובד‪ ,‬תל אביב ‪( 2007‬להלן‪":‬גודוביץ'")‪ ,‬עמ' ‪ 20-21‬שנכשל‪ ,‬כמו גם מאבק התושבים בהקמת מגדל "לב העיר"‬ ‫בשנות ה‪ '90‬כמתואר בנספח מס' ‪ ,1‬ראיון עם מיכל ברזל‪-‬כהן (להלן‪":‬נספח מס' ‪.)"1‬‬


‫‪4‬‬

‫פרק א‬ ‫החברה האזרחית בישראל ובמערב בראשיתה של המאה ה‪21-‬‬ ‫טרם נעסוק באופן ישיר בסיבות לקונפליקט שנוצר במתחם קריית ספר בין הממסד התכנוני לחברה האזרחית‪,‬‬ ‫נציג בפרק זה תיאוריות המסבירות את תפקידה של החברה האזרחית המודרנית במאבק על חלוקת המשאבים‬ ‫במדינה‪ .‬נסביר מהי "החברה האזרחית"‪ ,‬כיצד היא משפיעה בעולם בתחום התכנון והמרחב הפיזי‪ ,‬ומה מאפיין‬ ‫אותה על רקע תהליכי התכנון בישראל‪.‬‬ ‫א‪ .‬מהי "חברה אזרחית" בימינו‪ ,‬וכיצד נוצרה?‬ ‫רשם העמותות במשרד המשפטים הישראלי מתעד כ‪ 25,000-‬עמותות‪ ,‬הנבדלות זו מזו באופיין‪ ,‬בגודלן‪ ,‬בארגונן‬ ‫וביחס שלהן למוסדות השלטון של המדינה‪ 5.‬בנוסף לעמותות אלו קיימים בישראל ארגונים רבים שאינם רשומים‬ ‫על ידי המדינה‪ 6.‬העמותות והארגונים השונים הללו יוצרים את מה שאנו קוראים לו‪" ,‬החברה האזרחית" או‬ ‫"המגזר השלישי"‪ ,‬שאחראי על פי מחקרים עדכניים לחלק נכבד מהתוצר הלאומי הגולמי הישראלי‪ ,‬והוא אחד‬ ‫המעסיקים המרכזיים במשק‪ 7.‬מגזר שלישי חזק‪ ,‬בתקווה שאכן קיים כזה בישראל‪ ,‬מאפשר הגברת הפלורליזם‬ ‫הדמוקרטי על ידי ייצוג אינטרסים וערכים שאינם מיוצגים בממסד הפוליטי הרשמי; ומאפשר בדרך זו ביקורת‬ ‫‪8‬‬ ‫חברתית‪ ,‬והצגת חלופות ערכיות למקובל בזרם המרכזי וההגמוני בחברה‪.‬‬ ‫החברה האזרחית נתפסת בדרכים שונות לאורך ההיסטוריה המודרנית‪ ,‬אך לדעת חוקרים‪ ,‬צורתה הנוכחית‬ ‫במדינות המערב היא תוצר של ארגוני המחאה שפעלו במערב אירופה ובארצות הבריות בשנות ‪"( '60-‬ילדי‬ ‫הפרחים")‪ ,‬בישראל בשנות ה‪"( '70-‬הפנתרים"‪ ,‬מוטי אשכנזי) ובמזרח אירופה בשנות ה‪"( '80-‬סולדריות")‪.‬‬ ‫עד אז נחשבה פעילות חברתית לא ממסדית כ"חריגה" ואף לא לגיטימית‪" ,‬לא נחמדים" כמו שאמרה גולדה מאיר‬ ‫על ה'פנתרים השחורים'‪ ,‬למרות שאגודות וגילדות לא ממסדיות היו קיימות עוד מראשית העת החדשה‪.‬‬ ‫הייחוד של ארגונים אלו‪ ,‬בשונה אולי מתנועות אידיאולוגיות ואיגודים פרטיים שקדמו להם‪ ,‬הוא בכך שבדרך‬ ‫כלל‪ ,‬ארגונים אלו רצו להשפיע על החברה גם מעבר למעגל חברי הארגון‪ ,‬אך הם לא ביקשו לעצמן כוח ומקום‬ ‫בממסד הפוליטי הרשמי אלא דווקא שאפו לפעול בצורה אוטונומית ממנו‪ .‬בכך‪ ,‬בשונה מהאידיאולוגיות הגדולות‬ ‫של המאה ה‪ 19-‬וראשית ה‪ ,'20-‬שהיו בעלות תפיסת עולם כוללת וטוטאלית‪ ,‬התנועות החדשות שקמו מאז שנות‬ ‫‪9‬‬ ‫ה‪ '60-‬מבטאות פלורליזם של רעיונות וערכים משתנים‪.‬‬ ‫התמוטטות הקומוניזם ועליית הניאו‪-‬שמרנים בשנות ה‪ ,'80-‬יחד עם תהליכי הגלובליזציה של עידן המידע‪,‬‬ ‫החלישו מאוד את מדינת הלאום ובפרט את מדינת הרווחה הסוציאל‪-‬דמוקרטית במערב‪ ,‬כמו גם בישראל‪,‬‬ ‫והקטינו את רצונה ויכולתה להיות מעורבות בחברה‪ .‬לתוך החלל שהותירה המדינה נכנס השוק הפרטי‪ :‬במידה‬ ‫רבה‪ ,‬החברה האזרחית של ימינו היא ביטוי לעליית כוחו של הפרטי על חשבון הציבורי‪ ,‬אלא שהיא פועלת גם ללא‬ ‫כוונת רווח ולכאורה למטרות אלטרואיסטית‪ ,‬ולכן איננה חלק מזרועות השוק הקפיטליסטי באופן מלא‪.‬‬ ‫‪5‬‬

‫‪http://www.justice.gov.il/MOJHeb/RashamAmutot/.‬‬ ‫‪ 6‬בן אליעזר‪,‬א‪" ,)1999( ,.‬האם מתהווה חברה אזרחית בישראל? פוליטיקה וזהות בעמותות החדשות"‪ ,‬סוציולוגיה ישראלית ב(‪ ,)1‬עמ' ‪54‬‬ ‫(להלן‪" :‬בן אליעזר ‪)"99‬‬ ‫‪ 7‬ברנר נאוה וחזן אסנת‪" ,‬הכנסות והוצאות מלכ"רים"‪ ,‬דו"ח הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה‪ ,23/5/2010 ,‬באתר ארגון "שיתופים"‪,‬‬ ‫=‪http://www.sheatufim.org.il/website/modules/Database/PoolItemPage.aspx?PoolItemType=2&PoolItemID=413&print‬‬ ‫‪( true&print=true&print=true‬להלן‪":‬דו'ח הלמ"ס")‪.‬‬ ‫‪ 8‬קאופמן‪ ,‬ר‪ .‬גדרון‪ ,‬ב‪ ,)2006( ,.‬מיסוד והתמחות המחאה?‪-‬מאפיינים ומגמות בהקמת ארגונים לשינוי חברתי בישראל‪ ,‬אוניברסיטת בן ‪-‬‬ ‫גוריון בנגב‪ ,‬המרכז הישראלי לחקר המגזר השלישי‪ ,‬עמ' ‪( 20‬להלן‪":‬קאופמן גדרון")‪.‬‬ ‫‪9‬‬ ‫(להלן‪":‬פורטה ודיאני")‪Della Porta, D., and Diani, M., (1999), Social Movements: An Introduction, Oxford: Blackwell .‬‬


‫‪5‬‬ ‫‪Douglas & Friedman‬‬

‫‪10‬‬

‫טוענים‪ ,‬שהחברה האזרחית היא חלק בלתי נפרד מהחיים החברתיים כיום‪ ,‬חלק‬

‫הנמצא מאחורי המדינה הרשמית וחייב להתקיים על מנת שהדמוקרטיה המודרנית תשגשג‪ .‬הם מציינים כי‬ ‫החברה האזרחית מונה את אותם ארגונים חברתיים‪ ,‬התאגדויות ומוסדות שקיימים מעבר לפיקוח הישיר‬ ‫והשליטה של המדינה‪.‬‬ ‫קאופמן וגידרון סבורים כי המונח "חברה אזרחית" מתייחס למרחב הפעולה שבין המדינה ומוסדותיה‪ ,‬כלומר‬ ‫מערכת היחסים שבין הכלל ובין הפרט‪ 11 Marris .‬גורס שפחות חשוב להבין מה נכלל בתוך "חברה אזרחית"‪,‬‬ ‫וחשוב יותר להבין את יחסי הכוחות שבין האזרחות במדינה‪ ,‬הפוליטיקה שלה והעוצמה או היכולת להשפיע על‬ ‫מהלכים בה‪ ,‬ובכלל זה מהלכי התכנון‪.‬‬ ‫ב‪ .‬השפעת החברה האזרחית על התכנון והמרחב‬ ‫לדעתם של פרידמן ודאגלס‪ ,‬המתכננים‪ ,‬כחלק מהמנגנון הבירוקרטי של המדינה‪ ,‬לכודים בין הפטיש והסדן‪ :‬מצד‬ ‫אחד המוסדות הפוליטיים שמעסיקים אותם‪ ,‬ומצד השני לחצים מהסקטור הפרטי והתאגידים שפועלים במרחב‬ ‫התכנון ומשפיעי על מקבלי ההחלטות‪ .‬כתוצאה ממתח ותחרות אלו‪ ,‬המתכננים כבר לא קשורים בלעדית לאחד‬ ‫מהצדדים‪ ,‬ולכן מתאפשר תהליך של השתתפות אזרחית פעילה‪ ,‬כיוון שגם הם יכולים ליצור לחץ והשפעה על‬ ‫המתכנן‪.‬‬ ‫מעבר לתופעת חולשת המדינה המודרני‪ ,‬עולה בימינו תופעת המתח בין המקומי והגלובלי‪ ,‬והתכנון מגדיר מחדש‬ ‫את הקשר שבין מדינה‪ ,‬חברה אזרחית וכלכלת השוק‪ :‬האם "העיר הלבנה" של תל אביב היא תוצר של אחראית‬ ‫השימור בעירייה‪ ,‬אדר' ניצה מצגר‪-‬סמוק? האם היא תוצר קידום מכירות של קבלנים ושל אדריכלים פרטיים? או‬ ‫שבכלל היא אתר מורשת בין‪-‬לאומי של האו"ם? ומעבר לכך‪ ,‬במצב כיום – למי הסמכות להכריע לגבי שיפוץ היכל‬ ‫התרבות של העיר‪ :‬לעירייה‪ ,‬לעמותת התזמורת הפילהרמונית (שנחשבת חלק מהמגזר השלישי) או לנציגות‬ ‫אונסק"ו בארץ? למעשה‪ ,‬לא רק החברה האזרחית המקומית‪ ,‬המדינה והמגזר הפרטי מעורבים בשאלות התכנון‪,‬‬ ‫אלא גם שחקנים מהחברה האזרחית הגלובאלית‪ .‬תושבים ופעילים מקומיים‪ ,‬דוגמת העיתונאית אסתר זנדברג‪,‬‬ ‫הסתייעו בנושא מאבק השימור בהיכל התרבות בשחקנים גלובאליים כדי להציף שאלות עקרוניות והתערבות‬ ‫‪12‬‬ ‫בינ"ל בתכנון עירוני מקומי‪.‬‬ ‫תהליך הגלובליזציה והפיכת העולם ל"שטוח"‪ ,‬כפי שטוען העיתונאי תומאס פרידמן בספר בשם זה שפורסם ב‪-‬‬ ‫‪ 2006‬וכפי שממחישות "מהפכות הפייסבוק" שמתרחשות השנה באזורנו‪ ,‬מאפשרים בקלות רבה יותר השמעת‬ ‫הקול אישי ולכן מגדילים את מגוון הדעות האנושי גם בתחום התכנון; הציבור גם דורש שקיפות רבה בדרך קבלת‬ ‫ההחלטות‪ .‬ניתן להגיד‪ ,‬כי התהליכים החברתיים והטכנולוגיים ואופי החברה האזרחית כיום‪ ,‬מציבים אתגר‬ ‫למתכננים‪ ,‬ואתגר זה מתבטא בתהליך שיתוף הציבור בתכנון‪ ,‬שמקרה קריית ספר הוא דוגמא לו‪.‬‬ ‫מוריס תוהה מה עוד ניתן לתכנון במאה העשרים ואחת לאור כל מגוון האינטרסים‪ ,‬וטוען שלאור הסתלקות‬ ‫המדינה מתהליך התכנון‪ ,‬מטרתם העיקרית של המתכננים היא הגנה על קהילות מוחלשות‪ .‬מאחר ותכנון זקוק‬ ‫לממשלה כדי לאשר‪ ,‬לממן ולהוביל את מה שהוא מתכנן‪ ,‬הוא לא יכול עוד להרשות לעצמו לפעול רק כמגן‬ ‫‪10‬‬

‫‪Douglass, M., and Friedmann, J., (eds.) (1998) Cities for Citizens: Planning and the Rise of Civil Society in the‬‬ ‫(להלן‪":‬דאגלס ופרידמן") ‪Global Age, West Sussex: John Wiley, p.1-6.‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪Marris, P., (1998), "Planning and the Civil Society in the Twenty-first Century: An Introduction in Douglass, M., and‬‬ ‫‪Friedmann, J., (eds.) (1998) Cities for Citizens: Planning and the Rise of Civil Society in the Global Age, West Sussex:‬‬ ‫(להלן‪":‬מוריס") ‪John Wiley, p.9-17‬‬ ‫‪ 12‬זנדברג אסתר‪" ,‬מה יעלה בגורל ההיכל"‪ ,‬פורסם בעיתון "הארץ" ‪ ,10/12/2009‬מתוך אתר "עכבר העיר"‪,‬‬ ‫‪http://www.mouse.co.il/CM.articles_item,1042,209,43102,.aspx‬‬


‫‪6‬‬ ‫הדמוקרטיה וההכללה (=‪ ,)Inclusion‬אלא אומר שעל התכנון לסייע להחזיר את הלגיטימציה של הממשל עצמו‪.‬‬ ‫גם האדריכל אסף לרמן‪ ,‬שלאחרונה פוטר על ידי עיריית תל אביב כשהתנגד לפעילות שיווקית במיזמים שתכנן‬ ‫עבורה‪ ,‬מדבר על כך שאדריכלים ומתכננים צריכים לפעול "להצברה" (היפוך מ'הפרטה') של המרחב הפיסי בעיר‬ ‫‪13‬‬ ‫המודרנית‪ :‬הם אינם יכולים עוד "ללכת בין הטיפות"‪ ,‬בין השוק הפרטי ובין הממסד‪ ,‬ולכן עליהם לנקוט עמדה‪.‬‬ ‫איננו מתכוונים לטעון אם אכן כך קורה בפועל‪ ,‬אלא שרעיונות אלו נותנים פתח לתכנון שונה שמאפשר גם לאזרח‬ ‫החלש לכאורה להשפיע על התכנון‪.‬‬ ‫ג‪ .‬מאפייני הפעולה של החברה האזרחית החדשה‬ ‫החוקרים מסכימים כי החברה האזרחית מורכבת מקבוצות רבות‪ ,‬לעיתים קטנות מבחינת היקף הפרטים‬ ‫הפועלים בהן‪ ,‬וממרחבים קהילתיים ( "‪ )"Communal Space‬שונים ומגוונים‪ .‬הקבוצות והמרחבים הקהילתיים‬ ‫מייצרים שיח ציבורי שונה מהשיח של הזרם המרכזי השולט במדינה‪ ,‬למרות שהם מתחברים לנושאים כלל‬ ‫ארציים או מקומיים המעסיקים גם את הממסד‪ .‬בדרך זו‪ ,‬הקבוצה או המרחב מייצרים לחברים בהם זהות‬ ‫חדשה‪ ,‬לעיתים גם זהות נוספת‪ ,‬או במילים אחרות‪ :‬מסגרת לפירוש והבניית המציאות ("‪.)"Framing‬‬ ‫בקריית ספר ראינו כיצד תושבי שכונות במזרח העיר‪ ,‬שאינם מוגדרים על ידי העירייה כחלק ממרכזה‪ ,‬מזדהים‬ ‫עם מאבקים הקשורים הצהרתית ל"לב העיר" או ל"עיר לבנה" (שימור הבניין המודרניסטי במתחם קריית ספר)‪,‬‬ ‫ובכך מצליחים לחזק את דימויים ומעמדם העירוני‪ .‬תושבים אלו‪ ,‬אם נמשיך על פי הטרמינולוגיה של החוקרים‪,‬‬ ‫יוצרים לעצמם זהות נוספת‪ ,‬שמצד אחד אינה מוגדרת על ידי הממסד השלטוני‪ ,‬שקבע שהם שייכים לרובע אחר‪,‬‬ ‫ומצד שני חורגים גם מהגדרות שנקבעו על ידי השוק הפרטי‪ ,‬לדוגמא‪ ,‬שהם מתגוררים בשכונה פחות נחשבת‬ ‫מבחינה נדל"נית ולכן פחות מרכזית בעיר‪ .‬בדרך זו‪ ,‬זהות זו היא תוצר של החברה האזרחית‪ ,‬כלומר זהות הנוצרת‬ ‫על ידי "המגזר השלישי"‪ 14 .‬כפי שנראה בהמשך העבודה‪ ,‬זהות זו אינה רק דקלרטיבית אלא גם אופרטיבית‪,‬‬ ‫‪15‬‬ ‫והייתה בין הגורמים לכך שאיפשרו את השארת השטח בקריית ספר פתוח לציבור‪.‬‬ ‫החברה האזרחית לא רק מייצרת זהות‪ ,‬אלא אפשר לבחון אותה גם בגישה אינסטרומנטלית‪ ,‬כדרך של הפרט‬ ‫להשפיע על השיח הציבורי ובכך להשפיע על הקצאת המשאבים של החברה והמדינה‪.‬‬ ‫החברה האזרחית הצליחה לאורך השנים לשנות את השיח הציבורי ובמידה רבה להגדיר מחדש את השיח‬ ‫הפוליטי‪ .‬נושאים שבעבר לא נתפסו כפוליטיים כמו נושאים סביבתיים או זכויות אזרח‪ ,‬הפכו לנושאים מרכזיים‪,‬‬ ‫כמו לדוגמא בבחירות האחרונות לעירייה בשנת ‪ 2008‬או במאבק האוהלים של שנת ‪ :2011‬שלטון שנתפס כמוצלח‬ ‫מבחינת ניהול התקציב או מבחינת המשך ביצורה של הכלכלה העירונית‪/‬הארצית‪ ,‬ספג ביקורת רבה על‬ ‫התעלמותו ממאבקים מקומיים ו"שוליים"‪ ,‬שהפכו למאבק חוצה מגזרים‪ .‬בעיריית תל אביב תורגמו מאבקים‬ ‫אלו להקמת מפלגה אופוזיציונית המהווה כחמישית מחברי המועצה כיום‪ ,‬וברמה הלאומית‪ ,‬עדיין לא ברור כיצד‬ ‫ייגמר המאבק‪ .‬כפי שטוען בן אליעזר‪ ,16‬נושאים שהוסטו הצידה‪ ,‬ונתפסו כפרטיים‪ ,‬מקומיים או לכל היותר‬ ‫מגזריים‪ ,‬הפכו לנושאים של השיח המרכזי‪.‬‬

‫חלק מרכזי שבגינו זכה הממסד לביקורת‪ ,‬הוא תחום התכנון‪ ,‬שהוא נושא העבודה הנוכחית‪ .‬בממדים שונים‬ ‫הקשורים למרחב הפיזי‪ ,‬כמו דיור בר השגה‪ ,‬שטחים ירוקים או ג'נטריפיקציה‪ ,‬הממסד נאלץ להתערב בניגוד‬ ‫לרצונו בעקבות פעילות החברה האזרחית‪ ,‬כלומר החברה האזרחית השפיעה על השיח הפוליטי‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬בשנים האחרונות הופכים דיונים בשיתוף הציבורי לחלק מרכזי בתהליכי התכנון העירוניים‪ ,‬וכך מתאפשר‬ ‫‪ 13‬הרצאה בשם "הפרטה‪ ,‬הצברה‪ ,‬ארכיטקטורה"‪ ,‬התקיימה על ידי אסף לרמן בפקולטה לארכיטקטורה בטכניון ביום ‪ , 9/5/2010‬וזהו‬ ‫לינק לסיכום ההרצאה המופיע באתר עמותת האדריכלים‪. http://www.isra-arch.org.il/Hebrew/ViewEvent.aspx?Event=121 ,‬‬ ‫‪ 14‬כפי שניתן לראות בנספח מס' ‪" 2‬סיכום פגישה עם תושבים" (להלן‪":‬נספח ‪ )"2‬וגם בנספח מס' ‪" ,3‬ראיון עם דורון ספיר"‬ ‫(להלן‪":‬נספח ‪ ,)"3‬העירייה עצמה מתייחסת לאזור כחלק מלב העיר למרות היותו ממוקם ברובע שונה‪ .‬הגדיל לעשות דורון ספיר‪ ,‬שאף‬ ‫טען שניוד הזכויות שנעשה במתחם‪ ,‬כפי שיפורט בהמשך העבודה‪ ,‬נעשה בהשראת תכנית השימור של "העיר הלבנה"‪ ,‬כשלמעשה קריית‬ ‫ספר נמצאת מחוץ לתחומי התכנית‪.‬‬ ‫‪ 15‬דורון ספיר‪ ,‬בנספח מס' ‪ ,2‬מסביר שברוח תכנית השימור של מרכז תל אביב‪ ,‬שקריית ספר איננה חלק ממנה אלא סמוכה לה‪,‬‬ ‫התאפשר לנייד זכויות בנייה במתחם כפי שהעירייה מאפשרת ב"עיר הלבנה"‪.‬‬ ‫‪ 16‬בן אליעזר עמ' ‪.99‬‬


‫‪7‬‬ ‫לתושבים ולארגונים השונים להשפיע בצורה נוספת על המרחב הפיזי‪ .‬המקרה של קריית ספר הוא דוגמא‬ ‫מוחשית לכך‪ ,‬כפי שיפורט בפרק ד' של העבודה‪.‬‬ ‫מאפיין נוסף של תקופתנו הוא שהיכולת למוביליזאציה (הנעה) של אנשים בחברה התעשייתית המודרנית תלויה‬ ‫במשאבים חומריים שלעיתים יקרים מאוד כמו עבודה‪ ,‬הון‪ ,‬שירותים‪ ,‬או במשאבים לא חומריים‪ ,‬כמו סמכות‪,‬‬ ‫התקשרות מוסרית‪ ,‬אמונה וחברות‪ ,‬שאינם מובנים מאליהם‪ .‬משאבים יקרים אלו מצריכים חישובי עלות‪-‬תועלת‬ ‫רבים‪ ,‬ומובילים לכך שארגוני המגזר השלישי‪ ,‬החלוקה נעשית באמצעות השקעה במטרות מגוונות כלומר‬ ‫בארגונים קטנים רבים שכל אחד מהם מתמקד בנושא שונה‪ .‬כפי שנראה בהמשך‪ ,‬בחברה האזרחית התל אביבית‪,‬‬ ‫הדבר מתבטא לא רק בסדר מינהלי שונה בארגון בגלל גודלו הקטן‪ ,‬אלא בכך שארגוני קטנים וארגוני "אד‪-‬הוק"‪,‬‬ ‫‪17‬‬ ‫משתפים ביניהם פעולה וכך מנצלים משאבים אלו של אלו‪ ,‬בעיקר ברמת התקשורת אל הפעילים‪.‬‬ ‫‪Friedmann‬‬

‫‪18‬‬

‫סבור‪ ,‬שקשה להגדיר את החברה האזרחית בדרכים כוללניות כיוון שאינה הומוגנית‪ .‬עם זאת‪,‬‬

‫הוא מבחין בין 'חברה אזרחית מאורגנת' לבין 'חברה אזרחית מגוייסת' (אשר עוברת תהליך מובליזציה)‪ .‬לדבריו‪,‬‬ ‫משפחות גרעיניות‪ ,‬התאגדויות ממוסדות וארגונים דתיים מרכיבים את השכבה הבסיסית של 'החברה האזרחית‬ ‫המאורגנת'‪ .‬מוביליזציה‪ ,‬להבדיל‪ ,‬מתרחשת סביב מטרה ספציפית שיש לה פרק זמן מוגדר‪ ,‬וזהו גם המקרה של‬ ‫תושבי מתחם קריית ספר‪ ,‬שהתאגדו במסגרת "ארגון ירוק במקום בטון"‪ ,‬שהוא בעצם אוסף של וועדי שכונות‬ ‫בלב העיר‪.‬‬ ‫ד‪ .‬מיקומו של וועד קריית ספר בחברה האזרחית החדשה‬ ‫כאמור‪ ,‬וועד הפעולה של התושבים הוא חלק ממה שפרידמן קורא לו 'חברה אזרחית מאורגנת'‪ :‬הוא משמש‬ ‫כפלטפורמה מאורגנת בעלת "זיכרון מקצועי"‪ ,‬המתבססת על ניסיון וידע קודם של פעילים מרכזיים בשכונה‬ ‫לצורך גיוס אנשים וגופים לפעילות חד פעמית החברה האזרחית‪ .‬זוהי פלטפורמה המשמשת לוועדי רחוב‪,‬‬ ‫שמגייסים כך עשרות תושבים וגורמים ממסדיים באופן לא רשמי וספוראדי למטרות אד הוק‪ .‬לדוגמא‪ ,‬ספר‬ ‫טלפונים של פקידי עירייה "ידידותיים" לסביבה הנקראים לסייע בעיתות משבר‪ ,‬מאבק בעקירת עצים‪ ,‬הקמת‬ ‫גינה קהילתית וכדומה‪ .‬זוהי 'החברה האזרחית המגוייסת'‪.‬‬ ‫וועד קריית ספר מראה לנו כי גם החברה האזרחית 'המאורגנת' היא למעשה בעלת כמה רבדים‪ :‬הוועד משתייך‬ ‫לארגון "ירוק במקום בטון" שהוא ארגון מתנדבים שאינו רשום כעמותה‪ ,‬ו"ירוק במקום בטון" נעזר ביועצי‬ ‫ה'החברה להגנת הטבע'‪' ,‬אדם טבע ודין' ומייסדת הוועד אף עברה קורסי הכשרה מטעם 'שתי"ל' מיסודה של‬ ‫‪19‬‬ ‫'הקרן החדשה'‪ .‬כל אלו הם גופים ממוסדים ו'מאורגנים' אף יותר מהוועד‪.‬‬ ‫ה‪ .‬החברה האזרחית בישראל‬ ‫השינויים שחלו בישראל בשני העשורים האחרונים‪ ,‬כתוצאה מתהליכי ההפרטה וכינונה של כלכלה ניאו‪-‬ליברלית‪,‬‬ ‫ובמקביל ירידת כוחן של המפלגות הפוליטיות‪ ,‬הובילו לגידול מרשים בכמות הארגונים ולהכרה במושג של "חברה‬ ‫‪20‬‬ ‫אזרחית" גם בישראל‪.‬‬ ‫יחד עם זאת‪ ,‬החברה האזרחית בישראל שונה מזו שבדמוקרטיות אחרות‪ ,‬משום שבאופן יחסי המדינה עדיין‬ ‫ריכוזית‪ ,‬בעיקר בגלל המצב הביטחוני‪ ,‬שהוא גם קובע הטון וסדר היום הגדול ביותר של האזרחים‪ .‬כפי שנראה‬ ‫‪ 17‬פורטה ודיאני וגם בן אליעזר ‪.99‬‬ ‫‪Friedmann, J., (1998), "The New Political Economy of Planning : The Rise of Civil Society", in Douglass, M., and‬‬ ‫‪Friedmann, J., (eds.) (1998) Cities for Citizens : Planning and the Rise of Civil Society in the Global Age, West Sussex‬‬ ‫(להלן‪":‬פרידמן")‪:John Wiley, p.19-35.‬‬ ‫‪ 19‬נספח מס' ‪.1‬‬ ‫‪ 20‬בן אליעזר‪ ,‬א‪" ,)2006( ,.‬חברה אזרחית" בתוך רם‪ ,‬א‪ ,.‬וברקוביץ‪ ,‬נ‪( ,.‬עורכים)‪ ,‬אי‪/‬שוויון‪ ,‬הוצאת הספר של אוניברסיטת בן גוריון‬ ‫בנגב‪ ,‬עמ' ‪( .173-180‬להלן‪":‬בן אליעזר ‪.)"06‬‬ ‫‪18‬‬


‫‪8‬‬ ‫בהמשך‪ ,‬אפילו במקרה שבנו אנו עוסקים‪ ,‬המאבק להקמת פארק במתחם קריית ספר‪ ,‬שני שחקנים עיקריים‬ ‫שעיכבו את הקמת הפארק העירוני הקטן הוא מנהל מקרקעי ישראל‪ ,‬כלומר המדינה‪ ,‬וצה"ל‪ ,‬שהשתלט על חלק‬ ‫מאדמות המתחם בזמן מלחמת לבנון השנייה (בתירוץ 'מבצעי') וכעת דורש 'מסיבות ביטחוניות' שטחים על‬ ‫חשבון הפארק‪ .‬הרפורמה בחוק התכנון וחוק הווד"לים החדש אף צפויים לחזק את יכולתה של המדינה לקדם‬ ‫יוזמות תכנוניות‪ ,‬ודוגמא מוכרת יותר להתערבות על רקע בטחוני היא כמובן גדר ההפרדה‪ ,‬אולי המשפיעה‬ ‫הגדולה ביותר על המרחב בארץ ישראל בשנים האחרונות‪ ,‬כך ששוני זה בין ישראל והעולם הוא מהותי ורלוונטי‬ ‫מאוד‪.‬‬ ‫‪21‬‬ ‫בן אליעזר סבור שהשסעים בחברה בישראל‪ ,‬הן ברמת החברה והן ברמת המדינה מקשים על גיבושה של זהות‬ ‫בעלת מאפיינים משותפים שתוכל להציע חלופה של תפיסה אזרחית אמיתית‪ .‬עם זאת‪ ,‬אנו חושבים שלאור‬ ‫האמור קודם לכן בפרק זה‪ ,‬יכול להיות שמטרתה האמיתית של החברה האזרחית אינה לספק זהות הומוגנית בין‬ ‫הפרטים המרכיבים אותה‪ .‬דווקא משום שאיננה אמורה לייצר זהות "ממלכתית" אלא אלטרנטיבית‪ ,‬האופי‬ ‫המגוון של החברה הישראלית יכול לשמש כר רחב להתפתחות של המגזר השלישי וליצירת מגוון זהויות‬ ‫אלטרנטיביות‪.‬‬ ‫‪22‬‬ ‫חוקרים של החברה האזרחית בישראל מציינים שרוב הארגונים לשינוי חברתי בישראל הוקמו למען אוכלוסיית‬ ‫יעד ספציפית‪ ,‬ואלו דווקא קבוצות מוחלשות בחברה הישראלית‪ :‬ערבים‪ ,‬נשים‪ ,‬עולים מאתיופיה‪ ,‬נכים‪ ,‬ילדים‬ ‫וצרכני שירותי רווחה‪ .‬קבוצות אוכלוסייה מוחלשות אחרות‪ ,‬שלמענן דווקא קמו מספר מופחת של ארגונים הן‬ ‫העובדים הלא מאורגנים‪ ,‬עולים מחבר העמים‪ ,‬קשישים‪ ,‬מובטלים‪ ,‬אלמנות‪ ,‬תושבי שכונות מצוקה ועיירות‬ ‫פיתוח והומואים ולסביות‪.‬‬ ‫רוב הארגונים שנסקרו מעדיפים לעסוק בתחום החברתי‪-‬כלכלי‪ ,‬זכויות אזרח והסכסוך הישראלי‪-‬ערבי (ברמה‬ ‫המדינית)‪ .‬בין התחומים שהחוקרים מציינים כפחות מעסיקים את החברה האזרחית בישראל הם נושאי איכות‬ ‫הסביבה והמרחב הפיזי בכלל‪ .‬למרות ששליש מהארגונים עוסקים בכמה תחומי חיים‪ ,‬לדוגמא האגודה לאיכות‬ ‫השלטון‪ ,‬אשר פועלת ומגיבה במגוון נושאים‪ ,‬ומספר קטן עוד יותר משלב בין תחומים שלכאורה אינם קשורים‪,‬‬ ‫כמו התחום החברתי ויחסי יהודים ערבים‪.‬‬ ‫בהיבט התכנוני‪ ,‬כוחה של החברה האזרחית הישראלית אף קטן יותר‪ ,‬כיוון שהמדינה היא בעלת יותר מ‪90% -‬‬ ‫מהקרקע ומכיוון שחוקי התכנון אפשרו לה משך שנים התערבות גדולה מאוד בשוק הדיור‪ .‬מקומה של המדינה‬ ‫‪23‬‬ ‫במדיניות חלוקת הקרקע בישראל ולכן גם בתל אביב גדול יותר מזה שבערים מערביות אחרות‪.‬‬ ‫קשה למצוא מקרים ברורים בהיסטוריה הישראלית שהחברה האזרחית הצליחה לשנות תהליכי תכנון שיזמו‬ ‫המדינה או השוק הפרטי‪ ,‬אך בשנים האחרונות נראה שמצב זה משתנה‪ :‬מניעת בנייה למלונאות בחוף פלמחים‪,‬‬ ‫המאבק באישור תכנית מערב‪-‬ירושלים (ספדיה) והצלחת התושבים לכפות על העירייה הקמת גינה בכל שטח‬ ‫מתחם קריית ספר הם דוגמאות חדשות יחסית‪.‬‬ ‫הרפורמה הצפויה במנהל מקרקעי ישראל‪ ,‬חוק הוד"לים שנחקק לאחרונה (אוגוסט ‪ )2011‬ותנועה המחאה‬ ‫שפועלת בימים אלו בנושא הדיור‪ ,‬הם תהליכים שאולי יחלישו עוד יותר בשנים הקרובות את הכוח המוחלט‬ ‫שיש בידי המדינה בנושא התכנון‪ ,‬וייצרו פוטנציאל למאבקי כוח בין החברה האזרחית לשוק הפרטי‪.‬‬ ‫בהמשך נבחן את מקרה קריית ספר כדי לא רק כדי להראות על השינוי שחל בכוח החברה האזרחית בישראל‬ ‫בכל הקשור לנושא זה‪ ,‬אלא גם כדי לנסות ולהבין כיצד עליה לפעול על מנת לממש את שאיפותיה התכנוניות‪.‬‬

‫‪ 21‬בן אליעזר ‪ ,06‬עמ' ‪.173-180‬‬ ‫‪ 22‬קאופמן וגידרון‪.‬‬ ‫‪ 23‬טליה מרגלית‪ ,‬מגדלי יוקרה בתל אביב‪ :‬גידור בשלושה ממדים ועוד אחד‪ ,‬בקובץ קהילות מגודרות בישראל‪ ,‬בסדרת משפט חברה‬ ‫ותרבות‪ ,‬הוצאת הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב‪ ,‬עורך‪ :‬אמנון להבי (להלן‪":‬מרגילת ‪ )"1‬עמ' ‪.265‬‬


‫‪9‬‬

‫פרק ב‬ ‫שימושי מתחם קריית ספר מסוף המאה ה‪ 19-‬ועד אמצע המאה ה‪20-‬‬ ‫מתחם קריית ספר היא קרקע ציבורית העומדת בפני שינוי ייעודה‪ .‬בפרק זה נסקור את גלגולי הבעלות‬ ‫והשימוש במתחם מאז סוף התקופה העות'מאנית ועד שהפך לשטח בבעלות ובשימוש ממשלת ישראל באמצע‬ ‫המאה ה‪ ,'20-‬ונראה כיצד חלק משימושים היסטוריים אלו משפיעים על התכניות העתידיות במתחם‪.‬‬ ‫א‪ .‬שרונה‬ ‫מתחם קריית ספר היה שייך לחלקה שנקראה "אדמות קלנק" (‪ ,)Clenk Land‬אחת מאדמות המושבה הגרמנית‬ ‫הטמפלרית "שרונה" (‪ .)Sarona‬שרונה הוקמה בסוף תקופת השלטון העות'מאני בארץ‪ ,‬על ידי הדור השני של בני‬ ‫המושבה הגרמנית שנוסדה ביפו באמצע המאה ה‪ ,19-‬והיא נועדה לאפשר למתיישבים הגרמנים חיי חקלאות‪.‬‬ ‫המושבה הוקמה על ‪ 600‬דונם שהטמפלרים רכשו באוגוסט ‪ 1871‬ממנזר יווני ליד יפו‪ ,‬ובאוקטובר אותה שנה‬ ‫הונחה אבן הפינה שלה‪ .‬המושבה נבנתה במתכונת כפרים בדרום גרמניה‪ :‬בתים חד קומתיים‪ ,‬שכללו עליית גג‬ ‫וקומת מרתף למשרתים‪ .‬חומר הבנייה היה מקומי‪ ,‬ולכן רוב הבתים נבנו בכורכר (בניגוד לבתי המושבה הגרמנית‬ ‫בירושלים למשל‪ ,‬שבתיה בנויים אבן גיר)‪ .‬כסמל לאמונתם‪ ,‬בתי המושבה סודרו בצורת צלב‪ .‬עד ‪ 1935‬כבר היו‬ ‫‪24‬‬ ‫בידיה הטמפלרים ‪ 7700‬דונם על שטחים בבני ברק‪ ,‬רמת גן‪ ,‬גבעתיים ומרכז תל אביב של ימינו‪.‬‬ ‫במפת זנדל משנת ‪ 1878‬שבעמוד זה נראה האזור כשטח חולי לא מעובד‪ ,‬מצידו המערבי דרך שכם (לימים רח'‬ ‫יהודה הלוי‪/‬לסקוב‪/‬שד' שאול המלך)‪ ,‬ומנגד‪ ,‬שבילים צרים שיהפכו עם השנים לרחובות לינקולן וסעדיה גאון‪.‬‬ ‫השטח הקטן בקצה הדרום מזרחי של המתחם הנראה כמעין כיכר הנוצרת ממפגש שבילים זה (מסומן במפה‬ ‫בספרות ‪ )60‬הייתה חווה בשם "חוות רוהם" (‪.)Rohm‬‬

‫‪25‬‬

‫‪ 24‬סיגל גפני‪" ,‬המתחמים הגרמניים באזור יפו ‪ ,1866-2002‬מבט גיאוגרפי‪-‬עירוני‪-‬היסטורי"‪ ,‬עבודה לשם קבלת תואר מוסמך במדעי‬ ‫החברה (גיאוגרפיה) מטעם האוניברסיטה העברית‪ ,‬ירושלים ‪( 2002‬להלן‪" :‬גפני")‪ ,‬עמ' ‪.31 -27‬‬ ‫‪ 25‬שם‪ ,‬מפה מס' ‪ .1‬זנדל היה המתכנן של המושבה שרונה‪.‬‬


‫‪11‬‬ ‫ב‪ .‬המנדט הבריטי‬

‫‪26‬‬

‫ב‪ 1917 -‬כבשו הבריטים את ארץ ישראל מידי העות'מאנים‪ ,‬ובשנת ‪ 1928‬החליט המנדט הבריטי על הקמת מיבנה‬ ‫מיוחד למחלקת המדידות הארץ ישראלית באדמת קלנק‪ ,‬שכאמור שכנה בין בית הקברות הגרמני שהיה בשטח‬ ‫שהפך לימים לשוק הסיטונאי של ישראל‪ ,‬ובין דרך שכם שהפכה באותן שנים לרחוב יהודה הלוי‪ .‬במקום זה‬ ‫שוכנת המחלקה עד היום‪ .‬הייתה זו חלקת קרקע שנרכשה מהטמפלרים‪ ,‬ככל הנראה כחלק משטחים נוספים‬ ‫בגבולות המושבה שסופחו או נרכשו תחת לחצים‪ ,‬ועל פי צילום אוויר משנת ‪ 1924‬המובא בעמוד זה‪ ,‬נראה‬ ‫‪27‬‬ ‫שבאותה תקופה השטח היה כבר לא מעובד‪ ,‬דבר שאולי סייע לבריטים להשתלט עליו‪.‬‬ ‫הקרקע נרכשה במטרה להעתיק אליה את מסילת הברזל שעברה בתוך תל אביב‪ ,‬וכשתכנית המסילה הושעתה‬ ‫מסיבה כלשהי‪ ,‬הוצע לנצל את החלקה לבניין מחלקת המדידות מטעמים של מיקום טוב במרחב הסקר‪ ,‬גישה‬ ‫‪28‬‬ ‫נוחה לציבור ושינוע גמיש של ציוד ברכב וברכבת‪.‬‬ ‫פסיפס תצלומי אוויר‬ ‫(‪ ,)1924‬ספריית החוג‬ ‫לגיאוגרפיה‬ ‫באוניברסיטת תל‬ ‫אביב‪ ,‬המתחם‬ ‫מסומן במצולע‬ ‫השחור‪.‬‬

‫ב – ‪ 1‬ינואר ‪ 1931‬נחנך המשכן החדש‪ .‬עוד במהלכה של הבנייה הוסב בהדרגה שמה הרשמי של המחלקה‬ ‫בכתובים ל 'מחלקת מדידות‪ -‬שרונה'‪ .‬באוקטובר ‪ 1938‬החלו לראשונה לתת את הדעת לאבטחת הבניין‪ ,‬שהלך‬ ‫ונעשה רגיש מסיבות ביטחוניות מה שהצריך את הרחבת הבניין‪ .‬השיפוצים והתוספות שנוספו במלחמת העולם‬ ‫‪ 26‬המידע על בניין מפ"י (בית המדידות) מהערך "המרכז למיפוי ישראל" בויקיפדיה וגם טקסט באתר האינטרנט של מפ"י‬ ‫‪ ,http://www.mapi.gov.il/‬כמו כן נספח מס' ‪.1‬‬ ‫‪ 27‬גפני מתארת בהרחבה שטחים שסופחו לתל אביב‪ ,‬בלחץ של ממשלת המנדט (שם‪ ,‬עמ' ‪ ,)33-39‬ואת ההתנגדות העקבית של אנשי‬ ‫המושבה לוותר על שטחיהם‪ .‬אנו מניחים שגם חלקה זה סופחה בכוח לטובת המנדט כיוון שהיא נראית בבירור כמובלעת בשטח הגרמני‪,‬‬ ‫מעבר לגבול בין תל אביב לשרונה‪ ,‬והיא יושבת על גבעה ממנה ניתן להשקיף לשטחים הטמפלרים‪ .‬על פי המפה משנת ‪ ,1928‬בית הקברות‬ ‫הטמפלרי הגיע עד לחלקה (מה שהיום מתחם צקלג)‪ ,‬אך לא ברור לנו באיזה שלב הפסיקו לעבד את החלקה‪.‬‬ ‫‪ 28‬אתר האינטרנט של מפ"י‪.‬‬


‫‪11‬‬ ‫השנייה העלו את שטחו עד ל‪ 3000-‬מ"ר‪.‬‬ ‫כאמור‪ ,‬המרכז למיפוי ישראל שוכן עד היום באותו מקום‪ ,‬בקרן הרחובות יהודה הלוי ולינקולן בתל‪-‬אביב‪.‬‬ ‫בשנות ה‪ '30-‬שקל המנדט להפכו לבית חולים וטרינרי‪ ,‬אך עיריית תל אביב התנגדה לרעיון ואף דרשה להפכו‬ ‫לבית ספר‪ ,‬כך שייעודו לא השתנה עד סיום המנדט הבריטי‪ .‬בזמן מלחמת העצמאות היה הבניין יעד להתקפות‬ ‫של האצ"ל בגלל היותו בין היתר מחנה של המודיעין הבריטי‪ .‬הסגנון המודרניסטי של הבניין המזוהה עם מרכז‬ ‫תל אביב‪ ,‬יחד עם ההיסטוריה שלו בתולדות העיר והארץ סייעו להופכו למבנה לשימור כעבור ‪ 50‬שנה והשפיעו על‬ ‫‪29‬‬ ‫אופי השטח כולו‪ ,‬כפי שנסביר בפרק הרביעי בעבודה זו‪.‬‬

‫‪ GIS‬עיריית תל אביב‬

‫מהמפות ותצלומי האוויר ההיסטוריים עולה כי מלבד בניית בית המדידות‪ ,‬לא נעשה שימוש אחר במגרש עצמו‬ ‫ומתחם קריית ספר עצמו נותר שומם מלבד בית המדידות‪ :‬במפות שמופיעות בעמוד הבא מסומנים מחוץ למגרש‬ ‫שבו עוסקת עבודה זו בית קברות טמפלרי‪ ,‬שככל הנראה היה קיים עוד טרם נבנה בית המדידות‪ ,‬ונמצא כיום‬ ‫במקום שבו נבנה חברת "מקורות"‪ .‬במגרש ששימש שנים אחר כך את בית הקירור הישן של השוק הסיטונאי‪,‬‬ ‫ושצפוי להפוך בקרוב לפרוייקט "מגדל צקלג" בן ‪ 26‬הקומות‪ ,‬מופיע במפה מ‪ "War Cemetery" 1928 -‬שנקרא‬ ‫במפה משנת ‪ ,"Indian Cemetery" ,1945‬כלומר ככל הנראה בית קברות צבאי לחללי מלחמה מהודו‪ ,‬שהייתה אז‬ ‫‪30‬‬ ‫מושבה בריטית‪.‬‬ ‫ג‪ .‬העברת השטח לעיריית תל אביב וקק"ל‬ ‫במלחמת העולם השנייה גירשו הבריטים את תושבי שרונה והפכו את בתי המושבה לבסיס צבאי‪ ,‬שהפך עם‬ ‫הקמת המדינה לקרייה הממשלה הזמנית‪ ,‬ולימים מחנה המטכ"ל ומשרד הביטחון‪.‬‬ ‫עוד טרם המלחמה לחצה העירייה על העברת קרקעות משרונה לתחומי תל אביב המתפתחת‪ .‬למרות שלא הופקעו‬ ‫קרקעות ושרונה הייתה מועצה מקומית עצמאית‪ ,‬שטחיה נכללו בתחום התכנון של תל אביב החל מ‪,1934-‬‬ ‫וב‪ 1942 -‬הקימה ממשלת המנדט וועדה שמטרתה הייתה קביעה מחדש גם של תחום השיפוט של תל אביב‪.‬‬ ‫כך למעשה‪ ,‬עוד טרם העברת הקרקע לידיים ציוניות‪ ,‬חלק גדול מהקרקעות של המושבה כבר הוכללו בתכנית‬ ‫‪ 29‬הערך "המרכז למיפוי ישראל" בויקיפדיה וגם אתר האינטרט של מפ"י‪ ,‬כמו כן נספח מס' ‪.1‬‬ ‫‪ 30‬יכול להיות שבית הקברות ההודי החליף את חוות רוהם שראינו במפות הקודמות‪.‬‬


‫‪12‬‬ ‫המתאר החדשה של תל אביב‪ ,‬תכנית ‪ G‬מ‪ ,1945-‬עליה נרחיב בפרק הבא‪ ,‬וייעודן כשטחים עירוניים תל אביביים‬ ‫‪31‬‬ ‫נקבע עוד כשהיו שטחים מעובדים בבעלות החקלאים הטמפלרים‪.‬‬

‫מפת תל אביב‪,‬‬ ‫הכפרים הערבים‬ ‫שסביבה‪ ,‬ושרונה‬ ‫(‪ ,)1928‬ספריית‬ ‫החוג לגיאוגרפיה‬ ‫באוניברסיטת תל‬ ‫אביב‪ ,‬המתחם‬ ‫מסומן במצולע‬ ‫הצהוב‪.‬‬

‫מפת תל אביב‬ ‫ושרונה (‪,)1945‬‬ ‫ספריית החוג‬ ‫לגיאוגרפיה‬ ‫באוניברסיטת‬ ‫תל אביב‪.‬‬

‫‪ 31‬גפני‪ ,‬עמ' ‪ 38‬וגם עמ' ‪.79-82‬‬


‫‪13‬‬ ‫עם סיום מלחמת העולם השנייה‪ ,‬הבריטים הפקיעו את קרקעות המושבה‪ ,‬וב‪ 1947 -‬נמכרה המושבה לעיריית תל‬ ‫אביב באמצעות כספי קק"ל‪ .‬באותה שנה שילמה העירייה פיצויים ישירות לתושבי שרונה בגין הקרקעות‬ ‫שהופקעו‪ .‬על פי ההסכם בין העירייה לקק"ל‪ ,‬כשני שליש מהקרקעות הועברו לקק"ל ונועדו בעיקר למגורים‪,‬‬ ‫‪32‬‬ ‫והשאר עברו לעירייה ונועדו להקמת מוסדות ציבור ומבני תעשייה‪.‬‬ ‫לגבי מתחם קריית ספר‪ ,‬כפי שהוסבר קודם לכן‪ ,‬השטח היה בפועל בשליטה בריטית עוד משנות ה‪.'20-‬‬ ‫בתכנית מס' ‪ 50‬שיזמה העירייה ושפורסמה בשנת ‪ ,1942‬מסומן המתחם כהמשך רציף של רובע המגורים בלב‬ ‫העיר והוא אינו מוגדר כשטח לבנייני ציבור או שטח ציבורי מסוג אחר כל שהוא‪ .‬עם זאת‪ ,‬בתכנית ‪ G‬מ‪1945 -‬‬ ‫המתחם מתוכן לשמש כמבני ציבור על פי המקרא לתשריט‪ ,‬ועל גבי מפת המתחם בתשריט עצמו‪ ,‬נרשם "רכוש‬ ‫המדינה"‪ .‬בכך קבע המתכננים את גורל השטח לשנים הבאות‪ :‬שטח המיועד לשימוש ציבורי שנמצא בבעלות‬ ‫המדינה‪ ,‬מובלעת ממלכתית בתוך השטח העירוני‪ ,‬הבסיס ליצירת הקונפליקט סביב האתר כעבור ‪ 50‬שנה‪ ,‬כפי‬ ‫שיפורט בפרק ד'‪.‬‬ ‫תכנית ‪ )1942( 50‬אצל גפני‪ ,‬מתחם‬ ‫קריית ספר מסומן במצולע הצהוב‬ ‫כהמשך רציף של רובע המגורים‬ ‫בתב"ע גדס‪.‬‬ ‫הגרפיקה של התכנית מטעה‪,‬‬ ‫ובמבט ראשון לא ברור בכלל‬ ‫שהמתחם הוא חלק מהשטחים‬ ‫החדשים של העיר‪.‬‬

‫מימין קטע מתשריט תכנית ‪ )1945( G‬מתוך אתר מנהל‬ ‫מקרקעי ישראל‪,‬‬ ‫למטה – הגדלה הקטע המתייחס לקריית ספר‪ :‬שטח חום‬ ‫שעליו נרשם "רכוש המדינה"‬

‫‪ 32‬גפני‪ ,‬עמ' ‪.39‬‬


‫‪14‬‬ ‫ככל הנראה‪ ,‬העובדה שבניין מפ"י כבר שכן במקום והאזורים הסמוכים לו נועדו לתעשייה ולמסחר‪ ,‬גרמו לכך‬ ‫שהשטח יועד בתב"ע לבנייני ממשלה ולא למגורים‪ ,‬כפי שקבעו תכניות קודמות יותר ובניגוד לדרישת העירייה‬ ‫משנות ה‪ ,'30-‬לייעדו למוסדות חינוך עירוניים‪.‬‬ ‫ד‪ .‬ממשלת ישראל‬ ‫ב‪ 1950 -‬החזירה ממשלת בריטניה למדינת ישראל חלק מהכנסות "הממונה על רכוש האויב" (האגף בממשלת‬ ‫המנדט שעסק בהפקעת הקרקעות ומכירתן לציונים)‪ ,‬ובכלל זה הוחזר הסכום שבו נקנתה שרונה על ידי העירייה‬ ‫וקק"ל‪ .‬החזרת כספי פידיון שטחי שרונה יחד עם חקיקת "חוק נכסי גרמנים" (‪ )1950‬שקבע שיש להעביר למדינה‬ ‫כל נכס שהיה בבעלות גרמנית בזמן המנדט‪ ,‬למעשה הגבילו ברמה המשפטית את זכותה של העירייה מתוקף‬ ‫‪33‬‬ ‫רכישת הקרקע של ‪ 1947‬כיוון שהעבירו את אדמות שרונה לידי מדינת ישראל‪.‬‬ ‫במסגרת הסכם השילומים מ‪ 1952 -‬הסכימה עקרונית ממשלת ישראל לפצות את ממשלת גרמניה‪ ,‬אוסטרליה‬ ‫(אליה גורשו הטמפלרים) והטמפלרים עצמם בגין הקרקעות‪ ,‬ובשנות ה‪ '60-‬נחתמו הסכמים מפורטים בנושא‪.‬‬ ‫בתהליך זה‪ ,‬עבר המגרש בקריית ספר כמו כלל אדמות שרונה סופית לבעלות הממשלה‪ ,‬שלמעשה שילמה על‬ ‫הקרקע‪ ,‬והיא בעלת הקרקע עד היום‪.‬‬ ‫בפרק זה סקרנו את גלגולי השימושים והבעלות של מתחם קריית ספר עד הגעתו לבעליו הנוכחיים‪ ,‬מדינת‬ ‫ישראל והפיכתו משטח פרטי טמפלרי לשטח בבעלות הציבור‪ .‬בפרק הבא נראה כיצד מאז ‪ 1952‬ועד היום‬ ‫פועלות מדינת ישראל באמצעות מינהל מקרקעי ישראל ועיריית תל אביב לצמצם את השטחים הציבוריים‬ ‫שהיו בידיהן בעת רכישת אדמות שרונה‪ ,‬כולל במתחם קריית ספר‪ ,‬וכיצד נעצרה מגמה זו באופן ייחודי‬ ‫ותקדימי בקריית ספר‪.‬‬

‫‪ 33‬יוסי כץ‪ ,‬של מי המושבות הגרמניות‪ ,‬בתוך עיונים בתקומת ישראל (מס' ‪ ,)17‬הוצאת מכון בן גוריון לחקר ישראל והציונות‪,2007 ,‬‬ ‫עמ' ‪.437-447‬‬


‫‪15‬‬

‫פרק ג‬ ‫תכנון אדמות הטמפלרים מקום המדינה ועד ימינו‬ ‫במה שנראה כמשל למציאות הישראלית בכלל‪ ,‬נראה בפרק זה נראה כיצד הופרטו בהדרגה אדמות שרונה‬ ‫בתהליך שהואץ בשלושים השנים האחרונות‪ ,‬וננסה לתאר את תפקיד המדינה‪ ,‬העירייה והחברה האזרחית‬ ‫בתהליכי התכנון שהתרחשו בשנים אלו‪.‬‬ ‫א‪ :1947-1952 .‬מידיים פרטיות לידי העיר והמדינה‬ ‫החברה האזרחית מילאה תפקיד קטן בתהליך העברת הקרקע לידי עיריית תל אביב ואחר כך למדינת ישראל‪:‬‬ ‫הנסיבות הפוליטיות איפשרו מן הסתם לממשלת המנדט ולגופים הציוניים להתעלם מאגודת הטמפלרים‪ ,‬סוג של‬ ‫ארגון אזרחי‪ ,‬כיוון שאלו הוגדרו כ"אוייב"‪ .‬מהצד השני ‪ -‬העירייה וקק"ל ניהלו את המשא ומתן מול המנדט‬ ‫‪34‬‬ ‫בהליך בירוקרטי ופוליטי מסודר‪ ,‬ללא שיתוף ארגוני החברה האזרחית הציונית‪.‬‬ ‫רק לאחר מכירת הקרקע פנו ארגוני החברה האזרחית היהודית (חברות משכנות‪ ,‬אגודות‪ ,‬וועדים וכו') בבקשה‬ ‫לקבל חלק מהקרקע להקמת שיכונים ציבוריים‪ .‬הקצאת השטח נעשתה על פי החלטה של קק"ל בהתייעצות עם‬ ‫עיריית תל אביב‪ ,‬במסגרת וועדה שהוקמה על ידי קק"ל ב‪" .1948 -‬הועדה לשיכון על אדמות שרונה" קיבלה פניות‬ ‫מנציגי הארגונים השונים‪ ,‬לא ברור לפי איזה מפתח אושרו הפניות‪ ,‬אך התכנון עצמו לא היה לשיקול הגופים‬ ‫האזרחיים‪ :‬קק"ל קבעה תוך כמה זמן ואיפה יש לבנות את הבתים‪ ,‬אילו שטחים ישמשו את עיריית תל אביב‬ ‫לתעשייה או מבני ציבור‪ ,‬והכל נעשה במהירות במסגרת תכניות ‪ A-D‬ו‪ G-‬שאושרו בעשור קודם לכן‪ .‬רוב הבנייה‪,‬‬ ‫בין אם למגורים או בין אם למבני הציבור‪ ,‬הייתה בעלת אופי ציבורי‪-‬ממסדי ולא בעלת האופי הפרטי‪-‬בורגני‬ ‫‪35‬‬ ‫שאפיין את תל אביב עד כה‪.‬‬ ‫במהלך זה השתלט הממסד הפוליטי העירוני והלאומי לחלוטין על התכנון העירוני ועל אופי הבנייה בשטחים אלו‪,‬‬ ‫אך אם זאת ראוי לציין שחלק גדול מהשטח יועד למבני ציבור (כשליש) ועל פי התכניות‪ ,‬היה אמור לקום פארק‬ ‫עירוני גדול על גדות האיילון (שריד מתכנון זה הוא גן וולובלסקי‪ ,‬שמדרום לתחנת רכבת מרכז‪-‬ארלוזורוב) וכן‬ ‫‪36‬‬ ‫שלוש גינות קטנות בתוך השטח למגורים‪.‬‬ ‫התכנית המשמעותית שקודמה בשנים אלו היא הפיכת הגרעין היחסית עירוני של שרונה‪ ,‬שאותן שנים היה כבר‬ ‫מחנה צבאי בריטי‪ ,‬לקריית הממשלה הזמנית של ישראל‪ .‬אמנם‪ ,‬בשנים שלאחר מכן עברו מרבית מוסדות‬ ‫הממשלה לירושלים‪ ,‬אך עד שנות ה‪ '90-‬הממשלה המשיכה להחזיק יחידות צבאיות ושלוחות של מרבית משרדי‬ ‫הממשלה ושל "קול ישראל" מדרום לרחוב קפלן‪ .‬עד היום‪ ,‬נמצאים בחלק שמצפון לרחוב קפלן מחנה המטכ"ל‬ ‫ומקום מושבו של משרד הביטחון‪ ,‬כמו גם משרד נוסף המיועד לראש הממשלה‪ .‬עיריית תל אביב התנגדה להיות‬ ‫שטח כה גדול במרכז העיר בשליטה ממשלתית‪ ,‬וחששה מכך שהדבר יעכב את התפתחות תל אביב מזרחה או לכל‬ ‫הפחות ייצור "חור שחור" במרכז העיר‪ ,‬אך לא יכלה להתמודד עם כוחה של הממשלה באותן שנים‪ ,‬ולאחר משא‬ ‫ומתן עם המדינה בתחילת שנות ה‪ ,'50-‬נאלצה לוותר על הקרקעות שהיו רשומות על שמה במתחם‪ ,‬ונדחקה‬ ‫מחוצה אליו‪ .‬הפשרה התבטאה בכך שהשטח שמדרום לרחוב קפלן לא יהיה מגודר ויתחבר למקרם העירוני‬ ‫‪37‬‬ ‫שמדרום אליו‪.‬‬ ‫לא רק שהחברה האזרחית לא השמיעה את קולה‪ ,‬אלא שגם השלטון המקומי לא יכל להתנגד לרצונה של‬ ‫הממשלה‪ .‬מדהים בעינינו‪ ,‬כי גם אחרי חמישים שנה של תהליכי דמוקרטיזציה וביזור הכוח שעברה מדינת‬ ‫ישראל מאז השלטון הריכוזי של מפא"י‪ ,‬לא הצליחו עיריית תל אביב והתושבים להכפיף את רצונם על ממשלת‬ ‫ישראל גם במקרה מתחם קריית ספר בתחילת המאה ה‪ ,21-‬ועל כך בפרק הבא‪.‬‬

‫‪ 34‬למרות שקק"ל ייצגה את היישוב היהודי ולא הייתה חלק מהשלטון הבריטי‪ ,‬אנחנו לא רואים בה כ"חברה אזרחית" כפי שהוגדר‬ ‫בפרק א'‪ ,‬כיוון שמדובר בגוף ביצועי של ארגונים פוליטיים‪ ,‬שלא ניתן להגיד שמטרתם רק השפעה על השלטון אלא לקחת חלק אקטיבי‬ ‫בו‪.‬‬ ‫‪ 35‬גפני‪ ,‬עמ' ‪.39-42‬‬ ‫‪ 36‬שם‪ ,‬עמ' ‪ 87 -79‬וכן תכנית ‪ G‬ותכנית ‪( 624‬פירוט תכנית ‪ )G‬בנספח מס' ‪ :5‬תב"ע באדמות שרונה לשעבר‪( .1945-2008 ,‬להלן‪":‬נספח ‪)"5‬‬ ‫‪ 37‬שם‪ ,‬עמ' ‪.82-85‬‬


‫‪16‬‬ ‫כפי שלא הצליחה להוציא את המדינה מאדמות הגרעין העירוני בשרונה‪ ,‬לא הצליחה עיריית תל אביב לספח את‬ ‫השטח של בית המדידות (שאותו חמדה מאז שנות ה‪ ,'30-‬כפי שתיארנו קודם)‪ ,‬והוא נשאר בידי אגף המדידות‬ ‫הממשלתי אליו הצטרף בסיס של חיל המודיעין הצה"לי‪.‬‬ ‫בתצלום האוויר שבעמוד זה נראה כי בשנים הראשונות כמעט ולא חלו שינויים פיזי באופי המתחם‪ :‬ניתן לראות‬ ‫שרידים לחוות רוהם ולבתי הקברות הטמפלרי וההודי‪ ,‬אך בית המדידות בולט בשטח הלא מפותח‪.‬‬ ‫תצלום אוויר באדיבות‬ ‫אדר' רם אייזנברג‪,‬‬ ‫השטח הסגול הוא‬ ‫השטח שנמצא כעת‬ ‫בתכנון מפורט להקמת‬ ‫גינה ציבורית‪ ,‬השטח‬ ‫הכחול הפך בשנות ה‪'60-‬‬ ‫לחניון משטרתי‪.‬‬

‫ב‪ :1953-1980 .‬כרסום הדרגתי בשטחים הציבוריים‬ ‫מרגלית מראה כי שטחי שרונה כמו שטחים ציבוריים אחרים ברחבי העיר‪ ,‬היו בשנים ‪ 1953-2001‬התרחש בעיר‬ ‫תהליך שאינו מקרי אלא שיטתי‪ ,‬במסגרתו רבים משטחי שרונה לשעבר‪ ,‬הפכו ממגרשים בעלי אופי ציבורי‬ ‫למגרשים בעלי אופי פרטי‪ ,‬והיו הבסיס לרבים מהפרויקטים שחרגו באחוזי הבנייה שלהם מהנוף שמסביבם‬ ‫ומהתב"ע המקורית‪ 38.‬שביט וביגר מסבירים זאת במדיניות עירונית לא רשמית שלמעשה כוונה להטיב עם יזמי‬ ‫נדל"ן לאור שקיעתה של העיר בשנים אלו‪ ,‬וישראל גודוביץ'‪ ,‬מהנדס העיר לשעבר‪ ,‬מאשר כי לעירייה אין מדיניות‬ ‫מסודרת לנושא‪ ,‬ומציין כי הגושפנקא שאפשרה זו היא מסמך מדיניות המקל על הגדלת אחוזי בנייה בכל שטח‬ ‫‪39‬‬ ‫הגדול מ‪ 3 -‬דונם שנמצא בבעלות אחת‪.‬‬ ‫עם זאת‪ ,‬התרשמותנו היא שעד תחילת שנות ה‪ ,'80-‬רוב הפרויקטים הגדולים למגורים או עסקים (כלומר למגזר‬ ‫הפרטי) שנבנו באדמות שרונה לא היו מסוג השטחים המיועדים לבנייני ציבור וששינו את ייעודם‪ ,‬אלא שטחים‬ ‫שמראש הייתה כוונה לפתח אותם למטרות פרטיות‪ .‬למעשה‪ ,‬בתקופה זו יושמו התכניות של שנות ה‪ '40-‬וה‪'50-‬‬ ‫לאזורי תעסוקה ומסחר לצד פיתוח שטחים ציבוריים‪ :‬מוזיאון תל אביב‪ ,‬בית החולים איכילוב‪ ,‬בתי המשפט‪,‬‬ ‫אזור התעשייה ממזרח לאיילון ועוד‪.‬‬ ‫רק חלק קטן מהשטחים שנועדו לשימוש ציבורי על פי תכנית ‪ G‬הפכו לשטחים פרטיים‪ ,‬ובעיקר היו אלו יוזמות‬ ‫מקומיות‪ ,‬שאף אחת מהן לא הייתה גדולה מ‪ 6-‬דונם וחלקן היה על דונמים בודדים‪ ,‬סך הכל כ‪ 30 -‬דונם מכלל‬ ‫‪40‬‬ ‫‪ 1500‬הדונמים שיועדו לשימוש ציבורי מתוך האדמות שהיו שייכות למושבה הטמפלרית‪.‬‬ ‫‪ 38‬טליה מרגלית‪ ,‬בנייה לגובה בתל אביב‪-‬יפו ‪ 1953-2001‬פוליטיקה של סדר אקראי‪ ,‬חיבור לשם קבלת תואר דוקטור לפילוסופיה‪,‬‬ ‫הפקולטה למדעי הרוח (בית הספר להיסטוריה) באוניברסיטת תל אביב‪( 2007 ,‬להלן‪":‬מרגלית ‪)"2‬‬ ‫‪ 39‬שביט יעקב וביגר גדעון (‪ ,)2002‬ההיסטוריה של תל אביב‪ :‬עיר מטרופולין (‪ ,)1974-1993‬הוצאת אוניברסיטת תל אביב (להלן‪":‬שביט‬ ‫וביגר‪ ,)"1‬עמ' ‪ ,99-100‬וגם גודוביץ'‪ ,‬עמ' ‪.13-14‬‬ ‫‪ 40‬מרגילת ‪ ,2‬טבלאות המפרטות פרויקטים חריגים בהיקף בשנים ‪ , 1952-2001‬עמ' ‪ .263-268‬ניתן לראות שפרט לתכנית המגדלים‬ ‫בשדרות דוד המלך‪ ,‬שכוללת גם את הרחוב הציבורי ליד המגדלים‪ ,‬מדובר בפרויקטים על שטחים שקטנים משישה דונם‪.‬‬


‫‪17‬‬ ‫פוטנציאל לשינוי משמעותי יותר בתכנית ‪ ,G‬לאו דווקא בהיבט הבנייה לגובה‪ ,‬היה צמצום השטחים הפתוחים‬ ‫והפארק שתוכנן על גדות האיילון‪ :‬תכנית ‪( 464‬שכונת בבל"י) משנת ‪ 1967‬הייתה בעיקרה על שטחים שיועדו‬ ‫למגורים על פי תכנית ‪ ,G‬אך היא סיפקה פתח להפרטת השטח שמדרום לשכונה עשרות שנים לאחר מכן (אזור‬ ‫מגדלי היוקרה בשכונת פארק צמרת) כששינתה את הגדרתו משטח המיועד לפארק בתכנית ‪ G‬ובתכנית ‪,624‬‬ ‫‪41‬‬ ‫ל"שטח לתכנון עתידי"‪.‬‬ ‫בתקופה זו שוב רואים‪ ,‬כי מתחם קריית ספר אינו שונה בהרבה משאר אדמות שונה ואופיו על פי תכנית ‪ G‬לא‬ ‫השתנה‪ .‬כפי שמראים תצלומי האוויר בעמוד זה (באדיבות אדר' רם אייזנברג)‪ ,‬השטח נוצל בשנים אלו להקמת‬ ‫משרדי הטאבו באגף שהתווסף ממזרח לבניין מפ"י‪ ,‬וכן למגרש משטרתי שאיכלס את החלק הצפוני של המתחם‪.‬‬ ‫בשנים אלו נסלל רחוב קרליבך הסמוך ונבנו בצמוד למתחם בית הקירור של השוק הסיטונאי ואחר כך גם בנייני‬ ‫משרדים של חברת מקורות‪ IBM ,‬ובזק לצד עיבוי המגורים – הכל בהתאם לתכנית ‪.G‬‬

‫ג‪ -1980-2008 .‬האצת הפרטת הקרקע‬ ‫בשנת ‪ 1980‬חל שינוי בגישת העירייה ומנהל מקרקעי ישראל בעקבות עלייה במחיר הקרקע‪ ,‬ואנו עדים‬ ‫לפרויקטים בהיקף גדול יותר‪ ,‬המשנים בצורה משמעותית יותר את אופי השטח הציבורי באדמות שרונה‬ ‫‪42‬‬ ‫לשעבר‪.‬‬ ‫הגדול מביניהם הוא פרוייקט דרום הקרייה‪ .‬פרוייקט בהיקף של כמעט ‪ 200‬דונם‪ ,‬שעיקרו פינוי קריית הממשלה‬ ‫והצבא מרוב השטח שמדרום לרחוב קפלן באמצעות הגדלת אחוזי הבנייה של הבסיס הצבאי מצפון לרחוב זה‬ ‫והקמת מגדל הממשלה בצומת קפלן‪-‬דרך פתח תקווה‪ ,‬ובדרך זו יצירת שטח גדול המאפשר הקמת אלפי מטרים‬ ‫‪43‬‬ ‫רבועים של מגורים‪ ,‬עסקים ומסחר‪.‬‬ ‫פרויקטים נוספים בעלי אופי דומה ובהיקפים גדולים נעשו גם באזור התעשייה שבביצרון‪ ,‬בבית החולים איכילוב‬ ‫("מרכז וויצמן") ובשוק הסיטונאי בתחילת המאה ה‪.21-‬‬ ‫במקרים אלו ונוספים‪ ,‬השיטה הייתה זהה‪ :‬מרכזים ומגביהים את מבני הציבור או שבכלל מוציאים אותם מחוץ‬ ‫לעיר אל הפריפריה‪ ,‬ומפנים שטח לטובת מבנים פרטיים‪ .‬בדרך זו הפכו שטחים נרחבים בעלי אופי ציבורי (שוק‪,‬‬ ‫מפעלים‪ ,‬צבא) לשטחים המיועדים למגורים ביוזמה פרטית‪ .‬אפילו בשכונת בבלי הפך שטח בעל אופי שימוש‬

‫‪ 41‬ראה נספח מס' ‪.5‬‬ ‫‪ 42‬גפני‪ ,‬עמ' ‪ .86‬החל משנת ‪ 1961‬בעקבות חקיקת חוק התכנון והבנייה והחלפת קרקעות בין המדינה וקק"ל‪ ,‬הפך מינהל מקרקעי לשותף‬ ‫של עיריית תל אביב לבעל הקרקעות הציבוריות ברוב שטחי שרונה‪.‬‬ ‫‪ 43‬שם‪ ,‬שם‪.‬‬


‫‪18‬‬ ‫ציבורי (אזור קאנטרי דקל) לשטח המיועד למגורים‪ .‬כפי שהסברנו בתחילת הפרק‪ ,‬פרוייקט משמעותי נוסף‬ ‫בשטח לא מנוצל מצפון לתחנת רכבת מרכז‪-‬ארלוזורוב‪ ,‬שנועד כבר משנות ה‪ '60-‬לתכנון מחדש (לאחר שהיה‬ ‫מיועד להיות פארק בתכנית ‪ G‬של ‪ )1945‬הפך לשכונה שתאכלס כעשרים מגדלי יוקרה‪ ,‬פארק צמרת‪.‬‬

‫‪44‬‬

‫בצפון הקרייה‪ ,‬מצמצם הצבא את שטח הבסיס ובונה מגדלי עצומים‪ ,‬ובשטח שיתפנה צפויים לקום מגדלים‬ ‫‪45‬‬ ‫בבעלות פרטית‪.‬‬ ‫המדיניות לגבי שטחי שרונה שבמרכז תל אביב לא הייתה שונה מהמדיניות לשטחים אחרים בעלי אופי ציבורי גם‬ ‫באזורים פחות מבוקרים בעיר‪ .‬בעבודתה של סיגל גפני מתוארות בפירוט גם התכניות שנעשו בשטחי השכונות‬ ‫הטמפלריות האחרות בדרום תל אביב‪ ,‬ביפו (המושבה האמריקאית) ו‪-‬וולהאלה‪ ,‬שבמסגרתן זכינו במגדל נחושתן‬ ‫ובמגדלים נוספים שעתידים לקום על ציר המסילה הטורקית הישנה‪ ,‬כמו גם פרויקטי יוקרה אחרים צנועים יותר‬ ‫‪46‬‬ ‫בגובהם‪.‬‬ ‫למרות שפרויקטים אלו נעשים בשלושים השנים האחרונות‪ ,‬תקופה בה אמורה להיות חברה אזרחית חזקה‬ ‫בעולם המערבי ובכלל זה ב"עיר‪-‬העולם" תל אביב‪ ,‬נראה שקולה של אותה חברה אזרחית לא היה מספיק חזק‬ ‫כדי לוודא שלא כל המגורים שיחליפו את השטחים הציבוריים יהיו מגורי יוקרה או מרכזי צרכנות‪ ,‬והיא כמעט‬ ‫שלא הצליחה להשפיע על אופי התכנון מבחינת שימור השטחים הציבוריים‪.‬‬ ‫עם זאת‪ ,‬במקרה של פרוייקט דרום הקריה ניתן לראות את התחלתו של השינוי‪ ,‬שאחר כך יתבטא בעוצמה גדולה‬ ‫יותר בקריית ספר – בשניהם החליטה הממשלה לפנות קרקע ציבורית ודרשה פיצוי כספי על הפינוי‪ ,‬בשניהם‬ ‫יזמה העירייה בנייה מאסיבית של השוק הפרטי‪ ,‬ובשניהם הצליחה החברה האזרחית "לתקוע" את התכניות‬ ‫באמצעות רעיון השימור ולהוביל לשינויים משמעותיים בה‪ .‬מעט אירוני‪ ,‬שבאמצעות אופנת השימור ובעזרת‬ ‫מבנים של התושבים הנאצים ושל הכובש הבריטי‪ ,‬הצליחו ארגוני המגזר השלישי לשמור על השטח הפתוח של‬ ‫תושבי תל אביב‪.‬‬ ‫ניתן לראות בנספח מס' ‪ 5‬את ההבדלים בין תב"ע ‪ ,2270‬התכנית הראשונה שהציעו המנהל והעירייה ב‪1987 -‬‬ ‫לעומת תכנית ‪( 3000‬התכנית הסופית של המתחם)‪ ,‬שאושרה בשנת ‪ : 1999‬השטח הציבורי גדל‪ ,‬מרבית המבנים‬ ‫הטמפלרים שומרו‪ ,‬והמבנים הוצבו במקביל ובהמשך לגריד העירוני בשרונה‪ ,‬בשונה מהתכנית הראשונית‬ ‫שנראית כמתעלמת לחלוטין מהמרקם הבנוי הקיים‪.‬‬ ‫ההצלחה זו היא חלקית‪ :‬בשתי התכניות מרבית השטח הופרט‪ ,‬אחוזי הבנייה לא קטנו אלא צומצמו בתכסית‬ ‫קטנה יותר למגדלים גבוהים יותר‪ ,‬והגריד המפורסם בצורת צלב של שרונה נהרס על מנת להרחיב את רחוב‬ ‫קפלן‪ .‬לפני כשנתיים נמכרו המבנים הטמפלרים ליזמים פרטיים‪ ,‬שיממנו את שימורם ויהפכו את שרונה לרובע‬ ‫‪47‬‬ ‫צריכה עירוני בדומה למתחם התחנה והנמל הישן‪.‬‬ ‫מאבק נוסף של התושבים בעירייה בנוגע לאדמות שרונה היה סביב השוק הסיטונאי‪ :‬ב‪ 2008 -‬הודיעו יזמי נדל"ן‬ ‫כי השטח (שתכנונו הושלם ב‪ )2004 -‬יהפוך לשכונת הייטקיסטים ומקצועות חופשיים אחרים (בדומה למגדלי צ'ק‬ ‫‪48‬‬ ‫פוינט שהוקמו בביצרון על אדמות ציבורית של שרונה לשעבר)‪.‬‬ ‫המחאה הציבורית סביב הנכונות של העירייה (בעלת ‪ 50%‬מהקרקע) להופכו לשכונת מגורים מגדרית ומגודרת או‬ ‫‪ 44‬נספח מס' ‪.5‬‬ ‫‪ 45‬גפני‪ ,‬עמ' ‪.88‬‬ ‫‪ 46‬שם‪ ,‬עמ' ‪ .66-79‬דוגמא לפרוייקט יוקרה כזה הוא פרוייקט ‪ ,The Village‬במושבה האמריקאית‪/‬גרמנית כפי שניתן להתרשם באתר‬ ‫המכירות שלו‪. http://www.the-village.co.il/ ,‬‬ ‫‪ 47‬ניתן להתרשם מהתכניות באתר האינטרנט של הבעלים החדשים של המושבה‪ ,‬חברת "גני שרונה"‪.http://sarona.ahuzot.co.il/ ,‬‬ ‫‪ 48‬שי פאוזנר‪ ,‬השוק הסיטונאי‪ :‬הכניסה לאנשי היי‪-‬טק בלבד‪,‬אתר ‪http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L- ,12/5/08 YNET‬‬ ‫‪. 3542352,00.html‬‬


‫‪19‬‬ ‫שמא המשבר הכלכלי העולמי‪ ,‬גנזו את הרעיון‪ 49,‬אך לא זו ולא זה לא שינו את אופי השטח‪ :‬בנייה צפופה של‬ ‫‪ 3000‬יחידות דיור הסוגרות על ככר ציבורית מוגבהת ומנותקת מהעיר‪ .‬למרות היותה בעלת ‪ 50%‬מהשטח‪ ,‬רק‬ ‫לאחרונה‪ ,‬בישיבה דחופה בעקבות מחאת האוהלים‪ ,‬אישרה העירייה כי תדרוש מהיזמים כי ‪ 52‬יח"ד ישמשו‬ ‫לדיור בר השגה‪ ,‬שהן ‪ 3.4%‬בלבד מהדירות שייבנו על קרקע ציבורית (‪ 1500‬דירות‪ ,‬אם נזכור שמחצית מהקרקע‬ ‫שייכת לציבור) ורק ‪ 18%‬בלבד מהדירות בבעלות ישירה של העירייה (מתוך ‪ 300‬שיהיו בבעלותה)‪ .‬כפי שהודה‬ ‫בפנינו דורון ספיר‪ ,‬היכולת של העירייה לכפות הצעה כזו על יזם לאחר שהתב"ע כבר אושרה‪ ,‬חייבת להיות מלווה‬ ‫בפיצויו באמצעות הגדלת זכויות הבנייה שלו‪ 50....‬כפי שנראה בפרק הבא‪ ,‬יכול להיות‪ ,‬שמאבק לשימור חלק‬ ‫ממבני השוק בגלל איכותם האדריכלית או בגלל שימושם ההיסטורי‪ ,‬היה יכול להבטיח חלק גדול יותר מהשטח‬ ‫לטובת הציבור‪ ,‬ואולי אף מביא לשינוי אופיו כפי שקבוע כיום בתכניות‪ :‬שטח פתוח נסתר מהעין‪ ,‬שהגישה אליו‬ ‫תהיה רק דרך המגדלים החדשים‪.‬‬ ‫התעצמות הפרטת השטחים הציבוריים ברחבי העיר בסוף המאה ה‪ '20-‬והעשור הראשון למאה ה‪ '21 -‬קיבלה‬ ‫ביטוי גם במתחם קריית ספר‪ :‬כפי שנפרט בפרק הבא‪ ,‬בתקופה זו עולים רעיונות לבניית מגדלי יוקרה בשטח‪,‬‬ ‫והשטח הפנוי שליד בניין מפ"י הופך לחניון פרטי כפי שניתן לראות בתצלום האוויר משנת ‪ .2009‬בשנת ‪2005‬‬ ‫המשטרה מפנה את החלק הצפוני במתחם‪ ,‬וגם אותו מנסה ממ"י (ללא הצלחה) להחכיר לידיים פרטיות (מסומן‬ ‫בתצ"א בקו כחול)‪.‬‬ ‫בפרק הבא נראה כיצד הצליח מאבק התושבים שמסביב למתחם למנוע את הפרטת השטח‪ ,‬וכיצד יזמו‪ ,‬בצורה‬ ‫כמעט תקדימית‪ ,‬הקמת גינה ציבורית במקום‪.‬‬ ‫תצלום אוויר באדיבות אדר' רם‬ ‫אייזנברג‪ ,‬השטח הסגול הוא השטח‬ ‫שנמצא כעת בתכנון מפורט להקמת גינה‬ ‫ציבורית‪ ,‬השטח הכחול שימש עד ‪2005‬‬ ‫כמגרש המשטרתי‪.‬‬

‫‪ 49‬ואיריס טל‪ ,‬מסימני משבר הנדל"ן‪ :‬בעלי קרקעות השוק הסיטונאי מקפיאים המכרז במתכונתו הנוכחית‪ ,‬אתר תקדין ‪13/1/09‬‬ ‫‪.http://www.takdin.co.il/searchgbiz‬‬ ‫‪ 50‬ראה נספח מס' ‪ 3‬ונספח מס' ‪ 5‬וכן מירב קריסטל‪ ,‬עיריית ת"א תאשר פיצול דירות ותוסיף קומות‪ ,‬אתר ‪,31/7/11 ,YNT‬‬ ‫‪.http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4102142,00.html‬‬


‫‪21‬‬

‫פרק ד‬ ‫השפעת ארגון "ירוק במקום בטון‪-‬ועד הפעולה של לב העיר"‬ ‫‪51‬‬ ‫על תכנון מתחם קריית ספר בשנים ‪1995-2011‬‬ ‫לאחר שתיארנו ממה מורכבת החברה האזרחית החדשה בעולם המערבי בכלל ובתל אביב בפרט‪ ,‬ולאחר שסקרנו‬ ‫את התהליך שבו הפך מתחם קריית ספר לשטח בבעלות ציבורית‪ ,‬נראה בפרק זה כיצד הצליח ארגון תושבים‬ ‫קטן ליצור תקדים תכנוני ולעצור את התהליך המואץ של הפרטת הקרקע הציבורית בתל אביב‪.‬‬ ‫לאחר מאבק של יותר מעשור‪ ,‬ארגון "ירוק במקום בטון"‪ ,‬ועד התושבים המתגוררים בסמוך למתחם קריית‬ ‫ספר‪ ,‬הצליח בשנת ‪ 2009‬לאלץ את מוסדות התכנון להקים בשטח שפינתה המדינה גינה פתוחה שתמומן מכספי‬ ‫העירייה‪ ,‬ולא (כמקובל) באמצעות הפרטת חלק מהקרקע ובניית מגדלי יוקרה‪.‬‬ ‫"תקציר האירועים" עד כה‪:‬‬ ‫מתחם קריית ספר הוא שטח של‬ ‫כיותר מ‪ 20 -‬דונם המשמשים‬ ‫כיום לחניונים וכן בניין מפ"י‬ ‫המיועד לשימור ובניין הטאבו‬ ‫לשעבר‪ ,‬שאינו בשימוש כיום‪.‬‬ ‫המתחם נמצא ברובע ‪ ,6‬בדיוק‬ ‫במרכזה של תל אביב‪ ,‬שם היחס‬ ‫בין שטחים פתוחים לתושבים‬ ‫הוא מן הגרועים בעיר (פחות‬ ‫מחצי מטר לדונם)‪.‬‬ ‫כפי שניתן לראות במפה‪ ,‬הפארק‬ ‫העתידי יהיה הגינה היחידה‬ ‫ברדיוס של כמעט קילומטר‬ ‫וישרת עשרות אלפי תושבים‪,‬‬ ‫בנוסף לעשרות אלפים המגיעים‬ ‫לאזור במהלך היום לעבודה‬ ‫ולבילוי‪.‬‬ ‫המפה והמידע באדיבות‬ ‫אדר' רם אייזנברג‪ ,‬מתכנן הגינה‬ ‫מטעם עיריית תל אביב‬

‫א‪ .‬על ארגון "ירוק במקום בטון" – וועד תושבי קריית ספר‬ ‫הארגון הוא ארגון תושבים וולונטרי‪ ,‬ובאופן הצהרתי הוא מרכז פעילויות אד‪-‬הוק של וועדים קהילתיים בשכונה‪.‬‬ ‫למעשה‪ ,‬כמו במקרה של קריית ספר‪ ,‬פעולות אד‪-‬הוק אלו מתמשכות לאורך שנים רבות‪ ,‬וגולשות לנושאים‬ ‫אחרים‪ .‬אלו נושאים שנועדו לקדם את המאבק העיקרי‪ ,‬כמו שימור בניין מפ"י לצורך הגנה על שטחי הציבור‬ ‫במתחם קריית ספר‪ ,‬או לימוד על שרידי החומה הטמפלרית ברחוב אוליפנט‪ ,‬כדי להבטיח מודעות של התושבים‬ ‫לגינה הקטנה ברחוב‪.‬‬ ‫על פי עדויות הפעילים‪ ,‬אין רישום מחייב של חברים בוועד‪ ,‬כל אחד יכול להצטרף במידה והוא מתחייב לתמוך‬ ‫במטרות המאבק‪ ,‬וגם להתנהלות הוועד עצמה אין אופי פורמאלי‪.‬מהבדיקה שעשינו‪ ,‬לכל חבר יש באופן לא רשמי‬ ‫תפקיד בהתנהלות השוטפת‪ :‬תמר אחראית על הפצת ההודעות של הקבוצה בגוגל ובפייסבוק‪ ,‬שלעיתים נכתבות‬ ‫‪ 51‬כל המידע על פעילות הארגון בפרק זה מתבסס על המידע שנמסר במפגש התושבים (נספח מס' ‪ )2‬וכן על ראיון עם מיכל ברזל‪-‬כהן‬ ‫(נספח מס' ‪ )1‬וראיון עם רחל גלעד‪-‬וולנר (נספח מס' ‪ )4‬אלא אם צוין אחרת‪.‬‬


‫‪21‬‬ ‫על ידי להב‪ ,‬שגם מפעיל את "הפיקניק השכונתי השבועי"‪ ,‬שמתקיים במתחם על ידי הארגון כל שבוע בשנתיים‬ ‫האחרונות‪ .‬מידי פעם הופך הפיקניק לאירוע גדול יותר‪ ,‬כמו הפגנה עם נאומים לפני הבחירות לכנסת בשנת ‪,2009‬‬ ‫או חגיגות פיקניק המאה‪ ,‬בהשתתפות אנשי ציבור כולל ראש העיר‪ .‬שמוליק הוגדר לתקופה מסוימת כ"דובר‬ ‫הארגון' והוא מרכז את הפעילות מול גופים אחרים כמו עיריית תל אביב ומארגן פעילויות גדולות יותר‪ ,‬כמו ערך‬ ‫עיון בנושא הקמת ב‪ 9/2008 -‬שהתקיים בסינמטק תל אביב‪ .‬מי שאחראית על "טרטור" המוסדות המטפלים‬ ‫בנושא‪ ,‬כלומר מכתבים‪ ,‬טלפונים‪ ,‬פגישות‪ ,‬עתירות ודיווח לפעילים על הנעשה באמצעות מיילים‪ ,‬היא מיכל ברזל‪-‬‬ ‫כהן‪ ,‬מייסדת הארגון‪.‬‬ ‫ב‪ .‬המאבק על עתיד השטח מאמצע שנות ה‪ '90-‬ועד ימינו‬ ‫הקונפליקט בנוגע לעתיד המתחם נוצר במסגרת מאבק תושבים באתר אחר בעיר‪ :‬בשנות ה‪ '90-‬ניהלו תושבי לב‬ ‫העיר מאבק בהקמת פרוייקט המגדלים של אליעזר פישמן ברחוב בלפור‪ ,‬שנקרא גם הוא "לב העיר"‪ .‬במסגרת‬ ‫המשא ומתן עם התושבים‪ ,‬הציעה העירייה לקדם תכנית לפארק עירוני במקום אחר בשכונה כפיצוי לתושבים על‬ ‫החריגה מתכנית האב באזורית‪ ,52‬ואחד מהאתרים שהוצעו לפעילים היה קריית ספר‪ ,‬שרשום בתב"ע כשטח חום‪,‬‬ ‫כלומר ציבורי‪ ,‬שרובו לא היה בנוי ולכן בפוטנציאל להפיכתו לגינה פתוחה‪ .‬סגן ראש העיר ויו"ר הועדה המקומית‬ ‫תל אביב‪ ,‬דורון ספיר‪ ,‬הדגיש בשיחה איתנו‪ ,‬כי הבעייתיות של שטח זה היא בכך שמדובר בשטח חום בבעלות‬ ‫ממשלתית‪ ,‬כלומר כזה שמיועד למוסדות ממשלתיים בלבד‪ ,53‬אך כנראה שבזמן ניהול המשא ומתן עם התושבים‬ ‫שהתנגדו למתחם "לב העיר"‪ ,‬עיריית תל אביב "שכחה" בעייתיות זו‪ :‬בימי ראש העיר מילוא‪ ,‬ואחר כך באמצעות‬ ‫הבטחה מצולמת של רון חולדאי‪ ,‬העירייה סיפקה את תאבונם של תושבי לב העיר (או לפחות את דרישת מוסדות‬ ‫התכנון)‪ ,‬והבטיחה בין היתר‪ ,‬שבתמורה למגדל של פישמן ברחוב בלפור‪ ,‬תוקם גינה על כל השטח בקריית ספר‪.‬‬ ‫באופן מעט תמוה‪ ,‬הבטחה זו לא מנעה מהעירייה לקדם פרוייקט מגדלים גם במתחם קריית ספר עצמו‪ ,‬מבלי‬ ‫‪54‬‬ ‫לקבל את הסכמת בעלי הקרקע‪ ,‬מנהל מקרקעי ישראל‪.‬‬ ‫ב‪ ,1997 -‬כשהוכרע המאבק לטובת פרוייקט "לב העיר" לא ניתנה לתושבים גינה חלופית‪ ,‬ככל הנראה משום‬ ‫שהמנהל דרש מהעירייה ‪ 32‬מיליון ‪ ₪‬בתמורה להעברתו לבעלות התושבים‪ ,‬בטענה שזוהי עלות פינוי מוסדות‬ ‫המדינה‪ .‬כפי שהוסבר קודם‪ ,‬התקשנו לקבל אימות לסכום ונשמעו גם סכומים אחרים‪ ,‬ולפי חלק מהפרסומים לא‬ ‫מדובר רק על עלות פינוי המבנים (שכמובן לא מגיע ל‪ 32 -‬מ' ‪ )...₪‬אלא בפירוש ניסיונות של המינהל להרוויח את‬ ‫‪55‬‬ ‫היטל ההשבחה‪.‬‬ ‫בתגובה‪ ,‬החלו פעילים בראשות גילה הרץ ומיכל ברזל כהן‪ ,‬לנהל מאבק על הקמת הגינה בקריית ספר‪ .‬ברזל‪-‬כהן‪,‬‬ ‫שגרה בסמוך למקום‪ ,‬הקימה ארגון מתנדבים‪" ,‬ירוק במקום בטון‪-‬וועד הפעולה של לב העיר"‪ ,‬שריכז פעילויות‬ ‫נקודתיות למאבקים קהילתיים מקומיים ברחובות שמסביב למתחם‪ .‬אחת מההתארגנויות הייתה "ועד קריית‬ ‫ספר"‪ ,‬שהוקם על ידי תושבי רחוב קריית ספר וברזל‪-‬כהן‪ ,‬וריכז את המאבק להקמת הפארק‪.‬‬ ‫מטרת הארגון הייתה להביא להקמת גינה ומבנה ציבור במתחם‪ ,‬ולבטל את תכנית הקמת המגדלים שהעירייה‬ ‫קידמה‪ .‬במסגרת המאמצים להקפאת תכנית הבנייה‪ ,‬קידם הוועד בשנת ‪( 1999‬בסיוע חשאי של מהנדס העיר דאז‬ ‫גודוביץ'‪ )56‬את הפיכת בניין מפ"י לבניין שימור‪ ,‬בגלל היותו בניין "באוהאוס" של המודיעין הבריטי לשעבר‪ ,‬שהיה‬ ‫במהלך מלחמת העצמאות נתון להתקפות מצד המחתרות היהודיות‪ ,‬ולכן יש לו ערך היסטורי ואדריכלי‪.‬‬ ‫‪ 52‬באופן אירוני‪ ,‬המגדל בן ה‪ 26 -‬קומות נקרא ע"ש תכנית האב של אדר' אדם מזור שדווקא הגבילה את הבנייה באזור עד ‪ 7‬קומות‪,‬‬ ‫גודוביץ'‪ ,‬עמ ‪.158‬‬ ‫‪ 53‬למעשה‪ ,‬כפי שהסברנו בפרק ב'‪ ,‬השטח לא מוגדר בתכנית ‪ G‬כ"מיועד למבנים ממשלתיים"‪ ,‬אלא כשטח ציבורי בבעלות המדינה‪.‬‬ ‫‪ 54‬כל נספחי הראיונות כולל נספח ‪.3‬‬ ‫‪ 55‬שם‪ ,‬שם‪ ,‬כמו כן פרוטוקול ישיבת וועדה מקומית בנושא משנת ‪ ,2009‬המאשימה את המינהל בניסיונות ליצור רווח מהמתחם‪ ,‬באתר‬ ‫עיר לכולנו‪http://city4all.org.il/node/424 ,‬‬ ‫‪ 56‬מידע זה נמסר לנו על ידי מיכל ברז"ל כהן וגם בשיחה אישית עם גודוביץ' ביולי ‪ ,2008‬שלא במסגרת עבודה זו‪.‬‬


‫‪22‬‬ ‫כנראה משום שהבניין נמצא בשימוש חיל המודיעין ומפ"י ולא בבעלות פרטית‪ ,‬לא הייתה התנגדות חזקה‬ ‫לשימורו‪ .‬לשאלתנו האם השימוש בטקטיקת השימור בעצם הכריע את הכף לטובת התושבים‪ ,‬כיוון שהפך שליש‬ ‫מהמגרם לבלתי ניתן לבנייה (ולכן הפחית את הפוטנציאל הכלכלי של כלל המגרש)‪ ,‬ענה מר ספיר כי "זהו רעיון‬ ‫מעניין"‪ ,‬אך לדבריו חסר חשיבות – הוא אף טען שלא ידע שבניין מפ"י מיועד לשימור‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 2000‬יזם ארגון "ירוק במקום בטון" תערוכה של אמנים בבית ביאליק‪ .‬לתערוכה הוזמנו גם בכירי העירייה‬ ‫וביניהם ראש העיר‪ ,‬רון חולדאי‪ ,‬ושם התחייב ראש העיר לסייע בהקמת הפארק‪ ,‬התחייבות ממנה חזר לאחר זמן‬ ‫קצר וגרמה לחוסר אמון בינו ובין התושבים‪ 57.‬עם זאת‪ ,‬העירייה‪ ,‬יחד עם בעלי הקרקע (כלומר ממ"י)‪ ,‬ארגונים‬ ‫ארציים כמו "אדם טבע ודין"‪" ,‬החברה להגנת הטבע" וארגון "ירוק במקום בטון" החלו לקיים פגישות ודיונים‬ ‫בנוגע לעתיד המתחם‪ .‬הוקם "שולחן עגול"‪ ,‬שבו ישב דורון ספיר מטעם העירייה‪ ,‬נציגי הוועד מטעם התושבים‪,‬‬ ‫נציג מנהל מקרקעי ישראל ונציגים של גופים שונים כמו מיטל להבי מ"מרצ" ונציגי הירוקים‪ ,‬שנועד לקדם תוך‬ ‫שיתוף פעולה עם התושבים את עתיד המתחם‪ .‬בדיעבד‪ ,‬ספיר רואה תהליך זה כשלילי‪ ,‬ולמעשה טען בשיחה איתנו‬ ‫כי התושבים של המתחם עיכבו ב‪ 15 -‬שנה הקמת גינה בכך שלא הסכימו להקמת מגדלים על חלק מהשטח‪.‬‬ ‫כנראה שגם מבחינת המדינה היה זה תהליך מיותר‪ :‬בזמן הדיונים‪ ,‬בשנת ‪ ,2005‬פונה חלק גדול מהשטח הפתוח‬ ‫שהיה עד אז בידי משטרת ישראל‪ ,‬ושימש כמגרש רכבים‪ ,‬ובמקומו הוציא בשנת ‪ 2006‬מנהל מקרקעי ישראל‪,‬‬ ‫בניגוד לתב"ע ותוך התעלמות מתהליך "השולחן העגול"‪ ,‬מכרז להקמת חניון‪ .‬למזלם של התושבים‪ ,‬החניון הוקם‬ ‫מבלי שניתן לו רישיון עסק‪ ,‬ובעזרת ייעוץ משפטי של "אדם טבע ודין" הצליח הוועד לעצור את פעילותו ולהרוס‬ ‫אותו בשנת ‪ .2007‬כדי להוסיף לתסבוכת‪ ,‬באותה התקופה "פלש" חיל המודיעין לחלק מהמגרש שפינתה העירייה‪,‬‬ ‫משיקולים ביטחוניים‪ ,58‬ולאחר שלא הוקם החניון‪ ,‬קיבל אישור מהמנהל להשתמש בחלק מהשטח לטובת חנייה‬ ‫לבסיס‪ ,‬שממוקם כאמור בבניין מפ"י הסמוך‪ .‬זהו כיום המצב בשטח‪:‬‬

‫*התצ"א באדיבות אדר' רם אייזברג‪\ .‬‬ ‫‪ 57‬התחייבות מצולמת זאת הפכה כלי לניגוח של הפעילים והקשתה על העירייה לקדם בנייה במתחם‪ .‬ההתחייבות בסרטו "חולדאי‬ ‫מבטיח פארק לתושבי תל אביב" ‪ ,http://www.youtube.com/watch?v=p8fUTAl-bIM‬שם גם מודה ראש העיר כי היו קיימות‬ ‫תוכניות של העירייה לבנות בחלק גדול מהמתחם‪.‬‬ ‫‪ 58‬בזמן מלחמת לבנון השנייה גייסו בסיס המודיעין ומפ"י עובדים ומילואים‪ ,‬ונוצר צורך בהרחבה החניון‪ ,‬ולכן אישר המינהל באופן‬ ‫זמני שחלק מהמגרש המשטרתי לשעבר ישמש את הצבא כחניון‪ .‬גם לאחר סיום המלחמה ונסיגת צה"ל מדרום לבנון‪ ,‬סירב הצבא לסגת‬ ‫מהשטח שתפס בקריית ספר‪...‬‬


‫‪23‬‬ ‫כדי לעצור את הקמת החניון‪ ,‬לאחר שהיזם וממ"י פנו לשינוי ייעוד הקרקע (הפעם במסגרת החוק‪ ,‬בבקשה לשינוי‬ ‫התב"ע במסגרת הוועדה המקומית והמחוזית)‪ ,‬יזמו ב‪ 9/2009 -‬התושבים החלטה בוועדה המקומית ואחר כך גם‬ ‫בוועדה המחוזית‪ ,‬הקוראת להקמת גינה בכל שטח פנוי במתחם‪ ,‬ללא הקמת מגדלים‪ ,‬ותוך פיצוי כספי של המנהל‬ ‫על ידי ניוד זכויות בנייה בתל אביב‪ .‬ההחלטה הייתה זמנית ותוקפה היה עד ‪ ,9/2010‬שעד אז היה על העירייה‬ ‫‪59‬‬ ‫להודיע כי תממן את הגינה‪.‬‬ ‫העובדה שהתושבים זכו לשיתוף פעולה מצד הוועדה המקומית נבע‪ ,‬לדעתנו‪ ,‬מכך שבשנת ‪ 2008‬השתנתה המפה‬ ‫הפוליטית בתל אביב כתוצאה מהבחירות המוניציפאליות‪ :‬סיעתו של ראש העיר במועצה קטנה‪ ,‬והוא תלוי היום‬ ‫יותר בשותפיו הפוליטיים ממפלגת "הירוקים" ו"מרצ"‪ ,‬שתמכו תמיד בעמדת תושבים אך לא הצליחו בקדנציה‬ ‫הקודמת שלהם בקואליציה לקדם את הקמת הפארק‪ .‬בנוסף לכך‪ ,‬בסיעת מרצ התמתנה ליו"ר מיטל להבי‪,‬‬ ‫העוסקת למחייתה בגישור בין תושבים ויזמים לשם קידום פרויקטים תכנוניים‪ ,‬ומלווה את מאבק התושבים‬ ‫במתחם משך שנים רבות‪ .‬להבי הפכה בעקבות הבחירות לסגנית ראש העיר ולאחראית מטעמו על נושא המתחם‪.‬‬ ‫מעבר לכך‪ ,‬תוצאות הבחירות שיקפו‪ ,‬כפי שהוסבר במבוא לעבודה‪ ,‬ערעור במעמדו של ראש העיר‪ ,‬וחיזקו את‬ ‫האופוזיציה שלו בדמות "עיר לכולנו"‪ ,‬ואולי גם בשל כך נחלשה התנגדותו להקמת פארק ללא הקמת מגדלים‪ ,‬עד‬ ‫כדי כך שהשתתף בפיקניק שכונתי שהיה בשנת ‪ 2010‬בשטח הפארק‪ .‬לטענת דורון ספיר‪ ,‬מעולם בעצם לא‬ ‫השתנתה עמדת העירייה‪ :‬העירייה מתנגדת באופן עקרוני לפיצוי של יזמים בגין העברת שטחים לטובת תושבי‬ ‫העיר (גם אם היזם במקרה זה הוא המדינה)‪ ,‬ותמיד רצתה בהקמת גינה‪ .‬מבחינתו‪ ,‬רצון העירייה בהקמת מגדלים‬ ‫‪60‬‬ ‫על חלק מהשטח נבע מחוסר ברירה וחוסר יכולת להתמודד עם החלטת ממ"י‪.‬‬ ‫כתוצאה מהחלטת הוועדה המחוזית נמצאים העירייה והמינהל במשא ומתן מתקדם שהיה אמור להסתיים ב‪-‬‬ ‫‪ 2010‬אך טרם סוכם‪ ,‬ובמהלכו יפוצה המינהל באמצעות זכויות בנייה‪ ,‬ויעביר את הקרקע לרשות העירייה‪ .‬נכון‬ ‫לימים אלו‪ ,‬השטח עדיין בבעלות ובשליטת מדינת ישראל‪ ,‬אך לאור מסמך הבנות בין העירייה למנהל הוקצה‬ ‫תקציב להקמת הגינה‪.‬‬ ‫במקביל העירייה הקצתה תקציב לתכנון המקום על ידי אדר' רם אייזנברג‪ .‬למרות שביולי ‪ 2011‬היו אמורות‬ ‫להתחיל עבודות במקום‪ ,‬מסיור שערכנו החודש במקום עולה שטרם החל פיתוח השטח‪ ,‬כנראה בגלל העיכוב‬ ‫בהסכם עם ממ"י‪ .‬בשיחה עם חברת המועצה גלעד‪-‬וולנר מסרה כי לדעתה העבודות יחלו עוד השנה‪.‬‬ ‫ג‪ .‬מיפוי השחקנים והאינטרסים בשטח‬ ‫וועד קריית ספר‪"/‬ירוק במקום בטון"‪ :‬וועד התושבים בראשות מיכל ברזל‪-‬כהן מתנגד מאז הקמתו ותחילת‬ ‫המאבק ב‪ 1997-‬לבנייה במתחם‪ ,‬ודורש הקמת פארק ומבנה ציבור במתחם‪ .‬לפי עדויות הפעילים‪ ,‬לפני כשלוש‬ ‫שנים הוועד עמד בפני לחצים גדולים להתפשר בגין דרישותיו‪ ,‬ולהסכים לשינוי התב"ע ולבנייה על חלקית‪ ,‬אך‬ ‫הצטרפות פעילים חדשים‪ ,‬תמיכת ארגוני חברה גדולים בדמות "אדם טבע ודין" ו"החברה להגנת הטבע בתל‬ ‫אביב" וכן שינוי המפה הפוליטית בעיר‪ ,‬הבטיחו שדרישות הוועד לא ישתנו‪ .‬מאז ‪ 2008‬מקיים הוועד בכל שבוע‬ ‫"פיקניק שכונתי" במגרש החנייה הריק‪ ,‬שנועד להיות מעין הפגנת תושבים ולפתח את התדמית הקהילתית של‬ ‫המקום וזיהויו על ידי התושבים כ"גינה השכונתית"‪ .‬פעילי הוועד מגובים גם על ידי מפלגת "עיר לכולנו" וארגון‬ ‫"שתי"ל" של "הקרן החדשה"‪.‬‬

‫‪ 59‬פרוטוקול ישיבת הוועדה המקומית שעסקה בתכנית באתר מיטל להבי‪,‬‬ ‫‪( http://www.meitallehavi.com/?CategoryID=305&ArticleID=847&Page=1‬להלן‪":‬החלטה ‪)77/78‬‬ ‫‪ 60‬כל נספחי הראיונות כולל נספח ‪.3‬‬


‫‪24‬‬ ‫מפ"י‪" :‬המרכז למיפוי ישראל" אמור להתפנות בשנים הקרובות מהבניין‪ ,‬וכדי לזרז את פינוי הוא דורש פיצוי‬ ‫כספי או אתר חלופי‪ .‬ככל הנראה הדבר יתאפשר בקלות בזכות ריכוז אגפי משרד הפנים במגדל הקרייה‪.‬‬ ‫משרד הביטחון‪/‬חיל המודיעין‪ :‬חוזה החכירה בין הצבא והמנהל על השטח אמור לפגוע בעשור הנוכחי‪ ,‬עם זאת‪,‬‬ ‫התכניות הנוכחיות יוצאות מנקודת הנחה שהבניין יישאר עוד תקופה ארוכה בסיס צבאי‪ .‬מכיוון שמאז ‪2006‬‬ ‫המינהל מאפשר לצבא להשתמש בחלק מהקרקע כחניון ללא היתר‪ ,‬הצבא דורש‪ ,‬שעד שיפונה הבסיס (כאמור‪,‬‬ ‫תרחיש שלא אמור להתממש)‪ ,‬יינתן לו מגרש חנייה חלופי על חשבון הפארק‪ .‬בנוסף הצבא דורש "רצועת ביטחון"‬ ‫של חמישה מטרים בין הפארק לבסיס‪ ,‬על חשבון שטח הפארק‪.‬‬ ‫מינהל מקרקעי ישראל‪ :‬לא הצלחנו לאתר מידע רשמי שבו מכריז המינהל על הסכום שבו יסכים סוף סוף להחזיר‬ ‫את הקרקע לתושבי מדינת ישראל‪ .‬לפי מספרים שמפריחים הפעילים ושאושרו על ידי העירייה‪ ,‬המינהל דרש ‪32‬‬ ‫מיליון ‪ ,₪‬ולפי החלטת הוועדה המחוזית‪ ,‬המינהל עתיד להיות מפוצה באמצעות עשרות יחידות דיור במיקומים‬ ‫שונים בתל אביב‪ .‬לאור העובדה שההחלטה לא קובעת מה יהיה שטח דירות אלו‪ ,‬ולאור העובדה שמחיר ממוצע‬ ‫של דירת שני חדרים בתל אביב מתקרב למיליון ‪ ,₪‬למעשה פיצתה העירייה את המינהל בסכום הגדול פי שלושה‬ ‫מהתשלום שדרש לפני יותר מעשור וחושפת את העובדה שלא הייתה כאן רק כוונה לכסות את עלויות פינוי‬ ‫השטח‪ .‬החלטת המינהל לראות בשטח כפוטנציאל נדל"ני‪ ,‬הולידה את המחיר היקר שהעירייה סירבה לשלם‪,‬‬ ‫‪61‬‬ ‫ולדעתנו הוא הגורם העיקרי לעיכוב בהקמת הגינה‪.‬‬ ‫תמוה כיצד גוף שאמור לשרת את תושבי מדינת ישראל (וכאמור‪ ,‬מהפארק ייהנו עשרות אלפי תושבים ועוד‬ ‫עשרות אלפי יוממים) פעל במרץ לגבות על כך מחיר כספי רב‪ .‬בניגוד לתחומי שלטון אחרים‪ ,‬המדינה לא מראה‬ ‫שום ניסיון לנסיגה מהתערבותה בתכנון העירוני‪ ,‬ומסרבת להעביר את הקרקע לרשות המקומית ולתושבים‪.‬‬ ‫למרות הביקורת בעל פה‪ ,‬הן ארגוני החברה האזרחית והן העירייה מעולם לא ערערו בפועל על תג המחיר שקבע‬ ‫המינהל לפינוי מוסדות הממשלה – לא נעשו פניות למבקר המדינה‪ ,‬לבתי המשפט או לשר הפנים‪ ,‬כדי לבדוק את‬ ‫החלטת המינהל‪ .‬יש בכך ללמוד על כוחה הרב של המדינה ופקידיה מול המגזר השלישי והשלטון המקומי‪ ,‬כיוון‬ ‫שהחלטת הוועדה המחוזית מגבה את דרישת המינהל לפיצוי כספי‪ ,‬ומאפשרת לו (אם לא יינתן לו פיצוי כזה עד‬ ‫‪ )9/2010‬להפוך את השטח לחניון‪.‬‬ ‫מצד שני‪ ,‬העובדה שהמינהל לא הצליח לקדם את תכנית המגדלים במתחם‪ ,‬מעידה במידה מסוים על מעמד‬ ‫התושבים והפעילים ועל הצלחתם הגדולה במקומות שאחרים וגדולים כשלו‪.‬‬ ‫עיריית תל אביב‪:‬‬ ‫קשה לראות בעיריית תל אביב כגוף אחד‪ ,‬וגם פעילי הארגון מעידים על פקידי עירייה המשתפים איתם פעולה‬ ‫באופן גלוי וסמוי‪ .‬התשובות שקיבלנו בשיחה עם סגן ר"ע מר דורון ספיר היו נדמות לעיתית כמגלות טפח‬ ‫ומסתירות טפחיים‪ .‬מעבר לכך שבקואליציה העירונית כיום חברים תומכים של המאבק‪ ,‬ראש העיר עצמו שינה‬ ‫את עמדתו לאורך השנים‪ .‬בעיקרון‪ ,‬עמדתה המוצהרת של העירייה היא שהיא אינה מוכנה להשקיע את הסכום‬ ‫ברכישת הקרקע מהמינהל ובעבר גם התנגדה להקצאת תקציב להקמת הגינה‪ ,‬מבלי שהדבר ילווה בהכנסות‬ ‫מבנייה רוויה במתחם‪.‬‬ ‫כפי שהוסבר קודם לכן‪ ,‬בשנים האחרונות הוועדה המקומית בתל אביב‪ ,‬הלו היא עיריית תל אביב בשינוי אדרת‪,‬‬ ‫משתפת פעולה עם מטרות הארגון‪ ,‬כלומר קידום הקמת גינה ללא בנייה‪ ,‬וככל הנראה בתקציב ‪ 2012‬כבר תזכה‬ ‫הגינה למימון‪ .‬אחת הסיבות לכך היא‪ ,‬כאמור‪ ,‬השינוי הפוליטי שחל אחרי בחירות ‪ ,2008‬שהעניק לאופוזיציה‬ ‫בעירייה תפקיד משמעותי יותר בוועדה המקומית‪ ,‬ואילץ את ראש העיר לחבור פוליטית לגורמים שתומכים‬ ‫במאבק התושבים‪.‬‬

‫‪ 61‬לטענת סגן ראש העיר‪ ,‬בגלל התנגדות עקרונית של העירייה לפיצוי יזמים בעלי קרקע ציבורית היא לא הסכימה לקבל את הקרקע ללא‬ ‫אישור להקמת מגדלים‪ .‬מעבר לכך‪ ,‬אנו מניחים‪ ,‬לאור ראיונות שנתן רה"ע חולדאי בנושאים אחרים‪ ,‬שהעירייה לא התלהבה מהעלויות‬ ‫הכרוכות בהקמת גינה ותחזוקתה ללא מקור הכנסה‪.‬‬


‫‪25‬‬

‫סיכום וניתוח‪ :‬עיר אידיאלית או תמונת מצב פסימית?‬ ‫בעבודה זו תיארנו את תהליך הפיכת מתחם קריית ספר לשטח ציבורי עירוני פתוח ואת המאבק שהתחולל בשנים‬ ‫האחרונות כדי למנוע את הפרטתו‪ .‬ראינו כיצד מאז הלאמת אדמות שרונה באמצע המאה הקודמת (שקריית ספר‬ ‫הוא חלק מהן)‪ ,‬חל תהליך שהואץ בסוף המאה ה‪ '20-‬ובו הופרטו אדמות אלו בהדרגה‪ ,‬עד שבמתחם קריית ספר‬ ‫חל שינוי במגמה‪.‬‬ ‫הצגנו את המאבק באמצעות הארת חלקה של החברה האזרחית בו‪ ,‬מתוך אמונה כי תפקיד זה יהפוך משמעותי‬ ‫יותר בעתיד הקרוב‪ .‬במהלך כתיבת עבודה זו‪ ,‬המציאות של מחאת האוהלים הקדימה אותנו‪ ,‬ורמזה שיש אולי‬ ‫אפשרות שתפקיד זה הפך כבר למציאות כלל ישראלית‪.‬‬ ‫העבודה סיפקה פרשנות אופטימית שלנו לתל אביב כעיר המאפשרת תנאים אידיאליים לחברה האזרחית בעידן‬ ‫המודרני‪ ,‬והבטיחה "סוף טוב" לסיפור של וועד קריית ספר‪ ,‬הצפוי בשנה הקרובה להגשים חלק מחזונו‪ ,‬הקמת‬ ‫גינה ציבורית ללא תלות במימון על ידי בניית מגדלי מקורים‪ .‬עם זאת‪ ,‬מוקדם לברך על המוגמר‪ :‬כישלון המשא‬ ‫ומתן בין עיריית תל אביב ומינהל מקרקעי ישראל‪ ,‬שני גופים שמתנהלים לעיתים כמנותקים מרצון החברה‬ ‫האזרחית‪ ,‬עלולים להוביל להחלטה של הוועדה המחוזית לאפשר את הקמת החניון במתחם‪ ,‬ובכך לקבור את‬ ‫הסיכוי להקמת גינה ללא מגדלים‪ ,‬לפחות לשנים הקרובות‪.‬‬ ‫מדוע הצליח המגזר השלישי במקומות בו נכשל בעבר? המסקנה שלנו היא שהיו כאן שילוב של כמה גורמים‪,‬‬ ‫את חלקם אנחנו רואים בתנועת המחאה הכלל‪-‬ארצית של ימים אלו‪:‬‬ ‫"המתכון להצלחה במאבק תכנוני"‪ /‬מאת‪ :‬וועד תושבי קריית ספר‬ ‫‪ .1‬ניהול המאבק באמצעים מוחשיים בשטח המריבה‪:‬‬ ‫בניגוד לארגונים אחרים שבהם נתקלנו‪ ,‬כמו לדוגמא פעילי נווה צדק‪ ,‬שלא הצליחו לעצור את תכניות העירייה‬ ‫לפיתוח אינטנסיבי של השכונה‪ ,‬ל"וועד קריית ספר" יש הישגים מסוימים שמתבטאים בהחלטות וועדות התכנון‬ ‫והתקציב העירוני‪ .‬קשה שלא להתרשם מכך שבניגוד למאבקים מתוקשרים אחרים בשכונות מבוססות יותר‪,‬‬ ‫מאבקים שמדווחים בכלי התקשורת אך כמעט ולא נראים בשטח עצמו‪ ,‬בקריית ספר הצליח קומץ קטן של‬ ‫‪62‬‬ ‫פעילים דלי מימון‪ ,‬לעצור תכניות בנייה של הממסד‪ ,‬בלב אזור נדלנ"י מבוקש ובשיא עליית מחירי הקרקע‪.‬‬ ‫לדעתנו‪ ,‬הדבר נובע מכך שהארגון לא רק מקיים רק פעילות וירטואלית ברמת "השיח הציבורי" בתקשורת‪ ,‬בבתי‬ ‫המשפט או באינטרנט‪ ,‬אלא בדומה למאבק המוצלח בחוף פלמחים‪ ,‬יוזם פעילויות ממשיות לקביעת עובדות‬ ‫בקרקע המריבה‪ ,‬ולכן קשה להתעלם ממנו‪ .‬כפי שמצוקת הדיור של הצעירים הפכה מוחשית לאחרונה עם הצבת‬ ‫האוהלים בשדרות רוטשילד‪ ,‬כך מצוקת השטחים הפתוחים של תושבי לב העיר מומחשת על ידי הפעילויות‬ ‫הקהילתיות שהם מארגים מידי שבוע במגרש החנייה העזוב של קריית ספר‪.‬‬ ‫כפי שהוסבר בחלק התיאורטי של עבודה זו בפרק א'‪ ,‬הפעילויות הללו מבטיחות ש"הדיון האלטרנטיבי"‬ ‫שמספקת הקבוצה לשיח התכנוני‪ ,‬כלומר דרך הראייה השונה מהממסד התכנוני‪ ,‬לא יישאר רק במעגלים של‬ ‫פעילים חברתיים אקסצנטריים‪ ,‬אלא גם יגיע לחלקים "הלא מגוייסים" בקרב האזרחים‪ .‬בכך‪ ,‬לפעילות הפארק‬ ‫יכולת השפעה גם מעבר לנושא של קריית ספר ולהשפיע על השיח הכללי (=המאבק לשטחים הפתוחים) בדרכים‬

‫‪ 62‬למרות מאבק שנכשל במגדל נחושתן והקמת וועד בנווה צדק‪ ,‬תהליך בניית המגדלים באזור לא מפסיק‪ .‬לדוגמא‪ :‬עידו אפרתי‪,‬‬ ‫"‪ 3‬מגדלים נוספים יוקמו ליד נווה צדק"‪,‬פורסם באתר ‪ NRG‬ב‪,http://www.nrg.co.il/online/16/ART1/849/441.html 4/2/2009 -‬‬ ‫וההישגים שלהם מוגבלים – לדוגמא במגדלי אלחנן המאבק כרגע הוא על השאלה האם יהיו בני ‪ 28‬או ‪ 37‬קומות‪ ,‬רנית נחום הלוי‪,‬‬ ‫הוועדה המקומית תקיים דיון נוסף בנושא הגדלת הזכויות למגדלי אלחנן בנווה צדק‪ ,‬פורסם באתר ‪ TheMarker‬ב‪,20/6/11 -‬‬ ‫‪.http://www.themarker.com/realestate/1.658405‬‬


‫‪26‬‬ ‫עקיפות‪ .‬לדוגמא‪ ,‬בטקס הנטיעות שנערך ביולי ‪ ,2008‬ובו ניסו התושבים להקים גינה קהילתית באופן עצמאי‪,‬‬ ‫נפגשו לראשונה דב חנין ופעילי "עיר לכולנו"‪ ,‬וכעבור חודש הפך חנין למועמד המפלגה בבחירות לעירייה‪.‬‬

‫‪63‬‬

‫‪ .2‬מבנה ארגוני לא פורמאלי עם גרעין פעילים קטן‪ :‬ארגון כזה מאפשר לכל אחד מחברי הוועד לפתח את זהותו‬ ‫האישית‪ ,‬ומאפשר לאנשים בעלי דעות מנוגדות להתאחד סביב המטרה הפרטנית של המאבק‪ .‬כל פעיל יכול לבחור‬ ‫באופן עצמאי באילו דרכים לפעול כדי לקדם את המטרה המשותפת המוסכמת על כלל הארגון‪ ,‬והמבנה הלא‬ ‫פורמאלי והברור הופך ליתרון כיוון שהוא לא מגביל יכולת זו ואף מעודד יוזמות מגוונות‪ .‬הבחירה להתבסס על‬ ‫גרעין פעילים קבוע קטן משמרת את הרגשת הייחוד בקרב מקימי הוועד‪ ,‬מה שמדרבן אותם עוד יותר לפעולה –‬ ‫המאבק הזה "שייך" להם וכפי שהסברנו בפרק א'‪ ,‬תחושה זו היא אחד המניעים העיקריים של אזרחים‪/‬תושבים‬ ‫לקחת חלק בפעילות המגזר השלישי‪.‬‬ ‫הרקע של הפעילים הללו‪ ,‬שמגיעים מניסיון פוליטי (חלקם פעילי "עיר לכולנו") או של פעילות ארגוני חברה‬ ‫אזרחית אחרים (ראה נספח ראיון עם מיכל ברזל‪-‬כהן)‪ ,‬נותן להם ידע המסייע להם לעשות את פעולתם בצורה‬ ‫אפקטיבית‪ .‬לדוגמא‪ ,‬הגישה של ברזל‪-‬כהן היא שיש לשלב מיצגים אומנותיים תיאטרליים בכל פעולה‪ ,‬כדי למשוך‬ ‫את תשומת הלב של עוברי אורח מקריים או אנשים מחוץ למעגל הדיון של הקבוצה; חברי הארגון מודעים‬ ‫להשפעת של סלבריטאים‪ ,‬ולכן מקפידים להזמין שכנים מוכרים כמו השחקנים ריקי בליך ודבל'ה גליקמן (שהיה‬ ‫גם חבר בוועד) לאירועים של הארגון‪.‬‬ ‫במקרה שבולט יותר בתנועת המחאה הלאומית‪ ,‬חוסר הפורמאליות של הארגון יכול גם להיות מעין טקטיקה של‬ ‫המאבק‪ :‬מכיוון שקשה "לסגור הסכם" בצורה מסודרת‪ ,‬הממסד מתקשה יותר להגיע לפשרה עם חברי הארגון‪.‬‬ ‫מיכל ברזל‪-‬כהן סיפרה כי הצטרפות ספונטנית של פעילים חדשים בוועד בשנת ‪ 2008‬גרמה להקצנת עמדת הוועד‪.‬‬ ‫‪ .3‬שיתוף פעולה עם ארגונים קטנים נוספים ועם אנשים פרטיים בעמדות מפתח‪:‬‬ ‫על פי החוקרים ‪ ,64 Gary Alan Fine and Brooke Harrington‬פעולה מוצלחת של חברה אזרחית מתבססת על‬ ‫פעילות של ארגונים קטנים דווקא‪ .‬יכולת ההצלחה של ארגון קטן להשיג את מטרותיו מתרחשת כאשר הארגון‬ ‫משתף פעולה עם קבוצות אחרות בחברה האזרחית ‪ .‬במקרה של "ועד קריית ספר"‪ ,‬הוועד קיבל הדרכה רבה‬ ‫מאמילי זילברמן מ"החברה להגנת הטבע"‪ ,‬שקישרה את הוועד גם ל"אדם טבע ודין" ולארגון "שתי"ל"‪.‬‬ ‫מעבר לכך‪ ,‬הארגון גם יוצר קשרים עם אנשים במערכת הפוליטית שאינם חלק מהחברה האזרחית‪ ,‬כמו מהנדס‬ ‫העיר בשנות ה‪ '90-‬ישראל גודוביץ' או מפלגת "עיר לכולנו" שבין מקימיה היו פעילים הקשורים לקריית ספר‪ ,‬וכך‬ ‫בעצם הוועד פועל גם במגרש הפוליטי‪ ,‬למרות שאין לארגון עצמו שאיפות להשתייך לממסד הפוליטי‪.‬‬ ‫‪ .4‬נקיטת יוזמה‪:‬‬ ‫בסופו של דבר‪ ,‬תרגום המטרות של הוועד לעובדות בשטח‪ ,‬יתרחש ככל הנראה במידה רבה בזכות החלטות של‬ ‫וועדות התכנון‪ ,‬ולכן לוועד קשרים והשפעה על פוליטיקאים בעירייה‪ .‬לא רק זה‪ ,‬אלא שהוועד גם יזם בשנת ‪2009‬‬ ‫הצעה משלו לתכנון הגינה‪ ,‬בתכנון האדר' ליטל סמוק‪-‬פביאן (בתמונה שבעמוד הבא) שהוגשה לוועדות התכנון‪ .‬יש‬ ‫בכך הוכחה לנאמר בפרק א'‪ ,‬על כך שבעתיד‪ ,‬לחברה האזרחית יהיה חלק גדול יותר להיות בהליך התכנון‪.‬‬ ‫חייבים ליזום פעולות תכנוניות כדי לממש מטרות תכנוניות‪ ,‬כולל באמצעות שימוש במוסדות השלטון הקיימים‪,‬‬ ‫וכמו במקרה שלנו – החלטות בוועדות התכנון שהתקבלו ביוזמת הארגון‪ .‬ניתן להתרשם כיצד החזון של‬ ‫‪ 63‬לטקס הנטיעות שאורגן על ידי הוועד ואנשי "עיר לכולנו" ב‪ ,4/7/08 -‬הוזמן חה"כ דב חנין כפי שמופיע בסרטון "הקמת פארק קריית‬ ‫ספר"‪ ,http://www.youtube.com/watch?v=ZX_8tdmgNRI ,‬חודש לאחר מכן הודיע על התמודדות לראשות העירייה‪.‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪Gary Alan Fine and Brooke Harrington (2004), Tiny Publics: Small Groups and Civil Society, Sociological Theory,‬‬ ‫‪Volume 22 Issue 3, Pages 341 - 356‬‬


‫‪27‬‬ ‫התושבים‪ ,‬שהציעו כמה תכניות מוחשיות לגינה על כל השטח הפתוח בקריית ספר בשנים ‪ ,2007-2008‬הפך‬ ‫לתכנית מטעם העירייה בשנת ‪.2010‬‬

‫הדמיית התכנית של סטודיו ‪( 36‬היושב בסמוך‬ ‫למתחם) משנת ‪ 2008‬לגינה בכל שטח הפארק‬ ‫שהוכנה עבור וועד קריית ספר‪ ,‬התכנית הראשונה‬ ‫שמציע גינה ללא בנייה נוספת‪.‬‬

‫העתק תכנית התושבים שנעשתה על ידי אדר' ליטל סמוק פביאן והוצגה על ידי התושבים‬ ‫לוועדה המקומית ב‪2009 -‬‬

‫תכנית אדריכל רם אייזנברג למתחם מטעם‬ ‫העירייה כפי שהוצגה באירועים "בתים‬ ‫מבפנים" שהתקיים השנה‪ .‬למרות‬ ‫ההבדלים בין תכנית התושבים והעירייה‪,‬‬ ‫הממסד קיבל את רצון התושבים וכלל‬ ‫בתכניות שטח לגינה קהילתית‪.‬‬ ‫ניתן לראות שהתכנון לגינה מגובש כמקשה‬ ‫אחת‪ ,‬כלומר היא מתוכננת בהנחה‬ ‫שתתפרס על גל המתחם‪ ,‬כפי שדרשו‬ ‫התושבים תמיד‪.‬‬ ‫התמונה מתוך אתר בתים מבפנים ‪,2011‬‬ ‫‪http://www.batim‬‬‫‪il.org/Tours.aspx?batim=&tp=2&fl1=37‬‬


‫‪28‬‬ ‫‪ .4‬תושבים מבוססים – לאלו הטוענים נגד "מפגיני הסושי ומשתמשי הנרגילות" שבמאבק האוהלים הארצי‪ ,‬צריך‬ ‫אולי להזכיר שלמעשה הרווחה הכלכלית‪ ,‬האינדיבידואליזם המודרני ("המפונק")‪ ,‬צריכת התקשורת‪ ,‬חופש‬ ‫המידע והזמן הפנוי שיצרה מהפכת המידע‪ ,‬הם המאפשרים לציבור לעסוק בתחומי עניין שאינם "הישרדותיים"‪.‬‬ ‫כפי שהוסבר בפרק א' של עבודה זו‪ ,‬באופן כמעט אבסורדי‪ ,‬התהליך שעבר על החברה המערבית מאז מלחמת‬ ‫העולם השנייה‪ ,‬או במקרה של ישראל ‪ -‬השקט והשגשוג היחסיים שלה בשנת ‪ ,2011‬הם שגרמו לאזרחיה לערער‬ ‫בצורה כה מקיפה על הדרך שבה החליט הממסד לחלק את המשאבים‪.‬‬ ‫מתחם קריית ספר אמנם לא יושב במרכז שכונה עשירה‪ ,‬אך התושבים שגרים מסביבו אמידים יחסית‪ ,‬משכילים‬ ‫יחסית לממוצע‪ 65,‬ומקושרים לאליטה הישראלית אם בעצם יושבם במרכז תל אביב‪ ,‬או בעצם קשריהם עם‬ ‫ידוענים‪ ,‬אנשי מקצוע‪ ,‬אנשי תקשורת וגופים נוספים המספקים להם ידע מקצועי למאבק‪ .‬מה היה קורה אם‬ ‫המתחם היה בדרום תל אביב?‬ ‫‪ .5‬שימור‪ -‬בפרקים הקודמים של העבודה עסקנו בהרחבה כיצד הגדרת חלק מהשטח של המאבק‬ ‫כ"שטח‪/‬בניין‪/‬מרקם לשימור" סייע בפועל לשמור על נכסי הציבור‪ ,‬גם בדרום הקרייה ובהצלחה גדולה יותר גם‬ ‫בקריית ספר‪ .‬המלצה לפעילים במאבק עתידי‪ :‬חפש במה מיוחד השטח שעליו אתה נלחם‪ .‬דוגמא יחסית חדשה‬ ‫לכך מצאנו בסיפורו של פרויקט פינוי‪-‬בינוי בגבעתיים‪ ,‬שתושבים שכנים אליו מצאו את הדרך לעצירתו ‪ -‬הגדרת‬ ‫‪66‬‬ ‫מבני השיכון המתפוררים כמרקם עירוני לשימור‪.‬‬ ‫‪ .6‬עיתוי– אם מהפכת תחריר במצריים נתנה השראה שגם אצלנו יכול להתרחש שינוי‪ ,‬ואם השקט הביטחוני‬ ‫מאפשר את תנועת המחאה הארצית בנושא הדיור‪ ,‬השינוי במפה הפוליטית ובשיח הפוליטי בתל אביב ב‪2008 -‬‬ ‫ללא ספק תרם להצלחת מאבק התושבים‪ :‬מעבר לכך שהדיון הפוליטי נסב בעיקר סביב נושאים פיתוח בר קיימא‪,‬‬ ‫מפלגת "עיר לכולנו" שתמכה במאבק הפכה למפלגה הגדולה בעיר‪ ,‬וסגן ראש העיר החדשה מטעם מרצ היא‬ ‫תומכת נלהבת של אנשי וועד קריית ספר‪ .‬ראש העיר נחלש פוליטית בקואליציה ובאחוזי התמיכה בו בארבע‬ ‫השנים האחרונות‪ ,‬ולכן אולי הסכים להתגמש בקריית ספר‪ ,‬בניגוד לעמדתו הלא פופולארית והלא מתפשרת‬ ‫בעימותים אחרים עם התושבים לגבי אולם אוסישקין‪ ,‬שיפוץ בריכת גורדון או תכנית המגדלים בנווה צדק‪ .‬כפי‬ ‫שאמרה לנו חברת האופוזיציה רחל גלעד‪-‬וולנר‪" :‬האם זה מקרי שהושג פתרון כמה חודשים אחרי בחירות ‪,2008‬‬ ‫לאחר מאבק של יותר מעשר שנים?"‬ ‫העובדה כי קריית ספר הוא שטח קטן יחסית ביחס לשוק הסיטונאי הסמוך (כ‪ 20 -‬דונם לעומת כ‪ ,)60-‬שתכניות‬ ‫בשווי מאות מיליוני דולרים נמצאות בו בהילוך גבוה בשנים האחרונות‪ ,‬תרמה אולי לכך שהאנרגיה של הממסד‬ ‫תוסט מקריית ספר‪ ,‬ואולי אפשרה למוסדות התכנון "לוותר" לחברה האזרחית על המתחם הקטן יותר‪ ,‬שגם ככה‬ ‫חלקו הוכרז לשימור וכדאיותו הכלכלית ירדה‪.‬‬ ‫** עיתוי פוליטי (?) – אמנם‪ ,‬ארגוני חברה אזרחית קלאסיים אינם שואפים להפוך להיות חלק מהממסד‬ ‫הפוליטי‪ ,‬אך האם התוצאה בקריית ספר הייתה זהה אילולא הפכו ארגוני מחאה אלו למפלגת "עיר לכולנו" ב‪-‬‬ ‫‪ ?2008‬האם הייתה מוקמת גינה על כל השטח אם מיטל להבי לא הייתה מקבלת את תפקיד סגן רה"ע? ואם‬ ‫השינוי הפוליטי של ‪ 2008‬אינו הזרז‪ ,‬מדוע לא נפתר הקונפליקט ב‪ 11-‬השנים שקדמו להחלטת הפשרה מ‪?2009 -‬‬

‫‪ 65‬ראה הפנייה מס' ‪ .2‬בנתונים פילוחים גם לפי רובעים בעיר‪ ,‬רובע ‪ 5‬ו‪ 6 -‬שאליו משתייכים הפעילים דומה לממוצע העירוני‪ ,‬שכאמור‬ ‫גבוה מהממוצע ארצי‪.‬‬ ‫‪ 66‬מיכל מרגלית‪ ,‬המתנגדים ניצחו‪ :‬פינוי בינוי במתחם לביא בגבעתיים ‪ -‬בוטל ‪ ,‬פורסם באתר ‪ Globes‬ב‪19/5/11 -‬‬ ‫‪.http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000647096‬‬


‫‪29‬‬ ‫ומה הלאה?‬ ‫גם אם אכן יהיה סיום מוצלח לסיפורנו ויוקם פארק בקריית ספר‪ ,‬קשה להתעלם ממה שהתרחש עד כה‪ ,‬דבר‬ ‫המעמיד בסימן שאלה גדול את כוחה של החברה האזרחית בישראל‪ ,‬ומעלה כמה שאלות מטרידות‪:‬‬ ‫כיצד במקום שבו יש מחסור כה גדול בשטחי ציבור‪ ,‬נאלצים התושבים להיאבק כה רבות כדי שהממסד התכנוני‬ ‫הפוליטי שאמור לייצג אותם יסכים לממן להם גינה על קרקע בבעלות ציבורית? כיצד ייתכן שחברה אזרחית‬ ‫במדינה דמוקרטית מתקשה במימוש מטרה שכולם מסכימים כי היא צודקת‪ ,‬וכמעט לא מצליחה להכפיף את‬ ‫דעתה על הממסד הפוליטי? אי אפשר שלא לתהות מה היה קורה‪ ,‬אם גם למגזר הפרטי היה אינטרס במתחם‪,‬‬ ‫האם גם אז היו מצליחים התושבים והעירייה להגיע לפשרה? אנו חוששים‪ ,‬שהתשובה לשאלה האחרונה‬ ‫נמצאת במגדלי היוקרה הרבים שצצו בעיר ב‪ 15 -‬השנים האחרונות‪ .‬מגדלים אלו בדרך כלל אינם מאכלסים את‬ ‫התושב התל אביבי הממוצע‪ ,‬ובאים במקרים רבים מידי על חשבון קרקעות ציבוריות‪ ,‬כפי שגם היה עלול לקרות‬ ‫בקריית ספר‪.‬‬

‫למעלה‪ ,‬תמונה מתוך הפיקניק הקהילתי ה‪ 100 -‬שהיה בקריית ספר ב‪ ,2010 -‬בין המשתתפים (מאחור‪ ,‬בצד ימין) האדריכל רם איינברג‪,‬‬ ‫מתכנן הגינה מטעם העירייה‪ .‬למטה‪ ,‬תמונות הניסיון ראשון של התושבים להקים גינה קהילתית בקריית ספר בעצמם‪ ,‬ביולי ‪.2008‬‬


‫‪31‬‬

‫ביבליוגרפיה‬ ‫‪‬‬

‫בן אליעזר‪,‬א‪" ,)1999( ,.‬האם מתהווה חברה אזרחית בישראל? פוליטיקה וזהות בעמותות החדשות"‪,‬‬ ‫סוציולוגיה ישראלית ב(‪)1‬‬

‫‪‬‬

‫בן אליעזר‪ ,‬א‪" ,)2006( ,.‬חברה אזרחית" בתוך רם‪ ,‬א‪ ,.‬וברקוביץ‪ ,‬נ‪( ,.‬עורכים)‪ ,‬אי‪/‬שוויון‪ ,‬הוצאת‬ ‫הספרים של אוניברסיטת בן גוריון בנגב‪.‬‬

‫‪‬‬

‫גודוביץ' ישראל‪ – 40X40 ,‬ארבעים מגדלים ארבעים שנה‪ ,‬הוצאת עם עובד‪ ,‬תל אביב ‪.2007‬‬

‫‪‬‬

‫גפני סיגל‪" ,‬המתחמים הגרמניים באזור יפו ‪ ,1866-2002‬מבט גיאוגרפי‪-‬עירוני‪-‬היסטורי"‪ ,‬עבודה לשם‬ ‫קבלת תואר מוסמך במדעי החברה (גיאוגרפיה) מטעם האוניברסיטה העברית‪ ,‬ירושלים ‪.2002‬‬

‫‪‬‬

‫כץ יוסי‪ ,‬של מי המושבות הגרמניות‪ ,‬בתוך עיונים בתקומת ישראל (מס' ‪ ,)17‬הוצאת מכון בן גוריון‬ ‫לחקר ישראל והציונות‪ ,2007 ,‬עמ' ‪.437-447‬‬

‫‪‬‬

‫מרגלית טליה ‪ ,‬בנייה לגובה בתל אביב‪-‬יפו ‪ 1953-2001‬פוליטיקה של סדר אקראי‪ ,‬חיבור לשם קבלת‬ ‫תואר דוקטור לפילוסופיה‪ ,‬הפקולטה למדעי הרוח (בית הספר להיסטוריה) באוניברסיטת תל אביב‪,‬‬ ‫‪.2007‬‬

‫‪‬‬

‫מרגלית טליה ‪ ,‬מגדלי יוקרה בתל אביב‪ :‬גידור בשלושה ממדים ועוד אחד‪ ,‬בקובץ קהילות מגודרות‬ ‫בישראל‪ ,‬בסדרת משפט חברה ותרבות‪ ,‬הוצאת הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב‪ ,‬עורך‪:‬‬ ‫אמנון להבי‪.‬‬

‫‪‬‬

‫קאופמן‪ ,‬ר‪ .‬גדרון‪ ,‬ב‪ ,)2006( ,.‬מיסוד והתמחות המחאה?‪-‬מאפיינים ומגמות בהקמת ארגונים לשינוי‬ ‫חברתי בישראל‪ ,‬אוניברסיטת בן ‪-‬גוריון בנגב‪ ,‬המרכז הישראלי לחקר המגזר השלישי‪.‬‬

‫‪‬‬

‫שביט יעקב וביגר גדעון (‪ ,)2002‬ההיסטוריה של תל אביב‪ :‬עיר מטרופולין (‪ ,)1974-1993‬הוצאת‬ ‫אוניברסיטת תל אביב‪.‬‬

‫‪‬‬

‫שביט יעקב וביגר גדעון (‪ ,)2007‬ההיסטוריה של תל אביב‪ :‬מעיר מדינה לעיר במדינה (‪,)1936-1952‬‬ ‫הוצאת אוניברסיטת תל אביב‪.‬‬ ‫‪Della Porta, D., and Diani, M., (1999), Social Movements: An Introduction, Oxford:‬‬ ‫‪Blackwell .‬‬

‫‪‬‬

‫‪Douglass, M., and Friedmann, J., (eds.) (1998) Cities for Citizens: Planning and the Rise‬‬ ‫‪of Civil Society in the Global Age, West Sussex :John Wiley‬‬

‫‪‬‬

‫‪Gary Alan Fine and Brooke Harrington (2004), Tiny Publics: Small Groups and Civil‬‬ ‫‪Society, Sociological Theory, Volume 22 Issue 3, Pages 341 – 356‬‬

‫‪‬‬


‫‪31‬‬ ‫מקורות מידע מהאינטרנט‪:‬‬ ‫‪‬‬

‫פורום ה‪15 -‬‬

‫‪‬‬

‫רשם העמותות‬

‫‪‬‬

‫עיריית תל אביב‬

‫‪http://www.tel-aviv.gov.il‬‬

‫‪‬‬

‫מרכז השלטון המקומי‬

‫‪http://www.masham.org.il‬‬

‫‪‬‬

‫אתר מפ"י‬

‫‪http://www.mapi.gov.il‬‬

‫‪‬‬

‫ויקפידה (ערכים‪ :‬תל אביב‪ ,‬המרכז למיפוי ישראל‪ ,‬שרונה)‬

‫‪http://he.wikipedia.org‬‬

‫‪‬‬

‫נאווה וחזן אסנת‪" ,‬הכנסות והוצאות מלכ"רים"‪ ,‬דו"ח הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה‪,23/5/2010 ,‬‬

‫‪/http://www.forum15.org.il‬‬ ‫‪http://www.justice.gov.il/MOJHeb/RashamAmutot/‬‬

‫באתר ארגון "שיתופים"‪,‬‬ ‫‪http://www.sheatufim.org.il/website/modules/Database/PoolItemPage.aspx?PoolItemType=2&PoolItemID=41‬‬ ‫‪3&print=true&print=true&print=true‬‬ ‫‪‬‬

‫אתר סגנית ר"ע תל אביב מיטל להבי‪http://www.meitallehavi.com ,‬‬

‫‪‬‬

‫הרצאה בשם "הפרטה‪ ,‬הצברה‪ ,‬ארכיטקטורה"‪ ,‬התקיימה על ידי אסף לרמן בפקולטה לארכיטקטורה‬ ‫בטכניון ביום ‪ , 9/5/2010‬וזהו לינק לסיכום ההרצאה המופיע באתר עמותת האדריכלים‪http://www.isra- ,‬‬ ‫‪. arch.org.il/Hebrew/ViewEvent.aspx?Event=121‬‬

‫כתבות‬ ‫‪‬‬

‫עידו אפרתי‪ 3" ,‬מגדלים נוספים יוקמו ליד נווה צדק"‪,‬פורסם באתר ‪ NRG‬ב‪4/2/2009 -‬‬ ‫‪http://www.nrg.co.il/online/16/ART1/849/441.html‬‬

‫‪‬‬

‫זנדברג אסתר‪" ,‬מה יעלה בגורל ההיכל"‪ ,‬פורסם בעיתון "הארץ" ‪ ,10/12/2009‬מתוך אתר "עכבר העיר"‪,‬‬ ‫‪http://www.mouse.co.il/CM.articles_item,1042,209,43102,.aspx‬‬

‫‪‬‬

‫טל איריס‪ ,‬מסימני משבר הנדל"ן‪ :‬בעלי קרקעות השוק הסיטונאי מקפיאים המכרז במתכונתו הנוכחית‪,‬‬ ‫אתר תקדין ‪.http://www.takdin.co.il/searchgbiz 13/1/09‬‬

‫‪‬‬

‫מרגלית מיכל‪ ,‬המתנגדים ניצחו‪ :‬פינוי בינוי במתחם לביא בגבעתיים ‪ -‬בוטל ‪ ,‬פורסם באתר ‪ Globes‬ב‪-‬‬ ‫‪.http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000647096 19/5/11‬‬

‫‪‬‬

‫נחום הלוי רינת‪ ,‬הוועדה המקומית תקיים דיון נוסף בנושא הגדלת הזכויות למגדלי אלחנן בנווה צדק‪,‬‬ ‫פורסם באתר ‪ TheMarker‬ב‪.http://www.themarker.com/realestate/1.658405 ,20/6/11 -‬‬

‫‪‬‬

‫פאוזנר שי‪ ,‬השוק הסיטונאי‪ :‬הכניסה לאנשי היי‪-‬טק בלבד‪,‬אתר ‪,12/5/08 YNET‬‬ ‫‪. http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3542352,00.html‬‬

‫‪‬‬

‫קריסטל מירב‪ ,‬עיריית ת"א תאשר פיצול דירות ותוסיף קומות‪ ,‬אתר ‪,31/7/11 ,YNT‬‬ ‫‪.http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4102142,00.html‬‬


‫‪32‬‬

‫רשימת נספחים‬ ‫נספח מס' ‪ :1‬ראיון עם מיכל ברזל כהן‪ ,‬מייסדת ארגון "ירוק במקום בטון – וועד הפעולה של לב העיר"‪.‬‬ ‫נספח מס ‪ :2‬סיכום מפגש שיתוף הציבור מ‪.4/7/10 -‬‬ ‫נספח מס' ‪ :3‬ראיון עם דורון ספיר‪ ,‬מ"מ וסגן ר"ע ויו"ר הוועדה המקומית לתכנון ובנייה‪.‬‬ ‫נספח מס' ‪ :4‬ראיון עם רחל גלעד‪-‬וולנר‪ ,‬חברת מועצה מטעם סיעת "עיר לכולנו"‪.‬‬ ‫נספח מס' ‪ :5‬תב"עות שונות באדמות 'שרונה' ‪.1940-2004‬‬

מעורבות החברה האזרחית בתכנון אדמות הטמפלרים  

מעורבות החברה האזרחית בתכנון אדמות הטמפלרים

Advertisement