Issuu on Google+


‫תוכן עניינים‬

‫מבוא‪ :‬מדוע "שיכון רחוב רכבת"‪.............................................................................................‬עמ' ‪3‬‬ ‫על המקום‪ :‬תמונת המצב בכרמיאל בשנת ‪......................................................... 2012‬עמ' ‪5‬‬ ‫מערים אוטיסטיות לערים מכילות‪ :‬הפרוייקט והמחאה החברתית ‪....................‬עמ' ‪11‬‬ ‫מחוללי תכנון‪ :‬עקרונות תכנית השלד למרכז כרמיאל ‪................................................‬עמ' ‪17‬‬ ‫שדות אורבאניים‪ :‬הבנייה החדשה כמבטאת "העירוניות הגלילית" ‪....................‬עמ' ‪23‬‬ ‫סיכום‪ :‬מימוש עקרונות הפרוייקט בתיאטרון החוץ של מרכז המוסיקה ‪..........‬עמ' ‪31‬‬ ‫ביבליוגרפיה ‪......................................................................................................................................‬עמ' ‪33‬‬

‫בשער‪ :‬חלוצים עירוניים בכרמיאל‪ ,1964 ,‬על רקע תמונת בקעת בית הכרם בתחילת שנות ה‪,'60-‬‬ ‫צלמים לא ידועים‪ ,‬באדיבות עיריית כרמיאל‪ ,‬בעמוד זה‪ ,‬תמונה מיום הפגנת המיליון‪ ,‬ספטמבר ‪  2011‬‬


‫‪ 3‬‬ ‫‪ ‬‬

‫מבוא‬

‫מדוע "שיכון רחוב רכבת"‬

‫בתחילת שנת הלימודים קיבלתי שתי החלטות לגבי פרוייקט הגמר‪ :‬ראשית‪ ,‬חשבתי שהדבר הדחוף‬ ‫ביותר שמוטל עליי לעסוק בו כאדריכל עתידי הוא פיתוח אלטרנטיבה לעירוניות בישראל‪ ,‬כזו שתציע‬ ‫קשר חדש‪-‬ישן בין המגורים שלנו )"שיכון"(‪ ,‬ובין מבני הציבור העירוניים )"רכבת"( שייבנה ברציונל‬ ‫בעל אופי אחר )"רחוב"(‪ .‬שנית‪ ,‬בהמלצת אדריכל גבי שוורץ‪ ,‬החלטתי שלמרות הפיתוי הגדול לעסוק‬ ‫בעיר מגוריי‪ ,‬תל אביב‪ ,‬אחקור בפרוייקט הגמר את העירוניות של כרמיאל‪ ,‬העיר שבה גדלתי ושעזבתי‬ ‫לפני ‪ 11‬שנה‪.‬‬ ‫העבודה בוחנת דרכים שיחזקו את האופי העירוני של כרמיאל‪ ,‬במטרה ליצור בה עירונית בקנה מידה‬ ‫ומושגים המותאמים לגליל‪ .‬במסגרתה מוצעת תכנית שלד לאזור המרכז העירוני הוותיק של העיר‪ ,‬וכן‬ ‫התייחסות לדרך הטיפול במבני הציבור הקיימים בעיר‪ ,‬למגורים הישנים והחדשים שבה‪ ,‬ובעיקר למה‬ ‫שמחבר ביניהם‪ ,‬המרחב הציבור הפתוח‪ ,‬כלומר הרחוב‪ ,‬שחסר כל כך בעיר הישראלית הטיפוסית‪.‬‬ ‫למרות שהתכנון שאף להיות לוקאלי ואותנטי למקום‪ ,‬מאחוריו עומדת תקווה כלל‪-‬ישראלית‪ ,‬הטוענת‬ ‫שניתן לפתח אלטרנטיבה עירונית אטרקטיבית גם מחוץ לגבולות גוש דן‪.‬‬ ‫במסגרת מלגה שקיבלתי מהטכניון‪ ,‬מומש במציאות פן קטן של הפרוייקט‪ ,‬תיאטרון חוץ‪ ,‬שהוקם בבית‬ ‫הספר למוסיקה של כרמיאל‪ ,‬ומבטא עקרונות מרכזיים בתכנית‪ :‬פתיחות‪ ,‬יצירת מקומות מפגש בקנה‬ ‫מידה קטן ופחות פורמאלי‪ ,‬שימוש בעוגנים תרבותיים שקיימים בעיר וחיבור חזק בין הפעילות בעיר‬ ‫והטבע הגלילי‪ .‬בהזדמנות זו ברצוני להודות למתאמת המלגה‪ ,‬אדריכלית אלס ורבקל‪ ,‬למנחי העבודה‬ ‫שסייעו לו מקצועית ומוראלית גם מחוץ לשעות עבודתם‪ ,‬ולעובדי עיריית כרמיאל על שיתוף הפעולה‬ ‫והמהירות שבה אפשרו לי להגשים את הרעיון‪.‬‬ ‫מקורות המידע שלי לעבודה התיאורטית היו ספרים ומאמרים אליהם נחשפתי במהלך התואר והשנה‬ ‫האחרונה‪ ,‬ומכילים את הרעיונות שניסיתי לממש ב"פנטזיה" שלי על כרמיאל‪ .‬כמו כן‪ ,‬הסתמכתי על‬ ‫מידע שקיבלתי מעיריית כרמיאל‪ ,‬נתונים של הלמ"ס )המפקד מ‪ 2008 -‬ושנתונים סטטיסטיים(‪,‬‬ ‫ראיונות שעשיתי עם תושבים ומכרים כרמיאלים בשנה האחרונות‪ ,‬סיורים בעיר‪ ,‬כתבות שפורסמו‬ ‫בשנה האחרונה ועסקו בדרך זו או אחרת בנושאי הפרוייקט‪ ,‬וכן חווית יותר מעשרים שנות מגורים‬ ‫בעיר‪ ,‬שבוודאי השפיעה על העבודה גם כשניסיתי לבחון את העיר באופן אובייקטיבי‪.‬‬ ‫ברצוני להודות למנחי הפרוייקט‪ ,‬האדריכלים תאה קיסלוב‪ ,‬ליאורה קיסלוב‪-‬קיי ופרופ' דן איתן‪ ,‬שעזרו‬ ‫לי לא רק לגלות מקומות חדשים בכרמיאל‪ ,‬אלא גם לראותה בעיניים אחרות; הידע וההבנה שלהם‬ ‫גרמו לי לא פעם לתהות האם גם הם ילידי המקום‪ .‬בזכות האופטימיות‪ ‬והתמיכה שלהם ברגעים קשים‪,‬‬ ‫זכיתי להגיע למקומות ותשובות לא צפויים ורחוקים מאלו שכיוונתי אליהם‪ ,‬והפתעות אלו היו ההנאות‬ ‫הגדולות ביותר של העבודה‪.‬‬


‫פער בין התכנון הליניארי הקומפקטי‬ ‫והמציאות המפוזרת של המבנה העירוני ‪ ‬‬


‫‪ 5‬‬ ‫‪ ‬‬

‫על המקום‬

‫תמונת המצב בכרמיאל בשנת ‪2012‬‬

‫כרמיאל‪" ,‬עיירת הפיתוח" האחרונה‪ ,‬נוסדה ב‪ 1964 -‬במרכז הגליל במסגרת מבצע סו"ס לייהוד הגליל‪,‬‬ ‫כשמסביבה ‪ 22‬כפרים ויישובים ערביים ברדיוס של עשרה קילומטר‪ .‬בניגוד לעיירות הפיתוח שקדמו‬ ‫לה‪ ,‬גרעין האוכלוסייה בעיר הורכב מוותיקים ומעולים אנגלו‪-‬סקסיים‪ ,‬והיא נבנתה בתחילה במסגרת‬ ‫תכנון עירוני קפדני‪ ,1‬שניסה להפיק לקחים מתהליך הקמת הערים החדשות בשנות ה‪ ,'50-‬בעיקר‬ ‫בהיבט הרצון ליצור יישוב צפוף יותר ובעל מרכז עירוני מובהק יותר‪ .‬אחד הכלים המרכזיים למימוש‬ ‫מטרות אלו היה תכנונה כ"עיר ליניארית"‪ ,‬המאפשר פיתוח הדרגתי וצפוף שלא במסגרת יחידות שכנות‬ ‫וריכוז מעט האוכלוסייה סביב מרחב עירוני אחד‪.‬‬ ‫במשך כשלושים שנה‪ ,‬כרמיאל הצליחה לצמוח במהירות ומשכה אוכלוסייה "איכותית" של וותיקים‬ ‫ועולים‪ :‬זוגות צעירים‪ ,‬עובדים ומשכילים‪ .‬עם זאת‪ ,‬רעיון העיר הליניארית לא הצליח לשרוד את‬ ‫ההתפתחות העירונית כמודגם בתרשימים שמימין‪ ,‬ולאורך השנים השטח הבנוי של כרמיאל התפשט‬ ‫בקצב גבוה יותר מזה של קצב גידול האוכלוסייה‪ ,‬והעיר נבנתה במסגרת של יחידות שכנות ושכונות‬ ‫"בנה ביתך"‪ .‬הפער בין התכנון למציאות התרחב בעשרים השנה האחרונות והרחיק את המבנה העירוני‬ ‫מהאידיאל הקומפקטי הראשוני‪ :‬העיר שהייתה אמורה לכלול בשנת ‪ 50,000 2000‬תושבים בצפיפות‬ ‫של כ‪ 5000 -‬איש לקמ"ר‪ ,‬מאכלסת כיום ‪ 44,000‬איש בצפיפות של ‪ 2200‬איש לקמ"ר‪.‬‬ ‫ב‪ 1986 -‬הפכה כרמיאל לעיר ובשונת ‪ 1989‬נוסדו בה שני מוסדות קהילה משמעותיים‪ ,‬פסטיבל‬ ‫המחולות השנתי והמכללה הטכנולוגית "בראודה"‪ .‬באותה שנה החל תהליך הקמת הקניון הראשון בעיר‪,‬‬ ‫"קניון ככר העיר"‪ ,‬שנחנך ב‪ .1992 -‬בעקבות העלייה ההמונית בשנות ה‪ ,'90-‬הוכפלה אוכלוסיית העיר‬ ‫תוך כחמש שנים‪ ,‬והיא הגיעה לכ‪ 40,000-‬איש בסוף העשור‪ .‬בזכות גידולה המהיר‪ ,‬החליטה ממשלת‬ ‫רבין בשנת ‪ 1993‬לחבר את כרמיאל לרשת הרכבות הארצית‪ ,‬אך רק בשנת ‪ 2009‬אושר לכך התקציב‪,‬‬ ‫והתחנה צפויה להיפתח סביב שנת היובל לעיר‪.‬‬

‫‪2‬‬

‫למרות הנהגה וותיקה ומסורה שמובילה אותה‪ ,‬נעצר גידול האוכלוסייה בעיר ב‪ 15 -‬השנים האחרונות‪.‬‬ ‫יש האומרים שהעיר קפאה בשל מאורעות אוקטובר ‪ 2000‬ומלחמת לבנון השנייה בשנת ‪ ,2006‬אך אם‬ ‫נזכור שערי המרכז נאלצו להתמודד עם קשיים גדולים עוד יותר בשנות האינתיפאדה השנייה‪,‬‬ ‫שכמעט ופסחה על כרמיאל‪ ,‬קשה לקבל טענה זו‪ .‬כך או כך‪ ,‬עובדה היא‪ ,‬שבעשרים השנים שלקח‬ ‫לרכבת להגיע לעיר‪ ,‬אוכלוסייתה כמעט לא צמחה‪ ,‬והיא הפכה זקנה וחרדית יותר לכן גם חלשה יותר‬ ‫כלכלית‪ .‬הצעירים והמבוססים כלכלית עזבו אותה ליישובים "הקהילתיים" בגליל או למרכז הארץ‪ ,‬ואילו‬ ‫אוכלוסייה ערבית של כמה אלפי משפרי דיור נקלטו בה והגבירו את החיכוכים הלאומניים שגם ככה‬ ‫צצים בינה ובין שכניה מידי כמה שנים‪.‬‬ ‫‪                                                             ‬‬

‫‪ 1‬התכנון של "העיר ההיסטורית" של כרמיאל‪ ,‬האזור הליניארי )שכונת המייסדים( ושל תכנית המתאר הראשונה שלה‪ ,‬שקבעה‬ ‫יעדים פיזיים וחברתיים לעיר עד שנת ‪ ,2000‬נעשה ידי צוות מתכננים במשרד השיכון‪ ,‬בראשות האדריכל חנן מרטנס‪.‬‬ ‫‪ 2‬למרות שהעבודות להקמת המסילה כבר מתבצעות היום על ידי מע"צ וביולי ‪ 2012‬פורסם מכרז לביצוע מבנה התחנה‬ ‫שתוכנן בסמוך לכניסה הראשית לעיר על ידי האדריכל שאול שפיץ‪ ,‬על פי פרסומים בתקשורת בחודש אוגוסט ‪,2012‬‬ ‫תיקצוב הפרוייקט עלול להתפרס על זמן ממושך יותר לאור הקיצוצים הצפויים בתקציב‪ ,‬וייתכן שהשלמת הפרוייקט תדחה‬ ‫לשנת ‪  .2016‬‬


‫"שקר החן והבל היופי"‪ :‬העיר שהייתה אמורה לכלול כ‪ 10% -‬שטחים פתוחים ירוקים‪ ,‬הצליחה להקצות ‪ 22%‬משטחה לשצ"פים‬ ‫ופארקים למיניהם‪ ,‬בפעולה שלא רק מכבידה על התקציב העירוני אלא גם בלתי "ירוקה" בעליל‪ ,‬וגורמת להתפשטותה על פני‬ ‫השטחים הטבעיים שמסביבה‪.‬‬


‫‪ 7‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫גם אני‪ ,‬כמו הרוב המוחלט של בני דורי‪ ,‬עזבתי את העיר אחרי השירות הצבאי‪ .‬לרגל תחילת שנת‬ ‫הלימודים‪ ,‬בחרתי לסייר בעיר היפה‪ ,‬כדי לנסות ולהיזכר מדוע עזבנו ולנסות להבין מדוע כה רבים‬ ‫נודדים למרכז הארץ‪.‬‬ ‫מזג האוויר בנובמבר ‪ 2011‬היה נעים מאוד ולכן בחרתי לוותר על הרכב ולשוטט ברגל ובתחבורה‬ ‫ציבורית‪ .‬כשעה אחרי שיצאתי מבית הוריי בשכונת "בנה ביתך" הגעתי למרכז העיר )פחות מקילומטר‬ ‫בקו אווירי‪ ,‬אבל האוטובוס מגיע פעם בחצי שעה ועושה סיבוב ארוך בשכונה עד שהוא מגיע ליעד‪,‬‬ ‫ולכן אינו רלוונטי(‪ .‬גיליתי מרכז מסחרי שומם‪ ,‬קניון נטוש‪ ,‬שיכונים מוזנחים ופארקים מוריקים‪ .‬בקלות‬ ‫רבה יכולתי להתחמק מהציביליזציה אל הטבע הפתוח או להיעלם ביער שנמצא במרכז העיר‪ ,‬אך לא‬ ‫היה בכך טעם‪ :‬נראה היה שכולם כבר ברחו לשם‪ ,‬כי צעדתי לבד ברחוב הראשי‪ ,‬סליחה‪ ,‬בכביש‬ ‫הראשי שחוצה את העיר‪ ,‬שדרות נשיאי ישראל‪.‬‬ ‫כשתשאלו את הכרמיאלי הממוצע מה הוא אוהב בכרמיאל‪ ,‬הוא בודאי יגיע שהיא יפה‪ .‬ואכן‪ ,‬המרחב‬ ‫הציבורי מוצף בנופי הגליל ובשצ"פים המדהימים של העיר‪ ,‬המסמנים לתושבים שהעיר מנוהלת על‬ ‫הצד הטוב ביותר; "המחלה הכרמיאלית"‪ ,‬כפי שהגדיר זאת חבר טוב שלי‪ ,‬היא היכולת להיות אדיש‬ ‫לשיממון‪ ,‬והעיקר שיחליפו את הפרחים מידי שלושה חודשים במעגל התנועה )או "ככר" בשפה‬ ‫המקומית(‪.‬‬ ‫אחת הסיבות לאוטיסטיות של העירונית הכרמיאלית הוא עיוות האתוס העירוני של חשיבות החזות‬ ‫הירוקה ומטופחת‪ ,‬שבבסיסו הוא הגיוני לחלוטין ואף היה יכול להיות כלי חשוב להקטנת הצפיפות‬ ‫הנתפסת באזור אורבאני‪ .‬עיוות זה קרה בכרמיאל כמו בערים רבות בארץ והוביל לבנייה פרברית וריבוי‬ ‫עצום של שצ"פים )כמעט רבע מהעיר(‪ ,‬כך שהעיר לא רק חיסלה ומחסלת את השטחים הפתוחים‬ ‫הטבעיים שמסביבה ומונעת את הטבע הגלילי מהדורות הבאים‪ ,‬אלא גם מונעת עירוניות חיונית‪,‬‬ ‫שצריכה מינימום של מרקם צפוף‪ ,‬ומונעת מאיתנו לרצות ולגור בה‪.‬‬ ‫עיקר החולשה הזאת באה לידי ביטוי במרכז העירוני הישן של העיר‪ ,‬שסובל מירידה בפעילות‬ ‫העסקית לטובת מרכזי הקניות מחוץ לעיר‪ ,‬מאוכלוסייה קטנה ומזדקנת ומצב פיסי יחסית ירוד‪ .‬כוונה‬ ‫כנה מאוד של העירייה להחיות את האזור בשנים האחרונות‪ ,3‬לא מצליחה לייצר מרחב עירוני תוסס‪.‬‬ ‫למעשה בכל העיר‪ ,‬פרט לאירועים פורמאליים לחלוטין‪ ,‬כלומר כאלה הנוצרים על ידי העירייה‪ ,‬כמו‬ ‫הפסטיבל‪ ,‬אין מרחב ציבורי פעיל בכרמיאל‪.‬‬

‫‪4‬‬

‫עם זאת‪ ,‬העיר במצב סוציו‪-‬אקונומי טוב יותר מהערים החדשות האחרות )לדוגמא‪ ,‬היא מדורגת‬ ‫באשכול ‪ 6‬בדירוג הלמ"ס(‪ ,‬דימוייה בעיני התושבים טוב מאוד על פי סקרים )לדוגמא‪ ,‬הכרמיאלים לא‬ ‫מודעים לכך שהעיר הוקמה כעיירת פיתוח( והתקווה היא שהחיבור לרכבת יעורר מחדש את‬ ‫התפתחות העיר‪.‬‬

‫‪                                                             ‬‬

‫‪ 3‬יותר מ‪ 10-‬מיליון ש"ח הושקעו בשיפוץ המרחב הציבורי הפתוח בשנת ‪ 2011‬כפי שתוכנן על ידי משרד מייזליש‪-‬כסיף‪,‬‬ ‫ומשרד משה צור מתכנן בימים אלו תכנית‪-‬אב חדשה לחלק הצפוני שלו‪ ,‬הקרוב לתחנת הרכבת‪ ,‬בניסיון להחיותו כמרכז‬ ‫עסקים אזורי‪ .‬בנוסף הוקמה מנהלת עירונית‪" ,‬העירה"‪ ,‬שמטרתה קידום העסקים והפעילות הציבורית במרכז הליניארי‪  .‬‬ ‫‪ 4‬יוצאים מהכלל בהיבט זה הם קניון "ביג" העמוס תמיד בשולי העיר‪ ,‬קטע רחוב קצר אך מוצלח בשדרות קק"ל‪ ,‬שתוכנן לפני‬ ‫כעשור על ידי האדריכל גבי שוורץ‪ ,‬וחלק מהפארקים העירוניים‪ ,‬בעיקר "הגליל" ו"המשפחה"‪ ,‬המגבילים את כניסתם של‬ ‫מבקרים שאינם תושבי העיר‪.‬‬


‫תמונת המצב בשנת ‪ :2011‬למעלה‪ ,‬הצפיפות העירונית של יח"ד לדונם‪,‬‬ ‫למטה‪ ,‬נתונים סטאטיסטיים על הרכב האוכלוסייה על פי מוצא עדתי ומוסדות השכלה‪.‬‬


‫‪ 9‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫חיזוק החיבור הפיזי למרכז ולתל אביב מעורר ציפיות ותקוות‪ ,‬אך גם יכול לזרז תהליכים שיחלישו עוד‬ ‫יותר את הקהילה המקומית בכך שיקל על עזיבת העיר וביסוסה כ"עיר שינה"‪ .‬למעשה‪ ,‬הקשר הפיזי‬ ‫שיוצרת הרכבת אינו ערובה בטוחה לשיפור איכות החיים בעיר ואינו מבטיח את אותה "אלטרנטיבה‬ ‫עירונית" או "עירוניות אחרת" שחיפשנו בסטודיו השנה‪.‬‬ ‫השאלה הגדולה שנמצאת ברקע הפרויקט היא האם בכלל יש לכרמיאל תקומה‪ ,‬האם יש הצדקה לעיר‬ ‫פריפריאלית קטנה בעולם גלובאלי‪ ,‬דווקא עכשיו כשתתחבר לעולם באמצעות רכבת מהירה‪ ,‬וכשתל‬ ‫אביב וערים גדולות אחרות מציעות אלטרנטיבות אטרקטיביות ממנה‪.‬‬ ‫הנחת המחקר )או שאולי‪ ,‬תקווה החוקר( היא‪ ,‬שהמחאה מספקת לנו הזדמנות כאדריכלים להראות‬ ‫כיצד העיר הקטנה יכולה להציע חוויה עירונית שונה‪ ,‬קהילתית וקומפקטית‪ ,‬שתהיה בעולם הגלובלי‬ ‫של העתיד הלא רחוק מאוד מושכת בגלל קנה המידה האנושי שלה‪ ,‬ועל כך בהמשך‪.‬‬

‫עיר יפה ואנשים בה מעט‪ :‬תמונות מסיור בכרמיאל‬


‫ניתוח מרכז הליניארי בכרמיאל‪ :‬מוקדים עירוניים‪ ,‬חורים שחורים ושטחים לא מנוצלים‬


‫‪  11‬‬ ‫‪ ‬‬

‫מערים אוטיסטיות לערים מכילות‬

‫הפרוייקט והמחאה החברתית‬

‫אנחנו‪" ,‬הישראלים החדשים"‪ ,‬שהולכים ברגל כדי לשתות משהו בערב‪ ,‬שמתעניינים בקולנוע‬ ‫ובתיאטרון‪ ,‬שלא מפחדים לפגוש אנשים שונים מהם‪ ,‬ולא צריכים "וועדות קבלה" כדי לאשר את‬ ‫השכנים שלהם‪ ,‬שמעדיפים להיתקל במקרה ברחוב גם באנשים שאינם מכירים אותם; אנשים‬ ‫שהשקט שבחוץ הוא בשבילם דממת מוות ‪ -‬ולא מדד ל"איכות חיים"‪ ,‬יצאנו בקיץ ‪ 2011‬לרחובות‬ ‫כיוון שהערים הישראליות דוחקות אותנו החוצה‪  .‬‬ ‫כבר שנים שבתל אביב "הישראלים החדשים" לא לבד ברצונות שלהם‪ ,‬והם אולי אפילו הרוב‪ ,‬מחפשים‬ ‫בניגוד לדעה הרווחת את הצפיפות‪ ,‬הרעש והסביבה הבנויה‪ .‬אחרי תקופה ארוכה שנראה שתל אביב‬ ‫היא המקום היחיד שיכל לשכן אותנו‪ ,‬התפרצות מחאת קיץ ‪ 2011‬ודיכוי המחאה השנה בעיר‪ ,‬מסמנות‬ ‫שגם תל אביב החלה להיות עיר אוטיסטית שמתקשה להכיל אינטראקציה אנושית במחיר שפוי‪.‬‬ ‫לפיכך‪ ,‬בעיניי‪" ,‬העם דורש עירוניות בישראל"‪ ,‬כיוון שיוקר המחייה הבלתי אפשרי של המגורים בתל‬ ‫אביב מבטא את חוסר האטרקטיביות וירידת ערכם של החיים העירוניים שמחוץ לה‪.‬‬ ‫נתוני הלמ"ס בשנים האחרונות לגבי שכבת הגיל ‪ ,21-40‬בעיקר במגזר היהודי‪ ,‬מבהילים‪ ,‬ומצביעים‬ ‫על הגירה המונית )בשנתונים מסויימים יותר מ‪ (70% -‬של צעירים מהנגב והגליל אל גוש דן‪ .‬הם‬ ‫מבהילים לא רק בגלל האתגר הלאומי שהם מציבים בפנינו )חלוקה של הארץ לקנטונים אתניים‪,‬‬ ‫התרכזות של היהודים במישור החוף ובשפלה(‪ ,‬אלא גם משום שאלו שעוזבים את ערי השדה לא‬ ‫עושים זאת מבחירה מוחלטת אלא מתחושת חוסר ברירה ודחיקה מהמקום שבו גדלו‪.‬‬ ‫בדרך כלל‪ ,‬העוזבים יהיו המשכילים והמבוססים יותר‪ ,‬היכולים להרשות לעצמם את הקושי בשינוי‬ ‫מקום המגורים‪ ,‬או בהגדרה רחבה יותר‪ ,‬בני "המעמד היצירתי"‪ ,‬כלומר אלו שעל פי ריצ'ארד פלורידה‬ ‫מקדישים חלק גדול מזמנם הפנוי כדי להגשים את עצמם‪ ,‬מעורבים יותר בקהילתם‪ ,‬מבלים יותר זמן‬ ‫במרחב הציבורי‪ ,‬צורכים אדוקים של תרבות ויוזמים פרוייקטים המקדמים כלכלית מקום מגוריהם‪.‬‬ ‫מדוע כה רבים מאלו "ברחו" לגוש דן? מדוע דווקא בתל אביב? כרמיאל שתוארה בפרק הקודם ובמידה‬ ‫חלקית גם בתרשים שמימין‪ ,‬ממחישה את הסיבות המובילות את צעירי כלל ערי השדה של ישראל‬ ‫לכיוון גוש דן‪ ,‬בהיותה עיר שאינה מקום מספק‪ ,‬נעים ומעניין לחיות בו‪ ,‬למרות חזותה היפה‪.‬‬ ‫תופעה זו‪ ,‬שחוסר התוחלת שלה קיבל ביטוי במחאה החברתית‪ ,‬תובעת למעשה הגדרה ובחינה‬ ‫מחודשת של העירוניות הישראלית בערי השדה שלנו‪ .‬החוויה העירונית משתנה בין מקום למקום‪ ,‬בין‬ ‫מרכז ופריפריה‪ ,‬אך ניתן וצריך לחפש את אותו מרחב משמעותי ואינטנסיבי בביטוייו השונים ברחבי‬ ‫הארץ כדי שנוכל לענות לדרישה לעירוניות‪ .‬על ידי פירוק וסידור מחדש של העירוניות למרכיבים‬ ‫הקשורים בסביבה הפיסית‪ ,‬בהיסטוריה‪ ,‬במגוון האנושי והמבני‪ ,‬חיפשתי‪ ,‬כמו חבריי לסטודיו‪ ,‬ליצור‬ ‫חוויה עירונית 'אחרת' מחוץ לגבולות תל אביב; עירוניות המאפשרת צורות חיים מגוונות‬ ‫ופלורליסטיות‪ ,‬קהילתיות ואנונימיות‪ ,‬ומרחב המאפשר ביטוי למגוון הקהילות החיות בו והשימושים‬ ‫הנדרשים בו‪ ,‬מרחב שלא קיים היום ומעודד את ההגירה מהפריפריה לגוש דן‪.‬‬


‫‪  13‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫במהלך השנה הובע חשש שמא הניסיון שלי להתאים את העירוניות בכרמיאל דווקא לאלו העוזבים‬ ‫אותה אינו נכון מבחינת השאיפה לצדק חברתי‪ ,‬וכי הדבר ההגון יותר יהיה להתאימה לקהילות‬ ‫שצומחות בה בשנית האחרונות‪ ,‬הערבית והחרדית‪ ,‬כלומר לתכנן עבור אלו שבוחרים כיום לחיות בה‪.‬‬ ‫ואכן‪ ,‬אי אפשר להתעלם מכך שכרמיאל קשורה ביסודה להיסטוריה הבעייתית של יחסי יהודים‬ ‫ופלסטינים בגליל‪ ,‬ומכך שהיא "מטרופולין" עבור הכפרים הערבים בבקעת בית הכרם‪ ,‬ולכן חייבת‬ ‫להתחיל להתמודד עם שאלת היחסים בין היהודים והפלסטינים הישראלים‪ .‬מעבר לכך‪ ,‬אי אפשר‬ ‫להתכחש לתופעה הכלל ארצית‪ ,‬שבה אוכלוסיית ישראל היהודית הופכת דתית יותר‪ ,‬וברור שכרמיאל‬ ‫חייבת להיות מגוונת ומכילה קהילות שונות‪ ,‬אחרת היא לא תהיה מעניינת‪ ,‬אחרת היא לא תהיה עיר‪.‬‬ ‫עם זאת‪ ,‬התקשתי לקבל את הרצון לשים את הקהילות הערביות והחרדיות במרכז התכנון מכמה‬ ‫סיבות‪ ,‬והראשונה היא חוסר האמונה שלי שהשארת הפריפריה הגיאוגרפית הישראלית לחרדים‬ ‫ולערבים היא ברת קיימא במציאות שלנו‪ .‬עם זאת‪ ,‬הסיבה העיקרית לחוסר יכולתי לקבל טענה זו היא‬ ‫החוויה האישית שלי ושל חבריי‪ ,‬רובם המוחלט גרים היום מחוץ לכרמיאל‪ ,‬וכמוהם גם הורים ואחיהם‬ ‫שנדדו בעקבותיהם למרכז‪.‬‬ ‫בקבוצה זו אני מוצא אנשים כמו דני‪ ,‬מנהל דלתא כרמיאל לשעבר‪ ,‬ויועצו של דב לאוטמן‪ ,‬שעבר‬ ‫לשוהם‪ ,‬את בניו של ראש העיר הנוכחי והקודם הגרים היום בתל אביב‪ ,‬את אבי השכן שלי שהקים‬ ‫להקה מצליחה כשהיינו בתיכון והפך עם השנים יזם הייטק שגר כיום בהרצליה‪ ,‬את רוב המורים‬ ‫שלימדו אותי ושבזכותם ‪ 80%‬משכבת הגיל שלי קיבלו תעודת בגרות עיונית‪ ,‬ועוד אנשים שבעבר היו‬ ‫עמוד השדרה של הקהילה בעיר וכיום בוחרים לפתח את עצמם במרכז הארץ‪ .‬אני יכול להעיד‪ ,‬גם‬ ‫משיחות שעשיתי עם רבים מהם בתקופה האחרונה‪ ,‬כי המעבר למרכז הארץ לווה במקרים רבים‬ ‫בתחושת חוסר ברירה ותסכול מאי היכולת ליצור לעצמם עתיד בצפון‪.‬‬ ‫מעל לכל‪ ,‬אני מאמין באמונה שלמה כי התכנית שאני מציע לעיר יכולה להכיל את המגוון החברתי‬ ‫שתמיד אפייין את כרמיאל בהיותה עיר מהגרים‪ :‬החיפוש שלי אחר אולי מתחיל מהשאלה מדוע‬ ‫המעמד היצירתי היהודי עוזב את הפריפריה‪ ,‬אך הוא אינו מתעלם מכך שהתשובה טמונה ביכולת‬ ‫ביכולת למשוך את בעלי המקצועות החופשיים והיזמים‪-‬הסוחרים הערבים או את החרדים הליברלים‬ ‫והמשכילים‪.‬‬

‫‪5‬‬

‫‪ ‬‬

‫כחלק מהבחינה המחודשת של העירוניות‪ ,‬ניסיתי להגדיר מחדש גבולות ואיזונים לתהליכי הפרטה‬ ‫מואצים של המרחב הציבורי‪ ,‬בעיקר הפקרתו לרכב הפרטי‪ ,‬מתוך שאיפה להעניק בחזרה את העיר‬ ‫לתושביה ולצרכיהם‪ ,‬ולענות על התביעה שעלתה במחאה החברתית למרחב עירוני שוויוני וצודק‪.‬‬ ‫לדעתי‪ ,‬הפתרון העיקרי שעונה להגדרות אלו הוא יצירת רחוב המתוכנן בקנה מידה אנושי ודרך‬

‫‪                                                             ‬‬ ‫‪5‬‬

‫תופעת מעבר המעמד היצירתי הערבי מהכפרים לערים החדשות ושל החרדים לפריפריה קטנה יותר בכרמיאל‪ ,‬אם לא‬

‫שולית‪ ,‬ביחס לזו המתרחשת בערים החדשות כמו נצרת‪-‬עילית‪ ,‬נתיבות או מעלות‪-‬תרשיחא‪ .‬על פי נתוני המפקד‪ ,‬הבחירות‬ ‫לכנסת והשנתון הסטטיסטיים‪ ,‬רק בין ‪ 5‬ל‪ 8% -‬מתושבי העיר הם ערבים‪ ,‬ועל פי נתוני בתי הספר העירוניים‪ ,‬כ‪15% -‬‬ ‫מהתלמידים לומדים במוסדות חרדים‪ ,‬הרבה פחות מהממוצע הארצי‪.‬‬


‫תכנית מפלס הרחוב של הרכבת ממחישה כיצד הרחוב המסחרי נמשך לתוכה והכיכר העירונית ממוקמת בתוכה‪.‬‬ ‫התחנה בנויה בצורה המאפשרת מעבר חופשי גם למי שלא משתמש ברכבת‪ ,‬ולכן משמשת כגשר בין הצד‬ ‫הדרומי היהודי של כביש ‪ 85‬וצידו הערבי הצפוני‪.‬‬


‫‪  15‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫תכנון בדו"ח‬ ‫די צוות הת‬ ‫רגשים שנאמרים על יד‬ ‫דברים המר‬ ‫המשוטט בוו‪ ,‬כאמור בד‬ ‫הולך הרגל ה‬ ‫העיניים של ה‬

‫סכוני‪,‬‬ ‫שוויוני‪ ,‬החס‬ ‫האמצעי הש‬ ‫כה ברגל‪ ,‬ה‬ ‫רה הוא הליכ‬ ‫סיס לתחבור‬ ‫צוות ספיבק‪-‬יונה‪" :‬הבס‬ ‫הבייניים של צ‬ ‫בסיס כל עיר‪ ,‬כפי שהוגים רבים‬ ‫טות שיש בב‬ ‫בריא ביותר לתנועה"‪ ,‬ווהוא גם זה שמאפשר את השוטט‬ ‫והב‬ ‫בחינת‬ ‫הראשונה למימוש רעייון זה הוא ב‬ ‫שנים‪ .‬הדוגמא ה‬ ‫ם‬ ‫שרות‬ ‫כמו ג'יין ג'ייקובס כבר צייינו לפני עש‬ ‫ו‬ ‫מחישים ת‬ ‫את‬ ‫הנוכחי‪ ,‬הממ‬ ‫אג'ים מימין ובעמוד ה‬ ‫בת כפי שהומחש בעמ' ‪ 12‬ובאימא‬ ‫החדש של הרכב‬ ‫ש‬ ‫קומה‬ ‫מיק‬ ‫מרכז העיר‪.‬‬ ‫רגלית אל תוך מ‬ ‫ת‬ ‫הליכה‬ ‫הנוסעים לה‬ ‫למשוך את הרחוב לתוך התחנה‪ ,‬וכך למשוך את ה‬ ‫ך‬ ‫הנייסיון‬ ‫מים בה‪,‬‬ ‫אבים הקיימ‬ ‫ת לייעול ונניצול המשא‬ ‫בטא בתכנית‬ ‫הגלום בעיר התב‬ ‫ם‬ ‫פוש הפוטנצ‬ ‫כלי נוסף בחיפ‬ ‫י‬ ‫ציאל‬ ‫להעצים את האינט‬ ‫ם‬ ‫ציפוף פנימה נועדה‬ ‫ף‬ ‫פעולה של‬ ‫ה‬ ‫המשאב האננושי‪.‬‬ ‫בעייקר משאב הקרקע וה‬ ‫טנסיביות‬ ‫ומתפקד‪ ,‬ותוך‬ ‫ד‬ ‫חברתי ועירוני יע‬ ‫י‬ ‫רה ליצור מא‬ ‫ל ישות עירונית‪ ,‬במטר‬ ‫קודה של כל‬ ‫רושה לתפק‬ ‫הדר‬ ‫עיל‬ ‫ארג‬ ‫העיר כיום‪ .‬החוסר בממד ה‬ ‫ר‬ ‫מבנה המפוזזר של‬ ‫כלוסייה הלא גדול והמ‬ ‫עם גודל האוכ‬ ‫התמודדות ם‬ ‫הפיזי של‬ ‫חסמים ליציירת מארג‬ ‫כאדריכל‪ ,‬הווא אחד הח‬ ‫להשפיע ישירות כ‬ ‫ע‬ ‫שעליו אני יכול‬ ‫מר הממד ש‬ ‫ארג זה‪ ,‬כלומ‬ ‫מא‬ ‫ל‬ ‫כרמיאל‬ ‫את‬ ‫רים לעזוב א‬ ‫ההסבר העיקרי לכך שכה רבים מאיתנו בוחר‬ ‫דעתי את ה‬ ‫ועירוני‪ ,‬ומספק לד‬ ‫י‬ ‫חברתי‬ ‫רמאליות‬ ‫גמישות‪ ,‬חוסר פור‬ ‫ת‬ ‫שות‪,‬‬ ‫פטריק גדס בתל אביב‪ ,‬המאפשר מגוון‪ ,‬נגיש‬ ‫הגר למארג שיצר סר פ‬ ‫ולה‬ ‫בו‪.‬‬ ‫משותף שב‬ ‫ת והמכנה המ‬ ‫פתעה‪ ,‬למרוות החוקיות‬ ‫והפ‬ ‫שתי ליצור חוויה עירוונית 'אחרת'‪ .‬עירוניות המאפשרת צורות חיים מגוונות‬ ‫רמיאל חיפש‬ ‫בכר‬ ‫ביב‪ .‬העיר‬ ‫חוץ לתל אב‬ ‫הילתית‪ ,‬מח‬ ‫טת ויותר קה‬ ‫אך לא מוחלט‬ ‫אפשרת אנונימיות ך‬ ‫לורליסטיות‪ ,‬חברה המא‬ ‫ופל‬ ‫שים בו‪,‬‬ ‫החיות בו והשימוושים הנדרש‬ ‫ת‬ ‫שר ביטוי ל‬ ‫רחב המאפש‬ ‫כנן תציע מר‬ ‫בה אני מתכ‬ ‫שב‬ ‫למגוון הקהיילות‬ ‫של אפשרויות שיטוט‪ ,‬מפגש וחווויות אנושיוות‪.‬‬ ‫ספק מגוון ש‬ ‫ומס‬

‫של תחנת הרכבת‬ ‫אה הדרומית ש‬ ‫העיר מכיוון היציא‬ ‫ר‬ ‫בט למרכז‬ ‫מב‬


‫ראה‪/‬י פירוט בעמ' ‪18‬‬

‫ראה‪/‬י פירוט בעמ' ‪  30-31‬‬


‫‪  17‬‬ ‫‪ ‬‬

‫מחוללי תכנון‬

‫עקרונות תכנית השלד למרכז כרמיאל‬

‫תכנית השלד שואפת לעצב עיר מכילה וברת קיימא‪ ,‬כלומר הטרוגנית‪ ,‬פלורליסטית‪ ,‬מגוונת‪ ,‬מספקת‬ ‫מקום לצעירים‪ ,‬עיר קומפקטית ששומרת על השטח הפתוח לדורות הבאים‪ ,‬מספקת דיור בר השגה‪,‬‬ ‫עירוב שימושים ותעסוקה; עיר דמוקרטית שמתקיים בה צדק חברתי‪.‬‬ ‫כיום מקדמת העירייה הקמת שכונה חדשה בת ‪ 2600‬יח"ד בקצה המערבי של העיר‪ ,‬על גבעה‬ ‫המנותקת מכל מרחב ציבורי כלשהוא‪ ,‬ולאחר שתבנה שכונה זו‪ ,‬השטח הפתוח היחיד שיוותר לבנייה‬ ‫עתידית הן גבעות הגליל התחתון‪ ,‬שמנותקות מהעיר בגאיות נחל חילזון כך שהיא תהפוך לכרך גדול‬ ‫של כבישים‪ .‬בכך העירייה בוחרת לפזר מאמצים בשכונות חדשות שתושביהן יחיו על רכבם‪ ,‬במקום‬ ‫לבנות ולחדש את המרכז העירוני שלה‪.‬‬ ‫הסיבה למדיניות אנטי‪-‬עירונית זו היא הנחת העירייה‪ ,‬שרק על ידי בניית יח"ד חדשות ניתן למשוך‬ ‫צעירים לכרמיאל‪ ,‬הנחה שעורערה במחאה‪ ,‬כשמאות צעירים העדיפו ללון באוהלים במרכז תל אביב‬ ‫במקום לשכור דירות זולות וחדשות בפריפריה‪ ,‬אם הנתונים הסטאטיסטיים לא עשו זאת קודם‪.‬‬

‫‪6‬‬

‫כנראה שהסיבה היא שלשכונות חדשות ביוזמת משרד השיכון לכאורה עדיפות תקציבית מבחינת‬ ‫העיר‪ ,‬כיוון שהמשרד מממן את כל ההשקעה במבני הציבור וחוסך מהעירייה השקעה בתשתיות‪.‬‬ ‫ההבנה כי זוהי חשיבה לטווח קצר בלבד כבר חלחלה לעירייה‪ ,‬שנאלצת להשקיע בשנתיים האחרונות‬ ‫עשרות מיליוני שקלים בשכונות הישנות שהזניחה בעבר‪.‬‬ ‫עם זאת‪ ,‬מצוקת הדיור והצפי לגידול באוכלוסייה אכן מצדיקים בנייה של אלפי דירות בשנים‬ ‫הקרובות‪ ,‬וכדי לענות על דילמה זו‪ ,‬וגם כדי לממש את הפוטנציאל הגלום בעיר ולייעל את ניצול‬ ‫המשאבים הקיימים‪ ,‬התכנית מציעה דרך לבנות אלפי דירות חדשות בתחומי מרכז העיר‪ .‬פעולה של‬ ‫ציפוף פנימה והגדלת מספר התושבים במרכז העיר‪ ,‬תאפשר את אותה היררכיה של אינטנסיביות‬ ‫הדרושה לכל ישות עירונית‪ ,‬במטרה ליצור מארג חברתי ועירוני יעיל ומתפקד‪.‬‬

‫שמירה על רוח המקום‬ ‫למרות הרצון בשינוי אופי המרחב העירוני‪ ,‬מטרה חשובה של תכנית זו‪ ,‬היא לחפש את ההצדקה לעיר‬ ‫קטנה כמו כרמיאל בעולם הגלובאלי‪ .‬לפיכך‪ ,‬התכנית אינה מנסה ליצור עיר תל אביבית בגליל‪ ,‬אלא‬ ‫מחפשת רעיונות וניצנים של עירוניות הקיימים בכרמיאל והעצמתם‪.‬‬ ‫במהלך השנה הצלחתי לאבחן כמה מאפייני זהות אותנטיים‪ ,‬ולכן התכנון הותאם לערכים ולאתוס‬ ‫העירוני החל מהשמירה על פתיחות לנוף במרחב הציבורי דרך האובססיה לסדר‪ ,‬ניקיון ושטחים‬ ‫ירוקים‪ ,‬ועד התחושה שבעיר יש עירוניות לא לחלוטין אנונימית אלא יותר קהילתית‪.‬‬

‫חיזוק הזהות העירונית באמצעות פיתוח רחוב ראשי‬ ‫לאור הגודל הצנוע של אוכלוסיית העיר‪ ,‬הפיזור של המבנה שלה כיום והרצון ליצור מרחב כלל‪-‬עירוני‬ ‫משותף‪ ,‬מוצע לרכז את המאמץ התכנוני לאורך שדרות נשיאי ישראל‪ ,‬ובכך להציע עמוד שדרה‬ ‫ציבורי הקושר בין כל חלקי העיר אך גם כולל חללים משתנים לאורכו‪ .‬אם עירוניות היא מפגשים‬ ‫אנונימיים ומקריים‪ ,‬הגודל של אוכלוסיית כרמיאל יכול לאפשר בנוסף‪ ,‬גם מפגשים לא אנונימיים‪,‬‬ ‫ובכך ליצור לחוויה עירונית ייחודית שונה מזו של תל אביב או מנהטן‪.‬‬ ‫‪                                                             ‬‬ ‫‪6‬‬

‫על פי התרשימים שבעמ' ‪ 4‬ובייחוד בעמ' ‪ ,6‬אין שום קשר בין הגידול באוכלוסייה ובניית יח"ד חדשות‪  .‬‬


‫ראה‪/‬י פירוט בעמ' ‪14‬‬

‫תחנת הרכבת‬

‫ראה‪/‬י פירוט בעמ' ‪22‬‬ ‫מגורים‬ ‫חדשים‬ ‫מעל חניוני‬ ‫הקניון הישן ‪ ‬‬

‫רח' החרושת ‪ ‬‬

‫קמפוס המכללה המשני‬ ‫במבנה הקניון הישן‬

‫שד'‬ ‫נשיאי‬ ‫ישראל ‪ ‬‬

‫תכנית מפלס הרחוב ברובע הצפון החדש‪,‬‬ ‫בסמוך לכניסה הראשית לכרמיאל‬


‫‪  19‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫בתחילת המחקר זוהו שדרות נשיאי ישראל כדרך העירונית היחידה המקשרת בין כל חלקי העיר‪,‬‬ ‫ומנקזת אליה את רוב התנועה המוטורית והתחבורה הציבורית‪ .‬דרך עירונית זו נמתחת מהכניסה‬ ‫הצפונית הראשית שם תמוקם הרכבת ומסוף התחבורה‪ ,‬לאורך שישה קילומטרים המגיעים עד‬ ‫לשכונות החדשות בדרום‪-‬מערב העיר‪ .‬השדרה מנקזת אליה את הרחוב הראשי של אזור התעשייה‬ ‫העירוני‪ ,‬הדרכים העירוניות המשניות ואת כל השכונות‪ ,‬כלומר הקהילות השונות שמרכיבות את העיר‪.‬‬ ‫מוסדות ציבור רבים סמוכים לשדרה‪ ,‬גם כאלו שנבנו בתקופה "הליניארית" וגם כאלו שנבנו בשנים‬ ‫האחרונות או מתוכננים בעתיד‪.‬‬

‫‪7‬‬

‫שינוי אופי המרחב העירוני הפתוח‪ -‬מדרך עבור מכוניות לרחוב הולכי רגל‬ ‫הבסיס לכל פתרון טמון בניסיון לייצר רחוב‪ ,‬כלומר מרחב פתוח המאפשר קשר אמיתי בין המגורים‬ ‫הפרטיים ומוסדות הקהילה הציבוריים‪ ,‬מקום המזמין שוטטות רגלית ומפגשים אקראיים‪ ,‬אזור המייצר‬ ‫חוויות ההופכות את המגורים בעיר למעניינים‪ .‬התכנית מציעה להפוך שדרות נשיאי ישראל מדרך‬ ‫עירונית לרחוב ראשי‪ ,‬ולתכנן את מבנה העיר דרך קנה המידה של הולך הרגל ולא בעל הרכב הפרטי‪.‬‬ ‫המחולל העיקרי המוצע לשינוי זה מיקום אלטרנטיבי של תחנת הרכבת‪ ,‬קרוב יותר ובקשר עין‬ ‫לשדרות נשיאי ישראל‪ ,‬כשהתחנה היא המשך של רחוב המזין את התנועה האנושית לתוך שדרות‬ ‫נשיאי ישראל‪ .‬יחד איתו מוצעים פרוייקטים שונים של מגורים חדשים ועוגנים קהילתיים‪ .‬הצדקת‬ ‫פרוייקטים אלו אינה תלויה רק במיקום התחנה שאני מציע‪ ,‬אלא נובעת ומאפשרת בתנאים הקיימים‬ ‫כיום‪ ,‬כמו לדוגמא השכונה החדשה שבתכנונה התמקדתי‪ ,‬המוצעת לבנייה על גבי מדבר של חניונים‪,‬‬ ‫המנתק כיום את ההולך בשדרות נשיאי ישראל מאזור העסקים )רחוב החרושת(‪.‬‬ ‫עקרונות נוספים המופיעים בתכנית ומיועדים להפוך את השדרה לרחוב אמיתי שאובים מרעיונותיהם‬ ‫של ג'יין ג'ייקובס וג'ון גאהל‪ ,‬שמיטיבים להסביר קשר בין נושאים לכאורה אמורפים כמו פעילות‬ ‫אנושית ותחושות אנושיות ובין כלים אדריכליים מדידים‪ ,‬כמו לדוגמא רוחב המדרכה‪.‬‬

‫‪8‬‬

‫לפיכך‪ ,‬מוצע להזיז את החנויות הפועלות כיום מהמרחב הציבורי העורפי המופרד מהתנועה הרגלית אל‬ ‫חזית הרחוב‪ ,‬תוך שימוש בחתך ובטופוגרפיה של הרחוב‪ ,‬כך שקומת המסחר החדשה תמוקם כקומת‬ ‫הכניסה למגורים ותייצר סיבה ללכת ברחוב‪ ,9‬וכן מוצעות פעולות עיצוב עירוני נוספות כמו הקטנת‬ ‫רוחב המסעה ויצירת מקום לשבילי אופניים‪ ,‬התואמות את הנחיות משרד השיכון אך מפרשות אותן‬ ‫לכיוון הנוחות המרבית להולך הרגל על חשבון הרכב הפרטי‪.‬‬

‫‪10‬‬

‫כמו כן מוצעים אתרים שונים לאורך‬

‫השדרה לעוגנים עירוניים שקיימים כיום בשכונות או בשולי העיר‪ ,‬החל מהקמפוס המשני של‬ ‫המכללה‪ ,‬ועד משוק הפסטיבל המתקיים כיום בגינה צדדית‪.‬‬ ‫כפי שמודגם בתכנון המפורט של השכונה והרחוב החדשים‪ ,‬עוגנים אלו לא רק סודרו מחדש ברמת‬ ‫הסטורקטורה העירונית‪ ,‬אלא גם ברמת הרחוב והבניין‪ ,‬כדי ליצור תנועה‪ ,‬מפגש ושימוש יעיל יותר‪.‬‬ ‫‪                                                             ‬‬

‫‪ 7‬עוגנים קהילתיים שנבנו לאחרונה מחוץ למרכז הליניארי "שואפים" להגיע לשדרה הראשית‪ :‬בין מבנה העירייה החדש‬ ‫)‪ (1999‬ובין שדרות נשיאי ישראל נבנה רחוב עירוני אמיתי חדש )‪ (2002‬בגלל ההבנה של מינהל ההנדסה כי מבנה העירייה‬ ‫חייב להיות מחובר לשדרות נשיאי ישראל‪ ,‬כפי שגם מתוכנן להיעשות בין תחנת הרכבת המרוחקת כ‪ 500 -‬מטר מתחילת‬ ‫השדרה‪ .‬לפני שנה הוזזה הכניסה הראשית למכללה‪ ,‬כך שתהיה קרובה יותר לשדרות נשיאי ישראל‪ ,‬וגם השכונה החדשה‬ ‫המתוכננת בהר כרמי צפויה להבנות על המשך השדרה‪ .‬כל אלו מעידים על כך שעמוד השדרה של העיר עוד מהתקופה‬ ‫"הליניארית"‪ ,‬כלומר שדרות נשיאי ישראל‪ ,‬עדין רלוונטי למרות התפזרות והתפשטות המבנה העירוני‪  .‬‬ ‫‪ 8‬גאהל‪ ,‬בהתבסס על מחקרים אחרים בעיקר של הול‪ ,‬מדגים למשל את הקשר שבין רוחב המדרכה והאופי של הפעילות‬ ‫ברחוב‪ ,‬ואף נוקב ברוחב המתאים ביותר לדעתו‪ 3.75 ,‬מ'‪ ,‬כגודל הרצוי ברחוב מסחרי ראשי כדי להכיל עצים‪ ,‬ספסלים‪ ,‬שבילי‬ ‫אופניים‪ ,‬שולחנות בית קפה ומרחב מספק לתנועה רגלית‪ .‬חלק מהמידות שהוא מציע נבדקו בעבודה אחרת שלי על שדרות‬ ‫רוטשילד בתל אביב‪ ,‬שניתן לקרוא בקישור ‪  .http://issuu.com/eilam79/docs/sense_of_place_measurement‬‬ ‫‪ 9‬קומת המגורים הראשונה של השיכונים ��מצאת מעל קומת עמודים מאוכלסת בחלקה שהיא עצמה גבוהה מהמדרכה‬ ‫בשניים עד שישה מטרים‪ ,‬פער שמתרחב ככל שמדרימים ברחוב‪ .‬ניצול הטופוגרפיה וקומת העמודים יאפשר להפוך את‬ ‫הדרך לרחוב עם חזית של קומה מסחרית‪.‬‬ ‫‪ 10‬ראה‪/‬י בביליוגרפיה רשימת דו"חות הנחיות המשרד הרלוונטיים לנושא זה‪  .‬‬


‫‪  21‬‬ ‫‪ ‬‬

‫ציפוף וחזרה לקומפקטיות‪ -‬בנייה חדשה בתחומי העיר הקיימת‬ ‫תכנית זו יוצאת מנקודת הנחה כי השאיפה של עיריית כרמיאל לבנות ‪ 2600‬יח"ד חדשות הגיונית ולו‬ ‫רק לאור קצב גידול האוכלוסייה הישראלית ולכן אין צורך לערער עליה‪ ,‬אלא לנצלה להזדמנות לציפוף‬ ‫פנימה וחיזוק העירוניות‪ .‬כפי שהוסבר קודם לכן‪ ,‬צמצום עתודות הקרקע והמבנה העירוני הלא ברור‬ ‫של העיר מחייב‪ ,‬מחייב ציפוף ובניית אותן יחידות דיור חדשות במסגרת השטחים הבנויים הקיימים‪.‬‬ ‫זהו למעשה חזרה לאתוס המקורי של העיר‪ ,‬כיוון שהקומפקטיות הייתה אחת מהשאיפות של התכנון‬ ‫המקורי‪ ,‬אך יש בכך גם מענה למה שנחשב כאטרקטיבי בעיני הישראלים החדשים‪.‬‬ ‫התכנית מציעה חשיבה מחודשת ויעילה יותר על כמות השטחים הירוקים בתוך העיר‪ ,‬על החניונים‬ ‫הרבים במרכזה‪ ,‬ועל דרך השימוש במבנים הקהילתיים‪ .‬עיקר ההדגמה מתבטא בתכנון המפורט המציע‬ ‫מיקום מחדש של הקמפוס הזמני של המכללה בקניון הישן והריק‪ ,‬ובבניית מאות יחידות דיור‬ ‫בחניונים הציבוריים שמסביב לקניון‪.‬‬

‫דיור לכל במגורים חדשים‪ -‬מימוש דרישות המחאה באמצעות תכנון מגוון יח"ד‬ ‫התכנית מראה כיצד ניתן לבנות כמות של אלפי יחידות דיור במרכז הישן‪ ,‬וכך גם למנוע פגיעה בטבע‬ ‫הפתוח‪ ,‬מתן אפשרות לצעירים לחיים עירוניים איכותיים בתוך מרכז העיר וגם שימוש בתיקון ‪3‬‬ ‫לתמ"א כדי למנף חלק מהבנייה החדשה להתחדשות של העיר ההיסטורית של כרמיאל )העיר‬ ‫הליניארית בשכונת המייסדים(‪ .‬מגורים אלו צריכים לבטא את דרישות השנה האחרונה ולכלול דיור בר‬ ‫השגה‪ ,‬דיור ציבורי ודירות המותאמות לקהלים שונים‪ ,‬לא רק בגלל צדק חברתי אלא גם בגלל הרצון‬ ‫ליצור עיר חיונית‪ ,‬ועיר כזאת מתאפשרת כשגרים בה מגוון אנשים‪ ,‬ואלו צריכים סוגים שונים של‬ ‫פתרונות דיור‪.‬‬ ‫המגורים החדשים ייבנו במרכז העיר במקום המשך בניית שכונות פרבריות‪ ,‬ויספקו מגוון צרכים‬ ‫בהתאם לדרישות המחאה כלומר בנייה פרטית לחלוטין לצד דיור ציבורי‪ ,‬דיור בר השגה ומעונות‬ ‫למגורים זמניים‪ .‬משבר הדיור הוכיח כי יש צורך בהתערבות ציבורית בנושא זה‪ ,‬לפחות רגולטורית‪,‬‬ ‫אך התכנית מציעה גם כלים להקטנת העלויות הללו והגברת כדאיותן עבור השוק הפרטי על ידי מתן‬ ‫זכויות בנייה נוספות בשטחים ריקים כאמצעי מימון‪ ,‬שיתוף פעולה עם מוסדות מבוססים כמו הסוכנות‬ ‫היהודית או רשת "אורט" )הזקוקים למגורים זמניים וברי השגה לקהילת היעד שלהם(‪ ,‬ניצול‬ ‫הטופוגרפיה כדי להמשיך להשתמש בחניונים קיימים במקום חפירת חדשים‪ ,‬שילוב מסחר עם‬ ‫המגורים כדי לשפר את הכנסות היזם ועוד פעולות תכנוניות שמודגמות בתכנון המפורט‪ .‬אחד‬ ‫ה"יתרונות" של כרמיאל הוא מבני ציבור וחינוך רבים העומדים שוממים בגלל הזדקנות האוכלוסייה‬ ‫במרכז העיר‪ ,‬כלומר שהבנייה החדשה לא מצריכה השקעה גבוהה בהקמת מבני ציבור כמו בתי ספר‬ ‫וגנים‪ ,‬למשל‪.‬‬

‫תכנון במסגרת מערכת פתוחה ‪ -‬שימוש בגריד האורטוגונלי‬ ‫כרמיאל‪ ,‬למרות גודלה הזעיר‪ ,‬מורכבת מ"פדרציה של שכונות"‪ ,‬שכל אחת מהן מאופיינת בגריד שונה‬ ‫הנוצר בהתאם לטופוגרפיה השכונתית ובדרך כלל נבנתה גם בטיפולוגית בנייה שונה ובקהילה שונה‪.‬‬ ‫אופי הסטרוקטורה העירונית‪ ,‬המתבטאת ברחוב ראשי שתופר את הטלאים השכונתיים השונים‪ ,‬מספק‬ ‫תשתית למפגשים בין אנשים שונים הבאים משכונות שונות‪ .‬גרידים שונים אלו מתחברים ביניהם‬ ‫תמיד בשדרות נשיאי ישראל‪ ,‬ולכן קל לאפשר לאורכן מפגש של אנשים שונים‪.‬‬ ‫חיזוק הגריד השכונתי מאפשר מצד אחד להכיל את כלל המרחב הבנוי בשכונה במסגרת מאחדת‬ ‫ולהטמיע בתוכה בנייה חדשה בצורה המשכית‪ ,‬ומצד שני מאפשר גמישות וחדשנות בתוך הבלוק‬ ‫העירוני‪ .‬בשיטה זו נעשתה ההתערבות שלי במבנה הקניון הישן ותכנון המגורים שבסביבתו‪ ,‬כשרעיון‬ ‫המערכת הפתוחה הותאם לא רק לרמת העיצוב העירוני‪ ,‬אלא גם לתכנון המגורים‪ ,‬ויושם ברמת הבניין‪.‬‬ ‫מערכת זו מתחברת לרעיון השדות האורבאניים‪ ,‬שהוא השאיפה ליצור חיבור אותנטי וייחודי בין‬ ‫החוץ והפנים בעיר הגלילית‪ ,‬בין הטבע והבנוי‪ ,‬בין המסגרת והחופש‪ ,‬עליו אפרט בפרק הבא‪.‬‬


‫ראה‪/‬י קומת מגורים בעמ' ‪  28‬‬

‫קומת הרחוב של קמפוס המכללה‪,‬‬ ‫הרחוב והמגורים החדשים ‪ ‬‬


‫‪  23‬‬ ‫‪ ‬‬

‫שדות אורבאניים‬

‫הבנייה החדשה כמבטאת "העירוניות הגלילית"‬

‫לטבע ולנוף נוכחות חזקה בכל מקום בעיר‪ :‬החלקות החקלאיות של הכפרים שעוטפים את העיר‪,‬‬ ‫הטופוגרפיה של הרי הגליל‪ ,‬הריחות באוויר הנקי והצבע הירוק בעיניים גם בשיא הקיץ‪ .‬הפרוייקט‬ ‫שאף לתרגם את החופש‪ ,‬המגוון וקנה המידה של השדות הפתוחים שמקיפים את העיר גם לתוך‬ ‫העיצוב האדריכלי‪ .‬רעיון זה משתקף במיפויים הראשוניים שעשיתי‪ ,‬באופי של העיצוב העירוני‬ ‫ובעיקר בתכנון המגורים החדשים‪ .‬בעיניי זהו הבסיס לייחודיות של המקום ושל העירוניות שלו‪ ,‬והכלי‬ ‫העיקרי לבידול העירוניות בכרמיאל‪ ,‬המבטיחה לתושביה חוויה חושית אחרת המשדרגת את החוויות‬ ‫העירוניות המשותפות לכל עיר‪ ,‬כמו לדוגמא‪ ,‬נוף איכותי החל מהמרחב הציבורי ועד דירת השיכון‬ ‫הלא‪-‬יוקרתית‪.‬‬ ‫השדה העירוני הכרמיאלי הוא אורבאני‪ ,‬ומורכב מחלקות שונות ורבות של שיכונים‪ ,‬פונקציות ציבוריות‬ ‫ומבנים‪ .‬הבנייה העתידית בכרמיאל תהיה כפי שנוטעים מטע חדש בשדה‪ ,‬בהתאם לפרופורציות של‬ ‫החלקה ולתנאים של המקום‪ ,‬בקנה מידה קטן יותר ולכן גם אנושי יותר‪ ,‬כך שגם החלקה החדשה‬ ‫תתחבר בצורה אורגנית לשדה העירוני‪ .‬הגרידים שזיהיתי בשכונות הקיימות‪ ,‬כמו החלקות של הכפרים‬ ‫הערבים‪ ,‬מעוצבים על ידי הטופוגרפיה‪ ,‬האקלים והאופי של המקום‪ ,‬ולכן דווקא שפה לכאורה‬ ‫מלאכותית זו יכולה להיות פתח אותנטי ליצירת שפה משותפת והוליסטית עם הסביבה הטבעית של‬ ‫כרמיאל‪.‬‬

‫הביטוי האדריכלי של השדות מומחש בעבודה בעיקר בפעולות שנעשו במתחם הקניון הישן‪ ,‬המהווה‬ ‫נקודה קריטית בעיר וכזו המכילה תשתית ליישום מרבית רעיונות הפרוייקט‪ :‬התייחסות למבנים‬ ‫קיימים וחידושם במסגרת הרצון לפתח את הזהות העירונית וכדי שהתכנון החדש יתבסס על הקיים‬ ‫בעיר; תכנון רחובות המזינים את הרחוב הראשי‪ ,‬שדרות נשיאי ישראל‪ ,‬ומחברים אותו לרחוב הראשי‬ ‫של אזור התעשייה והכניסה לעיר ברגל‪ ,‬בתחבורה ציבורית וברכב; וכן שימוש יעיל יותר בשטחי‬ ‫החניונים שבמרכז העיר המאפשרים בניית ‪ 200‬יח"ד חדשות בדרך שתפורט בהמשך‪ ,‬תוך ציפוף‬ ‫פנימה של העיר ותוך חיזוק תחושת העירוניות‪ .‬יתרונות נוספים במתחם הוא ההיקף הגדול של הבנייה‬ ‫החדשה האפשרית בשדה זה‪ ,‬שפותח פתח כלכלי לתכנון דירות המיועדות לצרכים שונים ולא רק‬ ‫דירות ‪ 4-5‬חדרים סטנדרטיות‪ ,‬וכן העובדה שהמבנה הכה משמעותי של הקניון מבוסס על גריד‬ ‫עמודים המשתלב עם הגריד האורטוגונלי של מערך הרחובות שמסביבו‪ ,‬ובכך מאפשר בקלות ליצור‬ ‫את מערכת ייחודית המדגימה את עקרון "שיכון‪-‬רחוב‪-‬רכבת" בכרמיאל‪.‬‬

‫פעולות בשדה ציבורי קיים‬ ‫קניון "ככר העיר" תוכנן על ידי האדריכל המקומי בני לוי‪ ,‬ונחנך בשנת ‪ ,1992‬בתקופה בה מאות‬ ‫תושבים חדשים הצטרפו לכרמיאל מידי חודש‪ .‬אם בשנת ‪ ,1989‬כשהחלה בניית הקניון‪ ,‬היו בכרמיאל‬ ‫‪ 18,000‬תושבים‪ ,‬כשהושלמה הבנייה‪ ,‬כבר היו בה יותר מ‪ 30,000 -‬איש‪ .‬לעיתים אני תוהה אם פרנסי‬ ‫העיר צפו את פתיחת שערי ברית המועצות כשיזמו הקמת מבנה הכולל יותר מ‪ 9000 -‬מ"ר של מסחר‬ ‫ומשרדים בלב האזור המסחרי של עיירת פיתוח קטנה‪.‬‬


.


‫‪  25‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫בשנים הראשונות השפעת הקניון על העסקים הקטנים שמחוצה לו )במרכז המסחרי הישן( הייתה‬ ‫חיובית‪ ,‬כיוון שהגדילה את תנועת האנשים שהגיעו לבנקים‪ ,‬למשרדי הממשלה‪ ,‬לקופות החולים‬ ‫ולקולנוע שמצאו מקום בתוכו‪ .‬הצלחתו הובילה לאחר שנתיים בלבד לבניית קניון נוסף בקצה השני‬ ‫של שדרות נשיאי ישראל‪" ,‬קניון האירוסים"‪ ,‬ומאז נקרא הקניון "הקניון הישן"‪ ,‬ומעטים מכירים את‬ ‫שמו הרשמי‪ .‬החל משנת ‪ 2000‬נחלש מאוד מעמד הקניון הישן‪ :‬תחילה פגעה בו אינתיפאדת אל‬ ‫אקצה‬

‫‪11‬‬

‫ואחר כך חיסלו אותו אלפי מ"ר של מסחר שנבנו בשולי אזור התעשייה העירוני‪ ,‬קניוני "ביג"‪,‬‬

‫שהקלו על בעלי הרכבים מכרמיאל ומהאזור בכך ש"חסכו" מהם את הצורך להיכנס למרכז העיר‪.‬‬ ‫כיום רק כרבע משטחי הקניון נמצאים בשימוש‪ ,‬והעירייה מקדמת תכניות המציעות להרוס את מבנה‬ ‫ה"פל‪-‬קל" של הקניון ולהקים במקומו מרכז של מגורים ומסחר‪ .‬תכניות אלו יימחקו‪ ,‬לדעתי‪ ,‬חלק‬ ‫משמעותי מהזהות העירונית‪ ,‬אינן מתמודדות עם חוסר ההצלחה של העסקים במקום‪ ,‬לא מספקות‬ ‫יחידות דיור רבות ומגוונות ואינן מחזקות‪ ,‬אולי אף מחלישות‪ ,‬את המבנה העירוני בכך שהן מנציחות‬ ‫את הניתוק הפיזי בין חלקי העיר הנפגשים בנקודה זו‪.‬‬

‫‪12‬‬

‫התכנית מציעה כמה פעולות לחיבור אמיתי בין המבנה לסביבתו‪ ,‬בעיקר לאור העובדה שכיום הוא‬ ‫סגור לחוץ‪ ,‬ובניגוד לרוב המרחבים הציבוריים בכרמיאל‪ ,‬אינו מאפשר הפניות לנוף‪ .‬על ידי חיתוך‬ ‫המבנה‪ ,‬פשוטו כמשמעו‪ ,‬והורדת חלק מהתקרה בהסתמך על הסטרוקטורה הקיימת‪ ,‬מודגשת‬ ‫המשכיות מערך הרחובות במערכת התנועה של הקניון‪ ,‬והבניין הופך מפיל לבן ועצום לקסבה של‬ ‫מבנים וסמטאות המשתלבים במרקם השכונתי ואף משפיעים על אופיו‪.‬‬ ‫חיתוך המבנה‪ ,‬על אחת כמה וכמה היותו מבנה פל‪-‬קל‪ ,‬מצריך את חיזוקו‪ ,‬והדבר נעשה על ידי עטיפת‬ ‫הרצפות הקיימות בחזית כפולה של מרפסות הפונות לרחובות שמחוץ לקניון ולסמטאות שבתוכו‪.‬‬ ‫מרפסות אלו מכילות מערכת תנועה פנימית ובכך יוצרים התרחשות מעניינת גם לעוברים במקום וגם‬ ‫לאלו המשתמשים בו‪.‬‬ ‫פרוגרמטית‪ ,‬התכנית מציעה להוציא את העסקים הקטנים שעדיין פעילים במקום )כ‪ 2000 -‬מ"ר( אל‬ ‫חנויות ומשרדים שימוקמו במעטפת החיצונית החדשה במפלס הרחוב ובקומת מסחר שתבנה מתחת‬ ‫לבנייני המגורים החדשים‪ ,‬כלומר מבלי להגדיל את סך היקף המסחר באזור‪ .‬בשטח הבנוי העצום‬ ‫שיישאר לאחר פינוי המסחר וחיתוך חלק מהרצפות )כ‪ 8000 -‬מ"ר(‪ ,‬מציעה התכנית להשאיר את‬ ‫משרדי הביטוח הלאומי הקי��מים במקום )‪ 700‬מ"ר(‪ ,‬את סדנאות ההכשרה המקצועית של משרד‬ ‫העבודה ומשרד התמ"ת‬

‫‪13‬‬

‫וביתרת השטח לאכלס את הקמפוס המשני של המכללה‪.‬‬

‫‪                                                             ‬‬

‫‪14‬‬

‫שילוב תלמידי‬

‫‪ 11‬חלק גדול ממפעילי העסקים בקומת הרחוב של הקניון הם תושבי הכפרים מהסביבה‪ .‬באוקטובר ‪ 2000‬ובאוקטובר ‪2001‬‬ ‫הותקפו עסקים אלו על ידי מתפרעים יהודים שביקשו "לנקום" בבעלי העסקים בגין המצב הבטחוני‪ .‬למרות שראש העיר‬ ‫בעצמו חסם אותם בגופו ומרבית התושבים גינו את ההתקפה‪ ,‬הדימוי של הקניון בעיני הכרמיאלים נפגע‪ ,‬והמצב הכלכלי‬ ‫הקשה באותה תקופה הקטין עוד יותר את האטקרטיביות שלו‪  .‬‬ ‫‪ 12‬בעמ' ‪ 34‬הדמיית התכנית הנקודתית להריסת הקניון והקמת שני מגדלי מגורים במקומו )‪ 80‬יח"ד בלבד( וכן תכנית האב‬ ‫של משרד משה צור‪ ,‬המשאירה את סביבת הקניון "ירוקה"‪ ,‬כלומר ריקה‪ ,‬ללא אפשרות לחיבור רגלי בין מסוף התחבורה‪ ,‬צפון‬ ‫העיר והמרכז הישן‪ .‬בשתי התכניות נכלל ‪ 5000‬מ"ר של מסחר בתוך מבנה סגור )בבסיס המגדלים( למרות הפידיון הנמוך של‬ ‫העסקים במקום כיום‪ ,‬למרות הקרבה לעסקים שברחוב החרושת ולמרות התכנון לבנות ‪ 15,000‬מ"ר של מסחר בין תחנת‬ ‫הרכבת וככר ונגר‪ .‬בסיס ההיגיון לתכניות אלו‪ ,‬כפי שהסביר לי מהנדס העיר‪ ,‬הוא חוסר האמונה ביכולת הכלכלית לשפץ את‬ ‫מבנה הקניון‪ ,‬שמופרך בעבודה זו‪ ,‬ולדעתי גם חוסר ההבנה של משמעות הריסת מבנה כה קריטי לזהות העירונית‪.‬‬ ‫‪ 13‬הממוקמות כיום כ‪ 300 -‬מ' צפונה לקניון ומשתמשות כיום בכ‪ 500 -‬מ"ר בנוי‪ ,‬באתר שייעדתי לתחנת הרכבת החדשה‪.‬‬ ‫‪ 14‬קמפוס זה ממוקם כיום בבית ספר נטוש בשולי העיר‪ ,‬במבנה שאינו מאפשר את צמיחתו‪ ,‬כיוון שהוא מספק רק ‪ 1500‬מ"ר‬ ‫בנוי המנוצלים כיום במלואם‪ ,‬ולמעשה מספק רק פתרון זמני‪ :‬בתקווה שהאוכלוסייה תחזור לצמוח בדרום העיר‪ ,‬המכללה‬ ‫תצטרך לפנות את בית הספר‪.‬‬


‫‪  27‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫המכללה הטכנולוגית במבנה המאפשר המשך צמיחת הקמפוס ואולי אף שילוב מעונות בו‪ ,‬יחד עם‬ ‫האוכלוסייה המגוונת המשתמשת בביטוח לאומי ועם אלו הזקוקים להכשרה המקצועית‪ ,‬במרכז העיר‬ ‫ובסמוך למסוף התחבורה התחבורה הראשי‪ ,‬נראית כמתבקשת וככזו המאפשרת לעירייה לשלב פעולה‬ ‫עם כוחות ציבוריים נוספים בהחייאת המתחם ‪ -‬הממשלה ורשת אורט‪ .‬כמו כן‪ ,‬מציעה התכנית לפתוח‬ ‫מחדש את הקולנוע הישן בקניון והפיכתו לסינמטק‪ ,‬בד בבד עם הפעלתו כאודיטוריום המכללה‪.‬‬ ‫ההיתכנות ההנדסית של פרוייקט זה נבדקה עם חברת "בניין הארץ"‪ ,‬חברת נדל"ן המתמחה בחיזוק‬ ‫מבני פל קל‪ ,‬שהחלה לפני כמה שנים בסקר הנדסי של הקניון הישן עבור העיר‪ ,‬שהופסק כשהתברר‬ ‫שאין לפרוייקט החיזוק התכנות כלכלית‪ .‬מנכ"ל החברה טען בשיחה איתי כי במידה ותאשר העירייה‬ ‫את הבנייה מעל חניוני הקניון‪ ,‬כפי שמוצע בפרוייקט זה‪ ,‬לא רק שיימצא מימון לחיזוק המבנה‪ ,‬אלא‬ ‫ששיפוץ הקניון יהפוך לרווחי‪.‬‬

‫השדה העירוני הפתוח ‪ -‬הרחוב החדש‬ ‫הרחוב החדש שתוכנן במסגרת התוכנית מבוסס על מערכת הרחובות הקיימת באזור ועל הסמטאות‬ ‫שנוצרו מפירוק מבנה הקניון‪ .‬מדובר לכאורה ברחוב מסחרי בנאלי לחלוטין שמעליו מגורים‪ ,‬אך‬ ‫למעשה הוא נדיר במציאות העירונית‪,‬‬

‫‪15‬‬

‫ולכן הוא מתאים לכוונה לסדר מחדש את מרכיבי העירוניות‬

‫עליה הצהרנו בסטודיו בתחילת השנה‪.‬‬ ‫גורם נוסף שלכאורה מובן מאליו הוא הרצון להתאים ככל האפשר את מבנה הרחוב למערך הרחובות‬ ‫הקיים‪ ,‬כפי שמתבטא במיקום שבו מונח הרחוב‪ ,‬בקצב העצים והקולונדה שלו וסידור המגרשים‬ ‫והבניינים שלאורכו; כולם מסודרים על פי מודול וחלוקת משנה שלו המבוסס על גריד העמודים של‬ ‫הקניון )‪ 7.2‬על ‪ 7.2‬מ'(‪ .‬למעשה‪ ,‬בחוויה האישית שלי מהמציאות הישראלית‪ ,‬תהליך זה לא מתרחש‬ ‫תמיד‪ ,‬בייחוד בשכונות החדשות המבוססות על כבישים ורחובות שמנסים דווקא להתנתק מהמרקם‬ ‫שמסביבם אם לא למחוק אותו‪ . ‬דוגמאות נוספות להחלטות קלאסיות‪ ,‬אך לא מובנות מאליהן‬ ‫במציאות העירונית היא ההחלטה לצמצם את נתיבי התחבורה‪ ,‬להקטין את מעגל התנועה שבקצהו‬ ‫הדרומי כדי שיקל על חצייה רגלית של ככר ונגר‪ ,‬לכלול ברחוב נתיבי אופניים וקולונדה‪.‬‬ ‫מעבר לבחירות הלכאורה מובנות מאליהן אלו‪ ,‬הרחוב כולל אלמנטים פחות צפויים‪ :‬הרחוב בנוי בעצם‬ ‫מעל חניון תת קרקעי קיים‪ ,‬והעצים לאורך הרחוב שקועים בכמטר מתחת לאדמה כדי שישמשו‬ ‫כפתח האיוורור של החניון‪ .‬כפי שניתן לראות בחתכים ובהדמיות‪ ,‬מעקות פתחים אלו הפכו לספסלים‬ ‫כדי לחזק את הקשר שבין החלל התת‪-‬קרקעי של החניון וההתרחשות ברחוב‪ .‬בנוסף‪ ,‬מדרגות נעות‬ ‫ומעליות הגישה לחניון התת קרקעי ממוקמות לאורך הרחוב‪ ,‬ומוסיפות להפתעה ולעניין להולך בו‪.‬‬ ‫כאמור‪ ,‬גריד הקניון משתלב בגריד האורטוגונלי של האזור‪ ,‬שנוצר‪ ,‬כמו בשכונות אחרות בעיר וכמו‬ ‫שמסודרות החלקות החקלאיות‪ ,‬כניצב לטופוגרפיה הטבעית‪ .‬הגריד האורטוגונלי מספק בסיס משותף‬ ‫למבנים החדשים לאורך הרחוב ויוצר את השפה המשותפת עם הבניינים הישנים יותר בסביבה‪ ,‬אך‬ ‫עם זאת מאפשר תכנון חדש וגמיש בכל בלוק עירוני‪ ,‬ובכך נוצר מתח בריא בין הביטוי האישי‬ ‫והחופשי של המגורים ובין המכנה המשותף של הרחוב והעיר‪.‬‬ ‫‪                                                             ‬‬

‫‪ 15‬שני רחובות בלבד בעיר בנויים בצורה כזאת‪ ,‬אורך שניהם כ‪ 250 -‬מטר‪ :‬הקטע המזרחי של שד' קק"ל‪ ,‬ורובו של רחוב‬ ‫הפלמ"ח‪ .‬אלו תקדימים מעודדים כיוון ששניהם נבנו בעשור האחרון ונחשבים מוצלחים יחסית מבחינה מסחרית ונדל"נית‪.‬‬ ‫כמה רחובות ספורים בעיר‪ ,‬בעיקר רחוב הגליל שנמצא בעיר ההיסטורית‪ ,‬משלבים מסחר ומגורים אך לא באותם המבנים‪  .‬‬


‫‪  29‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫החשיבות של רחוב זה היא בכך שהוא נמתח מהמיקום החדש המוצע לתחנת הרכבת ועד לככר‬ ‫העירונית המרכזית‪ ,‬ככר ונגר‪ ,‬ובכך מזמין ויזואלית ופיזית את נוסעי הרכבת לבקר בכרמיאל‪ .‬גם אם לא‬ ‫ישונה מיקום התחנה‪ ,‬ההצדקה לרחוב זה לא אובדת‪ ,‬כיוון שהוא נשאר "יובל" חשוב של "הנהרות" של‬ ‫רחוב החרושת‪ ,‬הרחוב הראשי של אזור התעשייה‪ ,‬ושל שדרות נשיאי ישראל ומקשר ביניהם‪ ,‬כך‬ ‫שהוא יוצר אפשרות לחוויה רגלית אמיתית לאורך העיר‪ ,‬כפי שהיה אמור להיות מלכתחילה‪ ,‬וכפי‬ ‫שהעירייה מנסה לייצר שוב בשנים האחרונות‪.‬‬

‫תכנון שדות המגורים החדשים‬ ‫המגורים החדשים‪ ,‬שעמדו במרכז התכנון של הפרוייקט‪ ,‬מציעים קשר אחר בין הפנים והחוץ‪ ,‬כלומר‬ ‫הפרטי והציבורי‪ ,‬דבר שבעיניי כמעט ולא קיים כיום בכרמיאל‪ ,‬ויעידו על כך‪ ,‬בין היתר‪ ,‬המרפסות‬ ‫המעטות בבניינים והכמות הזניחה של האנשים השוהים ברחוב‪.‬‬ ‫חיזוק הקשר נעשה ברמות שונות של התכנון‪ :‬ראשית‪ ,‬תמהיל דירות מגוון החל מדירות חדר אחד ועד‬ ‫דירות דופלקס באותו בניין‪ .‬שנית‪ ,‬ברמה הפונקציונאלית‪ ,‬שולבו בתוך ובין המבנים פונקציות ציבוריות‪:‬‬ ‫ספרייה‪ ,‬מעונות סטודנטים‪ ,‬מרכז מט"י‪ ,‬מעונות וגני ילדים ובית כנסת‪ .‬בהיבט של שיטת הבנייה‪,‬‬ ‫מוצע לבנות את הבניינים על קונסטרוקצית פלדה המאפשרת לדעתי בצורה הטובה ביותר את‬ ‫הגמישות בעיצוב כל דירה ודירה‪ ,‬שינויים עתידיים והאופי הפתוח של המבנה‪ .‬בנוסף‪ ,‬הגינות‬ ‫המשותפות מוקמו מעל פונקציות ציבוריות‪ ,‬כדי להבטיח מצד אחד נוף ירוק לדירות למרות צפיפות‬ ‫הרחוב‪ ,‬וכדי להקל על תחזוקת הגינה באמצעות שיוכה לפונקציה כמו בית כנסת או גן ילדים‪.‬‬ ‫מבחינת עיצוב הדירה‪ ,‬מעבר לשוני בחומרים ובגדלים בין דירה לדירה‪ ,‬האופי המשותף והחדש של‬ ‫השדה הפרטי מתבטא בעיקר בשטחי החוץ פרטיים כמעט לכל חדר‪ ,‬המקיפים את הדירות ויוצרים‬ ‫חיבור בינן ובין החוץ של כלל הדיירים ושל הרחוב‪ .‬הבניין חסר גרעין חד משמעי וסגור כפי שמציעים‬ ‫רוב המבנים כיום‪ ,‬ומציג מערכת תנועה גמישה יותר לצד המערכת המסודרת‪ ,‬המאפשרת טיול בתוך‬ ‫הבניין תוך הפניות מבט החוצה‪ ,‬מעבר במרפסות משותפות וחיבור למבנים סמוכים בנקודות מסוימות‪.‬‬ ‫הבניין החדש מתוכנן בצורה שאולי מציעה השקעה גדולה יותר בבנייה‪ ,‬אך מספקת תמריצים כלכליים‬ ‫שמתבטאים בשטחי מסחר בכל בניין‪ ,‬שימוש בחניון קיים וצפיפות גבוהה של דירות לדונם בנוי ‪38 -‬‬ ‫יח"ד לדונם נטו בכל מגרש‪ ,‬או כ‪ 20 -‬ברוטו בכלל השכונה כולל השטחים והרחובות הציבוריים‪.‬‬ ‫המגורים החדשים מציעים פרשנות חדשה ופתוחה יותר לעקרונות המופיעים בבעיר ההיסטורית של‬ ‫כרמיאל‪ ,‬ויוצרים בסיס משותף לכל‪ ,‬תוך כדי מתן אפשרות לבחירה וגמישות בתנועה‪ ,‬בעיצוב ובגודל‬ ‫יחידת המגורים‪ .‬מגורים אלו שואפים למשוך את הדיירים לצאת החוצה לשדה הקהילתי והעירוני‪ ,‬כדי‬ ‫ליצור מרחב ציבורי פעיל‪ ,‬מגוון ואטרקטיבי שמאפשר מפגש; שהוא הבסיס לכל עיר‪.‬‬


‫‪  31‬‬ ‫‪ ‬‬

‫סיכום‬

‫מימוש עקרונות הפרוייקט בתיאטרון החוץ של מרכז המוסיקה‬

‫ברוב השנה התמקדתי בחלק הצפוני של שדרות נשיאי ישראל‪ ,‬בעיקר בתכנון הרחוב שמזין אותו‬ ‫ומחבר אותו לאזור התעשייה‪ .‬עם זאת‪ ,‬הזדמנה לי אפשרות לקראת סיום הפרוייקט לממש חלק ממנו‬ ‫במציאות באמצעות מלגת "דיור וקהילה"‪ .‬בחרתי לממש את כספי המלגה בתכנון תיאטרון חוץ בן ‪200‬‬ ‫מקומות עבור בית הספר העירוני למוסיקה‪ ,‬קונסרבטוריון כרמיאל‪ ,‬הסמו למקטע הדרומי של שדרות‬ ‫נשיאי ישראל‪.‬‬ ‫בסוף חודש מאי ‪ 2012‬נפגשתי עם ראש עיריית כרמיאל‪ ,‬מר עדי אלדר‪ ,‬שהסכים‪ ,‬בתיאום עם מנהלת‬ ‫בית הספר‪ ,‬הגב' דיאנה בוכור‪ ,‬להקצות ‪ 8000‬ש"ח מתקציב השיפוץ של בית הספר לטובת המיזם‪.‬‬ ‫בזכות כספי המלגה‪ ,‬כספי העירייה ותרומת חברת "כתר פלסטיק"‪ ,‬והרבה אופטימיות מצד מנחי‬ ‫העבודה ומנהלת בית הספר‪ ,‬יושם בחודש יולי ‪ 2012‬השלב הראשון של התיאטרון‪ :‬הקמת במת עץ‬ ‫בחצר האחורית של בית הספר‪ ,‬שיקום החצר ושתילת דשא ליד הבמה המאפשר מיקום של ‪60‬‬ ‫כיסאות פלסטיק ובניית שורת מושבי עץ ל‪ 40-‬צופים מאחוריהם‪ .‬בשלב השני של הפרוייקט‬ ‫מתוכננים מושבים בחמש טרסות אדמה מיוצבות באדני רכבת שייבנו על בגבעת עפר שנמצאת‬ ‫מאחורי בית הספר ושיחברו את החצר לחורשת האורנים הסמוכה‪ .‬בגלל רצון העירייה כי קק"ל תנהל‬ ‫את השלב השני והמורכב יותר של הפרוייקט‪ ,‬בוצע בשלב זה רק השלב הראשון‪ ,‬אך החצר כבר‬ ‫נמצאת בשימוש של בית הספר והיא חלק מקריית פסטיבל המחולות העירוני‪.‬‬ ‫ההזדמנות שבמלגה אפשרה לי לממש ולפתח מקטע שונה של הרחוב הראשי‪ ,‬שבו מתחבר הרחוב‬ ‫לפארקים העירוניים המשמעותיים בכרמיאל‪ ,‬ליער צה"ל ולטבע הגלילי‪ .‬עם זאת‪ ,‬בכך מומשו הרעיונות‬ ‫שמתבטאים גם בתכנון המקטע הצפוני‪ :‬שימוש בעוגנים תרבותיים קיימים בעיר כדי ליצור התרחשות‬ ‫במרחב הפתוח‪ ,‬יצירת עניין לאורך הרחוב הראשי עבור הולך הרגל‪ ,‬חיבור בין הפעילות העירונית‬ ‫והטבע הגלילי‪ ,‬ומעל לכל‪ ,‬מתן אפשרות לחוויה לא פורמאלית בעיר הכה מתוכננת ומסודרת‪ ,‬כרמיאל‪.‬‬ ‫עד כה‪ ,‬פעילות בית הספר הייתה מוגבלת לתלמידים ובני משפחותיהם בלבד‪ ,‬ועם המעבר להופעות‬ ‫מחוץ למבנה‪ ,‬גדל הקהל הפוטנציאלי גם מעבר לאלו הקשורים לבית הספר באופן פורמאלי ומאפשר‬ ‫גם באופן מקרי לחוות את הקונצרט‪.‬‬ ‫הייתה זו עבורי חוויה לימודית ואישית מעבר להיבטים הישירים של הפרוייקט‪ :‬זהו בית הספר בו‬ ‫למדתי בנעוריי‪ ,‬זכיתי לעבוד ולפגוש שוב אנשים רבים ששנים לא ראיתי‪ ,‬וחוויתי בזעיר אנפין כיצד‬ ‫מתנהלת הקמת מבנה‪ ,‬גם אם פשוט וקטן‪ ,‬מול גורמי העירייה והקבלנים‪ .‬לא צפיתי בתחילת השנה‬ ‫שאזכה לתרום לעיר בה גדלתי‪ ,‬ואולי אפילו לא ציפיתי שאזכה לחוויה אופטימית וטובה מכרמיאל‪.‬‬ ‫בסופו של דבר‪ ,‬היכולת של העירייה ובית הספר לשתף פעולה עם יוזמה זו‪ ,‬במהירות‪ ,‬בגמישות‬ ‫וביעילות מפתיעה‪ ,‬למרות כל הקשיים‪ ,‬ממחישה בעיניי יותר מכל את החשיבות שיש לעיר לא גדולה‬ ‫גם במאה ה‪ ,21 -‬תהייה שליוותה אותי מתחילת השנה‪ .‬אני מאמין שרק במציאות זו שבה‪ ,‬במידה‬ ‫מסויימת ולא מעיקה‪" ,‬כולם מכירים את כולם"‪ ,‬סטודנט כמוני יכל לקבל הזדמנות זו‪.‬‬


‫‪  33‬‬ ‫‪ ‬‬

‫ביבליוגרפיה‬ ‫ספרים‪ ,‬תזות ומאמרים‬ ‫‪‬‬

‫עינת אמויאל ונעמי כרמון‪ ,‬הון חברתי‪ :‬משמעותו‪ ,‬מדידתו וקשרים בינו ובין תכנון עירוני‪ ,‬בתוך תכנון‪-‬ביטאון‬ ‫איגוד המתכננים בישראל‪ ,‬כרך ‪ ,(2)8‬עורך ראשי‪ :‬ארנסט אלכסנדר‪ ,‬ירושלים ‪  .2011‬‬

‫‪‬‬

‫מלכה אנטוניו‪ ,‬השפעת המגוון החברתי‪-‬כלכלי על הפריסה המרחבית של צמיחה ואי שוויון‪ :‬המקרה של ערים בישראל‪,‬‬ ‫חיבור לשם קבלת תואר מגיסטר בתכנון ערים ואזורים‪ ,‬הפקולטה לארכיטקטורה בטכניון‪ ,‬חיפה ‪.2010‬‬

‫‪‬‬

‫אבא אלחנני‪ ,‬המאבק לעצמאות של האדריכלות הישראלית במאה ה‪ ,20 -‬משהב"ט הו"ל‪ ,‬תל אביב ‪  1998‬‬

‫‪‬‬

‫רחל אלתרמן‪ ,‬אמילי סילברמן וחיים פיאלקוף עם ניר מועלם‪ ,‬דיור בר‪-‬השגה‪ :‬כלים של תכנון סטטוטורי‬

‫‪ ‬‬

‫ומדיניות מקומית‪ ,‬משרד הפנים‪-‬מינהל התכנון והטכניון‪ ,‬חיפה ‪,2011‬‬ ‫‪  http://www.moin.gov.il/SubjectDocuments/newplanningadministration/affordable%20housing.pdf‬‬ ‫‪‬‬

‫אלישע אפרת‪ ,‬ערים ועיור בישראל‪ ,‬הוצאת אחיאסף‪ ,‬תל אביב ‪1988‬‬

‫‪‬‬

‫צבי אפרת‪ ,‬הפרויקט הישראלי‪ :‬בניה ואדריכלות ‪ ,1948-1973‬מוזיאון תל אביב לאמנות‪ ,‬תל אביב ‪2004‬‬

‫‪‬‬

‫סמי בהט‪ ,‬רונית דוידוביץ‪-‬מרטון‪ ,‬פינחס כהנא‪ ,‬כרמיאל ‪ -‬משגב ‪:‬תכנית מסגרת‪ ,‬הסוכנות היהודית לארץ‪-‬‬ ‫ישראל‪ ,‬המחלקה לפתוח והתיישבות מרחב הגליל‪ ,‬ירושלים ‪1994‬‬

‫‪‬‬

‫אלכסנדר ברלר‪ ,‬ערים חדשות בישראל‪ ,‬הוצאות האוניברסיטאות בישראל‪ ,‬ירושלים ‪1970‬‬

‫‪‬‬

‫רחל וילקנסקי‪ ,‬תכנית פיתוח לכרמיאל – המלצות לפריסה הפיזית ולפיתוח המגורים‪ ,‬מכון ירושלים לחקר‬ ‫ישראל‪ ,‬ירושלים ‪1988‬‬

‫‪‬‬

‫גיאורג זימל‪ ,‬רוברט פארק‪ ,‬לואיס וירת‪ ,‬אורבניזם‪ :‬הסוציולוגיה של העיר המודרנית‪ ,‬רסלינג‪ ,‬תל אביב ‪2007‬‬

‫‪‬‬

‫משה חזני וישעיהו אילן‪ 22 ,‬עיירות פיתוח – בדיקת הצדקת קיומן‪ ,‬מחקר מוזמן מטעם אגף התכנון במשרד‬ ‫הפנים והטכניון‪ ,‬חיפה ‪1971‬‬

‫‪‬‬

‫אדוארד גלייזר‪ ,‬ניצחון העיר‪ :‬עיצד היטיבה העיר את חיי האנושות‪ ,‬מודן הוצאה לאור‪ ,‬מושב בן שמן ‪  .2012‬‬

‫‪‬‬

‫שלי כהן וטולה עמיר )עורכות(‪ ,‬צורת מגורים‪ :‬אדריכלות וחברה בישראל‪ ,‬הוצאת עם עובד‪ ,‬תל אביב ‪  .2007‬‬

‫‪‬‬

‫גבריאל ליפשיץ )מרכז(‪ ,‬ההתיישבות החדשה בגליל – מחקר הערכה‪ ,‬המועצה הארצית לתכנון ובנייה והטכניון‪,‬‬ ‫חיפה ‪1990‬‬

‫‪‬‬

‫יעקב לנדסמן ואהרון סולומון )עורכים(‪ ,‬כרמיאל‪ ,‬הוצאת עיריית כרמיאל ‪  1988‬‬

‫‪‬‬

‫עידו ליברמן‪ ,‬יהודה עירוני ואלי טייכר‪ ,‬עסקים קטנים ובינוניים ברחובות ומרכזי ערים‪ :‬עלות‪/‬תועלת לעיר ותושביה‪,‬‬ ‫בקשה למימון תכנית מחקר‪ ,‬מוגשת לעיריית כרמיאל ומשרד התמ"ת‪ ,‬אוגוסט ‪.2011‬‬

‫‪‬‬

‫אדם מזור ויגאל צמיר‪ ,‬מטרופולין חיפה ומחוז חיפה‪ :‬תוכנית אב ‪ -‬מסמך מדיניות‪ ,‬משרד הפנים‪ ,‬משרד השיכון‬ ‫ומינהל מקרקעי ישראל ‪1999‬‬

‫‪‬‬

‫מועצת מקומית כרמיאל )ללא שם מחבר(‪ ,‬כרמיאל – מעשור ראשון לעשור שני‪ ,‬הוצאת המועצה המקומית‬ ‫לכרמיאל‪ ,‬רמת גן ‪1976‬‬

‫‪‬‬

‫טליה מרגלית‪ ,‬בנייה לגובה בתל אביב‪-‬יפו ‪ ,1953-2001‬פוליטיקה של סדר אקראי‪ ,‬חיבור לשם קבלת תואר‬ ‫דוקטור לפילוסופיה‪ ,‬הפקולטה למדעי הרוח‪ ,‬בית הספר להיסטוריה באוניברסיטת תל אביב‪2007 ,‬‬

‫‪‬‬

‫מרים סילבר‪ ,‬כרמיאל מנין?‪ ,‬שבתאי גל‪-‬און הוצאה לאור‪ ,‬כפר תבור ‪  2001‬‬

‫‪‬‬

‫ניסים פינס‪ ,‬עצי נוי בישראל‪ ,‬חמו"ל‪ ,‬תשס"ח ‪.2008‬‬

‫‪‬‬

‫אמנון פרנקל‪ ,‬דניאל שפר ותמר טרופ‪ ,‬תכנית אב כרמיאל‪ :‬תכנון כלכלי חברתי‪ ,‬המרכז לחקר העיר והאזור ‪ -‬הטכניון‪,‬‬ ‫חיפה ‪  .1993‬‬

‫‪‬‬

‫ז'ורז' פרק‪ ,‬חלל וכו' ‪ :‬מבחר מרחבים‪ ,‬הוצאת בבל‪ ,‬תל אביב ‪1998‬‬

‫‪‬‬

‫צבי צמרת‪ ,‬אביבה חלמיש‪ ,‬אסתר מאיר‪-‬גליצנשטיין )עורכים(‪ ,‬עיירות הפיתוח‪ ,‬יד יצחק בן צבי‪ ,‬ירושלים ‪2009‬‬

‫‪‬‬

‫אריה שרון‪ ,‬תכנון פיסי בישראל‪ ,‬המדפיס הממשלתי‪ ,‬ירושלים ‪  .1952‬‬


‫בהמשך להערה ‪ 12‬בעמ' ‪:25‬‬ ‫למעלה‪ ,‬תכנית אב חדשה המקודמת כיום לאזור הכניסה הראשית לכרמיאל‪,‬‬ ‫למטה‪ ,‬הדמיית תכנית המגדלים במקום הקניון הישן‪ ,‬שאושרה הצהרתית בוועדה המקומית בכרמיאל‬ ‫ב‪ 2009 -‬ולא קודמה מאז‪.‬‬


35    

Meta Berghauser Pont and Per Haupt, Spacematrix:space, Density and Urban Form, NAi Publishers, Rotterdam 2010 Richard Florida, The rise of the creative class and how it's transforming work, leisure, community and everyday life, Basic Books, New York 2002.

Jan Gahl, Cities for people, Island Press, Washington D.C.. 2010.

A.S. Hakkert (Editor), Traffic, transportation, and urban planning, Goodwin, London 1981 E. T. Hall, The hidden dimension, Anchor Books, New York 1966.

        

Susan Hanson, Genevieve Giuliano (Editors), The geography of urban transportation, Guilford Press, New York 2004. Jane Jacobs, The death and life of great American cities, Vintage Books, New York 1992. Kevin Lynch, The City Image and its Elements, The Image of the City, The MIT Press, Cambridge 1960 MVRDV 1991-2002, El Croquis 2003 Jeffrey Richards and John M. Mackenzie, The Railway Station: a social history, Oxford University Press, Oxford1986 Julian Ross, Railway stations :planning, design, and management , Architectural Press, Oxford 2000 David Stevens, Roof gardens, balconies, and terraces, Mitchell Beazley, London 1997 Susan K. Weiler, Katrin Scholz-Barth , Green roof systems: a guide to the planning, design, and construction of landscapes over structure ,Wiley, Hoboken, N.J 2009

(‫דו"חות )לפי סדר פרסום‬ 1963 ,‫ מדינת ישראל משרד השיכון‬,‫ שיכון ובנייה‬,‫כרמיאל – עיר חדשה בגליל המערבי‬

,‫ משרד השיכון‬,‫ מעקב אחר התפתחות העיר כרמיאל – דו"ח שני‬,‫אגודת האינג'ינרים והארכיטקטים בישראל‬

1966 ‫תל אביב‬ ,‫ מוגש לרשות הנמלים והרכבות‬,2 '‫ דו"ח ביניים מס‬,‫ מסילה לכרמיאל‬,‫תד"ם – הנדסה אזרחית בע"מ‬

  1995 ‫חיפה‬ :2001 ,‫ אגף תכנון תחבורתי במשרד התחבורה‬,‫ תכנון חניונים‬:‫ פרק ד‬-‫הנחיות לתכנון חנייה‬

http://media.mot.gov.il/PDF/HE_TRAFFIC_PLANNING/parking.pdf :2002 ,‫ עדנה ורפאל לרמן עבור המכון למחקר ופיתוח מוסדות רווחה‬,‫תדריך תכנון קרקע לצורכי ציבורי‬

http://www.meitallehavi.com/_Uploads/dbsAttachedFiles/karkaot.pdf :2003 ‫ ירושלים‬,‫ משרד השיכון‬,‫הנחיות לעבודות תכנון‬

http://moch.gov.il/SiteCollectionDocuments/tichnun/hanhayot_leavodot_tichnun/hanhayot_leavodot_tichnun.pdf ‫ הוכן עבור עיריית‬,‫ דו"ח ממצאים מלא‬,‫ איתור ומיפוי צרכי תושבים‬,‫ סקר שביעות רצון‬:‫ כרמיאל‬,Elixir ‫חברת‬

  .2007 ‫ קריית חיים‬,‫כרמיאל‬ ‫ קרן רן נאור לחקר‬,‫בחינה בטיחותית של תוכניות מפורטות של רחובות עירוניים עם שימושי קרקע מעורבים‬   :2009 ‫ חיפה‬,‫ הטכניון‬- ‫הבטיחות בדרכים והמכון לחקר התחבורה‬ http://www.oryarok.org.il/webfiles/audio_files/streets.pdf        


‫‪  37‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪‬‬

‫רד השיכון‬ ‫הראשי במשר‬ ‫ואגף האדריכל ה‬ ‫ף‬ ‫החבורה‬ ‫תי במשרד ה‬ ‫ערים‪ ,‬אגף תכנון תחבורת‬ ‫הנחיות לתכננון רחובות בע‬ ‫ה‬ ‫ם‬ ‫בערים‬ ‫‪ ,(2011‬תנועת אוופניים‬ ‫‪2‬‬ ‫מנועי )‬ ‫תנועת רכב מ‬ ‫חוב )‪ ,(2009‬ת‬ ‫זו‪ :‬מרחב הרח‬ ‫ם לעבודה ו‬ ‫ווהבינוי‪ ,‬דוחות רלוונטיים‬ ‫תים )‪:(2011‬‬ ‫תנועה בצמת‬ ‫רגל )‪ (2009‬ת‬ ‫עת הולכי הר‬ ‫)‪ ,(2009‬תנוע‬ ‫‪htttp://he.mot.go‬‬ ‫‪ov.il/index.ph‬‬ ‫‪hp?option=com‬‬ ‫‪m_content&vview=article&iid=541:tt‐trbo‬‬ ‫‪o‐a&catid=87::2010‐04‐22‐09‬‬ ‫‐ ‪0‬‬ ‫‪27‐07&Itemid=1‬‬ ‫‪124‬‬

‫‪‬‬

‫במשרד השיכון‪ ,‬מיינהל התכנון‬ ‫ד‬ ‫דסה‬ ‫הל תכנון והנד‬ ‫מגורים‪ ,‬מינה‬ ‫מסחר‪ ,‬תעסוקה ומ‬ ‫ר‬ ‫תדריך תכנון לשילוב מבניי צבור‪,‬‬ ‫ת‬ ‫רווחה‪:2011 ,‬‬ ‫מחקר ופיתוח מוסדות ר‬ ‫צאת המכון למ‬ ‫ופיתוח בממ"י‪ ,‬הוצ‬ ‫ח‬ ‫תכנון‬ ‫במשרד הפניים והאגף לת‬ ‫ב‬ ‫‪htttp://www.moch.gov.il/SiteC‬‬ ‫‪CollectionDoccuments/research/r0978.pd‬‬ ‫‪df‬‬

‫‪‬‬

‫‪:20‬‬ ‫טנברג"(‪011 ,‬‬ ‫רתי כלכלי" )"וועדת טרכט‬ ‫הוועדה לשינוי חבר‬ ‫ה‬ ‫דו"ח "‬ ‫ד‬

‫‪‬‬

‫ספיבק‪/‬יונה"( ‪:2011‬‬ ‫רתי" )"דו"ח ס‬ ‫מען צדק חבר‬ ‫הביניים של "וועדת המומחים למ‬ ‫ם‬ ‫דו"ח‬ ‫ד‬

‫‪/http://hidavrut.gov.il‬‬

‫‪/http://j14‬‬ ‫‪4.org.il/spivakk‬‬ ‫‪‬‬

‫הלאומית‬ ‫הרכבת‪ ,‬מע"צ ‪ -‬החברה ה‬ ‫תחנות ואדרייכלות תחנת ה‬ ‫פרוגראמה לת‬ ‫בת ישראל ‪ -‬פ‬ ‫תכנון ומפרטי רכב‬ ‫ן‬ ‫הנחיות‬ ‫ה‬ ‫‪:20‬‬ ‫לדרכים‪012 ,‬‬ ‫ל‬ ‫‪htttp://www.iroaads.co.il/he/co‬‬ ‫‪ontent/%D7%‬‬ ‫‪%94%D7%A0%‬‬ ‫‪%D7%97%D7%‬‬ ‫‪%99%D7%95%‬‬ ‫‐‪%D7%AA‬‬ ‫‪%D‬‬ ‫‪D7%AA%D7%9‬‬ ‫‪9B%D7%A0%D‬‬ ‫‪D7%95%D7%9‬‬ ‫‪9F‐%D7%95%D7%9E%D7%A4%D7%A8%‬‬ ‫‪%D7%98%D7%‬‬ ‫‐‪%99‬‬ ‫‪%D‬‬ ‫‪D7%A8%D7%9‬‬ ‫‪9B%D7%91%D‬‬ ‫‪D7%AA‐%D7%‬‬ ‫‪%99%D7%A9%‬‬ ‫‪%D7%A8%D7%‬‬ ‫‪%90%D7%9C‐0‬‬

‫שראל‪,‬‬ ‫תחדשת ביש‬ ‫לעירוניות מת‬ ‫ב ‪ -‬התנועה ל‬ ‫עירוניות משגגשגת‪ ,‬מרחב‬ ‫שרה כלים לע‬ ‫* עש‬ ‫‪htttp://miu.org.ill/MIU_v4/doccs_activities/m‬‬ ‫‪mayors_institu‬‬ ‫‪ute/MIU_Ten_Principles.pd‬‬ ‫‪df‬‬

‫באתרי אינטרנט‬ ‫מידע עיקריים ב‬ ‫ע‬ ‫קורות‬ ‫מק‬ ‫‪‬‬

‫‪http://w‬‬ ‫‪www.cbs.gov.il/reader/sh‬‬ ‫באתר הלמ"ס ‪hnatonhnew__site.htm‬‬ ‫השנתון הסטטיסטיי לישראל ב‬

‫‪‬‬

‫‪http://ww‬‬ ‫‪ww.cbs.gov.il/census/ceensus/pnimi_page.html?i‬‬ ‫_‬ ‫אתר הלמ"ס ‪id_topic=2‬‬ ‫אוכלוסין בא‬ ‫מפקד הא‬

‫‪‬‬

‫‪http‬‬ ‫מרחב" ‪p://miu.org.il/new/activiities/density‐lab/‬‬ ‫באתר עמותת "מ‬ ‫ר‬ ‫כלים לעירוניות"‬ ‫"ארגז הכ‬

‫‪‬‬

‫הפריפריה"‪,‬‬ ‫מוותרים על ה‬ ‫דצמבר ‪" ,2011‬מ‬ ‫ר‬ ‫שנה‬ ‫מוסף סוף הש‬ ‫מוסף הנדל"ן של עייתון "הארץ" ובעיקר מ‬ ‫‪ww‬‬ ‫ריה‪ww.TheMarker.com  ,‬‬ ‫רים בפריפר‬ ‫הדיור ומצב הער‬ ‫ר‬ ‫משבר‬ ‫בקשר בין מ‬ ‫שעסק ב‬

‫‪‬‬

‫‪  http://w‬‬ ‫אל ‪www.karmieel.muni.il/‬‬ ‫ריית כרמיא‬ ‫אתר עיר‬ ‫‪ ‬‬ ‫קמפוס המכללה בקניון והמגורים‬ ‫ס‬ ‫החדשים ‪ -‬מודל סופי‬


שיכון רחוב רכבת