Page 20

‫‪ 60‬שנות קרדיולוגיה בישראל‬

‫אפריל ‪2013‬‬

‫התפתחות שיקום חולי לב בישראל‬ ‫ד"ר יעקב קליין‬ ‫מנהל המכון לשיקום ומניעת מחלות לב‪ ,‬מנהל המרכז לבריאות הלב‪ ,‬מחלקה קרדיולוגית‪ ,‬המרכז הרפואי שערי צדק‬

‫דרך ארוכה נעשתה בתחום שיקום הלב בישראל‪ ,‬החל מימי הריפוי בכיסא ועד לשיקום הפעיל‬ ‫במכוני שיקום ומניעה משוכללים ובתכניות שיקום רב תחומיות כיום‪ .‬ד"ר יעקב קליין סוקר‬ ‫את אבני הדרך העיקריות והדמויות החשובות בתולדות שיקום חולי הלב בישראל‪ ,‬מברך על‬ ‫המצוי ומבקש להתעכב על הרצוי‬

‫ה‬

‫מודעות לתרומתן החשובה של תכניות שיקום חולי לב‪ ,‬כחלק‬ ‫בלתי נפרד מהטיפול הכוללני בחולי לב וכהשלמה לטיפולים‬ ‫הפולשניים והתרופתיים‪ ,‬הולכת וגוברת בארץ ובעולם‪ .‬כיום‪,‬‬ ‫ההפניה לתכניות שיקום לב מהווה ‪.class I indication‬‬ ‫היעילות הגדולה בהשתתפות חולי לב בתכניות שיקום הלב‪ ,‬לא רק‬ ‫אחרי אוטם אלא אפילו אחרי צנתורים וטיפוליים אלקטיביים‪ ,‬הוכחה‬ ‫מדעית במחקרים רבים‪ .‬מחקרים אלה הצביעו על יתרונות בתחומים‬ ‫רבים ומגוונים‪ ,‬ביניהם‪ :‬שיפור היכולת התפקודית‪ ,‬הפחתת תמותה‬ ‫לבבית וכללית בשיעור מרשים של ‪ ,30%-20%‬הפחתת תחלואה‬ ‫ואשפוזים חוזרים‪ ,‬כולל לצורך צנתורים וניתוחי מעקפים‪ ,‬חזרה מוקדמת‬ ‫לעבודה‪ ,‬שמירה על אורח חיים בריא‪ ,‬איזון טוב יותר של גורמי הסיכון‪,‬‬ ‫היענות טובה בנטילת תרופות‪ ,‬האטת התקדמות הטרשת‪ ,‬שיפור‬ ‫בתפקוד המיני ובאיכות החיים‪ ,‬הפחתת חרדה ודיכאון ועוד‪ .‬יתרונות‬ ‫מרשימים אלה נצפו גם בעידן הנוכחי של סטטינים ושימוש בהתערבויות‬ ‫פולשניות מתקדמות‪.‬‬ ‫בישראל‪ ,‬יותר מאשר בכל מדינות העולם‪ ,‬רוב המצבים הקרדיאליים‬ ‫כלולים באינדיקציות להפניית חולים לשיקום לב על פי סל הבריאות‪.‬‬ ‫דא עקא‪ ,‬למרות יתרונות מוכחים אלה‪ ,‬רמת המודעות לחשיבותו של‬ ‫השיקום בחולי הלב אינה משביעת רצון‪ ,‬לא בעולם וגם לא בישראל‪.‬‬ ‫בישראל‪ ,‬רק כ־‪ 35%-25%‬מכלל הזכאים על פי סל הבריאות אכן‬ ‫משתתפים בשיקום‪ .‬מממצאי סקר ה־‪ ACSIS‬עולה כי רק כ־‪50%‬‬ ‫מחולים שאושפזו עקב ‪ ACS‬אכן מופנים לשיקום לב‪ .‬לשם השוואה‪ ,‬אחוז‬ ‫ההמלצות לשימוש בסטטינים אחרי אוטם בישראל הוא יותר מ־‪.90%‬‬ ‫דרך ארוכה ורבת חתחתים אך רבת הישגים נעשתה מאז נהגה‬ ‫הצורך בתכניות שיקום לב לפני כחצי מילניום‪ .‬מטרת סקירה זו לתאר‬ ‫את התפתחות שיקום חולי הלב בישראל ובמקביל להגביר את המודעות‬ ‫לתכניות שיקום הלב וליישם מודעות זו הלכה למעשה‪ ,‬לא פחות‬ ‫מיישום ההנחיות המקצועיות בנושא הטיפולים הפולשניים והתרופתיים‬ ‫לחולי הלב‪.‬‬

‫תכניות השיקום הראשונות‬ ‫תכניות שיקום חולי לב הראשונות בישראל ובעולם החלו להתפתח‬ ‫בשנות ה–‪ 50‬וה־‪ 60‬של המאה ה־‪ .20‬ישראל היתה חלוצה ופורצת דרך‬ ‫בתחום שיקום חולי לב בעולם‪ .‬הדגש העיקרי והכמעט יחידי בתכניות‬ ‫שיקום הלב הראשונות היה על פעילות גופנית בחולים לאחר אוטם‬ ‫חריף בשריר הלב‪ .‬הגישה המקובלת באותה תקופה לטיפול בחולים‬ ‫לאחר אוטם שריר הלב היתה שכיבה מוחלטת במיטה למשך ארבעה‬

‫שבועות ויותר‪ ,‬ורק לאחר מכן התחלת פעילות מינימלית כחודש לאחר‬ ‫תחילת ישיבה במיטה או לידה‪ .‬המחשבה היתה לאפשר תצרוכת חמצן‬ ‫מינימלית על ידי שריר הלב הפגוע עד להיווצרות צלקת יציבה‪ .‬גם לאחר‬ ‫שחרורם‪ ,‬החולים הוגבלו מאוד בביצוע פעילות גופנית בחיי היומיום‬ ‫ונאסר עליהם ביצוע עבודות בית‪ ,‬נהיגה וכיו"ב וכן לא עודדו אותם לחזור‬ ‫לחיי יומיום קודמים או לעבודה‪.‬‬ ‫הגורם המדרבן והמניע להתוויית תכנית טיפולית להפעלה וניוד חולים‬ ‫לאחר אוטם חריף נבע מהגילוי בשנות ה־‪ 40‬המאוחרות על ההשפעות‬ ‫הפיזיולוגיות והמטבוליות השליליות של המנוחה הממושכת במיטה‪.‬‬ ‫אי הניוע חשף את החולה לסיכוני קרישיות יתר‪ ,‬לבעיות ריאתיות‪,‬‬ ‫לטכיקרדיה‪ ,‬לאטרופיה שרירית ועוד‪ .‬בנוסף התברר כי התגובה‬ ‫הפיזיולוגית למאמץ בחולי לב כליליים אינה שונה באופן מהותי מתגובתם‬ ‫של בריאים‪ ,‬אך חלים בה שינויים בעקבות המנוחה הממושכת המיטה‪.‬‬ ‫בהדרגה הוחל בהקדמת הושבת החולה בכיסא ליד המיטה (‪Arm Chair‬‬ ‫‪ - )Therapy‬ביום השביעי לאחר אוטם שריר הלב‪ ,‬ובהפעלת תכניות ניוע‬ ‫מוקדם‪ ,‬תוך "הכנה" פיזית ופסיכולוגית לחזרה לחיים פעילים ויצרניים‪.‬‬ ‫במחקר שנערך בבית החולים בילינסון באמצע שנות ה־‪ 50‬בהשתתפות‬ ‫‪ 173‬חולי אוטם חריף בשריר הלב‪ ,‬נמצא כי שיטת ה"הושבה המוקדמת"‬ ‫לא השפיעה לרעה על התמותה בתקופת האשפוז של כחודש ימים‪.‬‬ ‫פרופ' מאיר ג'לדטי‪ ,‬שעבד באותם הימים במחלקתו של פרופ' אנדרה‬ ‫דה פריס בבית החולים בילינסון‪ ,‬הצביע על היתרונות הפסיכולוגיים‬ ‫של השיטה וציין כי היה זה הניסיון הראשון בישראל להפחית את משך‬ ‫השכיבה המוחלטת במיטה ואת משך האשפוז לאחר אוטם שריר‬ ‫הלב לשלושה שבועות‪ .‬במקביל‪ ,‬באותן השנים פורסמו בעולם עבודות‬ ‫ראשונות שהצביעו על בטיחות פעילות גופנית קלה ומתקדמת באופן‬ ‫הדרגתי לחולים הלוקים במחלת לב כלילית‪.‬‬ ‫החוקרים הישראלים היו חלוצים בתחום שיקום חולי לב וגרמו‬ ‫למהפכה בטיפול בחולי לב על ידי הפעלתם הפיזית‪.‬‬ ‫זכות ראשונים בנושא שיקום חולי לב בישראל ובעולם שמורה לחוקר‬ ‫פרופ' ויקטור גוטהיינר ז"ל‪ .‬בשנות ה־‪ 40‬החל פרופ' גוטהיינר להפעיל‬ ‫גופנית ילדים חולי לב שגרוניים במסגרת המכון לשיקום ילדים חולי לב‬ ‫שגרוניים שאותו ניהל ובהמשך‪ ,‬בבית שטראוס בתל אביב‪ ,‬החל פרופ'‬ ‫גוטהיינר לאמן גם חולי לב מבוגרים ראשונים‪ .‬לאור התוצאות משביעות‬ ‫הרצון שהושגו לאחר שלושה חודשי פעילות‪ ,‬הגדיל פרופ' גוטהיינר‬ ‫את מספר החולים ומשנת ‪ 1955‬החל להפעיל במרפאתו ברמת חן‬ ‫תכניות לאימון גופני לחולים הלוקים במחלת לב כלילית או במחלת לב‬ ‫וכלי דם אחרת‪ .‬בהמשך החל פרופ' גוטהיינר בארגון קורסים להכשרת‬ ‫מדריכים לקבוצות אימון לחולי לב‪ .‬במקביל‪ ,‬התחיל לאמן חולי לב‬

‫‪49‬‬

60 שנות קרדיולוגיה בישראל  

כתב העת של האיגוד הישראלי לקרדיולוגיה magazine of the israel heart society

60 שנות קרדיולוגיה בישראל  

כתב העת של האיגוד הישראלי לקרדיולוגיה magazine of the israel heart society

Advertisement