Issuu on Google+


‫פרסי רוטשילד תש“ע‬ ‫שנת היובל‬


‫פרסי רוטשילד תש“ע‬ ‫שנת היובל‬

‫א‘ באייר תש“ע ‪ 15 -‬באפריל ‪2010‬‬ ‫ירושלים‬


‫תוכן עניינים‬

‫מדעי הכימיה‬

‫פרופ‘ יהושע יורטנר‬

‫‪1‬‬

‫ביה“ס לכימיה‬ ‫אוניברסיטת תל–אביב‬ ‫פיזיקה‬

‫פרופ‘ חיים הררי‬

‫‪6‬‬

‫הפקולטה לפיזיקה‬ ‫מכון ויצמן למדע‬ ‫מדעי החיים‬

‫פרופ‘ עדה יונת‬

‫‪9‬‬

‫המחלקה לביולוגיה מבנית‬ ‫מכון ויצמן למדע‬ ‫מדעי הרוח‬

‫פרופ‘ דוד שולמן‬

‫‪12‬‬

‫החוג ללימודי הודו‪ ,‬איראן וארמניה‬ ‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫מדעי החברה‬

‫פרופ‘ שמואל נח אייזנשטדט‬

‫‪15‬‬

‫החוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה‬ ‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫מתמטיקה‬

‫פרופ‘ מיכאל רבין‬

‫‪17‬‬

‫ביה“ס להנדסה ומדעי המחשב‬ ‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫בית הספר להנדסה ומדעים ישומיים‬ ‫אוניברסיטת הרווארד‬ ‫חקלאות‬

‫פרופ‘ יהודית בירק ופרופ‘ אילן חת‬

‫‪19‬‬

‫הפקולטה למדעי החקלאות‪ ,‬המזון ואיכות הסביבה‬ ‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫הנדסה‬

‫פרופ‘ יעקב זיו‬

‫‪22‬‬

‫הפקולטה להנדסת חשמל‬ ‫הטכניון ‪ -‬מכון טכנולוגי לישראל‬ ‫מדעי היהדות‬

‫פרופ‘ משה בר‪-‬אשר‬

‫‪24‬‬

‫החוג ללשון עברית‬ ‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫חתני הפרס ‪2010-1959‬‬

‫‪28‬‬


‫הישיבה הראשונה של המועצה לפרסי רוטשילד התרחשה לפני חמישים ואחת שנה בביתו של‬ ‫פרופ‘ יגאל ידין‪ ,‬יושב–הראש‪ .‬מאז ישיבה זו זכינו לחוות בצמיחתה של מדינת ישראל ושל מוסדות‬ ‫המחקר שלה‪ .‬הישגיהם הרבים משתקפים בשמות ‪ 122‬זוכי הפרס‪ ,‬מאז ניתן לראשונה בשנת ‪.1959‬‬ ‫כל אחד מהזוכים מהווה חלק משרשרת של למידה ומחקר העוברת מדור לדור עד לימינו אנו‬ ‫ואינה מובנת מאליה‪ .‬זוכי הפרס עצבו את חייה האקדמיים‪ ,‬ובמידה רבה הציבוריים‪ ,‬של מדינת‬ ‫ישראל‪ .‬ניתן למצוא ביניהם נשיאי אוניברסיטאות‪ ,‬נשיאי האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים‪,‬‬ ‫כלת פרס נובל‪ ,‬רמטכ“ל אחד ונשיא מדינת ישראל‪ ,‬וכן מורים רבים לצד תלמידיהם‪.‬‬ ‫חוברת זו מכילה אוסף מגוון של הרהורים אישיים של חתני פרסי רוטשילד על השינויים שחלו‬ ‫בתחומי מחקרם במהלך ‪ 50‬השנים האחרונות‪ .‬קריאה במאמרים אלו מזכירה לנו שלצד הישגי‬ ‫העבר הכבירים‪ ,‬פרס זה משמש גם השראה למצוינות עתידית‪.‬‬

‫ג‘ייקוב רוטשילד‬


‫מדעי הכימיה‬ ‫פרופסור יהושע יורטנר‬ ‫ביה“ס לכימיה‬ ‫אוניברסיטת תל־אביב‬

‫האנשת המדע תוביל את האנושות לארץ המובטחת —אהרון קציר‬

‫הקדמה‬ ‫מדעי הכימיה מייצגים את הקמתה של המסגרת הניסיונית והמושגית למבנה‪ ,‬פונקציה ושינויי‬ ‫חומר‪ ,‬כפי שנחקר ברמה המולקולרית‪ .‬ההגדרה הרחבה הזאת כוללת את המושג “אימפריאליזם‬ ‫כימי“‪ .‬כלומר‪ ,‬בכל פעם ובכל דרך שתחום מדעי כרוך במידע מולקולרי‪ ,‬משתייך הוא לתחום המדעים‬ ‫הכימיים‪ .‬התחומים המסורתיים של כימיה‪ ,‬כימיה אנאורגנית ואורגנית‪ ,‬כימיה פיזיקלית וביולוגית‪,‬‬ ‫עברו האחדה פנימית‪ ,‬בין־תחומית‪ .‬יתרה מכך‪ ,‬ומשמעותי במיוחד‪ ,‬הגבולות בין התחומים המדעיים‬ ‫המסורתיים כמו כימיה‪ ,‬פיזיקה‪ ,‬מדע החומר‪ ,‬ננו־מדע וביולוגיה מטשטשים‪ ,‬ועלייתו של התחום‬ ‫הרב־תחומי‪ ,‬העשיר‪ ,‬המגוון והנרחב של המדעים הכימיים מתחזק‪.‬‬

‫חיים וייצמן‪ ,‬כימאי‪ ,‬מדינאי ומנהיג ציוני‬ ‫פיתוחו של מדע הכימיה בישראל הוא בין ההישגים הראויים לציון של חיים וייצמן (‪,)1952-1874‬‬ ‫כימאי אורגני בולט‪ ,‬מנהיג ציוני יוצא דופן והנשיא הראשון של מדינת ישראל‪ .‬וייצמן למד כימיה‬ ‫בברלין‪ .‬לאחר מכן ערך את מחקרו לשם קבלת תואר דוקטור באוניברסיטת פרייבורג בשווייץ‪,‬‬ ‫וב־‪ 1899‬הגיש את התזה שלו על תגובות ההפחתה והעיבוי של אנטראקיינון‪ .‬באולם הסנט של‬ ‫אוניברסיטת פרייבורג מוצגות לראווה שתי לוחיות זיכרון‪ :‬האחת מציינת את התזה של וייצמן‬ ‫והאחרת לזכרו של כומר קתולי שלמד באוניברסיטה ונרצח על ידי הנאצים בשנות השלושים‬ ‫של המאה העשרים‪ .‬בשנים ‪ 1904-1900‬כיהן וייצמן במשרה אקדמית באוניברסיטת ג‘נבה‪ ,‬בה‬ ‫היה שקוע רובו ככולו בפעילות של התנועה הציונית ובדיכוטומיה הנפוצה בין שירותו הציבורי‬ ‫הציוני ועבודתו המדעית‪ ,‬דיכוטומיה שליוותה אותו במשך כל חייו‪ .‬הישגיו המדעיים המרשימים‬ ‫(תזה מבריקה‪ ,‬שלושה פרסומים וחמישה פטנטים)‪ ,‬הביאו את ויליאם הנרי פרקין‪ ,‬שכיהן כראש‬ ‫הקתדרה לכימיה אורגנית באוניברסיטת מנצ‘סטר‪ ,‬להציע לווייצמן משרה אקדמית במחלקתו‪.‬‬ ‫בשנים ‪ 1914-1904‬שימש וייצמן כעוזר‪ ,‬מדגים ומרצה לכימיה באוניברסיטת מנצ‘סטר‪ .‬הוא‬ ‫עבר לתחומים חדשניים של סינתזה אורגנית וחקר קבוצה חדשה של מרכיבים שיכולים להפוך‬

‫‪.1.‬‬


‫לנגזרות של אנטרצן‪ .‬הוא היה פעיל גם בהרצאות בשירות המדעי כמזכיר של האיגוד הכימיקלי של‬ ‫מנצ‘סטר‪ ,‬בד בבד עם פעילותו הציונית‪.‬‬ ‫ב־‪ 1910‬וייצמן לקח חלק במזם הכימי החשוב של גומי סינתטי‪ ,‬שסימל את העניין שלו בכימיה‬ ‫תעשייתית‪ .‬הרעיון המהפכני היה הקידום של ביוטכנולוגיה למען הסינתזה של פחמימנים מסוגים‬ ‫שונים של אלכוהול אורגני שהופקו על ידי התססה של העמילן בתפוחי אדמה‪ .‬ב־‪ ,1912‬הוכיחו‬ ‫וייצמן ועמיתיו שאפשר להפיק אצטון על ידי התססה‪ .‬היישום הצבאי של אצטון היה אחד השימושים‬ ‫החשובים שלו‪ ,‬הודות ליכולתו להפיק אבק שרפה “בלי עשן“‪ .‬עם תחילת מלחמת העולם הראשונה‪,‬‬ ‫העמיד וייצמן את התהליך הביו־טכנולוגי שלו לשירות הצבא הבריטי‪ .‬הודות לתרומתו המדעית‬ ‫העיקרית למאמץ המלחמה הבריטי‪ ,‬נחשב וייצמן לאחד המדענים־מדינאים הראשונים בעולם‪.‬‬ ‫מלחמת העולם הראשונה הייתה הרקע להופעתו המלאה של וייצמן כמנהיג ציוני חשוב‪ ,‬והדרך‬ ‫נסללה על ידי תגליותיו בכימיה‪ .‬המוניטין שלו כמדען פתח בפניו את דלתות הדרגים הגבוהים של‬ ‫הדיפלומטיה הבינלאומית‪ .‬תפקידו המרכזי בהשגת הצהרת בלפור היה בין תרומותיו החשובות‬ ‫ביותר כמדען־מדינאי־מנהיג ציוני‪.‬‬ ‫מחויבותו הכפולה של וייצמן לציונות ולכימיה ואמונתו העמוקה שרעיונות יכולים‬ ‫להפעיל אנשים‪ ,‬הובילו אותו לתפקיד מוביל בהקמת האוניברסיטה העברית‪ .‬ב־‪ ,1901‬הגישו חיים‬ ‫וייצמן‪ ,‬ברתולד פיבל ומרטין בובר לקונגרס הציוני החמישי‪ ,‬את תכניותיהם הראשוניות להקמת‬ ‫אוניברסיטה בירושלים‪ .‬ב־‪ 1902‬שלח הרצל מכתב למזכירו של הסולטן הטורקי ובו הציג את המיזם‬ ‫של אוניברסיטת ירושלים‪ .‬בתוך שבועיים‪ ,‬הכין וייצמן תכנית מפורטת לאוניברסיטה יהודית‪ ,‬בכללה‬ ‫מוסד לחינוך גבוה ומוסד פוליטכני‪ .‬ההכרה בחשיבות העצומה של פעילויות אינטלקטואליות‪,‬‬ ‫רוחניות‪ ,‬מדעיות וטכנולוגיות שיחקה תפקיד חשוב בהיסטוריה של הציונות ושל ישראל‪ ,‬אף לפני‬ ‫קום המדינה‪ .‬ייסודם של האוניברסיטה העברית בירושלים בשנת ‪ ,1925‬הטכניון בחיפה ב־‪1924‬‬ ‫ומכון זיו שהפך אחר כך למכון וייצמן למדע‪ ,‬ב־‪ ,1934‬היו ביטויים מוחשיים לדעת העולם‪ .‬חיים וייצמן‬ ‫מילא את התפקיד המרכזי‪ ,‬החלוצי‪ ,‬במאמץ הזה‪.‬‬

‫ראשיתו של מדע הכימיה בישראל‬ ‫האוניברסיטה העברית התחילה את פעילותה האקדמית ב־‪ 1924‬כאוניברסיטת מחקר‪ ,‬המכינה‬ ‫תלמידים לתארים גבוהים‪ .‬חיים וייצמן היה מעורב בעיצוב מדיניות המחקר ובגיוס חוקרים במדעי‬ ‫הכימיה‪ .‬המכון המחקרי הראשון היה המכון לכימיה‪ ,‬בניהולו של פרופ‘ אנדור פודור (‪.)1968-1884‬‬ ‫לדברי וייצמן‪ ,‬המכון לכימיה התחיל לפעול ב“התלהבות רבה“‪ .‬פודור גויס על ידי וייצמן ב־‪1921‬‬ ‫ומונה כאחד מהפרופסורים מן המניין הראשונים באוניברסיטה העברית‪ .‬במכון לכימיה היו שתי‬ ‫מחלקות‪ :‬כימיה ביולוגית וקולואידית וכימיה כללית‪ .‬תכנית המחקר עסקה במבנה החלבון‪ ,‬פעולת‬ ‫האנזים וכימיה קולואידית תאורטית‪ .‬פודור ראה תחומי מחקר אלה כרלוונטיים להבנת תהליכי‬ ‫החיים‪ .‬תחום המחקר של כימיה קולואידית הוקם לתחייה במשך שני העשורים האחרונים‪ ,‬כאשר‬ ‫קולואידים מספקים מערכות סופיות גדולות שתכונותיהן מספקות את הבסיס לננו־מדע‪ .‬באותו זמן‪,‬‬ ‫עסק פודור בכימיה יישומית מתוך שימת דגש על בעיות מקומיות‪ .‬האינטגרציה בין מחקר טהור‬ ‫ומחקר יישומי עלתה בקנה אחד עם מחויבותו של פודור לתרום למאמץ הציוני‪.‬‬

‫‪.2.‬‬


‫שנות העשרים של המאה הקודמת ציינו שינוי משמעותי במדעי הכימיה בעולם כולו עם‬ ‫התגלות מכניקת הקוונטים על ידי בוהר‪ ,‬שכורדינגר והייזנברג‪ .‬כבר ב־‪ ,1927‬עבד מדען צעיר‪,‬‬ ‫לדיסלוס פרקס (‪ ,)1948-1904‬באוניברסיטה הטכנולוגית בברלין במסגרת לימודי הדוקטורט שלו על‬ ‫הנושא של יישומים מכניים של קוונטים בפוטו־כימיה‪ ,‬נושא מדהים למדי לשנת ‪ .1927‬עבודתו של‬ ‫פרקש עם המנחה שלו‪ ,‬קרל פרידריך בונהופר‪ ,‬הוכיחה את ההיקרות של קשרים בדינמיקה תוך־‬ ‫מולקולרית וסיפקה הוכחה ניסיונית לעקרון אי הוודאות של הייזנברג ביחסי אנרגיה‪-‬זמן במערכת‬ ‫כימית‪ .‬העבודה הראשונית של פרקש־בונהופר הניחה את היסודות לחקירת השינוי הכימי‪ ,‬כלומר‪,‬‬ ‫דינמיקה‪ ,‬ברמה המולקולרית‪.‬‬ ‫בשנים ‪ 1928-1924‬למד לדיסלאוס פרקש בברלין‪ .‬בשנים ‪ 1928-1923‬שימש פרקש כעוזרו‬ ‫של פריץ האבר במכון המפורסם לכימיה פיזיקלית ולאלקטרו־כימיה על שם הקיסר וילהלם‪ ,‬בברלין‪.‬‬ ‫בימים האפלים של אפריל ‪ ,1933‬עם עלייתה של המפלגה הנאצית לשלטון בגרמניה‪ ,‬הוגלה פרקש‬ ‫מברלין יחד עם שאר המדענים היהודים שעבדו במכון של האבר‪ .‬ב־‪1935‬־‪ 1933‬הוא מצא מקלט זמני‬ ‫בקיימברידג‘‪ ,‬אנגליה‪ ,‬וב־‪ 1935‬נענה להזמנתו של חיים וייצמן לשמש כראש המכון החדש לכימיה‬ ‫פיזיקלית באוניברסיטה העברית‪ .‬לדיסלאוס פרקש ייזכר כמי שעיצב את היסודות‪ ,‬ההיקף והתקנים‬ ‫של הכימיה המודרנית בישראל‪.‬‬ ‫בשנים ‪ 1948-1935‬עמד לדיסלאוס פרקש בראשה של מחלקה מצטיינת בכימיה פיזיקלית‬ ‫באוניברסיטה העברית‪ .‬תחת הנהגתו‪ ,‬התמקדה העבודה המדעית בבעיות מהשורה הראשונה כגון‬ ‫אפקטים של איזוטופים‪ ,‬ספקטרופוסופיה של תמיסות יוניות ופוטו־כימיה‪ .‬המחלקה ניהלה מחקר‬ ‫ברמה גבוהה ביותר‪ ,‬עסקה בקינטיקה של מימן ותגובות של דיוטיריום‪ ,‬העברה של מוליך לספקטרום‬ ‫מסיס‪ ,‬פוטו־כימיה של יונים בתמיסה‪ ,‬הפרדה של איזוטופים פוטו־כימיקליים‪ ,‬כימיה של ברום‬ ‫והאצה ביולוגית‪ .‬תרומה ראויה לציון של פרקש באותו זמן הייתה החלוציות בשדה הכימיה הפוטו־‬ ‫סלקטיבית תוך שימוש במנורות אולטרה־סגולות במקום לייזר‪ .‬שתי התרומות המדעיות החשובות‬ ‫של פ��קש בתחום הדינמיקה התוך־מולקולרית (‪ )1927‬והכימיה הפוטו־סלקטיבית (‪ )1940‬מהוות‬ ‫אבני פינה לכימיה הפיזיקלית המודרנית‪ .‬ההשפעה של מורשתו המדעית של פרקש על מדע הכימיה‬ ‫של זמננו בישראל משתקפת בהיקף רחב של מחקרים תאורטיים וניסיוניים בולטים המתנהלים‬ ‫באוניברסיטאות המחקריות שלנו‪ .‬ביניהם‪ ,‬דינמיקה המופעלת על ידי לייזר‪ ,‬שליטה ותפקוד באטומים‬ ‫קרים במיוחד‪ ,‬מולקולות‪ ,‬ביו־מולקולות‪ ,‬נוזלים‪ ,‬מוצקים‪ ,‬ממשקים‪ ,‬צברים וננו־מבנים‪.‬‬ ‫תרומות חשובות נוספות של וייצמן לייסוד הכימיה בישראל התבססו על הקמתו את מכון‬ ‫דניאל זיו למחקר ברחובות בשנת ‪ .1934‬בשלב התכנון‪ ,‬וייצמן חיפש כימאים מוכשרים ויצר קשר‬ ‫עם ארנסט דויד ברגמן (‪ ,)1975-1903‬כימאי אורגני מבריק‪ .‬ארנסט דויד ברגמן למד כימיה בברלין‬ ‫ומונה לעוזר פרופסור באוניברסיטה של ברלין‪ .‬באביב ‪ 1933‬נפגש וייצמן עם ברגמן שגורש לא מכבר‬ ‫מברלין‪ ,‬והציע לו להצטרף למכון זיו‪ .‬ברגמן קיבל בהתלהבות את תפקיד המנהל האקדמי המייסד‬ ‫של המכון‪ .‬עבודתו המדעית של ברגמן אותה עשה בשיתוף פעולה עם וייצמן‪ ,‬התמקדה בסינתזה‬ ‫אורגנית ובתגובות של פחמימנים בשמן‪ .‬בשנים ‪ 1951-1949‬שימש ברגמן כמנהל המדעי של מכון‬ ‫וייצמן‪ .‬ב־‪ 1951‬עזב ברגמן את המכון ומונה לפרופסור מן המניין ולמנהל של המחלקה לכימיה‬ ‫אורגנית באוניברסיטה העברית‪ .‬הוא הרים תרומות מדעיות חשובות לכימיה של רכיבים ארומתיים‬ ‫אליציקליים ופוליציקליים‪ ,‬תרכובות פלואור בעלות עניין ביולוגי וחומרים טבעיים‪ .‬ארנסט ברגמן היה‬

‫‪.3.‬‬


‫הקול והסמל של המדע במשרד הביטחון בתרמו תרומות מרכזיות להקמה ולבנייה של התשתיות‬ ‫למחקר הביטחוני ולפיתוח מערכת הביטחון במדינת ישראל‪.‬‬ ‫ב־‪ ,1947‬הוסב שמו של מכון זיו והוא נקרא מכון וייצמן למדע‪ .‬מכון המחקר החדש אימץ‬ ‫מדיניות של עידוד מדענים צעירים‪ .‬בין המדענים הצעירים הראשונים שהוזמנו על ידי וייצמן‬ ‫להצטרף למכון החדש‪ ,‬היה אהרון קציר־קצ‘לסקי ואחיו הצעיר‪ ,‬אפרים קציר‪-‬קצ‘לסקי‪ .‬אפרים קציר‬ ‫(‪ ,)2009-1916‬ביו־כימאי וביו־טכנולוג בכיר‪ ,‬שמאוחר יותר כיהן כנשיא הרביעי של מדינת ישראל‪,‬‬ ‫השאיר את חותמו על התפתחותה של הביו־כימיה המודרנית בזכות עבודתו החלוצית על סינתזה‬ ‫ומבנה של פוליפפטידים ועל אנזימים מקובעים במרחב‪ .‬אחיו‪ ,‬אהרון קציר (‪1972‬־‪ )1913‬עבד על‬ ‫מחקרו לקראת תואר דוקטור במחלקה לכימיה אורגנית‪ ,‬תאורטית ומקרו־מולקולרית באוניברסיטה‬ ‫העברית‪ .‬עבודת הדוקטור שלו עסקה ביחסי גומלין בין־מולקולריים בין ביו־מולקולות‪ ,‬נושא מרכזי‬ ‫במחקר המדעי שלו‪ .‬הוא הקים והוביל את המחלקה לחקר הפולימרים במכון וייצמן‪ .‬אהרון קציר‬ ‫היה כימאי פיזיקלי בולט שתרם רבות לתחום הרחב של כימיה של “חומר רך“‪ .‬אלה כללו תמיסות‬ ‫רב־אלטקטרוליטיות כדוגמאות לביו־פולימרים‪ ,‬דינמיקה‪ ,‬תרמודינאמיקה‪ ,‬אלקטרוכימיה של פולי־‬ ‫אלטקטרוליטים וסוגי ג‘ל‪ ,‬תגובות בין מערכות ביולוגיות ובין פולי־אלטקטרוליטים ותפקידן בארגון‬ ‫התא‪ .‬תרומות משמעותיות אחרות כללו המרה של אנרגיה מכנית לאנרגיה כימית‪ ,‬יישום של‬ ‫תרמודינאמיקה בלתי הפיכה בתהליכי העברה ביולוגית‪ ,‬פולמריזציה של פפטידים בתנאים טרום־‬ ‫ביוטיים והבסיס המולקולרי של נירו־ביולוגיה‪ .‬אהרון קציר תרם רבות גם למדיניות המדע הלאומית‪,‬‬ ‫בארגון ובהנהגה של מערכות מחקר ביטחוניות ובהקמת האקדמיה הישראלית למדעים‪ .‬הוא היה‬ ‫דובר יוצא דופן למען המדע וכן מרצה מבריק ומעורר השראה ביותר‪ .‬ב־‪ 1972‬נהרג אהרון קציר‬ ‫בפיגוע חבלני בנמל התעופה לוד‪.‬‬ ‫החלוצים הגדולים במדעי הכימיה בישראל היו אישים דגולים ששילבו הישגים מדעיים‬ ‫יוצאים מן הכלל יחד עם מחויבות עמוקה לאידאלים ולהגשמה של הציונות‪ ,‬ומאוחר יותר‪ ,‬של‬ ‫מדינת ישראל‪.‬‬

‫פרס רוטשילד במדעי הכימיה‬ ‫בשנת ‪ 1959‬הקימה יד הנדיב את הקרן לפרס רוטשילד מתוך כוונה להעניק תמיכה‪ ,‬לעודד ולקדם‬ ‫את היצירתיות המדעית והמחקרית ולהביאה לרמה הגבוהה ביותר‪ .‬פרס רוטשילד המכובד למדעי‬ ‫הכימיה הוענק בשנת ‪ 1961‬לארנסט דיוויד ברגמן‪ ,‬חלוץ דגול של כימיה אורגנית בישראל‪ .‬בֹ‪1971‬‬ ‫הוענק פרס רוטשילד לאהרון קציר‪ ,‬חלוץ דגול של כימיה פיזיקלית בישראל‪ .‬חתנים בולטים אחרים של‬ ‫פרס רוטשילד בתחום הכימיה האורגנית היו‪ :‬דוד גינצבורג (‪ ,)1964‬מייסד המחלקה לכימיה בטכניון‪,‬‬ ‫מתוך הערכה לעבודתו על סינתזה של חומרים טבעיים והמצאת הפרופלנים; אברהם פטצ‘ורניק‬ ‫(‪ )1988‬ממכון וייצמן‪ ,‬בהערכה לעבודתו על השימוש בחומרים הגורמים לראקציה כימית בסינתזה‬ ‫של פפטידים‪ .‬בשדה הכימיה הביולוגית ‪ -‬מיכאל סלע (‪ ,)1967‬נשיא מכון וייצמן‪ ,‬על גילוי חיסונים‬ ‫למחלות מדבקות ומאיר וילצ‘ק (‪ - )1983‬גם הוא ממכון וייצמן ‪ -‬על עבודתו על הזיקה הביולוגית‪.‬‬ ‫בשדה הכימיה האורגנית־פיזיקלית‪ ,‬אדוארד קוסובר (‪ )1996‬מאוניברסיטת תל אביב על מחקרו‬ ‫בתחום של מסיסה‪ ,‬העברת מטען ותהליכים ביולוגיים‪ .‬בכימיה ביו־פיזיקלית‪ ,‬יצחק שטיינברג ממכון‬

‫‪.4.‬‬


‫וייצמן על מחקריו אודות מבנה ודינמיקה של מולקולות בעלות עניין ביולוגי‪ .‬בכימיה פיזיקלית ‪-‬‬ ‫יהושע יורטנר(‪ )1975‬מאוניברסיטת תל אביב על חקירתו את התופעה של רכישת‪ ,‬אחסון וסילוק‬ ‫אנרגיה ברמה המולקולרית; רפאל ד‪ .‬לוין (‪ )1992‬מהאוניברסיטה העברית על מחקר הדינמיקה‬ ‫התוך־מולקולריות; זאב לוז (‪ )2000‬ממכון וייצמן על מחקרו על מבנה מולקולרי‪ ,‬אריזה מולקולרית‬ ‫ודינמיקה הנחקרות על ידי תהודה מגנטית־גרעינית; יוסף קלפטר (‪ )2004‬מאוניברסיטת תל אביב‬ ‫ויושב הראש של הקרן הלאומית למדע‪ ,‬על תהליכים מולקולריים במערכות מורכבות ואיתמר‬ ‫וילנר (‪ )2008‬מהאוניברסיטה העברית על מחקרו בתחום הננו־ביוטכנולוגיה וביו־אלקטרוניקה‪.‬‬ ‫ההיקף הרחב‪ ,‬העשיר והמגוון הזה של הישגים מדעיים מזהירים משקף את האחדות המהותית‬ ‫הבין־תחומית במדעי הכימיה‪.‬‬ ‫זכות היא להביע את הכרת התודה וההערכה העמוקה לקרן פרס רוטשילד על הכבוד שהיא‬ ‫מעניקה למדענים המצטיינים ועל שמירה וקידום של אמות מידה‪ ,‬ערכים ורמה גבוהים ביותר של‬ ‫המחקר המדעי במדעי הכימיה‪ .‬פרס נובל ‪ 2009‬שהוענק לעדה יונת (כלת פרס רוטשילד במדעי‬ ‫החיים בשנת ‪ )2006‬בזכות מחקרה יוצא הדופן על מבנה הריבוזום ‪ -‬בית החרושת לחלבונים‪ ,‬הוא‬ ‫הוכחה ממשית למצוינות המחקר במדעי הכימיה בישראל‪.‬‬

‫פרופסור יהושע יורטנר הוא זוכה פרס רוטשילד לשנת ‪.1975‬‬

‫‪.5.‬‬


‫פיזיקה‬ ‫פרופסור חיים הררי‬ ‫הפקולטה לפיזיקה‬ ‫מכון ויצמן למדע‬

‫מדע הפיזיקה הוא הבסיסי ביותר בין מדעי הטבע‪ .‬הפיזיקה מנסה‪ ,‬לרוב בהצלחה‪ ,‬לנסח את החוקים‬ ‫היסודיים השולטים בכל תופעות הטבע‪ ,‬לרבות אלה הנחשבות כתחום עיסוקם של הכימאים‬ ‫והביולוגים‪ .‬החוקים הבסיסיים ביותר עוסקים‪ ,‬כמובן‪ ,‬בהתנהגותן של אבני הבנין הקטנות ביותר של‬ ‫החומר מחד‪ ,‬ובראשית היקום מאידך‪ .‬אולם הנתיב המוביל מחשיפתם של החוקים היסודיים ביותר‬ ‫אל הבנתן של מערכות מורכבות‪ ,‬הכוללות רכיבים רבים‪ ,‬הוא ארוך ומפותל‪ .‬המסע הזה מאפשר‬ ‫לנו לנצל את גילוי חוקי הפיזיקה כדי לפתח טכנולוגיות‪ ,‬ליצור חומרים מורכבים‪ ,‬להבין מערכות‬ ‫ביולוגיות ולדון כמעט בכל תהליך אחר בטבע‪.‬‬ ‫הפיזיקה בישראל התפתחה במקביל לכל הנתיבים הללו‪ .‬פרס רוטשילד הוענק למדענים‬ ‫שחקרו יחידות בסיסיות זעירות יותר ויותר של החומר‪ ,‬לאחרים שניסו לתהות על סודות היקום‬ ‫שפענחו את דפוסי ההתנהגות של מערכות מורכבות על סף הפיתוחים הטכנולוגיים‪.‬‬ ‫ולאלה ִּ‬ ‫יובל החמישים של פרסי רוטשילד הוא גם בר המצווה של פרס רוטשילד בפיזיקה‪ .‬מתוך ‪13‬‬ ‫חתני הפרס בפיזיקה במרוצת ‪ 50‬השנים‪ ,‬עשרה הם פיזיקאים עיוניים ורק שלושה זכו בו בעקבות‬ ‫ניסויים במעבדה‪ .‬זוהי אסימטריה ברורה‪ ,‬המשקפת חוסר איזון באיכותה של הפיזיקה בישראל‪,‬‬ ‫במידה רבה עקב מחסור במשאבים הדרושים לרכישת ִמכשור מעבדה מתוחכם‪ ,‬אולם במידת מה גם‬ ‫בעקבות הטיה “תרבותית“ לעבר המדעים העיוניים‪.‬‬ ‫חמישה מהתיאורטיקנים ופיזיקאי ניסויי אחד עסקו בחקר אבני הבניין היסודיות של‬ ‫החומר ‪ -‬מהאטום אל הגרעין שבתוכו‪ ,‬משם לחלקיקים שבתוך הגרעין והלאה לעבר הקווארקים‬ ‫שבתוך החלקיקים‪ .‬שלושה תיאורטיקנים חקרו את היסודות של המהפכות המחשבתיות הגדולות‬ ‫של הפיזיקה במאה העשרים‪ :‬תורת היחסות הכללית וכוח הכובד והקוסמולוגיה מצד אחד‪,‬‬ ‫ויסודות תורת הקוואנטים מצד שני‪ .‬שני תיאורטיקנים ושני פיזיקאים ניסויים חקרו תכונות של‬ ‫חומר מעובה ‪ -‬נושא הנושק לתחומים טכנולוגיים מעולם האלקטרוניקה‪ ,‬המעבדים הזעירים‪,‬‬ ‫האלקטרו־אופטיקה וגלי המיקרו‪ .‬למותר לציין שמיון המחקרים בפיזיקה לתת־התחומים שהוזכרו‬ ‫לעיל הוא תרגיל מלאכותי במקצת‪ ,‬משום שכל תחומי הפיזיקה חופפים אלה את אלה במידה רבה‪.‬‬ ‫התחומים המשתנים שבהם הוענק הפרס בעשורים השונים משקפים את השינויים שחלו‪,‬‬ ‫במשך ‪ 50‬השנים‪ ,‬במחקר הפיזיקלי בעולם ובישראל‪ .‬ישראל הייתה בתחילה מעצמה מדעית של אדם‬ ‫אחד (יואל רקח) בתחום הפיזיקה האטומית‪ .‬לאחר מכן התפתח כאן מרכז עולמי בפיזיקה גרעינית‪,‬‬ ‫המבוסס בעיקר על קבוצת חוקרים אחת (במכון ויצמן)‪ .‬בהמשך הפכה ישראל למעצמה בעלת שני‬

‫‪.6.‬‬


‫מרכזים בולטים (מכון ויצמן ואוניברסיטת תל אביב) בתחום הפיזיקה של החלקיקים‪ .‬בעשרים השנים‬ ‫האחרונות הוסט הדגש לעבר הפיזיקה של החומר המעובה והקוסמולוגיה‪ ,‬ולשמחתנו מוסדות‬ ‫מחקר נוספים הצטרפו להצטיינות הבינלאומית של הפיזיקה בישראל‪.‬‬ ‫למיטב ידיעתי‪ ,‬פרס רוטשילד הוא הפרס החשוב היחיד המוענק בישראל אך ורק לישראלים‪,‬‬ ‫על בסיס הערכה בינלאומית ולא רק על בסיס המלצות וחוות דעת פנים־ישראליות‪ .‬העובדה הזו‪ ,‬לצד‬ ‫התדירות הנמוכה של הענקת הפרס‪ ,‬הופכת את הזכייה בו לכבוד מיוחד‪.‬‬ ‫מנקודת מבטי האישית‪ ,‬כסטודנט צעיר באוניברסיטה העברית למדתי בקורסים שהעבירו‬ ‫שניים מחתני הפרס‪ .‬מאוחר יותר זכו כל שלושת מדריכיי בעבודת המוסמך ובעבודת הדוקטור‬ ‫בפרס‪ .‬אחד הזוכים האחרים קיבל‪ ,‬איתי‪ ,‬את פרס ישראל‪ .‬זוכה אחר עשה את עבודת הדוקטור שלו‬ ‫בהדרכת אחד ממדריכיי‪ .‬שני זוכים אחרים היו חברי ללימודים ‪ -‬האחד בלימודים לתואר מוסמך‬ ‫באוניברסיטה העברית‪ ,‬והשני בעבודת הדוקטור במכון ויצמן‪ .‬ולבסוף‪ ,‬אחד מחתני הפרס גוייס‬ ‫לשורות המדענים במכון ויצמן בתקופת היותי נשיא המכון‪ .‬עליי להדגיש כי מעולם לא נמניתי על‬ ‫שופטי הפרס‪ ,‬אף פעם לא נשאלתי לדעתי על ידי חבר השופטים‪ ,‬ועד היום איני יודע מי המליץ עליי‬ ‫ומי היו השופטים שהחליטו להעניק לי את הפרס‪ .‬מכל זאת אנחנו למדים שישראל היא עדיין מדינה‬ ‫קטנה‪ ,‬ושקהילת הפיזיקאים המצטיינים בישראל‪ ,‬על אף התבלטותה בעולם המדעי‪ ,‬היא קבוצה‬ ‫נבחרת ומצומצמת ביותר‪ .‬אנו יכולים גם להסיק מכך שאין תחליף לטיפוחו של קומץ מדענים‪ ,‬שהם‬ ‫מודל לחיקוי ומקימי אסכולות של מדענים צעירים‪ ,‬ואלה לומדים מהם את הרוח ואת דרכי העשייה‬ ‫של המחקר היצירתי‪.‬‬ ‫הפרס שהוענק לי ניתן על מחקרים שבוצעו בשנות השבעים‪ ,‬התקופה ה“לוהטת“ ביותר‬ ‫בהיסטוריה של פיזיקת החלקיקים‪ .‬ללא שמץ של ענווה‪ ,‬עליי לקבוע שכל מה שהשיג בשנים האלה‬ ‫מדען זה או אחר נשען על מידה ניכרת של מקריות מוצלחת‪ .‬צריך היה מזל רב כדי להיוולד בזמן‬ ‫המתאים וללמוד פיזיקה בשנים הנכונות‪ ,‬כדי לזכות ולהשתתף בהרפתקה האינטלקטואלית‬ ‫המדהימה של אותה תקופה‪ .‬נכון הוא שבמדע כמעט כל חוקר זוכה לרגעים שבהם המזל יאיר לו‬ ‫פנים‪ ,‬אולם לא כל אחד מיטיב לרתום את אלילת המזל ולרכוב עליה לקראת הישגים מרשימים‪ .‬אילו‬ ‫יכולתי לנסח מחדש את החלטת חבר השופטים‪ ,‬הייתי כותב‪ :‬הפרס הוענק על תגליות מעניינות‬ ‫ביותר‪ ,‬שנולדו כאשר הזוכה הזדמן‪ ,‬בזמן הנכון‪ ,‬למקום הנכון‪ .‬לשמחתי‪ ,‬אין זה נהוג לאפשר לזוכה‬ ‫בפרס לנסח מחדש את המלצות השופטים‪.‬‬ ‫כצעיר הזוכים בפרס לפיזיקה‪ ,‬עד היום‪ ,‬אני זוכר היטב את אירוע חלוקת הפרס‪ ,‬שנערך‬ ‫במשכן הכנסת בהשתתפותו של יגאל אלון‪ ,‬שהיה אז שר החוץ וסגן ראש הממשלה בממשלת רבין‬ ‫הראשונה‪ .‬בעודו לוחץ את ידו של חתן הפרס‪ ,‬בן ה־‪ ,34‬לחש אלון באוזני‪ ,‬על הבמה‪ ,‬ליד המיקרופון‪,‬‬ ‫אולם מבלי שאיש היה יכול לשמוע את דבריו‪“ :‬חיים‪ ,‬אל תיתן לזה לעלות לך לראש“‪ .‬תמיד הייתי‬ ‫אסיר תודה לו על עצה זו‪ .‬אני זוכר גם שסכום הפרס הספיק בדיוק כדי להחליף את מכונית הטריומף‬ ‫שלי‪ ,‬בת החמש‪ ,‬תוצרת הארץ‪ ,‬בפיאט ‪ 131‬חדשה‪ ,‬ובכך ליצור קשר עקיף ומשעשע בין תיאורית‬ ‫הקווארקים לתעשיית הרכב‪.‬‬ ‫כיום‪ ,‬תפקידה של הפיזיקה ‪ -‬ככלי המשרת את המחקר בכימיה‪ ,‬בביולוגיה ובתחומי מדע‬ ‫אחרים ‪ -‬הולך ומתרחב‪ .‬אין לי ספק בכך שבעתיד‪ ,‬כמה מהחתנים והכלות של פרס רוטשילד במדעים‬ ‫הפיזיקליים יהיו פיזיקאים העוסקים בתחומים כמו הביולוגיה של התא‪ ,‬ביולוגיה של מערכות‪,‬‬

‫‪.7.‬‬


‫גנטיקה‪ ,‬חקר חומרים חדשים ותחומים דומים אחרים‪ .‬יתכן כי יצוצו באופק גם חידושים מסעירים‬ ‫במסע אל ראשית היקום ואל אבני הבניין היסודיות ביותר בו‪ .‬אבל עובדה אחת ברורה‪ :‬אילו יכולנו‬ ‫לנבא עתה‪ ,‬בבטחה‪ ,‬את תגליותיהם של הזוכים בפרס ב־‪ 50‬השנים הבאות‪ ,‬היה נובע מכך במישרין‬ ‫שהם אינם ראויים לזכייתם‪ .‬גדולתו של המחקר המדעי היא בכך שהוא מוביל לתגליות בלתי צפויות‬ ‫לחלוטין‪ .‬אין ספק שכך בדיוק יעשו גם הזוכים העתידיים בפרס רוטשילד‪.‬‬

‫פרופסור חיים הררי הוא זוכה פרס רוטשילד לשנת ‪.1975‬‬

‫‪.8.‬‬


‫מדעי החיים‬ ‫פרופסור עדה יונת‬ ‫המחלקה לביולוגיה מבנית‬ ‫מכון ויצמן למדע‬

‫כבר בתחילת כתיבתו של המאמר הזה נתקלתי בקושי משמעותי‪ :‬מהי הגדרת המונח “מדעי החיים“?‬ ‫הקושי הזה אינו קיים כאשר עוסקים בענפי מדע שהוגדרו בעבר‪ ,‬כגון כימיה‪ ,‬ביולוגיה‪ ,‬פיזיקה‪ ,‬או‬ ‫מתמטיקה‪ ,‬אף כי גם הגדרותיהם המדויקות עוברות שינויים עם הזמן‪.‬‬ ‫עקב הגיל הצעיר של הענף המדעי הזה‪ ,‬והשינויים המשמעותיים שכבר הספיק לעבור‪,‬‬ ‫ההגדרה המתאימה ביותר שמצאתי הינה‪ :‬חקר היצורים החיים‪ .‬זו הגדרה כוללת עד מאוד ואינה‬ ‫מרמזת אם המחקר הוא ברמת בעל החיים או הצמח‪ ,‬או ברמת אבריו‪ ,‬תאיו או המולקולות המרכיבות‬ ‫אותם‪ .‬התפתחותם של מדעי החיים בישראל בחמישים השנים האחרונות חובקת מחקרים בכל‬ ‫ההיבטים המוזכרים לעיל‪ ,‬ומרכז הכובד עובר ממחקר כולל ומעמיק של חוקי הטבע‪ ,‬לפענוח‬ ‫התהליכים המרכזיים בחיי בעל החיים או הצמח כיחידה שלמה‪ ,‬ועד תיאורם של התהליכים האלה‬ ‫ברמה מולקולרית ובדיוק אטומי‪.‬‬ ‫פרס רוטשילד למדעי החיים הוענק בפעם הראשונה בשנת ‪ ,1960‬שנים מעטות לאחר פענוח‬ ‫המבנה המרחבי של ה–‪ dna‬על ידי ווטסון וקריק (תוך הסתמכות על מחקריה של רוזלינד פרנקלין)‪.‬‬ ‫בעקבות הפענוח הגיעו המדענים להבנה מדויקת של אופן ארגונו של הצופן הגנטי ושל הקישורים‬ ‫האפשריים בין מבנה ה–‪ dna‬לאופן הכפלת החומר התורשתי והעברתו מדור לדור (‪ dna‬הוא גדיל‬ ‫כפול שכל אחת משרשרותיו פונה לכיוון הפוך‪ ,‬משלימה את השנייה על ידי שלבים הבנויים משני‬ ‫סוגי “זוגות“ הבנויים מארבעת מרכיבי הד–נ–א‪ ­,‬והוא מרמז על הדרך שבה החומר התורשתי מועתק‬ ‫ומועבר מדור לדור‪ :‬הסליל הכפול נפתח וכל אחד מהגדילים משמש תבנית לבנייה של גדיל חדש‪.‬‬ ‫כלומר‪ ,‬אופן זיווג הבסיסים מצביע על מנגנון אפשרי להעברת החומר התורשתי)‪.‬‬ ‫המדע בישראל היה אז בחיתוליו‪ .‬הקהילה המדעית הייתה קטנטנה‪ ,‬והתקצוב ‪ -‬במשורה‪.‬‬ ‫למרות זאת‪ ,‬המדענים בארץ היו ֵערים להתפתחויות העולמיות‪ ,‬עקבו בדריכות אחרי נושאי המחקר‬ ‫הגלובלי והשתלבו בו באמצעות מחקרים בחזית המדע ובהיבטים מקוריים‪ .‬הבחירה לעסוק בנושאים‬ ‫שנמצאו בחזית המדע‪ ,‬מבלי להתחשב ברמת הקושי הטכנולוגי והקונספטואלי שהיה כרוך במחקרים‬ ‫שלהם‪ ,‬מאפיינת את התפתחות המחקר של מדעי החיים בישראל בכללותם‪.‬‬ ‫פרס רוטשילד הראשון הוענק לאפרים קציר‪ .‬קציר הגה ופיתח גישות חדשניות לגילוי תכונות‬ ‫של פולימרים של חומצות אמיניות המדמים מולקולות ביולוגיות‪ .‬המחקר הזה בוצע במקביל לפעילות‬ ‫האינטנסיבית במרכזי מחקר בעולם (בעיקר באנגליה) לקראת פענוח המבנה המרחבי של החלבונים‬ ‫המוגלובין‪ ,‬מיוגלובין וליזוזים‪ .‬הענקת פרס רוטשילד בפעם השנייה‪ ,‬ב–‪ ,1969‬לאריה ברגר מצביעה‬

‫‪.9.‬‬


‫על התקדמות רבה בגישה מקבילה‪ :‬מחקרים ביוכימיים עם פזילה ראשונית להיבטים המבניים‪,‬‬ ‫הקובעים את אופן הפעולה של אנזימים‪ .‬ההכרה שפעילותם של אנזימים מתאפשרת הודות למבנה‬ ‫התלת‪-‬ממדי של המולקולה ושהתקפלותו של כל אנזים הינה ייחודית ונקבעת על פי רצף החומצות‬ ‫האמיניות הבונות את האנזים החלה מחלחלת בכל העולם‪ ,‬כולל בישראל‪ .‬יתרה מזאת‪ ,‬הקישור‬ ‫שנחשף בין מבנה ה–‪ dna‬ורצף החומצות האמיניות בחלבון נחקר בו‪-‬זמנית בישראל ובעולם‪ ,‬ופתח‬ ‫את השער לביולוגיה מולקולרית בעשור שלאחר מכן‪.‬‬ ‫הענקת פרסי רוטשילד לג‘ורג‘ האס ב–‪ ,1963‬ליצחק ברנבלום ב–‪ ,1966‬למיכאל זוהרי ב–‪1973‬‬ ‫וללאו זקס ב–‪ 1977‬מוכיחה שהעניין בבעלי החיים ובצמחים כמכלול ובתיאור תהליכי חיים ברמת‬ ‫התא המשיך לצד ההתפתחויות במחקרים ברמה המולקולרית‪ .‬המחקר ברמת האורגניזם החי‬ ‫והצומח לצד התעמקות בפעילות תאיהם‪ ,‬עם דגש ביוכימי וביורפואי ופזילה נוספת להיבטים‬ ‫המבניים‪ ,‬התפתח בעשורים הבאים‪ .‬הענקת הפרס להנס לינדנר ב–‪ ,1981‬למיכאל פלדמן ב–‪,1985‬‬ ‫לאלכסנדר לויצקי ב–‪ ,1990‬לשמואל שאלתיאל ב–‪ ,1994‬לרות ארנון ב–‪ ,1998‬לצבי זלינגר ב–‪2002‬‬ ‫וליורם גרונר ב–‪ 2010‬הינה הד לשלושה עשירונים של התפתחויות מסעירות‪ ,‬המאופיינות בביסוס‬ ‫הביוכימי של ממצאים קודמים לצד מחקר פורץ דרך בתחום בקרת התא בכללותו והתמקדות‬ ‫בתהליכי התקשורת בין התאים לבין עצמם וביחסי הגומלין בין מרכיביו השונים של התא‪ .‬זאת‬ ‫גם התקופה שבה התקבלו תוצאות מרשימות בתחום המחקר הביו–רפואי‪ ,‬החל ממכלול הביטים‬ ‫אימונולוגיים‪ ,‬דרך מחלות מדבקות‪ ,‬מחלות ויראליות‪ ,‬מחלות ניוווניות‪ ,‬גידולים סרטניים‪ ,‬ועד‬ ‫סינדרומים גנטיים‪ .‬חלק מהמחקרים‪ ,‬שהחלו בשאיפה בסיסית לענות על שאלות מפתח‪ ,‬הניבו‬ ‫תרופות ייחודיות‪ .‬הידועה ביותר היא הקופקסון‪ ,‬המיוצרת בישראל על ידי חברת טבע ומבוססת על‬ ‫מחקריהם של רות ארנון ומיכאל סלע‪ .‬גם מחקרים מבניים בעזרת שיטות כמו ‪ nmr‬ומיקרוסקופיה‬ ‫אלקטרונית‪ ,‬המניבות מידע חשוב אך מוגבל ברמת הדיוק וכן בגודל המולקולות הנלמדות‪ ,‬זכו‬ ‫לחמדה בתקופה הזו בעיקר עקב הגידול המשמעותי במידע ובתובנות הנובעות ממנו‪.‬‬ ‫חשוב לציין שפרי המחקרים הביוכימיים והביורפואיים האינטנסיביים‪ ,‬שבוצעו בישראל‬ ‫במשך שלושת העשורים האלה‪ ,‬זכו להכרה בינלאומית נרחבת‪ .‬זו מוכחת באמצעות פעילותם של‬ ‫חוקרים ישראלים בגופים בינלאומיים העוסקים בהיבטים הבריאותיים של המחקר המדעי (כגון‬ ‫‪ ,)hwo‬לצד חברּות באקדמיות לאומיות למדעים של ישראל‪ ,‬ארצות הברית‪ ,‬אירופה‪ ,‬ואפילו של‬ ‫הוותיקן (מיכאל סלע)‪ .‬בנוסף‪ ,‬ישראל הייתה בין היוזמות את הקמת המרכז האירופי לביולוגיה‬ ‫מולקולרית (‪ ,)embo‬ויותר מתריסר מדענים ישראלים‪ ,‬העוסקים במדעי החיים‪ ,‬הם חברים פעילים‬ ‫בארגון הזה‪ .‬הוכחה נוספת היא “החיזור“ אחרי ישראל של מתקני מחקר בינלאומיים (כגון המתקן‬ ‫לשימוש בקרינת סינכרוטרון בגרנובל‪ ,)esrf ,‬שבהם יש אפשרות לבצע מחקרים רלבנטיים ברמה‬ ‫גבוהה ביותר‪.‬‬ ‫פיענוח מבנים של מולקולות או צברים ביולוגיים ‪ -‬על מנת לשפוך אור על המנגנונים‬ ‫המולקולריים של תהליכים פשוטים עד מאוד או מסובכים להפליא‪ ,‬כגון תרגום הצופן הגנטי‬ ‫לחלבונים על ידי הריבוזום ‪ -‬נעשה בעזרת שיטה הקרויה קריסטלוגרפיה ביולוגית‪ ,‬כלומר מחקר‬ ‫מבנים של מולקולות על ידי שימוש בגבישים‪ .‬קריסטלוגרפיה ביולוגית‪ ,‬מסלול בעל משמעות עצומה‬ ‫במדעי החיים‪ ,‬היא ענף מדעי רב–תחומי ודורשני מאוד‪ ,‬אך ְשכרו לא יסולא בפז‪ .‬מחקרים בשיטה הזו‬ ‫החלו בישראל בשנות השבעים והגיעו לפריחה חסרת תקדים בעשור הראשון של המאה העשרים‬

‫‪. 10 .‬‬


‫ואחת (עדה יונת‪ ,‬ב–‪ )2006‬ופרצו דרך לענפים חדשים כגון גנומיקה ופרוטאונומיקה‪ .‬לצד אלה‪ ,‬שטח‬ ‫חדש יחסית במדעי החיים‪ ,‬שבו קיימת פעילות תוססת בישראל‪ ,‬ומתבסס על ממצאים מבניים ומידע‬ ‫גנטי וביוכימי‪ ,‬הוא ביולוגיה של מערכות‪ ,‬שבה עוסקים בעיקר מדענים צעירים‪ ,‬דור העתיד שלנו‪,‬‬ ‫השואפים לתאר את יחסי הגומלין ותהליכי התקשורת בין מרכיבי התאים חיים‪.‬‬ ‫ראויים לציון מיוחד מחקרים שנעשו בעיקרם בישראל במשך יותר משלושה עשורים‪.‬‬ ‫המחקרים האלה עוסקים במנגנונים האוניברסליים של חיי החלבונים ‪ -‬מלידתם ועד מותם‪.‬‬ ‫המחקרים זכו להכרה בינלאומית נרחבת‪ ,‬ובגינם הוענקו פרסי נובל לאברהם הרשקו ולאהרון‬ ‫צ‘חנובר ב–‪( 2004‬מנגנון ההיכחדות) ולעדה יונת ב–‪( 2009‬מנגנון ההיווצרות)‪ .‬חשוב לציין שפרסי‬ ‫נובל‪ ,‬אותם שהזכרתי‪ ,‬לא הוענקו בתחום מדעי החיים אלא בכימיה‪ ,‬משום שכאשר אלפרד נובל‬ ‫נפטר‪ ,‬הענף הנקרא כיום “מדעי החיים“ לא היה בנמצא‪.‬‬ ‫לסיכום‪ ,‬המאפיין את המחקר הישראלי בתחום מדעי החיים הוא הצבת בעיות מפתח המגרות‬ ‫את רצונם של החוקרים לחפש תשובות מעמיקות בכיוון האינטלקטואלי והמעשי‪ .‬לאור העבודה‬ ‫המאומצת והרעיונות החדשניים של מחקרים רבים במדעי החיים‪ ,‬שנעשים כיום בישראל‪ ,‬אני צופה‬ ‫פריצת דרך‪ ,‬תובנות מלהיבות והישגים משמעותיים בכל התחומים האלה‪.‬‬

‫פרופסור עדה יונת היא זוכת פרס רוטשילד לשנת ‪.2006‬‬

‫‪. 11 .‬‬


‫מדעי הרוח‬ ‫פרופסור דוד שולמן‬ ‫החוג ללימודי הודו‪ ,‬איראן וארמניה‬ ‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬

‫ניחוח יחיד במינו נודף משדות היצירה במדעי הרוח בישראל‪ ,‬וכדרכם של דברים עדינים מגלה כושר‬ ‫הישרדות מפליא‪ .‬חרף שינויים מבניים ומערכתיים מרחיקי־לכת שחלו ביובל השנים האחרונות‪ ,‬עדיין‬ ‫שרירות וקיימות איכויות המחקר ומרקמיו המובהקים‪ .‬בין המאפיינים ניתן למנות‪ :‬עירוב רבגוני‪,‬‬ ‫ים–תיכוני‪ ,‬השואב מפלורליזם לשוני עשיר; נוכחות חיה ועיקשת של העבר הרחוק‪ ,‬המעצבת ואף‬ ‫מעוותת לעתים את ראיית ההווה; ראשוניות הטקסט וביאורו הפילולוגי המדוקדק; להט מונותיאיסטי‬ ‫מסוים‪ ,‬פולמוסי ולעתים קרובות פוזיטיביסטי‪ ,‬המכלכל מיתולוגיה חיונית‪ ,‬חושנית ועתירת רגש;‬ ‫אופק פתוח ורחב בגדר ‘אין דבר אנושי זר‘; והבזקי תעוזה רבת־השראה ועוצרת נשימה‪ .‬עירוב מיוחד‬ ‫כזה טרם ראיתי במקום אחר בעולם‪.‬‬ ‫מההיסטוריה למדנו שפריצות דרך במדעי הרוח הן‪ ,‬על פי רוב‪ ,‬עמלם של יחידי סגולה האחוזים‬ ‫בלהט לוהב‪ .‬תשתית רב־לשונית ורב־תרבותית מסייעת אף היא‪ .‬ואכן כאלה היו אנשי הרוח הגדולים‬ ‫בישראל לפני ארבעים וחמישים שנה‪ ,‬רבים מהם אף חתני פרס רוטשילד‪ :‬אישים (טוב‪ ,‬בינינו‪ ,‬גברים‬ ‫כולם‪ )...‬כגון יעקב פולוצקי (‪ ,)1961‬גרשום שלום (‪ ,)1961‬שמואל סמבורסקי (‪ ,)1966‬זאב בן–חיים (‪,)1971‬‬ ‫שלומה פינס (‪ ,)1975‬דוד איילון (‪ ,)1975‬ומאיר קיסטר (‪ .)1988‬בן–חיים וקיסטר הגיעו שניהם מאותה‬ ‫עיירה קטנה בגליציה‪ ,‬מושצ‘יסקה‪ ,‬שהייתה כנראה מקום שוקק חיים במיוחד‪ .‬רבים מהם חוו את‬ ‫העולם האקדמי של מרכז אירופה (אוניברסיטאות ברלין‪ ,‬וינה‪ ,‬היידלברג‪ ,‬ברסלאו‪ ,‬גטינגן וקניגסברג)‬ ‫בדרכם לפלשתינה‪ .‬אחדים היו ילדי פלא‪ :‬פולוצקי למד לבדו מצרית וקופטית בעודו תלמיד בית ספר‪.‬‬ ‫אחרים צמחו במוסדות חינוך יהודיים על שיטתם הקפדנית והתוססת (יהושע בלאו‪ ,‬זאב בן–חיים)‪.‬‬ ‫כללית‪ ,‬אלה היו אנשי אשכולות שהכירו על בוריין לפחות את הלטינית‪ ,‬היידיש‪ ,‬העברית ושתיים‬ ‫או שלוש מהשפות העיקריות של מדעי הרוח במרכז אירופה (גרמנית‪ ,‬רוסית‪ ,‬הונגרית‪ ,‬פולנית‪,‬‬ ‫צ‘כית או צרפתית)‪ .‬אפשר גם לדבר על התכנסות יצירתית בפלשתינה ‪ -‬א“י המנדטורית‪ ,‬ובשנותיה‬ ‫המוקדמות של מדינת ישראל‪ ,‬המבוססת על מיזוג של שלושה זרמי תרבות רבי־עוצמה אשר יחד‬ ‫עיצבו את מדעי הרוח‪ :‬מסורת רבת שנים של השכלה יהודית על ענפיה השונים; הדיסציפלינות‬ ‫הקלסיציסטיות והפילולוגיות־סכולסטיות המובהקות של מרכז אירופה; ומה שאפשר לכנות‬ ‫הרנסנס העברי‪ ,‬כלומר השיח הספרותי והאקדמי החדש בעברית מודרנית‪ .‬אותם מלומדים שהיו‬ ‫כה שקועים בכל שלושת התחומים האלה הציבו אמות מידה חמורות ובלתי־מתפשרות‪ .‬מעולם‬ ‫לא דיברו על ‘מצוינות‘ במחקר אלא גילמו אותה באופן טבעי‪ ,‬ולרוב לא שגרתי‪ .‬כיום יש לנו ועדות‬ ‫המחפשות אחריה‪.‬‬

‫‪. 12 .‬‬


‫זכות גדולה נפלה בחלקי ללמוד אצל כמה מאותם מורים דגולים בראשית דרכי‪ ,‬ואני מעיד‬ ‫מניסיוני‪ :‬באותם ימים היה כל אחד מהם מסוגל לגול את האבן מפי הבאר אשר כיום שבעה מאתנו לא‬ ‫מתחילים אפילו להזיז ממקומה‪ .‬עם זאת ‪ -‬יחידי הסגולה אחוזי הלהט מופיעים שוב ושוב בשיעורינו‪,‬‬ ‫נחושים וברוכי כישרונות לא פחות מהאישים שהיו לנו למופת‪ .‬לא קל להסביר זאת‪.‬‬ ‫המערכת עצמה התרחבה עד מאוד ביובל השנים שחלפו‪ .‬במדעי הרוח לבדם יש לנו חמש‬ ‫אוניברסיטאות עיקריות ושפע מכללות‪ .‬תחומים חדשים מתגבשים ומבשילים‪ :‬לדוגמה‪ ,‬לימודי מזרח‪,‬‬ ‫מרכז ודרום אסיה; לימודים סלאביים‪ ,‬בהגדרה רחבה; ספרות השוואתית וסמיוטיקה; בלשנות‬ ‫פוסט־חומסקיאנית; והעירוב המגרה‪ ,‬הסינרגטי‪ ,‬המכונה כעת ‘קוגניציה‘‪ .‬ישנה פריחה של תת־‬ ‫התמחויות כמחקר פורץ הדרך של הערבית־היהודית על ענפיה הרבים (שפות וספרויות יהודיות‬ ‫אחרות עדיין נחשפות‪ :‬ראו‪ ,‬למשל‪ ,‬את גילויה באחרונה של המלאיאלם היהודית‪ .‬ההתפשטות‬ ‫המרשימה הזו במפת תחומי הלמדנות המוגדרים‪ ,‬חרף מצבים מתחלפים של גאות ושפל במשאבים‬ ‫והאיום התמידי והמוכר על הישרדותן של דיסציפלינות שלמות‪ ,‬היא אות לשינוי משמעותי ומתמשך‪.‬‬ ‫אני מהסס לחשוף סוד‪ :‬כמו השירה והמוזיקה‪ ,‬מדעי הרוח פורחים תדיר על פי תהום (מטפורה‬ ‫טבעית למדי בישראל)‪.‬‬ ‫במידה לא מעטה אנו עדים לגרסה הישראלית של היסט פרדיגמה הדרגתי מדפוסים ותיקים‬ ‫יותר של ביקורת הטקסט הנמוכה והגבוהה‪,‬שלאורה פעל הפילולוג הבודד בן המאה התשע־עשרה‪,‬‬ ‫לעבר מחקר משותף בקנה מידה גדול ובין־תחומי הנשען על קאנון תיאורטי מודרניסטי (ויקו‪ ,‬דה‬ ‫סוסור‪ ,‬לוי‪-‬שטראוס‪ ,‬יקובסון‪ ,‬מוקרובסקי‪ ,‬גדאמאר ובקר)‪ .‬גם בהיסטוריה התחולל שינוי מופלג‪ :‬היא‬ ‫ומושאי מחקר עמוקים יותר בתחום החברה‪.‬‬ ‫ֵ‬ ‫נעה לעבר מושגים חדשניים של סיבתיות ועובדתיות‬ ‫הגרמנית פינתה את מקומה לאנגלית כשפה הבינלאומית השולטת במדעי הרוח ‪ -‬שינוי לא מבוטל‬ ‫כשמדובר באופני חשיבה וניסוח‪ .‬לשינוי הזה יש גם השלכות פילוסופיות‪ :‬הפוזיטיביזם הנוח והנאיבי‬ ‫(עם יותר משמץ אידיאליזם מובלע) ששרר בעבר הפך לספקנות לא נוחה בעליל וליחסיות תרבותית‪.‬‬ ‫בה בעת‪ ,‬נפרץ הגרעין הוותיק של מדעי הרוח בישראל‪ .‬בעבר הוא שילב לימודי יהדות (בתפיסתם‬ ‫הרחבה מן התנ“ך ועד לספרות‪ ,‬למחשבה ולהיסטוריה המודרניות) עם התמקדות בחקר הערבית‬ ‫והאיסלאם ועם הדיסציפלינות האינטר‪-‬טקסטואליות של היסטוריה ופילוסופיה אירופיות‪ .‬כיום‪,‬‬ ‫לימודי יהדות החליקו לכאורה אל מחוץ לגרעין האמור‪ :‬העושר הרב של חקר היהדות והיקפו הגדול‬ ‫בישראל אינם מוטלים בספק‪ ,‬אולם חוקרים בתחומים אחרים של מדעי הרוח כבר אינם רואים עצמם‬ ‫מחוייבים לרדת לעומקם של מקורות יהודיים או אף לכתוב ולפרסם בעברית‪ .‬לא כך היו פני הדברים‬ ‫לפני יובל שנים‪ .‬הפערים בין מדעי הרוח למדעי הטבע והמתמטיקה גדלים אף הם‪.‬‬ ‫אבל כל זה איננו ‪ -‬לפחות לעת עתה ‪ -‬סיפור של דעיכה‪ .‬מדעי הרוח מתפתחים‪ ,‬אולי מאז‬ ‫ומתמיד‪ ,‬בצל האפיקורסים קהי החושים‪ ,‬אשר נוכחותם אולי הכרחית לנו לניתוב דרכנו‪ .‬אם אנו‬ ‫לוקים בחוסר התמצאות מסוים‪ ,‬ייתכן שהדבר משקף את המתח הרב השורר בין הדרישות שמציבה‬ ‫השכלה גבוהה להמונים‪ ,‬מטרה נעלה כשלעצמה‪ ,‬לבין דרישותיהן של הפילולוגיה וההרמנויטיקה‬ ‫הקלסיות‪ ,‬האליטיסטיות במהותן‪ .‬רק בפתרונות מערכתיים ניתן להיענות לאתגר כזה‪ .‬האם ביכולתה‬ ‫של המערכת האקדמית המתפתחת בישראל להמשיך ולייצר את הוגי הסינתזות חובקות העולם‬ ‫במדעי הרוח ‪ -‬ואת הפילולוגים‪ ,‬ההיסטוריונים והפילוסופים המומחים שיתחרו עם גדולי העבר?‬ ‫נראה שכן‪ ,‬אם לשפוט על פי הנוף האינטלקטואלי הנוכחי ‪ -‬ועל פי היקף הסמינרים‪ ,‬הסדנאות‬

‫‪. 13 .‬‬


‫הבין־תחומיות‪ ,‬סדרות הפרסומים‪ ,‬יוזמות המחקר המשותפות והמסגרות הבלתי־שגרתיות (במיוחד‬ ‫בעבור חוקרים צעירים)‪ .‬אולם‪ ,‬אנו נתונים יותר מאי פעם בתוך סביבה בירוקרטית ומוחצנת‪ ,‬שבה‬ ‫אמות־מידה ואילוצים חיצוניים עלולים לשחוק את קנה־המידה האינסטינקטיבי של איש הרוח בעל‬ ‫החזון‪ .‬כפי שאמר אוסיפ מנדלשטם‪ ,‬לא האמונה כי אם הטעם הטוב הוא העוקר הרים‪.‬‬ ‫בדרך נס ‪ -‬ולפרסי רוטשילד חלק בנס הזה ‪ -‬חקר מדעי הרוח בישראל‪ ,‬לדעתי‪ ,‬עדיין ניחן‬ ‫בטעם הטוב‪.‬‬

‫פרופסור דוד שולמן הוא זוכה פרס רוטשילד לשנת ‪.2004‬‬

‫‪. 14 .‬‬


‫מדעי החברה‬ ‫פרופסור שמואל נח אייזנשטדט‬ ‫החוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה‬ ‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬

‫מדעי החברה עברו התפתחות אינטנסיבית מאז קום המדינה ומאז הענקת פרסי רוטשילד הראשונים‪.‬‬ ‫הם הפכו לחלק אינטגראלי של השיח האקדמי והציבורי‪ .‬במובנים מסוימים‪ ,‬זו התפתחות די‬ ‫מפתיעה‪ .‬שלא כמו במדעי הרוח והיהדות‪ ,‬ולא כל שכן בתחומים מסוימים במדעי הטבע‪ ,‬הייתה‬ ‫תחילתה של הדיסציפלינה‪ ,‬בתקופה שלפני הקמת המדינה‪ ,‬צנועה מאוד‪ .‬אפשר כמובן להזכיר את‬ ‫החוג המשני הקטן‪ ,‬אך המשפיע‪ ,‬בסוציולוגיה של התרבות‪ ,‬תחומו המיוחד של מרטין בּובר‪ .‬ב–‪1942‬‬ ‫או ‪ 1943‬נתן ארתור רופין הרצאות באוניברסיטה העברית המבוססות על הדמוגרפיה היהודית‬ ‫בנושא הסוציולוגיה של היהודים‪ .‬ההרצאות האלה הופסקו לאחר מותו‪ .‬שיח ציבורי רחב יותר בנוגע‬ ‫לגישות למדעי החברה נוהל בפרסומים של קבוצות אידיאולוגיות‪ ,‬במיוחד בקבוצות סוציאליסטיות‪.‬‬ ‫רק בשנות ה–‪ 40‬התיכוניות החלו ההכנות ליצור מסגרות רחבות יותר בעבור מדעי החברה‪.‬‬ ‫בהנהגתו של מרטין בובר הפכה הסוציולוגיה‪ ,‬בהדרגה‪ ,‬לדיסציפלינה מרכזית‪ .‬ד“ר אלפרד בונה‬ ‫העביר הרצאות וסמינרים בסוציולוגיה וכלכלה של מזרח התיכון‪ ,‬ורוברטו בקי שקד על דמוגרפיה‪,‬‬ ‫אך רק בשנות ה–‪ 50‬המוקדמות התלכדו כל המאמצים הללו אל תוך חוגים של ממש‪ :‬מדעי המדינה‪,‬‬ ‫יחסים בינלאומיים‪ ,‬ובמידה מסוימת‪ ,‬פסיכולוגיה‪ .‬למרות שלימודי הפסיכולוגיה החלו עוד בהנהגתו‬ ‫של פרופ‘ בונבנטורה (שנרצח ב–‪ ,)1948‬המחלוקת בנוגע למיקומו של החוג לפסיכולוגיה נמשכה‪ .‬החוג‬ ‫הראשון לסוציולוגיה נוסד באוניברסיטה העברית‪ ,‬ועד מהרה צצו חוגים מקבילים בכל האוניברסיטאות‬ ‫המובילות בישראל ואחר כך אף במכללות‪ .‬בדרך כלל מוזגו החוגים סוציולוגיה ואנתרופולוגיה‪ ,‬כלכלה‬ ‫ומדעי המדינה‪ .‬כיום‪ ,‬אלה כולם חוגים מכובדים‪ ,‬ואליהם צורפו מכוני מחקר‪ .‬בה בעת הפכו נושאי‬ ‫כלכלה‪ ,‬סוציולוגיה ומדעי המדינה לחלק מהשיח הציבורי הישראלי על סוציולוגיה‪.‬‬ ‫כמובן‪ ,‬החוגים והנושא��ם הנלמדים התפתחו לכיוונים שונים‪ ,‬אך אפשר לראות את נוכחותם‬ ‫של רכיבים אחדים‪ ,‬המשותפים כמעט בכל התחומים‪ )1 :‬פיתוח של מודלים תיאורטיים ואנליטיים;‬ ‫הדבר הזה בולט ביותר בחוג לסטטיסטיקה ובולט בהחלט בכלכלה ופחות התחומים אחרים‪.‬‬ ‫‪ )2‬נטייה ללימודים השוואתיים‪ .‬זו חזקה ביותר בסוציולוגיה‪ ,‬קיימת במידת–מה במדעי המדינה ובצורה‬ ‫פחותה בכלכלה‪ ,‬שם ֶחקר הכלכלה של החברות המזרח תיכוניות אינו נמשך‪ .‬במקום זאת‪ ,‬המחקר‬ ‫הזה אומץ במידת–מה בחוגים שונים של לימודי המזרח התיכון‪ )3 .‬דגש על ההיסטוריה של החשיבה‬ ‫החברתית והפוליטית; למרות שהדגש הזה בלט לרוב במחלקה למדעי מדינה‪ ,‬את המחקר המשפיע‬ ‫ביותר מהסוג הזה ‪ -‬על דמוקרטיה טוטליטרית ‪ -‬כתב דווקא יעקב טלמון מהחוג להיסטוריה‪ )4 .‬החוט‬ ‫המקשר הרביעי והמקיף ביותר‪ ,‬השזור בכל החוגים הללו‪ ,‬הוא לימוד של אספקטים שונים של הזירה‬

‫‪. 15 .‬‬


‫הישראלית‪ .‬המחקרים הללו היו מסוגים אחדים‪ :‬החל ממחקרים מקיפים ושיטתיים של התכונות‬ ‫הבסיסיות וההתפתחות של החברה‪ ,‬הכלכלה או המשטר הישראלי וכלה בניתוחים מרחיקי לכת‬ ‫של הפרטים הקטנים של החיים הישראליים‪ .‬המחקרים המקיפים האלה מוקמו בדרך כלל במסגרות‬ ‫שיטתיות ואנליטיות; הניתוחים היותר מפורטים של הצדדים השונים של הזירה הישראלית שולבו‪,‬‬ ‫בסופו של דבר‪ ,‬גם במסגרות הללו‪.‬‬ ‫אפשר לזהות את החוטים המקשרים הללו בכל הדיסציפלינות‪ ,‬שבהן התפתחו ‪ -‬באופן שונה‬ ‫בכל תחום ובהקשר לתקופה המדוברת‪ .‬כמו כן‪ ,‬הם השתנו בהתאם למיקום‪ .‬רוב העבודות האנליטיות‬ ‫וההשוואתיות נעשות באוניברסיטאות‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬רבים מהמחקרים על הזירה המקומית מרוכזים‬ ‫במכונים מיוחדים‪ ,‬כגון מכון פאלק באוניברסיטה העברית או חטיבת המחקר בבנק ישראל ‪ -‬הכול‬ ‫לפי הנושא הנחקר‪.‬‬ ‫חשוב לציין שרוב המודלים האנליטיים‪ ,‬כמו גם המחקרים ההשוואתיים‪ ,‬נכרכו עם‬ ‫עבודותיהם של אנשי קהיליות מקצועיות בינלאומיות‪ .‬מאידך‪ ,‬המחקרים על הזירה המקומית נטו‬ ‫לגיוון הולך וגדל‪ .‬רבים מהמחקרים האנליטיים וההשוואתיים‪ ,‬שנערכו לפי סטנדרטים מקצועיים‬ ‫גבוהים‪ ,‬התקבלו במלואם בקרב קהיליות המלומדים הבינלאומיות‪ .‬במקרים מסוימים כגון מחקרים‬ ‫בתיאוריות מוניטריות‪ ,‬ביחסים כלכליים בינלאומיים‪ ,‬בתורת המשחקים ומודלים של רציונליות‬ ‫בכלכלה‪ ,‬במחקרי ציוויליזציות‪ ,‬במודרניזציה ומודרניות‪ ,‬בסוציולוגיה של המדעים ובסוציולוגיה‬ ‫של קהילות יהודיות מסורתיות ומודרניות ‪ -‬מחברי המחקרים יצרו‪ ,‬איש איש‪ ,‬נישות מובחנות‬ ‫בדיסציפלינות שלהם‪ ,‬ורובם קיבלו פרסי רוטשילד‪.‬‬ ‫עוד אבן דרך ראויה לתשומת לב הייתה מחקר של הדמוגרפיה היהודית‪ ,‬במיוחד בהנהגתו‬ ‫של פרופ‘ רוברטו בקי המנוח‪ .‬מאז פטירתו אימצו וקידמו את התחום הזה חוקרים אחדים‪ .‬כמו כן‪ ,‬היו‬ ‫הבדלים מהותיים בין התחומים השונים ובתוכם פנימה‪ .‬לדוגמה‪ ,‬מחקר הזירה הישראלית הקביל‬ ‫ללימודים ההשוואתיים בתקופות בהתפתחות הסוציולוגיה‪ ,‬אך עם הזמן נעשה הקשר חלש יותר‪.‬‬ ‫בשנים מאוחרות יותר נוצרו ברבים מהתחומים מידות שונות של ניתוק בין המחקרים‬ ‫האנליטיים (ובמידה מה גם ההשוואתיים) לבין מחקרים אמפיריים יותר של הזירה הישראלית‪ .‬בשני‬ ‫העשורים האחרונים‪ ,‬הניתוק הושפע מאוד גם מהזרמים והמגמות האידיאולוגיות השליטות‪ .‬המגמה‬ ‫הזו איננה ייחודית לישראל‪ ,‬ואפשר לגלותה בכל העולם‪ ,‬אך יכול להיות שהיא מוקצנת מפאת הבידוד‬ ‫היחסי של המדינה‪ ,‬כמו גם מפאת הבעיות הספציפיות לחברה הישראלית‪.‬‬ ‫ככל שהפערים הועמקו‪ ,‬נשזרו מחקרי הזירה המקומית יותר ויותר עם גישות אידיאולוגיות‬ ‫ומחלוקות בסוציולוגיה ובמדעי המדינה‪ ,‬עם המחלוקת סביב ציונות ופוסט–ציונות וגם עם‬ ‫התפתחויות מקבילות במחקרי ההיסטוריה הישראלית‪ .‬פעמים רבות היו המגמות הללו כרוכות‬ ‫בתיוג אידיאולוגי בוטה‪.‬‬ ‫לכן‪ ,‬התמונה הכוללת של התפתחותם של מדעי החברה בישראל הינה תמונה דינמית‬ ‫ומגּוונת‪ .‬היא משקפת תחומים המתפתחים התפתחות מתמדת ושינויים בין–דוריים‪ ,‬כאשר גישות‬ ‫שונות התערבבו בדרכים שונות‪ .‬בקונטקסט הזה‪ ,‬פרס רוטשילד שיחק תפקיד חשוב ביותר ‪ -‬ואף‬ ‫חיוני ‪ -‬בטיפוח התפתחותם של הסטנדרטים המחקריים הגבוהים ביותר‪.‬‬

‫פרופסור שמואל נח אייזנשטדט הוא זוכה פרס רוטשילד לשנת ‪1969‬‬

‫‪. 16 .‬‬


‫מתמטיקה‬ ‫פרופסור מיכאל רבין‬ ‫ביה“ס להנדסה ומדעי המחשב‬ ‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫ביה“ס למדעים ישומיים‬ ‫אוניברסיטת הרווארד‬

‫ישראל היא מעצמה בתחום המתמטיקה ומדעי המחשב‪ .‬חרף היותה מדינה קטנה‪ ,‬שמה של ישראל‬ ‫הולך לפניה בכל העולם בתור מרכז חשוב לחדשנות מתמטית מן הדרגה הגבוהה ביותר‪ .‬בתחום‬ ‫מדעי המחשב‪ ,‬ישראל שנייה רק לארצות הברית כמקור למחקר מדעי חלוצי‪ .‬על מצוינות זו יעידו‬ ‫הזמנות שמקבלים מדענים ישראלים לשאת הרצאות מרכזיות בכנסים המדעיים החשובים ביותר‪,‬‬ ‫בחירתם לאקדמיות מובילות למדעים‪ ,‬כמו האקדמיה הלאומית האמריקנית למדעים‪ ,‬האקדמיה‬ ‫האמריקנית לאמנויות ולמדעים‪ ,‬לאקדמיה הצרפתית למדעים ולחברה המלכותית‪ ,‬וכן העובדה‬ ‫שהם זוכים בפרסים בינלאומיים חשובים‪ .‬לדוגמה‪ ,‬שלושה מדענים ישראלים זכו בפרס ע“ש א“מ‬ ‫טיורינג‪ ,‬הנחשב בעיני רבים כפרס המקביל‪ ,‬בתחום מדעי המחשב‪ ,‬לפרס נובל‪.‬‬ ‫שורשיה של ההצטיינות הישראלית במתמטיקה נטועים בשנים שלפני הקמת מדינת ישראל‪.‬‬ ‫מכון איינשטיין למתמטיקה שבאוניברסיטה העברית נוסד על־ידי מתמטיקאים כמו ב‘ אמירה‪,‬‬ ‫א“א פרנקל‪ ,‬מ‘ פקטה‪ ,‬ג‘ לויצקי וט‘ מוצקין‪ .‬הם הביאו עמם את מסורת המתמטיקה האירופית מן‬ ‫המרכזים הגדולים בגרמניה ובהונגריה אל האוניברסיטה הזעירה של ירושלים‪ .‬הם העמידו סדרה‬ ‫של תלמידים מבריקים‪ ,‬שרבים מהם נסעו לחו“ל לקבל תואר דוקטור ואחר כך שבו לישראל כדי‬ ‫להתחיל שושלת של תלמידים ותלמידי־תלמידים‪ ,‬היוו את גרעין ההנהגה של המחקר המתמטי‬ ‫בישראל‪ .‬אליהם הצטרפו חוקרים מבריקים רבים שעלו לישראל עם השנים והביאו עמם יתר גיוון‬ ‫ומצוינות במחקר המתמטי‪.‬‬ ‫רשימת הזוכים בפרס רוטשילד משקפת את עוצמתה ואת הישגיה המעולים של ישראל‬ ‫במתמטיקה ובמדעי המחשב‪ .‬היא כוללת מנהיגים ברמה עולמית בחקר משוואות דיפרנציאליות‬ ‫חלקיות‪ ,‬מתמטיקה שימושית‪ ,‬אלגברה מופשטת ותורת החוגים‪ ,‬מערכות דינמיות והתורה‬ ‫הארגודית‪ ,‬מדעי המחשב התאורטיים ויישומיהם בקריפטוגרפיה‪ ,‬תורת הקבוצות וייצוגי קבוצות‪,‬‬ ‫ויישומיהם בתחומים כמו קומבינטוריקה ופיזיקה‪ ,‬לוגיקה מתמטית‪ ,‬וכן תורת המודלים ויישומיה‬ ‫העמוקים באלגברה‪ .‬רבות מן התוצאות נושאות את שמם של הממציאים הזוכים‪ ,‬והן בעלות חשיבות‬ ‫יסודית וארוכת טווח בתחומן‪ .‬כמה מן המחקרים האלה הולידו יישומים תעשייתיים מעשיים בעלי‬ ‫ערך כלכלי רב‪.‬‬ ‫המתמטיקה ומדעי המחשב בישראל לבלבו גם בשדות אחרים‪ ,‬ואלה בוודאי יזכו להכרה‬ ‫בפרסי רוטשילד בשנים הבאות‪ .‬אלה כוללים את האנליזה הפונקציונלית ותורת מרחבי באנאך‪,‬‬ ‫קומבינטוריקה ‪ -‬תחום חזק בתורת המשחקים שחוד החנית שלה הוא חתן פרס נובל ישראל‬

‫‪. 17 .‬‬


‫אומן ‪ -‬וקשריה עם הכלכלה‪ ,‬ביו־אינפורמטיקה ומודלים מתמטיים של רשתות נוירונים ושל המוח‪.‬‬ ‫בחוכמה נהגה יד הנדיב כאשר ראתה את הנולד לפני חמישים שנה‪ ,‬הבינה את חשיבותה של‬ ‫המתמטיקה הישראלית ואת רמתה הגבוהה והחליטה לכלול תחום זה בין קטגוריות פרסי רוטשילד‪.‬‬ ‫החלטה זו ושורת הזוכים המהוללים התבססו על מצוינותם של המתמטיקאים הישראלים‪ ,‬טיפחו‬ ‫והעצימו עוד מצוינות זו‪ .‬בסיכומו של דבר‪ ,‬פרסי רוטשילד במתמטיקה מסמלים עבר והווה מבריקים‪,‬‬ ‫ועתיד מפואר!‬

‫פרופסור מיכאל רבין הוא זוכה פרס רוטשילד לשנת ‪.1973‬‬

‫‪. 18 .‬‬


‫חקלאות‬ ‫פרופסור יהודית בירק ופרופסור אילן חת‬ ‫הפקולטה למדעי החקלאות‪ ,‬המזון ואיכות הסביבה‬ ‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬

‫חקלאות מפותחת בארץ ישראל ידועה עוד מימי התנ“ך‪ ,‬שבו נזכרים גם שבעת המינים‪ .‬החקלאות‬ ‫המודרנית התחדשה בסוף המאה ה־‪ 19‬עם שיבת היהודים לארצם‪ ,‬ומאז קום המדינה עלה שטח‬ ‫העיבוד החקלאי מ־‪ 1,650,000‬דונם (‪ 165,000‬הקטר) ל־‪ 4,350,0000‬דונם (‪ 435,000‬הקטר)‪ .‬עקב‬ ‫התפתחות מוצרי יצוא המבוססים על הייטק‪ ,‬ירדה החשיבות הכלכלית של החקלאות בשנים‬ ‫האחרונות והיא רק שני אחוזים וחצי מהתל“ג‪ ,‬אם כי היקף הפעילות הנובעת מחקלאות‪ ,‬כמו תעשיית‬ ‫מזון‪ ,‬דשנים תחבורה שיווק וכו‘‪ ,‬גדול הרבה יותר‪.‬‬ ‫המנהל‬ ‫לצד העשייה החקלאית פותחו מרכזי מחקר חקלאיים‪ ,‬אשר העיקריים בהם הינם ִ‬ ‫למחקר חקלאי ‪ -‬מכון וולקני בבית דגן והפקולטה לחקלאות‪ ,‬מזון וסביבה של האוניברסיטה העברית‬ ‫ברחובות‪ .‬המחקרים שבוצעו ומופעלים במוסדות המחקר פיתחו שיטות חקלאות חדישות וזנים‬ ‫חדשים‪ ,‬ואלה ‪ -‬בשילוב עם חקלאים משכילים השואפים תמיד להתקדם ‪ -‬קידמו בצורה יוצאת דופן‬ ‫את החקלאות‪.‬‬ ‫יד הנדיב מלווה את המחקר החקלאי זה ‪ 50‬שנה והעניקה ‪ -‬וממשיכה להעניק ‪ -‬פרסי עידוד‬ ‫לחוקרים מצטיינים בפיתוח נושאים מכל שטחי המחקר מכלכלה חקלאית (מונדלק)‪ ,‬מחלות צמחים‬ ‫(וואהל)‪ ,‬הזנת בע“ח (בונדי‪ ,‬בירק)‪ ,‬הדברה ביולוגית (חת)‪ִ ,‬מחזור פסולת חקלאית וקומפוסטציה‬ ‫(הדר‪ ,‬חן)‪ ,‬אנטומולוגיה (הרפז‪ ,‬אפלבוים) וירולוגיה (לובנשטיין) סולריזציה (קטן) טיפוח עגבניות‬ ‫(קידר ורבינוביץ) ועוד‪.‬‬ ‫למעשה‪ ,‬הסקטור החקלאי מבוסס כיום כמעט לגמרי על טכנולוגיה מבוססת מדע‪ .‬שילוב של‬ ‫תחכום‪ ,‬מדע יישומי‪ ,‬נחישות ועזרה ממשלתית הביא לקידום החקלאות בישראל בתנאים אקלימיים‬ ‫קשים‪ .‬כיום החקלאות מספקת כמעט את כל צרכי המדינה במזון‪ .‬אחת המהפכות הגדולות בחקלאות‪,‬‬ ‫אשר שינתה גם את החקלאות העולמית‪ ,‬היא פיתוח הטפטפות כשיטת ההשקיה‪ .‬בישראל פותחה‬ ‫השקית גידולים חקלאיים תוך נקיטת מירב האמצעים לחיסכון במים (טפטפות‪ ,‬חיישנים הבודקים‬ ‫את צריכת המים בגזע העץ ומווסתים את כמות המים המושקית)‪ .‬כל זה לצד פיתוח של טכנולוגיות‬ ‫השקיה ודישון (“הדשיה“) בחממות ובעצי פרי להשקיה ודישון אופטימאליים ללא עודפים מיותרים‬ ‫מּושבים (מי קולחין מטוהרים)‪ ,‬מים מליחים‬ ‫ָ‬ ‫תוך קבלת יבול מרבי‪ .‬היה צורך בפיתוח ההשקיה במים‬ ‫בדרגות מליחות שונות ומים מותפלים בהתאמה מיוחדת להשקיה עקב מחסור במינרלים‪.‬‬ ‫מּושבים‪ .‬כיום‪ 67% ,‬מכלל מי הקולחין ממוחזר‬ ‫ָ‬ ‫ישראל הינה חלוצה בעולם בשימוש במי קולחין‬ ‫ומשמש להשקיה‪ .‬במדינות אירופה רק בין ‪ 6%‬ל־‪ 12%‬מהמים ממוחזרים לחקלאות לאחר טיהור‪.‬‬

‫‪. 19 .‬‬


‫החקלאות המודרנית שומרת על איכות הסביבה באמצעות ִמחזור פסולת חקלאית והפיכתה‬ ‫לקומפוסט‪ .‬כמו כן פותחה שיטה לגדל פטריות מאכל מסוג פלאורוטוס על שאריות קש כותנה‪ ,‬ומצע‬ ‫הגידול ושאריות הפטריות משמש למאכל בע“ח מעלי גירה‪.‬‬ ‫בענף הירקות הושם דגש על צורה‪ ,‬על טעם‪ ,‬על ריח ועל חיי מדף ארוכים‪ .‬מבין הזנים החדשים‬ ‫הבולטים יש לציין את זני העגבנייה‪ ,‬בעלי חיי מדף ארוכים (כגון דניאלה)‪ ,‬את אלה הגדלים באשכולות‬ ‫וכן את עגבניות שרי‪ .‬המטרה בפיתוח הזה היא להעניק לעגבנייה גודל בינוני‪ ,‬או קטן‪ ,‬טעם מתוק‬ ‫(בגידול במים מליחים יש עלייה ברמת הסוכר בעגבניות) וחיי מדף ארוכים‪ .‬בפלפל הושם הדגש‬ ‫על הצורה ועל איכות הירק וצבעו‪ ,‬ואכן פותחו פלפלים בצבעים ירוק‪ ,‬צהוב‪ ,‬אדום‪ ,‬סגול כהה ולבן‪.‬‬ ‫לאחרונה פותח פלפל מועשר באנטי אוקסידנטים שיוכנס בקרוב לשוק‪.‬‬ ‫בין התבלינים חל פיתוח זנים חדשים של בזיליקום‪ ,‬אורגנו‪ ,‬רוזמרין‪ ,‬אזוב‪ ,‬סלרי ועשב לימון‪,‬‬ ‫אשר פרצו לשוקי אירופה וארצות הברית‪ .‬פותחו זנים ייחודים של פפריקה בעלי טעם ייחודי‪ ,‬ואלה‬ ‫ניתנים לקטיף באמצעות מכונות שפותחו בארץ‪ .‬הפפריקה מיוצרת ללא מגע ידי אדם ויש לה ביקוש‬ ‫רב בעולם‪ ,‬כולל בהונגריה‪ .‬הענף הזה הוא אחד מענפי היצוא הבולטים של ישראל ‪.‬‬ ‫בין המלונים ראוי לציון הזן “גליה“ בעל מרקם‪ ,‬ארומה ומתיקות ייחודיים‪ ,‬אשר נמכר בכל‬ ‫העולם המערבי‪ .‬בפירות הדר אפשר לציין זנים חדשים של אשכוליות (בעיקר אשכוליות אדומות)‪.‬‬ ‫דגש מיוחד מושם על פירות קליפים‪ ,‬שהביאו לחידוש נטיעות בכל חלקי הארץ ובעיקר בדרום‪ .‬כמו‬ ‫כן פותחו זנים חדשים של ענבי מאכל חסרי חרצנים בעלי מרקם‪ ,‬צבע וטעם מיוחדים‪ .‬גידול האבוקדו‬ ‫פותח בישראל באופן נרחב‪ ,‬ובעזרת הסברה על יתרונותיו התזונתיים‪ ,‬ביקושו באירופה עלה‪.‬‬ ‫לאחרונה פותחו זנים חדשים של רימונים בעלי פעילות אנטיאוקסידנטית חזקה ויש להם‬ ‫ביקוש רב בארצות הברית‪ .‬בארץ פותחו זנים חדשים של פרחים בעלי מרקם מיוחד של צבע‪ ,‬גודל‪,‬‬ ‫אורך גבעול וחיי מדף ארוכים‪ .‬יתרה מכך‪ ,‬כיום המחקר מנסה ‪ -‬ומצליח בשיטות טיפוח חדשות ‪-‬‬ ‫להחזיר לוורדים את ריחם אשר נעלם בחלקו תוך טיפוח של תכונות אחרות כגון גודל וצורת הפרח‪.‬‬ ‫גם בענף בעלי חיים חלה התפתחות רבה‪ .‬טופחו פרות בעלות פוטנציאל חליבה גבוה‪ ,‬וכן‬ ‫פותחו ממשקי הזנה מיוחדים ומשקי חליבה אוטומטיים (חליבה כמעט ללא מגע אדם שיש בה חיסכון‬ ‫משמעותי בכוח אדם והיא היגיינית יותר)‪ .‬מכאן גם תנובת החלב של הפרה הישראלית שהיא מן‬ ‫הגבוהות בעולם‪ .‬בישראל פותח ממשק לגידול עופות בלולים לרבייה ולבשר והוגדלה איכות מוצרי‬ ‫הענף תוך שמירה על רווחת העופות ואיכות הסביבה במשקי הענף‪.‬‬ ‫בענף הגנת הצומח חלו התפתחויות רבות‪ ,‬בעיקר בנושא הפחתת חומרי הדברה‪ .‬ישראל היא‬ ‫מהמדינות המתקדמות בנושא הדברה ביולוגית של פטריות וחרקים‪ .‬כמו כן פותחה שיטה לשימוש‬ ‫בקרני השמש לחימום קרקע מכוסה ביריעות פלסטיק (סולריזציה)‪ .‬החימום משמיד את גורמי‬ ‫המחלות ללא שימוש בחומר הדברה‪ .‬הפיתוחים האלה מאפשרים הקטנת החשיפה של התושבים‬ ‫לחומרים רעילים‪.‬‬ ‫הפיתוח המודרני של החקלאות לא היה יוצא לפועל ללא פיתוח מכונות חקלאיות‪ ,‬ואכן במכון‬ ‫וולקני פותח מיכון לקטיף מכני של ירקות איסוף תפוחי אדמה ובצל ולאחרונה גם מכשיר לפתיחת‬ ‫רימונים והפרדת הפרי מהקליפות‪.‬‬ ‫לשם הובלת מוצרים חקלאיים טריים לכל שוקי העולם באוניות וחיסכון בהובלה אווירית‪,‬‬ ‫שהיא יקרה ומזהמת את הסביבה‪ ,‬פותחו שיטות אחסון מבוקרות ומתקני ניקוי והברשה לפירות‬

‫‪. 20 .‬‬


‫וירקות בבתי האריזה‪ ,‬המונעים התפתחות ריקבון‪ .‬כמו כן‪ ,‬פותחו אריזות מיוחדות לפירות‪ ,‬לירקות‬ ‫ולתבלינים‪ ,‬המאפשרות טריות המוצרים למשך שבועות‪.‬‬ ‫יעילותו של סקטור יצרני נמדדת באמצעות פריון היצור וכן באמצעות הקידום הטכנולוגי‪.‬‬ ‫בהשוואה בינלאומית שערך מכון הולנדי אפשר לראות כי ישראל היא בין הארצות המובילות‬ ‫בתפוקה חקלאית לקרקע‪ ,‬למים ולעבודה‪ .‬הפריון הגבוה ויעילות היצור הושגו בעזרת המחקר‬ ‫והפיתוח של הענף‪.‬‬ ‫המחירים הריאלים של מוצרי החקלאות מאופיינים בירידה רב־שנתית וזוהי תרומה‬ ‫משמעותית לירידת האינפלציה‪ .‬כך החקלאות מגדילה את כוח הקנייה ביד הצרכנים‪ ,‬והם הנהנים‬ ‫העיקריים מהתייעלות החקלאות‪ .‬העלייה ברמת החיים ובאיכותם מציבה דרישות מחמירות ותקנים‬ ‫מוגדרים לתהליכי הייצור והשיווק‪ ,‬במיוחד בתחום המזון ואיכות הסביבה‪.‬‬ ‫ההתפתחות הטכנולוגית ופריצת הדרך שחלו בעשור האחרון בתחומי הביולוגיה‬ ‫והביוטכנולוגיה יצרו מנוף חדש של אפשרויות בהיקף שלא היה מקובל עד כה בתחום החקלאי־‬ ‫תעשייתי‪ .‬גם הפוטנציאל הכלכלי הנגזר מהאפשרויות האלה שונה בסדרי גודל רבים מזה הקיים‬ ‫בחקלאות של היום‪ ,‬והוא נאמד במיליארדי דולרים בשוק העולמי‪.‬‬ ‫ההערכה היא שאנו עדים כיום לתחילתו של עידן חדש‪ ,‬העושה את צעדיו הראשונים לקראת‬ ‫“חקלאות אחרת“‪ .‬ממדיו של השינוי הצפוי‪ ,‬היקפו וכיווני התפתחותו עדיין אינם ברורים ומוגדרים‬ ‫במידה מספקת‪ ,‬אולם ברור שהחקלאות החדשה הזו תהיה עתירת ידע והון ותעסוק לא רק במוצרי‬ ‫חקלאות רגילים אלא גם במזון פונקציונאלי ובהקניית עמידות בפני מחלות באמצעות מוצרים‬ ‫חקלאיים‪.‬‬ ‫לישראל עשויים להיות תנאי כניסה מועדפים למוצרי ה“חקלאות האחרת“ בשל רמת הידע‬ ‫הרחב שהצטבר בתחום הביולוגי‪-‬חקלאי‪ ,‬המתבסס על מחקר‪ ,‬על פיתוח מדעי‪ ,‬בסיסי ויישומי ועל‬ ‫הזיקה ההדוקה בין המחקר והייצור החקלאי‪ ,‬המתקיימים כבר שנים רבות‪.‬‬

‫פרופסור יהודית בירק היא זוכת פרס רוטשילד לשנת ‪.1977‬‬ ‫פרופסור אילן חת הוא זוכה פרס רוטשילד לשנת ‪.1990‬‬

‫‪. 21 .‬‬


‫הנדסה‬ ‫פרופסור יעקב זיו‬ ‫הפקולטה להנדסת חשמל‬ ‫הטכניון ‪ -‬מכון טכנולוגי לישראל‬

‫תחילתם של מדעי ההנדסה כדיסציפלינה אקדמית בישראל הייתה עם ייסודו של הטכניון ב־‪.1914‬‬ ‫התהליך הזה קיבל חיזוק יתר כאשר עלו לארץ שלושה פרופסורים‪ :‬פרופ‘ מקס קוריין (הנדסת‬ ‫מכונות)‪ ,‬שנודע במחקריו במבני מקרו ומיקרו במתכות אשר הובילו לייסוד הדיסציפלינה של‬ ‫פלסטיות של מתכות (חתן פרס רוטשילד בהנדסה בשנת ‪ ;)1959‬פרופ‘ מרכוס ריינר‪ ,‬אבי תורת‬ ‫הריאולוגיה העוסקת בזרימה ובשינוי של צורת החומר‪ ,‬בעיקר זורמים ומוקשים למחצה (שמן‪,‬‬ ‫מזון‪ ,‬פולימר‪ ,‬חימר‪ ,‬בטון ואספלט)‪ ,‬אשר אינם יכולים להיות מאופיינים כחומרים מוצקים (חתן פרס‬ ‫רוטשילד בהנדסה בשנת ‪ ;)1962‬פרופ‘ פרנץ אולנדורף‪ ,‬אבי הפקולטה להנדסת חשמל בטכניון‪,‬‬ ‫שמחקריו עסקו בתורת הגלים האלקטרומגנטיים והמכ“ם ובהם פיתח את תורת השיקופים לפתרון‬ ‫בעיות אלקטרומגנטיות‪ .‬נוסף על כך‪ ,‬מחקריו עסקו בתחום שפורפרות ריק (חתן פרס רוטשילד‬ ‫להנדסה בשנת ‪.)1973‬‬ ‫שלושת המדענים הדגולים האלה הביאו עימם את המסורת האקדמית שרווחה בגרמניה‬

‫בשנות השלושים‪ ,‬ואמנם הטכניון התבסס כמוסד הנדסי מעולה בדמות ה –‪Technische Hochschule‬‬ ‫של מרכז אירופה וחינך את הדורות הראשונים של מהנדסים מעולים למשק הישראלי‪ .‬בה בעת ָנטע‬ ‫בקרב אחדים מבוגריו את הסקרנות ואת היכולת לעסוק במחקר הנדסי אקדמי מתקדם‪.‬‬ ‫המחקר האקדמי בטכניון מצא חיזוק יתר עם אימוצו של מודל אוניברסיטת המחקר‬ ‫האמריקנית‪ .‬דוגמה בולטת לראשית התקופה הזו היא הצטרפותו של פרופ‘ סול בודנר לפקולטה‬ ‫להנדסת מכונות‪ .‬פרופ‘ בודנר עסק בחקר התנהגות של חומרים והקים את המגמה להנדסת אוניות‬ ‫בטכניון‪ ,‬שם הוכשרו מאות מהנדסים‪ ,‬רובם מחיל הים‪ .‬פרופ‘ בודנר היה מעורב בגיבוש מתודולוגיית‬ ‫תכנון חדשנית לגוף הלחץ של צוללות הדולפין (חתן פרס רוטשילד להנדסה לשנת ‪.)1981‬‬ ‫התהליך הזה התעצם עם הצטרפות דור של בוגרי הטכניון עצמו‪ ,‬שתרמו להתחדשות פני‬ ‫הטכניון והמחקר בו ובמוסדות מחקר במערכת הביטחון (בין היתר‪ ,‬רפא“ל) ובהמשך גם לפיתוח‬ ‫התעשייה מבוססת־הידע בין היתר בתעשיית התקשורת והמחשוב‪ .‬בין הבולטים שבהם פרופ‘ יצחק‬ ‫קדרון‪ ,‬אבי המחקר‪ ‬והפיתוח של שטח המיקרואלקטרוניקה בישראל (חתן פרס רוטשילד בהנדסה‬ ‫לשנת ‪ ;)1985‬פרופ‘ משה זכאי‪ ,‬מהמובילים בתחום האינטגרלים הסטוכסטיים והשדות ‪ ‬האקראיים‬ ‫ושימושיהם לפתרון בעיות הנדסיות ותורם חשוב למחקר הביטחוני (חתן פרס רוטשילד בהנדסה‬ ‫לשנת ‪ ;)1994‬גם אני‪ ,‬פרופסור יעקב זיו‪ ,‬זכיתי בהכרה כאחד‪ ‬המובילים בתחומי תורת‪ ‬האינפורמציה‪,‬‬ ‫טכנולוגיית התקשורת ודחיסת מידע (חתן פרס רוטשילד בהנדסה לשנת ‪ ;)2002‬ופרופ‘ אברהם‬

‫‪. 22 .‬‬


‫למפל‪ ,‬ממובילי תחום דחיסת המידע ובעל תרומות חשובות במדעי המחשב (חתן בפרס רוטשילד‬ ‫להנדסה השנה)‪.‬‬ ‫במקביל התפתח מחקר מתקדם בהנדסת חומרים‪ ,‬שבהתעצמותו תרם רבות לתעשייה‬ ‫המתקדמת בשטח הזה‪ .‬דוגמה בולטת לכך הוא פרופ‘ דן שכטמן‪ ,‬מהבולטים בעולם בחקר הנדסת‬ ‫חומרים‪ ,‬שלזכותו גילוי תופעה פיסיקלית בלתי צפויה המנוגדת לחוקי הקריסטלוגרפיה הקלסית‬ ‫(חתן פרס רוטשילד בהנדסה לשנת ‪.)1990‬‬ ‫שטח מחקר חשוב אחר‪ ,‬שהתפתח בטכניון בהובלתו של פרופ‘ יעקב בר‪ ,‬מומחה בעל שם‬ ‫עולמי במדע ההידרולוגיה של מי התהום (חתן פרס רוטשילד בהנדסה לשנת ‪ ,)1998‬הוא הנדסת‬ ‫מקורות מים‪ .‬פעילותו תרמה רבות לתכנון ופיתוח מערכת המים בישראל‪ .‬לימים הצטרף לתחום‬ ‫הזה פרופ‘ גדעון דגן מאוניברסיטת תל־אביב‪ ,‬בעל מחקרים חלוציים בהידרולוגיה ומייסד תחום‬ ‫חדש בגיאו־הידרולוגיה (חתן פרס רוטשילד להנדסה לשנת ‪ .)2006‬בשעה שהטכניון הוביל את‬ ‫המחקר ההנדסי בישראל‪ ,‬בראשית דרכו‪ ,‬גם במכון וייצמן למדע הושג הישג הנדסי מרשים‪ :‬תכנון‪,‬‬ ‫פיתוח ובנייה של המחשב הספרתי הראשון בישראל ואחד הראשונים בעולם‪ .‬בצוות הפיתוח נמצאו‬ ‫החוקרים מירון מלמן‪ ,‬שמואל רוכמן וצבי ריזל (שלושתם חתני פרס רוטשילד להנדסה לשנת ‪.)1969‬‬ ‫למותר לציין שלימים הצטרפו לטכניון מחלקות נוספות במדעי ההנדסה והוקמו מחלקות‬ ‫גם באוניברסיטאות המחקר בארץ‪ ,‬ובכולן מדענים מן השורה הראשונה שתרומתם המקורית זכתה‬ ‫להוקרה בין לאומית גבוהה ולפרסים רבים‪.‬‬ ‫רשימת ��תני פרס רוטשילד היא בבואה נאמנה להישגי המדע בישראל בכל שטחי המחקר‬ ‫שבהם מוענק הפרס‪ ,‬וכל הזוכים בו הפכו את הפרס ליוקרתי ביותר בעיני קהיליית המדענים בישראל‪.‬‬ ‫על כל אלה‪ ,‬ברכות נאמנות לקרן רוטשילד עם סיום היובל הראשון לפעילותה הברוכה‪ .‬כל לחי!‬

‫פרופסור יעקב זיו הוא זוכה פרס רוטשילד לשנת ‪.2002‬‬

‫‪. 23 .‬‬


‫מדעי היהדות‬ ‫פרופסור משה בר‪-‬אשר‬ ‫החוג ללשון עברית‬ ‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬

‫מחקר מדעי היהדות בימינו בישראל מתאפיין בתנופת עשייה ובהרחבות רבות שהתרחשו בתחומי‬ ‫מחקר שונים‪ .‬מדובר גם בהרחבות בתוך תחומים מוכרים וגם בהוספה של תחומים חדשים‪ .‬אפרט‬ ‫מעט את דבריי‪ :‬יש נושאים שההרחבה בהם היא רבת היקף‪ ,‬כגון חקר הפיוט הקדום וחקר הפיוט‬ ‫המאוחר‪ .‬בנושא הזה גדולי החוקרים בעולם הם חוקרים מישראל‪ .‬נתפרסמו מאות רבות של פיוטים‬ ‫ונחקרו משנתם ודרכם של פייטנים לא מעטים‪ .‬העיסוק המדעי הנרחב ניכר גם בחקר מגילות קומראן;‬ ‫מאז הושלם פרסום כל המגילות‪ ,‬נעשו מחקרים רבים הן בתחום האמונות והדעות הן בתחום הלשון‬ ‫וחקר ההיבטים הספרותיים‪ .‬חוקרים אחדים בארץ הם מן המובילים בתחום הזה בעולם יחד עם‬ ‫עמיתיהם מחו“ל‪.‬‬ ‫העיסוק בחקר החסידות זכה לתוספת נכבדה של מחקרים חדשים וחדשניים‪ .‬ואף בחקר‬ ‫הספרות העברית לתקופותיה ‪ -‬החל בספרות חז“ל‪ ,‬עבור לספרות הרבנית לדורותיה וכלה בספרות‬ ‫בזמן החדש‪ ,‬שממנה ניבטים התמורות הגדולות שפקדו את העם היהודי (המודרנה והחילון)‪ .‬כמו‬ ‫כן‪ ,‬מחקר מחשבת ישראל והקבלה זכה לעדנה מחודשת‪ ,‬כשחוקרים בני הדור השני והשלישי של‬ ‫החוקרים בארץ קידמו אותו בצורה משמעותית‪ ,‬וכיום הם ממובילי המחקר הזה בעולם‪ .‬תחום נוסף‬ ‫הוא חקר תולדות עם ישראל בכל התקופות שרשם הישגים גדולים‪ ,‬הן בפרסומן של תעודות והן בתיאור‬ ‫תולדותיהם של קיבוצים יהודיים קטנים וגדולים‪ .‬כן אפשר לדבר על תוספת משמעותית של תחומי‬ ‫מחקר‪ ,‬כגון העיסוק בתולדות יהודי המזרח ובחקר תרבותם שזכו להישגים מרשימים והן מבחינת‬ ‫הפרסום של טקסטים‪ ,‬הן באשר לעיון בהם והן בחישוף תולדות הקהילות‪ .‬יצוין בהבלטה גם המחקר‬ ‫המקיף שנעשה בלשונות היהודים ובספרויותיהם‪ .‬פעילים בו כמה חוקרים שהם המובילים בעולם‪ .‬ואי‬ ‫אפשר שלא לציין את העיסוק ההולך וגדל בענייני מגדר‪ .‬ולא הבאתי כאן אלא הדגמה קצרה‪.‬‬ ‫כל הפעילות הנזכרת לעיל ניכרת גם בריבוי הפרסומים ‪ -‬ראו אור מאות רבות של ספרים‬ ‫ואלפי מאמרים ובהם פרסומים חדשניים‪ .‬אף נוסדו כתבי עת חדשים כמעט בכל האוניברסיטאות ‪-‬‬ ‫וגם בשפע ימי העיון והכינוסים המתקיימים מדי שנה בכל האוניברסיטאות בארץ ובמיוחד בקונגרסים‬ ‫הגדולים שהאיגוד העולמי למדעי היהדות מקיים בקביעות אחת לארבע שנים (חמישה עשר כינוסים‬ ‫שלו התכנסו מאז החלו בקיום המסגרת הזאת לפני קום המדינה; ארבעה עשר מהם התקיימו‬ ‫בשנים ‪.)2009-1957‬‬ ‫זאת ועוד‪ ,‬בחמישים השנים האחרונות נוצרו מאגרים של טקסטים בשירות כל התחומים‬ ‫וכל החוקרים במדעי היהדות בארץ ובעולם‪ .‬המקיפים והחשובים שבהם הם המאגרים של המילון‬

‫‪. 24 .‬‬


‫ההיסטורי של הלשון העברית של האקדמיה ללשון העברית המקיפים כמעט את כל ספרויות עם‬ ‫ישראל שנכתבו בין שנת ‪ 200‬לפני הספירה לשנת ‪ 1050‬לספירה‪ ,‬ובקרוב יוצגו שם מאגרים הכוללים‬ ‫חטיבות חשובות של הספרות העברית החדשה‪ ,‬שנכתבה בין השנים ‪1750‬־‪ 2000‬לספירה‪ .‬כן יוזכר‬ ‫המאגר החשוב של ספרות השו“ת (=השאלות והתשובות) של אוניברסיטת בר־אילן; ארבע עשרה‬ ‫מהדורות של המאגר הזה כבר הופיעו עד כה‪ ,‬והוא ממשיך להתעדכן‪.‬‬ ‫ואולם אין להתעלם מכמה בעיות לא קטנות שפקדו את מחקר מדעי היהדות וטרם מצאו את‬ ‫פתרונן‪ .‬הרי כמה דוגמות‪ :‬יש עיסוק אינטנסיבי בנושאים מעניינים‪ ,‬אבל חלקם של הנושאים האלה‬ ‫נמצאים בשולי הדרך‪ ,‬ואין תרומה של ממש בנושאים הגדולים‪ ,‬למשל בחקר ספרות חז“ל אפשר‬ ‫למצוא עיון מקיף במשנתו של תנא פלוני או של אמורא אלמוני‪ ,‬או ניתוח מלומד וחדשני של סוגיות‬ ‫כאלה ואחרות בתלמוד הבבלי‪ ,‬אך טרם יש בידינו מהדורה מדעית של המשנה או אפילו רק של‬ ‫סדר אחד שלם שלה או של חלק מהתלמוד הבבלי; ועוד זאת‪ ,‬לא מעט חוקרים עוסקים בחקר ספר‬ ‫הזוהר‪ ,‬אך טרם קם החוקר שיוציא מהדורה מדעית של החיבור הזה; ונוסיף גם את זאת‪ ,‬זה ‪ 75‬שנה‬ ‫כמעט‪ ,‬שלא נכתב בארץ ספר דקדוק של תקופה אחת מתקופותיה של הלשון העברית‪ ,‬והכול ניזונים‬ ‫מספרים שנכתבו לפני עשרות שנים או מספרים שפרסמו מלומדים בחו“ל‪.‬‬ ‫צריך לומר שאחד המדדים לפעילות מחקרית הדואגת לעתיד התחום הוא העמדת דור‬ ‫המשך ‪ -‬תלמידי מוסמך הכותבים עבודות גמר ובמיוחד תלמידי מחקר הכותבים עבודות דוקטור‪.‬‬ ‫אפשר לדבר על מאות רבות של עבודות כאלה שנכתבו ונכתבות בחמישים השנים האחרונות‬ ‫בחמש האוניברסיטאות‪ .‬בנושא זה יש לציין בסיפוק לא מעט עבודות חדשניות המלמדות על דור‬ ‫צעיר מבטיח‪ .‬אלא שלמרבה הצער לחלק לא קטן מתוכם אין עתיד באוניברסיטאות בשל צמצום‬ ‫מספר התקנים‪ .‬אבל אין להתעלם מלא מעט עבודות דוקטור שאושרו ושתרומתם שולית‪ ,‬ובחלקן‬ ‫אף מוציאות שם רע למחקר‪ .‬למיטב ידיעתי‪ ,‬התופעה הזאת אינה מצטמצמת למדעי היהדות בלבד‪,‬‬ ‫יש כמוה במדעי הרוח והחברה ובמדעים המדויקים‪ .‬ואולם אין צרת הרבים הזאת צריכה לנחם את‬ ‫חוקרי מדעי היהדות‪.‬‬ ‫משנה‪ ,‬שמלמדות על הבעייתיות בהכנת‬ ‫ֶ‬ ‫אפשר לומר כי בשטח הזה מתגלות שתי תופעות‬ ‫החוקרים לדור הבא‪ .‬מצד אחד מסיימים את התואר צעירים מוכשרים‪ ,‬שאין להם עתיד בעולם‬ ‫המחקר האוניברסיטאי‪ .‬ומן הצד האחר האוניברסיטאות מכשירות דוקטורנטים לא ראויים ומגדילות‬ ‫את תסכולם ואת מרירותם‪ ,‬בנוסף לנזק של העמדת מחקרים לא ראויים אם לנקוט לשון המעטה‪.‬‬ ‫בהקשר הזה צריך לדבר גם על הפיחות שחל במספר הסטודנטים הפונים ללימודי יהדות‬ ‫באוניברסיטאות‪ .‬טרם נעשה מחקר יסודי שיסביר את הצמצום הזה‪ ,‬אך ודאי הוא שהקמתן של הרבה‬ ‫מכללות ‪ -‬בחלקן הקטן טובות ובחלקן הגדול בינוניות‪ ,‬שבהן אפשר לקבל תארים (ראשון ושני) ביתר‬ ‫קלות ‪ -‬מנתבת ְל ָשם גם תלמידים טובים‪ ,‬שהיו ראויים לקבל חינוך אקדמי טוב יותר בחוגים למדעי‬ ‫היהדות באוניברסיטאות דווקא‪ .‬גם החיפוש אחרי מקצועות המבטיחים רמת חיים משתלמת יותר‪,‬‬ ‫כגון כלכלה מקצועות המנהל ומדעי המחשב‪ ,‬מרחיק תלמידים ממדעי היהדות וממדעי הרוח‪.‬‬ ‫באשר למדעי היהדות צריך לציין עוד בעיה מרכזית‪ ,‬הירידה הברורה בהיקף הידיעות‬ ‫במקצועות היהדות של בוגרי בתי הספר התיכוניים בארץ‪ ,‬הניכרת בכל הנושאים ‪ -‬מקרא‪ ,‬תורה‬ ‫שבעל פה‪ ,‬ספרות ולשון עברית ועוד ‪ -‬מביאה גם היא לאוניברסיטאות תלמידים בלא הכנה מספקת‬ ‫ללימודי מדעי היהדות‪ .‬החסרים האלה בידיעות בסיסיות במקורות הקלאסיים של הספרות היהודית‬

‫‪. 25 .‬‬


‫לדורותיה אינם מתמלאים ‪ -‬ואינם יכולים להתמלא ‪ -‬אפילו באוניברסיטאות‪ .‬רק צעירים מוכשרים‬ ‫מצליחים למלא את ידיעותיהם בדרך שתכין אותם למחקר מתקדם וראוי במדעי היהדות‪.‬‬ ‫אבל כל הבעיות שהצבעתי עליהן ובעיות אחרות‪ ,‬אינן יכולות לבטל את העובדה שישנו כיום‬ ‫דור צעיר‪ ,‬הכולל כמה עשרות חוקרים צעירים מצטיינים ומבטיחים‪ .‬ביניהם מוצאים כאלה שכבר‬ ‫הגיעו לדרגות מרצה ומרצה בכיר‪ ,‬וביניהם מצויים דוקטורנטים מתקדמים או כאלה שסיימו כבר את‬ ‫עבודת הדוקטור‪ .‬רישומם של צעירים אלה כבר ניכר בכל תחומי המחקר‪ .‬הם מבטיחים דור המשך‬ ‫של מחקר מצוין‪.‬‬

‫פרופסור משה בר‪-‬אשר הוא זוכה פרס רוטשילד לשנת ‪.2008‬‬

‫‪. 26 .‬‬


‫מקבלי פרס רוטשילד החל משנת ‪1959‬‬

‫‪1959‬‬

‫‪1965‬‬

‫פרופ‘ מקס קוררין‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬הנדסה‬

‫פרופ‘ אברהם כוגן ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬הנדסה‬

‫פרופ‘ דן פטינקין‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬מדעי החברה‬

‫פרופ‘ גד טדסקי ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬מדעי החברה‬

‫פרופ‘ שמואל אגמון‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬מתמטיקה‬

‫פרופ‘ חיים לב פקריס ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬מתמטיקה‬

‫‪1960‬‬

‫‪1966‬‬

‫ד“ר אברהם קומורוב ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬חקלאות‬

‫פרופ‘ אהרון בונדי ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬חקלאות‬

‫פרופ‘ אפרים קציר ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬מדעי החיים‬

‫פרופ‘ יצחק ברנבלום ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬מדעי החיים‬ ‫פרופ‘ שמואל סמבורסקי ‪ . . . . . . . . . . . . . . . .‬מדעי הרוח‬

‫‪1961‬‬ ‫פרופ‘ גרשום שלום ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬מדעי היהדות‬

‫‪1967‬‬

‫פרופ‘ א“ד ברגמן ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬מדעי הכימיה‬

‫פרופ‘ בן ציון דינור ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬מדעי היהדות‬

‫פרופ‘ יואל רקח ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬מדעי הפיזיקה‬

‫פרופ‘ מיכאל סלע ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬מדעי הכימיה‬

‫פרופ‘ יעקב פולוצקי ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬מדעי הרוח‬

‫פרופ‘ יובל נאמן ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬מדעי הפיזיקה‬

‫‪1962‬‬

‫‪1969‬‬

‫פרופ‘ מרכוס ריינר ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬הנדסה‬

‫מהנדס מירון מלמן ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬הנדסה‬

‫פרופ‘ לואיס א‘ גוטמן ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬מדעי החברה‬

‫פרופ‘ שמואל רוכמן ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬הנדסה‬

‫פרופ‘ אברהם הלוי פרנקל ‪ . . . . . . . . . . . . . .‬מתמטיקה‬

‫פרופ‘ צבי הרברט ריזל ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬הנדסה‬ ‫פרופ‘ שמואל נח אייזנשטדט ‪ . . . . . . . . . .‬מדעי החברה‬

‫‪1963‬‬

‫פרופ‘ אריה ברגר ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬מדעי החיים‬

‫פרופ‘ יצחק ואהל ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬חקלאות‬

‫פרופ‘ שמשון אברהם עמיצור ‪ . . . . . . . . .‬מתמטיקה‬

‫פרופ‘ גיאורג האז ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬מדעי החיים‬ ‫פרופ‘ יגאל ידין ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬מדעי הרוח‬

‫‪1971‬‬ ‫פרופ‘ יאיר מונדלק ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬חקלאות‬

‫‪1964‬‬

‫פרופ‘ זאב בן–חיים ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬מדעי היהדות‬

‫פרופ‘ יצחק בער ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬מדעי היהדות‬

‫פרופ‘ אהרון קצ‘לסקי‪-‬קציר ‪ . . . . . . . . . . . .‬מדעי הכימיה‬

‫פרופ‘ דוד גינצבורג ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬מדעי הכימיה‬

‫פרופ‘ יגאל תלמי ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬מדעי הפיזיקה‬

‫פרופ‘ זאב לב ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬מדעי הפיזיקה‬

‫פרופ‘ יהושע פראוור ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬מדעי הרוח‬

‫���. 28 .‬‬


‫מקבלי פרס רוטשילד החל משנת ‪1959‬‬

‫‪1973‬‬

‫‪1983‬‬

‫פרופ‘ פרנץ אולנדורף ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬הנדסה‬

‫פרופ‘ אפרים אלימלך אורבך‪ . . . . . . . . . . . .‬מדעי היהדות‬

‫פרופ‘ מיכאל ברונו ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬מדעי החברה‬

‫פרופ‘ מאיר וילצ‘ק‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬מדעי הכימיה‬

‫פרופ‘ מיכאל זוהרי ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬מדעי החיים‬

‫פרופ‘ יקיר אהרונוב‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬מדעי הפיזיקה‬

‫פרופ‘ מיכאל רבין ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬מתמטיקה‬

‫פרופ‘ נחמן אביגד‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬מדעי הרוח‬

‫‪1975‬‬

‫‪1985‬‬

‫פרופ‘ שלמה פינס ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬מדעי היהדות‬

‫פרופ‘ יצחק קידרון‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬הנדסה‬

‫פרופ‘ יהושע יורטנר ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬מדעי הכימיה‬

‫פרופ‘ יצחק הרפז‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬חקלאות‬

‫פרופ‘ חיים הררי ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬מדעי הפיזיקה‬

‫פרופ‘ יעקב כ“ץ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬מדעי החברה‬

‫פרופ‘ דוד איילון ‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬מדעי הרוח‬

‫פרופ‘ מיכאל פלדמן‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬מדעי החיים‬ ‫פרופ‘ ישראל גוכברג‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬מתמטיקה‬

‫‪1977‬‬ ‫פרופ‘ יהודית בירק‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬חקלאות‬

‫‪1988‬‬

‫פרופ‘ רוברטו בקי‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬מדעי החברה‬

‫פרופ‘ שרגא אברמסון‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬מדעי היהדות‬

‫פרופ‘ ליאו זקס‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬מדעי החיים‬

‫פרופ‘ אברהם פצ‘ורניק‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬מדעי הכימיה‬

‫פרופ‘ הלל פירסטנברג‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬מתמטיקה‬

‫פרופ‘ יעקב בקנשטיין‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬מדעי הפיזיקה‬ ‫פרופ‘ מאיר קיסטר‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬מדעי הרוח‬

‫‪1979‬‬ ‫פרופ‘ יצחק שטיינברג‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬מדעי הכימיה‬

‫‪1990‬‬

‫פרופ‘ הרי י‘ ליפקין‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬מדעי הפיזיקה‬

‫פרופ‘ דן‬

‫פרופ‘ חיים בלנק‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬מדעי הרוח‬

‫פרופ‘ אילן‬

‫חת‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬חקלאות‬

‫שכטמן‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬הנדסה‬

‫פרופ‘ ניסן‬

‫לויתן‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬מדעי החברה‬

‫פרופ‘ אלכסנדר‬

‫‪1981‬‬

‫פרופ‘ אחי‬

‫פרפ‘ סול ר‘ בודנר‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬הנדסה‬

‫לויצקי‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬מדעי החיים‬

‫ברנד‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬מתמטיקה‬

‫פרופ‘ גד לובנשטיין‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬חקלאות‬ ‫פרופ‘ יוסף בן–דוד‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬מדעי החברה‬

‫‪1992‬‬

‫פרופ‘ יוחנן הנס לינדנר‪ . . . .. . . . . . . . . . . . . . .‬מדעי החיים‬

‫פרופ‘ עזרא פליישר‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬מדעי היהדות‬

‫פרופ‘ ישעיהו תשבי‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬מדעי היהדות‬

‫פרופ‘ רפאל לוין‪ . . . .. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬מדעי הכימיה‬

‫פרופ‘ שהרון שלח‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬מתמטיקה‬

‫פרופ‘ זאב וגר‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬מדעי הפיזיקה‬ ‫פרופ‘ יהושע בלאו‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬מדעי הרוח‬

‫‪. 29 .‬‬


‫מקבלי פרס רוטשילד החל משנת ‪1959‬‬

‫‪1994‬‬

‫‪2004‬‬

‫פרופ‘ משה זכאי‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬הנדסה‬

‫פרופ‘ חיים ביינארט ‪.. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬מדעי היהדות‬

‫פרופ‘ יעקב קטן‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬חקלאות‬

‫פרופ‘ יוסף קלפטר ‪.. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬מדעי הכימיה‬

‫פרופ‘ מנחם יערי‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬מדעי החברה‬

‫פרופ‘ אשר פרס ‪.. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬מדעי הפיזיקה‬

‫פרופ‘ שמואל שאלתיאל‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬מדעי החיים‬

‫פרופ‘ דוד שולמן ‪.. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬מדעי הרוח‬

‫פרופ‘ עדי שמיר‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬מתמטיקה‬

‫‪2006‬‬ ‫‪1996‬‬

‫פרופ‘ גדעון דגן ‪.. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬הנדסה‬

‫פרופ‘ משה גיל‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬מדעי היהדות‬

‫פרופ‘ אשר קוריאט ‪.. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬מדעי החברה‬

‫פרופ‘ אדוארד קוסובר‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬מדעי הכימיה‬

‫פרופ‘ עדה יונת ‪.. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬מדעי החיים‬

‫פרופ‘ יוסף אמרי‪ . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬מדעי הפיזיקה‬

‫פרופ‘ בנימין ווייס ‪.. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬מתמטיקה‬

‫‪1998‬‬

‫‪2008‬‬

‫פרופ‘ יעקב בר ‪.. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬הנדסה‬

‫פרופ‘ משה בר‪-‬אשר ‪.. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬מדעי היהדות‬

‫פרופ‘ יצחק הדר ‪.. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬חקלאות‬

‫פרופ‘ איתמור וילנר ‪.. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬מדעי הכימיה‬

‫פרופ‘ יונה חן ‪.. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬חקלאות‬

‫פרופ‘ מרדכי (מוטי) הייבלום ‪.. . . . . . . . . . . . . . .‬מדעי הפיזיקה‬

‫פרופ‘ סרג‘יו הרט ‪.. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬מדעי החברה‬

‫פרופ‘ איתן קולברג ‪.. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬מדעי הרוח‬

‫פרופ‘ רות ארנון ‪.. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬מדעי החיים‬

‫‪2010‬‬

‫פרופ‘ אהוד הרושובסקי ‪.. . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬מתמטיקה‬

‫פרופ‘ אברהם למפל ‪.. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬הנדסה‬

‫‪2000‬‬

‫פרופ‘ שלום אפלבום ‪.. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬חקלאות‬

‫פרופ‘ דוד פלוסר ‪.. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬מדעי היהדות‬

‫פרופ‘ אריאל רובינשטיין ‪.. . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬מדעי החברה‬

‫פרופ‘ זאב לוז ‪.. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬מדעי הכימיה‬

‫פרופ‘ יורם גרונר ‪.. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬מדעי החיים‬

‫פרופ‘ אמנון אהרוני ‪.. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬מדעי הפיזיקה‬

‫פרופ‘ דוד קשדן ‪.. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬מתמטיקה‬

‫פרופ‘ חיים תדמור ‪.. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬מדעי הרוח‬

‫‪2002‬‬ ‫פרופ‘ יעקב זיו ‪.. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬הנדסה‬ ‫פרופ‘ נחום קידר ‪.. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬חקלאות‬ ‫פרופ‘ חיים רבינוביץ ‪.. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬חקלאות‬ ‫פרופ‘ אלחנן הלפמן ‪.. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬מדעי החברה‬ ‫פרופ‘ צבי זלינגר ‪.. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬מדעי החיים‬ ‫פרופ‘ אלכס לובוצקי ‪.. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .‬מתמטיקה‬

‫‪. 30 .‬‬



פרסי רוטשילד תש"ע שנת היובל