Page 1

‫‪ 49‬שקל‬

‫‪ISRAEL Tech‬‬

‫(מחיר ללא מע“מ‪)42.20 :‬‬

‫תעשייה במשבר‬

‫רמי אלוני ביקר בתערוכת‬ ‫‪ Electronica 2012‬וחזר לדווח‬

‫לא מדע בדיוני‬

‫בחברת ‪ RSA‬מלמדים מכונות‬ ‫למצוא פושעים ברשת‪ .‬דר’‬ ‫מרסלו בלאט ודר’ אלון קאופמן‬

‫מזרח תיכון ירוק‬

‫מדינת ישראל רוצה להוביל‬ ‫את תעשיית תאי הדלק‬ ‫והסוללות בעולם‬

‫אלקטרוניקה חכמה‬

‫גיורא בילו על טכנולוגיית‬ ‫‪ MEMS‬והקשר הישראלי‬

‫מגזין הטכנולוגיות של ישראל מבית ישראל דיפנס‪ ,‬דצמבר ‪ ,2012‬גיליון מספר ‪5‬‬

‫עתיד רשת‬ ‫התקשורת‬ ‫הדור הבא של רשת‬ ‫התקשורת יתאים‬ ‫לשדה הקרב‬


,‫אינטגרטור והפצה לעולם המחשוב‬ ‫שרותי אינטגרציה ולוגיסטיקה בין לאומית‬ ‫מערכות מחשב‬ ‫משובצות‬

‫שרתים‬ HPC-‫ו‬

‫ יצור ואינטגרציה‬,‫מרכזי שרות‬ Arrow OEM Computing Solutions Ram House, Entrance C, 5th Floor 36 Hashacham Street, Ramat Siv P.O Box 7240 Petach Tikva 49250 Israel O: 03-9203435 M: 052-6578262 http://ocs.arrow.com

Budapest Tel Aviv

Phoenix

Bangalore

Nogales

Sao Paolo

Shenzhen


‫דבר העורך‬

‫על תקשורת‪ ,‬סייבר וניו‪-‬מדיה‬ ‫קוראים יקרים‪,‬‬ ‫נת ‪ ,2012‬שעומדת להסתיים‪,‬‬ ‫הייתה מהמאתגרות ביותר לביטחון‬ ‫ש‬ ‫הישראלי‪ .‬בשנה זו התרחשו במזרח‬ ‫התיכון תהליכים היסטוריים‪ ,‬שחלקם באו לידי‬ ‫ביטוי במבצע “עמוד ענן” ברצועת עזה‪ ,‬במהלך‬ ‫חודש נובמבר‪ .‬מגמה נוספת שהתרחשה בהיבט‬ ‫הטכנולוגי של מציאות זו‪ ,‬היא הדגש שקיבל‬ ‫הצורך במידע שמגיע בזמן אמת‪.‬‬ ‫מה שהיה במשך עשרות שנים ‪ -‬השתנה‪.‬‬ ‫המבצע הדגיש את המגבלות על הפעלת‬ ‫הכוח הישראלי מחד‪ ,‬ואת הצורך בטכנולוגיה‬ ‫מתקדמת מאידך‪ .‬מודיעין‪ ,‬זיהוי מטרות וסגירת‬ ‫מעגלי אש בזמן אמת‪ ,‬הפכו להכרח מבצעי‬ ‫בלחימה א‪-‬סימטרית המתרחשת בשטח בנוי‬ ‫ומאוכלס באזרחים‪.‬‬ ‫גם אמצעי התקשורת המודרניים‪ ,‬כגון טוויטר‬ ‫ופייסבוק המביאים מידע מהשטח בזמן אמת‪,‬‬ ‫הראו כי מה שידענו על הקשר בין תקשורת‬ ‫ללחימה – השתנה‪ .‬מבצע “עמוד ענן״ מסמל‬ ‫תפנית בתפיסת התקשורת של צה”ל‪ .‬הלקחים‬ ‫ממבצעים קודמים יושמו‪ ,‬שופרה ההסברה‬ ‫בבית ומחוצה לו‪ ,‬ויצאנו עם ידינו על העליונה‬ ‫גם בפייסבוק וטוויטר‪ .‬זה היה המבצע הצבאי‬ ‫הראשון בהיסטוריה העולמית שהתחיל בטוויטר‬ ‫עם ‘ציוץ’ רשמי מטעם דובר צה״ל מיד לאחר‬

‫חיסולו של אחמד ג‘עברי‪ ,‬רמטכ״ל החמאס‪.‬‬ ‫גם התקשורת הצבאית‪ ,‬תחום הידוע יותר‬ ‫בכינוי ‪ ,C5i‬צפוי להוביל את נתח ההשקעות‬ ‫של התעשיות הביטחוניות בשנת ‪ .2013‬לא‬ ‫מעט מההצלחה של מערכת כיפת ברזל במהלך‬ ‫המבצע הגיעה בזכות מערכת השו״ב של חברת‬ ‫‪ .mPrest‬טענה זו נכונה גם למערכות מודיעין של‬ ‫השירותים השונים וגם למערכת צי”ד המסמנת‬ ‫את עתיד הלחימה של זרוע היבשה עם תמונת‬ ‫קרב אחת‪,‬לכולם‪ ,‬ובזמן אמת‪.‬‬ ‫אי אפשר לדבר על תקשורת מכל סוג שהוא‪,‬‬ ‫בלי לגעת בתחום הסייבר‪ .‬הצורך במידע‬ ‫עדכני‪ ,‬מאומת‪ ,‬ממוקד מטרה וזמין בכל מקום‪,‬‬ ‫מציב אתגרים לא פשוטים למפתחי מערכות‬ ‫התקשורת האלקטרוניות המתמודדים עם‬ ‫האקרים מסוגים שונים‪ .‬מדינות‪ ,‬האקטיביסטים‬ ‫או פשע מאורגן‪ .‬תחום הסייבר אינו מנותק‬ ‫מתחום התקשורת הצבאית והאזרחית‪ ,‬וגם‬ ‫בתחום זה צפויה השקעה של התעשיות‬ ‫הביטחוניות במהלך השנה הבאה‪.‬‬ ‫שנת ‪ 2012‬הייתה משמעותית גם מבחינת‬ ‫“ישראל דיפנס”‪ .‬במהלך שנה זו ביססו‬ ‫המגזינים והאתרים של החברה את מעמדם‬ ‫כגופי מדיה מובילים בתחום הביטחון‬ ‫הישראלי‪ .‬במהלך השנה יצאו סקירות‬

‫שנתיות מיוחדות של ישראל דיפנס בתחום‬ ‫הסייבר ובתחום ביטחון המולדת (‪ ,)HLS‬ואנו‬ ‫מתכוונים להוציא סקירות אלו ואחרות גם‬ ‫במהלך שנה הבאה‪.‬‬ ‫השנה החולפת התאפיינה גם בכנסים‬ ‫מקצועיים שנערכו על ידי ישראל דיפנס‪.‬‬ ‫הבולטים בהם היו כנס האש הבינלאומי השני‪,‬‬ ‫בשיתוף זרוע היבשה‪ ,‬בהשתתפות למעלה‬ ‫מ‪ 100-‬אורחים בכירים מכל העולם וכנס‬ ‫הכלים הבלתי מאוישים הראשון‪ ,‬בו לקחו חלק‬ ‫למעלה מ‪ 1,100-‬בני אדם‪ .‬בשנה הבאה נמשיך‬ ‫להוביל את תחום הכנסים והסמינרים בנושאים‬ ‫ביטחוניים וטכנולוגיים‪ ,‬שהבולטים שבהם‬ ‫יהיו כנס בנושא רציפות תפקודים ושרידות‬ ‫במצבי חירום‪ ,‬כנס בנושא אנרגיה וביטחון‪ ,‬כנס‬ ‫בינלאומי בנושא תקשוב בשיתוף אגף התקשוב‬ ‫של צה״ל‪ ,‬כנס הכלים הבלתי מאוישים השני‬ ‫וסדנאות מקצועיות לבכירים בנושאים מרכזיים‬ ‫כמו היתוך מידע וסייבר‪.‬‬ ‫אנו מקווים כי התנופה שאפיינה את פעילות‬ ‫ישראל דיפנס בשנת ‪ 2012‬תתגבר ואף תתעצם‬ ‫בשנה הבאה‪.‬‬ ‫שלכם‪,‬‬ ‫מערכת ישראל טק‬

‫‪ISRAELDEFENSE‬‬ ‫כנסים ותערוכות ‪2013‬‬ ‫פרטים נוספים באתר ישראל דיפנס‪www.israeldefense.co.il :‬‬

‫הירשמו והבטיחו מקומכם‬

‫עורך ראשי‪ :‬עמיר רפפורט המשנה לעורך‪ :‬רונית מגן עורך המהדורה הטכנולוגית‪ :‬עמי רוחקס דומבה רכזת מערכת‪ :‬מוראל אקלר עיצוב גרפי‪ :‬יעל רותם תרגומים‪ :‬דורית שריג‬ ‫חברי מערכת ומשתתפים‪ :‬רמי אלוני‪ ,‬מידד פריינטא‪ ,‬גיורא בילו‪ ,‬דר‘ אורי שטיין‪ ,‬דר‘ מרסלו בלאט‪ ,‬דר‘ אלון קאופמן‪ ,‬ברוך אלטמן‪ ,‬מרק אלטשולר‪ ,‬טל ענבר‪ ,‬אביב פרנקל‪ ,‬אלי מלח‪,‬‬ ‫טל מיירון‪ ,‬דני נויברגר עורך מדעי‪ :‬שמואל אוסטר‬ ‫מנהל מח‘ גרפיקה‪ :‬אסי קריספין אתר ישראל דיפנס‪-‬טק‪ :‬עמי רוחקס דומבה הפקה‪ :‬נמרוד פוקסמן‪ ,‬ליאור בן ארי‬ ‫מו"ל‪ :‬ארומדיה ישראל בע״מ‪ .‬כל הזכויות שמורות © דפוס‪ :‬הדפוס החדש בע“מ‬ ‫מכירות‪ :‬דקל זרד ‪ ,dekel@israeldefense.co.il‬אריק מורגנשטרן ‪arikm@israeldefense.co.il‬‬ ‫מנהל פרוייקטים‪ :‬אבי יריב‪ ,‬אלון אונגר מחלקת קשרי לקוחות‪ :‬ערן זילברמן ‪ id1@israeldefense.co.il‬מחלקת שירות מינויים‪sub@israeldefense.co.il :‬‬ ‫אתר אינטרנט‪ www.israeldefense.co.il :‬דואר אלקטרוני‪info@israeldefense.co.il :‬‬

‫כתובת המערכת‪ ,IsraelDefense :‬דרך המוביל ‪ ,9‬אזור תעשייה כפר סבא‪ ,‬תא דואר‪ ,7107 :‬מיקוד ‪ 44424‬טלפון‪ 074-7031211:‬פקס‪09-7671857 :‬‬

‫דצמבר ‪2012‬‬

‫‪3‬‬


‫מגזין הטכנולוגיות של ישראל מבית ישראל דיפנס‪ ,‬דצמבר ‪ ,2012‬גיליון מספר ‪5‬‬

‫תוכן‬ ‫‪electronica 2012 08‬‬

‫לא על‬ ‫הטכנולוגיה לבדה‬ ‫‪06‬‬

‫התערוכה הכי חשובה בעולם‬ ‫האלקטרוניקה מבשרת על‬ ‫משבר מתקרב‪.‬‬ ‫רמי אלוני‬

‫‪ 12‬עתיד התקשורת הטקטית‬ ‫האם ישראל הצליחה לפצח את‬ ‫סוד ניתוב המידע בשדה הקרב?‬ ‫עמי רוחקס דומבה‬

‫‪ 16‬מזרח תיכון ירוק‬ ‫עמי רוחקס דומבה ביקר‬ ‫באוניברסיטת בר אילן וגילה‬ ‫סוללות ותאי דלק שיחליפו בעתיד‬ ‫את הנפט‬

‫‪ 20‬בקרה אווירית מהחלל‬ ‫נאנו לווינים עתידים לפקח על‬ ‫תנועת המטוסים בעולם‪.‬‬ ‫לארס אלמינדה ומידד פריינטא‬ ‫בסקירה מרתקת‬

‫‪ 24‬אלקטרוניקה חכמה‬ ‫גיורא בילו סוקר את הקשר‬ ‫הישראלי סביב פיתוח‬ ‫התקני ‪MEMS‬‬

‫‪ 28‬חקר ביצועים תחילה‬ ‫מדע ההסתברות ותורת‬ ‫המשחקים הפכו להיות כדור‬ ‫הבדולח של מקבלי ההחלטות‬ ‫עמי רוחקס דומבה‬

‫‪ 60‬מעצמה דרום קוריאנית‬ ‫אביב פרנקל חושף את סודות‬ ‫המדינה שהביאה לנו את‬ ‫הגלקסי ‪S3‬‬

‫‪16‬‬

‫מדורים‬ ‫‪ 36‬רכיבים‬ ‫‪ 40‬סייבר‬ ‫‪ 48‬תוכנה‬

‫‪IT 54‬‬ ‫‪ 56‬תקשורת‬ ‫‪ 58‬זמן חלל‬

‫המהפיכה‬ ‫תמשיך‬

‫‪ 66‬אנשים‬

‫טורים אישיים‬ ‫‪ 06‬שלמה וקס‬ ‫‪ 64‬דני נויברגר‪ ,‬איל מלח‪ ,‬טל מיירון‬

‫‪4‬‬

‫דצמבר ‪2012‬‬

‫‪66‬‬


‫‪48‬‬

‫‪12‬‬

‫‪08‬‬

‫‪60‬‬

‫המטרה‪ :‬הנעה‬ ‫חשמלית‬ ‫‪16‬‬

‫דצמבר ‪2012‬‬

‫‪5‬‬


‫מאמר מיוחד‬

‫טכנולוגיה בעיניים פקוחות‬

‫בראיון מיוחד למגזין ישראל טק‪ ,‬מסביר תא"ל (במיל') שלמה וקס‪ ,‬האיש שפיקד‬ ‫על חיל הקשר האלקטרוניקה והמחשבים בתחילת שנות התשעים‪ ,‬מדוע אי אפשר‬ ‫להסתמך רק על טכנולוגיה בשדה הקרב‪" .‬הקשר הכי טוב‪ ,‬אתה יודע מהו? מפגש‬ ‫בארבע עיניים"‬ ‫עמי רוחקס דומבה‬

‫כ‬

‫“כל תעשיית ההיי‪-‬טק נובעת‬ ‫מהתעשייה הביטחונית בארץ‪ ,‬ויש בכך‬ ‫יתרונות מהעובדה שהמערכות בצבא הן‬ ‫מהמתקדמות בעולם”‪ ,‬אומר וקס המכהן‬ ‫היום כמנכ”ל איגוד תעשיות האלקטרוניקה‬ ‫והתוכנה‪“ .‬הרבה חברות הזנק קמו על ידע של‬ ‫מהנדסים שיצאו מהצבא‪ ,‬חלקם התחילו את‬ ‫שירותם כעתודאים‪ .‬קשה לפספס את טביעת‬ ‫הרגל של יחידות כמו ‪ ,8200‬ממר”ם‪ ,‬חיל הקשר‬ ‫והתקשוב‪ ,‬חיל אוויר ועוד יחידות שלא נזכיר‬ ‫אותן‪ ,‬בתעשיית הטכנולוגיה הישראלית”‪.‬‬ ‫וקס‪ ,‬אשר מכיר מקרוב את סצנת ההיי‪-‬טק‬ ‫המקומית מחד‪ ,‬ואת הטכנולוגיה הצבאית מאידך‪,‬‬ ‫טוען כי למרות צמצום הפערים בין העולמות‪,‬‬ ‫עדיין קיימים הבדלים מהותיים בין גישת‬ ‫פיתוח מערכות אזרחית לזו הצבאית‪“ .‬מערכות‬ ‫ביטחוניות לא מתחלופת בקצב שאנו מחליפים‬ ‫את הסמארטפון‪ .‬זה לא יכול ללכת לשם‪ .‬עד היום‬ ‫אפשר לראות במלחמות ובמבצעים האחרונים‬ ‫משאיות ‘מאן’ נוסעות על הכבישים ויסעורים‬ ‫טסים בשמיים‪ .‬מדובר על כלים שחלק מהם היו‬ ‫בצה”ל לפני מלחמת יום הכיפורים‪ .‬צריך להבין‬ ‫שנשקים וכלים בצבא לא מחליפים מהיום למחר‪.‬‬ ‫“דוגמאות נוספות הן מכשירי הקשר בצבא ורשת‬ ‫‘ורד הרים’‪ .‬יש עוד הרבה דברים שצריך לשפר‬ ‫בהיבט הטכנולוגי‪ .‬ורד הרים נכנסה לצבא בתחילת‬ ‫שנות האלפיים‪ .‬אתה יודע מתי עלה הרעיון לפתח‬ ‫אותה? עשר שנים קודם לכן‪ .‬בצבא קבועי הזמן‬ ‫ארוכים מאד ביחס למגזר האזרחי‪-‬עסקי”‪.‬‬

‫טכנולוגיה וקוץ בה‬ ‫למרות העובדה שהקריירה הצבאית של וקס כללה‬ ‫היכרות קרובה עם חלק מהטכנולוגיות המתקדמות‬

‫‪6‬‬

‫דצמבר ‪2012‬‬

‫תא״ל (מיל‘) שלמה וקס‬

‫ביותר שפותחו בצבא במהלך השנים בהן שירת‬ ‫במדים‪ ,‬הוא דווקא מזהיר מפני הישענות יתר‬ ‫על מערכות טכנולוגיות‪“ .‬אני לא יודע מה יהיו‬ ‫המלחמות הבאות של ישראל‪ .‬אבל המבצעים של‬ ‫השנים האחרונות בעזה או בלבנון‪ ,‬לא מייצגים‬ ‫מלחמות מול מדינות כמו מצרים למשל‪ .‬אם‬ ‫במבצעים האחרונים מפקד החטיבה‪ ,‬בגלל‬ ‫הפלזמות‪ ,‬ישב עשרים קילומטרים מאחורי כוחותיו‪,‬‬ ‫משהו השתבש אצלנו‪ .‬במלחמה בסדר גודל של יום‬ ‫הכיפורים‪ ,‬זה לא יעבוד‪.‬‬ ‫“הקשר הכי טוב‪ ,‬אתה יודע מהו? מפגש בארבע‬ ‫עיניים‪ .‬גם שיחת וידאו לא מחליפה את זה בשעת‬ ‫לחימה‪ .‬אתה לא יכול לראות במסך דיגיטלי מה‬ ‫המצב של הקצין שאתה נותן לו פקודה‪ .‬האבחנה‬ ‫הכי טובה היא דיבור פנים אל פנים‪ .‬אני חושב‬ ‫שהתלות המוחלטת במערכות שו”ב מהווה בעיה‪,‬‬ ‫ואנחנו תלויים במערכות הללו יותר מידי‪ .‬אני לא‬

‫אומר שלא צריך מערכת כמו צי”ד‪ ,‬להיפך‪ .‬אבל‬ ‫אם מישהו יסתמך על פיקוד מרחוק בלבד‪ ,‬אנחנו‬ ‫בבעיה‪ .‬חייבים צריך למצוא את השילוב הנכון‪.‬‬ ‫“אם מדברים על מלחמה סטטית ועל חיסול כזה‬ ‫או אחר‪ ,‬זה סיפור אחד‪ .‬אם מדברים לכבוש מחר‬ ‫בבוקר טריטוריה כדוגמת סיני‪ ,‬זה סיפור שונה‬ ‫לחלוטין‪ .‬ומי שחושב שיהיה לו מודיעין בזמן אמת‬ ‫עם רוכב שמיים וכל המערכות שאתה רוצה‪ ,‬ברמה‬ ‫שיש לו על הבורות של הפאג’ר ‪ 5‬בעזה – טועה‬ ‫בגדול‪ .‬אנחנו מדברים על מלחמה‪ ,‬לא מבצע‪ .‬אם‬ ‫ההשתעבדות הזו לטכנולוגיה היא חזות הכול‪,‬‬ ‫אנחנו נידונים למחזות כמו מלחמת לבנון השנייה‪.‬‬ ‫“היתרון במערכת כמו צי”ד שהיא אמורה למנוע‬ ‫את מה שקרה בסולטן יעקב במלחמת לבנון‬ ‫הראשונה‪ .‬המידע שבסולטן יעקב יושבת חטיבה‬ ‫סורית היה בידי הצבא‪ ,‬הוא פשוט לא הגיע למפקד‬ ‫האוגדה והגיס‪ .‬מערכת צי”ד אמורה לתת תמונת‬ ‫קרב בזמן אמת לכולם ולמנוע מצבים כאלו‪ .‬היא‬ ‫גם אמורה למנוע ירי דו”צ‪ .‬אבל אם מישהו מצפה‬ ‫לדעת איפה המארב הסורי‪ ,‬או של החיזבאללה‬ ‫ואיפה הם עשו בור מיקוש ברגע האחרון ‪ -‬שיפסיק‬ ‫לחיות באשליות‪ .‬אסור שבצה”ל ישתרש הרגל‬ ‫שלא זזים לפעולה עד שאין מאה אחוז ודאות שכל‬ ‫המידע מצוי‪ .‬צריך להתנתק מתפיסת העולם של‬ ‫הבט”ש‪ .‬בפעילות שגרתית זה נכון לעשות את‬ ‫המקסימום למנוע הרג של חיילים‪ ,‬ולכן צריך‬ ‫להשקיע בטכנולוגיה‪ .‬במלחמה זה סיפור אחר‪.‬‬ ‫“התלות בטכנולוגיה גם מחייבת אמצעי הגנה‬ ‫בסייבר‪ .‬בזמנו היתה בצה”ל אוגדת הונאה‪ ,‬עם‬ ‫טנקים מתנפחים וכל מיני טריקים‪ .‬אל המכלול‬ ‫הכולל של הסייבר אפשר להכניס ל”א (פאסיבית‪,‬‬ ‫אקטיבית)‪ ,‬ל”פ (לוחמה פסיכולוגית) והתקפות‬ ‫מחשבים‪ .‬בניגוד לנייר שסובל הכול‪ ,‬המחשב לא‬ ‫סובל הכול‪ ,‬ואתה יכול להישאר פתאום עיוור‬


‫אילוסטרציה‪Shutterstock :‬‬

‫לחלוטין‪ .‬האם החבר’ה היום יודעים להשתמש‬ ‫במפות נייר? לא בטוח”‪.‬‬

‫האדם עדיין שולט‬ ‫למרות הטכנולוגיות המתקדמות שיש היום‬ ‫בשדה הקרב‪ ,‬וקס שלחם ב’חווה הסינית’ במלחמת‬ ‫יום הכיפורים‪ ,‬מדגיש כי עדיין לא מצאו תחליף‬ ‫ליכולת ההחלטה האנושית‪“ .‬הייתי אומר‬ ‫למפקדים שלי ‘אני אחראי להביא לכם את הכול‬ ‫אל בין האוזניים‪ ,‬ואת המידע לנגד העניים‪ .‬אבל‬ ‫מה שקורה בראש שלך – זו בעיה שלך’‪ .‬גם היום‬ ‫עם כל המערכות המשוכללות‪ ,‬בסופו של דבר‬ ‫יושבת חיילת בעמדת תצפית או בחמ”ל ומחליטה‬ ‫האם להפעיל נשק אוטומטי או להזניק את גדוד‬ ‫הסיור‪ .‬הרובוטים ומערכות השו”ב לא עושים לבד‬ ‫את המלחמה‪ ,‬וגם המל”ט עדיין לא טס לבד‪ .‬לא‬ ‫מדובר על כלים אוטונומיים שמחליטים על דעת‬ ‫עצמם‪ .‬אפשר לעשות כלים כאלו‪ ,‬אבל הם בטעות‬ ‫יכולים לפנות גם נגדך‪.‬‬ ‫“בעיה עיקרית במערכת כמו צי”ד היא נושא‬ ‫התאוששות מאסון (‪ .)DR‬הרי אם אתה תלוי‬ ‫בטכנולוגיה אתה צריך שהיא תעבוד בכל זמן‬ ‫ובכל מקום‪ ,‬ולא בטוח שבשעת מלחמה תוכל‬

‫ליישם את זה‪ .‬אז יש כאלו שיגידו שמלחמה‬ ‫כמו של פעם‪ ,‬כזו של כוחות שריון וחי”ר שנעים‬ ‫עשרות קילומטרים ביום בתוך שטח האויב חלפה‬ ‫מהעולם – אני לא בטוח‪ .‬גם אחרי שמחקנו את‬ ‫רובע דחייה של החיזבאללה בביירות במלחמת‬ ‫לבנון השנייה‪ ,‬לא פסקה המלחמה‪ .‬וגם שהורדנו‬ ‫את כל טילי הפאג’ר במבצע עמוד ענן‪ ,‬נמשכו‬ ‫האזעקות ואף אחד בחמאס לא הרים דגל לבן‪.‬‬ ‫בסוף‪ ,‬העניין עצמו הוא הפעילות הקרקעית‪.‬‬ ‫במלחמה הבאה‪ ,‬אם תיגזר עלינו‪ ,‬יהיה צריך‬ ‫להיכנס לעומק השטח‪ ,‬ואם חיילי צה”ל יצטרכו‬ ‫צג כדי לדעת באמצע סיני אם ללכת ימינה או‬ ‫שמאלה‪ ,‬זו תהיה בעיה‪.‬‬ ‫“יחד עם זאת‪ ,‬מי שלא יכין את התשתיות‬ ‫הטכנולוגיות המתאימות כדי להביא ולפזר‬ ‫מודיעין בזמן אמת בין הכוחות בזמן מלחמה‪,‬‬ ‫יגרום למקרים כמו סולטן יעקב לחזור על עצמם‪,‬‬ ‫וזה יהיה פשע‪ .‬לכן‪ ,‬צריך להמשיך ולבנות את‬ ‫המערכות האלה”‪.‬‬

‫חרב פיפיות‬ ‫שאלה נוספת אותה מעלה וקס קשורה לתמונת‬ ‫הקרב בזמן אמת שמציגה מערכת צי”ד‪“ .‬יש את‬

‫הצד הפסיכולוגי במלחמה‪ .‬ההחלטה שלך כמפקד‬ ‫לא נלקחת רק על בסיס תמונת האויב‪ ,‬אלא גם על‬ ‫בסיס תמונת כוחותיך‪ .‬יכול להיות שמדבר אתך‬ ‫מג”ד בשריון‪ ,‬אבל אתה לא יודע שהגדוד הוא‬ ‫רק ‪ 4‬טנקים‪ .‬זה מה שנשאר ממנו‪ .‬במערכת צי”ד‬ ‫אתה רואה הכול ובזמן אמת‪ .‬עבור מפקד אוגדה או‬ ‫חטיבה‪ ,‬לדעת שיש לו רק ארבעה טנקים ‪ ,‬זו החלטה‬ ‫אחרת‪ ,‬ואתה יכול לקבל פיק בירכיים‪ .‬לפעמים‬ ‫חוסר הידע נותן לך כוח להמשיך ולהילחם‪ .‬אם יש‬ ‫לך מידע מדויק על תמונת הקרב‪ ,‬אתה לא תטיל‬ ‫על גדוד עם ארבעה טנקים משימה גדודית‪ ,‬גם אם‬ ‫המג”ד רוצה להמשיך להילחם‪ .‬במלחמה מנצח מי‬ ‫שיותר חזק נפשית להמשיך בלחימה‪.‬‬ ‫“עוד היבט של עודף מידע קשור לכמות נפגעים‬ ‫אצלנו‪ ,‬שהפכה להיות פקטור בקבלת החלטות‪.‬‬ ‫במציאות כזו‪ ,‬מערכת כמו צי”ד שנותנת תמונת‬ ‫מצב אמתית של אבדות בנפש יכולה להשפיע‬ ‫על קבלת ההחלטות במהלך לחימה‪ .‬תוסיף לזה‬ ‫את התקשורת של היום‪ ,‬עם שירותים כמו טוויטר‬ ‫ופייסבוק שהכל מגיע מהשטח לציבור בזמן אמת‪,‬‬ ‫ותקבל כלי שיכול לגרום לדמורליזציה בצבא‬ ‫ובעורף‪ .‬אם במלחמה אנחנו הולכים עם מסך אש‬ ‫לפנינו‪ ,‬יהיו נפגעים מעורבים ובלתי מעורבים‬ ‫בשני הצדדים‪ .‬זו טבעה של מלחמה”‪ .‬‬

‫דצמבר ‪2012‬‬

‫‪7‬‬


‫‪electronica 2012‬‬

‫תעשיית‬ ‫אלקטרוניקה במשבר‬

‫תערוכת ‪ electronica‬הנערכת מדי שנתיים במינכן נחשבת לאחד האירועים החשובים‬ ‫בתעשיית האלקטרוניקה‪ .‬בתערוכה השנה השתתף מספר עצום של ‪ 2,700‬מציגים‬ ‫מ‪ 49-‬מדינות‪ ,‬אשר משכו במהלך שלושה ימים וחצי של תצוגה יותר מ‪72,000-‬‬ ‫מבקרים‪ .‬ולמרות זאת‪ ,‬אפפה את אולמות התערוכה אווירת משבר מתקרב‬ ‫מאת רמי אלוני צילומים מתוך תערוכת ‪electronica 2012‬‬

‫‪8‬‬

‫דצמבר ‪2012‬‬


‫ר‬

‫אוי לציין שמדובר בארוע של תעשיית‬ ‫האלקטרוניקה ולא של יצרני מוצרים‪.‬‬ ‫זוהי תערוכה סולידית יחסית‪ :‬משתתפים‬ ‫בה יצרני מעגלים מודפסים‪ ,‬מחברים‬ ‫ויצרני סמיקונדקטורס מכל העולם‪.‬‬ ‫לכן היא מאופיינת בכובד ראש מסויים‪ ,‬וחסרה את‬ ‫העליצות והברק של תערוכות מוצרי צריכה כמו‬ ‫תערוכות ‪ CES‬בלאס‪-‬וגאס או ‪Mobile World‬‬ ‫‪ Congress‬בברצלונה‪.‬‬ ‫לכך יש להוסיף את אווירת המשבר האופפת‬ ‫בשנתיים האחרונות את תעשיית הרכיבים‬ ‫האלקטרוניים‪ .‬לכן‪ ,‬כאשר נפתח היום הראשון‬ ‫עם נוכחות דלילה יחסית של מבקרים‪ ,‬הרבה לא‬ ‫הופתעו‪ .‬אלא שהיומיים הבאים שהיו דחוסים‪,‬‬ ‫צפופים ומתישים‪ ,‬הזימו את התחזיות הפסימיות‪.‬‬ ‫כובד הראש של ‪ electronica 2012‬בא לידי‬ ‫ביטוי בנושא הדיון שנבחר עבור פורום המנהלים‬ ‫המסורתי הפותח כל תערוכה‪ .‬לרוב מדובר בנושא‬ ‫מרכזי עבור התעשייה בשנה הקרובה‪ .‬הפעם בחרו‬ ‫מארגני הפאנל לנהל את הדיון בנושא “פתרונות‬ ‫מוליכים למחצה עבור רשת חשמל חכמה” (‪Smart‬‬ ‫‪ .)Grid‬לא היה ענן‪ ,‬לא מחשוב נייד ולא טלפונים‬ ‫סלולריים‪.‬‬ ‫בדיון השתתפו ארבעה מנהלים של יצרניות‬ ‫שבבים‪ :‬קרלו בוזוטי‪ ,‬נשיא ומנכ”ל ‪STM‬‬ ‫‪ ,icroelectronics‬ריק קלמר נשיא ומנכ”ל‬ ‫‪ ,NXP Semiconductors‬גרג לואה נשיא‬ ‫ומנכ”ל ‪ Freescale Semiconductor‬וד”ר‬ ‫רינהארד פלוס מנכ”ל ‪.Infineon Technology‬‬ ‫כצפוי‪ ,‬הארבעה התחילו את הדיון בדיקלום‬ ‫הסיסמאות הרגילות על חשיבות תעשיית השבבים‬ ‫בייעול הבקרה והשימוש ברשתות החשמל‪ ,‬ויכולתה‬ ‫לחסוך בעלות האנרגיה עבור תשתיות החשמל‬ ‫בעולם‪ .‬לקראת סיום‪ ,‬התעורר הדיון לאחר שאלה‬ ‫מהקהל על ההזדמנות העיסקית של יצרניות‬ ‫השבבים‪ ,‬לאור מצבן העגום של מערכות הפצת‬

‫החשמל בעולם‪.‬‬ ‫מנכ”ל אינפיניאון‪ ,‬פלוס‪ ,‬הציע להעביר את‬ ‫הרשתות מהפצה באמצעות זרם חילופין (‪)AC‬‬ ‫להפצה באמצעות זרם ישר (‪ ,)DC‬אשר תשפר‬ ‫את יעילותן פי שניים‪ .‬לואה מפריסקייל ציין כי‬ ‫הפוטנציאל הגדול ביותר עבור יצרני השבבים‬ ‫הוא בחיישנים הרבים שיותקנו ברשתות חדשות‪.‬‬ ‫הוא הזכיר את ההכרזה של סין להתקין עד סוף‬ ‫‪ 2016‬כ‪ 300-‬מיליון מדי‪-‬צריכה חכמים במדינה‪.‬‬ ‫בוזוטי מ‪ ST-‬סיפר שלהערכת ממשלת ארה”ב‪,‬‬ ‫בזבוז אנרגיה עקב הפצה לא יעילה עולה למשק‬ ‫האמריקאי כ‪ 150-‬מיליארד דולר בשנה‪.‬‬ ‫ריק קלמר מ‪ NXP-‬הסביר שמלבד החיסכון‬ ‫הכספי‪ ,‬הרשת החכמה כוללת מרכיבים חיוניים‬ ‫של הגנה ואבטחה‪ ,‬אמירה שקיבלה חיזוק מפתיע‬ ‫מהנתון שבוזוטי השליך אל האולם‪“ :‬בחלק‬ ‫מהמדינות המתפתחות‪ ,‬כ‪ 40-‬אחוזים מהאנרגיה‬ ‫החשמלית נגנבת מהרשת‪ .‬לכן יש צורך בחיישנים‪,‬‬ ‫אביזרי זיהוי‪ ,‬בקרה‪ ,‬ואמצעים למניעת זיופים‬ ‫והגנה על תשתיות החשמל”‪.‬‬ ‫הרושם הכללי מהתערוכה הוא כי הציפיות‬ ‫משנת ‪ 2013‬אינן גבוהות במיוחד‪ .‬איגוד יצרני‬ ‫האלקטרוניקה והחשמל בגרמניה (‪ ,)ZVEI‬סבור‬ ‫שלאחר הירידה המתונה במכירות בשנת ‪ ,2012‬שוק‬ ‫הרכיבים האלקטרוניים בעולם יצמח בכ‪ 4%-‬בשנת‬ ‫‪ 2013‬ויסתכם בכ‪ 480-‬מיליארד דולר‪.‬‬

‫גידול בשוק הרכב‬ ‫אחד מהשווקים שאליהם נושאים יצרני הרכיבים‬ ‫את עיניהם הוא שוק האלקטרוניקה הממונעת‪.‬‬ ‫בשנים האחרונות חל גידול קבוע בנפח התוכן‬ ‫האלקטרוני במכוניות‪ :‬אבזרי בידור ותקשורת‪,‬‬ ‫מערכות ניהול מנוע אלקטרוניות‪ ,‬חיישני מיקום‪,‬‬ ‫תאוצה‪ ,‬החלקה‪ ,‬מרחק ועוד הפכו לחלק בלתי נפרד‬ ‫מהמכונית‪ .‬עד כדי כך‪ ,‬שנשיא יצרנית השבבים‬

‫‪ ,On Semiconductors‬קיית’ ג’קסון‪ ,‬העריך‬ ‫שבתוך כ‪ 10-‬שנים יגיע שווי הסיליקון בתוך‬ ‫המכוניות לעשרה אחוזים ממחירן הכולל‪.‬‬ ‫חברת ‪ NXP‬שמה דגש מיוחד בביתן שלה‬ ‫לפתרונות המכונית המקושרת‪ .‬הכוונה למכונית‬ ‫עתירת חיישנים ועצמת מחשוב‪ ,‬המסוגלת‬ ‫“לחשוב” ולקבל החלטות כדי לחסוך באנרגיה‬ ‫ולסייע לנהג להימנע ממצבים מסוכנים‪ .‬החברה‬ ‫הציגה את פלטפורמות ‪ ATOP‬ו‪,CarITS-‬‬ ‫המעניקות למכונית יכולת קישוריות עם הסביבה‪,‬‬ ‫כולל עם מכוניות אחרות בדרך ותשתיות סטטיות‬ ‫בכביש‪“ .‬בעידן ה‪ eMobility-‬המכונית כבר לא‬ ‫מהווה אמצעי תחבורה אישי בלבד‪ ,‬אלא היא חלק‬ ‫מרכזי בתוך מארג ה‪ ,”Internet of Things-‬אמר‬ ‫קלמר‪ ,‬מנכ”ל החברה‪.‬‬ ‫לא לחינם בחרו מארגני התערוכה בדגם‬ ‫ההמחשה ‪ e-Bee‬כאחד מסמלי התערוכה השנה‪.‬‬ ‫מדובר בדגם קונספט של מכונית העתיד אשר‬ ‫פותח על‪-‬ידי חברת ‪ Visteon‬הגרמנית‪ .‬המכונית‬ ‫הזו היא סופרמרקט של הזדמנויות לתעשיית‬ ‫האלקטרוניקה‪ .‬המכונית אינה כוללת לוח‬ ‫מחוונים רגיל‪ ,‬אלא “ממשק נהג” הבנוי משלושה‬ ‫צגי מגע שהנהג יכול להגדיר את מאפייניהם‬ ‫בהתאם להעדפותיו האישיות‪ .‬התצוגה מוקרנת‬ ‫על חלון הנהיגה כדי למנוע מהנהג צורך להסיר‬ ‫את העיניים מהכביש‪ ,‬ואת המראות הקלאסיות‬ ‫מחליפות מצלמות המספקות זווית ראייה של‬ ‫‪ 180‬מעלות‪.‬‬ ‫מערכת מיזוג האויר מאפשרת לכל נוסע להגדיר‬ ‫את “תנאי האקלים” באזור המושב שלו ומערכת‬ ‫שמע מספקת חוויית שמיעה נפרדת לכל נוסע‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬כל דלת במכונית מציעה מערכת טעינה‬ ‫אלחוטית להתקנים ניידים כמו סמארטפון או‬ ‫טאבלט‪ .‬על פי תפישה זו‪ ,‬המכונית מהווה צומת‬ ‫גישה לאינטרנט ואוספת מידע באופן רציף מהענן‪,‬‬ ‫ממכוניות אחרות ומתשתיות הדרך כמו שלטים‬

‫דצמבר ‪2012‬‬

‫‪9‬‬


‫והוראות כיוון ונהיגה‪ .‬להערכת החברה‪ ,‬הרעיון‬ ‫שהיא הציגה השנה בתערוכה‪ ,‬יהיה בשימוש נרחב‬ ‫כבר בשנת ‪.2020‬‬

‫הכרזות חדשות‬ ‫כרגיל‪ ,‬התערוכה שימשה זירה להכרזות‬ ‫טכנולוגיות רבות‪ .‬חברת טקסס אינסטרומנטס‬ ‫הציגה את מעבדי משפחת ‪,Keystone-II‬‬ ‫משפחת מעבדים חדשה אשר מיועדת להשתלב‬ ‫בתשתיות מרכזי הנתונים כתשתית מחשוב‪-‬עזר‬ ‫לשרתים‪ .‬מבחינת החברה מדובר באבן דרך ‪-‬‬ ‫אלו המעבדים הגדולים ביותר שהיא ייצרה אי‬ ‫פעם וכל אחד כולל כשלושה מיליארדים של‬ ‫טרנזיסטורים‪.‬‬ ‫חברת ‪ ARM‬הציגה פתרונות עיבוד חדשים‬ ‫בביתן חברת ההפצה ‪ .Farnell‬חברת ‪Agilent‬‬ ‫‪ Technologies‬חשפה אוסילוסקופים חדשים‬ ‫ובהם האוסילוסקופ הראשון בתולדותיה‬ ‫המבוסס על צג מגע‪ .‬חברת ‪ Maxim‬הציגה‬ ‫משפחת רכיבים חדשה לבדיקה מדוייקת של‬ ‫מצב הסוללה כדי לייעל את צריכת האנרגיה‬ ‫במכוניות חשמליות והיברידיות‪ .‬חברת ‪Rohm‬‬ ‫‪ Semiconductors‬היפנית חשפה תאי‪-‬‬ ‫דלק למגוון יישומים‪ ,‬החל מתחליף לסוללות‬ ‫סטנדרטיות בהפעלת מכשירי סמארטפון וכלה‬ ‫בהפעלת גנרטורים ניידים‪.‬‬

‫‪10‬‬

‫דצמבר ‪2012‬‬

‫"כובד הראש של‬ ‫‪ 2012 electronica‬בא‬ ‫לידי ביטוי בנושא הדיון‬ ‫שנבחר עבור פורום‬ ‫המנהלים המסורתי‬ ‫הפותח כל תערוכה‪ .‬לרוב‬ ‫מדובר בנושא מרכזי עבור‬ ‫התעשייה בשנה הקרובה‪.‬‬ ‫הפעם בחרו מארגני‬ ‫הפאנל לנהל את הדיון‬ ‫בנושא “פתרונות מוליכים‬ ‫למחצה עבור רשת חשמל‬ ‫חכמה" (‪")Smart Grid‬‬ ‫חדש‪ :‬אלקטרוניקה‬ ‫מרוקאית‬ ‫אי אפשר לסכם את התערוכה ללא תיאור המופע‬ ‫הצבעוני של מפיצת הרכיבים האמריקאית ‪Digi -‬‬ ‫‪ Key‬שניצלה את התערוכה כדי להכריז על‬

‫כניסה לפעילות באירופה‪ ,‬כולל פתיחת משרדים‬ ‫בגרמניה‪ ,‬בריטניה‪ ,‬הולנד וישראל‪ .‬והיא עשתה‬ ‫זאת בטכניקות אמריקאיות קלאסיות‪ .‬ביתן החברה‬ ‫בתערוכה היה בנוי במתכונת של קזינו בסגנון לאס‬ ‫וגאס‪ ,‬עם מכונות הימורים ומתנות שניתנו בשפע‪,‬‬ ‫כאשר במרכזו הוצבה מכונית פורד מוסטנג אדומה‬ ‫שהועמדה להגרלה בין המבקרים בביתן‪.‬‬ ‫בסיומו של היום השני לתערוכה‪ ,‬כאשר אלפי‬ ‫המבקרים התשושים יצאו אל הערב הקפוא בדרכם‬ ‫לרכבת התחתית‪ ,‬הם נעמדו על מקומם במפתיע‪:‬‬ ‫‪ Digi-Key‬הכינה מופע זיקוקים עוצר נשימה‬ ‫שנמשך דקות ארוכות‪.‬‬ ‫הפתעה נוספת הגיעה מכיוונה של מרוקו‪,‬‬ ‫שחקנית חדשה בתערוכה‪ .‬בפעם הראשונה‬ ‫בהיסטוריה של תערוכת אלקטרוניקה‪ ,‬פתח‬ ‫מכון הייצוא המרוקאי ביתן לאומי ובו הוצגו‬ ‫כתריסר חברות מקומיות המספקות שירותי‬ ‫ייצור והרכבה אלקטרוניים‪ .‬מדובר בתעשייה‬ ‫צומחת שהמדינה החלה לטפח לפני עשור‪,‬‬ ‫והיום אחראית להעסקתם של כ‪ 9,000-‬עובדים‬ ‫עם מחזור מכירות של כ‪ 600-‬מיליון יורו בשנה‪.‬‬ ‫ממשלת מרוקו הביאה למדינה מפעלי ייצור של‬ ‫מכוניות רנו ומטוסי בומברדייה (‪Bombardier‬‬ ‫‪ ,)Inc‬והצליחה לשכנע אותן לרכוש מערכות‬ ‫אלקטרוניות המיוצרות במרוקו‪ .‬לקח מעניין‬ ‫לתשומת לבה של ממשלת ישראל‪ .‬‬


‫דצמבר ‪2012‬‬

‫‪11‬‬


‫עתיד‬ ‫התקשורת‬ ‫הטקטית‬ ‫הנתב הטקטי המתקדם‬ ‫‘אלון ירוק’ שפותח במסגרת‬ ‫תוכנית צי”ד‪ ,‬משאיר הרחק‬ ‫מאחור חברות כמו סיסקו‬ ‫או ג’וניפר‪ .‬האם ישראל‬ ‫הצליחה לפצח את סוד‬ ‫ניתוב המידע בשדה הקרב?‬ ‫מאת עמי רוחקס דומבה‬ ‫צילומים‪ :‬אלביט מערכות‬

‫ב‬

‫מדור תקשורת נתונים‪ ,‬בחטיבה‬ ‫הטכנולוגית של זרוע היבשה‪ ,‬תחת מחלקת‬ ‫מערכות תקשוב בענף תקשורת טקטית‪,‬‬ ‫מפתחים את הדור הבא של רשת התקשורת‬ ‫הטקטית הצה”לית לזרוע היבשה‪“ .‬במדור‬ ‫יש שלושה תחומים מרכזיים”‪ ,‬מסביר אל”מ חיים‬ ‫חביב‪ ,‬מהנדס אלקטרוניקה במקצועו‪ ,‬שבימים אלו‬ ‫מכהן כראש מנהלת הטכנית של תוכנית צי”ד‬ ‫בחט”ל‪“ .‬ניתוב זרועי (אלון ירוק)‪ ,‬ניתוב בין זרועי‬ ‫(אלון זהב)‪ ,‬וכל נושא תקשורת הנתונים של מכשירי‬ ‫קשר סטנדרטיים”‪.‬‬

‫‪12‬‬

‫דצמבר ‪2012‬‬

‫“לפני שנרחיב על אלון ירוק‪ ,‬חשוב להדגיש כי הוא‬ ‫פותח מתוך החזון של צבא היבשה הדיגיטלי‪ .‬אחד‬ ‫האתגרים המשמעותיים בתוכנית היה אחרי שמרכיבים‬ ‫את תמונת הקרב המשותפת‪ ,‬איך דואגים שהתמונה‬ ‫הזו תועבר ותשונע עד לאחרון המשתמשים‪ .‬לטובת‬ ‫האתגר הזה נבחנו כל מיני חלופות‪.‬‬ ‫“האתגר היה איך מייצגים את התמונה הזו‪ ,‬שהיא‬ ‫מאוד מורכבת ומכילה בתוכה פריטי מידע רבים‪.‬‬ ‫לצורך כך הגדרנו בצה”ל סטנדרט ייצוג של ישויות‬ ‫מידע‪ .‬מדובר על סטנדרט טכנולוגי שמאפשר לקחת‬ ‫החלקים הרלוונטים במידע ולשנע אותו אל הצרכנים‬

‫הרלוונטיים בתוך הרשת הגדולה‪ .‬זו הייתה התשובה‬ ‫לשאלה איך מתמודדים עם הייחודיות של מתאר‬ ‫התקשורת בזרוע היבשה ששונה מהעולם האזרחי‬ ‫בוודאות‪ ,‬וגם מהעולם הצבאי שיש באוויר או בים‪.‬‬ ‫“ביבשה מדובר על מרחבים גדולים ואין קווי‬ ‫ראיה ישירים‪ .‬אתה נדרש להתמודד עם מצב שחלק‬ ‫מהזמן הצרכנים שלך ברשת מחוברים וחלק מהזמן‬ ‫מנותקים‪ .‬זה היה תהליך של בחירת חלופות בין‬ ‫מוצרים קיימים בעולם הטכנולוגי שיכולים לתת‬ ‫מענה לצרכים ולאתגרים האלה בשורה התחתונה‬ ‫של הבחינה לא הצלחנו למצוא מוצר כזה‪ .‬נדרשנו‬


‫לאפיין ולפתח אלמנט ניתוב תקשורתי בעצמנו‪,‬‬ ‫והוא הפך להיות אחד מאבני הבסיס והתשתיות של‬ ‫תוכנית צי”ד”‪.‬‬ ‫אל”מ חביב מסביר כי מדובר על אתגר לא פשוט‪,‬‬ ‫עימו מתמודדים מספר צבאות נוספים בעולם‪“ .‬גם‬ ‫הצבא האמריקאי מתמודד עם האתגר הזה‪ .‬אולי הסדרי‬ ‫גודל שונים ולהם יש הרבה יותר מיקומים שהם צריכים‬ ‫להעביר‪ ,‬אבל אותה מערכת ניתוב לא מסתכלת על כל‬ ‫שאר הצרכים של הצבא‪ .‬כאשר אתה בוחן את הפתרון‬ ‫שלהם כמענה כולל לחבילה של צרכים ‪ -‬הם נמצאים‬ ‫שנות אור מאחורינו”‪.‬‬

‫אתגרי התקשורת‬ ‫הטקטית‬ ‫פז‪ ,‬מנהל המדור שהוא מהנדס אלקטרוניקה עם‬ ‫התמחות בתקשורת‪ ,‬מסביר כי מדובר על רשתות‬ ‫שיש להן יכולת להתמודד עם ניתוקים בטווחים‬ ‫שונים‪“ .‬הרשת עצמה יודעת להתעצב ולנתב את‬ ‫מנגנוני זרימת המידע בהתאם למצב בשטח‪ .‬בפועל‪,‬‬ ‫כל אתרי הקצה משמשים כנתבים‪ ,‬זה לא סטנדרטי‪.‬‬ ‫ברוב הרשתות בעולם יש נתבים מרכזיים והם מקשרים‬ ‫אתרי קצה‪ .‬במקרה של אלון ירוק‪ ,‬כאשר נתב נפגע‬ ‫או כיבו לו את המתח‪ ,‬הרשת תדע להשתמש בשאר‬

‫הנתבים כדי להעביר את המידע‪.‬‬ ‫“בעולם הטקטי עד דרג אוגדה‪ ,‬אתה לא יכול‬ ‫להסתמך על כלום‪ .‬יש טנקים שנוסעים בשטח‪ ,‬או‬ ‫שהם מחוברים או שלא‪ .‬יש לך הרבה תקשורות ואי‬ ‫אפשר להסתמך על נתב מרכזי שיספק שירותי ניתוב‬ ‫ושירותי ‪ .DNS‬באלון ירוק כל תחנת קצה ברשת היא‬ ‫נתב ובתהליך הלמידה כל נתב יכול לעלות או לרדת‬ ‫בהיררכיה של הרשת באופן דינאמי‪ .‬גם פרוטוקולים‬ ‫כמו ‪ BGP‬ואחרים לא נתנו מענה לדינאמיות של זרוע‬ ‫היבשה‪.‬‬ ‫“אלון ירוק הוא לא מוצר מדף‪ ,‬והושקעו בפיתוח‬

‫דצמבר ‪2012‬‬

‫‪13‬‬


‫שלו עשרות שנות אדם‪ ,‬כולל בהיבטים של הגנת‬ ‫מידע‪ .‬בשל סיווג לא נרחיב‪ ,‬אבל נגיד שהצלחנו ליישם‬ ‫מנגנוני הגנה מאוד מתקדמים ברמה עולמית‪ .‬בצי”ד‬ ‫הגנת המידע נבנית מבפנים‪ ,‬בכל שלבי הפיתוח‪ .‬לא‬ ‫מדובר על יכולת שמביאים אותו אחרי שיש מוצר‪.‬‬ ‫המשמעות היא שאפשר למצוא מנגנון הגנת מידע‬ ‫כלשהו בכל מרכיב בצי”ד”‪.‬‬ ‫“דיברנו על שדרת תקשורת מבוזרת וחסרת תשתית‬ ‫ולא הזכרנו את הצורך בניתוב ורטיקלי”‪ ,‬אומר פז‪.‬‬ ‫“זהו ניתוב המבוצע בצורה רוחבית מעל כמות גדולה‬ ‫של רשתות וסוגי רשתות‪ .‬אם ניקח למשל את נושא‬ ‫השידור במולטיקסט‪ ,‬מדובר על אתגר מאוד משמעותי‬ ‫בצי”ד ובאלון ירוק‪ .‬המנגנונים עצמם דומים לאלו‬ ‫שיש באזרחות‪ ,‬אבל אנחנו לוקחים ומתאימים אותם‬ ‫לביצועים הנדרשים‪.‬‬ ‫“היבט נוסף קשור לכך שרצינו תקשורת רחבת פס‪.‬‬ ‫התווכים היו ברובם צרי סרט והיינו צריכים להתאים‬ ‫את מודל שבע השכבות של ‪ .OSI‬יישמנו מנגנונים‬ ‫של מיטוב רשת כמו למשל ריסון מערכת‪ .‬זה מנגנון‬ ‫שעושה התאמה בין כמות המידע שאתה רוצה להעביר‬ ‫לבין רוחב הפס הקיים באותו הרגע‪ .‬אז בעצם אנחנו‬ ‫נרצה לרסן את המערכת בכל הרמות‪ ,‬כולל רמת‬ ‫הניתוב והאפליקציה ולא רק ברמת התקשורת‪.‬‬ ‫“גם עדכניות המידע או החלפתו היא אתגר‪ .‬בסוף‬ ‫נתב זה סוג של מערכת תורים‪ ,‬ואנחנו דואגים להשאיר‬ ‫את המידע עדכני‪ .‬אם מידע התעדכן באפליקציה‪ ,‬לפני‬ ‫שהוא יוצא אנחנו דואגים לפנות את תווך התקשורת‪.‬‬ ‫זה חלק ממנגנון המיטוב שלא מצאנו במערכות אחרות‬ ‫ופיתחנו באלון ירוק‪ .‬מדובר על נתב שעובד בצורה של‬ ‫‪ .connectionless‬כלומר‪ ,‬אנחנו כל הזמן מזרימים‬ ‫מידע בלי תלות בנתיב מסוים‪ .‬כל אתר קצה יכול‬ ‫להיות מחובר לתווך אחד או להרבה‪ ,‬והוא יכול לעבור‬ ‫בין רשתות‪ ,‬כאשר הפוקוס הוא על דינאמיות‪.‬‬ ‫“קח למשל מצב שיש לך היום שלושה סוגים שונים‬ ‫של תקשורות‪ .‬סלולרי‪ WiFi ,‬ובלוטות’‪ .‬תאר לך שהיה‬ ‫מנגנון שאומר שאני רוצה לדבר אתך וכרגע יש בינינו‬ ‫קישור סלולרי‪ ,‬אבל במקום אחר יש נתק בסלולרי‪,‬‬ ‫ויש ‪ .WiFi‬אז הוא עובר לתווך האלחוטי וממשיך את‬ ‫השיחה‪ .‬וכשאתה עובר למקום אחר‪ ,‬הוא מזהה בלוטות’‬ ‫ועובר אליו כדי להמשיך את השיחה והכל נעשה באופן‬ ‫אוטומטי‪ .‬זה מה שמימשנו באלון ירוק‪ .‬רצינו תקשורת‬ ‫רציפה גם כאשר עוברים מענן תקשורתי אחד לאחר”‪.‬‬ ‫בנוסף לכל המנגנונים שפורטו עד כה‪ ,‬פז מגלה‬ ‫כי באלון ירוק מומשה גם תכונה של תיוג גיאוגרפי‬ ‫(‪ .)geo tagging‬בצבא קוראים לזה ‘ביזור מרחבי’‪,‬‬ ‫ומדובר בתוספת משמעותית לזרוע היבשה שיוצר‬ ‫תלות בין טופולוגיה לתקשורת‪ .‬עוד תכונה ייחודית‬ ‫לאלון ירוק היא היכולת לעבוד על כל פלטפורמה‪.‬‬

‫‪14‬‬

‫דצמבר ‪2012‬‬

‫מחשבים נייחים‪ ,‬מחשבים ייעודיים ועד מחשב לטנק‪.‬‬ ‫“זה היה אתגר גדול של תוכנית צי”ד‪ .‬המטרה היתה‬ ‫לספק תשתית משותפת בין המערכים השונים כולל‬ ‫המערך המתמרן‪ ,‬היורה‪ ,‬המודיעין ואחרים‪ .‬לכל אחד‬ ‫יש אמצעי תקשורת ומחשוב קצת שונים‪ .‬בסוף‪ ,‬אלון‬ ‫ירוק צריך לחיות בפלטפורמות מחשוב שונות עם‬ ‫כמות זיכרון ומערכת הפעלה שונה‪ ,‬ועדיין ליישם‬ ‫אותם פרוטוקולים‪ .‬היכולת הזו מאפשרת לכל נתב‬ ‫להיות פתאום מוביל בשדרה כי הוא נמצא במצב‬ ‫תקשורתי שמחייב זאת‪ .‬הוא רואה את כולם וכולם‬ ‫מקושרים דרכו‪.‬‬ ‫“דיברנו על מערכת בתפוצה רחבה עם אתרי‬ ‫תקשורת עצמאיים‪ .‬בתרחיש בו יש שני חיילים‬ ‫מבודדים תקשורתית מהסביבה‪ ,‬שלושה טנקים‬ ‫מבודדים או מפקדת חטיבה עם כוח לידה‪ ,‬בכל‬ ‫המקרים הללו תוקם רשת אד הוקית שתשמש אותם‬ ‫בצורה שהיא שקופה להם לחלוטין‪ .‬אם נקביל זאת‬ ‫לעולם הסלולר‪ ,‬תחשוב שמספר משתמשי סלולר‬ ‫מגיעים לאזור שאין בו אנטנות והם לא יכולים לתקשר‬ ‫אחד עם השני‪ .‬אלון ירוק יודע לצור את תתי הרשתות‬ ‫הקטנות האלה ממי שהגיע לאזור ולאפשר לכל מי‬ ‫שנמצא בו לדבר אחד עם השני”‪.‬‬

‫מערך המילואים‬ ‫והסדיר‪ ,‬אחד הם‬ ‫אחד האתגרים הראשונים של תוכנית צי”ד‬ ‫ובתוכה אלון ירוק‪ ,‬היה לספק את אותו מענה למערך‬ ‫המילואים והסדיר בצורה זהה‪“ .‬זיהינו את הצורך לפני‬ ‫עשור”‪ ,‬מסביר פז‪“ .‬זו מערכת אחת שתיתן מענה גם‬

‫לבט”ש וגם לחירום כדי שהמעבר יהיה כמה שיותר‬ ‫חלק‪ .‬אחת מהנחות היסוד בצי”ד‪ ,‬זה שהיא מיועדת‬ ‫להביא את החזון של שפה משותפת לכל מערך היבשה‪,‬‬ ‫בלי הבדל של סדיר או מילואים‪ .‬במערך הסדיר יש‬ ‫אנשים שאפשר לאמן בשגרה ואילו במערך המילואים‬ ‫יש מגבלות‪ .‬אנשי המילואים לא נפגשים כל יום עם‬ ‫המערכת הצבאית‪ .‬ולכן‪ ,‬כל מה שמפותח בצי”ד צריך‬ ‫להיות עם תפעול פשוט וממשקים טבעיים ככל הניתן‪.‬‬ ‫בצורה כזו‪ ,‬גם אם אתה פוגש את ההתקנים רק מספר‬ ‫פעמים מצומצם בשנה‪ ,‬תוכל להיכנס לעבודה ותהיה‬ ‫לך תפוקה ויעילות מבצעית מירבית‪.‬‬ ‫“אנשי המילואים הם משאב חשוב וצריך שהם יכנסו‬ ‫מיד לעניינים‪ ,‬בלי שיעורים על איך מפעילים את‬ ‫צי”ד‪ .‬חלק מהחוכמה של המערכת היא לדעת מי‬ ‫המשתמש‪ ,‬ולהביא לו את המידע הרלוונטי בלי צורך‬ ‫בהגדרות מסובכות”‪.‬‬

‫ביזור מידע‬ ‫כאשר תכננו את אלון ירוק‪ ,‬חשבו על ארבעה סוגים‬ ‫של ביזור מידע‪ .‬הפצה ממוענת (כמו ‪ ,)SMS‬הפצה‬ ‫מרחבית שמיועדת בעיקרון למי שהתמנה על המידע‪,‬‬ ‫הפצה קבוצתית המיועדת למסגרת מסוימת והפצה‬ ‫שהיא כלל מערכתית‪“ .‬קיימים מנגנוני מיטוב להפצת‬ ‫המידע”‪ ,‬מסביר פז‪“ .‬כמו למשל תחזוקת מידע מרחבית‪.‬‬ ‫באלון ירוק‪ ,‬אם כוח מקושר לכוחות אחרים‪ ,‬אז יש‬ ‫השלמת מידע וקבלת מידע רלוונטי לאותה מסגרת‬ ‫מסוימת‪ .‬זה מתבסס על תחזוקת מידע מרחבית‪.‬‬ ‫“תחשוב שיש כוח שמגיע לאזור מסוים ולא היה לו‬ ‫תקשורת או שהמערכת הייתה כבויה‪ ,‬וכל המידע‬


‫כיוונים לעתיד‬

‫שהופץ עד כה ליחידה שלו‪ ,‬לא הגיע אליו‪ .‬אם היה‬ ‫נתב סטנדרטי‪ ,‬הוא היה מפיץ את המידע באותו זמן‬ ‫שקיבל אותו וזהו‪ .‬באלון ירוק יש מנגנון שאומר רגע‪,‬‬ ‫יש מידע חשוב שכל כוח שמגיע לאזור צריך לקבל‬ ‫אותו ואני אדאג להפיץ לו אותו‪ ,‬כדי שהתמונה שהוא‬ ‫מקבל תהיה שלמה‪ .‬זה אחד הדברים ששומרים על‬ ‫תמונת מצב משותפת בין הכוחות‪.‬‬ ‫“בהיבט של שליטה על הפצת המידע‪ ,‬אי אפשר‬ ‫לשנות תוך כדי קרב את הגדרות ההפצה‪ ,‬מה יעבירו‬ ‫אליך ומה לא‪ ,‬אבל הגדרנו סוגי מידע שונים שלכל‬ ‫אחד יש חוקיות‪ .‬יש מידע שהוא מידע מחזורי שנשלח‬ ‫כל הזמן וצריך לתחזק אותו‪ .‬אחד הדברים שהמערכת‬ ‫עושה היא מפיצה מיקום של הכוחות כדי שניתן יהיה‬ ‫לבנות תמונה עדכנית‪ .‬יש את המיקום שלך שצריך‬ ‫לתחזק‪ ,‬הוא קיים כל הזמן ותמיד מעניין אותי רק‬

‫המיקום העדכני ביותר‪ .‬יש מידע כמו איתורים או‬ ‫מידע אחר שנאסף והוא רלוונטי לתקופה מסוימת‪.‬‬ ‫אפשר להגדיר לכמה זמן הוא רלוונטי‪ ,‬ואם מתחדש‬ ‫הקשר בתקופה הרלוונטיות אני אעביר את זה‪.‬‬ ‫“אפשר גם לקבוע עדיפות לכל סוג מידע‪ ,‬וברגע‬ ‫שאותו כוח מתחבר מחדש‪ ,‬הוא ינצל את הקישוריות‬ ‫הקטנה שיש לו בכדי להעביר את המידע לשאר‬ ‫הגורמים ברשת‪ .‬אחד האתגרים שאנחנו מתמודדים‬ ‫איתו הוא לספק למפקד יכולת לשלוט ברזולוציית‬ ‫שיתוף המידע שלו בזמן אמת‪ .‬אם יש לך איזשהו שת”פ‬ ‫מוגבל בזמן‪ ,‬אתה רוצה שתהיה לך היכולת להזרים רק‬ ‫מידע רלוונטי ולגורמים מסוימים‪ .‬זה בתהליכי פיתוח‬ ‫בתקופה הקרובה הקשורים גם לאלון זהב שהוא נתב‬ ‫לקישוריות טקטית בין זרועית או שת”פ בין מסגרות‬ ‫שונות מזרועות שונות”‪.‬‬

‫“נושא נוסף אלו מערכות הבקרה של אלון ירוק”‪,‬‬ ‫אומר פז‪“ .‬למערכת כל כך מורכבת‪ ,‬צריכה להיות‬ ‫יכולת בקרה שאנחנו בונים אותה גם עם חברת‬ ‫אלביט וגם כפיתוח פנימי‪ .‬כל מערכות המידע היום‬ ‫הופכות להיות מערכות מבוססות ‪ ,IP‬ואלון ירוק‬ ‫נבנה בצורה כזו שהמידע לאו דווקא צריך לשמור‬ ‫על רצף חבילות קבוע‪ ,‬אלא יכול לשחק עם המידע‪.‬‬ ‫לחתוך‪ ,‬לחבר או להוריד חלקים של המידע‪ ,‬אלו‬ ‫יכולות שלא היו קיימות בתשתית אנאלוגית‪ .‬הצעד‬ ‫הבא הוא להתאים אותו לעולם של דיבור וחוזי ‪,IP‬‬ ‫כדי שנוכל להעביר גם אותם מעל אותם תקשורות‪.‬‬ ‫אם עד עכשיו דיברנו על אלון ירוק שנותן מענה‬ ‫לתחזוקת תמונת קרב‪ ,‬תחשוב שהוא יכול לשמש‬ ‫גם לדיבור‪ ,‬העברת חוזי והעברת יישומים”‪.‬‬ ‫“כיוון נוסף הוא תקשורת בין מכונות (‪)M2M‬‬ ‫ותקשורת בין אדם למכונה”‪ ,‬מוסיף אל”מ חביב‪.‬‬ ‫“בזהירות הראויה נגיד שאנחנו כבר עמוק בתוך‬ ‫זה‪ .‬את הצרכים אתה יכול לדמיין‪ .‬דוגמה אחת‬ ‫היא להקנות לחייל שנמצא במצב מסויים‪ ,‬יכולת‬ ‫לבקש מהכטב”מ ‘תראה לי מה יש שם’‪ ,‬ולקבל‬ ‫את זה חזרה‪ .‬יש לנו תוכנית פיתוח להרבה שנים‬ ‫קדימה שבנויה ממדרגות שיתנו לנו יכולות כבר‬ ‫בזמן הקרוב כמו תקשורת ‪ IP ,QOS‬ותקשורת זמן‬ ‫אמת‪.‬‬ ‫“מדובר על עשרות אנשי פיתוח מהצבא‬ ‫ומחברת אלביט שעובדים על הפרויקט בצוותי‬ ‫עבודה משותפים הכוללים תוכניתנים ומהנדסי‬ ‫תקשורת‪ .‬הם בונים את היכולת הזאת לאורך שנים‪,‬‬ ‫קומה מעל קומה‪ .‬זה פיתוח ספירלי וכל ספיראלה‬ ‫מביאה יותר יכולות ומענה לצורות ביזור יותר‬ ‫מתוחכמות”‪ .‬‬

‫‪Backplanes‬‬ ‫‪VITA 41.x Backplanes‬‬ ‫‪Switch Fabric Backplanes‬‬

‫‪www.comtel.co.il sales@comtel.co.il 09-7677240‬‬ ‫דצמבר ‪2012‬‬

‫‪15‬‬


‫מזרח תיכון ירוק‬ ‫באוניברסיטת בר אילן עומלים על פתרון לבעיית התלות בנפט‪ .‬קבוצת המחקר בתחום‬ ‫אלקטרו‪-‬כימיה אותה מוביל פרופסור דורון אורבך‪ ,‬מפתחת סוללות ותאי דלק שיאפשרו‬ ‫בעתיד משק אנרגיה עצמאי שיתבסס על אנרגיות ירוקות‪ .‬סעודיה‪ ,‬מאחוריך‬ ‫מאת עמי רוחקס דומבה‬

‫‪16‬‬

‫דצמבר ‪2012‬‬


‫ק‬

‫בוצת המחקר בתחום אלקטרו‪-‬כימיה‬ ‫בראשותו של פרופסור דורון אורבך‬ ‫מאוניברסיטת בר אילן‪ ,‬מונה כ‪140-‬‬ ‫אנשי צוות ונחשבת לגדולה מסוגה‬ ‫בארץ‪ .‬אורבך‪ ,‬המכהן כפרופסור‬ ‫במחלקה לכימיה בבר אילן‪ ,‬אומר‬ ‫כי בקבוצה שותפים לא רק סטודנטים‪ ,‬אלא גם‬ ‫שישה מדענים בכירים ופרופסורים‪ ,‬עולים חדשים‬ ‫שנקלטו בתוכנית “קמע” (קליטת מדענים עולים)‬ ‫של ממשלת ישראל‪.‬‬ ‫קבוצת המחקר בנויה בצורה היררכית‪ ,‬כאשר‬ ‫ישנן תתי קבוצות העוסקות במגוון נושאים‪.‬‬ ‫“אנחנו עוסקים בנושאים של צבירה והמרה של‬ ‫אנרגיה‪ .‬מדובר על פיתוח סוגים רבים של סוללות‬ ‫ליתיום יון כולל ליתיום‪-‬אויר‪ ,‬סוללות מגנזיום‪,‬‬ ‫אלומיניום ועופרת‪-‬חומצה‪ .‬המצאנו את התחום של‬ ‫סוללות מגנזיום נטענות‪ .‬בנוסף‪ ,‬עוסקת הקבוצה‬ ‫גם בהתפלת מים ובטיפולי מים בשיטות אלקטרו‬ ‫כימיות”‪ ,‬מסביר פרופסור אורבך‪.‬‬ ‫קבוצת המחקר מקיימת שיתופי פעולה עם‬ ‫חברות מובילות בעולם‪ .‬אחת מהן היא חברת‬ ‫‪ BASF‬הגרמנית‪ ,‬החברה הגדולה ביותר בעולם‬ ‫לייצור כימיקלים שנתנה מימון לחמישה פרויקטים‬ ‫הכוללים סוללות ליתיום אוויר‪ ,‬ליתיום גופרית‪,‬‬ ‫סוללות ליתיום יון מתח גבוה‪ ,‬ליתיום יון קיבול‬ ‫גבוה ואנאליזה תרמית‪ .‬בנוסף‪ ,‬מתקיים שיתוף‬ ‫פעולה עם חברת מרק הגרמנית וחברת ג’נרל‬ ‫מוטורס בארה”ב‪.‬‬

‫מזל”ט על סוללות‬ ‫“יש לנו פעילות מאוד ענפה‪ .‬חברת ההזנק‬ ‫שפועלת כאן בקמפוס מפתחת סוללות ליתיום‬ ‫שיכולות להיכנס למזל”טים‪ .‬אלו סוללות ליתיום‬ ‫שיש להם מספיק אנרגיה להניע מזל”ט לכמה שעות‪.‬‬ ‫זה תלוי בסוג המשימה‪ .‬אם זו משימת צילום‪ ,‬שידור‪,‬‬ ‫באיזו תדירות‪ ,‬האנרגיה הנדרשת תלויה במשימה‪.‬‬ ‫עוסקים פה בדברים הבסיסיים ביותר‪ ,‬עד לדברים‬ ‫פרקטיים‪ .‬אנחנו מצוידים היטב ויש לנו מעבדות‬ ‫מאוד משוכללות עם הציוד הטוב ביותר‪ .‬מדובר‬ ‫על קבוצה שנמצאת בחזית מבחינת המחקר בכימיה‪,‬‬ ‫מקורות כוח והתפלת מים‪.‬‬ ‫“הרציונל של הנעה חשמלית מאד פשוט‪ .‬היעילות‬ ‫הממוצעת כאשר אתה שורף דלק היא מאד נמוכה‪.‬‬ ‫האנרגיה שמתקבלת לתחבורה היא בממוצע ‪25‬‬ ‫אחוזים ניצול‪ .‬יש אמנם הבדל בין מנועי דיזל‬

‫לבנזין‪ ,‬אבל זה הממוצע‪ ,‬זה המספר שיש למשרד‬ ‫התחבורה‪ .‬ה‪ 75-‬אחוזים הנותרים הופכים לחום‬ ‫וזיהום אויר‪.‬‬ ‫“אחד הפתרונות שמדברים עליו הוא פחם‪ .‬בכדור‬ ‫הארץ יש פחם לעוד מאות שנים ואם לוקחים אותו‬ ‫בחשבון‪ ,‬אין בעצם משבר אנרגיה‪ .‬אם ניקח את כל‬ ‫ייצור החשמל ונעביר אותו לפחם‪ ,‬זה יהיה ייצור‬ ‫החשמל הזול ביותר שיש‪ .‬כאשר מייצרים חשמל‬ ‫בפחם‪ ,‬בתחנות כוח משוכללות‪ ,‬אפשר להגיע‬ ‫ליעילות של ‪ 50-60‬אחוזים‪ .‬כשאתה מעביר את‬ ‫החשמל הזה לרכב חשמלי‪ ,‬אתה מפסיד מה שאתה‬ ‫מפסיד‪ ,‬אבל אפשר להגיע למצב שבו מתוך‬ ‫הפחם ששרפת אפשר לתרגם ‪ 40‬אחוזים לאנרגיה‬ ‫לתחבורה‪.‬‬ ‫“כשאתה שורף פחם אתה עדיין נשאר עם צרות‬ ‫מבחינה סביבתית‪ ,‬כי אתה שופך גזי חממה ו‪.CO2-‬‬ ‫אבל אם עושים זאת בצורה מרוכזת‪ ,‬בגובה‪ ,‬שלא‬ ‫מגיעה אליך לאף‪ ,‬אז מבחינה אקולוגית‪ ,‬רעש‬ ‫ותנאים סביבתיים‪ ,‬אז לייצור חשמל בצורה מרכזית‬ ‫והנעה חשמלית יש יתרון סביבתי מידי”‪.‬‬

‫רכב חשמלי?‬ ‫אחד הנושאים החמים בכל הקשור לסוללות הוא‬ ‫תחום הרכבים החשמליים‪ .‬פרופסור אורבך מסביר‬ ‫כי המטרה היא להגיע לרכב חשמלי שיהיה כמו‬ ‫הרכבים הנוסעים היום על הכבישים‪“ .‬צריך מכונית‬ ‫שהנהג רגיל לנהוג עליה‪ .‬אז עושים לה ניתוח‪,‬‬ ‫ומחליפים את מנוע הבעירה הפנימית במנוע חשמלי‬ ‫והיא ממשיכה לנסוע גם עם מיזוג אויר‪ .‬לאנשים‬ ‫לא משנה על מה הם ייסעו‪ .‬מנוע בעירה פנימית או‬ ‫חשמלי‪ ,‬הם לא ישנו את הרגלי הנהיגה‪.‬‬ ‫“פה נכנסת המגבלה של הטכנולוגיה‪ .‬אי אפשר‬ ‫להכניס סוללה בנפח של יותר ממאה ליטר ומשקל‬ ‫יותר מ‪ 200-300-‬קילוגרמים לרכב‪ .‬בנפח הזה צריך‬ ‫להכניס את כל האנרגיה החשמלית שצריך‪ .‬בתנאים‬ ‫האלה‪ ,‬הטכנולוגיות הקיימות שאפשר לסמוך עליהן‬ ‫יכולות להספיק ל‪ 100-150-‬קילומטרים עם מיזוג‬ ‫אויר‪ .‬בעוד ‪ 4-5‬שנים‪ ,‬אפשר יהיה להגדיל את‬ ‫הטווח מקסימום לעוד ‪ 50‬אחוזים‪ .‬כלומר‪ ,‬טווח‬ ‫הנהיגה האמתי יהיה כ‪ 200-‬קילומטרים בין טעינה‬ ‫לטעינה‪.‬‬ ‫“הכול מתחיל מהכימיה‪ .‬ברגע שכימיה נכנסת‬ ‫לתמונה‪ ,‬יש אי ודאות היות ומדובר על חומרים‪.‬‬ ‫לפעמים שוכחים עד כמה אפילו הסוללה שמפעילה‬ ‫לך את הטלפון הנייד היא סופר מסובכת‪ .‬יש בה‬

‫גרגירים שצריכים להיות במגע אחד עם השני‪ ,‬ויש‬ ‫שם חלקיקים ותמיסה ועשרות תגובות שקורות‬ ‫במקביל והכל צריך לקרות הלוך חזור בצורה‬ ‫מחזורית‪ ,‬ולחזור כל פעם למצב הראשוני‪ .‬מדובר‬ ‫בדרך חתחתים‪ .‬ברגע שמגלים כימיה שמתאימה‬ ‫לסוללה‪ ,‬עד שעושים מזה הנדסה ומגיעים למוצר‬ ‫שניתן לסמוך עליו‪ ,‬יכולה לעבור תקופה של ‪15‬‬ ‫שנים”‪.‬‬ ‫“כולם מסכימים שרכב חשמלי הוא טוב‪ ,‬אבל‬ ‫יש מגבלה של מרחק‪ .‬אז מה עושים עכשיו? יש‬ ‫כאלה שמרימים ידיים ואומרים ‘טוב אנחנו נעשה‬ ‫מנוע היברידי’‪ .‬ניקח מנוע חשמלי עם סוללה ומנוע‬ ‫בעירה פנימית‪ ,‬נחבר אותם ביחד והנהג יוכל לקבל‬ ‫‪ 850‬קילומטר לטעינה‪.‬‬ ‫“לרנו‪ ,‬יש מודל מאוד ברור וזה גם המודל של‬ ‫בטר פלייס‪ .‬על פי המודל הזה‪ ,‬הסוללה לא שלך‪,‬‬ ‫ואתה כצרכן מקבל שירותי אנרגיה ומשלם לפי‬ ‫קילומטרים‪ .‬במצב הנוכחי‪ ,‬רוב הנהגים בארץ‬ ‫והרבה נהגים בעולם‪ ,‬לא עוברים את טווח ה‪100-‬‬ ‫קילומטרים ביום‪ .‬במצב כזה מספיק לטעון את‬ ‫הסוללה פעם ביום‪.‬‬ ‫“אבל מה קורה אם אתה נוסע לחופשה? יש כמה‬ ‫פתרונות‪ .‬אחד הפתרונות הוא החלפה של הסוללה‪.‬‬ ‫אבל זה פתרון מסורבל‪ .‬אתה צריך להחליף סוללה‬ ‫פעמיים בדרך לאילת ופעמיים בדרך חזרה‪ .‬לא כל‬ ‫הנהגים מאושרים מהסיפור הזה‪.‬‬ ‫“פתרון נוסף הוא שילוב סוללה כזו עם מנוע‬ ‫בעירה פנימית לצורך הטענה‪ .‬אפשר להפיק‬ ‫ממנוע כזה הרבה יותר מיעילות של ‪ 25‬אחוזים‪ ,‬זו‬ ‫מגבלה הנובעת בעיקר מאופי הנהיגה‪ .‬אם מנוע כזה‬ ‫עובד בקצב קבוע ומשטר אחיד אפשר להפיק ממנו‬ ‫הרבה יותר‪ .‬עוד פתרון הוא לבנות מטענים אלקטרו‬ ‫כימיים‪ ,‬למשל על בסיס אלומיניום‪-‬אוויר‪ .‬זה תא‬ ‫דלק שלוקח חמצן מהאוויר ועם מתכת בתור דלק‪,‬‬ ‫הוא מייצר חשמל באופן ישיר מהתגובה הכימית‪.‬‬ ‫אפשר היום לייצר תא דלק כזה שייתן עוד כמה‬ ‫מאות קילומטרים נהיגה ואפשר להחליף את זה כמו‬ ‫שממלאים דלק‪.‬‬ ‫“בכל פורום שאני נמצא אני מזהיר את שומעיי‬ ‫מהתעשייה והעיתונות‪ ,‬אל תבטיחו מה שאתם לא‬ ‫בטוחים שאפשר לקיים‪ .‬סוללה בטלפון אם היא תגמר‬ ‫יום יותר או יום פחות‪ ,‬זה לא יעשה הרבה רעש‪.‬‬ ‫אבל רכב חשמלי שיתקע או תאונה‪ ,‬אלו מקרים‬ ‫שיחזירו אותנו אחורה‪ .‬חברות הנפט משקיעות הרבה‬ ‫במחקרים של אנרגיה חלופית במסגרת ‘הכר את‬ ‫האויב’‪ .‬המטרה שלהן להנציח את השימוש בדלק”‪.‬‬

‫דצמבר ‪2012‬‬

‫‪17‬‬


‫מנוע שפולט מים‬ ‫אחת האגדות האורבניות סביב תאי דלק‪ ,‬היא‬ ‫האפשרות להשתמש במימן וחמצן בצורה כזו‬ ‫שהרכב יפלוט מים‪ .‬על פי פרופסור אורבך‪ ,‬מדובר‬ ‫על מקור אנרגיה חלומי‪“ .‬יש מימן זמין‪ ,‬ויש חמצן‬ ‫זמין‪ .‬אפשר להשתמש במימן כדלק ישיר ויש כאלה‬ ‫שטוענים שאם תוסיף מימן למנוע בעירה פנימית‬ ‫תקבל יעילות יותר גבוהה‪.‬‬ ‫“מה הבעיה? כדי לחמצן מימן ולחזר חמצן צריך‬ ‫זרז‪ .‬בינתיים הזרז היחיד שהוא באמת הכי טוב‪ ,‬זה‬ ‫פלטיניום והוא לא גדל על העצים‪ .‬זו מתכת יקרה‪,‬‬ ‫והיא תהיה עוד יותר יקרה בעתיד‪ .‬לתאי דלק היום‬ ‫יש מגבלה טכנית של זרז‪ .‬נכון שכמות האנרגיה‬ ‫התיאורטית מאוד גדולה‪ ,‬אבל הרבה מתבזבז בדרך‬ ‫במהלך האלקטרו‪-‬כימי והדרך להתגבר על זה היא‬ ‫זרז שהוא מאד יקר‪ .‬אחת המטרות היא לפתח תאי‬ ‫דלק ללא פלטיניום‪.‬‬ ‫“אם רוצים להשתמש בדלק הכי טוב שזה מימן‪,‬‬ ‫צריך לאגור אותו‪ ,‬וזה סיפור לא פשוט‪ .‬אגירת‬ ‫המימן היעילה ביותר הקיימת היא בתצורת מימן‬ ‫דחוס ב‪ 700-‬אטמוספירות בתוך מיכל‪ .‬אלה חומרים‬ ‫מאוד חזקים‪ ,‬מאוד יקרים‪ ,‬ויש בעיה שמימן מחלחל‬ ‫והמכלים יכולים להתקלקל‪ .‬לנסוע עם בלוני מימן‬ ‫דחוס ברכב זו סכנה‪ .‬במקרה של תאונה‪ ,‬זה פיצוץ‬ ‫אדיר‪ .‬אם מדובר על תאונה במנהרה‪ ,‬הפיצוץ יכול‬ ‫לרסק עשרות מכוניות‪ .‬לכן כל הסיפור של כלכלת‬ ‫מימן‪ ,‬איך מייצרים‪ ,‬משנעים‪ ,‬מזרימים ומאחסנים‬ ‫הוא בעיה”‪.‬‬

‫“אנחנו הקמנו מרכז להנעה אלקטרו‪-‬כימית‪ .‬בר אילן‪,‬‬ ‫תל אביב הטכניון ואריאל‪ .‬חברנו יחד ואנחנו עובדים על‬ ‫כל הקופה‪ ,‬סוללות ותאי דלק‪ .‬הרעיון הוא לייצר יחד‬ ‫מסה קריטית של מחקר שישפיע על העולם"‬ ‫עקב אכילס‪ :‬החינוך‬ ‫למרות ההשקעה שעושה המדינה במחקר סביב‬ ‫פתרונות אנרגיה חלופיים‪ ,‬בתחום החינוך למדעים‬ ‫היא לא עושה מספיק‪“ .‬יש לנו בעיה”‪ ,‬אומר‬ ‫פרופסור אורבך‪“ .‬החינוך במדעים הוא על הפנים‪.‬‬ ‫המדידות של יכולות הנוער שלנו לעומת כווית‬ ‫אפילו‪ ,‬לא טובות‪ .‬אני לא מדבר על קוריאה‪ ,‬הונג‬ ‫קונג וסינגפור‪ ,‬שמולם המצב יותר גרוע‪.‬‬ ‫“מדינת ישראל קמה על נוער אידיאליסטי‬ ‫שעזב הרבה מאוד פינוקים‪ ,‬ובא לכאן לבנות‬ ‫ולסלול כבישים‪ .‬היה אידיאל לעבוד בחקלאות‬ ‫ותעשייה‪ ,‬ולאו דווקא לרוץ לאקזיטים‪ .‬יש פה‬ ‫נורמות שאנשים לא מוכנים להתאמץ‪ ,‬וזו בעיה‪.‬‬ ‫זה עוד יחזור אלינו‪ .‬כבר היום יש בעיה לאייש‬ ‫משרות אקדמיות במדעים מדויקים‪ .‬אין לך מספיק‬ ‫חוקרים טובים‪ .‬לכאורה‪ ,‬צריך שיהיו על כל משרה‬ ‫עשרה מועמדים‪ .‬אין את זה‪ .‬אז יש אפשרות להביא‬ ‫תושבים חוזרים‪ ,‬אבל על כל מישהו יש לפחות עוד‬ ‫שני מתחרים”‪.‬‬

‫כחול‪-‬לבן‪ ,‬ירוק‬

‫פרופסור דורון אורבך במעבדה בבר אילן‬

‫‪18‬‬

‫דצמבר ‪2012‬‬

‫למרות כל הקשיים‪ ,‬ממשלת ישראל החליטה‬ ‫שהיא רוצה להיות פקטור עולמי בתחום הזה‪,‬‬ ‫אומר פרופסור אורבך‪ .‬בשלב ראשון הקימו מרכזים‬ ‫אקדמיים בנושא תחליפי נפט ומעודדים מחקרים‬ ‫בנושא‪“ .‬יש גם אנשים שעובדים על הפקת דלק‬ ‫מפסולת וביו דיזל‪ .‬אני חושב שזה לא כוון טוב‬ ‫כי אתה מנציח את הבעיה ונשאר שוב עם תלות‬ ‫בדלק‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬אני לא פוסל את המחקרים‬ ‫האלה‪ ,‬בסופו של דבר יהיו מערכות שיצטרכו דלק‪.‬‬ ‫“הטסת מזל”ט ששוקל מעט‪ ,‬אינה שקולה למטוס‬ ‫סילון שצריך לטוס בגובה של עשרה קילומטרים‪.‬‬ ‫בשביל זה הוא צריך לטוס במהירות של ‪900‬‬ ‫קילומטרים בשעה ואי אפשר לעבוד עם שום דבר‬ ‫חשמלי‪ .‬אותו הדבר לגבי אוניות ששטות לאורך‬ ‫האוקיינוסים‪ .‬לכן הסיפור של הדלקים יתמוך בזה‪,‬‬ ‫אבל צריך לשים זאת במקום הנכון‪ .‬לנושא הביו יש‬ ‫מקום בתחבורה לא יבשתית‪.‬‬

‫“אנחנו הקמנו מרכז להנעה אלקטרו‪-‬כימית‪ .‬בר‬ ‫אילן‪ ,‬תל אביב הטכניון ואריאל‪ .‬חברנו יחד ואנחנו‬ ‫עובדים על כל הקופה‪ ,‬סוללות ותאי דלק‪ .‬הרעיון‬ ‫הוא לייצר יחד מסה קריטית של מחקר שישפיע על‬ ‫העולם‪ .‬ממשלת ישראל פועלת גם לייצר שיתוף‬ ‫פעולה ברמה לאומית בין ישראל לגרמניה שנחשבת‬ ‫מובילה בכל תחום האנרגיה המתחדשת‪ .‬במקביל‬ ‫אנחנו מנסים להרים גם תעשייה בארץ‪ .‬יש את‬ ‫תדיראן סוללות‪ ,‬יש חברה שמייצרת תאי דלק‪ ,‬יש‬ ‫חברה שמייצרת סוללות אלומיניום‪-‬אויר‪ ,‬יש חברה‬ ‫שמייצרת סוללות אבץ‪-‬אויר ויש גם את אלביט‬ ‫שמייצרת סופר קבלים‪.‬‬ ‫“האתגרים הם לעבוד עם חומרים שיש להם צפיפות‬ ‫אנרגיה גבוה או קיבול גבוה‪ .‬בסוללה אתה לוקח‬ ‫חומרים שיכולים להגיב ישירות ולעשות פיצוץ‪ ,‬ואתה‬ ‫רוצה שהם יגיבו בצורה מרוסנת‪ .‬אנחנו יודעים מראש‬ ‫להעריך את התגובות הכימיות‪ .‬זה גם מה שעושים‬ ‫בטילים ופצצות‪ .‬אם זה צמד חומרים שמגיב או חומר‬ ‫שמתפרק‪ ,‬אנחנו יודעים מראש כמה אנרגיה אגורה‬ ‫בחומרים האלה ויודעים לתרגם את זה לחשמל‪ .‬בדרך‬ ‫יש אתגרים הנדסיים של בטיחות‪ ,‬פעילות‪ ,‬מגעים‬ ‫וכן הלאה‪.‬‬ ‫“היום יש גם התקדמות עצומה בכימיה חישובית‪.‬‬ ‫ניתן לחשב ולתכנן חומרים חדשים‪ .‬יש לנו קבוצות‬ ‫תיאורטיות שיודעות לעשות את החישובים האלה‬ ‫מראש‪ .‬יש חומרים עם מתח גבוה שהם לא מספיק‬ ‫יציבים ועל ידי שינויים מסוימים יכולים להביא אותם‬ ‫ליציבות‪ .‬במקום שנעשה הרבה ניסיונות אפשר לחשב‬ ‫מראש ולחסוך חצי שנה במעבדה‪.‬‬ ‫“המדינה עושה מספיק וסביר מבחינת המשאבים‬ ‫שלה‪ .‬אין למדע הישראלי מה להתבייש‪ .‬יש לנו‬ ‫פרסי נובל בכימיה בשנים האחרונות והמצב לא רע‪.‬‬ ‫יש עדיין במה להשקיע‪ ,‬אבל צריך להשקיע בחכמה‬ ‫ובזהירות‪ .‬אנשים צריכים להוכיח את עצמם‪ ,‬ולא‬ ‫סתם לשפוך כסף על דברים הזויים‪ .‬המהלכים כרגע‬ ‫שאני רואה הגיוניים ובמשרד ראש הממשלה יש גוף‬ ‫שמטפל בדברים האלה‪ .‬גם המדען הראשי הוא גוף‬ ‫מצוין ויש לו תכניות לקחת ידע אקדמי ולהזרים אותו‬ ‫לתעשייה‪ .‬אין ספק כי סוללות יהיו בעתיד מוצר‬ ‫אסטרטגי”‪ .‬‬


‫‪Analog Devices‬‬

‫‪AnalogDevices‬‬ ‫‪Devices‬‬ ‫‪Analog‬‬

‫ופיניקס טכנולוגיות גאות להציג‬ ‫רכיבים חדשים בטכנולוגיית בידוד גלווני‬ ‫לאותות דיגיטליים‪iCoupler ,‬‬

‫היתרונות המובהקים של טכנולוגיית הבידוד‬ ‫‪ iCoupler‬לעומת ‪:Optocouplers‬‬

‫‪iCoupler‬‬

‫ •ביצועים•קבועים•בזמן•ובטמפרטורת•עבודה‬ ‫ •צריכת•הספק•של•‪•10%‬לעומת•‪ Optocouplers‬באותו•קצב•העברת•נתונים‬ ‫ •שיפור•של•פי•‪•4‬בקצב•העברת•נתונים•ובמחיר•תחרותי‬ ‫ •הקטנת•מספר•הרכיבים•ההיקפיים•הנדרשים‬ ‫ •אינטגרציה•של•מספר•פונקציות•ברכיב•בודד‬

‫הרכיבים מיועדים ל‪:‬‬ ‫ •יישומים•רפואיים‬ ‫ •מונים•חכמים‬ ‫ •תקשורת‬ ‫ •בקרה•תעשייתית‬ ‫‪:ADuM348x‬‬ ‫ •מבודד•של•‪•3.75kv‬לארבעה•ערוצים•דיגיטליים‬ ‫ •קצב•של•‪•25Mb‬בשנייה‬ ‫ •צריכת•זרם•של•‪•10mA‬בקצב•זה‬ ‫ •שינוי•רמות•מתחים•כניסה‪/‬יציאה‬ ‫ •מארז•קטן•של•‪TSSOP-20‬‬ ‫‪:ADuM3223/ADuM4223‬‬ ‫ •מבודדים•של•‪•3KV/5KV‬לדחיפת•זרם•של•‪•4A‬עבור•‪Half-Bridge‬‬ ‫ •קצב•עבודה•של•‪1MHZ‬‬ ‫ •זמן•השהייה•מקסימלי•של•‪•49nS‬ותיאום•בין•ערוצים•טוב•מ‪5nS•-‬‬

‫‪,3‬‬ ‫‪, doron_amedey@phnx.co.il‬‬

‫‪:ADuM3070‬‬ ‫ •מבודד•של•‪•2.5KV‬לווסתי•מתח•ממותגים•עם•ערוץ•היזון•חוזר‬ ‫הספק•של•עד•‪2.5W‬‬ ‫ •‬ ‫‪w w w. p h n x . c o . i l 09-7644801‬‬ ‫‪444424‬‬ ‫נצילות•של•כ‪80%•-‬‬ ‫ •‬ ‫‪Contact: Doron Amedey 09-7644853 Fax: 972-9-7644801‬‬ ‫ •תדר•מיתוג•של•‪200KH-1MHz‬‬ ‫ •טווח•טמפרטורת•עבודה•רחב•של•‪-40c0-105c0‬‬

‫‪444424‬‬ ‫‪,3‬‬ ‫‪Fax: 972-9-7644801 , doron_amedey@phnx.co.il‬‬

‫‪w w w. p h n x . c o . i l 09-7644801‬‬ ‫דצמבר ‪2012‬‬ ‫‪Contact: Doron Amedey 09-7644853‬‬

‫‪19‬‬


‫בקרה אווירית‬ ‫מערכות הבקרה האווירית הקיימות בעולם אינן מספקות כיסוי מלא של כדור‬ ‫הארץ‪ ,‬עובדה המעמידה עשרות אלפי מטוסים בסכנת התנגשות או היעלמות‬ ‫מעיניהם של פקחי הטיסה‪ .‬הפתרון לבעיה כנראה טמון בטכנולוגיית נאנו‬ ‫לווינים‪ .‬לארס אלמינדה ומידד פריינטא בסקירה מרתקת‬

‫ה‬

‫לארס אלמינדה ומידד פריינטא‬

‫תעופה האזרחית הפכה במאה‬ ‫העשרים ואחת למשאב כלכלי‬ ‫מסחרי יקר ערך שאין לו תחליף‪.‬‬ ‫אירועים דוגמת התפרצות הר הגעש‬ ‫אייפייליוקול באיסלנד בשנת ‪,2010‬‬ ‫חשפה עד כמה העולם תלוי בטיסות‪ .‬בנוסף‪ ,‬כמות‬ ‫הנוסעים והטיסות גדלה בקצב שמחייב “מודעות‬

‫‪20‬‬

‫דצמבר ‪2012‬‬

‫סביבתית” (‪ )Situation Awarness‬ברמת‬ ‫המטוס הבודד שאינו יכול להסתמך על מגדלי‬ ‫פיקוח שיבטיחו שמיים נקיים לאורך נתיב הטיסה‪.‬‬ ‫יתרה מכך‪ ,‬עיקר שטח כדור הארץ אינו מנוטר‬ ‫על ידי שירותי בקרת טיסה‪ ,‬ולכן ייתכנו מקרים‬ ‫בהם מטוס פשוט “נעלם”‪ ,‬כמו שקרה לטיסה ‪447‬‬ ‫של איירפרנס בליל הראשון ביוני ‪.2009‬‬

‫מגמה נוספת שהתפתחה בשנים האחרונות‬ ‫היא עלות שירותי הבקרה האווירית‪ ,‬המגיעים‬ ‫למחיר של ‪ 107‬יורו לדקה עבור כל מטוס במרחב‬ ‫האווירי‪ .‬לאור נתונים אלו‪ ,‬אין זה מפתיע למצוא‬ ‫מידת מוטיבציה גבוהה בקרב מפעילי השירותים‬ ‫הקרקעיים אשר עושים כל שביכולתם בכדי‬ ‫להגדיל את מספר המטוסים בשטחם‪ .‬במקביל‪,‬‬


‫אילוסטרציה‪Shutterstock :‬‬

‫מהחלל‬ ‫מנסות חברות התעופה להקטין את הזמן בו‬ ‫המטוסים נמצאים תחת פיקוח כלשהו‪.‬‬

‫בקרה אווירית מדורגת‬ ‫בקרה אווירית או בקרת הפרדת תנועת מטוסים‬ ‫מתנהלת בכמה מעגלי שליטה‪ .‬החל במעגל‬

‫הקרוב ביותר בשדה התעופה‪ ,‬ועד המעגל הרחוק‬ ‫ביותר התלוי בטווח מכ”מ הבקרה האווירית‪ .‬לכל‬ ‫מעגל יש תחום אחריות וקיבולת שונה‪.‬‬ ‫מעגל פיקוח שדה תעופה מבוסס על תצפית‬ ‫ישירה ונועד לשרת נחיתות והמראות‪ .‬הטווח‬ ‫היעיל של בקרה מסוג זה הוא חמישה מייל ימי‪,‬‬ ‫וברוב המקרים מתבצע גם בעזרת מכ”ם מעקב‬

‫משני ( ‪ )SSR‬בכדי לאפשר בקרה ממוחשבת‬ ‫המוצגת על מפת שליטה בכל מזג אוויר‪ .‬מכשירי‬ ‫מכ”ם תנועה מודרניים מאפשרים מתן התרעות‬ ‫התנגשות כאשר קיימת התקרבות מסוכנת בין‬ ‫מטוסים וכלי רכב אחרים על הקרקע‪.‬‬ ‫פיקוח גישה וטרמינל הוא מעגל שליטה מבוסס‬ ‫מכ”ם בטווחים של ‪ 30‬עד ‪ 50‬מייל ימי משדה‬

‫דצמבר ‪2012‬‬

‫‪21‬‬


‫תעופה ולעיתים קרובות משותף עבור כמה‬ ‫שדות תעופה בו זמנית‪ .‬מגדל הטרמינל של‬ ‫לונדון למשל‪ ,‬מפקח על כל חמשת שדות התעופה‬ ‫הנמצאים בקרבת העיר‪ ,‬ומנהל את כל תעבורת‬ ‫המטוסים במרחב אווירי שקוטרו מאה מייל‪ ,‬ועד‬ ‫גובה של עשרים אלף רגל‪.‬‬ ‫בפיקוח טרמינל‪ ,‬התעבורה מתחלקת לתנועה‬ ‫יוצאת‪ ,‬נכנסת ותנועה במעבר‪ .‬כאשר מטוס יוצא‬ ‫מתחום הפיקוח של בקרת טרמינל הוא “מועבר”‬ ‫לאחריות בקרה אחרת (פיקוח טרמינל שכן‪ ,‬או‬ ‫פיקוח טיסה אזורי)‪ ,‬תהליך שבדרך כלל כרוך גם‬ ‫בשינוי תדר השידור‪.‬‬ ‫מעגל פיקוח טיסה אזורי (או “מרכז”) אחראי‬ ‫לתחום שבין שדות התעופה‪ ,‬מרחב אווירי ששטחו‬ ‫אלפי קילומטרים רבועים‪ .‬המרכז מפקח על‬ ‫מטוסים מהרגע שהם עוזבים את שדה התעופה‬ ‫או מרחב הטרמינל‪ ,‬ועד שהם מגיעים למרחב‬ ‫האווירי של פיקוח טרמינל או שדה תעופה אחר‪.‬‬ ‫מרכזי פיקוח אזורי מפקחים גם על טיסות‬ ‫החוצות יבשות ואוקיינוסים‪ .‬כיוון שהכיסוי‬ ‫של מערכות מכ”ם מוגבל למאתיים מייל מקו‬ ‫החוף‪ ,‬הפיקוח הוא למעשה פיקוח הליכי‪ .‬הליכים‬ ‫מוסכמים אלה עושים שימוש במידע המתקבל‬ ‫מן המטוס על מיקומו‪ ,‬זמן הדיווח‪ ,‬גובה הטיסה‪,‬‬ ‫ומהירות הטיסה כדי להבטיח הפרדה נאותה‬ ‫בין מטוסים‪ .‬הפקח מתעד את נתוני המטוס על‬ ‫רצועות התקדמות טיסה (‪flight progress‬‬ ‫‪ )strips‬וכן במערכות מחשב מיוחדות‪ ,‬ככל‬ ‫שטייסי המטוס מדווחים על מיקומם‪ .‬פיקוח‬ ‫הליכי דורש הפרדה גדולה יותר בין מטוסים‪,‬‬ ‫דבר המפחית את קיבולת התנועה של נתיבים‬ ‫חוצי אוקיינוסים ואינו מאפשר שימוש נאות‬ ‫במרחב התעופה‪.‬‬

‫הכוללות אות קריאה‪ ,‬מיקום‪ ,‬מהירות‪ ,‬וכיוון‬ ‫טיסה‪ ,‬הנקלטות במחשבי הבקרה האווירית‪,‬‬ ‫יכולים פקחי המרכז לדעת היכן נמצאים מטוסים‬ ‫בקצה השני של כדור הארץ‪ .‬בנוסף להודעה‬ ‫המחזורית נדרש הטייס ליזום שליחת הודעה‬ ‫בכל מצב המוגדר כחריגה מתוכנית הטיסה‬ ‫המקומית‪ ,‬כגון שינוי גובה‪ ,‬שינוי כיוון‪ ,‬או מצב‬ ‫חירום במטוס‪.‬‬ ‫נכון להיום‪ ,‬כ‪ 70-‬אחוזים מהמטוסים כבר‬ ‫מצויידים במשדר ‪ ,ADS-B‬ובשנת ‪2015‬‬ ‫יחוייבו כל המטוסים במרחב האווירי האירופאי‬ ‫להיות מצויידים במשדרים אלו‪ .‬בשנת ‪ 2020‬גם‬ ‫רשות התעופה האמריקאית לא תאפשר למטוס‬ ‫שאינו מצוייד במשדר מסוג זה לטוס בשטחה‪.‬‬ ‫לכאורה בעיית בקרת הטיסה נפתרה‪ ,‬ואפשר‬ ‫יהיה בקרוב לדעת בכל רגע נתון היכן כל מטוס‬ ‫נמצא‪ .‬אבל מסתבר כי לא כך הדבר‪ ,‬שכן משדרי‬ ‫‪ ADS-B‬תוכננו במקור לטווח שידור של ‪80‬‬ ‫מייל ימי‪ ,‬ולמעשה מחייבים החלפה של ציוד‬ ‫המכ”מ הקיים במקלטים חכמים על הקרקע‪,‬‬ ‫עובדה המשאירה את רוב שטח העולם ללא ניטור‪.‬‬ ‫דווקא בטיסות הארוכות‪ ,‬חוצות יבשות‬ ‫ואוקיינוסים ודווקא באזור קו המשווה‪ ,‬מקום בו‬ ‫לעיתים קרובות מזג האוויר קשה וענני סערה‬

‫תחילת הטיסה‪ ,‬המטוס שידר את הדיווח האחרון‬ ‫לבקרת הטיסה בברזיל‪ ,‬ובשעה ‪ 01:48‬נעלם‬ ‫ממסכי המכ”ם‪ .‬כעבור שעתיים‪ ,‬בשעה ‪03:20‬‬ ‫המטוס אינו יוצר קשר רדיו כמתוכנן ורק כעבור‬ ‫עוד שלוש שעות‪ ,‬בשעה ‪ 05:30‬שלח חיל האוויר‬ ‫הברזילאי מטוסי חיפוש לנסות ולאתר את המטוס‪.‬‬ ‫רק בשעה ‪ 09:30‬בבוקרו של יום המחרת‪ ,‬לאחר‬ ‫שהמטוס אינו מופיע כמתוכנן לנחיתה בפריז‪,‬‬ ‫מבינים בקרי הטיסה שהתרחש אסון ושולחים‬ ‫ספינות למשימת חילוץ והצלה‪.‬‬

‫הפתרון ‪ -‬בקרה‬ ‫אווירית מהחלל‬ ‫בקרה אווירית מהחלל‪ ,‬או ‪Space based‬‬ ‫‪ ,ADS-B‬מבוססת על מערכת שתוכננה במקור‬ ‫לאפשר העברת מידע בין המטוסים ללא קשר‬ ‫למרכזי בקרת הטיסה‪ .‬על כן‪ ,‬אלומת השידור של‬ ‫נתוני הטיסה משודרים הן כלפי הקרקע‪ ,‬כלומר‬ ‫לנקודות בקרה קרקעיות או למטוסים הנמצאים‬ ‫נמוך יותר מהמטוס המשדר‪ ,‬והן כלפי מעלה כלפי‬ ‫מטוסים הנמצאים גבוה יותר מהמטוס המשדר‪.‬‬ ‫את אלומת השידור המשודרת לגובה‪ ,‬ניתן‬ ‫לקלוט בעזרת מקלט ‪ ADS-B‬בעל רגישות‬

‫אין כיסוי עולמי‬ ‫במאי ‪ 2000‬הורה הנשיא קלינטון על ביטול‬ ‫ההפרעה האקראית (‪)Selective Availability‬‬ ‫באותות ה‪ GPS-‬לשימוש אזרחי‪ ,‬דבר שאפשר בין‬ ‫לילה למטוסים האזרחיים לדעת מיקום וגובה‬ ‫בדיוק של פחות מעשרה מטרים‪ .‬חלק מספקי‬ ‫שירותי הניווט האווירי יישמו “שידור מעקב‬ ‫תלות אוטומטי” (‪Automatic Dependent‬‬ ‫‪ )Surveillance Broadcasting‬כחלק מיכולת‬ ‫המעקב שלהם אחר טיסות‪.‬‬ ‫היתרון בשיטה זו היא שהמטוסים הופכים להיות‬ ‫חלק אקטיבי ממערך הבקרה‪ ,‬ואין תלות בטווח‬ ‫הגילוי של המכ”ם‪ .‬בעזרת הודעות מחזוריות‬

‫‪22‬‬

‫דצמבר ‪2012‬‬

‫לוויין ‪ GOMX-1‬בתצורה‬

‫באדיבות‪ :‬גומספייס‬

‫מסכנים את המטוסים‪ ,‬הכיסוי הוא מינימלי או‬ ‫כמעט ולא קיים‪ .‬למעשה‪ ,‬על פי נתוני חברת‬ ‫‪ ,Aireon‬רק עשרה אחוזים משטח כדור הארץ‬ ‫מכוסים על ידי ציוד המאפשר מעקב אחר‬ ‫מטוסים‪.‬‬ ‫נתון זה התברר כקריטי בבוקר קשה במיוחד‬ ‫בתחילת יוני ‪ .2009‬טיסה ‪ 447‬של אייר פראנס‬ ‫המריאה מריו דה ז’נרו בברזיל‪ ,‬בשעה ‪,22:30‬‬ ‫כעוד טיסה שגרתית החוצה את האוקיינוס‬ ‫האטלנטי‪ .‬בשעה ‪ 01:33‬כשלוש שעות לאחר‬

‫רכיבי הלוויין ‪GOMX-1‬‬

‫באדיבות‪ :‬גומספייס‬

‫גבוהה מהרגיל המותקן על גבי לוויין לצורך‬ ‫ניתוח ועיבוד הנתונים‪ ,‬או כתחנת ממסר להעברת‬ ‫הנתונים למרכז בקרה אווירית‪ .‬מערך לוויינים‬ ‫יאפשר מתן שירותי בקרה אווירית ברמות שונות‪.‬‬ ‫מערך ‪ Offline‬המורכב משלושה עד ששה‬ ‫לוויינים יאסוף נתונים בשיטת “שמור והעבר”‬ ‫(‪ )Store and Forward‬מכל מטוס הנמצא‬ ‫בתחום הקליטה שלהם‪ .‬מערכת כזאת תאפשר‬ ‫לקבל נתוני טיסה קריטיים ממטוסים בטיסות‬ ‫ארוכות ובמרווחי זמן של ‪ 10‬עד ‪ 30‬דקות‪.‬‬


‫מערך ‪ Online‬המורכב מ‪ 40-‬עד ‪70‬‬ ‫לווינים יאפשר כיסוי מלא של כל שטח כדור‬ ‫הארץ ויאספו נתוני זמן אמת מכל המטוסים‬ ‫המצויידים במשדרי ‪ .ADS-B‬בשילוב עם‬ ‫תקשורת בין לווינית‪ ,‬יוכל מערך בקרת הטיסה‬ ‫לקבל בכל רגע נתון הערכת מצב (‪Situation‬‬ ‫‪ )Awareness‬אמיתית‪ ,‬ולזהות בזמן קצר‬ ‫חריגות מנתיבי טיסה מתוכננים‪.‬‬ ‫מערכת שכזאת איננה דמיונית ולמעשה שתי‬ ‫חברות הכריזו על כוונתן לישם את הרעיון החל‬ ‫משנת ‪ .2015‬חברת ‪ GlobalStar‬מתכוננת‬ ‫להשיק שירות הנקרא ‪ALAS – ADS-B Link‬‬ ‫‪ ,Augmentation System‬המבוסס על הדור‬ ‫הבא של לוויני גלובאלסטאר ומתכונן לשרות‬ ‫החל מ‪ .2017-‬החברה השניה היא למעשה חברת‬ ‫מטרה בשם ‪ Aireon‬שהוקמה בכדי למכור‬ ‫שירותי בקרת טיסה חללית בכיסוי גלובאלי‪.‬‬ ‫החברה מבססת את שירותי על לוויני אירידיום‪,‬‬ ‫ואמורה להתחיל פעילות מסחרית בחציה השני‬ ‫של ‪ .2015‬בתעריף של ‪ 107‬יורו לדקת שירותי‬ ‫בקרה אוויריים עבור כל מטוס‪ ,‬ניתן להבין גם‬ ‫את התמריץ המסחרי מאחורי היוזמות‪ .‬מערכת‬ ‫בקרה אווירית מהחלל‪ ,‬שתאפשר כיסוי מלא‬ ‫של כדור הארץ‪ ,‬כולל איזורי הקטבים‪ ,‬תיתן‬ ‫בראש ובראשונה מענה חשוב באירועי אסון‬ ‫דוגמת התרסקות טיסה ‪ 447‬של איירפראנס‪.‬‬ ‫אבל החשיבות איננה רק עבור משימות חילוץ‬ ‫והצלה‪ .‬בהעדר מערכות עקיבת זמן אמת‪,‬‬ ‫השיקולים המכתיבים את נתוני הטיסה הם‬ ‫שיקולי בטיחות המכתיבים שולי ביטחון רחבים‬ ‫מאד‪ .‬נתיבי התעופה מעל האוקיינוסים נמצאים‬ ‫ב”אוטוסטרדות גבהים” המופרדים לפחות בעשר‬ ‫דקות של הגבהה או הנמכה בין נתיב לנתיב‬ ‫בגובה‪ ,‬ולפחות ‪ 30‬מייל ימי במרחב‪.‬‬ ‫שיקולים אלה מגבילים את כמות המטוסים‬ ‫היכולים לטוס בו זמנית בין יבשות‪ ,‬ומונעים תכנון‬

‫שימוש באיקון עצמי ויצירת הודעה לסביבה‬ ‫הקרובה באדיבות‪ :‬אתר ‪ADS-B‬‬

‫תעבורת המטוסים ברחבי העולם באדיבות‪AIRBOYD :‬‬

‫נתיבים אופטימליים הלוקחים בחשבון משטרי‬ ‫זרימת רוחות‪ ,‬מזג אוויר‪ ,‬או גובה‪ .‬באמצעות‬ ‫יישום מערכת בקרה גלובאלית שתאפשר העברת‬ ‫מידע גם בין המטוסים‪ ,‬אפשר יהיה להקטין את‬ ‫המרחק המינימלי בין מטוסים ל‪ 15-‬מייל ימי‬ ‫גם בגובה וגם במרחב‪ ,‬להוסיף “כבישים” בין‬ ‫יבשתיים‪ ,‬ולאפשר למטוסים לשנות גובה בהתאם‬ ‫למשטר מזג האוויר והרוחות‪ .‬חברת ‪Aireon‬‬ ‫מעריכה שמערכת שכזו תאפשר חיסכון של בין‬ ‫ששה לשמונה מיליארד דולר בעלויות דלק‪ ,‬וכן‬ ‫הקטנה דרמטית של פליטת גזי חממה‪.‬‬

‫שימוש בנאנו לוויינים‬ ‫בשנים האחרונות הפכו נאנו‪-‬לווינים לדבר‬ ‫החם הבא בתעשיית החלל‪ .‬מה שהחל כתחביב או‬ ‫כגימיק ללימודי מדעים‪ ,‬הפך תוך פחות מעשור‬ ‫למהפכה של ממש‪ ,‬והיום יש כ‪ 250-‬פרויקטי‬ ‫נאנו לווינים ברחבי העולם‪ .‬התחזיות אף מדברות‬ ‫על קצב שיגור של מאה נאנו לווינים בשנה עד‬ ‫סוף העשור‪.‬‬ ‫העלות הנמוכה של התכנון‪ ,‬הבניה והשיגור‬ ‫של נאנו לווין‪ ,‬והיכולת לשגר כמה עשרות נאנו‬ ‫לווינים בשיגור אחד‪ ,‬יחד עם יכולות מזעור‬ ‫אלקטרוניות ובשלות טכנולוגית הפכו את רעיון‬ ‫השימוש בצבירי לווינים (‪ )Cluster‬לאטרקטיבי‬ ‫עבור ישומיים בהם למספרים גדולים יש יתרון‪.‬‬ ‫משימת ניטור ובקרה אווירית מהחלל‪ ,‬היא‬ ‫בדיוק מסוג המשימות בהן לגודל אין חשיבות‪.‬‬ ‫לכמות כן‪.‬‬ ‫חברת גומספייס (‪ )GomSpace‬הדנית‪,‬‬ ‫שהוקמה על ידי בוגרי תוכנית הנאנו לווין‬ ‫האירופאי הראשון‪ ,‬היו בין הראשונים לזהות‬ ‫את הצורך במערכת בקרה אווירית מהחלל‪,‬‬ ‫ובימים אילו הם מסיימים בדיקות אחרונות‬ ‫לפני שיגור לווין הדגמה ראשון מסוגו לקליטת‬

‫אותות ‪ ADS-B‬מהחלל בשם ‪ .GOMX-1‬הלווין‬ ‫מיועד לשיגור באפריל ‪ 2013‬יחד עם עוד עשרים‬ ‫ושלושה נאנו לווינים נוספים‪ ,‬ואמור בין היתר‬ ‫לבצע גם ניסויי עיבוד דיגיטלי שישפרו את‬ ‫ביצועי המקלט המותקן על הלווין‪.‬‬ ‫הלווין מבוסס על מבנה ‪ 2U‬סטנדרטי‪ ,‬מערכת‬ ‫מחשב‪ ,‬מערכת בקרת הכוון תלת‪-‬צירית‬ ‫מבוססת מדידות שמש‪ ,‬שדה מגנטי ומדידי‬ ‫תאוצה זוויתית‪ ,‬מערכת חשמל הכוללת תאי‬ ‫שמש מתקדמים בנצילות של ‪ 30‬אחוזים‪ ,‬סוללות‬ ‫ליתיום יון‪ ,‬מערך בקרה ומערכת תקשורת בתדר‬ ‫חובבי רדיו לפיקוד וטלמטריה‪ .‬מבנה המטע”ד‬ ‫והעובדה שאנטנת קליטת ה‪ ADS-B-‬מוכוונת‬ ‫ארץ‪ ,‬מאפשרת להוסיף מצלמה דיגיטלית‬ ‫פשוטה שתאפשר “לראות” את שדה הראיה של‬ ‫המקלט‪.‬‬ ‫בכדי לפצות על אבדן העצמה כתוצאה מניחות‬ ‫אות ה‪ RF-‬שתוכנן לטווח מקסימלי של שמונים‬ ‫מייל ימי ממרחק של אלפי קילומטר‪ ,‬נדרש‬ ‫פיתוח של מקטע ‪ RF‬רגיש במיוחד‪ .‬הפתרון‬ ‫מיושם בשילוב ‪ FGPA‬שתוכנת לעיבוד דיגטלי‬ ‫המאפשר להגביר את יחס האות לרעש‪ .‬התדר‬ ‫הנבחר ללווין ההדגמה הוא ‪ 1090‬מגה הרץ‪,‬‬ ‫שמחייב אנטנה באורך המתאים לאורך הגל‪.‬‬ ‫הלווין הוא כאמור מסוג ‪ CubeSat 2U‬באורך‬ ‫כולל של עשרים סנטימטרים‪ .‬בכדי לעמוד ביעד‬ ‫הטווח המקסימלי לקליטה‪ ,‬נדרש הגבר אנטנה‬ ‫של ‪ dBi 10‬לפחות‪ ,‬והפיתרון האלגנטי נמצא‬ ‫בדמות אנטנת סליל (‪ )Helix‬שמשוגרת במצב‬ ‫דחוס ומקופל ונפרשת בחלל‪ .‬‬ ‫לארס אלמינדה הוא מנכ”ל חברת‬ ‫‪ GomSpace‬הדנית‪ ,‬אשר מתכוננת בימים‬ ‫אילו לשיגור הלווין הראשון בעולם שידגים‬ ‫יכולת בקרה אווירית מהחלל‬ ‫מידד פריינטא הוא מנכ”ל חברת‬ ‫‪ ,SPACECIALIST‬יזם חלל המוביל היום משימות‬ ‫תכנון ופיתוח של כמה נאנו לווינים שונים‬

‫דצמבר ‪2012‬‬

‫‪23‬‬


‫אלקטרוניקה‬ ‫חכמה‬ ‫התקני ‪ MEMS‬מאפשרים להוסיף למערכות אלקטרוניות‬ ‫את היכולות לתקשר עם העולם החיצון ולהגיב לגירויים‬ ‫פיסיקליים חיצוניים‪ .‬הם משמשים כחיישנים במערכות‬ ‫נשק‪ ,‬כלי תעופה‪ ,‬טלפונים סלולאריים‪ ,‬התקנים רפואיים‬ ‫ומגוון תחומים נוספים‪ .‬גם בתחום זה ישראל בחזית‬ ‫הפיתוח העולמית‬

‫ה‬

‫מאת גיורא בילו‬

‫תקני (‪Micro Electro Mechanical‬‬ ‫‪ Systems) MEMS‬הם התקנים‬ ‫מכניים שמידותיהם נמדדות במיקרונים‪,‬‬ ‫ומספר ההתקנים במארז יכול לנוע‬ ‫מיחידות בודדות ועד למיליונים‪.‬‬ ‫במשפחת רכיבים זו נוכל למצוא גם את ה‪,NEMS-‬‬ ‫(כאשר ה‪ N-‬מרמזת על נאנו)‪ ,‬והתקנים לתחום‬ ‫האופטיקה ‪MOEMS-Micro Opto Electro -‬‬ ‫‪ .Mechanical Systems‬הטכנולוגיה המשותפת‬ ‫לכולם היא ‪,MST-Microsystems technology‬‬ ‫ותהליכי היצור שלהם מבוססים על אותם תהליכים‬ ‫בהם מייצרים צ’יפים אלקטרוניים‪.‬‬

‫מתרגמים מציאות לאותות‬ ‫חשמליים‬ ‫המזעור שלהם מאפשר להם להתחרות במחיר מול‬ ‫מערכות שיוצרו עד כה בטכנולוגיות אחרות‪ ,‬ומאפשר‬ ‫שילוב שלהם במקומות בהם מערכות מכניות מסורתיות‬ ‫לא יכלו להשתלב‪ .‬המזעור‪ ,‬צריכת ההספק הנמוכה‪,‬‬ ‫המחיר הנמוך וקלות ההטמעה במערכות משובצות‬ ‫מאפשרים להגדיל את מספר החיישנים המסונפים‬ ‫למערכת‪ ,‬בלי להגדיל את מחירה או מורכבותה‪ .‬על‬ ‫ידי כך‪ ,‬ניתן ליצור מערכות מדויקות יותר המסתמכות‬ ‫על מספר גדול יותר של מדידות הנעשות בתדירות‬ ‫גדולה יותר ומשפרות את האינטראקציה בין מערכות‬ ‫מחשוב לעולם הפיסיקלי‪.‬‬

‫‪24‬‬

‫דצמבר ‪2012‬‬

‫“טכנולוגיית ה‪ VLSI -‬חוללה מהפכה טכנולוגית‪,‬‬ ‫אשר בין השאר העמידה לרשות האנושות מערכות‬ ‫חישוב בעלות יכולות חישוב אדירות‪ ,‬התקני אכסון‬ ‫אינפורמציה (זיכרון) עצומים ואפשרויות למימוש‬ ‫מערכים זערי ממדים שכוללים מיליוני תאי‪-‬חישה‬ ‫אשר מהווים את הלב של מצלמות אלקטרוניות בעלות‬ ‫יכולות הבחנה פנטסטיות‪ .‬אלא שמערכות המבוססות‬ ‫על טכנולוגית ‪ VLSI‬כשלעצמה עשויות להגיב אך‬ ‫ורק לאותות חשמליים והן חסרות יכולת אינטראקציה‬ ‫ישירה עם העולם החיצון”‪ ,‬מסבירה פרופסור יעל נ’‪,‬‬ ‫מהפקולטה להנדסת חשמל בטכניון ‪.‬‬ ‫“במילים אחרות‪ ,‬התקני ‪ VLSI‬יכולים ‘לדבר’ עם‬ ‫העולם החיצון רק באמצעות ‘מתווכים’ שמתרגמים‬ ‫תופעות פיסיקליות המתרחשות בעולם החיצון‪,‬‬ ‫לאותות חשמליים בשפה מובנת להתקני ‪.VLSI‬‬ ‫התקנים מיקרו‪-‬מכניים זעירים (‪ )MEMS‬יכולים‬ ‫להוסיף למערכות הללו ממד נוסף של יכולות פעולה‬ ‫בכך שיש להם את היכולות לתקשר עם העולם‬ ‫החיצון ולהגיב לגירויים פיסיקליים חיצוניים‪ ,‬ואף‬ ‫לבצע פעולות בעולם הממשי בעזרת מפעילים‬ ‫(אקטואטורים) זעירים”‪.‬‬ ‫ה‪ MEMS-‬יכולים לשמש כחיישנים למדידת‬ ‫תהליכים כימיים‪ ,‬חשמליים‪ ,‬מגנטיים ומכניים‪,‬‬ ‫ולמדידת קרינה וחום‪ .‬מבססים עליהם יישומים‬ ‫בתחומי התקשורת‪ ,‬עיבוד אותות‪ ,‬תצוגות‪ ,‬התקני‬ ‫‪ BioMEMS‬משמשים בתחומי הרפואה‪ ,‬ביולוגיה‬ ‫והכימיה‪ ,‬מערכות בקרה ואוטומציה‪.‬‬


‫אילוסטרציה‪Shutterstock :‬‬

‫ישנם סוגים רבים של התקני ‪ MEMS‬שניתן‬ ‫להשיגם “מן המדף”‪ ,‬ויצרניות רכיבים אלקטרוניים‬ ‫רבות מציעות סוגי התקנים שונים‪ .‬על פי סקר‬ ‫של ‪ HIS ISupli‬ממאי ‪ ,2012‬עשרת החברות‬ ‫המובילות בשוק ה‪ MEMS-‬היו ‪ ,TI ,HP‬בוש‪,‬‬ ‫‪ ST‬מיקרואלטרוניקס‪ ,‬קנון‪ ,‬פנסוניק‪Denso, ,‬‬ ‫‪ ,Knowles‬אנלוג דיווסס‪ ,‬ואפסון‪ .‬בשנת ‪ 2005‬גודלו‬ ‫של שוק התקני ה‪ MEMS-‬הגיע לכ‪ 8-‬מיליארד‬ ‫דולר‪ .‬התחזית היא שהשוק יגדל ל‪ 40-‬מיליארד דולר‬ ‫בשנת ‪ ,2015‬וצפוי לעבור את ה‪ 200-‬מיליארד דולר‬ ‫בשנת ‪.2025‬‬

‫מוקד המזעור ברפאל‬ ‫בתחום הצבאי ה‪ MEMS-‬משמשים כחיישנים‬ ‫אוטונומיים לכיסוי שטח גדול ואבטחה היקפית‬ ‫(‪ ,)smart dust‬במערכת תצוגת ראש‪ ,‬מערכות‬ ‫ראיה ליליות‪ ,‬מערכות זיהוי עמית טורף‪ ,‬במערכות‬ ‫תקשורת דלת אנרגיה‪ ,‬כרכיבים ל‪ ,HLS-‬כחיישני‬ ‫תאוצה לניווט מערכות נשק וניווט אישי ובמערכות‬ ‫אבטחה למערכות נשק ונפצים‪ .‬הם נמצאים במערכות‬ ‫ניווט אינרציאלי‪ ,‬במערכי אחסון נתונים‪ ,‬מערכות‬ ‫הדמאת ‪ IR‬לא מקוררת‪ ,‬במשאבות ושסתומים‪,‬‬ ‫בהתקני מיקרו אופטיקה‪ ,‬בתצוגת‪DMD -Digital‬‬ ‫‪ Micro-mirror Displays‬למחשבים ניידים‪,‬‬ ‫ובמערכות לבקרת מבני תעופה‪.‬‬ ‫רפאל מטמיעה באמצעי הלחימה המתקדמים‬ ‫טכנולוגיות חדישות וביניהן טכנולוגיות מתחום‬ ‫הננו‪-‬טכנולוגיה והמיקרו‪ -‬טכנולוגיה (‪.)MEMS‬‬ ‫בחברה מתייחסים אל טכנולוגיה זו כאל ‪Enabling‬‬ ‫‪ Technology‬החיונית לקידום מגוון פרויקטים‬ ‫במערכת הביטחון‪ ,‬המאפשרת קפיצת מדרגה‬ ‫בביצועים של מערכות שונות‪ .‬מוקד המזעור של‬ ‫רפאל עוסק בתכן ומימוש מערכות זעירות ליישומים‬ ‫צבאיים (‪ ,)Military MEMS‬והוא גוף מוביל ברמה‬ ‫הלאומית לפיתוח‪ ,‬אפיון ואספקת התקני ‪MEMS‬‬ ‫עבור יישומים צבאיים‪ .‬תשתית הידע והטכנולוגיה‪,‬‬ ‫צוות הפיתוח וההנדסה‪ ,‬והקרבה למפתחי המערכות‬ ‫ולמוקדי ידע חיוניים (כמו ניווט‪ ,‬קוואנטיקה ונפיצים)‬ ‫המתקיימים ברפאל הינם ייחודיים ובלעדיים בארץ‪.‬‬ ‫במוקד עוסקים בפיתוח וייצור מערכות זעירות‬ ‫וחכמות (‪ )SoC‬החיוניות לביטחון מדינת ישראל‬ ‫ונמצאות בחזית הידע והטכנולוגיה‪ .‬התקנים כאלה‬ ‫המיועדים לביצועים צבאיים‪ ,‬אינם ניתנים לרכישה‬ ‫מסיבות ברורות‪ .‬פיתוח רכיבי ‪ MEMS‬ליישומים‬ ‫צבאיים משלב ידע וטכנולוגיה מתחומי המיקרו‪-‬‬ ‫מכאניקה‪ ,‬מיקרו‪-‬אופטיקה‪ ,‬רכיבי ‪ ,RF‬מיקרו מעבדים‬ ‫ואלמנטים נפיצים למערכת שלמה היושבת יחד על‬

‫דצמבר ‪2012‬‬

‫‪25‬‬


‫פיסת סיליקון אחת קטנה‪.‬‬ ‫המוקד הינו מרכז מומחיות וידע בנושאי ‪MEMS‬‬ ‫וכולל הנדסת מערכת‪ ,‬תכן קונספטואלי ופיתוח‬ ‫טכנולוגיות‪ ,‬אנליזות משולבות ותכן תהליך לייצור‪,‬‬ ‫ייצור ואינטגרציה‪ ,‬אימות וניסויים‪ .‬ההתמחות במוקד‬ ‫כוללת את תחומי האלקטרוניקה (לרבות בקרה‬ ‫ו‪ ,)VLSI-‬מכניקה‪ ,‬אופטיקה‪ ,‬קוואנטיקה‪ ,‬חומרים‪,‬‬ ‫זרימה‪ ,‬הספק ועוד‪ .‬במוקד עובדים מהנדסים‪ ,‬חוקרים‬ ‫וטכנאים בעלי התמחות וניסיון בתכן וייצור התקני‬ ‫‪ ,MEMS‬אשר בחלקו נרכש במרכזי מחקר ופיתוח‬ ‫מהמובילים בעולם‪.‬‬ ‫המוקד מקיים שת”פ הדוק עם החוקרים המובילים‬ ‫באקדמיה בארץ ועם יחידות הפיתוח ברפאל ובמערכת‬ ‫הביטחון לניצול התשתית המתקדמת והמבוססת‬ ‫בנושאים אלו‪ .‬הרכיבים הייחודיים מיועדים בעיקר‬ ‫לשוק הצבאי וכוללים רכיבים אינרציאליים (‪MEMS‬‬ ‫‪ ,IMU ,IMPACT SWITCH‬מיקרו אנקודר)‪,‬‬ ‫מערכות ‪ Safe & Arm‬ומרעומים זעירים‪ ,‬חישת תדר‬ ‫וחישה קוואנטית‪ RF-MEMS ,‬לתקשורת (אנטנות‬ ‫סורקות‪ ,‬מודלי שידור וקליטה)‪ ,‬מיקרו‪-‬לוויינים‬ ‫(הנעה‪ ,‬קירור) וסנסורים ייחודיים לנושאי ‪.HLS‬‬ ‫יישומים צבאיים של התקני ‪ MEMS‬מיושמים‬ ‫במערכות חימוש וטילאות‪ ,‬באמצעים לחיל החי”ר‬ ‫העתידי‪ ,‬במזל”טים‪ ,‬מערכות תצפית ומודיעין‪,‬‬ ‫לוויינים זעירים ומערכות תקשורת‪.‬‬ ‫רכיבים אלו אטרקטיביים במיוחד באמל”ח זעיר או‬ ‫במערכות אשר רק טכנולוגיה זו מאפשרת מתן פתרונות‬ ‫והתכנות‪ ,‬כדוגמת טילים זעירים או פגזים חכמים‪.‬‬ ‫שילוב ההתקנים הזעירים למכלולים שלמים‬ ‫המזוודים ברמת אינטגרציה גבוהה מאפשר השגת‬ ‫יתרונות של ביצועי המערכות‪ ,‬הקטנת צריכת‬ ‫ההספק‪ ,‬הממדים והמחיר‪ .‬רכיבי ה‪ MEMS-‬של‬ ‫רפאל משולבים במספר פרויקטים מובילים בארץ‬ ‫ובעולם כמו גילון‪ ,‬כיפת ברזל‪ ,‬שרביט קסמים ואחרים‪.‬‬

‫גלאי ‪ IR‬וגלאי‬ ‫טרה‪-‬הרץ לא מקוררים‬ ‫“על מנת לאפשר את הורדת עלויות הייצור של‬ ‫רכיבי ‪ MEMS‬ובכך לאפשר את ייצורם ההמוני‬ ‫של מערכות זולות בעלות יכולות משופרות‪ ,‬קיים‬ ‫צורך בטכנולוגיה מבוססת‪ ,‬זולה וזמינה‪ .‬נכון‬ ‫להיום‪ ,‬הטכנולוגיה הזמינה שעונה לדרישות הללו‬ ‫היא טכנולוגיית ‪ .CMOS‬בצורה זו‪ ,‬ניתן לייצר‬ ‫התקני ‪ MEMS‬שמגיבים על תופעות פיסיקליות‬ ‫שנמדדות באמצעות התקנים אלקטרוניים שמיוצרים‬ ‫בטכנולוגיית ‪.CMOS‬‬ ‫“אם נייצר הן את ההתקן הפיסיקלי והן את ההתקן‬

‫‪26‬‬

‫דצמבר ‪2012‬‬

‫האלקטרוני באותה טכנולוגיה בתצורת ‪System‬‬ ‫‪ )SoC( on Chip‬מערכת על שבב‪ ,‬נוכל להוריד‬ ‫את מחיר ההתקן באופן משמעותי”‪ ,‬אמרה פרופ’ נ’‪,‬‬ ‫שקיבלה את פרס בטחון ישראל בשנת ‪ 1979‬יחד עם‬ ‫צוות חוקרים על חלקה בהעמדת תשתית גלאי ‪IR‬‬ ‫בארץ‪ .‬פרופ’ נ’ היא חלוצת המחקר בישראל בתחום‬ ‫ה‪ .MEMS-‬היא החלה את פעילותה בתחום זה‬ ‫בתחילת שנות ה‪ ,90-‬כשנטלה חלק בהקמת תשתית‬ ‫לייצור מדידים אינרציאליים ברפאל‪ .‬בשנת ‪2001‬‬ ‫הייתה בין מייסדי המאגד ל‪,Optical MEMS-‬‬ ‫שבו השתתפו הטכניון‪ ,‬רפאל (‪ )SCD‬ואלביט‪ .‬המאגד‬ ‫פיתח שלושה מדגימים‪ ,‬וביניהם גלאי ‪ IR‬לא מקורר‪.‬‬ ‫הפעילות בתחום זה נמצאת היום בידי חברת רפאל‪,‬‬ ‫המובילה בעולם בתחום זה‪“ .‬בזכות הגלאים הללו‬ ‫אנחנו יכולים לישון טוב בלילה‪ ,‬ואתה יכול לתאר‬ ‫לעצמך היכן הם משולבים”‪.‬‬ ‫בעשור האחרון התמקדה פרופ’ נ’ במצלמות לא‬ ‫מקוררות לחישה פסיבית של קרינת ‪ IR‬בטכנולוגיה‬ ‫מקורית ‪CMOST™ - CMOS - SOI‬‬ ‫‪ -MEMS/NEMS‬אשר הומצאה ומפותחת על‬ ‫ידי קבוצת המחקר שלה בטכניון‪.‬‬ ‫ההתקן המיוצר בטכנולוגיה זו נקרא ‪ .TMOS‬זהו‬ ‫טרנזיסטור ‪ MOS‬המעובד בשיטות מיקרו‪ -‬ננו‪-‬‬ ‫מכניות‪ .‬לצורך מסחור הרכיב הוקמה חברה בשם‬ ‫‪ ,TODOS‬ומייסדה הינו מר שמואל מלמן ‪ ,‬ראש‬ ‫“קבוצת עורב”‪ .‬השאיפה היא להוריד את עלות הגלאי‬ ‫לרמת מחיר כזו שניתן יהיה לשלבו בכל טלפון נייד‪.‬‬ ‫פרופ’ נ’ עוסקת גם בפיתוח גלאים לא מקוררים‬ ‫לתחום תדרי ה‪ TERAHERTZ-‬אשר יש להם‬ ‫פוטנציאל לחולל פריצת דרך עולמית‪ :‬יישום‬ ‫מצלמה לא מקוררת זולה לחישה פסיבית של כלי‬ ‫נשק המוחבאים תחת בגדים‪ .‬פעילות מחקר זו הובילה‬ ‫להקמת מאגד אירופי ‪ TERATOP‬הכולל שבעה‬ ‫ארגונים אירופיים מובילים המתבססים על טכנולוגית‬ ‫‪ CMOST‬וגלאי ‪ TERAMOS‬שפותחו בטכניון‪.‬‬

‫עקרונות חדשים‬ ‫לפיתוח ‪MEMS‬‬ ‫“כשעוסקים במיקרו מערכות מגלים שתופעות שהן‬ ‫זניחות בעולם המקרו‪ ,‬כגון כוחות קפילריים וכוחות‬ ‫פני השטח‪ ,‬משפיעות על ביצועי ה‪ MEMS-‬וניתן‬ ‫לנצל אותן לשיפור ביצועים‪ ,‬כגון שיפור הרגישות‬ ‫ורוחב הסרט”‪ ,‬אמר דר’ סלאבה קרילוב‪ ,‬העומד בראש‬ ‫המעבדה לתכן ואפיון מערכות מכניות זעירות בביה”ס‬ ‫להנדסה מכנית שבפקולטה להנדסה באוניברסיטת תל‬ ‫אביב‪“ .‬על בסיס הבנת אפקטים דינמיים כגון תהודה‬ ‫לא לינארית ואי יציבות‪ ,‬אפשר לפתח עקרונות‬

‫חדשים לפיתוח התקני ‪ .”MEMS‬דר’ סלאבה עוסק‬ ‫במחקר פונקציונלי של מערכות ‪ ,MEMS‬בעיקר‬ ‫של מדידים אינרציאליים‪.‬‬ ‫בין המעבדה לתכן ואפיון מערכות מכניות זעירות‬ ‫לבין המרכז לננו מדע וננו טכנולוגיה של אוניברסיטת‬ ‫ת”א‪ ,‬שבראשו עומדת פרופ’ יעל חנין‪ ,‬יש שיתוף‬ ‫פעולה‪ “ .‬אנו משלבים בהתקני ‪ MEMS‬צינוריות‬ ‫ננו–פחמן המיוצרות במכון‪ ,‬ומשתמשים בהן לצורך‬ ‫חישה מדויקת של תאוצות” – אמר דר’ סלאבה‪ .‬שיתוף‬ ‫פעולה נוסף מתקיים עם פרופ’ יוסי שחם דיאמנד‪,‬‬ ‫העוסק בתחום ‪ . Polymeric MEMS‬התקנים מסוג‬ ‫זה מיוצרים בטכנולוגיות זולות יותר מטכנולוגיות ה–‬ ‫‪ ,CMOS‬הם פחות מוגבלים בגודלם והם מתאימים‬ ‫לשילוב במערכות ביולוגיות‪ .‬פיתוח נוסף שדר’‬ ‫סלאבה עובד עליו בשיתוף עם אוניברסיטת קורנל‬ ‫הוא של התקן שמשנה את תדר התהודה שלו בנוכחות‬ ‫גז‪ ,‬ומאפשר לגלות נוכחות של גז ספציפי‪ .‬פרופ’ חנין‬ ‫עוסקת במחקרים בתחום ה‪.BioMEMS-‬‬ ‫ד”ר דן מרום‪ ,‬מרצה בכיר באוניברסיטה העברית‬ ‫במחלקה לפיזיקה יישומית‪ ,‬וראש המעבדה להתקנים‬ ‫אופטיים עוסק בנושאים הקשורים למיתוג ערוצי‬ ‫תקשורת אופטיים ועיבוד אותות בעזרת מאפנני אור‬ ‫מרחביים בטכנולוגיות שונות לרבות התקני ‪.MEMS‬‬ ‫התקנים מסוג זה משמשים לניהול רשתות ומיתוג‬ ‫ערוצים ומתן מענה אדפטיבי לדרישות תעבורה‬ ‫ולשינויי קונפיגורציה‪ ,‬ומאפשר ניצול אופטימלי של‬ ‫התשתית הפרוסה‪.‬‬ ‫נושא נוסף שד”ר מרום עוסק בו הוא עיבוד אותות‬ ‫אופטיים‪ ,‬כגון מסננים מתכווננים על פני רוחב הסרט‬ ‫האופטי של אותות תקשורת או מכ”ם ברזולוציות צרות‬ ‫מ‪ 1-‬גה”ץ על פני אותות רחבי סרט (‪ 25-200‬גה”ץ)‪.‬‬ ‫במסננים אלו ניתן לבצע מניפולציות הן במשרעת‬ ‫התדרים והן במופע שלהם (קרי‪ ,‬אמפליטודה ופאזה‬ ‫ספקטרליים)‪ .‬יכולות אלו מאפשרים לתקן עיוותים‬ ‫תלויי תדר‪ ,‬להדגיש רכיבים ספקטרליים מסוימים‪,‬‬ ‫ולבצע תיקונים זמניים ברכיבי האות‪ .‬מניפולציות‬ ‫כאלה מבוצעות בדרך של פרישת האות על ידי‬ ‫נפיצה מרחבית‪ ,‬הן עם שריגים רגילים והן עם‬ ‫שריגים מהונדסים באמצעות מערך מוליכי גלים‪,‬‬ ‫וביצוע מניפולציות בעזרת מערך של מיקרו מראות‪.‬‬ ‫ד”ר מרום שימש כיועץ לחברת ההזנק הישראלית‬ ‫‪ Xtellus‬שנרכשה על ידי תאגיד ‪ ,Oclaro‬חברה‬ ‫שעסקה בפיתוח מתגים אופטיים מבוססי מיקרו מראות‬ ‫לרשתות אופטיות‪.‬‬

‫תעשייה ישראלית‬ ‫בחברת ‪ MARADIN‬מייצרים רכיב‬


‫מימין‪ :‬ייצור התקני ‪ MEMS‬בחדרים נקיים‪ ,‬מתג הקשה לזיהוי פגיעת אמל”ח במטרה‬

‫‪ MEMS‬בעל מראה סוקרת יחידה הנעה בשני‬ ‫ממדים‪ ,‬ומשמשת להזזת קרני לייזר באורכי גל‬ ‫שונים‪ .‬לכל ממד יש מנוע וחוג בקרה משלו‪ ,‬ובצמוד‬ ‫יש מערכת בקרה אלקטרונית המתקשרת עם‬ ‫ההתקן ומנהלת את המראה‪“ .‬זוהי מערכת מולטי‪-‬‬ ‫דיסציפלינרית מורכבת‪ ,‬וה‪ IP-‬של החברה כולל‬ ‫היבטים המתייחסים לייצור ה‪ ,MEMS-‬תהליכי‬ ‫חישה‪ ,‬דינמיקה‪ ,‬אופטיקה‪ ,‬בקרה‪ .‬כל תחום הוא אתגר‬ ‫בפני עצמו‪ ,‬ושילובם ביחד תוך שמירה על מחיר‬ ‫שמתאים למוצרי צריכה הוא לא פשוט”‪ ,‬אמר מתן‬ ‫נפתלי‪ ,‬מנכ”ל החברה‪ .‬הרכיב מיוצר בטכנולוגית‬ ‫‪ .Bulk Micromachining‬המראה מורכבת משתי‬ ‫שכבות סיליקון עבות עם מוליכים חלולים‪ ,‬ומחוברת‬ ‫יחד עם המנועים למארז שנותן מענה לאופטיקה‪,‬‬ ‫כולל החלון האופטי‪ ,‬ולמכניקה‪.‬‬ ‫‪ MARADIN‬מתמקדת בשוק האזרחי בשלב‬ ‫זה‪ ,‬ועבורו היא מציעה התקן משלים למשפחת ה‪-‬‬ ‫‪ .DLP‬באמצעותו ניתן לממש מקרנים זעירים עבור‬ ‫טלפונים ניידים‪ ,‬לייצר דפוסים בלייזר ‪ IR‬למצלמות‬ ‫‪ ,3D‬ליצור חיישני תנועה או תמונות נפחיות‪ ,‬לממש‬

‫תצוגות עיליות לרכב או אוויוניקה קלה‪ ,‬וליצור‬ ‫תאורה אחורית מבוססת לייזר עבור צגים‪ .‬החברה‬ ‫כבר סיפקה מדגימים טכנולוגיים למספר לקוחות‬ ‫נבחרים במספר שווקים‪ ,‬ועד סוף השנה יתחילו‬ ‫מספר פרויקטים להטמעת המוצרים במוצרי הקצה‬ ‫של הלקוחות‪ .‬החברה נוסדה בשנת ‪ 2007‬על ידי עדי‬ ‫ברעם ומתן נפתלי‪ ,‬ועובדים בה ‪ 11‬עובדים במשרה‬ ‫מלאה ועוד כמה במשרה חלקית‪.‬‬ ‫חברת )‪ Physical Logics (PL‬היא חברה‪-‬אחות‬ ‫לחברת ‪ .MARADIN‬החברה הוקמה ב‪2006-‬‬ ‫ועסקה בפיתוח מדי תאוצה עבור התחום האזרחי‪,‬‬ ‫להטמעה בקוצבי לב ובדיסהיבלטורים‪ .‬הרעיון היה‬ ‫להוסיף מידע מחיישן תאוצה על מנת לדעת אם‬ ‫השינוי בקצב הלב נובע מפעילות פיסית‪ ,‬קפיצה או‬ ‫תנועה חד פעמית‪ ,‬או מהפרעה חשמלית‪ ,‬ולמנוע‬ ‫במידת האפשר מתן הלמים מיותרים ללב‪ .‬בהמשך‬ ‫החברה פתחה מד תאוצה מדויק המיועד לניווט‬ ‫אינרציאלי הנותן מעטפת ביצועים גבוהה ביותר‪.‬‬ ‫“בהתקן ‪ MEMS‬למדידת תאוצות עבור מערכות‬ ‫צבאיות יש שילוב של מבנה מכני מאוד קטן המיוצר‬

‫צילומים‪ :‬רפאל‬

‫בסיליקון‪ ,‬יחד עם מעגלים אלקטרוניים הממומשים‬ ‫ב‪ ,ASIC-‬ומארז חכם שנותן מענה לכל דרישות‬ ‫המפרט הצבאי‪ .‬פיתוח מארז כזה הוא לא פחות יקר‬ ‫משאר מרכיבי המערכת”‪ ,‬אמר דוד נוטמן‪ ,‬מנכ”ל‬ ‫)‪“ .Physical Logics (PL‬את ההתקנים אנו מייצרים‬ ‫במפעל ‪ .TowerJazz‬אנו היינו הלקוח הראשון שלהם‬ ‫בתחום ה‪ ,MEMS-‬ואחרינו כבר שנתיים של עבודה‬ ‫משותפת‪ .‬אריזת ההתקן מתבצעת בחברת בקרמוס‬ ‫טכנולוגיות‪.‬‬ ‫“‪ Physical Logics‬נמצאת כבר אחרי מסירת‬ ‫המדגים הראשון ללקוחותיה‪ .‬צריך לזכור שעל מנת‬ ‫להגיע לקו יצור מיוצב נדרשות שנים רבות‪ .‬יש צורך‬ ‫בהרבה יכולות הנבנות עם הזמן‪ ,‬דבר שחברות צעירות‬ ‫לא יכולות להציע”‪ ,‬אמר נוטמן‪.‬‬ ‫פעילות נוספת בתחום ה‪ MEMS-‬היא של חברת‬ ‫‪ bTendo‬מכפר סבא שפיתחה התקן ‪MEMS‬‬ ‫המכיל מיקרו מראות‪ ,‬המיועד למימוש פיקו‪-‬מקרנים‬ ‫העובדים עם קרני לייזר‪ ,‬אותם אפשר יהיה לשלב‬ ‫בטלפון סלולארי או מחשב‪ .‬חברה זו נרכשה על ידי‬ ‫יצרנית השבבים ‪ .STMicroelectronics‬‬

‫‪Backplanes‬‬ ‫‪Custom VPX Backplanes‬‬ ‫)‪VITA 46.x & VITA 67 (RF‬‬

‫‪www.comtel.co.il sales@comtel.co.il 09-7677240‬‬ ‫דצמבר ‪2012‬‬

‫‪27‬‬


‫חקר‬ ‫ביצועים‬ ‫תחילה‬

‫בעידן בו תקציבי הביטחון מצטמקים‪ ,‬הרגישות לחיי אדם‬ ‫עולה‪ ,‬והלחץ הציבורי על מקבלי ההחלטות מקבל תוקף בזירה‬ ‫הפוליטית‪ ,‬פונים מקבלי ההחלטות ל”אורקל” של המאה‬ ‫ה‪ - 21-‬מדע ההסתברות ותורת המשחקים‪ .‬ד”ר ארז סברדלוב‬ ‫מחברת מטריקס חושף את הקשר בין סיכונים למספרים‬ ‫מאת עמי רוחקס דומבה‬

‫״‬

‫חקר ביצועים זו דיסציפלינה שהתחילה‬ ‫במחוזות של שימוש במתמטיקה כדי‬ ‫לפתור בעיות טכניות או בעיות של‬ ‫קבלת החלטות”‪ ,‬מסביר ד”ר ארז סברדלוב‪ ,‬ראש‬ ‫מחלקת ייעוץ אסטרטגי בחברת מטריקס‪“ .‬זה תחום‬ ‫שהתקדם מהר מאוד לכוון של מצבים רווי אי וודאות‪.‬‬ ‫חוסר ידיעה לאן דברים יתקדמו ומה יקרה בעתיד‪ .‬תחת‬ ‫אי הוודאות הזו אתה צריך לקבל החלטות מסוימות‬ ‫בתחום העסקי‪ ,‬הצבאי והממשלתי”‪.‬‬

‫פתרון למצבי אי ודאות‬ ‫“לפעמים האי וודאות היא בתחום הממשל‪ .‬אתה‬ ‫רוצה לפתח את משק החשמל‪ ,‬וצריך להחליט לכמה‬ ‫כושר ייצור חשמל המשק זקוק‪ .‬האי וודאות היא‬ ‫בביקושים בטווחי זמן שונים‪ .‬זה מגיע להחלטות‬ ‫בתחום הממשל וממשיך בהחלטות של ניהול כל מיני‬ ‫מוסדות ציבוריים או ניהול של גופים ביטחוניים”‪,‬‬ ‫אומר ד”ר סברדלוב‪“ .‬תרחיש לדוגמה בתחום הממשל‬ ‫יכול להיות שהמשטרה רוצה לדעת כמה מוקדנים צריך‬ ‫לשים במרכז של קבלת פניות מהציבור‪?100 ?20 .‬‬ ‫אלו נתונים התלויים בכמה פניות ביחידת זמן צפויות‬

‫‪28‬‬

‫דצמבר ‪2012‬‬

‫להגיע למוקד‪ .‬ככל שמספר הפניות בשעה יותר גבוה‪,‬‬ ‫כך אתה צריך יותר מוקדנים‪.‬‬ ‫“אבל כמה תשים? אפשר לגייס הרבה מוקדנים ולא‬ ‫תהיה בעיה‪ ,‬כל פניה תענה מיד‪ .‬אבל אתה תשלם‬ ‫הרבה כסף על משכורות‪ .‬מצד שני אפשר לשים מעט‬ ‫מוקדנים‪ ,‬אבל אז אתה משלם בזה שחלק גדול מהפונים‬ ‫לא יזכו למענה מידי‪ ,‬ואולי ישברו ויעזבו את זה‪ .‬ואז‬ ‫יהיה נזק בתחום בטחון הציבור כי אותה תופעה שבגינה‬ ‫הם פנו לא מטופלת‪.‬‬ ‫“חקר ביצועים זו דיסציפלינה שעונה על השאלה‬ ‫מה המספר האופטימאלי של מוקדנים‪ ,‬וזה לא פשוט‪.‬‬ ‫צריך למצוא את האופטימום‪ ,‬האיזון האופטימאלי‪ ,‬בין‬ ‫שיקולים מנוגדים‪ .‬איפה נמצאת נקודת שווי המשקל‬ ‫ה’נכונה ביותר’‪ .‬חוקר ביצועים צריך למצוא ולהסביר‬ ‫את הנקודה הזו‪.‬‬ ‫“תרחיש נוסף בו עוסק חקר ביצועים היא שאלת‬ ‫המלאי‪ .‬יש לך עסק גדול שמוכר סלסלות‪ ,‬מה המלאי‬ ‫שנכון לרכוש ולהחזיק? תחזיק מעט מדי אתה עלול‬ ‫למצוא את עצמך במצב שבאים קונים מוכנים לשלם‬ ‫אבל נגמר המלאי‪ .‬אם תשים הרבה מדי‪ ,‬זרקת כסף כי‬ ‫יהיו פחות קונים מכמות המלאי שאתה מחזיק‪ .‬אלה‬ ‫שאלות שכרוכות בשימוש בכלים הסתברותיים ובכלים‬

‫שמחייבים את ההגדרה הנכונה של המטרה אליה אתה‬ ‫מכוון‪.‬‬ ‫“יש גם שאלות אחרות‪ .‬אם אתה רוצה בתחום‬ ‫התקשורת לנתב מסרים על פני רשת מסועפת‬ ‫מודרנית הכוללת אין סוף צמתים בין קצוות שונים‬ ‫של העולם‪ ,‬איך תמצא את הנתיב האופטימלי בתוך‬ ‫הרשת הזאת? כדי להבין את המושג ‘אופטימאלי’‪,‬‬ ‫צריך לדבר על פונקצית מטרה‪ .‬להגדיר אותה נכון ואז‬ ‫לבנות את הכלי שמאפשר לבחור בין כל החלופות את‬ ‫האחת שתחתיה ערך פונקציית המטרה הוא הכי גבוה‪.‬‬ ‫זאת במידה ואתה רוצה למקסם את הפונקציה‪ .‬לפעמים‬ ‫יש פונקציה שאתה רוצה למזער‪ .‬למשל‪ ,‬זמן המתנה‬ ‫של לקוח‪ .‬אתה רוצה שהוא יהיה מינימאלי‪.‬‬ ‫“עולם חקר ביצועים מורכב משתי זרועות עיקריות‪.‬‬ ‫תהליכים סטוכטיים ‪ -‬תהליכים שהיסודות שלהם הם‬ ‫לא ודאיים אלא הסתברותיים‪ .‬אלו תהליכים שבכל‬ ‫שלב שלהם יש מרכיב של אי ודאות‪ ,‬ולכן הם מיוצגים‬ ‫על ידי עץ של אפשרויות‪ .‬אתה מתחיל מנקודה‬ ‫מסוימת‪ ,‬ויכול לנוע למסלולים שונים על פני העץ‪.‬‬


‫“זרוע שניה זו אופטימיזציה מתמטית‪ .‬לוקחים‬ ‫נגזרת שווה אפס‪ ,‬ואז זה מינימום או מקסימום‪ .‬אבל‬ ‫אלה הדברים הפשוטים בחיים‪ .‬במציאות יש פונקציית‬ ‫מטרה כמו למשל למקסם רווח או זמן חיים של מערכת‪.‬‬ ‫ההחלטה מורכבת מבחירת ערכים של כמה משתנים‪.‬‬ ‫עכשיו יש אילוצים מסוימים מתמטיים באשר ליחס‬ ‫הערכים‪ .‬אתה לא חופשי לקחת בכל אחד מהמשתנים‬ ‫איזה ערך שאתה רוצה‪ ,‬אלא יש רק צרופים אפשריים‬ ‫מסוימים שהם קבילים מבחינה טכנית‪ .‬מה הצירוף‬ ‫שנותן לי ערך מרבי לפונקציית המטרה?‬ ‫“המקום המרכזי בו צריכים חקר ביצועים הוא‬ ‫בעולם קבלת החלטות מורכבות שתלויות בהרבה‬ ‫מאוד משתנים‪ .‬מרחב החלופות גדול‪ ,‬מורכב‬ ‫ועצם המיפוי של החלופות ותיאור המרחב הוא‬ ‫לא פשוט ומחייב עידון‪ ,‬זהירות ולוגיקה‪ .‬האבחון‬ ‫של זיהוי פונקציית המטרה מחייב חכמה מיוחדת‪,‬‬ ‫ופה זה מתחבר הרבה פעמים למטרות האנושיות‬ ‫ולשאיפות של החברה‪ .‬הרבה פעמים מבינים‬ ‫אותן בגדול‪ ,‬אבל שבאים לייצג את הפונקציות‬

‫באמצעות כלים מאוד פורמליסטים‪ ,‬זה מסובך”‪.‬‬

‫חקר ביצועים בצה”ל‬ ‫ד”ר סברדלוב מגלה כי הראשונים שהשתמשו‬ ‫בחקר ביצועים לקבלת החלטות בתחומי צבא ובטחון‬ ‫היו האנגלים במלחמת העולם השנייה‪“ .‬זו המלחמה‬ ‫הראשונה שמצד אחד התפתחה מודעות לדיסציפלינה‬ ‫הזאת‪ ,‬ומצד שני המלחמה הייתה עם טכנולוגיות‬ ‫יחסית מודרניות כמו פצצות וטילים‪ .‬הם הכניסו את‬ ‫הדיסציפלינה הזו ובאופן הדרגתי זה הלך והשתרש‬ ‫בעולם הצבאי‪.‬‬ ‫“בצה”ל הנושא התפתח אחרי מלחמת ששת הימים‬ ‫בהדרגתיות‪ .‬הגוף הראשון שניסה לייצר תרבות של‬ ‫פניה לכלי הזה כדי לתמוך בקבלת החלטות פיקודיות‬ ‫ומבצעיות‪ ,‬היה חיל האוויר‪ .‬בהתחלה היו מספר אנשים‬ ‫מאוד מוכשרים שעסקו בזה‪ .‬אחר כך התחום התפתח‬ ‫בחיל למדור שהקימו בתוך ענף אמל”ח‪ ,‬ולימים זה‬ ‫הפך למחלקת אמל”ח‪ .‬בתוך הענף היה מדור של חקר‬

‫ביצועים‪ .‬בהתחלה השימוש בדיסציפלינה היה בעיקרו‬ ‫כדי לתמוך בהחלטות לגבי אפיון של מערכות לחימה‬ ‫חדשות‪ .‬למשל‪ ,‬כאשר רצו להשקיע כסף בפיתוח פצצה‪.‬‬ ‫הפצצות אז לא היו מונחות או עם יכולת נקודתית‪ ,‬הן‬ ‫היו פצצות בליסטיות‪ .‬אתה זורק אותן מהאוויר‪ ,‬והדרך‬ ‫לפגוע במטרה היא על ידי זה העובדה שאתה מכיר‬ ‫את הפיזיקה‪.‬‬ ‫“בדרך כלל פצצות בליסטיות לא פגעו נקודתית‬ ‫בטנק‪ ,‬אופנוע או בית‪ ,‬אלא נקודת הפגיעה שלהן הייתה‬ ‫מרוחקת מהנקודה הרצויה במרחק שהוא בגדר משתנה‬ ‫סטטיסטי‪ .‬כדי להבטיח פגיעה‪ ,‬אתה חייב לזרוק כמה‬ ‫פצצות‪ .‬אז כמה לזרוק?‬ ‫“נגיד דבר כזה‪ .‬המטוס יכול לשאת משקל נתון של‬ ‫חימוש ואתה יכול להחליט שאתה נושא איתך ‪ 4‬פצצות‬ ‫כבדות או ‪ 8‬קלות יותר‪ .‬הכבדות הן פחות במספר‪ ,‬אבל‬ ‫טווח הנזק של כל פצצה הוא יותר גדול‪ .‬מצד שני‪,‬‬ ‫‪ 8‬פצצות קטנות מגדילות את הסיכוי שתפגע קרוב‬ ‫למטרה‪ .‬אז מה עדיף‪ 4 ,‬כבדות או ‪ 8‬קלות? זה תרחיש‬ ‫היפותטי של חקר ביצועים שקשור לחיל אוויר‪.‬‬

‫דצמבר ‪2012‬‬

‫‪29‬‬


‫“תרחיש נוסף יכול להיות תקיפה של שדה תעופה‬ ‫בשטח אויב‪ .‬מה צריך לתקוף? האם לתקוף מסלולים עם‬ ‫פצצות חודרות מסלול שיעשו מכתשים‪ ,‬או לתקוף את‬ ‫המטוסים שחונים לצד המסלול‪ .‬לפעמים הם חשופים‬ ‫ולפעמים לא‪ .‬מצד אחד‪ ,‬אתה יודע שמסלולים ניתן‬ ‫לשקם מיד‪ ,‬ואם לא נגעת במטוסים‪ ,‬אז זמן מסוים לא‬ ‫ניתן להמריא‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬אם אתה תוקף מטוסים‪ ,‬זה‬ ‫לא משנה אם יש מסלול או לא‪ .‬אם אתה תוקף מסלול‬ ‫יש מיד הקלה באיום‪ ,‬אבל הוא תחום בזמן‪ .‬אם אתה‬ ‫פוגע בכל המטוסים בשדה התעופה ‪ -‬פתרת את הבעיה‬ ‫של המלחמה‪.‬‬ ‫“עכשיו‪ ,‬יש שיקולים של הסתברות‪ .‬כאשר אומרים‬ ‫לתקוף שדה תעופה‪ ,‬איך עושים זאת? כמה מטוסים‬ ‫צריך? איזה חימוש? איזה מטרות לתקוף? ב‪ 81-‬כאשר‬ ‫תקפו את הכור באוסיראק‪ ,‬טסו לשם איקס מטוסים‪.‬‬ ‫למה איקס‪ ,‬ולא איקס ועוד ‪ ?2‬זה הכול תוצר של חקר‬ ‫ביצועים‪.‬‬

‫למשל ללחוץ על העולם להכביד את הסנקציות‬ ‫הכלכליות‪ .‬גם ב”לתקוף” יש תת חלופות מה לתקוף‪.‬‬ ‫לכל אחת מהחלופות יש תוצאות אפשריות‪ .‬לדוגמה‪,‬‬ ‫מה הנזק שיגרם למטרות? לא בטוח שכולם יושמדו‪.‬‬ ‫תחת החלופה של לא להפציץ‪ ,‬יכול מישהו להגיד שאם‬ ‫לא נעשה זאת‪ ,‬יום אחד האיראנים ילחצו על הכפתור‪.‬‬ ‫מהי הערכת ההסתברות של החלופה הזו?”‪.‬‬

‫תפקיד החוקר‬ ‫“חוקרי ביצועים צבאיים מסייעים בתהליך קבלת‬ ‫החלטות על ידי הבניה של כלי הניתוח‪ .‬הם עוזרים‬ ‫לזהות את המטרה ואת החלופות”‪ ,‬אומר ד”ר סברדלוב‪.‬‬ ‫“חוקר ביצועים מצמיד לוגיקה קשיחה מבחינה טכנית‬ ‫לתהליך ההכרעה‪ .‬חוקר הביצועים הצבאי משתתף‬ ‫בדיונים ובשיח שבתוכו עושים הערכות‪ ,‬אבל הוא לא‬ ‫הבוס‪ .‬הוא שותף לתהליך החשיבה שיש בו פרמטרים‬

‫“זה תחום שהתקדם מהר מאוד לכוון של מצבים רווי אי‬ ‫וודאות‪ .‬חוסר ידיעה לאן דברים יתקדמו ומה יקרה בעתיד‪.‬‬ ‫תחת אי הוודאות הזו אתה צריך לקבל החלטות מסוימות‬ ‫בתחום העסקי‪ ,‬הצבאי והממשלתי"‬ ‫“חקר ביצועים צבאי עוסק גם בנושאים של הגנת‬ ‫העורף‪ .‬אם יש כמה מיליארדים‪ ,‬איפה להשקיע אותם‪,‬‬ ‫בשרביט קסמים? שאלה נוספת עליה יש לענות היא‬ ‫מה הגדרה של עורף? יש חברה של אנשים שיש להם‬ ‫גוף ונפש‪ ,‬יש משק כלכלי‪ ,‬וצריך גם חשמל‪ ,‬מים‬ ‫ואוכל‪ .‬השאלה כיצד מודדים את החשיבות‪ ,‬אם יודעים‬ ‫שצפויים לתקוף את כל הערים המרכזיות‪ .‬כיצד אתה‬ ‫מודד את התועלת של מערכת הגנה אקטיבית?‬ ‫“מישהו יכול להגיד לך שבלי המערכת הזו יהרגו‬ ‫איקס אנשים‪ ,‬ואחרי שנתקין את המערכת יהרגו‬ ‫פחות אנשים‪ .‬הצגת הדברים בצורה כזו‪ ,‬מצביעה על‬ ‫פונקציית מטרה שהיא מספר ההרוגים והפצועים‪ .‬אולי‬ ‫מה שקובע אלו דווקא השלכות תפקודיות הקשורות‬ ‫לחרדות‪ ,‬דמורליזציה או לחץ ציבורי‪ .‬זו שאלה של‬ ‫בחירת פונקציית מטרה‪.‬‬ ‫“אחד הפרמטרים שקשה למדוד בצורה מתמטית‬ ‫זו יכולת ההרתעה‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬מבחינה אסטרטגית‬ ‫זה הדבר אליו צריכים לשאוף‪ .‬אם בוחנים את הנושא‬ ‫האיראני למשל‪ ,‬יש בו המון עבודת חקר ביצועים‬ ‫במובן העמוק של ניתוח החלטות וחלופות‪ .‬אני יכול‬ ‫“לתקוף” ו”לא לתקוף”‪ .‬תחת “לא לתקוף” אני יכול‬ ‫לנקוט כל מני איומים‪ ,‬אבל לא לעשות כלום‪ .‬אפשר‬

‫‪30‬‬

‫דצמבר ‪2012‬‬

‫פתוחים להערכה‪ .‬חוקר טוב לא יתיימר לומר ‘אני יודע‬ ‫את ההסתברות שהצד השני יתנהג ככה’‪ ,‬בייחוד לא‬ ‫כאשר מדובר בתגובה אנושית‪ .‬הוא כן יכול להגיד מה‬ ‫ההסתברות שפצצה תפגע במתקן שהגודל שלו חמישים‬ ‫על עשרים מטרים‪ .‬במקרה כזה הוא כן סמכות‪.‬‬ ‫“במהלך המחקר משתמשים בתוכנות שמייצגות‬ ‫ועושות סימולציה‪ .‬אתה לוקח תהליך מורכב שיש‬ ‫לו כמה שלבים‪ ,‬וממנו בונים עץ החלטות שמתפתח‬ ‫ויש לו מצבי סיום שונים‪ .‬לכל מצב סיום מצמידים‬ ‫ערך‪ ,‬והתוכנה מסוגלת לחשב מה ההסתברות שהעולם‬ ‫יסתיים בכל אחד מהמצבים‪ .‬בסיום התהליך משווים‬ ‫וקטור הסתברויות אחד שצמוד לחלופת פעולה אחת‪,‬‬ ‫לוקטור הסתברויות אחר שצמוד לחלופה אחרת‪.‬‬ ‫“לימים חקר הביצועים התפתח בקהילה הביטחונית‪.‬‬ ‫חלק מהדוגמאות כוללות גופים כמו מפא”ת במשרד‬ ‫הביטחון שמחזיק חוקרי ביצועים‪ ,‬מנת”ם בצה”ל‬ ‫ומחלקת מחקרים צבאיים ברפאל‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬המושג‬ ‫חקר ביצועים יכול גם להגביל‪ .‬מבחינה מסורתית‪,‬‬ ‫האקדמיה מתייחסת לתחום כמערכת כלים מתמטיים‬ ‫שבאים לעשות אופטימיזציה של תהליכים‪ ,‬אותם ניתן‬ ‫לאפיין בצורה מאוד טכנית‪ .‬בסופו של דבר הבעיה‬ ‫הופכת להיות מתמטית‪.‬‬

‫“מחוץ לכתליי האקדמיה התרחבה הדיסציפלינה‬ ‫לתחום שיותר נכון לקרוא לו היום ניתוח מערכות‪ .‬חקר‬ ‫הביצועים יכול לעסוק גם במערכת שלמה‪ .‬לדוגמה‪,‬‬ ‫כמה מטוסים חיל האוויר צריך? הרבה פעמים צריך‬ ‫לפתור שאלות נקודתיות‪ ,‬אבל הרבה פעמים חוקרי‬ ‫ביצועים משרתים את תהליך קבלת ההחלטות השלם‪,‬‬ ‫במובנו הרחב של בניין והפעלת הכוח‪.‬‬ ‫“כל פעילות מבצעית שיש בה סוג של מורכבות‪ ,‬ולו‬ ‫מינימאלית‪ ,‬של חששות למחיר טעות‪ ,‬מעורב בה חוקר‬ ‫ביצועים‪ .‬גם שאלות כמו האם להשקיע כסף בפיתוח‬ ‫מערכת כזו? כמה כלים מהסוג הזה לרכוש? אלו שאלות‬ ‫שחלות על כל הצבא ולא רק על חיל האוויר”‪.‬‬

‫בין תורת המשחקים לטרור‬ ‫ד”ר סברדלוב מסביר כי במטריקס מספקים שירותי‬ ‫חקר ביצועים למגזר הביטחוני והעסקי‪“ .‬יכולים להזמין‬ ‫אצלנו עבודה שאומרת‪‘ :‬בוא תנתח מאזן עלות‪-‬תועלת‬ ‫באמצעי מתוחכם חדש שאני רוצה להשקיע בפיתוחו‬ ‫ותגיד לי האם נכון להשקיע את זה’‪ .‬או אם העבודה‬ ‫מול הלוגיסטיקה אז תרחיש מסוים יכול להיות ‘תגיד‬ ‫לי מה צריך להיות האיזון בין עלות למוכנות בהיבט‬ ‫מלאי של ציוד’‪.‬‬ ‫“חקר ביצועים מחזיק בתוכו ניתוח סיכונים‪ ,‬למרות‬ ‫שניתן לומר שזה תחום בפני עצמו‪ .‬כאשר בסיכון אנחנו‬ ‫מפרידים בין שלוש רגליים‪ :‬הערכת הסיכון‪ ,‬ניהול‬ ‫הסיכון ותקשור הסיכון‪ .‬הערכת סיכון זה החלק המדעי‪,‬‬ ‫וניהול סיכונים זה כמו ניהול עסקי‪.‬‬ ‫“חקר ביצועים מערב גם את תורת המשחקים‬ ‫כאשר מדובר על התגוננות מפני איומי טרור‪ .‬אי‬ ‫אפשר להתגונן מפני כל דבר‪ ,‬בכל מקום ובכל זמן‪,‬‬ ‫ויש צורך במדרג עדיפות בין תרחישים שונים‪ ,‬בעלי‬ ‫הסתברות שונה‪ .‬בשביל זה צריך להיכנס לראש של‬ ‫אותו מפגע פוטנציאלי‪ ,‬וזה אומר להניח הנחות לגבי‬ ‫המטרות והמניעים שלו‪ .‬פה נכנסים אנשי המודיעין‪.‬‬ ‫לאו דווקא אנשי צבא‪ ,‬אלא גם אנשי מדע המדינה‬ ‫ואנשי אקדמיה שלומדים את התרבות של הקהילייה‬ ‫ממנה יוצאים המפגעים הפוטנציאלים‪.‬‬ ‫“תורת המשחקים שמה מטריצה שכל העמודות‬ ‫שלה הן תחת חלופות הפעולה מצד אחד‪ ,‬והשורות‬ ‫שלה תחת חלופות הפעולה של צד אחר‪ .‬בכל קובייה‬ ‫במטריצה כתוב התוצר של האפשרות שזה ינקוט בדרך‬ ‫הזו‪ ,‬וזה ינקוט בדרך כזו‪ ,‬במונחים של רווח והפסד‪.‬‬ ‫ואז חושבים מה כל אחד חושב על מה שהאחר חושב‪,‬‬ ‫ומה כל אחד חושב על מה שהאחר חושב שהוא חושב‪.‬‬ ‫תורת המשחקים מנסה לגעת בקצה של הפינג פונג‬ ‫הזה‪ ,‬ומנסה לשער לאיזה פעולה צריך להתכונן‪ .‬אז גם‬ ‫תורת המשחקים היא אחד המכשירים”‪ .‬‬


Atomic Clocks for GPS free world AccuBeat Ltd is a leading provider of highly accurate Frequency & Timing solutions since 1994. We design, develop and manufacture time generation and synchronization products, integrated with Rubidium Atomic Clocks, OCXO’s and GPS/Galileo receivers. AccuBeat is a qualified supplier to official bodies and international enterprises in Israel, USA, Europe, and the Far East. Our highly professional and experienced team of engineers, physicists and technicians provide on-time solutions to all our customers’ needs. AccuBeat Ltd maintains a high quality system which is certified for AS9100C and ISO 9001:2008.

Mil. Qualified and field proven products: Rubidium Frequency Standards Oven Controlled Crystal Oscillators (OCXO’s) GPS/Galileo Synchronized Rubidium/OCXO’s NTP/PTP Time Servers Time & Frequency Distribution and Redundant units

Mitigation of GPS Vulnerability to Jamming, Spoofing, Blocking & EMI

Accurate Time and Frequency (T&F) plays a crucial role in most modern military electronics equipment. The wide spectrum of applications and uses for T&F devices within military systems encompasses the fields of Navigation, Communications, Identification, Remote Sensing, Intelligence, and Weapons. These systems are being used on diverse airborne, ship-born and land platforms. Interoperability of systems on different platforms as well as interoperability of elements on the same platform requires all units and elements of the operating forces to be referenced to the same time. 31

2012 ‫דצמבר‬


‫סיכול ממוקד‬ ‫בסייבר‬ ‫אחד האתגרים העיקריים העומדים בפני חברות אבטחת מידע‪ ,‬הן אותן‬ ‫התקפות ממוקדות שמטרתן לפגוע ביעדים מוגדרים בארגון‪ .‬הפתרון של‬ ‫חברת ‪ Light Cyber‬הישראלית שם בפוקוס את הרשת הפנים ארגונית‬ ‫מאת עמי רוחקס דומבה‬

‫א‬

‫ת חברת ‪ Light Cyber‬הקימו גיורא‬ ‫אנג’ל אשר מכהן היום כמנכ”ל החברה‬ ‫ביחד עם מיכאל מומקואגלו לפני כשנה‬ ‫וחצי‪ .‬שניהם בוגרי יחידת ‪“ .8200‬זה‬ ‫משותף להרבה סטארטפים במיוחד‬ ‫בתחומים הללו של אבטחת מידע‪ .‬לא סתם צומחות בארץ‬ ‫הרבה חברות חדשות ורעיונות חדשים בתחומים האלה‪.‬‬ ‫יש מקור ידע מאוד חזק וזו הזדמנות לתעשייה להתפתח”‪,‬‬ ‫מסביר אנג’ל‪.‬‬

‫התמודדות עם‬ ‫התקפות ממוקדות‬ ‫אם עד היום מנהל אבטחת מידע היה צריך להתמודד‬ ‫עם וירוסים מכל מיני סוגים‪ ,‬כיום האיום העיקרי הפך‬

‫‪32‬‬

‫דצמבר ‪2012‬‬

‫להיות איום ממוקד‪“ .‬כאשר אומרים היום את המילה‬ ‫סייבר‪ ,‬מתכוונים בעיקר לתקיפה מכוונת ישירות אליך‬ ‫שאמורה לגרום נזק ספציפי‪ ,‬ולא רק להאט את המחשב”‪,‬‬ ‫אומר אנג’ל‪.‬‬ ‫“הרוב המוחלט של פתרונות אבטחת המידע התמקדו‬ ‫בשאלה איך מונעים כניסה של קוד זדוני ידוע לתוך‬ ‫הארגון‪ ,‬בהנחה שמישהו בעולם כבר ראה את זה קודם‪.‬‬ ‫אבל כשיש תקיפה ממוקדת‪ ,‬כל המודל הזה קורס‪ .‬לא‬ ‫משנה על איזה פתרון מדברים‪ ,‬אם זה פיירוול‪ IDS ,‬או‬ ‫אנטי וירוס‪ .‬כל ההגנות האלה טובות נגד איומים ידועים‬ ‫ומוכרים‪ ,‬אבל ברגע שיש איום מכוון למישהו ספציפי‪,‬‬ ‫כל ההגנות עיוורות אליו‪ .‬סביב הבעיה הזו הקמנו את‬ ‫‪.Light Cyber‬‬ ‫“לתקיפת סייבר יש שני שלבים עיקריים‪ .‬השלב‬ ‫הראשון הוא השלב שבו התוקף נכנס לארגון‪ ,‬בעזרת‬

‫שימוש בווירוס או חולשות חדשות שלא יודעים לזהות‬ ‫אותן‪ .‬יש המון דרכים לעשות זאת‪ ,‬והתוקף יכול לנסות‬ ‫כמה פעמים שהוא רוצה‪ ,‬ומספיק לו להיכנס למחשב אחד‬ ‫בארגון‪ .‬השלב השני מתרחש כאשר יש לו גישה לרשת‬ ‫הפנימית בארגון‪ .‬בשלב זה‪ ,‬יש לקחת בחשבון שהתוקף‬ ‫השיג שליטה מרחוק על אחד המחשבים בתוך הארגון‬ ‫ומשם הוא יכול לעשות מה שהוא רוצה‪ .‬זה השלב בו‬ ‫המערכת שלנו נכנסת לפעולה‪.‬‬ ‫בהתחלה יש לו הרשאות של המשתמש שהוא הבעלים‬ ‫של אותו מחשב‪ .‬אבל יש טכניקות שמאפשרות לו לקבל‬ ‫הרשאות יותר חזקות‪ ,‬כולל אדמיניסטרטור‪ ,‬ולעשות‬ ‫בסופו של דבר מה שהוא רוצה בתוך הרשת של הארגון‪.‬‬ ‫ההנחה שתתקין את מערכת האבטחה הכי טובה בשוק‪,‬‬ ‫והאיומים האלה יחסמו‪ ,‬לא עובדת מול תוקף התקפה‬ ‫ממוקדת‪.‬‬


‫אילוסטרציה‪Shutterstock :‬‬

‫“צריך לקחת בחשבון שבשלב השני של הפריצה‪,‬‬ ‫התוקף יכול ל’חיות’ ברשת הארגון חודשים ואפילו שנים‪.‬‬ ‫זאת‪ ,‬לעומת השלב הראשון שהוא תהליך מאוד קצר‪,‬‬ ‫לפעמים של שניות‪ .‬מספיקה הודעת דואר אלקטרוני‬ ‫אחת שנשלחת לעובד בארגון‪ .‬הוא פותח אותה ‪ -‬והתוקף‬ ‫נכנס לרשת”‪.‬‬

‫מערכת “נגד ריגול”‬ ‫הטכנולוגיה של ‪ Light Cyber‬מזהה התנהגות חריגה‬ ‫של משתמשים בתוך הרשת הארגונית‪ .‬כאשר התוקף‬ ‫נמצא בפנים‪ ,‬הוא מתחזה למשתמש רגיל ופועל מתוך‬ ‫מחשבים שכבר קיימים ברשת ומשתמש בהרשאות של‬ ‫משתמשים קיימים‪ .‬הוא לא ממציא מחשב חדש ברשת‪,‬‬ ‫ולכן כל דבר שהוא יעשה ייראה כמו משהו שהמקור שלו‬

‫הוא פנימי‪“ .‬הטכנולוגיה שלנו נועדה להבדיל בין פעולות‬ ‫סטנדרטיות לארגון או למשתמש‪ ,‬לבין פעולות שאינן‬ ‫סטנדרטיות”‪ ,‬מסביר אנג’ל‪.‬‬ ‫“אחת הגישות ליישום הגנה נקראת ‘רשימה לבנה’‪.‬‬ ‫כלומר‪ ,‬יש מישהו שמגדיר מה מותר‪ ,‬וכל מה שלא מותר‬ ‫הוא אסור‪ .‬ניסו אותה עשר שנים במקומות שונים והיא‬ ‫לא עבדה טוב‪ .‬בארגון גדול עם אלפים או עשרות אלפי‬ ‫משתמשים‪ ,‬צריך לאפשר מרחב תמרון מסוים לעובדים‬ ‫באמצעות מתן הרשאות לכל מיני פעולות‪ .‬הם צריכים‬ ‫אפשרות לעבוד ולא יכולים על כל דבר לבקש הרשאה‪.‬‬ ‫לכן הגישה הזו נכשלה בעולם‪.‬‬ ‫“מצד שני‪ ,‬כאשר תוקף נכנס לארגון‪ ,‬הוא יכול לנצל‬ ‫את הפער בין מה שמותר לעשות לבין מה שאסור לעשות‪.‬‬ ‫למשל‪ ,‬מחשב ברשת ארגונית של בנק או חברה גדולה‬ ‫יכול לשלוח חבילות מידע (‪ )Packets‬לכל מחשב אחר‬

‫באותה רשת‪ .‬זה שהוא שולח פקטות לא אומר שהוא עשה‬ ‫משהו‪ ,‬אבל זה כבר פתח שמאפשר לפורץ לסרוק מחשבים‬ ‫אחרים‪.‬‬ ‫“בפועל‪ ,‬כמות הקישורים‪ ,‬מי שמדבר עם מי‪ ,‬היא‬ ‫הרבה יותר קטנה‪ .‬רוב המשתמשים מדברים עם שרתים‬ ‫שקשורים לעבודה שלהם ומחלקות שונות לא עובדות‬ ‫בהכרח עם אותם שרתים‪ .‬יש כאלו לניהול ידע בתחום‬ ‫מסוים כמו מידע פיננסי או מערכת ניהול לקוחות‪ .‬אז‬ ‫באמת לכל משתמש יש פרופיל שימוש אחר ולא כל אחד‬ ‫יכול לעשות כל דבר‪ ,‬אבל ברמת התקשורת לכל אחד‬ ‫ברשת מותר לעשות כל מה שהוא רוצה‪ ,‬כל עוד הוא‬ ‫עושה את הזיהוי הנכון‪.‬‬ ‫“אנחנו באים ללמוד את הפער בין השימוש האפקטיבי‬ ‫ברשת‪ ,‬לבין מה שבאמת מקובל בארגון‪ .‬זה הפער בין‬ ‫‘רשימה לבנה’ ל‪’-‬רשימה שחורה’‪ .‬המטרה היא לא‬

‫דצמבר ‪2012‬‬

‫‪33‬‬


‫למנוע מאנשים לעשות פעולות‪ ,‬אלא למצוא את‬ ‫החריגות‪.‬‬ ‫“אנחנו יודעים לבצע אכיפה ברמה של משתמש בודד‪,‬‬ ‫מחלקה או קבוצה של משתמשים‪ .‬אי אפשר להגדיר‬ ‫משתמש ממוצע בארגון‪ .‬יש הרבה מחלקות שונות‪ ,‬אופי‬ ‫העבודה שונה והמערכות שעובדים מולן שונות‪ .‬לכן‪,‬‬ ‫אי אפשר להגדיר באופן גלובלי מה מותר ומה אסור‪.‬‬ ‫ההגדרות צריכות להיות הרבה יותר מדויקות‪.‬‬

‫דגש על תעבורה פנימית‬ ‫אנג’ל מסביר כי הבעיה הכי גדולה‪ ,‬היא לתפוס את‬ ‫ההתקפות בזמן‪ .‬ברובן עולים על התוקף‪ ,‬אם בכלל‪,‬‬ ‫בדיעבד או בשלב מאוחר שהוא כבר הגיע למידע‪ .‬הפתרון‬ ‫שלנו רואה את כל התעבורה שעוברת בארגון עם דגש‬ ‫מיוחד על תעבורה פנימית‪ .‬אנחנו לא מסתפקים רק‬ ‫בלראות את מה שיוצא החוצה מהארגון‪ ,‬כי אז אתה לא‬ ‫יודע מי יזם את התקשרות‪ .‬בחברה גדולה‪ ,‬אם מסתכלים‬ ‫רק על התקשורת החיצונית‪ ,‬רואים אנשים גולשים‬ ‫ברשתות חברתיות ואתרים‪ ,‬אבל באיזשהו מובן מאבדים‬ ‫את הזהות שלהם‪ .‬הם הופכים לכתובת‪ IP‬אחת שיוצאת‬ ‫החוצה וזה לא נותן הרבה‪.‬‬ ‫“מעניין לראות את הדברים הכי קרוב למשתמש‪ .‬לאן‬ ‫הוא הולך באינטרנט ולאן הוא הולך ברשת הפנימית‪ .‬יותר‬ ‫חשוב מהקישורים החיצוניים זה מה קורה בפנים‪ .‬תוקף‬ ‫שיש לו שליטה על מחשב מסוים ברשת הארגונית‪ ,‬יכול‬ ‫להחביא את התקשורת החוצה בצורה כזו שאפשר להוכיח‬ ‫מתמטית שלא ניתן למצוא אותה‪.‬‬ ‫“למשל‪ ,‬תוקף יכול לשלוח פקודות ולקבל תוצאות‬ ‫בג’ימייל‪ .‬הוא פותח לעצמו חשבון וגולש אליו מתוך‬ ‫הארגון‪ ,‬ואם אתה מסתכל על התקשורת‪ ,‬זה נראה‬ ‫תקשורת ג’ימייל שמשותפת לעוד אלפי עובדים אחרים‬ ‫בארגון‪ .‬מדובר על שירות שהוא גם מוצפן‪ ,‬כך שמרבית‬ ‫הארגונים לא יוכלו לדעת מה יש בהודעות‪.‬‬ ‫“לעומת זאת‪ ,‬כאשר התוקף מתקדם ברשת הפנימית‬ ‫הוא צריך לעשות הרבה מאוד צעדים‪ .‬כבר בשלב איסוף‬ ‫המודיעין‪ ,‬כאשר הוא מתחיל ממחשב מסוים ברשת והוא‬ ‫צריך להבין איפה נמצא המידע שמעניין אותו‪ ,‬איך‬ ‫מגיעים לשם‪ ,‬אילו הרשאות צריך ולאילו מחשבים צריך‬ ‫להגיע‪ .‬תהליך הלמידה הזה לוקח זמן והוא מתקדם צעד‬ ‫אחרי צעד‪ .‬בכל צעד כזה הוא מייצר תקשורת‪ ,‬ובדרך‬ ‫כלל היא לא סטנדרטית כי הוא מנסה ליצור קשרים או‬ ‫למפות דברים ברשת”‪.‬‬ ‫האם התקיפות מבוצעות על ידי אנשים או תוכנות‬ ‫חכמות?‬ ‫“מניתוח תקיפות שהתפרסמו בזמן האחרון ומידע‬ ‫מצטבר בתחום‪ ,‬אפשר ללמוד שתקיפות ממוקדות הן‬ ‫לא אוטומטיות אלא אנושיות‪ .‬הסיבה ברורה‪ :‬כאשר אתה‬ ‫שולח תולעת שמטרתה להתפשט באינטרנט זה ‘שיטת‬

‫‪34‬‬

‫דצמבר ‪2012‬‬

‫מימין לשמאל‪ :‬עידו פלדמן סמנכ“ל פיתוח‪ ,‬שאול אפרים סמנכ“ל שיווק‪ ,‬גיורא אנגל מנכ“ל ומייסד‪,‬‬ ‫צילום‪Light Cyber :‬‬ ‫מיכאל מומצ‘וגלו סמנכ‘ל טכנולוגיות ומייסד‬

‫מצליח’‪ .‬אבל כשאתה עובד ממוקד‪ ,‬המטרה היא לא סתם‬ ‫להתפשט‪ ,‬אלא למצוא את המידע הרגיש בתוך הארגון‪.‬‬ ‫לכלי אוטומטי קשה לעשות זאת‪.‬‬ ‫“אתה צריך לחשוב כמו בן אדם‪ .‬מה הצעד הבא? איך‬ ‫נראית הרשת? מה ההרשאות שצריך כדי להגיע לשרתים‬ ‫האלה? לפעמים יש גישה מורכבת וצריך להשיג עוד‬ ‫הרשאות או להשתמש במידע חיצוני על אנשים בארגון‬ ‫שאולי יש להם את ההרשאה הנכונה‪ .‬התהליך הזה ידני‬ ‫ולכן הוא לוקח חודשים ושנים‪.‬‬ ‫“הכלי שלנו לא יושב על המחשב‪ ,‬אלא הוא מותקן‬ ‫ברמת הרשת‪ .‬הוא רואה את התקשורת הפנים ארגונית‪ ,‬גם‬ ‫זו שעוברת בפנים וגם זו שיוצאת החוצה‪ .‬כך יש לנו כיסוי‬ ‫טוב על מה שקורה בתוך הארגון ואנחנו יכולים ללמוד‬ ‫את אותם פרופילים של מחשבים ומשתמשים לאורך‬ ‫זמן‪ .‬הטכנולוגיה שפיתחנו יודעת לצור סביב הפרופילים‬ ‫אירועים ולדווח לצוות שאחראי על אבטחת מידע בארגון‪.‬‬ ‫“אנחנו מזהים את התקיפה עוד בשלב שהתוקף‬ ‫מתחיל לאסוף מודיעין בתוך הרשת של הארגון‪ .‬התוקף‬ ‫בשלבים הראשונים לא מעביר כמויות גדולות של מידע‬ ‫ממקום למקום‪ .‬הוא עושה בדיקה פה ובדיקה שם‪ ,‬ולא‬ ‫יבוא ויסרוק את כל הרשת בבת אחת כי זה משהו שקל‬ ‫לגלות‪ .‬המודלים שלנו יכולים לעלות גם על קשרים‬ ‫בודדים‪ .‬לפעמים התוקף יעבוד על יותר ממחשב אחד כי‬ ‫הוא צריך את המחשבים האחרים בכדי להשיג גישה יותר‬ ‫טובה למה שהוא צריך ברשת‪ ,‬וגם כדי לא לשים את כל‬ ‫הביצים בסל אחד‪ .‬אם יום אחד מישהו יפרמט את המחשב‪,‬‬ ‫הוא ירצה שתהיה לו גישה נוספת לרשת”‪.‬‬

‫זיהוי חיובי‬ ‫אחת הבעיות בעולם אבטחת המידע הוא עודף‬ ‫ההתרעות‪ ,‬או מה שידוע בעגה מקצועית כ‪false -‬‬ ‫‪ .positive‬אנג’ל אומר שהשאיפה היא להגיע למצב של‬ ‫מעט התרעות אבל באיכות גבוהה‪“ .‬בכל ארגון יש מגוון‬ ‫מערכות אבטחת מידע כמו פיירוול ו‪ ,IDS-‬השאלה‬ ‫מה אתה עושה עם ההתרעות שיוצאות משם‪ .‬בחברות‬ ‫גדולות‪ ,‬כמות ההתרעות שיוצאות ביום מ‪ IDS-‬היא‬ ‫בין ‪ 1000‬ל‪ .10,000-‬מה תעשה עם אלפי התרעות? רובן‬ ‫לא איכותיות‪.‬‬ ‫“אפשר לחבר את התקני אבטחת המידע למערכת‬ ‫‪ SIEM‬ואז כאשר יש תקרית אפשר לחקור מה היה‪ .‬אבל‬

‫זה לא מידע שעוזר בזמן אמת‪ .‬אחד הדברים שהוביל אותנו‬ ‫בפיתוח זה שהמערכת תתן כמות קטנה של התרעות שכל‬ ‫אחת מהם שווה הסתכלות של אנליסט אנושי‪.‬‬ ‫“הסוד טמון בעובדה שאנו יודעים הרבה על המשתמש‪.‬‬ ‫מערכת ‪ IDS‬מסתכלת על כל חבילה ‪ ,‬גם אנטי וירוס‬ ‫מחפש חתימות ידועות לפי תבנית‪ .‬אנחנו להיפך‪ .‬קודם‬ ‫מחפשים לדעת מהתעבורה מה נעשה ברשת‪ ,‬כולל‬ ‫גישות לקבצים‪ ,‬חיבורים ממחשב למחשב‪ ,‬פינגים ואת‬ ‫כל הפרוטוקולים שעוברים ברשת ארגונית‪.‬‬ ‫“זו מערכת זיהוי אוטומטית‪ .‬לא צריך להגדיר לה‬ ‫חוקים‪ ,‬אלא היא מתריעה על דברים חריגים מתוך‬ ‫הבנה מעמיקה של הרשת ומתוך יכולת להסתכל על כל‬ ‫משתמש באופן ספציפי‪ .‬על ההרגלים שלו‪ .‬זו לא פעולה‬ ‫שבן אדם יכול לעשות בארגון גדול‪ .‬המערכת לומדת את‬ ‫המשתמשים ואת הפעילויות שלהם לאורך זמן‪ ,‬ויודעת‬ ‫להעריך סבירות של אירועים‪ .‬הסיכומים של המידע‬ ‫והמודלים של ההתנהגות נשמרים לטווח מאוד ארוך‪.‬‬ ‫“הדרך שבה בנינו את האלגוריתמיקה כל הזמן‬ ‫מתקדמת עם הארגון‪ .‬כל יום מגיעים אנשים חדשים‪,‬‬ ‫אנשים משנים תפקידים‪ ,‬עוברים מחלקות וצוותים‪,‬‬ ‫והלימוד חייב להיות אוטומטי‪ .‬לא ייתכן שכל פעם שיהיה‬ ‫משתמש חדש נקבל התרעה‪ .‬תהליך הלימוד הראשוני של‬ ‫המערכת לוקח כחודש”‪.‬‬

‫חשיבה אחרת‬ ‫“הרבה מוצרים באים מכוון של חשיבה מובנית”‪ ,‬מסביר‬ ‫אנג’ל‪“ .‬זו תפישה של חוקים‪ ,‬ומספיק שמישהו יחשוב על‬ ‫וקטור תקיפה אחר‪ ,‬והוא עוקף אותה‪ .‬בעולם הסייבר‪ ,‬אין‬ ‫חוקים‪ .‬אנחנו מסתכלים על התעבורה ברשת‪ ,‬לומדים‬ ‫אותה‪ ,‬ואז לא משנה באיזה וקטור מישהו השתמש לתקיפה‬ ‫ זה ידליק דגל אדום‪ .‬זו גישה שונה לגמרי‪.‬‬‫“היום הרוב של התוקפים מתמקדים במטרות פיננסיות‬ ‫וגניבות מידע‪ .‬תוקף יכול לעשות דברים בצורה מאוד‬ ‫זהירה‪ ,‬אבל יש דברים שהוא לעולם לא יכול לעשות‪.‬‬ ‫לפעמים קישור אחד למקום הלא נכון ידליק את המערכת‬ ‫שלנו‪ .‬צריך לזכור כי אם תוקף צריך לעבוד בצורה כל‬ ‫כך מדויקת וזהירה‪ ,‬הוא יאריך את זמן התקיפה שלו פי‬ ‫‪ 5‬או ‪ ,10‬ובפקטורים כאלה התקיפה הופכת להיות לא‬ ‫רלוונטית‪ .‬אם נכריח את התוקף לעבוד בטווחי זמן כאלה‪,‬‬ ‫זה יקטין בהרבה את התקיפות וירחיק את הבעיה”‪ .‬‬


‫ לחץ גבוה‬,‫משימות קריטיות‬ .‫והזמן אוזל במהירות‬ .‫כך נראה יום העבודה שלך‬

FieldFox Spectrum Analyzers Four models up to 26.5 GHz MIL-PRF-28800F Class 2 rugged Agrees with benchtop measurements ± 0.35 dB amplitude accuracy (full band) ‫סרוק את הקוד על‬ ‫מנת לצפות ביכולות‬ ‫ החדש‬Field Fox-‫ה‬

Agilent FieldFox Spectrum Analyzer ,‫כי הדיוק קריטי‬ ‫כשהמשימה קריטית‬

:‫ החדש‬FieldFox-‫לפרטים נוספים אודות ה‬ www.agilent.co.il/find/FF_SA

03-9288586 :‫פתח תקווה‬

04-8502042 :‫חיפה‬

israel-customer-care@agilent.com

© Agilent Technologies, Inc. 2012

35

2012 ‫דצמבר‬


‫רכיבים‬

‫מאת מקס שולץ‪ ,‬קונטרון‬

‫דורות חדשים של מחשבי‬ ‫פאנל עם מסכי מגע‬

‫בשנים האחרונות אנו עדים לצמיחה משמעותית של הפוטנציאל לתכנון ממשקי‬ ‫אדם‪-‬מכונה (‪ )HMI‬עם ממשקי משתמש גרפיים (‪ )GUI‬ומסופי ‪ SCADA‬לשימוש‬ ‫במפעלים‪ .‬מאחורי הפוטנציאל הזה עומדת הזמינות ההולכת וגדלה של מסכי‬ ‫מולטי‪-‬טאץ’ המותאמים לשימוש תעשייתי‬

‫‪ ‬הדורות החדשים של מחשבי פאנל עם צגי המולטי‪-‬טאץ’ הקיבוליים שלהם בפורמט ‪ ,16:9‬ובמקביל מציעים גם מגוון ממשקים ליישומים תעשייתיים‬

‫‪36‬‬

‫דצמבר ‪2012‬‬


‫צ‬

‫גים מבוססי זכוכית בפורמט מסך‬ ‫רחב ביחס ‪ 16:9‬מתהדרים בתכנון‬ ‫מודרני ובאיכות גבוהה ביותר‪ .‬אם‬ ‫בנוסף לכל זאת הם מסוגלים להציע‬ ‫גם פונקציונליות של מגע מולטי‪-‬‬ ‫טאץ’‪ ,‬הרי שהם פותחים פתח לתפיסת הפעלה‬ ‫חדשה לחלוטין‪ .‬פעולת הקיבוליות המוקרנת‬ ‫( ‪ )projective-capacitive‬היא פתרון‬ ‫אלגנטי במיוחד‪ .‬המשפחות החדשות של מחשבי‬ ‫פאנל מבית קונטרון הופכות כל התכונות הללו‬ ‫לזמינות בפעם הראשונה גם עבור תכנונים‬ ‫המיועדים לשימוש בתעשייה‪.‬‬ ‫בשנים האחרונות אנו עדים לצמיחה‬ ‫משמעותית של הפוטנציאל לתכנון ממשקי‬ ‫אדם‪-‬מכונה (‪ )HMI‬עם ממשקי משתמש‬ ‫גרפיים (‪ )GUI‬ומסופי ‪ SCADA‬לשימוש‬ ‫במפעלים‪ .‬מאחורי הפוטנציאל הזה עומדת‬ ‫הזמינות ההולכת וגדלה של מסכי מולטי‪-‬‬ ‫טאץ’ המותאמים לשימוש תעשייתי‪ ,‬כדוגמת‬ ‫אלו המשמשים במחשבי טאבלט‪ .‬צורות חדשות‬ ‫לגמרי של אינטראקציות משתמש הולכות‬ ‫ומתפתחות להן‪ ,‬כמו היפוך תכני המסך בעזרת‬ ‫שתי אצבעות‪ ,‬התמקדות בתכנים בעזרת פתיחת‬ ‫האצבעות והרחקתן זו מזו‪ ,‬או גלגול פשוט‬ ‫בעזרת “טפיחה” קלה של היד‪.‬‬

‫תפיסות תפעול חדשות‬ ‫ניתן אפילו ליישם הפעלה באמצעות שתי‬ ‫ידיים כדי להקל בהדלקת או כיבוי מנועים‪,‬‬ ‫ואפילו את מתג עצירת החירום המכני‪ ,‬זה‬ ‫המכונה ‪ ,dead man switch‬ניתן היום‬ ‫להחליף‪ .‬ובכל מקרה‪ ,‬יהיה הפתרון הקונקרטי‬ ‫הנחוץ לנו אשר יהיה‪ ,‬צורת התפעול המשכנעת‬ ‫ביותר היא כזו המתבצעת בצורה פשוטה‬ ‫באמצעות הידיים‪ .‬אך טבעי הדבר שאנשים‬ ‫רוצים לעבוד עם ידיהם במקום להקליד עם‬ ‫האצבעות‪ .‬אבל עם מסכי המולטי‪-‬טאץ’‪ ,‬גם‬ ‫פעולת ההקלדה הופכת פשוטה יותר‪ .‬בהשוואה‬ ‫להפעלה באמצעות אצבע אחת‪ ,‬כאן ניתן‬ ‫להפעיל את מקש ה”שיפט”‪ .‬הפורמט ביחס‬ ‫‪ 16:9‬מספק יותר מקום לבקרת תנועות או‬ ‫לוירטואליזציות‪ .‬אם משתמשים במסך במצב‬ ‫אורך‪ ,‬או מצב “דיוקן” (‪,)portrait mode‬‬ ‫ניתן למזג לוח מקשים שלם בחלקו התחתון‬ ‫של המסך‪ ,‬מה שמבטל את הצורך בלוח מקשים‬ ‫פיסי – אפשרות תכנון המובילה לחיסכון הן של‬ ‫שטח והן של עלויות‪.‬‬

‫‪ ‬רשת של אלקטרודות ‪y‬ו‪ ,x-‬הפרוסה אנכית ואופקית‪ ,‬מקרינה שדות חשמליים על‪-‬פני משטח הזכ�ו‬ ‫כית ומעבר לו‪ ,‬כך שהאצבעות יכולות להפעיל את המחשב בקלות‪.‬‬

‫מהי‪ ,‬אם כן‪ ,‬טכנולוגיית המגע המועדפת? אם‬ ‫המשימה המוטלת על המפעיל איננה דורשת‬ ‫ממנו לעטות כפפות עבודה עבות‪ ,‬הרי שגרסת‬ ‫הקיבוליות המוקרנת של מסך מגע מבוסס‬ ‫זכוכית תהיה הבחירה הנוחה ביותר עבורו‪ .‬גרסה‬ ‫זו רגישה במיוחד למגע ומשיגה רמה גבוהה‬ ‫של דיוק בתפעול‪ .‬תכונה מעשית נוספת היא‬ ‫שהשדה המוקרן על משטח הזכוכית מסוגל‬ ‫לתפוס את סמיכותה של כף היד עוד לפני‬ ‫המגע‪ ,‬ועל כן נדרשת רק החלקה קלילה שלה‬ ‫על גבי המשטח‪ .‬כתוצאה מכך‪ ,‬המישוש הנדרש‬

‫לתפעול שונה לגמרי מזה הנחוץ לתפעול מסך‬ ‫התנגדותי (רזיסטיבי)‪ ,‬המצריך לחץ פיסי ממשי‬ ‫על המשטח‪ .‬עם זאת‪ ,‬גם למסך הרזיסטיבי‬ ‫יתרונות משלו‪ .‬הוא מותאם ליישומים בהם‬ ‫נדרש המפעיל לעטות כפפות עבודה עבות‪.‬‬ ‫עבור יישומים תעשייתיים יכולה הטכנולוגיה‬ ‫של ‪ 5‬חוטים (‪ )5-wire‬להיות אטרקטיבית‬ ‫בהחלט‪ .‬ניתן להפעיל את המסך עם כל סוג של‬ ‫כפפות‪ ,‬ובהשוואה לגרסת ה‪ 4-‬חוטים הוא מציע‬ ‫רמת דיוק גבוהה בהרבה‪ .‬בהשוואה לטכנולוגיית‬ ‫‪ 8‬החוטים מציע מסך זה עלות נמוכה בהרבה‬ ‫ותוחלת חיים ארוכה‪ ,‬מה שמקטין כמובן‪ ,‬את‬ ‫עלות הבעלות הכוללת‪.‬‬

‫חדשנות במראה ובתחושה‬

‫‪ ‬מקס שולץ‪ ,‬קונטרון‬

‫ובכל זאת‪ ,‬קלות השימוש המשופרת איננה‬ ‫ההיבט היחיד המקנה לממשקי האדם‪-‬מכונה‬ ‫החדשים הללו את פרס החדשנות במראה‬ ‫ובתחושה‪ .‬מסכי מגע מבוססי זכוכית קובעים גם‬ ‫מגמה חדשה בתחום התכנון‪ ,‬עם משטחי זכוכית‬ ‫אטרקטיביים למראה ונעימים למגע‪ .‬אך כאן גם‬ ‫נעוץ שורשו של האתגר החדש‪ :‬כאשר מדובר‬ ‫בתכנונים מסיביים לא ניתן פשוט “לתקוע” את‬ ‫פאנל הזכוכית בצדה האחורי של ערכת ההרכבה‬ ‫כדי ליצור אחיזה המבטיחה הגנות ממכות‬ ‫וטלטולים כפי שעושים‪ ,‬למשל‪ ,‬עם משטחי‬

‫דצמבר ‪2012‬‬

‫‪37‬‬


‫‪www.israeldefense.co.il‬‬

‫בישול קרמיים‪ .‬במיוחד לא כאשר הפתח של‬ ‫המארז של המכשיר או הציוד חייב להציע הגנה‬ ‫מקיפה גם נגד אבק והתזות מים‪ .‬אחת הדרכים‬ ‫המוצלחות לפתור את הבעיה הזו היא לשבץ‬ ‫את צג הזכוכית של פאנל המגע בתוך מעטפת‬ ‫אלומיניום אשר במקביל גם מגנה על פינות הצג‬ ‫מפני מכות וחבטות‪ .‬שיטה זו מאפשרת אינטגרציה‬ ‫של ציוד ההשמה בתוך המעטפת המקבעת את‬ ‫מחשב הפאנל בחזית המארז ומעניקה את האיטום‬ ‫ההולם‪ .‬התוצאה היא פתרון של מוצר המותאם‬ ‫ליישומים תעשייתיים עם משטח זכוכית כמעט‬ ‫שטוח לגמרי בחזית‪.‬‬ ‫בתערוכת ה‪ SPS/IPC/Drives-‬בנירנברג‪,‬‬ ‫הציגה קונטרון שתי משפחות חדשות כאלה של‬ ‫מחשבי פאנל המותאמות לתחום יישומים זה‬ ‫ומציעות יחס טוב בין עלות לבין ביצועים‪.‬‬ ‫ההבדל העיקרי בין שתי המשפחות הוא תחום‬ ‫היישומים שלהן‪ :‬משפחת ה‪Micro Client-‬‬ ‫‪ 3‬תוכננה עבור מעקב ובקרה של קווי ייצור‬ ‫נפרדים ואילו משפחת ה‪OmniClient-‬‬ ‫החדשה תוכננה עבור ניהול קווי ייצור ופיקוח‬ ‫של מתקני ייצור שלמים‪.‬‬ ‫תחומי היישום עבור המשפחות החדשות‬ ‫של מחשבי פאנל יהיו במערכות רצפת‬ ‫ייצור בתעשיות התהליך‪ ,‬כגון התעשייה‬ ‫הכימית ותעשיית הרוקחות‪ ,‬תעשיות המזון‬ ‫והמשקאות‪ ,‬ענף החשמל‪ ,‬במכונות וציוד‬ ‫מורכבים באינספור ענפים אחרים או בניהול‬ ‫מפעלים או מתקנים‪ .‬שתי המשפחות מציעות‬ ‫עבודה אמינה וכמעט נטולת תחזוקה‪ .‬נעשה‬ ‫שימוש רק ברכיבים המצטיינים באיכות גבוהה‬ ‫ובתוחלת חיים ארוכה כמו רכיבים מזהב‪ ,‬כך‬ ‫שהצורך בהחלפת סוללות מתבטל‪ .‬תאורת לד‬ ‫אחורית מציעה מחזור חיים ממושך של לפחות‬ ‫‪ 50,000‬שעות‪ .‬הפנלים הקדמיים מוגנים נגד‬ ‫אבק ולחות לפי תקן ‪ ,IP65‬ואפילו בגרסה‬ ‫הרזיסטיבית‪-‬קיבולית ניתן להפעילם בצורה‬ ‫אמינה עם כפפות ניתוח‪.‬‬

‫שפע של גרסאות‬ ‫ניתן להגדיר את התכנון והתצורה של מחשבי‬ ‫פאנל באופן שיענה על הדרישות של תחום‬ ‫היישום‪ .‬בתוך המשפחות‪ ,‬ההבדלים העיקריים‬ ‫הם במונחים של ביצועים‪ ,‬גדלי הצג הזמינים‬ ‫ומגוון הממשקים‪ .‬מחשב הפאנל הראשון במשפחת‬ ‫‪ Micro Client 3‬של קונטרון‪ ,‬בגרסה נטולת‬ ‫מאוורר‪ ,‬זמין עם צג מבוסס זכוכית של ‪15.6‬‬

‫‪38‬‬

‫דצמבר ‪2012‬‬

‫‪ ‬קלות שימוש ואינטואיטיביות משולבות בתכנון תעשייתי מודרני‬

‫אינטש וטכנולוגיית מגע קיבולית‪-‬מוקרנת‪.‬‬ ‫דגמים נוספים קיימים עם מסכי ‪ 10‬ו‪ 17-‬אינטש‬ ‫של ‪ 5‬חוטים עם טכנולוגיית מגע התנגדותית‪.‬‬ ‫דגם זה מבוסס על המעבד כפול הליבה‬ ‫™‪ Atom‬של אינטל‪ ,‬ה‪ D2550-‬עם פעמיים‬ ‫‪ 1.86‬גיגהרץ וזיכרון ‪ DDR‬של עד ‪ .4GB‬הדגם‬ ‫מסוגל לכסות את דרישות הביצועים של טווח‬ ‫הביניים‪ .‬הוא מצויד בכל הממשקים הסטנדרטיים‬ ‫וכולל גם תמיכת ‪ WLAN‬ו‪ .RFID-‬מחשבי‬ ‫ה‪ OmniClients-‬החדשים מדרגיים בתצורתם‬ ‫עם מסכי ‪ 15.6‬או ‪ 22‬אינטש ובמקביל מציעים‬ ‫מערך מורכב יותר של ממשקים‪ .‬הם גם מספקים‬ ‫רמות ביצועים גבוהות יותר עם ריבוי ליבות‪,‬‬ ‫המבוססים על הדור השלישי של מעבדי ‪Intel‬‬ ‫‪ Core i5/i7‬וניתן לשלב זיכרון ‪ RAM‬של עד‬ ‫‪.8GB‬‬

‫תחום חיבוריות נרחב‬ ‫שתי המשפחות של מחשבי הפאנל עם מסכי‬ ‫זכוכית מולטי‪-‬טאץ’ וטכנולוגיה מוקרנת‪-‬‬ ‫קיבולית‪ ,‬בפורמט של מסך רחב‪ ,‬מציעים מגוון‬ ‫ממשקים תעשייתיים הכוללים ממשקים טוריים‬ ‫מסוג גיגהביט איתרנט‪( 2xUSB 2.0 ,‬ובמשפחת‬ ‫‪ Micro Client 3‬גם עם ‪ )USB3.0‬וכניסת‬ ‫גרפיקה נוספת (‪ DVI‬או ‪ )Display Port‬לצורך‬ ‫התקנות שבהן מופעלים שני צגים שאינם תלויים‬

‫זה בזה‪ .‬משפחת ‪ OmniClient‬תומכת גם בשמונה‬ ‫‪ GPIOs‬כמו גם באפשרות של ‪2xRS232,‬‬ ‫‪ ,1xRS232/485/422, 1xCAN‬בלוטות’ ו‪I/Os-‬‬ ‫דיגיטליים‪ .‬על ה‪ MicroClient 3-‬ניתן ליישם‬ ‫הרחבות ספציפיות ליישום‪ ,‬כמו לדוגמה תמיכת‬ ‫‪ WLAN‬או ‪ ,RFID‬באמצעות ‪.Mini-PCIe‬‬ ‫מדיה לאחסון נתונים ניתן לחבר באמצעות מחבר‬ ‫‪ SATA‬עבור התקני ‪ 2.5‬אינטש‪ .‬לחלופין ישנה‬ ‫אפשרות של תכנוני ‪ CompactFlash‬המותאמים‬ ‫באופן מיוחד להגנה מפני רעידות וטלטולים‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬תומכת משפחת ה‪MicroClient-‬‬ ‫‪ 3‬בזיכרון ‪ CompactFlash‬עמיד במיוחד‬ ‫באמצעות מחבר ‪ .mSATA‬מלבד גרסאות‬ ‫התכנון השונות עם מסך מגע מולטי‪-‬טאץ’‬ ‫מבוסס זכוכית‪ ,‬בקיבוליות מוקרנת ובפורמט‬ ‫מסך רחב‪ ,‬אפשר לקבל את מוצרי שתי משפחות‬ ‫מחשבי הפאנל גם בגרסאות ‪ 4:3‬וישנן גם‬ ‫גרסאות עם טכנולוגיית מסך התנגדותי‪ .‬משפחת‬ ‫ה‪ OmniClient-‬תומכת במערכות ההפעלה‬ ‫‪ Windows XP, Windows 7‬ו‪Linux-‬‬ ‫‪ ,Embedded‬ואילו משפחת ה‪MicroClient-‬‬ ‫‪ 3‬מוצעת עם ‪Windows Embedded 7,‬‬ ‫‪ Windows XP Embedded‬או תמיכת‬ ‫‪ .WEC7‬‬

‫הכותב הוא מנהל מוצרי ‪ HMI‬בקונטרון‬


‫‪www.israeldefense.co.il‬‬

‫*מנוי שנתי לישראל דיפנס או לישראל דיפנס‪-‬טק ב‪ 189-‬ש“ח‬ ‫*מנוי משולב לישראל דיפנס ‪ +‬ישראל דיפנס‪-‬טק ב‪ 299-‬ש“ח‬ ‫למימוש ההטבה חייגו‪074-7031211 :‬‬

‫דצמבר ‪2012‬‬

‫‪39‬‬


‫סייבר‬

‫מאת שי רוד‬

‫האקרים תוקפים גם כלים‬ ‫בלתי מאוישים‬

‫האם אפשר לפרוץ או להשתלט על כלי בלתי מאויש באמצעות התקפת‬ ‫סייבר? שי רוד מחברת אבנת אבטחת מידע טוען שהכל אפשרי‪ .‬והוא מסביר‬ ‫איך עושים זאת עם כמה דולרים בודדים בכיס‬

‫י‬

‫ימים ספורים אחרי שחללית קיוריוסיטי‬ ‫נחתה על המאדים‪ ,‬הודיעו חברי קבוצת‬ ‫ההאקרים אנונימוס שבכוונתם להשתלט‬ ‫על רכב החלל ולפגוע במשימתו‪ .‬עברו‬ ‫מאז מספר שבועות וטרם שמענו התפארות על‬ ‫הישגים מיוחדים מחברי הקבוצה‪ .‬אבל שלא תטעו‪,‬‬ ‫העובדה שטרם נאמרה המילה האחרונה בנושא‪,‬‬

‫‪40‬‬

‫דצמבר ‪2012‬‬

‫היא לא סימן לכלום‪ .‬אין ספק שנעשים ניסיונות‬ ‫עקביים לפגוע ברכב החלל וייתכן ואף ניסיונות‬ ‫אלה יצליחו בזמן זה או אחר‪ .‬אחרי הכל‪ ,‬אם יש‬ ‫בזה מחשב‪ ,‬אפשר לפרוץ לזה‪.‬‬ ‫האיום על שלמותה של קיוריוסיטי אינו שונה‬ ‫כלל מאיומים קבועים שמרחפים מעל האנטנות‬ ‫של כלים בלתי מאוישים בצבאות בעולם וגם‬

‫בצה”ל‪ .‬כל כלי בלתי מאויש כולל בתוכו מגוון‬ ‫רחב של מערכות תקשורת ומחשוב‪ ,‬וכל חולשה‬ ‫באחד הרכיבים האלקטרוניים בצד השולט או בצד‬ ‫הנשלט‪ ,‬עלולה לאפשר השתלטות עוינת‪ .‬מאז‬ ‫ומעולם נעשו ניסיונות ליירט תשדורת ומסרים‬ ‫שעוברים בין מערכות‪ ,‬בין אם מדובר על שימוש‬ ‫בתקשורת אלחוטית‪ ,RF ,‬סלולרית או אחרת‬


‫״איומי הוירוסים‪ ,‬ואין זה‬ ‫משנה אם מדובר בוירוס‬ ‫שנועד לפגוע במערכת‬ ‫באמצעות השבתה מלאה‪,‬‬ ‫חלקית‪ ,‬או סוס טרויאני‬ ‫ששולח למפעילו עדכונים‬ ‫ודיווחים על פעילות הכלי‬ ‫שעליו השתלט – מדובר‬ ‫באיום ממשי‪ ,‬שאינו בגדר‬ ‫מדע בדיוני״‬ ‫במטרה לשבש אותה או לשנות את יעודה‪.‬‬ ‫במידה והתשדורת אינה מוצפנת‪ ,‬ניתן לראות‬ ‫בנקל את פרוטוקול השידור ומשם הדרך לשיבוש‬ ‫המשימה קל במיוחד‪ .‬החל בשינוי נ‪.‬צ‪ ,‬הפלת‬ ‫התקשורת באמצעות מתקפת ‪Denial Of‬‬ ‫)‪ Service (DOS‬ועד להקלטת שידור ושידורו‬ ‫פעם אחר פעם במה שקרוי ‪ ,replay attack‬דבר‬ ‫שעלול לבלבל את מי שמסתמך על הנתונים לצרכי‬ ‫תצפית וקבלת החלטות‪ .‬מי שאינו בקיא בעולם‬ ‫אבטחת המידע יופתע לגלות כמה נגישים וקלים‬ ‫למימוש כלים שונים המאפשרים זאת‪ .‬באמצעות‬ ‫דולרים בודדים‪ ,‬ניתן לרכוש ציוד המאפשר האזנה‬ ‫למגוון רחב של תשדורות ופרוטוקולים וכן לעשות‬ ‫‪ Reverse Engineering‬על מנת לאתר את‬ ‫הפרוטוקול המרכזי‪.‬‬ ‫האנטנות‪ ,‬יחידות הממסר המשמשות לתקשורת‬ ‫עם כלי הרכב הבלתי מאויש‪ ,‬כוללות רכיבי ‪GPS‬‬ ‫המספקים מיקום באמצעות טכנולוגיות שונות‬ ‫המשודרות אל ומחדר השו”ב‪ .‬האם חדר השו”ב מוגן‬ ‫הרמטית מפני איומי נוזקות? במקרים רבים טורחים‬ ‫ומשקיעים זמן וכסף יקר בהגנה על המוצר עצמו‪,‬‬ ‫אבל נוטים לשכוח או להמעיט בערך ההשקעה‬ ‫הנדרשת גם במעטפת‪ .‬הדבר דומה לאדם המקפיד‬ ‫להחליף את סיסמת חשבון הבנק‪ ,‬אבל כותב אותה‬ ‫בכל פעם על פתקית המודבקת על מסך המחשב‬ ‫שלו‪ .‬הדרך הפשוטה והיעילה להתמודד עם סוג כזה‬ ‫של איום פוטנציאלי‪ ,‬טמונה בהעלאת המודעות‬ ‫בקרב כל הנוגעים בדבר ובבחירת סוג ההצפנה‬ ‫המתאים ביותר למשימה כזו‪.‬‬ ‫איומים נוספים בעלי פוטנציאל פגיעות ממשי‬

‫כוללים ‪ Session Hijacking‬המאפשר‬ ‫השתלטות על הפעולות שהכלי מבצע‪ .‬התקפה‬ ‫כזו מאפשרת לתוקף להשתלט על הכלי ולהגדיר‬ ‫לו את משימותיו או לשדר מידע מוטעה‪ .‬הדרך‬ ‫להתמודד עם התקפה מסוג זה היא בהגדרת‬ ‫כללי הזדהות מורכבים‪ .‬השימוש בהזדהות‬ ‫משולבת (‪something you have and‬‬ ‫‪ )something you know‬מצוי בשימוש נרחב‬ ‫בעולם האינטרנט הפרטי והעסקי כבר זמן רב‪.‬‬ ‫בעולם הביטחוני ניתן וחשוב ליישם אותו ברמות‬ ‫המורכבות ביותר‪ ,‬הכוללות לעיתים מידע המצוי‬ ‫אצל שני בעלי תפקידים שונים‪ ,‬כמו למשל בין‬ ‫מערך השליטה ליחידה הנשלטת ובחזרה‪.‬‬ ‫על וירוסים נכתב ודובר לא אחת‪ .‬כבר בשנת ‪2008‬‬ ‫דווח על וירוס שפגע במערכת ההתראות של מטוס‬ ‫חברת ‪ Air Spain‬הספרדית ומנע את העברת‬ ‫הדיווח על כשל באחת ממערכות הטיסה‪ ,‬דבר‬ ‫שהוביל להתרסקות המטוס ולהרוגים רבים‪ .‬וירוסים‬ ‫שפוגעים במערכות מחשב פרטיות ועסקיות אינם‬ ‫שונים מוירוסים שעלולים או מכוונים לפגוע‬ ‫במערכות מחשוב בכלים ביטחונים‪ ,‬גם בבלתי‬ ‫מאוישים‪ .‬איומי הוירוסים‪ ,‬ואין זה משנה אם מדובר‬ ‫בוירוס שנועד לפגוע במערכת באמצעות השבתה‬ ‫מלאה‪ ,‬חלקית‪ ,‬או סוס טרויאני ששולח למפעילו‬ ‫עדכונים ודיווחים על פעילות הכלי שעליו השתלט‬ ‫– מדובר באיום ממשי‪ ,‬שאינו בגדר מדע בדיוני‪.‬‬ ‫ההתמודדות עם וירוסים קשה ומורכבת שכן בעלי‬ ‫אינטרס לפגוע בביצועי כלים ביטחוניים וצבאיים‪,‬‬ ‫יחפשו וייצרו וירוסים ייעודיים שאינם מזוהים על‬ ‫ידי חברות האנטי וירוס‪ ,‬ואף ישאפו לנצל חולשות‬

‫שאינן מוכרות במסגרת פעילות ‪.Zero Day‬‬ ‫בכלים בלתי מאוישים כמו במערכות עסקיות‪,‬‬ ‫נעשה שימוש באותן מערכות הפעלה מוכרות‬ ‫כמו יוניקס‪ ,‬לינוקס וחלונות‪ .‬מערכות הפעלה‬ ‫אלה פגיעות בשימוש צבאי לאותן חולשות‬ ‫מוכרות‪ ,‬ולכל מערכת הפעלה או התקן אחסון‬ ‫ניתן לפגוע באמצעות וירוס או סוס טרויאני‪.‬‬ ‫הדרכים להתמודד עם איום שכזה פשוטות להבנה‬ ‫ומורכבות בביצוע‪.‬‬ ‫כמו בכל פיתוח ויישום של מוצר‪ ,‬מעורבים בתהליך‬ ‫צוותים וארגונים רבים‪ .‬כאשר מדובר בכלי שיעודו‬ ‫ביטחוני למטרות הגנה‪ ,‬איסוף מודיעין ואולי אף‬ ‫להתקפה‪ ,‬נדרשת רמת שליטה גבוהה מאד‪ .‬כל‬ ‫הרכיבים האלקטרוניים המגיעים מיצרנים שונים‪,‬‬ ‫חייבים לעבור בקרה וחיווי עקבי המוודא כי אינם‬ ‫כוללים קוד זדוני שהושתל אצל הספק או באחת‬ ‫הנקודות בדרך‪ .‬המשמעות היא מעקב אחר שלב‬ ‫המכירה‪ ,‬כולל הכרה מדויקת של המקור ממנו מגיע‬ ‫כל רכיב ורכיב ווידוא תקינותו באמצעות בדיקות‬ ‫טכנולוגיות טרם התקנתו בכלי הבלתי מאויש‪.‬‬ ‫בסופו של דבר‪ ,‬האיום הקיברנטי על כלי צבאי‬ ‫בלתי מאויש אינו שונה מאיום קיברנטי על מערכת‬ ‫פיננסית או ארגונית‪ .‬ההבדל הוא בפוטנציאל הנזק‬ ‫שאיום או תקיפה מסוגלת לגרום‪ .‬לכן‪ ,‬צריך להביא‬ ‫בחשבון עוד אלמנטים רבים ומגוונים של יכולות‬ ‫אבטחת מידע בכל מעטפת המשימה‪ ,‬מרמת צלחות‬ ‫הלוויין ועד ערוצי הדיווח בין הפיקודים‪ .‬‬ ‫הכותב הוא חבר בצוות מחלקת הסייבר‬ ‫והתקיפה בחברת אבנת אבטחת מידע‬

‫דצמבר ‪2012‬‬

‫‪41‬‬


‫האתגר בבדיקות בתנאי שטח‪:‬‬ ‫דיוק‪ ,‬גמישות ועמידות‬ ‫בכדי לענות על הצורך הגדל בניידות בקרב אנשי אחזקה ומהנדסים‪ ,‬החליטו‬ ‫בחברת אג’ילנט טכנולוג’יס להשיק מכשירי מדידה ניידים מסדרת ‪.FieldFox‬‬ ‫את המכשירים החדשים ניתן להגדיר כבודקי כבלים ואנטנות (‪ ,)CAT‬כנתח‬ ‫ספקטרום או כנתח רשת וקטורי‪ .‬וכן‪ ,‬הם עובדים גם בתנאי שטח קשים‬ ‫מאת וילקי יו‪ ,‬אג'ילנט טכנולוג'יס‬

‫כ‬

‫יום‪ ,‬מגוון רחב של תנאים כולל יום‬ ‫ולילה‪ ,‬גשם ושמש‪ ,‬חום וקור‪ ,‬על סיפון‬ ‫אוניות‪ ,‬במטוסים או ברכבים‪.‬‬ ‫במצבים אלו‪ ,‬המכשירים הניידים‬ ‫צריכים לבצע את המדידות הנדרשות‬ ‫ברמות משביעות רצון של דיוק וביצועים‪.‬‬ ‫למאפיינים אלה נודעת חשיבות רבה‪ ,‬אולם לאור‬ ‫תנאי הפעולה הצפויים‪ ,‬המפרטים הסביבתיים‬ ‫והפיזיים אינם נופלים בחשיבותם – הן מבחינת‬ ‫המכשיר והן מבחינת המשתמש‪ .‬מאמר זה מציג‬ ‫הצעות כלליות ודוגמאות ספציפיות בנוגע‬ ‫למאפיינים חיוניים של נתחים ניידים‪ ,‬המיועדים‬ ‫לשימוש בתנאי שטח קשים‪.‬‬

‫מגדירים ייחוס עבור‬ ‫המונח “מוקשחות”‬ ‫התקן הצבאי האמריקני ‪US MIL-PRF-‬‬ ‫‪ 28800F‬מספק ערכת מדדים עבור ציוד בדיקה‪,‬‬ ‫המיועד לשימוש במשימות בדיקה וכיול של‬ ‫ציוד חשמלי ואלקטרוני‪ .‬המפרט כולל ארבעה‬ ‫סיווגים שנעים בין “תנאי קיצון של תנודות‬ ‫אקלימיות בעולם” (‪ )Class 1‬לבין סביבות‬ ‫פעולה מבוקרות ומוגנות (‪ .)Class 4‬המפרט‬ ‫בן ‪ 88‬העמודים הנו מפורט למדי ובסעיף ‪3.8‬‬ ‫נעשה שימוש ב‪ 13-‬קטגוריות עיקריות לצורך‬ ‫הגדרת הדרישות הסביבתיות‪ .‬לשש מקטגוריות‬

‫‪42‬‬

‫דצמבר ‪2012‬‬

‫‪ ‬מדידות מדויקות בסביבות עבודה מורכבות‬

‫אלה נודעת חשיבות מיוחדת במקרה של נתחים‬ ‫ניידים‪ .‬תנאים סביבתיים (‪ ,)3.8.1‬טמפרטורה‬ ‫ולחות (‪ ,)3.8.2‬גובה (‪ ,)3.8.3‬תנודות (‪,)3.8.4‬‬

‫צילום‪ :‬אג‘לינט טכנוולג‘יס‬

‫זעזועים מכאניים (‪ ,)3.8.5‬התנגדות למים (‪.)3.8.6‬‬ ‫במגבלות מפרטים אלה‪ ,‬מכשיר שעומד‬ ‫בדרישות של ‪ Class 2‬יהיה מסוגל לפעול‬


‫בסביבות תפעוליות קשות‪ ,‬אשר כוללות‬ ‫תנאים אקלימיים בלתי מבוקרים ונטולי הגנה‪.‬‬ ‫מבחינת מכשירי ה‪ RF-‬והמיקרוגל הניידים‪,‬‬ ‫מדובר במכשולים משמעותיים‪.‬‬ ‫שיקול חשוב נוסף מבחינת נתחים ניידים‪ ,‬נוגע‬ ‫לפעולה בתנאים בעלי פוטנציאל נפיצות‪ .‬אחד‬ ‫המדדים העיקריים הנו תקן ‪,MIL-STD-810G‬‬ ‫אשר מכסה את השיקולים הסביבתיים שבהם עשוי‬ ‫המכשיר להיתקל במהלך חיי השירות שלו ואף‬ ‫מספק בדיקות מעבדה רלוונטיות‪ .‬במסגרת התקן‪,‬‬ ‫שיטת הבדיקה ‪ 511.5‬עוסקת בפעולה בסביבה‬ ‫נפיצה‪ .‬בדרך כלל‪ ,‬הבדיקה כוללת את הפעלת‬ ‫היחידה שתחת בדיקה (‪ )UUT‬בתא שמלא בגזים‬ ‫נפיצים‪ ,‬כאשר הפקת ניצוץ על‪-‬ידי ה‪UUT-‬‬ ‫עלולה לגרום להתלקחות הגזים‪ .‬הצלחה במבחן‬ ‫זה הנה בעלת חשיבות מיוחדת במקרה של נתחים‬ ‫ניידים‪ ,‬אשר עשויים להיות מופעלים בקרבת‬ ‫דלקים או גזים דליקים‪ ,‬שנמצאים בקרבת‬ ‫מטוסים‪ ,‬רכבים‪ ,‬מתקני כרייה וכן הלאה‪.‬‬ ‫כפי שמבהירים מכשירי ‪ RF‬ומיקרוגל זמינים‪,‬‬ ‫יש שתי דרכים שבהן ניתן ליצור יחידה ניידת‪:‬‬ ‫האחת‪ ,‬הנה זיווד מחדש של נתח מעבדה מסורתי‬ ‫והאחרת – יצירה של מכשיר חדש לגמרי‪ ,‬שמיועד‬ ‫מלכתחילה לשימוש בשטח‪.‬‬ ‫אם נתייחס לתקן ‪ MIL-PRF-28800F‬כקנה‬ ‫מידה‪ ,‬רבים מן המכשירים הקיימים אשר עברו‬ ‫“זיווד מחדש” אינם עומדים בדרישות במספר‬ ‫תחומים עיקריים ביניהם טמפרטורה ולחות‪,‬‬ ‫תנודות‪ ,‬זעזועים מכאניים‪ ,‬עמידות במים‬ ‫וחשיפה לאבק‪ .‬רובם כושלים בגין החלטות‬ ‫לקויות בתחומים כגון בחירת רכיבים ותכנון‬ ‫מארז‪ .‬לדוגמה‪ ,‬רכיבים שמיועדים לעבוד בהתקן‬ ‫המופעל באמצעות מתח ‪ AC‬נוטים להיות “זוללי‬ ‫הספק”‪ ,‬ולכך יש שתי תוצאות בלתי רצויות‪.‬‬ ‫האחת היא חיי סוללה קצרים יותר‪ ,‬שמהווים‬ ‫חיסרון משמעותי בהיעדר שקעי ‪ AC‬או סוללות‬ ‫רזרביות‪ .‬האחרת היא חום‪ :‬לעתים קרובות‪,‬‬ ‫רכיבים אלה זקוקים לקירור מבוסס מאוורר‪,‬‬ ‫והדבר מצריך התקנת פתחים שיאפשרו זרימת‬ ‫אוויר דרך מארז המכשיר‪.‬‬ ‫על רקע מאפיינים אלה‪ ,‬יהיה קשה מאוד‬ ‫למכשיר שעבר “זיווד מחדש” לפעול בתנאים‬ ‫קשים אך אופייניים כמו גשם‪ ,‬אבק‪ ,‬לחות‪,‬‬ ‫טמפרטורות משתנות וכן הלאה‪ .‬כדוגמה לתרחיש‬ ‫הגרוע ביותר‪ ,‬דמיינו יום במדבר‪ ,‬כאשר נדרשת‬ ‫עבודה על תחנות לוויינים קרקעיות תוך שימוש‬ ‫במכשיר נייד שמצריך קירור באמצעות מאוורר‪.‬‬ ‫סופות חול הן תופעה נפוצה‪ ,‬וסביר להניח כי‬

‫‪ ‬סדרת ‪ FireFox‬מסייעת בהפחתת עלויות הציוד‬

‫תחדורנה למכשיר כמויות משמעותיות של גופים‬ ‫זרים‪ ,‬העלולים לגרום להתחממות יתר במהירות‬ ‫גבוהה‪ ,‬יותר מאשר בתנאי פעולה אידיאליים‪.‬‬

‫תכנון מלמטה‬ ‫כלפי מעלה‬ ‫החלופה למכשיר ששינה את ייעודו הוא התקן‬ ‫שנבנה מראש לצורך ייעוד מסוים‪ .‬במצב אידיאלי‪,‬‬ ‫המהנדסים יכולים להתחיל בתכנון ממצב של‬ ‫“לוח חלק”‪ .‬הבחירות התכנוניות תעוצבנה כולן‬ ‫על ידי הצורך לספק מדידות איכותיות של ‪RF‬‬ ‫ומיקרוגל בתנאים קשים‪ .‬כדי לצמצם את כמות‬ ‫הציוד שיש לשאת בשטח‪ ,‬התכנון כולו יהיה גמיש‬ ‫במידה שתאפשר להכיל שלל יכולות במארז‬ ‫קומפקטי‪ :‬ניתוח כבלים ואנטנות‪ ,‬ניתוח רשת‬ ‫וקטורי‪ ,‬ניתוח ספקטרום‪ ,‬מדידת הספק‪ ,‬ניתוח‬ ‫הפרעות וכן מדידות מתח וקטוריות‪.‬‬

‫יצירת תכנון תעשייתי‬ ‫שראוי לשטח‬ ‫כדי להתרשם ממקור ראשון‪ ,‬צוות התכנון‬ ‫של אגי’לנט עזב את המשרדים הנוחים והצטרף‬ ‫לטכנאים ולמהנדסים בצאתם לשטח‪ .‬הצוות‬ ‫ליווה את עובדי השטח בעת שביצעו פעולות‬ ‫תחזוקה שוטפת‪ ,‬פתרון בעיות מעמיק ואת כל‬ ‫מה שביניהם – וכל העת הקפיד לעקוב אחר‬ ‫המתרחש‪ ,‬לשאול שאלות ולהקשיב‪.‬‬ ‫הצוות נסע למגוון אתרי עבודה ברכבים‬ ‫מסחריים‪ ,‬טנדרים ומשאיות‪ .‬בדרך כלל‪,‬‬

‫המכשירים ה”טובים” נמצאו בקבינה עם אנשי‬ ‫הצוות; פריטי ציוד אחרים הושלכו‪ ,‬פשוטו‬ ‫כמשמעו‪ ,‬אל אזור המטען של הרכב המסחרי‬ ‫או הטנדר‪ .‬בכל המקרים‪ ,‬העובדים‪ ,‬הרכבים‬ ‫והמכשירים נדרשו להיות מצוידים בהתאם למגוון‬ ‫תנאים רחב‪ ,‬לרבות יום ולילה‪ ,‬גשם או שמש‪.‬‬ ‫הצוות תרגם את חוויותיו למאפיינים‪ ,‬אשר‬ ‫הופכים את הנתח הנייד לעמיד בתנאים הקשים‬ ‫ביותר‪ .‬לדוגמה‪ ,‬מארז אטום לחלוטין‪ ,‬אשר תואם‬ ‫לדרישות ‪US MIL-PRF-28800F Class 2‬‬ ‫ומבטיח עמידות בסביבות קשות‪ .‬בכפוף לתקן‪,‬‬ ‫תושבת‪ ,‬לוח מקשים ומארז עמידים במים‬ ‫מאפשרים למכשיר לעמוד בסביבות מליחות‬ ‫ולחות‪ .‬כיסויים המצוידים באטמים‪ ,‬מגנים על‬ ‫ממשקי המכשיר מפני לחות ואילו תכנון נטול‬ ‫אבק‪ ,‬שאינו כולל פתחים או מאווררים במארז‪,‬‬ ‫מסייע בהארכת הזמינות והאמינות של המכשיר‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬על המארז להיות עמיד בחבטות‬ ‫ובזעזועים‪ ,‬ותא המחברים צריך להיות מעוצב‬ ‫באופן שיאפשר להגן על מחברי ה‪ RF-‬מפני‬ ‫נזק אפשרי שעלול להיגרם על‪-‬ידי נפילות‬ ‫או מהלומות חיצוניות אחרות‪ .‬שני מאפיינים‬ ‫נוספים יסייעו למכשיר לשרוד נפילות‪ ,‬על כל‬ ‫שש פאותיו‪ .‬האחד הנו מארז שחלקו התחתון‬ ‫מעוגל ופינותיו מעוגלות אף הן‪ .‬עיצוב זה מפזר‬ ‫את עוצמת החבטה ומגביר את העמידות המבנית‬ ‫בפני חבטות מכל הזוויות‪ .‬מאפיין שימושי נוסף‬ ‫הוא תערובת הפולימרים המשולבת במארז‪.‬‬ ‫בנוסף לעמידות המובנית שמאפיינת אותו‪ ,‬ניתן‬ ‫להתאים את נוסחת הפולימר לעמידות בפני‬ ‫התנפצות בטמפרטורה הנמוכה ביותר של טווח‬ ‫הפעולה הרצוי‪.‬‬ ‫הזמן שבילה הצוות בשטח הטביע בו חותם‬ ‫שהוביל לקבלת החלטות מעשיות ורבות חשיבות‬ ‫בנוגע לארגונומיות‪ .‬לדוגמה‪ ,‬מאחז גומי מונע‬ ‫החלקה שמובנה במארז ומתאים היטב לצורת ידו‬ ‫של המשתמש יכול בנוסף למנוע את החלקתו של‬ ‫הנתח ממכסה המנוע של הרכב‪.‬‬ ‫אוריינטציה אנכית (‪ )portrait‬מקלה על‬ ‫אחיזתו של המכשיר‪ ,‬גם ביד אחת‪ .‬שילובה עם‬ ‫פריסה מתוכננת בקפידה של לוח המקשים מקלה‬ ‫על תפעול המכשיר באמצעות אגודלי המשתמש‪.‬‬ ‫יתר על כן‪ ,‬משקל של ‪ 3.0‬ק”ג בקירוב‪ ,‬מקל‬ ‫יחסית על נשיאת המכשיר בשטח למשך פרקי‬ ‫זמן ארוכים‪.‬‬ ‫כיוון שהשימוש במכשיר יכול להתבצע ביום‬ ‫או בלילה‪ ,‬בפנים או בחוץ‪ ,‬המשתמש יוכל‬ ‫להפיק תועלת מרובה מתצוגה בהירה בעלת‬

‫דצמבר ‪2012‬‬

‫‪43‬‬


‫תפעול נח גם בעת שימוש בכפפות‬

‫"במקרה של ה‪ ,FieldFox-‬מדעני החברה שינו את‬ ‫השבבים והטכנולוגיות גבוהי הביצועים הקיימים‪ ,‬לצורך‬ ‫שימור רמת ביצועים תוך הפחתת צריכת ההספק"‬ ‫רפלקטיביות נמוכה וממגוון מצבי תצוגה‪,‬‬ ‫שממטבים את הצפייה בתנאי תאורה שונים‪ .‬כמו‬ ‫כן‪ ,‬מקשים בעלי תאורה אחורית יאפשרו תפעול‬ ‫בחשיכה‪.‬‬

‫הפחתת צריכת ההספק‬ ‫התכנון האלקטרוני של הנתח הנייד מצריך‬ ‫איזון עדין ומורכב בין ביצועים‪ ,‬צריכת הספק‪,‬‬ ‫חום וחיי סוללה‪ .‬במקרה של ה‪,FieldFox-‬‬ ‫מדעני החברה שינו את השבבים והטכנולוגיות‬ ‫גבוהי הביצועים הקיימים‪ ,‬לצורך שימור רמת‬ ‫ביצועים תוך הפחתת צריכת ההספק‪ .‬התוצאה‪:‬‬ ‫נתח שצורך ‪ 14‬ואט בקירוב ופועל במשך ‪3.5‬‬ ‫שעות לאחר טעינה בודדת‪ .‬כיוון שהרכיבים‬ ‫האלקטרוניים צורכים ‪ 14‬ואט בלבד‪ ,‬המארז‬ ‫יכול להיות אטום לחלוטין‪ .‬לתכנון בעל נצילות‬ ‫ההספק יתרון נוסף‪ .‬המכשיר מספק ביצועים‬ ‫מלאים בכפוף לתקן בטווח טמפרטורות פעולה‬ ‫שנע בין ‪ -10‬ל‪ +55-‬מעלות צלסיוס‪.‬‬ ‫מבחינת הצוות של אגי’לנט‪ ,‬השלב הבא‬ ‫התמקד בדחיסת רמות הביצועים והיכולות‬ ‫הנדרשות בתכנון מוקשח וארגונומי‪ ,‬אשר עומד‬ ‫בקריטריונים שתוארו לעיל‪ .‬כנקודת מוצא‪ ,‬הם‬ ‫“שאלו” יכולות מנתחי המעבדה של אגי’לנט‪,‬‬ ‫שרובם נחשבים כיום למכשירי המיקרוגל הטובים‬ ‫מסוגם‪.‬‬

‫‪44‬‬

‫דצמבר ‪2012‬‬

‫לצורכי ניתוח רשת‪ ,‬המתכננים השתמשו‬ ‫בחומרת כיול מובנית ובאלגוריתמי כיול‬ ‫מדויקים במיוחד‪ ,‬אשר מאפיינים את נתחי הרשת‬ ‫הווקטוריים המיועדים לקצה הגבוה (‪)VNAs‬‬ ‫וזאת על מנת לאפשר מדידות מדויקות והדירות‪.‬‬ ‫תוך שימת דגש על ניידות‪ ,‬המתכננים פישטו את‬ ‫תהליך הכיול על ידי הוספת סטנדרטים מובנים‬ ‫ואפשרות בחירה המאפשרת מדידות בשטח מבלי‬ ‫שיידרשו אביזרים נוספים‪ .‬עבור רוב המכשירים‬ ‫האחרים‪ ,‬הוספת התקנים כגון כבלי ג’אמפר‬ ‫לפורט הבדיקה מצריכה כיול מחדש באמצעות‬ ‫ערכת כיול חיצונית אותה יש להעביר לשטח‪.‬‬ ‫כדי לשפר את ניתוח הספקטרום‪ ,‬צוות התכנון‬ ‫עשה שימוש במדידות ההספק המשולבות‬ ‫בנתחי האותות המעבדתיים של אגי’לנט‪ .‬הדבר‬ ‫מאפשר מדידות הספק מהירות ומדויקות בלחיצת‬ ‫כפתור של מערכות תקשורת מבוססות ערוצים‪.‬‬ ‫להגדלת הדיוק‪ ,‬המתכננים יצרו פונקציה פנימית‬ ‫של התאמת אמפליטודות‪ ,‬אשר פועלת באופן‬ ‫אוטומטי בעת שהתנאים הסביבתיים משתנים‪.‬‬ ‫יכולת זו מספקת דיוק אמפליטודה של ‪,dB ±0.5‬‬ ‫מבלי שיידרש זמן חימום לרוחב טווח טמפרטורות‬ ‫פעולה‪ ,‬שנע בין ‪ -10‬ל‪ +55-‬מעלות צלסיוס‪.‬‬

‫כיסוי נרחב יותר‬ ‫תוצאות תהליך התכנון באות לידי ביטוי‬

‫בנתחים הניידים מסדרת ‪ FieldFox‬של‬ ‫אגי’לנט‪ .‬משפחת מוצרים זו תוכננה במלואה‬ ‫עבור אפליקציות המיועדות לשימוש נייד ועבור‬ ‫משתמשי השטח‪ .‬נתח ה‪ ,FieldFox-‬על המארז‬ ‫הקומפקטי שלו‪ ,‬ניתן להגדרה כבודק כבלים‬ ‫ואנטנות (‪ ,)CAT‬כנתח ספקטרום או כנתח רשת‬ ‫וקטורי‪.‬‬ ‫יכולות נוספות כוללות מד הספק‪ ,‬וולטמטר‬ ‫וקטורי‪ ,‬מקור אותות עצמאי‪ ,‬ספק כוח ‪DC‬‬ ‫משתנה‪ ,‬מונה תדרים‪ ,‬נתח הפרעות וכן מערכת‬ ‫‪ GPS‬מובנית‪ .‬משפחת ה‪ FieldFox-‬כוללת‬ ‫‪ 16‬דגמים‪ ,‬לרבות תדרים של ‪ 6 ,4‬ו‪GHz 6.5-‬‬ ‫בקצה העליון של דגמי ה‪ RF-‬וכן תדרים של ‪,9‬‬ ‫‪ 18 ,14‬ו‪ GHz 26.5-‬בדגמי המיקרוגל‪.‬‬ ‫רמת גמישות זו יכולה לחסוך שימוש במגוון‬ ‫מכשירים‪ .‬בנוסף‪ ,‬היא מאפשרת למשתמש‬ ‫להגדיר תצורה התחלתית “נכונה” ובהמשך‬ ‫לתקן אותה בקלות רבה‪ ,‬תוך הוספת יכולות‬ ‫בהתאם לצרכים ולתקציב‪ .‬כיוון שמדובר ביכולות‬ ‫מלאות‪ ,‬ניתן להעשיר את גרסת ה‪ CAT-‬על ידי‬ ‫הוספת כל אחת מן היכולות האחרות כמו ניתוח‬ ‫ספקטרום או ניתוח רשת‪ ,‬על ידי רכישה והחלה‬ ‫של מפתח רישוי‪ .‬לא נדרשת חומרה נוספת ואין‬ ‫צורך להחזיר ליצרן‪.‬‬ ‫לסיום‪ ,‬האחריות הניתנת על המכשיר מהווה‬ ‫שיקול משמעותי עבור כל מוצר שמיועד לשימוש‬ ‫בשטח‪.‬‬ ‫בעוד שעבור רוב המכשירים ניתנת אחריות של‬ ‫שנה אחת‪ ,‬הנתחים הניידים מסדרת ‪FieldFox‬‬ ‫מספקים את השקט הנפשי המתלווה לאחריות‬ ‫בת שלוש שנים‪.‬‬

‫עומדים בציפיות‬ ‫גם בשטח‬ ‫שימוש במכשירים ניידים לצורך אספקת‬ ‫מדידות מיקרוגל העולות בקנה אחד עם אלה‬ ‫המאפיינות נתחי מעבדה‪ ,‬הוא דבר אחד‪ .‬שילוב‬ ‫יכולות אלה‪ ,‬בנתח שמסוגל לעמוד בדרישות‬ ‫תקן ‪ US MIL-PRF-28800F Class 2‬ואשר‬ ‫נבדק ועבר את בדיקות הנפיצות המפורטות בתקן‬ ‫‪ ,MIL-STD-810G‬הוא דבר אחר לחלוטין‪.‬‬ ‫בזכות שילוב ייחודי של יכולות מדידה‬ ‫מתקדמות ומארז עמיד‪ ,‬הנתחים הניידים מסדרת‬ ‫‪ FieldFox‬מאפשרים להתמודד עם תחזוקה‬ ‫שגרתית ופתרון בעיות מעמיק‪ .‬למעשה‪ ,‬המכשיר‬ ‫נותן מענה בכל מקום שאליו נדרשים להגיע‬ ‫הטכנאים והמהנדסים‪ .‬‬


‫‪Testing and Fusion‬‬ ‫‪Splices Equipment‬‬

‫‪Fiber Optic‬‬ ‫‪Passive Products‬‬

‫‪Active Products‬‬ ‫‪Closures‬‬ ‫‪Harsh Environment Products‬‬

‫• פייברנט היא חברה ישראלית שמספקת פתרונות מלאים לתחום מוצרי האופטיקה‬ ‫• מגוון רחב של מוצרים אקטיביים ופאסיביים שכוללים ממירים אופטיים וממירים מיוחדים אחרים עבור‬ ‫אפליקציות צבאיות‪ ,‬רפואיות ולתנאים קשים‬ ‫• הרכבה של כל סוגי הסיבים ) כגון פלסטיק וזכוכית( ומגוון רחב של מחברים צבאיים‪ ,‬מחברים תומכי הספקים‬ ‫גבוהים ותקשורת לחוות שרתים‬ ‫• פתרונות כבילה ייחודים עבור הדרישות הטכנולוגיות והעסקיות של ספקי השירות‪ ,‬הטלפוניה והעסקים‬ ‫• סל פתרונות רחב התואמים לכל תקני ייצור הצבאיים הבינלאומיים המחמירים אשר מבטיחים עמידות לטווח‬ ‫ארוך לכל תנאי סביבה נדרשים‬ ‫• מגוון פתרונות אופטיים מהתהליך התכנון ועד ייצור המוצר הסופי בעזרת תהליכים מבוקרים‬ ‫• פייברנט היא מפיץ ‪ /‬סוכן של מוצרי אופטיקה‪ ,‬רכיבים ומוצרי בדיקה‪ .‬היא מתמקדת בשוק המקומי בתחומי‬ ‫התקשורת‪ ,‬תעשיה‪ ,‬רפואי והתעשייה הביטחונית‬ ‫• פייברנט היא נציגה של חברות למוצרי בדיקה כגון‪:‬‬ ‫‪B.E.R tester, Components testers, OSA, TLS, Power Meters, Light Sources,‬‬ ‫‪OTDR'S, VOA, PMD/PDL analyzers, Interferometers connector inspection‬‬

‫‪201204-9095555‬‬ ‫דצמבר‬ ‫‪45‬‬ ‫‪04-9590047‬‬ ‫פקס‬ ‫פייברנט בע"מ‪ ,‬רחוב הקידמה ‪ 9‬הייטק סיטי פארק‪ ,‬ת‪.‬ד‪ 512 .‬יקנעם ‪ | 20692‬טלפון‬ ‫‪sales@fibernet.co.il | www.fibernet.co.il‬‬


‫תוכנה‬

‫מאת ד"ר אורי שטיין‬

‫מידע מטאורולוגי‬ ‫לדרג הטקטי‬

‫ירי מדויק של ארטילריה‪ ,‬מלחמה בשריפות‪ ,‬טיהור חומר כימי‪ ,‬צניחה חופשית‬ ‫או איכון טיל מונחה‪ .‬לא משנה באיזו פעילות מדובר‪ ,‬לתנאים המטאורולוגיים יש‬ ‫השפעה מכרעת על התוצאה‪ .‬ד”ר אורי שטיין מחברת ‪ MER‬מסביר כיצד משתמשים‬ ‫ברשת האינטרנט‪ ,‬מחשוב מהיר ולוויינים על מנת לפצח את מדע השחקים‬

‫ח‬

‫צילומים‪ :‬חברת‬

‫‪MER‬‬

‫שיבות ידיעת תנאי מזג האוויר בשדה הקרב‬ ‫הוכחה על ידי אינספור דוגמאות לאורך‬ ‫ההיסטוריה‪ .‬במקרים רבים מזג האוויר‬ ‫היה השחקן הראשי בעל השפעה ניכרת‬ ‫על תוצאות המלחמה‪ .‬הדוגמאות הבולטות‬ ‫ביותר הן‪ :‬פלישת צבא נפוליון לרוסיה שכשלה בעיקר‬ ‫בגלל החורף הקר‪ ,‬כשלון הפלישה של גרמניה לברית‬ ‫המועצות במלחמת העולם השנייה ומלחמת המוחות‬ ‫שהתנהלה בין המטאורולוגים הגרמנים לאלה של בעלות‬ ‫הברית לקראת הפלישה לנורמנדיה‪.‬‬ ‫גם באפוס הצבאי הישראלי יש דוגמאות רבות‪ ,‬כאשר‬ ‫הבולטת שבהן היא כשלון התקיפה האווירית על המטכ”ל‬ ‫הסורי במלחמת יום הכיפורים‪ ,‬ולעומתה הצלחת התחזית‬ ‫לתקיפה של הכור העיראקי באוסירק‪ .‬מעבר לדוגמאות‬ ‫ההיסטוריות‪ ,‬חשיבות ידיעת מזג האוויר מוכרת לכל איש‬ ‫צבא בלי קשר לשיוכו החיילי‪ .‬לוחמי חיל האוויר מכירים‬ ‫את הקושי בביצוע משימה בתנאי מזג אוויר בעייתיים‪,‬‬ ‫ואילו לוחמי הקרקע מכירים את החשיבות של הרוח‪,‬‬ ‫הראות והעננות לביצוע משימות ירי‪ ,‬תצפית ושימוש‬ ‫בנשק מונחה‪ .‬לכל אלה יש משהו משותף ‪ -‬כולם יכולים‬ ‫לשפר מאד את הביצועים שלהם במידה וידעו מראש את‬ ‫הנתונים המטאורולוגיים הרלבנטיים לביצוע משימתם‪.‬‬ ‫נזכיר רק חלק קטן מהנתונים המטאורולוגיים הנדרשים‬ ‫כגון‪ :‬ידיעת פרמטרים של הרוח הנדרשת לירי מדויק‬ ‫של ארטילריה‪ ,‬שריון וצלפים‪ .‬ראות הנדרשת למשימות‬ ‫תצפית‪ ,‬עננות הנדרשת למשימות אוויר‪-‬קרקע וגשם‬ ‫למשימות הדורשות עבירות קרקעית‪.‬‬

‫מידע מטאורולוגי ‪-‬‬ ‫גורם משמעותי‬ ‫לא רק בשטח הצבאי יש למידע המטאורולוגי חשיבות‬

‫‪46‬‬

‫דצמבר ‪2012‬‬

‫רבה‪ .‬גם בתחומים אזרחיים ובתחום בטיחות העורף יש‬ ‫למידע זה חשיבות רבה‪ .‬אירוע של פיזור חומרים מסוכנים‬ ‫הוא דוגמא לכך‪ .‬אם כתוצאה מתאונה או פעולת טרור‪,‬‬ ‫אירוע כזה מושפע באופן מחולט מהתנאים האטמוספריים‬ ‫בזירה‪ .‬הרוח משפיעה על כיוון ומהירות התפשטות החומר‪,‬‬ ‫והיציבות האטמוספרית משפיעה על ריכוז החומר באוויר‪.‬‬ ‫מידע מטאורולוגי משפיע גם על התפשטות שריפות‪.‬‬ ‫קצב בעירת השריפה תלוי בתנאי החום והיובש ובעוצמת‬ ‫הרוחות‪ ,‬וגם כיוון התפשטות השריפה מותנה בכיווני הרוח‬ ‫המשתנים‪ .‬במלחמה בשריפות היער הגדולות יש ערך רב‬ ‫לידיעה של ההתפשטות החזויה‪ ,‬המכתיבה את היערכות‬ ‫כוחות הכיבוי‪.‬‬ ‫השימוש באנרגיית רוח הולך ונהיה נפוץ בעולם וגם הוא‬ ‫משתמש במידע מסוג זה‪ .‬ידיעת הרוח בזמן אמת והרוח‬ ‫החזויה‪ ,‬חשובה להגברת היעילות של חוות רוח‪ .‬הרוח‬ ‫המיידית חשובה לניצול יעיל יותר של אנרגיית רוח‪ ,‬ואילו‬ ‫הרוח החזויה חשובה לצורכי תכנון והערכה של ההספק‬ ‫שחברת החשמל אמורה להיערך לקבלתו‪.‬‬

‫גם פעילויות ספורט אקסטרים מושפעות ממזג האוויר‪.‬‬ ‫מדובר בפעילויות כגון תחרויות ספורט תקניות‪ ,‬והן‬ ‫פעילויות מיוחדות כמו אירועים של הטסת כדורים‬ ‫פורחים‪ ,‬צניחה חופשית ואחרים‪ .‬מדובר בפעילויות שרצוי‬ ‫לבצע בתנאי מזג אוויר נאותים‪ .‬מצבים קיצוניים עלולים‬ ‫לגרום סכנת חיים ויש צורך להתריע עליהם‪.‬‬

‫מהם הפתרונות הקיימים?‬ ‫כאשר צרכן כלשהו זקוק למידע מטאורולוגי‪ ,‬הוא מנסה‬ ‫להשיג אותו באחת משתי דרכים ‪ -‬ספק מידע מטאורולוגי‬ ‫(כגון השירות המטאורולוגי הלאומי) או רכישה של‬ ‫אמצעי מדידה מטאורולוגיים‪ ,‬פריסתם בשטח וקליטה‬ ‫של המידע שלהם‪ .‬אמצעי המדידה הנפוצים ביותר הם‬ ‫תחנות מדידה קרקעיות המודדות את המידע המטאורולוגי‬ ‫במקום הפריסה שלהן‪ ,‬והאמצעי השני‪ ,‬והפחות נפוץ עקב‬ ‫המחיר והקושי בהפעלתו‪ ,‬זו מערכת מדידת תנאי הרום‬ ‫(רדיוסונדה)‪.‬‬


‫בשני הפתרונות קיימות בעיות מהותיות‪ .‬חזאי‬ ‫משמרת שמעביר מידע מטאורולוגי בטלפון יכול לתת‬ ‫מידע כללי בלבד‪ .‬הוא לא יכול לתת מידע מדויק‪ ,‬מספרי‬ ‫ומלא על האזור המדובר‪ .‬החזאי לא יכול למשל לספק‬ ‫מפות חזויות של התפשטות אש או חומר רעיל‪ .‬הוא יכול‬ ‫רק לתת הנחיות כלליות לגבי כיוון ההתפשטות כמו‬ ‫“הרוח צפויה לחוג בשעות הקרובות ויש לצפות שהאש‬ ‫תתחיל להתפשט מזרחה”‪ .‬לא ברור מהמשפט הזה מתי‬ ‫הרוח תחוג‪ ,‬באיזה עוצמה תהיה אחרי שתחוג‪ ,‬ולאיזה‬ ‫מרחק היא תדחוף את קו האש לכיוון מערב‪.‬‬ ‫הכבאי היה מעדיף לקבל סדרה של מפות שעה‬ ‫להתפשטות האש‪ .‬מידע כזה מדויק יותר‪ ,‬וממוקד לצורך‬ ‫האמתי ‪ -‬החלטות כמו מתי ולאן לשלוח את צוותי הכיבוי‪.‬‬ ‫הפתרון הוא פריסת אמצעי מדידה‪ ,‬כמו תחנות מדידה‬ ‫קרקעיות המודדות טמפרטורה‪ ,‬לחות‪ ,‬לחץ ורוח‪ .‬גם‬ ‫פתרון זה אינו מושלם‪ .‬הוא אמנם משפר מאד את הידיעה‬ ‫על מזג האוויר המקומי‪ ,‬אולם הוא לא מספק את המידע‬ ‫החזוי מכיוון שמדידות מתבצעות רק בקרבת מקום פריסת‬ ‫המדידים‪ ,‬ולא באזורים המעניינים‪ .‬זאת‪ ,‬מכיוון שהאזורים‬ ‫המעניינים נמצאים עמוק בתוך האש ושם אין אפשרות‬ ‫למדוד‪ .‬כך גם במערכות צבאיות‪ .‬אפשר למדוד רק במקום‬ ‫בו כוחותינו פרוסים‪ ,‬אולם אין אפשרות למדוד באזורי‬ ‫המטרות או באזור הנשלט על ידי האויב‪.‬‬ ‫המערכת שמציעה חברת ‪ MER‬בשם ‪RaM2C‬‬ ‫מאפשרת לצרכן לקבל מידע מטאורולוגי מלא וחזוי על‬ ‫כל השטח הגיאוגרפי הנדרש‪ .‬חישוב המידע המטאורולוגי‬ ‫יכול להתבצע באופן עצמאי ללא צורך במידע נוסף מעבר‬ ‫למידע הפומבי הקיים באינטרנט‪ .‬ניתן לשפר את דיוק‬ ‫המידע המטאורולוגי על ידי חיבור של חיישני מדידה‬ ‫מטאורולוגיים כמו סנסורים קרקעיים או סנסורים של‬ ‫מדידת רום‪.‬‬ ‫בלבה של המערכת נמצאת חוות שרתים מרובי מעבדים‬ ‫המריצה תוכנת חיזוי נומרי (‪numerical weather‬‬ ‫‪ .)prediction‬מקור המידע העיקרי של תוכנה זאת הוא‬

‫‪ ‬מערכת ‪RaM2C‬‬

‫מידע מטאורולוגי גלובאלי פומבי שמתפרסם באינטרנט‬ ‫על ידי השירות המטאורולוגי האמריקאי (‪ .)NCEP‬מערכת‬ ‫תקשורת לוויינית מעבירה נתונים גלובאליים אלה בפרקי‬ ‫זמן קצובים אל מערכת ה‪ ,RaM2C -‬ובתוך חוות השרתים‬ ‫המידע הזה מעובד ומשמש בסיס לתוכנת החיזוי הנומרי‪.‬‬

‫תחזית מטאורולוגית‬ ‫לפי דרישה‬ ‫המידע המטאורולוגי החזוי כולל כמות רבה ביותר‬ ‫של נתונים שונים (מיליוני ערכים מדי שעה) במקומות‬ ‫ובגבהים רבים‪ .‬החידוש הגדול במערכת הוא היכולת‬ ‫להציג את המידע באופן נוח למשתמשים שונים על ידי‬ ‫תכנון תצוגות בהתאם לאפיון הצרכן‪.‬‬ ‫כאשר הלקוח הוא קצין המטאורולוגיה של אגד ארטילרי‪,‬‬ ‫המידע שהוא יקבל קשור אך ורק לשימושים הארטילריים‪.‬‬ ‫בקשות למידע בליסטי‪ ,‬מברקים בליסטיים והשפעות‬ ‫מטאורולוגיות על מסלולי ירי‪ .‬כאשר הלקוח הוא קצין‬ ‫פיקוד העורף המטפל באירוע של פיזור חומר רעיל‪ ,‬המידע‬

‫צילום‪ :‬חברת ‪mer‬‬

‫שהוא יקבל יתייחס אך ורק לריכוזים המרחביים של עננת‬ ‫החומר הרעיל‪ .‬יש לציין כי המערכת מאפשרת לקבל הן‬ ‫את המידע האמיתי והן את המידע החזוי‪.‬‬ ‫כאשר הלקוח הוא מפקד חפ”ק כיבוי אש‪ ,‬המידע‬ ‫שהמערכת תספק לו יהיה מפות חזויות של התפשטות‬ ‫אש‪ .‬המפות יהיו מבוססות הן על תנאי מזג האוויר והן על‬ ‫נתוני ‪ GIS‬של יערות‪ ,‬חורש טבעי‪ ,‬סוגי עצים ומאפיינים‬ ‫נוספים‪.‬‬ ‫אין ספק כי מדובר במערכת המציגה יתרונות‬ ‫רבים למערך הלוחם‪ .‬החל בעובדה שמדובר על‬ ‫מערכת מהמדף (‪ )COTS‬שאינה דורשת פיתוח‪,‬‬ ‫דרך תפעול אוטומטי מלא עם תהליך הגדרה‬ ‫של חצי שעה‪ ,‬אספקת מידע מטאורולוגי בזמן‬ ‫אמת ומידע חזוי לפי ביקוש‪ ,‬הפעלה על בסיס‬ ‫מידע פומבי בלבד עם אפשרות טיוב באמצעות‬ ‫חיישנים מטאורולוגיים‪ ,‬תצוגות פשוטות‬ ‫ומותאמות למשתמש‪ ,‬פריסה והפעלה בכל מקום‬ ‫ובכל תנאי שטח וביטול התלות במרכזי חיזוי‬ ‫לאומיים‪ .‬‬

‫דצמבר ‪2012‬‬

‫‪47‬‬


‫תוכנה‬

‫מאת דר' מרסלו בלאט ודר' אלון קאופמן‬

‫מכונות לומדות לבד‬

‫כמות הפשיעה בעולם הסייבר נמצאת במגמת עליה‪ ,‬וקיים צורך למצוא פתרונות‬ ‫שיאפשרו איתור מהיר ומדויק של התקפות‪ .‬אחד הכיוונים שבחרו בחברת ‪ ,RSA‬הוא‬ ‫מערכות מחשוב לומדות המסוגלות לאתר לבד פעילויות חשודות ברשת הארגון‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 2011‬הן הצליחו למנוע גניבות משוערות בהיקף של ‪ 7.5‬מיליארד דולר‬

‫ח‬

‫אילוסטרציה‪Shutterstock :‬‬

‫התפתחות התקשורת האלקטרונית‬ ‫במחשבים אישיים‪ ,‬טאבלטים ומכשירים‬ ‫ניידים‪ ,‬לשימוש פרטי ומסחרי‪ ,‬גרמה‬ ‫לצמיחה של סוגי פשיעה חדשים‬ ‫שטרם הכרנו‪ .‬דוגמא לפשיעה שכזו‬ ‫היא גניבת זהות‪ ,‬המתרחשת כאשר נעשה שימוש‬ ‫בפרטים האישיים של המשתמש על מנת לבצע בשמו‬

‫‪48‬‬

‫דצמבר ‪2012‬‬

‫פעולת מרמה או עבירות אחרות‪ .‬הצורות הנפוצות‬ ‫ביותר של גניבת זהות‪ ,‬שיש בהן איום פוטנציאלי‬ ‫על כל צרכן‪ ,‬הן “הונאה פיננסית”‪ ,‬כגון השתלטות‬ ‫על מספרי כרטיסי אשראי או פרטי אימות של‬ ‫חשבון בנק‪ .‬כמו כן‪ ,‬קיימת גם “הונאה רפואית”‪,‬‬ ‫שבה נעשה שימוש בזהות הגנובה לקבלת טיפול‬ ‫רפואי או לרכישת תרופות‪.‬‬

‫בנוסף‪ ,‬בסביבה הארגונית מתחילים רוב פשעי‬ ‫הסייבר בגניבת זהותם של עובדים‪ ,‬במטרה לפרוץ‬ ‫לרשת המחשבים של החברה‪ .‬על פי סטטיסטיקה‬ ‫שפרסם לאחרונה ה‪ ,FBI-‬גניבת זהות היא הפשע‬ ‫בעל שיעורי הצמיחה המהירים ביותר בארצות‬ ‫הברית‪ ,‬עם כמעט ‪ 10‬מיליון קורבנות בשנה‪.‬‬ ‫לצרכנים לוקח בממוצע שישה חודשים‪ ,‬ו‪200-‬‬


‫פורומים ‪2013‬‬

‫הפורומים הבכירים של ישראל דיפנס‬

‫פורום הבכירים של ישראל דיפנס‬ ‫היתוך מידע ‪ -‬גופים ביטחוניים בעידן המידע האינסופי‬ ‫עידן הסייבר ‪ -‬רציפות תפקודית במגזר האזרחי והביטחוני‬

‫בשיתוף‬

‫בשיתוף‬

‫שיווק במגזר הביטחוני ‪ -‬מגמות‪ ,‬אסטרטגיות‪ ,‬תהליכים‬ ‫בקרוב פורמים נוספים‪...‬‬ ‫לבדיקת אפשרות להצטרף‪ :‬טל‪ | 074-7031211 .‬דוא”ל‪info@israeldefense.co.il .‬‬ ‫דצמבר ‪2012‬‬ ‫‪49‬‬ ‫פרטים נוספים באתר‪www.israeldefense.co.il :‬‬


‫שעות עבודה‪ ,‬בכדי להתאושש מגניבת זהותם‪.‬‬ ‫כאשר זיהו העבריינים את הרווחים שהם עשויים‬ ‫להפיק מגניבת זהות‪ ,‬הם עברו לייצר כלים מסחריים‬ ‫אוטומטיים הגורמים נזקים של מיליארדי דולרים‬ ‫לארגוני עסקיים ברחבי העולם‪ .‬פושעי הסייבר‬ ‫פועלים בקבוצות מאורגנות היטב‪ ,‬ומנצלים לטובתם‬ ‫את החידושים האחרונים והמידע העדכני בכדי‬ ‫לשמר את יתרונם‪.‬‬ ‫הגישה המקובלת ביותר למאבק באותן רשתות‬ ‫הונאה מקוונות‪ ,‬הפועלות בארגון ובתחכום‪ ,‬ידועה‬ ‫בתעשיית אבטחת המידע כ”אימות רב שכבתי”‪.‬‬ ‫ביסודה מדובר בשיטה המבוססת על שילוב של‬ ‫מספר פקטורים בתהליך האימות‪ ,‬כולל שימוש‬ ‫ב”משהו שהמשתמש מכיר”‪ ,‬כמו סיסמה או שיטת‬ ‫זיהוי אחרת המתבססת על מידע שרק המשתמש‬ ‫מכיר‪ .‬ניתן גם להתבסס על “משהו שהמשתמש אוחז‬ ‫ברשותו” (כרטיס חכם או התקן אבטחה אחר)‪“ ,‬משהו‬ ‫המאפיין את המשתמש” (כדוגמת השימוש בנתונים‬ ‫ביומטריים) או “משהו שהוא עושה” (אימות על פי‬ ‫ניתוח התנהגות)‪.‬‬ ‫ב‪ RSA-‬ישראל פותח פתרון המבוסס על מנוע‬ ‫אנליטי‪ ,‬הקובע את רמת הסיכון של כל פעילות‬ ‫ברשת‪ ,‬כאשר רק עבור הפעילויות המסוכנות ביותר‬ ‫המשתמש מתבקש לעבור הליכי אימות נוספים‪ .‬יותר‬ ‫מ‪ 8,000-‬לקוחות ארגוניים עושים כיום שימוש‬ ‫בפתרון החדש‪ ,‬המגן על למעלה מ‪ 500-‬מיליון‬ ‫חשבונות בנק וכרטיסי אשראי‪ .‬פתרון זה אבטח‬ ‫יותר מ‪ 5.3-‬מיליארד עסקאות מאז תחילת ‪,2012‬‬ ‫ומנע גניבות משוערות בהיקף של ‪ 7.5‬מיליארד דולר‬ ‫בשנת ‪ 2011‬לבדה‪.‬‬ ‫לשם דוגמה‪ ,‬במקרה של בנק בריטי מוביל‪ ,‬עם ממוצע‬ ‫של ‪ 51‬מיליון עסקאות מקוונות בחודש‪ ,‬המערכת מגלה‬ ‫בזמן אמת ‪ 92‬אחוזים מניסיונות ההונאה בעזרת בקשות‬ ‫זיהוי (דרישה למידע נוסף) של ‪ 0.5‬אחוזים מהעסקאות‬ ‫בלבד‪ .‬מספרים דומים הושגו בבנק אמריקאי המשתייך‬ ‫לעשירייה המובילה בארה”ב‪ ,‬עם איתור ‪ 91‬אחוזים‬ ‫מניסיונות הזיוף‪ ,‬מה שחסך לקופת הבנק נזקים של ‪1.3‬‬ ‫מיליון דולר בחודש ‪ -‬כל זאת באמצעות בקשות לאימות‬ ‫נוסף שהופנו רק ב‪ 0.35-‬אחוזים בלבד מהעסקאות‪.‬‬

‫מערכת עצמאית‬ ‫מנוע ניתוח הסיכונים של ‪ RSA‬מבוסס על מערכת‬ ‫למידה חישובית עצמאית‪ ,‬הקרובה באופן מדעי‬ ‫לענף הבינה המלאכותית ‪ -‬תחום המתיימר לפתח‬ ‫תוכנות מחשב שיכולות ללמוד‪ ,‬כפי שעושים בני‬ ‫האדם‪ .‬בניגוד למערכות גילוי המבוססות על חוקים‬ ‫קבועים‪ ,‬מנוע ניתוח הסיכונים של ‪“ RSA‬לומד”‬

‫‪50‬‬

‫דצמבר ‪2012‬‬

‫‪RSA Risk Engine Central to RSA Adaptive Authentication & Transaction Monitoring ‬‬

‫מהנתונים מה נחשב למסוכן ומה לא‪ .‬זאת הסיבה‬ ‫לכך שהפתרון מצליח להשיג רמות זיהוי גבוהות‬ ‫עם מינימום שגיאות‪ ,‬וכמעט ללא עבודה ידנית‪.‬‬ ‫המערכת מזהה באופן אוטומטי תבניות מורכבות‬ ‫וחבויות בנתוני העסקה‪ ,‬באמצעות מכונה מתוחכמת‬ ‫שמסוגלת ללמוד על ידי הכללת מידע נוסף (כמו‬ ‫ניתוח תוצאות של מקרים קודמים והיזון חוזר של‬

‫מנוע הסיכונים המתואר‪ ,‬הוא מרכיב מרכזי במוצרי‬ ‫אימות רבים של ‪ .RSA‬הוא מספק הגנה חזקה ונוחה‬ ‫באמצעות ניטור ואימות פעילויות המשתמש ברשת‬ ‫האינטרנט‪ ,‬בהתבסס על רמות סיכון של הפעולות‬ ‫השונות‪ ,‬המאפיינים האישיים של המשתמש‬ ‫ומדיניות הארגונים‪ .‬בנוסף לזאת‪ ,‬נדמה כי חשיבות‬ ‫פתרון מסוג זה היא בהפרעה מינימלית לפעילות‬

‫"המערכת מזהה באופן אוטומטי תבניות מורכבות‬ ‫וחבויות בנתוני העסקה‪ ,‬באמצעות מכונה מתוחכמת‬ ‫שמסוגלת ללמוד על ידי הכללת מידע נוסף (כמו ניתוח‬ ‫תוצאות של מקרים קודמים והיזון חוזר של אישורים‬ ‫או שלילת בקשות התחברות)"‬ ‫אישורים או שלילת בקשות התחברות)‪ ,‬במטרה לתפוס‬ ‫ניסיונות התחזות בזמן אמת‪ .‬אחד המפתחות המרכזיים‪,‬‬ ‫הוא שתהליך הלימוד מתבצע לפחות פעם ביום‪ ,‬כך‬ ‫שהמנוע יכול באופן קבוע לבצע שינויים במערך ניבוי‬ ‫הסיכונים‪ ,‬ולהתאים את עצמו לנוף האיומים המתפתח‬ ‫ולסביבה האופיינית של כל לקוח ולקוח‪.‬‬ ‫מנוע הסיכונים ניחן ביכולת מיוחדת נוספת – הוא‬ ‫לומד את תבניות הסיכון עוד לפני שמנתחי האיומים‬ ‫מצליחים לזהות אותם‪ ,‬ומכוון את עצמו אל מה‬ ‫שנקרא “מתקפות יום אפס” (‪.)zero day attacks‬‬ ‫הדבר מתבצע באמצעות טכניקות השאובות מענף‬ ‫מסוים בתחום המערכות הלומדות‪ ,‬הקרוי “זיהוי‬ ‫אנומליות”‪ ,‬המאפשרות גילוי תבניות במערכת‬ ‫מידע נתונה‪ ,‬שאינן תואמות להתנהגות הנורמלית‬ ‫היסודית של ישויות שונות‪.‬‬

‫היומיומית של הלקוח‪ ,‬שכן דרישה חוזרת ונשנית‬ ‫להזנת נתוני אימות בכל פעולה שהוא מבצע עלולה‬ ‫לגרום למשתמש טרחה‪ ,‬שלימים אף פוגעת בחוות‬ ‫דעתו על החברה המשרתת אותו‪.‬‬ ‫דגש עיקרי של מנוע הסיכונים של ‪ RSA‬והמוצרים‬ ‫בהם הוא מוטמע‪ ,‬הינו במציאת שביל הזהב שבין‬ ‫יצירת מנגנון אבטחה המסוגל לאתר ניסיונות‬ ‫הונאה באופן אגרסיבי‪ ,‬לבין העמסת פעילות יתר‬ ‫על המשתמש בבואו לבצע פעולות פשוטות יחסית‬ ‫כבדיקת מצב חשבונו או אפילו העברת כספים‬ ‫מחשבון לחשבון‪ .‬‬ ‫ד”ר מרסלו בלאט הוא מנהל קבוצת למידה חיו‬ ‫שובית בחברת ‪ RSA‬ישראל‪ .‬ד”ר אלון קאופמן הוא‬ ‫מנהל המחקר והחדשנות בחברת ‪ RSA‬ישראל‬


‫כנ‬ ‫ס‬ ‫ה‬ ‫ת‬ ‫ה‬ ‫ק‬ ‫ל‬ ‫ב‬ ‫י‬ ‫ט‬ ‫ש‬ ‫נ‬ ‫ח כנולו הר לאומ וב‬ ‫דשנ גיות אשו י‬ ‫הקר ות ב ‪ 5I‬ן‬ ‫‪ 9‬ב ה שד ‪C‬‬ ‫‪ 2‬בא עתיד ה‬ ‫פ י‬ ‫‪1‬ב ר‬ ‫י‬ ‫‪ 3‬מא ל‪-‬‬ ‫‪ 01‬י‬ ‫‪2‬‬

‫‪.il‬‬

‫‪co‬‬ ‫‪se.‬‬

‫‪n‬‬

‫‪fe‬‬ ‫‪lde‬‬

‫‪ae‬‬

‫‪7 w.isr‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪71 : ww‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪9-7 .il, W‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪o‬‬ ‫‪:‬‬ ‫‪, F se.c‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1 n‬‬ ‫‪12 ldefe‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪-70 israe‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪7‬‬ ‫@‪T: 0 info‬‬ ‫‪E:‬‬

‫דצמבר ‪2012‬‬

‫‪51‬‬


‫תוכנה‬

‫ברוך אלטמן‪LiveU ,‬‬

‫מנצלים כל ביט‬

‫בעולם בו שידור הוידאו החי הופך להיות צורך מסחרי של ערוצי טלויזיה וצורך‬ ‫מבצעי של צבאות וארגוני ‪ HLS‬מסביב לעולם‪ ,‬רשתות התקשורת הופכות להיות‬ ‫צוואר בקבוק‪ .‬בישראל פותחה טכנולוגיה שיודעת לנצל באופן מיטבי את תווך‬ ‫התקשורת להעברת וידאו‪ ,‬גם באיכות ‪HD‬‬

‫‪ ‬מערכות ‪ LiveU‬בפעולה‬

‫ב‬

‫עיית שידור לאחור של‬ ‫חוזי איכותי מלא הינה‬ ‫מרכזית לניהול תרחישים‬ ‫רבים ומגוונים‪ ,‬היום ועוד יותר ‪-‬‬ ‫בעתיד‪ .‬למשל‪ ,‬כיצד ניתן להעביר‬ ‫וידאו חי מתצפיות על השריפה‬ ‫בכרמל (ניידות‪ ,‬רכובות‪ ,‬מוטסות)‬ ‫לחפ”ק נייד לצורך הצלת חיים‬ ‫וניהול אפקטיבי פעולות הכיבוי‪.‬‬ ‫איך אפשר להעביר תמונת מצב‬ ‫אמיתית בארועים ואסונות רבי‬

‫‪52‬‬

‫דצמבר ‪2012‬‬

‫נפגעים לצורך קבלת החלטות‬ ‫טקטיות ותמונת מצב כוללת‪.‬‬ ‫איך לקבל חוזי איכותי לניהול‬ ‫פיגוע חודר בשטחנו או איך‬ ‫לאסוף מודיעין זמן אמת איכותי‬ ‫מתצפיות גבול ניידות‪ ,‬מוסקות או‬ ‫ממזל”טים‪ .‬השאלה היא‪ ,‬האם יש‬ ‫טכנולוגיה אחת שיכולה להעביר‬ ‫חוזי זמן אמת עד רמת ‪ HD‬מלא‬ ‫בכל הצרכים ובכל המתארים?‬ ‫מסתבר כי הפתרון אינו טמון‬

‫ברשת תקשורת חדשה‪ ,‬אלא‬ ‫בשימוש אופטימלי בכל המשאבים‬ ‫הקיימים‪ .‬אפשר לקחת את כל‬ ‫הרשתות הקיימות באיזור‪ ,‬לחבר‬ ‫אותן על ידי שימוש במספר‬ ‫ערוצים (מודמים)‪ ,‬לנטר כל‬ ‫ערוץ בזמן אמת למדידת ביצועיו‬ ‫הרגעיים ובהתאם לכך‪ ,‬לכוון‬ ‫את איכות החוזי ואת התעבורה‬ ‫המשודרת על כל ערוץ לסך כל‬ ‫רוחב הפס ולהתנהגות כל ערוץ‪.‬‬

‫בצורה זו ניתן לקבל יותר מסך‬ ‫היכולות של הרשתות הקיימות‪.‬‬ ‫בניהול חכם של הערוצים‬ ‫השונים מקבלים רוחב פס גדול‪,‬‬ ‫יתירות‪ ,‬אמינות וניידות תוך‬ ‫התגברות על תופעות המעבר‬ ‫בין איזורי כיסוי של רשת‬ ‫מסויימת‪ .‬מדובר על יכולת לשדר‬ ‫ממקומות קשים כדוגמת פנים‬ ‫בניין או חניון תת קרקעי ללא‬ ‫קו שמיים נקי והתמודדות עם‬


‫איך זה עובד?‬

‫המרכיבים העיקריים של‬ ‫המערכת המוכללת כוללים דוחס‬ ‫אודיו או וידאו (‪ )H.264‬אדפטיבי‬ ‫בזמן אמת‪ ,‬מספר מודמים סלולריים‬ ‫(למשל ‪ 2‬מכל חברת סלולר)‪ ,‬מודם‬ ‫‪ ,WiFi‬מערך אנטנות יחודי‪ ,‬סוללה‪,‬‬ ‫מסך מגע ותוכנת הפעלה‪ .‬בנוסף‪,‬‬ ‫אפשר לחבר כל רשת ‪ IP‬אחרת‪,‬‬ ‫כדוגמת מספר ערוצי לווין צרי סרט‬ ‫(‪ (BGAN/Inmarsat‬או רחבי‬ ‫סרט (‪ .)VSAT‬מכיוון שמדובר‬ ‫בפתרון תוכנתי ואלגוריתמי‪,‬‬ ‫ניתן ליישם אותו בכל פלטפורמה‬ ‫חישובית‪.‬‬ ‫מחברים מצלמה ומתחילים‬ ‫לשדר על גבי ריבוי הערוצים‬ ‫המחוברים ביחד ישירות אל כל‬ ‫כתובת ‪ IP‬בעולם‪ .‬אות הוידאו‬ ‫הנכנס נדחס‪ ,‬מפוצל ומשודר‬ ‫בחבילות ‪ IP‬על כל ערוץ שמיש‬ ‫באופן התואם את מצבו הרגעי‪.‬‬ ‫כך ניתן להגיע לשידור ‪1080p‬‬ ‫‪ HD‬מלא (‪full motion video‬‬ ‫‪ ,)25/30/50/60 fps‬כולל בתנועה‬ ‫ואפילו לשידור ‪ .3D‬הגמישות‬ ‫בשליטה על הדוחס בזמן אמת‬ ‫תוריד ותעלה את איכות הוידאו‬ ‫לפי הצורך במקרים בהם סך‬ ‫הביצועים משתנה משמעותית‬ ‫ותבטיח את רציפות חוזי‪.‬‬ ‫לכאורה המתכון הגיוני מאוד‬ ‫ופשוט‪ ,‬אולם למעשה הבעייתיות‬ ‫גדולה ברמה האלגוריתמית‪ .‬לא‬ ‫מדובר בחיבור מספר ערוצים‬ ‫קבועים או זהים בהתנהגותם‪,‬‬ ‫כדוגמת חיבור צינורות מים זהים‪.‬‬ ‫החיבור של הערוצים דומה יותר‬ ‫לחיבור מספר כבישים שכל אחד‬ ‫מהם מתנהג אחרת עם קיבולת‬

‫תצורת הטכנולוגיה של ‪LiveU‬‬

‫צפיפות משתמשים‪ ,‬בעיות‬ ‫‪ ,congestion‬עבודה בשולי‬ ‫התאים הסלולריים‪ ,‬השתנות חזקה‬ ‫בערוץ והקטנה משמעותית של‬ ‫ה‪ .delay-‬זהו פתרון המסוגל‬ ‫לשדר חוזי חי ואיכותי “בר‪-‬‬ ‫קיימא” בכל זמן וכמעט מכל מקום‪.‬‬

‫"מחברים מצלמה‬ ‫ומתחילים‬ ‫לשדר על גבי‬ ‫ריבוי הערוצים‬ ‫המחוברים‬ ‫ביחד ישירות אל‬ ‫כל כתובת ‪IP‬‬ ‫בעולם"‬ ‫ויכולת שונה ומשתנה לניהול‬ ‫צפיפות זרימה ותאונות‪ .‬הכביש‬ ‫עלול להגיע לסתימה או “הצרה”‬ ‫שיימשכו פרקי זמן שונים‪ ,‬עם‬ ‫מהירות זרימה רגעית משתנה‪ ,‬עם‬ ‫סיכוי קבוע לתאונות וללא תשתית‬ ‫ניטור ידועה‪.‬‬ ‫הנה תמונה של ערוץ סלולר ‪3G‬‬ ‫טיפוסי בהישתנות ‪ latency‬ורוחב‬ ‫פס‪ .‬לצידו‪ ,‬תמונה טיפוסית של‬ ‫הערוץ החכם ש‪ LiveU-‬מייצרת‬ ‫מכולם‪ .‬בעוד שעל הערוץ הבודד‬ ‫קשה מאוד להעביר חוזי איכותי‬ ‫בר קיימא (כלומר לא בשיא‬ ‫הערוץ ולא ב‪ ,)CIF 3fps-‬אלא‬ ‫תוך התחשבות בהתנהגות הגרועה‬ ‫ביותר האפשרית בכל פרמטר‪,‬‬ ‫הרי שעל ריבוי הערוצים מקבלים‬ ‫ביצועים יחסית קבועים וגבוהים‬ ‫עקב היכולת להוציא מהמשחק את‬ ‫ההתנהגויות הרגעיות הקשות של‬ ‫כל ערוץ וערוץ‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬במקום‬ ‫לשדר ב‪ latency-‬הגרוע ביותר‬ ‫הצפוי של מודם בודד (או קרוב‬ ‫לכך)‪ ,‬ניתן להגיע ל‪latency-‬‬ ‫נמוך משמעותית בערוץ המאוחד‪.‬‬ ‫האלגוריתמיקה שכבר זכתה‬ ‫בפטנט‪ ,‬כוללת טיפול במספר‬ ‫שכבות‪ .‬ניטור ביצועי כל ערוץ‬ ‫בזמן אמת ללא העמסה של מידע‬ ‫מיותר‪ ,‬יכולת נלמדת וצפי קדימה‬ ‫של הביצועים (‪forward error‬‬ ‫‪ )correction‬אדפטיבי ברמת‬ ‫האפליקציה (מעבר לרמת הביטים)‪,‬‬

‫סימון ותיעדוף‪ ,‬דוחס וידאו זמן‬ ‫אמת בשליטת תוכנה מליאה ועוד‪.‬‬ ‫הבעייתיות האינהרנטית‬ ‫שבשימוש בערוץ אלחוטי בודד‬ ‫תישאר גם עם הופעת טכנולוגיות‬ ‫אלחוט חדשות כדוגמת ‪.LTE‬‬ ‫כיוון שמדובר בעוד ערוץ‬ ‫אלחוטי או סלולרי הנתון לאותן‬ ‫תופעות ‪ ,RF‬רשת‪ ,‬ריבוי ושונות‬ ‫המשתמשים והתנאים בשטח ‪ -‬הרי‬ ‫שמחוץ למעבדה מודם כזה יתנהג‬ ‫בצורה דומה ואף קיצונית יותר‪.‬‬ ‫זאת‪ ,‬כיוון שרוחב הפס הרגעי‬ ‫שלו עשוי להיות גבוה יותר ואז‬ ‫גם הנפילה חדה יותר וכך גם‬ ‫בפרמטרים האחרים‪.‬‬ ‫עדות לכך רואים בעולם האמיתי‬ ‫במדינות בהן כבר משתמשים‬ ‫ב‪ LTE -‬כחלק מהתמהיל‬ ‫שבמערכת‪ ,‬כדוגמת סקנדינביה‬ ‫וארה”ב‪ .‬בנוסף‪ ,‬הקמת ערוצים‬ ‫יעודיים רחבי סרט‪ ,‬מחייבת השקעה‬ ‫כספית רצינית בטכנולוגיה‪,‬‬ ‫מערכות‪ ,‬תדרים ותשתיות‪.‬‬ ‫חייבים כמובן לזכור שלא מדובר‬ ‫ביכולת שידור “יש מאין”‪ .‬חשוב‬ ‫לזכור‪ ,‬כי על אף הטכנולוגיה‬ ‫המאפשרת ניצול מיטבי של‬ ‫רשתות התקשורת‪ ,‬במקום בו אין‬ ‫כיסוי‪ ,‬לא סלולרי לא אלחוטי ולא‬ ‫לוויני – לא ייתכן שידור‪ .‬במקרים‬ ‫כאלו‪ ,‬על הגורם המשדר לדאוג‬ ‫לקיומה של רשת תקשורת אחת‬ ‫לפחות‪ .‬אז ניתן לחבר בטכנולוגיה‬

‫הזו מספר ערוצים מאותה רשת או‬ ‫ממספר רשתות לסכימה משוכללת‬ ‫של סך הביצועים לצורך העברת‬ ‫החוזי ולניצול ה”יש” בצורה‬ ‫מיטבית‪.‬‬ ‫את התוצאה ניתן לראות‪ ,‬תרתי‬ ‫משמע‪ ,‬בשטח‪ .‬הטכנולוגיה של‬ ‫‪ LiveU‬להעברת חוזי חי ואיכותי‬ ‫פועלת ב‪ 80-‬מדינות ובמגוון‬ ‫תרחישים ומקומות‪ .‬הטכנולוגיה‬ ‫נמצאת בשימוש תחנות טלויזיה‬ ‫בארץ ובעולם והוכיחה את‬ ‫עצמה גם משטחי השריפה באסון‬ ‫הכרמל‪ ,‬כאשר רוב כוחות ההצלה‬ ‫לא הצליחו להעביר תמונה אפילו‬ ‫מעמדות החפ”ק‪.‬‬ ‫דוגמא נוספת כוללת שידור חי‬ ‫מהפיגוע בכביש ‪ 12‬כולל מנסיעה‬ ‫לאורך הגבול עד החסימה‪ .‬בעולם‬ ‫העבירו באמצעות הטכנולוגיה חוזי‬ ‫חי ממקומות כמו אפגניסטן‪ ,‬רעידת‬ ‫האדמה בהאיטי או הג’ונגלים של‬ ‫תאילנד באמצעות חיבור שני ערוצי‬ ‫לווין‪ .‬בוצעו גם שידורים ממסוק‬ ‫מעל שטחים מוצפים בברזיל‪ ,‬מעל‬ ‫איזורי פגיעת הצונמי ביפן וגם מעל‬ ‫“הפגנת המיליון” בתל אביב‪.‬‬ ‫הכותב משמש דירקטור בחברת‬ ‫‪ LiveU‬בפיתוח שווקים חדשים‪.‬‬ ‫בתפקידיו הקודמים בחברה היה‬ ‫אחראי על קווי המוצרים ועל‬ ‫פיתוח המוצרים הראשונים‪.‬‬ ‫לפני כן עבד בחברות סטארט‪-‬‬ ‫אפ ובמוטורולה‬

‫דצמבר ‪2012‬‬

‫‪53‬‬


‫‪IT‬‬

‫מאת סטפן פאלם‬

‫מערכות ה‪ IT-‬של‬ ‫האוניה המודרנית‬

‫אחד מאמצעי התחבורה העתיקים ביותר הידועים לבני האדם הן הספינות והסירות‬ ‫ששימשו לחציית ימים ואגמים מסביב לעולם‪ .‬לאורך אלפי השנים המשיכה‬ ‫הטכנולוגיה להמציא עצמה מחדש תוך התאמה לדרישותיו של העולם המשתנה תדיר‬

‫כ‬

‫די לנצל את תנופת ההתפתחות‪ ,‬ממשיכה‬ ‫תעשיית הספנות המסורתית להתפתח‬ ‫ולנסות לנצל את יתרונותיהן של‬ ‫ההתפתחויות מתעשיות וענפים אחרים‪ .‬לא‬ ‫מפתיע אם כן‪ ,‬לגלות את כל הטכנולוגיות‬ ‫שהובילו למהפכות תעשייתיות גם על סיפונה של‬ ‫האוניה המודרנית‪ .‬בוני ספינות בכל רחבי העולם‬ ‫מציבים את אותן דרישות כמו תעשיות אחרות‪:‬‬ ‫להגדיל הן את הנצילות והן את היעילות של הציוד‬ ‫מתוך מטרה ולהמשיך להוביל בתחרות‪.‬‬ ‫לנוכח הדרישות הללו נרקמו בריתות טכניות‬ ‫שמטרתן להעביר את המומחיות והידע מתעשיות‬ ‫אחרות אל ענף הספנות‪ .‬פירוש הדבר‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬שאף‬

‫‪54‬‬

‫דצמבר ‪2012‬‬

‫יצרנית ספינות היום אינה בונה מנועים או מערכות‬ ‫לבקרת מנועים‪ .‬הבנייה של חלק זה תועבר ללא ספק‬ ‫במיקור חוץ אל שותפות בעלות מומחיות שצברו‬ ‫ניסיון בתעשיות ובשווקים שונים‪.‬‬ ‫יתרה מכך‪ ,‬ידוע לכול שאפיק ‪ ,CAN‬שהומצא על‪-‬‬ ‫ידי תאגיד הטכנולוגיה רוברט בוש ‪ ,GmbH‬נועד‬ ‫במקור לספק בקרת מנועים בטוחה ואמינה במיוחד‬ ‫בסביבות רועשות‪ .‬לכן אך טבעי הדבר שסוג כזה‬ ‫של טכנולוגיה יוכנס לשימוש על סיפון אוניות‬ ‫המאכלסות‪ ,‬מטבע הדברים‪ ,‬את המנועים הגדולים‬ ‫והחזקים ביותר שנבנו אי פעם‪.‬‬ ‫יצרניות מובילות בתחום המנועים‪ ,‬כדוגמת ‪MaK‬‬ ‫& ‪,Caterpillar, Deutz AG, MAN Diesel‬‬

‫‪ Turbo ,Wärtsilä‬או ‪ ,Volvo Penta‬משתמשות‬ ‫באפיק ‪ CAN‬כמעט כסטנדרט‪ ,‬מה שאומר שתשתית‬ ‫ה‪ IT-‬באוניה חייבת להיות מסוגלת להתמודד הן‬ ‫עם הפרוטוקול והן עם המסרים המועברים על גביו‬ ‫כדי לבצע בקרה יעילה של מערכות האבטחה של‬ ‫הגנרטורים והמנועים הראשיים‪ .‬יתרה מכך‪ ,‬אפיק‬ ‫‪ CAN‬משמש לניטור המנוע ותפקודי האוניה‬ ‫השונים‪ ,‬ביניהם‪ :‬מערכת למיצוע טמפרטורת גזי‬ ‫פליטה‪ ,‬מדידת מצב מטען‪ ,‬מערכות לניטור מי נטל‪,‬‬ ‫מערכת למצב עירות עם פונקצית זימון מהנדס‪,‬‬ ‫תצוגה עבור ציוד בקרת אש‪ ,‬מערכת אוטומציה‪,‬‬ ‫בקרת משאבות ובקרת דלת‪-‬מחיצה‪.‬‬ ‫בקרה יעילה צריכה לכלול תהליכים מבוזרים‬


‫של הרכשה‪ ,‬איסוף וצבירה של נתונים רלוונטיים‬ ‫קיבוץ‪ ,‬פרמוט‪ ,‬השהיה או דיכוי של אותות ותצוגה‬ ‫נפרדת של נתונים במערכות הפיקוח בחדר הבקרה‬ ‫ובגשר‪ .‬בסופו של דבר‪ ,‬כל המאמץ הזה נעשה כדי‬ ‫לאפשר לצוות לעקוב אחר המצב הכללי של האנייה‬ ‫ואחר מצבו של הציוד בכל רגע נתון‪ ,‬ולאפשר בקרה‬ ‫מרחוק ואוטומציה של התהליכים החוזרים ונשנים‪.‬‬ ‫מלבד היישום הטבעי למדי הזה‪ ,‬מתחיל אפיק‬ ‫ה‪ CAN-‬להיכנס לשימוש יותר ויותר גם בסביבה‬ ‫אחרת‪ ,‬פחות מובנת מאליה‪ ,‬בתחום היאכטות‬ ‫והסירות הקטנות‪ .‬אפיק ‪ CAN‬תומך בתשתית‬ ‫התקשורת ובשדרת הרשת עבור תקשורת עם‬ ‫ציוד ספנּות המשמש לניווט בטוח‪ .‬ציוד כזה‪,‬‬ ‫כמו ‪ ,AIS Gyro ,Log‬מכ”מ‪ ,‬מהירות‪GPS ,‬‬ ‫וכיוצא בזה‪ ,‬מתחבר למערכות גשר באמצעות‬ ‫ממשקי ‪ ,NMEA‬הלוא הוא תקן התקשורת בין‬ ‫מכשירי אלקטרוניקה ימיים שהגדיר הארגון‬ ‫הארצי לאלקטרוניקה ימית‪.‬‬ ‫בעוד שהתקן ‪IEC 61162-( NMEA0183‬‬ ‫‪ )1‬מושתת על ממשק ה‪ ,RS-232-‬השלב הבא‬ ‫בהתפתחות היה יצירת התקן החדש ‪NMEA2000‬‬ ‫)‪ (IEC 61162-3‬המושתת על אפיק ‪ .CAN‬תקן‬ ‫‪ NMEA 2000‬מחבר בין התקנים על סיפון אוניות‬ ‫וכלי שיט באמצעות טכנלוגיית ‪( CAN‬רשת בקרים‬ ‫אזורית)‪ .‬התקן החדש מבוסס על פרוטוקול ‪SAE‬‬ ‫‪ J1939‬לרמת ביצועים גבוהה‪ ,‬אך מגדיר את ההודעות‬ ‫שלו בעצמו‪ .‬התקני ‪ NMEA 2000‬והתקני ‪J1939‬‬ ‫יכולים להתקיים זה לצד זה על אותה רשת פיסית‪.‬‬ ‫וליתר דיוק‪ ,‬תקן הכבילה היחיד המאושר על‪-‬ידי‬ ‫‪ NMEA‬לצורך שימוש עם רשתות ‪NMEA2000‬‬ ‫הוא תקן הכבילה ‪ ,DeviceNet‬המבוקר על‪-‬ידי‬ ‫איגוד יצרניות ‪ .Open DeviceNet‬למערכות‬ ‫כבילה כאלה מותר להצמיד את התווית “מאושר‬

‫‪A typical NMEA 2000 installation ‬‬

‫‪A simple network topology with NMEA 2000 ‬‬

‫על‪-‬ידי ‪ .”NMEA 2000‬תקן ‪ DeviceNet‬מגדיר‬ ‫את רמות הסיכוך‪ ,‬ממדי המוליכים‪ ,‬העמידות בפגעי‬ ‫מזג האוויר והגמישות‪ .‬כולם פרמטרים שלא בהכרח‬ ‫מקבלים מענה על‪-‬ידי פתרונות כבילה אחרים‬ ‫המשווקים כ”תואמי ‪.”NMEA 2000‬‬ ‫נשאלת השאלה לשם מה נוצר תקן ‪NMEA‬‬ ‫‪ ?2000‬התשובה היא שהארגון ניסה להתגבר‬ ‫על החסרונות של תקן ‪ .NMEA0183‬ביניהם‪:‬‬ ‫תקשורת נל”ן בתקן ‪ NMEA 0183‬מצריכה‬ ‫מערכות כבילה מורכבות‪ ,‬ה‪NMEA 0183-‬‬ ‫איננו רשת‪ ,‬ל‪ NMEA 0183-‬אין די רוחב פס‪,‬‬ ‫מהירות התקשורת היא ‪ baud 4,800‬או ביטים‬ ‫לשנייה‪ ,‬המהירות המרבית עבור ‪NMEA 0183‬‬ ‫היא ‪ baud 38,400‬מצפן יכול להפיק הודעות כיוון‬ ‫(‪ )heading‬עשר פעמים בשנייה‪ ,‬הודעות שיעורי‬ ‫פנייה ארבע פעמים בשנייה‪ ,‬והודעות על נטיית‬ ‫כלי השיט אחת לשנייה‪ NMEA 0183 ,‬פשוט‬ ‫לא תוכנן להתמודד עם ההיקפים העכשוויים של‬ ‫תנועת נתונים ולא עם האינטגרציה של התקנים‬ ‫שהלקוחות היום דורשים‪ ,‬ה‪ NMEA 0183-‬אינו‬

‫תמונה באדיבות אתר ‪ulstein.com‬‬

‫תמונה באדיבות אתר ‪ulstein.com‬‬

‫מגדיר שכבות פיסיות (כבלים או מחברים)‪ ,‬מה‬ ‫שהופך את ההפעלה בסגנון “חיבור והפעלה”‬ ‫(‪ )plug&play‬לבעייתית ול‪NMEA 0183-‬‬ ‫אין כל תהליך אישור‪.‬‬ ‫בעשר השנים האחרונות הלך ה‪NMEA 2000-‬‬ ‫וצבר פופולריות והיום הוא כבר נמצא בשימוש‬ ‫נרחב ביאכטות וסירות קטנות‪.‬‬ ‫הפרטים הטכניים של ‪ NMEA2000‬כוללים‬ ‫ריבוי דוברים‪+‬ריבוי מאזינים (‪Multi-Talker‬‬ ‫‪( Multi-Listener) ,Multi-Master‬לא בקר‬ ‫יחיד)‪( 250Kbit/sec ,‬מהיר פי ‪ 50‬מ‪,)0183-‬‬ ‫אורך עד ‪ 200‬מטר‪ 50 ,‬צמתים פיסיים‪252 ,‬‬ ‫צמתים פונקציונליים‪ ,‬שליטה ממוחשבת ‪drive‬‬ ‫‪ ,by wire‬נתוני סטטוס ובקרה בזמן אמת‪ ,‬בקרת‬ ‫‪ ,autopilot‬נתוני ניווט‪ ,‬ניטור כלי שיט וסטטוס‬ ‫ובקרה של מערכת החשמל‪.‬‬ ‫אפשר אם כן לומר כי ה‪ NMEA 2000-‬הוא‬ ‫תקן רשתות תעשייתי “פתוח” באמת המשתמש‬ ‫בטכנולוגיית ‪( CAN‬רשת בקרים אזורית)‬ ‫ומאפשר שיתוף נתונים בין התקנים נפרדים‬ ‫מיצרניות שונות‪ .‬הוא מתאים לנתוני סטטוס‬ ‫ובקרה בזמן אמת ויש לו שכבה פיסית סטנדרטית‬ ‫(כבילה ומחברים)‪ .‬ניתן לאשר התקנים על פי התקן‬ ‫כדי לצמצם או למנוע לגמרי בעיות של יכולת‬ ‫הפעלה הדדית‪ .‬התנהגות הזמן דטרמיניסטית‬ ‫כדי להבטיח שמסרים קריטיים יועברו בצורה‬ ‫אמינה‪ NMEA2000 .‬הוא פרוטוקול רשת מלא‬ ‫המשמש כתקן פתוח‪ ,‬אמין ומוכח בתעשייה עבור‬ ‫אלקטרוניקה ימית‪ ,‬מנועים‪ ,‬נתוני מערכות חשמל‬ ‫ויישומי נתונים נוספים‪ .‬‬ ‫הכותב הוא מנהל פיתוח עסקי של מערכות‬ ‫משובצות בחברת ‪ ,Moxa‬אירופה‪.‬‬ ‫חברת ‪ MOXA‬מיוצגת בישראל על ידי חברת‬ ‫אדקו טכנולוגיות‬

‫דצמבר ‪2012‬‬

‫‪55‬‬


‫תקשורת‬

‫מאת מרק אלטשולר‬

‫מהפיכת התקשורת הרביעית‬ ‫בחמש השנים שעברו מאז המצאת האייפון הראשון‪ ,‬עובר עולם התקשורת‬ ‫מהפיכה בתחום התשתיות‪ .‬רוחב פס הפך למילת מפתח‪ ,‬ומפעיל שלא עומד בקצב‬ ‫של הצרכנים נעלם מהזירה העסקית‪ .‬מרק אלטשולר מאלווריון‪ ,‬מסביר מדוע‬ ‫העתיד טמון בטכנולוגיית ‪ .LTE‬וכן‪ ,‬יש גם קשר ישראלי‪ .‬קוראים לו ‪WiMAX‬‬

‫ט‬

‫כנולוגית ה‪ LTE -‬תופסת תאוצה‬ ‫בשנים האחרונות‪ .‬מקובל לחשוב ש‪-‬‬ ‫‪ LTE‬זו טכנולוגית דור רביעי‪ ,‬דור נוסף‬ ‫להתפתחות טכנולוגיות סלולאריות‪ .‬נכון‬ ‫שהטכנולוגיה מפותחת במסגרת וועדות‬ ‫התקינה של ‪ ETSI GPP3‬שפיתחו את הדור השלישי וה‪-‬‬ ‫‪ ,GSM‬וככזאת מטרתה העיקרית לספק שירות סלולר‬ ‫רחב סרט למשתמשים‪ ,‬אך בנוסף ‪ LTE‬היא טכנולוגיה‬ ‫שתוכל לספק צרכים לתקשורת נתונים אלחוטית למגוון‬ ‫צרכים בחיינו‪ .‬זאת‪ ,‬בשל יכולות העברת נתונים של‬ ‫מאות מגה ביט לשנייה במחירים נמוכים‪.‬‬ ‫במאמר זה אנסה להסביר עקרונות טכנולוגיים‬ ‫והתפתחויות בתעשייה שיאפשרו את מהפכת ה‪LTE-‬‬ ‫בשנים הבאות‪ .‬מהפיכה זו תהיה דומה להופעת‬ ‫טכנולוגית הסלולאר בשנות ה‪ 80-‬של מאה הקודמת‬ ‫או ה‪.WiFi-‬‬ ‫המאפיין החשוב בטכנולוגיה אלחוטית הוא שיטת‬ ‫אפנון האות המאפשרת העברת אינפורמציה באוויר‪.‬‬ ‫ה‪ LTE-‬אימצה את שיטת ‪OFDM (Orthogonal‬‬ ‫‪ )Frequency Division Multiplexing‬שהינה‬ ‫המאפיין העיקרי של טכנולוגית דור הרביעי (‪.)4G‬‬ ‫לעומת שיטות אפנון קודמות כמו ‪TDM (Time‬‬ ‫‪ ,)Division Multiplexing‬המיושמות בטכנולוגיות‬ ‫דור שני (‪ )2G‬כגון ‪ GSM‬ו‪CDM (Code-‬‬ ‫‪ )Division Multiplexing‬הנמצאת בשימוש הדור‬ ‫השלישי ‪ (3G) ,OFDM‬נותנת מענה אופטימאלי‬ ‫לבעיות החשובות של תקשורת אלחוטית כגון הפרעות‬ ‫הדדיות ושרידות הסיגנל בתווך‪ .‬כל זאת‪ ,‬בערוץ תדר‬ ‫רחב של ‪( 20MHz‬במהדורה הנוכחית) ועד ‪100MHz‬‬ ‫(במהדורה עתידית הנקראת – ‪.)LTE Advanced‬‬ ‫קיימים מספר מאפיינים חשובים לקבלת קצב‬ ‫העברת נתונים גבוה בתקשורת אלחוטית‪ .‬רוחב ערוץ‬ ‫של עשרות מגה הרץ המאפשר קצב של מאות מגה ביט‬ ‫לשנייה ועד גיגה ביט לשנייה למשתמש‪ .‬זאת‪ ,‬לעומת‬ ‫רוחב ערוץ של ‪ 200KHz‬ו‪ 5MHz-‬ב‪ GSM-‬ו‪G3-‬‬ ‫בהתאמה המספק קצבים נמוכים יותר‪.‬‬ ‫מאפיין נוסף חשוב הינו היעילות הספקטראלית‬

‫‪56‬‬

‫דצמבר ‪2012‬‬

‫(‪ )Spectral Efficiency‬המודדת את העברת כמות‬ ‫הביטים לשנייה להרץ (‪bits per second per Herz‬‬ ‫‪ .)][b/s/H‬מכיוון שמשאב התדר מוגבל ומאד יקר‪,‬‬ ‫היעילות הספקטראלית הינו אחד הפקטורים החשובים‬ ‫ביותר למודל העסקי של החברות והוא משול לכמות‬ ‫הקומות שניתן לבנות על קרקע נתונה בעסקי הנדל”ן‪.‬‬ ‫בתנאים האופטימאליים היעילות הספקטראלית של‬ ‫‪ LTE‬הינה כ‪ 15b/s/Hz-‬לעומת ‪ 4.2b/s/Hz‬ב‪3G-‬‬ ‫כיום‪ .‬טכנולוגיה נוספת שמאפשרת קצב גבוה ויעילות‬ ‫ספקטראלית הינה ‪MIMO(Multiple In Multiple‬‬ ‫‪ .)Out‬מדובר בשיטת שידור וקליטה בו‪-‬זמנית ממספר‬ ‫אנטנות כאשר על כל אנטנה מאפננים אינפורמציה‬ ‫שונה וכך מכפילים כמות האינפורמציה כמספר‬ ‫האנטנות‪.‬‬ ‫למרות האפשרויות הגלומות בטכנולוגיית ‪,LTE‬‬ ‫הנתונים המובאים מעלה הם תיאורטיים ובמציאות‬ ‫נמוכים בהרבה‪ .‬אני קורה לזה “ניצול טכנולוגי”‬ ‫(‪ .)Technology Utilization Factor‬הפקטור‬ ‫הזה יכול להגיע לערכים נמוכים ביותר של ‪ 20‬אחוזים‬ ‫מסיבות שונות כגון הפרעות בסביבה סלולארית צפופה‬ ‫של תחנות בסיס ומשתמשים מרובים או תקורה של‬ ‫פרוטוקולים ואלגוריתמים מערכתיים‪ .‬כאן יש שדה‬ ‫נרחב לחדשנות טכנולוגית של היצרנים על מנת לתת‬ ‫ביצועים מקסימליים בתנאים אמתיים‪ .‬התעשייה וגופי‬ ‫תיקנון כגון ‪ 3GPP‬משקיעים בטכניקות מתקדמות‬ ‫לשיפור יעילות מערכתית במסגרת טכנולוגיות של‬ ‫)‪ SON (Self Organized Network‬ו‪HetNet-‬‬ ‫)‪ (Heterogeneous Networks‬ופיתוח טכניקות‬ ‫נוספות‪ .‬הידועות שבהן הן ‪ICIC (Inter-Cell‬‬ ‫)‪ Interference Cancelation‬ו‪COMP -‬‬ ‫)‪(Coordinated Multi-Point transmission‬‬ ‫המשתמשות בשיטות שונות של שיפור משטר ההפרעות‬ ‫על ידי סנכרון בין תחנות בסיס ובכך תורמות לשיפור‬ ‫של היעילות הספקטראלית‪.‬‬ ‫בנוסף לטכנולוגיות אפנון באוויר (& ‪OFDM‬‬ ‫‪ ,)MIMO‬מאפיין נוסף של טכנולוגית ‪ 4G LTE‬לעומת‬ ‫דורות קודמים הינה מהפכה במבנה הרשתי המבוסס‬

‫‪BreezeCOMPACT Family‬‬

‫בלעדית על טכנולוגית ה‪(Internet Protocol( IP-‬‬ ‫וויתור על ‪ Circuit Switching‬עבור שירותי ‪Voice‬‬ ‫ו‪ .SMS-‬מהפך זה מוזיל פתרונות ‪ LTE‬ומייעל אותם‬ ‫לשימושים ואפליקציות ההווה והעתיד‪.‬‬ ‫בעצם ‪ LTE‬איננה הטכנולוגיה הראשונה שמשתמשת‬ ‫ב‪ MIMO ,OFDM-‬ו‪ IP-‬כאבני הייסוד‪WiMAX .‬‬ ‫הייתה החלוצה לפתח ולהגדיר מערכת ראשונה‬ ‫סלולארית ניידת לדור ‪ .4‬כאן יש לא מעט גאווה‬ ‫ישראלית שחברות כמו אלווריון‪ ,‬רנקום ואינטל ישראל‪,‬‬ ‫היו בחוד התעשייה וממייסדיה במסגרת ועדות תקינה‬ ‫‪ .IEEE 802.16‬ה‪ WiMAX-‬הקדים את ה‪ LTE-‬ב‪3-‬‬ ‫שנים והצליח להקים תעשיה שמספקת פתרונות פס‬ ‫רחב (‪)BWA – Broadband Wireless Access‬‬ ‫למספר רב של צרכים‪.‬‬ ‫כיום מאפשר ‪ WiMAX‬חיבור אינטרנט רחב סרט‬ ‫למדינות מתפתחות ולאזורים מרוחקים ופריסות‬ ‫ראשונות של מערכות ‪ 4G WiMAX‬התחילו מ‪2007-‬‬ ‫במדינות מפותחות כמו ארה”ב‪ ,‬יפן‪ ,‬קוריאה‪ .‬ניתן לומר‬ ‫בפירוש ש‪ WiMAX-‬במידה רבה סולל דרך‬


‫ל‪ .LTE-‬טכנולוגיית ה‪ WiMAX-‬ייצרה צורך‬ ‫עסקי וסיפקה ניסיון רב בתעשייה ליישום טכנולוגי‬ ‫שתורגם לשיפורים בתקן ה‪.LTE-‬‬ ‫באוקטובר ‪ ,2012‬קיבל ‪WiMAX Forum‬‬ ‫החלטה המאפשרת שימוש בפרוטוקול ‪LTE‬‬ ‫כתשתית לשימושים ש‪ WiMAX-‬יצר‪ .‬מהלך‬ ‫זה יוצר הזדמנות ייחודית לחברות כמו אלווריון‪,‬‬ ‫שמכרה מערכות ‪ WiMAX‬בהיקף מעל מיליארד‬ ‫דולר‪ ,‬למכור פתרונות ‪ LTE‬ייחודיים‪ .‬למטרה‬ ‫זו אלווריון השיקה השנה תחנת בסיס חדשה‬ ‫‪ BreezeCOMPACT‬המשתמשת בטכנולוגית‬ ‫(‪ SDR (Software Defined Radio‬ומאפשרת‬ ‫תמיכה ב‪ WiMAX-‬ו‪.LTE-‬‬ ‫לא ניתן לסיים מאמר בלי להתייחס לתמורות‬ ‫בתעשייה שמאפשרות מהפכת ‪ .4G LTE‬הצורך‬ ‫שנולד בהשקת האייפון הראשון בשנת ‪ ,2007‬אשר‬ ‫בעקבותיו הופיעו מבחר סמארטפונים וטאבלטים‬ ‫מראה לאן הרוח נושבת‪ .‬טכנולוגית ‪ LTE‬המבוססת‬ ‫על ‪ OFDM‬מוזילה באופן ניכר אלמנטים שמהם‬ ‫בונים תחנות בסיס ויחידות הקצה‪ .‬גם תעשיית‬ ‫הסיליקון התקדמה בשנים האחרונות ופיתחה שבבים‬

‫מרק אלטשולר‬

‫בטכנולוגית )‪DSP (Digital Signal Processor‬‬ ‫אופטימאליים ל‪ LTE-‬עבור תחנות קצה ובסיס‪.‬‬ ‫מדובר בחברות ענק כמו ‪Freescale, Texas‬‬ ‫‪ Instruments, Qualcomm, Intel‬ואחרות‪.‬‬ ‫הטכנולוגיה החדשה תורמת את חלקה גם‬ ‫למיזוגים ורכישות‪ .‬רק לאחרונה נרכשה חברה‬ ‫ישראלית בשם דיזיינארט (‪ )DesignArt‬שפיתחה‬ ‫שבב ייחודי לתחנות בסיס של ‪ LTE‬על ידי‬ ‫חברת ‪ Qualcomm‬ביותר מ‪ 100-‬מיליון דולר‪.‬‬ ‫ההתפתחות בתעשיית השבבים ל‪ LTE-‬תאפשר‬

‫בעיקר ליצרני תשתיות להוזיל את עלות המוצרים‪,‬‬ ‫ובמקביל להעלות את התפוקה המערכתית‪ .‬מצב‬ ‫זה פותח אפשרויות רבות לפריסת מערכות ‪,4G‬‬ ‫גם במקומות שעד עכשיו לא הייתה להם הצדקה‬ ‫כלכלית‪ .‬התפתחות זו מובילה גם מגמה חדשה של‬ ‫פיתוח תחנות בסיס קטנות (‪ )Small Cell‬בהשוואה‬ ‫לתחנות בסיס ישנות הדורשות השקעה רבה בבינוי‪,‬‬ ‫מיזוג אוויר וצריכת חשמל‪.‬‬ ‫אין ספק כי טכנולוגית ה‪ LTE-‬תתפוס בעתיד‬ ‫תאוצה‪ ,‬ותיתן מענה למגוון רב של צרכים מעבר‬ ‫לשימוש סלולארי‪ .‬חלק מצרכים אלו מיושמים‬ ‫היום ב‪ ,WiMAX-‬כמו למשל פתרונות לרשתות‬ ‫פרטיות של גופים ממשלתיים וחברות מסחריות‬ ‫ואפליקציות בתחום ‪M2M (Machine-to-‬‬ ‫)‪ Machine‬והענן (‪.)Cloud‬‬ ‫הכותב הוא ה‪ CTO-‬של חטיבת ‪BWA‬‬ ‫בחברת אלווריון‪ .‬חטיבת ה‪ BWA-‬מתמקדת‬ ‫בטכנולוגיות מבוססות ‪ 4G‬ומובילה במתן‬ ‫פתרונות רשתיים מלאים ל‪ WiMAX-‬ו‪LTE-‬‬ ‫לשימושים ייחודיים שאינם סלולר‬

‫‪Backplanes‬‬

‫‪Backplanes‬‬

‫‪VITA 41.x Backplanes‬‬

‫‪Custom VPX Backplanes‬‬ ‫)‪VITA 46.x & VITA 67 (RF‬‬

‫‪Switch Fabric Backplanes‬‬

‫‪www.comtel.co.il sales@comtel.co.il 09-7677240‬‬

‫דצמבר ‪2012‬‬

‫‪57‬‬


‫זמן חלל‬

‫מאת טל ענבר‬

‫לוויינים בעקבות טילים‬

‫משימת גילוי שיגורים (גל”ש) של טילים בליסטיים הפכה לצורך עיקרי של‬ ‫מדינות המחזיקות במערכות יירוט אקטיביות‪ .‬מערך העקיבה החללי ‪SBIRS‬‬ ‫של ארצות הברית מסמן את עתיד התחום‪ ,‬ואמור לתת מענה מהיר יותר‬ ‫ממערכות המכ”ם של סוללות הטילים המיירטים‬

‫ב‬

‫שלהי ‪ ,2012‬דומה כי אין צורך לשכנע‬ ‫בחשיבות החלל‪ ,‬במיוחד מן ההיבט‬ ‫הצבאי‪ .‬די לציין את מגוון השימושים‬ ‫בהם נעשה שימוש בלוויינים‪ ,‬לרבות‬ ‫חישה מרחוק (אופטית ומכ”מית)‪,‬‬ ‫תקשורת לסוגיה‪ ,‬ניווט‪ ,‬תזמון מדויק‪ ,‬גילוי‬ ‫שיגורים של טילים בליסטיים ועוד‪ .‬בסקירה זו‬ ‫אביא בקצרה תחום מעניין‪ ,‬העוסק במשימת גילוי‬ ‫שיגורים (גל”ש) של טילים בליסטיים‪ .‬מטבע‬ ‫הדברים‪ ,‬החומר מבוסס על מקורות גלויים בלבד‪.‬‬

‫מערך התרעה חדש‬ ‫ארצות הברית מפעילה מערך של לוויינים‬ ‫המיועדים לגלות שיגור של טילים בליסטיים‬ ‫כבר למעלה מארבעים שנה‪ .‬לוויינים אלה מכונים‬ ‫לווייני )‪,DSP (Defense Support Program‬‬ ‫ולקוראים שזוכרים את מלחמת המפרץ הראשונה‬ ‫(‪ – )1991‬אלה הלוויינים שאפשרו להפעיל את‬ ‫האזעקות בישראל בטרם נחתו הטילים העיראקיים‬ ‫בשטחה‪ .‬במקור‪ ,‬לוויני ‪ DSP‬נועדו להתריע על‬ ‫מתקפה אפשרית של טילים בליסטיים מברית‬ ‫המועצות וסין כנגד ארצות הברית‪.‬‬ ‫מערך לווייני ההתראה של ארצות הברית הלך‬ ‫והתיישן‪ ,‬בד בבד עם התפתחויות טכנולוגיות‬ ‫מרשימות בתחום הגלאים האלקטרו אופטיים‪,‬‬ ‫ומערכות המחשוב‪ .‬כתוצאה משילוב גורמים‬ ‫אלה‪ ,‬החלה ארצות הברית לפני שנים אחדות‬ ‫בפיתוח מערך לוויינים שנועד להחליף את‬ ‫מערך ה–‪ ,DSP‬המכונה ‪SBIRS – Space‬‬ ‫‪ .Based Infra Red System‬מערך הלוויינים‬ ‫החדש מחולק לשניים‪ ,‬לוויינים במסלול נמוך‬ ‫(‪ )LEO Low Earth Orbit‬ולוויינים במסלול‬ ‫גיאוסטציונרי (בגובה ‪ 36,000‬ק”מ)‪ .‬מערך‬ ‫הלוויינים החדש יהיה מסוגל לספק התראות על‬ ‫שיגורים של טילים בליסטיים זירתיים ואפילו‬

‫‪58‬‬

‫דצמבר ‪2012‬‬

‫‪ ‬הלוויין ‪ SBIRS-High‬בבדיקות בטרם שיגורו‬

‫טילים ורקטות כבדות לטווחים קצרים‪ .‬הלוויינים‬ ‫נמוכי המסלול כונו בעבר ‪ SBIRS-Low‬וכעת‬ ‫שונה שם המערך ל–‪STSS – Space Tracking‬‬ ‫‪.and Surveillance System‬‬ ‫מערך הלוויינים החדשים של ארצות הברית‬ ‫זכה לחיזוק משמעותי עם שיגורו המוצלח לחלל‬ ‫של ראשון לווייני ‪ SBIRS‬שהוצב במסלול‬ ‫גיאוסטציונרי‪ .‬ללוויין זה אמורים להצטרף‬ ‫שני לוויינים נוספים למסלול גבוה‪ ,‬וכן ‪2‬‬ ‫מטע”דים אלקטרו אופטיים מיוחדים שיותקנו‬

‫על לוויינים מסווגים של ארצות הברית שינועו‬ ‫במסלולים אליפטיים מאוד ( ‪HEO – Highly‬‬ ‫‪ .)Elliptic Orbit‬כמו כן‪ ,‬כולל המערך את‬ ‫הלוויינים במסלולים הנמוכים ומערך קרקעי‬ ‫תומך (ובו תחנות קליטה ועיבוד‪ ,‬ציוד נפרס‬ ‫שיוצב באתרים שונים בעולם לפי הצורך‪,‬‬ ‫ומערך תקשורת מתקדם)‪ .‬עלות המערך הכולל‬ ‫עומדת על מעט יותר מ–‪ 15‬מיליארד דולרים‪.‬‬ ‫עלות לוויין ‪ SBIRS‬יחיד היא כ–‪ 1.3‬מיליארד‬ ‫דולרים‪.‬‬


‫‪ ‬טל ענבר‬

‫‪SBIRS GEO Art ‬‬

‫מספר שינויים בזירה הגיאו אסטרטגית‬ ‫החריפו את הצורך האמריקני בפריסת מערך‬ ‫ההתראה החדש‪ .‬לארצות הברית קשיים מדיניים‬ ‫(בעיקר עקב התנגדות רוסיה) בהצבת מערכי‬ ‫מכ”ם התראה נגד טילים באירופה; מפת האיומים‬ ‫על ארצות הברית ויעדיה בעולם התרחבה‪,‬‬ ‫במובן של שחקנים חדשים המצוידים בטילים‬ ‫בליסטיים (למשל צפון קוריאה ואיראן); וכן‬ ‫התבססות של מערך מיירטים (טילים נגד טילים)‬ ‫הנזקק להכוונה ממקורות מידע חיצוניים‪ .‬חשוב‬ ‫לציין‪ ,‬כי תוכניות מערך לווייני ההתראה של‬ ‫ארצות הברית לוקות בעיקוב משמעותי בפיתוח‪,‬‬ ‫ובהצבתן בחלל‪.‬‬ ‫מטבע הדברים‪ ,‬המידע המפורסם על מערכות‬ ‫ההתראה החלליות של ארצות הברית מפני‬ ‫שיגורי טילים מוגבל ומצומצם‪ .‬אולם‪ ,‬המידע‬ ‫הגלוי שפורסם עד כה‪ ,‬מאפשר לנתח יכולות‬ ‫מסוימות של המערכת באופן מקצועי‪ ,‬ולקבוע‬ ‫כי יכולת ההתראה של המערך המשולב גבוהה‬ ‫ואמינה‪ ,‬כנגד מגוון רחב של איומים‪ .‬החל‬ ‫מרגע השיגור ועד סמוך למועד פגיעת הטילים‬ ‫במטרתם‪ .‬עקיבה רציפה מעין זו הינה חדשנית‬ ‫וחשובה לשיפור משמעותי ביעילותן של‬ ‫מערכות הגנה אקטיבית (טילים נגד טילים‪,‬‬ ‫ובעתיד אף מערכות לייזר) כנגד האיום‪.‬‬

‫ועד כניסתם לאטמוספירה; אבחנה בין גופי‬ ‫החדירה (הראש הקרבי של הטיל) לבין שברים‪,‬‬ ‫ואמצעי הונאה והטעיה למיניהם; יצירת תמונת‬ ‫מצב; הפקת מודיעין טכני בעת מעקב אחר טיל‬ ‫בניסוי‪.‬‬ ‫לאחר גילוי שיגור טיל‪ ,‬המערכת תייצר מידע‬ ‫רב שיועבר לכלל הכוחות המעורבים במתן פתרון‬ ‫ליירוט הטיל‪ .‬המידע יכלול זיהוי הטיל התוקף‪,‬‬ ‫נ‪.‬צ מדויק של נקודת השיגור ונקודת הפגיעה‬ ‫המשוערת‪ ,‬נתונים על כיוון המעוף של הטיל‬ ‫התוקף‪ ,‬וציון זמן מדויק הנחוץ לסנכרון כלל‬ ‫המערכות‪ .‬סביר להניח כי מידע נוסף יופק על‬ ‫ידי המערכת ויועבר לצרכניה‪ ,‬אך לא פורסם‬ ‫אודותיו חומר רשמי גלוי‪.‬‬ ‫על מנת לכסות בתצפית את כל שטחו של כדור‬ ‫הארץ‪ ,‬ניתן להסתפק בשלושה לוויינים במסלול‬ ‫גיאוסטציונרי‪ ,‬המוצבים בכל ‪ 120‬מעלות אורך‪.‬‬ ‫בהינתן תקציב מתאים‪ ,‬ניתן לעבות מערך זה‬ ‫ולאפשר תצפית סטריאוסקופית על טיל בליסטי‬ ‫במעופו‪ .‬לוויני ‪ SBIRS‬נבנים על ידי חברת‬ ‫לוקהיד מרטין‪ ,‬ושוקלים בשיגור ‪ 4833‬ק”ג‪.‬‬ ‫משקלם במסלול‪ ,‬לאחר ניצול הדלק הרב הדרוש‬ ‫לתמרוניהם בחלל הוא ‪ 2547‬ק”ג‪ .‬המטע”ד‬ ‫(מערך הגילוי והעקיבה) שוקל ‪ 450‬ק”ג‪ .‬יודגש‪,‬‬ ‫כי הלוויין הראשון ששוגר באפריל ‪ ,2011‬הוצב‬ ‫תחילה מעל ארצות הברית לשם בדיקות וכיול‬ ‫מערכותיו‪ .‬מיקומו הסופי‪ ,‬ומכאן מהי העקבה‬ ‫הקרקעית שלו‪ ,‬לא פורסם‪ .‬ללוויין אורך חיים‬ ‫מתוכנן של ‪ 12‬שנה‪.‬‬ ‫לב הלוויין הוא מערך הגלאים המותקן בו‪,‬‬ ‫והוא כולל זוג יחידות אלקטרו אופטיות‪ ,‬אחת‬ ‫סורקת באופן מכני‪ ,‬והשנייה “בוהה” ( ‪.)Staring‬‬ ‫יצרן הסנסורים הוא נורת’רופ גרומן‪ ,‬שדיווח כי‬

‫המטרה‪ :‬יירוט מוצלח‬ ‫מטרות מערך העקיבה החללי ‪SBIRS‬‬ ‫שפורסמו רשמית על ידי ארצות הברית הן‪:‬‬ ‫התרעה מפני שיגור טילים בליסטיים בין‬ ‫יבשתיים (ממשגרים יבשתיים ומצוללות); עקיבה‬ ‫מדויקת אחר הטילים התוקפים – מרגע השיגור‬

‫צילום‪ :‬לוקהיד מרטין‬

‫על מישורי המוקד של החיישנים יש כמיליון‬ ‫פיקסלים‪ .‬החיישנים פועלים בתחום האינפרא‬ ‫אדום (‪ ,)IR‬בתחום הקצר (בדומה למערך לווייני‬ ‫‪ DSP‬הקיים) ובתחום הבינוני‪ .‬קיים תחום תדר‬ ‫שלישי שטיבו המדויק לא פורסם‪ ,‬שיאפשר מבט‬ ‫עמוק יותר אל תוך האטמוספרה (שלב המעוף‬ ‫הסופי של הטילים הבליסטיים)‪.‬‬ ‫אחד ההיבטים החשובים ביותר של מערך‬ ‫הגילוי וההתראה החדש של ארצות הברית‪,‬‬ ‫הוא היכולת להעביר מידע מדויק על מסלולם‬ ‫של טילים בליסטיים תוקפים לסוללות הגנה‬ ‫המוצבות במקומות שונים‪ ,‬דבר שיאפשר לשגר‬ ‫טיל מיירט כנגד טיל תוקף‪ ,‬עוד בטרם נקלט‬ ‫האיום על ידי מכ”ם הסוללה המיירטת‪ .‬זו יכולת‬ ‫חדשה ומהפכנית‪ ,‬שתשפר באופן דרמטי את‬ ‫יכולת מערכות ההגנה האקטיבית להתמודד עם‬ ‫איומים בליסטיים שונים‪ .‬במאמר זה לא נידונו‬ ‫לווייני מערך ה–‪ ,STSS‬לווייני גלוי ומעקב‬ ‫השיגורים המוצבים במסלולים נמוכים‪ .‬לוויינים‬ ‫אלה יידונו במאמר נפרד‪.‬‬ ‫לסיכום‪ ,‬מערך ההתראה מפני שיגור טילים‬ ‫בליסטיים ניצב כיום בפני אתגרים לא פשוטים‪,‬‬ ‫בשל התגברות תפוצתם של טילים בליסטיים‬ ‫שונים ורקטות כבדות‪ ,‬במקומות רבים בעולם‪.‬‬ ‫הארכת זמן ההתראה מזה‪ ,‬ומתן פתרונות יירוט‬ ‫חדשניים מזה‪ ,‬יקדמו את יכולתן של מערכות‬ ‫הגנה אקטיביות לממש את יעודן – הגנה על‬ ‫אזרחים‪ ,‬מטרות ערכיות וכוחות משלוח צבאיים‬ ‫ברחבי העולם‪ .‬‬

‫הכותב הוא ראש המרכז לחקר החלל‪ ,‬מכון‬ ‫פישר למחקר אסטרטגי אוויר וחלל‬

‫דצמבר ‪2012‬‬

‫‪59‬‬

‫הכות‬


‫הטובה תפתח מדרום‬ ‫מול הארסנל הגרעיני של צפון קוריאה‪ ,‬החליטו מנהיגי הדרום לפתח אימפריה‬ ‫כלכלית עם מותגים בינלאומיים כמו סמסונג‪ ,LG ,‬קיה ויונדאי‪ .‬אביב פרנקל‬ ‫חושף את סודות המדינה שהביאה לנו את הגלקסי ‪S3‬‬ ‫מאת אביב פרנקל‪ ,‬דרום קוריאה‬

‫ה‬

‫דבר הראשון שבולט כאשר‬ ‫מתקרבים אל השטח המפורז‪,‬‬ ‫ה‪ ,DMZ -‬בין קוריאה הצפונית‬ ‫והדרומית הוא ההרים‪ .‬בעוד‬ ‫שבחלק הדרומי הגבעות מכוסות‬ ‫ירק ועצים‪ ,‬בצד הצפוני ההרים כולם קרחים‬ ‫לגמרי‪ .‬למדריכה שלקחה אותנו אל אחד‬ ‫הגבולות המסוכנים והמתוחים ביותר בעולם‬ ‫היו שני הסברים לתופעה‪ .‬הראשון גורס כי‬ ‫הצפון קוריאנים חיסלו את היערות כדי להתחמם‬ ‫בחורפים הקרים‪ .‬השני‪ ,‬קשור לביטחון וגורס כי‬ ‫היערות נכרתו כדי שחלילה לא ישמשו את צבא‬ ‫הדרום להסוות את עצמו בעת תקיפה‪.‬‬ ‫אותה שפה‪ ,‬אותו לאום‪ ,‬אותה היסטוריה‪ .‬עד‬ ‫‪ - 1950‬למעשה אותו עם‪ .‬אבל אין כנראה שתי‬ ‫מדינות כל כך שונות כמו צפון ודרום קוריאה‪.‬‬ ‫האחת‪ ,‬מדינה טוטליטארית וגרעינית שבני עמה‬ ‫גוועים ברעב‪ .‬השנייה‪ ,‬אחותה מדרום‪ ,‬היא אחת‬ ‫המעצמות הכלכליות והטכנולוגיות המובילות‬ ‫בעולם‪ ,‬שבשנים האחרונות חברות הענק שלה‬ ‫מאתגרות מחדש תעשיות ותיקות מעבר לים‪.‬‬ ‫יש קוריאנים שקוראים לעצמם הישראלים‬ ‫של מזרח אסיה‪ .‬בכל זאת מדובר במדינה‬ ‫קטנה (באופן יחסי לשכנותיה)‪ ,‬ששועבדה‬ ‫על ידי המעצמות האזוריות‪ ,‬קיבלה עצמאות‬ ‫אחרי מלחמת העולם השנייה‪ ,‬ושנמצאת תחת‬ ‫איום גרעיני מוחשי‪ .‬מדינה נטולת משאבים‬ ‫טבעיים שהחליטה לסמוך על ההון האנושי‬ ‫שלה כדי לפתח תעשיה וטכנולוגיה‪ .‬אבל כאשר‬ ‫מסתובבים ברחובות סאול ונכנסים לרכבת‬ ‫התחתית‪ ,‬מטיילים בשדרות המצוחצחות או‬ ‫מציצים בגורדי השחקים המבהיקים‪ ,‬קשה שלא‬ ‫לחשוב איפה קוריאה ואיפה אנחנו‪.‬‬

‫‪60‬‬

‫דצמבר ‪2012‬‬

‫אם עד לפני ‪ 15-20‬שנה המוצרים הקוריאניים‬ ‫נחשבו לנחותים‪ ,‬הרי שבשנים האחרונות מדובר‬ ‫על מותגים שכבשו את השווקים המפותחים עם‬ ‫מוצרים מעולים‪ ,‬החל בטלוויזיות של ‪,LG‬‬ ‫טלפונים חכמים של סמסונג וכלה ברכבים‬ ‫של יונדאי וקיה‪ .‬קפיצת המדרגה היא לא יותר‬ ‫ממדהימה‪ ,‬והיא פרי של השקעה מאסיבית‬ ‫בתשתיות‪ ,‬בחינוך קפדני ובעבודה קשה‪ .‬הן של‬ ‫חברות גדולות‪ ,‬והן של עסקים קטנים‪ .‬במבט‬ ‫זר‪ ,‬נראה כי הקוריאנים מנסים להוכיח משהו‬ ‫לעולם‪.‬‬

‫מייצור סוכר‪ ,‬לטלפונים‬ ‫סלולאריים‬ ‫בכניסה לדיג’טיל סיטי של סמסונג‪ ,‬מרכז‬ ‫המחקר והפיתוח של חברת האלקטרוניקה‬ ‫הענקית‪ ,‬מתחילים להבין משהו על האופי‬ ‫הקוריאני‪ .‬רבבות העובדים שמפתחים במתחם‬ ‫העצום הזה את מחשבי הלוח‪ ,‬הסמארטפונים‬ ‫והמסכים המתקדמים‪ ,‬נדרשים לנטרל בכניסה‬ ‫את הטלפונים הניידים ואת המצלמות‪ ,‬כדי שחס‬ ‫וחלילה לא ידלוף שום סוד החוצה‪ .‬אפילו אנחנו‪,‬‬ ‫צוות צילום שהגיע מישראל‪ ,‬נתקל בהרגלי‬ ‫האבטחה הנוקשים‪ .‬מצד אחד המונית אתה הגענו‬ ‫למתחם בעיר סואון‪ ,‬קיבלה אישור להיכנס על‬ ‫פי מספר לוחית הרישוי‪ ,‬מצד שני אין כניסה‬ ‫למוניות במקום הזה‪ .‬אחרי דקות ארוכות של‬ ‫התייעצויות‪ ,‬הקוריאנים מצאו פתרון יצירתי‪,‬‬ ‫ואנחנו קיבלנו טרמפ למרכז המבקרים ממנהל‬ ‫האבטחה של המקום‪.‬‬ ‫מדהים לחשוב שהחברה הענקית הזו שמעסיקה‬ ‫לא פחות מ‪ 344-‬אלף עובדים בכל העולם‪ ,‬החלה‬

‫את דרכה כבית ממכר לסוכר‪ .‬בשישים שנות‬ ‫קיומה הפכה סמסונג לחברה הגדולה ביותר‬ ‫בקוריאה‪ ,‬וההתפתחות שלה אינה מנותקת‬ ‫מהתפתחות קוריאה הדרומית‪ .‬היום הקונגלומרט‬ ‫הזה שמורכב מחברת אלקטרוניקה‪ ,‬חברת בנייה‪,‬‬ ‫ספנות‪ ,‬מזון‪ ,‬ביגוד‪ ,‬רכב‪ ,‬ביטוח ואפילו חברה‬ ‫להקמה של פרקי שעשועים‪ ,‬תורם כמעט רבע‬ ‫מהתמ”ג לדרום קוריאה‪ .‬ואם סמסונג הייתה‬ ‫מדינה בפני עצמה‪ ,‬היא הייתה הכלכלה ה‪35-‬‬ ‫בעולם‪.‬‬ ‫במרכז המבקרים של חברת האלקטרוניקה‪,‬‬ ‫מוצגים לצד מהמוצרים הראשונים שהחברה‬ ‫ייצרה כמו טלוויזיה שחור לבן בתוך ארון עץ‬ ‫או טלפון נייד אימתני משנות השמונים‪ ,‬גם‬ ‫הקונספטים העתידניים עליהם חשבו המעצבים‬ ‫של סמסונג‪ .‬הרשימה כוללת פיתוחים כמו מקל‬ ‫שמתרגם טקסטים ודיבור בשפות זרות או נייר‬ ‫וידיאו עתידני שנשלף מתוך מצלמת פולרואיד‬ ‫של שנות האלפיים‪ .‬בשנות התשעים כשבנו של‬ ‫מייסד החברה‪ ,‬לי קון הי נכנס לנעליו של אביו‬ ‫בניהול החברה‪ ,‬הוא החליט להפוך את סמסונג‬ ‫מחברה שולית שמייצרת אלקטרוניקה זולה‪,‬‬ ‫למובילה בתחום‪ .‬הוא אסף את כל המוצרים‬ ‫שסמסונג אלקטרוניקס מייצרת ופשוט שרף‬ ‫אותם לעיני העובדים‪.‬‬ ‫מאותו רגע סמסונג החלה להשקיע במחקר‬ ‫ופיתוח מאסיבי‪ ,‬וההשקעה השתלמה‪ .‬על פי‬ ‫ספר השיאים של גינס‪ ,‬סמסונג ייצרה את‬ ‫הטלפון הדק ביותר‪ ,‬ואת הטלפון בעל המצלמה‬ ‫האיכותית ביותר‪ .‬כיום נחשב הגלקסי ‪ S3‬שלה‬ ‫לטלפון החכם המתקדם ביותר בעולם ובזכותו‬ ‫הפכה החברה למובילה לא רק במכירות‪ ,‬אלא גם‬ ‫באיכות‪ .‬כדי לשמור על ההובלה‪ ,‬מתכוונת‬


‫‪2‬‬

‫‪1‬‬

‫‪3‬‬

‫‪4‬‬

‫‪1‬‬

‫תמונה מספר ‪ :1‬קיה פיקנטו (יח“צ) תמונה מספר ‪ :2‬גלקסי סמסונג ‪( S3‬יח“צ) תמונה מספר ‪ :3‬טלויזית סמסונג‬ ‫‪ E8000‬תמונה מספר ‪ :4‬טלויזית סמסונג ‪E8000‬‬

‫סמסונג להשקיע במספר כיוונים נוספים מלבד‬ ‫מסכים‪ ,‬שבבים וטלפונים‪ .‬חלקם כוללים נורות‬ ‫חסכוניות וסוללות יעילות יותר לכלי רכב‪.‬‬ ‫אבל לא הכול ורוד‪ .‬במהלך הביקור שלנו‪,‬‬ ‫מאוד נזהרו בכל פעם שהעלינו את עניין משפט‬ ‫הפטנטים המפורסם שבו הפסידה סמסונג לאפל‪.‬‬ ‫הקוריאנים לא אהבו בלשון המעטה את הפסיקה‬ ‫הזו‪ ,‬ורבים בקוריאה מעדיפים להתמקד דווקא‬ ‫במשפטים שבהם ניצחה סמסונג‪“ .‬אוף דה‬ ‫רקורד”‪ ,‬יגידו לכם בקוריאה שאין שום סיכוי‬ ‫שבית משפט אמריקני היה פוסק אחרת נגד‬ ‫מי שאחראית לתוספת של חצי אחוז מהתמ”ג‬

‫האמריקני בכל פעם שהיא מוציאה אייפון חדש‪.‬‬ ‫ואם מדברים כבר על תמ”ג‪ ,‬הרי שכאן נעוצה‬ ‫בעיה אחרת של סמסונג‪ .‬כשהולכים בין בנייני‬ ‫ההנהלות השונות של חברות הבת‪ ,‬במה שקרוי‬ ‫סמסונג טאון ברובע גנגנאם של סיאול‪ ,‬אפשר‬ ‫לחשוב שהריכוזיות אצלנו היא משחק ילדים‪.‬‬ ‫סמסונג אחראית ל‪ 30-‬אחוזים משוק המניות‬ ‫הקוריאני ולכמעט רבע מהיצוא‪ .‬מפחיד לחשוב‬ ‫מה יקרה לכלכלה הקוריאנית אם חלילה ייקלע‬ ‫הצ’אבול (קונגלומרט בקוריאנית) לקשיים‪.‬‬ ‫הכלכלה הקוריאנית נשענת ברובה על‬ ‫הצ’אבולים הללו‪ ,‬למרות שסגן הציר המסחרי‬

‫בשגרירות הקוריאנית בתל אביב מר ג’ון יונג‬ ‫ווהן‪ ,‬הדגיש עד כמה ממשלת קוריאה מנסה‬ ‫לעודד כיום את העסקים הקטנים והבינוניים‬ ‫במדינה‪ .‬סמסונג היא מספר אחת‪ ,‬אבל בשמינייה‬ ‫הראשונה אפשר למצוא חברות כמו יונדאי‪,‬‬ ‫‪ ,SK‬ו‪ LG-‬ואת חברות התשתיות הגדולות של‬ ‫קוריאה לתחנות כוח ובניה‪ .‬בדומה לשכנתה‬ ‫יפן‪ ,‬גם בקוריאה הערך של עבודה בקונגולומרט‬ ‫עדיין יציב ומצופה מהבנים ללמוד קשה מאוד‬ ‫כדי להפוך לסאלארי מן ‪ -‬איש משפחה שעובד‬ ‫בחברה גדולה ומסודרת‪.‬‬ ‫התלמידים הצעירים לומדים שעות ארוכות‪,‬‬

‫דצמבר ‪2012‬‬

‫‪61‬‬


‫ורק לא מזמן אסרה הממשלה על לימודי ערב‬ ‫אצל מורים פרטיים אחרי שעות הלימודים‪.‬‬ ‫מדובר על מערכת שעות בבתי הספר שמתחילה‬ ‫בשבע וחצי בבוקר ומסתיימת בעשר בלילה‪.‬‬ ‫לפני הרפורמה האחרונה התלמידים הקוריאניים‬ ‫היו ממשיכים ללמוד אצל מורה פרטי עד חצות‬ ‫הליל‪ .‬האוניברסיטאות הקוריאניות נחשבות‬ ‫למצוינות‪ ,‬ואף על פי כן‪ ,‬רבים מהסטודנטים‬ ‫הקוריאניים מעדיפים להמשיך ללימודים באחת‬ ‫האוניברסיטאות הנחשבות במערב‪ .‬הכול כדי‬ ‫להשיג עוד יתרון בשוק העבודה‪.‬‬

‫גם תעשיית רכב‬ ‫מלבד תשתיות החינוך‪ ,‬הממשלה הקוריאנית‬ ‫משקיעה הון עתק בתשתיות הפיסיות של‬ ‫המדינה‪ .‬במהלך הביקור‪ ,‬הזמינה אותנו חברת‬

‫גלקסי סמסונג ‪( S3‬יח”צ)יח“צ)‬

‫הגבוהה ביותר‪ ,‬הכול כדי לשנות את התדמית‬ ‫הסולידית של החברה‪ .‬ובענף הרכב‪ ,‬תדמית היא‬ ‫נכס חשוב מאין כמוהו‪.‬‬ ‫לאורך השנים יונדאי הובילה וקיה דשדשה‬ ‫מאחור‪ ,‬עד שהוחלט על מהפך קיצוני בעיצוב כלי‬

‫"לאורך השנים ניסו הצפון קוריאנים לחצוב מנהרות מתחת‬ ‫לאזור המפורז כדי לתקוף את הדרום בהפתעה‪ .‬נשמע קצת מוכר‬ ‫לישראלים שמבקרים שם‪ .‬המנהרה שבה אנחנו ביקרנו‪ ,‬חצובה‬ ‫בסלע בעומק של כ‪ 70-‬מטרים מתחת לפני האדמה"‬ ‫קיה לנסיעת מבחן על שניים מהדגמים החדשים‬ ‫שהיא משיקה בעיר יוסו‪ ,‬בחלקה הדרומי של‬ ‫המדינה‪ .‬מדהים לראות את הכבישים המעולים‪,‬‬ ‫אפילו במקום מרוחק הנחשב לפריפריה רחוקה‪.‬‬ ‫קיה היא נכון להיום היצרנית בעלת שיעור‬ ‫הגידול המרשים ביותר בתעשיית הרכב העולמית‪.‬‬ ‫בחמש השנים האחרונות היא צמחה בממוצע‬ ‫באחוזים דו ספרתיים מידי שנה‪ .‬את דרכה החלה‬ ‫כחברה לייצור חלקי חילוף לאופניים‪ ,‬ואחרי‬ ‫המשבר הגדול במדינות אסיה בשנות התשעים‬ ‫היא התמזגה ביחד עם יונדאי מוטורס‪ .‬במטה‬ ‫החברה בפרוורים הדרומיים של סיאול אפשר‬ ‫לקבל שיעור בהיררכיה קוריאנית‪ .‬על פניו‪,‬‬ ‫בנייני ההנהלה של קיה ויונדאי שנמצאים בסמוך‬ ‫נראים כמו תאומים עם אותה ארכיטקטורה‪ ,‬אלא‬ ‫שהבניין של קיה טיפה יותר נמוך כדי שחלילה‬ ‫החברה הבת לא תשכח את מקומה‪.‬‬ ‫קיה שרק לפני שנתיים עוד ייצרה בקושי‬ ‫מיליון וחצי מכוניות בשנה‪ ,‬קרובה מאוד להכפיל‬ ‫את המספר הזה בזכות השקעה מאסיבית במחקר‬ ‫ופיתוח ובבניית מפעלי ייצור בסין‪ ,‬סלובקיה‬ ‫וארצות הברית‪ .‬אבל השינוי הממשי היה כאשר‬ ‫הוחלט לשים דגש מיוחד על עיצוב ברמה‬

‫‪62‬‬

‫דצמבר ‪2012‬‬

‫הרכב‪ .‬הקוריאנים גייסו את פיטר שרייר‪ ,‬מעצב‬ ‫העל של קבוצת פולקסווגן והאיש שהמציא דגמים‬ ‫כמו האאודי ‪ TT‬והחיפושית החדשה‪ ,‬וביחד עם צוות‬ ‫מעצבים שיושב בפרנקפורט ובסיאול עשו מהפך‬ ‫במותג הרכב הזניח‪ .‬על פי שרייר‪ ,‬בעבר היית רואה‬ ‫קיה ולא ידעת אם הוא רכב יפני או קוריאני‪ .‬הדבר‬ ‫החשוב ביותר על פיו היה לגרום לאדם שרואה‬ ‫את הרכב לדעת מיד שמדובר בקיה‪ .‬הוא עיצב‬ ‫מחדש את הגריל של המכוניות השונות‪ ,‬אותו הוא‬ ‫מכנה ‘לוע הטיגריס’‪ ,‬ובנה שפה עיצובית חדשה‬ ‫לכל אחד מכלי הרכב‪ .‬החל בפיקנטו הצעירה ועד‬ ‫ה‪ ,K9-‬מכונית המנהלים הגדולה שתיקרא במערב‬ ‫קוואריס‪ ,‬שילוב של המלים לב ואיכות‪.‬‬ ‫הקוואריס‪ ,‬מכונית הדגל של קיה אותה בחנו‬ ‫במהלך הביקור‪ ,‬נראית כמו הכלאה של ‪,BMW‬‬ ‫אאודי ויגואר‪ .‬הרכב נראה מעולה‪ ,‬וזה עוד פני‬ ‫ששמים את הרגל על הגז‪ ,‬או מתרשמים ממגוון‬ ‫הטכנולוגיות שהקוריאנים העמיסו על המכונית‬ ‫שאמורה להתחרות בסדרה ‪ 5‬של ‪ ,BMW‬או ב‪E-‬‬ ‫קלאס של מרצדס‪ .‬והאמת היא שהם עושים זאת‬ ‫די בהצלחה‪.‬‬ ‫“אני יכול להבין את הישראלים” אומר תומאס או‪,‬‬ ‫סגן נשיא קיה מוטורס‪“ .‬בכל זאת אני גר בפרוורים‬

‫הצפוניים של סיאול‪ ,‬מרחק עשרים דקות מהשטח‬ ‫המפורז‪ .‬גם אנחנו חיים עם אויבים שמאיימים‬ ‫להשמיד אותנו‪ ,‬שחותרים להשיג טכנולוגיות‬ ‫צבאיות מסוכנות‪ .‬העיקר להשקיע בחינוך”‪ .‬אין‬ ‫ספק כי הקוריאנים בדרום מנסים להוכיח שהם‬ ‫טובים בכל מה שהם עושים‪ .‬והרושם הזה‪ ,‬הוא הדבר‬ ‫החזק ביותר שאפשר לקחת מביקור בקוריאה‪.‬‬

‫ערי רפאים‬ ‫לצורכי תעמולה‬ ‫לאורך השנים ניסו הצפון קוריאנים לחצוב‬ ‫מנהרות מתחת לאזור המפורז כדי לתקוף את‬ ‫הדרום בהפתעה‪ .‬נשמע קצת מוכר לישראלים‬ ‫שמבקרים שם‪ .‬המנהרה שבה אנחנו ביקרנו חצובה‬ ‫בסלע בעומק של כ‪ 70-‬מטרים מתחת לפני האדמה‪.‬‬ ‫הדרומיים איתרו את המנהרות‪ ,‬אטמו אותן‪ ,‬והיום‬ ‫הן הפכו למוקד משיכה לתיירים מכל העולם‪ .‬בין‬ ‫יתר האטרקציות מספרת לנו המדריכה על ערי‬ ‫הדמה שבנו לאורך הגבול האנשים בצפון לצורכי‬ ‫תעמולה‪ .‬בכל יום הם מדליקים את האורות בדיוק‬ ‫באותה שעה ומכבים אותם‪ ,‬כאילו שאף אחד לא‬ ‫יכול לנחש שאיש לא גר שם‪.‬‬ ‫מנגד בחלק הדרומי נבנתה לפני מספר שנים‬ ‫תחנת רכבת סמלית‪ .‬הכול בה כבר מוכן‪ ,‬המסילה‪,‬‬ ‫דוכני הכרטיסים‪ ,‬אפילו מכונות השיקוף‪ .‬שלט‬ ‫גדול מורה לכיוון הרכבות שנוסעות לבירת‬ ‫הצפון פיונגיאנג‪ .‬אחת הסיבות שהדרומיים‬ ‫עובדים כל כך קשה אמר לנו תומאס או‪ ,‬היא‬ ‫כדי להיות מוכנים לאיחוד שהם כל כך מחכים‬ ‫לו עם אחיהם בצפון‪ .‬אבל סביר להניח כי למרות‬ ‫ההתקדמות העצומה שעשתה דרום קוריאה‪ ,‬אם‬ ‫יהיה אי פעם איחוד בין עשרים מיליון הצפון‬ ‫קוריאנים שחיים בתת תזונה ותחת מערכת דיכוי‬ ‫נוראית לבין הדרום המשגשג‪ ,‬איחוד גרמניה‬ ‫יראה כמו משחק ילדים‪ .‬‬


‫‪Dr. Glen Digger, President, International‬‬

‫‪Water Association, Senior Vice President,‬‬ ‫‪CH2M HILL, USA‬‬

‫כל המשקיעים‪ ,‬המפיצים מקבלי ההחלטות‬ ‫והפרוייקטורים הגדולים והחשובים בעולם‬ ‫כבר בדרך‪.‬‬

‫פרופ' אבנר עדין‪ ,‬נשיא התערוכה‬ ‫"נושא המים הוא מרכיב מרכזי בסביבה הירוקה‪.‬‬ ‫תערוכת קלינטק הבינלאומית‪ ,‬תתמקד ותבליט את‬ ‫הקשר ההדוק בין מים ואנרגיה‪ .‬האירוע‪ ,‬שמהווה מדי‬ ‫שנה מוקד עלייה לרגל לקהיליית הקלינטק העולמית‬ ‫מהווה פלטפורמה עסקית מצוינת למפגשים בין‬ ‫התעשייה‪ ,‬הפתרונות הטכנולוגיים והמימון‪".‬‬

‫טכנולוגיות מים‪ ,‬התייעלות אנרגטית‪ ,‬אנרגיה מתחדשת‪ ,‬גז טבעי‪ ,‬בנייה ירוקה‪ ,‬מיחזור ותחבורה ירוקה‬

‫דצמבר ‪2012‬‬

‫‪63‬‬


‫מאמר סיום‬

‫‪Open Data‬‬

‫כאשר הרצון הממשלתי והעסקי נפגשים‬ ‫דני נויברגר‬

‫“‬

‫‪ ,”Open Data‬הביטוי שמאחוריו מצוי‬ ‫למעשה הרצון לשתף במידע‪ ,‬זוכה‬ ‫לתמיכה רחבה בקרב ממשלות ומוסדות אקדמיים‬ ‫ברחבי אירופה‪ ,‬ומבטיח להניע חדשנות באופן שבו‬ ‫ארגונים מפיקים תובנות ממאגרי מידע המכילים‬ ‫נתונים חברתיים וכלכליים‪ ,‬כמו גם גל חדש‬ ‫של שירותים‪ ,‬אשר משרתים את צרכי הציבור‬ ‫בצורה יעילה יותר‪ .‬בעוד ש‪ Open Data-‬עומד‬ ‫בפני אתגרים‪ ,‬במיוחד בהקשר של שמירה על‬ ‫פרטיותם של האנשים שלהם שייך המידע‪ ,‬קשה‬ ‫להפריז ביתרונות שהוא מציע לחברה ולעסקים‪.‬‬ ‫עם זאת‪ ,‬על מנת ש‪ Open Data-‬ימלא את‬ ‫ההבטחה הגלומה בו‪ ,‬העולם העסקי חייב להמציא‬ ‫עבורו יישומים מסחריים‪ ,‬שמטרתם לא רק לשפר‬ ‫את המוצרים והשירותים שמציעות החברות‬ ‫המסחריות‪ ,‬אלא גם לתפקד כמנוע לצמיחה‬ ‫כלכלית‪.‬‬ ‫‪ Open Data‬החל לאחרונה לצבור ‘באזז’‬ ‫בחוגים אקדמיים‪ ,‬ממשלתיים וטכנולוגיים‪,‬‬ ‫אך למעשה מדובר ברעיון ישן מאוד‪ .‬כאשר‬ ‫אנו מתייחסים ל”‪ ”Open Data‬אנו למעשה‬ ‫מתכוונים לגישה חופשית לנתונים הנצברים על‬ ‫ידי החברה ככלל‪ ,‬והמטרה המפורשת של הגישה‬ ‫לנתונים אלו היא לשפר את העולם בו אנו חיים‪.‬‬ ‫עם זאת‪ ,‬ישנם אתגרים הניצבים בפני מושג זה‪,‬‬ ‫כדוגמת הצורך בשימור הפרטיות היחסית של‬ ‫תורמי המידע‪ ,‬והדיון באלו נתונים ניתן להפוך‬ ‫לנגישים באופן פומבי‪ .‬סביר להניח כי אזרחים לא‬ ‫ישמחו‪ ,‬בלשון המעטה‪ ,‬לגלות כי המידע הרפואי‬ ‫שלהם נגיש לכלל העולם בצורה חופשית‪ ,‬מבלי‬ ‫שנתונים אלו יעטפו לכל הפחות במידה רבה של‬ ‫אנונימיות‪ .‬לפיכך‪ Open Data ,‬מורכב מפעולת‬ ‫איזון עדינה‪ ,‬הלוקחת בחשבון את הצורך להגן על‬ ‫הזכות לפרטיות‪ ,‬לעומת התועלת שניתן להפיק‬ ‫לטובת הכלל‪ .‬המפתח טמון במציאת פתרון אשר‬ ‫מגן על הפרטיות מבלי להסתמך יותר מדי על‬

‫‪64‬‬

‫דצמבר ‪2012‬‬

‫דני נויברגר‬

‫"אם רוצים ש‪Open-‬‬ ‫‪ Data‬יהיה שימושי‬ ‫לעסקים ויניע צמיחה‬ ‫כלכלית‪ ,‬יש ליישם אותו‬ ‫במסגרת אסטרטגיה‬ ‫מושכלת ומחושבת היטב‪,‬‬ ‫תקני מידע‪ ,‬וטכנולוגיות‬ ‫מתאימות שיאפשרו‬ ‫לנצלו בצורה מלאה"‬ ‫רגולציה ‪ -‬שכאשר אינה ממוסגרת כראוי‪ ,‬עלולה‬ ‫לחנוק את החדשנות של ‪ Open Data‬ולפגוע‬ ‫ביתרונות שהוא עשוי להביא‪.‬‬ ‫אם רוצים ש‪ Open Data-‬יהיה שימושי‬ ‫לעסקים ויניע צמיחה כלכלית‪ ,‬יש ליישם אותו‬ ‫במסגרת אסטרטגיה מושכלת ומחושבת היטב‪,‬‬

‫תקני מידע‪ ,‬וטכנולוגיות מתאימות שיאפשרו‬ ‫לנצלו בצורה מלאה‪ .‬זה ידרוש מארגונים להחליף‬ ‫את מבני הבינה העסקית ומודלי הנתונים‬ ‫המסורתיים שלהם ולעבור לתחום המתפתח של‬ ‫ניתוח ביג דאטה‪ .‬השילוב של עושר המידע המגיע‬ ‫ממקורות ‪ Open Data‬עם ניתוח ביג דאטה יהיה‬ ‫בעל ערך רב עבור עסקים בכל התחומים‪ .‬אם ניקח‬ ‫לדוגמה את תחום השיווק‪ ,‬נוכל לראות כיצד‬ ‫הדבר יעבוד בפועל‪ :‬הזמינות של נתונים סוציו‪-‬‬ ‫אקונומיים‪ ,‬המסופקים על בסיס אזורי‪ ,‬תהיה חלק‬ ‫בלתי נפרד בסיוע לעסקים לשווק את מוצריהם‬ ‫בצורה יעילה יותר‪ ,‬על מנת לענות על הצרכים‬ ‫של קהילות מסוימות ולהגיע לתובנות חדשות‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬המגזר העסקי עשוי להפיק תועלת‬ ‫מהפחתת תקציבי המחקר‪ Open Data .‬מאפשר‬ ‫להפוך חלקים מהציבור ‪ -‬שהסכימו לכך כמובן‪,‬‬ ‫למקורות מידע עצמאיים וכך לצמצם את הצורך‬ ‫במחלקות יקרות של איסוף מידע‪ .‬עם זאת‪ ,‬על‬ ‫מנת לנצל את היתרונות של המידע‪ ,‬המגזר העסקי‬ ‫חייב לעבוד עם המגזר הציבורי ומגזרים רלוונטיים‬ ‫נוספים על מנת להבין כיצד ניתן להפיק הכנסות‬ ‫מאותו שיתוף מידע‪ .‬שהרי ללא הפקת הכנסות‪,‬‬ ‫אין למגזר העסקי אינטרס לשתף פעולה‪ .‬בכדי‬ ‫ש‪ Open Data-‬ימשיך לשמר את המומנטום‬ ‫הנוכחי שלו‪ ,‬ויהפוך מבאזז תקשורתי למספרים‬ ‫על טבלת האקסל של הארגונים‪ ,‬עלינו לראות‬ ‫מפתחים מהמגזר העסקי ממציאים יישומים אשר‬ ‫ימסחרו את הנתונים הגולמיים החופשיים הללו‪.‬‬ ‫לפיכך‪ ,‬למרות שהממשלות וזרועותיהן נדרשות‬ ‫לקבוע כיצד יש להשתמש במידע שכזה‪ ,‬גם‬ ‫החברות המסחריות נדרשות להפגין יצירתיות‬ ‫ולהנפיק יישומים שיוכיחו כי שימוש במערכת‬ ‫מידע פתוחה שכזו לא רק תסייע לחברה (‪)society‬‬ ‫אלא גם לחברה (‪ .)company‬‬ ‫הכותב הוא מנכ”ל ‪ EMC‬ישראל‬


‫‪14.2.2013‬‬ ‫טכנולוגיות להבטחת שרידות‬ ‫ורציפות תפקודית‬

‫הכנס הבינלאומי ה‪ I-‬למצבי חירום ואב"כ‬ ‫יו”ר הכנס | תא”ל (מיל’) אביגדור קליין‬

‫‪ 2012‬בקרוב‪...‬‬ ‫נוספים‬ ‫פרטים‬ ‫דצמבר‬ ‫‪65‬‬


‫אנשים‬

‫משאל מנהלים‪ :‬מה לדעתך יהיו המגמות הבולטות בשוק הטלקום בשנת ‪?2013‬‬

‫מנכ"ל ובעלים גולן טלקום‬

‫מיכאל גולן‬

‫אני צופה שתי מגמות בולטות בתחום הטלקום בשנת ‪.2013‬‬ ‫הראשונה היא בתחום המכשירים‪ .‬נראה גידול נוסף במספר האנשים‬ ‫שמשתמשים בסמארטפונים‪ ,‬כלומר מספר האנשים שישתמשו‬ ‫במכשיר הכולל אינטרנט ודאטה ימשיך לגדול כמו בשנים האחרונות‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬התחרות בתחום תגדל משמעותית עקב פתיחת השוק‬ ‫החופשי שייתן את האפשרות לקנות מגוון סוגי מכשירים‪ ,‬לקבל‬ ‫שירותי תיקונים ויציע אפשרויות תשלום שונות ללא תלות במפעיל‬ ‫הסלולרי‪ .‬מגמה זו תביא אתה שירות אישי וזול יותר לצרכן‪.‬‬ ‫המגמה השנייה והמשמעותית יותר שנראה ב‪ 2013-‬היא המהפכה‬ ‫הסלולרית שהובלנו בגולן טלקום‪ ,‬והיא תמשיך לתת לציבור‬ ‫הישראלי את האפשרות לחסוך באופן משמעותי סכומי כסף נכבדים‬ ‫בכל חודש‪ .‬מספר האנשים אשר ייהנו מהמהפכה הזו רק ילך ויגדל‪ .‬‬

‫מנכ"ל אינטרנט בינת‬

‫שמוליק הבר‬

‫“תחום המובייל יתעצם‪ ,‬ואנשים ימשיכו לעבוד לא רק במשרד אלא‬ ‫גם בתנועה ומהבית‪ .‬המגמה הבולטת קשורה לכך שהתקשורת‬ ‫הולכת להיות “‪enabler‬״ היא תאפשר לכל אחד ליצור‪ ,‬לעבוד‪ ,‬לתקשר‬ ‫ולהתחבר מכל מקום ולכל מקום‪ .‬המולטימדיה תהפוך לחיונית‬ ‫ובסיסית‪ ,‬והווידאו יהפוך להיות דרך תקשורת נפוצה כמו הקול‪ .‬בנוסף‪,‬‬ ‫הצורך לספק הגנה על המידע והמשתמשים בכל מקום מהווה גורם‬ ‫מאיץ לאימוץ פתרונות אבטחת מידע בענן"‪.‬‬

‫מנכ"ל אומניטלקום‬

‫ד״ר צחי בן יצחק‬

‫‪66‬‬

‫דצמבר ‪2012‬‬

‫הטרנד הבולט ביותר בענף הטלקום השנה הוא המעבר משרותי‬ ‫מרכזיה מסורתיים לשרותיי מרכזיית ענן על בסיס תשתית‪.VoIP ‬‬ ‫בענן‪ ,‬כל חברה יכולה ליהנות מכלל שירותי הטלפוניה הקיימים‪ ,‬לרבות‬ ‫הקלטת שיחות‪ ,call center ,‬שירותי פקס למייל‪ ,‬ניהול תורים‪ ,‬ניהול‬ ‫יומני שיחות‪ ,‬תא קולי ועוד‪ .‬שירות מרכזיה בענן חוסך את הצורך‬ ‫ברכישת מרכזיה עבור הארגון‪ ,‬עובדה המוזילה את עלויות התקשורת‬ ‫בשיעור של עד עשרות אלפי שקלים בשנה‪.‬‬


SMALL RUGGED WORLD Where Nano devices meet the field

Wearable 2.8" "Clock" display on a soldier. USB connection.

2.8" wearable "Clock" display on a soldier with USB connection, a joystick and 2 buttons. Low power. Specially designed for connecting Soldiers into radios on field.

Compact Wireless Mesh device

Small & Rugged Design, handheld General Dynamics ES210 Tactical Mesh Point. 2.4 GHz, 4.4 GHz, 4.8 GHz, 5.8 GHz frequencies , Multicast, encryption and DFS capabilities, Up to 32 miles performance.

Nano Switch

Nano Rugged switch, small, light-weight, sophisticated. 10 X Gigabit Ethernet Ports, Managed L2, L3, Wide range temperatures of -40째 to +71째 C

32 Shaham St. Petach Tikva, P.O.B 7236, ZIP Code 49250, Israel, Tel: +972.73.231.1000 | F ax: +972.73.231.1001, Email: sales@milper.com | www.milper.com


» What gives my project the leading edge? « Kontron's full-service package and application-ready platforms based on the 3rd generation Intel Core i7 quad-core processors. » Kontrons Value Add:

» Performance-per-watt increase of up to 40 %

- System and OS integration services

» Up to 30 % higher graphic performance

including license management

» USB 3.0, PCI Express 3.0

- Extended lifecycle management

» OpenGL 3.1, DirectX 11, OpenCL 1.1

- Application and migration support ...

3RD GENERATION INTEL CORE i7 QUADCORE TECHNOLOGY

COM Express® basic

3U CompactPCI®

6U CompactPCI®

Processor AMC

Mini-ITX

3U VPX

Flex ATX

RELY ON KONTRON Kontron offers you an extensive portfolio of products and services.

Info-Hotline: 03-6447775 Email: sales-il@kontron.com

Visit our Website!

www.kontron.com

If it’s embedded, it’s Kontron.

israel tech  

israel defense tech magazine

Read more
Read more
Similar to
Popular now
Just for you