Issuu on Google+

‫דבר העורך‬

‫עונת הכנסים‬ ‫קוראים יקרים‪,‬‬ ‫ין התאריכים ‪ 21‬ל‪24-‬‬ ‫ב‬ ‫במאי ייערך בישראל הכנס‬ ‫הבינלאומי השני בנושא‬ ‫הפעלת אש בסביבת לחימה מורכבת‪.‬‬ ‫את הכנס יזמה עמותת התותחנים‬ ‫ביחד עם חיל התותחנים ומפקדת‬ ‫זרוע היבשה‪ ,‬בשיתוף חיל האוויר‬ ‫ואגף התקשוב בצה"ל‪ .‬הכנס יהווה‬ ‫במה מרתקת שבה יציגו בכירי צה"ל‬ ‫והתעשיות וכן אורחים בכירים מחו"ל‪,‬‬ ‫את החידושים האחרונים בתחום‬ ‫הפעלת האש מהיבשה ומהאוויר וכן‬ ‫את מערכות השו"ב הנדרשות לסגירת‬ ‫מעגלים מהירה‪ .‬עשרות אורחים בכירים‬ ‫מכל רחבי העולם ומאות ישראלים כבר‬ ‫הבטיחו את השתתפותם בכנס‪.‬‬ ‫שבועיים מאוחר יותר‪ ,‬ב‪ 6-‬ביוני‪ ,‬ייערך‬ ‫באוניברסיטת תל אביב כנס מרתק בפני‬ ‫עצמו בנושא לוחמת סייבר‪ ,‬אותו יזמה‬

‫סדנת יובל נאמן למדע טכנולוגיה וביטחון‪,‬‬ ‫בשיתוף ישראל דיפנס‪ .‬בחציון השני של‬ ‫‪ 2012‬ייערכו ביוזמת ישראל דיפנס עוד שורה‬ ‫של כנסים בנושאים צבאיים וטכנולוגיים‪.‬‬ ‫הכנסים יעסקו במערכות לחימה משובצות‬ ‫(אמבדד)‪ ,‬בתקשוב ובסייבר‪ ,‬בטכנולוגיה‬ ‫עתידית שתשרת את החייל הלוחם ובכלים‬ ‫בלתי מאוישים בים‪ ,‬באוויר וביבשה (רשימה‬ ‫מלאה של הכנסים מופיעה בעמוד‪)..‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬תצא לדרך במהלך החצי השני‬ ‫של השנה תחרות סטארט‪-‬אפים בתחום‬ ‫הביטחוני‪ ,‬ועוד בשורה‪ :‬בתוך מספר‬ ‫חודשים צפוי לעלות לאוויר מגזין‬ ‫טלביזיוני של ישראל דיפנס‪.‬‬ ‫במקביל להתפתחויות אלה‪ ,‬המגזין‬ ‫הטכנולוגי במבית ישראל דיפנס‪ ,‬ישראל דיפנס‪-‬‬ ‫טק‪ ,‬שאתם אוחזים בידיכם את הגיליון‬ ‫השני שלו‪ ,‬צובר תאוצה‪ .‬התגובות על‬ ‫גיליון מספר אחד היו מפרגנות (תודה‬

‫לכל המפרגנים!)‪ .‬המערכת עושה מאמץ‬ ‫רב כדי להמשיך ולהשתפר‪ ,‬ולהוציא‬ ‫לאור מגזין טכנולוגי ישראלי איכותי‬ ‫ומעניין‪ ,‬שעוד לא היה כמוהו‪.‬‬ ‫קוראינו‪ ,‬החיבור בין התחומים‪ ,‬שבהם‬ ‫עוסקים ישראל דיפנס וישראל דיפנס‪-‬טק‪,‬‬ ‫אינו מקרי‪ :‬התעשיות הביטחוניות‬ ‫הישראליות וכוחות הביטחון הישראליים‬ ‫נמצאים בחזית הטכנולוגיה‪ ,‬ויונקים‬ ‫מתעשיית ההיי‪-‬טק הישראלית על‬ ‫גווניה השונים הרבה מן העוצמה‬ ‫הביטחונית של ישראל‪ .‬באותו זמן‪,‬‬ ‫השוק הביטחוני הוא יעד מרכזי ומנוע‬ ‫צמיחה לחברות היי‪-‬טק מקומיות רבות‪.‬‬ ‫הסינרגיה בין התחומים תבוא לידי ביטוי‬ ‫גם בכנסים שינוהלו על ידי ישראל דיפנס‪.‬‬ ‫שלכם‪,‬‬ ‫מערכת ישראל דיפנס‪-‬טק‬

‫‪ISRAELDEFENSE‬‬ ‫כנסים ותערוכות ‪2012‬‬

‫פרטים נוספים באתר ישראל דיפנס‪www.israeldefense.co.il :‬‬

‫הירשמו והבטיחו מקומכם‬

‫‪ISRAEL DEFENSE Tech‬‬

‫עורך ראשי‪ :‬עמיר רפפורט המשנה לעורך‪ :‬רונית מגן עורכי המהדורה הטכנולוגית‪ :‬עמי רוחקס‪ ,‬אריה אגוזי רכזת מערכת‪ :‬מוראל אקלר עיצוב גרפי‪ :‬יעל רותם תרגומים‪ :‬מייקל קדישבסקי‬ ‫חברי מערכת ומשתתפים‪ :‬אריה אגוזי‪ ,‬שמואל אוסטר‪ ,‬בני נויברגר‪ ,‬גיורא בילו‪ ,‬מוריה בן‪-‬יוסף‪ ,‬מרינה גולן‪ ,‬אילן גטניו‪ ,‬שלמה גרדמן‪ ,‬גיל דוד‪ ,‬רון וייסברג‪ ,‬יהודה זיסאפל‪ ,‬אראל מרגלית‪ ,‬רותי‬ ‫פורטפליך‪ ,‬מידד פרינטא‪ ,‬אביב פרנקל‪ ,‬משה קרת עורך מדעי‪ :‬שמואל אוסטר‬ ‫מנהל מח‘ גרפיקה‪ :‬אסי קריספין צילום‪ :‬מאיר אזולאי מנהל אתר ישראל דיפנס‪ :‬גיל מטוס אתר ישראל דיפנס‪-‬טק‪ :‬עמי רוחקס דומבה‬ ‫מו"ל‪ :‬ארומדיה ישראל בע”מ‪ .‬כל הזכויות שמורות © דפוס‪ :‬הדפוס החדש בע“מ מנכ"ל‪ :‬גיא קרן ‪ guyk@israeldefense.co.il‬סמנכ"ל‪ :‬מיטל בן דב ‪meitayb@israeldefnse.co.il‬‬ ‫מכירות‪ :‬דקל זרד ‪ dekel@israeldefense.co.il‬איתי גבאי ‪ itayg@israeldefense.co.il‬איל בוגיסלבסקי ‪eyalb@israeldefense.co.il‬‬ ‫מנהל פרוייקטים‪ :‬אודי פרידמן מנהל כספים‪ :‬דוד לודבינסקי מחלקת שירות מינויים‪sub@israeldefense.co.il :‬‬ ‫אתר אינטרנט‪ www.israeldefense.co.il :‬דואר אלקטרוני‪info@israeldefense.co.il :‬‬

‫כתובת המערכת‪ ,IsraelDefense :‬דרך המוביל ‪ ,9‬אזור תעשייה כפר סבא‪ ,‬תא דואר‪ ,7107 :‬מיקוד ‪ 44424‬טלפון‪ 074-7031211:‬פקס‪09-7671857 :‬‬

‫מאי‪-‬יוני ‪2012‬‬

‫‪3‬‬


‫מגזין הטכנולוגיות של ישראל מבית ישראל דיפנס‪ ,‬מאי‪-‬יוני ‪ ,2012‬גיליון מספר ‪2‬‬

‫ברוכים הבאים‬ ‫ל‪Big Data-‬‬

‫תוכן‬

‫כתבות‬

‫‪32‬‬

‫‪ 08‬מחשבים מולקולריים?‬

‫פרופסור אהוד קינן מהטכניון חושף‬ ‫את מחשבי העתיד‬

‫‪ 12‬האינטרנט של הדברים‬ ‫גלאים חכמים ידברו אחד עם השני בזמן‬ ‫שאתם ישנים עמי רוחקס דומבה‬

‫‪“ 16‬אנחנו לא פחות טובים מהאמריקאים“‬ ‫פרופסור נינו לוי‪ ,‬מנכ"ל אלתא לשעבר‪,‬‬ ‫חושף את סודות הטכנולוגיה הישראלית‬

‫‪22‬‬

‫טכנולוגיית ה‪ LTE-‬בפתח‬

‫בעתיד הקרוב נוכל לקבל קצב של ‪1Gbps‬‬ ‫ברשת הסלולארית‬

‫‪ 32‬המדריך למהפכת ה‪Big Data-‬‬

‫יוחאי גל ואופיר קרא עוז מחברת ‪EMC‬‬ ‫מסבירים איך עושים זאת נכון‬

‫‪ 42‬האקרים ‪ , OUT -‬הנדסה חברתית ‪IN -‬‬ ‫“ככה פרצתי לארגון ביטחוני בחמישה‬ ‫שלבים”‪ ,‬עודד בלטמן בוידוי אישי‬

‫‪ 48‬פרפרי תעתוע‬ ‫חרקים מעופפים במעבדת המיקרו‪-‬‬ ‫רובוטים של תע"א‪ .‬עמי רוחקס דומבה‬ ‫‪ 92‬גאדג’ט על ‪ 4‬גלגלים‬ ‫אביב פרנקל בדק את האוטו החכם‬ ‫בגרמניה וחזר לדווח‬

‫מדורים‬ ‫‪ 52‬ביומד‬ ‫‪ 56‬וידאו‬

‫‪ 58‬סייבר‬ ‫‪ 60‬תוכנה‬

‫‪22‬‬

‫‪ 64‬רכיבים‬ ‫‪ 68‬עיבוד‬

‫האינטליגנציה‬ ‫המלאכותית‬ ‫בשירות הביטחון‬

‫‪ 70‬ניווט‬ ‫‪ 72‬שחזור מידע‬ ‫‪ 52‬אחסון‬ ‫‪ 56‬ניהול‬ ‫‪ 58‬תקשורת‬ ‫‪ 88‬פיתוחים מהעולם‬ ‫‪ 98‬אנשים‬ ‫‪ 74‬בינה עסקית‬

‫טורים אישיים‬ ‫‪ 06‬פרופסור עודד מימון‬ ‫‪ 96‬משה קרת‪ ,‬שלמה גרדמן‪ ,‬דני נויברגר‬ ‫‪4‬‬

‫מאי‪-‬יוני ‪2012‬‬

‫‪06‬‬


‫‪ISRAEL DEFENSE Tech‬‬

‫‪26‬‬

‫‪42‬‬

‫‪92‬‬

‫‪80‬‬

‫מעצמת‬ ‫ביוטכנולוגיה כחול לבן‬ ‫‪52‬‬

‫מאי‪-‬יוני ‪2012‬‬

‫‪5‬‬


‫טור אישי‬ ‫הכותב‪ ,‬פרופ' עודד מימון‪ ,‬במעבדת הרובוטים של אונ‘ ת״א צילום‪ :‬מאיר אזולאי‬

‫המהפיכה הבאה‪ :‬הרחבת התודעה‬

‫איך מחברים בין החשיבה של החייל ובין בינה מלאכותית? בדרך למהפיכה הבאה‪,‬‬ ‫מאמר מיוחד של פרופ’ עודד מימון‬ ‫פרופסור עודד מימון | ‪maimon@tau.ac.il‬‬

‫ע‬

‫בודתי עוסקת בליבת הבינה המלאכותית‪.‬‬ ‫על מנת שבינה מלאכותית תהיה יעילה‬ ‫ברמת החייל הבודד יש לפתח חמישה‬ ‫מרכיבים‪ :‬יכולת חישה עילית (בטווחים‪ ,‬אם‬ ‫מדברים על הרובוט האישי הזעיר והמרחף –‬ ‫ובחישה‪ ,‬בהיבט של ראייה לרחוק וראייה לילית);‬ ‫קשר אמין בין החייל הבודד והחיישנים שלו ובין‬ ‫החיישנים לבין עצמם (תקשורת בפרוטוקול‬ ‫זיגבי); תקשורת ליכולת על (בטכנולוגית‬ ‫מחשוב ענן‪ ,‬גלובלי ומקומי); יכולת קוגניטיבית‬ ‫מתקדמת ברמת פעולת האדם הבודד והקשר עם‬ ‫סביבתו‪ ,‬ואלגוריתמים חכמים המאפשרים קבלת‬ ‫החלטות מתקדמת‪.‬‬ ‫אני עוסק בעיקר באספקט החמישי (קבלת‬ ‫החלטות מתקדמת) תוך אינטגרציה הדוקה עם‬ ‫שאר המרכיבים‪ ,‬לצד זרימה שוטפת של נתונים‬ ‫משלושת הרמות הראשונות‪.‬‬ ‫המרכיב האלגוריתמי כולל שילוב של שלוש‬ ‫רמות‪ :‬מידע מערכתי (שנמצא בענן)‪ ,‬מידע‬ ‫מיכולת החישה העילית‪ ,‬וכמובן‪ ,‬יכולת החייל‬ ‫עצמו‪ .‬המפתח להתקדמות אמיתית בתחום‬ ‫הוא היתוך שלוש הרמות הללו לצרכי החלטה‬

‫‪6‬‬

‫מאי‪-‬יוני ‪2012‬‬

‫אחת‪ ,‬ואז פעולה משובית‪ .‬יכולת היתוך כזו היא‬ ‫המרכיב הביולוגי הבסיסי של האדם (בין ששת‬ ‫חושיו ‪ -‬וזו לא טעות)‪.‬‬ ‫הפעולה היסודית של האדם המורחב (עם‬ ‫חיישני העל‪ ,‬מערכות הענן ויכולות תקשורת)‪,‬‬ ‫היא תרגום עולמו המורחב ליחידות מידע‪,‬‬ ‫המהוות מכנה משותף‪ ,‬המאפשר חיבור מידע‬ ‫רב ערוצי‪ .‬האלגוריתם שאני מפתח מאפשרים‬ ‫להנגיש לחייל הבודד מערכת חוקי החלטה‬ ‫בסיסיים‪ ,‬שמהם החייל יבחר את הפעולה לביצוע‬ ‫(בהינתן יכולתו הקוגניטיבית המתאימה)‪.‬‬ ‫לא ניתן לפרט באופן גלוי מתארים אמיתיים‪.‬‬ ‫אבל‪ ,‬ניתן לציין כי כל החלטה מתקבלת כיום‬ ‫רק על סמך הידע של הפרט (ויתכן שבלי הבנת‬ ‫חשיבות ושיקלול ערכי הפרמטרים)‪ ,‬בעוד שבעתיד‬ ‫תצומצם אי הוודאות‪ ,‬וההחלטות יהיו יותר מודעות‬ ‫ומדויקות‪ .‬למשל‪ ,‬ידע על מספר אובייקטים‬ ‫ומיקומם בזמן מסוים שיתקבל מרובוט פרפר‬ ‫מעופף‪ ,‬יוכל להגיע לחייל שאינו נמצא בשום‬ ‫קשר עין עם מקום זה‪ .‬מדובר‪ ,‬כמובן‪ ,‬על ערך של‬ ‫פרמטר‪ ,‬המשפיע מאד על דרך הפעולה ומועדה‪.‬‬ ‫המפתח לאלגוריתם הוא היכולת להציג את‬

‫העולם המורכב באופן הסתברותי‪ ,‬בו כל המרכיבים‬ ‫תלויים זה בזה‪ .‬הייצוג הזה‪ ,‬הלומד ומתעדכן באופן‬ ‫שוטף‪ ,‬מהווה ידע עדיף על מצבים ללא מידול של‬ ‫העולם‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬ידע כזה רק מבלבל את החייל‪,‬‬ ‫אלא אם כן הוא מוצג לו בצורה דטרמיניסטית‬ ‫פשוטה ונגישה בהתאם ליכולתו‪ ,‬וזה מה שעושה‬ ‫האלגוריתם בשלב האחרון של העיבוד‪.‬‬ ‫נשמע דמיוני? אכן כן‪ .‬עם זאת‪ ,‬אפשרי (יש‬ ‫משפט קיום ואלגוריתמיקה שמוכיחה זאת)‪.‬‬ ‫האלגוריתם עובד בשיטת ה‪ ,any time-‬כלומר‬ ‫בכל רגע נתון יש תוצאה מוכנה בהתאם לנתונים‬ ‫הקיימים ולהתנהגות האדם (משוב דו כיווני)‪.‬‬ ‫אכן‪ ,‬בשלו התנאים בבינה המלאכותית להרחבת‬ ‫התודעה של האדם והחייל הבודד‪ ,‬באופן שמהווה‬ ‫קפיצת מדרגה ומהפיכה אמיתית ‪ -‬מהפיכת‬ ‫הרחבת התודעה‪ ,‬מעבר למהפכת האלקטרוניקה‬ ‫והמידע‪ ,‬העידן בו אנו נמצאים עכשיו‪ .‬‬ ‫פרופסור עודד מימון נמנה על סגל אוניברסיטת‬ ‫תל אביב ולפני כן סגל אוניברסיטת ‪ ,MIT‬בוסטון‪.‬‬ ‫הוא מחברם של עשרה ספרי מחקר בתחומי‬ ‫למידת מכונה‪ ,‬בקרה ורובוטיקה‪ .‬ספרו האחרון הוא‬ ‫עוסק בחקר מדעי התודעה‬


Zynq-7000 Extensible Processing Platform Dual ARM®Cortex™-A9 processing system along with Xilinx 7 series FPGA

Complete ARM®-based Processing System Dual ARM Cortex™-A9 MPCore™, processor centric Integrated memory controllers & peripherals Fully autonomous to the Programmable Logic

Now Shipping !!

Tightly Integrated Programmable Logic Used to extend Processing System Scalable density and performance Over 3000 internal interconnects Flexible Array of I/O Wide range of external multi-standard I/O High performance integrated serial transceivers Analog-to-Digital Converter inputs

7

2012 ‫יוני‬-‫מאי‬


‫מתכנתים‬

‫מולקולות‬ ‫החומרה תהיה אנזימים‪ ,‬התוכנה תהיה אוסף מולקולות‪ ,‬הקלט‪-‬‬ ‫פלט יהיו ‪ DNA‬ארוך או חומר מגנטי והתיכנות יסדיר את חיי‬ ‫החברה של המולקולות‪ .‬פרופסור אהוד קינן מהטכניון מסביר‬ ‫מדוע הכימיה היא מדעי המחשב של העתיד‪.‬‬ ‫גם מערכת הבטחון מתעניינת‬ ‫עמי רוחקס דומבה‬

‫מ‬

‫מחשב הוא מכונה עם ארבעה‬ ‫מרכיבים – פלט‪ ,‬קלט‪ ,‬חומרה‬ ‫ותוכנה‪ .‬בכל המחשבים‬ ‫האלקטרוניים החומרה היא‬ ‫אוסף של חלקים עשויים מתכת‬ ‫ופל��טיק ושלושת המרכיבים האחרים הם אותות‬ ‫אלקטרוניים‪ .‬במערכת מולקולרית כל ארבעת‬ ‫המרכיבים הם מולוקלות‪ .‬מתוך נוחיות אנו‬ ‫משתמשים במולקולות ביולוגיות ולכן קוראים לזה‬ ‫מחשב ביו מולקולרי‪ .‬אבל זה לא הכרחי‪ ,‬יותר נכון‬ ‫להשתמש במושג מחשב מולקולרי‪.‬‬ ‫כל פעולות המחשוב הן כימיות‪ .‬מדובר על שרשרת‬ ‫אירועים כימיים שיכולים להיות תופעות כימיות‬ ‫כלשהן‪ ,‬כמו תגובות בין מולקולות‪ ,‬יחסי משיכה בין‬

‫‪8‬‬

‫מאי‪-‬יוני ‪2012‬‬

‫מולקולות מסויימות‪ ,‬שינויי צבע‪ ,‬תכונות אחרות‪,‬‬ ‫ועוד‪ .‬אם יש לך מולקולות שאתה יכול לתכנת‬ ‫מראש את יחסי הגומלין ביניהן‪ ,‬אז יש לך מערכת‬ ‫חישובית‪ .‬לפי ההגדרה הזאת‪ ,‬כל אורגניזם וכל‬ ‫מערכת ביולוגית‪ ,‬הם מחשבים‪ .‬אם אתה ואני נבלע‬ ‫גלולת אספירין‪ ,‬זהו קלט אשר מתחיל שרשרת‬ ‫של אירועים‪ ,‬שהם פעולה חישובית לכל דבר‪ .‬יש‬ ‫סיכוי סביר שהתוצאה‪ ,‬כלומר הפלט‪ ,‬תהיה דומה‬ ‫אצל שנינו‪ ,‬מכיוון שהתוכנות של כולנו די דומות‪.‬‬ ‫אם נמשיך את הרעיון‪ ,‬כי אז כל מערכת פנימית‬ ‫בגוף היא סוג של מחשב‪ ,‬המבוסס על סיגנלים‬ ‫מולקולריים‪ .‬גם גלולה של ליפיטור היא סוג של‬ ‫קלט כימי‪ ,‬אשל יוביל‪ ,‬באמצעות שרשרת אירועים‬ ‫כימיים בגופנו‪ ,‬לפלט כימי‪ ,‬שהוא הורדה של רמת‬

‫הכולסטרול בדם‪.‬‬ ‫מתי התחיל המחקר בתחום?‬ ‫“רעיונות תיאורטיים בתחום המחשבים‬ ‫המולקולריים‪ ,‬התגלגלו בעיקר במספר מחלקות‬ ‫אוניברסיטאיות למדעי המחשב‪ ,‬במשך שנים רבות‪,‬‬ ‫אבל פריצת הדרך המשמעותית מיוחסת לפרופסור‬ ‫לני אדלמן מהאוניברסיטה של דרום קליפורניה‪.‬‬ ‫הוא פירסם בשנת ‪ 1994‬מאמר חלוצי בכתב‬ ‫העת ‪ ,SCIENCE‬המבוסס על עבודה נסיונית‬ ‫במעבדה”‪.‬‬ ‫למה השימוש בקלט ביולוגי?‬ ‫“נוח לנו להשתמש במולקולות ‪ DNA‬מכיון‬ ‫שאפשר לשמור בהן הרבה מידע‪ .‬יתר על כן‪,‬‬ ‫אנחנו יודעים לעשות במולקולות אלו מניפולציות‬


‫מאי‪-‬יוני ‪2012‬‬

‫‪9‬‬

‫אילוסטרציה‪Shutterstock :‬‬

‫מדויקות מאד של חיתוך והדבקה‪ ,‬תוך שימוש באוסף‬ ‫גדול של אנזימי חיתוך (‪,)Restriction enzymes‬‬ ‫שיודעים לחתוך את ה‪ DNA‬במקומות מסויימים‪,‬‬ ‫ברמה מאד גבוהה של דיוק‪ .‬לרשותינו עומדים‬ ‫גם אנזימים מסחריים שיודעים להדביק מולקולת‬ ‫‪ .DNA‬אנחנו יודעים איך האנזימים הללו עובדים‬ ‫ומה רמת השגיאה שלהם”‪.‬‬ ‫איך עובד המחשב המולקולרי?‬ ‫אפשר לקחת קלט בצורת סרט ארוך של ‪DNA‬‬ ‫ולתכנן מערך מולקולות ‪ DNA‬קצרות יותר‪ ,‬שהן‬ ‫מייצגות את התוכנה‪ ,‬אותן מכניסים לתמיסה יחד‬ ‫עם הקלט ועם האנזימים‪ ,‬שהם החומרה‪ .‬התהליך‬ ‫מתחיל בכך שאנזים אחד חותך ואנזים אחר מדביק‬ ‫ושוב הראשון חותך והשני מדביק‪ ,‬עד שמגיעים‬

‫לאזור בקלט‪ ,‬שמסיים את פעולת החישוב ונותן‬ ‫הוראה לאנזימים להפסיק את פעילותם‪ .‬את‬ ‫התוצאה‪ ,‬כלומר פלט בצורת מולקולת ‪,DNA‬‬ ‫אפשר לבטא למשל בתא של חיידק או צמח‪ .‬בעבר‬ ‫השתמשנו בעיקרון הזה כדי ליצור מושבות חיידקים‬ ‫לבנות או כחולות או תאי בצל חיים‪ ,‬שזוהרים באור‬ ‫פלורסצנטי בצבע כחול או ירוק‪ ,‬בהתאם לפלט של‬ ‫תהליך החישוב‪.‬‬ ‫“אוסף מולקולות הוא אוסף של חוקים בדיוק כמו‬ ‫פונקציה בשפת ‪ C‬למשל‪ .‬הפלט דומה לקלט שהוא‬ ‫חתיכה ארוכה של ה‪ DNA-‬והחומרה היא האנזימים‬ ‫שחותכים ומדביקים‪ .‬כל המולקולות הללו מתקשרות‬ ‫ביניהן בתוך נפח זערורי של ‪ 120‬מיקרוליטר תמיסה‬ ‫במבחנה קטנה‪ .‬למרות שמדובר בתמיסה ששוקלת‬

‫עשירית גרם‪ ,‬יש בה ‪ 1,012‬מערכות שפועלות‬ ‫במקביל‪ .‬כל זה בטפרטורת החדר‪ .‬אם מחברים‬ ‫את כל הפרמטרים מדובר בכוח מחשוב של ‪109‬‬ ‫אירועים כימיים לשנייה‪ ,‬עם מהימנות של ‪99.9‬‬ ‫אחוזים‪ .‬עובדה נוספת שראוי לציין בקשר לתהליך‪,‬‬ ‫היא שמדובר על צריכת אנרגיה מאד נמוכה‪ ,‬בסדר‬ ‫גודל של (‪ )10-10‬ואט”‪.‬‬ ‫איך מתכנתים במחשב מולקולרי?‬ ‫“ובכן‪ ,‬בשונה מהמחשבים האלקטרוניים‪ ,‬במחשבים‬ ‫מולקולריים לא צריך לנקב כרטיס או להקליד‬ ‫במקלדת‪ .‬התיכנות נעשה על ידי בחירה‬ ‫בצירוף של מספר מולקולות‪ ,‬אותם‬ ‫מערבבים בתמיסה”‪.‬‬ ‫מה היתרונות של מחשב מולקולרי?‬


‫אילוסטרציה‪Shutterstock :‬‬

‫“חשוב לציין כי מחשב מולקולרי לא יכול‬ ‫להיות מהיר יותר מהמחשב האלקטרוני‪ ,‬אבל‬ ‫הם לא מתחרים על אותה נישה של יישומים”‪,‬‬ ‫אומר פרופסור קינן‪“ .‬היתרון של מכונות חישוב‬ ‫מולקולריות טמון ביכולת שלהן לתקשר באופן ישיר‬ ‫עם מערכת ביולוגית או עם כל מערכת מולקולרית‬ ‫אחרת‪ .‬זאת לעומת מחשב אלקטרוני שעבורו יש‬ ‫להתקין ממשק המתרגם את האות האלקטרוני לאות‬ ‫מולקולרי‪ .‬המחשב המולקולרי יכול לתקשר עם כל‬ ‫מערכת כימית או ביולוגית באופן ישיר מכיון שאלו‬ ‫כולן מערכות מולקולריות‪.‬‬ ‫“אות אלקטרוני זה כמו רעיון בראש‪ .‬אי אפשר‬ ‫לעשות איתו עבודה וצריך תמיד לתרגם אותו‪ .‬אם‬ ‫רוצים להדפיס למשל‪ ,‬צריך לתרגם את האותות‬ ‫למשהו שאתה יכול להדפיס ולראות‪ .‬המחשבים‬ ‫המולקולריים יכולים לתקשר עם כל דבר שמורכב‬ ‫ממולקולות ואם נדבר על מחשב שמבוסס על חומרים‬ ‫מגנטיים הוא יוכל להפעיל מערכות מגנטיות‪ .‬זה לא‬ ‫חייב להיות פלט – קלט ביולוגי‪.‬‬ ‫“עוד יתרון של מחשב מסוג זה הוא יכולת החישוב‬ ‫המקבילית‪ .‬אנחנו לא עושים ריאקציה על מולקולה‬ ‫אחת אלא על כמות מוחשית של חומר‪ ,‬אשר בה‬ ‫ישנה כמות אדירה של מולקולות‪ ,‬בסדר גודל של‬ ‫מספר אבוגדרו (‪ .)Avogadro‬כלומר‪ ,‬אנחנו עושים‬ ‫במקביל אותה פעולה במקביל על ‪ 1023‬מולקולות‪.‬‬ ‫אתה יכול להוסיף לזה גם מזעור ואגירת מידע‪.‬‬ ‫אבל שני היתרונות הבולטים הם חישוב מקבילי‬ ‫ואינטרקציה עם העולם המולקורי שמסביבנו‪ ,‬ללא‬ ‫צורך בממשקים‪.‬‬ ‫“למרות שבעתיד ייתכן ומחשבים מולקולריים‬ ‫‘ידברו’ עם כל האובייקטים סביבם כולל עם בני‬ ‫האדם‪ ,‬ועם המולקולות המרכיבות אותנו‪ ,‬בשלב זה‬ ‫מדברים על יישומים ארציים יותר‪ .‬אחד מהם הוא‬ ‫למשל הצפנה של טקסטים או של תמונות‪ .‬שימוש‬ ‫אחר הוא פתרון בעיות מתמטיות קשות‪ ,‬שמחשב‬ ‫רגיל מתקשה לפתור אותן‪ ,‬ולמחשב מולקולרי יש‬ ‫יתרון על האלקטרוני‪ .‬למשל‪ ,‬לני אדלמן הראה‬ ‫במאמרו משנת ‪ 1994‬כי ניתן לפתור את בעיית‬ ‫‘הסוכן הנוסע’ (‪Traveling Salesperson‬‬

‫‪10‬‬

‫מאי‪-‬יוני ‪2012‬‬

‫‪ )Problem‬באמצעות מחשב המבוסס על ‪.DNA‬‬ ‫נניח שיש לך מפה של מדינה וישנו סוכן שצריך‬ ‫לעבור מעיר לעיר ולמכור את הסחורה שלו‪ .‬הוא‬ ‫מתמודד עם הצורך לבנות את המסלול היעיל‬ ‫ביותר‪ ,‬אשר יביא אותו לכל הייעדים במסלול‬ ‫הקצר ביותר”‪.‬‬ ‫אילו מחקרים אתם עושים כיום עם מחשבים‬ ‫מולקולריים?‬ ‫“בנוסף לפיתוח מערכות עם יכולת חישובית‬ ‫חזקה יותר‪ ,‬אנו עוסקים גם ביישומים שונים‪.‬‬ ‫למשל‪ ,‬השנה פיתחנו מחשב ביולוגי‪ ,‬אשר בנוי‬ ‫כולו ממולקולות דנ”א ואנזימים‪ ,‬אשר באמצעותו‬ ‫ניתן לפענח מידע חזותי המוצפן על‪-‬גבי שבבים‪.‬‬ ‫זוהי הפעם הראשונה שבה מחשב ביולוגי משמש‬ ‫לצורך הצפנה ופענוח של מידע באמצעות התקן‬ ‫מעבדתי‪ .‬הרכבנו תוכנות מתאימות‪ ,‬בצורה של‬ ‫תמיסות כימיות‪ ,‬שבעזרתן הצליחו לפענח תמונות‬ ‫פלואורסצנטיות מוצפנות‪ ,‬כגון לוגו הטכניון או‬ ‫לוגו של מכון המחקר ע”ש סקריפס בקליפורניה‪.‬‬ ‫האופן שבו הצלחנו להצפין תמונות על גבי שבבים‬ ‫מודפסים‪ ,‬מהווה התקדמות משמעותית בתחום‬ ‫מכיוון שבכך הודגם לראשונה‪ ,‬כי מכונת חישוב‬ ‫מולקולרית ניתנת לתיכנות וליישום מעשי בתחום‬ ‫חשוב מאד‪ .‬ההתקדמות המרשימה של טכנולוגיית‬ ‫שבבי דנ”א בשנים האחרונות‪ ,‬מאפשרת הדפסה‬ ‫של מיליון פיקסלים על משטח קטן של ס”מ רבוע‪.‬‬ ‫משמעות הדבר היא שניתן להצפין על משטח מסוג‬ ‫כזה תמונות שונות במספרים אסטרונומיים‪ ,‬כך‬ ‫שהיכולת לפענח אותן נמצאת רק בידי מי שבידיו‬ ‫התכנה המתאימה‪.‬‬ ‫“לאחרונה‪ ,‬חקרנו את הבעיה של התפתחות תאי‬ ‫שריר בעוברי תרנגולות ע”י הצגה של המערכת‬ ‫המסובכת הזאת על פי מודל של מחשב ביולוגי‪.‬‬ ‫אלו תופעות מורכבות ומסובכות מאד‪ ,‬וקשה מאד‬ ‫לראות את התמונה הכללית של הבעיה‪ .‬בדרך כלל‬ ‫כל חוקר מטפל רק בחלק קטן ממנה‪ .‬במחקרינו‪,‬‬ ‫הצלחנו לתאר את המערכות הללו מנקודת מבט‬ ‫כללית‪ ,‬אשר הובילה לתובנות חדשות ומעניינות‪,‬‬ ‫שלא נראו לפני כן‪.‬‬

‫"הוא קורא את האות‬ ‫שהוא רואה‪ ,‬הוא כותב‬ ‫במקומה אות אחרת‪ ,‬הוא‬ ‫משנה את מצבו הפנימי‬ ‫והוא זז צעד אחד ימינה או‬ ‫שמאלה וחוזר חלילה‪ .‬אלן‬ ‫טיורינג אמר כבר ב‪1936-‬‬ ‫שאתה יכול לעשות את‬ ‫כל החישובים בעולם עם‬ ‫המכונה הזו"‬ ‫“דוגמה אחרת היא הצגה של התפתחות תאים מייצרי‬ ‫אינסולין בלבלב‪ ,‬מחקר שיש לו משמעות לטיפול‬ ‫במחלת הסוכרת‪ .‬למשל‪ ,‬תאור התנהגותם של תאי‬ ‫אלפא ותאי ביטא בלבלב‪ ,‬ויחסי הגומלין ביניהם‪ ,‬על‬ ‫פי מודל של מכונת טיורינג‪ ,‬הוביל אותנו לביצוע‬ ‫ניסויים על ארנבות במחלקה לרפואה ניסיונית במכון‬ ‫המחקר ע”ש סקריפס‪ .‬המטרה היא להפוך תאי אלפא‬ ‫בלבלב לתאי ביטא‪ ,‬אשר יכולים לייצר אינסולין‪ .‬אם‬ ‫אתה משתמש בכלים של מדעי המחשב אתה יכול‬ ‫לתאר באמצעותם מערכת ביולוגית ואם היא באמת‬ ‫מתנהגת כמו שאתה חושב‪ ,‬אפשר לתכנת אותה”‪.‬‬ ‫מהי מכונת טיורינג?‬ ‫“תחשוב על סרט של אינפורמציה שיש עליו‬ ‫אותיות ויש ראש שיכול לנסוע על גבי הסרט הזה‬ ‫לשני הכוונים‪ .‬בכל מעבר של הראש הזה מאות‬ ‫אחת לאות הסמוכה אליה‪ ,‬מתרחשים ארבעה‬ ‫דברים‪ .‬הוא קורא את האות שהוא רואה‪ ,‬הוא כותב‬ ‫במקומה אות אחרת‪ ,‬הוא משנה את מצבו הפנימי‬ ‫והוא זז צעד אחד ימינה או שמאלה וחוזר חלילה‪.‬‬ ‫אלן טיורינג אמר כבר ב‪ 1936-‬שאתה יכול לעשות‬ ‫את כל החישובים בעולם עם המכונה הזו‪ .‬לרוע‬ ‫מזלו‪ ,‬כל המחשבים בעולם של ימינו עובדים על‬ ‫פי ארכיטקטורת המחשבים האלטרנטיבית‪ ,‬אותה‬ ‫המציא ג’ון פון נוימן ב‪.”1940-‬‬

‫ד”ר בתוך תא אחד‬ ‫“ישנן הרבה מחשבות וגישושים מעשיים ליישומים‬ ‫של מכונות חישוב מולקולריות‪ ,‬אומר פרופסור קינן‪.‬‬ ‫אחד החלומות הוא שהמכונה תזהה סמן ייחודי למחלה‬ ‫ואז תוכל להפעיל כנגדה מנגנון ריפוי כלשהו‪“ .‬יש‬ ‫הרבה מדע בדיוני סביב הרעיונות הללו וצריך להבדיל‬ ‫בין מה שכבר בוצע לבין מה שאולי יתממש בעתיד‪.‬‬ ‫אחד התרחישים החלומיים הוא ‘דוקטור בתוך תא‬ ‫אחד’‪ .‬זאת מערכת חישובית בתוך תא אחד שנעה‬ ‫במערכת הדם וברגע שהיא מזהה סימפטום למחלה‬ ‫היא נותנת הוראה למאגרים קיימים בגוף‪ ,‬לשחרר‬ ‫תרופה רלוונטית‪ .‬במימוש כזה של מחשב מולקולרי‪,‬‬ ‫החולה אפילו לא יידע שהוא היה חולה”‪ .‬‬


Buck. Boost. Both. Efficiency & Power Loss vs. Input Voltage 100

VIN

4

VOUT

Boost Mode

99

Buck Mode 3

Efficiency (%)

97 2 96 95

1

VOUT = 12V, 5A f = 200kHz

94

Actual Size

Power Loss (W)

98

0

93 6

11

16

21

26

31

36

VIN (V)

Simplify High Power Conversion with Buck-Boost DC/DC μModule Regulators These new DC/DC μModule® regulators do three things well: buck, boost and buck-boost. The LTM®4605, LTM4607 and LTM4609 are pin compatible with identical layout and cover voltages up to 36VIN and 34VOUT . Simply parallel them to increase the output power. They ease board layout by housing a DC/DC controller IC, four synchronous MOSFETs and compensation circuitry in a compact 15mm x 15mm x 2.8mm surface mount package.

Pin-Compatible DC/DC Buck-Boost μModule Regulators

Info‫נוסף‬ & Free Samples ‫למידע‬

054-5206351 ‫קובי גלברג‬ 054-5206334 ‫איתי שקרוב‬

Part Number

LTM4609

LTM4607

LTM4605

www.linear.com/BuckBoost

VIN

4.5V to 36V

4.5V to 36V

4.5V to 20V

VOUT

0.8V to 34V

0.8V to 24V

0.8V to 16V

1-800-4-LINEAR

IOUT* Output Current Sharing Synchronous Current Mode Architecture PLL

3A to 7A

www.linear.com

Up to Four Devices for More Output Power Yes 200kHz to 400kHz 15mm x 15mm x 2.8mm

Pin-Compatible Package

Purchase Demo Board

*Can be adjusted depending on external inductor. See data sheets.

, LTC, LT, LTM and μModule are registered trademarks of Linear Technology Corporation. All other trademarks are the property of their respective owners.

!‫הטכנולוגיה הגבוהה שלנו היא בשרות ויחסי אנוש‬ Koby.Galberg@avnet.eu :‫ | אימייל‬09-7780280 :‫טלפון‬


‫האינטרנט‬ ‫של הדברים‬

‫ת‬

‫עמי רוחקס דומבה‬ ‫קשורת בין מחשבים נחשבת כיום כדבר מובן מאליו‪.‬‬ ‫קורים לזה אינטרנט‪ ,‬וכל ילד מכיר‪ .‬אך האם גם‬ ‫הרכיבים האלקטרוניים עומדים לשתף בינהם מידע‬ ‫ללא התערבות של גורם גורם אנושי? מסתבר שכן‪.‬‬ ‫ליאוניד סמולאנסקי מחברת פריסקייל מסביר איך‬

‫זה אמור לעבוד‪.‬‬ ‫“אפשר כבר למצוא באירופה התחלה של יישומים לתקשורת בין‬ ‫רכיבים”‪ ,‬אומר סמולאנסקי‪“ .‬מכנים את התחום הזה שם ‘‪Power‬‬ ‫‪ . ’meter grid‬כדוגמא ליישום‪ ,‬תחשוב שחברת חשמל קוראת כיום‬ ‫את מונה צריכת החשמל בצורה ידנית‪ .‬במונים החכמים‪ ,‬שהם חלק‬ ‫מהאינטרנט של הדברים‪ ,‬מדובר על מונה אלקטרוני הכולל מקמ”ש‬ ‫קטן שמאפשר לו להתקשר עם המונה של השכן בגלל שהמרחק‬ ‫ביניהם יחסית קטן‪ .‬ואם אחד מדבר עם השני והם מעבירים ביניהם‬ ‫מידע למונה קצה‪ ,‬אז העובד של חברת חשמל קורא מונה אחד לכל‬ ‫השכונה‪ .‬בתצורה אחרת‪ ,‬מונה הקצה יכול להיות מחובר לאינטרנט‬ ‫ולשדר את הנתונים ישירות לחברת חשמל‪.‬‬ ‫“כדי שיישומים מסוג זה יהיו יותר נפוצים‪ ,‬צריכים להתקיים כמה‬ ‫דברים‪ .‬קודם כל‪ ,‬המונה צריך להיות יחסית זול והוא צריך להיות‬ ‫מאד חסכוני בהספק‪ ,‬באופן שיאפשר לו לעבוד על סוללה הרבה שנים‬ ‫בלי צורך להיות מחובר לחשמל‪ .‬צריך לזכור כי מרבית הנקודות‬ ‫בהן מותקנים מונים אינן מחוברות לחשמל‪ .‬לפריסקייל יש משפחת‬ ‫שבבים שנקראת ‪ i.MX‬המתאימה ליישומים כאלו‪ .‬מדובר על שבבים‬ ‫המבוססים על מעבד ‪ ARM‬בכל סוגי הליבות‪ ,‬מ‪Cortex-M0-‬‬ ‫שהוא הכי חסכוני בהספק ועד ‪ CortexA15‬שכרגע נמצא‬ ‫בפיתוח ‪ .‬השבבים שלנו שנמצאים במונים החכמים מבוססים‬

‫‪12‬‬

‫מאי‪-‬יוני ‪2012‬‬

‫על מעבד ‪.ARM9‬‬ ‫“דוגמא אחרת היא הבית החכם‪ .‬המטרה היא‪ ,‬שאנחנו הדיירים‬ ‫נפסיק להתעסק בניהול המיקרו של המערכות בבית‪ .‬נפסיק לכוון‬ ‫מזגן כשעוברים מחדר לחדר או לכבות ולהדליק אותו בחדר אחר‪.‬‬ ‫יהיו גלאים חכמים שיזהו את דיירי הבית כאשר הם עוברים חדרים או‬ ‫כאשר הם משנים מצבים‪ .‬לדוגמא‪ ,‬הגלאים יוכלו לדעת אם הדיירים‬ ‫ישנים או נמצאים בפעילות מסויימת והם יכוונו את הטמפרטורה‬ ‫בהתאם‪ .‬בנוסף‪ ,‬הגלאים הללו יוכלו לדאוג להספק החשמלי הכולל‬ ‫של הבית וגם להגנה שלו‪.‬‬ ‫“כל זה כמובן יתרחש בצורה אוטומטית בלי התערבות הדיירים‪.‬‬ ‫הגלאים ילמדו אותנו ויפעלו בהתאם‪ .‬כמובן שתמיד תהיה לנו‬ ‫אפשרות לכוון את המידע בהתאם לרצונות שלנו‪ .‬אם לדוגמא מישהו‬ ‫אוהב ‪ 20‬מעלות הוא יוכל להגדיר זאת לגלאים ולמערכת הבקרה”‪.‬‬ ‫איך מיישמים את החוכמה הזו בשבבים?‬ ‫“מרכיב אחד זה תוכנה‪ .‬מרכיב נוסף הוא תקשורת ואנחנו יודעים‬ ‫לספק את הבסיס החומרתי לתוכנה שתוכל לקשר בין הרכיבים השונים‬ ‫בבית‪ .‬בהיבט של תקשורת לא מדובר על ‪ WiFi‬היות והוא לא חסכוני‬ ‫בהספק‪ ,‬אלא על סטנדרטים אחרים מתאימים יותר כמו ‪Zeegbee‬‬ ‫שפריסקייל הייתה מעורבת בפיתוח שלו‪ .‬אני מאמין שיתפתחו עוד‬ ‫סטנדרטים בעתיד לצרכים אלו‪ .‬מרכיב נוסף אלו הגלאים שאנו‬ ‫מייצרים‪ .‬מדובר על גלאים עם יכולת לעשות אינטגרציה של סוגים‬ ‫שונים בחבילה אחת”‪.‬‬ ‫איך מייצרים גלאי שמזהה אותנו ישנים?‬ ‫“מדובר על שיתוף פעולה בין גלאי נפח‪ ,‬חיישן מצלמה‬ ‫ומעבד חכם שמעבד את המידע‪ .‬לא בהכרח חייבים לדבר על‬

‫אילוסטרציה‪Shutterstock :‬‬

‫כמו שרשת האינטרנט מקשרת בין מחשבים‪ ,‬כך‬ ‫החומרה והרכיבים האלקטרוניים ישתפו בינהם מידע‬ ‫ללא התערבות גורם אנושי‪ .‬ליאוניד סמולאנסקי‬ ‫מפריסקייל מסביר איך זה אמור לעבוד‬


‫מאי‪-‬יוני ‪2012‬‬

‫‪13‬‬


‫אינטגרציה בתוך חבילה אחת בהיבט של ‪,VLSI‬‬ ‫אבל בהחלט מדובר על גלאי אחד שנמצא על הקיר‬ ‫בקופסא קטנה‪.‬‬ ‫“הגלאים החדשים ידרשו הרבה יותר כוח חישוב‪ .‬אם‬ ‫מדברים למשל על זיהוי פנים או תנועה‪ ,‬מדובר על‬ ‫הרבה כוח חישוב‪ .‬הגלאים החכמים יידעו לזהות מישהו‬ ‫מסוים שנע בחדר ויתאימו את הטמפרטורה בדיוק‬ ‫אליו‪ .‬כאן אנחנו נכנסים למוצרים המבוססים על‬ ‫מעבדים יותר חזקים של ‪ ,ARM‬וכוללים גם ליבות‬ ‫מסוג ‪ .Cortex-A15‬כמו כן‪ ,‬אנו כוללים בגלאים‬ ‫מאיצי חומרה גמישים המאפשרים עיבוד תמונה וזיהוי‬ ‫אוביקטים‪ ,‬בלי לפגוע ביעילות צריכת האנרגיה‪ .‬חשוב‬ ‫לזכור כי אלו גלאים שהם מחשב לכל דבר”‪.‬‬ ‫מה היתרונות ביכולת עיבוד מבוזר לעומת עיבוד‬ ‫מרכזי?‬ ‫“בתרחישים שונים ייתכן כי הלקוח ישתמש בגלאים‬ ‫פשוטים יותר‪ .‬אלו יכולים להיות רק עם גלאי נפח וכן‬ ‫מצלמה פשוטה ולשדר את כל המידע ל’שרת ביתי’‪,‬‬ ‫עליו יתבצע החישוב בצורה מרכזית‪ .‬זו ארכיטקטורה‬ ‫אחרת וגם היא יכולה להתבסס על רכיבים של‬ ‫פריסקייל‪.‬‬ ‫“אבל‪ ,‬לאורך הזמן אנו רואים שהמגמה היא לעבור‬ ‫לעיבוד יותר מבוזר‪ ,‬המבוסס על הגלאים עצמם ועל‬ ‫מצלמות ולא על שרת מרכזי‪ .‬בצורה כזו אתה משיג‬ ‫שלושה יתרונות מרכזיים‪ .‬הראשון הוא שרידות של‬ ‫המערכת‪ ,‬היות והפעילות שלה אינה תלויה בגורם‬ ‫מרכזי‪ .‬השני הוא גמישות גדולה יותר של המערכת‪,‬‬ ‫כאשר אפשר להחליף גלאים או לסדר אותם בצורה‬ ‫אחרת והם מתאימים את עצמם בצורה עצמאית‪.‬‬ ‫השלישי הוא צמצום עומסי התעבורה ברשת‪ ,‬היות‬ ‫והתמונות אינן נשלחות לשרת המרכזי‪ ,‬אלא מתבצע‬ ‫עיבוד על הגלאי עצמו”‪.‬‬ ‫האם יהיה קשר בין “דברים” בסביבות שונות?‬ ‫“תעשייה אחת שאפשר לתת כדוגמא לשילוב‬ ‫סביבות היא תעשיית השבבים לרכב‪ ,‬שפריסקייל‬ ‫מאד חזקה בה‪ .‬מצד אחד‪ ,‬מדובר על רכיבים למנועים‬ ‫ולמערכות חשמל ברכב ומצד שני אנחנו גם מייצרים‬ ‫רכיבים למערכות בידור‪ .‬אם תבחן את הרכבים‬ ‫החדשים של חברת פורד תגלה שמותקנת בהם מערכת‬ ‫שנקראת ‪ .Ford SYNC‬זו דוגמא למערכת המשלבת‬ ‫סביבות שונות של האדם‪.‬‬ ‫“אתה יכול להיכנס עם הסמארטפון לרכב ומיד‪ ,‬בלי‬ ‫שאתה מגדיר כלום‪ ,‬מערכת הבידור יודעת להשמיע‬ ‫את השירים שיש לך בזכרון המכשיר וגם להציג את‬ ‫הפרטים שלך על המסכים ברכב‪ .‬כל זה עובד אוטומטית‬ ‫בלי התערבות המשתמש‪ .‬מדובר על פרוטוקול‬ ‫‪ ,Bluetooth‬שצריך להיות מאופשר במכשיר הנייד‬ ‫ומכאן והלאה זו חוכמה של השבבים והתוכנה”‪.‬‬

‫‪14‬‬

‫מאי‪-‬יוני ‪2012‬‬

‫"בזמנו‪ ,‬מטוסי הקרב היו זזים יחסית לאט‪ .‬היום מטוסי קרב‬ ‫משנים מיקום תוך ‪ 14‬שניות וזה הזמן שלוקח לקרן האלקטרונית‬ ‫של המכ”מ המסתובב על הגג להשלים סיבוב"‬ ‫איך אני עובר בין הרכב‪ ,‬הבית החכם והמרחב‬ ‫הציבורי בלי שהמערכת תאבד את ההעדפות שלי?‬ ‫“למעשה‪ ,‬אותם הגלאים של הבית החכם מחוברים‬ ‫לגלאים באוטו ומעבירים את ה’זכרון’ שלך בין‬ ‫הסביבות השונות‪ .‬זה אמנם עדיין לא קיים‪ ,‬אבל‬ ‫פריסקייל מפתחת את השבבים שיאפשרו ללקוחות‬ ‫שלה לפתח יישומים כאלו‪.‬‬ ‫“אחת הדרכים לעשות זאת‪ ,‬היא לספק על השבבים‬ ‫את כל הממשקים הרלוונטים שמקשרים את השבבים‬ ‫שלנו לעוד שבב אחד או כמה שצריך‪ .‬זה יכול‬ ‫להיות מודם ‪ ,3G, 4G‬זיגבי או כל פרוטוקול שיהיה‬ ‫בעתיד‪ .‬יש לנו שיטות שונות לאפשר כמעט את כל‬ ‫הממשקים האפשריים על שבב אחד‪ .‬יש שבב שלנו‬ ‫שמגיע עם מעבד ומאיצים ויש לו ממשק בסטנדרט‬ ‫מסויים שמקשר אותו לשבב של ספקים אחרים‬ ‫המתפקד כמודם ‪ 3G, Bluetooth‬או גם וגם‪ .‬אנחנו‬ ‫יודעים לספק לשבבים שלנו חסינות בפני הפרעות‬ ‫אלקטרומגנטיות למצב בו שבב אחר מתחיל לשדר‬ ‫ועלול לשבש את השבב שלנו”‪.‬‬ ‫מה הקשר של פריסקייל ישראל לאינטרנט של‬ ‫הדברים?‬ ‫“אחד התחומים אותו מפתחים בארץ קשור להספקים‬

‫של השבבים‪ .‬מדובר על פיתוח עוד שיטות שיאפשרו‬ ‫לנו לייצר שבבים שצורכים פחות זרם והספק בלי‬ ‫לפגוע בפונקציונאליות‪ .‬אם כיום מדברים על גלאים‬ ‫שעובדים חודשים בלי להחליף סוללה‪ ,‬בעתיד הם‬ ‫יעבדו שנים‪ .‬פיתוח בכיוון הזה יאפשר לנו‪ ,‬למשל‪,‬‬ ‫להוביל את תחום הרכיבים למערכות אוטונומיות‬ ‫לבתים חכמים‪ .‬זה גם קשור לתחום ה‪embedded-‬‬ ‫‪ processor‬שאנו מתמחים בו‪ .‬יש לפריסקייל הרבה‬ ‫פטנטים בתחום הזה והכמות גדלה מיום ליום”‪.‬‬ ‫מה מעכב את התפתחות המערכות האוטונומיות?‬ ‫“בהספק אנחנו עדיין לא מספיק חכמים כדי‬ ‫לפזר ‘דברים’ בבית או במקומות אחרים ללא חיבור‬ ‫לחשמל‪ .‬דבר שני זה תוכנה‪ .‬תחום זה דורש הרבה‬ ‫מאד תוכנה שתרוץ בדברים הקטנים‪ .‬היבט נוסף‬ ‫קשור לסטנדרטיזציה ותקנים‪ .‬כל הדברים הללו‬ ‫צריכים לדבר יחד ולהבין שפה משותפת‪ .‬אין את‬ ‫זה בינתיים‪ .‬אתה יכול למצוא דברים שמדברים טוב‬ ‫אם הם מתוצרת אותה חברה‪ ,‬כמו פורד למשל‪ .‬אבל‪,‬‬ ‫פורד אינה יודעת לדבר עם טויוטה‪ .‬זה תחום שנמצא‬ ‫בחיתולים ולפי סימנים בשוק‪ ,‬אנחנו צפויים לראות‬ ‫בזמן הקרוב לא מעט ועדות תקינה שיהיו פעילות‬ ‫בתחום שנקרא תקשורת מכונה – מכונה”‪ .‬‬

‫תקינה ו”מציאות רבודה”‬ ‫“אני מזהה שני נושאים עיקריים‬ ‫שהתפתחות בהם תאיץ את האינטרנט‬ ‫של הדברים”‪ ,‬אומר ברי גליק‪ ,‬מנהל‬ ‫מכירות אפריקה והמזרח התיכון‬ ‫בפריסקייל‪“ .‬נושא אחד זה נושא של‬ ‫סטנדרטיזציה‪ .‬כל עוד היא לא קיימת‪ ,‬דבר‬ ‫אחד לא ידבר עם דבר שני ויש כמה גופים‬ ‫שכבר עוסקים בזה‪ .‬נושא נוסף זה תחום‬ ‫הפרטיות‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬האינטרנט של‬ ‫הדברים כבר קיים‪ .‬אחת הדו��מאות לכך‬ ‫היא שימוש בטכנולוגיית ‪ RFID‬המשמשת‬ ‫בלוגיסטיקה הקשורה לאחסון ציוד צבאי‬ ‫כולל ניהול מלאי‪ .‬דוגמאות נוספות הן‬ ‫טכנולוגיית ה‪ Telematics -‬או טכנולוגיות‬

‫איכון למיניהן‪ .‬ההתפתחות הטכנולוגית‬ ‫תאפשר למערכות אוטונומיה מלאה‪.‬‬ ‫“תחום נוסף שמתפתח כיום נקרא‬ ‫‘מציאות רבודה’ (‪)Augmented reality‬‬ ‫שהוא גם קשור‪ ,‬אם כי בצורה לא‬ ‫ישירה‪ ,‬לרעיון ה’אינטרנט של הדברים’‪.‬‬ ‫מדובר על מציאות בה מערכות‬ ‫ממוחשבות מספקות מידע למשתמש‬ ‫על בסיס שיתוף מידע ביניהן‪ .‬לדוגמא‪,‬‬ ‫אתה יכול לקבל כיום שכבות מידע‬ ‫על גבי שירותי מפות‪ ,‬הכוללות מיקום‬ ‫והמלצות על פאב קרוב שיש בו‬ ‫מבצעים או איפה יש באזור בו אתה‬ ‫נמצא מבצע על בגד מסוים”‪.‬‬


Copyright © 2011 Kontron AG. All rights reserved. Kontron and the Kontron logo and all other trademarks or registered trademarks are the property of their respective owners and are recognized. Rev. # OCP100g02

» Built to Serve the Cloud « Kontron cots-based communication servers are built to support all the security, reliability and performance needs of carrier cloud computing infrastructures. Network equipment vendors worldwide turn to Kontron for highly reliable, mission critical servers and NEBS/ETSI carrier-grade servers to build out their many cloud-based technologies. These get deployed by communication service providers of all types across a multitude of network data centers that continually address geographic diversity, security, scalability and capacity to ensure the reliable delivery of enterprise private/hybrid, ‘on-demand’ cloud services. Kontron cots server hardware. Built to serve the cloud.

ask about our: » CG2100 Network Acceleration Platform (30-day trial of Wind River Tools: Linux 4, Hypervisor, & NAP) » Our new Solaris-to-Linux Migration services for x86 hardware

KontRon cots sERVER HaRDwaRE » Virtualization-ready » Long Life availability » Ruggedized, compact 20” Deep Designs » Reliability, availability, serviceability » Vibration suppression technology

» ac & Dc Power » Flexibility & Expandability » High Powered I/o support » system Validation » Global customer support services

contact us call, Email or Visit today.

Info-Hotline: 03-6447775 Email: sales-il@kontron.com Read: kontron.com/cLouD

If it’s embedded, it’s Kontron.


‫טכנולוגיה‬

‫בעשירית מחיר‬

‫אילוסטרציה‪Shutterstock :‬‬ ‫‪16‬‬

‫מאי‪-‬יוני ‪2012‬‬


‫ראיון‬

‫תעשיית הביטחון הישראלית מצליחה לפתח טכנולוגיה‬ ‫צבאית בעשירית מחיר ובזמן קצר יותר מכל תעשייה‬ ‫ביטחונית אחרת בעולם‪ .‬פרופסור נינו לוי‪ ,‬מנכ”ל אלתא‬ ‫לשעבר‪ ,‬מסביר לישראל דיפנס טק איך עושים הנדסת‬ ‫מערכות מנצחת בלי ספר הוראות‬ ‫עמי רוחקס דומבה‬

‫“‬

‫אנחנו לא מצטיינים בפיתוח וייצור‬ ‫מרכיבים‪ .‬זה לא החלק העיקרי של‬ ‫הביזנס‪ .‬אם תסתכל על סל הייצוא‬ ‫הישראלי‪ ,‬להוציא יהלומים‪ ,‬תגלה כי מדובר‬ ‫במערכות‪ .‬מערכות תוכנה‪ ,‬חומרה‪ ,‬ביטחוניות‪,‬‬ ‫תקשורת או רפואה”‪ ,‬אומר פרופסור נינו לוי‪ ,‬האיש‬ ‫שכיהן בשנות השמונים כמנכ”ל חברת אלתא של‬ ‫התעשייה האווירית‪“ .‬ההתמחות של התעשייה‬ ‫הביטחונית טמונה בהנדסת מערכות‪ .‬אם תקח את‬ ‫הפיתוח של החץ או כיפת ברזל‪ ,‬היחס הוא לפחות‬ ‫‪ 1:10‬בין עלות פיתוח אצלנו ליצרנים אחרים‪ .‬אותו‬ ‫הדבר במכ”מים ולוחמה אלקטרונית”‪.‬‬ ‫במה אנחנו שונים מהאמריקאים או מתעשיות‬ ‫אחרות בעולם?‬ ‫“אצל האמריקאים נותנים לכל דרישת פיתוח את‬ ‫אותה החשיבות בין שזו הבטיחות‪ ,‬האמינות או ממשק‬ ‫אדם – מכונה‪“ .‬חוץ מהצורך המבצעי‪ ,‬כל אחד שם‬ ‫את הדרישה שלו ויוצאת חוברת דרישות מכובדת‪.‬‬ ‫הבעיה היא שאין בחוברת סדר עדיפויות וכל אחד‬ ‫יכול לעצור את התהליך אם לא פתרת איזה בעיה‬ ‫איזוטרית‪.‬‬ ‫“לעומת זאת‪ ,‬אצלנו עושים ניתוח צרכים ומזהים‬ ‫את התכונות העיקריות במערכת‪ .‬למשל בכיפת‬ ‫ברזל‪ ,‬אם המכ”מ של אלתא לא רק יגלה את השיגור‪,‬‬ ‫אלא יתן נקודת נפילה עתידית של האיום‪ ,‬לא נוכל‬ ‫לפתח את המערכת היות ולא נוכל לשלם עבור ירי‬ ‫לכיוון כל ציפור‪.‬‬ ‫האם התעשייה מצליחה לתרגם את היתרון‬ ‫הטכנולוגי למכירות?‬ ‫“יש מעבר בכוחו של צה”ל באמל”ח ממערכות‬ ‫מיובאות לייצור מקומי‪ .‬זו מגמה של השנים‬ ‫האחרונות‪ .‬אני זוכר את הימים שאת מרבית‬ ‫האמל”ח היינו מייבאים מצרפת ואחר כך זה הפך‬ ‫לסיוע אמריקאי נדיב ועם כל זה לא נעצר המעבר‬ ‫למערכות ישראליות‪.‬‬ ‫“צריך להבין כי התעשייה הביטחונית הייתה‬ ‫בקשיים אדירים כאשר האמריקאים התחילו לתת‬ ‫סיוע‪ .‬תקציבי הביטחון הצטמצמו בגלל זה‪ .‬אם‬

‫מוסיפים לזה את העובדה שהתוצרת שלהם לא רעה‪,‬‬ ‫הפיתוי לקבל אמל”ח בחינם היה גדול מההחלטה‬ ‫להשקיע בתעשייה המקומית‪ .‬זה היה בשנות ה‪80-‬‬ ‫וכבר אז הבנתי שהסיכוי היחידה לשרוד בזירה‬ ‫העסקית המעניינת הזו של פיתוח טכנולוגיות‬ ‫אמצעי לחימה נשענת על שלושה עקרונות‪ .‬הראשון‬ ‫ צורך מבצעי עליון שבלעדיו עלול להיגרם נזק‬‫למדינה‪ ,‬כאשר המקור של הצורך הוא בעיקר צה”ל‪.‬‬ ‫עיקרון שני – אין פתרון דומה ובאותה איכות זמין‬ ‫בארה”ב‪ .‬עיקרון שלישי – את הפתרון יהיה ניתן‬ ‫לייצא בשינויים קלים‪ .‬הנבתי שלא נוכל לחיות על‬ ‫תקציב הביטחון לבדו‪.‬‬ ‫“יש לציין כי לאחר חבלי לידה‪ ,‬הגענו לתמהיל‬ ‫מוצרים ומערכות שאפשר לנו להתחרות בעולם‪.‬‬ ‫בשנות ה‪ 80‬עברנו מ‪80‬אחוזים תקציב משרד‬ ‫הביטחון ל‪80‬אחוזים אחוז ייצוא‪ .‬היום זה יותר‬ ‫מתקרב ל‪90‬אחוזים ייצוא‪ .‬התעשייה הביטחונית‬ ‫הפכה מנטל על משרד האוצר‪ ,‬לעמוד תווך של‬ ‫הכלכלה הישראלית בהרבה היבטים‪ .‬הרבה מהנדסים‪,‬‬ ‫הנדסאים ומתמטיקאים למדו בתעשייה הביטחונית‬ ‫והקימו חברות מצליחות באזרחות‪.‬‬ ‫מהו סוד ההצלחה?‬ ‫“המרכיב הבסיסי בהצלחה של ישראל הוא יחס‬ ‫של ‪ 1:10‬בעלות הפיתוח אצלנו לעומת מקומות‬ ‫אחרים בעולם‪ .‬לדוגמא‪ ,‬האמריקאים פיתחו מטוסי‬ ‫ריגול מסוג איווקס בהם המכ”מ יושב על הגג של‬ ‫המטוס ומדובר על מערכות אלקטרוניות מורכבות‬ ‫מאד‪ .‬כאשר נכנסו לנושא‪ ,‬זה היה במשמרת שלי‪.‬‬ ‫סגרו את פרוייקט הלביא והייתי חייב למצוא‬ ‫חלופות‪ ,‬אחת מהן הייתה מטוס הפלקון‪ .‬מדובר על‬ ‫מטוס שליטה ובקרה אווירית המספק יכולות מכ”מ‬ ‫בגובה של ‪ 30-40‬אלף רגל רחוק מגבולות המדינה‪.‬‬ ‫ההנחה הייתה שלא נוכל להתבסס על מכ”מ קרקעי‬ ‫בקרבות אוויר מרוחקים ונהיה חייבים מטוס שיכול‬ ‫לנוע עם הכוחות‪.‬‬ ‫“בנוסף מכ”מ בגובה כזה לא מתרגש מקיפולי‬ ‫קרקע‪ .‬אחת הטקטיקות של חילות אוויר שרוצים‬ ‫לתקוף בהפתעה שדות תעופה זה לטוס בגובה‬ ‫מאי‪-‬יוני ‪2012‬‬

‫‪17‬‬


‫טכנולוגיה‬

‫בעשירית מחיר‬

‫נמוך מתחת לכיסוי המכ”מ ולהתגלות כאשר זה‬ ‫מאוחר מידי‪ .‬האמריקאים היו ראשונים לתת מענה‬ ‫טכנולוגי לבעיה והם שמו מכ”מ על מטוס בואינג‬ ‫שיכול לראות מה שנע‪ ,‬לא חשוב באיזה גובה‪.‬‬ ‫כדי לממן את זה פנינו לחיל האוויר האמריקאי‬ ‫ואמרנו שאנו רוצים לפתח את הדור הבא של‬ ‫האיווקס‪ .‬יצא לי להיות בארה”ב‪ ,‬נפגשתי עם‬ ‫טכנאים ומהנדסים והסברתי למה הפתרון שלנו‬ ‫טוב יותר‪ .‬שוב‪ ,‬אם יש ראיה מערכתית‪ ,‬אתה יכול‬ ‫להבין איזה בעיה אתה פותר‪ .‬אחת הבעיות שהיו‬ ‫באיווקס למשל היא העובדה שאנטנת המכ”מ הייתה‬ ‫על הגג‪ .‬גוף המטוס והכנפייים עושים צל וזה פוגע‬ ‫בכיסוי המכ”מ‪ .‬בעיה נוספת קשורה לתכנון המערכת‬ ‫של האוויאקס‪ .‬בזמנו‪ ,‬מטוסי הקרב היו זזים יחסית‬ ‫לאט‪ .‬היום מטוסי קרב משנים מיקום תוך ‪ 14‬שניות‬ ‫וזה הזמן שלוקח לקרן האלקטרונית של המכ”מ‬ ‫המסתובב על הגג להשלים סיבוב ‪ .‬זאת אומרת‪ ,‬שמה‬ ‫שראית בסיבוב הזה לא יהיה רלוונטי בסיבוב הבא‪.‬‬ ‫“אנחנו הצענו לעשות אנטנה אלקטרונית על‬ ‫לחיי המטוס שעושה סריקה על פי פקודת מחשב‪.‬‬ ‫היא יכולה לקפוץ בין סקטורים ולחלק את האנרגיה‬ ‫בהתאם לחשיבות המקום‪ .‬כלומר‪ ,‬לשהות במקום‬ ‫מסויים יותר ממקום אחר‪ .‬כך פתרנו את שתי הבעיות‬ ‫הראשיות ‪ -‬אין יותר צל וחורים בכיסוי ולא צריך‬ ‫לחכות לסקירה חוזרת של האנטנה‪.‬‬ ‫“עלינו דרג והגענו למפקד חיל האוויר האמריקאי‬ ‫שהיה מאד מעוניין בפיתוח‪ .‬הוא שאל כמה זה יעלה?‬ ‫ואני עשיתי את טעות חיי‪ ,‬אמרתי לו ‪ 300‬מליון‬ ‫דולר‪ .‬באותו רגע הוא הפסיק להאמין לי‪“ .‬אצלנו זה‬ ‫עלה ‪ 5‬מיליארד דולר‪ .‬אתה בטוח שב‪ 300‬מליון אתה‬ ‫עושה דבר כזה? תבדוק את עצמך”‪ ,‬הוא ביקש ממני‪.‬‬ ‫בסופו של דבר‪ ,‬פיתחנו את המטוס והוא עשה את‬ ‫כל מה שהוא צריך לעשות ויש היום לצה”ל פתרון‬ ‫מאד איכותי‪ .‬הפיתוח עלה פחות מ‪ 300‬מליון דולר‪.‬‬ ‫אנחנו רואים את היחס הזה מערכת אחרי מערכת‪.‬‬ ‫“דוגמא נוספת היא פיתוח מערכת כיפת ברזל‬ ‫שהייתי יועץ של משרד הביטחון בנושא‪ .‬בזמנו‪,‬‬ ‫הבעיה הייתה הקאסמים מעזה‪ .‬מדובר ברקטות‬ ‫קצרות טווח שנמצאות באוויר ‪ 30-40‬שניות ולא‬ ‫נותנות הרבה זמן לטפל בהן‪ .‬אז קבענו שהסנסורים‬ ‫הבנויים מצירוף של מכ”מ ואלקרואופטיקה צריכים‬ ‫לגלות את האיום בפחות מ‪ 10-‬שניות ומסוגלים‬ ‫לדעת איפה הרקטה הולכת לפגוע‪ .‬זו הבעיה‬ ‫הראשית‪ .‬אחר כך בוחרים את הדרך היעילה ביותר‬ ‫ליישום‪.‬‬ ‫“דבר שני‪ ,‬אנו רוצים להביא למפגש של מיירט‬ ‫אם האיום ויש מעט מאד זמן‪ .‬כלומר‪ ,‬המיירט צריך‬ ‫להיות מאד מהיר‪ ,‬מתמרן טוב וזול‪ .‬עד שלא הוכחנו‬

‫‪18‬‬

‫מאי‪-‬יוני ‪2012‬‬

‫לעצמנו שיש לנו פתרון לאלמנטים הקריטיים של‬ ‫הבעיה לא נכנסנו לפיתוח‪ .‬זה חוק שפועל בהרבה‬ ‫מהתעשיות הביטחוניות‪ .‬תוריד את הסיכונים של‬ ‫הפרוייקט למינימום כל עוד הוא צעיר לפני‬ ‫שהשקעת הרבה כסף‪ .‬אחרי שאתה בטוח‬ ‫שהבעיה הנדסית ולא רעיונית‪ ,‬אז‬ ‫תשקיע ‪ 80‬אחוזים מהכסף‪ .‬במילים‬ ‫אחרות‪ ,‬ב‪ 20-‬אחוזים מהכסף‬ ‫תצמצם ‪ 80‬אחוזים מהסיכונים‬ ‫בפיתוח‪ .‬זה הנדסת מערכות”‪.‬‬ ‫האם קיימת מתודולוגייה סדורה‬ ‫לדרך בה מפתחים אצלנו מערכות לחימה?‬ ‫“אנחנו יודעים את העובדות והתחלנו באפקה‬ ‫מחקר שהולך לגלות את הסוד של התעשייה‬ ‫הביטחונית הישראלית‪ .‬הצגנו את הנושא לראש‬

‫"בזמנו‪ ,‬מטוסי הקרב‬ ‫היו זזים יחסית לאט‪.‬‬ ‫היום מטוסי קרב משנים‬ ‫מיקום תוך ‪ 14‬שניות‬ ‫וזה הזמן שלוקח לקרן‬ ‫האלקטרונית של המכ”מ‬ ‫המסתובב על הגג‬ ‫להשלים סיבוב"‬ ‫מפא”ת והוא התרשם‪ .‬עשיתם משהו טוב‪ ,‬איפה‬ ‫המתודולוגיה?‪ ,‬הוא אמר‪.‬‬ ‫“כיום מלמדים הנדסת מערכות במכללת אפקה‪,‬‬ ‫בטכניון ובעוד כמה מקומות ‪ .‬אבל זה עדיין לא‬ ‫פופולארי כמו הנדסת תוכנה‪ ,‬אלקטרוניקה או‬ ‫מכונות‪ .‬יש הבדל משמעותי בין לדעת לעשות‬ ‫טוב משהו‪ ,‬שאת זה מלמדים במקצועות ההנדסה‬ ‫הפופולאריים‪ ,‬לבין לדעת לעשות את הדבר הטוב‪.‬‬ ‫כלומר‪ ,‬הדבר הנכון‪ .‬ואת היסודות לכך מלמדים‬ ‫בהנדסת מערכות‪.‬‬ ‫“המחקר שלנו נעשה בשיתוף פעולה עם התעשייה‬ ‫הביטחונית‪ .‬דיברנו עם מנכ”ל אלביט ותעשייה‬ ‫אווירית ותהיה גם פגישה גם עם מנכ”ל רפאל‪ .‬אם‬ ‫לאמריקאים יש ‘ספר כחול’ לאיך עושים דברים‪ ,‬לנו‬ ‫יהיה ספר ‘כחול – לבן’”‪.‬‬ ‫איפה באה לידי ביטוי היצירתיות הישראלית‬ ‫בתוך המתודולוגיה הסדורה?‬ ‫“היצירתיות של המתכננים הישראלים היא‬ ‫ביכולת לשלב את המרכיבים לפתרון הטוב ביותר‪,‬‬ ‫הזול ביותר והאמין ביותר‪ .‬היצירתיות היא ביכולת‬

‫לבחור מהרבה מאד אפשרויות את הטובה ביותר‪.‬‬ ‫אנחנו מנסים לא לפסול רעיונות בראשית הדרך כדי‬ ‫לא להגביל את החשיבה‪ .‬בואינג עושים זאת בתהליך‬ ‫פורמלי‪ ,‬אצלנו זה בה מהבטן‪ .‬הארכיטקטורה‬ ‫נולדת באופן טבעית וצריך לשמר את‬ ‫היכולת הזו‪ .‬לדעתי היא נוצרה אצלנו‬ ‫במשך דורות מסיבות אחרות‪.‬‬ ‫“בפרוייקטים משותפים עם‬ ‫ארה”ב האמריקאים אומרים ‘אל‬ ‫תעשו ברדק‪ .‬אנחנו עובדים ככה‪,‬‬ ‫תעבדו גם אתם ככה’‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬לא‬ ‫צריך להרגיש נחותים בגלל שאנחנו עושים‬ ‫קיצורי דרך‪ .‬הספר שלנו הוא לא פחות טוב מזה של‬ ‫האמריקאים”‪.‬‬ ‫האם שיטת הפיתוח בישראל משפיעה על‬ ‫תאימות המערכות הישראליות במקומות שונים‬ ‫בעולם?‬ ‫“ברוב המובנים התשובה שלילית‪ .‬אם דיברתי‬ ‫קודם על מטוס שליטה ובקרה הוא טס כאן וגם‬ ‫בצ’ילה שם נמכר הפלקון הראשון‪ .‬אם מדברים על‬ ‫מערכת להגנת ספינות כמו טיל הברק‪ ,‬אז הספינות‬ ‫שטות בכל ים‪ .‬יכול להיות כאן או בהודו‪ .‬אנחנו‬ ‫עובדים לפי תקנים צבאיים וכל המערכות שלנו‬ ‫עומדות בקריטריונים מחמירים של טמפרטורה‪,‬‬ ‫לחצי אוויר וכו’‪.‬‬ ‫“יחד עם זאת‪ ,‬אנו לא מצטיינים בהכנת תשתית‬ ‫הדרכה‪ .‬אחת הדרישות של האמריקאים למשל היא‬ ‫שהספרות תצא לפני המערכת או אפילו לפני‪.‬‬ ‫מדובר על ספרות מפורטת מאד בצורה כזו שאם‬ ‫רוצים לשלוח מערכת לויאטנם‪ ,‬הם יוכלו ללמוד‬ ‫מהספר‪ .‬אנחנו לא טובים בזה‪ .‬יש לנו ספרות בסיסית‬ ‫שנותנת לדרג א’ שמפעיל את המערכת כל מה שהוא‬ ‫צריך ורק לעיתים רחוקות אנו עושים בזמן את הדבר‬ ‫שאחרים רוצים לפני המערכת‪ .‬באופי שלנו אנחנו‬ ‫גם לא כל כך אוהבים לתעד‪.‬‬ ‫“העובדה שעכשיו יש פחות ספרים ויותר מחשבים‬ ‫עוזרת‪ .‬אנחנו מנסים לחנך מהנדסים שאם אתה‬ ‫כבר ליד המחשב‪ ,‬תכניס כבר את הפרק הזה ואז יש‬ ‫‪ e-book‬של המערכת‪ .‬זו דרך לשפר את הנחיתות‬ ‫שלנו בנושא‪.‬‬ ‫“פעם מכרנו מערכת מתוחכמת לחיל האוויר‬ ‫האוסטרלי‪ .‬הם בסוף ליקקו את האצבעות ועזרו‬ ‫לנו למכור אותה בכל העולם‪ .‬אבל לפני שסיפקנו‬ ‫את המערכת‪ ,‬הגיע לארץ סגן מפקד חיל האוויר‬ ‫האוסטלרי ל‪ ,Design Review‬אז הייתי מנכ”ל‬ ‫אלתא והוא נכנס אלי בפרצוף חמוץ‪ .‬אני ציפיתי‬ ‫למחמאות אחרי שהדגימו לו את הביצועים ובמקום‬ ‫זאת הוא אמר שהמערכת לא מוכנה‪ .‬איפה‬


‫טכנולוגיה‬

‫בעשירית מחיר‬ ‫"ככה עשינו גם עם‬ ‫מזל”טים‪ .‬בתחילת שנות‬ ‫ה‪ 80-‬חיל אוויר לא רצה‬ ‫לשמוע על מזל”טים‪.‬‬ ‫אנחנו טייסים‪ ,‬אמרו לי‪.‬‬ ‫מה זה הצעצועים האלה‪.‬‬ ‫אנחנו רוצים מטוס לטוס‬ ‫בו ולהפיל מטוסים‬ ‫כמעט אף אחד לא רצה‬ ‫לשמוע על מזל”טים חוץ‬ ‫מהתעשייה האווירית"‬ ‫מערכת הפאלקון מותקנת על מטוס בואינג ‪707‬‬

‫הספרות? ביקשתי לראות ספרים ואין כלום‪.‬‬ ‫עזוב אותי מהמשימה הצבאית‪ .‬אני צריך להכשיר‬ ‫אנשים ואין לי איך ללמד אותם‪ .‬אצלנו המלחמה לא‬ ‫בפתח‪ ,‬הוא אמר‪.‬‬ ‫“סיפורים כאלו אני שמעתי מעמיתי בתעשיות‬ ‫הביטחוניות השונות אז והיום‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬היכולת‬ ‫שלנו לפתח מערכות עם ביצועים שלא נופלים‬ ‫מאלו האמריקאיות בעשירית מחיר‪ ,‬זה נכס למדינת‬ ‫ישראל ואני רואה שגם בתעשיית ההיי‪-‬טק עובדים‬ ‫על פי אותם עקרונות”‪.‬‬ ‫איך מתמודדים עם הפחד של הלקוח הביטחוני‬ ‫מאימוץ טכנולוגיות מתקדמות כחסם מכירה?‬ ‫“חשוב לעבור את המשוכה של חוסר האמון‪.‬‬ ‫בטכנולוגיה חדשה‪ .‬זה קורה פעם אחר פעם‪.‬‬ ‫המבחן הוא האם אתה מוצא עניין גם בלי לבקש‬ ‫כסף‪ .‬גם חיל האוויר לא רצה בהתחלה את כיפת‬ ‫ברזל‪ .‬אבל מוכרחים להיות צעד אחד או שניים‬ ‫לפני המתחרים ‪ .‬העתיד אצלנו הוא עכשיו מבחינת‬ ‫צרכים‪ .‬לאמריקאים לקח הרבה זמן להבין שצריך‬ ‫לעשות משהו כדי להגן על רכבים משוריינים‪ .‬אנחנו‬ ‫בינתיים פיתחנו את מעיל רוח ברפאל ואלתא‪ .‬אלו‬ ‫צרכים של כל העולם‪ ,‬לא רק של צה”ל‪ .‬רק שכל‬ ‫אחד מתעורר בזמן אחר‪.‬‬ ‫“ככה עשינו גם עם מזל”טים‪ .‬בתחילת שנות ה‪80-‬‬ ‫חיל אוויר לא רצה לשמוע על מזל”טים‪“ .‬אנחנו‬ ‫טייסים”‪ ,‬אמרו לי‪“ .‬מה זה הצעצועים האלה‪ .‬אנחנו‬ ‫רוצים מטוס לטוס בו ולהפיל מטוסים”‪ .‬כמעט אף‬ ‫אחד לא רצה לשמוע על מזל”טים חוץ מהתעשייה‬ ‫האווירית שהייתה משוגעת לדבר ועוד מספר אנשים‬

‫‪20‬‬

‫מאי‪-‬יוני ‪2012‬‬

‫צילום‪ :‬תע”א‬

‫בצה”ל‪ .‬ההוכחה הגיעה כאשר התבצע תרח”ט והיה‬ ‫גדוד שהסתייע במזל”ט וגדוד שלא הסתייע – נחש‬ ‫מי ניצח‪ .‬אז התחילו להבין שזה חשוב והיום כל‬ ‫העולם משתמש בהם”‪.‬‬ ‫מה הסטטוס הטכנולוגי של התעשיות הצבאיות‬ ‫בארצות כמו סוריה ‪ ,‬מצרים‪ ,‬אירן או ארגוני טרור‬ ‫כמו חמאס?‬ ‫“אני לא חושש ממצרים‪ ,‬ירדן או סוריה‪ .‬אני‬ ‫חושש מאיראן‪ .‬אני רואה הוכחה אחת אחרי השניה‬ ‫לכך שהם משתלטים על טכנולוגיה‪ .‬יש שם אנשים‬ ‫חכמים ואוניברסיטאות טובות ואסור לזלזל במה שהם‬ ‫עושים ‪ .‬נכון‪ ,‬אין להם את המסורת והניסיון שלנו‪.‬‬ ‫צריך לזכור כי אנחנו בעסק מ‪ 67-‬ואפילו לפני‪ .‬יחד‬ ‫עם זאת‪ ,‬הם עם הרבה מוטיביציה ותקציבי ביטחון‬ ‫כמעט לא מוגבלים של התעשיות הביטחוניות‪ .‬על‬ ‫זה יש לשים דגש ולעקוב ויש אנשים שזו המשימה‬ ‫שלהם”‪.‬‬ ‫האם נכון להפנות תקציבים לפיתוח טכנולוגיה‬ ‫של אמצעי יירוט במקום רכישה של מטוסי קרב?‬ ‫“אין ספק כי מטוס חמקן בידי חיל אוויר תורם‬ ‫להרתעה של מדינת ישראל‪ ,‬הבעיה זה המחיר העצום‬ ‫שלו‪ .‬יש בעיה הקשורה בכלל למיטוב השקעות‪ .‬אני‬ ‫מאד בעד כיפת ברזל‪ ,‬אבל אני חושב שזו מערכת‬ ‫שלא אמורה וגם לא תוכל לפתור את בעיית הרקטות‪.‬‬ ‫שוב‪ ,‬גישה מערכתית של פיתוח טכנולוגיה‪.‬‬ ‫“צריך לשאול מה מטרת הרקטות? ויש לכך כמה‬ ‫תשובות‪ .‬לצור דה‪-‬מורליזציה בעורף‪ ,‬שיתוק המדינה‬ ‫בהיבט שכולם נכנסים למקלטים ופאניקה עד שהציבור‬ ‫יתלונן לדרג הפוליטי ‪ .‬לעולם לא נוכל לממן כל כך‬

‫הרבה כיפות ברזל שיפתרו את הבעיות הללו‪ .‬המטרה‬ ‫העיקרית של המערכת היא למנוע נזק פיזי לאתרים‬ ‫אסטרטגיים‪ .‬היא לא זו שתמנע נפגעים בנפש או את‬ ‫ההכנסה של אוכלוסיות גדולות למקלטים”‪.‬‬ ‫אם כך‪ ,‬מה הפתרון הטכנולוגי להתמודדות עם‬ ‫הרקטות?‬ ‫“אם מסתכלים על איום הרקטות מנקודת מבט‬ ‫של הנדסת מערכות‪ ,‬כיפת ברזל היא לא הפתרון‪.‬‬ ‫לעומת זאת‪ ,‬אם נספק לאזרח מערכת שהוא יכול‬ ‫לסמוך עליה במובן זה שהיא תתריע רק כאשר‬ ‫הוא אישית נמצא בסיכון מידי על פי המיקום שלו‬ ‫ביחס למקום הפגיעה הצפוי‪ ,‬הוא יבין שהמערכת‬ ‫שומרת עליו ושיש להתייחס להתרעות ברצינות‬ ‫הראויה ‪ .‬בצורה כזו נוכל למזער נפגעים למינימום‬ ‫ולהתמודד עם המטרות של משגרי הרקטות‬ ‫ביעילות רבה יותר‪.‬‬ ‫“עד היום נפלו מעל ‪ 20‬אלף רקטות ונפגעו‬ ‫מעטים‪ .‬צריך לשים את האיום בפרופורציה‪ .‬אנחנו‬ ‫עדיין סופגים נפגעים היות ומערכת ההתרעה‬ ‫לא ממוקדת מספיק‪ .‬למזלנו‪ ,‬המדינה כבר לא‬ ‫מחולקת ל‪ 12‬אזורים‪ ,‬התקדמנו והיום מדובר על‬ ‫‪ 150‬אזורים‪ .‬גם זה לא מספיק ואנחנו צריכים‬ ‫להגיע ל‪ 3,000‬או ‪ 6,000‬אזורים בהתאם ליכולת‬ ‫המכ”מ‪ ,‬כאשר לא צריך לקחת מקדם ביטחון של‬ ‫יותר מ‪ 500-‬מטר ממקום הפגיעה המשוער‪ .‬בצורה‬ ‫כזו אפשר להתריע ישירות לאוכלוסיה הנמצאת‬ ‫בסיכון ‪ -‬ורק לה‪ .‬התשתית ישנה ואם תסתכל סביב‬ ‫תראה שלכל אחד היום יש סלולארי בכיס ויש כאלו‬ ‫שיש להם אפילו שניים”‪ .‬‬


“Independency of Energy” Save the date 20.06.2012 Nation-E, a World Leader in Energy Storage, Will present the first time in the world the “Angel System”

www.nation-e.com, For more Information please contact: ie@nation-e.com, Official distributor of Kokam, Official distributor of RouteJD


‫‪1Gbit/s‬‬

‫ברשת הסלולארית‬ ‫טכנולוגיות סלולאריות חדשות כמו ‪ LTE‬ו‪LTE-‬‬ ‫‪ Advanced‬מרחיבות את יכולות הרשתות הקיימות‬

‫וצפויות לאפשר קצבים שעד היום היו נחלת רשתות‬ ‫קוויות בלבד‪ .‬שלומי כהן מחברת אג’ילנט‪ ,‬מסביר‬ ‫איך האייפון שינה את העולם הסלולארי ומדוע‬ ‫טכנולוגיית ה‪ WIMAX-‬נכשלה‬ ‫צילום‪Shutterstock :‬‬

‫עמי רוחקס דומבה‬


‫אילוסטרציה‪Shutterstock :‬‬

‫ב‬

‫שנת ‪ 2008‬התחיל אירגון ה‪3GPP-‬‬ ‫לפתח את הטכנולוגיה העתידית של‬ ‫הסלולאר תחת ‪ Release 8‬ואחר‬ ‫כך ‪ Release 9‬או בשמו המוכר‬ ‫יותר ‪LTE (3GPP Long Term‬‬ ‫‪ .)Evolution‬המטרה הרשמית של הפיתוח הייתה‬ ‫לפרוץ את המגבלות הטכנולוגיות של רשתות‬ ‫ה‪ HSPA-‬ולהתאים את רשתות ה‪ 3G-‬לדרישות‬ ‫העתידיות של הצרכנים בהיבט רוחב הפס בעידן‬ ‫הפוסט ‪ -‬אייפון‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬בחינה של ההיסטוריה‬ ‫מגלה שיש סיבה נוספת‪ .‬טכנולוגיית ה‪WIMAX-‬‬ ‫החלה לאיים על רשתות הסלולאר המסורתיות‬ ‫והחברות ב‪ 3GPP-‬חיפשו דרך לחסום את המתחרה‬ ‫הצעירה‪.‬‬ ‫מה היה הגורם שזירז את פיתוח ה‪?LTE-‬‬ ‫“לדעתי האישית ה‪ LTE-‬לא היה מגיע אילולא‬ ‫ה‪ .WIMAX-‬המניע לפתח את ה‪ LTE-‬בא כתוצאה‬ ‫מזה שפתאום הקונסורציום של ה‪ WIMAX-‬התחיל‬ ‫להיכנס לעולם הסלולאר עם טכנולוגיה מתחרה‬ ‫מבוססת על ‪ OFDMA‬הדומה מאד ל ‪Wireless‬‬ ‫‪ .LAN‬אלו פרוסות תדר צרות שמחברים אותן‬ ‫לקבוצה גדולה וככה מגיעים לקצב גבוה של עשרות‬ ‫מגות לשנייה‪ .‬מדובר על קצבים שלא היו בעולם‬ ‫ה‪ 3G-‬שעבד על ‪ .CDMA‬אם מוסיפים לזה את‬ ‫העמידות של התקשורת הזו להפרעות והחזרים‬ ‫מבינים את הסיבה‪.‬‬

‫‪24‬‬

‫מאי‪-‬יוני ‪2012‬‬

‫“אחת החברות שזיהתה את האיום היא ‪Qualcomm‬‬ ‫שדחפה את הקונסורציום של ה‪ 3GPP-‬לפתח‬ ‫טכנולוגיה חדשה שתתחרה ב‪ .WIMAX-‬כך הגופים‬ ‫הגדולים של הסלולאר איחדו כוחות‪ ,‬בחנו את‬ ‫ה‪ WIMAX-‬והטמיעו שיפורים בטכנולוגיה שלהם‪.‬‬ ‫השינוי העיקרי הוא בערוץ העולה (‪)UPLINK‬‬ ‫ב‪ LTE-‬הנקרא‪.SC-‬‬ ‫“אם משתמשים ב‪ UPLINK-‬בשיטת ה‪OFDMA-‬‬ ‫יש יחס ‪ PAPR‬גבוהה שמחייב להשתמש במגברים‬ ‫מיוחדים וזה גם גורם להפרעות‪ .‬כדי למנוע זאת‪,‬‬ ‫השתמשו ב‪ SC-FDMA-‬ופתרו את הבעיה‪ .‬זה‬ ‫השינוי המרכזי בין ‪ LTE‬ל‪ ,WIMAX-‬מלבד‬ ‫מבנה הפרוטוקול בשכבות הגבוהות שמעל השכבה‬ ‫הפיסית‪ .‬מרגע שפיתחו את ה‪ LTE-‬התחיל מרוץ בין‬ ‫שתי הטכנולוגיות והוא הגיע למקום שה‪WIMAX‬‬ ‫לא תפסה”‪.‬‬ ‫מדוע טכנולוגיית ה‪ WIMAX-‬נכשלה?‬ ‫“המודל העס��י של ה‪ WIMAX-‬מהתחלה היה‬ ‫בלתי אפשרי לטעמי‪ .‬מדובר על טכנולוגיה‬ ‫שהציעה רשתות כמו סלולאר‪ ,‬אבל כאלה שאינן‬ ‫מחוברות לרשתות הסלולאר הקיימות‪ .‬כלומר‪ ,‬אם‬ ‫היה לך טלפון ‪ GSM‬לא היית יכול להתחבר לרשת‬ ‫‪ ,WIMAX‬ולהפך‪ .‬נוצרו הרבה איים מבודדים‬ ‫של ‪ WIMAX‬בעולם ולא היית יכול לעשות‬ ‫‪ Roaming‬כמו שצריך‪ .‬לא הייתה הצדקה עסקית‬ ‫להוסיף עוד טכנולוגיה למכשיר הטלפון‪ ,‬זה מורכב‬

‫מידי ובנוסף הלקוחות הצביעו ברגליים ולא קנו”‪.‬‬ ‫מהן שיטות השידור בטכנולוגיית ‪?LTE‬‬ ‫“ברשתות ‪ LTE‬ניתן למצוא שתי שיטות שידור‬ ‫‪ FDD‬ו‪ .TDD-‬בשיטת ה‪ FDD-‬הערוץ היורד‬ ‫והעולה פועלים בתדרים שונים והמידע משודר בו‬ ‫זמנית לציוד הקצה‪ .‬זו שיטה שיותר קל לממש אותה‬ ‫ברוב המדינות אך היא יותר יקרה למימוש היות‬ ‫ובשיחה אתה תופס את רוחב הפס של הערוץ היורד‬ ‫והעולה‪ .‬שיטה זו נפוצה בכל העולם פרט לסין ששם‬ ‫משתמשים ב‪.TDD-‬‬ ‫“השיטה השניה נקראת ‪ .TDD‬בשיטה זו הערוץ‬ ‫היורד והעולה חולקים את אותו רוחב פס‪ ,‬ואי אפשר‬ ‫לשדר ולקלוט בו זמנית‪ ,‬היות והחלוקה בין הערוצים‬ ‫(‪ )UL/DL‬מתבצעת בזמן ולא בתדר‪ .‬למרות ההבדל‬ ‫בשיטות‪ ,‬משתמש הקצה לא אמור להרגיש את ההבדל‬ ‫ביניהן‪ .‬אנחנו יודעים לבדוק את כל הטכנולוגיות‬ ‫הללו בציוד שלנו”‪.‬‬ ‫מאיפה הגיעה הדרישה ל‪?LTE-‬‬ ‫“האייפון שינה את העולם הסלולארי‪ .‬זה עשה‬ ‫מהפכה ברשתות הסלולאריות ‪ .‬המשתמשים צרכו‬ ‫יותר ‪ DATA‬ממה שהמפעילים אי פעם חלמו שהם‬ ‫יצטרכו לספק‪ .‬יש כאלו בעולם שחסמו את קצבי‬ ‫ה‪ DATA-‬כדי לעמוד בביקושים‪ .‬לפני האייפון‪,‬‬ ‫בשביל להקים תחנת בסיס היית צריך עורק אחד‬ ‫של ‪ E1‬וזה היה מספיק‪ ,‬כיום אתה חייב לפרוס סיבים‬ ‫אופטיים ולהוסיף עוד משאבים כדי לתמוך‬


‫"אלו סדרי גודל של‬ ‫עשרות או מאות מליוני‬ ‫דולרים השקעה ברשת‬ ‫והתעשייה נדחקת לעשות‬ ‫את ההשקעות הללו‪.‬‬ ‫במצב הנוכחי של אורנג‘‪,‬‬ ‫סלקום ופלאפון מנסות‬ ‫לדחות את ההשקעה‬ ‫עד כמה שניתן וליישם‬ ‫שדרוגים זולים יותר של‬ ‫טכנולוגיות קיימות"‬ ‫בקצבים הללו‪ .‬זה לא רק ב‪ ,LTE-‬זה גם ב‪.3G-‬‬ ‫המפעילים צריכים לעקוב אחר הביקושים כל הזמן‬ ‫ולבצע התאמות לרשתות‪ .‬אנחנו בעולם שבו כל‬ ‫הטלפונים הסלולאריים מאז האייפון הפכו לחכמים”‪.‬‬ ‫“יחד עם זאת‪ ,‬חשוב לזכור כי הדרישה ל‪LTE-‬‬ ‫לא הגיעה מהצרכנים אלא מהיצרנים‪ .‬הצרכנים‬ ‫רצו רוחב פס ועבור מרביתם הטכנולוגיות‬ ‫הקיימות מספיקות‪ .‬בגלל שה‪ LTE-‬מגיעה אחרי‬ ‫ה‪ WIMAX-‬היא מאחרת לשוק והפער הזה מאפשר‬ ‫ליצרנים ולמפעילים למתוח את טכנולוגיות‬ ‫ה‪ HSPA-‬הקיימות עד הקצה עם שיפורים כמו‬ ‫ה‪ PLUS-‬וה‪ Dual Carrier-‬שמספקות כמעט‬ ‫את אותו פתרון לקצבים גבוהים יותר של‬ ‫ה‪ DATA-‬על תשתית קיימת‪.‬‬ ‫“התשובה לשאלה מדוע לעבור‬ ‫ל‪ LTE-‬היא לא של הצרכנים‪.‬‬ ‫יש כאן תחרות סמויה בין חברות‪.‬‬ ‫מפעיל אחד אומר שהוא מתקין‬ ‫‪ LTE‬וכל השאר הולכים אחריו‪.‬‬ ‫בהיבט של מוכנות טכנולוגית‬ ‫ה‪ LTE-‬הגיע לבשלות מסויימת רק עכשיו‬ ‫בארה”ב‪ ,‬וצריך לזכור שעדיין מדובר על טכנולוגיה‬ ‫מאד צעירה”‪.‬‬ ‫איך משדרגים ל‪?LTE-‬‬ ‫“המפעיל צריך להוסיף עוד רשת היות ומדובר‬ ‫על תדרים שונים ואנטנות שונות‪ .‬אלו סדרי גודל‬ ‫של עשרות או מאות מליוני דולרים השקעה ברשת‬ ‫והתעשייה נדחקת לעשות את ההשקעות הללו‪.‬‬ ‫במצב הנוכחי של אורנג’‪ ,‬סלקום ופלאפון החברות‬ ‫מנסות לדחות את ההשקעה עד כמה שניתן וליישם‬ ‫שדרוגים זולים יותר של טכנולוגיות קיימות‪.‬‬ ‫“אחד הפתרונות הוא יישום טכנולוגיית ‪Dual‬‬ ‫‪ .Carrier‬אתה מוסיף עוד רדיו בתוך תחנת בסיס‬ ‫ומגיע לקצבים גבוהים יותר של ‪ .42Mbps‬אמנם‬

‫אין כמעט טלפונים או מודמים שתומכים ב‪Dual‬‬ ‫‪ Carrier‬אבל זה נכנס ואנחנו נמצאים כבר זמן רב‬ ‫עם ציוד בדיקה וסימולצייה שתומך בטכנולוגיה‪ .‬גם‬ ‫יצרני השבבים בארץ כבר תומכים בטכנולוגיות‬ ‫הללו”‪.‬‬ ‫מתי ארגונים ביטחוניים מאמצים את הטכנולוגיות‬ ‫החדשות?‬ ‫“עוד לא שמענו על לקוחות ביטחוניים‬ ‫שמתעניינים ב‪ ,Dual Carrier-‬זה תלוי‬ ‫במפעילים‪ .‬ברגע שהם מאפשרים את זה ללקוחות‪,‬‬ ‫מגיעה דרישה מהלקוחות הביטחוניים‪ .‬בארץ‬ ‫לחלק מהארגונים הביטחוניים יש אמולטורים‬ ‫של תחנות בסיס והם עוקבים אחרי‬ ‫הטכנולוגיה האזרחית ומשפרים‬ ‫יכולות גם אצלם במעבדות‪,‬‬ ‫בהתאמה‪ .‬כרגע‪ ,‬אנו רואים את‬ ‫הגל הראשון של ההתעניינות‬ ‫ב‪ DC-‬אצל מפתחי השבבים וגם‬ ‫המפעילים בודקים יותר מכשירים‬ ‫התומכים בטכנולוגיה זו‪ .‬אנו עושים‬ ‫שדרוגים למערך הבדיקות של תחנות‬ ‫הבסיס שלהם כדי שיוכל לתמוך בטכנולוגיה‬ ‫החדשה שהיא קצת יותר מורכבות‪ .‬המציאות‬ ‫מראה שהמפעילים נמצאים בלחץ פיננסי מצד‬ ‫אחד ומצד שני יש דרישה ליותר ‪ ,DATA‬אז הם‬ ‫מטמיעים את פתרונות הביניים הללו‪ .‬זה כמו‬ ‫השדרוג מ‪ GPRS-‬ל‪ ,EDGE-‬ואני מעריך שה‪-‬‬ ‫‪ DC‬ילווה אותנו עוד זמן מה”‪.‬‬ ‫אילו קצבים אנו צפויים לראות ב‪?LTE-‬‬ ‫“מדובר על מכשירים שעובדים בקטגוריה ‪3‬‬ ‫ב‪ .LTE-‬כלומר‪ ,‬קצב של ‪ 100Mbit/s‬בערוץ‬ ‫היורד ו‪ 50Mbit/s-‬בערוץ העולה בטכנולוגיה‬ ‫של ‪ .FDD‬יש לנו מודמים של ‪ LTE‬שעובדים‬ ‫בקצבים הללו‪ ,‬זה מדהים‪ .‬בנוסף‪ ,‬זו רשת תקשורת‬

‫המבוססת על ‪ TCP/IP‬מלא עם כל היכולות של‬ ‫הפרוטוקולים”‪.‬‬ ‫האם יש אבטחת מידע ב‪?LTE-‬‬ ‫“ב‪ LTE-‬משתמשים בפרוטוקול ‪ .IPsec‬היות‬ ‫וזו טכנולוגית מבוססת ‪ ,IP‬אתה מתייחס לקול‬ ‫ולנתונים העוברים ברשת כחבילות מידע‪ .‬יש שרת‬ ‫‪ IMS‬שמנהל את התעבורה ברשת הסלולארית‬ ‫ואנו תומכים בבדיקות שרותיי וידאו‪ ,‬מיסרונים‬ ‫וקול על גבי ‪ LTE‬ושרותים נוספים על פי תקנים‬ ‫שבהם הוא אמור לעמוד‪ ,‬כמו למשל גרסאות‬ ‫שונות של ‪ .IPSec‬אנחנו גם יודעים לנטר את‬ ‫תהליך ההזדהות בין המכשיר לתחנת הבסיס כדי‬ ‫שהלקוח יוכל לבצע בדיקות‪ ,‬אחרת התעבורה‬ ‫לא תתנהל כמו שצריך‪ .‬כל התחום של בדיקות‬ ‫בשכבות ‪ 4-7‬זה של ערוצי התקשורת המבוססת‬ ‫‪ ,IP‬נבדק על ידי חברות צב”ד כגון ‪ , Ixia‬ספיירנט‬ ‫ואחרות שמספקות בדיקות אבטחה ועומסים על‬ ‫תקשורת האינטרנט”‪.‬‬ ‫מהי טכנולוגיית ‪?LTE Advanced‬‬ ‫“מדובר על ‪ Release 10‬של ה‪ 3GPP-‬הידוע‬ ‫גם כ‪ .LTE Advanced-‬זו יכולת תיאורטית‬ ‫לעשות צבירה של ערוצים בטכנולוגיה שקרויה‬ ‫‪ Carrier Aggregation‬ולהגיע לקצב של‬ ‫‪ 0.6Gbit/s‬בערוץ העולה ‪ 1.2Gbit/s‬בערוץ‬ ‫היורד‪ .‬יש חברות בישראל ובעולם שמפתחות‬ ‫את זה‪.‬‬ ‫“תחשוב על המורכבות של המקלט‪ .‬הוא צריך‬ ‫לקלוט את כל התדרים‪ ,‬לצרף אותם ולעבד את כל‬ ‫המידע הזה‪ .‬תחשוב על התשתיות שצריכות להגיע‬ ‫מכל תחנות הבסיס‪ .‬לשם עולם הסלולאר הולך‪,‬‬ ‫כאשר צריך לזכור שרוחב הפס מושג באמצעות‬ ‫שימוש בריבוי אנטנות בשיטת ‪ .MIMO‬אג’ילנט‬ ‫נמצאת כבר כמה חודשים עם פתרונות מדידה‬ ‫הכוללים גנרטורים ואנאלייזרים שיודעים לשדר‬ ‫ולקלוט בטכנולוגיה הזו ובעתיד הקרוב יהיה לנו‬ ‫גם סימולטור לתחנת בסיס‪ .‬לדעתי מדובר על עוד‬ ‫חמש –שש שנים עד שהטכנולוגיה הזו תהיה בשוק”‪.‬‬ ‫מתי נראה ‪ LTE‬בישראל?‬ ‫“אנו רואים בשנה האחרונה יותר מעורבות‬ ‫ישראלית בטכנולוגיית ה‪ .LTE-‬גם בפיתוח של‬ ‫שבבים‪ ,‬גם בפיתוח של יישומים לקצבים גבוהים‬ ‫וגם אצל המפעילים יש התעוררות לקראת השקה‬ ‫אפשרית מסחרית ב‪ .2013-‬כל המפעילים מדברים‬ ‫על זה‪ .‬אני מעריך שב‪ 2013-‬נתחיל לראות ניסויים‬ ‫ב‪ .LTE-‬גם במגזר הביטחוני‪ ,‬התעשייה מתחילה‬ ‫להסתכל על ה‪ LTE-‬בתור תווך להעברה מהירה‬ ‫של מידע ווידאו באיכות ‪ HD‬בצורה מאובטחת‬ ‫ובשרידות גבוהה‪ .‬‬ ‫מאי‪-‬יוני ‪2012‬‬

‫‪25‬‬


‫דיבור‬

‫התפתחות טכנולוגיית זיהוי דיבור‪ ,‬תנועות גוף‬ ‫ורגשות יחד עם אינטליגנציה מלאכותית‪ ,‬הופכות את‬ ‫המכונות לחכמות ‪ -‬כמעט כמו בני אדם‪ .‬פרופסור עמי‬ ‫מויאל מסביר מדוע אנחנו בפתחו של עולם חדש‬

‫ת‬

‫מאת פרופ' עמי מויאל‬

‫חום זיהוי דיבור של אדם על ידי‬ ‫מחשב זוכה לאחרונה להתעניינות‬ ‫רבה‪ ,‬עם השקת שירותים מבוססי‬ ‫ממשק קולי על ידי ענקיות‬ ‫הטכנולוגיה‪.‬‬ ‫כך‪ ,‬אפל השיקה אפליקציה של עוזר אישי‬ ‫(‪ ,)Siri‬המאפשרת תקשורת באמצעות דיבור‬ ‫עם מכשיר האייפון והפעלת אפליקציות שונות‬ ‫כמו קביעת פגישות‪ ,‬עדכון תזכורות‪ ,‬רשימת‬ ‫משימות‪ ,‬קבלת מידע על מזג האוויר ותחומי‬ ‫עניין נוספים‪.‬‬ ‫חברת גוגל השיקה גם היא שירות של חיפוש‬ ‫קולי (‪ ,)Google Voice‬והוא מאפשר הזנת‬

‫בקשות חיפוש בדיבור ושירות של עוזר אישי‬ ‫(‪ ,)Google Voice Actions‬ואילו מיקרוסופט‬ ‫מובילה כיוון של תקשורת טבעית אדם‪-‬מכונה‬ ‫(‪ ,)NUI - Natural User Interface‬הכוללת‬ ‫זיהוי דיבור‪.‬‬ ‫למעשה‪ ,‬שלוש הענקיות עושות שימוש‬ ‫בטכנולוגיה של זיהוי דיבור כחלק מממשק‬ ‫אדם‪-‬מכונה טבעי וחכם‪ .‬סביר להניח‪ ,‬כי‬ ‫התפתחות מגמה זו בעתיד הקרוב תביא לחדירה‬ ‫משמעותית יותר של טכנולוגיית זיהוי דיבור‬ ‫לחיינו‪ .‬נשתמש בטכנולוגיה הזאת בעת הפעלת‬ ‫מכשיר סלולארי‪ ,‬מחשב‪ ,‬קונסולות משחקים‬ ‫או כלי רכב‪ .‬הממשקים בין האדם למכונה‬

‫אילוסטרציה‪Shutterstock :‬‬

‫מלמדים‬ ‫מכונות להבין‬


‫מאי‪-‬יוני ‪2012‬‬

‫‪27‬‬


‫אילוסטרציה‪Shutterstock :‬‬

‫“המשמעות היא‪,‬‬ ‫שבסיס הנתונים‬ ‫לאימון המערכת‬ ‫צריך להיות מייצג‬ ‫בכל האספקטים של‬ ‫פעולת הזיהוי‪ ,‬וצריך‬ ‫לייצג את הדוברים‬ ‫שיעשו שימוש‬ ‫בשירות מבחינת‬ ‫הדיאלקטים‪ ,‬הגילאים‬ ‫והמין (מגדר)”‬

‫נעשים מתוחכמים יותר‪ ,‬וכוללים זיהוי דיבור‬ ‫כמו גם זיהוי תנועות גוף ומרכיבים נוספים‪ ,‬בהם‬ ‫נעשה שימוש בתקשורת בין אדם לאדם‪.‬‬

‫לומדים להבין דיבור‬ ‫השאלה המתבקשת היא מדוע דווקא עכשיו?‬ ‫הרי מדברים על חדירה של טכנולוגיית זיהוי‬ ‫דיבור כבר שנות דור‪ ,‬בעוד שלמעשה חווינו‬ ‫בשנים האחרונות רק גידול איטי (אם כי קבוע)‬ ‫בשימוש באפליקציות אלו‪.‬‬ ‫הסתכלות לאחור על התפתחות טכנולוגיית‬ ‫זיהוי דיבור משקפת תהליך הבשלה איטי‪,‬‬ ‫המזכיר לימוד דיבור של ילד ‪ .‬ההתחלה כללה‬ ‫זיהוי דיבור‪ ,‬הכולל מילים בודדות במילון קטן‬ ‫יחסית‪ ,‬שתלוי במי שאומר את הדברים‪ ,‬ורק‬ ‫לאחר מכן התבצע מעבר לאופן פעולה בלתי‬ ‫תלוי בדובר‪ ,‬והגדלה של מילוני הזיהוי לאלפי‬ ‫מילים עד כדי זיהוי דיבור ספונטני במילונים‬ ‫בני עשרות אלפי מילים‪.‬‬ ‫הפעילות המחקרית בתחום זיהוי דיבור החלה‬ ‫לפני כ‪ 50-‬שנה במעבדות המחקר של ‪IBM‬‬ ‫ו‪ Bell-‬בארה”ב‪ .‬דחיפה ��שמעותית קיבל‬ ‫התחום בשנות ה‪ 70-‬של המאה הקודמת בזכות‬ ‫תמיכה של משרד ההגנה האמריקאי‪ ,‬במסגרת‬ ‫תוכנית ‪ DARPA‬לעידוד מחקר מתקדם‪.‬‬ ‫בשנות ה‪ 80-‬החל שימוש במודלים סטטיסטיים‬ ‫בתחום זיהוי דיבור‪ ,‬שאיפשר הגדלה משמעותית‬ ‫וגמישות של מילון הזיהוי‪ .‬בשנות ה‪ 90-‬איפשר‬

‫‪28‬‬

‫מאי‪-‬יוני ‪2012‬‬

‫השימוש במחשוב מתקדם‪ ,‬זמין וזול יותר‪ ,‬השקה‬ ‫של מוצרים ושירותים מבוססי זיהוי דיבור‬ ‫בשווקים שונים‪ ,‬בתהליך שנמשך עד היום‪.‬‬ ‫טכנולוגיית זיהוי דיבור היא רב‪-‬תחומית‪,‬‬ ‫ועושה שימוש בגישות ובתחומים רבים כמו‬ ‫עיבוד אותות לצורך מיצוי מאפיינים מתוך אות‬ ‫הדיבור‪ ,‬מידול סטטיסטי (לרוב על ידי‬ ‫מודל מרקוב חבוי) של הפונמות‪,‬‬ ‫שהן יחידות בסיס לשוניות‪,‬‬ ‫מהן ניתן להרכיב את כל‬ ‫מילות השפה‪ ,‬תהליכי‬ ‫אימון אוטומטיים (מונחים‬ ‫ולא מונחים) של המודלים‬ ‫הסטטיסטיים מתוך‬ ‫בסיס נתונים בדיבור‬ ‫בגישה מונחית מידע‪,‬‬ ‫מידול לשוני של השפה‪,‬‬ ‫המתאר את ההקשרים הסמוכים‬ ‫והרחוקים יותר בין מילות השפה‬ ‫(ההסתברות שמילים יופיעו בסמיכות למילים‬ ‫אחרות) ואלגוריתמים של חיפוש לצורך ביצוע‬ ‫חיפוש יעיל ואופטימילי של סדרת המילים בעלת‬ ‫ההסתברות הגבוהה ביותר‪ ,‬בהינתן אות דיבור‬ ‫והמידול האקוסטי והלשוני‪.‬‬

‫אתגר הטכנולוגיה‬ ‫אלגוריתם החיפוש מקבל בכניסתו אות דיבור‪,‬‬ ‫ומייצר ביציאתו סדרת מילים טקסטואלית‪.‬‬

‫האלגוריתם מבצע חיפוש מבוסס תכנות דינמי‬ ‫אחר סדרת המילים בעלת ההסתברות המירבית‪,‬‬ ‫תוך שימוש במודלים אקוסטיים‪ ,‬לקסיקון מילים‬ ‫ומודל לשוני‪ .‬המודלים האקוסטיים הינם מודלי‬ ‫מרקוב המאפשרים חישוב ההסתברות לקבלת‬ ‫מאפיינים שמוצו מאות הדיבור‪ .‬לקסיקון‬ ‫המילים כולל מילון המתואר כסדרות של‬ ‫פונמות‪ ,‬והמודל הלשוני מתאר את‬ ‫ההסתברויות לקבלת סדרות של‬ ‫מילים‪.‬‬ ‫בעוד שניתן לראות‬ ‫כי הטכנולוגיה הגיעה‬ ‫לבשלות המאפשרת‬ ‫שימוש ביישומים‬ ‫מסחריים שונים‪ ,‬הרי‬ ‫שישנם עדיין מספר נושאים‬ ‫מאתגרים‪ ,‬הקשורים בעיקר‬ ‫לחסינות הטכנולוגיה והפיכתה‬ ‫למוצר שימושי באפליקציות שונות‪.‬‬ ‫אחד האתגרים עימם מתמודדת הטכנולוגיה‬ ‫קשור לירידת הביצועים בתנאי רעש‪ :‬רמת זיהוי‬ ‫הדיבור בסביבות רועשות‪ ,‬כמו רכב נוסע או‬ ‫מקום ציבורי‪ ,‬היא נמוכה יותר‪ ,‬ולפעמים אף אינה‬ ‫מאפשרת הפעלה של שירות מבוסס זיהוי דיבור‪.‬‬ ‫כל שוני בין תנאי האימון לתנאי הזיהוי‬ ‫מוביל לירידה בביצועים‪ .‬המשמעות היא‪ ,‬שבסיס‬ ‫הנתונים לאימון המערכת צריך להיות מייצג בכל‬ ‫האספקטים של פעולת הזיהוי‪ ,‬וצריך לייצג את‬ ‫הדוברים שיעשו שימוש בשירות מבחינת‬


Analog Devices

‫ופיניקס טכנולוגיות‬ ‫גאים להציג משפחה חדשה‬ BF60x ‫ כפולי ליבה‬DSP ‫של רכיבי‬ ‫ביצועי מערכת גבוהים‬

500MHz & 1000MMAC/Core

‫עתירי זיכרון פנימי מהיר‬ :‫ המחולק ל‬4.3Mbit

L1: 148Kbyte/Core 500MHz multi parity bits protected

BF60x Family

L2: 256Kbyte 250MHz ECC protected

‫תמיכה בחומרה‬ ‫ ע”י מאיצים‬HD Video-‫ל‬

Thresholds with Histogram, 2D convolution,

Mathematics, Edge Classification, ETC

‫תומך בממשקים מתקדמים‬

3 Phase PWM, CAN, Removable Storage,

4*Link Ports, 2*Ethernet (IEEE1588)

‫תומך בממשקי זיכרון מתקדמים‬ DDR2, LPDDR

w w w . p h n x . c o . i l 0 9 - 7 6 4 4 8 0 1 : ‫ פ ק ס‬,4 4 4 4 2 4 ‫ כ פ ר ס ב א‬, 3 ‫ר ח ' ה ג ב י ש‬ Contact: Doron Amedey 09-7644853 Fax: 972-9-7644801, doron_amedey@phnx.co.il


‫הדיאלקטים‪ ,‬הגילאים והמין (מגדר)‪ .‬כמו‬ ‫כן‪ ,‬עליו לייצג את הסביבות השונות בהן יבוצע‬ ‫הזיהוי כמו המשרד‪ ,‬הבית‪ ,‬רכב חונה‪ ,‬רכב נוסע‬ ‫ומקומות ציבוריים וגם את המיקרופונים ומכשירי‬ ‫הקצה‪ ,‬בהם נעשה שימוש‪.‬‬ ‫בסיס הנתונים צריך לכלול‪ ,‬בנוסף‪ ,‬מילון‬ ‫עשיר‪ ,‬שיאפשר קבלת חזרות בכמות מספקת‬ ‫ומייצגת של הפונמות שיש לאמן‪ .‬על פי רוב‪,‬‬ ‫נעשה שימוש בבסיס נתונים הכולל הקלטות‬ ‫של אלף דוברים לצורך אימון ראשוני של מנוע‬ ‫זיהוי הדיבור‪ ,‬ולאחר התקנת השירות מבוצע‬ ‫אימון נוסף עם הקלטות שנאספו מהשירות‪.‬‬ ‫יש לזכור‪ ,‬כי הטכנולוגיה תלויה בשפה‪ ,‬ובעת‬ ‫המעבר לשפה חדשה נדרשים בסיסי נתונים‬ ‫גדולים בדיבור‪ ,‬לצורך תהליך אימון יעודי‪.‬‬

‫יישומים של תקשורת‬ ‫אדם‪-‬מכונה‬

‫‪30‬‬

‫מאי‪-‬יוני ‪2012‬‬

‫בשירות המודיעין‬ ‫טכנולוגיית זיהוי דיבור מעניינת גם את גופי‬ ‫הביטחון‪ .‬על פי פרסומים גלויים‪ ,‬ניתן למצוא‬ ‫בתחום זה מספר יישומים‪.‬‬ ‫כך‪ ,‬הקלטת שיחות על ידי ארגוני מודיעין‬ ‫ותמלולן על ידי מכונה יכולה לאפשר קבלת‬ ‫מידע מתוכן השיחות המתקיימות‪ .‬תמלול‬ ‫השיחות לאורך זמן תוך ביצוע אינדוקס של‬ ‫התמלול המתקבל‪ ,‬יאפשר ביצוע חיפושים‬ ‫בבסיס הנתונים של השיחות‪.‬‬ ‫נעשה שימוש בטכנולוגיה גם לטובת מערכות‬ ‫תרגום לחיילים בשטח‪ .‬על פי הפרסומים‬ ‫בתקשורת‪ IBM,‬סיפקה לצבא האמריקאי‬ ‫בעיראק מערכת המתרגמת מערבית עיראקית‬ ‫לאנגלית‪ ,‬לצורך קשר עם האוכלוסיה והצבא‬ ‫המקומי‪ .‬גם סימולטורים‪,‬מערכות אימון לטייסים‬ ‫ולפקחי טיסה‪ ,‬יכולים להתבסס על זיהוי דיבור‪.‬‬ ‫וכמו בבית החכם‪ ,‬ניתן יהיה להפעיל מכשירים‬ ‫צבאיים שונים בסביבות ההפעלה הצבאיות‬ ‫בשימוש בזיהוי דיבור‪.‬‬ ‫ומה יהיה כאשר המכונות יבינו גם את “שפת‬ ‫הגוף”? גם התחום הזה כבר אינו בגדר מדע‬ ‫בידיוני‪ ,‬זיהוי דיבור בשילוב זיהוי תנועות‬ ‫הגוף וזיהוי רגשות יאפשר תקשורת אדם‪-‬מכונה‬ ‫בדומה לתקשורת אדם לאדם‪ .‬‬ ‫פרופ’ עמי מויאל הוא ראש המחלקה להנדסת‬ ‫חשמל וראש המרכז לעיבוד שפה באפקה – המכללה‬ ‫האקדמית להנדסה בתל‪-‬אביב‪ .‬לאקדמיה הגיע‬ ‫פרופי מויאל לאחר ‪ 15‬שנה בתעשיית ההי‪-‬טק‪ .‬בעבר‬ ‫היה מנכ”ל חברת ‪ ,NSC‬שפיתחה מנוע זיהוי דיבור‪.‬‬

‫אילוסטרציה‪Shutterstock :‬‬

‫במעבר מהדיון בטכנולוגיה עצמה לדיון‬ ‫ביישומים האפשריים שלה‪ ,‬ניתן לאפיין שני‬ ‫סוגי יישומים עיקריים לזיהוי דיבור‪ :‬האחד‬ ‫בא לידי ביטוי בתקשורת הישירה אדם‪-‬מכונה‬ ‫באמצעות דיבור‪ ,‬והשני בהמרה של תוכן דיבור‬ ‫לטקסט‪ ,‬לצורך עיבוד טקסטואלי‪.‬‬ ‫בסוג הראשון ניתן לעשות שימוש בזיהוי‬ ‫דיבור בכל מקום בו יש תקשורת אדם‪-‬מכונה‬ ‫המתקיימת כיום על ידי הקשה על מקשים‪.‬‬ ‫מנוע זיהוי הדיבור יזהה את בקשת המשתמש‪,‬‬ ‫מנוע המרת טקסט לדיבור (‪TTS - Text To‬‬ ‫‪ )Speech‬יאפשר למכונה לדבר‪ ,‬ואפליקציה‬ ‫תנהל את הדיאלוג בין האדם למכונה עם‬ ‫יכולת ליזום שאלות במהלך הדיאלוג (‪Mix‬‬ ‫‪.)Initiative Dialogue‬‬ ‫בין השימושים האפשריים לדיאלוג כזה ניתן‬ ‫למנות יישומים כמו מרכזי שירות לקוחות שבהם‬ ‫לפחות חלק מהשיחה תתבצע מול מכונה‪.‬‬ ‫אפשרי גם ממשק בדיבור עם המכשיר הסלולרי‬ ‫לצורך הפעלתו כמו גם הפעלת אפליקציות‬ ‫שונות הפועלות על המכשיר הסלולרי‪ ,‬כגון‬ ‫הכתבת הודעות טקסט קצרות (‪ )SMS‬או‬ ‫דואר אלקטרוני‪ ,‬קביעת פגישות‪ ,‬קבלת מידע‬ ‫וחיפוש קולי‪ .‬בתחום הרפואי יתאפשרו הכתבות‬ ‫של דיאגנוזות רפואיות לתיקו של החולה‪ ,‬תוך‬ ‫מתן אפשרות לרופא לבדוק את החולה במקביל‬ ‫להכתבת הדיאגנוזה‪.‬‬ ‫ב”בית חכם” מתאפשרת הפעלה קולית של‬ ‫המוצרים בבית‪ :‬כבר בתקופה הקרובה ניתן יהיה‬ ‫לראות טלויזיות המופעלות בדיבור‪ ,‬ומשם ניתן‬

‫יהיה להרחיב את האפליקציה ליתר המכשירים‬ ‫בבית‪ .‬ומה ברכב? תתאפשר הפעלה של מערכות‬ ‫לא קריטיות באמצעות דיבור‪.‬‬ ‫בסוג השני ניתן לעשות שימוש בזיהוי דיבור‬ ‫בכל מקום שבו יש תוכן קולי או תוכן מולטימדיה‪,‬‬ ‫המאפשר לתמלל את פס הקול‪ ,‬ואז ניתן לעשות‬ ‫שימוש בכלי עיבוד טקסטואליים כמו אינדוקס‪,‬‬ ‫וחיפוש על התוצר הטקסטואלי של מנוע זיהוי‬ ‫הדיבור תוך התחשבות בשגיאות הזיהוי של המנוע‪.‬‬ ‫בין השימושים האפשריים של זיהוי דיבור‬ ‫בתחום המרת תוכן דיבור לטקסט‪ ,‬ניתן למנות‬ ‫גם המרה של הודעות קוליות לטקסט ושליחתן‬ ‫לנמען כהודעת טקסט‪ .‬בתחום המודיעין העסקי –‬ ‫הקלטת השיחות במרכזי שירות לקוחות ותמלולן‬ ‫תאפשר ניתוח טקסטואלי של תמלול השיחות‬ ‫לצורך קבלת מידע עסקי מתוכן השיחות‪ ,‬כמו‬ ‫גם אימון ומשוב לנציגי שירות הלקוחות‪.‬‬


Radars

SLIP-RINGS

Oil industry

FRANCE

30 YEARS BACKGROUND IN ELECTRICAL SLIP-RINGS Channels 250 circuits and more Current capability : 1 mA 500 A and more Data/bus : 400 MHz Coaxial : 8 GHz Extreme environmental conditions

vehicle turret Armored vehic

Training simulator

SE U E C A P S

Weapon system

Simulator

Electro-optical tracking system

Radars

Oil industry

Weapon system

Relcom Components | Tel: 09-9587070 Fax: 09-9583535 FRANCE | www.relcom-comp.co.il E-mail: sales@relcom-comp.co.il


‫כמות המידע‬ ‫מוכפלת כל שנתיים‬


‫עמי רוחקס דומבה‬

‫אילוסטרציה‪Shutterstock :‬‬

‫יותר ויותר ארגונים מתמודדים‬ ‫בשנים האחרונות עם כמות הולכת‬ ‫וגדלה של מידע דיגיטלי‪ .‬יוחאי גל‪,‬‬ ‫מנהל טכנולגיות ו‪ CTO-‬בחברת ‪,EMC‬‬ ‫מסביר מדוע כדאי לארגונים לאמץ‬ ‫טכנולוגיות ‪Big Data‬‬


‫אילוסטרציה‪Shutterstock :‬‬

‫ב‬

‫עד הביג דטה‪ ,‬הדרכים להתמודד‬ ‫עם המידע היו לקחת מערכות אחסון‬ ‫להגדיל אותן ב‪ 50%-60%‬בשנה‬ ‫בממוצע‪ .‬הביג דטה שובר את תפיסת‬ ‫האחסון שהייתה עד היום‪ ,‬הן בגלל‬ ‫כמויות המידע והן בגלל היישומים החדשים"‪,‬‬ ‫אומר יוחאי גל‪ EMC ,‬מנהל טכנולגיות ו‪CTO‬‬ ‫של ‪ EMC‬באזור ‪" .EMEA South‬אם לוקחים‬ ‫למשל חברות גדולות‪ ,‬בעיקר בתחום האינטרנט‪,‬‬ ‫הן לא יכלו להשתמש בטכנולוגיות הקיימות‬ ‫בשוק‪ .‬גוגל למשל בנתה את כל פלטפורמת‬ ‫האחסון שלה על תוכנה ייחודית (‪Proprietary‬‬ ‫‪ .)Software‬הם לא השתמשו במוצרים קיימים‬ ‫של ‪ EMC‬או של כל ספק אחר"‪.‬‬ ‫מה מייחד את טכנולוגיות הביג דאטה?‬ ‫מה שמשותף לכל טכנולוגיות הביג דאטה‪ ,‬היא‬ ‫יכולת ה‪ .Scale Out‬אתה משתמש במוצרים‬ ‫קיימים כמו שרתים עם אחסון פנימי ועושה להם‬ ‫אגרגצייה למאות‪ ,‬אלפים ועשרות אלפים של‬ ‫מכונות‪ .‬החוכמה יושבת מעל ומאפשרת לקחת‬ ‫בעיה גדולה‪ ,‬לשבור אותה לחלקים קטנים‬ ‫ולהעביר כל חלק ליחידת עיבוד שהיא אחד‬ ‫חלקי אלף או עשרת אלפים מהמערך השלם‪ .‬כל‬ ‫החוכמה היא לפזר את הבעיה ואחרי זה לאסוף‬ ‫את התוצאות‪.‬‬ ‫אם בוחנים למשל את תחום המודיעין‪ ,‬רואים‬ ‫שחלק מהמידע מגיע מהאינטרנט וחלקו ממקורות‬ ‫מגוונים כמו לוויינים ‪ ,‬מל"טים ואחרים‪ .‬המערכות‬ ‫צריכות לסרוק כמויות מידע אדירות ולהצליב‬ ‫נתונים בזמן אמת‪ .‬עם מערכות האחסון המסורתיות‬

‫‪34‬‬

‫מאי‪-‬יוני ‪2012‬‬

‫ידענו להתמודד עם היבט האחסון‪ ,‬אבל לא הייתה‬ ‫דרך להצליב את המידע בזמן אמת‪.‬‬

‫מידע לא מובנה‬ ‫היום הדיגיטל דטה בעולם הוא ‪ 0.9‬זטהבייט שזה‬ ‫‪ 966‬מליון טרהבייט של מידע והכמות‬ ‫הזו תגדל ל‪ 35‬זטהבייט ‪ ,‬פי ‪ ,44‬עד‬ ‫סוף העשור הקרוב‪ .‬מדובר על‬ ‫התפוצצות של מידע‪ .‬בשנתיים‬ ‫האחרונות נוצר יותר מידע‬ ‫מאשר בכל ההיסטוריה‪ .‬כל‬ ‫שנתיים מוכפל נפח המידע‬ ‫בעולם‪.‬‬ ‫מה ההבדל בין ‪Structure‬‬ ‫‪Data‬ל‪?Unstructured Data-‬‬ ‫מידע לא מובנה (‪ )Unstructured Data‬הוא‬ ‫מידע שלא יושב בצורה מובנית של שורות‬ ‫ועמודות הקיים בתוך בסיסי נתונים מסורתיים‬ ‫כאשר אתה יודע בדיוק איפה נמצא כל מרכיב‬ ‫של המידע‪ .‬ברובו מדובר על מידע מולטימדיה‬ ‫כמו תמונות‪ ,‬וידאו או טקסט בהודעת דואר‬ ‫אלקטרוני‪ .‬יותר קשה לתחקר כזה מידע מאשר‬ ‫מידע שהוא מובנה (‪ .)Structure‬אתה צריך‬ ‫יותר כוח עיבוד בשביל זה‪ .‬זו מגמה שנמצאת‬ ‫בעליה‪ .‬תסתכל על שירות פיקסה של גוגל‬ ‫לדוגמא‪ ,‬איך הוא יודע לזהות את כל התמונות‬ ‫עם פרצוף מסויים בזמן אמת‪ .‬זו יכולת ניתוח‬ ‫תמונה של מידע לא מובנה‪ .‬תחשוב על יישומים‬ ‫צבאיים בהקשר הזה‪.‬‬

‫איך מתמודדים עם ניתוח של מידע לא מובנה?‬ ‫אחד הפתרונות של ‪ EMC‬בתחום הזה היא‬ ‫פלטפורמה בשם ‪Greenplum Unified‬‬ ‫‪ Analytics Platform‬שבמקור שימשה לניתוח‬ ‫ואחסון מידע מובנה‪ EMC .‬רכשה את החברה‬ ‫והרחיבה את הפתרון על בסיס טכנולוגיה שנקראת‬ ‫‪ Hadoop‬שמאפשרת ניתוח מידע לא‬ ‫מובנה‪ .‬ככה אתה יכול גם לאחסן וגם‬ ‫לנתח מידע מובנה וגם מידע לא‬ ‫מובנה בפלטפורמה אחת‪.‬‬ ‫מזה ‪?Hadoop‬‬ ‫זו פלטפורמה שמאפשרת‬ ‫לך לקחת בעיה של ביג דטה‬ ‫ולפרק אותה במודל ‪Scale Out‬‬ ‫לעיבוד מקבילי בצורה פשוטה‪ .‬זו‬ ‫פלטפורמה פתוחה (‪)Open Source‬‬ ‫שעליה אפשר להרכיב את היישומים שלך‪ .‬היתרון‬ ‫שלה טמון ביכולת לפרק את הבעיה‪ ,‬לשלוח אותה‬ ‫לעיבוד להרבה יחידות במודל 'אחד חלקי' ולאסוף‬ ‫את התוצאות במהירות‪.‬‬ ‫האם אפשר להפריד בין כלים לאחסון נתונים‬ ‫ולניתוח נתונים בביג דטה? מה היתרונות‬ ‫במערכות ביג דטה?‬ ‫היום מרבית הארגונים עובדים על מידע חלקי‬ ‫היות והכלים העומדים לרשותם‪ ,‬לפני הביג דטה‪,‬‬ ‫לא אפשרו לעשות ניתוח של כל כך הרבה מידע‬ ‫בזמן קצר ובשילוב של מידע מובנה ולא מובנה‪.‬‬ ‫המערכות הנפוצות מסוג ‪Data Ware House‬‬ ‫מאפשרות לך לאסוף את המידע על בסיס יומי‬ ‫אבל את הדו"חות והניתוחים אתה עושה אחת‬


‫ליום או שבוע ובטח לא בזמן אמת‪ .‬בביג דטה‬ ‫האגירה והניתוח נעשים בזמן אמת‪.‬‬ ‫אנחנו מדברים על שיפור של ‪ 1:100‬בין‬ ‫הסביבות המסורתיות לבין סביבות הביג דטה‬ ‫כמו למשל פלטפורמת ‪ .Greenplum‬זה‬ ‫שימושי גם בתעשייה המסחרית‪ ,‬ברפואה‪,‬‬ ‫בפרסום וגם בנושאים הקשורים לביטחון‪.‬‬

‫מערכת ‪Isilon‬‬ ‫עבור לקוחות גדולים שלא רוצים פלטפורמה אחת‬ ‫שתעשה הכל‪ ,‬אלא מבקשים מאיתנו פלטפורמה‬ ‫לאחסון נתונים בביג דטה בלבד‪ ,‬יש לנו מוצר‬ ‫שנקרא ‪ Isilon‬המאפשר לארגון ליישם את עקרונות‬ ‫ה‪scale-out storage-‬הדרוש לנפחי המידע של‬ ‫ימינו‪ .‬המוצר הזה מאפשר לשמור עד ‪ 15‬פטה של‬ ‫מידע מובנה ולא מובנה‪ .‬בכלים המסורתיים לא היית‬ ‫יכול לעשות זאת‪ ,‬היות ויש מגבלה של עד ‪ 100‬טרה‬ ‫ב‪ File System-‬אחד ואתה צריך לעשות מכפלות‬ ‫של כמה כאלו ולבנות מעליהם כלי שידע לחלק את‬ ‫המידע בין כולם‪ .‬מערכת ה‪ Isilon-‬מאפשרת לנהל‬ ‫‪ File System‬אחד של ‪ 15‬פטהבייט‪.‬‬

‫מדעני נתונים‬ ‫היבט נוסף של הגידול במידע הארגוני הוא‬ ‫הצורך במנתחי המידע שצריכים להתמודד עם‬ ‫מורכבות הולכת וגדלה של הנתונים‪ .‬בעידן‬ ‫הביג דאטה הם נקראים מדעני נתונים (‪Data‬‬ ‫‪ .)Scientist‬אלו אנשים עם ידע בסטטיסטיקה‬ ‫ומתמטיקה שהתפקיד שלהם הוא למצוא הקשרים‬ ‫מעניינים בתוך הביג דטה‪ .‬אנחנו פיתחנו מוצר‬ ‫בשם ‪ CHORUS‬שהוא חלק מפלטפורמת‬ ‫‪ Greenplum‬המאפשר למדעי נתונים מכל‬ ‫העולם לשתף מידע במודל של קהילה‪ .‬הם‬ ‫מפעילים כל מיני אלגוריתמים מורכבים של‬ ‫אנאליטיקה כדי להפריד את המוץ מהתבן‪.‬‬ ‫מה העתיד בתחום הביג הדטה?‬ ‫אחד התחומים שעולם הביג דטה הולך אליהם‬ ‫הוא מערכות עם יכולת ניתוח והסקת מסקנות‬ ‫אוטומטיות‪ .‬היום מדובר על אנשים שעוקבים‬ ‫אחרי התרעות‪ ,‬בעתיד אלו אמורות להיות מערכות‬ ‫ממוחשבות‪ .‬המערכות יוכלו להוציא חוכמה‬ ‫מתוך המידע ואולי גם לפעול על פיו‪ .‬מדובר על‬ ‫מערכות אוטונומיות או חצי אוטונומיות‪ ,‬שיוציאו‬ ‫מסקנות לבד מהמידע‪ .‬אנחנו צפויים לראות‬ ‫מערכות כאלו בעולם הסייבר ששם ההקשרים‬ ‫חשובים כדי לזהות איומים‪ .‬זה השלב הבא‪ .‬‬

‫הפינה הישראלית |‬

‫עמי רוחקס דומבה‬

‫“לפלטפורמת ‪ Greenplum‬יש מרכזי‬ ‫פיתוח בסין‪ ,‬ישראל וארה”ב‪ .‬בארץ‬ ‫מרכז הפיתוח ממוקם בבאר שבע‪.‬‬ ‫מדובר על פלטפורמה הכוללת גם‬ ‫את האחסון‪ ,‬גם את בסיס הנתונים‬ ‫וגם את האנאליטיקות‪ .‬אם אתה‬ ‫רוצה להריץ אלגוריתם‪ ,‬אתה יכול‬ ‫להריץ אותו בתוך הפלטפורמה”‪,‬‬ ‫אומר אופיר קרא עוז‪ ,‬מנהל המו”פ‬ ‫של ‪ EMC‬בבאר שבע ופיתוח קו‬ ‫מוצרי ‪ Greenplum‬של החברה‬ ‫בישראל‪“ .‬בארץ אנו מתמקדים‬ ‫בקישור בין מידע מובנה למידע‬ ‫לא מובנה‪ .‬איך אתה עושה זאת‬ ‫בשאילתא אחת‪ .‬אנחנו עובדים גם‬ ‫על ‪ ,Enterprise Readiness‬זה תחום‬ ‫המתעסק בדרך בה אתה מגבה‬ ‫את בסיס הנתונים של‬ ‫הביג דטה‪ .‬הטכנולוגיות‬ ‫המסורתיות לא נותנות‬ ‫פתרון שיש לך מאות‬ ‫שרתים”‪.‬‬ ‫יש ל‪ EMC-‬טכנולוגיה‬ ‫שנקראת ‪Recovery‬‬ ‫‪ Point‬שיודעת לקחת‬ ‫מידע מאחסון מרכזי‬ ‫מסורתי ולשכפל אותו‬ ‫למקום מרוחק לצורך שרידות‪ .‬אנחנו‬ ‫משתפים פעולה עם החטיבות‬ ‫השונות הממקומות בארץ ומרחיבים‬ ‫את היכולות הללו לתחום הביג דטה‬ ‫למצב בו האחסון הוא מבוזר‪.‬‬ ‫האם אתם מפתחים אלגוריתמים‬ ‫אוטומטיים?‬ ‫האלגורתמים הקיימים ב‪EMC-‬‬ ‫משמשים כתשתיות לאלגוריתמים‬ ‫אחרים או אלגוריתמים פשוטים‪.‬‬ ‫אנחנו לא עושים אלגוריתם ייעודי‬ ‫לשיווק או למצוא מחבלים‪ ,‬אלא‬ ‫יש לנו תשתית כללית למצוא‬ ‫דפוסים במידע‪ .‬הודות לכמויות‬ ‫המידע הגדולות היום‪ ,‬האלגוריתמים‬ ‫עובדים טוב יותר‪ .‬מצד שני‪ ,‬מדובר‬ ‫על כל כך הרבה מידע‪ ,‬שבן אדם לא‬ ‫יכול להתמודד עימו לבד ולכן צריך‬ ‫אלגוריתמים שיעזרו‪ .‬יש לנו ספרייה‬

‫פתוחה של אלגוריתמים שכרגע יש‬ ‫בה שישה והיתרון שלנו הוא ביכולת‬ ‫לממש אותם בסביבה מקבילית של‬ ‫ביג דטה על כמויות מידע עצומות‪.‬‬ ‫לאן הולך התחום?‬ ‫כיוון אחד הוא האיחוד של‪....‬‬ ‫אנחנו מפתחים אפליקציה בשם‬ ‫קורוס המאפשרת להפוך את ‪ .‬זה‬ ‫כלי שיושב מעל הנתונים שמאפשר‬ ‫למהנדס ומדען הנתונים לתקשר‬ ‫אחד עם השני לעשות מחקר בצורה‬ ‫ממוכנת וזה משפר שהיעילות שלהם‪.‬‬ ‫אנחנו גם שותפים בפרוייקט בשם‬ ‫‪ Greenplum Analytics Workbench‬שזו‬ ‫חווה של ‪ 1000‬שרתים עם ‪ 6000‬ליבות‬ ‫בארה”ב שמאפשרת לכל הקהיליה‬ ‫בקורוס להריץ את התוכנה‬ ‫שלו על הקלסטר הזה‬ ‫בחינם‪ .‬הרעיון הוא לספק‬ ‫למפתחים אפשרות‬ ‫לבדוק את התוכנה‬ ‫שלהם באשכול של ‪200‬‬ ‫– ‪ 300‬שרתים‪ .‬הפרוייקט‬ ‫הזה מוכיח ללקוחות‬ ‫את היכולת של המוצרים‬ ‫שלנו בקנה מידה גדול‪.‬‬ ‫אנחנו צפויים למהפכה‬ ‫משמעותית בגלל שילוב של שלושה‬ ‫גורמים‪ .‬זמינות מידע‪ .‬כמו פייסבוק‬ ‫למשל שיש להם מידע על כמעט‬ ‫מיליארד משתמשים שמדווחים ברמה‬ ‫של דקות מה הם עושים ואיפה הם‬ ‫נמצאים‪ .‬שילוב של אלגוריתמים‬ ‫חכמים עם זמינות המידע ויכולת‬ ‫העיבוד תביא לקפיצה גדולה‬ ‫בארגונים מסחריים וביטחוניים‪.‬‬ ‫הלקוחות מתחילים להבין את‬ ‫היכולות החדשות של הביג דאטה‪.‬‬ ‫אפשר לייעל את המערכות בצורה‬ ‫משמעותית‪.‬‬ ‫האם אתם מספקים פתרונות בתחום‬ ‫‪?Sentiment Analysis‬‬ ‫יש ל‪ EMC‬יכולות בתחום הזה‪.‬‬ ‫מדובר על פתרונות שנמצאים‬ ‫כרגע בחיתולים ונתפרים לכל לקוח‬ ‫בהתאמה אישית‪.‬‬

‫מאי‪-‬יוני ‪2012‬‬

‫‪35‬‬


‫חוק וסדר‬ ‫בחלל אין חוקים‪.‬‬ ‫ארצות הברית רואה‬ ‫בו חזית צבאית‪,‬‬ ‫אירופה ‪ -‬פלטפורמה‬ ‫כלכלית‪ ,‬אך כולם‬ ‫מסכימים שחייבים‬ ‫להתמודד ביחד עם‬ ‫תופעת הזבל החללי‪.‬‬ ‫מידד פריינטא‬ ‫מסביר מדוע‬

‫מידד פריינטא‬

‫‪36‬‬

‫מאי‪-‬יוני ‪2012‬‬

‫חללי‬


‫אילוסטרציה‪Dreamstime :‬‬

‫ת‬

‫החלל נתפס עד לאחרונה כמשאב‬ ‫בלתי נדלה וככזה הוא מנוהל על‬ ‫פי הסכמים ג'נטלמנים‪ ,‬הרבה יותר‬ ‫מאשר לפי חקיקה מובנית‪ .‬אבל‪,‬‬ ‫ממש כשם שעידן מטוסי סילון‬ ‫בטיסות מסחריות היווה את הזרז שקיבע את חוקי‬ ‫התעופה העולמיים (נתיבי טיסה סדורים ופיקוח‬ ‫צמוד) כך גם ריבוי הלווינים והשיגורים מעוררים‬ ‫צורך בגיבוש אסטרטגיה חדשה‪ .‬שני שחקנים‬ ‫מובילים‪ ,‬כל אחד משיקוליו הוא את נושא ‪SSA‬‬ ‫)‪ :(Space Situational Awareness‬ממשלת‬ ‫ארצות הברית והאיחוד האירופאי‪.‬‬ ‫מה זה ‪ ?SSA‬תלוי את מי שואלים‪ .‬למעשה‪,‬‬ ‫ההגדרה של ‪,Space Situational Awareness‬‬ ‫כפי שהיא מופיעה באתר ‪ Definitions.net‬היא‪:‬‬ ‫"הידע הנוכחי והעתידי של מצב החלל‪ ,‬הן מבחינת‬ ‫מזג אוויר והן מבחינת נכסי חלל ‪ ,‬הנדרש כדי‬ ‫לתכנן פעילות בטוחה"‪ .‬זוהי הגדרה מופשטת ולכן‬ ‫המושג עצמו מקבל פרשנות שונה‪ ,‬בהתאם לבעלי‬ ‫העניין והצרכים הלאומיים‪ .‬במאמר זה נתרכז בשני‬ ‫בעלי עניין המציגים גישות שונות מהותית בהבנת‬ ‫המושג ולכן גם מובילות מאמצים שלעיתים סותרים‬ ‫ומבטלים זה את זה‪.‬‬

‫הגישה האמריקאית‬ ‫הגישה האמריקאית‪ ,‬כפי שמופיעה במסמכים‬ ‫של משרד ההגנה (‪ ,)DOD‬מפקדת החלל של‬ ‫חיל האוויר (‪ )AFSPC‬וחיל האוויר האמריקאי‬ ‫(‪ ,)USAF‬מתייחסת לנושא מודעות לסביבת חלל‬ ‫ברוח ברורה וחד משמעית ‪" -‬החלל הוא חזית"‪.‬‬ ‫המדיניות המוצהרת של משרד ההגנה האמריקאי‬ ‫קיבלה פומבי בשנת ‪ 2001‬כאשר שר ההגנה דאז‪,‬‬ ‫דונאלד ראמספלד‪ ,‬הזהיר מפני "פרל הארבור‬ ‫חללי"‪ .‬זהו מצב שבו נכסי החלל של ארצות הברית‪,‬‬ ‫הכוללים את לוויני תקשורת‪ ,‬לוויני ה‪GPS-‬‬ ‫ולוויני תצפית‪ ,‬יותקפו בו זמנית במתקפת פתע‪.‬‬ ‫"ארצות הברית תלויה בחלל יותר מכל מדינה‬ ‫אחרת"‪ ,‬אמר ראמספלד‪" .‬ולמרות זאת‪ ,‬האיום לנכסי‬ ‫החלל של ארצות הברית ובנות בריתה אינו זוכה‬ ‫להתייחסות הראויה"‪ .‬תחת הנהגתו של ראמספלד‪,‬‬ ‫החל משרד הביטחון בפרויקט ‪SBSS – (Space‬‬ ‫(‪ ,Based Space Surveillance‬אשר מטרתו‬ ‫לפתח רשת לווינים שיאפשרו תצפית ועקיבה‬ ‫מהחלל אחר לווינים וטילים זרים‪.‬‬ ‫אירוע היירוט שבוצע על ידי סין באחד עשר‬ ‫בינואר ‪( 2007‬ארוע שבו סין שלחה טיל נגד לווינים‬

‫מאי‪-‬יוני ‪2012‬‬

‫‪37‬‬


‫אילוסטרציה‪Shutterstock :‬‬

‫ ‪ ASAT‬שפגע ופוצץ לווין סיני בצורה‬‫שפיזרה שברים בצורה בלתי מבוקרת ומסוכנת) יצר‬ ‫תגובת הלם המזכירה מאוד את התגובה האמריקאית‬ ‫לשיגור הספוטניק ב‪ .1957-‬נושא מודעות לסביבת‬ ‫חלל‪ ,‬לנכסי חלל ולסכנות הקיימות קיבל מאז מיקוד‬ ‫מיוחד ואיפשר לרשויות הצבאיות לדרוש ולקבל‬ ‫שליטה ופיקוד על הנושא‪ .‬בעקבות אירוע זה‪ ,‬החל‬ ‫חיל האוויר האמריקאי (‪ )USAF‬להוביל גישה‬ ‫שנועדה "לעשות סדר" ולפתח מתודולוגיה צבאית‬ ‫מוסדרת לטיפול בחזית החדשה‪.‬‬ ‫לאחר הפקת לקחי אירוע ‪ ASAT‬הסיני‪ ,‬גיבש‬

‫של חיישני עקיבה ותצפית הפזורים על פני כדור‬ ‫הארץ‪ .‬בשנת ‪ 2010‬קיבלה מפקדת החלל של חיל‬ ‫האוויר האמריקאי – ‪ - AFSPC‬משימה "לנהל את‬ ‫החלל" במסגרת מדיניות החלל הלאומית של ארצות‬ ‫הברית‪" .‬ארצות הברית תפתח‪ ,‬תתחזק ותשתמש‬ ‫במידע בנושא מודעות חלל המתקבל בערוצים‬ ‫מסחריים‪ ,‬אזרחיים וביטחוניים‪ ,‬כדי לגלות‪ ,‬לזהות‬ ‫ולנקוט בכל האמצעים הנדרשים כדי להבטיח‬ ‫שימוש יציב וארוך טווח של החלל לצרכי המדינה"‬ ‫(על פי ‪.)National Space Policy, June 2010‬‬ ‫במסגרת משימה זו‪ ,‬מפקדת החלל לקחה על עצמה‬

‫“נושא מודעות לסביבת חלל‪ ,‬לנכסי חלל ולסכנות‬ ‫הקיימות קיבל מאז מיקוד מיוחד ואיפשר לרשויות‬ ‫הצבאיות לדרוש ולקבל שליטה ופיקוד על הנושא“‬ ‫חיל האוויר תפישת תפעול הנקראת – ‪OODA‬‬ ‫‪( .Observe Orient, Decide and Act‬צפה‪,‬‬ ‫מקם‪ ,‬החלט ופעל)‪ .‬למעשה מדובר על תרשים‬ ‫המתאר את זרימת המידע וחלוקת האחריות בין‬ ‫הגופים השונים המעורבים בחזית החלל‪.‬‬ ‫תפישתו של חיל האוויר האמריקאי מובאת‬ ‫בנייר עמדה ובתכנית פעולה עד לשנת ‪.2020‬‬ ‫"האסטרטגיה של ארצות הברית להבטיח את‬ ‫עצמאותה תלויה בשליטה מלאה בסביבת חלל‪,‬‬ ‫כלומר למצוא ולאתר כל אובייקט בחלל ולקבוע‬ ‫את יכולתו ואת כוונותיו"‪ ,‬נאמר שם‪.‬‬ ‫בפברואר ‪ ,2009‬לאחר שכל המערכות הקיימות‬ ‫כשלו בחיזוי ההתנגשות בין לווין אירידיום ולווין‬ ‫קוסמוס‪ ,‬החלה מפקדת החלל של חיל האוויר‬ ‫בפרויקט ‪ Space Fence‬לפיתוח מערך קרקעי‬

‫‪38‬‬

‫מאי‪-‬יוני ‪2012‬‬

‫את המשימות הבאות לעקוב אחר נכסי החלל של‬ ‫מדינות ידידותיות‪ ,‬לאסוף מודיעין על פעולות חלל‬ ‫של מדינות יריבות ולעקוב אחרי אובייקטים שכבר‬ ‫נמצאים בחלל‪ .‬המשימה כללה גם מעקב דקדקני אחר‬ ‫נכסי חלל בעלי עניין מיוחד ואחר מזג אוויר חללי וכן‬ ‫ניהול חכם של כל המידע הנצבר בתהליך‪.‬‬

‫הגישה האירופאית‬ ‫הגישה הארופאית‪ ,‬כפי שמופיעה ובאה לידי‬ ‫ביטוי במסמכי האיחוד האירופאי וסוכנות החלל‬ ‫האירופאית‪ ,‬שונה לגמרי‪ .‬מבחינת גוש מדינות‬ ‫אירופה‪ ,‬החלל איננו חזית‪ ,‬אלא אזור מסחרי‬ ‫מתפתח שיש להגן עליו בכדי להבטיח המשך‬ ‫הפעילות הכלכלית סביבו‪ .‬לכן‪ ,‬לא מפתיע‬

‫שגרהארד בראוור מנהל מדיניות הביטחון בסוכנות‬ ‫החלל האירופית (‪ (Gerhard Brauer‬מגדיר‬ ‫את המודעות והחשיבות לסביבת החלל מוגדרת‬ ‫בסוכנות החלל האירופאית כך‪" :‬טכנולוגיות‬ ‫ומערכות חלל הפכו לחלק מהותי בחיינו‬ ‫היומיומיים‪ .‬גישה חופשית לחלל ולשרותים שהוא‬ ‫מאפשר היא אינטרס משותף לכל האנושות‪ .‬אי‬ ‫לכך‪ ,‬הצורך המתמשך ביכולות ושרותים הקשורים‬ ‫לחלל מחייבים נקיטת אמצעים שיבטיחו גישה‬ ‫בלתי מוגבלת לחלל וצורך זה מוכר ומובן בכל‬ ‫העולם"‪.‬‬ ‫בשנת ‪ ,2004‬במסגרת הדיונים באיחוד האירופאי‬ ‫בנושא ‪ESDP – European Security and‬‬ ‫‪ ,Defense Policy‬החליט האיחוד כי "הסתמכות‬ ‫גדולה מדי על נכסי חלל‪ ,‬גם בתחומי המסחר‬ ‫והכלכלה‪ ,‬יכולה לייצר נקודת תורפה חדשה‬ ‫במקרה שהמערכות הללו יותקפו‪ .‬נקודה זו חייבת‬ ‫להילקח בחשבון ועל אירופה לנקוט באמצעי‬ ‫הבטיחות הנדרשים בכדי לזהות‪ ,‬למנוע או לכל‬ ‫הפחות להקטין את הסיכון לנכסי חלל‪ .‬אמצעים‬ ‫אלו יכולים להיות מעקב קרקעי‪ ,‬תצפיות מהחלל‬ ‫וזיהוי גורמים עוינים" ‪.‬‬ ‫בשנת ‪ ,2005‬התכנס צוות מומחים של סוכנות‬ ‫החלל האירופית ‪ ESA -‬והגדיר עבור האיחוד‬ ‫האירופאי את המטרות למערך ‪ .SSA‬המטרות‬ ‫שהוגדרו היו‪ :‬לאסוף ולתחזק מספיק מידע על‬ ‫הנעשה בחלל באופן שיאפשר הפעלה בטוחה של‬ ‫הלווינים האירופאים; לבצע מעקב אחר לווינים‬ ‫ארופאים במטרה לגלות נזק שנגרם מפעולה‬ ‫עויינת או מזבל חללי‪ :‬אפיון וקיטלוג הסכנות‬ ‫שזוהו חיזוי מזג אוויר חללי במידת האפשר וידוא‬ ‫עמידה וקיום אמנות בינלאומיות בנושא החלל‬ ‫השתתפות בהערכה ופיתוח טכנולוגיות חדשות‬

‫‪m‬‬


OUR BATTERY YOUR ENERGY

Merkaz Hasolela - MEIRCELL Ltd Over the years the Company has accumulated unique experience in the field of rechargeable batteries assembly and Li-Ion chargers Solution. MEIRCELL have proven production capabilities with an inventory acquisition program to ensure in-house stock flow. Our Company policy has been based on quality control, customer service and strict adherence to time schedules. 39

2012 ‫יוני‬-‫מאי‬

Meircell Ltd. Tel: +972-8-8535288, Fax: +972-8-8564588, www.Meircell.com, email: meir@Meircell.com


‫אילוסטרציה‪Shutterstock :‬‬

‫זבל חללי‬ ‫למרות השוני בין הגישה האמריקאית לאירופאית‬ ‫סביב נושא ה‪ SSA-‬יש נושא אחד שמאחד את‬ ‫כל המדינות הפעילות בחלל‪ :‬צמצום הזבל החללי‬ ‫(‪ .)space debris‬זבל חללי מוגדר כ"אוסף‬ ‫האוביקטיים המקיפים את כדור הארץ‪ ,‬הנמצאים‬ ‫שם כתוצאה מפעילות בני אדם ואינם עוד בשימוש"‬ ‫(הגדרה של ויקיפדיה)‪.‬‬ ‫עד השנים האחרונות היה מקובל להתייחס לעניין‬ ‫כמו אל זיהום האוקיינוסים לפני מספר עשורים‪.‬‬ ‫בשורה התחתונה (כמעט) אף אחד לא עשה שום‬ ‫דבר‪ ,‬אבל כולם מדברים על זה‪.‬‬ ‫אחד הגורמים העיקריים להיווצרות זבל חללי‬ ‫טמון אי שם בשנות השישים והשבעים של האלף‬ ‫הקודם‪ ,‬כאשר ארצות הברית וברית המועצות‬ ‫פיתחו טילים נגד לווינים (‪ )ASAT‬כחלק ממאזן‬ ‫האימה ומרוץ החימוש שליוו את התקופה‪ .‬פיתוח‬ ‫כלי נשק אלו לווה בניסויי ירי בהם הושמדו עשרות‬ ‫לווינים‪ ,‬כאשר כל מדינה מקפידה להשמיד את‬ ‫נכסי החלל שלה בכדי לא ליצור תקדים‪ .‬התוצאה‬ ‫של ניסויים אלו היא כמות שברים עצומה שנוצרה‬ ‫מתקופה זו‪ .‬כיום‪ ,‬מתוך כעשרים ואחד אלף עצמים‬ ‫בחלל בעלי קוטר של עשרה סנטימטרים ומעלה‬ ‫הנמצאים תחת מעקב רק שלושת אלפים וחמש‬ ‫מאות הם לוויינים פעילים‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 1978‬פירסם חוקר נאס"א דונאלד ג'‬ ‫קסלר מאמר שניתח את מצב הזבל החללי לאחר‬ ‫תום תקופת הניסויים בנשק להשמדת לווינים‪.‬‬ ‫המחקר גילה שכארבעים ושניים אחוזים מכלל‬ ‫השברים שהיו תחת מעקב אז‪ ,‬היו תוצאה של ‪19‬‬ ‫ארועי התנגשות בלבד‪ .‬קסלר אף הזהיר מפני‬

‫‪40‬‬

‫מאי‪-‬יוני ‪2012‬‬

‫אילוסטרציה‪Shutterstock :‬‬

‫לשיפור הבטיחות של מערכות חלל ואספקת‬ ‫מידע שישמש את מקבלי ההחלטות‬

‫מצב עתידי שבו צפיפות השברים תהיה כזאת‬ ‫שארוע משמעותי נוסף ייצר תגובת שרשרת של‬ ‫התנגשויות משנה‪ .‬התופעה זכה לכינוי "סינדרום‬ ‫קסלר"‪.‬‬ ‫זבל חללי בהחלט יכול לגרום להתנגשויות‬ ‫בחלל ואף לחזרת עצמים אל פני כדור הארץ‬ ‫תוך כדי התרסקותם על הקרקע‪ .‬גם אם לא כל‬ ‫האירועים הללו מגיעים לתקשורת‪ ,‬קרו לא מעט‬ ‫אירועי התנגשות והתרסקות במהלך השנים‪ .‬כך‬ ‫למשל ב‪ 11-‬עשר באוגוסט ‪ ,1993‬נפגע הלוויין‬ ‫הבריטי ‪ Olympus-1‬על ידי עצם בלתי מזוהה‪.‬‬ ‫הלוויין הושבת כליל ונכנס למסלול היסחפות‬ ‫בחלל‪ .‬ב‪ 24-‬ביולי ‪ 1996‬נפגע לוויין הריגול‬ ‫הצרפתי ‪ CERISE‬על ידי שאריות ממשגר‬ ‫אריאן‪( 1-‬אף הוא צרפתי)‪ .‬זה היה המקרה המתועד‬ ‫הראשון בו גם העצם הנפגע וגם העצם הפוגע זוהו‬ ‫בוודאות‪.‬‬ ‫ב‪ 29-‬במרס ‪ 2006‬נפגע לווין התקשורת‬ ‫הרוסי ‪ Express-AM1‬על ידי עצם לא מזוהה‬ ‫ונכנס לסחרור ממנו לא הצליח להתאושש‪ .‬ב‪10-‬‬ ‫בפברואר ‪ 2009‬אירעה התנגשות בין לוויין‬ ‫תקשורת של אירידיום ובין לווין רוסי ישן‬ ‫מסדרת קוסמוס ושני הלוויינים התרסקו כליל‪.‬‬ ‫בעשרים ושמונה ביוני ‪ 2011‬קיבל צוות תחנת‬ ‫החלל הבינלאומית התרעה של כחצי שעה על‬ ‫התנגשות צפויה‪ ,‬האסטרונאוטים נאלצו להפסיק‬ ‫מיד את פעילותם ולהתפנות לחלליות הסויוז‬ ‫המשמשות כמרחב מוגן למקרה פגיעה בתחנת‬ ‫החלל‪ .‬הארוע הסתיים בחליפה קרובה של פחות‬ ‫מ‪ 250-‬מטרים‪.‬‬ ‫ב‪ 1-‬בדצמבר ‪ 2011‬התרסק עצם גדול‪ ,‬שזוהה‬ ‫אחר כך כזבל חללי בפלימות' שבאנגליה‪ .‬בעל‬ ‫הבית שהה באותו הזמן בפאב ומקומי ולכן לא‬ ‫היו נפגעים בנפש‪ .‬שלושה שבועות מאוחר יותר‬ ‫התרסק מיכל דלק עשוי טיטאניום שהיה שייך‬

‫“התוצאה של ניסויים‬ ‫אלו היא כמות שברים‬ ‫עצומה שנוצרה‬ ‫מתקופה זו‪ .‬כיום‪,‬‬ ‫מתוך כעשרים ואחד‬ ‫אלף עצמים בחלל‪,‬‬ ‫בעלי קוטר של עשרה‬ ‫סנטימטרים ומעלה‬ ‫הנמצאים תחת מעקב‪,‬‬ ‫רק שלושת אלפים‬ ‫וחמש מאות הם‬ ‫לוויינים פעילים"‬ ‫למשגר סויוז‪ 2-‬שכשל בשיגור מוקדם יותר‬ ‫באותו יום‪ .‬הוא נחת על בניין מגורים בעיירה‬ ‫הקטנה אורדין (‪ )ORDYN‬בסיביר‪ ,‬רוסיה‪.‬‬ ‫לטענת הממשל הרוסי‪ ,‬לבית (הנמצא ברחוב‬ ‫יורי גאגארין) נגרם נזק רב‪ ,‬אך לא היו נפגעים‬ ‫בנפש‪ .‬אחד האירועים האחרונים התרחש ב‪24-‬‬ ‫במרס ‪ ,2012‬כאשר האסטרונאוטים של תחנת‬ ‫החלל הבינלאומית נאלצו שוב לבצע פינוי חירום‬ ‫לחללית הסויוז‪.‬‬

‫ניקיון בחלל‬ ‫ריבוי הארועים הקשורים למודעות למצב‬ ‫החלל כולל חזרה בלתי נשלטת ובלתי מבוקרת‬ ‫של לווינים גדולים לכדור הארץ (כגון ‪ROSAT‬‬ ‫‪ UARS‬ופובוס‪-‬גרונט – האחרון "פספס" רק‬ ‫במעט את אדמת צ'ילה ונפל באוקיינוס סמוך‬ ‫לחופיה) הוליד מאמץ משותף ושיתוף פעולה‬ ‫הדוק בין אירופה לארצות הברית‪ .‬אין זה‬ ‫משנה אם המוטיבציה היא צבאית או מסחרית‪,‬‬ ‫העובדה שנכסי החלל נמצאים תחת מעקב ובקרה‬ ‫מאפשרת העברת מידע בדבר סכנות במעגלי זמן‬ ‫הולכים וקטנים‪.‬‬ ‫לאחרונה‪ ,‬אנחנו עדים גם לפעילות אקטיבית‬ ‫שנועדה להגן על נכסי חלל‪ .‬בריגיט סרו‬ ‫(‪ ,)Brigitte Serreault‬סמנכ"לית מחקר‬ ‫וטכנולוגיה בחברת אסטריום הצרפתית‪,‬‬ ‫הכריזה בכנס החלל האירופאי בפברואר‬ ‫‪ 2012‬שאסטריום מחפשת פתרונות אקטיביים‬ ‫למיגון לווינים‪ .‬מוקדם יותר השנה הכריז מכון‬ ‫המחקר הטכנולוגי בלוזאן שוויץ על פרויקט‬ ‫‪ ,CleanSpace-1‬לתכנון בניה ושיגור של‬ ‫לוויין שיאסוף זבל חללי‪ .‬עד כה הושקעו‬ ‫בפרויקט ‪ 11‬מיליון דולר‪ .‬זהו הפרויקט הממומן‬ ‫הראשון שפועל לניקוי החלל‪ .‬‬


‫‪ISRAELDEFENSE‬‬ ‫טכנולוגיות ענן וביג דאטה‬

‫בשירות מערכת הביטחון‬

‫‪HILTON TEL AVIV‬‬ ‫וחברת‬ ‫ערב עיון לבכירים של‬ ‫בנושא טכנולוגיות ענן וביג דאטה בשירות מערכת הביטחון‪.‬‬ ‫בערב נדון באתגרים האופרטיביים העומדים בפני מקבלי החלטות במערכות הביטחון‬ ‫לאור האיומים בעידן ריבוי מערכות מידע‪ ,‬וניחשף למידע עדכני ומרתק בתחום‪.‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬נחשוף שיטות חדשניות לשיתוף מידע ויכולות תאום בין מספר רב של צרכנים‬ ‫בדרך לקבלת החלטות בזמן אמת‬

���הארוע מצומצם וסגור‬ ‫לבדיקת אפשרות לקבלת הזמנה התקשרו ‪ 074-7031211‬או ‪E: info@israeldefense.co.il‬‬

‫מות‬


‫פריצה לגופים ביטחוניים‬

‫ב‪ 5-‬שלבים‬ ‫עודד בלטמן‪ ,‬יועץ טכנולוגי ומומחה אבטחת מידע‪ ,‬ממחיש‬ ‫כיצד ניתן לנצל חולשות אנושיות כדי לפרוץ לרשת‬ ‫המחשב של חברה ביטחונית בינלאומית גדולה‪ .‬לקרוא‪,‬‬ ‫ולהפיק לקחים‪ .‬מיוחד‬ ‫עודד בלטמן | ‪oded.blatman@gmail.com‬‬

‫ה‬ ‫צילום‪Shutterstock :‬‬

‫תעשיות הביטחוניות‪ ,‬כמו גם‬ ‫חברות במשק “האזרחי”‪ ,‬מקפידות‬ ‫על אמצעי אבטחת מידע מגוונים‬ ‫וטובים‪ ,‬המגנים בעיקר על הכניסות‬ ‫ועל היציאות מהרשתות הארגוניות‪.‬‬ ‫יחד עם זאת‪ ,‬קיימים סוגים רבים של תקיפות‬ ‫סייבר‪ ,‬ואנשי אבטחת המידע נאלצים להתמודד‬ ‫גם עם מספר רב של ניסיונות פריצה‪ .‬אסור להם‬ ‫להיכשל אפילו פעם אחת‪.‬‬ ‫לתוקפים יש יתרון‪ :‬הם יכולים לנסות לפרוץ‬ ‫אלפי פעמים לארגון‪ ,‬כאשר מספיקה להם הצלחה‬ ‫אחת‪ .‬הבעיה היא‪ ,‬שלכל מעגל אבטחה טכנולוגי‬ ‫יש חולשה עיקרית ‪ -‬בני האדם‪ .‬אלו אינם נתונים‬ ‫לשיקולים בינאריים‪ .‬לאנשים יש צרכים‪ ,‬יצרים‪,‬‬ ‫רצונות ולעיתים גם חמדנות‪ .‬יש גם צרכים חברתיים‬ ‫ולחץ חברתי ובמקרים מסויימים הבעיה יכולה‬ ‫להיות צורך רגשי המתורגם כמתנה לחג (מה הקשר?‬ ‫תמשיכו לקרוא ותבינו)‪.‬‬ ‫מערכי אבטחת המידע מתקשים להתמודד עם‬ ‫טעויות של משתמשים‪ ,‬ו”הנדסה חברתית” (‪social‬‬ ‫‪ )engineering‬היא אחת הפרצות לעולם טכנולוגיות‬ ‫המידע של הארגון‪ .‬כדוגמא‪ ,‬אפשר לראות את חקירת‬

‫תולעת ה‪ . stuxnet-‬מאיפה הכל התחיל? מעובדים‬ ‫שהכניסו ‪ Disk on Key‬למערכות ה‪SCADA-‬‬ ‫(מערכות שו”ב) של הכורים הגרעיניים‪.‬‬ ‫קיימים עוד הרבה מקרים כאלה‪ ,‬אבל נתמקד‬ ‫בצד התוקף‪ .‬למה? גם כי זה מרתק להתחפש‬ ‫ל”איש הרע”‪ ,‬וגם משום שלא ניתן לבצע הגנה‬ ‫יעילה מבלי להכיר את הדפ”אות (דרכי פעולה‬ ‫אפשריות) של האויב‪ .‬נתחיל‪.‬‬ ‫ובכן‪ ,‬ראשית יש להכין תולעת‪ ,‬סוס טרויאני או‬ ‫בקיצור “וירוס” חדש שאינו מזוהה על ידי מערכות‬ ‫המידע‪ .‬וירוס כזה ניתן לרכוש כיום באינטרנט‬ ‫בעלות של כ‪ 500-‬דולר בלבד‪ ,‬או פשוט להכין קטע‬ ‫קוד קצר‪ ,‬שעושה נזקים לקבצי מערכות ההפעלה‪,‬‬ ‫אותו ניתן לכלול בקובץ ‪ PDF‬תמים למראה‪.‬‬ ‫כאשר יש בידינו נשק קיברנטי‪ ,‬נשאלת השאלה‬ ‫איך חודרים לארגון‪ .‬כדי לעשות זאת‪ ,‬אנו נבצע‬ ‫הנדסה חברתית ב‪ 5-‬שלבים‪ .‬שלב ראשון – איסוף‬ ‫מודיעין‪ .‬שלב שני – הכנת תשתית‪ .‬שלב שלישי‬ ‫– שליחת פתיון‪ .‬שלב רביעי – קבלת מידע מסווג‬ ‫ו”כרטיס הכניסה” שלנו למערכות המטרה‪ .‬שלב‬ ‫חמישי – שליחת קוד עויין (וירוס‪ ,‬סוס טרויאני‪,‬‬ ‫תולעת וכדומה)‪.‬‬


‫מאי‪-‬יוני ‪2012‬‬

‫‪43‬‬


‫שלב ‪ :1‬איסוף מודיעין‬ ‫המקור הכי נוח לחיפוש מידע הוא כמובן‪,‬‬ ‫רשת האינטרנט‪ .‬נבחר “חברת מטרה”‪,‬‬ ‫חברה בטחונית בינלאומית מוכרת אליה‬ ‫נתייחס בכתבה כ‪( ABC-‬שם החברה‬ ‫המקורית שמור במערכת)‪.‬‬ ‫פעולת איסוף המידע מתחילה בשיטוט‬ ‫ברשתות החברתיות הגדולות כמו‬ ‫‪Facebook, twitter, LinkedIn, Google+,‬‬ ‫‪ MySpace‬וכדומה‪ .‬על מנת לקבל גישה‬ ‫לכתובות האימייל של העובדים יש‬ ‫להירשם כעובד החברה ואחרי ש”בחנו”‬ ‫את הרקע שלי כמשתמש‪ ,‬קיבלתי אישור‬ ‫לקבוצת אותה חברה‪.‬‬ ‫כעת‪ ,‬שאני חבר מן המניין בחברה‪ ,‬ניתן‬

‫לבצע חיפוש ידני אחר נושאי תפקיד‬ ‫חשובים בה‪ .‬לדוגמא‪ :‬מנהלי השיווק‬ ‫או בעלי תפקיד מסווגים כגון “מהנדס‬ ‫מערכת טילים” או “אחראי בסיסי נתונים”‪.‬‬ ‫נתונים אלו ניתנים להצלבה עם רשתות‬

‫חברתיות אחרות כגון ‪ ,Facebook‬פעולה‬ ‫המאפשרת לנו לדלות נתונים נוספים‬ ‫לגבי אותם עובדים בחברת היעד כולל‬ ‫מקום מגורים‪ ,‬חברים‪ ,‬מקום לימודים‬ ‫ואף כתובות פיזיות וטלפונים‪ .‬ניתן ליצור‬ ‫פרופיל ברשת החברתית‪ ,‬להמציא לנו‬ ‫“רקע” חברתי דומה וליזום קשר “חברתי”‬ ‫עם אותם עובדים‪.‬‬ ‫שיטה נוספת לאיסוף מודיעין אינה פונה‬ ‫למיקוד אישי‪ ,‬אלא מחפשת “כתובות‬ ‫אימייל” באופן נרחב‪ .‬מה שחשוב במקרה‬ ‫כזה הוא הכמות של כתובות האימיילים‬ ‫של עובדי החברה שניתן למצוא ברחבי‬ ‫האינטרנט‪ .‬מכיוון ששימוש במנגנון ידני‬ ‫לוקח זמן רב‪ ,‬נעזרתי בתוכנה (חינמית‬ ‫כמובן) שסורקת את האינטרנט ומוציאה‬ ‫רשימה של כל האנשים עם סיומת‬ ‫המייל של החברה “ ‪,”@ABCsystems‬‬ ‫נמצאו ‪ 1,614‬שמות‪.‬‬ ‫ייצאתי את כתובות האימיילים לאקסל‬ ‫והוספתי את השמות של נושאי‬ ‫התפקידים החשובים (סה”כ כ‪1,700-‬‬ ‫כתובות)‪ .‬כעת‪ ,‬יש לנו מאגר עם שמות‬ ‫עובדי החברה וכתובות האימייל שלהם‪.‬‬

‫בשלב הזה‪ ,‬ניצור אתר עם שם דומה‬ ‫לשם חברת המטרה שלנו (בדוגמה‬ ‫זו‪ )ABC systems :‬ועל כן נפתח אתר‬ ‫עם השם ‪( ABCsystem‬ללא ה‪ s-‬בסוף‬ ‫המילה)‪ .‬מסתבר שהדומיין פנוי‪.‬‬ ‫היות ורוב החברות משתמשות‬

‫בתוכנות סטנדרטיות כדי לאפשר‬ ‫לעובדיהם גישה מרחוק באמצעות‬ ‫כלי נפוץ כמו ‪Microsoft Outlook Web‬‬ ‫‪( Access‬או בקיצור ‪ ,)OWA‬נוכל‬ ‫לעשות דף אינטרנט פשוט שייראה‬ ‫כמו זה שהעובדים רגילים לראות‬ ‫כאשר הם עובדים מהבית‪ .‬דוגמה‪:‬‬ ‫כמובן‪ ,‬שבמקרה שלנו מטרת הדף‬

‫היא לתעד את שם המשתמש‬ ‫והסיסמה של העובד‪.‬‬

‫שלב ‪ :3‬שליחת הפתיון‬

‫שלב ‪ :4‬קבלת מידע‬

‫שלב ‪ :5‬שליחת קוד עוין‬

‫מרכיב נוסף שיש לכל חברה‪ ,‬הוא‬ ‫מחלקת משאבי אנוש‪ .‬לארגונים‬ ‫גדולים יותר יש גם ועד עובדים‪ .‬בואו‬ ‫נדמיין כי ועד העובדים או מחלקת‬ ‫משאבי אנוש‪ ,‬החליטו לצ’פר את‬ ‫העובדים במתנה או בקופון לחג‪,‬‬ ‫ומודיעים להם על כך‪ .‬ניתן לעצב‬ ‫מודעה‪ ,‬עם מבצעים ומתנות‪ ,‬בהתאם‬ ‫לקהל היעד של התוקף‪.‬‬ ‫את הלינק שמסמן הכפתור “ ‪Press‬‬

‫הסטטיסטיקה אומרת ש‪ 40-‬אחוז‬ ‫מהעובדים שיקבלו את הלינק ‪-‬‬ ‫ילחצו עליו‪ .‬זהו טבעו של אדם‪.‬‬ ‫אם נותנים לאנשים אפשרות לרכוש‬ ‫משהו במחיר טוב או לקבלו בחינם‪,‬‬ ‫הם ירצו זאת‪.‬‬ ‫זהו הטבע האנושי וזוהי החולשה‬ ‫(או הפירצה) שאנו מנצלים כאן‪.‬‬ ‫העובדים שיקבלו את המודעה‪,‬‬ ‫ילחצו על הלינק ויגיעו לדף הבית‬ ‫שיצרנו באתר‪ .‬מכיוון ששמו של‬ ‫האתר נראה זהה לאתר שאותו הם‬ ‫מכירים‪ ,‬זה יוריד את חשדם והם‬ ‫ירגישו נוח יותר למלא את פרטיהם‬ ‫האישיים כולל שם משתמש‬ ‫וסיסמה‪.‬‬ ‫אנו כמובן נתעד את כל המידע הזה‪.‬‬ ‫לאחר שהעובדים נכנסו לאתר‬ ‫המזויף ובטרם נעניק להם את‬ ‫“השובר” עצמו‪ ,‬ניתן לבקש עוד‬ ‫פרטים על הזיהוי של העובד (כגון‪,‬‬ ‫כתובת‪ ,‬טלפון‪ ,‬מספר מחלקה‪ ,‬שם‬ ‫המנהל) ולנסות לדלות עוד מידע‬ ‫עליהם ועל הארגון שלהם‪.‬‬

‫לאחר שאספנו את פרטי העובדים‬ ‫כולל שמות המשתמשים והסיסמאות‬ ‫שלהם‪ ,‬יש בידנו את היכולת להיכנס‬ ‫לאתר האמיתי של החברה ולבצע‬ ‫כניסה למערכת (‪ )login‬עם ההרשאות‬ ‫האמיתיות‪ .‬פעולות נוספות שנוכל‬ ‫לבצע יכללו תשאול ה‪Active Directory-‬‬ ‫אודות שמות המשתמשים בארגון‪,‬‬ ‫קבוצות‪ ,‬הרשאות‪ ,‬גישה לבסיסי‬ ‫הנתונים וגישה לקבצים מסווגים‪.‬‬ ‫אם בידנו קוד עויין‪ ,‬ניתן לשלוח אותו‬ ‫מוסווה בתוך “שובר אישור”‪ ,‬ולבקש‬ ‫מהעובד להעביר את ההודעה למחלקת‬ ‫משאבי אנוש או ועד החברה על מנת‬ ‫לקבל את המתנה‪ .‬בצורה כזו הוירוס‬ ‫נכנס לתוך המערכת הארגונית‪ .‬תופעה‬ ‫מעניינת נוספת בהקשר זה מראה כי‬ ‫עובדים שלא קיבלו מייל מהתוקף‪,‬‬ ‫הרגישו “מקופחים” שלא “זכו” למבצע‬ ‫וביקשו מהעובדים “הנגועים” שישלחו‬ ‫אליהם את ההודעה על מנת שיוכלו‬ ‫גם הם לקבל את ההטבה‪ .‬בצורה זו‪,‬‬ ‫המנגנון האנושי שוב עוזר להפיץ את‬ ‫הוירוס בקרב עובדי הארגון‪.‬‬

‫‪ ”Here‬הפנתי לכתובת של האתר‬ ‫שיצרנו מקודם‪ .‬כעת‪ ,‬ניצור רשימת‬ ‫תפוצה ב‪( Outlook -‬שלב ראשון) ונשלח‬ ‫לכל העובדים של ‪ ABC‬את המודעה‬ ‫בדבר חלוקת המתנה לכבוד החג‬ ‫הקרוב‪ .‬כעת נותר לחכות שהעובדים‬ ‫ילחצו על הלינק שלנו‪.‬‬

‫‪44‬‬

‫שלב ‪ :2‬הכנת תשתית‬

‫מאי‪-‬יוני ‪2012‬‬


‫מאבטחת מידע‬ ‫לשמירה על הידע‬ Security Assessment

New Age FireWall

Content Based Security

Cyber

DLP

AAA

MDM Encryption & Scramble

Compliance

Your security is Part of Our MATRIX :‫לפרטים נוספים‬ ‫ מטריקס מוצרי תוכנה‬,‫ מנהל תחום אבטחת מידע‬,‫אורן ברט‬ orenbr@matrix.co.il ,052-4653962


‫שלב ‪ :6‬הפקת לקחים‬ ‫ישנן מתודות סדורות לאפיון מערך אבטחת‬ ‫המידע‪ ,‬ביניהן ‪ defense-in-depth‬ואחרות‪.‬‬ ‫המתודות מחלקות את “עולם אבטחת המידע”‬ ‫לשלושה עוגנים‪ :‬תקשורת‪ ,‬תשתיות הפעלה‬ ‫ואפליקציה‪ .‬לכל שכבה יש עולם של פתרונות‬ ‫טכנולוגים המאפיינים אותה‪ ,‬כולל מערכי‬ ‫בקרה יעילים (מערכות ‪ ,SIEM‬בדיקות‬ ‫חדירות מסוגים שונים‪ ,‬בדיקות לתהליכים‬ ‫אנומלים‪ ,‬בדיקות אנומליות ברשת ועוד)‬ ‫ומערכות תחזוקה שוטפות‪.‬‬ ‫יש לתת את הדעת לאיומים המתחדשים‬ ‫בעידן הסייבר ולהכיר את האתגרים הניצבים‬ ‫בפנינו בפלטפורמת הענן‪ .‬צריך להיות “עם‬ ‫היד על הדופק” לגבי סטטוס האבטחה של‬ ‫הארגון וליישם פתרונות אפקטיבים לארגון‬ ‫ולאופי עבודתו‪ .‬כל זאת‪ ,‬כאשר ברקע הידיעה‬ ‫כי טבעו של אדם הוא לשתף מידע ולחוות אותו‬ ‫עם אחרים‪.‬‬ ‫ההתפתחות המדהימה של הרשתות החברתיות‬ ‫והשפעתן על אופי ההתנהגות שלנו כיחידים‪,‬‬ ‫כקבוצות ואפילו כאומות היא עצומה (ראו כיצד‬ ‫הרשתות החברתיות תרמו למחאה החברתית‬ ‫אצלנו ולהפלת המשטרים הערביים)‪ .‬כוחן רב‪,‬‬ ‫המידע שנאגר בהן עצום והוא משרת גורמים‬ ‫רבים‪.‬‬

‫סכנה ברשת‬ ‫רשתות חברתיות הינה תופעה שמערך‬ ‫אבטחת המידע צריך להתמודד איתה ולהכיר‬ ‫את הסיכונים הטמונים בה‪ .‬הנחת העבודה היא‬ ‫שכל מידע העולה לרשת האינטרנט זמין לכולם‪,‬‬ ‫כולל למתחרים ולאוייבים‪.‬‬ ‫תוכנות הרשתות החברתיות המותקנות על‬ ‫גבי המחשבים או הטלפונים הסלולאריים‪,‬‬ ‫אוספות את המידע הזה ושולחות אותו לשרת‬ ‫מרוחק כברירת מחדל‪.‬‬ ‫המסקנה היא שהמידע אודותנו נמצא ברשת‬ ‫וכל שנותר הוא לחפשו ולהסיק על הקשרים‬ ‫החברתיים הנובעים ממנו‪.‬‬ ‫עובדים המוסיפים מידע אודות תפקידם‬ ‫בחברה‪ ,‬מוצרים‪ ,‬פטנטים‪ ,‬יכולות‪ ,‬תקציבים‪,‬‬ ‫לוחות זמנים‪ ,‬תוכניות ‪ R&D‬וכדומה‪ ,‬מוסיפים‬ ‫נדבך חשוב ומעניין לחבריהם – אך גם למתחרים‪,‬‬ ‫אויבים ולשאר בעלי עניין שארגון לא מעוניין‬ ‫לחשוף את המידע בפניהם‪ .‬קל וחומר נכון הדבר‬

‫‪46‬‬

‫מאי‪-‬יוני ‪2012‬‬

‫במגזר הביטחוני‪ .‬ישנם הרבה‬ ‫חיילים‪ ,‬מהנדסים‪ ,‬מפתחים‬ ‫ומנהלים המתגאים בתפקידם‬ ‫הביטחוני ומפרסמים זא��‬ ‫ברשתות החברתיות‪.‬‬ ‫במהלך התחקיר לכתבה‬ ‫זו נתקלתי בפרויקטים ובעלי‬ ‫תפקידים מסווגים או שמות‬ ‫של פרויקטים מסווגים שמקומם‬ ‫אינו ברשת‪ .‬זוהי תופעה שצריך‬ ‫להתמודד עימה‪ ,‬גם טכנולוגית‪ ,‬אבל‬ ‫עיקרה במודעות האנשים וחינוכם לנושא‬ ‫אבטחת מידע‪.‬‬ ‫כפי שניתן היה לראות‪ ,‬הגורם האנושי‬ ‫הוא החוליה החלשה במתודולוגית החדירה‬ ‫לארגון‪ .‬לרוב‪ ,‬מדובר על עבודה עם ספקים או‬ ‫אינטגרטורים המכניסים את התוקפים לארגון‬ ‫ולא תמיד בידיעתם‪.‬‬

‫חינוך‪ ,‬חינוך‪ ,‬חינוך‬ ‫בבואנו לבחון את מערך אבטחת המידע‬ ‫בארגון יש לעבוד באופן מקיף ככל הניתן‪ .‬חינוך‬

‫המשתמשים בארגון אודות‬ ‫חשיבות חיסיון המידע וסיווגו‬ ‫הוא נדבך חשוב בבניית‬ ‫מעגלי האבטחה בארגון‪.‬‬ ‫יש ללמד את העובדים‬ ‫אודות הסכנות בסייבר‬ ‫ולהעלות למודעות את‬ ‫האיומים הפוטנציאלים‬ ‫הניצבים בפני הארגון‪.‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬יש לתת להם כלים‬ ‫להתמודד עם סכנות אלו כמו עמדות‬ ‫“הלבנה‪/‬השחרה”‪ ,‬רשתות חיצוניות‬ ‫וקב”ט זמין לפנות אליו אם מתעורר חשד‪.‬‬

‫מודעות‬ ‫מודעות העובדים חשובה ביותר להצלחת‬ ‫מערך אבטחת המידע‪ .‬ארגון שיצליח לרתום‬ ‫אליו את ערנותם של העובדים יזכה במספר רב‬ ‫של עובדים הנרתמים למערך אבטחת המידע‬ ‫ובודקים את המידע והמדיה המגיעים לרשותם‪.‬‬ ‫האם מדובר בפירצה נוספת הקוראת להאקר‬ ‫(או לשירותי המודיעין של האויב?) ‪‬‬

‫גם במודיעין של צה”ל‬ ‫פירצה קוראת להאקר‬ ‫גם לגופי הבטחון בישראל צריכה להיות‬ ‫מודעות לנושא ההנדסה החברתית‪ .‬גורם‬ ‫שינסה לדלות פרטים מסווגים אודות‬ ‫פרוייקטים ויכולות צבאיות‪ ,‬ייתכן ויגלה‬ ‫מידע מודיעיני רב‪.‬‬ ‫הן תעשיות הביטחוניות‪ ,‬והן גופי מודיעין‬ ‫וצה”ל צריכים לחנך את העובדים והחיילים‬ ‫שבארגוניהם‪ ,‬לשמור על המידע הנחשף‬ ‫ברשתות החברתיות ובמכשירים הניידים‪.‬‬ ‫כיום‪ ,‬מכשירים סלולרים הינם מחשב‬ ‫לכל דבר‪ ,‬עם יכולות ווידאו‪/‬אודיו‪ ,‬חיבור‬ ‫לאינטרנט ו‪ .GPS-‬כאשר מותקנת עליהם‬ ‫תוכנה של רשתות חברתיות‪ ,‬היא יכולה‬ ‫לתעד את המיקום‪ ,‬לשגר תמונות‪,‬‬ ‫ולהעביר את כל פרטי הקשר וספר‬ ‫הטלפונים של המשתמש לאינטרנט‪,‬‬ ‫לעיתים ללא ידיעתו‪.‬‬

‫יש להימנע מיצירת קבוצות מטרה לאוייב‪.‬‬ ‫לדוגמה‪ ,‬ניסיתי לבדוק האם ניתן להתקבל‬ ‫גם לקבוצת “חברי ‪ – 8200‬צה”ל הישראלי”‪.‬‬ ‫מסתבר כי על אף העובדה שרוב פעולות‬ ‫היחידה מסווגות‪ ,‬לקבוצה אפשר להתקבל‬ ‫בקלות ולגלות פרטים על חברים‪,‬‬ ‫נושאי תפקידים בעבר ובהווה‪ ,‬מפתחים‬ ‫ומהנדסים של מערכות בצה”ל ‪.‬‬ ‫תגובת דובר צה”ל‪“ :‬אגף המודיעין‬ ‫מוביל את המאמץ לשמירה על ביטחון‬ ‫המידע בצה”ל על ידי הסברות שוטפות‪,‬‬ ‫ביקורות והדרכות‪ ,‬ופועל להגברת‬ ‫המודעות לביטחון המידע והאיומים‬ ‫הקיימים ברשתות החברתיות בכלל‬ ‫יחידות צה”ל‪ .‬מקרים נקודתיים כמו‬ ‫המקרה המצויין בכתבה ייבדקו פרטנית‬ ‫ויטופלו בהתאם”‪.‬‬


The Center for Test and Development Tools for the Embedded Market & Safety Critical Applications ARMxx, Cortex-A/R/M

Universal JTAG Debuggers and In-Circuit Emulators (ICE’s)

MIPS 32/64 PPC, PQ, QorIQ µC, µP, SoC, SoPC, etc.

 SW Development Tools for DO-178B/C

 Graphic Development Tools

Based On OpenGL, DO-178B/C

Static Analysis, including Compliance to several Standards

Tools for SW Testing

Dynamic Analysis Unit Test Model Test

2D/3D Embedded Graphics Drivers for Safety and Mission Critical Graphics Solutions DO-178B/C, ED-12B Certifiable Solutions

DO-178B/C Safety & Mission Critical Software Certifiable RTOSes

Contact: David Yahalomi Vice President Marketing Sales & Bussines Development Office: 03-6491202 Mobile. 052-2461565 e-mail: david@itec.co.il


‫פרפרי‬

‫תעתוע‬ ‫אם יתגשם חלומו של דובי בנימיני‪ ,‬הפק”ל העתידי‬ ‫של לוחם החי”ר יכלול פרפר מיקרו–רובוטי שיכנס‬ ‫לכיס החולצה‪ .‬במפעל להב של התעשייה האווירית‪,‬‬ ‫במעבדה שנראית כמו התחלה של חברת ‪,StartUp‬‬ ‫מפתחים את הדור הבא של כלי הטיס הבלתי‬ ‫מאוישים‪ .‬ביקרנו‪ ,‬ראינו וחזרנו לדווח‬

‫כתב וצילם‪ :‬עמי רוחקס דומבה‬

‫‪48‬‬

‫מאי‪-‬יוני ‪2012‬‬


‫ה‬

‫היכרות שלי עם המיקרו רובוטים‬ ‫המעופפים של התעשייה האווירית‬ ‫מתחילה באחד ממפעלי החברה אי‬ ‫שם במרכז הארץ‪ .‬לאחר נסיעה של‬ ‫מספר דקות משער המפעל‪ ,‬אנחנו‬ ‫חולפים על פני שלט שאומר ‘אזור ניסויים–הכניסה‬ ‫אסורה’ ומגיעים למעבדה של דובי וגיא‪ .‬אם חשבתם‬ ‫שמדובר על קו ייצור המוני‪ ,‬תחשבו שוב‪ .‬מדובר‬ ‫על מעבדה בסגנון הגאראג’ בו התחילו חברות‬ ‫כמו גוגל או ‪ .HP‬פרפרים ושאר רובוטים תלויים‬ ‫מהתקרה‪ ,‬השולחנות עמוסים ברכיבי אלקטרוניקה‬ ‫ומחשב שמריץ מודלים שונים בסוליד וורקס‪ .‬ממבט‬ ‫ראשון נראה כי מדובר על הילד הסורר של התעשייה‬ ‫האווירית‪ ,‬זה שעסוק יותר בעתיד מאשר בהווה‪.‬‬

‫פרפר לכל חייל‬ ‫דובי בנימיני‪ ,‬מהנדס מכונות ו”פרפרולוג” ידוע‬ ‫המשמש גם כיושב ראש אגודת חובבי הפרפרים‬ ‫בישראל‪ ,‬הפך את התחביב למקצוע‪ ,‬ויחד עם גיא‬ ‫מרום שהגיע הישר מהטכניון‪ ,‬הם סללו את הדרך של‬ ‫מפעל להב בתעשייה האווירית למיקרו רובוטיקה‪ .‬את‬ ‫הפרפר פיתח דובי על בסיס רעיון במסגרת “תוכנית‬ ‫ענוג” לחייל היבשה העתידי‪“ .‬הצעתי לפתח פרפר‬ ‫לכל חייל”‪ ,‬אומר דובי‪“ .‬לכל אחד יהיה אחד כזה‬ ‫בכיס אותו הוא יוכל להוציא‪ ,‬להטיס ולראות מה‬ ‫קורה קדימה”‪.‬‬ ‫הפרפרים בנויים על בסיס המבנה הביולוגי שלהם‬ ‫בטבע‪ ,‬הם שקטים לחלוטין ומסוגלים לטוס למשך‬ ‫עשרות דקות‪ .‬מספיק כדי לראות מה יש מעבר לפינה‬ ‫או לטרסה הקרובה‪ .‬הפרפר הקטן שראיתי מסוגל‬ ‫לטוס כ‪ 10-‬דקות שזה יחסית הרבה לכלי שכל‬ ‫המשקל שלו מסתכם ב‪ 8-‬גרמים בודדים‪ .‬פרפר אחר‬ ‫שהדגימו לי‪ ,‬שקל בערך ‪ 12‬גרם והוא מסוגל לטוס‬ ‫חצי שעה באוויר ולטווח של מעל ‪ 5‬ק”מ‪“ .‬בעולם‬ ‫בקושי הצליחו להגיע לרבע שעה טיסה עם כלים‬ ‫בסדר גודל כזה”‪ ,‬מסביר דובי‪.‬‬ ‫גיא אומר שבגדלים הללו חושבים אפילו על כל‬ ‫טיפה של דבק בגלל המשקל‪ .‬אם לוקחים בחשבון‬ ‫שיש על הפרפר מצלמה‪ ,‬טייס אוטומטי‪ ,‬תקשורת‬ ‫והוא גם צריך להיות עמיד ברוח‪ ,‬מבינים שיש הרבה‬ ‫עבודת תכנון מאחורי הרובוט הקטן הזה בהיבט של‬ ‫גוף אווירודינמי וצורה‪.‬‬ ‫דובי מראה לי את המצלמה שמתקינים עליו‪.‬‬ ‫היא שוקלת עשירית וחצי גרם ונראית כמו חתיכת‬ ‫פלסטיק מזערית באמצע היד‪“ .‬המצלמה פותחה‬ ‫במזרח למטרות רפואיות”‪ ,‬הוא אומר ומיד מוסיף‬ ‫“זו לא הגלולה שבולעים (‪ .)Pillcam‬מדובר במשהו‬

‫מאי‪-‬יוני ‪2012‬‬

‫‪49‬‬


‫“אנחנו לא מצפים מלוחם‬ ‫חי“ר שיהיה טייס“‪,‬‬ ‫אנחנו מפתחים עבור‬ ‫כאלו שאינם עונדים‬ ‫כנפי טיס‪ .‬הפתרון טמון‬ ‫במנגנון ‘טייס אוטומטי’‬ ‫שמפתחים בתעשייה‬ ‫האווירית והוא יאפשר‬ ‫ללוחמי החי”ר לשלוט על‬ ‫הפרפרים בצורה נוחה‬ ‫ויעילה כך שישמשו להם‬ ‫לעזר ולא למעמסה“‬

‫פרפר מיקרו‪-‬רובוטי‬

‫הרבה יותר קטן”‪.‬‬ ‫אחד היתרונות ב”פרפר” הוא שאפשר יהיה לקפל‬ ‫ולשים אותו בכיס החולצה‪ ,‬המכנס או בנרתיק של‬ ‫משקפיים ולפתוח אותו בשטח ככלי עזר טקטי‪ .‬כאשר‬ ‫דובי מדבר על הצד המסחרי‪ ,‬הוא אומר כי המטרה היא‬ ‫לייצר רובוטים כאלו עם מחיר יעד של פחות מ‪100-‬‬ ‫דולר‪ .‬אם יצליחו להגיע לזה בתעשייה האווירית הוא‬ ‫אומר‪ ,‬הרובוטים הללו יוכלו להיות חד פעמיים‪.‬‬

‫הכוכבית‬ ‫רובוט נוסף שתלוי מתקרת המעבדה הוא הכוכבית‪.‬‬ ‫על אף העובדה שלא ניתן לצלם אותו מטעמים שונים‪,‬‬ ‫ניתן לספר כי מדובר על רובוט קצת יותר גדול‬ ‫מהפרפר עם גוף עגול בקוטר של כמה ס”מ‪ .‬הגודל‬ ‫מאפשר להתקין עליו סוללות כבדות יותר שמחזיקות‬ ‫יותר זמן בין החלפות‪ ,‬ומאפשרות שהייה באוויר של‬ ‫כרבע שעה‪ ,‬עובדה המאפשרת לרובוט להגיע לרדיוס‬ ‫של ק”מ אחד ואפילו יותר‪ .‬כמו כן‪ ,‬ניתן להתקין עליו‬ ‫ציוד כמו מצלמה ומשדר וידאו כבדים יותר‪ ,‬המסוגלים‬ ‫לספק וידאו ותמונות באיכות טובה מאד‪.‬‬ ‫בכל הדגמים של המיקרו רובוטים שנחשפתי‬ ‫אליהם קיימת אפשרות להחליף סוללות בשטח‪ ,‬תוך‬ ‫כדי פעילות מבצעית בסגנון ‪ .Plug&Play‬אם רוצים‪,‬‬ ‫אפשר גם לייצר את הרובוט בצורה כזו שהאיסוף שלו‬ ‫בסיום הפעולה יהיה נוח‪ ,‬על מנת שהשרידים לא יפלו‬ ‫בידי האויב או לחילופין במטרה להשאיר שטח נקי‪.‬‬ ‫למרות זאת‪ ,‬דובי עדיין רוצה לפתח דגמים מסוימים של‬ ‫רובוטים מעופפים‪ ,‬כאלו שיהיו רב שימושיים‪ ,‬שאפשר‬ ‫יהיה להחליף להם חלקים בשטח בצורה פשוטה‪“ .‬אתה‬ ‫לוקח מחבר שלך כנף תוקע פנימה ומטיס”‪ ,‬לדברי דובי‪.‬‬ ‫“אם חושבים על זה מבחינה מבצעית‪,‬יש לחלקי חילוף‬ ‫יתרון‪ .‬בעיקר כאשר מדובר בפעולות של כוחות חי”ר‬ ‫בטווחים ארוכים ללא יכולת להביא רובוטים חדשים‬ ‫מהמחסנים או במקרה של רובוטים יקרים יותר עליהם‬

‫‪50‬‬

‫מאי‪-‬יוני ‪2012‬‬

‫מותקן ציוד צילום‪ ,‬האזנה ואף אפשרות לנשיאת מטען”‪.‬‬

‫אנרגיה חשמלית‬ ‫המנועים של הפרפרים וגם של הדגמים הגדולים‬ ‫יותר עובדים כולם על חשמל‪ .‬מדובר על סוללות‬ ‫בטכנולוגיית ‪( LiPo‬ליתיום‪-‬יון פולימר) המסוגלות‬ ‫לספק אנרגיה בהתאם לביקוש של הצרכנים‪ ,‬שלא‬ ‫כמו סוללות אחרות עם הספק קבוע‪ .‬זה אחד היתרונות‬ ‫העיקריים של ה‪ LIPO-‬לעומת הסוללות הרגילות‬ ‫מסוג ‪ ,AAA‬למשל המספקות מתח ב‪ .1c-‬כיום כבר‬ ‫יש סוללות עם יכולות של ‪ 45c‬ואפילו ‪“ .60c‬זאת‬ ‫אומרת שסוללה של ‪ 5‬אמפר‪/‬שעה אפשר ‘לשתות’ פי‬ ‫‪ 60‬מההספק שלה‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬הסוללה תתרוקן‬ ‫הרבה יותר מהר‪ ,‬ותספק יותר מערכות בפרק הזמן הזה‪.‬‬ ‫לעומת הפרפרים הקטנים‪ ,‬הרחפנים היותר גדולים‬ ‫כבר צריכים סוללות גדולות ששוקלות מספר ק”ג‬ ‫ומסוגלות להחזיק את הכלי באוויר חצי שעה ואף יותר‪.‬‬ ‫התפתחות נוספת בפיתוח הסוללות היא היכולת לייצר‬

‫תצוגת סוללות‬

‫סוללה שמותקנת בפרפר‬

‫אותן עם צפיפות אנרגיה גדולה יותר‪ .‬מול הצפיפות‬ ‫יש קצבי פריקה‪ .‬ככל שהצפיפות עולה‪ ,‬היכולת‬ ‫לשתות את הזרם יורדת‪ ,‬וגיא מסביר שאחד האתגרים‬ ‫בפיתוח של מיקרו רובוט הוא להתאים את הסוללה‬ ‫עם היחס האופטימלי ביותר בין המשקל לצפיפות‬ ‫האנרגיה עבור המשימה אותה הוא צריך לבצע‪.‬‬ ‫למרות הסוללות המתקדמות‪ ,‬אם רוצים שהפרפר‬ ‫יהיה באוויר הרבה זמן יש צורך לטעון אותו באנרגיה‬ ‫בלי להוריד אותו לקרקע ‪ .‬אחד הפתרונות בהיבט זה‬ ‫הוא להטעין אותו בצורה סולארית‪ .‬כדי לעשות זאת‪,‬‬ ‫יצטרכו בעתיד לייצר או לצפות את הכנפיים של‬ ‫הרובוט בתאים ננו סולאריים שלא יהוו בעיה מבחינת‬ ‫המשקל‪ .‬נכון לכתיבת שורות אלו‪ ,‬הטכנולוגיה עדיין‬ ‫בחיתוליה והפאנלים הקיימים כבדים מידי‪.‬‬

‫מייצרים הכל לבד‬ ‫אחד הדברים המעניינים במעבדה של דובי‬ ‫וגיא זה העובדה שאת הכל הם מייצרים לבד‪IN ,‬‬ ‫‪ .HOUSE‬חוץ ממנוע ה”ברשלס” ששוקל גרם אחד‬ ‫והסוללה‪ .‬את גלגלי השיניים מייצרים לפי תכנון‬ ‫שלהם ולצורך כך נבחר קבלן המשנה הטוב בעולם‬ ‫למיניאטורות‪ .‬הוא יכול לייצר גלגל שיניים בקוטר‬ ‫מילימטר אחד עם חור באמצע ושש שיניים‪ ,‬שאפשר‬ ‫להשחיל על שערה אנושית‪“ .‬אם שמים לך אותו על‬ ‫היד זה נראה כמו גרגיר חול‪ .‬אם הפלת אותו לרצפה‪,‬‬ ‫לא תמצא אותו בחיים”‪ ,‬אומר גיא‪.‬‬ ‫דובי‪ ,‬אומר שבתעשייה האווירית הגיעו הכי קרוב‬ ‫שאפשר ל”ננו” כאשר מדובר על חלקים לרובוטים‬ ‫מבצעיים‪“ .‬אמנם‪ ,‬עדיין אין מדובר על אלקטרוניקה‬ ‫מולקולרית וחלקי ננו לפי ההגדרה המדעית שלהם‪,‬‬ ‫אבל במסגרת המגבלות הקיימות זה הכי טוב‬ ‫שתמצאו‪ ,‬הוא אומר בגאווה‪.‬‬ ‫למרות ההתקדמות שעשו דובי והצוות שלו בתחום‪,‬‬ ‫מגמת המזעור עדיין נמשכת ויש לאן להתקדם‪.‬‬


‫מצלמה שמותקנת בפרפר‬

‫מסתבר‪ ,‬התחילו לחשוב על הנושא עוד בימי הלביא‪.‬‬ ‫דובי היה אז מנהל הפיתוח והתחום תחת אינטליגנציה‬ ‫מלאכותית‪“ .‬עוד אין לנו אינטליגנציה מלאכותית‬ ‫ברובוטים בהיבט של קבלת החלטות‪ .‬יש לנו מערכות‬ ‫חכמות שהן נושקות לתחום‪ .‬אני יכול לשלוח פרפר כזה‬ ‫לאזורים סגורים והוא לא יתנגש בקירות‪ .‬זה לא בדיוק‬ ‫קבלת החלטות‪ .‬הרחפן יכול‪ ,‬למשל‪ ,‬לחזור על עקבותיו‪.‬‬ ‫אם מישהו מאיים עליו הוא יכול להתחמק ממנו”‪.‬‬ ‫“הנושא של האוטונומיה הוא ליבת הפיתוח והוא‬ ‫גם הכי קשה וזה שלוקח הכי הרבה שנות אדם‪ .‬הטייס‬ ‫הקטן בעולם שוקל ‪ 20‬גרם ‪ .‬אני מפתח טייס שאמור‬ ‫להגיע למשקל של ‪ 3.5‬גרם”‪ ,‬אומר דובי‪.‬‬

‫יודעים מה קורה על הקרקע‬ ‫מקמ”ש שמותקנת בפרפר‬

‫“עדיין יש הבדל בין הפרפר לננו רובוט‪ .‬אם יש‬ ‫לי פה משדר ששוקל שתי עשיריות גרם‪ ,‬זה עדיין לא‬ ‫בגודל ננו‪ ,‬כלומר של ‪ 10‬בחזקת מינוס שמונה‪ .‬יחד‬ ‫עם זאת‪ ,‬אני לא מאמין שננו יוכל לעוף רחוק‪ .‬אפילו‬ ‫השולחן הזה יהיה גדול בשבילו‪ .‬זה קנה מידה אחר”‪.‬‬

‫השמדה עצמית‬ ‫ומה קורה אם רובוט כזה נופל בשטח אויב? ובכן‪,‬‬ ‫ה‪ LIPO-‬בסוללה הוא חומר דליק‪ .‬זה כמו נאפלם‬ ‫ובתיאוריה אפשר לבנות מנגנון שידליק אותו‪” .‬זו לא‬ ‫בעיה”‪ ,‬אומר דובי‪“ .‬הכל שאלה של צרכי לקוח”‪ .‬בכל‬ ‫מקרה‪ ,‬המידע הוויזואלי לא נשמר על הרובוט‪ ,‬אלא‬ ‫משודר אחורה למערכת שו”ב‪ ,‬שיודעת גם להקליט‬ ‫וגם לנתח נתונים בזמן אמת עבור המפקדים האנושיים‪.‬‬ ‫“למרות שזה אפשרי‪ ,‬לא כדאי לאסוף את המידע על‬ ‫הרובוט‪ .‬זה לא נכון בהיבט אבטחתי”‪ ,‬מוסיף דובי‪.‬‬ ‫דובי מסביר שחלק מפרוטוקולי התקשורת בהם‬ ‫משתמשים במשדרי הפרפרים הם ייחודיים לתעשייה‬ ‫האווירית‪ ,‬ותומכים גם בתצורת ‪ .MESH‬התקשורת‬ ‫בנוייה מראש כך שהיא יכולה לעבוד בצורה רשתית‬ ‫ולשרת הרבה כלים‪“ .‬תראה מקמ”ש שפיתחנו בעצמנו‬ ‫בתדר ‪ 2.4‬גיגה הרץ‪ .‬מדובר על משדר דו כיווני‪ ,‬שיודע‬ ‫להתמודד עם שיבושים”‪ ,‬מראה לי דובי‪ .‬מדובר על‬ ‫משדר שיודע להעביר וידאו צבעוני למרכז בזמן אמת‪.‬‬

‫בכלים הגדולים יותר‪ ,‬כמו הרחפן ‪ ,H6‬יש המון‬ ‫אלקטרוניקה‪ .‬הוא מאפשר למשל לעשות ניתוח‬ ‫וידאו בזמן אמת לגילוי שינויים על הקרקע‪ .‬הוידאו‬ ‫מגיע למקבל ההחלטות שיושב מאחור ומנותח ‪On‬‬ ‫‪ The Fly‬כדי לספק לו מידע אפקטיבי‪.‬‬ ‫המצלמה על הרובוט מיוצבת ומשדרת באיכות גבוהה‪.‬‬ ‫יש גם מצלמה תרמית ומדובר על כלים המיועדים‬ ‫לעבודה ביום ולילה‪ .‬הגוף עשוי צינורות גרופית חלולים‬ ‫לשמירה על משקל נמוך ואפשר להתקין עליו איזה‬ ‫סנסורים שרוצים‪ .‬אפשר לגלות קרינה רדיואקטיבית‬ ‫או סימנים לחומרים כימיים או ביולוגיים‪“ .‬הוא לא‬ ‫בן אדם והוא לא יפגע‪ .‬אם תוקפים אותנו בחומרים‬ ‫מסוימים אפשר להטיס את הכלים הללו לאזור הנגוע‬ ‫ולצלם משם בזמן אמת בלי לסכן אנשים”‪ ,‬אומר דובי‪.‬‬ ‫הרחפנים היותר גדולים מסוגלים גם לעקוב אחרי‬ ‫מישהו עם טכנולוגיית זיהוי פנים (‪.)Face Detection‬‬ ‫אפשר להטיס אותם מעל הפגנה או התאספות קהל‬ ‫ולהתביית על מישהו ספציפי‪ .‬בשביל זה הם צריכים‬ ‫יותר יכולת עיבוד וזה אומר יותר משקל‪.‬‬

‫טסים לאן שצריך‬ ‫“הכלי הזה יכול לטוס במהירות של ‪ 80‬קמ”ש”‪,‬‬ ‫אומר גיא ומצביע על הרחפן היותר גדול‪“ .‬תעשה‬

‫אינטליגנציה מלאכותית‬ ‫אחד התחומים המפותחים ברובוטיקה הוא ממשק‬ ‫אדם‪-‬מכונה טבעי (‪ )NUI‬ובתעשייה האווירית‪,‬‬

‫התקן שליטה בפרפר‬

‫חשבון לבד לאיזה טווחים הוא מסוגל לטוס”‪ .‬יחד‬ ‫עם זאת‪ ,‬כאשר מגדילים את הטווח‪ ,‬עולים אתגרים‬ ‫נוספים כמו תקשורת למרחקים גדולים ב‪,RF-‬‬ ‫שידור דיגיטלי חזק ורוחות‪ .‬מבחינה טכנולוגית‬ ‫אפשר להתגבר על מרבית הקשיים‪ ,‬וגיא מספר‬ ‫שאת הרחפן הגדול הצליחו להטיס ברוחות של‬ ‫‪ 20‬קשר‪ .‬גם את בעיית התקשורת דובי פתר בכך‬ ‫שהוא יכול להרים רחפן אחד שישמש כתחנת ממסר‬ ‫בגובה של ‪ 100‬מטר ואז האחרים יכולים לטוס‬ ‫לטווח של ‪ 10‬ק”מ ואף יותר מזה בקלות‪“ .‬בסופו‬ ‫של דבר‪ ,‬זו החלטת לקוח לאיזה טווח הוא רוצה‬ ‫להגיע”‪ ,‬אומרים גיא ודובי מתוך ידיעה שהתעשייה‬ ‫האווירית תביא אותו לשם‪.‬‬ ‫למרות שלא יצא לי להטיס פרפר‪ ,‬הראו לי גיא‬ ‫ודובי את המכשיר ששולט על הפרפר והרחפנים‪.‬‬ ‫מדובר במכשיר דמוי אייפד עם מסך מגע‪ ,‬הכולל‬ ‫מערכת הפעלה מסוג ‪ Windows‬עם מגוון‬ ‫פונקציות כולל הצגה של מפות‪ ,‬חלונות צפים‬ ‫וכפתורים המאפשרים שליטה על היישומים השונים‬ ‫המותקנים על הפרפר‪ .‬בנוסף‪ ,‬קיימת אפשרות‬ ‫למחשב לביש על היד עם יחידה נישאת הכוללת את‬ ‫הסוללה ואת יחידת העיבוד‪ .‬יכולת נוספת של מחשב‬ ‫השליטה כוללת‪ ,‬לפחות בתיאוריה‪ ,‬היא שליטה על‬ ‫מספר פרפרים בו זמנית‪.‬‬

‫כלי לאנשי חי”ר‬ ‫“אנחנו לא מצפים מלוחם חי”ר שיהיה טייס”‪ ,‬מדגיש‬ ‫דובי‪ ,‬ואומר שאת הרובוטים הם מפתחים עבור כאלו‬ ‫שאינם עונדים כנפי טיס‪ .‬הפתרון טמון במנגנון ‘טייס‬ ‫אוטומטי’ שמפתחים בתעשייה האווירית והוא יאפשר‬ ‫ללוחמי החי”ר לשלוט על הפרפרים בצורה נוחה ויעילה‪,‬‬ ‫כך שישמשו להם לעזר ולא למעמסה‪ .‬המערכות אמורות‬ ‫לנחות ולהמריא בצורה אוטומטית‪“ .‬לא כל חייל יפעיל‬ ‫את זה”‪ ,‬אומר גיא‪“ .‬יהיו חיילים שיעברו קורס להפעיל‬ ‫את הרובוטים בדיוק כמו מטול רימונים או רובה צלפים‪.‬‬ ‫החייל יתן את ההוראה והכלי ידע מה לעשות”‪.‬‬ ‫הרחפנים והפרפרים יכולים לשאת מטען‬ ‫לשימושים שונים‪ .‬כגון ציוד תקשורת‪ ,‬צילום‬ ‫ודיווח‪ .‬הפרפר אמנם קטן מידי לשאת התקן‬ ‫משמעותי (יכול לסחוב גרם או שניים)‪ ,‬אבל‬ ‫הרחפנים היותר גדולים מסוגלים לשאת משקל‬ ‫של ‪ 500‬גרם ועד קילו וחצי‪“ .‬זה הכל עניין של‬ ‫איזון”‪ ,‬מסביר גיא‪“ .‬היות והרחפן צריך להחזיק‬ ‫את עצמו באויר‪ ,‬כמות המשקל שהוא יכול לשאת‬ ‫היא ביחס ישיר לזמן השהייה שלו מעל לשטח‪.‬‬ ‫התיכנון תלוי בדרישות לקוח וצורך מבצעי”‪.‬‬ ‫העתיד כבר כאן‪ .‬‬

‫מאי‪-‬יוני ‪2012‬‬

‫‪51‬‬


‫מציון‬ ‫תצא תרופה‬ ‫איך הפכה ישראל למרכז פיתוח עולמי לטכנולוגיות רפואה?‬ ‫לרותי אלון מקרן פיטנגו ולד”ר בני זאבי שותף מנהל ב‪ DFJ-‬תל‬ ‫אביב ונצ’ר פרטנרס יש תשובות‬ ‫עמי רוחקס דומבה‬

‫ב‬

‫שבוע "‪-ILSI‬ביומד ישראל ‪,"2012‬‬ ‫הכנס הבינלאומי בתחומי הביומד‬ ‫הנחשב לשני בגודלו בעולם מחוץ‬ ‫לתחומי ארה"ב‪ ,‬ייערך השנה בין‬ ‫‪ 21‬ל‪ 23-‬במאי ‪ .2012‬בכנס המלווה‬ ‫בתערוכה‪ ,‬יקחו חלק השמות הגדולים (והחמים)‬ ‫ביותר בעולם מענפי הביוטכנולוגיה‪ ,‬התרופות‬ ‫והמכשור הרפואי‪ .‬למעלה מ‪ 70-‬חברות ישראליות‬ ‫יציגו בכנס‪ ,‬אליו יגיעו למעלה מ‪ 6000-‬אורחים‬ ‫מארבעים מדינות בעולם‪ .‬בראיון לישראל דיפנס‬ ‫טק אומרים רותי אלון‪ ,‬שותפה בכירה בקרן ההון‬ ‫סיכון פיטנגו וד"ר בני זאבי‪ ,‬שותף מנהל‪DFJ ,‬‬ ‫תל אביב ונצ'ר פרטנרס‪ ,‬היו"רים המשותפים של‬ ‫הכנס‪ ,‬כי המטרה היא להביא לשיתוף פעולה בין‬ ‫חברות ישראליות לחברות מחו"ל‪ .‬במסגרת ימי‬ ‫הכנס יתקיימו יותר מ‪ 3500‬פגישות במודל אחד‪-‬‬ ‫על‪-‬אחד בין יזמים ישראלים לאורחים מחו"ל‪.‬‬ ‫מה הקשר של התעשיות הצבאיות לחברות‬ ‫ביומד?‬ ‫הרבה אנשים שבאו מיחידות צבאיות למדו לעבוד‬ ‫בצוותים עם חומרים חדשים‪ ,‬תקציבים גדולים‪,‬‬

‫‪52‬‬

‫מאי‪-‬יוני ‪2012‬‬

‫תוכנה וחומרה‪ ,‬פיתוח מערכות‪ ,‬מוליכים למחצה‬ ‫ותחומים טכנולוגיים נוספים‪ .‬לאנשים הללו יש‬ ‫ניסיון יישומי (‪ )Hands On‬וכאשר הם נכנסים‬ ‫לעולם האזרחי‪ ,‬הניסיון הזה מהווה יתרון לעומת‬ ‫מדען או מהנדס שסיים אוניברסיטה בלי ניסיון‪.‬‬ ‫יתרון נוסף הוא ביכולת של בוגרי מערכות צבאיות‬ ‫לנהל פרוייקטים מורכבים עם תקציבים גדולים‬ ‫ולעשות את המעבר ממחקר לפיתוח במהירות‪.‬‬ ‫מדובר על אנשים שבגיל צעיר רכשו ניסיון‬ ‫ניהולי רב בצבא וזה בא לידי ביטוי בתעשיית‬ ‫הביומד הישראלית‪ .‬עוד היבט הוא בהבשלה של‬ ‫טכנולוגיות צבאיות לאזרחיות כמו למשל ה‬ ‫‪ Pillcam‬של חברת ‪ Given Imaging‬שיצאה‬ ‫מ‪ RDC‬או מוצרים של חברות כמו ‪ .Sensible‬אם‬ ‫בודקים למשל תחומים כמו ניווט‪ ,‬ניטור מרחוק או‬ ‫ניתוח מידע‪ ,‬אלו טכנולוגיות שצמחו בצבא ואחר‬ ‫כך עושים להן המרה לטכנולוגיות רפואיות‪.‬‬ ‫מה המגמות בתחום הביומד בשנים הקרובות?‬ ‫הרפואה יוצאת מבית החולים למרפאות קטנות‬ ‫או לבית של החולה‪ .‬המגמה היא להשאיר את‬ ‫החולה בבית ככל הניתן היות וזה גם יותר זול‬

‫למדינה וגם יותר נוח לחולה‪ .‬לשם כך‪ ,‬יש צורך‬ ‫בטכנולוגיות כמו מכשירי ניטור‪ ,‬תקשורת רחבת‬ ‫פס למרכז‪ ,‬יכולות ניתוח כמויות גדולות של מידע‬ ‫בזמן אמת וטיפול באגירת המידע ושיתוף שלו‪.‬‬ ‫לישראל יש הרבה ניסיון בתחומים האלו היות ויש‬ ‫תעשיות ותיקות בתחומי התקשורת‪ ,‬המידע וההיי‪-‬‬ ‫טק‪ .‬הידע בתחומים אלו נותן לתעשיית הביומד‬ ‫הישראלית דחיפה משמעותית בעולם‪ .‬ישראל היא‬ ‫מקום ‪ 12‬בעולם בפטנטים על מכשירים רפואיים‬ ‫ומספר ‪ 2‬אם מסתכלים על פטנטים‪/‬לנפש‪.‬‬ ‫אם מסתכלים על טכנולוגיות מתפתחות ניתן‬ ‫לציין מערכות של תפקוד מרחוק ‪ ,‬ניטור מרחוק‪,‬‬ ‫אנליזה של מידע‪ .‬אחת הדוגמאות למשל היא‬ ‫מכשירי ניטור לחולה לתקופות קצרות או ארוכות‬ ‫כמו א‪.‬ק‪.‬ג‪ .‬אלו מכשירים שמייצרים המון מידע‪.‬‬ ‫אתה יודע כמה פעימות לב יש בחודש שלם? מישהו‬ ‫צריך לאגור את המידע‪ ,‬לנתח אותו ולספק לרופא‬ ‫נתונים ייחודיים לאותו חולה להמשך טיפול‪.‬‬ ‫מגמה נוספת שנמצאת בעלייה היא‬ ‫מתן תרופות על בסיס פרופיל אישי‬ ‫של החולה‪ .‬אם יש אלף חולי סכרת‪,‬‬


‫מימין‪ :‬ד“ר בני זאבי‪ ,‬רותי אלון‬

‫כל חולה הוא אחר והטיפול צריך להיות אחר‪.‬‬ ‫המידע הרפואי צריך לעבור התאמה אישית לחולה‬ ‫כדי לתת לו את הטיפול המתאים‪ .‬בזה ישראל‬ ‫חזקה‪ ,‬היות ויש בארץ טכנולוגיה מאד מתקדמת‬ ‫לניתוח מידע‪.‬‬ ‫על אילו טכנולוגיות עובדים היום בעולם‬ ‫הרפואה?‬ ‫תחומים נוספים כוללים רובוטיקה‪ ,‬אוטומציה‪,‬‬ ‫וסימולציות‪ .‬היום מאמנים רופאים באמצעות‬ ‫סימולטורים‪ ,‬בדיוק כמו טייסים ויש חברות‬ ‫ישראליות שמתחמות בזה‪ .‬גם בשיקום יש בארץ‬ ‫כמה טכנולוגיות מתקדמות של שלד חיצוני‬ ‫המחזיק את המשותקים ושיקום של אברים שנפגעו‬ ‫מתאונות או מקרים של אירוע לבבי‪ .‬עוד טרנד‬ ‫מתפתח הוא הזיהוי הביומטרי באמצעות סמנים‬ ‫ביולוגיים כמו מגע וחברת ‪ EarlySense‬למשל‬ ‫היא דוגמא לכך‪.‬‬ ‫גם ניתוחים של ביג דאטה הופכים להיות טרנד‬ ‫חשוב בתחום הרפואה בהיבט של רפואה אישית‪.‬‬ ‫טכנולוגיה נוספת היא ניווט‪ .‬אלו יכולים להיות‬ ‫קטטרים בלב‪ ,‬ניווט במוח או מערכות כמו אלו‬ ‫של ‪ superDimension‬המשתמשות ב‪gps‬‬ ‫תוך גופני לזיהוי מחלות ריאה‪ .‬הטכנולוגיה הזו‬ ‫משמשת לאבחון מחלות ריאה והיא מאפשרת‬ ‫ניווט בין הסימפונות של הריאה לזיהוי גידולים‬ ‫או בעיות אחרות‪ .‬דוגמא נוספת היא חברת‬ ‫‪ Biosense‬שנמכרה לג'ונסון אנד ג'ונסון לפני‬ ‫עשור התחילה בארץ עם טכנולוגיה לניווט‬ ‫ומיפוי מערכות ההולכה החשמליות בלב לזיהוי‬ ‫בעיות קצב והיום הם מספקים מיפוי גם למחלות‬ ‫אחרות‪ .‬יש לחברה יותר מ‪ 500-‬עובדים במרכז‬ ‫פיתוח בארץ‪.‬‬ ‫מה היתרונות של תעשיית הביומד בארץ?‬ ‫בישראל יודעים לעבור מהר מאד לפיתוח של‬ ‫מערכות הדורשות אינטגרציה של תחומים‪.‬‬ ‫היתרון הוא בחיבור כל מרכיבי המערכת‪ .‬אנחנו‬ ‫חיים במדינה קטנה‪ ,‬השירות הרפואי ברמה‬ ‫גבוהה מאד‪ ,‬הרופאים למדו בארץ‪ ,‬נסעו לחו"ל‬ ‫להתמחות וחזרו עם הידע‪ .‬הדינמיקה הזו עוזרת‬ ‫לכל מי שמתחיל חברה רפואית בישראל לקבל‬ ‫ועדה מייעצת של שלושה או ארבעה חברים עם‬ ‫המון ידע בתחומים שונים‪ .‬הגודל הקטן והקשרים‬ ‫האישיים‪ ,‬הם יתרונות לתעשייה‪.‬‬ ‫צריך לזכור כי בישראל אין שוק ולכן כל חברה‬ ‫היא חברה גלובלית מיום היווסדה‪ .‬זה גם החסרון‬ ‫שלנו והוא מתבטא בכך ששיווק ומכירות אנחנו‬ ‫צריכים ללמוד מחברות גלובליות‪ .‬אנחנו טובים‬ ‫בלעבוד ולפתור בעיות מהר‪ ,‬אבל בשיווק אין לנו‬

‫"צריך לזכור כי בישראל אין שוק ולכן כל חברה היא‬ ‫חברה גלובלית מיום היווסדה‪ .‬זה גם החסרון שלנו‬ ‫והוא מתבטא בכך ששיווק ומכירות אנחנו צריכים‬ ‫ללמוד מחברות גלובליות"‬ ‫יתרון יחסי‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬הרכישות של חברות ביומד‬ ‫בשנים האחרונות על ידי חברות גלובליות מראות‬ ‫כי בדרך כלל מרכזי הפיתוח נשארים בארץ והופכים‬ ‫להיות מרכזי ידע שמהם מתחילות חברות חדשות‪.‬‬ ‫מדובר על תהליך דומה שהתחיל בהיי‪-‬טק לפני‬ ‫עשרים שנה ועכשיו מתרחש בתעשיית הביומד‪.‬‬ ‫יתרון נוסף של תעשיית הביומד הישראלית הוא‬ ‫בהשכלה של מדעי החיים‪ 35 .‬אחוזים מהפירסומים‬ ‫המדעיים בעולם מגיעים מישראל‪ .‬אם משלבים את‬ ‫הנתון הזה עם יכולת האילתור והחשיבה המיוחדת‬ ‫של היזמים הישראלים‪ ,‬מקבלים סט של יתרונות‬ ‫מהותיים מול לעומת תעשיית ביומד במקומות‬ ‫אחרים בעולם‪.‬‬ ‫אם נחזור לנושא השיווק‪ ,‬חייבים לומר כי אפשר‬ ‫גם כאן להצליח‪ .‬אם אתה מסתכל על חברת טבע‪,‬‬ ‫היא התחילה את דרכה בשיתוף פעולה עם חברות‬ ‫גדולות בעולם וככה היא למדה איך עושים שיווק‪.‬‬ ‫חברות ישראליות היום שיש להם אישורים למכור‬ ‫בשווקי אירופה וארה"ב גם הן יוכלו להגיע לאט‬ ‫לאט להיות חברות גלובליות‪.‬‬ ‫מה צפוי לבאי הכנס?‬ ‫הרפואה משתנה ואנשים צריכים לחשוב אחרת‪.‬‬ ‫נוצרים מודלים עסקיים חדשים למערכת הרפואה‬ ‫שידברו עליהם בכנס‪ .‬מסלול נוסף ידבר על שווקי‬ ‫המזרח הרחוק‪ .‬מדובר על שוק יותר גדול בהיקפו‬ ‫מזה של ארה"ב‪ .‬אנחנו מבקשים מהמרצים לדבר על‬ ‫החברות שלהם כדוגמאות להתמודדות עם שינויים‬ ‫בעולם כמו עליית השווקים המתפתחים‪ ,‬שינויים‬ ‫רגולטוריים ושינויים כלכליים‪ .‬אחת המטרות היא‬ ‫לתת הזדמנות לחברות ישראליות ללמוד מאנשים‬

‫בתעשייה הגלובלית‪.‬‬ ‫נושא נוסף שיעלה בכנס הוא הצורך בהתמודדות‬ ‫עם הוצאות רפואיות גדלות‪ .‬היום בארה"ב מדובר‬ ‫על ‪ 17‬אחוזים מהתל"ג‪ ,‬אם זה ימשיך בקצב הזה‬ ‫ההוצאות לרפואה יגיעו ל‪ 48-‬אחוזים בעוד חמישים‬ ‫שנה‪ .‬מדינה לא יכולה לעמוד בזה‪ .‬אחת הסיבות‬ ‫קשורה לירידה בילודה לעומת עליה בתוחלת חיים‪.‬‬ ‫יש פחות צעירים שיתמכו במבוגרים שחיים יותר‪.‬‬ ‫‪ 80‬אחוזים מהוצאות הרפואה הם על ‪ 20‬אחוזים‬ ‫מהחולים הכרוניים‪ .‬הרפואה הולכת לטכנולוגיות‬ ‫שישמרו את הבריאים‪ .‬רפואה מונעת‪ ,‬תזונה ושינויי‬ ‫התנהגות‪ .‬מדינות יתחילו להשקיע בזה‪ .‬עדיין יהיו‬ ‫תרופות ומכשירים לחולים כרוניים‪ ,‬אבל תתחיל‬ ‫מגמה של שימור הבריאים‪ .‬צריך לזכור כי היום מתוך‬ ‫כל ההוצאות לרפואה רק ‪ 10‬אחוז על תרופות‪5-6 ,‬‬ ‫אחוז על מכשור רפואי וכל השאר זה על תפעול בתי‬ ‫חולים וכו'‪.‬‬ ‫בישראל קיימות ‪ 26‬חממות טכנולוגיות ו‪50-‬‬ ‫אחוזים מהפרוייקטים הם במדעי החיים ורפואה‪.‬‬ ‫כל זאת הודות למדען הראשי שמקצה שליש‬ ‫מהתקציב שלו לנושא‪ .‬חשוב להבין כי פיתוח‬ ‫מוצר רפואי לוקח יותר מתוכנה לסלולארי וזה‬ ‫משליך על היבט גיוס הכספים‪ .‬קרנות ההשקעה‬ ‫המסורתיות אינן מסוגלות לתמוך בתהליך‬ ‫הבשלה ארוך ולכן התרומה של המדען היא‬ ‫קריטית לתעשייה‪ .‬הכנס מהווה נקודת מפגש הן‬ ‫לתעשייה והן לאקדמיה מישראל ומהעולם כולו‪,‬‬ ‫כאשר האורחים הבינלאומיים מגיעים במיוחד כדי‬ ‫לשמוע ולחזות מקרוב בחדשנות של תעשיית מדעי‬ ‫החיים הישראלית‪ .‬‬

‫מאי‪-‬יוני ‪2012‬‬

‫‪53‬‬


‫אנרגיה‬

‫אריה אגוזי‬

‫המטרה‪:‬‬

‫“חיסון“ אלקטרומגנטי‬ ‫מהו איום הפעימה האלקטרומגנית (‪ .)EMP‬ואיך‬ ‫מתחסנים נגדו? טובי המוחות עוסקים בשאלה‬

‫ה‬

‫תסריט הבא יכול להיות‬ ‫הסיוט הגדול ביותר של‬ ‫ארצות הברית וגם של‬ ‫מדינות אחרות ובהן ישראל‪ :‬על‬ ‫פי התסריט‪ ,‬ספינת משא נכנסת‬ ‫לאחד מנמלי ארצות הברית‪,‬‬ ‫אירופה או ישראל‪ .‬אחד ממחסני‬ ‫הספינה נפתח ומתוכו משוגר טיל‬ ‫קצר טווח המצויד בראש גרעיני‬ ‫קטן יחסית‪ .‬הפיצוץ יתוזמן לגובה‬ ‫המירבי של מסלול הטיל‪ .‬התוצאה‬ ‫תהיה שיתוק כללי של מערכות‬ ‫חשמל‪ ,‬תקשורת ושליטה‪ .‬בשפה‬ ‫מקצועית קוראים לאיום הזה‬ ‫“פעימה אלקטרו מגנטית” )‪EMP‬‬ ‫‪.)electromagnetic pulse‬‬ ‫פעימה אלקטרומגנטית נוצרת על‬ ‫ידי פיצוץ של מתקן גרעיני בגובה‬

‫אלקטרומגנטית‪ :‬כמו כל פצצה‪,‬‬ ‫ניתן להפעיל פצצה אלקטרומגנטית‬ ‫בהשהייה‪ ,‬להטיל אותה ממטוס או‬ ‫לשגר אותה כראש קרב לטיל‪ .‬בימי‬ ‫המלחמה הקרה בין ארצות הברית‬ ‫לברית המועצות היו נסיונות לפתח‬ ‫פצצה אלקטרומגנטית גם על ידי‬ ‫יצירת שדות חשמליים רבי עוצמה‪,‬‬ ‫ללא שימוש בפצצה גרעינית‬ ‫מוקטנת‪.‬‬ ‫לפי מספר פרסומים‪ ,‬גורמי מודיעין‬ ‫בארצות הברית בוחנים כיום מידע‬ ‫חדש לפיו איראן משקיעה אמצעים‬ ‫בפיתוח יכולת לגרום לשיתוק נרחב‬ ‫של מערכות ברחבי ארצות הברית‪,‬‬ ‫באמצעות יצירה של “פעימה אלקטרו‬ ‫מגנטית”‪ ,‬אותה ייצור ראש קרבי‬ ‫גרעיני של טיל שישוגר מספינה‪.‬‬

‫יכולת איראנית כזו‪ ,‬שתבוא בתגובה‬ ‫לכל מתקפה אמריקאית על מתקני‬ ‫הגרעין של איראן‪.‬‬ ‫בשנה שעברה נמסר לקונגרס‬ ‫האמריקאי כי “פעימה אלקטרו‬ ‫מגנטית” כנגד ארצות הברית‬ ‫עלולה לשתק את מערכות החשמל‬ ‫והתקשורת שלה ולגרום לנזק‬ ‫המוערך ב‪ 800-‬מיליארד דולר‪ .‬לואל‬ ‫וו‪-‬דיור מהאיגוד האמריקני להגנה‬ ‫מפני פעימה אלקטרו מגנטית‪ ,‬אמר‬ ‫לאחרונה כי מתקן גרעיני שיתפוצץ‬ ‫בגובה של ‪ 400‬ק”מ מעל מרכז‬ ‫ארה”ב‪ ,‬יגרום לשיתוק מערכות‬ ‫חיוניות בכל ארה”ב וכן בחלקים של‬ ‫קנדה ומקסיקו‪.‬‬ ‫את האפשרות שאיראן רוצה‬ ‫להשיג יכולת לבצע פעימה‬

‫"כמו כל פצצה‪ ,‬ניתן להפעיל פצצה אלקטרומגנטית בהשהייה‪ ,‬להטיל‬ ‫אותה ממטוס או לשגר אותה כראש קרב לטיל‪ .‬בימי המלחמה הקרה בין‬ ‫ארצות הברית לברית המועצות היו נסיונות לפתח פצצה אלקטרומגנטית‬ ‫גם על ידי יצירת שדות חשמליים רבי עוצמה"‬ ‫של כמה מאות קילומטרים‪ .‬הפיצוץ‬ ‫יוצר אפקט רגעי אדיר‪ ,‬כמו זה שהיה‬ ‫יכול להיווצר על ידי אלקטרו‪-‬מגנט‬ ‫ענק‪ ,‬וזה משתק מערכות תקשורת‬ ‫וציוד אלקטרוני מכל הסוגים‬ ‫בשטחים עצומים‪.‬‬ ‫שיגור פצצה מספינה אינה הדרך‬ ‫היחידה שבה ניתן ליצור פעימה‬

‫‪54‬‬

‫מאי‪-‬יוני ‪2012‬‬

‫פרסומים בארצות הברית טענו לא‬ ‫מכבר כי גורמי המודיעין “חיברו את‬ ‫פיסות המידע” והגיעו שוב למסקנה‬ ‫כי ההכנות של איראן בתחום הטילים‬ ‫והגרעין מעידות‪ ,‬ללא ספק‪ ,‬על‬ ‫היערכות לביצוע מתקפה כזו‪.‬‬ ‫אין זו הפעם הראשונה‪ ,‬שמומחים‬ ‫מזהירים את גורמי הממשל מפני‬

‫אלקטרומגנטית‪ ,‬העלה‪ ,‬לראשונה‪,‬‬ ‫המומחה האמריקאי‪ ,‬פיטר פריי‪,‬‬ ‫בעדות בפני ועדה של הקונגרס‬ ‫לפני כחמש שנים‪ .‬פריי אמר אז כי‬ ‫כמה ניסויים בטילים ארוכי טווח‬ ‫של האיראנים‪ ,‬שהסתיימו בהשמדת‬ ‫הטילים באוויר ותוארו על ידי‬ ‫העיתונות במערב ככישלון‪ ,‬נחשבו‬

‫בעיני האיראנים כהצלחה‪ .‬האיראנים‬ ‫ידועים בדיווחים המדויקים שלהם‬ ‫ולכן הביע פריי את הדעה שיתכן‬ ‫וההשמדה של הטיל הייתה‪ ,‬למעשה‪,‬‬ ‫ניסוי בפיצוץ מבוקר בגובה רב‬ ‫של ראש קרבי‪ ,‬שדימה ראש קרבי‬ ‫גרעיני המיועד ליצור פעימה‬ ‫אלקטרומגנטית‪.‬‬ ‫מאז‪ ,‬נשמעו עוד דעות דומות‪,‬‬ ‫וכולן הצביעו על פרטים שונים‬ ‫בניסויי הטילים של איראן‪ ,‬היכולים‬ ‫לתמוך בהערכה זו‪.‬‬

‫חיסון אלקטרומגנטי‬ ‫איום הפעימה האלקטרומגנטית‬ ‫מעסיק כיום מומחים לא מעטים‬ ‫ברחבי העולם‪ .‬מדינות רבות‪,‬‬ ‫ובכללן ישראל‪ ,‬החלו בשנים‬


‫אילוסטרציה‪Shutterstock :‬‬

‫האחרונות ב”חיסון” מערכות‬ ‫רגישות מפני האפקט של פעימה‬ ‫אלקטרומגנטית‪ ,‬אבל רוב המערכות‬ ‫האזרחיות והצבאיות עדיין חשופות‪.‬‬ ‫מומחים אומרים כי שיגור‬ ‫ראש קרבי גרעיני שייצור פעימה‬ ‫אלקטרומגנטית מעל ישראל‪ ,‬ישתק‬ ‫את רוב המערכות ויאפשר התקפות‬ ‫על ישראל מול מערכות הגנה‬ ‫שיעי��ותן נפגעה‪.‬‬ ‫קוריאה הדרומית‪ ,‬המאויימת‬ ‫על ידי שכנתה‪ ,‬קוריאה הצפונית‪,‬‬ ‫רוצה לשתף פעולה עם ישראל‬ ‫בנושא “חיסון” מערכות קריטיות‬ ‫מפני ההשפעות של פעימה‬ ‫אלקטרומגנטית‪.‬‬ ‫מקור יודע דבר אמר כי בסיאול‬ ‫חוששים שקוריאה הצפונית‬ ‫בונה מתקן שיוכל לבצע פעימה‬ ‫אלקטרומגנטית מעל שטחם‪ ,‬מה‬ ‫שעלול לשבש את כל המערכות‬ ‫במדינה‪ .‬קוריאה הדרומית‬ ‫מחפשת דרכים יעילות להגנה על‬ ‫מתקניה הקריטיים מפני פעימה‬ ‫אלקטרומגנטית‪ ,‬והיא בדעה‬ ‫ששיתוף פעולה עם ישראל בתחום‬ ‫הזה יכול להועיל לשתי המדינות‪.‬‬ ‫בישראל אין נתונים רשמיים‬ ‫על ההיערכות לארוע של פעימה‬

‫אלקטרומגנטית‪ ,‬אבל משיחות לא‬ ‫רשמיות עם גורמים המקורבים‬ ‫להגנה על תשתיות‪ ,‬נראה שמעט‬ ‫מאוד נעשה עד כה‪ .‬אחד מהם‬ ‫אמר כי הגנה מלאה על תשתיות‬ ‫חיוניות מול האיום “היא ענין של‬ ‫מליארדי דולרים”‪ .‬נראה‪ ,‬עם זאת‪,‬‬ ‫כי לפחות על מתקנים כמו תחנות‬ ‫כוח‪ ,‬בתי זיקוק ומתקני תשתית‬ ‫אחרים‪ ,‬חייבת המדינה להגן בכל‬ ‫האמצעים שקיימים כיום‪ .‬גם אלה‪,‬‬ ‫מסתבר‪ ,‬מוגבלים מאוד‪.‬‬ ‫אמצעים לחיסון מערכות מסויימות‬ ‫מפני פעימה אלקטרומגנטית פותחו‬ ‫על ידי ארצות הברית וברית‬ ‫המועצות עוד בימי המלחמה הקרה‪,‬‬ ‫אך יעילותם במתקפה רבתי תהיה‬ ‫קטנה מאוד‪ .‬חברות אזרחיות בארצות‬ ‫הברית מציעות מצידן שלל מוצרים‬ ‫וגנרטורים מוגנים‪ ,‬לכאורה‪ ,‬מפני‬ ‫פעימה אלקטרומגנטית‪.‬‬ ‫יש להניח כי גם המנהל לפיתוח‬ ‫אמצעי לחימה ותשתיות טכנולוגיות‬ ‫במשרד היבטחון (מפא”ת) וגורמי‬ ‫מחקר בתעשיות הביטחוניות‬ ‫הישראליות חושבים על דרכים‬ ‫מתקדמות ליצירת “חיסון ‪,”EMP‬‬ ‫אך הם מנועים מלפרסם פרטים‬ ‫אודות מאמצים אלה‪ .‬‬

‫‪Backplanes‬‬ ‫‪VITA 41.x Backplanes‬‬ ‫‪Switch Fabric Backplanes‬‬

‫‪www.comtel.co.il sales@comtel.co.il 09-7677240‬‬

‫מאי‪-‬יוני ‪2012‬‬

‫‪55‬‬


‫וידאו‬

‫עמי רוחקס דומבה‬

‫תמונה אחת‬ ‫במקום אלף מילים‬ ‫קליטה ושידור של וידאו בזמן אמת‬ ‫הופכים לחלק בלתי נפרד מכל זירת קרב‪.‬‬ ‫בקרוב גם בטכנולוגיית ‪?HD‬‬ ‫צילום‪ :‬אלביט מערכות‬

‫‪ ‬הדמייה של חייל צופה במידע וידאו‬

‫צ‬

‫פייה חזותית בשדה הקרב‬ ‫הייתה משאת ליבו של כל‬ ‫מצביא בעבר‪ ,‬והיא חלומו‬ ‫הרטוב של כל איש צבא בהווה‪.‬‬ ‫רצים אנושיים‪ ,‬סיירים על סוסים‪,‬‬ ‫צפלינים מלאים בגז הליום הנושאים‬ ‫עליהם סלים עם תצפיתנים וגם‬ ‫יחידות קומנדו מיוחדות‪ ,‬שתפקידן‬ ‫להעביר מידע מאחורי קווי האויב‬ ‫– כולם נועדו לדווח למפקדים‬ ‫הנשארים מאחור מה קורה בזירות‬ ‫השונות של הלחימה‪ ,‬ולכולם חסרון‬ ‫משותף– הצורך לתאר במילים את‬ ‫מה שהעניים רואות‪.‬‬ ‫ומה כיום? בבניין דמוי צוללת‬ ‫של אלביט מערכות‪ ,‬אי שם במרכז‬ ‫הארץ‪ ,‬יושבים מהנדסים האחראים על‬ ‫פיתוח סדרה של מערכות חוזי טקטיות‬ ‫המשנות את התמונה‪ ,‬תרתי משמע‪.‬‬ ‫המערכות מאפשרות לקלוט ולשדר‬ ‫וידאו במהירות קרובה לזמן אמת‬ ‫(‪ .)Near real-time‬מדובר במערך‬

‫מקלטי חוזי טקטיים המשמשים‬ ‫כמקלטי וידאו‪ ,‬אותם מתקינים בתוך‬ ‫מארז המותאם לסביבות שונות כמו‬ ‫מסוקי קרב מסוג “קוברה” ו”אפאצ’י”‬ ‫של חיל האויר וגם בכלים יבשתיים‬ ‫כמו טנקים ונגמש”ים‪ ,‬בחמ”לים‬ ‫וחפ”קים‪ ,‬בכלי שייט ויש גם מערכת‬ ‫המותאמת לנשיאה על גב של חייל‪.‬‬ ‫מפתחי המערכת‪ ,‬כולם אנשי‬ ‫תדיראן ספקטרלינק מקבוצת אלביט‬ ‫מערכות‪ ,‬אומרים כי הטכנולוגיה‬ ‫שמאפשרת לשתף את הוידאו‬ ‫שהמל”ט מצלם עם מגוון רחב של‬ ‫צרכנים בכל תנאי מזג אויר‪ ,‬קיימת‬ ‫כבר כשבע שנים‪ ,‬אבל היא אינה‬ ‫מפסיקה להתפתח‪.‬‬ ‫“תחשוב על חברות כמו ‘הוט’ ו’יס’”‪,‬‬ ‫אומר ראש הפרויקט‪“ .‬יש שידור מרכזי‬ ‫של תוכנית‪ ,‬ואלפי מנויים מתחברים‬ ‫כאשר כל אחד מהם קולט במקביל‬ ‫את אותו התוכן‪ .‬כמו בטלביזיה‪ ,‬גם‬ ‫כאן מדובר על אותו רעיון‪ ,‬כאשר‬

‫המל”ט הוא מקור השידור וכל הכוחות‬ ‫המתמרנים רואים את אותה התמונה‬ ‫במקביל‪ .‬כך נוצרת ‘שיחת ועידה‬ ‫ויזואלית’ בהשתתפות כלל הגורמים‬ ‫בתא שטח הפעילות המבצעית”‪.‬‬ ‫למרות שהטכנולוגיה קיימת‬ ‫זה מספר שנים‪ ,‬היא מתפתחת כל‬ ‫הזמן‪ ,‬ולצד מערכות אנאלוגיות‬ ‫(‪ ,)V-RAMBO‬פותחו גם מערכות‬ ‫ד י ג י ט ל י ו ת ( ‪)S L - R A M B O‬‬ ‫המאפשרות יישומים מתקדמים‬ ‫כמו ‪ ,QOS‬הצפנה ותכונות נוספות‪,‬‬ ‫כאשר המעבר לדחיסה דיגיטלית של‬ ‫האות כולל השהייה מזערית הנגרמת‬ ‫על ידי הדוחס‪ ,‬ואינה מורגשת‬ ‫בזרימת הוידאו‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬המערכת יודעת לקלוט‬ ‫מהמל”ט באותו ערוץ שידור‪ ,‬גם‬ ‫נתוני טלמטריה לצד הוידאו‪ ,‬יכולת‬ ‫המאפשרת למערכות שו”ב (‪ )C4i‬או‬ ‫‪ PDA‬לספק נתונים מדוייקים יותר‬ ‫לכוח הלוחם‪ ,‬ביחד עם תמונת החוזי‪.‬‬

‫מהנדסי החברה פיתחו את המערכת‬ ‫בצורה כזו שהיא מאפשרת למסוקים‬ ‫גם לקלוט חוזי ממקור קרקעי וגם‬ ‫לשדר תמונת חוזי‪ ,‬ובכך לשתף וידאו‬ ‫ביניהם ועם צרכנים נוספים הנמצאים‬ ‫על הקרקע‪ .‬בצורה כזו יכול כל טייס‬ ‫מסק”ר לראות את הגזרה שלו ושל‬ ‫עמיתו למבנה‪ .‬אבל לא רק הם‪ :‬גם‬ ‫כוחות קרקעיים יכולים לקלוט את‬ ‫השידור מהמסוקים ולראות בזמן אמת‬ ‫מה קורה בשטח בכל רגע נתון – עם‬ ‫מל”ט או בלעדיו‪.‬‬ ‫מבחינת המפקדים והלוחמים‬ ‫בשטח‪ ,‬מדובר על פיתוח טכנולוגי‬ ‫המשנה את כללי המשחק‪ .‬בשלב‬ ‫זה המערכת תומכת בשידור ‪VGA‬‬ ‫בלבד‪ ,‬ואחת המטרות העיקריות‬ ‫של המפתחים היא להביא אותה‬ ‫ליכולת קליטה באיכות ‪ HD‬בכל‬ ‫תנאי מזג אויר‪ ,‬ולהתאים אותה‬ ‫לכמה שיותר מערכים בכוח הלוחם‬ ‫– בים‪ ,‬באוויר וביבשה‪ .‬‬

‫‪Backplanes‬‬ ‫‪VITA 41.x‬‬

‫‪8 & 21 slots Switch Fabric Backplanes‬‬ ‫‪09-7677240‬‬

‫‪56‬‬

‫מאי‪-‬יוני ‪2012‬‬

‫‪sales@comtel.co.il‬‬

‫‪www.comtel.co.il‬‬


ARM and Phoenix Technologies are pleased to invite you to ARM Cortex-A Architecture & Development Tools Technical Seminar The seminar is designed for HW/SW engineers engaged in design of SoC or SoC based products around ARM Cortex-A Family and will be held by ARM experts. Users of other ARM cores c tly from ARM Development Tools sessions. ARM Development Tools provide best-in-class tools for the broadest range of ARM processor-based platforms, including application processors and multicore SoCs

Wednesday 13th, 08:00 - 17:00 Dan Accadia Hotel, Herzelia Agenda ARM Architecture ARM Cortex-A Family CoreSight Technology Introduction to ARM Development Tools and DS-5 Lunch Invoking NEON™ SIMD to accelerate multimedia applications Simplifying multicore debug with DS-5

Linux/Android system-wide performance and power analysis

Digital Camera will be raffle d at the end of the seminar The Seminar is free of charge, but due to the high technical level, the no. of seats is limited and therefore requires pre-registration

For registration please contact Smadar at Event@phnx.co.il or 09-7644815 / 052-3126852 57

2012 ‫אפריל‬-‫מרץ‬


‫סייבר‬

‫דרור בן דוד‪ ,‬מטריקס‬

‫התאמת אמצעי‬ ‫לחימה לעולם הסייבר‬

‫“האינטרנט של הדברים“‪ ,‬מכונות שמדברות עם מכונות אחרות‪ ,‬ה“ביג דאטה“‪ ,‬כניסתם‬ ‫של הטלפונים החכמים הניידים והרשתות החברתיות‪ .‬כל אלו דוגמאות לתחומים שנכנסו‬ ‫לחיינו וככל הנראה‪ ,‬הם רק קצה קצהו של מה שטומן העתיד‬

‫א‬

‫אילוסטרציה‪Shutterstock :‬‬

‫פשר לחלק את עולם ה”סייבר”‬ ‫בהקשרים הביטחוניים שלו‬ ‫לחמישה תחומי פעילות‪:‬‬ ‫אבטחת מידע‪ ,‬הגנה מפני תקיפות‬ ‫סייבר‪ ,‬איסוף מודיעין באמצעות הסייבר‬ ‫(דרכו או אודותיו)‪ ,‬תקיפות של העולם‬ ‫הפיזי באמצעות הסייבר ומבצעי השפעה‬ ‫שתכליתם לשנות את ההתנהגות של‬ ‫קהל יעד מסוים לפעולה‪.‬‬

‫השקעה בסייבר‬

‫מול ה”צונאמי” הזה‪ ,‬נשאלת‬ ‫השאלה מהו מקומן של התעשיות‬ ‫הביטחוניות ומה כדאי להן לעשות‬ ‫בהקשר זה‪ .‬שאלה זו הינה מהותית‪,‬‬ ‫היות והגופים השונים בתעשיות‬ ‫הביטחון טרם הסדירו לעצמם את‬ ‫הנושא ולא לגמרי ברור “איפה‬ ‫הכסף”‪ .‬שאלות כמו ‘במה כדאי‬ ‫להשקיע כדי ליצור יתרון תחרותי?’‪,‬‬ ‫‘ממה אפשר להרוויח בטווחי הזמן‬ ‫השונים?’‪‘ ,‬מתי כדאי לשתף פעולה?’‬ ‫ו’מתי כדאי לתחר בין ספקים‬ ‫שונים?’’ מקבלות משמעות אחרת‬ ‫בעולם הסייבר‪.‬‬ ‫די ברור כי יש מקום רחב למו”פ‪,‬‬ ‫לפרויקטים ממומנים ולפיתוח‬ ‫מוצרים ושירותים‪ .‬תחום הפרויקטים‬ ‫ימשיך להיות כפוף להגדרות לקוח‬ ‫ולתחרות מתמידה מול גופים‬ ‫מתחרים ואילו תחום המוצרים‪,‬‬ ‫עניינו בניסיון לנחש את צרכי השוק‬ ‫העתידיים‪ .‬זאת במטרה לפתח משהו‬ ‫שישמור על יתרון יחסי לאורך זמן‬

‫‪58‬‬

‫מאי‪-‬יוני ‪2012‬‬

‫ויגן על ההשקעה באמצעות רישום‬ ‫פטנטים‪ ,‬שמירה על סודיות ומינוף‬ ‫היתרון היחסי לרווחים‪.‬‬ ‫לאור זאת‪ ,‬ישנם שלושה תחומים‬ ‫שכדאי לתעשיות הביטחוניות לעסוק‬ ‫בהם בעולם הסייבר‪ .‬הראשון הוא‬ ‫הצורך להבטיח כי “מוצרי הליבה”‬ ‫של כל תעשייה ביטחונית ישמרו‪,‬‬ ‫לכל הפחות‪ ,‬את פלח השוק שלהם גם‬ ‫כאשר נושא העמידות לאיומי סייבר‬ ‫יהפוך להיות מאפיין מבדל מרכזי‪.‬‬ ‫מכיוון שסבב הפיתוח של פצצה‪,‬‬ ‫טיל‪ ,‬מטוס‪ ,‬טנק‪ ,‬אוניה‪ ,‬כטב”מ או‬ ‫נגמ”ש ארוך בהרבה ממחזור החיים‬ ‫של התפתחות איום בסייבר‪ ,‬מי שלא‬ ‫יעסוק בכך היום עלול למצוא את‬ ‫עצמו בנחיתות מבצעית ועסקית‬ ‫בשלב המכירות‪ .‬התחום השני הוא‬ ‫ההכרח לשמר את ביטחון הלקוחות‬ ‫ואמונם במוצר או בשירות בהיבטי‬

‫הסייבר והשלישי הוא היכולת להגן‬ ‫על נכסי המידע של הארגון‪.‬‬

‫רמת עמידות בסייבר‬

‫בתחום הקניית העמידות למוצרי‬ ‫ליבה‪ ,‬פיתחה חברת מטריקס מודל‬ ‫ייחודי הבנוי על “תקינה וולונטרית”‪.‬‬ ‫מודל זה מאפשר להגדיר ביחד‬ ‫עם הלקוחות מהי רמת העמידות‬ ‫הנדרשת של כל אחד ממרכיבי‬ ‫המיחשוב והתקשורת במוצרי‬ ‫הליבה והמעטפת שלהם‪ .‬עבור כל‬ ‫מחשב או מערכת שיש בה רכיבי‬ ‫תקשורת‪ ,‬אחסון או עיבוד‪ ,‬בין אם‬ ‫מדובר במחשב חיצוני ובין אם מדובר‬ ‫במחשב המוטמע במוצר אחר (למשל‪,‬‬ ‫מעבד של אינטל המהווה חלק בתוך‬ ‫טיל אוויר אוויר) מוגדר קריטריון‬ ‫‪Cyber Resilience – Design‬‬ ‫‪ Assurance Level‬או ‪CR-‬‬

‫‪ .DAL‬קביעת קריטריון זה נעשית‬ ‫על פי מתודולוגיה מוכחת שעניינה‬ ‫היכולת לקשר בין הקריטיות של‬ ‫אותו רכיב‪ ,‬לתפקוד המוצר כולו‪.‬‬ ‫לאחר שנקבעת “רמת העמידות‬ ‫הנדרשת” על פי סולם מוסכם‪,‬‬ ‫מוגדרת תקינה פרטנית שתכליתה‬ ‫להבטיח עמידות לאיומי סייבר‬ ‫בראיית תפקוד המוצר בסביבת‬ ‫הלקוח‪ .‬כלומר‪ ,‬התקינה נועדה‬ ‫לתת רמת סמך מוסכמת שתבטיח‬ ‫את תיפקוד המוצר בסביבת הלקוח‬ ‫גם בהינתן שהוא מותקף דרך או‬ ‫באמצעות הסייבר‪ .‬לדוגמא‪ ,‬יש‬ ‫לדאוג כי מעבד המותקן בתוך טיל‪,‬‬ ‫לא יהווה נקודת תורפה שתאפשר‬ ‫ליריב עתידי לגרום לזה שהטיל לא‬ ‫יפגע כתוצאה מהתקפת סייבר‪.‬‬ ‫ניתן לצפות כי חברות העוסקות��� ‫בפיתוח מוצרים ושירותים ביטחוניים‬ ‫“קלאסיים” כמו פלטפורמות‪,‬‬ ‫מערכות נשק‪ ,‬אמצעי לחימה‪,‬‬ ‫מערכות שו”ב או חיישנים‪ ,‬ישקיעו‬ ‫במתן חליפת רמת עמידות נדרשת‬ ‫למוצרי הליבה שלהן‪ .‬זאת‪ ,‬לפני‬ ‫שהן מחליטות להשקיע סכומי כסף‬ ‫גדולים בתחומי הסייבר עצמם‪,‬‬ ‫לפחות כל עוד לא מתבהרת תמונת‬ ‫ההשקעות שהלקוחות מחליטים‬ ‫להקצות לנושא‪ .‬‬ ‫הכותב הוא מנהל תחום ‘סייבר’‬ ‫בחברת מטריקס ואחראי על‬ ‫יזמות טכנולוגית בחטיבת‬ ‫הביטחון של החברה‪.‬‬

‫‪m‬‬


Tactical 7” smart display Featuring General Dynamics Itronix GD3070

Features • 7” sunlight readable rugged smart display • Intel Atom based platform • Rugged mount, suitable for wheeled / chained vehicle installation. • High shock and vibration resistance (including gunfire shocks) • High connectivity options (serial, USB, WiFi, 3G, BT) • MIL-STD-810 for environmental • MIL-STD-1275 power input

Key Specifications • CPU Intel® Atom Processor Z530P (1.6GHz, FSB 533MHz) • Memory DDRII SO-DIMM Socket for 1GB/2GB RAM • LED (4) color LEDs for notification, power/charge indicator, hard disk activity, wireless • Display LCD Display 7” WSVGA (1024x 600 resolution) TFT LCD with touch screen panel, LED backlighting, Sunlight readable function. Build-in ambient light sensor to adjust LCD brightness • Storage HDD 1.8” SATA 120G HDD with G sensor to support “park” function during drop Optional SATA SSD (4G/8G/16G/32G) • Keyboard Full backlit numeric keypad, programmable keys Ente,r Up / Down / Left / Right Navigation ,Escape Security, Rotate Display, Function Key, Suspend/Power • Camera Integrated 2.0 Mega Pixel camera at the back of unit • GPS Global positioning system (GPS) receiver (Factory Option) • Temperature Operating: -20˚C (-4˚F) to 60˚C (140˚F), Non-operating: -55˚C (-67˚F) to 75˚C (167˚F). • IP65 Rating 59

2012 ‫אפריל‬-‫מרץ‬

32 Shaham St. Petach Tikva, P.O.B 7236, ZIP Code 49250, Israel, Tel: +972.73.231.1000 | F ax: +972.73.231.1001, Email: sales@milper.com | www.milper.com


‫תוכנה‬

‫גד מאיר‪ ,‬ידאג‬

‫מערכת זמן אמת בהתאמה אישית‬ ‫גד מאיר סוקר את החידושים האחרונים במערכת‬ ‫‪ Windows Embedded Compact‬של מיקרוסופט‬

‫מ‬

‫שפחת ה ‪Embedded‬‬ ‫של מיקרוסופט מתחלקת‬ ‫לשתי תתי‪-‬משפחות‪.‬‬ ‫הראשונה‪ ,‬כוללת בתוכה את‬ ‫כל מערכות ההפעלה הרגילות‬ ‫שמיקרוסופט מציעה בשוק‪ ,‬כולל‬ ‫מערכות הפעלה של שרתים‪ .‬ההבדל‬ ‫היחיד הוא בתנאי הרישוי ובעלות‬ ‫הזולה יותר של הרכישה (עלות זולה‬ ‫משמעותית ממחירי ‪.)OEM‬‬ ‫המשפחה השניה‪ ,‬נקראת‬ ‫‪Windows Embedded‬‬ ‫‪ Compact‬וכאן מדובר במשהו אחר‬ ‫לגמרי‪ :‬מערכת הפעלה מלאה מסוג‬ ‫‪ ,Real Time‬כאשר באמצעות‬ ‫גנרטור המשתמש בוחר איזה‬

‫כמי שעוסק רבות בתחום ה‪-‬‬ ‫‪ ,Device Drivers‬הייתי רוצה‬ ‫להעיר בנקודה זו כי ניתן להגיע‬ ‫לביצועי ‪ Real Time‬מעולים‬ ‫גם במערכות ההפעלה הרגילות‬ ‫של ‪ .Windows‬שימוש נכון‬ ‫ביכולות המובנות של ה‪Kernel-‬‬ ‫ושילוב קטעי הקוד הקריטיים ב‪-‬‬ ‫‪ Device Driver‬נותן פתרון‬ ‫שהוא משמעותית זול ופשוט יותר‪,‬‬ ‫לעומת שימוש במערכת הפעלה‬ ‫‪ Real Time‬יעודית‪.‬‬ ‫מערכת ה‪Windows Embedded-‬‬ ‫‪ Compact‬תומכות במגוון רחב של‬ ‫יע”מ‪-‬ים (‪ )CPUs‬כולל משפחת‬ ‫ה‪ X86-‬ומשפחת ה‪( ARM-‬וגם‬

‫קונפיגורציות מוכנות למרבית‬ ‫ה‪System On Chip -‬‬ ‫ו‪ System On Card-‬המקובלים‬ ‫בשוק וניתן לייצר באמצעותו‬ ‫קונפיגורציות מותאמת אישית‬ ‫לתכנון שאינו נמצא בספריה‪.‬‬ ‫המערכת פתוחה ומאפשרת להוסיף‬ ‫‪ Drivers‬לחומרה שאינה מוכרת‬ ‫למערכת‪.‬‬ ‫מבחינת שרותי מערכת ההפעלה‪,‬‬ ‫קיימת תמיכה בתשתית ה‪Win32-‬‬ ‫המוכרת לרוב המפתחים‪ .‬כמו‬ ‫כן נוספו למערכת בגירסתה‬ ‫האחרונה כמה שירותי מערכת‬ ‫הפעלה‪ ,‬שהגיעו מגרעין המערכת‬ ‫של ‪( Windows 7‬וגם כמה מ‬

‫“בין שאר התכונות המקושרות לעולם ה‪ Real Time-‬ניתן‬ ‫למצוא פסיקות מקוננות‪ ,‬יכולת לתת ‪ Quantum‬מוגדר לנימים‬ ‫(‪ ,)Threads‬שימוש ב‪ 256-‬רמות של ‪ Priority‬ושיוך של נים או‬ ‫תהליך (‪ )Process‬לליבה (‪ )Core‬או לליבות ספציפייות“‬ ‫מרכיבים יכללו במערכת ההפעלה‬ ‫ובונה לעצמו גירסת מערכת‬ ‫מותאמת אישית לצרכיו‪.‬‬ ‫בין שאר התכונות המקושרות‬ ‫לעולם ה‪ Real Time -‬ניתן‬ ‫למצוא פסיקות מקוננות‪ ,‬יכולת‬ ‫לתת ‪ Quantum‬מוגדר לנימים‬ ‫(‪ ,)Threads‬שימוש ב‪ 256-‬רמות‬ ‫של ‪ Priority‬ושיוך של נים או‬ ‫תהליך (‪ )Process‬לליבה (‪)Core‬‬ ‫או לליבות ספציפייות‪ .‬בין שאר‬ ‫היכולות הטכניות החדשות‪ ,‬ניתן‬ ‫למצוא תמיכה בכמות מירבית של‬ ‫‪ 250‬ליבות ו‪ 32,000-‬תהליכים‪.‬‬

‫‪60‬‬

‫מאי‪-‬יוני ‪2012‬‬

‫משפחת ה‪ .)MIBS -‬כמו כן‪,‬‬ ‫המערכת כוללת תמיכה במגוון רחב‬ ‫של ‪ Peripherals‬המקובלים בשוק‪.‬‬ ‫בגירסה הנוכחית נוספו ושופרו‬ ‫‪ Drivers‬לתמיכה מובנית בזכרונות‬ ‫‪( SD‬המקובלים כיום כהתקן זכרון‬ ‫משני בכל חפיץ)‪ ,‬ל‪USB Host-‬‬ ‫‪ Controller‬ול‪ .I2C Bus-‬כמו כן‬ ‫נוספה תמיכה בגירסה ‪ 2.1‬של ‪Blue‬‬ ‫‪ Tooth‬וב‪ EDR-‬וכן נוספה תמיכה‬ ‫מובנית ב ‪ Accelerometer‬המאפשר‬ ‫לדעת את זוית ומיקום המערכת במרחב‪.‬‬ ‫לגנרטור שמייצר את מערכת‬ ‫ההפעלה לפי דרישה יש אוסף‬

‫‪ .)Windows 8‬היכולת לפתח‬ ‫בתשתית ה‪ Windows-‬המוכרת‬ ‫למגוון רחב של מפתחים הינה‬ ‫יתרון משמעותי‪ ,‬שכן היא מוזילה‬ ‫את עלויות הפיתוח וכוח האדם‬ ‫ומאפשרת שימוש בכמות העצומה‬ ‫של ספריות קוד ויישומים מוכנים‬ ‫הקיימים בעולם ה‪.Windows-‬‬ ‫אחד החידושים המשמעותיים‬ ‫במערכת ה‪Windows -‬‬ ‫‪ Embedded Compact‬מיועד‬ ‫בעיקר למי שמחפש יכולות גרפיות‬ ‫והוא התמיכה בתשתית‪Silver-‬‬ ‫‪( Light‬הכתובה כולה בשפת‬

‫‪Embedded‬‬ ‫מכונה)‪ .‬מערכת ה ‪Silver Light‬‬ ‫מאפשרת לפתח ממשקי אדם‪-‬‬ ‫מכונה ואלמנטים הדורשים גרפיקה‬ ‫באיכות גבוהה‪ ,‬בקלות ובמהירות‪.‬‬ ‫חידושים נוספים ניתן למצוא‬ ‫בתחום אבטחת מידע והם מספקים‬ ‫תאימות למודל ‪ SDL‬ומאפשרים‬ ‫למנוע ריצה של קוד לא מורשה‬ ‫על המכונה‪ .‬מנגנונים אלה כוללים‬ ‫טעינה דינמית של ה‪Kernel-‬‬ ‫לכתובות אקראיות‪ ,‬חסימת קוד‬ ‫שמנסה להתבצע מתוך אזורי‬ ‫נתונים‪ ,‬תמיכה ב‪Kerberos 5.0-‬‬ ‫וב‪ Lan Manager 2-‬ועוד‪.‬‬ ‫בתחום התמיכה במערכות קבצים‬ ‫נוספו ושופרו היכולות והביצועים‬ ‫של גישה לזכרונות ‪ ,SD‬עבודה‬ ‫דרך ‪ USB‬וניתנו כלים לאנליזה‬ ‫של צווארי בקבוק במערכת הקלט‬ ‫פלט‪ .‬בנוסף‪ ,‬הוכנסו גם התרעות‬ ‫של מערכת ההפעלה על מצבי‬ ‫קיצון (כמו למשל מחסור בשטח‬ ‫אחסנה)‪ .‬אין ספק כי ‪Windows‬‬ ‫‪ Embedded compact‬כשמה כן‬ ‫היא ‪ -‬מערכת הפעלה קומפקטית‪,‬‬ ‫גמישה‪ ,‬בנויה למערכות זמן אמת‬ ‫ובמקביל תואמת למערכת ההפעלה‬ ‫חלונות‪ .‬‬ ‫הכותב הוא מנהל מו”פ בחברת ידאג‬ ‫בע”מ ‪ www.idag.co.il‬ומרצה בכיר‬ ‫בתחום ‪ Device drivers‬ו‪Windows-‬‬ ‫‪ Internals‬בג’ון ברייס מכללת הי‪-‬טק‪.‬‬


OEM’s -‫ ושרתים ל‬,‫הכנס השנתי בנושא פתרונות מחשוב‬ )‫ ועוד‬Microsoft Embedded ,HP ,Intel( ‫כולל הכרזות חדשות‬ ‫ קרית שדה התעופה‬- ‫ אבניו‬,5.6.2012 ‫יום שלישי‬ Agenda

08:00-09:15 09:15-09:30 09:30-09:45 09:45-10:00 10:00-11:45 11:45-12:15

Showcase and Demos Intel keynote Microsoft Embedded Keynote - Pascal Angee, EMEA Director HP - Matt Foley, HP EMEA OEM Manager Intel X86 platforms, Intel servers, Intel Embedded board Breakout Demo and exhibition tour

Track A

Track B

Track C - Microsoft Embedded

12:45 - 13:15

HP PSG - Workstations, SFF & Tablet Computers - By HP Specialist

HP Blade Solutions By HP EMEA Specialist

Windows Server ‫״‬8‫ ״‬- By Oliver Niedung, Lead Account Manager - OEM EMEA Embedded Server, Microsoft

13:15 - 14:35

Lunch break

Lunch break

Lunch break

14:15 - 14:45

Emerson Open VPX Solutions By Eduardo Katz Emerson Solution Architect

Supermicro - New Embedded Solutions and Servers

14:45 - 15:15

IBM Blade Solutions By IBM Specialist

Emerson Open VPX SoltionsBy Eduardo Katz Emerson Solution Architect

SQL Server and Stream Insight for Complex Event Processing - By Oliver Niedung, Lead Account Manager - OEM EMEA Embedded Server, Microsoft

15:15 - 15:45

Intel Servers Division Rackmount servers, Workstations, Blades solutions, Twin Servers, Raid solutions, Virtualizations - By Intel Specialist Embedded GPGPU Computing Technology & Application

HP Networking & StorageBy HP EMEA Specialist

12:15 - 12:45

15:45 - 16:00 16:00

Advantech Embedded Board PlatformsBy Advantech (Com express,Q7, eSBC, Motherboards-all form factors, BOX PC, Industrial PC,etc)

HP Rackmount Servers By HP EMEA Specialist

Windows Embedded Licensing Summary of Benefits- By Danny Morim, Software Solution Architect, Arrow

Windows Embedded Standard 7-Features & Benefits - By Danny Morim - Software Solution Architect, Arrow & Amir Rix - Director, Strategic Solutions, TandemG & Sylvain Ekel, Group Manager - OEM Engineering and Services Embedded EMEA, Microsoft Building Successful solution with Windows Embedded - Panel Discussion by Sylvain Ekel, Group Manager - OEM Engineering and Services Embedded EMEA, Microsoft Windows Server ‫״‬8‫ ״‬DEMO - By Oliver Niedung, Lead Account Manager - OEM EMEA Embedded Server, Microsoft

Event Summary and Lottery

)‫ מנהלי שרשרת אספקה (סדר יום ותכנים ישלחו לאחר אישור הרשמה‬,‫ מנהלי רכש‬,‫ מסלול מיוחד לסמנכ”לי תפעול‬-Track D

‫ פתרונות תוכנה ואחסון ממגוון יצרנים מובילים‬,‫ ציוד היקפי‬,‫ בליידים‬,‫ שרתים‬,‫הכנס יכלול תצוגות של מחשוב תעשייתי‬ ‫ההשתתפות הינה ללא תשלום אך מחייבת רישום מראש‬

www.arrow-israel.co.il/ocs :‫לאתר הכנס ולהרשמה מוקדמת‬ :‫בחסות ראשית‬ :‫בהשתתפות‬


‫תוכנה‬

‫אריה אגוזי‬

‫“מערכות תוכנה לתחום המל“טים‬ ‫מצריכות רמת בטיחות מיוחדת“‬ ‫פאבריס פנה מחברת ‪ Esterel Technologies‬הצרפתית מדבר על מעורבות‬ ‫החברה בשוק הישראלי‪ .‬ראיון‬

‫ח‬

‫שיבותה של תוכנה בתוך‬ ‫מערכות צבאיות ואזרחיות‬ ‫הולכת ונעשית גדולה יותר‪.‬‬ ‫התוכנה הנדרשת למערכות כאלה‬ ‫הולכת ונעשית מורכבת‪ .‬כמעט בכל‬ ‫מערכת צבאית קיימת תוכנה‪ ,‬החל‬ ‫ממערכת המיועדת לחייל יחיד וכלה‬ ‫במערכות שמשרתות צבא שלם‪.‬‬ ‫אבל‪ ,‬קיימת רמה נוספת של‬ ‫תוכנות בתחום המערכות הצבאיות‬ ‫והאזרחיות‪ .‬מדובר בתוכנות‬ ‫המוטמעות בכלי תעופה‪ ,‬כמו מל”טים‬ ‫או מטוסים וכן במערכות יבשתיות‪.‬‬ ‫לרוב‪ ,‬אלה כלים המחויבים בקבלת‬ ‫רישוי לצורך הפעלתם וכמובן כדי‬ ‫להיכנס לשטח מדינה זרה או לטוס‬ ‫מעליו‪ .‬הסיבה לכך ברורה‪ :‬כאשר‬ ‫מדובר בכלים שחייבים לעמוד ברמת‬ ‫בטיחות קריטית‪ ,‬הרשויות חייבות‬ ‫לדעת בבירור כי התוכנה המותקנת‬ ‫על גבי החומרה מסוגלת לשמור על‬ ‫רמת הבטיחות הנדרשת‪.‬‬ ‫אם אנו לוקחים לדוגמא את‬ ‫המל”טים‪ ,‬הרי שכיום הם הופכים‬ ‫לאוטונומיים לגמרי‪ .‬חלקם כבר‬ ‫ממריאים לבד‪ ,‬טסים לאזור‬ ‫הפעילות‪ ,‬מבצעים את משימותיהם‬ ‫ואז שבים לבסיסם ונוחתים בעצמם‪.‬‬ ‫כאשר מדובר‪ ,‬למשל‪ ,‬במל”ט ענקי‬ ‫כמו ה”איתן” מתוצרת התעשייה‬ ‫האווירית‪ ,‬ברור לחלוטין מדוע הכלי‬ ‫חייב להיות בעל רישוי‪.‬‬ ‫פבריס פנה הוא סמנכ”ל מכירות‬ ‫של חברת התוכנה הצרפתית‬ ‫‪,Esterel Technologies‬‬ ‫המיוצגת בישראל על ידי חברת‬ ‫איטק בע”מ‪ .‬חברת ‪ Esterel‬פיתחה‬ ‫מוצר בשם ‪ ,SCADE‬אשר מאפשר‬

‫‪62‬‬

‫מאי‪-‬יוני ‪2012‬‬

‫‪ ‬הרמס ‪450‬‬

‫לחברות המייצרות כלים שדורשים‬ ‫רישוי‪ ,‬לפתח תוכנות אלה באופן‬ ‫יעיל וחסכוני‪ ,‬בין היתר באמצעות‬ ‫תחזוקה ארוכת טווח של תוכנות‬ ‫ומערכות קיימות‪.‬‬ ‫“המערכות שאנו מספקים‬ ‫ללקוחות‪ ,‬מאפשרות להן לכתוב‬ ‫את התוכנה שלהם באופן שתומך‬ ‫בדרישות הבטיחות הגבוהות‪ ,‬כך‬ ‫שתהליך הרישוי יתקבל מהר יותר‬ ‫וכתוצאה מכך גם בעלות פחותה”‪,‬‬ ‫אומר פנה בשיחה עם ישראל‬ ‫דיפנס‪-‬טק‪.‬‬ ‫חב��ת ‪ Esterel‬פעילה בישראל‬ ‫במספר תחומים והיא מעורבת‪,‬‬ ‫גם בפרויקט המודיעין הענק של‬ ‫צבא אנגליה ‪WatchKeeper‬‬ ‫המבוסס על מל”ט מתוצרת אלביט‬ ‫מערכות מדגם ‪.Hermes 450‬‬ ‫שיתוף הפעולה בין אלביט מערכות‬ ‫ו‪Corporation Thales -‬‬

‫הבריטית הביא לפיתוח מערכת‬ ‫מל”טים שמספקת מודיעין טקטי‬ ‫לצבא הבריטי‪.‬‬ ‫הביקוש ההולך וגדל למערכות‬ ‫בעלות רישוי מפתיע לעתים אפילו‬ ‫את היצרנים‪ .‬בתחום המל”טים יש‬ ‫כיום מאמץ עולמי לאפשר לכלים‬ ‫הבלתי מאוישים לטוס במרחבי‬ ‫הטיסה האזרחיים‪ .‬זה יוצר מצב‪,‬‬ ‫שבו רשויות התעופה בעולם בכלל‬ ‫ובישראל שהיא “מעצמת מלט”ים”‬ ‫בפרט‪ ,‬מגבירות את הפיקוח והבקרה‪,‬‬ ‫במקביל ליצירת חוקים חדשים‪“ .‬מי‬ ‫שעושה שימוש בכלים שלנו משיג‬ ‫יתרון על פני מתחריו בבואו לקבל‬ ‫רישיון”‪ ,‬טוען פנה‪.‬‬ ‫על לקוחותיה של החברה הצרפתית‬ ‫ברחבי העולם נמנות יצרניות מטוסים‬ ‫גדולות וחברות טכנולוגיות מובילות‪.‬‬ ‫המאמץ השיווקי בישראל הוא גם‬ ‫בתחום האזרחי וגם בתחום הצבאי‬

‫ולדברי פנה‪ ,‬מעבר ללקוחות הקיימים‬ ‫בישראל‪ ,‬ישנם דיונים עם כמה אנשי‬ ‫מפתח מחברות ישראליות נוספות‬ ‫אשר מגלים עניין רב בנושא‪.‬‬ ‫“הם מבינים שהפלטפורמה‬ ‫שלנו תאפשר להם לחסוך כסף רב‬ ‫ובסופו של דבר תספק להם תוכנה‬ ‫שתעמוד בתנאי הבטיחות הקריטית‬ ‫הנדרשת‪ ,‬כך שיוכלו לקבל רישוי‬ ‫עבור המערכות שלהם ולהוציאן‬ ‫לשוק בתזמון השיווקי הטוב ביותר”‪,‬‬ ‫אומר פנה‪ .‬‬

‫‪sdy-demo ‬‬


‫תוכנה‬

‫שמואל פניג’ל‪ ,‬ווינד‪-‬ריבר‬

‫לחסום את‬ ‫התולעת‬ ‫ב‬

‫שנת ‪ 2010‬הפכה ‪Stuxnet‬‬ ‫לתולעת הזדונית הראשונה‪,‬‬ ‫בעלת יכולת לפרוץ‬ ‫לתשתית תעשייתית ולאפשר‬ ‫לתוקף להשתלט על מערכות‬ ‫קריטיות‪ .‬תולעת זו תוכננה‬ ‫לתקוף את הסרכזות (צנטריפוגות)‬ ‫של תוכנית הגרעין האיראנית‪,‬‬ ‫ולהחזיר אותה למצב שבו הייתה‬ ‫שנים קודם לכן‪.‬‬ ‫אבטחת מידע אינה נושא חדש‪,‬‬ ‫והיא מעסיקה מתכנני מערכות‬ ‫משובצות ברמות מסוימות זו תקופה‬ ‫ארוכה‪ .‬מערכות צבאיות וממשלתיות‬ ‫מתייחסות לאבטחת מידע כאל אחד‬ ‫מיעדי התכנון העיקריים שלהן‪ .‬מה‬ ‫שבולט הוא המודעות למערכות‬ ‫בקרה מסחריות ולמערכות משובצות‬ ‫קריטיות‪ ,‬שפועלות בתשתית‬ ‫החשובה ביותר שלנו‪.‬‬ ‫אבטחת התקנים הפכה לבעלת‬ ‫עדיפות עליונה או ליכולת “שחייבת‬ ‫להיות”‪ .‬במקביל‪ ,‬קיימות מערכות‬ ‫משובצות פגיעות רבות‪ ,‬בעלות‬ ‫אסטרטגיות אבטחה בלתי מתאימות‪,‬‬ ‫שמבוזרות כבר עתה בסביבות‬ ‫מקושרות‪ .‬הדרישה למיחשוב ענן‬ ‫מרחיבה את קישוריות ההתקנים‬ ‫ומסבכת עוד יותר את מרחב האבטחה‪,‬‬

‫‪64‬‬

‫מאי‪-‬יוני ‪2012‬‬

‫צילום‪Shutterstock :‬‬

‫רכיבים משובצים צריכים לפעול כיום‬ ‫בסביבה מקושרת ועתירה באיומי‬ ‫אבטחה‪ .‬איך מתאימים אותם גם‬ ‫לאיומים של הדור הבא?‬

‫מפני שהתקנים לא מאובטחים‬ ‫הנמצאים ברשת‪ ,‬מהווים נקודות‬ ‫חולשה נוספות שמזמינה תקיפה‪.‬‬

‫מאמץ מתמשך‬ ‫מתכנני התקנים אמורים להעריך‬ ‫שלושה דברים‪ :‬מהי החשיבות שיש‬ ‫לנכס שאת מוצריו צריך לאבטח?‬ ‫מהו הסיכוי שהסביבה התפעולית‬ ‫תיחשף לאיום? ומהם האמצעים‬ ‫הנכונים בהם יש לנקוט כדי להגן‬ ‫על הנכס?‬ ‫בשורה התחתונה‪ ,‬יש לקבוע את‬ ‫הרמה הנכונה של צורכי האבטחה‬ ‫שתתאים להתקן‪ ,‬לשוק שלו ולסביבת‬ ‫היישום הייעודית‪.‬‬ ‫אבטחת התקן כרוכה במאמץ‬ ‫נמשך המתפרש על פני כל מחזור‬ ‫החיים של המוצר‪ ,‬החל בתכנון‬ ‫הארכיטקטוני שלו‪ ,‬דרך פריסתו‪ ,‬ועד‬ ‫תום ימיו‪ .‬תכנון ותקצוב של עדכוני‬ ‫בטיחות ואבטחה במהלך כל מחזור‬ ‫החיים של המוצר‪ ,‬יחד עם הגנות‬ ‫מפני איומים עתידיים‪ ,‬חיוניים לכל‬ ‫סביבת התקנים מקושרת‪.‬‬ ‫התקנים משובצים מסורתיים‬ ‫פועלים בבידוד יחסי ולכן הם‬ ‫מוגנים מפני טווח רחב של איומי‬ ‫אבטחה‪ .‬לעומתם‪ ,‬ההתקנים של‬

‫היום מחוברים לעתים קרובות‬ ‫לרשתות ארגוניות‪ ,‬לענני מחשוב‬ ‫ציבוריים או ישירות לאינטרנט‪.‬‬ ‫גם רשתות צבאיות ורשתות חכמות‬ ‫מתכננות להקיף את יכולות מחשוב‬ ‫הענן ולשפר את הפלטפורמות‬ ‫המסחריות של הטלפונים החכמים‬ ‫בלי לוותר על אבטחה ברמה גבוהה‪.‬‬ ‫קישוריות רחבה זו מניבה רווחים‬ ‫בפונקציונליות ובשימושיות‪ ,‬אך היא‬

‫גם הופכת את ההתקנים לפגיעים‬ ‫יותר להתקפה‪ ,‬לחדירה לא רצויה‬ ‫ולניצול לרעה‪.‬‬

‫חמישה צעדים‬ ‫אנשי תכנון מערכות משובצות‬ ‫צריכים לשקול חמישה צעדים‪,‬‬ ‫כשהם מתכוונים לענות על דרישות‬ ‫בטיחות‪ .‬אין מדובר במתודולוגיה‬ ‫מעוגנת בכללים‪ ,‬אך עם זאת‪,‬‬

‫‪ ‬איור ‪ :1‬חמישה צעדים לשיפור האבטחה במערכות משובצות‬


‫‪ ‬איור ‪ :3‬פיתוח משובץ ומחסנית פתרונות זמן אמת‬

‫היא מיועדת להדגיש גישה‬ ‫שמתבוננת באבטחת התקנים‬ ‫משובצים כבסדרה של החלטות‬ ‫המתקבלות במהלך מחזור חיי‬ ‫הפיתוח‪.‬‬ ‫שיפור האבטחה של התקן‬ ‫משובץ מתחיל בזיהוי האיומים‬ ‫הפוטנציאליים‪ .‬את האיומים חייבים‬ ‫להעריך בהקשר של יצרן ההתקנים‪,‬‬ ‫המפעילים (אם ההתקן פועל בדרך‬

‫זו)‪ ,‬משתמשי הקצה וסביבת השימוש‬ ‫שלהם‪ .‬אם מעוניינים שהערכת‬ ‫איומים תהיה מוצלחת‪ ,‬יש להעריך‬ ‫את ההתקן בטווח רחב‪ .‬למעשה‪,‬‬ ‫איומים רבים לבטיחות הם תוצאת‬ ‫המחשבה שלא ישתמשו בהתקן‬ ‫בצורה מסוימת‪.‬‬ ‫בהערכת איום מקצה לקצה‬ ‫של התקנים משובצים יש לקחת‬ ‫בחשבון ביצוע ניתוח מקיף‬ ‫של מחזור החיים של המוצר‪,‬‬ ‫הגדרה ותיאור של נתיבי כניסות‬ ‫אפשריות למתקפות אל המערכת‪,‬‬ ‫בניית מטריצת סיכונים‪ ,‬יצירת‬ ‫אסטרטגיה של שיכוך‪ ,‬בהתבסס‬ ‫על רשימת עדיפות‪ ,‬ויצירת מפרט‬ ‫תכנון שיכלול את צורכי האבטחה‪,‬‬ ‫ויתבסס על הערכות קודמות‪.‬‬ ‫פרדיגמה בעלת חשיבות מיוחדת‬

‫לתכנון אבטחה מתקדמת היא‬ ‫שימוש ברכיבי מערכת מוכחים‬ ‫מסחריים מהמדף ( ‪,)COTS‬‬ ‫היכולים לשפר את אבטחת‬ ‫ההתקן במקביל לשליטה בעלויות‪.‬‬ ‫דוגמאות לרכיבי אבטחה אלו‬ ‫כוללות וירטואליזציה משובצת‪,‬‬ ‫חציצת מערכות הפעלה ותוכנות‬ ‫ביניים וחציצה של מרכיבים אלו‬ ‫לסביבות וירטואליות לזמן פעולה‪,‬‬ ‫לקבלת הפרדה והפשטה מוגברות‪.‬‬ ‫וירטואליזציה צוברת פופולריות‬ ‫בקרב מערכות משובצות‪ ,‬מפני‬ ‫שהיא מאפשרת למערכות הפעלה‬ ‫מרובות לפעול על פלטפורמת‬ ‫חומרה משותפת ובכך להוסיף‬ ‫גמישות לתכנון המערכת‪ .‬חציצה‬ ‫של יישומים היא טכניקה שימושית‬ ‫להפרדה של חלקים קריטיים מבחינה‬ ‫אבטחתית או מבחינה בטיחותית‬ ‫מפונקציות חשובות פחות במערכת‪.‬‬ ‫שימוש ברכיבי תוכנה מהמדף‬ ‫הוא דוגמה לשימוש חוזר ברכיבים‬ ‫להקטנה של עלויות‪ ,‬קיצור זמן‬ ‫יציאה לשוק וחשוב מכל‪ ,‬הקטנת‬ ‫סיכוני תקציב‪ .‬מוצרי ‪COTS‬‬ ‫רבים עברו בדיקת אבטחה מעמיקה‪,‬‬ ‫תיקוף ואישור‪ ,‬ויכולים להיות‬ ‫מצוינים לשימוש חוזר בתכנון‬ ‫תוכנת התקנים של הדור הבא‪.‬‬

‫זמן אמת‬

‫‪ ‬איור ‪ :2‬דוגמה לארכיטקטורה חצויה בעזרת תוכנת פיקוח על (‪)hypervisor‬‬

‫בחירה בפלטפורמת זמן אמת‬ ‫מסחרית המתאימה למערכת‬ ‫משובצת היא שיקול ראשון במעלה‪.‬‬ ‫מימוש מערכת עם רכיבי ‪COTS‬‬ ‫מוכחים יכול להגדיל את האבטחה‬ ‫ולהקטין את עלות הפיתוח של‬

‫הפלטפורמה כולה‪ .‬שימוש ברכיבי‬ ‫תוכנה מסוג ‪ COTS‬מהווה יתרון‬ ‫על פני שימוש בקוד מסוג ‪,RYO‬‬ ‫קוד ביבוא עצמי או קוד מקור פתוח‬ ‫שעבר תחזוקה‪.‬‬ ‫בין הרכיבים לפלטפורמת זמן‬ ‫אמת מסוג ‪ ,COTS‬שיכולים‬ ‫לעזור בפיתוח התקן מאובטח‪,‬‬ ‫נכללים שכבת תמיכה בחומרה‪,‬‬ ‫וירטואליזציה משובצת ומערכת‬ ‫הפעלה לזמן אמת‪.‬‬ ‫התקנים משובצים שניתן לשדרג‬ ‫ולעדכן‪ ,‬יכולים לשמש לשיפור‬ ‫הבטיחות בטכניקה שנקראת‬ ‫“רשימה לבנה” (רשימת פריטים‬ ‫מאושרים)‪ .‬רשימות אלו מאפשרות‬ ‫להתקנים לקבל להורדה רק‬ ‫יישומים הידועים כבטוחים לביצוע‪.‬‬ ‫כל תוכנה שאינה מופיעה ברשימות‬ ‫תידחה על ידי המערכת‪.‬‬ ‫נושא הבטיחות מתפתח ככל‬ ‫שהאיומים משתנים‪ .‬כאשר ההתקן‬ ‫הופך לפופולרי (כמו היעד של‬ ‫‪ )Stuxnet‬או שהוא קיים בשוק זמן‬ ‫רב‪ ,‬הוא הופך להיות רגיש יותר‬ ‫להתקפה‪ .‬ההתקנים כיום חייבים‬ ‫להיות מתאימים לשדרוג בשטח‪,‬‬ ‫לשינוי ושיפור הפונקציונליות‬ ‫ואף לפתור בעיות אבטחה עתידיות‬ ‫(התקני העבר לא היו מתוכננים‬ ‫לכך כלל)‪ .‬הכללת תכנון אבטחה‬ ‫בניהול מחזור החיים של ההתקן הוא‬ ‫קריטי‪ ,,‬אך חשובה לא פחות מכך‪,‬‬ ‫יכולת הארגון להגיב במהירות‬ ‫ל”חורים” באבטחה‪ .‬‬ ‫הכותב הוא מהנדס ראשי בחברת‬ ‫ווינד‪-‬ריבר ישראל‬

‫מאי‪-‬יוני ‪2012‬‬

‫‪65‬‬


‫רכיבים‬

‫אריה אגוזי‬

‫מליארדי טרנזיסטורים‬ ‫מחוברים יחד‬ ‫דני בירן‪ ,‬סמנכ"ל האסטרטגיה של חברת ‪ ,ALTERA‬בראיון מיוחד‬ ‫לישראל דיפנס טק על היתרונות של מעגלים משולבים מסוג ‪FPGA‬‬

‫ח‬

‫‪66‬‬

‫מאי‪-‬יוני ‪2012‬‬

‫צילום‪Shutterstock :‬‬

‫ברת ‪ ALTERA‬מפתחת‬ ‫מה שמכונה ‪FPGA‬‬ ‫ראשי תיבות של ‪Field‬‬ ‫‪.programmable Gate Array‬‬ ‫מדובר ב”אליטה” של השבבים‬ ‫האלקטרוניים‪ .‬הם בנויים כך‬ ‫שניתן לשנות את הפונקציונליות‬ ‫שלהם אחרי שהותקנו במערכת‬ ‫מסוימת‪ ,‬כך שהם יוכלו לבצע‬ ‫בה פונקציות נוספות‪ .‬דני בירן‬ ‫סמנכ”ל האסטרטגיה של החברה‪,‬‬ ‫נפגש לשיחה עם ישראל דיפנס‬ ‫טק כדי לדבר על החברה ועל‬ ‫הטכנולוגיה‪.‬‬ ‫מהי טכנולוגיית ‪?FPGA‬‬ ‫מדובר בסוג ייחודי של מעגל‬ ‫משולב‪ ,‬אשר ניתן להגדיר ולשנות‬ ‫את תפקודו לאחר הייצור‪ ,‬בתהליך‬ ‫הדומה לתכנות‪ .‬הגדרת תפקוד‬ ‫הרכיב מתבצעת על ידי הזנה‬ ‫של תרשים לוגי או על ידי שפות‬ ‫לתיאור מעגלים‪ .‬מאחר שרכיבי‬ ‫‪ FPGA‬ניתנים לתכנות ניתן‬ ‫לעדכן את התוכנה שלהם גם לאחר‬ ‫שלב הייצור ואפילו לאחר שהמוצר‬ ‫מגיע אל הלקוח ‪.‬‬ ‫את השבב האלקטרוני החכם‬ ‫מתכננת החברה במרכז הפיתוח‬ ‫שלה בעמק הסיליקון בארה”ב‬ ‫‪ ,‬כאשר הייצור נעשה על ידי‬ ‫קבלנית משנה בטאיוון‪“ .‬הממשלה‬ ‫בטאיוון סייעה לחברות לבצע‬ ‫את ההשקעות הגדולות בהקמת‬

‫התשתית לייצור הרכיבים‬ ‫המתוחכמים האלה” אומר בירן‪.‬‬ ‫כמה לקוחות מתכנתים את‬ ‫הרכיבים האלו?‬

‫מדובר ב‪ 20-25-‬אחוזים‪“ .‬האחוז‬ ‫הזה יגדל‪ ,‬שכן אנו עדים לגידול‬ ‫מתמיד בשימוש ברכיבים האלה‬ ‫הניתנים לתכנות”‪.‬‬

‫“בירן מסביר כי המורכבות של כל רכיב‬ ‫כזה‪ ,‬שוות ערך ל”אסופה” של מליארדי‬ ‫טרנזיסטורים המחוברים יחד בשטח שגודלו‬ ‫כ‪ 2 X 2-‬ס”מ‪ .‬טכנולוגית הייצור גם היא‬ ‫נגזרת של הממדים הקטנים”‬ ‫כאמור‪ ,‬הרכיבים הייחודיים‬ ‫מאפשרים לבצע שינויים בהם‬ ‫באמצעות תוכנה שמסופקת על‬ ‫ידי החברה גם אחרי שהם הותקנו‬ ‫במערכת מסוימת‪ .‬בירן מעריך כי‬

‫אלטרה ועוד חברה שולטות‬ ‫על כ‪ 85-‬אחוזים משוק הרכיבים‬ ‫המיוחדים האלה בעולם‪ .‬בירן‬ ‫מסביר כי המורכבות של כל רכיב‬ ‫כזה‪ ,‬שוות ערך ל”אסופה” של‬

‫מליארדי טרנזיסטורים המחוברים‬ ‫יחד בשטח שגודלו כ‪X 2 2-‬‬ ‫ס”מ‪ .‬טכנולוגית הייצור גם היא‬ ‫נגזרת של הממדים הקטנים‪.‬‬ ‫“מדובר בייצור ברמה של ‪ 28‬ננו‬ ‫מטר או במלים פשוטות יותר‪ ,‬כל‬ ‫טרנזיסטור בתוך הרכיב גודלו ‪28‬‬ ‫אלפיות המ”מ”‪.‬‬ ‫מה השימושים של שבבים מסוג‬ ‫זה?‬ ‫“כדי לייצר את הרכיבים האלה‬ ‫צריך ציוד מיוחד‪ .‬אנחנו מתכננים‬ ‫ומייצרים אותם בטאיוון‪ .‬כל רכיב‬ ‫עובר בחינה לפני שהוא יוצא‬ ‫מהמפעל אבל גם אנחנו בוחנים‬ ‫אותו לפני האספקה ללקוח” אומר‬ ‫בירן‪ .‬המכירות של חברת אלטרה‬ ‫הסתכמו בשנת ‪ 2011‬בכ‪2 -‬‬ ‫מיליארד דולר ועיקר הלקוחות‬ ‫הם משוק התקשורת‪.‬‬ ‫השוק הצבאי של החברה מהווה‬ ‫קצת מעל ‪ 10‬אחוז מהמכירות‪.‬‬ ‫מדובר בכל מיני סוגים של‬ ‫מערכות צבאיות החל ממכ”מים‪,‬‬ ‫דרך מערכי תקשורת ועד מערכות‬ ‫נשק מתקדמות ומל”טים‪.‬‬ ‫אלטרה מיוצגת בישראל על‬ ‫ידי חברת “איסטרוניקס” ולדברי‬ ‫בירן מדובר על שוק חשוב מאוד‪.‬‬ ‫“הפיתוח של מערכות מתקדמות‬ ‫לשוק האזרחי והצבאי הופך את‬ ‫ישראל לשוק מאוד משמעותי‬ ‫עבורנו”‪ .‬‬


Industry leader in providing obsolete and discontinued elctronic components

BTS Components Ltd. the leading distributor for reliable and available supply of obsolete and discontinued components • Fast supply times and a commitment to quality • Supplying active, passive and hardened components • Component inspection service, both in-house and in cooperation with international laboratories according to SAE AS5553, J-STD-033B.1, J-STD-002B, and MIL-STD-883G Method 2009.9 standards Recreate LOGO

ON Semiconductor

BTS Components | 6 JOSEPH SAPIR, RISHON LE'ZION, ISRAEL 75704 TEL. 972.39523.999 | FAX. 972.39524.888 | info@btscomponents.com 67

2012 ‫אפריל‬-‫מרץ‬


‫מעבדים‬

‫טוביה לירן‪ ,‬רמון צ'יפס‬

‫המעבד האסור‬ ‫צילום‪Shutterstock :‬‬

‫אם אין אמריקאי‪ ,‬תקנו ישראלי‪ .‬זה המוטו של חברת רמון‬ ‫צ'יפס ממגדל העמק‪ ,‬המייצרת מעבדים חלליים כתשובה‬ ‫למגבלות של האמריקאים בתחום‬ ‫‪68‬‬

‫מאי‪-‬יוני ‪2012‬‬


‫ת‬

‫חום רכיבי החלל עובר‬ ‫כיום שינויים משמעותיים‪.‬‬ ‫הגבלות ייצוא רכיבים‬ ‫וטכנולוגיות מארה”ב גורם‬ ‫לחברות רבות להימנע משימוש‬ ‫ברכיבים אמריקאים שהיוו כ‪80-‬‬ ‫אחוז מהשוק העולמי לפני עשור‪.‬‬ ‫מאידך‪ ,‬תעשיית החלל האירופאית‬ ‫סובלת מחוסר ברכיבים המיוצרים‬ ‫מחוץ לארה”ב‪ .‬שוק רכיבי החלל‬ ‫קטן מאד והוא מאופיין במחירים‬ ‫גבוהים מאד אך בכמויות קטנות‪.‬‬ ‫מספר החברות הפועלות בתחום‬ ‫הוא מצומצם‪ ,‬וחברת רמון צ’יפס‬ ‫היא אחת הבודדות בקרב החברות‬ ‫הלא אמריקאיות‪.‬‬ ‫החברה מתמחה בפיתוח רכיבים‬ ‫עבור לוויינים‪ ,‬והיא עומדת לסיים‬ ‫את בדיקות האמינות של מעבד‬ ‫חללי מהמתקדמים בעולם הנקרא‬ ‫‪ ,GR712RC‬אשר תוכנן בשיתוף‬ ‫עם חברת ‪Aeroflex Gaisler‬‬ ‫השבדית‪ .‬המעבד פותח בטכנולוגית‬ ‫‪ ™RadSafe‬הייחודית לחברת‬ ‫רמון צ’יפס ומאפשרת עמידות‬ ‫גבוהה בפני כל השפעות הקרינה‬ ‫הקוסמית באמצעות שימוש‬ ‫בטכנולוגית ייצור סטנדרטית‪.‬‬ ‫זאת‪ ,‬בניגוד לטכנולוגיות קודמות‬ ‫בהן יוצרו הרכיבים בתהליכי ייצור‬ ‫וקווי ייצור מיוחדים‪.‬‬ ‫בנוסף לדרישות לעמידות בפני‬ ‫קרינה קוסמית‪ ,‬נדרשת מהרכיבים‬ ‫אמינות גבוהה מאד‪ .‬שיקולי‬ ‫האמינות יושמו בכל משלבי‬ ‫הפיתוח‪ ,‬החל מתכנון לוגי ופיזי‪,‬‬ ‫דרך מארז ייעודי והרמטי‪ ,‬ועד‬ ‫היצור והבדיקות‪ ,‬הרכיבים עומדים‬ ‫בסטנדרטים המחמירים ביותר‪ ,‬על‬ ‫פי דרישות ‪ MIL-STD 883‬עבור‬ ‫רכיבים חלליים‪.‬‬ ‫כל רכיב חללי עובר בדיקות‬ ‫מאמץ הכוללות טמפרטורות גבוהות‬ ‫(–‪ ,)+1250C/55‬מספר רב של‬ ‫מחזורים תרמיים ועמידות במאמצים‬ ‫מכאניים קשים‪ .‬רכיבים שהראו‬ ‫ירידת ביצועים‪ ,‬נפסלו‪ .‬בנוסף‪ ,‬כל‬ ‫חבילת ייצור נבדקת בבדיקות “זמן‬

‫חיים” מלאות כדי להבטיח משך חיים‬ ‫ארוך בתנאי חלל‪.‬‬ ‫המעבד כולל שתי ליבות מסוג‬ ‫‪ ,LEON3FT SPARC V8‬הוא פועל‬

‫והוא צורך כ‪ 1W -‬בממוצע‪ .‬בנוסף‬ ‫ליכולת העיבוד הגבוהה‪ ,‬ריבוי‬ ‫הממשקים מאפשר שימוש ברכיב‬ ‫גם בתור בקר במערכות רבות‪ ,‬ולכן‬

‫"שבבי המעבדים מיוצרים במפעל טאואר‬ ‫במגדל העמק בתהליך ‪ 0.18‬מיקרון‬ ‫סטנדרטי‪ .‬המארז ההרמטי‪ ,‬עשוי קרמיקה‪,‬‬ ‫מיוצר ביפן על פי הגדרת החברה לצורך‬ ‫עמידה בתנאי החלל"‬

‫חלקיקים‪ .‬הבדיקות הראו זמן פעולה‬ ‫צפוי של מספר שנים ללא שגיאות‬ ‫בתנאי הקרינה הקשים ביותר‪.‬‬ ‫שבבי המעבדים מיוצרים במפעל‬ ‫טאואר במגדל העמק בתהליך ‪0.18‬‬ ‫מיקרון סטנדרטי‪ .‬המארז ההרמטי‪,‬‬ ‫עשוי קרמיקה‪ ,‬מיוצר ביפן על פי‬ ‫הגדרת החברה לצורך עמידה בתנאי‬ ‫החלל‪ .‬בדיקות הרכיבים מתבצעות‬ ‫בחברת ‪Presto Engineering‬‬ ‫(לשעבר ‪ )ITH‬במגדל העמק בתהליך‬ ‫בדיקות קפדני במיוחד‪ ,‬כאשר כל‬ ‫רכיב עובר תהליך סינון הכולל‬ ‫‪ ,Burn-in‬מחזורים תרמיים ובדיקות‬ ‫בתאוצה גבוהה‪.‬‬

‫שבבים‬ ‫לתקשורת טורית‬

‫בתדר של לפחות ‪ 100‬מה”ץ ובעל‬ ‫ביצועים של עד ‪ DMIPS 300‬או‬ ‫‪ .MFLOPS 250‬בנוסף‪ ,‬כולל המעבד‬ ‫ממשקים רבים השימושיים במערכות‬ ‫לווייניות כגון ‪SpaceWire, CAN,‬‬

‫‪SatCAN, UART, 1553B,‬‬ ‫‪ Ethernet, SPI, I2C, GPIO‬ועוד‪.‬‬

‫השבב‪ ,‬שגודלו ‪ 12x12‬מ”מ‪ ,‬כולל‬ ‫‪ 108‬זיכרונות ‪ SRAM‬בקיבולת‬ ‫כוללת של מעל ‪ 3Mbit‬ושתי‬ ‫יחידות ‪ All-digital DLL‬ליצירת‬ ‫שעונים מהירים‪ .‬בסך הכל יש‬ ‫ברכיב כ‪ 40-‬מיליון טרנזיסטורים‬

‫הוא חוסך רכיבים רבים ומקטין‪,‬‬ ‫מוזיל‪ ,‬מוריד הספק ומשפר את‬ ‫אמינות המערכות בהן הוא מותקן‪.‬‬

‫עמידות לקרינה‬

‫הדגמים הראשונים של המעבד‬ ‫נבדקו במרכז למחקר גרעיני שורק‬ ‫והוכיחו עמידות גבוהה ביותר‬ ‫לקרינה עד לרמות של ‪ 300‬קילו‪-‬‬ ‫ראד‪ .‬בין היתר בוצעו בדיקות‬ ‫למדידת העמידות בפני ‪Latchup‬‬ ‫ושגיאות רכות (‪)Soft Errors‬‬ ‫באמצעות חלקיקים כבדים במאיץ‬

‫רמון צ’יפס עוסקת רק בתכנון‪,‬‬ ‫ייצור והכשרת שבבים המיועדים‬ ‫לחלל‪ .‬החברה הוקמה בשנת ‪2004‬‬ ‫על ידי שלושה שותפים – פרופ’ רן‬ ‫גינוסר‪ ,‬דב אלון וטוביה לירן‪ ,‬והיא‬ ‫קרויה על שמו של סא”ל אילן רמון‬ ‫ז”ל‪ .‬כל מרכיבי הידע והטכנולוגיה‬ ‫פותחו בישראל באופן עצמאי‬ ‫ואינם נתונים לפיקוח אמריקאי‪.‬‬ ‫בימים אלו מתכננת רמון צ’יפס‬ ‫שבבים לתקשורת טורית מהירה וכן‬ ‫מחשב על מקבילי לשימוש בחלל‪,‬‬ ‫שיאפשר חישובים ועיבודי אות‬ ‫בעוצמה גבוהה בהרבה ממה שניתן‬ ‫לבצע כיום בלוויינים‪ .‬מחשבי על אלו‬ ‫יאפשרו בעשור הקרוב תכנון ובנייה‬ ‫של לוויינים דיגיטליים מתקדמים‪ .‬‬ ‫הכותב הוא ‪ CTO‬בחברת‬ ‫‪Ramon Chips‬‬

‫מאי‪-‬יוני ‪2012‬‬ ‫מרץ‪-‬אפריל‬

‫‪69‬‬


‫ניווט‬

‫אריה אגוזי‬

‫נסתדר בלי ג'י‪.‬פי‪.‬אס‬ ‫הדור הבא‬ ‫של מערכות‬ ‫ניווט חוזר אל‬ ‫המקורות‪.‬‬ ‫במפעל תממ‬ ‫של התעשייה‬ ‫האווירית‬ ‫מסבירים למה‬

‫ה‬

‫תעשייה האווירית השלימה‬ ‫את הקו המלא של משפחת‬ ‫מערכות הניווט ‪TN‬‬ ‫‪ )(Tamam Navigation‬המשמשות‬ ‫לפלטפורמות אוויריות‪“ .‬משפחת”‬ ‫‪ TN‬כוללת מערכות ניווט וייחוס‬ ‫מתקדמות המאופיינות במשקל נמוך‪,‬‬ ‫שנועדו לשימוש בכלי טיס בלתי‬ ‫מאוישים (כטב”מים)‪ ,‬במטוסי קרב‬ ‫ואימון‪ ,‬במסוקים‪ ,‬במטוסים אזרחיים‬ ‫ובפלטפורמות ימיות‪.‬‬ ‫המערכת הראשונה היא מסוג‬ ‫‪ – TNL-16G‬מערכת ניווט וייחוס‬ ‫משולבת ‪ GPS‬למל”טים בינוניים‪.‬‬ ‫שתי מערכות חדשות נוספו למשפחה‪:‬‬ ‫‪ –TNF‬מערכת למדידת מצב‪ ,‬כיוון‬ ‫וייחוס המיועדת לכטב”מים קטנים‬ ‫ו‪ – TNL-16GI-‬מערכת ניווט וייחוס‬ ‫משולבת ‪ GPS‬בעלת דיוק גבוה‬ ‫המתאימה לכלים בעלי יכולת טיסה‬ ‫בגובה בינוני ורב‪.‬‬ ‫יגאל מבורך‪ ,‬מנהל השיווק של‬ ‫מפעל תממ‪ ,‬אומר כי הצורך המערכות‬ ‫ניווט חדישות למ”לטים הוא בסיסי‬ ‫ביותר‪ .‬רוב מערכות הניווט כיום‬ ‫מבוססות על ‪ .GPS‬זה מאוד מדויק‬ ‫ומאוד נוח‪“ ,‬אבל כאשר ניתן לרכוש‬ ‫מערכת שיבוש ל‪ GPS-‬בסכום של‬ ‫‪ 100‬דולר‪ ,‬מתעוררת בעיה‪ .‬מל”טים‬ ‫יתקלו בשדה הקרב במערכת שיבוש‬ ‫מסיבית או במערכת הטעיה שתזריק‬

‫‪70‬‬

‫מאי‪-‬יוני ‪2012‬‬

‫ל‪ GPS‬שלהם נתונים לא נכונים‪ .‬זו‬ ‫הבעיה שאנחנו פותרים עם המערכות‬ ‫החדשות שלנו”‪.‬‬ ‫מסתבר שבעיית ה‪- SPOOFING-‬‬ ‫הזרקת נתונים מוטעים למערכת ‪GPS‬‬ ‫ מעסיקה רבים בעולם גם בתחום‬‫האזרחי‪“ .‬תאר לך שמטוסי נוסעים‬ ‫יקבלו נתונים שגויים ויתנגשו באוויר‪.‬‬ ‫הבעיה מטרידה כל מי שעוסק בתעופה‬ ‫אזרחית או צבאית”‪ ,‬אומר מבורך‪.‬‬ ‫המסקנה היא שה‪ GPS-‬לא יכול‬ ‫להיות מערכת ניווט יחידה‪ .‬לכן‪ ,‬בתממ‬

‫ייחוס חיצוניות ומכאן חסינותה‬ ‫לאמצעי שיבוש והטעיה‪.‬‬ ‫המערכת יכולה לזהות שינויים‬ ‫במישורי תנועה שונים (כגון תנועה‬ ‫למעלה או תנועה צפונה)‪ ,‬במהירות‬ ‫(גודל המהירות וכיוונה) ובאורינטציה‬ ‫(כגון סבסוב או עלרוד)‪ .‬השינויים‬ ‫מחושבים לפי מדידות של תאוצות‬ ‫קוויות או זוויתיות‪ .‬ג’ירוסקופים‬ ‫מודדים שינויים בכיוון‪ ,‬שינויים בזווית‬ ‫בין מצבו ההתחלתי של המכשיר לבין‬ ‫מצבו החדש‪ .‬נתון זה משולב במהירות‬

‫מיקומה‪ .‬יש לציין כי מערכות הג’יירו‬ ‫מפותחות בתממ ומבוססות על‬ ‫טכנולוגיית לייזר שמכונה ‪RING‬‬ ‫‪ – LASER‬מדובר על סיבי לייזר‬ ‫מלופפים שבתוכם רצה קרן לייזר‬ ‫וחלקים זעירים אחרים שמרכיבים את‬ ‫מערכות הניווט‪.‬‬ ‫אבל‪ ,‬למרות שמדובר במערכת‬ ‫הפועלת על פי חוקי הפיזיקה‬ ‫הבסיסייים‪ ,‬היא גם חשופה לטעות‬ ‫המכונה “סחיפה” (‪ .)DRIFT‬מדובר‬ ‫בטעות מצטברת שהולכת וגדלה‬ ‫ביחס ישר לזמן שחלף מרגע הפעלת‬ ‫המערכת ובתממ מודעים אליה‪.‬‬ ‫“המערכות שלנו יודעות לתקן סחיפה‬ ‫של מטוס קרב‪ ,‬כך שאחרי שעה של‬ ‫טיסה הוא יסטה בפחות ממעלה”‪,‬‬ ‫אומר מבורך‪.‬‬

‫הזוויתית ובכיוון ההתחלתי של‬ ‫המערכת‪ ,‬ומאפשר חישוב של מהירות‬ ‫זוויתית וכיוון נוכחי‪.‬‬ ‫חיישני תאוצה קווית מודדים את‬ ‫תאוצת המערכת לכיוונים שונים‪,‬‬ ‫אלא שנקודת ההתייחסות שלהם היא‬ ‫המערכת עצמה והם חסרים התייחסות‬ ‫לאוריינטציה שלה‪ .‬אינטגרציה של‬ ‫נתוני חיישני התאוצה עם נתוני‬ ‫הג’ירוסקופים‪ ,‬מאפשרת לחשב את‬ ‫כיווני התאוצה הקווית‪ ,‬מהם נגזרת‬ ‫מהירותה של המערכת ומחושב‬

‫ומה השלב הבא?‬

‫"המערכת יכולה לזהות שינויים במישורי‬ ‫תנועה שונים (כגון תנועה למעלה או תנועה‬ ‫צפונה)‪ ,‬במהירות (גודל המהירות וכיוונה)‬ ‫ובאורינטציה (כגון סבסוב או עלרוד)"‬ ‫פיתחו מערכות ניווט אינרציאליות‬ ‫מתקדמות‪ .‬מערכות אלה כוללות לכל‬ ‫הפחות מחשב ויחידה המכילה חיישני‬ ‫תאוצה‪ ,‬ג’ירוסקופים או חיישני תנועה‬ ‫אחרים‪ .‬עם הפעלת המערכת‪ ,‬מזינים‬ ‫לתוכה את מיקומה ואת מהירותה‬ ‫ההתחלתיים‪ ,‬ומאותו רגע משתמשת‬ ‫המערכת בנתוני התנועה הנמדדים‬ ‫על ידה‪ ,‬לחישוב רציף של מיקומה‬ ‫ומהירותה (ניווט אינרציאלי)‪ .‬לאחר‬ ‫הפעלתה פועלת מערכת הניווט‬ ‫האינרציאלית ללא תלות בנקודות‬

‫בתממ כבר עובדים על הדור הבא‬ ‫שיהיה מבוסס ‪MEMS ( Micro‬‬ ‫‪)Electro Mechanical Syste‬‬ ‫טכנולוגיה זולה מבוססת מיקרו‪-‬‬ ‫אלקטרוניקה‪ ,‬שמשמשת לניווט‬ ‫אפילו במכשירי טלפון ניידים‪.‬‬ ‫בתממ עובדים על הסבת הטכנולוגיה‬ ‫לשימושים צבאיים‪ ,‬שצריכים לעמוד‬ ‫בעומסים ובטמפרטורות שונים‬ ‫לחלוטין מהמקובל במכשיר טלפון‬ ‫סטנדרטיים‪ .‬‬


‫‪ISRAELDEFENSE‬‬ ‫כנסים ותערוכות ‪2012‬‬ ‫‪ | 22.5.2012‬כנס האש‬

‫"בית התותחן" בזכרון יעקב‬

‫כנס הפעלת האש הבינלאומי השני‪ ,‬הכנס מאורגן על ידי עמותת "יד התותחנים"‪ -‬העמותה‬ ‫להנצחת מורשת התותחנים בישראל‪ ,‬ביחד עם מפקדת זרוע היבשה‪ ,‬חיל התותחנים‬ ‫ובשיתוף עם חיל האוויר של צה"ל‪.‬‬

‫‪ | 6.6.2012‬כנס לוחמת סייבר של סדנת יובל נאמן למדע טכנולוגיה וביטחון‬

‫באונ' ת"א בשיתוף ישראל דיפנס אודיטוריום סמולרש אוניברסיטת ת"א‬

‫כנס בנושא לוחמת סייבר – אתגרים בזירה העולמית‪ ,‬המדינית והטכנולוגית בו ישתתפו‬ ‫מומחים מהארץ ומחו"ל‪ .‬הכנס יעסוק בדרכים‪ ,‬באמצעים ובשיטות הנהוגות בעולם בנושא‬ ‫ההגנה על תשתיות לאומיות קריטיות‪.‬‬

‫‪ | 3.7.2012‬כנס ‪Defense Embedded Systems‬‬ ‫מרכז אירועים ‪ ,Avenue‬קריית שדה התעופה‬

‫האירוע המוביל בישראל בתחום המערכות משובצות מחשב במגזר הצבאי‪/‬ביטחוני‪.‬‬

‫‪ | 16.7.2012‬כנס ‪IDS - Israel Defense Startup‬‬ ‫הכנס השנתי של בחירת הסטארטפים המבטיחים של התעשיות הביטחוניות‪.‬‬ ‫הכנס יעסוק בחדשנות של התעשיות הביטחוניות ותעשיית ההיטק‪.‬‬ ‫‪ | 13.9.2012‬כנס ‪C5I‬‬ ‫מרכז אירועים ‪ ,Avenue‬קריית שדה התעופה‬

‫הכנס יעסוק בתפיסות‪ ,‬פרויקטים‪ ,‬מערכות תקשורת ומיחשוב‪ ,‬מערכות מכ"מ‪ ,‬מערכות‬ ‫לוחמה אלקטרונית‪ ,‬לוחמת מידע‪ ,‬מערכות שליטה ובקרה‪.‬‬ ‫‪| 12.11.2012‬‬

‫טכנולוגיות מתקדמות בשדה הקרב‬

‫מרכז אירועים ‪ ,Avenue‬קריית שדה התעופה‬

‫הכנס יעסוק ברובוטיקה צבאית ‪ -‬רובוטים בשדה הקרב‪ ,‬אלקטרואופטיקה – מערכות‬ ‫אלקטרואופטיקה צבאיות‪ ,‬חיילי העתיד ‪ -‬האם הם חיילים קרביים‪ ,‬טכנולוגיים?‬ ‫‪| 17.12.2012‬‬

‫כנס הכלים הבלתי מאויישים‪ :‬אוויר‪ ,‬ים ויבשה‬

‫מרכז אירועים ‪ ,Avenue‬קריית שדה התעופה‬

‫הכנס יעסוק בפיתוחים ובמערכות הטכנולוגיות של כלים בלתי מאויישים בים‪ ,‬באוויר וביבשה‬

‫פרטים נוספים באתר ישראל דיפנס‪ ,www.israeldefense.co.il :‬הירשמו והבטיחו מקומכם‬

‫מרץ‪-‬אפריל ‪2012‬‬

‫‪71‬‬


‫תוכנה‬

‫אבנר שרון‪ ,‬מיטסי‬

‫שחזור מידע הוא כלי מודיעיני‬ ‫היכולת לשחזר מידע שנמחק מהתקן אחסון אלקטרוני‪ ,‬הופכת להיות קריטית‪.‬‬ ‫תוכנה ישראלית חדשה יודעת לעשות זאת במהירות‬

‫‪72‬‬

‫מאי‪-‬יוני ‪2012‬‬

‫אילוסטרציה‪Shutterstock :‬‬

‫ע‬

‫בריינים וטרוריסטים בעולם‬ ‫משתמשים במחשבים לצורך‬ ‫תקשורת ביניהם‪ .‬במקרים‬ ‫רבים‪ ,‬הם מתקשרים כך גם עם‬ ‫קורבנותיהם‪ .‬כאשר צילן של רשויות‬ ‫החוק מורגש‪ ,‬הם ממהרים למחוק כל‬ ‫ראיה דיגיטלית לפשע שביצעו‪.‬‬ ‫אבל האם יצליחו להסתיר את‬ ‫הפשע? בשנים האחרונות חל גידול‬ ‫בשימוש בפתרונות תוכנה מתקדמים‬ ‫המסוגלים לשקם כוננים שנפגעו או‬ ‫מערכות הפעלה שנמחקו‪ ,‬במטרה‬ ‫להציל קבצים שאבדו וגם לשחזר‬ ‫מידע שנמחק בכוונה‪.‬‬ ‫תוכנות לשחזור מידע נשענות על‬ ‫אופן הפעולה של כוננים קשיחים‬ ‫בכל הנוגע למחיקת קבצים‪ .‬כאשר‬ ‫מתבצעת מחיקה של קובץ‪ ,‬או‬ ‫במקרים אחרים כאשר מוחקים‬ ‫במזיד את מערכת ההפעלה‪ ,‬כל מה‬ ‫שנעלם בפועל הוא היכולת לגשת‬ ‫אליו דרך מערכת ההפעלה‪ .‬המידע‬ ‫עצמו עדיין נמצא על הכונן הקשיח‪,‬‬ ‫אולם הוא אינו פעיל‪ .‬כל שמירה של‬ ‫קובץ חדש נכתבת על גבי סקטורים‬ ‫בכונן הקשיח של המחשב‪ ,‬אולם‬ ‫אופן הפעולה של הכונן ושל מערכת‬ ‫ההפעלה מגדיר כי קבצים חדשים‬ ‫נכתבים באזורים פנויים בכונן‪.‬‬ ‫לדוגמא‪ ,‬אם לכונן בגודל של ‪500‬‬ ‫גיגה בייט נשארו ‪ 100‬גיגה פנויים‪,‬‬ ‫קובץ חדש לא ייכתב על גבי סקטור‬ ‫בו נמצא מידע מקובץ שנמחק‪.‬‬ ‫בצורה כזו‪ ,‬למעשה‪ ,‬כתיבת מידע‬ ‫על גבי סקטורים שמכילים מידע‬ ‫מחוק תחל רק כאשר מסתיים מרחב‬ ‫האחסון הפנוי‪ ,‬ונמחקים קבצים כדי‬ ‫לפנות מקום‪.‬‬

‫היות והכוננים הקשיחים של ימינו‬ ‫כוללים נפח אחסון גדול עם ממוצע‬ ‫של ‪ 500‬גיגה למחשב נייד‪ ,‬טרה‬ ‫בייט אחד למחשב שולחני ובארגונים‬ ‫המספרים הללו אפילו גדולים פי כמה‪,‬‬ ‫ברוב המקרים לא מתבצעת כתיבה‬ ‫מחדש על גבי המידע שנמחק‪ ,‬ולכן‬ ‫ניתן לשחזר חלקים גדולים ממנו‪.‬‬ ‫תוכנת ‪ ForeSee 2012‬של‬ ‫חברת מיטסי מסוגלת לסרוק את‬ ‫הסקטורים בכונן הקשיח ברמת‬ ‫הבסיס שלהם‪ ,‬להפוך את המידע‬ ‫המחוק לתוכן ולאתר בו מחרוזות‬ ‫מילים בעברית‪ ,‬באנגלית‪ ,‬רוסית‪,‬‬ ‫בערבית ובשפות נוספות‪ ,‬כדי לשחזר‬ ‫קבצים ספציפיים‪ .‬למשל‪ ,‬ניתן לאתר‬ ‫קובץ היסטוריית התכתבות בין‬ ‫משתמשים בתוכנת מסרים מיידיים‬ ‫שמכילה את המילה “סמים”‪“ ,‬פיגוע”‬ ‫או “אנסתי”‪ .‬בכך‪ ,‬מסוגלים חוקרי‬ ‫המשטרה וכוחות הביטחון לאתר‬ ‫מידע שכביכול אבד לנצח‪.‬‬ ‫היתרון של תוכנה זו הוא ביכולת‬ ‫שלה להציג תוצאות במהירות‪.‬‬

‫בעוד שתוכנות שחזור מידע אחרות‬ ‫מבצעות סריקה של הדיסק הקשיח‬ ‫כולו‪ ,‬ורק בסיום התהליך מציגות‬ ‫תוצאות בהתאם לקבצים שהצליחו‬ ‫לשחזר‪ ForeSee ,‬מראה במהלך‬ ‫הסריקה את המרחב בו מצאה את‬ ‫מילות החיפוש המבוקשות והחוקר‬ ‫יכול לקבל מידע תוך כדי חקירה‪,‬‬ ‫ואף להתאים את שאלותיו לחשוד‬ ‫בהתאם לכך‪.‬‬ ‫תפקיד חשוב נוסף של תוכנות‬ ‫מסוג זה הוא בחקירת איומי ביטחון‬ ‫לאומי‪ .‬מחשבים של מחבלים‬ ‫המגיעים מהשטח לידי מערכת‬ ‫הביטחון‪ ,‬מכילים אוצר של מידע‬ ‫מודיעיני ומבצעי אודות מבוקשים‪,‬‬ ‫ופעילויות טרור‪.‬‬ ‫גם גופי טרור פלשתינים מכירים‬ ‫בחשיבותם של מידור ואבטחת מידע‪,‬‬ ‫ולכן מוחקים מסמכים באופן תדיר‪.‬‬ ‫השימוש בתוכנות חקירת מחשב‬ ‫מאפשר לגורמי ביטחון בישראל‬ ‫להגיע אל המידע הרגיש במהירות‪.‬‬ ‫השימוש בתוכנות שחזור מתקדמות‬

‫אינו מוגבל לשירותי הביטחון בלבד‪.‬‬ ‫כמה מתעשיות הביטחון הגדולות‬ ‫והוותיקות בישראל אימצו גם הן‬ ‫את ‪ ,ForeSee‬ואף ביצעו עבורן‬ ‫התאמות מיוחדות למערכות ניהול‬ ‫ואבטחת מידע שהן מפעילות‪ .‬חלקן‬ ‫אף מפעילות גרסה מיוחדת של‬ ‫התוכנה הנקראת ‪,GateKeeper‬‬ ‫כחלק מתפיסת אבטחה המכונה “סינון‬ ‫מידע בשערי הארגון”‪.‬‬ ‫שיטה זו גורסת כי מידע רגיש‬ ‫יכול לצאת מהארגון בצורה מבוקרת‪,‬‬ ‫רק ממחשבים של עובדים הזקוקים‬ ‫לכך‪ ,‬כמו אנשי שיווק ומכירות‪,‬‬ ‫פרילאנסרים או מנהלי פרויקטים‪.‬‬ ‫באחדים ממפעלי התעשייה הבטחונית‬ ‫בארץ‪ ,‬למשל‪ ,‬מותקנת תוכנה‬ ‫המאפשרת לקב”טים של הארגון‬ ‫לסרוק מחשבים של עובדים היוצאים‬ ‫בשערי הארגון במטרה לאתר מידע‬ ‫רגיש שעושה את דרכו החוצה‪ .‬‬ ‫אבנר שרון הוא מנכ"ל חברת‬ ‫מיטסי‬


Defense Embedded Systems

03.07.12

‫ קרית שדה התעופה‬,Avenue ‫מרכז אירועים‬

73

2012 ‫אפריל‬-‫מרץ‬

:‫לפרטים על הכנס והתערוכה‬

TEL.074-7031211 | dekel@israeldefense.co.il | info@israeldefense.co.il | www.israeldefense.co.il


‫בינה‬ ‫עסקית‬

‫ד״ר גונן זינגר‪C-B4 ,‬‬

‫נפלאות התבונה העסקית‬ ‫טכנולוגיה ישראלית חדשה מאפשרת לחזות דפוסי התנהגות‬ ‫נסתרים בתוך ה‪ Big Data‬ויודעת לתרגם אותם לחוקים מזרזי פעולה‬

‫צילום‪shutterstock :‬‬

‫ח‬

‫חברת ‪ C-B4‬העוסקת‬ ‫בתחום אנליטיקה חזויה‬ ‫(‪)Predictive Analytics‬‬ ‫פיתחה מוצר חדש ‪Context-‬‬ ‫‪)CBO( Based Opportunities‬‬ ‫המאפשר לארגונים שונים למפות‬ ‫באופן אוטומטי תבניות הנלמדות‬ ‫מנתוני הארגון ולתרגם אותם‬ ‫לחוקים ברורים למשתמש הסופי‪.‬‬ ‫מערכות ‪ ,C-B4‬מנתחות את‬ ‫נתוני הארגון באופן היכול לחשוף‬ ‫את אותן תבניות נסתרות המגלמות‬ ‫הזדמנויות עסקיות ואחרות‪ .‬כך למשל‪,‬‬ ‫המערכות יכולות לענות על שאלות‬ ‫כגון‪ :‬כיצד תשפיע בחורף הנחה על‬ ‫הדלק על מכירות ממתקים בתחנות‬ ‫דלק מסוימות? מתי ולמה צפוי עומס‬

‫‪74‬‬

‫מאי‪-‬יוני ‪2012‬‬

‫ברשת הסלולרית באזור מסוים? ומתי‬ ‫התנהגותם של שני אנשים בתחנה‬ ‫מרכזית חורגת מהתנהגות של אזרחים‬ ‫תמימים ומרמזת על פעילות חבלנית‬ ‫או פלילית?‬

‫דפוסי פעולה נסתרים‬

‫מיפוי ותרגום תבניות הנתונים‬ ‫לחוקים מאפשר לגלות‪ ,‬ביחס‬ ‫לדוגמאות אלו‪ ,‬שבחורף כאשר יותר‬ ‫הורים מסיעים את ילדיהם‪ ,‬בתחנות‬ ‫דלק הסמוכות לבתי ספר‪ ,‬מתן הנחה‬ ‫על הדלק יגרור עליה במכירת‬ ‫הממתקים‪ ,‬אך לא בתחנות אחרות‪.‬‬ ‫באופן דומה המערכת תזהה שעומס‬ ‫ברשת הסלולרית נגרם בסופי שבוע‪,‬‬ ‫באזורים סמוכים למגרשי כדורגל‪.‬‬

‫במקרה של התחנה המרכזית קיים‬ ‫דפוס התנהגות רגיל שבו איש‬ ‫עומד‪ ,‬מניח מזוודה ולאחר מכן מרים‬ ‫אותה‪ ,‬אך כאשר אדם אחד מניח את‬ ‫המזוודה בעוד שאחר לוקח אותה‪,‬‬ ‫הדבר מצביע על אירוע חריג בעל‬ ‫מאפיינים העשויים להיות חבלניים‪.‬‬ ‫המערכות שפותחו בחברה‪,‬‬ ‫מתאימות במיוחד לתחומים בהם‬ ‫ישנה חשיבות בניטור ברמה‬ ‫גרנולרית ‪ -‬למשל המסחר‬ ‫הקמעונאי‪ ,‬ניטור רשתות תקשורת‪,‬‬ ‫מערכות ‪ CRM‬ומערכות בטחון‬ ‫פנים‪ .‬בכל ארגון שכזה‪ ,‬המערכת‬ ‫שלנו מזהה דפוסי התנהגות חבויים‬ ‫הקשורים באוביקטים המעניינים‬ ‫את החברה ויודעת באופן אוטומטי‬

‫להפוך את אותן תבניות לחוקים‬ ‫עסקיים ברורים למשתמש הסופי‪.‬‬

‫מידול אוטומטי‬

‫לדוגמא בתחום הקמעונאות –‬ ‫התבניות נבנות אוטומטית על סמך‬ ‫נתוני מכירות‪ ,‬מבצעים‪ ,‬מלאי‪,‬‬ ‫והשפעה של גורמים חיצוניים‬ ‫כגון מזג אויר ונתוני לקוחות;‬ ‫בחברות טלקום ‪ -‬המידע נלקח‬ ‫מרשת התקשורת‪ ,‬פרמטרים של‬ ‫קונפיגורציה‪ ,‬עומסים ומיקומים‬ ‫גאוגרפיים‪ .‬ביישומי ביטחון פנים‪,‬‬ ‫המערכת תדע לנתח מידע המגיע‬ ‫מחיישנים ויזואליים‪ ,‬אקוסטיים‬ ‫ואחרים היכולים להבחין בהתנהגות‬ ‫של אנשים באזורים ציבוריים‪.‬‬


‫מערכת ��� C-B4‬בנויה על‬ ‫שילוב של שלושה מרכיבים ‪-‬‬ ‫יכולת חיזוי‪ ,‬מידול אוטומטי‬ ‫וזיהוי תבניות נלמדות לחוקים‬ ‫ברורים ברמת גרנולריות נמוכה‪.‬‬ ‫זהו שילוב ייחודי שאינו קיים בכלי‬ ‫‪ BI‬וסטטיסטיקה אחרים‪.‬‬ ‫העקרון לפיו נבנה המוצר החדש‬ ‫של החברה‪ ,‬מבוסס על בניית‬ ‫מיליוני מודלים באופן אוטומטי לכל‬ ‫יישות או אוביקט בבסיס הנתונים‪.‬‬ ‫זאת‪ ,‬במטרה לאפיין את דפוסי‬ ‫ההתנהגות הקיימים באוביקט עצמו‬ ‫תוך חיזוי התנהגויות אפשריות‬ ‫עתידיות‪ .‬הפתרונות של חברת ‪C-B4‬‬ ‫מכוונים לסביבות עתירות נתונים‬ ‫(‪ .)Big Data‬על כן‪ ,‬המוצרים‬ ‫מעוצבים בהתאם ומיישמים את‬ ‫הטכנולוגיות המתקדמות ביותר‬ ‫בתחום ‪ -‬טכנולוגיות לעיבוד‬ ‫מקבילי וארכיטקטורת ריבוי‬

‫‪TM‬‬

‫משימות‪ .‬המוצרים מותקנים‬ ‫בסביבת ענן ובשילוב טכנולוגית‬ ‫‪ .Hadoop‬הפתרונות מאופיינים‬ ‫בגמישות והתאמה לכל גודל‬ ‫דאטה נדרש (‪ )Scalability‬תוך‬ ‫שימת דגש על זמינות גבוהה‬ ‫(‪ )High Availability‬ויתירות‬ ‫(‪.)Redundancy‬‬ ‫מחקרים רבים בשנים האחרונות‬ ‫מצביעים על כך כי חברות רבות‬ ‫עושות שימוש מזערי בהררי‬ ‫הנתונים העומדים לרשותן ואינן‬ ‫מודעות לפוטנציאל הרב החבוי‬ ‫בניתוח נתונים ברמות גרנולריות‬ ‫נמוכות‪ .‬ניתוחים כאלה יכולים‬ ‫במקרים רבים להסביר מצבים לא‬ ‫ברורים‪ ,‬לצמצם סיכונים ולהעלות‬ ‫באופן מהותי את רווחיות החברה‪.‬‬ ‫מדו”ח חברת גרטנר עולה כי‬ ‫ההכנסות העולמיות מפלטפורמות‬ ‫בינה עסקית‪ ,‬יישומי אנליזה‬

‫ותוכנות ניהול ביצועים הסתכמו‬ ‫בשנת ‪ 2011‬ב כ‪ 12.2-‬מיליארד‬ ‫דולרים‪ ,‬המשקפים עלייה של‬ ‫‪ 16.4‬אחוזים בהשוואה להכנסות‬ ‫בשנת ‪ .2010‬מאידך‪ ,‬מרבית‬ ‫הכלים והמערכות מהסוג הזה‪,‬‬ ‫מצויים לרוב כפתרונות מקומיים‬ ‫המבוססים על הנחות סטטיסטיות‬ ‫המאפיינות התנהגות של קבוצות‬ ‫אוביקטים גדולה שאינם מאפשרים‬ ‫מידול גרנולרי‪.‬‬ ‫על פי הערכות של חברת מקינזי‪,‬‬ ‫עד ‪ 2018‬ייווצרו בארה”ב לבדה יותר‬ ‫מ‪ 1.5-‬מיליון משרות ניהול הדורשות‬ ‫ידע מעשי בשימוש ב‪.Big Data-‬‬ ‫זאת בנוסף למחסור האדיר הקיים כיום‬ ‫באנשים שינתחו בסיסי נתונים ענקיים‪.‬‬

‫להבין את הנתונים‬

‫הפתרונות הקיימים‪ ,‬אשר‬ ‫ממדלים דפוסי התנהגויות על‬

‫נתונים מסוכמים והמחסור ההולך‬ ‫וגובר באנשי אנליזה לניתוח‬ ‫אוביקטים בודדים‪ ,‬מובילים‬ ‫לפער שנוצר בפתרונות לחיזוי‬ ‫וביצוע אנליזה אוטומטית ברמת‬ ‫האוביקט הבודד‪ ,‬הנחוץ בסביבה‬ ‫של ‪ .Big Data‬פתרונות מסוגים‬ ‫אלו המוצעים על ידי חברת ‪,C-B4‬‬ ‫יאפשרו לאירגונים שונים לנתח‬ ‫טוב יותר את הררי הנתונים שלהן‪,‬‬ ‫להבין מצבים שאינם ברורים דיים‬ ‫ולנצל הזדמנויות החבויות בהם‪.‬‬ ‫ניתוחים ואנליזות מסוג זה יגיעו‬ ‫בסופו של יום לכלל החברות‪,‬‬ ‫שכן תחום האנליטיקה החזויה‬ ‫מהווה נדבך עיקרי ביצירת יתרון‬ ‫תחרותי בסביבה שבה הנתונים‬ ‫נגישים‪ .‬‬ ‫הכותב הוא סמנכ”ל טכנולוגיות‬ ‫ומייסד שותף בחברת ‪C-B4‬‬

‫‪PELICAN‬‬

‫‪WHEN FAILURE IS NOT AN OPTION‬‬ ‫‪Today’s war fighter depends on an‬‬ ‫‪array of sophisticated equipment to‬‬ ‫‪accomplish the mission. Sensitive‬‬ ‫‪electronics, weapons, optics and‬‬ ‫‪communications equipment provide‬‬ ‫‪the modern military the ability to‬‬ ‫‪prevail against the enemy. By insuring‬‬ ‫‪the operability of such mission‬‬ ‫‪critical gear, Pelican Cases are a vital‬‬ ‫‪component of tactical planning.‬‬ ‫‪From advanced portable lighting‬‬ ‫‪systems to high performance‬‬ ‫‪protective case solutions, Pelican‬‬ ‫‪brings you superior designs so you‬‬ ‫‪can focus on the mission.‬‬ ‫‪Reliability in all environments‬‬ ‫‪and operational conditions is the‬‬ ‫‪trademark of Pelican Products.‬‬

‫‪> LED AREA LIGHTING SYSTEMS‬‬ ‫‪8 UNIQUE MODELS FROM 750‬‬ ‫‪TO 12.000 LUMEN OUTPUT‬‬

‫‪> PROTECTOR CASES‬‬ ‫‪WATERTIGHT, DUSTPROOF,‬‬ ‫‪CRUSHPROOF‬‬ ‫‪PROTECTION OVER‬‬ ‫‪500+ SIZES‬‬

‫‪> RACKMOUNT CASES‬‬ ‫‪SUPERIOR SHIPPING‬‬ ‫‪PROTECTION FOR FRAGILE‬‬ ‫‪INSTRUMENTS AND‬‬ ‫‪ELECTRON‬‬ ‫‪Use of the military image does not imply or constitute Department of Defense endorsement.‬‬

‫‪EUROPE, MIDDLE EAST & AFRICA HQ • C/ Provença, 388 Planta 7 • 08025 • Barcelona, Spain‬‬ ‫‪• Tel +34 93 467 4999 • Fax +34 93 487 7393 • www.pelican.com‬‬ ‫‪Contact in Israel: Maayan Shytrit. Tel (+972 ) 50777 1157 • e-mail: maayan.shytrit@peli.com‬‬

‫מרץ‪-‬אפריל ‪2012‬‬

‫‪75‬‬


‫אופטיקה‬

‫אריה אגוזי‬

‫אני והגל שלי‬

‫כל חומר בטבע מאופיין על פי טווח אורכי הגל שהוא מחזיר‪.‬‬ ‫מצלמה היפר‪-‬ספקטרלית חדשה של אל‪-‬אופ מבוססת על‬ ‫העיקרון הזה‬

‫א‬

‫ל‪-‬אופ‪ ,‬חברת הבת של‬ ‫אלביט מערכות‪ ,‬פיתחה‬ ‫מצלמה היפר‪-‬ספקטרלית‬ ‫המסוגלת לזהות חומרים לפי החזרי‬ ‫האור שלהם‪.‬‬ ‫“החברה פיתחה מצלמה המסוגלת‬ ‫לקלוט את את ההחזרים משורה‬ ‫ארוכה של חומרים ולזהות אותם לפי‬ ‫ההחזרים האלה‪ .‬זה למעשה מכ”ם‬ ‫אופטי‪ ,‬אלא שכאן ההחזר הוא של‬ ‫אורכי גל שונים שהמערכת קולטת‬ ‫ומזהה”‪ ,‬אומר לישראל דיפנס‪-‬טק עדי‬ ‫דר‪ ,‬מנכ”ל אל‪-‬אופ‪.‬‬ ‫למה זה טוב? אפשר לקחת כדוגמא‬ ‫בסיס צבאי בו מאחסן האויב דלק‬ ‫וחומרים כימיים במיכלים דומים‬ ‫כדי לבלבל את מי שמנסה לעקוב‬ ‫אחר ייצור ראשים כימיים לטילים‬ ‫בבסיס‪ .‬המודיעין חייב לדעת בדיוק‬ ‫איזה מיכל להפציץ‪ .‬מכל המיכלים‬ ‫נפלטות כמויות קטנות של אדים‪ .‬זה‬ ‫מספיק‪ .‬המצלמה ההיפר‪-‬ספקטרלית‬ ‫תדע בדיוק באיזה מיכל יש דלק‪,‬‬ ‫ובאיזה מיכלים יש חומרים כימיים‬ ‫לייצור נשק להשמדה המונית‪.‬‬ ‫הפטנט הוא הרגישות של‬ ‫המצלמה בה עושה אל אופ שימוש‪.‬‬ ‫מדובר בשילוב של אופטיקה‬ ‫מתקדמת עם מחשב מהיר‪ ,‬המקבל‬ ‫את ההחזרים ומזהה אותם‪ .‬במערכת‬ ‫יש גם “בנק” של הגדרות‪ ,‬וכאשר‬ ‫המצלמה קולטת החזר בתחום גל‬ ‫מסוים היא יודעת שמדובר‪ ,‬למשל‪,‬‬ ‫בדלק מטוסים ולא בסולר‪.‬‬ ‫דר אומר כי המערכת מאפשרת‬ ‫יכולת “ללמוד” את החומרים בצורה‬ ‫עצמאית‪ .‬היא אוגרת אורכי גל של‬ ‫חומרים שונים אחרי שהם מזוהים וכך‬ ‫יודעת לגלות אותם מאוחר יותר גם‬ ‫בתנאים לא אידיאליים‪.‬‬

‫‪76‬‬

‫מאי‪-‬יוני ‪2012‬‬

‫אחרי שיש תיאוריה מוכחת‪ ,‬צריך‬ ‫להפוך אותה למערכת מבצעית‪.‬‬ ‫בשלב הזה באה לידי ביטוי היכולת‬ ‫של המהנדסים והטכנאים באל‪-‬אופ‬ ‫לייצר מטע”דים אלקטרו‪-‬אופטיים‬ ‫מיוחדים‪ ,‬אשר יצרו מצלמה היפר‪-‬‬ ‫ספקטרלית המסוגלת ל”ראות” החזרי‬ ‫אור בטוח שבין ‪ 350‬ו‪ 2500-‬ננומטר‪.‬‬

‫מטע”ד על כל מל”ט‬

‫אל‪-‬אופ הצליחה לפתח ולייצר‬ ‫מטע”ד היפר‪-‬ספקטרלי אותו ניתן‬ ‫להתקין על מל”טים‪ .‬בשלב זה‬ ‫המטע”ד הותקן על המל”ט מדגם‬ ‫“הרמס‪ ”450-‬של אלביט מערכות‪,‬‬ ‫ובקרוב יותקן גם על “אחיו” הגדול‬ ‫יותר ‪ -‬ה”הרמס‪ .“ 900-‬המערכת כיום‬ ‫שוקלת כ‪ 60-‬ק”ג ואם לשפוט מניסיון‬ ‫קודם עם מערכות של החברה‪ ,‬נראה‬ ‫כי הדורות הבאים של המערכת יהיו‬

‫קטנים וקלים יותר‪.‬‬ ‫השילוב של כלל המטע”דים‬ ‫האלקטרו‪-‬אופטיים המיוצרים‬ ‫על ידי אל‪-‬אופ‪ ,‬כולל אלה‬ ‫שמיועדים ליום‪ ,‬ללילה‬ ‫ומטע”דים מיוחדים כמו‬ ‫המטע”ד ההיפר‪-‬ספקטרלי‬ ‫החדש‪ ,‬אמור להביא לכך‬ ‫שיהיה קשה מאוד להסתיר עצמים‬ ‫או חומרים מסוימים‪ ,‬אם הם אינם‬ ‫מוסתרים עמוק מתחת לאדמה או‬ ‫מכוסים בשכבה עבה של בטון‪.‬‬ ‫המטע”דים רואים ומזהים כמעט‬ ‫הכל ושם המשחק הוא יצירת‬ ‫תמונת מודיעין אחודה‪ .‬מתוך הנחה‬ ‫שאלביט מערכות כחברה ביטחונית‬ ‫לא חושפת את כל היכולות שלה‪,‬‬ ‫ניתן להעריך כי קיימות יכולות‬ ‫מערכתיות טובות בהרבה מאלו‬ ‫הנחשפות באמצעי התקשורת‪.‬‬

‫‪ ‬תצלום באמצעות מצלמה היפר‪-‬ספקטרלית‬

‫“ניתן להתקין מערכת היפר‪-‬‬ ‫ספקטרלית על הרבה פלטפורמות‬ ‫ויש לה גם שימושים אזרחיים‬ ‫רבים”‪ ,‬אומר המנכ”ל דר‪“ .‬ניתן‪,‬‬ ‫למשל‪ ,‬לזהות אזורים של מים‬ ‫מזוהמים ואזורים של גידולי שדה‬ ‫נגועים במזיקים‪ .‬לכל דבר בטבע יש‬ ‫אורך גל שהוא מחזיר בו את קרינת‬ ‫השמש והמערכות שלנו יודעות‬ ‫לתרגם את ההחזרים לשמות של‬ ‫חומרים‪ ,‬גם אם ההבדלים ביניהם‬ ‫מזעריים”‪ .‬‬


Behind Every Line

Subscribe Now

77

$76 to any destination in the world, 6 issues per year 2012 ‫אפריל‬-‫מרץ‬

MAY 2012

Contact: sub@israeldefense.co.il | www.israeldefense.com | Tel: +972-74-7031211

55


‫בתמונות‪ :‬מערכת בתקשורת תת מימית צילום‪:‬‬ ‫‪UTC‬‬

‫מדברים מתחת למים‬ ‫ה‬ ‫חברת ‪ UTC‬הישראלית פיתחה מערכת תקשורת המאפשרת‬ ‫פעולות כמו דיבור ושליחת ‪ SMS‬מתחת למים‪ .‬איך זה עובד?‬ ‫עמי רוחקס דומבה‬

‫אם אפשר לדבר או לשלוח הודעת‬ ‫‪ SMS‬מתחת למים? אם שואלים‬ ‫את הפיסיקאי ד”ר אלעזר זוננשיין‬ ‫מחברת ‪UTC (Under Water‬‬ ‫)‪ )Technology‬הישראלית‪ ,‬מדובר‬ ‫במשימה אפשרית‪.‬‬ ‫“באוויר‪ ,‬מתקשרים באמצעות גלים אלקטרומגנטים‪.‬‬ ‫במים‪ ,‬צריך התפשטות של גלי לחץ”‪ ,‬הוא מסביר את‬ ‫הבסיס הפיזיקלי למערכת התקשורת התת מיימית‬ ‫שפיתחה החברה מפארק המדע בעומר שבדרום הארץ‪.‬‬ ‫המערכת מיועדת לשימושים צבאיים ואזרחיים‬ ‫(למשל‪ ,‬תקשורת בין צוללנים)‪.‬‬ ‫איך מייצרים גל לחץ?‬

‫‪78‬‬

‫מאי‪-‬יוני ‪2012‬‬

‫“דוגמא לגל לחץ הוא גל קול”‪ ,‬אומר ד”ר זוננשיין‪.‬‬ ‫“כאשר אתה מדבר‪ ,‬אתה מפיק גל לחץ והאוזן‬ ‫רוטטת‪ .‬בתוכה יש שבלול שמגיב לגלי לחץ‪ ,‬ואלו‬ ‫מתורגמים לאותות חשמליים שהמוח יודע לפרש‪.‬‬ ‫השיטה הפשוטה ביותר לעשות זאת מתחת למים‬ ‫היא עם מתמר (מלשון המרה)‪ .‬יש מערכת חשמלית‬ ‫שמייצרת מידע וממירה אותו לגל לחץ באמצעות‬ ‫מתמר המשמש כאנטנה אקוסטית‪ .‬הגל מתפשט‬ ‫במים ובצד השני יש מתמר נוסף‪ ,‬שקולט את הגל‬ ‫וממיר אותו לסיגנל חשמלי‪ ,‬אותו המערכת יודעת‬ ‫לפרש‪ .‬הנה לך אבן בניין במערכת תקשורת‪ .‬יש‬ ‫לך משדר‪ ,‬אנטנה ומקלט”‪.‬‬ ‫מה ההבדל בין תווך האוויר למים?‬

‫“יש הבדלים עצומים‪ .‬גלים אקוסטיים מתפשטים‬ ‫בתדרים סבירים למרחקים קצרים יותר מאשר‬ ‫באוויר‪ .‬העולם התת ימי הוא קטן יותר בהיבט‬ ‫הלקוחות ולכן הציוד יקר יותר‪ .‬מדובר על עולם יותר‬ ‫אקזוטי‪ .‬היישומים מתחת למים צריכים לקחת בחשבון‬ ‫הרבה מאד רעשים ברקע‪ .‬אם אוניה מתקרבת‪ ,‬המדחף‬ ‫מייצר רעשים והפרעות מאד קשות‪.‬‬ ‫“עוד אתגר הוא בליעה של אנרגיית הגל בטווח‪.‬‬ ‫באוויר זה קורה בתדרים מאד גבוהים‪ .‬תדר אלחוטי‬ ‫‪ 2.4‬גיגה הרץ עובר קירות זכוכיות‪ .‬אם תעלה‬ ‫לתדר ‪ 77‬גיגה הרץ‪ ,‬הוא כבר אינו עובר‪ .‬הוא נבלע‬ ‫בחומר עצמו‪ .‬במים מדובר על התמודדות עם תווך‬ ‫בעל מאפיינים שונים”‪.‬‬


‫האם אפשר לממש מערכת סלולארית על‬ ‫בסיס גלי לחץ?‬ ‫“גם אם הדבר היה אפשרי‪ ,‬זה היה עולה הון תועפות‪.‬‬ ‫משדר–מקלט ותחנות ממסר המבוססים על גלי‬ ‫לחץ היו עולים מיליארדים‪ .‬��עומת זאת‪ ,‬גלים‬ ‫אלקטרומגנטיים באוויר הרבה יותר יעילים וזולים‪.‬‬ ‫“אם מפשטים את הרעיון שמאחרי כל מערכת‬ ‫תקשורת‪ ,‬יש מישהו שמייצר גלים‪ ,‬ומישהו‬ ‫שקולט אותם‪ .‬הטכנולוגיה של שידור וקליטה‬ ‫קיימות‪ ,‬השאלה איך עושים זאת ביעילות‪.‬‬ ‫לפני ‪ 20‬שנה נכנס לשימוש הטלפון הסלולארי‬ ‫הראשון‪ ,‬ה‪ HL-‬של מוטורולה‪ .‬אלו היו טלפונים‬ ‫אנאלוגים כבדים וגדולים‪ ,‬והמשתמש היה משלם‬ ‫גם על שיחה נכנסת‪ .‬אחר כך עברו לשיטה‬ ‫דיגיטלית וסלקום נכנסה לענינים‪ .‬התקדמות‬ ‫הטכנולוגיה אפשרה חלוקת אנרגיה אחרת‪,‬‬ ‫והתאים הסלולאריים הפכו להיות יותר יעילים‬ ‫ואפקטיביים‪.‬‬

‫ולשדר אותה לצד השני‪ .‬יישום אחר יודע לשדר‬ ‫את הנתונים למישהו מסויים כאשר לכל מכשיר‬ ‫יש את התדר שלו‪ .‬אפשר להקביל זאת לעולם‬ ‫רשתות המחשבים שם יש לכל מכשיר כתובת‬ ‫‪ .IP‬עוד יישום מאפשר למספר משתמשים לדבר‬ ‫ברשת בו זמנית‪ .‬מדובר על מנגנון למניעת‬ ‫התנגשויות (‪ ,)collision detection‬בו כל‬ ‫מכשיר מזוהה במספר חד ערכי ומתבצעת בדיקה‬ ‫ברשת ובמידה ומישהו עסוק‪ ,‬לא מפריעים לו‪.‬‬ ‫בצורה כזו יש המון יישומים שבונים על גבי‬

‫"בדיוק כמו בעולם הסלולארי אפשר לאתר מכשיר על ידי‬ ‫תהליך חישוב קואורדינטות של נקודה במרחב‪ ,‬הנקרא‬ ‫טריאנגולציה‪ .‬מדובר בחישוב המבוסס על העובדה שקו‬ ‫עובר דרך שתי נקודות"‬ ‫“מתחת למים המצב דומה‪ .‬יש פס תדרים‪ ,‬ואפשר‬ ‫להעביר תדרים למרחקים ארוכים מאד‪ .‬במלחמה‬ ‫הקרה היו צוללות שהעבירו בינהן מסרים בתווך‬ ‫של מאות קילומטרים”‪.‬‬ ‫איך מדברים ושולחים הודעות טקסט מתחת‬ ‫למים?‬ ‫“מה ש‪ UTC-‬עשתה זה לממש מערכת תקשורת‬ ‫דיגיטלית מתחת למים‪ .‬זאת אומרת‪ ,‬שאם מישהו‬ ‫רוצה לשדר בין מערכות שנמצאות במרחק של ‪500‬‬ ‫מטר או קילומטר אחת מהשניה‪ ,‬יש לו אפשרות‬ ‫לעשות זאת‪ .‬בנוסף‪ ,‬על הפלטפורמה של מערכת‬ ‫התקשורת פיתחה החברה גם יישומים‪.‬‬ ‫“אחד מהיישומים הוא הודעות ה‪ .SMS-‬כאשר‬ ‫אתה רוצה לשדר ‪ ,SMS‬אתה מקליד הודעה ויש‬ ‫תוכנה שיודעת לתרגם את ההקלדה למידע‪ ,‬לארוז‬ ‫אותו ולשדר אותו לצד השני‪ .‬כאשר חבילת המידע‬ ‫מגיעה‪ ,‬פותח אותה מפענח‪ ,‬ותוכנה אחרת יודעת‬ ‫להציג את התוכן במסך של המקלט‪ .‬זה עובד גם‬ ‫באוויר וגם מתחת למים‪ ,‬ההבדל הוא בתווך בו‬ ‫עובר הגל‪.‬‬ ‫“יישום נוסף מאפשר לדבר‪ .‬באוויר הפתוח‪,‬‬ ‫התקינו מיקרופון ורמקול בתוך מכשיר סלולארי‬ ‫והוא יודע לארוז את הדיבור לחבילת מידע‬

‫הפלטפורמה של התקשורת‪.‬‬ ‫“בעולם התת ימי‪ ,‬אם אתה רוצה להעביר הודעה‪,‬‬ ‫יש יישום שיודע לתרגם את המידע לגלי לחץ‬ ‫שיעברו לצד השני‪ .‬כדי להקל על המשתמש‬ ‫פיתחנו ב‪ UTC-‬מילון עם מגוון מילים נתונות‪,‬‬ ‫מהן אפשר להרכיב משפטים‪ .‬זה דומה למנגנון‬ ‫ההשלמה האוטומטי הקיים בטלפון הנייד‪ ,‬שמשלים‬ ‫מילים כאשר אתה כותב הודעה‪ .‬כמו כן‪ ,‬המשתמש‬ ‫יכול להוסיף מילים משלו‪ ,‬אותן מפיצים לכל‬ ‫המערכות באותה הרשת”‪.‬‬ ‫אלו עוד פעולות אפשר לעשות עם תקשורת תת‬ ‫ימית?‬ ‫“אפשרות אחרת היא לעשות פעולות יותר‬ ‫מורכבות כמו איתור משתמש‪ .‬בדיוק כמו בעולם‬ ‫הסלולארי אפשר לאתר מכשיר על ידי תהליך‬ ‫חישוב קואורדינטות של נקודה במרחב‪ ,‬הנקרא‬ ‫טריאנגולציה‪ .‬מדובר בחישוב המבוסס על העובדה‬ ‫שקו עובר דרך שתי נקודות‪ .‬אם יש לי שלוש‬ ‫נקודות‪ ,‬אני מסוגל לאתר כל נקודה שנמצאת בין‬ ‫השלוש‪ ,‬היות ואפשר להעביר אליה קו‪ .‬אם אתה‬ ‫מפעיל את האנטנה‪ ,‬אני מחפש את שלושת התאים‬ ‫הכי קרובים אליך‪ ,‬ומודד את עוצמת השידור‪ .‬כך‪,‬‬ ‫אני יכול לדעת בדיוק איפה אתה נמצא‪.‬‬

‫“על פי רעיון זה‪ ,‬אפשר לאתר מתחת למים כל‬ ‫יחידת תקשורת‪ .‬אם אתה משאיר ציוד שמשדר‬ ‫מתחת למים‪ ,‬אפשר לאתר אותו‪ .‬למשל‪ ,‬במקרה‬ ‫של צוללן במצוקה‪ .‬אפשר גם לאלץ מישהו לשדר‬ ‫באמצעות שליטה מרחוק‪ .‬משדרים אות מיוחד‬ ‫שאומר למשדר שלו להתעורר‪.‬‬ ‫“עוד דוגמא ליישום תקשורת היא פיצוץ‬ ‫מטענים מבוקר מתחת למים‪ .‬נניח שיש לך‬ ‫סדרה של מטענים‪ ,‬ואתה רוצה לפוצץ אותם‬ ‫בסנכרון מסויים‪ .‬אתה רוצה שהשניים הראשונים‬ ‫יתפוצצו‪ ,‬ואחר כך שהארבעה האמצעיים יתפוצצו‬ ‫וכך הלאה במבנה מסויים‪ .‬בגלל שאתה שולט‬ ‫על התקשרות‪ ,‬אתה יכול להחליט על הסדר של‬ ‫הפיצוצים (טכנולוגיה זו משמשת לפיצוץ מבוקר‬ ‫של מוקשים תת ימיים)”‪.‬‬ ‫האם מישהו יכול לעלות על התדר מתחת למים?‬ ‫“על אף שבתיאוריה זה אפשרי‪ ,‬מדובר על משימה‬ ‫לא פשוטה בכלל‪ .‬יש שיטות שידור שנקראות‬ ‫ספקטרום מרוח (‪ ,)Spread spectrum‬והסיגנל‬ ‫נראה כמו רעש‪ .‬קשה מאד לדעת שמדובר על‬ ‫שידור מסר כלשהו”‪.‬‬ ‫ומה קורה אם לוחם מתחיל את הפעולה מחוץ למים‪,‬‬ ‫נכנס למים במהלך הפעולה‪ ,‬יוצא מהם בשטח אויב‪,‬‬ ‫עושה מה שהוא צריך‪ ,‬וחוזר באותה הדרך?‬ ‫“למקרים כאלו‪ ,‬יש מכשירי תקשורת‬ ‫אלקטרומגנטיים מחוץ למים ועל בסיס גלי לחץ‬ ‫בתוך המים‪ .‬לפעמים מדובר על שני מכשירים‬ ‫שונים ולפעמים על מכשיר אחד שמרכז את‬ ‫היכולות‪ .‬תלוי במחיר‪ .‬טכנולוגית‪ ,‬זה אפשרי”‪,‬‬ ‫אומר ד”ר אלעזר זוננשיין‪ .‬‬

‫מאי‪-‬יוני ‪2012‬‬

‫‪79‬‬


‫אחסון‬

‫דני גולן‪ ,‬קמינריו‬

‫עולם של אחסון עתיר ביצועים‬

‫ככל שאנו צועדים קדימה בזמן‪ ,‬המידע הופך להיות נדבך עיקרי בחיינו והכמות‬ ‫שלו הולכת ועולה‪ .‬מציאות זו מחייבת ארגונים לבחון דרכים חדשות להשגת‬ ‫ביצועים טובים מהיישומים העסקיים שלהם וממערך האחסון עליו נשמר המידע‬

‫ד‬

‫צילום‪Shutterstock :‬‬

‫רכים רבות מובילות להחלטה‬ ‫על פתרון האחסון הנכון במטרה‬ ‫ליצור תשתית ‪ IT‬יעילה יותר‪.‬‬ ‫אולם כדי לקבל את ההחלטה הנכונה‪,‬‬ ‫חברות צריכות להעריך מהיכן נובעות‬ ‫בעיות הביצועים ולבחור בפתרון אחסון‬ ‫שמספק סקלאביליות‪ ,‬אמינות ויכולות‬ ‫ניהול כדי לעמוד ביעדים העסקיים‬ ‫לטווח הקצר והארוך‪ .‬חברת קמינריו‬ ‫ערכה תחזיות אודות שוק האחסון עתיר‬ ‫הביצועים וסימנה כמה מגמות בולטות‬ ‫בתחום זה בשנה הקרובה‪.‬‬

‫תעדוף אוטומטי‬

‫מטרת התעדוף האוטומטי‬ ‫(‪)Automated Storage Tiering‬‬ ‫היא לשפר את ביצועי היישומים על‬ ‫ידי העברת הנתונים הקריטיים ביותר‬ ‫לאזורי האחסון בעלי הביצועים‬ ‫הגבוהים ביותר‪ .‬העיקרון הפשוט הזה‬ ‫קיים כבר שנים‪ ,‬אך יישום בפועל של‬ ‫העיקרון הוא חדש יחסית עבור רוב‬ ‫הארגונים‪.‬‬ ‫כדי ליישם זאת‪ ,‬החברות צריכות‬ ‫בראש ובראשונה לחזות אילו יישומים‬ ‫דורשים את האחסון בעל הביצועים‬ ‫הגבוהים ביותר וייהנו מתעדוף‬

‫אוטומטי‪ .‬שנית‪ ,‬הן צריכות למצוא‬ ‫את הטכנולוגיה הנכונה על מנת‬ ‫לאחסן את המידע שלהן‪ .‬הערכת‬ ‫ביצועים מאפשרת לזהות את האזורים‬ ‫הבעייתיים ולמצוא פתרון עתיר‬ ‫ביצועים עבורם‪ .‬טעינת הנתונים‬ ‫הבעייתית ביותר מתרחשת במערכי‬ ‫אחסון תחת קלט‪/‬פלט רנדומאלי‬ ‫(‪ .)Random I/O‬זהו אתגר שהתעדוף‬ ‫האוטומטי אינו יכול להתמודד עמו‪,‬‬ ‫הואיל והוא אינו יכול לצפות כיצד‬ ‫תתבצע התעבורה הרנדומאלית‪ .‬נראה‬ ‫כי אחסון עם תעדוף אוטומטי עובד‬ ‫בצורה הטובה ביותר עם קלט‪/‬פלט‬ ‫סדרתי‪ ,‬כל עוד לא מתרחשת טעינה‬ ‫מקבילה של נתונים מיישום אחר על‬ ‫אותם דיסקים אשר הופכת את הטעינה‬ ‫לראנדומלית‪.‬‬

‫ללא כיול יישומים‬ ‫‪ ‬דני גולן‪ ,‬מנכ"ל חברת קמינרו‬

‫‪80‬‬

‫מאי‪-‬יוני ‪2012‬‬

‫תחום ה‪ IT-‬יעמיד במרכז דרישותיו‬ ‫פתרונות אחסון שאינם דורשים כיול‬

‫אינסופי של יישומים ומסדי נתונים‬ ‫כדי להשיג ביצועים מירביים‪ .‬הזמן‬ ‫והמשאבים שמוקדשים מצד מנהלי‬ ‫יישומים ומסדי נתונים להרצת דוחות‬ ‫ולניתוח בעיות ביצועים פוגעים בסופו‬ ‫של דבר ביעדים העסקיים ונראה‬ ‫כי תחום ה‪ IT-‬יעביר את המיקוד‬ ‫להשקעה בפתרונות אחסון עתירי‬ ‫ביצועים שיציעו החזר השקעה מהיר‬ ‫יותר ועלות החזקה נמוכה‪.‬‬

‫ארכיטקטורה בשלה‬

‫חברות יצפו ליותר מאשר ביצועים‬ ‫מהאחסון שלהם‪ .‬מאפיינים כמו הפצה‬ ‫חכמה ואוטומטית של מידע‪ ,‬עיבוד‬ ‫‪ I/O‬מקבילי‪ ,‬ניתוב עומסים ותיקון‬ ‫עצמי יהפכו לדרישות מנדטוריות‬ ‫וזמינות גבוהה תמשיך להיות נושא‬ ‫קריטי ונקודה המבדלת בין פתרונות‬ ‫אחסון ‪ SSD‬שונים‪ .‬חברות ימשיכו‬ ‫לחפש אחר החזר השקעה מהיר יותר‬ ‫כתוצאה מיישום פתרונות אחסון‪,‬‬

‫ואחת הדוגמאות לכך היא מערכת‬ ‫‪ K2‬של קמינריו‪ ,‬המנצלת ‪ 100‬אחוז‬ ‫מהמדיה בעלת הביצועים הגבוהים‬ ‫ביותר מסוג ‪ ,DRAM‬פלאש או‬ ‫שתיהן‪.‬‬

‫מעבר לחומרת מדף‬

‫מגמה נוספת היא מעבר לחומרת‬ ‫אחסון סטנדרטית מהמדף גם בקצה‬ ‫הגבוה‪ .‬תחום ה‪ IT-‬כבר אימץ‬ ‫פתרונות אלו לקצה הנמוך כמו ‪HP‬‬ ‫‪ Left Hand‬או ‪Dell Equalogic‬‬ ‫ופתרונות ביניים שהבולטים ביניהם‬ ‫הם ה‪Dell Compellent, IBM-‬‬ ‫‪ XIV‬ו‪.EMC Data Domain-‬‬ ‫היתרונות של פתרונות אלו הם רבים‬ ‫וכוללים את היבטי המחיר‪ ,‬תמיכה‪,‬‬ ‫שדרוגי חומרה‪ ,‬ובנוסף הם מאפשרים‬ ‫לוח זמנים מהיר יותר להשקה‪ .‬‬ ‫הכותב הוא מנכ״ל ומייסד שותף‬ ‫בקמינריו‬


‫מרץ‪-‬אפריל ‪2012‬‬

‫‪81‬‬


‫שיפור ביצועי‬ ‫הפרויקט באמצעות‬

‫תוכנה‬

‫בתקופה של משבר כלכלי ומיתון בשווקים‪ ,‬מודגשת החשיבות שיש לניהול‬ ‫פרויקטים באמצעות מערכות תומכות החלטה‪ .‬דווקא כיום כדאי למנהלים‬ ‫להקשיב למחשבים שלהם‪ ,‬סבור ארנון כ”ץ‬

‫מאת ארנון כ״ץ‪arnon@m-bios.com ,‬‬

‫ב‬

‫בזמנים של משברים כלכליים‬ ‫וקיצוץ בתקציבי המחקר‪ ,‬הפיתוח‬ ‫והייצור‪ ,‬ניהול יעיל עושה את‬ ‫ההבדל בין חלוקת דיבידנדים‬ ‫לפשיטת רגל‪ .‬האיכות של מנהל‬ ‫פרויקט או מוצר בזמנים אלו מתבטאת ביכולת‬ ‫שלו לבצע הקצאת משאבים נכונה הנבחנת‬ ‫במיקסום תפוקות למשאבים נתונים‪ .‬ככל‬ ‫שאתה יותר יעיל‪ ,‬המוצר יוצא לשוק מוקדם‬ ‫יותר (‪ ,)TTM‬בעלויות נמוכות יותר‪ ,‬ומגדיל‬ ‫את הסבירות לרווחיות‪.‬‬

‫תוכנה משפרת יעילות‬ ‫אחת הדרכים לעשות זאת בהצלחה‬ ‫היא שימוש במטודולוגיית ‪DEA‬‬ ‫‪(Data Envelopment‬‬ ‫‪ )Analysis‬לאופטימיזצית‬ ‫ביצועים באמצעות שימוש‬ ‫בתוכנה‪ .‬זוהי שיטה‬ ‫חישובית‪ ,‬לא פרמרטרית‪,‬‬ ‫ליניארית ויישומית‪,‬‬

‫‪82‬‬

‫מאי‪-‬יוני ‪2012‬‬


‫המאפשרת מדידה של יעילות פרוייקט עם‬ ‫משתני החלטה מרובים‪ ,‬באמצעות תהליכי ‬ ‫שיפור בזמן אמת והתמקדות רק בטובים שבהם‪.‬‬ ‫לכאורה‪ ,‬היחס בין משאבים ותפוקות אינו‬ ‫חד משמעי ומוחלט‪ .‬עובדה זו הביאה למצב‬ ‫שחלק ניכר מהארגונים אינם רוצים להתמודד‬ ‫עם נושא היעילות (‪ )Efficiency‬והמועילות‬ ‫(‪ )Effectiveness‬של המשאבים והקצאתם‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬קיימים קשיים בהגדרה ובמדידה מדעית‬ ‫של גורמים אנושיים שונים בעלי חשיבות‬ ‫מהותית להצלחה‪ ,‬כגון מוטיבציה‪ ,‬יצירתיות‬ ‫ושאפתנות‪.‬‬ ‫יחד עם זאת‪ ,‬בעיתות משבר‪ ,‬כאשר המשאבים‬ ‫יקרים וזמינותם מצטמצמת‪ ,‬גדלה חשיבות יחס‬ ‫זה‪ ,‬ונדרשים כלי תוכנה ממוחשבים שיעזרו‬ ‫למנהלים בארגון לבצע את ההקצאה הנכונה‬ ‫ביותר של המשאבים‪.‬‬

‫על ידי ‪.Charnes, Cooper and Rhodes‬‬ ‫המטודולוגיה שפיתחו מאפשרת הצגה גרפית‬ ‫של‪ ,‬תוצאות ובהיותה כלי ייחודי לחקר ביצועים‬ ‫ולמדידת יעילות ומועילות בין יחידות החלטה‬ ‫‪ ,)DMU’s (Decision_Making_Units‬היא‬ ‫צברה חשיבות ופופולריות רבה במהלך השנים‪.‬‬

‫ ‬ ‫ ‬ ‫הייצוג הגרפי של הפונקציה‬ ‫הקו הרציף מראה את חזית היעילות (מעטפת‬ ‫היעילות) עליה ממקומים ה‪ DMU-‬היעילים‬ ‫והמועילים ביותר‪ .‬הקווים המקווקים מודדים‬ ‫את מרחק ה‪ DMU-‬ממרחק הצירים וכמובן‬ ‫מחזית היעילות המערכתית‬

‫‪Y‬‬

‫‪x‬‬

‫‪x‬‬

‫‪x‬‬

‫‪x‬‬ ‫‪x‬‬

‫‪x‬‬ ‫‪x‬‬

‫‪x‬‬

‫‪x‬‬

‫‪x‬‬

‫‪X‬‬

‫פונקצית מודל ‪DEA‬‬

‫מתמטיקה מורכבת‬

‫המשתנים השונים‪:‬‬ ‫‪ - Y‬תפוקות‬ ‫‪ - U‬משקל תפוקה‬ ‫(מחיר הצל של כל אחת מהתפוקות)‬ ‫‪ - X‬תשומות‬ ‫‪ - V‬משקל תשומה‬ ‫(מחיר הצל של כל אחת מהתשומות)‬ ‫‪ - Ur‬מקדם התפוקה ה‪-r-‬ית‬ ‫הממקסמת את התפוקה הכוללת‬ ‫‪ - Vi‬מקדם התשומה ה‪-i-‬ית‬ ‫הממקסמת את התפוקה הכוללת‬ ‫‪ - Yij‬התפוקה ה‪-r-‬ית של ‪DMUj‬‬ ‫‪ - Xij‬התשומה ה‪-r-‬ית של ‪DMUj‬‬ ‫‪ - J‬סמן ה‪D-‬‬ ‫(יחידת ההחלטה הספציפית)‬ ‫‪ - i‬סמן התשומה‬ ‫‪ - R‬סמן התפוקה‬

‫צורך זה בפיתוח ומציאת כלי מדידה ושיפור‬ ‫תהליכים מולטי דיסציפלינריים ומרובי‬ ‫תפוקות‪ ,‬תשומות ומדדים‪ ,‬הוביל לפיתוח‬ ‫גישת “ניתוח מעטפת נתונים” (‪DEA -Data‬‬ ‫‪ )Envelopment Analysis‬כבר בשנת ‪1978‬‬

‫גישת ה‪ DEA -‬מציעה מידול של כל‬ ‫צירוף משאבים על בסיס מערכת מרובת‬ ‫פרמטרים והדמיית תפוקות‪ .‬קביעה נכונה של‬ ‫הקריטריונים והשקלולים תיתן בידי המשתמש‬ ‫בתוכנה פתרון יעיל‪ ,‬נוח וחזותי להצגת‬ ‫אפשרויות הניצול האופטימלי של המשאבים‪.‬‬ ‫שיטה זו מאפשרת מדידות ישירות של יעילות‬ ‫ומועילות‪ ,‬בהתאם לאפייני הפעילות המסוימת‬ ‫‪,‬ללא שימוש בפונקצית תמורה קבועה‪ ,‬אלא‬ ‫תוך שקלול על ידי המשתמש בהתאם לדרישות‬ ‫הרלבנטיות‪.‬‬ ‫השקלול (משקלות יחסיים לכל פונקציה‪,‬‬ ‫תשומה ותפוקה) מוגדר כחלק מהתהליך‪ ,‬והרצת‬ ‫המודל כוללת סדרות של תהליכי איטרציה‬ ‫כאשר כל אחד מתייחס לצירופי ‪DMU’s‬‬ ‫‪ DMU’s‬במערכת‪ ,‬ומציג בצורה השוואתית‬ ‫את הטובים שבהם‪.‬‬ ‫תהליך הטיוב מתייחס לכל יחידות ה‪DMU-‬‬ ‫בפרויקט‪ ,‬כך שניתן לקבוע מערך נתונים‬ ‫מורכב‪ ,‬הכולל צירופים שונים של תשומות‪,‬‬ ‫תפוקות וגורמי החלטה‪ .‬השקלול אשר ייקבע על‬ ‫ידי המשתמש בתהליך‪ ,‬יאפשר בחינת אפשרויות‬ ‫למיטוב התפוקה הסופית‪ .‬הצגה גרפית ברורה‬ ‫של מעטפת נתונים רב מימדית תאפשר אבחון‬ ‫מיידי של הקונפיגורציה המיטבית‪ .‬חשוב לציין‪,‬‬

‫כי על אף העובדה שבמציאות מדובר על תוכנה‬ ‫העושה את החישובים‪ ,‬הבנה של המטודולוגיה‬ ‫יכולה להביא לתוצאות טובות יותר‪.‬‬

‫חסכון בעלויות‬ ‫הפרוייקט‬ ‫התוכנה מייצרת ערך לכל ‪ DMU’s‬צירוף‬ ‫בהשוואה יחסית לחזית היעילות הכוללת‪ ,‬ובכך‬ ‫נוצר אבחון ברור בין צירופים יעילים יותר‬ ‫ופחות‪ .‬בנוסף‪ ,‬ניתן להבחין בבירור כיצד לשפר‬ ‫עוד יותר את הביצועים בכללותם‪ ,‬כאשר מדדי‬ ‫היעילות של התוכנה יחסיים למערכת הנבדקת‪.‬‬ ‫אחת המעלות העיקריות של הגישה היא ביכולת‬ ‫לשלב את המשאבים (תשומות) הנמצאים‬ ‫בשימוש בכל ‪( DMU‬יעילים או לא)‪ ,‬ובכך‬ ‫שהיא מאפשרת טיפול מערכתי אמיתי בכל‬ ‫ההיבטים של הפרויקט‪ ,‬ומציגה תפוקות לפי‬ ‫בחירה ובראיה רחבה‪.‬‬ ‫המטודולוגיה המוצעת מאפשרת בחינת משאבים‬ ‫על בסיס “מחירי צל” (‪)shadow price‬‬ ‫הייחודיים לכל פעילות‪ ,‬וניתוח נכון מאפשר‬ ‫השוואת מדדים לרכישה ולהקצאה מיטבית של‬ ‫משאבים‪ .‬יתרון נוסף בכלי מרובה משתנים מסוג‬ ‫זה‪ ,‬הוא היכולת לבצע התאמה מיידית למצבים‬ ‫משתנים באמצעות הדמיות של התקדמות‬ ‫התהליך וסטטוס עכשווי‪ .‬הדמיות אלו יעזרו‬ ‫לזהות צירופי ‪ DMU’s‬פחות יעילים מבעוד‬ ‫מועד‪ ,‬ולהמנע מהם‪.‬‬ ‫שימוש בכלי ה‪ DEA-‬מאפשר התמקדות‬ ‫בצירופי‪ DMU’s‬היעילים והמועילים ביותר‬ ‫ומציג באופן נחרץ שימוש לא מספק או הולם‬ ‫במשאבים ואפשרויות להקצאה טובה יותר‪ .‬אין‬ ‫ספק כי למרות העובדה שמדובר במטודולוגיה‬ ‫ותיקה‪ ,‬היכולת ליישם אותה במערכות ניהול‬ ‫ממוחשבות תומכות החלטה (‪ )DSS‬משפרת את‬ ‫רמת היעילות של הפרויקט ואיתה גם את ה‪-‬‬ ‫‪ ROI‬שלו‪ .‬תהליכי התכנון‪ ,‬ההקצאה‪ ,‬הבקרה‬ ‫והשימוש במשאבים ניתנים לניתוח בזמן אמת‬ ‫ומקנים לצוות הניהולי אפשרות להיות עם ‘היד‬ ‫על הדופק’ באמצעות חשיפה רצופה לנתוני‬ ‫תועלת‪ .‬‬ ‫הכותב הוא הבעלים של חברת הייעוץ‬ ‫‪ ,m-bios‬בעל נסיון של כ ‪ 30‬שנה בניהול‬ ‫פרויקטים מערכתיים בתחום ההיי‪-‬טק‪ ,‬התק־‬ ‫שרויות מורכבות ושיפור תהליכים וממשקים‬ ‫ניהוליים‪ .‬כ”ץ עומד בראש וועדת ההיגוי של‬ ‫כנס “אמבדד” למערכות ביטחון‪ ,‬שייערך על‬ ‫ידי ישראל דיפנס ב‪ 3-‬ביולי במרכז הקונגרסים‬ ‫אבניו‪ ,‬בקרית שדה התעופה‬

‫מאי‪-‬יוני ‪2012‬‬

‫‪83‬‬


‫לא זזים בלי לווין‬ ‫בעידן של טרור עולמי‪ ,‬יש צורך בתקשורת גלובלית‪.‬‬ ‫שתי חברות ישראליות‪ ,‬גילת רשתות לויין וגילת‬ ‫סאטקום‪ ,‬מציעות פתרונות תקשורת טקטיים מבוססי‬ ‫לווין‪ ,‬שעובדים בכל נקודה על פני הגלובוס‬ ‫גיורא בילו‬

‫ז‬

‫ירת הקרב המודרני מאופיינת על‬ ‫ידי כוחות טקטיים בעלי מוביליות‬ ‫גבוהה‪ ,‬הפועלים במרחקים גדולים‬ ‫וללא רציפות טריטוריאליית אל‬ ‫העורף‪ .‬לכוחות מסוג זה נדרשת‬ ‫תקשורת ניידת‪ ,‬רחבת סרט‪ ,‬לטווחים ארוכים‪,‬‬ ‫בעלת מקורות אנרגיה משלה‪ ,‬שניתן להפעילה‬ ‫באופן מיידי מכל מקום על פני כדור הארץ ללא‬ ‫תלות בתשתיות תקשורת קרקעיות‪.‬‬ ‫“היתרון המייחד את גילת רשתות לווין הוא‬ ‫הבעלות על כל הטכנולוגיות הקריטיות‬ ‫הנדרשות למימוש פיתרונות תקשורת לווינית‬ ‫טקטית יחד עם יכולת אינטגרציה גבוהה”‪ ,‬אומר‬ ‫ערן אגמון‪ ,‬סמנכ”ל משותף ( ‪ )AVP‬ומנהל‬ ‫פתרונות משולבים למערכות הגנה בחברה‪.‬‬ ‫“יכולות אלו מאפשרות לנו לשלב את מכלולי‬ ‫המערכת השונים בצורה אופטימלית‪ ,‬לשפר את‬ ‫הביצועים ובמקביל להקטין את הנפח‪ ,‬המשקל‬ ‫וצריכת ההספק של המערכת‪ .‬זאת בהשוואה למי‬ ‫שיבנה מערכת דומה ממכלולים בדידים שמקורו‬ ‫של כל אחד מהם הוא ביצרן שונה‪”.‬‬

‫כיוון אוטומטי‬ ‫ללווין המתאים‬ ‫דגש מיוחד הושם במערכות של גילת רשתות‬ ‫לווין על קלות התפעול של המערכת‪ ,‬כך שכל‬ ‫חייל יוכל להפעילה גם ללא הכשרה ארוכה‪ .‬כדי‬

‫‪84‬‬

‫מאי‪-‬יוני ‪2012‬‬

‫להשיג זאת‪ ,‬שילבה החברה במוצריה הטקטיים‬ ‫מערכת ‪ Auto Pointing‬אוטומטית להכוונת‬ ‫האנטנה במדוייק אל הלווין המתאים‪ .‬מערכות‬ ‫המותקנות על כלי רכב כוללות גם מערכות‬ ‫עקיבה אוטומטיות בעלות דיוק גבוה על מנת‬ ‫לשמור על כיוון מדוייק של האנטנה אל הלויין גם‬ ‫בעת תנועה ולקזז סטיות כיוון הנובעות מתנודות‬ ‫הרכב‪.‬‬ ‫אנטנות התקשורת מושתתות על מערכי‬ ‫אנטנות שטוחים ועל אנטנות ‪Phased arrays‬‬ ‫ומאופיינות בחתימה נמוכה‪ ,‬כך שקל להסוות‬ ‫אותן גם אם הן מותקנות על גג של רכב ובכך‬ ‫למנוע את זיהוי הרכב ותפקידו‪.‬‬ ‫גילת רשתות לווין קיבלה לפני כשנתיים‬ ‫החלטה אסטרטגית להתמקד בתקשורת לווינית‬ ‫טקטית‪ .‬בין הפתרונות שהיא מציעה ניתן למצוא‬ ‫מערכות תקשורת שחייל בודד יכול לשאת על‬ ‫גבו‪ ,‬כדוגמת ‪ SatTrooper-1000‬ומערכות‬ ‫המיועדות להתקנה על גבי פלטפורמות נעות‬ ‫ביבשה‪ ,‬בים ובאוויר‪ .‬בנוסף‪ ,‬מערכות המאפשרות‬ ‫הקמת ערוצי תקשורת רחבי סרט לשמע ונתונים‬ ‫הפועלת בתחומי התדר ‪ X‬ו‪ Ka-‬נמצאות גם הן‬ ‫בפיתוח וצפויות להגיע לשוק בעוד כשנה‪.‬‬

‫שיפור התקשורת‬ ‫עם המל”ט‬ ‫תחום נוסף שמרכז עניין רב הוא תקשורת לויינית‬

‫ל‪ .UAV-‬מל”ט המשמש כפלטפורמה לחיישני‬ ‫מודיעין ופועל ברוחב סרט גדול בתקשורת‬ ‫מיקרוגל זקוק לקו ראיה בינו לבין האנטנה‬ ‫הקולטת את שידוריו‪ .‬לפיכך‪ ,‬גובה טיסתו מוגבל‬ ‫בשל תוואי הקרקע שעלול ליצור מיסוך‪ .‬לעומת‬ ‫זאת‪ ,‬מערכת תקשורת לויינית שאינה סובלת‬ ‫ממיסוך שכזה‪ ,‬תאפשר למל”ט לטוס ולצלם‬ ‫מגובה נמוך ולקבל צילומים בעלי איכויות‬ ‫מודיעיניות ברורות‪.‬‬ ‫“גילת רשתות לווין פיתחה מערכת תקשורת‬ ‫לויינית המיועדת להתקנה על ‪ .UAV‬משקלה כ‪-‬‬ ‫‪ 10‬ק”ג והיא מסוגלת להעביר וידאו בקצב נתונים‬ ‫גבוה ומספר מערכות כאלו נמכרו לאחרונה ללקוח‬ ‫בארה”ב‪ .‬זהו הישג הנדסי ייחודי הנובע מכך שיש‬ ‫לנו את כל היכולות ההנדסיות הדרושות לבנית‬ ‫מוצר תוך אופטימיזציה מירבית תחת קורת גג‬ ‫אחת”‪ ,‬הוסיף אגמון‪“ .‬המערכת שפתחנו יכולה‬ ‫להעביר נתונים בקצבים שבין ‪,Mb/s 0.5-1.5‬‬ ‫כאשר הקצב תלוי ביכולת הלויין”‪.‬‬

‫כיסוי לוויני בכל מקום‬ ‫חברה נוספת המציגה פתרונות בתחום התקשורת‬ ‫הלווינית היא גילת סאטקום‪ .‬חטיבת ה‪Mobile-‬‬ ‫‪ Satellite Services‬של החברה שבראשה‬ ‫עומד עמי שניידר‪ ,‬פועלת בתחום התקשורת‬ ‫הלווינית הניידת ומספקת פתרונות תקשורת‬ ‫להעברת ‪ Voice ‬ו‪ Data-‬המבוססים על‬


‫אילוסטרציה‪shutterstock :‬‬

‫לוייני ‪ Iridium‬ו‪ Inmarsat-‬ונותנים כיסוי‬ ‫לוויני בכל מקום על פני כדור הארץ‪ .‬במדבר‪,‬‬ ‫בים‪ ,‬באויר ובאזורים קוטביים‪.‬‬ ‫בתערוכת “יורו‪-‬סאטורי” שתערך בחודש יוני‬ ‫הקרוב בפאריז תציג החברה שתי משפחות‬ ‫מוצרים חדשות‪ .‬משפחת ‪ - DRS‬מערכי קשר‬ ‫טקטי מבוססי לוויין ומשפחת ‪– SURICATE‬‬ ‫המאפשרת תקשורת לווינית מבוססת אירידיום‬ ‫גם מתוך מקומות סגורים‪.‬‬

‫כבר לא צריך‬ ‫לצאת מהבונקר‬ ‫משפחת המוצרים ‪ SURICATE‬הינה פיתוח‬ ‫ייחודי המאפשרת להתגבר על מגבלת השימוש‬ ‫במקמ”שי אירידיום בתוך מבנים ובמקומות‬ ‫תת קרקעיים שבהם לא ניתן לקיים תקשורת‬ ‫לווינית עקב מיסוכים והעדר קו ראיה אל‬

‫הלווין‪Suricate Pro Wireless Iridium .‬‬ ‫‪ Link‬היא מערכת של “‪ ”Hot Spots‬המיועדת‬ ‫להתקנה במקומות אלו ומאפשרת תקשורת ניידת‬ ‫בתוך המבנה ומתוכו אל העולם החיצוני בעזרת‬ ‫טלפוני אירידיום‪ ,‬בדיוק כמו השימוש בטלפונים‬ ‫סלולריים בתוך מקומות סגורים‪.‬‬ ‫בין הרכזת הפנימית במבנה התת קרקעי המקשרת‬ ‫את “‪ ”Hot Spots‬לבין האנטנה מחוץ למבנה‪,‬‬ ‫יש מערכת תקשורת בשם ‪Suricate Iridium‬‬ ‫‪ Optical Link‬המבוססת על סיבים אופטיים‬ ‫היכולה להגיע לאורך של ‪ 6‬ק”מ‪ .‬היות ומכשירי‬ ‫האירידיום אינם זקוקים לפעולתם לתשתית‬ ‫קרקעית‪ ,‬הם יכולים להוות רשת תקשורת במצבי‬ ‫חירום כמו בעת רעידת אדמה או מצבים שבהם‬ ‫תחנות קרקעיות לתקשורת לווינים‪ ,‬מערכות‬ ‫סלולארית ומערכות תקשורת קוויות לא יתפקדו‪.‬‬ ‫עבור שימושיים צבאיים פותח האירידיום‬ ‫“‪ ,”Extreme‬טלפון לווייני העומד בתקנים‬

‫צבאים‪ .‬מדובר על מכשיר מוקשח הכולל ‪GPS‬‬ ‫ולחצן לשיגור קריאת מצוקה ומיקום הניתנים‬ ‫לאיתור בעזרת אפליקציה‪.‬‬

‫תקשורת לויינית ב‪ 1-‬מאך‬ ‫ה‪ Aviator-‬היא משפחה נוספת של מערכות‬ ‫לווייניות מבית גילת סאטקום המיועדות להתקנה‬ ‫על מטוסים קלים‪ ,‬מטוסי נוסעים גדולים ומל”טים‪.‬‬ ‫היא מתבססת על רשת התקשורת הלווינית‬ ‫‪ Inmarsat‬לטווחים ארוכים ומאפשרת תקשורת‬ ‫מכל מקום‪ .‬דגמי ה‪ Aviator -‬מאפשרים תקשורת‬ ‫בקצבים שבין ‪ 200Kb/s‬ב‪ Aviator 200-‬ועד‬ ‫ל‪ 432Kb/s-‬בדגם ‪ Aviator 700‬ובנוסף הם‬ ‫מתאימים לדרישות אפיקי השידור של מל”טים‪.‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬ישנם מערכות אירידיום מוטסות היכולות‬ ‫לאפשר תקשורת עם גופים הנמצאים בתנועה‬ ‫מהירה מאוד‪ ,‬עד מהירות של ‪ 1‬מאך ויותר‪ .‬‬

‫מאי‪-‬יוני ‪2012‬‬

‫‪85‬‬


‫תקשורת‬

‫ג'סטין וו וברוס צ'ן‪,‬‬

‫‪MOXA‬‬

‫מעקב זמן מדויק‬ ‫לפי פרוטוקול‬

‫‪IEEE 1588v2‬‬

‫האפשרות למדוד זמן בצורה מדויקת מאפשרת להשיג תיאום מדויק בין‬ ‫הפעולות של מערכות מורכבות ומקנה יתרון תחרותי עצום‬

‫ה‬

‫בעידן התגליות עלה בידי האימפריה‬ ‫הבריטית לקיים מבצעים ימיים‬ ‫גדולים ומצליחים תודות להמצאה‬ ‫חדשה וצנועה‪ :‬הכרונומטר הימי‪,‬‬ ‫שעון המסוגל לשמור על זמן מדויק‬ ‫בים‪ .‬כיוון הכרונומטר לזמן המקומי בעיר הנמל של‬ ‫גריניץ’‪ ,‬ולאחר מכן השוואתו למיקומה של השמש‬ ‫ברקיע‪ ,‬איפשר לקברניטים הבריטיים לחשב את קו‬ ‫האורך שלהם עם רמת דיוק גבוהה במיוחד‪.‬‬ ‫הכרונומטר ייצג שינוי תפיסתי של ממש והקנה‬ ‫יתרון מהפכני שאיפשר למגלים הבריטיים להתעלות‬ ‫על מתחריהם‪ .‬אמנם האימפריה הבריטית כבר לא‬ ‫חולשת על פני הגלובוס כולו‪ ,‬אך השפעתו ארוכת‬ ‫הטווח של הכרונומטר הבריטי נודעת עד היום עם‬ ‫מה שמכונה “שעון גריניץ”‪ ,‬המשמש כבסיס לקביעת‬ ‫כל אזורי הזמן האחרים‪.‬‬ ‫ברשתות תעשייתיות‪ ,‬שמירת זמן מדויקת‬ ‫מציעה יתרונות דומים‪ .‬זה נכון במיוחד כאשר‬ ‫מדובר ברשתות הפצת חשמל הזקוקות למעקב זמן‬ ‫מדויק ולסינכרון כדי לתאם את כל הפעילויות‬ ‫של ציוד מבוזר מאוד וכדי לווסת תמסורת חשמל‪.‬‬ ‫רמות גבוהות של דיוק מאפשרות לרשתות החשמל‬ ‫למצות את היתרונות המהפכניים הטמונים בהן‪:‬‬ ‫“רשת חכמה” (‪ )Smart Grid‬המסוגלת להשיג‬ ‫רמות חדשות של יעילות‪ ,‬בטיחות ואמינות עם‬ ‫הפצת חשמל אוטונומית וחכמה אל משתמשי הקצה‬

‫‪86‬‬

‫מאי‪-‬יוני ‪2012‬‬

‫כתגובה לשינויים בביקוש‪.‬‬ ‫מאמר זה בוחן כמה מהמגבלות הקיימות היום‬ ‫במערכות תעשייתיות‪ ,‬במיוחד בתחנות המשנה‬ ‫להשנאת ואספקת חשמל הנדרשות לסינכרון‬ ‫הרשתות שלהן‪ .‬בנוסף‪ ,‬נציג סקירה של הטכנולוגיות‬ ‫השכיחות ביותר הקיימות היום לשמירת זמן ותזמון‬ ‫כדוגמת ‪ NTP‬ו‪ ,GPS-‬ונבדוק כיצד יוכל פרוטוקול‬ ‫הזמן המדויק ‪ IEEE 1588 V2‬לשנות את האופן שבו‬ ‫הרשת התעשייתית שלכם פועלת כיום‪.‬‬

‫כך זה התחיל‬ ‫ברשת הנתונים התעשייתית סינכרון זמן‬ ‫מאפשר לכל ההתקנים השונים המחוברים לרשת‬ ‫להשתמש בשעון משותף כדי להשיג תיאום מלא‬ ‫של הפעילויות שלהם‪ .‬לרשותם של מתכנני הרשת‬ ‫עומדות כיום כמה אפשרויות שונות לסינכרון זמן‪.‬‬ ‫לכל אחת מהשיטות יתרונות וחסרונות משלה‪ ,‬אך‬ ‫לא כולן אופטימליות לשימוש ברשתות תעשייתיות‪.‬‬ ‫‪( IRIG‬מתאם למערך מכשירים)‪:‬‬ ‫תקן ה‪ IRIG-‬מגדיר פורמט קוד זמן טורי לשימוש‬ ‫ברשתות תקשורת טוריות‪ .‬אותות ‪ IRIG‬קיבלו תקן‬ ‫לראשונה ב‪ 1956-‬והם מייצגים את הטכנולוגיה‬ ‫הוותיקה המצויה בשימוש במערכות טוריות ישנות‪.‬‬ ‫ה‪ IRIGB 205-87-‬הוא העדכון האחרון של התקן‪.‬‬ ‫‪( NTP‬פרוטוקול זמן רשת)‪:‬‬

‫‪ NTP‬הוא פרוטוקול זמן שהוצג לראשונה ב‪1985-‬‬ ‫עבור רשתות נתונים‪ .‬פרוטוקול ‪ NTP‬מסתמך על‬ ‫מערכת הבנויה בצורה של שכבות היררכיות לצורך‬ ‫הפצת נתוני הזמן העדכניים בכל רחבי הרשת‪.‬‬ ‫ה‪ NTP-‬אוכף ארכיטקטורת עץ היררכית על הרשת‬ ‫כדי למנוע מצבים של תלות הדדית בין התקנים‪.‬‬ ‫‪( GPS‬מערכת מיקום גלובלית)‪:‬‬ ‫לוויני ‪ GPS‬הם שעונים אטומיים מדויקים‬ ‫ביותר הממוקמים במסלול סביב כדור הארץ‪ .‬אותות‬ ‫הלווינים הנושאים נתוני שמירת זמן יכולים לנוע‬ ‫במהירות האור אל מקלטים הממוקמים בתחנות‬

‫איור‪NTP divides the network into different :‬‬ ‫‪strata‬‬


‫קרקע‪ .‬אותות אלו עוברים תיקון בהתאם‬ ‫לעקרונות תורת היחסות הכללית‪ ,‬מה שמעניק‬ ‫לכל מקלט בתחנת קרקע נתוני זמן מדויקים ביותר‪.‬‬

‫סכנות בסינכרון זמן‬ ‫מערכות תעשייתיות כדוגמת רשתות אוטומציה‬ ‫בתחנות משנה מסתמכות על סינכרון זמן מדויק‬ ‫כדי לתאם פעילות בין כל התת‪-‬מערכות‬ ‫וההתקנים השונים המחוברים לרשת‪ .‬עם זאת‪ ,‬רבות‬ ‫מהטכנולוגיות הקיימות לוקות בחסר ואינן מספקות‬ ‫את הדרישות של מערכות בקרה ומדידה לאוטומציה‬ ‫תעשייתית‪.‬‬ ‫דיוק‪ :‬כאשר מדובר ברשתות תעשייתיות‬ ‫לכל ננו‪-‬שנייה נודעת חשיבות רבה‪ ,‬אך מרבית‬ ‫הטכנלוגיות הוותיקות פשוט אינן מסוגלות לספק‬ ‫רמה כזו של ביצועים‪ .‬לדוגמה‪ ,‬רשת אוטומציה של‬ ‫תחנת משנה זקוקה לדיוק ברמה של ננו‪-‬שניות על‬ ‫ערכים נדגמים של נתונים גולמיים כדי שתוכל‬ ‫לספק תמיכה טובה יותר ליישומים קריטיים‬ ‫למשימה כדוגמת רישום כשלים‪ ,‬ניטור מרחוק‬ ‫ובקרה מרחוק‪ .‬הפרוטוקולים ‪ IRIGB‬ו‪ NTP-‬איטיים‬ ‫מדי באופן ניכר מכדי שיוכלו להשיג דיוק ברמה‬ ‫של ננו‪-‬שניה‪ .‬אפילו בתנאים מקומיים אידיאליים‬ ‫ניתן למדוד את הדיוק של ה‪ NTP-‬בכמה מאות‬ ‫מיקרו‪-‬שניות‪.‬‬ ‫עלות‪ :‬רשת ה‪ GPS -‬מספקת נתוני זמן‬ ‫מדויקים ביותר הנמדדים על‪-‬ידי שעונים‬ ‫אטומיים מדויקים במיוחד‪ ,‬אך כדי לגשת למידע‬ ‫הזה תצטרך הרשת להציב מקלט ‪ GPS‬בכל צומת‬ ‫וצומת‪ .‬שיטה זו תגבה מחיר מופרז שאיננו מעשי‬ ‫כשמדובר ברשתות תעשייתיות שבהן כל התקן‬ ‫זקוק לנתוני זמן ולמקלט ‪ GPS‬משל עצמו‪.‬‬ ‫ה‪ GPS-‬יהפוך למעשי ושימושי יותר אם תימצא‬ ‫דרך לצמצם את מספר הצמתים ברשת כולה או‬ ‫דרך להשתמש בצורה יעילה יותר בכמות קטנה‬ ‫יותר של מקלטי ‪ GPS‬כך שהרשת כולה תוכל‬ ‫לצאת נשכרת מהדיוק שמספק תזמון של ‪.GPS‬‬

‫(‪ )grandmaster‬קובע את זמן הייחוס עבור כל‬ ‫מערכת האוטומציה של תחנת ההשנאה‪ .‬מתג‬ ‫האיתרנט פועל כגבול או שעון שקוף והתקנים‬ ‫נוספים (כמו יחידות מיזוג‪ IEDs ,‬והתקני הגנה)‬ ‫מוגדרים כשעונים רגילים‪.‬‬ ‫כל ההתקנים הללו מאורגנים בהיררכיית‬ ‫סינכרוניזציה של ‪ master-slave‬כשהשעון‬ ‫הראשי חולש על כולם‪ .‬כפי שניתן לראות באיור‪,‬‬ ‫העברת מנות ‪ PTP‬בין התקני ‪ master‬ו‪slave-‬‬ ‫וכוונון אוטומטי של השעונים הרגילים מאפשרים‬ ‫סנכרון יעיל של הרשת כולה‪ .‬רק השעון הראשי‬ ‫זקוק לחיבור לתזמון של ה‪ GPS -‬והנתונים‬ ‫הללו יופצו באופן מדויק את שאר ההתקנים‬ ‫שעל הרשת‪.‬‬ ‫מתג איתרנט התומך בפרוטוקול ‪IEEE 1588v2‬‬ ‫יכול להבטיח חותמת זמן עם טווח דיוק של ‪µs 1‬‬

‫לרמת הננו‪-‬שנייה ועדיין להישאר מסונכרנת‬ ‫לגמרי‪ .‬רמה כזו של תיאום חשובה במיוחד‬ ‫במערכות של תחנות השנאה וזוהי הסיבה‬ ‫שהפרוטוקול הוא חלק מתקן ה‪IEC 61850-‬‬ ‫‪ 2‬המגדיר דרישות תקשורת עבור רשתות‬ ‫אוטומציה בתחנות כוח‪.‬‬ ‫התקן משלב את הפרוטוקול‪ ,‬כיוון שסינכרון‬ ‫זמן מדויק יותר מאפשר לתחנות ההשנאה‬ ‫ולרשתות האוטומציה בתחנות הכוח להשיג מספר‬ ‫יתרונות חשובים כמו מניעת הפסקות חשמל ‪-‬‬ ‫תודות לאיתור המוקדם של בעיות בגריד‪ .‬רישום‬ ‫אירועים וכשלים מדויק ‪ -‬מאפשר ניתוח אירועים‬ ‫מדויק עד רמת הננו‪-‬שניה‪ .‬ניצול יעיל יותר של‬

‫איור‪An IEEE 1588v2 system needs just one GPS receiver to provide highly accurate time :‬‬ ‫‪information to many devices‬‬

‫וניתן להגדירו לפונקציונליות של שעון ראשי‪,‬‬ ‫שעון גבול או שעון “שקוף”‪ .‬כדי להשיג דיוק‬ ‫אמיתי‪ ,‬גם שאר הרשת צריכה לתמוך בפרוטוקול‪:‬‬ ‫ברשת מחשוב תעשייתית‪ ,‬מחשבים תואמי ‪IEEE‬‬ ‫‪ 1588v2‬ממלאים את תפקידו של השעון הרגיל‬

‫פרוטוקול זמן לרשתות‬ ‫הפרוטוקולים ‪ NTP, GPS‬ו‪ IRIGB -‬הן‬ ‫טכנולוגיות טובות אך אינן מתאימות לדרישות‬ ‫שמציבות הפעילויות של תחנות השנאה‪ .‬למרבה‬ ‫המזל ה‪( PTP-‬פרוטוקול הזמן המדויק) ‪IEEE‬‬ ‫‪ 1588V2‬מתוכנן באופן מיוחד עבור מערכות‬ ‫בקרה ומדידה תעשייתיות מרושתות‪ .‬ברשת‬ ‫המבוססת על פרוטוקול זה‪ ,‬השעון הראשי‬

‫שמקבל נתוני זמן מסונכרנים ממתג האיתרנט‪.‬‬

‫כאשר כל הרשת תומכת בפרוטוקול ‪IEEE‬‬ ‫‪ 1588v2‬יכולה המערכת לתאם פעילויות עד‬

‫איור‪To be in sync all of the system :‬‬ ‫‪components, including the embedded‬‬ ‫‪computers, should support IEEE 1588v2‬‬

‫משאבים ‪ -‬תודות להקלה בצפיפות ולניטור אחר‬ ‫מצב הציוד‪ .‬תגובה לביקוש ‪ -‬עם גבייה לפי זמן‬ ‫שימוש‪ ,‬גנרטורים וירטואליים וניהול הפסקות‬ ‫חשמל בדיוק עד רמת הננו‪-‬שנייה‪ .‬יתרונות‬ ‫אלו יחד עם הכדאיות הכלכלית של ה‪IEEE-‬‬ ‫‪ 1588v2‬מעניקים לתחנות השנאה ולרשתות‬ ‫הספק אחרות יתרון תחרותי רב ערך ממש כמו‬ ‫זה שהקנה הכרונומטר הימי הבריטי בזמנו‪.‬‬ ‫כחלק מה”רשת החכמה”‪ ,‬תחנות השנאה‬ ‫מסונכרנות יעילות יותר‪ ,‬חסכוניות יותר‪ ,‬עמידות‬ ‫יותר ומגיבות במהירות רבה יותר‪ .‬היתרונות הללו‬ ‫מאפשרים לספקיות החשמל להגדיל את הרווחיות‬ ‫של פעילויותיהן ולצמצם את מידת ההשפעה שלהן‬ ‫על הסביבה‪ .‬‬ ‫ג’סטין וו מנהל מוצר‪ .‬ברוס צ’ן‪ ,‬מפקח פרויקט‬ ‫בחברת ‪MOXA‬‬

‫מאי‪-‬יוני ‪2012‬‬

‫‪87‬‬


‫פיתוחים‬ ‫מהעולם‬

‫פיטר מולר‪ ,‬קונטרון‬

‫הסטנדרט החדש‬ ‫מקדים את המודולים‬

‫‪88‬‬

‫מאי‪-‬יוני ‪2012‬‬

‫‪ico-ITX‬‬

‫יצירת סטנדרטים‬

‫את הגישה הזו ירשה קונטרון‬

‫‪ased P‬‬ ‫‪ARM b‬‬

‫ב‬

‫תערוכת האוטומציה ‪SPS/‬‬ ‫‪ IPC/DRIVES‬הציגה‬ ‫קונטרון‪ ,‬לראשונה‪ ,‬את‬ ‫הארכיטקטורה המשובצת דלת‬ ‫ההספק‪ ,‬כמפרט חדש של מחשב‬ ‫על גבי מודול המיועד באופן מיוחד‬ ‫ליישומים המבוססים על טכנולוגיות‬ ‫‪ ARM‬ו‪.SOC-‬‬ ‫קונטרון ��ציעה אבני בניין‬ ‫מתוקננות (על פי סטנדרטים) שיכסו‬ ‫גם יישומים קיימים הנוטים לרוב‬ ‫להיות קנייניים ומותאמים באופן‬ ‫מיוחד למעבדי ‪ ARM‬ספציפיים‪.‬‬ ‫המפרט החדש הוא הצעד הראשון‬ ‫בכניסה האסטרטגית לטכנולוגיית‬ ‫‪ ,ARM‬שעליה הכריזה לאחרונה‬ ‫קונטרון‪ .‬במקום להשיק את הסטנדרט‬ ‫החדש דה‪-‬פקטו עבור מחשב על‪-‬‬ ‫גבי מודולים המבוסס אך ורק על‬ ‫‪ SOC‬ו‪ ,ARM-‬זכתה קונטרון‬ ‫כבר מההתחלה בתמיכה גם מחברות‬ ‫אחרות כדוגמת אדלינק‪ ,‬כמקור שני‪.‬‬

‫מהאופן בו הציגה בעבר תקנים‬ ‫מקובלים ומצליחים כדוגמת‬ ‫‪ ®ETX‬ו‪.®COM Express-‬‬ ‫כיום רוצה החברה להמשיך עם‬ ‫ה‪Low-Power embedded-‬‬ ‫‪ Architecture Platform‬כדי‬ ‫לספק השלמה לפלטפורמות ‪x86‬‬ ‫קיימות עם מחשב על‪-‬גבי מודולים‬ ‫חדש המבוסס על ‪ SOC‬ו‪.ARM-‬‬ ‫הסיבה המרכזית לכך שיש צורך‬ ‫בסטנדרט חדש‪ ,‬במיוחד עבור‬ ‫ארכיטקטורות אלו‪ ,‬היא שפרופיל‬ ‫הדרישות של ‪ ARM‬הוא לעתים‬ ‫קרובות שונה מזה של טכנולוגיית‬ ‫‪.x86‬‬ ‫ה‪Low-power Embedded-‬‬ ‫‪ Architecture Platform‬החדשה‬ ‫פותחה במיוחד עבור יישומים ניידים‬ ‫דלי‪-‬הספק‪ .‬כהשלמה למודולי ‪x86‬‬ ‫של קונטרון‪ ,‬תחום היישום אמור‬ ‫לכלול מחשבי טבלט והתקנים ידניים‬ ‫משובצים חסכוניים מאוד‪ ,‬כמו גם‬ ‫‪ HMIs‬ו‪ Box-PCs-‬קומפקטיים‬ ‫במיוחד עם רמה גבוהה של מדרגיות‬ ‫ושל עמידות וזמינות לטווח ארוך‪.‬‬

‫‪MB‬‬

‫עד היום נהוג היה לקשר את היישומים‬ ‫מבוססי ‪ ARM‬לפיתוח ספציפי ליישום‬ ‫ולתכנונים בהתאמה אישית מלאה‪ .‬רכיבי‬ ‫‪ COTS‬מתוקננים‪ ,‬המיועדים לתכנונים‬ ‫מבוססי ‪ ARM‬ו‪ ,SOC-‬יכולים לצמצם באופן‬ ‫משמעותי את "מאמצי המימוש" עבור‬ ‫יישומים משובצים‬

‫תכונות כאלה נדרשות בתעשיית‬ ‫החלל והביטחון‪ ,‬בתחום המכשירים‬ ‫התעשייתיים ובתחומים של ספקי‬ ‫כוח ונגני מדיה מקצועיים‪ .‬עד היום‬ ‫חסרו להתקנים מבוססי ‪ARM‬‬ ‫התכונות הללו וניתן היה למצוא‬ ‫אותן בעיקר בתחום מכשירי הצריכה‬ ‫האלקטרוניים‪.‬‬

‫המחבר יוצר‬ ‫את הליבה‬

‫מבחר הממשקים של מעבדי‬ ‫‪ ARM‬ו‪ SOC-‬שונה מזה של‬ ‫פלטפורמות ה‪ x86-‬הקלאסיות‪.‬‬ ‫פירוש הדבר הוא שיישום הממשק‬ ‫בין המודול לבין הלוח הנושא חייב‬ ‫להתאים למגוון המעבדים כמו גם‬ ‫לדרישות היישום‪ .‬במקום להתאים‬ ‫תכנון קיים‪ ,‬הפיתוח החדש של‬ ‫ה‪Low-power Embedded-‬‬ ‫‪ Architecture Platform‬מבוסס‬ ‫על מחבר ה‪ MXM 3.0-‬בעל ‪314‬‬ ‫פינים‪ .‬עם גובה מחבר של ‪ 4.3‬מ”מ‬ ‫הוא מאפשר יצירה של תכנונים‬ ‫שטוחים במיוחד עם מרחק לוח‪-‬‬

‫ללוח של ‪ 1.5‬מ”מ בלבד‪ .‬הוא זמין‬ ‫גם במבנה מיוחד העמיד בהלם ורטט‪,‬‬ ‫לדוגמה עבור יישומי רכב‪ .‬המחבר‬ ‫כבר מוכר והוכח כאמין על כרטיסי‬ ‫גרפיקה ייעודיים במחשבים ניידים‪,‬‬ ‫והוא זמין מכמה וכמה יצרניות‪.‬‬ ‫כלומר‪ ,‬בנוסף להיותו פתרון מוכח‬ ‫הוא גם זה המספק את היחס הטוב‬ ‫ביותר בין עלות תועלת לשם זמינות‬ ‫לטווח ארוך‪.‬‬ ‫מחבר ‪ MXM 3.0‬המשמש‬ ‫במפרט ה‪ COM-‬החדש הוא שטוח‬ ‫במיוחד עם גובה של ‪ 4.3‬מ”מ בלבד‬

‫‪MXM3 connector ‬‬

‫ועם ‪ 314‬פינים זמינים הוא מציע‬ ‫שפע של פונקציות ‪.IO‬‬ ‫כדי לאפשר למפתחים‬ ‫להשיג כמה שיותר גמישות‬


‫אילוסטרציה‪Shutterstock :‬‬

‫במונחים של דרישות מכניות‬ ‫רבגוניות‪ ,‬כבר מההתחלה מגדירה‬ ‫הארכיטקטורה שני גדלי מודול‬ ‫שונים‪ :‬מודול קצר בגודל ‪82x50‬‬ ‫מ”מ ומודול בגודל מלא של ‪82x80‬‬ ‫מ”מ‪ ,‬המיועד בעיקר עבור מעבדים‬ ‫מרובי ליבות ועתירי ביצועים‬ ‫עתידיים‪ .‬מובן מאליו שהמפרט‬ ‫מכסה גם את כל הפרמטרים‬ ‫המכניים האחרים בדומה למפרטי‬ ‫מודול אחרים‪ ,‬כולל מיקום חורי‬ ‫ההשמה‪ ,‬כמו גם פרמטרים עבור‬ ‫פתרונות קירור מתוקננים‪.‬‬ ‫‪Low-power Embedded‬‬ ‫‪ Architecture‬החדשה מגדירה‬ ‫שני פורמטים שונים כדי להציע רמה‬ ‫גבוהה במיוחד של מדרגיות‪.‬‬

‫ממשקים חדשים‬

‫עם זאת‪ ,‬ברור שמפרט תכנון‬ ‫מכני הוא רק צד אחד של המטבע‪.‬‬ ‫הצד השני הוא הגדרת הממשקים‬ ‫החשמליים בין ‪ COM‬לבין לוח‬ ‫נושא‪ .‬הממשקים הייעודיים הללו‬ ‫הם המצדיקים את הצורך בסטנדרט‬ ‫מיוחד שיכסה פלטפורמות ‪ARM‬‬ ‫ו‪ .SOC-‬בהשוואה לפלטפורמות‬ ‫‪ x86‬קלאסיות‪ ,‬המעבדים של‬ ‫‪ ARM‬הם שונים‪ ,‬במיוחד בכל‬ ‫הנוגע לחיבור וליישום של רכיבים‬ ‫היקפיים אופייניים והלוח הנושא‬ ‫עצמו‪ .‬בהשוואה לפלטפורמות ‪,x86‬‬ ‫המקבילות של ‪ ARM‬כוללות‬ ‫בדרך כלל פחות ממשקים גנריים‬ ‫כדוגמת ‪ .PCI Express‬עם זאת‪ ,‬הן‬

‫מציעות ממשקים אחרים המיועדים‬ ‫לרוב עבור קטגוריה ספציפית‬ ‫של התקנים‪ .‬בשילוב עם היישום‬ ‫דל ההספק האופייני למעבדים‪,‬‬ ‫זהו גורם נוסף התורם לנצילויות‬

‫השטח והאנרגיה הגבוהות של‬ ‫תכנוני ‪ ARM‬ו‪ .SOC-‬העובדה‬ ‫שקונטרון מגדירה תקן חדש המיועד‬ ‫לפלטפורמות ‪ ARM‬ו‪,SOC-‬‬ ‫משמעה שהמפתחים יוכלו‬

‫‪New ARM modules standard ‬‬

‫מרץ‪-‬אפריל ‪2012‬‬ ‫מאי‪-‬יוני‬

‫‪89‬‬


‫מעתה להימנע מהשימוש‬ ‫במפרטים היוצרים מאזן לא נוח בין‬ ‫מערך התכונות של ‪ x86‬לבין ‪I/Os‬‬ ‫“רזים” של ‪ ARM‬או ‪.SOC‬‬

‫ממשק מצלמה‬ ‫על ‪COM‬‬

‫העובדה שהמפרט החדש מגדיר‬ ‫עד שני ממשקי מצלמה עבור מחשב‬ ‫על‪-‬גבי מודולים‪ ,‬היא בגדר חידוש‪:‬‬ ‫שתי כניסות מצלמה המותאמות‬ ‫לתקן ה‪ ,MIPI-‬לדוגמה ממשק‬ ‫מצלמה טורי (‪ ,)CSI‬מאפשרות‬ ‫לממש יישומים מבוססי וידאו ללא‬ ‫תוספת של רכיבי בקר‪ .‬ניתן לממש‬ ‫תכונות חדשניות כמו זכויות גישה‬ ‫באמצעות זיהוי פנים והפעלה ללא‬ ‫מגע עם שליטה תנועתית‪ .‬תחומי‬ ‫יישום נוספים כוללים טלה‪-‬רפואה‬ ‫וטלפוניית וידאו‪ ,‬כמו גם תיעוד‬ ‫וידאו בענף התחזוקה והשירותים‪.‬‬ ‫פרופיל הדרישות של יישומים‬ ‫מתוכננים שונה מזה של מכשירי‬ ‫ה‪ x86-‬הקיימים היום‪ .‬לדוגמה‪,‬‬ ‫במקרה של מדיית אחסון יש העדפה‬ ‫למדיית ‪ SD‬במקום כוננים קשיחים‬ ‫קלאסיים ו‪ .SSDs-‬כדי לחבר‬ ‫מדיית אחסון חיצונית מסופקים עד‬ ‫שלושה ‪ .SDIOs‬זה מאפשר חיבור‬ ‫של מדיית ‪ SD‬חסכונית בהספק‬ ‫וקומפקטית במיוחד ישירות ללוח‬ ‫הנושא‪ .‬בנוסף‪ SDIO ,‬מאפשר‬ ‫חיבור קל של מודולי ‪3G/4G‬‬ ‫ו‪ .WiFi-‬כל זה מקטין את עלויות‬ ‫הפיתוח ומאפשר למפתחים לבחור‬ ‫מתוך תיק מוצרים נרחב של אבני‬ ‫בניין קיימות ומוכחות‪ .‬רכיבים‬ ‫היקפיים נוספים המתוכננים‬ ‫ספציפית לסוג מסוים של התקנים‬ ‫כדוגמת בלוטות’ ו‪Zigbee -‬‬ ‫לקישוריות‪ ,‬כמו גם חיישני ‪GPS‬‬ ‫וג’ירוסקופ‪ ,‬ניתן לחבר באמצעות‬ ‫ממשקי ‪ .I²C‬אלו מוגדרים בתקן‬ ‫החדש‪ ,‬כמו גם ‪( SPI‬ממשק היקפי‬ ‫טורי) עבור חיבור של מסכי מגע‪,‬‬ ‫לדוגמה‪ .‬אותות שמע מסופקים‬ ‫באמצעות ‪ I²S‬על הנושא‪ .‬ה‪-‬‬ ‫‪ I²S‬מספק שידור דיגיטלי ללא‬

‫‪90‬‬

‫מאי‪-‬יוני ‪2012‬‬

‫אובדן נתונים של צליל רב‪-‬ערוצי‬ ‫הרלוונטי ביישומים כמו קיוסק או‬ ‫נקודת מידע למטרות מולטימדיה‬ ‫ותכני מידע‪-‬בידורי‪ .‬האפשרות‬ ‫ליישם עד שני ממשקי אפיק‬ ‫‪ CAN‬עבור בקרי מכונה או לצורך‬ ‫התחברות לרשת ברכב‪ ,‬אטרקטיבית‬ ‫במיוחד עבור תעשיית האוטומציה‬ ‫בפתרונות בתוך הרכב‪.‬‬ ‫הממשקים הקלאסיים נותרים ללא‬ ‫שינוי‪ :‬זה כולל עד שלוש כניסות‬ ‫‪ ,USB 2.0‬גיגהביט איתרנט ועד‬ ‫שלושה מסלולי ‪ .PCI Express‬אלו‬ ‫האחרונים מועילים לדוגמה בתכנון‬ ‫יעיל של שיפורי ‪ LAN‬או גם‬ ‫‪ WLAN‬על הלוח הנושא או במימוש‬ ‫של יישומי ‪ FPGA‬באמצעות חיבורי‬ ‫אפיק שדה המוגדרים על‪-‬ידי תוכנה‪.‬‬ ‫בכל הנוגע לממשקי וידאו‪ ,‬כוללים‬ ‫המודולים את ה‪ ,HDMI-‬ה‪RGB-‬‬ ‫עם ‪ 24‬ביט וה‪ HDMI-‬הפופולריים‪.‬‬ ‫תכנונים עתידיים מכוסים אף הם‬ ‫תודות להכללה של ‪DisplayPort‬‬ ‫משובץ‪.‬‬ ‫בתערוכת ‪SPS/IPC/DRIVES‬‬ ‫הדגימה קונטרון כיצד יכול‬ ‫להופיע מודול קומפקטי המיושם‬ ‫בהתאם למפרט ה‪Low-power-‬‬ ‫‪Embedded Architecture‬‬ ‫‪.Platform‬‬ ‫דוגמת התכנון מבוססת על‬ ‫מעבד ‪ AM387x‬מבית טקסס‬ ‫אינסטרומנטס‪ .‬המודול יהיה מבוסס‬ ‫על מעבד ‪ARM® Cortex™ A8‬‬ ‫ויציע עד ‪ 1GB‬של זיכרון ‪DDR3‬‬ ‫‪ .RAM‬מנוע גרפיקה רב עוצמה‬ ‫מסוג ‪ SGX530 3D‬משולב בתוך‬ ‫המעבד‪ .‬זה מאפשר לשלוט אפילו‬ ‫בפנלים גדולים ב‪ HD-‬מלא עם‬ ‫רזולוציות של עד ‪ 1080p‬ב‪ 60-‬הרץ‪.‬‬ ‫המודול העתידי של קונטרון מציע‬ ‫גם אפיק ‪ CAN‬וגיגהביט איתרנט‪.‬‬ ‫כמו כן יהיו כלולות כניסות מצלמה‬ ‫בהתאם ל‪( MIPI-CSI‬ממשק מעבד‬ ‫תעשייתי נייד)‪ .‬לצורך הרחבות‬ ‫ספציפיות ליישום‪ ,‬בנוסף ל‪PCI-‬‬ ‫‪ Express‬יסופקו גם ‪SDIO ,USB‬‬ ‫‪ 2.0‬ו‪.SPI-‬‬

‫מודולים ושירותים‬

‫כדי לאפשר ללקוחות להתחיל‬ ‫להשתמש באופן מיידי וללא שהיות‬ ‫בטכנולוגיות ‪ ARM‬מתכוונת‬ ‫קונטרון להציע בעתיד אבני‬ ‫בניין מבוססות ‪ ARM‬מתוצרתה‬ ‫בחבילות המאגדות שירותי תכנון‬ ‫אישיים נרחבים‪ .‬פירוש הדבר הוא‬ ‫שלקוחות ה‪ OEM-‬יוכלו ליהנות‬ ‫מפלטפורמות משולבות מוכנות‬ ‫ליישום ברמת הלוח וברמת המערכת‬ ‫כמוצרים סטנדרטיים או כמוצרים‬ ‫בהתאמה מיוחדת המוכנים על‪-‬פי‬ ‫הזמנה‪ .‬בנוסף לשירות של פיתוח‬ ‫חומרה מיוחד ברמת הלוח והמערכת‪,‬‬ ‫תתמקד קונטרון גם בהענקת שירותים‬ ‫נרחבים בזמן פיתוח התוכנה‪ .‬החל‬ ‫מפיתוח דרייבר ושינויי קוד מערכת‬ ‫הפעלה ועד להגירת יישום נרחבת‬ ‫ושירותי בדיקה ותיקוף‪ ,‬כמו גם‬ ‫חבילות ‪ HW/SW‬ורישוי לייצור‬ ‫בהיקפים גדולים‪.‬‬ ‫מפתחי יישום יוכלו ליהנות‬ ‫מהגירות יעילות‪ ,‬קיצור זמן היציאה‬ ‫לשוק וקיצוץ עלויות הפיתוח כיוון‬ ‫שהם יזכו ל”פלטפורמה מוכנה‬ ‫ליישום” שבמקרה הצורך כוללת‬ ‫גם אישור מראש‪ .‬כל זה מאפשר‬ ‫ללקוחות להתמקד באופן מלא‬ ‫ביכולת הליבה שלהם‪ ,‬כלומר‬ ‫בפיתוח היישום עצמו‪.‬‬ ‫מובן שיש חשיבות רבה מאוד‬ ‫לתמיכת ה‪ OS-‬המוצעת עבור‬ ‫החומרה‪ .‬קונטרון תומכת בכל‬ ‫מערכות ההפעלה הרלוונטיות‬ ‫ל‪ :ARM-‬בנוסף ל‪Windows-‬‬

‫‪SW services ‬‬

‫‪ CE 6‬ול‪Windows Embedded-‬‬ ‫‪ ,)WEC7( Compact 7‬ישנה גם‬ ‫תמיכה במערכות הפעלה מבוססות‬ ‫לינוקס על מוצרי ‪ ARM‬וכן תמיכת‬ ‫‪ VxWorks‬עבור מעבדי ‪.TI‬‬ ‫אפשרויות התמיכה הללו חשובות‬ ‫במיוחד עבור יישומים המצריכים‬ ‫זמינות מרבית ועבודה בזמן אמת‪ .‬כמו‬ ‫עם מוצרים מבוססי ‪ ,x86‬גם מוצרי‬ ‫‪ ARM‬של קונטרון יתמכו בגרסת‬ ‫ה‪ ARM-‬המקורית של ‪Windows‬‬ ‫‪ 8‬בהתאם לזמינות מצד מיקרוסופט‪.‬‬ ‫התמיכה של קונטרון עבור‬ ‫אנדרואיד‪ ,‬הנחשבת עדיין למערכת‬ ‫הפעלה צעירה יחסית הפופולרית‬ ‫בעיקר בשוק הטלפונים החכמים‬ ‫והטבלטים‪ ,‬מאפשרת לחברה לפתוח‬ ‫צוהר אל השוק הגדול של יישומים‬ ‫מרושתים‪ ,‬ממוקדי מול��ימדיה‪,‬‬ ‫המתבססים על טכנולוגיית‬ ‫‪ .ARM‬החבילות לתמיכת לוח‬ ‫עברו בדיקות אימות עבור מערכות‬ ‫ההפעלה השונות ממש עד לרמת‬ ‫המערכת‪ ,‬מה שמאפשר ליצרניות‬ ‫ה‪ OEM-‬להתמקד ביישום מבלי‬ ‫שיידרשו לצלוח עקומת למידה‪.‬‬ ‫קונטרון השיקה את המודולים‬ ‫הראשונים שלה בתערוכת היישומים‬ ‫המשובצים ‪Embedded World‬‬ ‫‪ .2012‬מודולים אלה יוצרים את‬ ‫הבסיס למוצרים עתידיים נוספים‬ ‫ברמת המערכת‪ .‬‬ ‫הכותב הוא מנהל קו מוצרי‬ ‫‪ COMs and Carriers‬בחברת‬ ‫קונטרון‪.‬‬


MAY 2012

53


‫גאדג‘ט‬ ‫על ‪ 4‬גלגלים‬

‫עם אינספור רכיבים חכמים‪ ,‬המכונית הולכת‬ ‫ומשתנה לנגד עינינו‪ .‬האם בעתיד המכונית תשלוט‬ ‫בנו במקום שאנחנו נשלוט בה? והאם נלטף חלונות‬ ‫מגע במקום להחזיק בהגה? אביב פרנקל הציץ‬ ‫ברכב עתידני וחזר לארץ‪ ,‬לדווח‬

‫אביב פרנקל‪ ,‬גרמניה‬

‫‪92‬‬

‫מאי‪-‬יוני ‪2012‬‬


‫אילוסטרציה‪shutterstock :‬‬

‫מאי‪-‬יוני ‪2012‬‬

‫‪93‬‬


‫ז‬

‫הכותב‪ ,‬אביב פרנקל‪ ,‬בגרמניה‬

‫ה קרה באמצע פקק מעצבן באוטובאהן‬ ‫שבגרמניה‪ .‬רק לפני כמה שעות עוד‬ ‫דהרתי במהירות ‪ 200‬קמ”ש ביישורת‬ ‫של מסלול המירוצים זלצבורגרינג‬ ‫שבאוסטריה‪ ,‬על אחת המכוניות‬ ‫הקיצוניות של קונצרן הרכב הבווארי‪ ,‬ה‪BMW 1 M-‬‬ ‫קופה ועכשיו אני תקוע במושב הנהג של סדרה ‪ ,1‬זז‬ ‫במהירות ‪ 20‬קמ”ש‪ ,‬בקושי‪.‬‬ ‫אז מה עושים במקרים כאלה? מתחילים לחטט‬ ‫בקרביים של מחשב הדרך‪ ,‬לבדוק אלו פנקציות‬ ‫חדשניות הוא מציע‪ ,‬ואז גיליתי שלאורך כל הנסיעה‬ ‫הזו‪ ,‬כולל הפקק‪ ,‬הייתי בכלל מחובר לרשת‪.‬‬

‫הכל מתחיל בדגמי יוקרה‬ ‫האם תרצה לגלוש באינטרנט? האם תרצה‬ ‫שנקריא לך את הודעות האימייל שלך? או שמא‬ ‫תרצה לסנכרן את תוכנת הניווט עם דיווחי התנועה‬ ‫האחרונים? בשנים הקרובות יותר ויותר מכוניות‬ ‫יהפכו למכוניות מחוברות‪ .‬זה מתחיל‪ ,‬כרגיל‪,‬‬ ‫במכוניות היוקרה וזולג לאט לאט גם אל המכונית‬ ‫העממית‪ ,‬זאת שגם בני תמותה כמונו יכולים‬ ‫להרשות לעצמם‪.‬‬ ‫מסתבר שהמכשיר הנייד המחובר לרשת‪ ,‬שיחווה‬ ‫את הגידול החד ביותר בשנים הקרובות‪ ,‬הוא לא‬ ‫הטלפון או מחשב הלוח‪ ,‬אלא דווקא המכונית‪ .‬על‬ ‫פי מומחים בתחום‪ ,‬בעוד ‪ 3-4‬שנים לא יהיה רכב‬

‫‪94‬‬

‫מאי‪-‬יוני ‪2012‬‬

‫שיצא לשוק בלי מחשב ומערכת אלחוטית שיחברו‬ ‫אותו לעולם הוירטואלי‪ .‬קחו לדוגמא את מערכת‬ ‫ה‪ ConnctedDdrive-‬של ‪ .BMW‬בכלי הרכב‬ ‫שיוצאים כעת מהממפעלים של החברה במינכן‪,‬‬ ‫אפשר להשתמש במסך המגע כדי לגלוש ברשת‪,‬‬ ‫לחפש את כל המידע שאתם צריכים במנועי החיפוש‬ ‫ולהישאר בקשר עם החברים ברשתות החברתיות‪.‬‬ ‫מעכשיו תהיו זמינים אפילו כשתנהגו‪ .‬וכן‪ ,‬אפשר‬ ‫לשכוח מהתירוץ שאתם מאחורי ההגה ששימש עד‬ ‫היום כאליבי לכך שלא יכולתם לענות על הודעת‬ ‫הדואר האלקטרוני הדחופה‪.‬‬ ‫גם באאודי‪ ,‬מבטיחים להשאיר את הנהג‬ ‫מחובר לאורך כל הדרך‪ .‬מערכת האינפוטיינמנט‬ ‫(אינפורמציה ובידור) המוטמעת ב‪ 3A-‬החדשה‬ ‫שתושק בחודש הבא‪ ,‬כוללת מגוון אפליקציות‬ ‫ייעודיות‪ .‬המערכת כוללת משטח מגע שבאמצעותו‬ ‫ניתן להקליד ביתר קלות את כתובת היעד של‬ ‫הנסיעה או את השם של הקולגה מהעבודה אליו‬ ‫רוצים להתקשר‪.‬‬

‫המחשב מסונכרן עם מערכת המפות של גוגל‬ ‫ואת היעד תוכלו לראות מראש באמצעות גוגל‬ ‫סטריט וויו והכל בזכות כרטיס סים חבוי בדשבורד‪,‬‬ ‫המאפשר גלישה סלולארית‪ .‬לאאודי החדשות‬ ‫יש מערכת המאפשרת להכתיב הודעות דואר‬ ‫אלקטרוני ולשמוע את אלו שהתקבלו‪ .‬בינתיים‪,‬‬ ‫אין תמיכה בעברית‪ .‬גם המרצדס ‪ C‬קלאס החדשה‬ ‫תגיע עם מגוון אפליקציות‪ ,‬כמו למשל פייסבוק‪,‬‬ ‫ואם רק תרצו תוכלו לעשות “צ’ק אין” בכל אתר‬ ‫אליו תגיעו‪.‬‬ ‫למערכת המידע של קאדילק קוראים ‪.CUE‬‬ ‫המחשב בעל שלוש הליבות היושב מתחת ללוח‬ ‫המחוונים‪ ,‬מצוייד בתוכנת הפעלה לינוקס וניתן‬ ‫בקלות להתאים לה אינספור יישומים וגם לעדכן‬ ‫את הגרסה שלה‪ .‬רק תלחצו על כפתור והעידכון‬ ‫יזרום בצורה אלחוטית‪.‬‬ ‫מרבית המערכות הללו משתמשות ביכולות זיהוי‬ ‫קול כמו שלמדנו להכיר מתוכנת ה”סירי” שהושקה‬ ‫עם האייפון האחרון ובדגמים מסויימים ניתן אפילו‬ ‫לחבר את מכלולי הרכב עצמם לרשת האינטרנט‪.‬‬ ‫קחו לדוגמא את האופן שבו המפות של גוגל‬ ‫שולטות במערכת הפנסים של האאודי ‪ .A3‬אם עד‬ ‫היום במכוניות יוקרה מסויימות הפנסים היו נוטים‬ ‫עם סיבוב גלגל ההגה‪ ,‬הרי שבאאודי החדשה הרכב‬ ‫ידע מראש מתי מגיעה הפנייה שמאלה ימינה‪ .‬זאת‪,‬‬ ‫בשל הסנכרון עם המפות של גוגל או עם תוכנת‬ ‫הניווט וכך הפנסים ייפנו‪ ,‬הרבה לפני שהנהג יודע‬ ‫שצריך לקחת את ההגה לאחד הצדדים‪.‬‬

‫פרסומות לנהג‬ ‫המידע על הרכב יזרום אליכם לטלפון הנייד‬ ‫או לטאבלט כשתשבו במשרד או בבית הקפה‪ .‬ואם‬ ‫תסעו עם נוסעים אחרים‪ ,‬תוכלו להפוך את המחשב‬ ‫של הרכב לנקודת גישה מרכזית שתאפשר להם‬ ‫לגלוש בצורה אלחוטית בלי לבזבז את חבילת‬ ‫הגלישה הסלולרית‪.‬‬ ‫לא רק הרכב ישתנה ברגע שהוא יתחבר לרשת‪,‬‬ ‫אלא גם הכבישים שלנו‪ .‬תסמכו על אנשי הפרסום‬ ‫שיהפכו את השלטים בנתיבי איילון לחכמים‪.‬‬

‫‪BMW ConnectedDrive, BMW Live‬‬

‫‪BMW ConnectedDrive, Head-Up Display‬‬


‫אלו יזהו את הרכב ואת ההעדפות הנהג וכמו‬ ‫שקורה היום בדפי האינטרנט‪ ,‬גם שלטי הפרסום‬ ‫ישגרו פרסומות ממוקדות במיוחד בשבילו‪.‬‬ ‫כנראה שאחרי הצלחת המודלים הכלכליים של‬ ‫חברות כמו גוגל בשוק הפירסום או של אפל בתחום‬ ‫האפליקציות‪ ,‬גם חברות הרכב רוצות נתח מהשוק‬ ‫המתעורר הזה של חובבי טכנולוגיה‪ .‬תעשיית הרכב‬ ‫הרי לא באמת הצליחה להתאושש מהמשבר הכלכלי‬ ‫שפקד אותה‪ ,‬ולכן היא מחפשת כל דרך להגדיל את‬ ‫עקומת ההכנסות בדרכים יצירתיות‪.‬‬ ‫למשחק הזה נכנסות גם חברות הטכנולוגיה‬ ‫הגדולות‪ .‬אינטל מפתחת שבבים ייעודיים למכוניות‪,‬‬ ‫ולמיקרוסופט יש כבר מערכת הפעלה ייעודית בשם‬ ‫‪ ,windows embedded‬הזמינה במכוניות פורד‪.‬‬ ‫וגם כאן‪ ,‬יש כבר מי שעשה יחסי ציבור רעים לחברות‬ ‫הטכנולוגיה ולקונצרן הרכב‪ .‬מספיק אם תקלידו‬ ‫ביוטיוב ‪ Ford Sync Fail‬ותקבלו שלל סרטונים‬ ‫משעשעים שבהם המערכת הממוחשבת ברכב פשוט‬ ‫קורסת‪ .‬אפילו ‪ Restart‬לאוטו לא עוזר‪.‬‬

‫הנקודה הישראלית‬ ‫מערכת אפליקציות תהיה זמינה בקרוב ללקוחות‬ ‫הראשונים של המכוניות החשמליות מבית חברת‬ ‫בטר פלייס‪ .‬במכונית הרנו פלואנס שמנסה לשווק‬ ‫שי אגסי‪ ,‬אתם אמורים להיות בקשר מתמיד‬ ‫באמצעות הרשת עם מרכז השליטה של החברה‬ ‫שאמור לנווט אתכם דרך תחנות ההחלפה ולחלץ‬ ‫אתכם במידה והסוללה נגמרה‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬תוכלו גם לקבל עידכוני חדשות‬ ‫או המלצות על טיולים באמצעות אפליקציה‬ ‫ייעודית של אתר מפה והכל יזרום אל מסך‬ ‫מרכזי שיושב במרכז הרכב‪ .‬קונספט קצת יותר‬ ‫עתידני הוצג לאחרונה על ידי תלמידי העיצוב‬ ‫של בצלאל‪ .‬לפי שיתוף פעולה שהם עושים עם‬ ‫חברת טויוטה‪ ,‬החלונות במושבים האחוריים בדגמי‬ ‫רכב עתידניים יהפכו להיות מסכי מגע שקופים‬ ‫ואינטראקטיביים‪ ,‬שיאפשרו לילדודס מאחור‬ ‫לשחק ‪ Draw Something‬עם החברים שלהם‬ ‫שיושבים במכוניות אחרות או בבית‪.‬‬

‫אותנו לעולם ללא תאונות דרכים‪ .‬רכבי העתיד‬ ‫אמורים להיות מצויידם באינספור חיישנים‪ ,‬רדארים‬ ‫ומצלמות שיימנעו מאיתנו להתנגש במכוניות‬ ‫אחרות או בהולכי רגל‪ .‬כבר היום במכוניות יוקרה‬ ‫כמו וולוו או מרצדס ישנן מערכות שבולמות את‬ ‫הרכב כאשר סוטים מהנתיב או כאשר מישהו קופץ‬ ‫במפתיע לכביש‪.‬‬ ‫לפני מספר שבועות שיחררה חברת גוגל סרטון‬ ‫שבו נראה אדם עיוור נכנס למושב הנהג במכונית‬ ‫שנשלטת כולה על ידי מחשב‪ .‬הנוסע שישב לצד‬ ‫סטיב מהאן‪ ,‬גיבור הסרט שנולד ללא מאור עיניים‪,‬‬ ‫הקליד במחשב את היעד הרצוי והרכב פשוט הסיע‬ ‫את עצמו‪ .‬ההגה הסתובב מעצמו הדוושות נלחצו‬ ‫בלי עזרה וכך יכול היה סטיב לראשונה בחייו להגיע‬ ‫בצורה עצמאית למסעדה החביבה עליו‪ .‬גם לג’נרל‬ ‫מוטורס יש פרוייקט דומה של מכונית אוטונומית‬ ‫שנוהגת את עצמה ומדינת נוואדה הפכה לאחרונה‬ ‫למדינה הראשונה בעולם שמאפשרת מבחינה חוקית‬ ‫נסיעה של כלים הנוהגים את עצמם ללא מגע יד אדם‪.‬‬ ‫בעתיד הקרוב מאוד תוכלו להיכנס למכונית‬ ‫להגיד לרכב לאן אתם רוצים להגיע ואחרי שתגיעו‬ ‫ליעד המכונית פשוט תחפש לעצמה חנייה‪ .‬נשמע‬ ‫מאוד שאפתני‪ ,‬אבל כמו שלא יכולנו לדמיין את‬ ‫מהפכות האינטרנט או הסמרטפונים‪ ,‬כנראה שגם‬ ‫החיים שלנו על הכביש עומדים להשתנות בזכות‬ ‫המצאת הרשת‪.‬‬ ‫העתיד הזה כמובן תלוי בהמון גורמים כמו‬ ‫למשל תשתית שתוכל לתמוך בנסיעה אוטונומית‬ ‫של מכוניות או הוזלה משמעותית של הטכנולגיות‬

‫הללו שתאפשר תקשורת בין כלי הרכב השונים על‬ ‫הכביש‪ .‬יש סיכוי סביר שבעתיד כבר לא נצטרך‬ ‫מורי נהיגה‪ ,‬בדיוק כמו שקרה עם מוכרי הקרח‬ ‫והחלבנים בעבר‪.‬‬

‫האקרים יוכלו‬ ‫להשתלט על הרכב‬ ‫עוד אתגר שעומד לפיתחן של יצרניות הרכב‪,‬‬ ‫גורמי האכיפה וחברות הביטוח היא השאלה איך‬ ‫מונעים מהאקרים לפרוץ למחשב הרכב‪ .‬בכנס‬ ‫שנערך בשנה שעברה בדרזדן שבגרמניה‪ ,‬הציגו‬ ‫שורה של אנשי תוכנה אפשרויות פריצה למחשב‬ ‫מסוג זה‪ .‬ואם אותו מחשב המאפשר לנו לגלוש‬ ‫באינטרנט מחובר למכלולי הרכב‪ ,‬הרי שאין שום‬ ‫בעיה לפרוץ אל האוטו שלכם מרחוק‪ .‬אפשר‪,‬‬ ‫למשל‪ ,‬לשלוח הודעה שמיכל הדלק מלא כשהוא‬ ‫למעשה ריק לחלוטין‪ ,‬לדווח על תקלה שאיננה‬ ‫במקומה או אפילו לקחת פיקוד על מכונית‬ ‫הניתנת להתנעה מרחוק‪.‬‬ ‫המכונית שהייתה תמיד סמל לחופש‪ ,‬הולכת‬ ‫ומשתנה לנגד עינינו‪ .‬בעולם שכל המכוניות יהיו‬ ‫מחוברות לרשת‪ ,‬כבר לא נהיה שקופים כאשר‬ ‫ניכנס לאוטו‪ .‬ייתכן שכלי הרכב יהפוך למקור‬ ‫דאגה נוסף עבור אלו החרדים לפרטיותם ומאידך‪,‬‬ ‫מקור לרווח אפשרי עבור חברות הטכנולוגיה‬ ‫והרכב‪ .‬העולם הופך להיות יותר דיגיטלי והמכונית‬ ‫לגאדג’ט על ארבעה גלגלים‪ .‬כזה שכבר לא רק‬ ‫ננהג בו‪ ,‬אלא בעיקר נגלוש איתו‪ .‬‬

‫דור של כלי רכב אוטונומיים‬ ‫אבל זהו רק השלב הראשון באבולוציה של‬ ‫המכונית המחוברת‪ .‬על פי החזון העתידני‪ ,‬המכוניות‬ ‫שלנו לא רק יאפשרו לנו לתקשר באמצעותן עם‬ ‫חברים או למצוא ביתר קלות מקומות במסעדה‪.‬‬ ‫החיבור של הרכב לרשת הוא חלק מהתהליך שיביא‬

‫כתבנו בפעולה‬

‫מאי‪-‬יוני ‪2012‬‬

‫‪95‬‬


‫דעות‬

‫חשיבות הניהול בהייטק‬ ‫(עם דוגמא טובה)‬

‫מערכות אוטונומיות‬ ‫‪ -‬העתיד כבר כאן‬

‫שלמה גר��דמן‬

‫משה קרת‬

‫הכותב הוא יו”ר פורום מנכ”לי ההיי‪-‬טק‪ ,‬יו”ר מועדון השבבים‬ ‫הישראלי והיזם של “כנס רעננה ‪ -‬למדיניות ההייטק‬ ‫הלאומית”‪ .‬בעבר הוביל חמש חברות להצלחה עיסקית‬

‫אשר מדברים על תעשיית ההייטק‬ ‫כ‬ ‫הישראלית בדרך כלל המיקוד‬ ‫הוא על היזמות‪ ,‬החדשנות ויכולות‬ ‫הפיתוח של המהנדסים הישראלים‪ .‬הגיע העת‬ ‫להבין כי הצלחתה של כל חברה‪ ,‬קטנה כגדולה‪,‬‬ ‫ישראלית או זרה‪ ,‬תלויה לא רק במוצריה‬ ‫ובחדשנותה‪ ,‬אלא בראש ובראשונה בעומדים‬ ‫בראשה‪ ,‬ובמיוחד במנכ"ל המוביל אותה‪.‬‬ ‫בנוסף למיקוד במשימות האסטרטגיות של החברה‪,‬‬ ‫בטיפוח הארגון ובצמיחתו‪ ,‬ניצבים בפני מנכ"לי‬ ‫חברות ההיי‪-‬טק הישראליות אתגרים רבים‪,‬‬ ‫שרק אם ישכילו להתמודד אתם יזכו חברותיהם‬ ‫להצלחה עסקית‪.‬‬ ‫איל וולדמן הוא דוגמא טובה למנכ"ל חברת‬ ‫הייטק‪ .‬לאחר סיום לימודיו בטכניון ב‪1989-‬‬ ‫הצטרף לחברת אינטל כמהנדס פיתוח ורכש‬ ‫ניסיון בשיטות העבודה והניהול של החברה הרב‬ ‫לאומית‪ .‬ארבע שנים לאחר מכן‪ ,‬כשאביגדור‬ ‫וילנץ הקים את חברת המצליחה גלילאו‪,‬‬ ‫הוא צירף איליו את אייל ולדמן‪ ,‬אשר שימש‬ ‫כסמנכ"ל הפיתוח בחברה עד לאחר הנפקתה‬ ‫בנסדא"ק‪ .‬ב‪ 1999-‬פרש כדי להקים את חברת‬ ‫מלאנוקס‪ .‬במהלך ‪ 13‬השנים האחרונות גילה איל‬ ‫כמה תכונות חשובות לכל מנהל‪.‬‬ ‫גיוס צוות מתאים‪ :‬עם הקמת החברה צירף אליה‬ ‫איל ארבעה מחבריו בגלילאו ובאינטל‪ .‬הצוות‬ ‫הגרעיני שבנה כלל אנשים מוכשרים ונאמנים‬ ‫שגייסו אנשים מוכשרים אחרים‪ .‬רובם ככולם‬ ‫נמצאים במלאנוקס עד היום‪.‬‬ ‫נחישות‪ :‬מלאנוקס בחרה בטכנולוגיית תקשורת‬ ‫חדישה בשם אינפינבנד‪ ,‬המשמשת להעברת‬ ‫מידע בין אשכולות מחשבים‪ ,‬שרתים ומרכזי‬ ‫אחסון‪ .‬למרות יתרונותיה היתה זו טכנולוגיה קשה‬ ‫למימוש ובנוסף נראה היה כי השוק אינו זקוק‬ ‫לה במיוחד בשנים הקשות שלאחר התפוצצות‬ ‫בועת האינטרנט‪ .‬חברות אינטל ויבמ‪ ,‬שגם הן‬ ‫היו פעילות בתחום האינפיניבנד‪ ,‬החליטו לזנוח‬ ‫את שיטת התקשורת החדישה‪ ,‬אך איל לא ויתר‬ ‫‪96‬‬

‫מאי ‪-‬יוני ‪2012‬‬

‫והמשיך ללכת בקו שהתווה לחברתו והוכיח‬ ‫ללקוחותיו כי הוא יודע מה הוא עושה‪ .‬כיום‬ ‫שולטת מלאנוקס בכ‪ 80-‬אחוז משוק זה‪.‬‬ ‫מנהיגות‪ :‬בתחילת שנות ה‪ 2000-‬סבלה החברה‬ ‫מהמשבר הכלכלי בשווקי העולם‪ ,‬המשקיעים החלו‬ ‫לאבד סבלנותם ופעלו לשינוי מיקודה של החברה‬ ‫ולהחלפתו של איל ‪ .‬איל לא ויתר‪ ,‬הצליח לשכנע‬ ‫את משקיעיו בצדקת דרכו‪ ,‬והוביל את עובדיו‬ ‫ומשקיעיו לחוף מבטחים‪.‬‬ ‫עבודה קשה‪ :‬כשאיל גילה כי רבים מלקוחותיו‬ ‫נמצאים בארה"ב‪ ,‬הוא לא היסס ועבר לגור בעמק‬ ‫הסיליקון קליפורניה‪ .‬הוא שילם על כך מחיר כבד‬ ‫גם ברמה האישית וגם בשעות עבודה מטורפות‪,‬‬ ‫אך ההחלטה שלו היתה נכונה ונעשתה בעיתוי‬ ‫קריטי להצלחת החברה‪.‬‬ ‫תגובה מהירה לשינויים‪ :‬בקיץ ‪ 2009‬הבין איל כי‬ ‫הדרך לגדול במהירות עוברת דרך רכישת חברות‪.‬‬ ‫הוא שם עינו על חברת קופרגייט שפיתחה אף היא‬ ‫שבבי תקשורת ועמד לרכוש אותה בתמורה לכ‪-‬‬ ‫‪ 200‬מליון דולר‪ .‬כשנתקל בתגובות צוננות מצד‬ ‫השוק‪ ,‬שינה כיוון‪ ,‬ביטל את העסקה הצפויה‪ .‬כעבור‬ ‫שנה‪ ,‬רכש את חברת וולטיר‪ ,‬שהיתה לקוח של‬ ‫מלאנוקס והחיבור עימה נראה טבעי ונכון יותר‪.‬‬ ‫עמידה ביעדים‪ :‬בתחילת ‪ 2012‬הודיעה אינטל‬ ‫על רכישת חטיבת האינפיבנד של חברת‬ ‫‪ Q-LOGIC‬וחזרה להתחרות באופן ישיר‬ ‫במלאנוקס‪ .‬למרות כניסת המתחרה הגדולה‬ ‫ממשיכה מלאנוקס להציג גידולים מרשימים‬ ‫ברווחים ובהכנסות‪ ,‬יש לה הסכמי שיתוף פעולה‬ ‫עם מיטב חברות המחשוב בעולם‪ ,‬כולל ‪ ,IBM‬דל‬ ‫ואורקל‪ .‬עד כה החברה לא פספסה בביצועיה בשום‬ ‫רבעון מאז הנפקתה ב‪.2007-‬‬ ‫למרות הצעות רבות שהגיעו לפתחו‪ ,‬מעונין‬ ‫איל להמשיך לגדל את חברתו כחברה עצמאית‬ ‫בעלת מחזור של כמה מליארדי דולרים‬ ‫בשנה ‪,‬וגם בנושא הזה הוא משמש דוגמא‬ ‫מצוינת לחבריו המנכ"לים בתעשיית ההייטק‬ ‫הישראלית‪ .‬כן ירבו כמותו‪.‬‬

‫משה קרת כיהן כמנכ”ל התעשייה האווירית‬ ‫במשך למעלה מ‪ 20-‬שנה‪ .‬הוא זכה בפרס ביטחון‬ ‫ישראל ובפרס התעשיה לתחום האלקטרוניקה‬

‫מהלך עשרים וחמש השנים‬ ‫האחרונות התפתח באופן דרמאטי‬ ‫ב‬ ‫השימוש בכלי טיס בלתי מאוישים‬ ‫למטרות צבאיות‪ .‬השם הגנרי שניתן לתחום‪,‬‬ ‫השתנה אף הוא במהירות ‪ -‬ממזל"ט (מטוס זעיר‬ ‫ללא טייס)‪ ,‬למל"ט ( מטוס ללא טייס) ולכטב"מ‬ ‫(כלי טיס בלתי מאויש)‪ ,‬כאשר כל שם משקף‬ ‫שלב בהתפתחות‪.‬‬ ‫הדחיפה נבעה בעיקר מן הצורך לספק מודיעין‬ ‫מדויק בזמן אמת לכוחות הלוחמים‪ ,‬תוך הקטנת‬ ‫הסיכון לחיי אדם‪ .‬המהפכה הטכנולוגית‬ ‫במקביל ובמיוחד מיזעור הרכיבים‬ ‫ֿ‬ ‫שהתרחשה‬ ‫האלקטרוניים‪ ,‬איפשרו בניית כלים אמינים‬ ‫עם ביצועים ברמה גבוהה‪ .‬מערכות התשתית‪,‬‬ ‫שאיפשרו הפצה מיידית של מודיעין בזמן אמת‬ ‫עד לרמת החייל הבודד באמצעות הכטב"מ‪ ,‬היוו‬ ‫את הבסיס לשילובן המהיר של מערכות אלה‬ ‫בצבאות המתקדמים והמודרניים‪.‬‬ ‫ההצלחות בהפעלת הכטב”מים למיניהם הביאו‬ ‫עד מהרה להרחבת קשת המשימות שלהן‪ .‬בעוד‬ ‫שהמזל”ט מטבעו התאים למטרות טקטיות‬ ‫בטווחים מוגבלים‪ ,‬יכולת השימוש בתקשורת‬ ‫לוויינים איפשרה פתיחת התחום למרחבים‬ ‫אסטרטגיים‪ ,‬דוגמת הגלובל הוק אשר כשמו כן‬ ‫הוא‪ .‬הצורך בסגירת מעגלים מהירה מרגע גילוי‬ ‫המטרה ועד למועד תקיפתה‪ ,‬הביא לחימוש‬ ‫הכלים והפך אותם מפסיביים לאקטיביים‪.‬‬ ‫בעוד שהמערכות הראשונות התאפיינו במעורבות‬ ‫רבה של האדם בחוג‪ ,‬החל מהמטיס וכלה‬ ‫במנהל המשימה‪ ,‬הרי שהמערכות המודרניות הן‬ ‫אוטונומיות לחלוטין החל משלב ההתנעה‪ ,‬הסעה‪,‬‬ ‫המראה‪ ,‬ביצוע המשימה ועד לנחיתה וחזרה‬ ‫למוסך‪.‬‬ ‫הרחבת השימוש במערכות אוטונומיות תידרש‬ ‫בעיקר באזורים בהם רמת הסיכון האנושי גבוהה‬ ‫במיוחד או במשימות בהן קיימות מגבלות‬ ‫אנושיות כגון שהות ממושכת מעל המטרה‬ ‫או עמידה בעומסים חריגים (ג'י גבוה)‪ .‬התווך‬


‫ניתוח ה‪ Big Data-‬בזמן אמת‬ ‫הפך למציאות‬ ‫דני נויברגר‬ ‫הכותב הוא מנכ”ל ‪ EMC‬ישראל‬

‫האווירי והימי מהווים אתגר פשוט יחסית‪,‬‬ ‫לעומת התווך היבשתי המורכב לאין ערוך‪,‬‬ ‫עקב ריבוי המכשולים והנעלמים הרבים‬ ‫שנמצאים בו‪.‬‬ ‫המשך התפתחות המערכות האוטונומיות‪,‬‬ ‫בעיקר באוויר‪ ,‬מותנה במידה רבה בהתקדמות‬ ‫בתחום אמצעי ההנעה‪ .‬נדרשת פריצת דרך‬ ‫בתחום המצברים‪ ,‬תאי דלק‪ ,‬שימוש ישיר‬ ‫באנרגיית שמש או כל אמצעי אחר‪ ,‬אשר‬ ‫יאפשר שהייה ממושכת של ימים או שבועות‬ ‫מעל המטרות‪ .‬ההתקדמות במחקר ומימוש‬ ‫ננו‪-‬טכנולוגיות‪ ,‬ימשיכו את תהליכי המזעור‬ ‫ויאפשרו בניית מיקרו כטב”מים מתקדמים‪.‬‬ ‫אני צופה שננו‪-‬מחשבים משוכללים ומהירים‬ ‫יביאו לפריצת דרך בתחום הכלים הבלתי‬ ‫מאוישים ביבשה‪.‬‬ ‫השימוש ההולך ומתרחב במערכות אוטונומיות‬ ‫וחשיבותן‪ ,‬מחייב התייחסות רצינית לשני‬ ‫היבטים‪ :‬הראשון הוא הגנה על המערכות‬ ‫מפני שיבוש או תקיפה אפשרית של האויב‪,‬‬ ‫באמצעים אקטיביים ופסיביים‪ .‬השני ‪ -‬פיתוח‬ ‫דוקטרינה ואמצעים מתאימים לשיבוש ותקיפת‬ ‫מערך כטב”מים עוינים‪.‬‬ ‫‪ ‬בקצה השני של סקלת הביצועים‪ ,‬ראוי לשקול‬ ‫שימוש בכלים זולים וחד פעמיים‪ ,‬למתארים‬ ‫אשר אינם מחייבים שימוש בכלים יקרים‬ ‫עתירי יכולות‪.‬‬ ‫האם הרחבת השימוש במערכות האוטונומיות‬ ‫מבשרות על פיחות מעמדו של הלוחם בשדה‬ ‫הקרב? בשום אופן לא‪ .‬אין תחליף לשיקול‬ ‫הדעת האנושי‪ ,‬לניסיון המצטבר וליכולת‬ ‫לאלתר ולהתמודד ברגע נתון עם מצבים‬ ‫בלתי ידועים‪ .‬במיוחד נכון הדבר בתהליך‬ ‫קבלת החלטות תוך התייחסות לשיקולים‬ ‫ערכיים‪ .‬המערכות והכלים המתקדמים‬ ‫יסייעו ויתמכו במערך הלוחם‪ ,‬אך לא יחליפו‬ ‫את המפקדים ואת הלוחמים‪ :‬הם ימצאו תמיד‬ ‫בחוד החנית‪.‬‬

‫עידן הנוכחי‪ ,‬קשה מאוד להתעלם‬ ‫ב‬ ‫מ‪ Big Data-‬ומהפוטנציאל‬ ‫שלו לשנות את ענף טכנולוגיות‬ ‫המידע‪ ,‬כפי שאנו מכירים אותו‪ .‬על פי‬ ‫מחקר של ‪ IDC‬מ‪ ,2010-‬בחסות ‪,EMC‬‬ ‫היקום הדיגיטלי יגדל פי ‪ 44‬בעשור הקרוב‪,‬‬ ‫ויגיע מנפח של ‪ 0.9‬זטהבייטס לנפח של‬ ‫‪ 35.2‬זטהבייטס‪ .‬אפשר לומר בוודאות שעידן‬ ‫ה‪ Big Data-‬כבר כאן‪.‬‬ ‫המידע משוכפל בקצב מהיר מהצפוי והצורך‬ ‫לעמוד בדרישות העיבוד והאחסון שלו‬ ‫מהווה אתגר משמעותי‪ .‬בשנתיים האחרונות‬ ‫אנו עדים להתקדמות משמעותית מבחינת‬ ‫ההתמודדות עם המכשולים שמציב ה‪Big -‬‬ ‫‪ .Data‬לדוגמא‪ ,‬תשתיות וטכנולוגיות חדשות‬ ‫כגון זיכרון בסדרי גודל של טרה‪ ,‬פלטפורמות‬ ‫עיבוד מקבילי ומחשוב ענן‪ ,‬מספקות דרכים‬ ‫חדשניות לעיבוד מידע בזמן קצר יותר‬ ‫ובעלות נמוכה‪.‬‬ ‫בין החידושים הגדולים ביותר אפשר למנות‬ ‫את היכולת לנתח מידע בזמן אמת ולקבל‬ ‫החלטות באופן מיידי‪ .‬שליחת מידע בזמן אמת‬ ‫או במהירות קרובה לכך‪ ,‬היא אחד המאפיינים‬ ‫המכריעים של ניתוח ה‪ .Big Data-‬הודות‬ ‫לשיפורים שונים ב‪ ,Hadoop-‬טכנולוגיות‬ ‫משלימות ואלגוריתמים מתקדמים הופכים‬ ‫ניתוחים בזמן אמת למציאות‪.‬‬ ‫‪ ,Hadoop‬המהווה חבילת כלי עיבוד מקבילי‪,‬‬ ‫מאפשרת לארגונים לנתח את כל המידע‬ ‫שלהם באמצעות שימוש בשרתים רגילים עם‬ ‫אחסון מקומי‪ .‬ניתוח זה מקנה לחברות הזדמנות‬ ‫להפיק תובנות עסקיות רבות ערך ממקורות‬ ‫כמו מדיה חברתית‪ ,‬אתרי אינטרנט וקבצי יומן‬ ‫של שרתים‪ .‬כתוצאה מהאופי המקבילי שלו‬ ‫ומהיכולת להתאים את גודלו על פני אלפי‬ ‫צמתי מידע‪ Hadoop ,‬מתמודד בקלות עם‬ ‫טרהבייטים של מידע‪ ,‬אשר עיבודם באמצעות‬ ‫שיטות מסורתיות עלול היה להימשך ימים‪.‬‬

‫דוגמאות אופייניות לאיסוף נתונים במסגרת‬ ‫זאת‪ ,‬כוללות מידע על מיקום‪ ,‬מידע מחיישנים‬ ‫או קבצי יומן‪ .‬המודלים המסורתיים לאחסון‬ ‫ועיבוד במועד מאוחר יותר אינם מהירים‬ ‫מספיק כדי להתמודד עם מידע בסדרי גודל‬ ‫כאלה‪ .‬חברות חייבות להגיב במהירות לקריאת‬ ‫חיישנים או לבצע ניתוח של לוגים מקוונים‬ ‫ברגע שבו הם מיוצרים‪ ,‬משום שמידע מסוג זה‬ ‫מתיישן במהירות‪.‬‬ ‫המטרה היא ליצור מערכות בעלות יכולת‬ ‫חיזוי חכמה‪ ,‬המסוגלות להתמודד עם מידע‬ ‫בזמן אמת ולצמצם את כמות הזמן שנדרש כדי‬ ‫להגיב על אירועים‪ .‬שימוש במערכות אלה‬ ‫עוזר לאתר הונאות‪ ,‬לדווח על חריגות‪ ,‬להציע‬ ‫שיפורים ועוד‪.‬‬ ‫המניע העיקרי סביב ניתוח בזמן אמת נוג��‬ ‫לתחרותיות ולעלות‪ .‬ארגונים כלכליים‪,‬‬ ‫למשל‪ ,‬הבינו שאפשר לתרגם ניתוח‬ ‫סיכונים של תיקי אחזקות לרווח גדול‬ ‫יותר לאור האפשרות להגיב בצורה מהירה‬ ‫מאוד לאירועים המשפיעים על רווח או‬ ‫הפסד‪ .‬הדבר תקף גם לאתרי מסחר ואתרים‬ ‫חברתיים‪ .‬היכולת לדעת מה המשתמשים‬ ‫עושים בזמן אמת הופכת לקצבי המרה טובים‬ ‫יותר‪ ,‬לשביעות רצון גדולה יותר בקרב‬ ‫המשתמשים ובסופו של דבר‪ ,‬לרווחים‪ .‬בנוסף‪,‬‬ ‫יצרני תוכן יכולים לראות מה המשתמשים‬ ‫אוהבים וכך להעניק חוויית מדיה חברתית‬ ‫טובה יותר‪.‬‬ ‫אם כל זה נשמע כמו מדעי המחשב ‪-‬‬ ‫זה משום שזה אכן כך‪ .‬הכלים והשיטות‬ ‫המיטביות ‪ -‬ובחלק מהמקרים גם המידע‬ ‫עצמו ‪ -‬לא היו זמינים בקלות עד לאחרונה‪,‬‬ ‫כך שההתפתחות מעיבוד מצטבר לעיבוד‬ ‫בזמן אמת התרחשה במהירות‪ .‬ועדיין‪ ,‬אנו‬ ‫נמצאים בשלבים המוקדמים‪ ,‬כך שעיבוד בזמן‬ ‫אמת יכול רק להשתפר ככל שיגדלו נפחי‬ ‫המידע והשיטות יתפתחו וישתפרו‪.‬‬ ‫מאי‪-‬יוני ‪2012‬‬

‫‪97‬‬


‫אנשים‬

‫משאל מנהלים‪ :‬מהן שתי המגמות הבולטות ביותר בתחום ה‪embedded -‬‬ ‫בשנים הקרובות?‬

‫מנהל פעילות חברת‪ RTI ‬בחטיבת מוצרי התוכנה של מטריקס ‪ ‬‬

‫ארי רוזנבאום‬ ‫שלמה רוזנברג‬ ‫רן אבינון‬ ‫צביקה בלאו‬

‫‪98‬‬

‫מאי‪-‬יוני ‪2012‬‬

‫הטכנולוגיה בתחום ה‪ Embedded-‬מתפתחת לכיוון שבו היא עומדת‬ ‫להתגבר על המכשולים של אינטגרציה בין מערכות ביג דאטה זמן אמת‬ ‫ובין מערכות‪  IT ‬תפעוליות‪ .‬כתוצאה מכך‪ ,‬פתרונות אינטגרציית מערכות‬ ‫זמן אמת או ביג דאטה עתידיות תפעלנה בצורה פשוטה וקלה כחלק מן‬ ‫היישומים הקריטיים‪.‬‬

‫מנכ”ל ‪ ARM‬ישראל‬ ‫‪ ‬קיימת מורכבות הולכת וגדלה בתחום התוכנה‪ .‬אנו רואים שיש מאמץ לעשות‬ ‫רכיבים שיהיו כמה שיותר כלליים )‪ ,(generic‬להוריד את מחיריהם ולהקטין את‬ ‫צריכת ההספק ועלויות הפיתוח שלהם‪ .‬בין היתר‪ ,‬על ידי שילוב של מעבד שהוא‬ ‫גם‪“ .DSP ‬הכל נהיה מחובר” שאיפה של חברות הרכיבים המשובצים לשלב כמה‬ ‫שיותר חיבוריות בין מכשירים שונים לטובת משתמשי הקצה‪.‬‬

‫מנהל מכירות טכנולוגיות בתחום אימות פונקציונאלי ומערכות‬ ‫באזור‪ ,EMEA ‬קיידנס‬ ‫המחשב האישי שהיה בעבר מערכת משובצת המחשב המרכזית (פעל באמצעות‬ ‫מעבד‪ Intel ‬ומערכת הפעלה של‪ )Microsoft ‬נדחק בעקבות נתח שוק הולך וגדל‬ ‫של שני גורמי מפתח‪ .‬הראשון הוא מכשירים ניידים‪ – ‬שוק המובל בעיקר על‬ ‫ידי מעבדי ‪ ARM‬ומערכות הפעלה של‪ Google Android ‬ו‪ ,IOS Apple-‬הגורם‬ ‫השני הוא שוק מחשוב הענן (‪ – )Cloud Computing‬מובל כרגע בעיקר על ידי‬ ‫מעבדי‪ Intel ‬ומערכות הפעלה מסוג ‪ .Linux‬פיתוח התוכנה ומיזוג החומרה‬ ‫(‪  )HW/SW‬הופכים להיות ברמה המערכתית‪ ,‬התהליכים הדומיננטיים ואלו‬ ‫המתוקצבים יותר‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬תהליך פיתוח החומרה בנפרד קטן בחשיבותו‪.‬‬

‫מנהל לקוחות מגזר תעשיות הביטחון‪ .‬ווינד ריבר‬ ‫ישנם כיום מספר הדגשים וכיוונים חדשים בעולם הצבאי בטחוני‪ .‬הראשון הוא הצורך‬ ‫לבטיחות (‪ ,)Security‬השני הוא הצורך לביטחון והכוונה בעיקר לביטחון מידע והכיוון‬ ‫השלישי הינו הרצון להשתמש במערכת הפעלה אמבדד מסוג אנדרואיד‪ .‬אם עד לא מזמן‬ ‫הדרישה היתה למערכת הפעלה קטנה וזריזה‪ ,‬אזי כיום מחפשים גם תכונות נוספות כגון‬ ‫בטיחות מערכת וביטחון המידע‪ .‬השימוש במערכת הפעלה אנדרואיד אמבדד‪ ,‬מאפשר‬ ‫שילוב תוכנות קיימות והתאמתם לחומרה במהירות ומבלי לפגוע בצרכים המיוחדים‬ ‫הנדרשים בכל מערכת‪ .‬ניתן לראות כדוגמא את השימוש במערכת הפעלה אנדרואיד‬ ‫לצורך תפעול מסך המגע במערכת‪.Software Defined Radio-SDR ‬‬


defense tech