Page 1

‫פס רחב‬

‫טעם‬

‫אהה‬

‫גליון ‪ ,#4‬יוני ‪2014‬‬

‫‪www.broadband.co.il‬‬


‫גברא מנדיל ‪ \ 4‬דניאל שכטר ‪ \ 28‬ג׳וזף שולץ ‪\ 36‬‬ ‫הדס גלזר‪ ,‬נעמי הדרי ונועם פריסמן ‪ \ 60‬יעקב למאן וסשה פליט ‪\ 80‬‬ ‫מרטין שולר ‪90‬‬


‫טעם‬

‫בדומה לראיה‪ ,‬לשמיעה‪ ,‬להרחה ולמישוש (וגם להצצה‪ ,‬לציתות ולרחרוח)‪ ,‬הטעם‪,‬‬ ‫במשמעותו המילולית הראשונית‪ ,‬הוא אמצעי ודרך להבין‪ ,‬לפרש ולקטלג את העולם‪ ,‬דרך‬ ‫שמקורה בהתנסות חושית‪“ .‬טעם” הוא גם מנגנון שיפוטי‪ ,‬אסתטי ומוסרי‪.‬‬ ‫המשתתפים בגיליון שלפנינו והעבודות המוצגות בו נעים בין טעם אישי‪ ,‬המעיד על היחיד‪,‬‬ ‫לבין תהיה על מוסכמות שדוגלות בהן קבוצות רחבות‪.‬‬ ‫תצלום המזון‪ ,‬שראשיתו ב “מה שטעים” מתגלגל בשאלה אודות “מה שעשוי בטעם” (טוב‬ ‫או רע); מה שקיטש בעיני אחדים הוא סממן להצהרה אישית על “היפה”‪ ,‬המוצג לראווה‬ ‫כחפץ נוי‪ ,‬אצל אחרים‪ .‬טעמה של תקופה עומד בסתירה לטעמם של יחידים‪ ,‬והקישור בין‬ ‫“יפה” לבין “נכון” כהחלטות חברתיות מצטייר במראם של בניינים‪ ,‬חפצי נוי‪ ,‬גופן של נשים‬ ‫ותנועת הבגד‪.‬‬ ‫בסדרה אחת‪ ,‬בנין אחרי בנין מוצגים במקצב‪ ,‬בהטעמה; בסדרה אחרת‪ ,‬טעמם המגוון של‬ ‫בעלי הבתים מתחדד על רקע הנוף החף ממניירות‪.‬‬ ‫אתם‪ ,‬המתבוננים‪ ,‬איש איש וטעמו עימו‪ ,‬הם קובעי הטעם של הגיליון הזה‪.‬‬


‫גברא מנדיל‬

‫מבחר צילומי אופנה‬

‫גברא מנדיל‪ ,‬מראשוני צלמי הפרסום‪ ‬והאופנה‪ ‬בישראל‪ ,‬נולד בשנת ‪ 1936‬בבלגרד‪ ‬למשפחת צלמים‪.‬‬ ‫עם תחילת‪ ‬הכיבוש הנאצי‪ ‬נמלטה המשפחה מיוגוסלביה‪ .‬לאחר גלגולים רבים הגיעה לאלבניה‪ ,‬שם הוסתרה‬ ‫עד סוף המלחמה‪.‬‬ ‫בשנת‪ 1949 ‬עלתה המשפחה לישראל והשתקעה בחיפה‪ ,‬בה פתח משה‪ ,‬אביו של גברא‪ ,‬את‪' ‬פוטו תלפיות'‪.‬‬ ‫גברא יצא ללימודי תואר ראשון בצילום באנגליה‪ ‬ובשנת‪ 1962 ‬שב לישראל והקים את‪' ‬סטודיו גברא'‪ ‬לצילומי‬ ‫פרסומת‪ ,‬אופנה ותעשייה‪ ,‬ברחוב העבודה ‪ 24‬בתל אביב‪.‬‬ ‫בין לקוחותיו נמנו משרדי פרסום גדולים‪ :‬אל‪-‬על‪ ,‬משרדי הממשלה‪ ,‬הבנקים הגדולים‪ ,‬מפעל הפיס‪ ,‬אמקור‪,‬‬ ‫תדיראן ועוד‪ .‬גברא צילם גם את מלכות היופי והידוענים‪ ‬של שנות ה‪ 60 -‬וה‪ 70 -‬וגם זמרים ולהקות לעטיפות‬ ‫תקליטים‪ .‬הוא עבד עם בכירי האופנאים‪ :‬פיני לייטרסדורף‪ ‬במשכית‪ ,‬לולה בר‪ ,‬גדעון אוברזון‪ ,‬לאה גוטליב‬ ‫בגוטקס‪ ,‬וכן עבור "דיוה" ו"אתא"‪.‬‬ ‫החל משנת‪ 1974 ‬לימד בבתי הספר הגבוהים לצילום –‪ ‬בצלאל‪ ,‬מכללת הדסה ומכללת קריית אונו‪ .‬גברא‬ ‫ראה את ייעודו בהעמדת דור חדש של צלמים מקצועיים ולאחר ‪ 30‬שנות פעילות מרתקות כצלם בחר‬ ‫להתמקד בפעילות בתחום זה והסב את הסטודיו שלו לבית ספר לצילום‪.‬‬ ‫בשנת‪ 2001 ‬יצא לאור ספרו "תמונות בשחור‪-‬לבן" והוא הוזמן על ידי מוזיאון השואה בוושינגטון‪ ‬לספר את‬ ‫סיפור ההצלה המיוחד של משפחתו‪.‬‬ ‫גברא נפטר בפברואר‪ ,2006 ‬באמצע העבודה על ספרו השני שהיה אמור להיות ספר עזר ללימוד צילום‪,‬‬ ‫משולב בדוגמאות ובסיפורים אישיים‪ .‬‬ ‫'סטודיו גברא'‪ ,‬שציין לאחרונה ‪ 52‬שנה להיווסדו‪ ,‬ממשיך לפעול כבית ספר ייחודי מסוגו לצילום מקצועי‬ ‫בהנהלת בתו של גברא‪ ,‬רותי מנדיל‪-‬חלבי‪.‬‬ ‫בשנים האחרונות עוסקת רותי גם בשימור מורשתו של אביּה ודואגת להפוך את מאות התשלילים שנאספו‬ ‫במהלך שנות עבודתו לאוסף קבצים דיגיטלי‪.‬‬ ‫חשיבותו של ארכיון הצילומים של גברא‪ ,‬אחד מצלמי הפרסום החלוצים בארץ‪ ,‬היא בכך שהוא מקפל בתוכו‪,‬‬ ‫בין היתר‪ ,‬גם את ההיסטוריה של חיי היום‪-‬יום‪ ,‬התרבות והצילום המקומי‪.‬‬ ‫הצילומים המופיעים בגיליון נלקחו מתוך ארכיון גברא באדיבות בני משפחתו‪.‬‬

‫‪www.studiogavra.co.il‬‬


‫דניאל שכטר‬

‫קומפוזיציות בצבע‬ ‫סטודנט בחוג לתקשורת צילומית‪ ,‬מכללת הדסה‪ ,‬ירושלים‬ ‫‪www.shechterdaniel.wix.com/shechterdaniel‬‬


‫‪ | Josef Schulz‬ג׳וזף שולץ‬ ‫דימויים מתוך הסדרות ‘‪’sachliches’ and ‘formen‬‬

‫ג׳וזף שולץ‪ ,‬חניך אסכולת הצילום של דיסלדורף‪ ,‬חי ופועל בדיסלדורף‪.‬‬ ‫‪www.josefschulz.de‬‬


‫הדס גלזר‪ ,‬נעמי הדרי ונועם פריסמן‬ ‫פנים‪”:‬חדר מדרגות”‬ ‫במסגרת פרויקט אמנות של עמותת “רוח חדשה”‪ ,‬בחרנו להתמקד בבניין מגורים ברחוב אולסוונגר ‪,115‬‬ ‫קרית יובל‪.‬‬ ‫בתהליך העבודה יצרנו קשר עם תושבי הבניין‪ .‬בכל אחת מהדירות‪ ,‬יחד איתם‪ ,‬בחרנו חפצים יומיומיים‬ ‫ולעיתים אובייקטים נוסטלגיים ובעלי משמעות מיוחדת עבורם‪ .‬את האובייקטים צילמנו בשיתוף פעולה עם‬ ‫הדיירים‪.‬‬ ‫כל אחד מן הדימויים הוצג בקופסת אור שהוצבה בסמוך לדלת הדירה בה צולם‪ .‬קופסאות האור הפכו לחלק‬ ‫בתאורת הבניין וחדרי מדרגות הפכו לחלל תצוגה אלטרנטיבי‪.‬‬ ‫חדר המדרגות הוא אזור ביניים‪ ,‬בין הפנים לחוץ‪ ,‬סוג של שטח הפקר שלעיתים‪ ‬עלול להיות לא נעים‪ ,‬חשוך‬ ‫ולא מטופח‪ .‬הפיכתו לזירה אמנותית ולחלל מואר‪ ,‬מזמין ומעניין‪ ,‬תורמת ליצירת דיאלוג חדש בין הדיירים‪.‬‬

‫הדס‪ ,‬נעמי ונועם‪ ,‬צלמים‪ ,‬בוגרי החוג לתקשורת צילומית‪.‬‬ ‫‪voidjerusalem@gmail.com‬‬


‫סשה פליט ויעקב למאן‬ ‫הפזורה הבדואית‪ ,‬תל‪-‬ערד‬ ‫‪www.sashaflit.com‬‬


‫מרטין שולר | ‪Martin Scholler‬‬ ‫‪Female Bodybuilders‬‬

‫החל משנת ‪ ,2003‬במשך חמש שנים‪ ,‬צילם מרטין שולר (‪ )Schoeller‬נשים העוסקות‬ ‫בפיתוח הגוף כספורט תחרותי‪.‬‬ ‫״מן הפולארויד הראשון הממה אותי המורכבות הרב‪-‬מימדית של הדיוקן” אומר שולר‪.‬‬ ‫הוא סבור שהנשים אותן הוא מצלם קוראות תיגר‪ ,‬לא רק על הגבולות המשתנים‪,‬‬ ‫המקוממים וחסרי הרחמים של אמות המידה על פיהן מתנהלת תעשיית היופי הנשית‪,‬‬ ‫אלא גם על הגדרת ה(לא) טבעי‪.‬‬ ‫נשים אלו מתמסרות לתשוקתן ‪ -‬השגת גוף אידיאלי‪ ,‬אבל אידיאל זה זר לתרבות החזותית‬ ‫השלטת בחברה שלנו‪.‬‬ ‫בעבור צופים רבים‪ ,‬פיתוח הגוף המוגזם והדגשת היתר של כל פרט ופרט בשרירי גופן‬ ‫הנשי‪ ,‬הם סוג של עלבון או פגיעה באמות המידה המקובלות לנשיות‪ ,‬ליופי ולטעם טוב‪.‬‬ ‫עם זאת‪ ,‬הנשים הללו מציגות עצמן כנשיות מאד‪ .‬הן מתאפרות‪ ,‬הן מעצבות את שערן‪ ,‬גם‬ ‫חייהן האישיים תואמים במידה רבה סטנדרטים חברתיים נורמטיביים‪ :‬רבות מהן נשואות‪,‬‬ ‫מגדלות ילדים ומחזיקות בקריירות מקצועיות‪.‬‬ ‫הן מציינות שהעיסוק בפיתוח הגוף מסייע לעיצוב הדימוי העצמי שלהן‪ :‬הן רואות עצמן‪,‬‬ ‫במידה מסוימת‪ ,‬אמניות ומשתמשות במטפורות כ”פיסול” ו”שכלול עד כדי מושלמות של‬ ‫יצירתן” בדברן על גופן‪.‬‬ ‫בעוד עמיתיהם הגברים‪ ,‬אשר גופם השרירי תואם ביתר קלות אידיאלים של גבריות‪ ,‬זוכים‬ ‫לתמורה כלכלית ולפרסום‪ ,‬הנשים העוסקות באותו ספורט לא זוכות למעמד דומה‪.‬‬

‫מרטין שולר נולד בגרמניה‪ ,‬חי ופועל בניו‪-‬יורק‪.‬‬ ‫‪www.hastedkraeutler.com‬‬


‫שער קדמי‪ :‬גברא מנדיל‬ ‫שער אחורי‪ :‬ג׳וזף שולץ מתוך ‘‪’sachliches‬‬

‫חומרים לבלוג ולגליון הבא‪ ,‬לשלוח בהתאם להנחיות באתר‪.‬‬ ‫© ‪ 2014‬כל הזכויות שמורות למגזין פס‪-‬רחב | את המגזין מפיקים‪ ,‬עורכים ואוצרים בחוג לתקשורת צילומית ‪ -‬המכללה האקדמית הדסה‪.‬‬

פס רחב גליון #4 | טעם  

בדומה לראיה, לשמיעה, להרחה ולמישוש (וגם להצצה, לציתות ולרחרוח), הטעם, במשמעותו המילולית הראשונית, הוא אמצעי ודרך להבין, לפרש ולקטלג את העולם...

פס רחב גליון #4 | טעם  

בדומה לראיה, לשמיעה, להרחה ולמישוש (וגם להצצה, לציתות ולרחרוח), הטעם, במשמעותו המילולית הראשונית, הוא אמצעי ודרך להבין, לפרש ולקטלג את העולם...

Advertisement