Page 1

‫פס רחב‬

‫‪www.broadband.co.il‬‬

‫תיוג‬

‫גליון ‪ ,#2‬אוגוסט ‪2013‬‬


‫ינאי טויסטר ‪ \ 4‬סשה טמרין ‪ \ 12‬יאן טיכי ‪38‬‬ ‫\ ורדי כהנא ‪ \ 52‬יוביה פרידריך ‪ \ 72‬גלית דויטש ‪84‬‬


‫תיוג ואנטי תיוג‬ ‫כמו השמות שהיו תופרים פעם על בגדי הילדים בקיבוץ‪ ,‬שהבחינו בין ילד לילד מכיוון‬ ‫שהתלבושת היתה אחידה‪ ,‬כך אנו מפעילים מערכות של סימון ותיוג כדי להבין את העולם‪,‬‬ ‫להיות מסוגלים להתנהל בו ובו בזמן להשתדל להעמיד לעצמנו מערכת קטלוגית משלנו‪,‬‬ ‫שאנו מעצבים על פי נטיותינו הפרטיות‪ .‬אנחנו בוחרים בין מילים‪ ,‬בין חברים‪ ,‬מעצבים בית‬ ‫אחרי שבחרנו מבין אפשרויות וקטלוגים לרוב‪ ,‬ומתייגים את התמונות שהעלו החברים שלנו‬ ‫(גם בחירת “חברים” היא מערכת תיוג) בפייסבוק‪.‬‬ ‫לא נוח לנו עם מערכות המדדים‪ ,‬הסטריאוטיפים והקטלוגים שאנו מסגלים לעצמנו‪ ,‬כי אנחנו‬ ‫מזהים בהם דפוסים תרבותיים‪ ,‬בית גידול והשפעות של הסביבה‪ .‬אנחנו משתדלים להתמרד‪,‬‬ ‫להכריז על עצמנו כמשוחררים מדעות קדומות‪ ,‬מזהים מלכודות ומנסים לחמוק מהן –תמיד‬ ‫ללא הצלחה‪.‬‬ ‫בגיליון הזה אפשר לראות דרכים שונות לתיוג מודע‪ ,‬מבט אירוני אך מוותר על הכורח הפנימי‬ ‫לתייג‪ ,‬וגם החלטות מודעות להציע “אנטי תיוג”‪ .‬כאלה הן גם התגיות שבחרו המשתתפים‬ ‫לעבודותיהם‪.‬‬ ‫תיוג מודע אפשר לראות בעבודתו של ינאי טויסטר‪“ ,‬מסדר הזיהוי” של מסופים (מבנים‬ ‫מוסדיים) צבעוניים (שיטת תיוג אחרת שמגמתה גלויה עד כדי כך שכמעט אין לעצור ולהרהר‬ ‫עליה)‪ .‬כך גם הגברים‪ ,‬הנשים והילדים שמישירים מבט חבול אל מצלמתה של ורדי כהנא (מי‬ ‫המתבונן? ואיך מציבים תיוג פטרוני של אקזוטיקה מול תיוג צילומי אחר – מתן כבוד ועמידה‬ ‫של ענווה בפני המצולם?)‪.‬‬ ‫ב”פרחים לשבת” של גלית דויטש מתגלה מבט אירוני‪ ,‬מחווה סמלית מתויגת חברתית‬ ‫(שאוי לנו אם נשכח)‪ .‬היא מקפידה על משלוח הפרחים במועד‪ ,‬ומציגה אותם במערך‬ ‫תערוכתי רב‪-‬שבועי ‪ ,‬שבו הם מלבלבים לנצח ברשת‪.‬‬ ‫הקטלוג שפיתח יאן טיכי‪ ,‬בשיתוף סטודנטים‪ ,‬עבור המוזיאון לצילום בן‪-‬זמננו בשיקגו‬ ‫(‪ ,)Museum of Contemporary Photography‬הוא תוצר מובהק של מערכת מתייגת‪.‬‬ ‫פירקנו והרכבנו שוב את קטלוג המוזיאון עד שנותרו רק עקבות מערכת התיוג הראשונה –‬ ‫ונוצרה עבודה חדשה‪ ,‬שילוב כמעט מופשט של צבע ואות; אלא שעבודות כאלה כבר נוצרו‬ ‫בעבר כשהאות והצורה שמשו כאבני הבניין של היצירה‪ ,‬וכך‪ ,‬מבלי משים‪ ,‬גם את התיוג‬ ‫המפורק שלנו אפשר לכלוא במערכת קטלוגית אחרת‪.‬‬ ‫וכך‪ ,‬כנראה‪ ,‬חשבה גם יוביה פרידריך שמהות העבודה שלה היא התרסה כנגד מערכות התיוג‪:‬‬ ‫מילות מפתח שיכולות להיות נכונות ויכולות גם להיות אקראיות; משחקים בשמות מוכרים‬ ‫ובשמות בדויים; ובעיקר‪ ,‬תנועה צורנית מהבהבת שמבקשת לחמוק מהסְ דָ ָרה פורמלית‪ .‬והנה‪,‬‬ ‫שוב עשינו זאת‪ :‬תייגנו גם את העבודה שלה‪ .‬כנראה שאי אפשר אחרת‪.‬‬


‫ינאי טויסטר‬ ‫צבע נראה )‪(Visible Color‬‬ ‫העבודה צבע נראה (‪ )Visible Color‬מתארת מספר מבנים ארכיטקטוניים בצבעי הקשת‪.‬‬ ‫בצורתם הצילומית‪ ,‬המבנים מסודרים על פי הסדר השרירותי של גלגל הצבע הנראה‪.‬‬ ‫אופן סידור זה משמר גם את עקרון המודולריות שבמבנים המוצגים‪.‬‬ ‫המבנים צולמו במתחם של מעבר סחורות בין ישראל לגדה המערבית‪ ,‬זמן לא רב לאחר‬ ‫שנצבעו‪ ,‬ובטרם החל השימוש היומיומי לפגוע באסתטיות הבוהקת שלהם‪.‬‬ ‫ברור וניכר שגם ארכיטקטורה וגם צילום משמשים במקום הזה ככלים של התגלמות‬ ‫אידיאולוגית‪.‬‬ ‫צבע כאן הוא בעל חשיבות מכרעת‪ ,‬שכן הוא משמש משטרים מסורתיים בבואם להנציח‬ ‫תפיסות מסורתיות של היררכיה באופן ויזואלי חדש‪.‬‬ ‫פורמט התצלומים מאזכר את האופן שבו היו מוצגים מבנים בפרסומות נדל”ן‪ ,‬למשל‪,‬‬ ‫ומדגיש את ההיבט המודולרי והקטלוגי שלהם‪ ,‬אי שם בין חוקיות נוקשה של אופטיקה‬ ‫לבין צבעוניות פופית מעולם המסחר‪.‬‬ ‫בהיפוך מוזר‪ ,‬דווקא צבעי הקשת הטווסיים משמשים כאן כהסוואה למבנים‪ ,‬והופכים‬ ‫אותם למקום עבודה בעל נִראּות תמימה‪ ,‬אזרחית‪.‬‬ ‫ינאי טויסטר הוא אמן חוקר וכותב בתחום הצילום‪ .‬בוגר “בצלאל ירושלים” ו־‪,CalArts‬‬ ‫לוס אנג’לס ודוקטורנט באוניברסיטת סידני‪.‬‬ ‫תגיות‪ :‬ארכיטקטורה‪ ,‬צבע‪ ,‬הסוואה‬


‫סשה טמרין‬ when the earth rises


‫ההערצה לתגליות מדעיות אופיינית למאה הקודמת‪ ,‬כאשר המדע נרתם לטובת מטרות‬ ‫לאומיות דוגמת המלחמה הקרה והמרוץ לחלל‪ ,‬פרץ גבולות חדשים וניסה לחשוף את‬ ‫המכניזם שמאחורי הטבע והיקום‪.‬‬ ‫במוזיאונים למדע ולטבע‪ ,‬אשר נבנו כמקדשים פומפוזיים ואופיינו בתקרות גבוהות‪,‬‬ ‫ויטרינות זכוכית ואורנמנטיקה יוקרתית‪ ,‬השלל נוקה‪ ,‬קוטלג והוכן לתצוגה‪.‬‬ ‫סלעים‪ ,‬כמו אלה שמוצגים במוזיאון‪ ,‬קיימים מזה מיליוני שנה‪ ,‬עוד לפני קיומו של האדם‬ ‫הראשון עלי אדמות‪ .‬בעבורי‪ ,‬הסלעים שבים להיות אובייקטים אוניברסאליים‪ ,‬מנותקים‬ ‫מכל הקשר או תיוג‪ ,‬היסטורי או לאומי‪.‬‬ ‫עבורי הם טעונים בכוחות מיסטיים של הנצחי והעל זמני‪.‬‬ ‫בוגר החוג לתקשורת צילומית במכללת הדסה‪ .‬מנהל ואוצר את מגזין הצילום “הלחם‬ ‫שום” (בשיתוף עם יואב פלד)‪ .‬בשנת ‪ 2102‬נבחר להיות בין עשרת המועמדים הסופיים‬ ‫בתחרות ‪ Google Photography Prize‬ועבודותיו הוצגו בגלריית ‪ SAATCHI‬בלונדון‪.‬‬ ‫תגיות‪Space Cadet, Science, Eternity, Geology, History, Sublime :‬‬


‫ורדי כהנא‬ ‫“שדה ראיה” הוא מושג השגור בפי רופאי עיניים וצלמים ומתאר את תחום השטח הנראה מנקודת מבט מסוימת‪.‬‬ ‫כושר הראיה שלנו אינו אחיד לאורך כל שדה הראיה וכך גם תפישת הצבעים ויכולת ההפרדה של צורה ותנועה‪.‬‬ ‫ברפואה‪ ,‬כמו גם בצילום‪ ,‬שדה הראיה משתנה בהתאם לטיב העדשה שהיא חלק מגלגל העין או מגוף המצלמה‪.‬‬ ‫בעולם השלישי‪ ,‬הקטרקט הוא הגורם השכיח ביותר לעיוורון‪ .‬עכירות העדשה מונעת את חדירת קרני האור אל‬ ‫תוך גלגל העין‪ ,‬וגורמת לחסימת הראיה‪ .‬בצילום‪ ,‬שלא כמו ברפואת העיניים‪ ,‬העדשות צלולות‪ ,‬והבחירה של שדה‬ ‫הראיה בידינו‪ .‬האם למקד את המבט בזווית צרה ומצומצמת או שמא לפתוח‪ ,‬להרחיב את האופק‪ ,‬ולחדד את‬ ‫עומק שדה הראיה וההבנה‪.‬‬ ‫בנופים היפים בעולם‪ ,‬בשדות האורז האין סופיים של צפון ויאטנם‪ ,‬במרחבי הביצות בדלתא של מיאנמר ובשטחי‬ ‫המרעה המוריקים בצפון אתיופיה‪ ,‬חיים המוני אנשים בעוני מנוול שמכה בהם מחלות ונכויות ‪ .‬רבים מהם הגיעו‬ ‫אל חדרי הניתוח המאולתרים ונשכבו על שולחן הניתוחים כשהבוץ עדיין דבק בכפות רגליהם‪.‬‬ ‫ילדה‪-‬אישה עיוורת מכפר נידח‪ ,‬קטרקט מולד בשתי עיניה‪ ,‬חיה שלושים שנה בעלטה שהוסרה ממנה בניתוח‬ ‫שארך שלושים דקות‪ ...‬נערה בת עשרה שעפעף צונח חסם את ראייתה והטיל מום בפניה היפים‪ ,‬זכתה‪ ,‬אחרי‬ ‫הליך ניתוחי קצר‪ ,‬להמשיך בחייה כשאר בני גילה‪ .‬ילדה שגידול ענק דוחף את עינה החוצה בעיוות נוראי ומשווה‬ ‫לה מראה של “איש הפיל”‪ ,‬הוטסה לארץ לניתוח ארוך ומורכב שבו הוסר הגידול והורכבה עין מלאכותית‪ .‬אלה‪,‬‬ ‫ועוד רבים אחרים‪ ,‬טופלו על ידי הרופאים המתנדבים של “עין מציון”‪ .‬מצלמתי הייתה שם כדי לתעד‪.‬‬ ‫ורדי כהנא‪ ,‬צלמת אמנית‪.‬‬ ‫תגיות‪ :‬עולם שלישי‪ ,‬עוני‪ ,‬עיוורון‪ ,‬עין מציון‬


du


ulo


‫ییاهنت‬


‫יוביה פרידריך‬ ‫שמועות אומרות שאנו חיים בעידן הפוסט‪-‬מודרני‪ ,‬אולי אפילו אחריו‪ ,‬שאין מקור‪ ,‬אין‬ ‫משמעות‪ ,‬אין אמת והצילום‪ -‬הו‪ ,‬הצילום‪ ,‬מעמד ייחודי לו לבן השטן הזה‪ ,‬משחית האמנות‬ ‫וההילה‪ ,‬מכונת האשליות‪ ,‬נשק הכיבוש‪ ,‬משרת הקפיטליזם‪ ,‬אדון הנצח והמוות‪.‬‬ ‫אך אלו הן רק שמועות ואני רק אוהבת לצלם‪.‬‬ ‫התמונות מתעדות רגעים בהם התבודדתי עם המצלמה לשיחה של כמה שעות בניסיון‬ ‫להבין אותה ואותי‪.‬‬ ‫לאחרונה מתקשה במיוחד למצוא אמת ברורה אחת‪ ,‬נדמה שבסך הכול כולם צודקים או‬ ‫טועים במידה שווה‪.‬‬

‫תגיות‪Roland Barthes, Jean Baudrillard, Andreas Gursky, ZEF, South Park, Roger Ballen :‬‬


gelukking


τέχνη


капуста


лошадь


vrees


‫גלית דויטש‬ ‫עוד כשהייתי סטודנטית לצילום‪ ,‬הקפדתי לקנות פרחים לשבת‪ ,‬גם אם הייתי צריכה‬ ‫לוותר על דברים אחרים‪.‬‬ ‫אם יש פרחים בבית‪ ,‬האווירה חגיגית‪.‬‬ ‫בשנים האחרונות‪ ,‬במין מחויבות פנימית לעצמי‪ ,‬התחלתי לצלם פרחים‪ ,‬להעלות את‬ ‫התמונות לפייסבוק ולשלוח לחברים לקראת שבת‪.‬‬ ‫הטקס השבועי הקטן הזה מאפשר לי לשמח עוד אנשים ולחלוק עימם את מגוון הפרחים‪,‬‬ ‫שפע הצורות‪ ,‬הטקסטורות הצבעים‪ ,‬הגדלים והניחוחות שמהם אני מוקסמת‪.‬‬ ‫בכל השפות פרחים הם מחווה של אהבה‪ ,‬רומנטיות‪ ,‬אבל או זיכרון‪.‬‬ ‫אין פרח לא יפה‪ .‬גם אלה שגדלים בתנאים מיוחדים וגם אלה שגדלים כמו עשבים בשולי‬ ‫הדרכים‪.‬‬ ‫גלית דויטש‪ ,‬צלמת‪ ,‬בוגרת החוג לצילום במכללת הדסה‪.‬‬ ‫תגיות‪ :‬פרח‪ ,‬פרחים‪ ,‬שבת‪ ,‬יופי‪ ,‬צילומי פרחים‪ ,‬אהבה‪ ,‬קיטש‪ ,‬צילום פרחים‪ ,‬גלית דויטש‬


‫שער קדמי‪ :‬מתוך פרוייקט התיוג של ‪ ,MoCP‬יאן טיכי‬ ‫שער אחורי‪ :‬גלית דויטש‬

‫*חומרים לגליון הבא ולבלוג‪ ,‬אתם מוזמנים לשלוח בהתאם להנחיות באתר‪.‬‬ ‫© ‪ 2013‬כל הזכויות שמורות למגזין פס‪-‬רחב | את המגזין מפיקים‪ ,‬עורכים ואוצרים בחוג לתקשורת צילומית ‪ -‬המכללה האקדמית הדסה‪.‬‬

פס רחב גליון #2 | תיוג  

כמו השמות שהיו תופרים פעם על בגדי הילדים בקיבוץ, שהבחינו בין ילד לילד מכיוון שהתלבושת היתה אחידה, כך אנו מפעילים מערכות של סימון ותיוג כדי ל...

פס רחב גליון #2 | תיוג  

כמו השמות שהיו תופרים פעם על בגדי הילדים בקיבוץ, שהבחינו בין ילד לילד מכיוון שהתלבושת היתה אחידה, כך אנו מפעילים מערכות של סימון ותיוג כדי ל...

Advertisement