Issuu on Google+

‫דרך צלחה‪ ,‬בתי‪...‬‬ ‫הימים קצרים יותר ‪ ,‬השמיים אפורים‪ .‬ציפורים נודדות משמיעות קולות‪ ,‬סוף היום‬ ‫הקרב ובא‪ .‬השבילים שוממים‪ ,‬האורות הראשונים מאירים את החלונות של כמה‬ ‫בתים‪ .‬אט אט השקט משתרע והשלווה אופפת את השכונה‪..‬‬ ‫מאיר ישב על כורסה מתנדנדת והשקיף על המרחקים הפרושים לפניו‪ .‬לידו עמד כסא‬ ‫ריק אשר עליו כבר מזמן לא ישב איש‪ .‬הוא הסתכל בסתיו המתקרב‪ ,‬סתיו הזיכרונות‬ ‫והרהורי הלב‪.‬‬ ‫הוא כבר לא היה אדם צעיר אף כי היה נראה לו שרק אתמול מלאו לו עשרים‪ .‬הוא‬ ‫רצה להאמין שכל החיים עוד לפניו‪ .‬הוא אהב לבלות ולא ספר את הימים שחלפו ‪.‬‬ ‫הוא חלם כל כך הרבה חלומות שלא התגשמו‪ ,‬טיפח כל כך הרבה תקוות שנגוזו ‪.‬‬ ‫" הלכתי לאיבוד" ‪ -‬הוא היה אומר לעצמו‪ .‬העיניים סרקו את השמים‪ ,‬אך הלב היה‬ ‫כבול באדמה‪.‬‬ ‫לא מזמן הוא היה בן עשרים‪ .‬כך היה נראה לו‪ .‬הוא האמין שהוא יעצור את מחרוזת‬ ‫הימים שחולפים‪ .‬הוא רץ בכל כוחותיו כדי להשיג ולהקדים ‪ .‬היום הוא התעייף‪,‬הוא‬ ‫התנשף‪ .‬בן עשרים הוא כבר לא היה ‪.‬‬ ‫מאיר ביזבז זמן רב בהגשמת מטרות שבהן האמין‪ .‬הכל רשום בקמטים שעל פניו ועל‬ ‫הסדקים שבנפשו‪.‬‬ ‫הוא הביט בכסא הריק שלידו ודמעות זלגו מעיניו העייפות‪ .‬זה היה המקום של אשתו‪.‬‬ ‫מהרגע שהיא הלכה לעולמה‪ ,‬הוא חווה צער עמוק‪ ,‬כעס עליה ולא סלח את העזיבה ‪.‬‬ ‫לפעמים הוא היה מתפרץ לעבר הכסא וצועק‪ " :‬מדוע עזבת אותנו"?!‪ .‬הכעס והכאב‬ ‫העבירו אותו על דעתו‪ .‬הכסא היה ריק וזה הבהיל אותו‪.‬‬ ‫האהבה מתה – הוא היה אומר וגם הידידות‪ ..‬רבים מחבריו הלכו ולא חזרו‪ .‬הוא‬ ‫האשים את עצמו על שלא השכיל לטפח את הקשרים אתם‪ .‬היתה לו הרגשת בדידות‬ ‫והחמצה‪ .‬הוא כבר לא ידע לצחוק‪ .‬הוא לא היה מסוגל לבכות‪ .‬הוא מצא נחמה‬ ‫באהבתו לזוהר‪ ,‬בתו הצעירה‪ ,‬שמלאו לה כבר עשרים שנה‪...‬‬ ‫והנה היא הופיעה לפתע יחד עם החבר שלה‪ ,‬חיוך רחב האיר את פניה‪ .‬היא רצתה‬ ‫לבשר לי בשורה גדולה‪ ..‬עיניה היו זוהרות מרוב אושר‪.‬‬


‫"דני ואני רוצים להתחתן"‪ .‬היא אמרה‪...‬‬ ‫מאיר לא קפץ מרוב שמחה‪ .‬היה נראה שהוא מחייך אבל זה לא היה חיוך אמיתי‪.‬‬ ‫פירוש הדבר היה בשבילו‪ ,‬שבתו הקטנה‪ ,‬בבת עיניו‪ ,‬אהבתו ונחמתו‪ ,‬תעזוב את הבית‬ ‫‪ .‬זוהר שכל כך דומה לאמה‪.‬‬ ‫הוא ידע שזה יקרה‪ ,‬אך הוא לא האמין שזה יבוא כל כך מהר‪.‬‬ ‫מאיר הסתכל על הבחור הצעיר‪ .‬והרהר‪ -‬זה האיש שיקח ממנו את חלקת האושר‬ ‫שלו‪ ,‬שיגזול את שמחת חייו‪ .‬תחילה‪ ,‬הוא שנא אותו אבל למרות הכל הוא האיר לו‬ ‫פנים כי היא נראית כל כך מאוהבת בו והם יהיו מאושרים‪.‬‬ ‫זוהר למדה באוניברסיטה‪.‬מאיר היה נפגש אתה רק בסופי שבוע‪ .‬הכלב היה רץ‬ ‫בשמחה לקראתה ויחד היינו מלטפים אותו‪ .‬בהזדמנות הזאת‪ ,‬הוא היה גם מלטף את‬ ‫בתו האהובה‪.‬‬ ‫" מזל טוב ‪ ,‬מתוקה שלי ודרך צלחה כי את עולה על רכבת החיים וליבך יידע אהבה‬ ‫חדשה ונופים אחרים‪.‬‬ ‫את בת עשרים ואני כבר מחכה לפגישתנו הבאה‪ ,‬אצלי בבית או אצלך או בכל מקום‬ ‫אחר‪ .‬ניזכר יחד ברגעים הנפלאים שהיו לנו ביחד‪ .‬נחייך ואולי גם נזיל דמעה‪ .‬אמצא‬ ‫אותך גם כשתהיי רחוקה‪ .‬אזכור את הרגעים היפים ביותר שהיו בחיי‪ ,‬דרכך‪,‬‬ ‫בתנועותיך ובחיוכך‪.‬‬ ‫אני נשאר האבא שלך אבל נהיה גם חברים‪ .‬זה יהיה נפלא‪ .‬לא אזדקן כשאהיה‬ ‫בחברתך‪ .‬גם אני אהיה בן עשרים‪.‬‬ ‫אז שיהיה במזל טוב בתי ודרך צלחה ילדתי‪...‬‬ ‫לא אשנא את בחיר לבך‪ .‬אעניק לו את ליבי יחד עם ידך כי אני עד לגודל האהבתכם‬ ‫ואהבתי אלייך‪ ,‬לנצח‪.‬‬


דרך צלחה, בתי