Issuu on Google+

‫יום הולדת לקיבוץ‬ ‫נותרו עוד יומיים‪ .‬התכונה רבה‪ ,‬ההכנות בעיצומן‪ :‬חזרות‪,‬‬ ‫ישיבות‪ ,‬כרזות ענקיות‪.‬אין עוד מקום על לוח המודעות‪ .‬אווירת‬ ‫החג כבשה את המקום‪ .‬כולם טורחים ומכינים‪ .‬כל הקיבוץ‬ ‫התגייס‪ .‬יום הולדת יש רק פעם בשנה‪.‬‬ ‫בבוא היום ‪ ,‬הכל ערוך ומוכן‪ ,‬הקיבוץ לובש חג ‪ .‬החברים נוהרים‬ ‫למקום ואיתם גם הילדים‪.‬‬ ‫רמקולים גדולים משמיעים נעימות ושירים‪ ,‬הדרך מוארת בשלל‬ ‫צבעים‪.‬‬ ‫חדר האוכל מעורר התפעלות רבה‪.‬אור‪,‬פרחים‪ ,‬קישוטים ומפות‬ ‫לבנות‪ .‬הכל ערוך בטעם ובקפידה על כל פרט‪ ..‬יש ברק בעיניים‪,‬‬ ‫יש שמחה באוויר‪ .‬יש המולה רבה‪.‬לקיבוץ יום הולדת ‪ .‬הוא בן‬ ‫שמונים שנה‪.‬‬ ‫עם השמעת תרועת ההתחלה‪ ,‬החברים מתישבים ומשתתקים‬ ‫בהדרגה ‪.‬‬ ‫המזכיר עולה לבמה‪ ,‬מברך את הנאספים ומרים כוסית לחיים‪.‬‬ ‫המקהלה משמיעה שיר פתיחה‪ .‬בזה אחר זה חברים עולים‬ ‫ומספרים‪ ,‬אחרים רוקדים ושרים‪ ,‬השחקנים מציגים מערכונים‬ ‫או קוראים שירים וכל הקהל מריע‪.‬‬ ‫הינה הוא כאן כל הקיבוץ שלי ‪ ,‬ברגע של התרוממות הרוח ושל‬ ‫גאווה‪ .‬אני מכיר את המקום ואת אנשיו‪ .‬אני זוכר אותם עוד‬ ‫מנעוריי‪ ,‬יחד עברנו כברת דרך ארוכה‪ .‬הם חלק ממני‪ ,‬חלק‬ ‫מהמשפחה‪.‬‬


‫לפניי יושבים הוותיקים‪ .‬שקטים ומאופקים‪ .‬נראים כחולמים‪.‬‬ ‫הם שכחו הרבה דברים אבל הם זוכרים שהם היו פעם צעירים‬ ‫תוססים ושמחים‪ .‬שהיו להם חלומות ‪ :‬צדק חברתי‪ ,‬שוויון‪,‬‬ ‫ערכים‪.‬אבל איה הצדק והשוויון ומה קרה לערכים ? הקיבוץ‬ ‫האדיר הזה הוא לא הקיבוץ עליו הם חלמו‪ .‬יש בליבם צערים וגם‬ ‫גאוות‪.‬‬ ‫מישהו קורא את שמות החברים שאינם עוד אתנו‪ .‬לבי נצבט ‪.‬‬ ‫הם חסרים לי‪ .‬אהבתי אותם‪ .‬ובכלל ביום חג זה לא כולם‬ ‫שמחים‪ .‬לא כולם מחייכים‪ .‬אכזבות ודאגות משתקפות במבטים‬ ‫עצובים כי החיים לא קלים‪.‬‬ ‫לעזאזל כל ההרהורים‪ .‬מה כל המחשבות האלה ? חג היום‪.‬‬ ‫הביטו הילדים עלו לבמה הם בירכו את הקיבוץ ‪ .‬גם רון נמצא‬ ‫שם‪ .‬רון הנכד המתוק שלי‪ .‬תראו כמה שהוא שובב‪ .‬הוא מצחיק‬ ‫את כולם‪ .‬זה הפרק של הגאוות ‪ .‬הנכדים שלי‪ .‬יש לי שבעה‪,‬‬ ‫שיהיו בריאים‪ .‬יש לי חג יום יום‪.‬‬


התכונה לחג