Issuu on Google+

‫קידום שוויון מגדרי‬ ‫בכנסת ה‪81-‬‬ ‫מעקב אחר פעילות חברות וחברי‬ ‫הכנסת‬ ‫שדולת הנשים בישראל‬ ‫מתפקדות‬

‫יולי ‪2182‬‬


‫קידום השוויון המגדרי בכנסת ה‪81-‬‬ ‫מעקב אחר פעילות חברי וחברות הכנסת‬

‫כותבת ועורכת ראשית‪ :‬עו"ד דנה נאור מנדאל‬ ‫צוות מוניטורינג מתפקדות‪ :‬חן פטר‪ ,‬ענת פטר‪ ,‬ליאן רם‬ ‫צוות מחקר‪ ,‬שדולת הנשים‪ :‬עו"ד עידית מילמן‪ ,‬נועה‬ ‫אלרואי‪,‬‬

‫מירב‬

‫זאב‪,‬‬

‫בן‬

‫שדולת הנשים בישראל‬ ‫ת‪.‬ד‪ ,4433 .‬רמת גן ‪63145‬‬ ‫טלפון‪34-5134113 :‬‬ ‫פקס‪34-5134111 :‬‬ ‫‪office@iwn.org.il‬‬ ‫‪www.iwn.org.il‬‬

‫תום‬

‫מילבאום‬

‫מתפקדות‬ ‫‪http://www.mitpakdot.co.il‬‬ ‫בפייסבוק‪" :‬מתפקדות‪ :‬לובי‬ ‫פמיניסטי"‬

‫‪2‬‬


‫תוכן עניינים‬ ‫דבר מנכ"ל שדולת הנשים‪3....................................................................................................‬‬ ‫דבר מתפקדות ‪6...................................................................................................................‬‬ ‫מבוא ‪5................................................................................................................................‬‬ ‫מתודולוגיית המחקר ‪7..........................................................................................................‬‬ ‫עבודת הכנסת במדינת ישראל ‪3..............................................................................................‬‬ ‫הליך החקיקה ‪3...............................................................................................................‬‬ ‫כלים פרלמנטאריים נוספים בעבודת הכנסת ‪11 ....................................................................‬‬ ‫תרשים‪ :‬שלבי אישור הצעת חוק ‪13 ........................................................................................‬‬ ‫הצעות חוק מגדריות – מבט כולל ‪14 .......................................................................................‬‬ ‫חברי‪/‬ות הכנסת הפעילים‪/‬ות בתחום המגדרי ‪13 ......................................................................‬‬ ‫ייזום הצעות חוק ‪13 .........................................................................................................‬‬ ‫ייזום שאילתות ‪16 ............................................................................................................‬‬ ‫ייזום הצעות לסדר ‪16 .......................................................................................................‬‬ ‫בחינת עבודת הכנסת בתחומים המגדריים השונים ‪17 ...............................................................‬‬ ‫זרקור על שילוב נשים בעבודה ‪17 ...........................................................................................‬‬ ‫מבוא ‪17 ..........................................................................................................................‬‬ ‫הוצאות הטיפול בילדים ‪17 ................................................................................................‬‬ ‫אמהות עובדות או אמהות אובדות ‪13 .................................................................................‬‬ ‫עבודת נשים ‪13 .................................................................................................................‬‬ ‫זרקור על המעמד האישי והדין האישי בישראל ‪33 ....................................................................‬‬ ‫מבוא ‪33 ..........................................................................................................................‬‬ ‫הזכות להינשא והזכות שלא להינשא ‪33 ..............................................................................‬‬ ‫מסורבות גט ועגונות ‪31 .....................................................................................................‬‬ ‫"מה יש בְּ שם?" – דיני השמות במדינת ישראל ‪33 .................................................................‬‬ ‫גירושין ומשמורת ילדים ‪33 ...............................................................................................‬‬ ‫זרקור על ייצוג הולם ‪33 ........................................................................................................‬‬ ‫מבוא ‪33 ..........................................................................................................................‬‬ ‫ייצוג הולם לנשים בתחומי ביטחון ‪33 .................................................................................‬‬ ‫ייצוג הולם בשלטון המקומי ‪36 ..........................................................................................‬‬ ‫זרקור על ביטחון סוציאלי ‪35 .................................................................................................‬‬ ‫מבוא ומרכיבים עיקריים ‪35 ..............................................................................................‬‬ ‫המאבק בהעלאת גיל הפרישה ‪35 ........................................................................................‬‬ ‫נשים בעוני והתאמת החקיקה לימינו אנו ‪37 ........................................................................‬‬ ‫זרקור על אלימות מינית נגד נשים ‪31 ......................................................................................‬‬ ‫התיישנות ‪31 ....................................................................................................................‬‬ ‫זכויות לנפגעות פגיעה מינית ‪43 ..........................................................................................‬‬ ‫סיכום ‪41 .............................................................................................................................‬‬ ‫ביבליוגרפיה ‪43 ....................................................................................................................‬‬


‫דבר מנכ"ל שדולת הנשים‬ ‫מזה שלושה עשורים כמעט מובילה שדולת הנשים בישראל מאבק לשינוי מדיניות‪ .‬כשהוקמה‬ ‫השדולה בשנת ‪ ,1133‬היו בישראל מעט ארגונים פמיניסטיים‪ .‬בדרך מעוררת השראה‪ ,‬הפך מאז‬ ‫השדה הפמיניסטי הנאבק על קידום זכויות נשים והפיכת החברה הישראלית לחברה שוויונית‬ ‫במובן העמוק ביותר של המילה‪ ,‬לשדה פורה‪ ,‬חדשני ועמוס ארגונים מגוונים ופורצי דרך‪.‬‬ ‫עם זאת‪ ,‬שדה המדיניות‪ ,‬דהיינו השדה הפוליטי הפורמאלי אינו משופע בארגונים פמיניסטיים‪.‬‬ ‫מעטים הארגונים העוסקים בביקורת המערכת הפוליטית‪ ,‬בהסתובבות קבועה במסדרונות‬ ‫הכנסת‪ ,‬בכתיבת חקיקה‪ ,‬בביקורת תקציב ובביקורת עבודת הממשלה‪ ,‬ולא בכדי‪ .‬דבריה של‬ ‫אודרי לורד‪" :‬כלי האדון לעולם לא יפרקו את בית האדון" מהווים אבן דרך מהותית בהתפתחות‬ ‫הפעולה הפמיניסטית‪ .‬כוונתה של לורד הייתה כי אי אפשר לייצר שינוי מהותי ושורשי בעזרת‬ ‫הכלים שנחשבו תמיד מדכאי נשים‪ .‬בהקשר זה פרסמה קתרין מק'קינון‪ ,‬פרופסור לפוליטיקה‬ ‫ומשפט בשנת ‪ 1131‬ספר מכונן שכותרתו‪“Towards a Feminist Theory of the State” :‬‬ ‫(לקראת תיאוריה פמיניסטית של המדינה)‪ .‬בספרה זה טענה מק'קינון כי המדינה עצמה היא גוף‬ ‫גברי‪ .‬עיקרי פעולתה נשענים על סדרי עדיפויות של גברים ועל שפתם‪ .‬על חוק למשל אומרת‬ ‫מק'קינון כי גברים חווים חוק לרוב ככלי מגן ומקדם בעוד נשים חוות אותו כמגביל וכובל‪.‬‬ ‫מתוך כל אלה ניתן לראות לפיכך‪ ,‬כי נשים רבות אינן מוצאות בפעולה הפוליטית הפורמאלית‬ ‫מקום‪ .‬ארגונים פמיניסטיים‪ ,‬מתוך הדילמה האם להיכנס לתוך המערכת הגברית ולשנות אותה‬ ‫מבפנים או לייצר שדות פעולה אלטרנטיביים‪ ,‬בחרו לרוב בדרך השנייה‪ .‬בחרו‪ ,‬או שמא הוכרחו‪.‬‬ ‫מבט קצר על מבנה המערכת הפוליטית בישראל‪ ,‬בין אם על הכנסת‪ ,‬הממשלה או על ראשי‬ ‫המערכת הציבורית‪ ,‬מגלה לנו סוד ידוע‪ .‬נשים הן עדיין מיעוט שבמיעוט‪ .‬גם הצמיחה של פעילות‬ ‫לקידום זכויות נשים היא תוצר חדש יחסי‪.‬‬ ‫עבודת שינוי מדיניות מצריכה לעיתים קרובות שימוש בשיטות העבודה המקובלות בפוליטיקה‪.‬‬ ‫היא מחייבת אותה להיות חלק מהמערכת‪ .‬חלק מהשיטה‪ .‬בעבר‪ ,‬נחשבה התנהגות זו להתנהגות‬ ‫רפורמטיבית שהשינוי שהיא מייצרת הוא שינוי מתקן ולא שורשי‪.‬‬ ‫כיום‪ ,‬אנו גאות לטעון כי ניתן לבצע שינוי רדיקלי בכלים רפורמטיביים‪ .‬ואכן‪ ,‬מבט מעמיק אל‬ ‫פעולת הכנסת ה‪ , 13-‬על תחומי חקיקה‪ ,‬על שאילתות והצעות לסדר‪ ,‬וכמו כן על שפה וניראות‪,‬‬ ‫מלמדת אותנו כי הולכת ונרקמת לה שפה חדשה‪ .‬דרישות עמוקות לשינוי דמותו של שוק העבודה‪,‬‬ ‫מאבק משמעותי בשינוי יחסי דת ומדינה‪ ,‬התעמקות ביסודות הקבורים עמוק של אלימות מינית‬ ‫ומגדרית‪ .‬כל אלה בולטים בדו"ח שאנו מגישות לכן‪/‬ם היום‪ .‬הכנסת ה‪ 13-‬הרבתה לחוקק ככלל‬ ‫והרבתה לעסוק בשוויון לנשים‪ ,‬הגם שיש עוד דרך ארוכה לפנינו‪.‬‬ ‫אנו גאות במיוחד על כך שדו"ח זה נערך בשיתוף פעולה עם מתפקדות‪ ,‬ארגון פמיניסטי צעיר‬ ‫וחדשני המעודד נשים להתפקד למפלגות הקיימות כדי להשפיע מבפנים‪ .‬צוות הארגון המסור הוא‬ ‫שערך את עבודת איסוף הנתונים שעומדת בבסיס הניתוחים שלפניכן‪.‬‬ ‫אנו מודות לשותפינו בקרן קונרד אדנאוור על האפשרות להביא לכן ולכם דו"ח חשוב זה‪.‬‬ ‫ד"ר גלית דשא‪,‬‬ ‫מנכ"ל שדולת הנשים בישראל‬

‫‪4‬‬


‫דבר מתפקדות‬ ‫מדו"ח "נשים בישראל ‪ "3313‬שהוכן על ידי שדולת הנשים עבור ועידת האו"ם בבייג'ינג‪ ,‬עולה כי‬ ‫בחמש עשרה השנים שעברו מאז חתמה ישראל על האמנה בדבר ביטול ההפליה נגד נשים‪,‬‬ ‫התוצאות בשטח אינן משביעות רצון‪.‬‬ ‫במדינת ישראל ממשיכות להתקיים תופעות פוגעניות והרסניות כלפי נשים כגון סחר בנשים;‬ ‫אלימות מינית‪ ,‬כלכלית ונפשית כנגד נשים; אפליה על רקע מגדרי‪ ,‬תת‪-‬ייצוג פוליטי והדרה‬ ‫ממוקדי קבלת החלטות לאומיות וכן חסימת דרכן של נשים להשתלב בזירה הציבורית בשל העדר‬ ‫מנגנונים לשילוב משפחה ועבודה‪.‬‬ ‫מדינת ישראל נמצאת הרחק מאחור ביחס למדינות המתקדמות בעולם‪ ,‬בכל הקשור לחקיקה‬ ‫ומדיניות לקידום נשים‪ ,‬לאכיפתה ולמיגור האלימות והאפליה כנגד נשים בכל מישורי החיים‪.‬‬ ‫הצעות חוק רבות שנועדו לקדם את המאבק בסחר בנשים‪ ,‬את המאבק בזנות ובאלימות כנגד‬ ‫נשים‪ ,‬את השוויון המגדרי בעולם העבודה ובפוליטיקה וכן את מעמדן הכלכלי של נשים – מעלות‬ ‫אבק על שולחנה של הכנסת או נחסמות בדרכן להיות חלק מסדר היום בבית הנבחרים‪ .‬על אף כי‬ ‫במדינת ישראל שוקקת פעילות חוץ פרלמנטרית ענפה בנושאים פמיניסטים על‪-‬ידי קשת מגוונת‬ ‫של ארגוני נשים וארגוני חברה אזרחית אחרים‪ ,‬קיים נתק בינה לבין הנעשה בכנסת‪.‬‬ ‫אנו מאמינות כי בהיעדר דפוסי הצבעה בציבור לקידום מטרות פמיניסטיות‪ ,‬לא ניתן תגמול‬ ‫אלקטורלי לחברות ולחברי הכנסת בעבור עשייה פרלמנטרית פמיניסטית‪ ,‬וכתוצאה מכך‪ ,‬זו‬ ‫מוזנחת לשולי הבמה הציבורית‪.‬‬ ‫מתפקדות הציבה לעצמה כמטרה לקדם עשייה פרלמנטרית פמיניסטית‪ ,‬באמצעות התפקדות‬ ‫למפלגות‪ .‬מטרתה להשפיע באופן ישיר על חברות וחברי הכנסת באמצעות השתתפות בבחירות‬ ‫המקדימות‪ ,‬הקובעות את רשימות המועמדות והמועמדים לכנסת‪ ,‬ולתת כוח אלקטורלי לחברות‬ ‫וחברי כנסת המתחייבות לקדם חקיקה ומדיניות לקידום נשים בישראל‪.‬‬ ‫אנו פועלות לעידוד נורמה של תגמול אלקטורלי לחברות ולחברי כנסת בעבור פעילות פרלמנטרית‬ ‫פמיניסטית‪ .‬זאת תוך התמקדות בשלושה מישורים‪:‬‬ ‫‪ )1‬עידוד התפקדות משמעותית של אזרחיות ואזרחים למפלגות לשם יצירת לובי פמיניסטי‪.‬‬ ‫‪ )3‬מעקב אחר פעילותן\ם של חברות וחברי כנסת בנושאים פמיניסטים העומדים על סדר היום‪,‬‬ ‫והבאתה לידיעת הציבור‪.‬‬ ‫‪ )4‬הפעלת לובי פמיניסטי בכנסת לקידום חקיקה‪ ,‬אכיפה‪ ,‬והקצאת משאבים לנושאים העומדים‬ ‫על סדר היום של נשים‪.‬‬ ‫באופן טבעי חברנו לשדולת הנשים שנסיונה רב בהפעלת לובי בכנסת‪ ,‬ומעורה בחקיקה מגדרית‪,‬‬ ‫לכתיבת דו"ח מוניטורינג‪ .‬את העבודה על הדו"ח חילקנו כך שצוות מוניטורינג של מתפקדות לקח‬ ‫על עצמו את איסוף הנתונים‪ ,‬ושדולת הנשים את עיבודם‪ ,‬ואת הפקת הדוח‪ .‬את תוצאות הדוח‬ ‫נעלה לאתר מתפקדות‪ ,‬ונמליץ בחום לחברות מתפקדות להביא בחשבון בעת הבחירות המקדימות‬ ‫(פריימריז) של כל מפלגה המקיימת בחירות דמוקרטיות‪.‬‬ ‫בהזדמנות זו אנו מעוניינות להודות לכל מי שעבדו איתנו על הדו"ח בשנתיים האחרונות‪ ,‬העשירו‬ ‫אותנו בידע ובינסיון שלהן‪ ,‬והפכו את המשימה לחוויה מהנה‪.‬‬ ‫חברות הוועד המנהל של מתפקדות‪ :‬ליאן רם‪ ,‬פליאה קטנר‪ ,‬ליאור באקאלו‪ ,‬חן פטר‪ ,‬ענת פטר‪,‬‬ ‫אפרת מלטר ורותם כהן‪.‬‬ ‫‪5‬‬


‫מבוא‬ ‫מאז הקמת שדולת הנשים לפני כמעט שלושים שנים חלו תמורות רבות‪ ,‬וחיוביות לרוב‪ ,‬במעמד‬ ‫הנשים במדינת ישראל‪ .‬מאבקים חברתיים ומשפטיים עיקשים של ארגונים חברתיים‪ ,‬כמו שדולת‬ ‫הנשים בישראל‪ ,‬ושל נשים עצמאיות‪ ,‬הצליחו לפתוח דלתות שהיו סגורות לנשים כקבוצה או‬ ‫לנשים פרטניות ולהביא לשינוי ממשי במצבן של נשים‪ .‬פעילות משפטית‪-‬חברתית זו תמיד לוותה‬ ‫בפעילות חקיקתית ופרלמנטארית בכנסת ישראל‪ ,‬מתוך הבנה כי החקיקה‪ ,‬גם אם לעתים‬ ‫מקדימה את השינוי החברתי‪ ,‬מהווה סמן חשוב למטרות וליעדים הבאים של המאבק הפמיניסטי‪.‬‬ ‫ואכן‪ ,‬החקיקה במדינת ישראל בתחומים רבים (למעט בתחום המעמד האישי) היא בין‬ ‫המתקדמות בעולם המערבי בכל הנוגע לתחום המגדרי‪ .‬במדינת ישראל יש כיום הגנה מרחיבה‬ ‫בחקיקה על נשים בהריון‪ ,‬נשים הנמצאות בטיפולי פוריות‪ ,‬אמהות ואבות‪ ,‬חוקי ייצוג הולם‬ ‫לנשים בזירה הציבורית וחוקים המקנים זכויות לא מוגבלות לאמהות חד‪-‬הוריות‪ ,‬ועוד‪.‬‬ ‫אולם‪ ,‬למרבה הצער‪ ,‬אין בכך די‪ .‬כפי שכולנו רואות ורואים מדי יום‪ ,‬נשים בישראל עדיין לא‬ ‫זוכות לשוויון מלא‪ ,‬ולא רק בתחום המעמד האישי‪ .‬כך למשל‪ ,‬בעולם העבודה‪ ,‬נשים רבות הצליחו‬ ‫אמנם לנפץ‪ ,‬תוך ששילמו מחירים אישיים כבדים‪ ,‬את תקרת הזכוכית המקצועית‪ ,‬אך הן בגדר‬ ‫החריג המעיד על הכלל‪ :‬מרבית המצויים בעוני ובאבטלה עמוקה הן נשים; מרבית עובדי הקבלן‬ ‫הן עובדות קבלן; מרבית הגברים מרוויחים יותר מנשים‪ ,‬גם אם הם מבצעים את אותה עבודה‬ ‫באותן שעות‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬המאבק הפמיניסטי‪-‬משפטי‪-‬חברתי עדיין לא תם‪ ,‬וגם לאחר כמעט‬ ‫שלושים שנות פעילות של שדולת הנשים בישראל‪.‬‬ ‫נוכח תובנה זו‪ ,‬אנו ממשיכות לפעול בכל הזירות לקידום מעמדן של נשים במדינת ישראל‪,‬‬ ‫כשהזירה המרכזית שלנו ממשיכה להיות הכנסת‪ ,‬בית המחוקקות והמחוקקים של מדינת ישראל‪.‬‬ ‫הקו המנחה שלנו הוא כי החקיקה מהווה את הבסיס הנורמטיבי שמציעה החברה להתנהלות‬ ‫אזרחיה ואזרחיותיה ואין לוותר על זירה משמעותית זו‪ .‬גם אם קיימים פערים‪ ,‬ואלה בהחלט‬ ‫קיימים‪ ,‬בין החקיקה עלי ספר לבין המצב בשטח‪ ,‬הרי שהחקיקה עדיין חשובה‪ ,‬אם לא בגלל‬ ‫חשיבותה ההצהרתית‪ ,‬הרי נוכח העובדה שהיא מהווה את הבסיס לעבודת בתי המשפט השונים‬ ‫ויתר מוסדות המדינה‪.‬‬ ‫מטרתו של דו"ח זה היא לערוך בדיקת מצב פרלמנטרית בכל הנוגע לקידום השוויון המגדרי‬ ‫בכנסת הנוכחית‪ .‬במרכז הבחינה עומדת עבודת הכנסת בכללותה‪ :‬עבודת החקיקה‪ ,‬קידום הצעות‬ ‫חוק‪ ,‬הגשת שאילתות והגשת הצעות לסדר יום‪ .‬בכל אחד מהפרמטרים האלה בחנו מי היו חברות‬ ‫וחברי הכנסת הפעילים ביותר‪ ,‬ומה היו הנושאים בראש סדר היום‪.‬‬ ‫חשיבותו של דו"ח זה איננה בהכרח בדירוג חברות וחברי הכנסת הפעילים בתחום‪ ,‬אם כי מובן כי‬ ‫אלה הפעילות והפעילים ראויים לכל שבח והערכה‪ ,‬על פעילותם זו; חשיבותו של הדו"ח היא‬ ‫בבחינה של הנושאים אשר עולים לראש סדר היום‪ ,‬בבחינה ובביקורת על סוג העבודה שנעשית‬ ‫ולסימון היעדים והמטרות שבדרך וחגיגת ההישגים‪ ,‬הלא מעטים‪ ,‬שכבר השגנו‪.‬‬

‫‪6‬‬


‫מתודולוגיית המחקר‬ ‫ניתן לבחון עשייה פרלמנטארית של חברות וחברי כנסת על פי מספר רב של פרמטרים‪ .‬אנו בחרנו‬ ‫להתמקד בדו"ח זה בשלושה קריטריונים בלבד‪ ,‬בשל בעיית שקיפות ונגישות למידע‪ ,‬שיפורטו‬ ‫בהמשך‪ .‬הנתונים נאספו מתחילת כהונת הכנסת ה‪ ,13-‬ב‪ 3331-‬ועד ‪ .1.1.3313‬הנתונים שיוצגו‬ ‫בדו"ח זה כוללים איפוא שלוש פרמטרים מרכזיים‪:‬‬ ‫‪ .1‬הצעות חוק‪.‬‬ ‫‪ .3‬שאילתות‪.‬‬ ‫‪ .4‬הצעות לסדר‪.‬‬ ‫הצעות חוק‬ ‫הצעות חוק איתרנו באמצעות אתר הכנסת‪ .‬עברנו על מאות הצעות החוק שהונחו על שולחן‬ ‫הכנסת בקדנציה הנוכחית‪ ,‬ובחנו את התאמתן לדוח באמצעות שתי שאלות‪( :‬א) האם הצעת‬ ‫החוק תיטיב בראש ובראשונה עם נשים? (ב) האם מדברי ההסבר ניכר כי חברת הכנסת ראתה‬ ‫לנגד עיניה את אוכלוסיית הנשים בעת ניסוח הצעת החוק? הצעת החוק הוגדרה כבעלת תוכן‬ ‫מגדרי במידה והתשובה חיובית לשתי השאלות‪ .‬לא פעם נתקלנו בהתלבטות כאשר הצעת חוק‬ ‫מסוימת יכולה היתה להיטיב בהחלט עם ציבור הנשים במדינת ישראל‪ ,‬אך ניכר היה כי אין זו‬ ‫מטרתה הראשית‪ .‬ככל שניתן היה להבין מדברי ההסבר שגם אין מדובר בהצעה המבקשת להרע‬ ‫עם נשים‪ ,‬השתדלנו לנקוט במדיניות מקלה יחסית‪.‬‬ ‫שאילתות והצעות לסדר‬ ‫רשימת שאילתות והצעות לסדר קיבלנו ממחשבי הכנסת‪ ,‬על בסיס טוב לבן וזמינותן של עוזרות‬ ‫פרלמנטאריות‪ .‬את התאמתן לדו" ח בחנו על פי מידת הרלוונטיות לסוגיות העומדות בראש סדר‬ ‫היום של נשים ללא אבחנה בין סוגי השאילתות וההצעות לסדר‪ .‬להבדיל מהצעות חוק בהן היה‬ ‫מרחב החלטה גדול‪ ,‬מכיוון שהמידע הזמין על שאילתות והצעות לסדר מועט‪ ,‬כללנו רק את אלו‬ ‫שהיו חד משמעיות בהגדרתן‪ .‬לדוגמה‪ ,‬הצעה לסדר שעניינה "הדרת חיילות במרחב הציבורי‬ ‫במסגרת אירוע צבאי" הוגדרה על ידנו כהצעה בעלת תוכן מגדרי בעוד שהצעות אחרות לא נכללו‬ ‫ככאלה‪.‬‬ ‫היעדר שקיפות ונגישות למידע‬ ‫לאחר הגדרת תקופת המחקר והפרמטרים התברר לנו כי קיימות לא מעט בעיות בנגישות למידע‬ ‫הפרלמנטארי שאמור להיות זמין לכל‪ .‬כך למשל‪ ,‬זמן רב עובר בין מועד קיום ישיבה של אחת‬ ‫מוועדות הכנסת לבין מועד פרסום הפרוטוקול ברשת האינטרנט‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬אין באתר הכנסת כל‬ ‫אפשרות לקיים מעקב אחרי נוכחות חברות וחברי הכנסת בדיוני המליאה והוועדות וכך גם אין‬ ‫תיעוד מסודר ונגיש של אופן ההצבעות בוועדות הכנסת‪ .‬כל אלה מקשים עד מאוד על עבודת‬ ‫המעקב ומסרבלים אותה במידה לא מבוטלת‪.‬‬ ‫את המשאבים שהשקענו בקדנציה זו לאיסוף מידע‪ ,‬נוכל לתעל בקדנציה הבאה לניתוח מתקדם‬ ‫יותר ולעריכת מדדים נוספים‪ ,‬במידה ששיתוף הפעולה הקיים עם הכנסת יביא לשיפור ברמת‬ ‫הנגישות המוצעת כיום לאזרחיות ולאזרחי המדינה‪.‬‬

‫‪7‬‬


‫עבודת הכנסת במדינת ישראל‬ ‫מבוא‬ ‫הרשות המחוקק של מדינת ישראל היא כנסת ישראל‪ .‬עם הכרזת העצמאות של מדינת ישראל‬ ‫נקבע כי מועצת העם תשנה את שמה למועצת המדינה הזמנית ולה תוקנה הסמכות המחוקקת‬ ‫מאותו יום ועד לקיום הבחירות הראשונות‪ .‬האסיפה המכוננת נבחרה ב‪ 36.1.1131-‬והתכנסה‬ ‫לראשונה בט"ו בשבט התש"ט (‪ .)13.3.1131‬כעבור יומיים מהתכנסות האסיפה המכוננת התקבל‬ ‫חוק המעבר‪ ,‬ששינה את שמה של האסיפה לכנסת הראשונה‪ .‬לפיכך‪ ,‬הכנסת היא גם האסיפה‬ ‫המכוננת ותפקידה לחוקק חוקה למדינת ישראל‪.‬‬ ‫מעניין לציין כי הליכי החקיקה של הכנסת אינם מוסדרים בחוק יסוד ואף לא בחקיקה ראשית‪,‬‬ ‫אלא בתקנון הכנסת‪ ,‬בהחלטות הוועדות‪ ,‬הגופים המוסמכים ובנהלים המקובלים‪ .1‬היעדר חוק‬ ‫יסוד‪ :‬החקיקה הוביל בשנים האחרונות לא פעם למתחים בין הכנסת כרשות מחוקקת לבית‬ ‫המשפט העליון‪ ,‬כחלק מהרשות השופטת‪ ,‬ואף למתחים בין הכנסת לבין הממשלה‪ ,‬בפרט בכל‬ ‫הנוגע לחקיקה הנוגעת לתקציב המדינה ובפרט בכל הנוגע ל"חוק ההסדרים")‪.‬‬

‫הליך החקיקה‬ ‫‪2‬‬

‫קיימים שלושה סוגים של הצעות חוק‪ ,‬בהתאם למיהות הגורם המגיש את ההצעה‪ :‬הצעת חוק‬ ‫פרטית המוגשת על ידי חברי הכנסת; הצעת חוק ממשלתית המוגשת על ידי הממשלה; הצעת‬ ‫חוק מטעם ועדה המוגשת על ידי ועדה מוועדות הכנסת‪ ,‬המוסמכת לכך‪ 3.‬הצעות החוק השונות‬ ‫עוברות מסלול חקיקה שונה‪ ,‬ועל כך נרחיב מיד בסמוך‪.‬‬ ‫כל הצעות החוק צריכות לעבור שלוש קריאות במליאה והצעות חוק פרטיות נדרשות לעבור גם‬ ‫‪4‬‬ ‫דיון מוקדם – קריאה טרומית‪.‬‬ ‫הצעת חוק יכולה להציע חקיקת חוק חדש או להציע ביטולו או שינויו (תיקון) של חוק קיים‪.‬‬ ‫מעבר למגבלות צורניות‪-‬פורמאליות‪ ,‬אין הגבלה מהותית על תוכן הצעות החוק‪ ,‬אך לנשיאות‬ ‫הכנסת יושב ראש הכנסת וסגניו) הסמכות שלא לאשר הנחתה על שולחן הכנסת של הצעת חוק‬ ‫‪5‬‬ ‫שיש בה כדי לשלול את קיומה של מדינת ישראל כמדינתו של העם היהודי או גזענית במהותה‪.‬‬ ‫כאן המקום להדגיש כי חברי הכנסת אינם מוגבלים בהגשת הצעות חוק‪ ,‬אך לכל סיעה יש מכסה‬ ‫להעלאת הצעות החוק לדיון מוקדם‪ .‬דו"ח זה יתמקד בהצעות חוק פרטיות בלבד‪ ,‬שהרי אין‬ ‫מטרתו לעקוב אחרת פעילותה של הממשלה בתחום המגדרי; כי אם לפקח על פעילותם של חברי‬ ‫וחברות הכנסת‪ ,‬נבחרי הציבור‪ ,‬תוך התמקדות בבחינה מגדרית‪.‬‬ ‫דיון מוקדם (קריאה טרומית)‪:‬‬

‫‪1‬‬

‫צבי ענבר "הליכי החקיקה בכנסת" המשפט כרך א‪( 13 ,11 ,‬תשנ"ג)‪( .‬להלן "הליכי החקיקה בכנסת")‬ ‫‪2‬‬ ‫אתר המכון הישראלי לדמוקרטיה ‪ -‬פרק שלישי‪ :‬חקיקה פרטית בישראל‪.‬‬ ‫‪www.idi.org.il/PublicationsCatalog/Pages/PP_32/Chapter_C/Publications_Catalog_2032_ChapterE.as‬‬ ‫‪px‬‬ ‫‪3‬‬ ‫בהתאם לסעיף ‪ 33‬לתקנון הכנסת‪ ,‬ועדת הכנסת‪ ,‬ועדת החוקה חוק ומשפט והוועדה לענייני ביקורת המדינה‬ ‫רשאיות (=רשאיות) ליזום חוקים בנושאים ספציפיים‪.‬‬ ‫‪4‬‬ ‫סעיף ‪(73‬א) לתקנון הכנסת‬ ‫‪5‬‬ ‫סעיף ‪(76‬ה) לתקנון הכנסת‬

‫‪8‬‬


‫כאמור‪ ,‬שלב זה רלבנטי רק להצעות החוק הפרטיות ומטרתו לבחון האם ההצעה ראויה לדיון‬ ‫‪6‬‬ ‫וטיפול‪.‬‬ ‫הצעות החוק הפרטיות מונחות על שולחן הכנסת ובחלוף ‪ 36‬ימים רשאית חברת הכנסת שיזמה‬ ‫את הצעת החוק לבקש כי היא תעלה לדיון מוקדם במליאה‪ 7 .‬לפני הדיון המוקדם במליאה‪,‬‬ ‫מגבשת הממשלה את עמדתה וזאת במסגרת ועדת השרים לענייני חקיקה‪ .‬שלב זה הינו קריטי‬ ‫להצעת החוק‪ ,‬שכן אם הממשלה מתנגדת להצעה‪ ,‬בגלל אילוצי משמעת קואליציונית רוב‬ ‫הסיכויים שההצעה לא תעבור‪ .‬הדיונים בוועדת השרים לענייני חקיקה אינם חשופים לעין הציבור‬ ‫ויכולים להשתתף בהם רק מוזמנים‪ .‬לא מתפרסם פרוטוקול של דיוני ועדת השרים לענייני‬ ‫חקיקה ואין דיווח רשמי על החלטות ועדת השרים‪ .‬חשוב להדגיש עוד כי אם הממשלה תומכת‬ ‫בהצעת החוק הפרטית‪ ,‬הצעת הח��ק "יורדת" מהמכסה של חברת הכנסת לגבי הצעות החוק וכך‬ ‫היא יכולה להגיש הצעות נוספות‪ .‬נתון חשוב נוסף לגבי עמדת הממשלה הוא כי הצעת חוק פרטית‬ ‫אשר עלות מימושה גבוהה מחמישה מיליוני שקלים בשנה מחייבת את הסכמת הממשלה‪ ,‬או‬ ‫‪8‬‬ ‫לחילופין‪ ,‬את תמיכתם של ‪ 63‬חברי כנסת לפחות בכל שלב חקיקה‪.‬‬ ‫הדיון המוקדם במליאה מתקיים לרוב בימי רביעי במליאת הכנסת‪ .‬בתחילה‪ ,‬אחד מיוזמי הצעת‬ ‫החוק מנמק את ההצעה‪ .‬לאחר מכן‪ ,‬נציג הממשלה מביא את עמדת הממשלה ולבסוף נערכת‬ ‫הצבעה‪ 10.9‬אם רוב חברי הכנסת תומכים בהצעת החוק‪ ,‬היא תועבר לאחת מוועדות הכנסת‬ ‫שהנושא בתחום עיסוקה כדי להכינה לקריאה ראשונה‪ .‬אם החליטה המליאה על הסרת הצעת‬ ‫החוק מסדר היום‪ ,‬לא תועלה הצעה דומה או זהה בתוכנה לקריאה טרומית למשך שישה חודשים‬ ‫‪11‬‬

‫לפחות‪.‬‬ ‫הכנה לקריאה ראשונה‪:‬‬ ‫הוועדה שאליה הועברה ההצעה דנה בעצם הצורך בתיקון החקיקה‪ ,‬הבעיה שדורשת תיקון‬ ‫והדרכים האפשריות לפתרונה‪ .‬לרוב‪ ,‬דיוני הוועדה פתוחים לציבור ולעתים אף משודרים בערוץ‬ ‫הכנסת‪ .‬בתום דיוני הוועדה‪ ,‬מתקיימת הצבעה על ההצעה‪ .‬אם רוב חברות וחברי הוועדה תומכים‬ ‫בהצעה‪ ,‬ההצעה עוברת לפרסום ברשומות ומועברת לקריאה ראשונה‪ .‬אם אין רוב‪ ,‬עוברת המלצת‬ ‫הוועדה להסיר את ההצעה מסדר היום של המליאה‪.‬‬ ‫קריאה ראשונה‪:‬‬ ‫כמו בקריאה הטרומית‪ ,‬גם בדיון זה מציגה חברת הכנסת את הצעתה ומנמקת אותה‪ .‬אם מדובר‬ ‫בהצעת חוק ממשלתית‪ ,‬תציג אותה השרה הרלבנטית‪ .‬הדיון בקריאה הראשונה הוא אישי‬ ‫‪12‬‬ ‫וחברות הכנסת צריכות להירשם ולהביע עמדתן לגבי הצעת החוק‪.‬‬ ‫בשלב זה בפני המליאה שתי אפשרויות – דחיית הצעת החוק או העברתה חזרה לוועדה‬ ‫‪13‬‬ ‫הרלוונטית לצורך הכנתה לקריאות הבאות‪.‬‬

‫‪6‬‬

‫אתר המכון הישראלי לדמוקרטיה ‪ -‬פרק שלישי‪ :‬חקיקה פרטית בישראל‪.‬‬ ‫‪www.idi.org.il/PublicationsCatalog/Pages/PP_32/Chapter_C/Publications_Catalog_2032_ChapterE.as‬‬ ‫‪px‬‬ ‫‪7‬‬ ‫"שלבי החקיקה" באתר הכנסת ‪www.knesset.gov.il/laws/heb/Explanation.asp?t=1‬‬ ‫‪8‬‬ ‫"שלבי החקיקה" באתר הכנסת ‪www.knesset.gov.il/laws/heb/Explanation.asp?t=1‬‬ ‫‪9‬‬ ‫הליכי החקיקה בכנסת‪.16 ,‬‬ ‫‪10‬‬ ‫סעיף ‪ 77‬לתקנון הכנסת‬ ‫‪11‬‬ ‫סעיף ‪(75‬ח) לתקנון הכנסת‬ ‫‪12‬‬ ‫סעיף ‪ 33‬לתקנון הכנסת‬

‫‪9‬‬


‫הדיונים בוועדה לקראת קריאה שנייה ושלישית‪:‬‬ ‫אופיו של הדיון דומה לדיון המקדמי כהכנה לקריאה ראשונה‪ .‬לדיונים בוועדה מוזמנות נציגות‬ ‫המשרדים הממשלתיים הרלוונטיים‪ ,‬הרשויות הנוגעות בדבר והיועץ המשפטי לממשלה‪ .‬בנוסף‬ ‫אליהם‪ ,‬רשאית הועדה לזמן מומחים ומומחיות הנוגעים לנושא‪ .‬נהוג גם לזמן נציגות של מגזרים‬ ‫בעלי עניין בהצעות החוק ונציגות ארגונים לשינוי חברתי‪ .‬שדולת הנשים היא משתתפת קבועה‬ ‫בדיוני ועדות הכנסת בכל ההצעות שלהן השלכה כלשהי על עניינן של נשים וכך גם ארגוני נשים‬ ‫נוספים‪.‬‬ ‫לוועדה יש הסמכות להכניס בהצעה תיקונים ככל שהיא מוצאת לנכון‪ ,‬ובלבד שלא תהיה חריגה‬ ‫מהנושא של הצעת החוק‪ .‬הוועדה אף רשאית למזג את הצעת החוק עם הצעה אחרת או לפצלה‬ ‫‪14‬‬

‫להצעות נפרדות‪.‬‬ ‫כאמור לעיל‪ ,‬דיוני הוועדה פתוחים ככלל לציבור והפרוטוקולים מתפרסמים באתר הכנסת‪.‬‬ ‫אם היה רוב להצעה‪ ,‬ההצעה תועבר לקריאה שנייה‪ .‬אם לא היה רוב להצעה או היה שוויון בין‬ ‫התומכים למתנגדים‪ ,‬ההצעה תועבר אל מליאת הכנסת עם המלצה להסירה מסדר היום‪ .‬כמו כן‪,‬‬ ‫בדיונים שלאחר הקריאה הראשונה רשאית חברת הכנסת לבקש כי הצעתה לתיקון הצעת החוק‪,‬‬ ‫אשר לא התקבלה בוועדה‪ ,‬תירשם כהסתייגות‪ .‬הסתייגות היא הצעה לתיקון שנדונה בוועדה אך‬ ‫‪15‬‬ ‫לא התקבלה‪ .‬ההסתייגות לסעיף הספציפי עולה לדיון במליאה בשלב הקריאה השנייה‪.‬‬ ‫קריאה שנייה ושלישית‪:‬‬ ‫את הדיון בקריאה השנייה פותחת יושבת ראש הוועדה והיא מציגה את ההצעה בפני חברי הכנסת‬ ‫במליאה‪ .‬לאחר מכן רשאיות להתייחס חברות הכנסת אשר הגישו הסתייגויות לשם נימוק‬ ‫‪16‬‬ ‫הסתייגויותיהן‪ .‬בהמשך‪ ,‬יושבת ראש הוועדה יכולה להשיב למסתייגות‪.‬‬ ‫ההצבעה נערכת על כל אחד מסעיפי ההצעה בנפרד ונפתחת דווקא בהצבעה על ההסתייגויות‪.‬‬ ‫בכל שלב של הדיון רשאית מליאת הכנסת להטיל על הועדה לחזור ולדון בהצעת החוק כולה או‬ ‫בשאלה מסוימת‪.‬‬ ‫בתום ההצבעה על כל סעיף בהצעת החוק בנפרד‪ ,‬תתקיים מיד הקריאה השלישית בה תצביע‬ ‫מליאת הכנסת על הנוסח הסופי של הצעת החוק כולה‪ ,‬ללא דיון נוסף‪ .‬אם התקבלה הסתייגות‪,‬‬ ‫ניתן לדחות את ההצבעה בקריאה השלישית‪ .‬לרוב מדובר בדחייה של שבוע‪ ,‬שבמסגרתו חוזרת‬ ‫ההצעה לוועדה בכדי לשלב את ההסתייגות שהתקבלה‪.‬‬ ‫‪17‬‬

‫הרוב הדרוש לקבלתה של הצעת החוק השלמה הינו רוב רגיל של כלל הנוכחים במליאה‪.‬‬ ‫פרסום החוק‪:‬‬ ‫אם הצעת החוק מתקבלת בקריאה השלישית‪ ,‬החוק יתפרסם באתר האינטרנט של הכנסת בנוסח‬ ‫לא רשמי ולאחר מכן ברשומות‪ ,‬שהן ילקוט הפרסומים הרשמי של מדינת ישראל‪ ,‬ובאתר הכנסת‬ ‫בנוסחה הרשמי‪ .‬הפרסום הינו תנאי הכרחי לכניסתו של החוק לתוקף‪ ,‬וחייב להיעשות בתוך‬ ‫עשרה ימים מיום קבלת החוק בכנסת‪.‬‬

‫‪13‬‬

‫הליכי החקיקה בכנסת‪.17 ,‬‬ ‫‪14‬‬ ‫הליכי החקיקה בכנסת‪.15 ,‬‬ ‫‪15‬‬ ‫"שלבי החקיקה" באתר הכנסת ‪www.knesset.gov.il/laws/heb/Explanation.asp?t=1‬‬ ‫‪16‬‬ ‫סעיף ‪ 13‬לתקנון הכנסת‬ ‫‪17‬‬ ‫הליכי החקיקה בכנסת‪.134-133 ,17 ,‬‬

‫‪01‬‬


‫דין רציפות‪:‬‬ ‫הכנסת מוסמכת לדון רק בהצעות חוק שהוגשו במהלך כהונתה על ידי חברות הכנסת המכהנות‬ ‫בה‪ .‬עם זאת‪ ,‬חוק רציפות הדיון בהצעות חוק מאפשר להחיל על הצעה דין רציפות ולדון בהצעת‬ ‫חוק שנדונה בכנסת קודמת מבלי שיש צורך להגישה מחדש‪ ,‬וזאת בהתקיים מספר תנאים‪:‬‬ ‫ההצעה הוגשה בכנסת הקודמת לזו הנוכחית; הצעת החוק עברה בקריאה ראשונה; אחד מיוזמי‬ ‫הצעת החוק הפרטית עדיין מכהן בכנסת הנוכחית והסכים להחלת דין רציפות‪ .‬מליאת הכנסת‬ ‫‪18‬‬ ‫מחילה דין רציפות על הצעה מסוימת‪.‬‬

‫כלים פרלמנטאריים נוספים בעבודת הכנסת‬ ‫קיימים עוד כלים פרלמנטאריים בהם משתמשות חברות הכנסת בפעילותם‪:‬‬ ‫שאילתות‬ ‫שאילתא הינה פניה של חברת כנסת אל שרה בממשלה לגבי נושא המצוי בתחום סמכותה של‬ ‫‪19‬‬ ‫השרה‪ .‬קיימים שלושה סוגי שאילתות‪:‬‬ ‫שאילתא רגילה‪ ,‬עליה ניתנת תשובה במליאת הכנסת על‪-‬ידי השרה‪ ,‬סגנה או שרה אחרת‪ .‬על‬ ‫השרה להעביר את תשובתה לשאילתא (בת ‪ 63‬המילים בלבד) בתוך ‪ 31‬ביום קבלתה ורשאית‬ ‫לבקש אורכה של ‪ 31‬ימים נוספים‪ .‬לחברות הכנסת מכסה של ‪ 03‬שאילתות במושב הכנסת‪.‬‬ ‫שאילתא ישירה‪ ,‬עליה משיבה בכתב השרה הרלוונטית‪ ,‬גם כן תוך ‪ 31‬ימים‪.‬‬ ‫שאילתא דחופה (בעל‪-‬פה)‪ ,‬כוללת רק כ‪ 33-‬מילים ויש להשיב עליה בתוך יומיים‪ .‬לאחר מתן‬ ‫התשובה השואלת רשאית לשאול שאלה נוספת הנובעת מתוכן התשובה של השרה‪ .‬שרה רשאית‬ ‫לסרב להשיב על שאילתא אם מצאה כי מתן תשובה עלול לפגוע בביטחון המדינה‪ ,‬ביחסי החוץ‬ ‫‪20‬‬ ‫שלה‪ ,‬באינטרס כלכלי חיוני‪ ,‬או לצרוך הגנה על פרטיותו של אדם‪.‬‬ ‫הצעות לסדר היום‬ ‫הצעה של חברת כנסת לכלול נושא פלוני בסדר יומה של הכנסת‪ .‬זהו כלי חשוב להעלאת נושא‬ ‫לדיון‪ .‬הצעות אלה מוגשות בכתב ליושב‪-‬ראש הכנסת עד יום שני בכל שבוע‪.‬‬ ‫‪21‬‬ ‫קיימים שני סוגים להצעות אלה‪:‬‬ ‫הצעה רגילה‪ ,‬העולה לדיון במליאה במועד שיקבע יושב‪-‬ראש הכנסת בהתאם למכסות‪.‬‬ ‫הצעה דחופה‪ ,‬אשר דחיפותה טעונה אישור מצד נשיאות הכנסת במידה וימצאו כי הדיון בה עשוי‬ ‫למנוע מעשה או מחדל שאינו ניתן לתיקון‪.‬‬ ‫מספר ההצעות הרגילות לסדר היום נקבע מראש בכל מושב של הכנסת‪ .‬יושב‪-‬ראש הכנסת רשאי‬ ‫שלא לאשר את ההצעה במידה ובתוכנה נכלל עלבון או חריצת משפט של אדם (או אם מדובר‬ ‫‪22‬‬ ‫בנושא שהועלה לדיון בארבעת השבועות שקדמו להצעה)‪.‬‬

‫‪18‬‬

‫הליכי החקיקה בכנסת‪.136-135 ,‬‬ ‫‪19‬‬ ‫סעיף ‪(35‬ב) לתקנון הכנסת‬ ‫‪20‬‬ ‫"עבודת מליאת הכנסת" באתר הכנסת ‪www.knesset.gov.il/description/heb/heb_work_mel1.htm‬‬ ‫‪21‬‬ ‫סעיף ‪ 63‬לתקנון הכנסת‬ ‫‪22‬‬ ‫"עבודת מליאת הכנסת" באתר הכנסת ‪www.knesset.gov.il/description/heb/heb_work_mel1.htm‬‬

‫‪00‬‬


‫תרשים‪ :‬שלבי אישור הצעת חוק‬

‫הגשה‬ ‫הגשת הצעת החוק ליו"ר הכנסת‬

‫אישור‬ ‫אישור ההצעה ע"י היו"ר‪/‬סגניו‬

‫קריאה טרומית‬ ‫בחינת התאמת ההצעה להמשך טיפול‬

‫דיונים בוועדה‬ ‫הכנת ההצעה לקריאה ראשונה‬

‫קריאה ראשונה‬ ‫דיון עקרוני בצורך בחוק‬

‫דיונים בועדה‬ ‫דיון מפורט בסעיפים‪ ,‬ייתכנו הגשת הסתייגויות‬

‫קריאה שניה‬ ‫דיון מפורט על כל הסעיפים וההסתייגויות‬

‫קריאה שלישית‬ ‫הצבעה על החוק בכללותו‬

‫חתימה ופרסום‬ ‫מהווים תנאי לכניסה לתוקף‬

‫‪02‬‬


‫הצעות חוק מגדריות – מבט כולל‬ ‫מספר הצעות‬ ‫‪53‬‬ ‫‪50‬‬ ‫‪38‬‬ ‫‪37‬‬ ‫‪34‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪291‬‬

‫נושא‬ ‫ביטחון סוציאלי‬ ‫אלימות מינית‬ ‫אמהות והורות‬ ‫מעמד אישי ומשפחה‬ ‫שילוב נשים בעבודה‬ ‫אלימות נגד נשים‬ ‫ייצוג הולם‬ ‫בריאות נשים‬ ‫תנאי עבודה במקצועות המוגדרים "נשיים"‬ ‫נשים בשירות לאומי ובצה"ל‬ ‫החפצת נשים‬ ‫אפליית נשים‬ ‫נשים וכלכלה‬ ‫כללי‬ ‫פערי שכר בין גברים לנשים‬ ‫הדרת נשים‪ ,‬דת ומדינה‬ ‫סה"כ‬

‫הצעות החוק לפי נושאים‬ ‫‪60‬‬

‫‪53‬‬

‫‪50‬‬

‫‪50‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪20‬‬

‫‪10‬‬

‫‪38‬‬

‫‪37‬‬

‫‪34‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪18‬‬ ‫‪9‬‬

‫‪8‬‬

‫‪5‬‬

‫‪0‬‬

‫‪01‬‬

‫‪5‬‬

‫‪3‬‬

‫‪3‬‬

‫‪1‬‬

‫‪1‬‬

‫‪1‬‬


‫חברי‪/‬ות הכנסת הפעילים‪/‬ות בתחום המגדרי‬ ‫ייזום הצעות חוק‬ ‫מספר הצעות חוק‬ ‫מספר הצעות חוק ח"כ‬ ‫ח"כ‬ ‫זבולון אורלב‬ ‫זהבה גלאון‬ ‫‪16‬‬ ‫‪44‬‬ ‫ציפי חוטובולי‬ ‫אורלי לוי‪-‬אבקסיס ‪16‬‬ ‫‪42‬‬ ‫דב חנין‬ ‫עינת וילף‬ ‫‪15‬‬ ‫‪39‬‬ ‫אורית זוארץ‬ ‫‪14‬‬ ‫מירי רגב‬ ‫‪36‬‬ ‫חיים אורון‬ ‫שלי יחימוביץ‬ ‫‪14‬‬ ‫‪27‬‬ ‫ניצן הורוביץ‬ ‫איתן כבל‬ ‫‪14‬‬ ‫‪23‬‬ ‫יואל חסון‬ ‫‪12‬‬ ‫שלמה (נגוסה) מולה ‪18‬‬ ‫חיים כץ‬ ‫רונית תירוש‬ ‫‪11‬‬ ‫‪17‬‬ ‫יריב לוין‬ ‫אילן גילאון‬ ‫‪10‬‬ ‫‪17‬‬ ‫דליה איציק‬ ‫מרינה סולודקין‬ ‫‪16‬‬ ‫‪10‬‬

‫ייזום הצעות חוק מגדריות‬ ‫‪50‬‬ ‫‪45‬‬ ‫‪40‬‬

‫‪44‬‬

‫‪42‬‬ ‫‪39‬‬ ‫‪36‬‬

‫‪35‬‬ ‫‪30‬‬

‫‪25‬‬ ‫‪20‬‬

‫‪27‬‬ ‫‪23‬‬ ‫‪18‬‬

‫‪17 17‬‬

‫‪16 16 16���‬

‫‪15‬‬

‫‪15‬‬

‫‪14 14 14‬‬ ‫‪12‬‬

‫‪10‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪0‬‬

‫‪04‬‬

‫‪11‬‬

‫‪10 10‬‬


‫ייזום שאילתות‬ ‫מספר שאילתות‬

‫נושא השאילתא‬ ‫שילוב נשים בעבודה‬ ‫אלימות מינית‬ ‫בריאות נשים‬

‫‪23‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪12‬‬

‫מעמד אישי ומשפחה‬ ‫אמהות חד הוריות‬

‫‪9‬‬ ‫‪8‬‬

‫נושא השאילתא‬ ‫אלימות נגד נשים‬ ‫סחר בנשים‬ ‫קידום נשים‬ ‫בפוליטיקה‬ ‫נשים וספורט‬ ‫נשים והסכסוך‬ ‫הישראלי פלסטיני‬ ‫חינוך מגדרי‬ ‫המגזר הערבי‬ ‫החפצת נשים‬ ‫הורות שוויונית‬ ‫דת‬

‫הדרת נשים‪ ,‬דת ומדינה‬ ‫‪7‬‬ ‫ביטחון סוציאלי‬ ‫‪7‬‬ ‫בעיות פרטניות של נשים‬ ‫‪6‬‬ ‫תנאי העבודה במקצועות "נשיים" ‪5‬‬ ‫נשים בשירות לאומי ובצה"ל‬ ‫‪5‬‬ ‫סך הכל‬ ‫‪110‬‬

‫מספר שאילתות‬ ‫‪5‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪1‬‬

‫חברי הכנסת הפעילים ביותר בתחום השאילתות המגדריות היו‪:‬‬ ‫מספר שאילתות‬ ‫‪8‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬

‫ח"כ‬ ‫חנין זועבי‬ ‫איתן כבל‬ ‫אורית זוארץ‬ ‫מסעוד גנאים‬ ‫שלי יחימוביץ'‬ ‫אורי אורבך‬ ‫עינת וילף‬ ‫אריה אלדד‬ ‫דב חנין‬ ‫חיים אורון‬

‫מספר שאילתות‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬

‫ח"כ‬ ‫אורלי לוי אבקסיס‬ ‫זבולון אורלב‬ ‫זהבה גלאון‬ ‫יצחק וקנין‬ ‫מיכאל בן‪-‬ארי‬ ‫מירי רגב‬ ‫ציפי חוטובלי‬ ‫אברהם מיכאלי‬ ‫אמנון כהן‬ ‫אריה ביבי‬

‫שאילתות‬ ‫‪25‬‬

‫‪23‬‬

‫‪20‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪10‬‬

‫‪12 13‬‬ ‫‪9‬‬

‫‪8‬‬

‫‪7‬‬

‫‪7‬‬

‫‪6‬‬

‫‪5‬‬

‫‪5‬‬

‫‪5‬‬

‫‪5‬‬ ‫‪2‬‬

‫‪0‬‬

‫‪05‬‬

‫‪1‬‬

‫‪1‬‬

‫‪1‬‬

‫‪1‬‬

‫‪1‬‬

‫‪1‬‬

‫‪1‬‬

‫‪1‬‬


‫ייזום הצעות לסדר‬ ‫נושא‬ ‫הדרת נשים‪ ,‬דת ומדינה‬ ‫אלימות מינית‬

‫מספר הלס"י‬ ‫‪31‬‬ ‫‪24‬‬

‫אלימות נגד נשים‬ ‫‪23‬‬ ‫שילוב נשים בעבודה‬ ‫‪23‬‬ ‫תנאי העבודה במקצועות ‪15‬‬ ‫"נשיים"‬ ‫הערבי‬ ‫המגזר‬ ‫‪14‬‬ ‫נשים בצה"ל‬ ‫‪14‬‬ ‫בריאות נשים‬ ‫‪11‬‬ ‫כללי‬ ‫‪9‬‬ ‫אפליית נשים בישראל‬ ‫‪6‬‬

‫מספר הלס"י‬

‫נושא‬ ‫ביטחון סוציאלי‬ ‫נשים בסכסוך הישראלי‬ ‫פלסטיני‬ ‫פערי שכר בין נשים לגברים‬ ‫ייצוג נשים בתקשורת‬ ‫מעמד אישי ומשפחה‬

‫‪5‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬

‫פשיעת נשים‬ ‫ייצוג הולם‬ ‫נשים בפוליטיקה‬ ‫נשים בצה"ל‬ ‫סה"כ‬

‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪202‬‬

‫‪6‬‬ ‫‪6‬‬

‫חברי הכנסת הפעילים ביותר בתחום הלס"י היו‪:‬‬ ‫ח"כ‬ ‫אורית זוארץ‬ ‫חנין זועבי‬ ‫עינת וילף‬ ‫ציפי חוטובלי‬ ‫אורלי לוי אבקסיס‬ ‫ניצן הורוביץ‬ ‫אנסטסיה מיכאלי‬ ‫אורי אורבך‬ ‫עפו אגבאריה‬ ‫שלי יחימוביץ'‬

‫מספר הלס"י‬ ‫‪16‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪14‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪6‬‬

‫מספר הלס"י‬ ‫‪6‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬

‫ח"כ‬ ‫דב חנין‬ ‫נחמן שי‬ ‫זהבה גלאון‬ ‫שלמה מולה‬ ‫זבולון אורלב‬ ‫חיים אורון‬ ‫ליה שמטוב‬ ‫דני דנון‬ ‫מיכאל בן‪-‬ארי‬ ‫אמנון כהן‬

‫הלס"י‬ ‫‪35‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪10‬‬

‫‪31‬‬ ‫‪23 23 24‬‬ ‫‪14 14 15‬‬

‫‪11‬‬

‫‪9‬‬

‫‪6‬‬

‫‪6‬‬

‫‪5‬‬ ‫‪0‬‬

‫‪06‬‬

‫‪6‬‬

‫‪5‬‬

‫‪3‬‬

‫‪3‬‬

‫‪3‬‬

‫‪2‬‬

‫‪2‬‬

‫‪2‬‬


‫בחינת עבודת הכנסת בתחומים המגדריים השונים‬ ‫זרקור על שילוב נשים בעבודה‬ ‫מבוא‬ ‫אחד הנושאים המרכזיים שהעסיקו את הכנסת בכל הנוגע לחקיקה מגדרית נגע לשילוב נשים‬ ‫בעולם העבודה‪ .‬כיום‪ ,‬אף על פי שנשים הצליחו להיכנס לשוק העבודה ואף להגיע לעמדות‬ ‫מסוימות של השפעה וכוח‪ ,‬עדיין אנו רואות אפליה קשה בשוק העבודה‪ ,‬המבוססת על מין‪,‬‬ ‫הורות‪ ,‬הריון‪ ,‬טיפולי פוריות ועוד‪ .‬האפליה בשוק העבודה היא כיום אפליה מבנית‪ ,‬ואיננה בהכרח‬ ‫תוצאה של כוונה רעה להפלות או רצון להפלות‪ ,‬הגם שלצערנו אנו נתקלות גם במקרים כאלה‪.‬‬ ‫האפלייה המבנית נגד נשים ממשיכה בין היתר משום ששוק העבודה‪ ,‬כפי שאנו מכירות אותו‬ ‫כיום‪ ,‬תוכנן בהתאם למידותיו של העובד המושלם‪ ,‬שהיה‪ ,‬בזמנו‪ ,‬גבר מהמעמד הבינוני שיכול‬ ‫להתמסר כולו לעבודה נוכח העובדה שבבית ממתינה לו אישה המגדלת את ילדיו ומטפלת בביתו‪.‬‬ ‫אולם‪ ,‬מאז שנות החמישים שינתה החברה את פניה‪ .‬נשים רבות יוצאות לשוק העבודה‪ ,‬רואות‬ ‫בעבודתן מקור להגשמה עצמית ולאושר ומבקשות להתקדם בעולם העבודה‪ .‬במקביל‪ ,‬שינויים‬ ‫כלכליים הובילו לכך שגם נשים שאינן בהכרח מעוניינות בקריירה מחוץ לביתן מוצאות עצמן‬ ‫מחויבות לעבוד שכן כיום קשה מאוד לשרוד‪ ,‬כלכלית‪ ,‬עם משכורת אחת בלבד‪.‬‬ ‫בניתוח שוק העבודה והאפליה הקיימת בו נהוג להצביע על מספר חסמים לנשים‪ :‬תקרת הזכוכית‬ ‫מסמלת מחסום הקיים בשוק העבודה עבור נשים אך איננו נראה‪ .‬בגין אותה תקרת זכוכית נשים‬ ‫רבות אינן מצליחות להתקדם מעבר לתפקיד מסוים (למשל‪ ,‬מעבר מעורכת דין שכירה לשותפה‬ ‫במשרד וכו'); רצפת הבוץ מסמלת מצב שבו נשים אינן מצליחות להתעלות מעל התפקידים‬ ‫הזוטרים והפשוטים ביותר‪ ,‬ובהתאם גם המכניסים פחות‪ ,‬כמו ניקיון‪ ,‬תחזוקה‪ ,‬סיעוד ועוד‪ .‬נשים‬ ‫רבות המצויות במעגל העוני אינן יכולות להפסיק את עבודתן כדי ללמוד ולהשיג מקצוע שתהיה בו‬ ‫אפשרות לשכר גבוה יותר וכך הן ל כודות במעגל שוטה שבו הן עובדות במשכורת נמוכות וללא‬ ‫תנאים ראויים‪ .‬בשנים האחרונות אנו מבינות כי גם תופעת ההטרדה המינית מהווה חסם עבור‬ ‫נשים‪ ,‬שכן סביבת עבודה עוינת ומטרידה פוגעת ביכולתן של נשים להשתלב ולהתקדם בעולם‬ ‫שוק העבודה של ימינו איננו מותאם לנשים עובדות‪ ,‬כל עוד נשים נתפסות גם כאחראיות‬ ‫המרכזית לטיפול בבית ובילדים‪ .‬לכן‪ ,‬אנו נתקלות היום בקשיים של נשים להתקדם‪ ,‬למצות את‬ ‫עצמן ובמקביל לגדל את ילדיהן ולטפל בבית‪.‬‬ ‫נושא זה מעורר עשייה פרלמנטארית רבה יחסית‪ ,‬בין היתר בשל הרצון העז להמשיך ולאפשר‬ ‫לנשים לעסוק בילודה ובגידול הילדים‪ ,‬נוכח העובדה שישראל היא מדינה המעודדת ילודה‬ ‫ומבקשת למעשה כי נשים תמשכנה לבצע את שתי המטלות‪ :‬גידול הילדים והטיפול בבית‪,‬‬ ‫וההשתלבות בשוק העבודה כדי לעמוד בקריטריונים ראויים של מדינה מתקדמת המשתייכת‬ ‫לארגון ה‪.OECD-‬‬

‫הוצאות הטיפול בילדים‬ ‫עו"ד ורד פרי (כיום חברת הנהלת שדולת הנשים) יצאה למאבק ברשויות מס ההכנסה בניסיון‬ ‫להכיר בהוצאות הטיפול על ילדיה כהוצאות שניתן לנכותן מההכנסה‪ .‬בית המשפט העליון קבע כי‬ ‫אכן ניתן לנכות את הוצאות הטיפול על ילדים מההכנסה החייבת‪ ,‬ובעקבות פסיקה זו משרד‬ ‫האוצר יזם חקיקה בנושא שלמעשה ביטלה את פסק הדין התקדימי‪ .‬על התיקון לפקודת מס‬ ‫‪07‬‬


‫ההכנסה הגישה שדולת הנשים עתירה ואולם זו נדחתה לאחר שבית המשפט העליון ציין כי‬ ‫הכנסת החליטה לבטל את תוצאת פסק הדין‪.‬‬ ‫בכנסת הנוכחית הוגשו מספר הצעות חוק שנועדו לתקן את פקודת מס ההכנסה כך שניתן יהיה‬ ‫לנכות את הוצאות הטיפול בילדים מההכנסה החייבת ואולם כאמור אלה לא הצליחו לעבור‬ ‫ולהיכנס לספר החוקים של מדינת ישראל‪ .‬אולם‪ ,‬המאבק להכרה בהוצאות הטיפול בילדים‬ ‫יימשך בכנסת הנוכחית ובכנסות הבאות‪.‬‬ ‫כאן המקום להדגיש כי כל עוד תפקיד הטיפול בילדים נחשב לתפקידה של האישה וכל עוד‬ ‫קיימים פערי שכר כה משמעותיים בין גברים לנשים‪ ,‬הוצאות הטיפול בילדים נחשבות למעמסה‬ ‫כספית על המשכורת "השנייה"‪ ,‬היא לרוב המשכורת של האישה‪ .‬בנסיבות אלה‪ ,‬הוצאות של בין‬ ‫‪ ₪ 6,333-3,333‬בחודש מתמרצות נשים רבות כלל לא לצאת לשוק העבודה או לא למצות את‬ ‫מלוא יכולתן להתקדם בשוק העבודה‪ .‬תיקון פקודת מס ההכנסה הכרחי כדי להקל על הנטל‬ ‫הכלכלי המוטל על ההורים וכדי לייצר תמריץ חיובי ליציאת נשים לעבודה‪ ,‬מה שיעלה לבסוף גם‬ ‫את הכנסות המדינה ממיסים ויגשר על הפער שיווצר כתוצאה מהפחתת המיסים כתוצאה מניכוי‬ ‫הוצאות הטיפול‪.‬‬

‫אמהות עובדות או אמהות אובדות‬ ‫תחום נוסף שזכה לקידום בכנסת האחרונה הוא תחום הטיפול בילדים בגיל הרך‪ ,‬כחלק מתפיסת‬ ‫עולם כוללת הרואה בנושא הקמתן של מסגרות חינוך זולות או חינמיות לילדים בגיל הרך כתמריץ‬ ‫משמעותי לנשים לצאת לשוק העבודה ולהשתלב בו‪ .‬מהלך זה זכה לקידום משמעותי עם המלצות‬ ‫ועדת טרכטנברג בקיץ ‪ 3311‬להחיל‪ ,‬אחרי כ‪ 43-‬שנות עיכוב‪ ,‬את חוק חינוך חינם גם על ילדים‬ ‫וילדות בגילאי ‪ .3-4‬בכנסת הנוכחית הוגשה הצעת חוק לימוד חובה (תיקון – חינוך חינם‬ ‫לפעוטות)‪ ,‬התשע"ב‪ ,1388-‬על ידי חברי הכנסת מסיעת מרץ (גילאון‪ ,‬גלאון והורוביץ) וכן על ידי‬ ‫ח"כ בנימין בן אליעזר וח"כ דב חנין‪ .‬ההצעות הללו נועדו לקבוע בחוק את החובה להחיל חינוך‬ ‫חינם על ילדי הגיל הרך‪ .‬חשוב להדגיש כי הצעות חוק אלה אינן נדרשות למעשה שכן החוק‬ ‫הנוכחי כבר קובע את החובה לחינוך חינם ואולם הוא נדחה מדי שנה מסיבות תקציביות‪ .‬כן‬ ‫הוגשה הצעת חוק מעונות יום לילדי עובדי חינוך‪ ,‬התשע"א–‪ 1388‬על ידי חברי הכנסת זבולון‬ ‫אורלב וציפי חוטובלי שנועדה לאפשר לעובדי הוראה – ולמעשה‪ ,‬לעובדות הוראה – לזכות‬ ‫בהשתתפות המדינה בהחזקת הילד או הילדה במעון יום מסובסד‪ .‬על פי המצב החוקי דהיום‪,‬‬ ‫מורות אינן מגיעות לרף המינימום הנדרש של שעות עבודה‪ ,‬וזאת משום שבוחנים אך ורק את‬ ‫שעות העבודה השבועיות שלהן ולא את היקף משרתן‪ .‬אם תתקבל הצעה זו‪ ,‬יתאפשר גם למורות‬ ‫לקבל את הקדימות ברישום למעון היום וכן סבסוד מסוים‪ ,‬שכיום הן אינן זכאיות להם‪.‬‬

‫עבודת נשים‬ ‫חוק עבודת נשים הוא אחד מחוקי המגן הקיימים כיום המגנים על נשים בשוק העבודה‪ .‬הוא‬ ‫נחקק בשנת ‪ 1163‬ובהתאם לרוח התקופה מתייחס לנשים כאל קבוצה מוחלשת שיש להגן עליה‪.‬‬ ‫החוק תוקן מאז חקיקתו פעמים רבות ונעשו ניסיונות להתאימו לימינו אנו‪ .‬אחת ההגנות‬ ‫החשובות המוקנות בו לנשים נוגעת לאיסור פיטורין של נשים בהריון או בטיפולי פוריות‪ .‬על פי‬ ‫המצב החוקי דהיום‪ ,‬לא ניתן לפטר אישה העובדת אצל אותו מעביד מעל שישה חודשים אם היא‬ ‫‪08‬‬


‫בהריון וכן לא ניתן לפטרה בתקופה של ‪ 53‬הימים שלאחר חזרתה מחופשת הלידה‪ .‬איסור פיטורין‬ ‫זה חל גם על נשים הנמצאות בטיפולי פוריות ובתקופה שלאחר סיום הטיפולים‪ .‬האפשרות‬ ‫היחידה לפטר אישה בתקופה המוגנת היא בקבלת היתר לכך משר התעשייה‪ ,‬המסחר והתעסוקה‪.‬‬ ‫סמכות זו הואצלה לעובדות בכירות במשרד התמ"ת והן אלה שמבצעות בפועל את הבירור‬ ���העובדתי וממליצות על מתן ההיתר‪.‬‬ ‫על אף ההגנה הרבה המוקנית לנשים מכוח החוק‪ ,‬בפועל נשים רבות מפוטרות בתקופת ההיריון‪,‬‬ ‫בהיתר וללא היתר‪ .‬אחד החוקים החשובים שנועד לתקן מצב זה הוא החוק לתיקון חוק עבודת‬ ‫נשים (תיקון – ועדת היתרים)‪ ,‬שמבקש להשוות בין האפשרות לפטר חיילי מילואים לבין‬ ‫האפשרות לפטר אישה בהריון או בטיפולי פוריות‪ .‬הצעת החוק מבקשת להקים ועדת היתרים‬ ‫שתבחן את בקשות המעסיקים לפיטורי עובדות בהריון‪ .‬על פי המתווה המוצע בהצעת החוק‪,‬‬ ‫תוקם במשרד התמ"ת ועדת היתרים מעין שיפוטית שתשמור על זכויות העובדות ותבחן את‬ ‫הבקשות להיתרים‪.‬‬ ‫הצעה נוספת לתיקון החוק האמור מקודמת על ידי שדולת הנשים בישראל ובעיקרה קובעת כי‬ ‫בתקופה המוגנת שבה אסור לפטר עובדת בהריון או בטיפולי פוריות‪ ,‬אסור יהיה לפגוע בתנאי‬ ‫עבודתה של העובדת‪ .‬כיום‪ ,‬החוק אוסר על מעסיק לפגוע במשכורתה ובהיקף עבודתה של עובדת‬ ‫בתקופה המוגנת‪ .‬בפועל‪ ,‬על פי פניות שהגיעו לקו הפתוח של שדולת הנשים‪ ,‬מתברר כי מעסיקים‬ ‫רבים יורדים לחייהן של עובדות בהריון‪ ,‬מתעמרים בהן ומתנכלים להן‪ ,‬הכל במטרה לגרום להן‬ ‫להתפטר ולעקוף בכך את איסור הפיטורין‪ .‬הצעת החוק של שדולת הנשים‪ ,‬אם תתקבל‪ ,‬תביא‬ ‫לכך שמעסיקים לא יוכלו לפגוע בתנאי העבודה של עובדות מתוך מטרה להמאיס עליהן את‬ ‫העבודה‪.‬‬

‫‪09‬‬


‫זרקור על המעמד האישי והדין האישי בישראל‬ ‫מבוא‬ ‫מדינת ישראל פועלת בתחום המעמד האישי בהתאם לעדה הדתית אליה משתייכת כל אזרחית‪.‬‬ ‫כידוע‪ ,‬בישראל אין הפרדה בין הדת למדינה והמוסדות הדתיים העוסקים בענייני המעמד האישי‬ ‫מקבלים שכרם מקופת המדינה מבלי שיש עליהם פיקוח ממשלתי תוכני (להבדיל מפיקוח של‬ ‫גופים כגון החשב הכללי ומבקר המדינה)‪.‬‬ ‫כמוסדות ציבוריים ניתן היה לצפות כי יפעלו על פי חוקי המדינה וערכיה ואולם בפועל מתברר כי‬ ‫בתי הדין הדתיים רואים עצמם מחויבים בראש ובראשונה להלכה או לספרות הדתית המנחה‬ ‫אותם ואינם רואים עצמם מחויבים לפעול על פי ערכים דמוקרטיים‪ ,‬ככל שאלה מתנגשים עם‬ ‫הערכים הדתיים‪ .‬כך למשל‪ ,‬בתי הדין הרבניים בישראל אינם פועלים בהכרח לפי חוק יסוד‪ :‬כבוד‬ ‫האדם וחירותו ובהחלט שאינם מחילים על עצמם את ערך השוויון בין המינים‪ .‬המשמעות היא כי‬ ‫נשים סובלות לא אחת מיחס מפלה במערכות בתי הדין הדתיים‪ ,‬בכל העדות השונות בישראל‪,‬‬ ‫האחראים על ענייני המעמד האישי‪.‬‬ ‫תחום זה הינו תחום מפתח בכל הנוגע לחקיקה המגדרית ויש לא מעט ניסיונות לשנות את המצב‬ ‫הנוכחי בחקיקה ובהעלאת הנושא לסדר היום‪ .‬להלן נציג מספר יוזמות חקיקה שעלו בכנסת‬ ‫האחרונה ונועדו להתמודד עם הבעייתיות שבמצב הנוכחי‪.‬‬

‫הזכות להינשא והזכות שלא להינשא‬ ‫לכאורה‪ ,‬הזכות להינשא היא זכות בסיסית וטבעית אשר מוקנית לכל אדם באשר הוא אדם‪ ,‬אך‬ ‫לא כך המצב בישראל‪ .‬במדינת ישראל היום זכות זו אינה מובטחת לכל אדם‪ .‬קיימות קבוצות‬ ‫גדולות‪ ,‬אשר המצב המשפטי הקיים אינו מאפשר להם להינשא בישראל ולמעשה הן סובלות‬ ‫מאפליה מתמשכת מטעמי גזע‪ ,‬דת ומין‪ .‬בנוסף זוגות רבים נאלצים להינשא בדרך אשר נוגדת את‬ ‫צו מצפונם‪ .‬הצעת חוק נישואין וגירושין‪ ,‬התשע"א – ‪ 1383‬של ח"כ חיים אורון לא באה לבטל את‬ ‫ההסדרים הקיימים כיום‪ ,‬אלא להוסיף עליהם אפשרות של נישואין אזרחיים כנהוג ברוב מדינות‬ ‫העולם‪ .‬הצעת חוק זו באה להבטיח כי כל אדם בישראל יוכל להינשא בישראל על פי אמונתו וצו‬ ‫מצפונו וכן להתגרש‪ .‬כמו כן מטרה של הצעת חוק זו היא לצמצם את תופעת סרבנות הגט‬ ‫והסחטנות שבצדה‪ ,‬יוכלו בני הזוג לבחור להתגרש באופן אזרחי בבתי המשפט לענייני משפחה‪.‬‬ ‫נושא דומה נוגע לגיל שבו נכנסים למוסד הנישואין‪ .‬כיום‪ ,‬חוק גיל נישואין אוסר על נישואי קטין‬ ‫או קטינה שטרם מלאו להם ‪ 17‬שנים וכן על עריכת נישואין כאמור‪ .‬חוק זה מעניק למעשה‬ ‫לקטינים בני ‪ 17‬את הזכות לבנות תא משפחתי ולהביא ילדים לעולם‪ .‬אולם‪ ,‬כניסתו של קטין‪,‬‬ ‫ובעיקר כניסתה של קטינה‪ ,‬למסגרת של נישואין בגיל כה צעיר עשויה לפגוע בה מבחינה רגשית‬ ‫ונפשית‪ ,‬וכן מבחינה כלכלית‪ .‬אנו יודעות כיום כי נישואי קטינות משקפים תופעה של משפחות‬ ‫המפעילות לחץ על נערות צעירות להינשא מתוך תפיסה פטריארכאלית שמקום האישה הוא בבית‬ ‫ותפקידה מתמצה בהולדת וגידול ילדים‪ ,‬ויש להשיאה ככל המוקדם וקרוב ככל האפשר לגיל שבו‬ ‫מבחינה רפואית‪-‬ביולוגית היא יכולה ללדת ילדים‪ .‬לא פעם ואף לרוב‪ ,‬נישואים אלו אינם נערכים‬ ‫מתוך רצון חופשי אלא בכפייה‪ .‬במרבית מדינות אירופה (בלגיה‪ ,‬צרפת‪ ,‬גרמניה‪ ,‬הולנד ועוד)‬ ‫ובמדינות מערביות נוספות קיים איסור על נישואי צעיר או צעירה שטרם מלאו לו ‪ 13‬שנים‪ .‬הצעת‬ ‫חוק גיל הנישואין (תיקון ‪ -‬העלאת גיל הנישואין)‪ ,‬התשע"א‪ 1388-‬שהוגשה על ידי מספר חברי‬ ‫כנסת ולבסוף אומצה על ידי הממשלה בהחלטת ועדת השרים לענייני חקיקה מציעה להעלות את‬ ‫‪21‬‬


‫גיל הנישואין המזערי משבע עשרה שנים לשמונה עשרה שנים ולאסור‪ ,‬למעשה‪ ,‬כליל‪ ,‬על נישואי‬ ‫קטינים‪ .‬על פי המצב החוקי דהיום בית המשפט לענייני משפחה יוסמך להתיר נישואיהם של‬ ‫קטינים במידה והאישה הרתה לבן הזוג או בנסיבות מיוחדות אחרות המצדיקות מתן היתר‬ ‫נישואין‪ .‬הצעת החוק האמורה מבקשת להחליף את הכלל הזה בכלל גורף הקובע כי בית המשפט‬ ‫יוכל לתת היתר נישואין רק כאשר ישנן נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת מבלי לקבוע מה יהיו‬ ‫הנסיבות שיצדיקו היתר כזה‪.‬‬

‫מסורבות גט ועגונות‬ ‫הצעת חוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין) (תיקון – הפעלת צו הגבלה)‪ ,‬התשע"א–‬ ‫‪3311‬של ח"כ עתניאל שנלר‪.‬‬ ‫נשים יהודיות בישראל סובלות מבעיה חברתית‪-‬הלכתית קשה של סרבנות גט‪ .‬על פי דין תורה‪,‬‬ ‫גירושין יכולים להתקיים רק כאשר הגבר מעניק לאישה גט‪ .‬כל עוד האישה איננה מקבלת גט‪,‬‬ ‫היא איננה יכולה להינשא מחדש והיא נחשבת עדיין לאשת איש‪ ,‬על כל המשמעויות הנלוות לכך‬ ‫ובעיקרן‪ ,‬כל הילדים שיוולדו לה כתוצאה מקשר עם גבר אחר ייחשבו ממזרים‪ ,‬סטטוס חמור‬ ‫המשליך על מעמדם של אותם ילדים‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬על פי ההלכה היהודית האורתודוקסית‪,‬‬ ‫הגבר מחזיק במפתחות לחירותה של האישה‪ .‬ישנם כמובן זוגות המצליחים להיפרד מבלי שכוח‬ ‫עודף זה של הגבר בא לידי ביטוי ואולם ישנם מקרים רבים שבהם הגבר משתמש בכוח העודף שלו‬ ‫כ"קלף מיקוח" על מנת לדרוש מהאישה תנאים כספיים המתאימים לו כדי להעניק לה את הגט‪.‬‬ ‫כאן המקום להדגיש כי פסקי דין לגירושין מקיימים מצב ייחודי בו אין בפסק הדין כשלעצמו כדי‬ ‫לסיים את נישואי הזוג‪ ,‬אלא נדרשת פרוצדורה מורכבת של התנהלות מול בית הדין הרבני‪.‬‬ ‫בית הדין הרבני יגדיר אישה כמסורבת גט רק בחלוף שנתיים מעת פתיחת התיק ברבנות‪ ,‬בגלל‬ ‫סירובו של הבעל‪ .‬על פי חוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין)‪ ,‬התשנ"ה–‪ ,1116‬לבית‬ ‫הדין יש אפשרות להטיל על הגבר המסרב לתת גט צווי הגבלה שונים כאשר החמור בהם הוא צו‬ ‫מאסר בכפייה‪.‬‬ ‫בפועל‪ ,‬נשים רבות נתקלות בקושי ליזום דיון למתן צווי הגבלה בין היתר בשל החשש מהקשחת‬ ‫ליבו ועמדותיו של סרבן הגט שניתנה נגדו סנקציה ובשל החשש הדתי מגט מעושה‪ ,‬מצב בו הבעל‬ ‫מגרש את אשתו שלא מרצונו‪ ,‬מה שעלול לפסול את הגט מבחינה הלכתית‪ .‬בכנסת האחרונה‬ ‫הגישו חברי הכנסת עתניאל שנלר וזבולון אורלב הצעת חוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של‬ ‫גירושין)(תיקון מס' ‪ ,)7‬התשע"ב‪ .3313-‬הקובע כי כל פסק דין של בית הדין הרבני בתיקי גירושין‬ ‫יהיה חייב לכלול תאריך לסידור הגט בבית הדין‪ .‬אם תוך ‪ 36‬ימים לא יינתן גט – בית הדין יחויב‬ ‫להתכנס ולדון בהטלת מגבלות על הצד המעכב את הגט‪ .‬חוק זה יקבע את חובתו של בית הדין‬ ‫לעקוב אחר ביצוע פסק הדין ואם הגט לא ניתן יהיה עליו להתכנס בפרקי זמן קבועים ולדון‬ ‫בהמשך החרפת הסנקציות או ביטולן לאחר מתן הגט‪ .‬מצב זה יכביד על סרבני הגט וכמו כן גם על‬ ‫הדיינים שיצטרכו לעקוב אחר המועדים ולדאוג ליישום פסקי הדין שלהם‪.‬‬ ‫דרך נוספת של הכנסת להתמודד עם מצוקת מסורבות הגט והעגונות נוגעת לייצוג נשים בוועדה‬ ‫למינוי דיינים‪ .‬הדיין משמש כשופט בבית דין הרבני‪ .‬לתפקיד זה יכולים להתמנות רק גברים‪,‬‬ ‫מבחינה הלכתית‪ .‬מינוי הדיינים נעשה על ידי הוועדה למינוי הדיינים‪ .‬כיום הוועדה כוללת ‪13‬‬ ‫חברים‪ ,‬מתוכם ארבעה מקומות שמורים לגברים בלבד (שני דיינים ושני הרבנים הראשיים‬ ‫‪20‬‬


‫לישראל)‪ .‬אין מניעה עקרונית למינוי נשים לוועדה זו אך בפועל עבר זמן רב מאז אישה הייתה‬ ‫חברה בוועדה‪ .‬לאחרונה הוגשה הצעת חוק (תיקון‪ -‬ייצוג הולם לנשים בוועדה למינוי דיינים)‪,‬‬ ‫התשע"ב‪ 1381-‬על ידי ח"כ עתניאל שנלר המבקשת ליישם את העיקרון הכללי הנוהג במשפט‬ ‫הציבורי לגבי איסור ההפליה גם בוועדה למינוי דיינים‪ .‬ההצעה קובעת כי הוועדה למינוי דיינים‬ ‫מהווה גוף ציבורי‪ ,‬אשר מתוקף מעמדו מחויב לנהוג לאור עקרון השוויון ולהימנע מהפליה‪ .‬שכרם‬ ‫של החברים בוועדה משולם מקופת המדינה ולכן הוועדה מחויבת להתנהל לאור חוקי היסוד‪,‬‬ ‫וכאשר אין נשים בוועדה – היא איננה פועלת בהתאם לעקרונות אלו‪ .‬ההצעה מבוססת עוד על כך‬ ‫שממילא אין אפשרות למנות אישה לדיינית‪ ,‬כך שהדרך היחידה שקולן של נשים יישמע היא דרך‬ ‫הוועדה למינוי הדיינים‪" .‬שדולת הנשים לישראל" שותפה לקידום הצעת חוק זו אשר תבטיח‬ ‫שיריון של ‪ 3‬נשים בוועדה למען עקרון ייצוג הולם לשני המינים ואף היתה בין העותרות בעתירה‬ ‫של מרכז צדק לנשים הקוראת למינוי ‪ 3‬נשים לוועדה‪.‬‬

‫"מה יש בְּ שם?" – דיני השמות במדינת ישראל‬ ‫חוק השמות קובע כיום כי קטין מקבל את שם משפחתו של אביו אוטומטית‪ .‬מצב זה יוצר‬ ‫סיטואציות בעייתיות בחיי היומיום כמו גם קונפליקט אישי לכל אישה‪ ,‬אשר ילדיה נושאים שם‬ ‫משפחה שונה משלה (אם לא שינתה בעצמה את השם)‪ .‬הצעת חוק השמות (תיקון‪ -‬שם משפחתו‬ ‫של קטין)‪ ,‬התשע"א‪ 1388-‬נועדה לתקן אי שוויון זה ולבטל את החזקה האוטומטית שלפיה קטין‬ ‫ייקרא בשם משפחתו של אביו ותקבע כי ברירת המחדל תהיה שמות המשפחה של שני הוריו של‬ ‫הקטין‪ .‬הצעת חוק השמות (תיקון‪ -‬קביעת שם משפחה לאחר גירושין)‪ ,‬התשע"א‪ 1388-‬של ח"כ‬ ‫עינת וילף נועדה לתקן מצב בעייתי אחר הנוגע לשמות קטינים‪ .‬כיום‪ ,‬החוק קובע כי אם קטין‬ ‫נקרא בשם אביו‪ ,‬היה והוריו מתגרשים‪ ,‬גם לאחר הגירושין ימשיך להיקרא בשם אביו‪ .‬במצבים‬ ‫בהם האם חוזרת לשם נעוריה או נישאת מחדש‪ ,‬אם ברצונה להוסיף את שם משפחתה החדש‬ ‫לשם משפחתו של הקטין עליה להשיג את הסכמתו של האב או לקבל את אישור בית המשפט לכך‪.‬‬ ‫הליך זה נחשב למורכב וסבוך עבור נשים שלרוב מוותרות על כך‪ .‬ויודגש‪ ,‬מצב זה קיים גם במקרה‬ ‫שבו יש לאם משמורת מלאה על הקטין‪ .‬מצב חוקי זה מקשה על אם לבטא בשם המשפחה את‬ ‫קשרה לבנה או לבתה למרות שהיא בעלת המשמורת המלאה עליהם‪ .‬הצעת החוק האמורה באה‬ ‫לתקן זאת ולאפשר לאם שהיא בעלת משמרות מלאה להוסיף את שם משפחתה לשם הקטין‪ ,‬ללא‬ ‫הסכמת רב וללא הליך משפטי‪.‬‬

‫גירושין ומשמורת ילדים‬ ‫נושא משמורת הילדים הוא אחד הנושאים הרגישים יותר בעת גירושין‪ ,‬אם לא הרגיש מביניהם‪.‬‬ ‫מזה מספר שנים יושבת על המדוכה ועדה ציבורית שנועדה לבחון את סעיף ‪ 12‬לחוק הכשרות‬ ‫המשפטית והאפוטרופסות התשכ"ב‪ ,8691 -‬ולהחליט האם יש צורך לבטל את חזקת הגיל הרך‪.‬‬ ‫המצב המשפטי היום מקנה להורים לילדים קטינים אפשרות לבחור מי מהם יהיה המשמורן‬ ‫הקבוע וכיצד תיראה חלוקת הזמן של הקטינים בין שני ההורים (המשמורן וזה שאינו משמורן)‪.‬‬ ‫בפועל‪ ,‬זוגות רבים אינם מצליחים להגיע להסכמה משותפת ביניהם לגבי גורל הקטינים ובמצבים‬ ‫מסוג זה מכריע בית המשפט לענייני משפחה בהתאם לחזקת הגיל הרך‪ ,‬הקובע כי ילדים עד גיל ‪5‬‬ ‫יישארו בחזקת אימם‪ .‬סעיף ‪ 36‬לחוק האמור מורה כי רק כאשר מתקיימות סיבות מיוחדות‬ ‫להורות אחרת הקטין יעבור למשמרות האב‪ .‬ואכן‪ ,‬ברוב המכריע של המקרים המשמורת הינה‬ ‫‪22‬‬


‫אצל האם‪ .‬מתן משמורת להורה אחד מותירה בידו במידה רבה את האפשרות לקבוע את אופן‬ ‫מימוש זכויות הילד לקשר עם ההורה האחר‪ .‬הסדר זה נמשך גם לאחר מעבר הילד "מהגיל הרך"‬ ‫לגיל בוגר יותר מכיוון שטובתם מחייבת שלא לשנות את ההסדר שאליו הם התרגלו‪.‬‬ ‫כאמור‪ ,‬ועדה ציבורית בראשות פרופ' דן שניט (ועדת שניט)‪ ,‬המליצה בשנה האחרונה לבטל את‬ ‫חזקת הגיל הרך ולעבור למודל של אחריות הורית משותפת‪ .‬נושא זה עדיין לא הגיע לכדי חקיקה‬ ‫ואולם בימים אלה שוקד משרד המשפטים על ניסוח תזכיר חוק בהתאם להמלצות הוועדה‪ ,‬כך‬ ‫שהנושא בוודאי יעסיק את הכנסת בשנים הקרובות‪ .‬הוועדה העמידה את עקרון טובת הילד‬ ‫כעקרון על אשר על פיו תיקבע משמורת הקטנים כאשר אף הורה איננו משמורן יחיד (למעט‬ ‫מקרים חריגים)‪ .‬עקרון האחריות ההורית קובע כי האחריות חלה על כל הורה ללא קשר לשאלת‬ ‫היותו משמורן ואין ההורה יכול להשתמט ממנה‪.‬‬ ‫המלצות הוועדה‪ ,‬שכאמור ימצאו את ביטוין בקרוב בתזכיר חוק רשמי‪ ,‬טומנות בתוכן שינוי‬ ‫משמעותי לעניין משמורת קטינים ולמוסד המשפחה‪ .‬מחד גיסא‪ ,‬ביטול חזקת הגיל הרך פועל‬ ‫לכאורה למען קידום השוויון בין המינים כאשר האם לא תיתפס יותר כמטפלת עיקרית בילדים‬ ‫ויהיה באפשרותה לקדם שינוי חברתי בתפיסה הציבורית על חלוקת התפקידים במשפחה‪ .‬מאידך‬ ‫גיסא‪ ,‬המציאות החברתית‪-‬משפחתית בישראל איננה שוויונית בין בני הזוג וקיים פער הנובע‬ ‫בעיקר מהבלעדיות של מוסדות הדת על כל נושא הגירושין‪ .‬שדולת הנשים בישראל פועלת‬ ‫בשיתוף עם ארגונים נוספים למניעת יישום מסקנות הועדה לביטול חזקת הגיל הרך‪ ,‬וסבורה שכל‬ ‫עוד לא ייווצר שוויון בחיי הנישואין‪ ,‬לא ניתן להחיל עקרונות של שוויון רק לאחר הגירושין‪ ,‬שהרי‬ ‫אז יהיה מדובר אך ורק בשוויון פורמאלי ולא בשוויון מהותי‪ ,‬וייגרם נזק רב לנשים ולילדים‪.‬‬ ‫ועדה נוספת הבוחנת בימים אלה סוגיה רגישה הנוגעת לגירושין היא ועדת שיפמן‪ ,‬בראשות פרופ'‬ ‫פנחס שיפמן‪ ,‬הבוחנת את סוגיית מזונות הילדים‪ .‬דין תורה החל על יהודים בישראל מחייב את‬ ‫הגבר לזון את ילדיו הקטינים ואילו האישה איננה מחויבת לכך‪ .‬הוועדה בוחנת אפשרויות לשינוי‬ ‫הדין החל בנושא מזונות ילדים כאשר השינוי המרכזי יהיה החלת חובת מזונות בהתאם לזהות‬ ‫המשמורן‪ .‬מטרת הוועדה היא לקבוע נוסחה אחידה לחיוב המזונות כאשר פסיקה בעניין מזונות‬ ‫תהיה אובייקטיבית יותר ומבוססת על יכולת כלכלית כל שני ההורים‪.‬‬ ‫גם במקרה זה‪ ,‬לכאורה ניצבת לפנינו מטרה ראויה של קידום השוויון בין המינים‪ .‬אולם‪ ,‬בפועל‪,‬‬ ‫יש לבחון המלצות של ועדה זו (שטרם ניתנו) לאור המציאות החברתית בה אנו חיים‪ ,‬בה ענייני‬ ‫גירושין ונישואין אינם נידונים בבית משפט אזרחי הפועל על פי עקרונות של שוויון אלא על ידי‬ ‫בתי דין דתיים הפועלים אך ורק על פי עקרונות דתיים והלכתיים‪ .‬החשש הוא כי גם נושא מזונות‬ ‫הילדים יהפוך לקלף מיקוח כחלק מאי מתן הגט לאישה‪.‬‬

‫‪21‬‬


‫זרקור על ייצוג הולם‬ ‫מבוא‬ ‫ייצוג הולם הינו ביטוי הולם לייצוג בני שני המינים‪ ,‬בנסיבות העניין‪ 23.‬חובות הייצוג ההולם של‬ ‫נשים בגופים ציבוריים הותוו על ידי בית המשפט הגבוה לצדק בשורת פסיקות‪ ,‬חלקן בעתירות‬ ‫שהוגשו על ידי שדולת הנשים בישראל‪ .‬על פי פסיקת בג"ץ‪ ,‬בכל מקום שנאמר ייצוג הולם לנשים‬ ‫הכוונה היא למתן ייצוג שווה לבני שני המינים בהיעדר נסיבות מיוחדות המחייבות ייצוג יתר‬ ‫לאחד המינים‪ .24‬בפסיקה בעניין יעל ארן נקבע שייצוג הולם עשוי לחייב את הרשות הממשלתית‬ ‫בנקיטת פעולה מסוימת בכדי להגיע לשוויון בין המינים‪ 25.‬לפי דוקטרינת הייצוג ההולם‪ ,‬כאשר‬ ‫‪26‬‬

‫קיימים מועמדים בעלי כישורים זהים‪ ,‬יש להעדיף אישה‪.‬‬ ‫על פי הנתונים‪ ,‬במדינת ישראל‪ ,‬כמו ברוב מדינות המערב‪ ,‬חלקן של הנשים בקרב כלל אוכלוסיית‬ ‫המדינה הינו גדול ממחצית האוכלוסייה‪ .‬שיעור ההשתתפות של נשים בכוח העבודה האזרחי הינו‬ ‫‪( 63.5%‬בהשוואה ל‪ 53.4%‬מהגברים)‪ ,27‬זאת כאשר שיעור הנשים הבלתי מועסקות שווה לאחוז‬ ‫הגברים הבלתי מועסקים‪ .‬בשנים האחרונות חלה עליה ניכרת בחלקן של הנשים המועסקות בקרב‬ ‫בעלי משלח יד אקדמי‪ .‬עם זאת‪ ,‬נשים עדין זוכות לייצוג נמוך בדרגים הניהוליים במשרות‬ ‫ציבוריות‪ ,‬בחברות ציבוריות ובעמדות בכירות בכלל‪ .‬על פי מפקד קטליסט שעורכת שדולת‬ ‫הנשים בשיתוף קבוצת שטראוס‪ ,‬רק כ‪ 6%-‬מיושבי הראש של החברות הנסחרות במדד תל אביב‬ ‫‪ 133‬הן נשים‪ ,‬ואותו שיעור מנהלות מכהנות כמנהלות כלליות של חברות ציבוריות במדד זה‪.‬‬ ‫בכנסת ישראל מכהנות כיום ‪ 34‬חברות כנסת – ‪ 11%‬מחברי הכנסת‪ ,‬מה שממקם את ישראל‬ ‫‪28‬‬ ‫במקום ה‪ 73-‬בעולם מבחינת שילוב נשים בפרלמנטים‪.‬‬ ‫במדינת ישראל קיימים מספר דברי חקיקה המבטיחים ייצוג הולם לנשים‪ ,‬כגון בחוק החברות‬ ‫הממשלתיות‪ ,‬חוק שירות המדינה (מינויים)‪ ,‬חוק שיווי זכויות האישה וכיו"ב‪ .‬בפועל‪ ,‬חוקים‬ ‫אלה אינם מיושמים בהכרח כראוי ונדרשות לא מעט עתירות והליכים משפטיים כדי לאכוף את‬ ‫הזכויות המוקנות לנשים בישראל‪ .‬בעקבות ריבוי ההליכים‪ ,‬עסקה הכנסת הנוכחית לא מעט‬ ‫בסוגייה זו‪.‬‬

‫ייצוג הולם לנשים בתחומי ביטחון‬ ‫החלטה ‪ 1436‬של מועצת הביטחון של האו"ם מיום ‪ 41.13.3333‬קראה למדינות החברות באו"ם‬ ‫לכלול נשים בכל מוקדי קבלת ההחלטות‪ ,‬פנימיות ובין‪-‬לאומיות כאחד‪ ,‬מתוך הכרה בחשיבות‬ ‫הזווית המגדרית בסיטואציות ביטחוניות‪ .‬בעקבות החלטה זו שונה חוק שיווי זכויות האישה‬ ‫בישראל והוסף לו סעיף ‪5‬ג‪ 1‬שלפיו "בוועדה ציבורית ובצוות שמינו הממשלה‪ ,‬ראש הממשלה‪ ,‬שר‪,‬‬

‫‪23‬‬

‫יופי תירוש "ייצוג הולם לבני שני המינים בשירות המדינה" משפטים ל‪( 331 ,‬תשנ"ט)‬ ‫‪24‬‬ ‫בג״ץ ‪ 364/13‬שדולת הנשים בישראל נ׳ מ משלת ישראל‪ ,‬פ״ד מח(‪)1113( 637-633 ,631 ,)6‬‬ ‫‪25‬‬ ‫בג"ץ ‪ 6766/33‬ארן נ' ממשלת ישראל (לא פורסם‪)33.3.3331 ,‬‬ ‫‪26‬‬ ‫בג"ץ ‪ 6766/33‬הנ"ל‬ ‫‪27‬‬ ‫לסטטיסטיקה‪.‬‬ ‫המרכזית‬ ‫הלשכה‬ ‫נתוני‬ ‫פי‬ ‫על‬ ‫‪http://www.cbs.gov.il/reader/newhodaot/hodaa_template.html?hodaa=201211055‬‬ ‫‪28‬‬ ‫על פי נתוני המכון הישראלי לדמוקרטיה‪.‬‬ ‫‪http://www.idi.org.il/ComparativeDemocratic/Pages/Comparative_Democratic_Data_women_repres‬‬ ‫‪entation.aspx‬‬

‫‪24‬‬


‫סגן שר או מנהל כללי של משרד ממשלתי (להלן‪-‬גוף ממונה) יינתן ביטוי הולם בנסיבות העניין‬ ‫לייצוגן של נשים ממגוון קבוצות האוכלוסייה"‪.‬‬ ‫גם בכנסת הנוכחית הועלו מספר הצעות שהתמקדו בייצוג הולם לנשים בכל הנוגע לנושאי ביטחון‬ ‫ומדינה‪ .‬כך למשל‪ ,‬הצעתה של ח"כ דליה איציק (קדימה) להבטחת ייצוג הולם לנשים בוועדות‬ ‫חקירה ממלכתיות ובוועדות בדיקה ממשלתיות‪ .‬ההצעה מתייחסת לחובה למנות שליש נשים‬ ‫מקרב חברי הוועדה ונובעת מהמחדלים של אי מינוי נשים לוועדת טירקל (שבדקה את אירוע‬ ‫המשט לעזה) וועדת גולדברג (שעסקה בהסדרת היישובים הבדואים בנגב)‪ .‬הצעה זו התקבלה‬ ‫בדמות החוק להרחבת הייצוג ההולם לנשים (תיקוני חקיקה)‪ ,‬התשע"א–‪ 1388‬ואולם בחוק‬ ‫שעבר אין זכר לחובת מינוי שליש נשים‪ ,‬וכל שנאמר הוא כי קיימת חובה לייצוג הולם של נשים‬ ‫בוועדות‪.‬‬ ‫הצעה נוספת המתייחסת למינוי נשים לגופי ביטחון היא הצעת חוק המטה לביטחון לאומי‬ ‫(תיקון‪-‬ייצוג הולם לשני המינים)‪ ,‬התשע"א‪ 1388-‬של ח"כ ציפי חוטובלי‪ ,‬ח"כ נחמן שי וחברי‬ ‫כנסת נוספים‪ .‬הצעה זו קובעת כי הוראות חוק המינויים‪ ,‬לעניין ייצוג הולם‪ ,‬יחולו על העובדים‬ ‫במטה לביטחון לאומי וכי בחמש המשרות הבכירות במטה לביטחון לאומי‪ ,‬לרבות ראש המטה‬ ‫לביטחון לאומי והמשנה לראש המטה לביטחון לאומי יהיה ייצוג של בעל משרה אחד לפחות לכל‬ ‫אחד מבני המינים‪ .‬בבסיס הצעה זו ניצבת גם כן החלטה ‪ 1436‬הקוראת לשלב נשים בגופי ביטחון‪.‬‬ ‫על פניו אין צורך בהצעה האמורה שהרי גם המטה לביטחון לאומי כמוהו כיתר גופי שירות‬ ‫המדינה עליהם חלה חובת הייצוג ההולם‪ .‬אולם‪ ,‬המטה לביטחון לאומי‪ ,‬כמו גופי ביטחון נוספים‪,‬‬ ‫מוחרג מחוק שירות המדינה (מינויים) ולכן איננו מקיים את הוראות הייצוג ההולם‪.‬‬

‫ייצוג הולם בשלטון המקומי‬ ‫אחד הנושאים שהעסיקו את הכנסת האחרונה היה העלאת ייצוג נשים בשלטון המקומי‪ .‬מספר‬ ‫הצעות חוק הוגשו בנושא ייצוג הולם לנשים בתחום זה‪ ,‬במנגנונים שונים‪ .‬חלק מההצעות‬ ‫מתייחסות לחובה למנות אישה בכל שלישיית מועמדים בשלטון המקומי‪ ,‬ואחרות מתייחסות‬ ‫לשלילת מימון למפלגות שלא תהיינה בהן נשים‪.‬‬ ‫השלטון המקומי הוא אחת הזירות הפוליטיות החשובות במדינה וההחלטות המתקבלות ברשות‬ ‫המקומית משפיעות על מכלול התחומים הנוגעים לחיי היום‪-‬יום של התושבים והתושבות בצורה‬ ‫משמעותית‪ .‬כמו כן‪ ,‬מעבר לחשיבות העקרונית שבייצוג הולם לנשים בתהליך קבלת ההחלטות‪,‬‬ ‫ידוע עוד כי ההשתלבות בפוליטיקה המקומית עשויה להוות "קרש קפיצה" להשתלבות‬ ‫בפוליטיקה הארצית‪ .‬מעבר לכל‪ ,‬ניסיון החיים של נשים‪ ,‬כנשים‪ ,‬הוא בעל משמעות קריטית‬ ‫בתהליך קבלת ההחלטות שנעשה מדי יום ביומו בשלטון המקומי וכיום איננו בא לידי ביטוי‬ ‫במידה מספקת וממילא לא מיוצג בצורה שוויונית במוקדי קבלת ההחלטות‪ ,‬הן במישור המקומי‬ ‫והן במישור הממלכתי‪ .‬הצעות חוק אלה באות לתקן את העיוות הנוכחי‪ ,‬ולהגדיל את מספרן של‬ ‫נשים בשלטון המקומי‪ .‬בינתיים‪ ,‬הצעות אלה אינן זוכות לתמיכת הממשלה‪.‬‬

‫‪25‬‬


‫זרקור על ביטחון סוציאלי‬ ‫מבוא ומרכיבים עיקריים‬ ‫ביטחון סוציאלי נועד בכדי להוות רשת של הגנה מפני כוחות השוק‪ ,‬הוא המאגד את הנושאים‬ ‫הנדרשים לאזרחי מדינה בכדי לקיים עצמם בכבוד‪ ,‬גם כשאינם יכולים לעבוד ולמכור את‬ ‫עבודתם תמורת כסף‪ .‬תחת מטריה זו נכנסים הנושאים של הגנה פיזית‪ ,‬הגנה פנסיונית‪ ,‬ביטוח‬ ‫בריאות‪ ,‬חופשות לידה ומחלה‪ ,‬דמי אבטלה ועוד‪.‬‬ ‫פרשנות רחבה של המושג "ביטחון סוציאלי" מבקשת לראות את אחריות של המדינה לנקיטת‬ ‫צעדים שיאפשרו לאזרחיה הגשמה עצמית ופיתוח הפוטנציאל הגלום בהם‪ .‬אחת מן המטרות‬ ‫המרכזיות של מערכת הביטחון הסוציאלי הינה לשמור על רמת חיים נאותה של אותם האזרחים‬ ‫אשר נאלצו לפרוש משוק העבודה מאי‪-‬אלו סיבות (ניתן למנות סיבות כגון מוגבלות פיזית שאינה‬ ‫‪29‬‬ ‫מאפשרת עבודה‪ ,‬הגעה לגיל מבוגר‪ ,‬חוסר‪-‬יכולת למצוא מקום עבודה מתאים‪ ,‬ועוד)‪.‬‬ ‫‪30‬‬ ‫תחומי הביטחון הסוציאלי כוללים בחובם את דיני הביטוח הלאומי‪ ,‬דיני בריאות‪ ,‬דיני פנסיה‪.‬‬ ‫החקיקה העוסקת בביטחון סוציאלי היא לרוב קוגנטית (כופה) ואינה ניתנת לויתור או התניה‪.‬‬ ‫חשוב להבין כי התופעות החברתיות‪-‬כלכליות העכשוויות‪ ,‬המתרחשות גם בעולם וגם בישראל‪,‬‬ ‫‪31‬‬ ‫משפיעות באופן ישיר על מערכת הביטחון הסוציאלי‪.‬‬ ‫בעשורים האחרונים התחדדה ההבנה כי ביטחון סוציאלי הינו תחום בעל אספקטים מגדריים‬ ‫רבים‪ .‬נשים הינן צרכניות משמעותיות יותר של שירותי הרווחה נוכח חולשתן בשוק העבודה‬ ‫ובזירה הכלכלית‪ .‬בחברות קפיטליסטיות רבות מתרחש תהליך של פמיניזציה של העוני‪ ,‬כאשר‬ ‫יותר ויותר נשים הופכות לעניות וזקוקות לעזרת המדינה‪ .‬תהליך זו נובע מכך שנשים הן לרוב‬ ‫החוליה החלשה בשוק העבודה‪ ,‬נושאות במשרות חלקיות או זמניות‪ ,‬נעדרות רצף תעסוקתי לא‬ ‫פעם ועובדות בשכר נמוך יותר משל גברים בשל פערי השכר הקיימים בחברה‪ .‬בנוסף לפגיעה‬ ‫הקשה בנשים כעובדות‪ ,‬מתברר כי נוכח העובדה שנשים הן צרכניות משמעותיות יותר של שירותי‬ ‫הרווחה (כאמהות‪ ,‬כחד הוריות‪ ,‬כקשישות וכיו"ב)‪ ,‬כל פגיעה בשירותי הרווחה – ואלה מתרחשות‬ ‫תדירות בעשורים האחרונים – פוגעת יותר בנשים‪ .‬כמו כן‪ ,‬צמצום התפקידים של שירותי הרווחה‬ ‫נוכח תהליכי הפרטה פוגע קשות בנשים‪ ,‬שנחשבות ממילא למטפלות העיקריות בילדים‬ ‫ובקשישים של המשפחה‪ ,‬והן נאלצות לשאת בנטל בצורה קשה יותר‪ .‬כפי שניתן לראות מן‬ ‫הנתונים שהוצגו לעיל‪ ,‬סוגיות של ביטחון סוציאלי העסיקו מאוד את חברות וחברי הכנסת בשנים‬ ‫האחרונות והדברים קיבלו ביטוי גם בפריזמה המגדרית‪.‬‬

‫המאבק בהעלאת גיל הפרישה‬ ‫אחד המאבקים החקיקתיים המשמעותיים של שנת ‪ 3311‬בכנסת בכל הנוגע לביטחון סוציאלי‬ ‫ומגדר היה המאבק נגד העלאת גיל הפרישה לנשים‪ .‬כמתבקש על פי חוק גיל פרישה הוקמה ועדה‬ ‫לבחינת העלאת גיל הפרישה לנשים בראשות ראש האגף התקציבים באוצר לשעבר‪ ,‬אודי ניסן‪.‬‬ ‫ועדת ניסן המליצה ביוני ‪ 3311‬להשוות את גיל הפרישה של נשים לזה של גברים‪ ,‬מתוך מחשבה על‬

‫‪29‬‬

‫ג'וני גל "על ביטחון סוציאלי ועל המוסד לביטוח לאומי" ביטחון סוציאלי ‪( )3333( 7 ,6 ,57‬להלן "ביטחון‬ ‫סוציאלי")‪.‬‬ ‫‪30‬‬ ‫ביטחון סוציאלי ‪www.law-books.co.il/539.html -‬‬ ‫‪31‬‬ ‫אורלי אינס‪-‬קניג‪ ,‬יגאל בן‪-‬שלום‪ ,‬יצחק סבטו "שינויים חברתיים וביטחון סוציאלי בישראל" ביטחון סוציאלי ‪,57‬‬ ‫‪( 13 ,1‬דצמבר ‪)3333‬‬

‫‪26‬‬


‫יצירת אופק קידום שווה לנשים בעבודה ומתוך רצון לתת מענה לצורך בהארכת תקופת החיסכון‬ ‫לפנסיה בשל העלייה בתוחלת החיים‪ .‬בוועדה סברו כי להעלאת גיל הפרישה חשיבות מאקרו‪-‬‬ ‫כלכלית רחבת היקף‪ .‬בעקבות המלצה זו קמה מחאה חוצת מפלגות בכנסת והתגבשה קואליציית‬ ‫ארגוני נשים שפעלה נגד ההמלצה האמורה בניסיון למנוע את העלאת גיל הפרישה לנשים לגיל ‪.57‬‬ ‫במסגרת המאבק החברתי‪-‬חקיקתי‪ ,‬הוגשו מספר הצעות חוק שזכו לתמיכה עצומה בכנסת‪ .‬בין‬ ‫הצעות החוק ניתן למנות את הצעת חוק גיל פרישה (תיקון ‪ -‬ביטול העלאה אוטומטית של גיל‬ ‫הפרישה)‪ ,‬התשע"א‪ 1383-‬של ח"כ חיים אורון; הצעת חוק גיל הפרישה (תיקון ‪ -‬גיל הפרישה‬ ‫לנשים)‪ ,‬התשע"א‪ 1388-‬של ח"כ דליה איציק; הצעת חוק גיל פרישה (תיקון ‪ -‬ביטול העלאה‬ ‫אוטומטית של גיל הפרישה)‪ ,‬התשע"א‪ 1388-‬של ח"כ ציפי חוטובלי ועוד‪.‬‬ ‫המתנגדות והמתנדים להעלאת גיל הפרישה טענו בתוקף כי השוואת גיל הפרישה של נשים לגיל‬ ‫הפרישה של גברים לא תקדם שוויון אלא להפך‪ ,‬תפגע בנשים מבלי להתחשב באפליה הקשה‬ ‫השוררת כיום בשוק העבודה ותידון נשים רבות לחיי עוני בעשור השביעי לחייהן‪ .‬עוד טענו‬ ‫הארגונים כי גברים ונשים רבים מוצאים עצמם מחוץ לשוק התעסוקה באופן מלא או חלקי שנים‬ ‫רבות לפני גיל הפרישה הרשמי ונשים נפגעות מכך יותר‪ ,‬בפרט נשים חסרות השכלה מקצועית‬ ‫מותאמת שמועסקות בעבודות לא מקצועיות‪ ,‬המתקשות לבצע את עבודתן עם הגיל ומוצאות‬ ‫עצמן ללא תעסוקה וללא פרנסה בשנים קריטיות‪.‬‬ ‫בעקבות המאבק הציבורי‪ ,‬הצעות החוק האמורות עברו בכנסת ברוב גדול והוחלט כי גיל הפרישה‬ ‫לנשים יעמוד על ‪ 53‬בחמש השנים הקרובות וב‪ 3315-‬אמורה ועדת העבודה והרווחה של הכנסת‬ ‫לדון שוב בנושא העלאת גיל הפרישה ואלא אם תחליט הכנסת אחרת‪ ,‬בשנת ‪ 3313‬יעלה גיל‬ ‫הפרישה לנשים באופן אוטומטי‪.‬‬

‫נשים בעוני והתאמת החקיקה לימינו אנו‬ ‫כאמור לעיל‪ ,‬בחברה המערבית כולה‪ ,‬וישראל בתוכה‪ ,‬יש מגמות ברורות של פמיניזציה של העוני‬ ‫כאשר נשים רבות יותר מצויות בעוני‪ ,‬או מידרדרות לעוני במהלך חייהן‪ .‬כתוצאה מכך‪ ,‬יש הכרח‬ ‫בעדכון הכלים של מוסדות הרווחה ובראשם המוסד לביטוח לאומי כדי להתאימם לנשים‬ ‫המצויות בעוני‪ .‬כך למשל ביקשו לעשות ח"כ זהבה גלאון‪ ,‬ח"כ ציפי חוטובלי וח"כ עינת וילף‬ ‫בהצעת חוק הבטחת הכנסה (תיקון ‪-‬גימלה לבני זוג)‪ ,‬התשע"א‪ .1388-‬הצעה זו ביקשה לתקן את‬ ‫חוק הבטחת הכנסה‪ ,‬שמטרתו להבטיח את הביטחון הכלכלי של האובייקטים המוגנים על ידו‪.‬‬ ‫זהו חוק שמהווה רשת מגן אחרונה לכל האוכלוסייה שאינה מכוסה על ידי הוראת חוק אחרת‪ ,‬או‬ ‫שרמת הכיסוי בהוראה אחרת נופלת מזו הדרושה לקיום אנושי בכבוד‪ .‬חוק זה‪ ,‬שנחקק בשנת‬ ‫‪ ,1133‬סובל כמו חוקים סוציאליים רבים‪ ,‬מאנכרוניזם מגדרי‪ ,‬כאשר סעיף ‪(5‬ג) שלו קובע כי‬ ‫כאשר בני זוג זכאים לגמלה‪ ,‬היא תשולם ככלל לבעל ואילו בתקנות נקבעו סייגים לכך‪ ,‬שהאישה‬ ‫תקבל את אותה גמלה לידיה‪ .‬מצב זה מביא לכך שנשים נשואות או נשים פרודות תלויות בבעליהן‬ ‫לשם קבלת גמלה‪ ,‬לה הן זכאיות מה שגורם לכך שנשים נשארות לא אחת במערכת יחסים אלימה‬ ‫ופוגענית רק כדי לשמור על רשת הביטחון הסוציאלית המינימאלית שלהן‪ .‬התיקון שאותו הציעו‬ ‫חברות הכנסת נועד להבטיח שלשני בני הזוג תהיה נגישות שווה לגמלה המשולמת להם‪ ,‬שכן‬ ‫הגמלה תשולם לכל אחד מבני הזוג לחשבונו‪ ,‬כאשר התוספת בגין הילדים נזקפת לחשבונה של‬ ‫האישה‪ .‬בכך ניתן יהיה להגן על עצמאותן של נשים בצורה הולמת יותר‪ ,‬שכן הן לא תאלצנה‬

‫‪27‬‬


‫לחיות תחת אלימות פיזית בשל תלותן הכלכלית בבן הזוג‪ ,‬או תישארנה ללא כל אמצעי קיום‪,‬‬ ‫באם נפרדו מבן הזוג לתקופות קצרות‪.‬‬ ‫דוגמה נוספת לניסיון להתאים את החקיקה הסוציאלית לימינו נוגע להגדרת עקרת בית בחוק‬ ‫הביטוח הלאומי ולזכאויות המגיעות לעקרת בית‪ .‬כיום‪ ,‬חוק ביטוח הלאומי קובע כי עקרת בית‬ ‫היא אישה נשואה שאיננה עובדת ובן זוגה מבוטח בביטוח הלאומי‪ .‬ברגע שאישה נשואה איננה‬ ‫עובדת במשך ארבע נשים‪ ,‬תהא הסיבה אשר תהא‪ ,‬היא מוגדרת כעקרת בית‪ ,‬הגדרה שנשים רבות‬ ‫מוצאות כפוגענית ומעליבה‪ .‬כתוצאה מכך‪ ,‬אם אישה שלא עבדה בארבע השנים האחרונות תובעת‬ ‫קצבת נכות‪ ,‬או פיצוי כלשהו‪ ,‬תביעתה תיבדק על פי יכולתה כ"עקרת בית"‪ ,‬כלומר תפקודה‬ ‫במשק הבית‪ ,‬בעוד שגבר שלא עבד צריך להוכיח את אי יכולתו להשתלב בשוק העבודה‪ .‬הצעת‬ ‫חוק הביטוח הלאומי (תיקון ‪ -‬קצבת נכות לעקרת בית)‪ ,‬התשע"א‪ 1388-‬של ח"כ זהבה גלאון‬ ‫ביקשה לתקן את הסעיף הזה ולבטל את ההבחנה הקיימת בין אישה וגבר בעניין זה ולקבוע‬ ‫שהקריטריון לקבל קצבה לגבר ואישה ייקבע על פי כושר ההשתכרות בלבד‪.‬‬

‫‪28‬‬


‫זרקור על אלימות מינית נגד נשים‬ ‫אלימות מינית המובילה לפגיעות מיניות היא תופעה הקיימת בכל חברה שמקבלת התנהגות‬ ‫תוקפנית וחוסר שוויון בין המינים‪ .‬העובדה כי רוב הנפגעות הן נשים והרוב הכמעט מוחלט של‬ ‫הפוגעים הם גברים מעידה על יחסי הכוחות הקיימים כיום בין גברים לנשים ועל תפיסת מקומן‪,‬‬ ‫מעמדן ותפקידן של הנשים בחברה כנחותים ביחס לאלה של גברים‪.‬‬ ‫על פי מחקרים שנערכו בעולם המערבי‪ ,‬אחת מכל שלוש נשים עוברת במהלך חייה תקיפה מינית‪,‬‬ ‫אחת מכל ארבע נשים נאנסת ואחת מכל שבע נשים נפגעת גילוי עריות‪ .‬מחקרים חדשים שנערכו‬ ‫בשנים האחרונות בישראל מאששים נתונים אלה‪.‬‬ ‫עבירות המין לסוגיהן מפורטות בחוק העונשין‪ ,‬התשל"ז‪ 8611-‬ובחוק למניעת הטרדה מינית‪,‬‬ ‫התשנ"ח‪ .8661-‬בהגדרת עבירות מין או תקיפה מינית נכללים סוגים שונים של מעשים הנושאים‬ ‫אופי מיני‪ ,‬המבוצעים שלא בהסכמה חופשית – בין אם מדובר במגע‪ ,‬אמירה או הצגת מראות‬ ‫מיניים‪ .‬בשנים האחרונות אנו עדות להתפתחויות שונות הנוגעות לשיח המשפטי על תופעת‬ ‫האלימות המינית‪ ,‬הן בהרחבת סל העבירות הפליליות‪ ,‬הן בהרחבת הפרשנות שניתנה ליסודות‬ ‫העבירה‪ ,‬ובפרט לשאלת ההסכמה‪ ,‬והן בפרשנות הדרישה הראייתית וקביעת ממצאי מהימנות‬ ‫בעבירות מין‪.‬‬

‫התיישנות‬ ‫בדין הפלילי והאזרחי בישראל קיים כלל ברור לגבי התיישנות עילות משפטיות‪ .‬עבירות פליליות‬ ‫מתיישנות (כלומר‪ ,‬לא ניתן לתבוע בגינן) לאחר תקופה מסוימת התלויה בחומרת העבירה ואילו‬ ‫עילות אזרחיות מתיישנות‪ ,‬ככלל‪ ,‬בחלוף כשבע שנים ממועד קרות העילה‪.‬‬ ‫סוגיית התיישנות התביעות האזרחיות בגין עבירות מין הינה אחת הסוגיות הבעייתיות בכל הנוגע‬ ‫להתפתחות המשפט בהגנה על נפגעות אלימות מינית‪ .‬על פי המצב החוקי דהיום‪ ,‬נפגעת תקיפה‬ ‫מינית יכולה להגיש תביעה נזיקית כנגד התוקף עד שבע שנים אחרי קרות האירוע‪ .‬אולם‪ ,‬ידוע‬ ‫כיום כי בהגשת תביעה בשל פגיעה מינית‪ ,‬בשונה מתביעות בשל עוולות אחרות‪ ,‬קיימים קשיים‬ ‫אובייקטיבים המקשים על הגשת התביעה תוך פרק זמן של ‪ 7‬שנים‪ .‬אין מדובר בקורבן ש"ישן על‬ ‫זכויותיו" אלא קורבן המתמודד עם מנגנון הבשלה מורכב‪ ,‬בעל מספר שלבים שעליו לעבור בטרם‬ ‫יוכל לפנות אל בית המשפט בבקשה לפיצוי על העוול האדיר שנגרם לו‪ .‬הצעת חוק ההתיישנות‬ ‫(תיקון – התיישנות תביעות שעניינן עבירות מין)‪ ,‬התשע"א–‪ 1383‬של ח"כ שלי יחימוביץ והצעת‬ ‫חוק ההתיישנות (תיקון ‪ -‬התיישנות תביעות שעניינן עבירות מין)‪ ,‬התשע"א‪ 1388-‬של ח"כ ציפי‬ ‫חוטובלי מבקשות איפוא להאריך תקופה זו ל‪ 13-‬שנים במקום ‪ 7‬השנים הקבועות היום בחוק‬ ‫כאשר לא מדובר על נפגעים קטינים‪.‬‬ ‫הצעת חוק לביטול ההתיישנות בעבירות מין במשפחה (תיקוני חקיקה)‪ ,‬התשע"א‪ 1383-‬של ח"כ‬ ‫אורלי לוי אבקסיס מבקשת לבטל כליל את ההתיישנות הפלילית על עבירות מין שנעשו בתוך‬ ‫המשפחה‪ ,‬כך שבכל מקרה שבו תהיה אפשרות להגיש כתב אישום גם לאחר ‪ 13‬שנים מעת קיום‬ ‫העבירה‪ ,‬יוכל היועץ המשפטי הממשלה להחליט כך‪ .‬הגם שקיימת כיום תקופת התיישנות‬ ‫מורחבת (המתחילה מעת שהקורבן מגיעה לגיל ‪ ,)13‬אין היא מספיקה שכן לא פעם זיכרון‬ ‫התקיפה המינית מודחק ומתפרץ בגיל מאוחר כאשר כבר חלפה תקופת ההתיישנות‪ ,‬או שהתקיפה‬ ‫ידועה לכל אך קורבן העבירה איננה רואה לנכון להתלונן במשטרה על העבירות שבוצעו בה‪,‬‬ ‫מסיבות שונות ומחשש לטלטלה במשפחה‪ .‬הצעה זו‪ ,‬בנוסחים שונים‪ ,‬מוגשת לא אחת לכנסת‬ ‫‪29‬‬


‫ונתקלת בהתנגדויות רבות מטעם משפטני משרד המשפטים‪ ,‬המבקשים דווקא לקצר את תקופות‬ ‫ההתיישנות בדין הכללי‪.‬‬

‫זכויות לנפגעות פגיעה מינית‬ ‫נפגעות פגיעה מינית זוכות למספר קטן של זכויות יתר בדין הפלילי‪ ,‬בהתאם לחוק זכויות נפגעי‬ ‫עבירה אך זכויות אלה מוגבלות ולא משמעותיות‪ .‬קיימת מגמה בשנים האחרונות להרחיב‬ ‫בחקיקה את מטריית ההגנה של נפגעות תקיפה מינית מתוך תפיסה והכרה בייחודיות הפגיעה‬ ‫המינית ובקשיים הרבים שהיא גורמת לנשים‪.‬‬ ‫על פי המצב החוקי דהיום‪ ,‬נפגעות תקיפה מינית אינן נחשבות כקטגוריה מיוחדת בביטוח הלאומי‬ ‫או בכל מוסד אחר‪ ,‬והן צריכות להוכיח שוב ושוב את הנזקים שנגרמו להן בפגיעה מינית‪ ,‬בין אם‬ ‫זו נגרמה ברחוב‪ ,‬במשפחה או במקום העבודה‪ .‬ארגוני הסיוע דורשים לא אחת להכיר בנפגעות‬ ‫תקיפה מינית כקטגוריה ייחודית הזקוקה לטיפול מדינתי מיוחד‪ ,‬כולל מימון וכספים‪.‬‬ ‫הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון ‪ -‬הכרה בפגיעה מינית בעבודה כתאונת עבודה)‪ ,‬התשע"א‪-‬‬ ‫‪ 1388‬של ח"כ זהבה גלאון נועדה לסייע לתת הקבוצה של נפגעות פגיעה מינית‪ ,‬מי שנפגעו במקום‬ ‫העבודה‪ .‬כידוע‪ ,‬הטרדה מינית בעבודה הינה תופעה נפוצה ושכיחה ביותר ועל פי נתוני משרד‬ ‫התמ"ת כ‪ 156-‬אלף נשים חוו הטרדה מינית בעבודה רק בשנת ‪ .3311‬לנשים אלה אין כל אפשרות‬ ‫לקבל פיצוי על הפגיעה שחוו‪ ,‬אלא בתביעה לבית הדין לעבודה‪ .‬נשים רבות חוששות מהגשת‬ ‫תביעה שכזו‪ ,‬ונמנעות מכך על אף שנגרם להן נזק משמעותי המצריך פיצוי‪ .‬הצעת חוק זו נועדה‬ ‫להכיר בנפגעות פגיעה מינית בעבודה כנפגעות תאונת עבודה לכל דבר ועניין‪ .‬מסתבר כי בפועל‬ ‫המוסד לביטוח לאומי מכיר בחלק מהנשים הללו כנפגעות תאונות עבודה הזכאיות לפיצוי ואולם‬ ‫כל אישה צריכה להוכיח מחדש את פגיעתה ואת הקשר הסיבתי בין הפגיעה המינית לבין הנזק‬ ‫שנגרם לה‪ .‬הצעת החוק נועדה להקל על נשים ולקבוע מנגנון מסודר לטיפול בבקשות אלה‪ .‬עד כה‬ ‫המוסד לביטוח לאומי והמדינה התנגדו להצעת החוק ולהכרה רשמית שכזו‪.‬‬ ‫הצעת חוק חשובה נוספת שהונחה בכנסת הנוכחית ונועדה להיטיב עם מצבן של נפגעות עבירות‬ ‫מין היא הצעת חוק העונשין (תיקון ‪ -‬חובת פיצוי נפגע עבירה וחובת הנמקה)‪ ,‬התשע"ב‪1388-‬‬ ‫של ח"כ זהבה גלאון‪ ,‬שנועדה להתמודד עם המצב החוקי כיום שלפיו אין חובה על בית המשפט‬ ‫להשית פיצוי לטובת נפגעת העבירה לאחר שהרשיע אדם בעבירת מין‪ .‬על פי הצעת חוק זו‪ ,‬בית‬ ‫המשפט יהיה חייב לקבוע פיצוי‪ ,‬בין היתר לנפגעות בעבירות מין חמורות ואם לא יעשה כן‪ ,‬יידרש‬ ‫לנמק את החלטתו‪.‬‬ ‫לבסוף‪ ,‬הצעה אחרונה שבאה להגדיל את זכויות נפגעות עבירות המין בהליך המשפטי היא הצעת‬ ‫חוק זכויות נפגעי עבירה (תיקון ‪ -‬הזכות להתנגד לעסקת טיעון)‪ ,‬התשע"א‪ 1388-‬של ח"כ זבולון‬ ‫אורלב המבקשת להקנות לנפגעת עבירת מין חמורה את הזכות להתנגד לעסקת טיעון‪ .‬על פי החוק‬ ‫בנוסחו כיום‪ ,‬הפרקליטות מחויבת לעדכן את נפגעת העבירה בקיומה של עסקת טיעון אך היא‬ ‫איננה חייבת להסכים‪ .‬לא פעם העדכון נעשה ברגע האחרון ומבלי שיש לנפגעת אפשרות ממשית‬ ‫להביע את עצמה בפני בית המשפט‪ .‬הצעת חוק זו נועדה לתקן את העיוות שבחוק ולהעניק כוח רב‬ ‫יותר לנפגעת עצמה בהליך של עסקת הטיעון‪.‬‬

‫‪11‬‬


‫סיכום‬ ‫בחינת העבודה החקיקתית בתחום המגדרי בתקופה הרלבנטית בכנסת ה‪ 13-‬העלתה כי קיימת‬ ‫קבוצה‪ ,‬מצומצמת אך איכותית‪ ,‬של מספר חברות וחברי הכנסת הפועלות ופועלים ללא לאות‬ ‫לקידום השוויון המגדרי‪ ,‬ועל כך הן והם ראויים להערכה ציבורית שדו"ח זה מבקש לבטא‪ .‬על אף‬ ‫שמדובר בנושא שאיננו נמצא בראש סדר היום הלאומי של מדינת ישראל ואיננו זוכה לכיסוי‬ ‫תקשורתי נרחב‪ ,‬חברות וחברי הכנסת המצוינים בדו"ח זה‪ ,‬פועלות ופועלים לקידומו ועל כך‬ ‫מגיעה להן‪/‬ם כל ברכה‪.‬‬ ‫מאידך גיסא‪ ,‬קיימים לא מעט חברי כנסת שכלל אינם נדרשים לעיסוק בנושא השוויון המגדרי‬ ‫ויש לקוות כי בזכות פעילות ציבורית‪ ,‬שדו"ח זה הוא חלק בלתי נפרד ממנה‪ ,‬ייפרץ גם מחסום זה‬ ‫ותחלחל ההבנה בקרב חברי כנסת – וגם חברות כנסת – כי קידום השוויון המגדרי בישראל איננו‬ ‫נחלתם הבלעדית של ארגוני נשים בלבד ובוודאי לא נושא שאמור להעסיק נשים בלבד‪.‬‬ ‫מעניין היה לראות כי ישנם מספר חברי כנסת מסיעות דתיות‪ ,‬אשר ניתן היה אף להגדירם‬ ‫כשמרנים‪ ,‬אשר למעשה פעלו לא מעט לקידום שוויון מגדרי‪ .‬גם אם פעילות זו לא צמחה בהכרח‬ ‫מתפיסה שוויונית של היחסים בין המינים (והדגשנו התלבטות זו שלנו עוד בפרק המבוא‬ ‫המתודולוגי)‪ ,‬הרי שבפועל תרומתם לקידום השוויון המגדרי היתה לא מבוטלת וחשוב להדגיש גם‬ ‫זאת‪.‬‬ ‫נתון מעניין נוסף הנלמד מן הדו"ח נוגע ליחס שבין החקיקה לבין הכלים הפרלמנטריים הנוספים‪.‬‬ ‫בעוד שידוע כי רק אחוז קטן מהצעות החוק הפרטיות אכן מתגבש לכדי חקיקה‪ ,‬הרי שהכלים‬ ‫הנוספים‪ ,‬של שאילתות והצעות לסדר היום‪ ,‬מתגלים לא פעם ככלים אפקטיביים לטיפול‬ ‫בנושאים מגדריים ומצליחים לתת מענה מהיר יותר לנושאים דחופים‪ .‬כך למשל‪ ,‬המאבק בסילוק‬ ‫נשים מהמרחב הציבורי עדיין לא מצא את ביטויו המלא בחקיקה ואולם היה אחד הנושאים‬ ‫הבולטים בכל הנוגע להצעות לסדר היום וכן בשאילתות‪.‬‬ ‫הכנסת ה‪ ,13-‬שכנס הקיץ שלה יסתיים בימים הקרובים‪ ,‬ידעה לא מעט מאבקים פרלמנטריים‬ ‫מגדריים בתקופה לא ארוכה‪ :‬המאבק נגד העלאת גיל הפרישה‪ ,‬המאבק בסילוק הנשים מהמרחב‬ ‫הציבורי ("הדרת נשים")‪ ,‬ועדת שניט וחזקת הגיל הרך‪ ,‬ועוד‪ .‬מבין המאבקים הללו מעניין לשים‬ ‫לב במיוחד למאבק שזכה להצלחה רבה והוביל לשינוי מעשי בפועל והוא המאבק להעלאת גיל‬ ‫הפרישה שהסתיים‪ ,‬נכון לעכשיו‪ ,‬בדחייה נוספת של העלאת גיל הפרישה‪ .‬מאבק זה ראוי לציון‬ ‫מיוחד בשל העובדה שהורכב מקואליציה של ארגוני נשים‪ ,‬אשר פנו לחברי וחברות כנסת מכל‬ ‫סיעות הבית וזכינו לראות שיתוף פעולה נדיר בין חברות כנסת מכל הסיעות אשר הפעילו את‬ ‫מלוא כוחן כדי למנוע את העלאת גיל הפרישה ופעלו בצוותא‪.‬‬ ‫מאבק זה מסמן במובנים רבים את המאבקים שצפויים לנו בעתיד הקרוב בזירה הפרלמנטארית‬ ‫החקיקתית – מאבקים שמתייחסים לצורך בשוויון בתוצאה‪ ,‬ולא לשוויון פורמאלי בלבד ויצריכו‬ ‫שילוב כוחות של חברות וחברי כנסת מכל סיעות הבית‪.‬‬ ‫נקודה אחרונה זו מציפה שוב את הקשר‪ ,‬הבלתי נמנע‪ ,‬בין ייצוג נשי פוליטי לבין קידום סדר יום‬ ‫מגדרי‪ .‬גם בדו"ח זה ראינו כי הפעילים המרכזיים בכנסת לקידום שוויון מגדרי הן פעילות‪ ,‬והגם‬ ‫שיש לברך על כך ולקרוא לכל חברות הכנסת לפעול לקידום סדר יום מגדרי אחר‪ ,‬הרי שיש לקוות‬ ‫כי בדו"ח המעקב הבא נזכה לראות יותר חברי כנסת פעילים בתחום זה‪ ,‬מתוך הבנה כי אי שוויון‬ ‫מגדרי פוגע לא רק בנשים כי אם בחברה הישראלית בכללותה‪.‬‬ ‫‪10‬‬


‫ביבליוגרפיה‬ ‫אורלי אינס‪-‬קניג‪ ,‬יגאל בן‪-‬שלום‪ ,‬יצחק סבטו "שינויים חברתיים וביטחון סוציאלי בישראל"‬ ‫ביטחון סוציאלי ‪( 13 ,1 ,57‬דצמבר ‪)3333‬‬ ‫ג'וני גל "על ביטחון סוציאלי ועל המוסד לביטוח לאומי" ביטחון סוציאלי ‪)3333( 7 ,6 ,57‬‬ ‫צבי ענבר "הליכי החקיקה בכנסת" המשפט כרך א‪( 13 ,11 ,‬תשנ"ג)‪.‬‬ ‫יופי תירוש "ייצוג הולם לבני שני המינים בשירות המדינה" משפטים ל‪( 331 ,‬תשנ"ט)‬ ‫תקנון הכנסת‬ ‫אתר הכנסת‪ ,‬פרק "שלבי החקיקה" ‪www.knesset.gov.il/laws/heb/Explanation.asp?t=1‬‬ ‫אתר הכנסת‪ ,‬פרק "עבודת מליאת הכנסת"‬ ‫‪www.knesset.gov.il/description/heb/heb_work_mel1.htm‬‬ ‫אתר המכון הישראלי לדמוקרטיה ‪ -‬פרק שלישי‪ :‬חקיקה פרטית בישראל‪.‬‬ ‫‪www.idi.org.il/PublicationsCatalog/Pages/PP_32/Chapter_C/Publications_Catalog_2‬‬ ‫‪032_ChapterE.aspx‬‬ ‫בג״ץ ‪ 364/13‬שדולת הנשים בישראל נ׳ מ משלת ישראל‪ ,‬פ״ד מח(‪)1113( 637-633 ,631 ,)6‬‬ ‫בג"ץ ‪ 6766/33‬ארן נ' ממשלת ישראל (לא פורסם‪)33.3.3331 ,‬‬

‫‪12‬‬


‫שדולת הנשים בישראל‬ ‫מתפקדות‬

‫‪11‬‬


דו"ח מעקב חקיקה מתפקדות 2012