Issuu on Google+


‫על בגד ים ונשיות ‪-‬‬

‫מאת מיכל אלון ‪ -‬מלווה נשים לאחר גירושין להחזיר את התשוקה לחיים‬ ‫זה היה בשמינית‪ ,‬בשבוע התנדבות בקיבוץ שמיר‪.‬‬ ‫מסיבת הסיום היתה בבריכה‪.‬‬ ‫היה צריך לקפוץ ולשחות לעבר השני לקבלת הפרסים‪.‬‬ ‫גברת אלון שאינה יודעת לקפוץ ראש )עד עצם היום הזה( קפצה ישר‪,‬‬ ‫בלי שום סטייל ושחתה לעבר השני בלי שום סטייל‪.‬‬ ‫לבשתי ביקיני כחול משובץ‪.‬‬ ‫לא שמתי לב שבעודי קופצת החלק העליון התרומם‪ ,‬מה שגרם לעופריי‬ ‫הצעירים להיחשף בחלקם התחתון‪.‬‬ ‫מה אני אגיד לכם‪ ,‬הם לא התלוננו‪ ...‬עד שלא העירו לי גם לא שמתי לב‪.‬‬ ‫אני מניחה שרציתי לקבור את עצמי מרוב בושה למשך חמש דקות אולי‬ ‫אפילו יותר‪ ,‬אבל גם כך לא מי יודע מה החשבתי את עצמי בגיל ההוא כך‬ ‫שלא היה הרבה ממה לרדת ‪...‬הכבוד העצמי שלי גם כך ליקק את הרצפה‪..‬‬ ‫בקיצור ‪ -‬יש יתרון לעכבריות האפרוריות‪.‬‬ ‫ברור לכם שהעכבריות הזו עברה לי לבלי שוב‪...‬‬ ‫זה קרה תודות לגירושין הראשונים‪.‬‬ ‫אז החלטתי שאם הוא לא מסתכל עליי‪ ,‬כל הגברים בעולם יסובבו אחריי‬ ‫את הראש‪...‬‬ ‫רק אז היגרתי מחיק האפרוריות לחיק החם והמפנק של הנשיות הסקסית‬ ‫אוכלת החיים במיטבה‪.‬‬ ‫אתם רואים שגירושין זו מתנה?????‬


‫חשיפה בלתי מתוכננת – מאת אורלי אל‪-‬בו‬ ‫בתי הבכורה‪ ,‬היום בת ‪ 33‬ואמא לילד בן שנתיים וחצי‪.‬‬ ‫סיפור נוסטלגי‪...‬‬ ‫כאשר בתי הבכורה הייתה בת שלוש וחצי בערך ואני הייתי בת ‪ ,25‬חיינו אז‬ ‫בקיבוץ וכל יום אחה"צ היינו הולכות לבריכת שחיה‪.‬‬ ‫היה לי אז בגד ים שלם בצבע טורקיז עם פס גימור בצבע בורדו‪ ,‬שנגמר בקו‬ ‫ישר וממנו יוצאים שני שרוכים שנקשרים על הצוואר ‪.‬‬ ‫באותו אחה"צ לבשתי את בגד הים וישבתי תחת הסככה בקרבת המים‬ ‫צופה בילדתי המשתכשכת במים‪...‬‬ ‫ואז בתי יצאה מהמים ובאה אלי שאנגב אותה‪ .‬התכופפתי לעטוף אותה‬ ‫במגבת ואז היא אחזה בי בבגד הים ובלי כוונה הורידה לי את חצי בגד הים‬ ‫שד אחד בחוץ‪....‬‬ ‫ואני נשארתי עם ָ‬ ‫כמובן שארגנתי את ה"עניינים" חזרה תוך כדי שאני עוטפת את בתי‬ ‫במגבת שלא יהיה לה קר‪...‬‬ ‫זאת חווית בגד הים שלי‪.‬‬


‫בגד ים מנצח‬ ‫בכיתה ה'‪ ,‬בקיבוץ‪ ,‬השתתפתי בתחרות שחיה אזורית‪.‬‬ ‫לא הייתי אמורה להשתתף בה‪ .‬ידיד מהכיתה‪ ,‬החליט ללמד אותי לשחות ‪-‬‬ ‫והצליח‪ .‬נסענו לראות את התחרות‪ ,‬והוא שכנע אותי "להתפלח" לתחרות‪.‬‬ ‫היה עלי בגד ים מכוער‪ ,‬מצמר‪ ,‬לא מתאים לתחרויות‪ ,‬כי צמר סופח מים ‪-‬‬ ‫ומאט את השחייה‪ .‬גם כובע ים לא היה‪.‬‬ ‫כשעליתי על המקפצה‪ ,‬השחייניות האחרות הסתכלו עלי בבוז וברחמים‪,‬‬ ‫כאומרות‪" :‬מה לזו בינינו?"‬ ‫החיים פינקו אותי‪ ,‬ולא הייתי רגילה ללגלוג על חשבוני‪ .‬כעסתי ‪ -‬ובו במקום‪,‬‬ ‫החלטתי "להראות להן מה זה‪."...‬‬ ‫נשמעה שריקה‪ .‬זינקתי ‪ -‬ושחיתי כאילו כל השדים רודפים אחרי‪ .‬כאילו חיי‬ ‫תלויים במשחה הזה‪ .‬לא הסתכלתי ימינה ושמאלה‪ .‬לא שמעתי את צעקות‬ ‫העידוד‪ .‬שחיתי – והבריכה היתה שלי‪.‬‬ ‫ניצחתי‪ .‬בגד הים העלוב שלי ניצח‪ .‬הראיתי להן!‬ ‫קיבלתי מדליה‪ ,‬וזו היתה המדליה היחידה לקיבוצנו‪ ,‬באותו אירוע של‬ ‫תחרויות מים אזוריות‪.‬‬ ‫המאמן "סיפח" אותי לנבחרת ‪ -‬וקיבלתי בגד ים תיקני‪ ,‬כובע גם‪.‬‬ ‫בתחרויות הבאות ‪ -‬המשכתי לקבל מקומות ראשונים‪ .‬בלי כעס‪.‬‬ ‫בלי בגד הים מצמר‪ .‬הפכתי ל"אימת" המתחרות האחרות‪.‬‬ ‫אחרי שנה‪ ,‬פרשתי‪ ,‬למגינת ליבו של מאמן הנבחרת‪ ,‬והסתפקתי‬ ‫בהשתתפות בנבחרת הכדורעף שלנו‪ .‬שם היתה אחריות קבוצתית‪ ,‬ולא כל‬ ‫הנטל של ה"מלחמה" על כבוד הקיבוץ ‪ -‬הוטל על כתפי הצעירות‪.‬‬ ‫הילד מהכיתה‪ ,‬שלימד אותי לשחות‪ ,‬מת מזמן‪ ,‬בתאונת דרכים‪.‬‬ ‫המוות הראשון שלי‪ .‬עוד שנים רבות לאחר מותו המשכתי לדבר אליו‪.‬‬ ‫הסיפור נשכח‪ .‬לא היו לי חוויות‪-‬בגדי‪-‬ים מרשימות או מרגשות‪.‬‬ ‫פתאום בגד הים ההוא צץ ועלה ממנהרת הזמן‪ .‬גם ידידי מהכיתה‪.‬‬ ‫הצער הגדול על מותו מציף אותי‪.‬‬ ‫וגם חיוך קטן‪ ,‬על בגד הים ההוא‪ ,‬הברווזון המכוער‪ ,‬בגד הים המנצח!‬


‫לא כולן אמורות להיות שדופות‬ ‫נולדתי עגלגלה‪ ,‬וכל החיים שלי הייתי עגלגלה‪ .‬אני חושבת שהמושג הוא‬ ‫"מלאה"‪ .‬עגלגלה יותר נעים לי באוזן‪.‬‬ ‫אני בכנות יכולה להגיד שלא הרגשתי מלאה או עגלגלה בתור ילדה‪ ,‬זה לא‬ ‫הפריע לי‪ ,‬החברה לא היתה מוטרפת כמו היום‪ ,‬גם לא אכלתי הרבה‪,‬‬ ‫זה היה מבנה הגוף שלי עם לאכול טוב כמו שילדה אוכלת ופעילה‪ .‬לא כולן‬ ‫אמורות להיות שדופות‪.‬‬ ‫כשהייתי בקו התפר בין היסודי לחטיבה‪ ,‬יצאנו לחופשה משפחתית‪ .‬בזמן‬ ‫שהיינו בבריכה אמא שלי החליטה להגיד לי משפט תמים‪ .‬היא אמרה לי‪":‬‬ ‫את יודעת‪ ,‬אם את תרזי קצת‪ ,‬יהיה לך הרבה יותר טוב וכיף בחטיבה"‪ .‬אז‬ ‫לא ידעתי עד כמה המשפט הזה יהדהד ויצור נזק‪.‬‬ ‫בנוסף הבית שבאתי ממנו הוא בית דתי‪ ,‬אז תרבות בגד‪-‬הים לא היתה‬ ‫מאוד מפותחת‪ ,‬הלכנו לבריכה איזה פעמיים בקיץ ולים בכלל לא‪.‬‬ ‫עברו עליי שנים של הפרעות אכילה‪ ,‬אכילת יתר‪ ,‬בינג'ים )בולמוסי אכילה –‬ ‫א‪.‬א‪ (.‬והרעבה מתמשכת‪) .‬ומגיל ‪ 14‬אני כבר לא דתיה‪ ,‬אבל הסירוס של‬ ‫החברה הדתית תמיד נותר(‪.‬‬ ‫אני יכולה לומר בוודאות שאם החברה שלנו לא היתה כ"כ שיפוטית לגבי‬ ‫נשים ואמא שלי לא היתה חולמת על הרזון שלה דרכי‪ ,‬אז הייתי פשוט‬ ‫עגלגלה ומאושרת‪.‬‬ ‫בגיל ‪) 24‬אני בת ‪ (30‬עבדתי שנה כמטפלת‪ ,‬ושם היתה נקודת תפנית‪,‬‬ ‫ביליתי את זמני עם ילד אכלן שנהנה מאוכל ואוכל היה עבורו בגדר תאווה‪.‬‬ ‫הוא יכול היה לאכול ארוחת בוקר‪ ,‬וארוחת ‪ 10‬וארוחת ‪ 12‬ואמא שלו לא‬ ‫נלחצה מזה‪ ,‬היא לא הלכה לטיפת חלב כדי שהאחיות ינזפו בה שיש לילד‬ ‫שלה הפרעת אכילה‪ ,‬היא אמרה לכולם שיצאו לילד מהצלחת ושהוא יודע‬ ‫הכי טוב‪) .‬היום הוא ילד במשקל תקין‪ ,‬פעיל(‪.‬‬ ‫פתאום למדתי מילד בן שנה שהדיאלוג עם אוכל יכול להיות מאוד פשוט‬ ‫והרמוני‪ .‬אוכלים כי רעבים‪ .‬ואוכלים כי זה טעים‪ .‬ומנחם‪ .‬וזה בסדר‪.‬‬ ‫בגיל ‪ 27‬כשנכנסתי להריון קניתי את הביקיני הראשון בחיים שלי‪ ,‬והלכתי‬ ‫בים עם בטן עגלגלה‪ ,‬ואמרתי לעצמי‪ ,‬שאיזה כיף‪ ,‬שעכשיו בהריון אני יכולה‬ ‫להפסיק להכניס אותה ושכולם יקפצו‪.‬‬ ‫גם עכשיו אני מנסה ללכת לים עם בגד ים ואם אני לא נעימה למישהו‬ ‫בעיניים אז שלא יסתכל‪.‬‬


‫רק אחרות נהנו ‪ -‬מאת שירן ר‪.‬‬ ‫שנה שעברה בעצמאות הייתי עם חבר'ה בים וכולן מסביבי היו יפות‬ ‫וחטובות אז החלטתי שאני לא מוכנה להוריד את השמלה ופשוט מתתי‬ ‫מחום ורוב הזמן ישבתי באוהל‪....‬‬ ‫כשכולם שאלו למה אני לא מורידה לבגד ים הייתי צריכה למצוא תירוצים‬ ‫כמו עכשיו עומר ואסור להיכנס למים‪ : ) ......‬גם אני רוצה להיראות יפה‬ ‫וחטובה בבגד ים יום אחד !‪....‬‬ ‫~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~‬

‫המחמאות – מאת א‪.‬מ‪.‬‬ ‫הייתי עם חברים בבריכה בקומפלקס המגורים שלהם‪ .‬היה לי בגד ים ישן‬ ‫ולא מחמיא מכיוון שהיה לי קשה למצוא בגד ים חדש שיחמיא לי ושארגיש‬ ‫בו טוב‪.‬‬ ‫פתאום נגשו אלי ‪ 2‬בנות צעירות שלא מכירות אותי והתחילו להחמיא לי‬ ‫במילים מאד חמות על כמה שבגד הים יפה וכמה הוא מחמיא לי ומדגיש את‬ ‫היופי הטבעי שלי‪.‬‬ ‫במבוכה אמרתי תודה רבה על המחמאות‪ ,‬אבל מאז אני מקפידה על קניית‬ ‫בגד ים חדש לפי הצורך למרות הקושי הכרוך בכך‪.‬‬ ‫~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~‬

‫בגד ים בצבע טורקיז שהחמיא לי מאוד‬ ‫אינני זוכרת מתי הלכתי לים או לבריכה מבלי להיות נבוכה בשל מימדי גופי‪.‬‬ ‫אבל לא תמיד החוויות הקשורות בהליכה לים היו חויות בלתי נעימות‪.‬‬ ‫החוויה הטובה ביותר היא בתקופת החיזור של בעלי‪ ,‬טרום נישואינו‪ ,‬היה לי‬ ‫בגד ים בצבע טורקיז עם פסים שהחמיא לי מאוד ומי שרואה את התמונות‬ ‫מאותה תקופה‪ ,‬פשוט לא מאמין‪ .‬גם אני‪.‬‬ ‫אני גם לא זוכרת שלמרות שנראיתי מצוין‪ ,‬חשתי כך‪.‬‬ ‫במוחי תמיד חשתי שמנה ונראה לי שפשוט אט אט הגשמתי את המחשבה‬ ‫וכיסיתי את הגוף היפה שהיה לי‪ ,‬שרק כיום ברבות השנים‪ ,‬אני רואה אותו‬ ‫בתמונות‪.‬‬ ‫כיסיתי אותו בשכבות‪ ,‬שכבות שלא מאפשרות לי כיום לחשוף אותו‪.‬‬ ‫אינני יודעת אם חיפשת סיפור שמח או עצוב‪ ,‬אך זה מה שעלה לי‪.‬‬


‫זיכרונות מהתיכון – מאת אפרת מ‪.‬‬ ‫חופשה של השכבה בכנרת‪ .‬רחצה לילית‪.‬‬ ‫אני נכנסת עם בגד ים חדש‪ ,‬ביקיני‪ ,‬שרק קניתי כמה ימים לפני‪.‬‬ ‫באיזו קפיצה במים נקרע בגד הים‪ .‬נפרם החיבור בין המשולש לבין החוט‬ ‫שמחזיק אותו‪.‬‬ ‫למזלי‪ ,‬זו היתה רחצה לילית‪ ,‬והיה חשוך‪ ,‬ועם כל אי הנעימות‪ ,‬טווח הראייה‬ ‫היה קצר ביותר‪ ,‬ואף אחד לא שם לב‪ .‬החזקתי את המשולש במקומו‪,‬‬ ‫ויצאתי מהמים‪.‬‬ ‫ובעיקר הודיתי על מזלי הטוב‪ ,‬שאם כבר קרתה פאדיחה‪ ,‬היא קרתה בלילה‪.‬‬ ‫~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~‬ ‫יום הכיף המתוכנן של השכבה היה נסיעה לפארק מים באותה השנה‪.‬‬ ‫אחד מחתיכי השכבה אמר לי שהוא בטוח בא‪ ,‬כי הוא רוצה לראות אותי‬ ‫בביקיני‪ ,‬מה שמיד הוציא לי את החשק‪ .‬לא רוצה להגיע עם בגד ים‪ ,‬רק כדי‬ ‫שכולם יוכלו לרייר עלי‪.‬‬ ‫זה הביך אותי‪ .‬איך שהוא היה אומר לי דברים‪ ,‬תמיד היה מביך אותי‪ .‬לא‬ ‫ממש היה ברור לי איך אני אמורה להגיב לזה‪.‬‬ ‫כאן‪ ,‬בניגוד למקרים אחרים‪ ,‬היתה לי דרך מילוט‪ ,‬פשוט לא להגיע‪ .‬הרגשתי‬ ‫בנוח עם בגד‪-‬ים‪ ,‬אבל לא בנוח עם הצהרה כזו‪ ,‬ולאורה להגיע לאירוע של‬ ‫השכבה עם בגד‪-‬ים‪ .‬בסוף עקב סירוב של השכבה להסגיר תלמידים שביצעו‬ ‫אקט מחאה‪ ,‬בוטל יום הכיף‪ .‬זה היה עונש‪ ,‬לא יהיה יום כיף!‬ ‫נשמתי לרווחה‪ .‬לא יכולתי לחשוב על "עונש" מוצלח יותר‪ .‬פטרו לי את‬ ‫הדילמה בין הצטרפות ליום כיף לבין להרגיש לא בנח מול אותו הבחור עם‬ ‫בגד‪-‬ים‪.‬‬ ‫~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~‬ ‫שנה אחרת‪ ,‬רחצה לילית בכנרת‪ .‬אני מגיעה מאוחר יותר לחוף‪ ,‬ומגלה שכל‬ ‫הנערות הלכו למקום אחר‪ ,‬ובמים יש רק נערים‪ .‬אני אוהבת מים‪ ,‬ובאמת‬ ‫רציתי להיכנס‪ .‬אני נכנסת למים‪ ,‬ואז מגלה שמכיוון שהם נותרו רק בנים‪,‬‬ ‫הם בחרו להיכנס למים בערום! אי נעימות‪ .‬לצאת?‬ ‫אני היחידה עם בגד ים‪ .‬בעצם בתוך המים לא רואים כלום‪ ,‬וחשוך כאמור‪,‬‬ ‫אבל מה עושים כשיוצאים?‬ ‫האמת? אין לי מושג מה עשיתי כשיצאנו‪.‬‬ ‫הדחקתי? יצאתי מוקדם יותר והסתיים באלגנטיות? ‪....‬‬


‫אישה בבגד ים לנערות‬ ‫אני לא משוגעת על ים ועל השתזפות‪ ,‬וגם לא שוחה כמעט בבריכה‪.‬‬ ‫את בגד הים שלי קניתי ממש לפני החתונה‪ ,‬כי עמדנו לטוס לירח דבש‬ ‫למזרח וידעתי שיהיו חופים‪.‬‬ ‫חלפו השנים‪ ,‬ילדתי‪ ,‬ילדתי שוב‪ ,‬ועוד פעם‪ ,‬ועוד פעם ועוד פעם‪ ...‬ואת בגד‬ ‫הים לא יצא לי כל כך לאוורר‪.‬‬ ‫וסוף סוף נופש קטן עם הילדים בזיכרון יעקב‪ .‬וכמובן אורזים בגדי ים‪.‬‬ ‫לשמחתי הגזרה שלי לא השתנתה ונותרתי באותה מידה גם אחרי כל‬ ‫הלידות‪.‬‬ ‫"יאללה‪ ,‬נעלה על בגד הים שלי ויהיה בסדר"‪ ,‬אמרתי לעצמי ועם כל‬ ‫העבודה שלי והחופש הגדול עם הילדים לא ממש התפניתי לקנות חדש‪.‬‬ ‫הגענו לבריכה‪ ,‬החלפתי בגדים במלתחה ו‪ ...‬אוי‪ ,‬אוי‪ ,‬אוי‪...‬‬ ‫מי לא לקחה בחשבון שאולי אחרי כל השנים החזה נופל?‬ ‫עמדתי מול המראה‪ ,‬בבגד ים של פלפל לנערות מלפני עשור ופתאום גיליתי‬ ‫איך הזדקנתי‪.‬‬ ‫החזה שמעולם לא מצאתי בו דופי פתאום נראה כל כך מדולדל‪ ,‬וכל הנימים‬ ‫ברגלים פתאום בלטו שבעתיים‪.‬‬ ‫לשמחתי לא היה כמעט אף אחד מלבדנו בבריכה‪ ,‬אבל בשבילי‪ ,‬מספיק‬ ‫המבט המשתאה של בעלי כדי להוריד לי את כל המצב רוח‪.‬‬ ‫* פתאום אני נזכרת להוסיף שאני אישה דתיה ‪ -‬אין גופיות במלתחה‪,‬‬ ‫והבגדים הצנועים בסך הכל עושים עבודה יפה ומעלימים מעיניי רוב הזמן‬ ‫את אכזריותו של הטבע‪.‬‬ ‫ודווקא החשיפה הפתאומית לא היטיבה עם מצב רוחי‪.‬‬ ‫אשריי שיכולתי לשוב לחולצה הסגורה‪ ,‬לחצאית הארוכה ולא להתעסק כל‬ ‫היום במומים שלי‪.‬‬


‫הדיאטה שיצאה משליטה – המשך‬ ‫בדיעבד‪ ,‬אחרי שנים‪ ,‬כשנתקלתי בתמונותיי מאז בבגד הים שנראו כמו‬ ‫תמונות של אישה זקנה גרומה – לא יכולתי לשאת את המראה המזעזע‪,‬‬ ‫וקרעתי את התמונות וזרקתין לפח; כמו כן את מרבית תמונותיי מהתקופה‬ ‫ההיא‪ .‬השארתי אולי איזו תמונה אחת שאני בתוך סוודר עבה שמסתיר את‬ ‫האמת‪.‬‬ ‫לא עוד‪.‬‬ ‫מירב שנותיי שמרתי על משקל תקין‪ ,‬עם תזוזות של קילו או שניים למעלה‬ ‫או למטה‪ .‬בשנה האחרונה‪ ,‬למגינת ליבי‪ ,‬העליתי איזה ‪ 15‬קילו )רואים אבל‬ ‫לא כל כך דרמטי כי אני גבוהה( עקב תת פעילות של בלוטת התריס‪ ,‬ואולי‬ ‫בגלל הגיל‪ .‬אני מנסה להלחם להוריד מקצת מהתוספת – ללא‬ ‫הצלחה‪] .‬לגמילה מסוכרים וגלוטן של אברמסון אלך )אולי( רק אם יכלו כל‬ ‫הקיצין[‪ .‬בינתיים החלטתי שאני מודל "משודרג" של עצמי ‪-‬‬ ‫לפחות למראה הפנים שלי ‪ -‬ההשמנה עשתה טוב!‬


‫הדיאטה שיצאה משליטה ‪ -‬מאת דליה צח‬ ‫זה היה לפני שנים רבות‪ ,‬כאשר הייתי בת ‪ .16-17‬היתה לי שנה של‬ ‫הרעבה עצמית ורזון רציני‪ ,‬שבדיעבד אחרי אולי עשור‪ ,‬כשהגדירו את העניין‬ ‫– הבנתי שהיתה זו אנורקסיה‪ .‬אני פיתחתי לעצמי דיאטה חכמה )ובבקשה‬ ‫לא לקבל רעיונות( ‪ –:‬את אהבתי לעגבניות תרגמתי לאכילתן כמזון עיקרי‪,‬‬ ‫שממלא ומנפח‪ ,‬וכמעט ללא קלוריות‪ .‬משאר הדברים אכלתי מעט‪ ,‬ובמשך‬ ‫הזמן פחות ופחות‪ ,‬בייחוד כשראיתי 'תוצאות'‪ .‬בני המשפחה כל הזמן‬ ‫הביעו תמיהה מכמה מעט אני אוכלת‪ ,‬והייתי עונה כמובן ‪ -‬שאני לא‬ ‫רעבה‪ .‬הייתי מרוצה מהשליטה העצמית שלי ויכולתי 'להוביל מהלך'‬ ‫בכוחות עצמי‪ .‬זוכרת שאחי שאל עד מתי אני מתכוונת להחזיק בדיאטה‬ ‫הזו‪ ,‬ועניתי "עד שאטפח על הירך ושום דבר לא יתנדנד"‪ .‬מן הסתם‪,‬‬ ‫כנראה תמיד‪ ,‬גם כשהייתי מאד רזה ‪ -‬משהו התנדנד‪...‬‬ ‫זו היתה אנורקסיה חד פעמית לאורך שנה ומשהו‪ ,‬שנמשכה עד שיום אחד‬ ‫אבי סחב אותי בכח לקופת חולים כדי שאשקל )לא היה משקל בבית(‪ ,‬ואני‬ ‫נבהלתי מהספרות שהראו המאזניים‪ .‬מאז התחלתי לאכול יותר‪ ,‬אבל לאט‬ ‫לאט‪ ,‬כי היה חבל לי לאבד באחת את "ההישגים" שהשגתי עד כה‪.‬‬ ‫אז באותו קיץ בגיל ‪ 17‬הלכתי יום אחד עם אחי‪ ,‬שלצערי זמן רב כבר אינו‬ ‫בחיים ‪ -‬לבריכה העירונית בירושלים‪ .‬אני לבשתי את בגד הים שהיה לי –‬ ‫בגד ים שלם בצבע ירוק עם פספוסי ג'ונגל חומים לבנים ושחורים‪ ,‬אשר‬ ‫בגלל רזוני – היה תלוי כסחבה על מרכז גופי‪.‬‬ ‫התמקמנו בבריכה‪ ,‬וכשהופעתי לראשונה עם בגד הים בלבד ‪ -‬אחי ממש‬ ‫נבהל ואמר שאני נורא רזה! פטרתי אותו כלאחר יד‪ ,‬ובליבי חשבתי "וואו!‬ ‫זו מחמאה!" בהמשך כשצעדתי בדשא‪ ,‬ראיתי מבטים של בחורים עוקבים‬ ‫אחרי‪ ,‬והייתי כולי מלאת גאווה בפנים‪" :‬הם רואים איזה רזה ואיזה קולית‬ ‫אני!" אני הייתי הרזה ביותר מכל האחרות הרגילות "השמנות" שבבריכה‪,‬‬ ‫ולפיכך היפה והמושכת ביותר! ‪ -‬כך חשבתי לעצמי‪ .‬התעלמתי מכך‬ ‫שהמבטים היו יותר מבטי תמיהה וזעזוע מאשר מבטי התפעלות‪...‬‬


‫אוהבת את הבטן שלי ‪ -‬מאת מתי‬ ‫הייתי בת ‪ 15‬או ‪ ,16‬נערה עם שיער שופע ויפה‪ ,‬מצחיקה וצוחקת הרבה‪,‬‬ ‫מאושרת‪ ,‬עליזה ושובבה מאוד‪ ,‬סוג של טום בוי ‪.‬‬ ‫החלטנו ללכת לבריכה עם כמה חברות‪ .‬אני לבשתי את בגד ים החדש‬ ‫שאמא שלי קנתה לי ‪ -‬ביקיני עם שרוכים בצדדים והרבה חרוזים‪ ,‬קצת דמוי‬ ‫אינדיאני‪.‬‬ ‫נראיתי מיליון דולר ‪ -‬נערה צעירה‪ ,‬מאושרת‪ ,‬גבוהה ויפה‪.‬‬ ‫הגענו לבריכה‪ ,‬מים‪ ,‬קפיצות‪ ,‬רעש‪ ,‬צחוקים ‪ ,‬במילה אחת ‪ -‬כיף ‪.‬‬ ‫תוך כדי משחק אני קולטת מבטים של ‪ 2-3‬בנים מהשכבה האחרונה בתיכון‬ ‫בו למדתי‪ .‬ראיתי שהם מתפוצצים מצחוק‪ ,‬וגם אני התחלתי לצחוק עימם‬ ‫ואז הרגשתי ‪,‬כמו בחושים של חיית בר‪ ,‬שאני נושא הצחוק‪.‬‬ ‫היתה לי בטן קטנטונת )הסמל המשפחתי ‪ ((:‬והם‪ ,‬בתנועות ידיים‪ ,‬עשו מזה‬ ‫צחוק‪.‬‬ ‫בשנייה זו הרגשתי כאילו התקפלתי מבפנים‪ ,‬אולי גם חיצונית‪ ,‬כאילו בלתי‬ ‫נראית‪ .‬מהר מאוד יצאתי מהבריכה ונסעתי הביתה‪ .‬הכיף נגמר‪.‬‬ ‫שנים שאני לא לובשת בגד ים ביקיני מאז‪ ,‬אף פעם לא חשבתי למה‪ .‬תמיד‬ ‫יש לי תירוצים ‪ -‬יותר נוח‪ ,‬לא לוחץ לי בחזייה‪ ,‬אחרי לידה‪....‬‬ ‫עכשיו‪ ,‬אחרי שקראתי את המייל שלך‪ ,‬הזיכרון הזה צץ לי בראש מתוך עמקי‬ ‫זיכרונות נדחים‪.‬‬ ‫לפני כמה שנים בן זוג אמר לי "אני כל כך אוהב את הבטן שלך"‪ .‬חשבתי‬ ‫שהוא צוחק עליי‪ ,‬הרי זה החלק בגופי שאני הכי לא סובלת‪ .‬כנראה היתה לי‬ ‫הבעה מוזרה על הפנים‪ ,‬כי הוא הוסיף "יש כאן כל כך הרבה חיים‪ ,‬כל כך‬ ‫הרבה אהבה‪ ,‬כל כך הרבה נשיות"‪ .‬לא האמנתי לו‪ .‬חשבתי שאולי פעם‬ ‫אמרתי משהו על האזור הזה בגוף שלי והוא רצה להיות נחמד‪.‬‬ ‫לפני כמה חודשים בבוקר‪ ,‬אחרי המקלחת‪ ,‬הסתכלתי במראה וראיתי אישה‬ ‫מחייכת‪ ,‬אמא לילדים‪ ,‬עם בטן מלאה‪ ,‬עם סימן של ניתוחים קיסריים‪...‬‬ ‫ואהבתי אותה‪.‬‬ ‫היה בה משהו כל כך לא מושלם שגרם לי לחייך אליה בחזרה ולאהוב את‬ ‫הבטן שלה‪.‬‬


‫בגד לים במקום בגד ים ‪ -‬מאת ח‪.‬ש‪.‬‬

‫בגיל ‪ 16‬קיבלתי ביקיני מבת דודה שלי‪.‬‬ ‫הראשון‪.‬‬ ‫חשבתי שאני נראית טוב וגם סקסית‪.‬‬ ‫הדמיון שלי כבר דהר‬ ‫היה נראה לי‪ ,‬שאני יכולה להגיש מועמדות למלכת היופי‪,‬‬ ‫לפחות‪.‬‬ ‫מתרגשת וגאה התייצבתי לפני אחי‬ ‫שתמיד נמצא שבע שנים לפני‪.‬‬ ‫הייתי בטוחה שיחמיא לי‪.‬‬ ‫ובמקום‪,‬‬ ‫הוא ירד עלי שאני שמנמונת וצריכה לרדת במשקל‪.‬‬ ‫ומאז ועד היום‬ ‫הוא ממשיך עם המנטרה‬ ‫חוץ מהזמנים‬ ‫שהמשקל שלי "סביר"‪.‬‬ ‫אז כבר לא הלכתי‬ ‫להיות מלכת יופי‬ ‫ועברתי לבגד ים שלם‬ ‫ואח"כ בכלל הפסקתי ללכת לים ולבריכה‬ ‫אז לא הייתי צריכה בגד‪-‬ים‪.‬‬ ‫עכשיו יש לי‬ ‫בגד לים‬ ‫במקום‬ ‫בגד‪-‬ים‪.‬‬


‫אוסף חוויות בגדי הים‬ ‫המרגשות‬ ‫קיץ ‪2012‬‬


אוסף חוויות בגדי הים המרגשות קיץ 2012