Page 1

Show Case Atalia Katz


‫‏‬Seeing Eye-to-Eye Human Grace in the Photos of Atalia Katz


Seeing eye-to-eye Human Grace in the Photos of Atalia Katz

‫בגובה העיניים‬

‫חסד אנושי בתצלומיה של עתליה כ"ץ‬

Atalia Katz hunts down photographable moments and human angles. Haifa-born Katz is an autodidact photographer who discovered the magic of the camera lens in her childhood, when she began developing black and white pictures in her dark room at home. Her love of people and landscapes trained her to be a photographer of portraits and panoramas alike. Her work is a contemporary example of the concept that photography can capture a certain spirit that is common to all humanity. In that sense, Katz belongs to the tradition of ethnographic photography begun in the second half of the 19th century, in the earliest years of photography itself. Her camera draws in those moments of everyday life of people from all over the world from India to Italy, from Ethiopia to Israel, as well as the glacial panoramas of the North Sea. Trivial sights - Indian women leaning against the wall of their home, a flock of birds soaring skyward in unison, two people meeting in a Venetian piazza – all documented with a sensitivity reserved for someone whose camera and perspective are deeply rooted in how she observes the world. This perspective, backed by a natural eye, is evident throughout the colorful abundance exhibited here. This unmediated view is the key to understanding the magic these photographs cast over their audience. At the present time, when digital photography and the ocean of images on the internet flood us from all sides with pictures of ‘everyman’ ‘everywhere’, the directness of Atalia’s documentation of her subjects somewhat diminishes the distance between the observer and what the she sees ‘out there’, in the ‘real world‘. This is photography of contemporary humanism in its most profound sense, photography that looks at natural vistas with the same viewpoint as it does the wrinkles in an old woman’s face, or locations upon which the passage of time has left its mark, making them almost part of nature themselves. For Katz, photography is, indeed, a compressed physical experience of effort and release, as she says in her own words: "It happens when I take pictures, something involuntary; my mind is far from thought. It is the experience, the detachment from my surroundings, simply being within the documentation, preserving a momentary reality. My legs ache, my eyes are strained, my arms are raised, holding the camera, really, really close to my face". As an ethnographic photographer, Katz does not only rely only on the exotic and the far-away. Her work takes on a broader meaning in her extensive social-community work in Israel. The desire to show the beautiful face of this country led her to become active in various settings that see photography as a tool for documenting reality and an instrument through which to change it. In recent years Katz has, among other things, worked with students from the Boyer school in Jerusalem (2012) and with the Association for the Promotion of Education in the USA. She is also active in the JDocu organization, which collaborates with the JDC in documenting Jewish communities around the world, and in “Platforma” - an international photography festival held in Israel dedicated to the use of the language of photography as a tool for social change. A serious part of her work is devoted to documenting the story of the Ethiopian community in Israel.

Eran Litvin - Curator

.‫עתליה כ"ץ היא ציידת של רגעים מצולמים ושל מבטים אנושיים‬ ‫ כשהחלה לפתח צילומי‬,‫ היא צלמת אוטודידקטית שגילתה את הקסם הטמון בפעולת הצילום כבר בילדותה‬,‫ ילידת חיפה‬,‫כ"ץ‬ .‫ אהבתה לבני אדם ולנופים הכשירה אותה להיות צלמת של דיוקנאות אנושיים ונופים טבעיים כאחד‬.‫לבן בחדר החושך הביתי‬-‫שחור‬ ‫ במובן זה‬."‫עבודתה היא דוגמה עכשווית לתפיסה שבכוחו של הצילום ללכוד איזו רוח אנושית המשותפת לכלל "משפחת האדם‬ .‫ ממש עם הולדת הצילום‬,‫עשרה‬-‫כ"ץ פועלת בתוך מסורת של צילום אתנוגרפי שראשיתה במחצית השנייה של המאה התשע‬ ‫ מאתיופיה וישראל ועד לנופים הקפואים של‬,‫יום של תושבי העולם מהודו ועד איטליה‬-‫מצלמתה שואבת לתוכה רגעים בחיי היום‬ ‫ מפגש בין שני אנשים‬,‫ להקת ציפורים מתרוממת למעוף משותף‬,‫ פעולות אגביות – נשים הודיות נשענות על קיר ביתן‬.‫הים הצפוני‬ .‫בכיכר ונציאנית – מתועדות ברגישות השמורה למי שהמצלמה והמבט הצילומי טבועים עמוק באופן שבו היא מתבוננת בעולם‬ ‫ המבט הישיר הזה הוא המפתח להבנת‬.‫ משותף לכל השפע הססגוני הנפרס בתערוכה שלפניכם‬,‫ מגובה העין הטבעית‬,‫המבט הזה‬ ‫ כשהצילום הדיגיטלי ואוקיינוס הדימויים של האינטרנט מציפים אותנו‬,‫ דווקא בימינו‬.‫הקסם שמהלכות התמונות הללו על הצופה‬ ‫ הישירות שבה היא מתעדת את מושאי הצילום שלה מצמצמת במשהו את הריחוק בין‬,'‫מכל עבר בתמונות של 'כל אדם' ו'כל מקום‬ ‫ צילום המתבונן באופן דומה‬,‫ זהו צילום של הומניזם עכשווי במובן העמוק‬.'‫ בחוץ של 'העולם‬,'‫הצופה לבין מה שראתה הצלמת 'שם‬ .‫טבע בעצמם‬-‫ ובמקומות שהזמן נתן בהם את אותותיו והם הופכים לכמעט‬,‫ בקמטים בפניה של אישה מבוגרת‬,‫במרחבי הטבע‬ :‫ כפי שהיא מעידה על עצמה‬,‫בשביל כ"ץ הצילום הוא אכן חוויה גופנית דחוסה של מאמץ ושחרור‬ ,‫ פשוט להיות בתוך התיעוד‬,‫ התנתקות מהסביבה‬,‫ החוויה‬.‫ המחשבה ממני והלאה‬.‫רצוני‬-‫ משהו בלתי‬.‫"זה קורה לי כשאני מצלמת‬ ."‫ צמוד צמוד לפנים‬.‫ מחזיקות את המצלמה‬,‫ הידיים מורמות‬.‫ העיניים מתאמצות‬.‫ הרגליים עייפות‬.‫משמרת מציאות רגעית‬ ‫ עבודתה מקבלת משמעות רחבה יותר בפעילות‬.‫בהיותה צלמת אתנוגרפית כ"ץ אינה מסתמכת על הרחוק והאקזוטי בלבד‬ ‫ הרצון להראות את פניה היפים של הארץ הוביל לפעילותה במסגרות שונות הרואות‬.‫קהילתית הענפה שלה בישראל‬-‫החברתית‬ ‫ במשך השנים האחרונות עבדה כ"ץ בין השאר עם תלמידי בית הספר ע"ש‬.‫בצילום כלי לתיעוד המציאות ומכשיר לשינוי פניה‬ "‫ הפועל בשיתוף ארגון "הג'וינט‬Jdocu ‫ היא פעילה בארגון‬.‫( ועם האגודה לקידום החינוך בארצות הברית‬2012) ‫בויאר בירושלים‬ ‫לאומי שנערך בארץ ושחרת על דגלו את‬-‫ וכן ב"פלטפורמה" – פסטיבל הצילום הבין‬,‫לתיעוד קהילות יהודיות ברחבי העולם‬ .‫ חלק נכבד מעבודתה מיוחד לתיעוד סיפורה של קהילת יוצאי אתיופיה בישראל‬.‫השימוש בשפת הצילום ככלי לשינוי חברתי‬

‫ערן ליטוין – אוצר‬


‫ ‏‬talia Katz hunts down photographable moments and human angles. Haifa-born Katz is an autodidact photographer who A discovered the magic of the camera lens in her childhood, when she began developing black and white pictures in her dark room at home. Her love of people and landscapes trained her to be a photographer of portraits and panoramas alike. ‫‏‬Her work is a contemporary example of the concept that photography can capture a certain spirit that is common to all humanity. In that sense, Katz belongs to the tradition of ethnographic photography begun in the second half of the 19th century, in the earliest years of photography itself. Her camera draws in those moments of everyday life of people from all over the world from India to Italy, from Ethiopia to Israel, as well as the glacial panoramas of the North Sea. Trivial sights - Indian women leaning against the wall of their home, a flock of birds soaring skyward in unison, two people meeting in a Venetian piazza – all documented with a sensitivity reserved for someone whose camera and perspective are deeply rooted in how she observes the world. ‫‏‬ This perspective, backed by a natural eye, is evident throughout the colorful abundance exhibited here. This unmediated view is the key to understanding the magic these photographs cast over their audience. At the present time, when digital photography and the ocean of images on the internet flood us from all sides with pictures of ‘everyman’ ‘everywhere’, the directness of Atalia’s documentation of her subjects somewhat diminishes the distance between the observer and what the she sees ‘out there’, in the ‘real world‘. This is photography of contemporary humanism in its most profound sense, photography that looks at natural vistas with the same viewpoint as it does the wrinkles in an old woman’s face, or locations upon which the passage of time has left its mark, making them almost part of nature themselves. ‫‏‬ For Katz, photography is, indeed, a compressed physical experience of effort and release, as she says in her own words: "It happens when I take pictures, something involuntary; my mind is far from thought. It is the experience, the detachment from my surroundings, simply being within the documentation, preserving a momentary reality. My legs ache, my eyes are strained, my arms are raised, holding the camera, really, really close to my face". ‫ ‏‬s an ethnographic photographer, Katz does not only rely only on the exotic and the far-away. Her work takes on a broader A meaning in her extensive social-community work in Israel. The desire to show the beautiful face of this country led her to become active in various settings that see photography as a tool for documenting reality and an instrument through which to change it. In recent years Katz has, among other things, worked with students from the Boyer school in Jerusalem (2012) and with the Association for the Promotion of Education in the USA. She is also active in the JDocu organization, which collaborates with the JDC in documenting Jewish communities around the world, and in “Platforma” - an international photography festival held in Israel dedicated to the use of the language of photography as a tool for social change. A serious part of her work is devoted to documenting the story of the Ethiopian community in Israel. ‫‏‬Eran Litvin - Curator


‫לליבלה – אתיופיה‬ ‫"בלליבלה שבאתיופיה הצטרפתי לעולים לרגל לירושלים שבהרי אתיופיה‪ ,‬ולרגע אחד‬ ‫הייתי עם מי שאף פעם לא הפסיקו לחפש את הדרך לירושלים של מעלה"‬


‫אנטרקטיקה – מראה החוף בקצה העולם‬ ‫"באנטרקטיקה השלג יורד גם בקיץ‪ ,‬שנמשך שבועות אחדים‪ ,‬ומבעד לפתיתי‬ ‫השלג הסמיכים צפה כמתוך חלום עיר לא נודעת עם אנשים ואור"‬


‫צביעת בגדים בכחול העממי – סין‬ ‫"בחצר בית אחד בסין ראיתי את האישה הזאת מחדשת את בגדי העבודה בצבע 'כחול הפועל'‪,‬‬ ‫בארץ שהייתה פעם כחולה כולה‪ ,‬ועכשיו היא זוהרת בשלל צבעי המעצמה הרועמת"‬


‫עמק החולה – עונת הנדידה‬ ‫"הציפורים נודדות במעופן לאתיופיה‪ ,‬לאגמים שבאפריקה‪ ,‬ואני מצטרפת אליהן מעת לעת‬ ‫ונוחתת בארצות רחוקות רק כדי לשוב בסוף לחלקת הארץ שלי"‬


‫מרפא הכפר – פפואה גינאה החדשה‬ ‫"בגינאה החדשה‪ ,‬במרחק כמה קילומטרים מסוף העולם‪ ,‬עמד מכשף מקומי‬ ‫ושילח את הרוחות הרעות במורד הנהר עד ששקעו במי האוקיינוס הגדול"‬


‫קינון הציפורים ‪ -‬הים הצפוני‬ ‫"בים הצפוני הטבע נותן לציפורים ימים אחדים כדי להביא לעולם את הדור הבא‪ .‬וכך הן עפות מעל‬ ‫הצוקים התלולים בצרחה ובהמולה שאינה פוסקת עד שהגוזלים בוקעים‪ ,‬לפני החורף"‬


‫חצר זן יפנית – יפן‬ ‫"כה הרבה יש לדעת על הזן? אבל כשראיתי את הגשר הקטן המתוח‬ ‫ל'אין' שני בחצר ביפן – התחלתי להבין"‬ ‫באיזון מושלם בין ֵ'אין' אחד ֵ‬


‫ונציה – קרנבל המסכות‬ ‫"בעיר שהיא כולה המולת מבקרים והעמדת פנים הסירו שני אנשים‬ ‫לרגע את המסכות‪ ,‬עוסקים במציאות היום‪-‬יומית שלהם"‬


‫טקס הקומבמלה – הודו‬ ‫"פעם בשתים‪-‬עשרה שנה נקבצים ארבעים מיליון איש להתפלל בצומת הנהרות שעל הגנגס בהודו‪ .‬שם כל‬ ‫אחד מוצא לעצמו את פינת השקט‪ ,‬הטהרה הקדושה אינה מופרת למרות ההמון האין‪-‬סופי"‬


‫נשים ברחוב ‪ -‬צפון‪-‬אתיופיה‬ ‫"נשים ברחוב‪ .‬בעיירה אחת בצפון‪-‬אתיופיה ראיתי אותן לפתע‪ ,‬מרחפות מולי‪,‬‬ ‫בלי משקל‪ ,‬בתוך בליל צבעים וחיוך"‬


Binyanei Hauama 2015  
Read more
Read more
Similar to
Popular now
Just for you