Page 1

‫‪52‬‬

‫‪53‬‬

‫יזמות בחינוך ‪ :‬התחרות הגדולה‬

‫לא פחות מ־‪ 374‬מיזמי חינוך הוגשו לתחרות הראשונה‬ ‫בישראל ליזמות בחינוך‪ ,‬שהסתיימה בחג החנוכה‪.‬‬ ‫הד החינוך ליווה את התחרות על כל שלביה‪ :‬החל‬ ‫בהולדת הרעיון‪ ,‬עבור בהכשרת המשתתפים ומפגש עם‬ ‫חברי ועדת השיפוט וכלה בערב ההכרזה על הזוכים‬

‫והזוכים הם‪...‬‬ ‫איתי גודר‬

‫ה‬

‫תחרות הישראלית ליזמות‬ ‫בחינוך‪ ,‬שהתרחשה בחודשים‬ ‫האחרונים והסתיימה בחנוכה‪,‬‬ ‫נולדה בחטף‪ ,‬בהחלטה של‬ ‫רגע‪ :‬הארגון הבינלאומי “אשוקה"‪ ,‬הפועל‬ ‫לקידום שינוי חברתי דרך השקעה ביזמים‬ ‫חברתיים‪ ,‬החליט להקצות משאבים גם‬ ‫לתחום החינוך‪“ .‬זה קרה‪ ,‬כמו כל שאר‬ ‫הדברים הטובים והמעניינים‪ ,‬ממש במקרה"‪,‬‬ ‫אומר ד"ר ניר צוק‪ ,‬שהקים את הסניף‬ ‫הישראלי של הארגון לפני ארבע שנים ומנהל‬ ‫אותו מאז‪“ .‬לאחרונה נפגשתי עם כמה אנשי‬ ‫חינוך והתפתחו שיחות ארוכות ומעניינות‪.‬‬ ‫די מהר הבנתי שבשלה העת לארגן תחרות‬ ‫יזמות שתוקדש כולה לחינוך"‪.‬‬ ‫למה תחרות?‬ ‫“אנחנו משקיעים במיזמים בעיקר דרך‬ ‫תחרויות"‪.‬‬ ‫בתוך שלושה שבועות מרגע לידת‬ ‫הרעיון הושקה התחרות באתר רשמי* ויצאה‬

‫* האתר הרשמי של התחרות‪:‬‬ ‫‪http://tinyurl.com/d55uvc3‬‬

‫הדהחינוך‬

‫דצמבר ‪2012‬‬

‫לדרך בליווי שותפים‪ :‬חברת ‪ SIT‬לחשיבה‬ ‫המצאתית שיטתית‪ ,‬שמקדמת פעילויות‬ ‫ליזמות חינוכית עם עיריית בת ים; חברת‬ ‫ערי חינוך; העיתון “כלכליסט" ו"הד החינוך"‪.‬‬

‫קצת רקע‬ ‫ביל דרייטון ייסד את הארגון “אשוקה"‬ ‫ב־‪ 1980‬בוושינגטון‪ .‬הוא טען‪ ,‬מספר צוק‪,‬‬ ‫“שיש יצור כזה‪ ,‬יזם חברתי‪ ,‬ואיכשהו הוא‬ ‫נופל בין הכיסאות"‪.‬‬ ‫ומה זה באמת היצור הזה?‬ ‫“כאשר מדברים על יזם מתכוונים לאדם‬ ‫שיוצר מוצר חדש שמשנה את דרך החיים‬ ‫או ההתנהגות שלנו או יוצר תהליך חדש או‬ ‫תחום חדש‪ .‬אם אתה יזם עסקי ויש לך מוצר‬ ‫חדש‪ ,‬אתה פונה לקרן הון סיכון והיא מחליטה‬ ‫אם להשקיע בך‪ .‬הטענה שלנו היא שיזמים‬ ‫חברתיים חושבים באותה צורה‪ ,‬אך בהבדל‬ ‫אחד‪ :‬הם לא יוצרים רווח פיננסי‪ ,‬אלא שינוי‬ ‫חברתי"‪.‬‬ ‫מה ההבדל בין יזמות חברתית לבין‬ ‫יזמות חינוכית?‬ ‫“יזמות חינוכית היא תת־נושא בתוך‬ ‫יזמות חברתית‪ .‬יש קלישאה שאומרת ‘אל‬ ‫תיתן לאנשים דגים‪ ,‬תן להם חכות'‪ .‬אנחנו‬

‫חושבים שלתת חכות זה יפה ולתת דגים‬ ‫זה יפה‪ ,‬אבל יזמות היא משהו אחר לגמרי‪.‬‬ ‫יזם‪ ,‬אם נמשיך את אותה קלישאה‪ ,‬הוא אדם‬ ‫שמנסה לשנות לחלוטין את ענף הדיג‪ .‬יזם‬ ‫חינוכי‪ ,‬כמו יזם חברתי‪ ,‬רוצה לגרום לתחום‬ ‫שלו לעבוד בצורה אחרת"‪.‬‬ ‫ומה “אשוקה"‪“ ,‬ארגון הון סיכון חברתי"‬ ‫לפי ההגדרה‪ ,‬נותן ליזמים?‬ ‫“הכרה‪ ,‬סיוע כספי וחיבור לרשת‪ .‬אחרת‬ ‫קשה מאוד לחולל שינוי‪ .‬הרי אם יבוא אדם‬ ‫שיגיד‪‘ ,‬אני רוצה לשנות את תחום הוראת‬ ‫המתמטיקה בישראל'‪ ,‬מה הוא אמור לעשות?‬ ‫להציג את התכנית שלו לשר החינוך? אז‬ ‫הוא ילך לשר‪ ,‬שיפנה אותו לאיזו תת־ועדה‬ ‫שבסוף תתרצה ותסכים לעשות פיילוט של‬ ‫ארבע שנים בשוהם‪ ,‬נניח‪ ,‬ואחר כך במזכרת‬ ‫בתיה‪ ,‬נניח‪ ,‬ובעוד עשר שנים נראה מה קורה‬ ‫עם זה‪ .‬אנחנו אומרים ההפך – שינוי כאן‬ ‫ועכשיו"‪.‬‬ ‫אבל מה קורה ביום שאחרי? ביום‬ ‫שהסיוע הכספי שלכם מסתיים?‬ ‫“רק הסיוע הכספי נגמר‪ ,‬החוזה לא‬ ‫מסתיים‪ .‬אתה עדיין נשאר חבר בקהילה‪.‬‬ ‫מניסיוננו בעולם אנחנו למדים שאחרי‬ ‫עשר שנים רוב האנשים שינו מדיניות‬

‫ברמה הלאומית‪ .‬שהמודלים שלהם הועתקו‬ ‫לארגונים חוץ־ממשלתיים אחרים"‪.‬‬ ‫“הרעיון שעומד ביסוד ‘אשוקה'מאוד‬ ‫פשוט"‪ ,‬מסביר אורי דרורי‪ ,‬המנהל הטכני‬ ‫של הארגון‪“ .‬יש המון יזמים בארץ‪ ,‬הרבה‬ ‫מהם‪ ,‬בעיקר הקטנים‪ ,‬פועלים בסוג של חלל‪.‬‬ ‫אדם בא‪ ,‬מזהה את הבעיה‪ ,‬יש לו להט לדבר‪,‬‬ ‫הוא רוצה להקים את היוזמה שלו‪ ,‬אבל הרבה‬ ‫פעמים הוא לא מסתכל לצדדים לראות מה‬ ‫עשו יזמים לפניו‪ .‬הרעיון של ‘אשוקה'הוא‬ ‫לקחת את הרעיון שלו‪ ,‬את המיזם‪ ,‬ולשים‬ ‫אותו על פלטפורמה במסגרת של תחרות‪.‬‬ ‫התחרות אומרת בעצם דבר כזה‪ :‬תן לנו את‬ ‫המיזם שלך‪ ,‬אולי תקבל פרס כספי בסוף‪ ,‬אבל‬ ‫החלק החשוב בתחרות זה ה־‪,open source‬‬ ‫וזה אומר שכשאתה שם את המיזם שלך על‬ ‫הפלטפורמה שלנו‪ ,‬הוא מוצג בצורה פתוחה‬ ‫לחלוטין‪ ,‬למעט סעיפים של תקציב‪ .‬זה אומר‬ ‫שגם יזמים אחרים יכולים לבוא ולראות איך‬ ‫המיזם שלך עובד וללמוד ממך ולהציע לך‬ ‫הצעות‪ .‬כמובן שהזכויות שמורות ליזם"‪.‬‬

‫יש מורים יזמים?‬

‫הרצון לגלות רוח יזמית בקרב מורים‬ ‫עלול להישמע מוזר לאנשי חינוך‪ .‬הצירוף‬ ‫מורה יזם נשמע כמו אוקסימורון‪ ,‬משהו כמו‬ ‫רווק נשוי‪ .‬המבנה הארגוני של בית הספר‬ ‫מריץ את המורה מכיתה לכיתה‪ ,‬מישיבה‬ ‫לישיבה‪ ,‬מבחינה לבחינה‪ .‬בנסיבות כאלה‬ ‫לא צומחים יזמים ולא חדשנות נועזת‪ .‬בתום‬

‫יום של קרבות בכיתה‪ ,‬הכנת השיעור למחר‪,‬‬ ‫שיחות מתישות עם הורים – למי יש חשק‬ ‫לתפוס יוזמה ולהמציא‪ ,‬נגיד‪ ,‬שיטת הוראה‬ ‫חדשה? לא מעט מורים פרשו מההוראה משום‬ ‫שהיא לא אפשרה להם ליזום וליצור‪.‬‬ ‫“תתפלא"‪ ,‬אומר דרורי‪“ ,‬אין ספק‬ ‫שהעבודה של מורים מאוד אינטנסיבית ולא‬ ‫פשוט להנהיג אותם לשנות קווי מחשבה‪ ,‬אבל‬ ‫אני עדיין מאוד מופתע מההיענות המרשימה‪.‬‬ ‫אני חושב שהתחלנו כאן מגמה חשובה‪ ,‬גם אם‬ ‫רוב היוזמות שהוגשו לתחרות הן לאו דווקא‬ ‫של מורים בפועל"‪.‬‬ ‫הייתה יוזמה שריתקה אתכם במיוחד?‬ ‫“היו כמה יוזמות‪ ,‬למשל בחור שבנה מיזם‬ ‫המתבסס על העברת שיעורים דרך מצלמות‬ ‫אינטרנט‪ .‬הוא הצליח לענות תשובה פשוטה‬ ‫מאוד על שאלה מורכבת‪ :‬כשאני מעביר‬ ‫לתלמידים שלי שיעור‪ ,‬זה אני והם‪ .‬יש לי‬ ‫ידע בנושא שאני מעביר אבל אני לא מומחה‬ ‫בו‪ ,‬אז איך בכל זאת אני יכול להביא מומחה‬ ‫שייתן לתלמידים שלי רבע שעה של הרצאה‬ ‫בתחום שהוא מבין בו יותר ממני? כל מה‬ ‫שצריך זה בעצם סקייפ (תוכנה לשיחות‬ ‫וידאו)‪ ,‬מצלמה ומקרן‪ ,‬ותוך שנייה וחצי יש‬ ‫מרצה אורח בכיתה‪ .‬מה צריך כדי שזה יעבוד?‬ ‫את הציוד הבסיסי שיספק לאנשים אפשרות‬ ‫להציע את תחומי המומחיות שלהם וליצור‬ ‫את הקשר ראשוני הזה‪ .‬קח אמצעי טכנולוגי‬ ‫פשוט‪ ,‬חבר אותו לרעיון טוב וקיבלת אחלה‬ ‫מיזם‪ .‬גם היכולת לשכפל אותו גדולה מאוד‪.‬‬

‫הרי כל מורה יכול לעשות את זה עכשיו"‪.‬‬ ‫תהיה לזה המשכיות‪ ,‬תהיה תחרות דומה‬ ‫גם בשנה הבאה?‬ ‫צוק‪“ :‬בעולם מושלם שבו הכול עובד טוב‪,‬‬ ‫בהחלט כן‪ .‬אני מאוד מקווה שנוכל להפוך את‬ ‫זה למשהו קבוע"‪.‬‬

‫מורים לומדים יזמ ּות‬

‫“אשוקה" לא לבד‪ .‬יזמות מורית קיימת‪.‬‬ ‫משרד החינוך בעצמו משתף פעולה עם הקרן‬ ‫לעידוד יזמות חינוכית (ראו כתבה בעמ' ‪,)64‬‬ ‫ויש בתי ספר המאפשרים אותה; ואם אינה‬ ‫קיימת במידה מספקת‪ ,‬אפשר לעודד אותה‪.‬‬ ‫זה מה שעיריית בת ים החליטה לעשות‪.‬‬ ‫במרץ האחרון היא השיקה את “המרכז ליזמות‬ ‫בחינוך" עם חברת ‪ SIT‬לחשיבה המצאתית‬ ‫שיטתית‪ ,‬המנסה לחבר בין יזמות להוראה‪.‬‬ ‫במסגרת התחרות קיבלו היזמים‬ ‫הדרכות במוזיאון ריבק בבת ים‪ .‬באחת‬ ‫ההדרכות שמעו כמה עשרות יזמים הרצאות‬ ‫של סטודנטים לקולנוע וחינוך מסמינר‬ ‫הקיבוצים על למידה באמצעות סרטונים‬ ‫במדיה הדיגיטלית וברשתות החברתיות‪.‬‬ ‫היזמים נחשפו לערוצי יוטיוב ככלי עבודה‪,‬‬ ‫ואף התנסו בהפקה מזורזת שנועדה לגרום‬ ‫להם להציג את המיזמים לתחרות בצורה‬ ‫מושכת ונגישה‪ .‬כמה מבין המשתתפים היו‬ ‫מורים? ארבעה‪.‬‬ ‫“לא תמיד היזמים הם גם מורים בפועל"‪,‬‬ ‫אומר גילי רומן מ־‪“ .SIT‬צריך לזכור שמדובר‬

‫דצמבר ‪2012‬‬

‫הדהחינוך‬


‫‪54‬‬

‫יזמות בחינוך ‪ :‬התחרות הגדולה‬

‫כאן בתכנית דו־שלבית‪ .‬יש אנשים שכבר‬ ‫הגדירו את עצמם יזמים‪ ,‬כבר חשבו על רעיון‬ ‫והם מגיעים למרכז שלנו כדי להציג אותו‬ ‫לפני מורים ומנהלים‪ .‬המורים עצמם נמצאים‬ ‫בשלב ראשון‪ .‬הם מתחילים להכיר באפשרות‬ ‫של יוזמות חינוכיות חדשניות בבית הספר‪.‬‬ ‫זו התקדמות משמעותית‪ .‬המורים עדיין‬ ‫לא בשלים‪ ,‬עדיין לא במצב רוח יזמי‪ ,‬אבל‬ ‫בהחלט יש התקדמות‪ ,‬כפי שמראה התחרות"‪.‬‬ ‫“מאוד קשה ומאוד בודד להיות יזם‬ ‫בתחום החינוך"‪ ,‬אומרת מאי עמיאל‪ ,‬מנהלת‬ ‫היחידה העסקית־חברתית ב־‪“ .SIT‬התחלנו‬ ‫לעבוד עם עיריית בת ים בחודש מרץ‪ .‬בסוף‬ ‫ספטמבר המרכז נפתח במתכונת ניסיונית‪,‬‬ ‫ותוך כדי הפעילות אנחנו לומדים את הנושא‪.‬‬ ‫אנחנו מנסים להבין למה כל כך קשה להכניס‬ ‫רעיונות חדשים לבית הספר ולמערכת‬ ‫החינוך ואיך בכל זאת אפשר לעשות את זה‪.‬‬ ‫יש פה יוזמות של אנשים שפרשו מחינוך‬ ‫ומהוראה‪ ,‬אך לא התנתקו מהם‪ .‬הם מחפשים‬ ‫דרכים לשפר אותם מחוץ למערכת"‪.‬‬

‫מי יוזם?‬

‫מיכל סלוצקר‪ ,45 ,‬היא דוגמה טובה‪,‬‬ ‫לדבריה של עמיאל‪ .‬לפני כמה שנים היא‬ ‫פרשה ממערכת החינוך לאחר שנות הוראה‬ ‫בלוד ובפתח תקווה‪“ .‬פרשתי כי נמאס לי‬ ‫מהמערכת"‪ ,‬אומרת סלוצקר‪“ .‬המורים‬ ‫משתדלים לבוא ולתת מה שהם יכולים עם‬ ‫הכלים שיש להם‪ ,‬הבעיה היא שמערכת‬ ‫החינוך כולה קורסת‪ .‬יש לי יכולות יזמיות‬ ‫ורציתי לעבור לצד השני של המתרס‪ .‬לנסות‬ ‫לתרום‪ ,‬לחדש ולייעל"‪.‬‬ ‫המיזם של סלוצקר הוא ספר שמאגד‬ ‫חוויות של ילדים דחויים ומנסה להחזיר‬ ‫לתודעת התלמידים ערכים שנעלמו‪,‬‬ ‫לדעתה‪ ,‬ממערכת החינוך בשנים האחרונות‪.‬‬ ‫“לימדתי בכל טווחי הגילים‪ ,‬ובכיתות רבות‬ ‫חשכו עיניי מהאופן שבו תלמידים דיברו‬ ‫זה לזה‪ .‬הזלזול‪ ,‬הלעג והאלימות המילולית‬ ‫החרידו אותי‪ .‬הרגשתי את כאבם של‬ ‫הילדים המנודים‪ ,‬אלה שהחיצוניות שלהם‬ ‫משכה תשומת לב זדונית מתלמידים‬ ‫אחרים – שעלבו בהם ללא רחמים‪ .‬היו‬ ‫שם ילדים מרוסיה ומאתיופיה שנכוו ללא‬ ‫הפסקה‪ .‬והיו ילדים עם הפרעות קשב‬ ‫וריכוז שנראו אבודים בכיתה ולא הפסיקו‬ ‫להפריע‪ .‬חלקם התפרעו והיכו‪ ,‬והדוגמאות‬ ‫רבות‪ .‬אז החלטתי לכתוב מגרונם של‬ ‫הילדים השותקים‪ ,‬וכך הוספתי בכל פעם‬ ‫עוד סיפור ועוד סיפור ונכנסתי לכיתות‬ ‫הדהחינוך‬

‫‪55‬‬

‫דצמבר ‪2012‬‬

‫וסיפרתי אותם‪ .‬ראיתי שיש להם השפעה‬ ‫טובה ושהם פותחים את הדרך לתקשורת‬ ‫בין־אישית טובה יותר"‪.‬‬ ‫היוזמה של סלוצקר התחברה היטב‬ ‫ליוזמות נוספות שהוצגו באותו מפגש‪,‬‬ ‫וסלוצקר יצרה קשרים עם יזמים אחרים‪.‬‬ ‫אך כאמור‪ ,‬נוכחות המורים במפגש הייתה‬ ‫דלילה‪ ,‬וכאשר הנוכחים החליפו כרטיסי‬ ‫ביקור המפגש דמה יותר למפגש חברתי של‬

‫מאי עמיאל‪ ,‬מנהלת היחידה‬ ‫העסקית‪-‬חברתית ב‪:SIT -‬‬ ‫“מאוד קשה ומאוד בודד‬ ‫להיות יזם בתחום החינוך‪...‬‬ ‫יש פה יוזמות של אנשים‬ ‫שפרשו מחינוך ומהוראה‪,‬‬ ‫אך לא התנתקו מהם‪ .‬הם‬ ‫מחפשים דרכים לשפר‬ ‫אותם מחוץ למערכת”‬ ‫אנשי היי־טק מלהתכנסות של פדגוגים‪.‬‬ ‫הנה עוד דוגמה‪ :‬אלי נצר‪ ,44 ,‬מורה‬ ‫למתמטיקה מ"תיכון חדש" בתל אביב‪ ,‬עשה‬ ‫מסלול הפוך מסלוצקר‪ .‬עד לפני שלוש שנים‬ ‫עבד בהיי־טק‪ ,‬אך החליט לעשות שינוי‬ ‫בחייו וראה כי טוב‪ .‬לפני שנתיים השיק‬ ‫את “שירטון"‪“ .‬זה שילוב של שתי מילים"‪,‬‬ ‫מסביר נצר את שם המיזם‪“ ,‬שיר וסרטון‪.‬‬ ‫המיזם נולד כי חיפשתי להגיע לתלמידים גם‬ ‫בשעות שמחוץ ללימודים‪ .‬ראיתי שלפעמים‬ ‫בכיתה קצת קשה להם לקלוט‪ .‬התלמידים לא‬ ‫באמת מרוכזים‪ .‬גיליתי שכשהם בבית‪ ,‬מול‬ ‫המחשב‪ ,‬קל להם יותר להתרכז‪ .‬אז החלטתי‬ ‫שאני מכין להם סרטונים ממוקדים‪ .‬מצלם‬ ‫את עצמי מסביר חומר ולאחר מכן פשוט‬ ‫שולח להם אותו‪ .‬התלמידים צופים בזה‬ ‫בבית‪ .‬התחלתי לקבל פידבקים ממש טובים‪.‬‬ ‫בבית הספר קיבלו את הרעיון שלי מאוד יפה‬ ‫והרחיבו אותו למקצועות נוספים‪ .‬המטרה‬ ‫שלי היא לראות איך אפשר לקדם את זה‬ ‫ברמה הארצית"‪.‬‬ ‫ועוד דוגמה‪ :‬דוד צ'רנובילסקי‪ ,57 ,‬מורה‬ ‫לתנ"ך‪ ,‬לעברית ולהיסטוריה יהודית בבית‬ ‫הספר “הדמוקרטי" בכפר סבא‪ ,‬יזם את “רחובות‬ ‫שמחים"‪“ :‬הרעיון הוא להוציא את בית הספר‬ ‫החוצה וללמד ברחוב‪ .‬צוותים קטנים של‬ ‫ילדים‪ ,‬תלמידים ומורים מלמדים ברחוב‪.‬‬ ‫אשכרה ברחוב‪ .‬ליד חנות הירקות‪ ,‬ליד דוכן‬

‫הפלאפל‪ ,‬בכיכר‪ ,‬בדשא‪ ,‬בקניון"‪.‬‬ ‫החינוך הדמוקרטי סובלני יותר ליזמוּ ת‬ ‫חינוכית‪ .‬יש לך עם מי לעבוד?‬ ‫“לגמרי‪ .‬למעשה‪ ,‬חלק מהשיעורים שאני‬ ‫מלמד מעודדים את התלמידים להמציא‬ ‫יוזמות אישיות‪ .‬וגם אני מנסה כל הזמן‬ ‫לחדש‪ .‬למשל‪ ,‬עכשיו אני מלמד על העיירה‬ ‫היהודית במזרח אירופה‪ ,‬השטעטל‪ .‬יזמתי‬ ‫עם מורה נוסף שיעור על יהדות ובודהיזם‪.‬‬ ‫יש המון מקום ליוזמות אישיות של מורים‬ ‫ותלמידים‪ .‬יש לנו תמיכה מבית הספר‪ .‬אני‬ ‫מניח שבבית ספר כמו שלנו קל ליישם יוזמות‬ ‫חדשות‪ .‬בית הספר עצמו מעורר יוזמות"‪.‬‬ ‫אשרת כהן‪ ,30 ,‬מלמדת מתמטיקה‬ ‫ומחנכת כיתה י 'באולפנה “צביה" בבת ים‪.‬‬ ‫נוסף על שלל עיסוקיה היא גם המייסדת‬ ‫והמנהלת של אתר האינטרנט הבית ספרי‪.‬‬ ‫לכנס הגיעה בהמלצת מנהל האולפנה‪:‬‬ ‫“האתר הפך להיות דומיננטי בחיי הקהילה‬ ‫של בית ספר‪ .‬אנחנו עובדים אתו מערכתית –‬ ‫טפסים‪ ,‬הודעות‪ ,‬גלריות של התלמידים ועוד‪.‬‬ ‫ויש אפשרויות של הבנות להתכתב עם עצמן‪.‬‬ ‫יש לנו רצון שהדיאלוג יעבור מפייסבוק‬ ‫לכיוון האתר של בית הספר"‪.‬‬ ‫עם מה את יוצאת מהמפגש הזה של מרכז‬ ‫היזמות בבת ים?‬ ‫“הקשבתי לכל היוזמות‪ .‬עלו כל מיני‬ ‫רעיונות שאפשר להציע גם בבית הספר‪.‬‬ ‫התחלנו לעבוד על שיווק בית הספר‪ .‬חשבתי‬ ‫לעשות את זה בצורה של סרט‪ ,‬כמו שלמדנו‬ ‫כאן"‪.‬‬

‫השופטים‬

‫לתחרות ניגשו ‪ 374‬מיזמי חינוך‪42 .‬‬ ‫מתוכם העפילו לשלב הגמר (אחרי מיון‬ ‫ראשוני שעשו דרורי מ"אשוקה"‪ ,‬עמיאל‬ ‫ורומן מ־‪ SIT‬ונציגים של השותפים האחרים‬ ‫בתחרות)‪ .‬אז נכנסו לתמונה שמונה חברי‬ ‫ועדת השיפוט‪ :‬פרופ'יולי תמיר (שרת החינוך‬ ‫לשעבר ונשיאת מכללת שנקר)‪ ,‬יו"ר הוועדה;‬ ‫מייקל אייזנברג (קרן ההשקעות בנצ'מרק);‬ ‫דבורה קהת (לשעבר מנהלת תיכון “רמות"‬ ‫בבת ים); חנוך ברקת (מייסד קרן דואליס);‬ ‫עדינה בר־שלום (מייסדת המכללה החרדית‬ ‫ירושלים); ד"ר סוהר ריחאני בשאראת‬ ‫(דיקנית הסטודנטים במוסד האקדמי נצרת);‬ ‫ד"ר יועז הנדל (ראש המכון לאסטרטגיה‬ ‫ציונית); וד"ר אראל מרגלית (מייסד ויו"ר‬ ‫קרן ההון סיכון ‪.)JVP‬‬ ‫השופטים התכנסו לשני מפגשים בני‬ ‫כשלוש שעות כל אחד‪ ,‬ובהם דנו במיזמים‬

‫על סמך חוברת שהוכנה להם עם סקירה‬ ‫טקסטואלית של המיזמים ללא תמונות או‬ ‫סרטים‪ .‬תמיר‪“ :‬המטרה הייתה שנתרשם רק‬ ‫ממה שהיזם כתב והציג‪ ,‬בלי לתת למשקל‬ ‫לאלמנטים אחרים"‪.‬‬ ‫המיזמים ברובם‪ ,‬מודים חברי ועדת‬ ‫השיפוט‪ ,‬לא פחות ממרגשים‪“ .‬יש כאן‬ ‫כמה מיזמים מרתקים בעיניי"‪ ,‬אומר הנדל‪.‬‬ ‫“התרשמתי מאוד מהמקוריות‪ ,‬מהחשיבה‬ ‫מחוץ לקופסה וגם מהפרקטיות ומהיכולת‬ ‫לשלב את הרעיונות בחיי היומיום"‪.‬‬ ‫“אני חייבת לציין שאני מאוד נהנית"‪,‬‬ ‫אומרת בר־שלום‪“ .‬קודם כול אני נרגשת‬ ‫מהאיכות של הרעיונות והמיזמים‪ .‬יש כאן‬ ‫שילוב יוצא דופן של אנשים צעירים ובוגרים‬ ‫שבאמת רוצים להיטיב עם הנוער שלנו‪.‬‬ ‫דווקא בתקופה סוערת כל כך מרגש לדעת‬ ‫שישנם אנשים כאלה בקרבנו‪ .‬אנשים שבעצם‬ ‫אומרים‪‘ :‬העתיד של המדינה הזאת חשוב‬ ‫לנו‪ .‬אנחנו חלק ממנה‪ .‬אנחנו יודעים שמשהו‬ ‫השתבש בדרך וחשוב לנו מאוד לתקן'‪ .‬אני‬ ‫מרגישה שרוב הרעיונות באמת זקוקים‬ ‫לדחיפה מסוימת ואני חושבת שהמעמד‬ ‫והתחרות יכולים לספק להם את אותה רוח‬ ‫גבית"‪.‬‬ ‫איך את מתרשמת מהדינמיקה בצוות‬ ‫השופטים?‬ ‫“זה מרתק‪ .‬אני חושבת שהשופטים‬ ‫משקפים את הריבוד הרב שיש בחברה‬ ‫הישראלית‪ .‬כל אחד ואחת מגיעים מספקטרום‬ ‫אחר וממגזר אחר‪ .‬מלבד אירועים מסוג‬ ‫זה‪ ,‬אני לא חושבת שהיינו באמת מצליחים‬ ‫להיפגש ולהכיר‪ .‬אני מאוד מתרשמת מהידע‬ ‫הרחב של כולם ומהדיונים‪ .‬לא היה פשוט‬ ‫להפיק את הפגישות האלה‪ ,‬אבל אני חושבת‬ ‫שכל אחד יוצא מהן חכם יותר ומשכיל יותר‪.‬‬ ‫אי אפשר לבקש יותר"‪.‬‬ ‫ועדיין‪ ,‬במבחן היומיומי‪ ,‬את באמת‬ ‫מאמינה שיכול להיות שינוי? שמורים‬ ‫יתחילו להיות יזמים?‬ ‫“זה כבר קורה‪ .‬כל עוד יש מודעות ורצון‪,‬‬ ‫התהליך כבר נמצא וקיים‪ .‬זה לא דבר פשוט‪,‬‬ ‫ולצערי מורים הורגלו לחשוב ולהתנהל בדרך‬ ‫מסוימת‪ ,‬אבל אני חושבת שרוחות השינוי‬ ‫כבר כאן"‪.‬‬ ‫כל אחד מחברי ועדת השיפוט יכול‪ ,‬מן‬ ‫הסתם‪ ,‬לראות בעצמו יזם מוביל בתחומו‪ ,‬אך‬ ‫ד"ר בשאראת יכולה לראות בעצמה יזמית‬ ‫מצליחה גם בתחום החינוך‪ .‬בשאראת‪ ,‬מורה‬ ‫בבית הספר התיכון העירוני בנצרת‪ ,‬הובילה‬ ‫במשך עשר שנים פרויקט ניסויי לחברה‬

‫ד”ר סוהר ריחאני בשאראת‪,‬‬ ‫חברה בוועדת השיפוט‪:‬‬ ‫“שמתי לב שהמיזמים‬ ‫שמורים הגישו היו הרבה‬ ‫יותר מחוברים למציאות‬ ‫והרבה יותר מעשיים‬ ‫ממיזמים שהגישו אנשי‬ ‫חזון אחרים‪ .‬רק מורה‬ ‫יודע להרגיש את סביבת‬ ‫התלמידים שלו בצורה‬ ‫הנאמנה והאמיתית ביותר”‬ ‫אזרחית בבית הספר‪ ,‬שהוביל לשינוי תדמיתו‬ ‫של בית הספר ומיקם אותו בין בתי הספר‬ ‫הטובים מבחינה חינוכית והישגית‪.‬‬ ‫“אני חושבת שכל מורה חייב לראות את‬ ‫עצמו כיזם"‪ ,‬אומרת בשאראת‪“ .‬אין בררה‬ ‫אחרת‪ .‬כדי להתאים את עצמנו לתלמידים‪,‬‬ ‫כדי להרגיש שאנחנו עושים מעשה רב‬ ‫משמעות‪ ,‬חשוב שכל מורה ינסה לחדש‬ ‫בתחומו‪ .‬זו הדרך היחידה שמביאה לצמיחה‬ ‫אישית וקהילתית‪ .‬שמתי לב שהמיזמים‬ ‫שמורים הגישו היו הרבה יותר מחוברים‬ ‫למציאות והרבה יותר מעשיים ממיזמים‬ ‫שהגישו אנשי חזון אחרים‪ .‬רק מורה יודע‬ ‫להרגיש את סביבת התלמידים שלו בצורה‬ ‫הנאמנה והאמיתית ביותר"‪.‬‬ ‫לא חסרו לך מיזמים שמגיעים מהמגזר‬ ‫הערבי?‬ ‫“היו אמנם מעטים שמאוד אהבתי‪ ,‬אך‬ ‫היו‪ .‬אני חושבת שכשנלמד לאמץ לתוכנו‬ ‫את הרעיון היזמי ניחשף ליותר פרויקטים‬ ‫מהמגזר"‪.‬‬

‫מי זכה?‬

‫ערב ההכרזה על הזוכים בתחרות נערך‬ ‫בהיכל התרבות בבת ים‪ ,‬בנר שלישי של‬ ‫חנוכה‪ .‬בסביבות ‪ 8:30‬בערב‪ ,‬אחרי שעות‬ ‫ארוכות של נאומים‪ ,‬הבטחות ושאיפות‬ ‫לעתיד‪ ,‬עלתה סוף סוף לבמה פרופ'יולי‬ ‫תמיר והזכירה לנוכחים למה התכנסו‪.‬‬ ‫“הגיעה השעה להכריז על הזוכים בפרסי‬ ‫היזמות"‪ ,‬אמרה‪ ,‬והקהל החל לנהור מאזור‬ ‫הקפה והעוגה לעבר האולם‪“ .‬ראשונים"‪,‬‬ ‫אמרה תמיר‪“ ,‬יעלו לבמה הזוכים בקטגוריית‬ ‫המיזמים הקיימים‪ ,‬מיזמים שנמצאים כבר‬ ‫בעבודה פעילה בשטח"‪.‬‬ ‫בקטגוריה זו זכו שלושה מיזמים (על כולם‬

‫כתבות בהמשך הגיליון)‪:‬‬ ‫מקום ראשון (‪ 35‬אלף ש"ח)‪“ :‬אני ‪ "10‬של‬ ‫מאיה קלנר‪.‬‬ ‫מקום שני (‪ 25‬אלף ש"ח)‪“ :‬עושים היסטוריה‪:‬‬ ‫ישראל על הטיימליין" של רועי ציקורל‬ ‫ומיכאל שורפ‪.‬‬ ‫מקום שלישי (‪ 15‬אלף ש"ח)‪“ :‬מכבדים אדם‬ ‫ועולם" של בית הספר “יד המורה"‪.‬‬ ‫•••‬ ‫לאחר מכן הוצגו הזוכים בקטגוריית המיזמים‬ ‫החדשים‪“ .‬בחרנו מיזמים שאנחנו חושבים‬ ‫שיש להם סיכוי אמיתי"‪ ,‬אמרה תמיר‪.‬‬ ‫“מדובר בתכניות מרשימות‪ ,‬ואנחנו מקווים‬ ‫שהסיוע שתקבלו יעזור לכם להגשים אותן"‪.‬‬ ‫בקטגוריה זו זכו חמישה (וגם עליהם כתבות‬ ‫בהמשך הגיליון)‪:‬‬ ‫מקום ראשון (‪ 20‬אלף ש"ח)‪“ :‬קירות‬ ‫מדברים" של חסי רן‪.‬‬ ‫מקום שני (‪ 10,000‬ש"ח)‪“ :‬עלמה‪ ,‬מכינה‬ ‫קדם־צבאית חילונית ראשונה לקידום‬ ‫מנהיגות נשית" של מיכל ברקאי ו"עידוד‬ ‫וטיפוח הקראה וקריאת ספרים בגיל הרך‬ ‫בעיר אום אל־פחם" של הייפא סבאג‪ ,‬ד"ר‬ ‫מרגלית זיו וד"ר מחמוד זוהדי‪.‬‬ ‫מקום שלישי (‪ 5,000‬ש"ח)‪“ :‬לעוף על זה" של‬ ‫שגיא בן חור (“תנו לו כפיים"‪ ,‬קרא לחיאני‪,‬‬

‫אורי דרורי‪ ,‬המנהל הטכני‬ ‫של “אשוקה”‪“ :‬אין ספק‬ ‫שהעבודה של מורים מאוד‬ ‫אינטנסיבית ולא פשוט‬ ‫להנהיג אותם לשנות קווי‬ ‫המחשבה‪ ,‬אבל אני עדיין‬ ‫מאוד מופתע מההיענות‬ ‫המרשימה‪ ,‬גם אם רוב‬ ‫היוזמות שהוגשו לתחרות הן‬ ‫לאו דווקא של מורים בפועל”‬ ‫“מדובר במורה בת ימי") ו"מורים מארחים‬ ‫מורים" של תומר ברץ‪.‬‬ ‫•••‬ ‫את הטקס נעל ראש העירייה לחיאני בשירת‬ ‫התקווה‪ .‬הוא הזמין את כולם להצטרף‪ ,‬אך‬ ‫ארוחת הערב שהייתה שאמורה להתחיל קרצה‬ ‫יותר‪“ .‬להתראות בשנה הבאה וברכות לזוכים"‪,‬‬ ‫סיכם לחיאני‪ ,‬לאוזני הקהל שמיהר לבופה‪ .‬לא‬ ‫צריך להיות יזם כדי לדעת שבמצבים כאלה‬ ‫‪‬‬ ‫עדיף למהר לתפוס מקום בתור‪.‬‬ ‫דצמבר ‪2012‬‬

‫הדהחינוך‬


‫‪56‬‬

‫‪57‬‬

‫יזמות בחינוך ‪ :‬התחרות הגדולה‬

‫עושים‬ ‫היסטוריה‬ ‫ברשת‬

‫חשבון פשוט‪,‬‬ ‫אני ‪10‬‬ ‫מאיה קלנר עושה צדק חברתי ומלמדת ילדים‬ ‫מתמטיקה באמצעות אתר אינטרנט שהקימה‪.‬‬ ‫כבר מיליון אנשים ביקרו ולמדו‪ .‬עם עוד קצת‬ ‫תקציב היא תפתח “כיתות" למקצועות נוספים‬ ‫מתמטיקה היא תמיד במקום הראשון‪ :‬זה‬ ‫המקצוע הכי שנוא‪ ,‬הכי קשה‪ ,‬הכי מכשיל‪.‬‬ ‫פרס‬ ‫רבים מוכנים לשלם‪ ,‬והרבה‪ ,‬למורים‬ ‫ראשון‬ ‫פרטיים בשביל לדעת את החומר ולהצליח‬ ‫בבחינות‪ .‬אבל לרבים אחרים אין כסף‬ ‫מ י ם ‬ ‫מיזמים קיי‬ ‫והם לא יעברו את המבחן‪ ,‬ותעודת הבגרות‬ ‫תתרחק מהם‪ .‬ככה הופך פער כלכלי לפער‬ ‫בהישגים‪ .‬מרגיז? מקומם? מאיה קלנר לקחה את התחושות הרעות‬ ‫הללו ועשתה מעשה טוב‪ .‬היא החליטה לסגור את הפער בין מי שיכול‬ ‫להרשות לעצמו שיעורים פרטיים לבין מי שאינו יכול‪ ,‬ולהעניק‬ ‫שיעורים פרטיים בחינם; כל החומר לכולם; כל אחד בקצב שלו; כל‬ ‫אחת לפי הרמה שלה‪.‬‬ ‫במיזם שלה‪“ ,‬אני ‪ ,"10‬קלנר חיברה‪ ,‬צילמה‪ ,‬הקליטה והעלתה‬ ‫לאתר האינטרנט שלה (‪ )ani10.org‬כאלף שיעורי וידאו במתמטיקה‪,‬‬ ‫הכוללים את כל החומר של ‪ 12‬שנות לימודי המתמטיקה בבית הספר‪,‬‬ ‫מכיתה א' ועד י"ב (שיעורים לבגרות של שלוש וארבע יחידות‬ ‫במתמטיקה)‪ .‬השיעורים מחולקים לפי כיתות‪ ,‬ואפשר להיכנס‬ ‫ולצפות בכל שיעור מכל כיתה באיזה סדר שרוצים‪ .‬כל שיעור אורך‬ ‫בין חמש דקות לרבע שעה‪ .‬אפשר לעצור‪ ,‬לחזור אחורה‪ ,‬לשאול‬ ‫שאלות בפורום ובמקרה הצורך גם “להישאר כיתה" ולצפות שוב‬ ‫בחומר של כיתה נמוכה יותר‪.‬‬ ‫“במשך שנים התנדבתי בשכונות מצוקה‪ ,‬נתתי שיעורים‬ ‫פרטיים במתמטיקה‪ ,‬הבנת הנקרא ואנגלית"‪ ,‬מספרת קלנר‪“ .‬ראיתי‬ ‫שהתלמידים מבינים אותי ומשפרים את הישגיהם‪ .‬אבל לא יכולתי‬ ‫כמובן להגיע לכל התלמידים בכל שכונות המצוקה‪ ,‬לא יכולתי‬ ‫ללמד את כל מי שלא יכול לשלם עבור שיעורים פרטיים‪ .‬כשראיתי‬ ‫את הפער בין התלמידים משכונות יוקרה לאלה בפריפריה החלטתי‬ ‫לנצל את הפלטפורמה הכי נגישה‪ ,‬האינטרנט‪ ,‬ולבנות את האתר‪.‬‬ ‫לפני שנה וחצי פתחתי את ‘אני ‪ ,'10‬עמותה ללא כוונות רווח"‪.‬‬ ‫קלנר היא אדריכלית עצמאית ובעלת כישורים ותחביבים‬ ‫מגוונים‪“ .‬אני לא מורה‪ ,‬אבל אני מבינה מורים"‪ ,‬היא אומרת‪“ .‬זה כל‬ ‫כך קשה ללמד ארבעים תלמידים בכיתה‪ ,‬וזה כל כך קשה ללמוד‬ ‫בכיתה כזאת‪ .‬אז אני רוצה לעזור"‪ .‬את “אני ‪ ,"10‬קלנר מיישמת‬ ‫לגמרי לבד‪ ,‬אחרי שעות העבודה – “כשאנשים אחרים צופים‬ ‫בטלוויזיה"‪ .‬היא מלמדת את כל השיעורים של שלוש יחידות‬ ‫לבגרות‪ ,‬ואת השיעורים לארבע יחידות מלמד מורה אחר – איש‬ ‫הייטק “משוגע לדבר כמוני"‪.‬‬ ‫נוסף על הצדק החברתי שהאינטרנט עושה‪ ,‬יש לו‪ ,‬לפי קלנר‪,‬‬ ‫עוד יתרון‪“ :‬אצל מורה בכיתה וגם אצל מורה פרטי התלמיד מתבייש‬

‫הדהחינוך‬

‫דצמבר ‪2012‬‬

‫מיכאל שורפ ורועי ציקורלהופכים‬ ‫את פייסבוק למרכז למידה‪ .‬קודם בחינות‬ ‫בגרות‪ ,‬עכשיו היסטוריה‬

‫מאיה קלנר‪" :‬לעולם לא אבקש כסף על כניסה לאתר"‬

‫לפעמים להודות שלא הבין חומר קודם‪ .‬בדרך כזאת בעיה קטנה‬ ‫משנים קודמות הופכת לבעיה גדולה‪ .‬כאן אין לתלמיד מה להתבייש;‬ ‫אם מישהו לא מבין את השיעור וכותב לי שאלה בפורום אני שולחת‬ ‫אותו לסרטון מתאים יותר או לכיתה מתאימה יותר והוא לא מתבייש‬ ‫לנסות שוב ושוב"‪.‬‬ ‫עד היום נעזרו באתר כמיליון איש‪ :‬תלמידים‪ ,‬הורים‪ ,‬מורים וגם‬ ‫סטודנטים שצריכים תרגול‪ .‬התגובות חמות ודף הפייסבוק של “אני‬ ‫‪ "10‬מלא בתודות מאנשים שסוף סוף זכו להבין מתמטיקה‪.‬‬ ‫מה הלאה?‬ ‫“אני רוצה להרחיב את האתר לתחומי דעת נוספים‪ :‬הבנת הנקרא‪,‬‬ ‫פיזיקה וכלכלה"‪.‬‬ ‫מה תעשי עם כספי הפרס?‬ ‫“הם כל כך מעטים שאפילו לא אוכל להעסיק עוד מורה‪ .‬את‬ ‫האתר אני מממנת מכספי שלי‪ ,‬אז עכשיו אשתמש בפרס כדי לשפר‬ ‫אותו מבחינה טכנית‪ .‬כל מי שמוכן לתרום לאתר זמן או כסף מוזמן‪,‬‬ ‫כל דבר יכול לעזור‪ .‬הכסף הוא נושא בעייתי‪ ,‬אבל לעולם לא אבקש‬ ‫כסף על כניסה לאתר כי אני רוצה להגיע לפריפריה‪ ,‬אני רוצה להגיע‬ ‫לכולם‪ ,‬ולא לכולם יש"‪.‬‬

‫יעל דקל‬

‫מיכאל שורפ ורועי ציקורל השיקו מיזם חדש‪,‬‬ ‫והוא עתיד להשפיע‪ ,‬לדבריהם‪ ,‬במידה ניכרת‬ ‫פרס‬ ‫על התכוננותם של תלמידים לבחינות בגרות‬ ‫שני‬ ‫בהיסטוריה‪ .‬המיזם נקרא “עושים היסטוריה‪:‬‬ ‫ ‬ ‫ם‬ ‫ישראל על הטיימליין"‪ .‬הוא ינגיש את החומר‬ ‫מ‬ ‫יימי‬ ‫יזמים ק‬ ‫לבחינות בפייסבוק‪ ,‬והוא יעשה זאת טוב כל כך‬ ‫“עד שכל ספרי הלימוד בהיסטוריה יהיו מיותרים"‪.‬‬ ‫המיזם הוא ללא כוונת רווח‪ ,‬והיוזמים פועלים מתוך מחויבות חברתית‬ ‫ורצון לצמצם פערים בהישגי התלמידים‪.‬‬ ‫“עושים היסטוריה" מציג את כל הנושאים לבחינת הבגרות‬ ‫בהיסטוריה על ציר הזמן של פייסבוק בצורה קליטה מאוד וידידותית‬ ‫ללמידה ולהוראה‪ .‬באמצעות ההצגה ההיסטורית המורים חוסכים‬ ‫לעצמם זמן ומאמץ בארגון החומר‪ ,‬והתלמידים חוסכים זמן ומאמץ‬ ‫בהטמעה שלו‪.‬‬ ‫המדיום מאפשר להגיש את ההיסטוריה‬ ‫בצורה אינטראקטיבית ומגוונת –‬ ‫טקסטים‪ ,‬תמונות‪ ,‬הקלטות וסרטים‪.‬‬ ‫הטקסטים הדידקטיים מוגשים בלשון‬ ‫גבוהה יחסית‪ ,‬כפי שנדרש לכתוב בבחינות‬ ‫הבגרות‪ ,‬ובלשון יומיומית יותר לצורך‬ ‫קליטה מהירה‪.‬‬ ‫בשלב ראשון הסתגרו היזמים‪ ,‬חובבי‬ ‫היסטוריה והוראה‪ ,‬למשך ימים בחדר‬ ‫עבודה‪ ,‬מיינו את כל החומר הרלוונטי‬ ‫ומיקמו אותו על ציר הזמן‪ .‬בשלב שני‬ ‫הם הזמינו מורים ותלמידים להשתתף‬ ‫בעיבוד החומר והכנתו להוראה וללמידה‪.‬‬ ‫רועי ציקורל ומיכאל שורפ הם יזמי‬ ‫אינטרנט פדגוגי ותיקים‪ .‬לפני שנה הם‬ ‫השיקו את המיזם “רצים לבגרות" (ראו‬ ‫‪ ,)http://razimlabagrut.co.il‬שבמסגרתו‬ ‫הוקמו קהילות פייסבוק למקצועות מיכאל שורפ ורועי ציקורל‬ ‫הלימוד המרכזיים‪ .‬לכל קהילה גויסו‬ ‫מורים שהשיבו בהתנדבות על שאלות התלמידים והכינו אותם היטב‬ ‫לבחינות‪ .‬עד היום נעזרו ב"רצים לבגרות" כ־‪ 10,000‬תלמידים‪.‬‬ ‫קישור לאתר‪/http://timeline.org.il :‬‬ ‫דוגמה לציר זמן‪http://on.fb.me/TLAIEv :‬‬

‫איילת פישביין‬

‫אנה גורן‪“ :‬התובנות הכי מעניינות מגיעות מהילדים עצמם"‬

‫שילוב אחר‬ ‫בבית הספר “יד המורה" מפתחים את המונח‬ ‫שילוב לכיוונים חדשים‪ :‬ילדים “רגילים"‬ ‫וילדים אוטיסטים לומדים זה עם זה וזה מזה‬ ‫למונח שילוב יש משמעות מקובלת‪ :‬ילדים‬ ‫בעלי ליקויי למידה לומדים עם ילדים‬ ‫פרס‬ ‫“רגילים" בכיתה אחת‪ .‬אבל בבית הספר‬ ‫אשכול שלישי‬ ‫היסודי “יד המורה" בשכונת רמת‬ ‫מ י ם ‬ ‫מ‬ ‫ילדים‬ ‫‪47‬‬ ‫בירושלים לומדים‬ ‫י‬ ‫זמים קיי‬ ‫אוטיסטים עם ‪ 185‬ילדים “רגילים"‪,‬‬ ‫והשילוב כאן חורג מהשילוב המוּכר‪.‬‬ ‫ועדת השופטים של תחרות היזמות הכירה בייחודו של‬ ‫המיזם “מכבדים אדם ועולם" של “יד המורה"‪ ,‬וזיכתה‬ ‫אותו בפרס שלישי בקטגוריה של מיזמים קיימים‪.‬‬ ‫אנה גורן‪ ,52 ,‬מנהלת בית הספר‪ ,‬מתמצתת את‬ ‫העיקרון המנחה‪“ :‬עבורנו הדגש איננו על למידה‬ ‫משלבת‪ ,‬יש ממנה מעט יחסית בבית הספר‪ ,‬אלא על‬ ‫יצירת מצבים נעימים שמזמינים חוויה טובה עבור‬ ‫הילדים"‪.‬‬ ‫בבית הספר ‪ 16‬כיתות‪ ,‬שמונה של חינוך רגיל ושמונה‬ ‫כיתות תקשורת‪ ,‬בכל אחת בין חמישה לשמונה תלמידים‪.‬‬ ‫בתכנית הלימודים יש גם מקצועות לא שגרתיים‪ ,‬כגון‬ ‫קרטה‪ ,‬מחול וטיפול בבעלי חיים‪ ,‬שאותם לומדים‬ ‫הילדים בזוגות המורכבים מילד מכיתת תקשורת (ילד‬ ‫אוטיסט) וילד מהחינוך הרגיל‪ .‬את השיעורים מעבירים‬ ‫אנשי חינוך המומחים לתחום‪ ,‬ויש גם ליווי של מטפלים‪.‬‬ ‫נוסף על כך שתי הכיתות בכל שכבת גיל נפגשות פעם‬ ‫בשבוע לשיעור חברה משותף‪“ .‬הפגישות הללו הן חלק‬ ‫מהדרישות הרבות שלי מהצוות‪ .‬יש גם שעה קבועה במערכת של‬ ‫שתי המורות שבה הן מתכננות את השיעור המשותף"‪ ,‬מסבירה גורן‪.‬‬ ‫הילדים האוטיסטים מחקים את הילדים ה"רגילים"‪ ,‬וזה מסייע‬ ‫להם לשפר את רמת ההשתלבות שלהם בחברה‪ ,‬אבל “אין כאן‬

‫דצמבר ‪2012‬‬

‫הדהחינוך‬


‫‪58‬‬

‫יזמות בחינוך ‪ :‬התחרות הגדולה‬

‫מצב שבו החינוך הרגיל נושא על גבו את עול השילוב‪ .‬גם הילדים‬ ‫הרגילים מרוויחים הרבה מן השילוב הזה‪ .‬אנחנו רוצים לשפר את‬ ‫איכות החיים של כל קהילת בית הספר"‪.‬‬ ‫איזה ערך מוסף מקבלים ילדי החינוך הרגיל מהשילוב הזה?‬ ‫“העבודה בזוגות מתקיימת במרחב של הילד האוטיסט‪ ,‬והילד‬ ‫‘הרגיל' לומד לראות אותו באור אחר‪ .‬יש‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬מסלול מכשולים‬ ‫שהילדים צריכים לעבור בריפוי בעיסוק ואחד השלבים הוא קורה‬ ‫מתנדנדת‪ .‬הילד מכיתת התקשורת עובר אותו ראשון כי הוא כבר‬ ‫מכיר אותו ועושה אותו בלי בעיות‪ .‬כשתורו של בן הזוג – ‘הרגיל' –‬ ‫מגיע‪ ,‬הוא מקבל פרפרים בבטן‪ .‬פתאום הוא מבין שלילד האוטיסט‬ ‫יש יכולות משלו וכי לכל אדם יש יכולות משלו וסביבות שבהן הוא‬ ‫מצליח"‪.‬‬ ‫מה אומרים הילדים על המפגש הזה?‬ ‫“התובנות הכי מעניינות מגיעות באמת מהילדים עצמם‪ .‬ילד‬ ‫בכיתה ד' אמר שהוא אוהב לשחק עם הילדים מכיתת התקשורת כי‬ ‫הם לא מרמים במשחקים אף פעם‪ .‬ילד מכיתה ו' אמר שהוא למד‬ ‫מהם את הגישה שהחיים הם כמו מתנה‪ .‬הילדים גם לומדים מזה‬ ‫המון כי אנחנו מראים להם את העולם הזה כפי שהוא באמת‪ ,‬ללא‬ ‫הסתרות‪ .‬על כל שאלה של ילד בנושא האוטיזם וכל נושא אחר הוא‬ ‫מקבל תשובה אמיתית"‪.‬‬ ‫גורן החלה לשמש רכזת חינוך מיוחד בבית הספר כבר בשנת‬ ‫‪ ,1999‬והיא התמנתה למנהלת ב־‪ .2003‬כיום‪ ,‬היא מספרת‪“ ,‬השילוב‬ ‫מצליח מאוד ונהנה מקבלה ותמיכה הן של הילדים והן של ההורים‪,‬‬ ‫אך לא תמיד היה כך‪ .‬התמונה הראשונה שראיתי כשהגעתי הנה‬ ‫הייתה סוריאליסטית לחלוטין‪ .‬ילד פתח את המקרר ושתה מכד חלב‪.‬‬ ‫לידו עמדה מורה על כיסא‪ ,‬כמו שעושים כשרואים עכבר‪ ,‬וצעקה‬ ‫בהיסטריה‪‘ :‬שמישהו יחזיק אותו!'"‪.‬‬ ‫ואיזה תהליך עברתם מאז?‬ ‫“תהליך עמוק שהתבסס על למידה עצמית מתוך ניסוי וטעייה‪.‬‬ ‫מבחינת תכנית הלימודים‪ ,‬נפגשנו במשך שנה שלמה בימי שישי‪,‬‬ ‫היום החופשי שלנו – יועץ‪ ,‬מדריכה‪ ,‬מטפל במוזיקה ואני – וניסינו‬ ‫להבין כיצד נכון לשלב את הילדים‪ .‬שלושה חודשים לאחר תחילת‬ ‫המפגשים הבנו שאנחנו בכלל לא מדברים על אותו דבר‪ .‬אחת‬ ‫חשבה שמספיק שהילדים ייכנסו בבוקר לאותו מסדרון ויצאו ממנו‬ ‫בצהריים‪ ,‬אחר חשב שצריך לשאוף לשילוב מוחלט בכל דבר ודבר‪.‬‬ ‫המטפל ואני היינו איפה שהוא באמצע‪ .‬בסופו של דבר התקדמנו‬ ‫למצב שבו משלבים לפי קריטריונים מוגדרים היכן שאפשר ויש‬ ‫צורך‪ .‬אז הגענו למצב שיש שילוב ועושים מה שעושים ביחד אבל‬ ‫אין אינטראקציה‪ ,‬אין את ה'ביחד' שחיפשנו‪ .‬הפתרון הגיע מהמטפל‬ ‫במוזיקה שהחליט לנסות לחלק את הילדים לזוגות‪ ,‬אחד מכיתת‬ ‫התקשורת ואחד מהכיתה הרגילה‪ .‬בזוג זה סוף סוף קרה"‪.‬‬ ‫איך זה עובד?‬ ‫“אנחנו מאתרים גם את הילד האוטיסט שיכול להיתרם מהמפגש‬ ‫ומוכן לזה וגם את הילד מהחינוך הרגיל שיש לו צורך כלשהו‪ ,‬רגשי‬ ‫למשל‪ ,‬ויכול להיתרם מכך‪ .‬למטפל יש זכות וטו על בני הזוג‪ .‬כיוון‬ ‫שהוא מכיר אותם‪ ,‬הוא יכול לקבוע למשל שילד מכיתת התקשורת‬ ‫כרגע צריך לעבוד באופן פרטני‪ .‬דוגמה טובה היא כשמפגישים‬ ‫בין ילד מהחינוך הרגיל שיש לו קשיים מסוימים ובין ילד מכיתת‬ ‫התקשורת שיש לו יכולות גבוהות במוזיקה בשיעור מוזיקה‪ ,‬למשל‪.‬‬ ‫כך שניהם מרוויחים"‪.‬‬ ‫איך ההורים קיבלו את הביחד הזה?‬

‫הדהחינוך‬

‫‪59‬‬

‫דצמבר ‪2012‬‬

‫“גם זה לא היה פשוט‪ .‬היו להורים המון חששות‪ .‬חלקם‬ ‫מופרכים‪ ,‬כמו החשש שאוטיזם מידבק‪ ,‬וחלקם מובנים‪ ,‬כמו החשש‬ ‫מהתפרצויות שאכן קורות מדי פעם‪ .‬האשמה הייתה גם שלנו‪ .‬לא‬ ‫הכשרנו את הלבבות כראוי‪ .‬פעם הבאנו מרצה כדי שתסביר במונחים‬ ‫רפואיים על התופעה ומאפייניה‪ .‬ההרצאה לא הרגיעה את ההורים‪,‬‬ ‫ולא זו בלבד אלא שהיא העמיקה את הרתיעה‪ .‬היו הורים שעזבו והיו‬ ‫כאלה שהתבטאו באמירות קשות נגד הילדים האוטיסטים או נצמדו‬ ‫לקירות כשהם עברו במסדרון‪ .‬זה לא היה קל"‪.‬‬ ‫במקום הרצאות ופעולות “מכשירות לבבות" אחרות באו מפגשים‬ ‫מזדמנים שיצרו אווירה טובה והפיגו את החששות של ההורים‪ .‬גם‬ ‫התשומות שבית הספר מקבל הודות לתכנית השילוב – יום לימודים‬ ‫ארוך ושעות העשרה רבות (“לומדים אצלנו ברייקדאנס") – תרמו את‬ ‫חלקן‪“ .‬משרד החינוך תומך בנו בכל דבר וגם קרן רש"י תמכה בנו‬ ‫במשך שלוש השנים שבמהלכן בנינו את התכנית‪ .‬אבל אנחנו זקוקים‬ ‫לתמיכות נוספות שיאפשרו לנו לממש את התכנית שלנו"‪.‬‬

‫אדיר לעורר השראה ויכולת להסתכל על בעיות בעזרת משקפיים‬ ‫חדשים‪ .‬העובדה שהפרויקט משותף לכל הקהילה מדגישה שלקבוצה‬ ‫שפועלת יחד יש כוח גדול‪ .‬האמנות היא הגורם המניע שיכול ליצור‬ ‫שותפויות רבות בעיר לטובת הקהילה‪ .‬העיר הופכת למרחב לימודי‬ ‫גדול‪ ,‬שדרכו אנשים לומדים להרגיש אמפתיה ולהביע אכפתיות‬ ‫לצורכי האחר‪ .‬זו דרך לימודית חדשה – לא לומדים בישיבה אלא‬ ‫נמצאים יחד ברחוב‪ ,‬עובדים עם הידיים ומתלכלכים‪ ,‬לומדים להיות‬ ‫אכפתיים מתוך המציאות"‪.‬‬ ‫•••‬ ‫החלום של רן הוא להגיע עם “קירות מדברים" לערים ולעיירות‬ ‫פיתוח בכל הארץ‪ .‬לדבריה יש לפרויקט גם היבט כלכלי־תיירותי‪.‬‬ ‫בפילדלפיה יש סיורים מודרכים לקירות המצוירים‪ .‬גם נוער יהודי‬ ‫וערבי יכול לשתף פעולה בבניית קיר ולעבוד על ציור שיבטא את‬ ‫הקונפליקטים ואת האפשרויות להידברות‪.‬‬ ‫כרגע התכנית היא להתחיל עם ראש עיר שירצה בפרויקט‪ ,‬יהיה‬ ‫מוכן לשתף את כל הגורמים בעיר ויראה במיזם חלק מתהליך של‬ ‫העצמת הקהילה‪ .‬לדברי רן‪ ,‬יש כבר ראשי ערים שמתעניינים‪ ,‬והיא‬ ‫מקווה שבת ים תהיה הראשונה להרים את המכחול‪.‬‬

‫אמתי מור‬

‫מציירים‬ ‫על קירות‪,‬‬ ‫לומדים יחד‬ ‫ברחוב‬ ‫חסי רן‪ ,‬אשת חינוך ותיקה‪ ,‬נדהמה‬ ‫כשראתה ברחובות פילדלפיה קירות‬ ‫שציירו תושבי העיר‪ ,‬והחליטה שדבר כזה‬ ‫היא רוצה בארץ‪ .‬כעת היא מקווה שבת ים‬ ‫תהיה הראשונה להרים את המכחול‬ ‫“קירות מדברים"‪ ,‬קידום מעורבות בקהילה‬ ‫דרך אמנות במרחב הציבורי‪ ,‬הוא הפרויקט‬ ‫פרס‬ ‫הזוכה במקום הראשון בקטגוריית רעיונות‬ ‫ראשון‬ ‫חדשים בתחרות ליזמוּת בחינוך‪ .‬זהו מיזם‬ ‫ש י ם ‬ ‫חברתי־אמנותי‪ ,‬שנועד לחבר בין רחובות‬ ‫מיזמים חד‬ ‫העיר לבין הקהילה והאמנים הפועלים בה‪ .‬חסי‬ ‫רן‪ ,‬היוזמת והמנהלת‪ ,‬מתארת את הולדת הפרויקט‬ ‫בצבעים עזים‪“ :‬לפני שנתיים הייתי בארצות הברית‪ ,‬וראיתי על‬ ‫הקירות בפילדלפיה‪ ,‬בכל פינה‪ ,‬עבודות אמנות ענקיות באיכות‬ ‫משובחת‪ ,‬לא גרפיטי שנעשה כלאחר יד‪ .‬ההיסטוריה של פילדלפיה‬ ‫הייתה על הקירות‪ ,‬וגם ציורים של פרחים ואנשים‪ .‬זה היה מדהים‬ ‫לראות בשכונות הקשות ביותר ציורים מדהימים כאלה‪ .‬הסיפור‬ ‫מאחורי הקירות מרגש עוד יותר‪ .‬לפני כ־‪ 29‬שנה פנה ראש העיר‬ ‫לאמנית ג'יין גולדן בבקשה לסייע לו עם ‘מגפת הגרפיטי' – חבורות‬

‫נאוה דקל‬

‫ראש עיריית בת ים שלומי לחיאני עם חסי רן‪.‬‬ ‫"לקבוצה שפועלת יחד יש כוח גדול"‬

‫שמשחיתות את קירות העיר‪ .‬גולדן הצליחה להפוך את יצר ההשחתה‬ ‫של ציירי הגרפיטי לפרויקט אמנותי‪ .‬כיום יש בעיר יותר מ־‪3,000‬‬ ‫ציורים‪ ,‬שחלקם מספרים את תולדות הקהילה ומתארים דמויות‬ ‫מקומיות‪ .‬בשכונות הקשות ביותר רואים ציורי קיר נפלאים‪ ,‬וחשוב‬ ‫מכך – יש לזה השפעה על השכונה כולה‪ .‬היא הופכת ממקום מוזנח‬ ‫למטופח‪ .‬יש כאן מהפך בתפיסה‪ :‬האחריות עוברת לקהילה‪ ,‬והעיר‬ ‫הופכת למרחב למידה‪ .‬כשראיתי את זה אמרתי לעצמי שדבר כזה‬ ‫אני רוצה בארץ – פרויקט שיחבר חינוך‪ ,‬קהילה‪ ,‬אמנות ויצירתיות‪.‬‬ ‫פרויקט שיגרום לאנשי הקהילה לעשות למען עצמם"‪.‬‬ ‫•••‬ ‫רן היא אשת חינוך ותיקה במערכת הציבורית‪ .‬בתפקידה האחרון‬ ‫היא הובילה את הניסוי הארצי של אזורי בחירה מבוקרת מטעם גף‬ ‫ניסויים ויוזמות של משרד החינוך‪ .‬את יציאתה לשנת חופשה ללא‬ ‫תשלום החליטה לנצל למימוש החלום‪ .‬היא‬ ‫מצאה שני שותפים‪ ,‬והם חברו לצוות הפיתוח של‬ ‫המיזם‪ :‬עדי יקותיאלי‪ ,‬אמן רב־תחומי בעל ניסיון‬ ‫עשיר בפיתוח פרויקטים וסדנאות המשלבות‬ ‫בין אמנות לקהילה‪ ,‬ומיקי מוזס מנדל‪ ,‬העוסקת‬ ‫בצילום ותיעוד קהילתי ואחראית במיזם לפיתוח‬ ‫תוכן וקשרי קהילה‪.‬‬ ‫יחד הם התחילו לרקום את הרעיון ולהתאים‬ ‫אותו לישראל‪ .‬כיום הם כותבים תכניות עבודה‬ ‫ופונים לקרנות כדי לגייס משקיעים‪“ .‬האמנות‬ ‫היא כלי‪ ,‬ולא העיקר"‪ ,‬אומרת רן‪“ ,‬העיקר זה‬ ‫שהקהילה יכולה לדבר על הבעיות שמציקות‬ ‫לה ועל הפתרונות האפשריים‪ .‬לפני שמתחילים‬ ‫בציור יש סדנאות שבהן אנשי הקהילה חושבים‬ ‫מה חשוב להם ומה הם רוצים להשיג‪ .‬יש כאן‬ ‫תהליך של העצמה‪ .‬לאמנות יש בעיניי כוח מיכל ברקאי‬

‫עלמה‪,‬‬ ‫את יכולה‬ ‫מיכל ברקאיחלמה על הקמת מכינה‬ ‫קדם־צבאית לבנות‪“ .‬ילדה מהפריפריה"‪,‬‬ ‫מנמקת ברקאי‪“ ,‬מגיעה לנקודת הסיום‬ ‫של התיכון עם הרבה פחות הזדמנויות"‬ ‫“עלמה" היא מכינה קדם־צבאית חילונית‬ ‫ראשונה לקידום מנהיגות נשית‪ ,‬והיא מיועדת‬ ‫פרס‬ ‫לנשים צעירות בעלות‬ ‫שני‬ ‫פוטנציאל מנהיגות גבוה‬ ‫ש י ם ‬ ‫מ‬ ‫י‬ ‫מהפריפריה‬ ‫שמגיעות‬ ‫ז‬ ‫מים חד‬ ‫הכלכלית־חברתית‪“ .‬אלה‬ ‫בנות שאם הן היו נולדות בשכונה‬ ‫הנכונה‪ ,‬אז מרחב ההזדמנויות שהיה פרושׂ‬ ‫בפניהן היה הרבה יותר גדול"‪ ,‬מסבירה מיכל‬ ‫ברקאי‪ ,‬יוזמת המכינה‪ ,‬שזכתה במקום השני‬ ‫בתחרות היוזמות החינוכיות‪“ .‬ילדה מהפריפריה‬ ‫מגיעה לנקודת הסיום של התיכון עם הרבה‬ ‫פחות הזדמנויות‪‘ .‬עלמה'‪ ,‬בעצם‪ ,‬מחפשת‬ ‫את הבנות האלה כדי לתת להן את הכלים‬ ‫הפרקטיים‪ ,‬ובעיקר את היכולת להאמין‪ ,‬לחלום‬ ‫בגדול ולראות את עצמן בעין חיובית"‪.‬‬ ‫בשנים האחרונות נפתחו בישראל מכינות‬ ‫קדם־צבאיות מסוגים שונים‪ ,‬מקצתן לצעירים‬

‫דצמבר ‪2012‬‬

‫הדהחינוך‬


‫‪60‬‬

‫יזמות בחינוך ‪ :‬התחרות הגדולה‬

‫מהפריפריה הכלכלית־חברתית‪ .‬כל המכינות האלה‪ ,‬למעט אחת‬ ‫מעורבת‪ ,‬מיועדות לבנים בלבד‪ .‬ברקאי‪“ :‬אני כבר כמה שנים‬ ‫שואלת איך עדיין אין מכינה כזאת לבנות‪ .‬לא יכול להיות שהיא לא‬ ‫קיימת‪ .‬בסופו של דבר הבנתי שמכיוון שהיא לא קיימת‪ ,‬מוטלת עליי‬ ‫המלאכה להקים אותה"‪.‬‬ ‫ברקאי‪ ,30 ,‬בעלת תואר ראשון במשפטים ותואר שני‬ ‫בסוציולוגיה של החינוך‪ ,‬שניהם מהאוניברסיטה העברית‪ ,‬מתגוררת‬ ‫כעת בירושלים‪ ,‬אבל העבירה את שנות ילדותה בצפון תל אביב‪ .‬בעת‬ ‫שירותה הצבאי הייתה מ"כית במחנה שמונים והבינה ש"פה מתחילה‬ ‫השליחות של החיים שלי"‪.‬‬ ‫למה דווקא שם?‬ ‫“במחנה שמונים פתאום קלטתי שלתפקידים הכי פחות נחשבים‬ ‫בדרך כלל מגיעות חיילות מהפריפריה והתחלתי לשאול את עצמי אם‬ ‫יכול להיות שהילדות מדימונה ומירוחם באמת פחות אינטליגנטיות‪,‬‬ ‫פחות מסוגלות ופחות מוכשרות מהחברות שלי מצפון תל אביב‪ .‬איך‬ ‫יכול להיות שיש כאלה פערים?"‪.‬‬ ‫אחרי שחרורה מצה"ל למדה משפטים ומשהבינה שאינה מעוניינת‬ ‫להיות עורכת דין‪ ,‬עברה לחינוך‪ .‬במשך שנתיים וחצי ניהלה את החינוך‬ ‫הלא פורמלי בקיבוץ עין גדי‪“ .‬שם קלטתי את הפערים בהזדמנויות‬ ‫שמקבלים הילדים שגדלים בפריפריה לעומת ילדים שגדלים במרכז‪.‬‬ ‫מה יכולה לחלום ילדה בת ‪ 17‬שגדלה‪ ,‬לצורך העניין‪ ,‬באופקים? את מי‬ ‫היא רואה סביבה? מי המודלים שלה לחיקוי? כמו מי היא רוצה להיות‬ ‫כשהיא תהיה גדולה? לצד השאלות האלה עמדה לנגד עיניי המכינה‬ ‫הקדם־צבאית לבנים מהפריפריה הכלכלית־חברתית שהוקמה בעין‬ ‫גדי‪ .‬בשלב הזה השאלה איך יכול להיות שעוד אין מכינה קדם־צבאית‬ ‫לבנות כבר התחילה להציק ממש"‪.‬‬ ‫מה עשית?‬ ‫“דבר ראשון‪ ,‬התחלתי לחלום‪ .‬אני חושבת שהצעד הכי משמעותי‬ ‫היה להתחיל להאמין בעצמי‪ .‬כלומר‪ ,‬את כל התהליכים האלה‬ ‫שהבנות צריכות לעבור הייתי צריכה לעבור בעצמי‪ .‬אני חושבת‪ ,‬אם‬ ‫אני‪ ,‬עם הכלים שקיבלתי בחיים שלי‪ ,‬התקשיתי להגיד‪‘ :‬אני הולכת‬ ‫להגשים את החלום שלי'‪ ,‬כמה זה קשה לילדה בגיל ההתבגרות שלא‬ ‫שמעה כל החיים שלה שהיא טובה ויכולה‪ ,‬אלא שהיא לא טובה‪ ,‬לא‬ ‫מוצלחת ולא מסוגלת‪ .‬אחרי שהחלטתי שהחלום הזה חייב להתגשם‪,‬‬ ‫התחלתי להיפגש עם אנשים שעשויים להתעניין בו"‪.‬‬ ‫להגשמת החלום כבר הצטרפו כעשרים מתנדבים שמשתתפים‬ ‫בצוות ההקמה ובוועד המנהל של “עלמה"‪ .‬כמו בכל המכינות הקדם־‬ ‫צבאיות‪“ ,‬עלמה" עתידה לשלב למידה‪ ,‬טיולים וסיורים ברחבי‬ ‫הארץ והכנה לשירות בצה"ל‪ .‬בתום המכינה ישובצו הבנות לשירות‬ ‫בתפקידים משמעותיים‪“ .‬אנחנו עובדים היום"‪ ,‬אומרת ברקאי‪,‬‬ ‫“בשיתוף עם אגף כוח אדם בצה"ל"‪.‬‬ ‫אף על פי שהדרך כבר סלולה‪ ,‬יש לברקאי לא מעט רגעים של‬ ‫שבירה‪ .‬הסביבה לעתים מגיבה בתמיהה ובחוסר אמונה מוחלט‬ ‫בדרכה‪ .‬מאז שעזבה את קיבוץ עין גדי היא מובטלת‪“ .‬החלטתי שאם‬ ‫אני לא קופצת למים ומתמסרת רק להקמת המכינה‪ ,‬זה פשוט לא‬ ‫יקרה"‪ ,‬היא מסבירה‪“ .‬אני ידעת שהדרך עוד ארוכה‪ ,‬אבל אני רוצה‬ ‫להגיד לכל מי שיש לו חלום או מדויק יותר – לכל מי שיש לה‬ ‫חלום – ציטוט של גנדי ששמעתי בהרצאה ושמתי לי על הלפטופ‪:‬‬ ‫“בהתחלה מתעלמים ממך‪ ,‬אחר כך צוחקים עלייך‪ ,‬אחר כך נלחמים‬ ‫בך ואז את מנצחת"‪.‬‬

‫אור סופר‬

‫הדהחינוך‬

‫‪61‬‬

‫דצמבר ‪2012‬‬

‫סיפור לפני‬ ‫השינה‬ ‫הייפא סבאג‪ ,‬ד"ר מרגלית זיו וד"ר מחמוד‬ ‫זוהדי החליטו לטפח את המודעות של‬ ‫האימהות באום אל־פחם לחשיבותה של‬ ‫הקראת סיפור לילדים לפני השינה‬ ‫לא צריך מחקרים‪ ,‬אף שיש רבים‪ ,‬כדי‬ ‫לדעת שהקראת סיפור לילד לפני השינה‬ ‫פרס‬ ‫מניחה תשתית תרבותית‪ ,‬מבססת את‬ ‫שני‬ ‫השליטה בשפה ומחזקת את הביטחון‬ ‫ש י ם ‬ ‫העצמי‪ .‬עם ציוד כזה – הסוציולוגים קוראים‬ ‫מיזמים חד‬ ‫לו הון תרבותי או הון סימבולי – הצלחתו של‬ ‫הילד בבית הספר‪ ,‬ואולי בחיים בכלל‪ ,‬כמעט‬ ‫מובטחת‪ .‬את האימהות והאבות בחברה היהודית לא צריך לשכנע‪.‬‬ ‫הצורך לספר סיפור לפני השינה הוא צורך של ההורים אף יותר משל‬ ‫הילדים‪ .‬בחברה הערבית הצורך הזה אינו קיים; הורים ערבים שולחים‬ ‫את ילדיהם למיטות ללא סיפור‪ ,‬כלומר שולחים אותם לבית הספר‬ ‫– ואולי לחיים בכלל – ללא הציוד הנדרש‪.‬‬ ‫היעדרו של הצורך לקרוא סיפור (הורים) ולשמוע סיפור (ילדים)‬ ‫לפני השינה (או בהזדמנות אחרת) בחברה הערבית נובע מהיעדרה‬ ‫של תרבות קריאה וממחסור בספרות ילדים – מקורית ומתורגמת‪.‬‬ ‫כמה אנשי חינוך ערבים ויהודים החליטו למלא את המחסור הזה‪.‬‬ ‫הייפא סבאג‪ ,‬מנהלת תכניות חינוכיות במכון ון ליר; ד"ר מרגלית זיו‪,‬‬ ‫מנהלת מרכז בידאיאת במכללה האקדמית אלקאסמי שבעיר באקה‬ ‫אל־גרביה; וד"ר מחמוד זוהדי‪ ,‬מנהל אגף החינוך בעיריית אום אל־‬ ‫פחם‪ ,‬החליטו לטפח את המודעות של האימהות באום אל־פחם – עם‬ ‫האבות הם ימתינו עוד קצת – לחשיבותה של הקראת סיפור לפני‬ ‫השינה לילדים בני שנתיים עד שבע‪.‬‬ ‫•••‬ ‫“הרעיון לפרויקט הזה עלה לפני שנתיים במכון ון ליר והוא תפס‬ ‫אותי מהרגע הראשון"‪ ,‬אומרת הייפא סבאג‪“ .‬אני עצמי‪ ,‬כאם לילדים‬ ‫קטנים‪ ,‬חוויתי את זה; למצוא ספר ילדים בערבית היה קשה מאוד‪,‬‬ ‫כמעט בלתי אפשרי‪ .‬עברו עשרים שנה מאז וייתכן שהמצב השתפר‬ ‫קצת‪ ,‬אך הבעיה עדיין קיימת‪ .‬אני מסתובבת בחנויות ספרים בארץ‬ ‫ובעולם ורואה בקנאה ספרי ילדים בכל גודל וצורה‪ .‬בנצרת‪ ,‬שבה‬ ‫גדלתי‪ ,‬יש חנות ספרים אחת עם מדף ספרי ילדים דל מאוד‪ .‬הרעיון‬ ‫הזה תפס לא רק אותי‪ ,‬אלא גם את שתי הקרנות שהתנדבו לתמוך בו‪:‬‬ ‫קרן ברנרד ון ליר מהולנד וקרן רוברט בוש מגרמניה"‪.‬‬ ‫ד"ר מחמוד זוהדי‪“ :‬החברה הערבית נמצאת בבעיה קשה;‬ ‫המשאבים שלנו מוגבלים מאוד והצרכים – בתחום הקריאה כמו‬ ‫בתחומים אחרים – הם בלתי מוגבלים‪ .‬אני מדבר על משפחות‬ ‫שההורים‪ ,‬שני ההורים‪ ,‬חייבים לעבוד קשה ולהיעדר מהבית למשך‬ ‫זמן רב כדי להצליח לפרנס את המשפחה‪ .‬אני לא בטוח שבסדר‬ ‫העדיפויות שלהם יהיה להקריא סיפור לילדים לפני השינה‪ .‬באום‬ ‫אל־פחם זה לא קיים‪ .‬ומה שקורה אצלנו‪ ,‬או יותר נכון לא קורה‪,‬‬

‫הייפא סבאג‪ ,‬ד"ר מחמוד זוהדי וד"ר מרגלית זיו‪" .‬הגישה שלנו אומרת‪ :‬הקוראן חשוב מאוד אבל כדאי להקריא לילדים גם ספרים שנכתבו במיוחד עבורם"‬

‫משקף את הנעשה בכל המגזר הערבי‪ .‬אין לנו את התרבות הזאת‪.‬‬ ‫אני לא גדלתי בתרבות הזאת ולא גידלתי את הילדים שלי בתרבות‬ ‫הזאת‪ .‬לצערי‪ ,‬היו לי סדרי עדיפויות אחרים‪ .‬יש‪ ,‬בלי ספק‪ ,‬פגם רציני‬ ‫בחשיבות שאנחנו מייחסים להקראה ולקריאה"‪.‬‬ ‫•••‬ ‫מטרת היוזמה מרחיקת לכת‪ :‬לחולל שינוי תרבותי בתחום‬ ‫ההקראה והקריאה בחברה הערבית בישראל‪“ .‬החברה הערבית‬ ‫בישראל נתונה בתקופת מעבר"‪ ,‬אומרת ד"ר מרגלית זיו‪ ,‬העומדת‬ ‫בראש מרכז לעידוד קריאה בחברה הערבית במכללת אלקאסמי‪.‬‬ ‫“מצד אחד יש יותר הכרה בחשיבות של השכלה בכלל וקריאה בפרט‬ ‫ומצד שני יש חסמים מאוד קשים‪ .‬בדיקה ראשונית שלנו מצאה שאם‬ ‫אימהות מקריאות משהו לילדיהן‪ ,‬הן מקריאות את הקוראן‪ .‬הגישה‬ ‫שלנו אומרת‪‘ :‬הקוראן חשוב מאוד אבל כדאי להקריא לילדים גם‬ ‫ספרים שנכתבו במיוחד עבורם‪ .‬זה מרחיב את עולמם‪ ,‬מעשיר את‬ ‫החשיבה שלהם ומחבב עליהם את הקריאה'‪ .‬אנחנו צריכים ללכת‬ ‫בעניין זה לעימות תרבותי כלשהו‪ ,‬אבל אנחנו רגילים לכך‪ .‬בסופו‬ ‫של דבר‪ ,‬יותר ויותר אימהות יתנסו בחוויה הזאת וישנו את גישתן"‪.‬‬ ‫החיבור בין סבאג למרגלית נוצר לפני כשנתיים‪ .‬אום אל־פחם‪,‬‬ ‫שזכתה בפרס החינוך הארצי‪ ,‬צורפה לפרויקט זמן קצר לאחר‬ ‫מכן‪“ .‬הגשנו תכנית שכוללת פעילות בכמה מעגלים"‪ ,‬אומרת זיו‪,‬‬ ‫“הכשרה של אנשי מקצוע‪ ,‬הכשרה של הורים ופעולות עירוניות‪ .‬יש‬ ‫לנו פעילות עם לוח זמנים מאוד מסודר בכל אחד מהמעגלים האלה‪.‬‬ ‫יש קורס של צוות מורים בעיריית אום אל־פחם שבו לומדים כיצד‬ ‫למנף את הנושא במערכת החינוך ובכל העיר‪ .‬שני קורסים לגננות‬

‫כבר יצאו לדרך‪ .‬לומדים בהם איך לקרוא ספרים‪ ,‬איך לקרוא בגן ואיך‬ ‫להביא את זה למשפחות‪ .‬בהמשך מתוכננים עוד קורסים לסייעות‬ ‫בגנים ולמשפחות עצמן"‪.‬‬ ‫זוהדי‪“ :‬אחת השאלות שמעסיקות אותנו כאשר אנחנו מתחילים‬ ‫עם פרויקט חדש היא מה יהיה ביום שאחרי‪ ,‬ביום שבו הגוף שמלווה‬ ‫אותנו – במקרה זה מכון ון ליר ומכללת אלקאסמי – יעזבו את העיר‪.‬‬ ‫אנחנו עושים כל מאמץ להשאיר את הגוף היוזם אתנו ולהעמיק את‬ ‫המעורבות שלו‪ .‬כאן מדובר בפרויקט ארוך טווח במיוחד – אנחנו‬ ‫רוצים לשנות דפוסי תרבות וחשיבה; להפוך את ההקראה והקריאה‬ ‫לשגרה‪ .‬כדי שהגוף היוזם יסכים להישאר אתנו לאורך שנים אנחנו‬ ‫חייבים לתרום את חלקנו ולהראות לו שאנחנו רציניים ומשקיעים‬ ‫את כל הכוחות והמשאבים שיש לנו‪ .‬בפרויקט הזה אנחנו נשקיע את‬ ‫כל כוחנו‪ .‬יש לנו הרבה מאוד משימות‪ ,‬אבל למשימה הזאת של עידוד‬ ‫הקריאה ניתן עדיפות ראשונה"‪.‬‬ ‫אולי אתם משקיעים באתמול? העתיד שייך למסכים הדיגיטליים‬ ‫ולא לספרים מודפסים‪.‬‬ ‫זוהדי‪“ :‬האתמול של מי? האתמול שלך הוא העתיד שלי‪ ,‬לצערי"‪.‬‬ ‫זיו‪“ :‬וגם כאשר האינטרנט יגיע לכל מקום‪ ,‬גם לאום אל־פחם‪,‬‬ ‫ההקראה והקריאה וכל מה שהן נותנות לילדים לא ייעלמו‪ .‬כבר‬ ‫כיום הורים מספרים לילד סיפור לפני השינה על אייפד‪ .‬אין תחליף‬ ‫לאינטראקציה של הורים־ילדים באמצעות סיפור – על דף מודפס‬ ‫או על מסך‪ .‬שום מחשב לא יוכל להחליף את תשומת הלב המיוחדת‬ ‫שאם נותנת לילדיה דרך הקראה‪ .‬אין תחליף להנאה המשותפת של‬ ‫הורים וילדים בשעת סיפור עצוב או מצחיק‪ ,‬שלא לדבר על המסרים‬

‫דצמבר ‪2012‬‬

‫הדהחינוך‬


‫‪62‬‬

‫‪63‬‬

‫יזמות בחינוך ‪ :‬התחרות הגדולה‬

‫מי מכיר‬ ‫רופא?‬

‫הערכיים שניתן להעביר בהזדמנות הזאת‪ ,‬למשל מסרים שמציגים‬ ‫משפחה שוויונית ולא סמכותנית‪ ,‬משפחה שבה לאם ולאב זכויות‬ ‫וחובות שוות ובה משוחחים עם ילדים בתשומת לב רבה"‪.‬‬ ‫סבאג‪“ :‬אני דווקא לא רוצה ספרות דידקטית שמחדירה מסרים‬ ‫שאינם מתאימים לתרבות מסוימת או למבנה המשפחה המסורתי‪.‬‬ ‫מסרים כאלה עלולים ליצור ניכור בין ילדים למשפחות שלהם"‪.‬‬ ‫מרגלית‪“ :‬לדעתי אחת המטרות של ספרות ילדים היא גם לחנך‪.‬‬ ‫כמובן‪ ,‬צריך לעשות זאת ברגישות‪ ,‬לא בצורה בוטה‪ ,‬לדוגמה‪ :‬לספר‬ ‫על ילדה שבוחרת בעצמה איזו שמלה היא תלבש לחג"‪.‬‬ ‫סבאג‪“ :‬השינוי התרבותי יבוא מאליו‪ ,‬והוא מתרחש‪ .‬החברה‬ ‫הערבית מוקפת בתרבות מודרנית וגלובלית והיא מחלחלת אליה‬ ‫בדרכים רבות‪ .‬לי חשוב ליצור תרבות של הקראה בחברה הערבית‬ ‫בישראל; שאום אל־פחם תוביל רשויות מקומיות אחרות לקראת‬ ‫תרבות של קריאה"‪.‬‬

‫שגיא בן חור‪ ,‬מחנך כיתה ז’ בבת ים‪ ,‬יזם‬ ‫פרויקט בשם “לעוף על זה”‪ ,‬שמטרתו לחשוף‬ ‫תלמידים בפריפריה למקצועות צווארון לבן‪:‬‬ ‫רפואה‪ ,‬משפטים‪ ,‬עיצוב וכדומה‪ .‬מניסיונו‪,‬‬ ‫הם לא היו מכירים אותם בדרך אחרת‬

‫איתי גודר‬

‫מורים אורחים‬ ‫בשיחת וידאו‬ ‫תומר ברץ‪ ,30 ,‬מגייס את הטכנולוגיה כדי‬ ‫להזמין לכיתה אנשים מעניינים ולהעשיר‬ ‫את השיעורים‪ .‬התלמידים מרותקים‬ ‫תומר ברץ‪ ,30 ,‬מחנך ומורה לאזרחות‪,‬‬ ‫ערבית ועוד כמה מקצועות בתיכון “קריית‬ ‫פרס‬ ‫חיים" בחיפה‪ ,‬יזם את “מורים מארחים‬ ‫שלישי‬ ‫מורים" – מערכת אינטרנטית שמאפשרת‬ ‫ד ש י ם  למורים לארח באמצעות טכנולוגיה של‬ ‫מ‬ ‫יזמים ח‬ ‫שיחות ועידה בווידאו‪ ,‬סקייפ למשל‪ ,‬מורים‬ ‫אחרים שמשהו בסיפור החיים שלהם או בתחומי‬ ‫העיסוק שלהם יכול לתרום לתלמידים בשיעור‪.‬‬ ‫תן דוגמה‪.‬‬ ‫“נניח שאני מלמד אזרחות בחיפה ואתה מלמד תקשורת בתל‬ ‫אביב‪ .‬ונניח שאתה גם כותב בעיתון‪ .‬למה שלא אנצל את הטכנולוגיה‬ ‫כדי לארח אותך ולאפשר לך לספר לתלמידים שלי על עבודת העיתון‬ ‫במסגרת שיעור אזרחות על תפקידה של תקשורת ועיתונות?"‬ ‫אין זמן לזה‪ .‬צריך לכסות את החומר‪.‬‬ ‫“הכול שאלה של איזון ומינון‪ .‬זה לא במקום תכנית הלימודים‪ ,‬זו‬ ‫העשרה‪ .‬מדי פעם מורה יכול לגוון את השיעורים באמצעות הדבר‬ ‫הזה‪ .‬תכפיל את זה בכמה מורים שונים על פני כמה מקצועות שונים‬ ‫וקיבלת חוויית לימוד טובה יותר עבור התלמידים"‪.‬‬ ‫ברץ מספר שהיוזמה עדיין בשלבים ראשוניים ונוסתה רק פעמים‬ ‫ספורות‪“ .‬המטרה בשלב ראשון היא להקים אתר שמורים יזינו לתוכו‬ ‫את הזמנים שבהם הם פנויים (ויוסיפו כמה מילים על הנושאים שהם‬ ‫מעוניינים לדבר עליהם)‪ .‬מורה שירצה לארח בשיעור מסוים יוכל‬ ‫לבחור מתוך האפשרויות‪ .‬בהמשך מורים גם יוכלו לדרג ולהמליץ‬

‫הדהחינוך‬

‫דצמבר ‪2012‬‬

‫תומר ברץ‪“ :‬אני שואף לחבר בין בית הספר לבין אנשי אקדמיה"‬

‫בעקבות שיעורים שהם כבר העבירו"‪.‬‬ ‫ובשלב הבא?‬ ‫“זו תהיה פונקציה שמחברת שלוש זרועות‪ :‬בית הספר‪ ,‬האקדמיה‬ ‫והעולם האזרחי‪ .‬זה יכול להוות בסיס לכל דבר‪ ,‬החל בסדנאות‬ ‫להורים‪ ,‬עבור בפרויקט חברתי לטובת הקהילה וכלה בתקשורת‬ ‫בינלאומית‪ .‬כבר יצא לי להפגיש את התלמידים עם ישראלי שחי‬ ‫בסין כשזה התאים לשיעור שלנו"‪.‬‬ ‫איך מגיבים התלמידים?‬ ‫“אוהבים את זה מאוד‪ .‬בשלב מסוים בשיחה הוא התחיל ללמד את‬ ‫התלמידים קצת סינית‪ .‬הם לא רצו לקום גם אחרי הצלצול"‪.‬‬ ‫למה זה כל כך מושך אותם?‬ ‫“גם בגלל שהם אוהבים את הטכנולוגיה וגם בגלל שזה פשוט‬ ‫מעניין אותם‪ .‬לדעתי זה גם נותן להם איזו תחושה של עתיד כשמורה‬ ‫מספר להם על עצמו ומסביר‪ ,‬למשל‪ ,‬איך הגיע מהמצב שבו הם‬ ‫נמצאים כרגע כתלמידים למצב שבו הוא נמצא כיום כאדם בוגר"‪.‬‬ ‫חרף קשיים טכניים צפויים‪ ,‬כוחה של היוזמה הוא באפשרויות‬ ‫הרבות של הנושאים שמורים יכולים לדבר עליהם‪“ .‬לא רק מורים"‪,‬‬ ‫מתקן ברץ‪“ .‬אני שואף לחבר בין בית הספר לבין אנשי אקדמיה ובעלי‬ ‫מקצועות שונים שנוגעים בדרך כזאת או אחרת בנושאים הקשורים‬ ‫לתכנית הלימודים"‪.‬‬ ‫בבלוג שלו הוא מספר שאירח באחד משיעורי ערבית בכיתה‬ ‫ח' את העיתונאי שלומי אלדר‪ ,‬פרשן ערוץ ‪ 10‬לענייני פלסטינים‪.‬‬ ‫תלמידים רבים שאינם שייכים לכיתה באו לשיעור‪ ,‬והיו מרותקים‪.‬‬ ‫“זה חלום של כל מורה‪ ,‬לא?"‪.‬‬

‫אמתי מור‬

‫אחת התובנות הבולטות של המחאה החברתית‬ ‫מקיץ ‪ 2011‬היא העובדה שפריפריה יכולה‬ ‫להיווצר גם בתוך עיר גדולה ומרכזית‪ .‬עובדה‬ ‫פרס‬ ‫זו מקבלת חיזוק כשמדובר בעיר המרוחקת‬ ‫שלישי‬ ‫רק כ־‪ 11‬ק"מ מתל אביב‪ .‬בת ים‪ ,‬למשל‪.‬‬ ‫ש י ם ‬ ‫מיזמים חד‬ ‫דיון בכיתה שניהל שגיא בן חור‪,34 ,‬‬ ‫מחנך בכיתה ז' ב"תיכון חדש" בעיר‪ ,‬סיפק לו‬ ‫רעיון מעניין ליוזמה שהוא מכנה “לעוף על זה"‪ .‬בן חור‪:‬‬ ‫“הרעיון שלי נשען על העובדה שיש פערים עצומים בין תלמידים‬ ‫בפריפריה לבין אלה הלומדים בתיכונים הנחשבים בתל אביב‪.‬‬ ‫הפערים האלה מבוססים על המגבלות באפשרויות הבחירה‪ .‬בבית‬ ‫הספר שאני מלמד בו יש הרחבות רק בשני מקצועות‪ :‬היסטוריה‬ ‫וגאוגרפיה‪ .‬הבעיה היא שהרבה ילדים בבית הספר פשוט לא נחשפים‬ ‫למגמות אחרות ולרעיונות אחרים‪ .‬הרעיון שלי הוא בעצם לחשוף‬ ‫לפניהם את המקצועות הנחשקים יותר"‪.‬‬ ‫הפרויקט של בן חור‪ ,‬שזיכה אותו במקום השלישי בקטגוריית‬ ‫המיזמים החדשים בתחרות‪ ,‬מתכוון לחשוף בני נוער מכיתות ט' עד‬ ‫י"ב בפריפריה למקצועות כגון רפואה‪ ,‬משפטים‪ ,‬תקשורת‪ ,‬עיצוב‪,‬‬ ‫אמנות ועוד‪ ,‬מקצועות שלטענתו לא היו מכירים בדרך אחרת‪.‬‬ ‫כיצד הבשיל הרעיון?‬ ‫“האסימון נפל באחד משיעורי ההנדסה שהעברתי‪ .‬אחד‬ ‫התלמידים זרק לי‪‘ :‬למה אנחנו בכלל צריכים ללמוד את זה?'‪ .‬עניתי‪:‬‬ ‫‘יום יבוא ותהיה מהנדס או ארכיטקט ותרצה לתכנן בניין‪ .‬עכשיו אתה‬ ‫מקבל את היסודות לתכנון'‪ .‬תלמיד אחר הקשיב בסבלנות ואז ענה‪:‬‬ ‫‘מה זה בכלל משנה? הרי אף אחד מהתלמידים פה לא יהיה אדריכל'"‪.‬‬ ‫ומה קרה אז?‬ ‫“הייתה דממה בכיתה‪ .‬החלטתי שמפסיקים ללמוד הנדסה ושאני‬ ‫משנה נושא‪ .‬התחלתי לשאול למי בכיתה יש שכן‪ ,‬שכנה‪ ,‬אח‪ ,‬אבא‪,‬‬ ‫אימא‪ ,‬דודה או דוד שהוא רופא‪ .‬כמובן שאף אחד כמעט לא הרים‬ ‫אצבע‪ .‬לאחר מכן שאלתי מי מכיר מקרוב עורכי דין‪ ,‬עיתונאים‬ ‫ואדריכלים‪ .‬מעט מאוד ידיים הורמו‪ .‬אני מניח ששאלה דומה‬ ‫בתיכון ברמת אביב הייתה זוכה ליותר ידיים מורמות‪ .‬להרבה ילדים‬ ‫בפריפריה אין תמונה מול העיניים של מה זה אומר להצליח‪ ,‬מה זה‬ ‫אומר להיות בן אדם שהגיע למעמד ולעמדת השפעה בתחום מסוים"‪.‬‬ ‫כיצד עובד הפרויקט בפועל?‬ ‫“בניתי עשרה מסלולים שמופיעים בתכנית‪ .‬לא בחרתי מקצועות‬ ‫עמלניים‪ :‬לא קוסמטיקה ולא מכונאות רכב ולא טכנאי אלקטרוניקה‪,‬‬ ‫אלא מקצועות של צווארון לבן‪ .‬הרעיון הוא שכל תלמיד יבחר לעצמו‬

‫שגיא בן חור‪“ :‬אני יודע שזה הולך להיות מסע ארוך‪ ,‬אבל אני מלא תקווה"‬

‫מסלול שהכי נוגע לו‪ .‬מי שבחר במסלול הרפואה‪ ,‬למשל‪ ,‬יקבל‬ ‫עשרים מפגשים פרונטליים בכיתה עם שני סטודנטים לרפואה‪ .‬הוא‬ ‫גם יבקר בבתי חולים ובאקדמיה‪ .‬יטעם מהמקצוע"‪.‬‬ ‫הפרס שקטף בן חור‪ ,‬בשווי ‪ 5,000‬ש"ח‪ ,‬אמור לדבריו להספיק‬ ‫לו בקושי להשקת אתר ועמוד בפייסבוק‪ .‬כדי להשיק את הפרויקט‬ ‫בפועל הוא זקוק לכ־‪ 700‬אלף ש"ח למימון עלות המלגות של‬ ‫הסטודנטים מתחום הידע הרלוונטי‪ .‬בשנה הקרובה מתוכננת השקה‬ ‫של המיזם בשלוש ערים מצפון עד דרום‪“ .‬אני יודע שזה הולך להיות‬ ‫מסע ארוך‪ ,‬אבל אני מלא תקווה‪ .‬אני חושב שזה קריטי לעתיד של‬ ‫כולנו‪ .‬הרי קידום הפריפריה הוא אינטרס לאומי‪ ,‬לא?"‬

‫איתי גודר‬

‫דצמבר ‪2012‬‬

‫הדהחינוך‬

והזוכים הם...  

כתבה על התחרות ליזמות בחינוך, כיכר אשוקה והזוכים

Read more
Read more
Similar to
Popular now
Just for you