Page 1

‫ֵס ֶפר ׁ ֶש ֶתף‬ ‫שירה שנכתבת יחד‬

‫אטיקה‬ ‫ננוֹ ּפוֹ ִ‬

‫‪10‬‬

‫‪22/11/2016 12:29:16‬‬

‫• מקום לשירה‬

‫‪ 10.indd 1‬הקיטאופוננ‬


‫‪NANOPOETICA 10‬‬ ‫‪Book of Flow: Collaborative Poetry‬‬

‫ננופואטיקה ‪10‬‬ ‫ספר שתף‪ :‬שירה שנכתבת יחד‬ ‫העורכים‪ :‬קרן שפי‪ ,‬אבנר מרים עמית‬ ‫מערכת‪ :‬אלכס בן ארי‪ ,‬גלעד מאירי‪ ,‬נועה שקרג'י‪ ,‬אפרת מישורי‪ ,‬רוני סומק‬ ‫איור על העטיפה‪ :‬אמיר מאייר‬ ‫איור בעמוד ‪ :3‬אריה קישון‬ ‫איור בעמוד ‪ :30‬אורי בארי‬ ‫קליגרפיה בעמוד ‪ :65‬יעקב רז‬ ‫איור בעמוד ‪ :79‬כרם נאטור‬ ‫איור בעמוד ‪ :136‬ענבר ינפוש אלגזי‬ ‫הכנה לדפוס‪ :‬א‪ .‬אורן הפקות דפוס בע"מ‬ ‫דאנאקוד ‪1316-1011‬‬

‫© כל הזכויות שמורות למחברים‬ ‫ולהוצאת 'מקום לשירה'‪ ,‬ת"ד ‪ 8160‬ירושלים ‪9108101‬‬ ‫‪www.poetryplace.org‬‬

‫נדפס בישראל‬ ‫נובמבר ‪2016‬‬ ‫‪Printed in Israel‬‬

‫'מקום לשירה' פועל בסיוע עיריית ירושלים‬

‫‪22/11/2016 12:29:16‬‬

‫‪ 10.indd 2‬הקיטאופוננ‬


‫תודה לכל מוזות השירה והמפגש‬ ‫באשר הן‬

‫‪22/11/2016 12:29:17‬‬

‫‪ 10.indd 3‬הקיטאופוננ‬


‫‪22/11/2016 12:29:17‬‬

‫‪ 10.indd 4‬הקיטאופוננ‬


‫תוכן העניינים‪:‬‬ ‫פתח דבר‪ָ :‬אנ ּונָ נוֹ — שירה שיתופית בננופואטיקה ‬

‫‪8‬‬

‫שעראשון‪ :‬ד ּו־כּ וֹ ְתבִ ית ‬ ‫עמיחי חסון ‪ +‬נועה שקרג'י ‬ ‫מסכת אהבה ‬ ‫יונתן קונדה ‪ +‬מוחמד אגואני ‬ ‫תולדות הסכסוך ‬ ‫מיכל גולדשטיין ‪ +‬אבנר מרים עמית ‬ ‫תאומים ברחם הלשון ‬ ‫עלמה כץ ‪ +‬עדי ברקוביץ' ‬ ‫הניחי ‬ ‫גליה תנאי ‪ +‬אבנר מרים עמית ‬ ‫חוטי אור ‬ ‫ֵ‬ ‫אבנר מרים עמית ‪ +‬יעקב ביטון ‬ ‫קוד פתוחחחחחח‪ 111‬‬ ‫אלכס קון ‪ +‬אבנר מרים עמית ‬ ‫תפילות ‬ ‫בר אלטשולר ‪ +‬מיכל אליס ‪ +‬אבנר מרים עמית ‪ +‬דורי שושן ‬ ‫קונטקט פואטרי ‬ ‫מרוה שלֵ ו מרום ‪ +‬ריקה שלֵ ו ‬ ‫תראי את הציפורים ‬ ‫יונתן קונדה ‪ +‬ברט סרנר רובין ‬ ‫אמונה ‬ ‫יואב ביירך ‪ +‬עלמה כץ ‬ ‫טבע ְמ ַד ֵּבר ‪ /‬עצים כמו פטריות ‬

‫‪15‬‬ ‫‪16‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪24‬‬ ‫‪26‬‬ ‫‪28‬‬ ‫‪31‬‬ ‫‪34‬‬ ‫‪36‬‬ ‫‪37‬‬ ‫‪40‬‬

‫שער שני‪ֵ :‬רנְ גָ ה ‬ ‫נוזאווה בונשו‪ ,‬מאצואו באשו‪ ,‬אוקאדה יאסוי‪ ,‬מוקאי קיוראי‪.‬‬ ‫תרגום‪ :‬אבנר מרים עמית ‪ +‬יעקב רז ‬ ‫צרצר ‬ ‫אלכס בן ארי ‪ +‬עודד בן־דוד ‪ +‬זלי גורביץ' ‪ +‬תומר ליכטש ‪+‬‬ ‫איתמר שאלתיאל ‪ +‬אדוה ליבני ‬ ‫רנגה חלל ‪ 1‬‬

‫‪22/11/2016 12:29:17‬‬

‫‪50‬‬ ‫‪56‬‬

‫‪ 10.indd 5‬הקיטאופוננ‬


‫קרן שפי ‪ +‬אלכס בן ארי ‬ ‫ברבור‪ 1‬‬ ‫קרן שפי ‪ +‬אבנר מרים עמית ‬ ‫ברבור‪ 2‬‬ ‫אלכס בן ארי ‪ +‬פיי שפירו ‬ ‫ברבור‪ 3‬‬ ‫קרן שפי ‪ +‬לריסה מילר ‪ +‬עודד שטרייגולד ‪ +‬אבנר מרים עמית ‪+‬‬ ‫הלל אייל ‪ +‬תמרה מובשוביץ ‪ +‬רן ענתבי ‪ +‬חנה גונדר ‪+‬‬ ‫הילה רוטברג ‪ +‬בן גולדשטיין ‬ ‫החללית בירקון ‪ 70‬‬ ‫עודד שטרייגולד ‪ +‬אבנר מרים עמית ‬ ‫שלוש טנקות ‬ ‫נעם פרתום ‪ +‬יעקב ביטון ‪ +‬אבנר מרים עמית ‪ +‬אמיר מנשהוף ‬ ‫ֵרנְ גָ סוֹ וּל — קמיקזת נשמה ‬ ‫יונתן דורמן ‪ +‬איתי רביד ‪ +‬תמר חלוצי ‪ +‬ג'ולייט שאלתיאל ‪+‬‬ ‫תמי ברקאי ‪ +‬אבנר מרים עמית ‪ +‬הדס גלעד ‬ ‫צ'אקרות‪ 1‬‬ ‫אפרת אברמוביץ' ‪ +‬רות גולן ‪ +‬גד קולר ‪ +‬אחינעם כהן ‪+‬‬ ‫דניאל סמדר ‪ +‬גוני סירוטה ‪ +‬שני שחם ‪ +‬אבנר מרים עמית ‪+‬‬ ‫הדס גלעד ‬ ‫צ'אקרות‪ 2‬‬

‫‪62‬‬ ‫‪64‬‬ ‫‪66‬‬

‫‪68‬‬ ‫‪69‬‬ ‫‪71‬‬ ‫‪72‬‬

‫‪73‬‬

‫שער שלישי‪ְ ׁ :‬ש ֵאלוֹ ְת ׁש ּובוֹ ת ‬ ‫קרן שפי ‪ +‬טלילה נשר ‬ ‫הדס גלעד ‪ +‬קרן שפי ‬ ‫אבנר מרים עמית ‪ +‬בעז יניב ‬ ‫אבנר מרים עמית ‪ +‬מיכל גולדשטיין ‬ ‫כרמי שועלי ‪ +‬אבנר מרים עמית ‬ ‫גל גרופית ‪ +‬אבנר מרים עמית ‬ ‫אבנר מרים עמית ‪ +‬קרן שפי ‬

‫‪22/11/2016 12:29:17‬‬

‫‪80‬‬ ‫‪81‬‬ ‫‪82‬‬ ‫‪83‬‬ ‫‪84‬‬ ‫‪85‬‬ ‫‪86‬‬

‫‪ 10.indd 6‬הקיטאופוננ‬


‫שער רביעי‪ִ :‬ה ְדה ּו ִדים ‬ ‫אלעד רוזן ‪ +‬שני סלומון ‪ +‬קרן שפי ‪ +‬רוזין בישאראת ‪ +‬סער סקלי‬ ‫‪ +‬נעם פרתום ‪ +‬גליה תנאי ‪ +‬אבנר מ עמית ‪ +‬אסף מ תמרי ‪+‬‬ ‫ינאי פרי ‪ +‬אור יזהר ‪ +‬קרן בן אלטבט ‪ +‬תהל פרוש‬ ‫‪93‬‬ ‫איגרת מהפכנית ארבעים ותשע‪ :‬הדהוד לדיאן די פרימה ‬ ‫נעם פרתום ‪ +‬אור יזהר ‪ +‬קרן שפי ‪ +‬אלעד רוזן ‪ +‬מרוָ ה שלֵ ו מרום‬ ‫‪ +‬חגי קלעי ‪ +‬מי טל שרף ‪ +‬ים מעין ‪ +‬גליה תנאי ‪ +‬אבנר מרים‬ ‫עמית ‬ ‫ָהא ּו לדוֹ ר בלי שם — נהמת שירה משותפת‪ :‬הדהוד‬ ‫‪98‬‬ ‫לאלן גינסברג ‬

‫שער חמישי‪ :‬אוֹ ִתיוֹ ת ‬ ‫נעם פרתום ‪ +‬אבנר מרים עמית ‬ ‫קרן שפי ‪ +‬מיכל גולדשטיין ‬ ‫הדס גלעד ‪ +‬קרן בן אלטבט ‬ ‫נעם עמית ‪ +‬הדס גלעד ‬ ‫אבנר מרים עמית ‪ +‬גד קולר ‬ ‫אסנת ויילר ‪ +‬טליה ואקנין ‪ +‬אופיר כץ ‬ ‫אבנר מרים עמית ‪ +‬אסנת ויילר ‬ ‫אבנר מרים עמית ‪ +‬ענת לוין ‬ ‫אורי בארי ‪ +‬קרן שפי ‬ ‫עדי קיסר ‪ +‬יונתן קונדה ‬ ‫קרן בן אלטבט ‪ +‬נעם פרתום ‬ ‫קרן בן אלטבט ‪ +‬אבנר מרים עמית ‬ ‫אמיר מנשהוף ‪ +‬שירה חׂרש ‬ ‫אבישי חורי ‪ +‬יואב גולדשטיין ‬ ‫ענבר ינפוש אלגזי ‪ +‬רוני רוֹ ז ‪ +‬עדי קיסר ‪ +‬דינה עאזם ‪+‬‬ ‫נמרוד אברון ‪ +‬ישראל דדון ‪ +‬אבנר מרים עמית ‪ +‬אלכס קון ‪+‬‬ ‫יונתן קונדה ‬ ‫על מות המחבר ותחיית המחברים ‬

‫‪22/11/2016 12:29:17‬‬

‫‪116‬‬ ‫‪117‬‬ ‫‪118‬‬ ‫‪119‬‬ ‫‪120‬‬ ‫‪121‬‬ ‫‪122‬‬ ‫‪123‬‬ ‫‪124‬‬ ‫‪126‬‬ ‫‪127‬‬ ‫‪128‬‬ ‫‪129‬‬ ‫‪130‬‬ ‫‪131‬‬ ‫‪132‬‬

‫‪ 10.indd 7‬הקיטאופוננ‬


‫ָאנוּנָ נוֹ‬ ‫שירה שיתופית בננופואטיקה‬ ‫שירה שיתופית היא פעולה יצירתית שלכאורה הולכת נגד הנטייה‬ ‫המסורתית של המשורר לכתוב לבד את שירו‪ .‬המעשה השיתופי‬ ‫מחייב צעד אחורה וויתור על בלעדיות על מנת לעשות מקום‪ ,‬במרכז‬ ‫המעגל‪ ,‬לטקסט המתהווה מתוך חיבור הקולות‪ .‬אם כן‪ ,‬החוויה של‬ ‫הכתיבה השיתופית טומנת בחובה את אלמנט הננו‪ .‬ננו אגו‪.‬‬ ‫גיליון ננופואטיקה של שירה שיתופית הוא פרויקט עריכה‬ ‫ראשון מסוגו בהיקפו ובעומקו של שירה כזאת בעברית‪ .‬הגיליון‬ ‫נערך על ידי אבנר מרים עמית וקרן שפי‪ ,‬והוא תוצר של שנות‬ ‫יצירה ומחקר בתחומי הכתיבה‪ ,‬השיתוף והמשחק החברתי‪ .‬אבל עוד‬ ‫קודם לכן‪ ,‬הגליון הזה הוא תוצר של קהילה חיה ויוצרת‪ ,‬שהעורכים‬ ‫נמנים עליה‪.‬‬ ‫עבוּר נפשות המחוברות בקשרים של ידידוּת ושוּתפוּת‪ ,‬כתיבה־‬ ‫יחד היא כר פורה לביטוי ומימוש של ארוס ושליחוּת חברתית‪.‬‬ ‫בה בעת‪ ,‬מפגשים של שירה שיתופית בכוחם לגשר על פערים‬ ‫מהותיים כמו למשל הפער הלאומי (בשיר של יונתן קונדה ומוחמד‬ ‫ּ‬ ‫וסבתה ריקה‬ ‫אגואני)‪ ,‬הפער הבינדורי (בשיר של מרוה שלו מרום‬ ‫שלו) והפער המרחבי־תלפטי (בכל שירי השער "שאלותשובות")‪.‬‬ ‫ספר שתף מקיף עשר שנות יצירה שיתופית בעברית (כמו‬ ‫גם תרגום ראשון מסוגו לעברית של מחרוזת רנגה יפנית מהמאה‬ ‫ה־‪ ;)17‬בסך הכל יש בו ‪ 45‬שירים שיתופיים שנכתבו על ידי ‪86‬‬ ‫משוררות ומשוררים‪ ,‬שעבור כמחציתם זהו פרסום ראשון‪ .‬הספר‬ ‫מכיל שירים של צמדים‪ ,‬שלישיות וקבוצות‪ ,‬הגדולה בהן בת ‪12‬‬ ‫משתתפות ומשתתפים ("איגרת מהפכנית ‪.)"49‬‬ ‫הספר מחולק לחמישה שערים‪ ,‬שכּ ל אחד מהם מייצג תת־ז'אנר‬ ‫מסוים של שירה שיתופית‪" :‬דו־כותבית" מתמקד בסגנון פתוח‬ ‫של כתיבה חופשית בצמד; השער השני‪" ,‬רנגה"‪ ,‬מוקדש לצורה‬ ‫ּ‬ ‫שמקורה יפני; השער‬ ‫מסורתית ומובנֵ ית של כתיבה־שיתופית‪,‬‬ ‫השלישי‪" ,‬שאלותשובות"‪ ,‬מוקדש לפרקטיקה של הסוריאליסטים‬ ‫הצרפתים; השער הרביעי‪" ,‬הדהודים"‪ ,‬מוקדש לעיבודים ספרותיים‪,‬‬ ‫•‪•8‬‬

‫‪22/11/2016 12:29:17‬‬

‫‪ 10.indd 8‬הקיטאופוננ‬


‫מבוססי קהילה‪ ,‬בהשראת דור ה"ביט"; והשער האחרון מתמקד‬ ‫בז'אנר מקורי שהגו עורכי הספר — "אותיות"‪.‬‬ ‫המבואות בפתח כל שער‪ ,‬כמו גם ה"הערות על התהליך"‬ ‫המצורפות לחלק מן היצירות‪ ,‬נועדו לתת לשירים קונטקסט‬ ‫תיאורטי ואנושי‪ ,‬על מנת לתמוך בקורא‪/‬ת במסעה אל לב השירה‬ ‫השיתופית‪ ,‬ובכלל‪ .‬כמו כן‪ ,‬בסוף הספר מצורף טקסט מניפסטי‬ ‫שנכתב ביוני ‪ 2011‬המעניק נקודת מבט נוספת על הכוח האידיאולוגי‬ ‫המניע אסופה זאת‪.‬‬ ‫אך למעשה‪ ,‬הספר מסתיים בידיים שלך שמחזיק‪/‬ה אותו‬ ‫עכשיו‪ .‬קח‪/‬י אותו לאן שבא לך‪.‬‬ ‫חיבוק‪ ,‬חיבור‪,‬‬ ‫גלעד מאירי‬ ‫אבנר מרים עמית‬ ‫קרן שפי‬

‫•‪•9‬‬

‫‪22/11/2016 12:29:17‬‬

‫‪ 10.indd 9‬הקיטאופוננ‬


‫‪22/11/2016 12:29:17‬‬

‫‪ 10.indd 10‬הקיטאופוננ‬


‫שעראשון‬

‫ד ּו־כּ וֹ ְת ִבית‬

‫‪22/11/2016 12:29:17‬‬

‫‪ 10.indd 11‬הקיטאופוננ‬


‫בחרנו לפתוח את הספר עם השער הכי פשוט‪,‬‬

‫הכי פתוח‪ ,‬אבל אולי גם הכי מתעתע‪ .‬היצירות המקובצות להלן‬ ‫לא נכתבו בז'אנר מוגדר עם כללים ברורים‪ .‬מאחדת אותן התנועה‬ ‫הפשוטה‪ ,‬הראשונית‪ :‬במקום לכתוב לבד‪ ,‬לכתוב בשתיים‪.‬‬ ‫לכתוב יחד זו דרך טבעית להיות ביחד‪ ,‬אחת מהרבה דרכים‬ ‫להיות יחד‪ :‬לבשל‪ ,‬לדבר‪ ,‬לגעת‪ ,‬לרקוד‪ ,‬ללמוד‪ ,‬לנגן‪ ,‬לכתוב‪.‬‬ ‫לכתוב יחד זו גם דרך טבעית לכתוב‪ .‬כתיבה מתרחשת תמיד‬ ‫מהתאוריות החשובות של‬ ‫ביחס לז'אנרים וטקסטים קיימים; כמה ֵ‬ ‫הספרות במאה האחרונה גילו את התופעה הזאת בהתרגשות‪,‬‬ ‫מאתנו גילינו אותה בעצמנו תוך כדי כתיבה או קריאה‪ .‬בה‬ ‫והרבה ִ‬ ‫בעת‪ ,‬כתיבה מתרחשת גם ביחס לעולם — צומחת מתוך אופני המגע‬ ‫של הכותב‪/‬ת עם העולם‪ .‬כששתי נפשות כותבות יחד‪ ,‬שתי צורות‬ ‫היחס האלה מתערבבות‪.‬‬ ‫מי שכותבת יחד מוצאת את עצמה בעמדה הכפולה של קוראת‬ ‫ושל כותבת בו זמנית‪ .‬זו עמדה שיש בה אחריות כפולה וכוח‬ ‫כפול‪ .‬לגעת ישירות עם השירה‪ :‬להפעיל‪ ,‬להתפעל‪ .‬הרבה מגלים‬ ‫שבכתיבה־יחד נובעים מאדמת הנפש מעיינות של יצירתיוּת שלא‬ ‫ידעת שיש לך‪ ,‬שלא ידעת איך לגשת אליהם‪ .‬הם נובעים בתגובה‬ ‫למפגש עם המים החיים של האחר‪/‬ת‪.‬‬ ‫*‬ ‫להבדיל מהשערים הבאים‪ ,‬דו־כתיבה היא לא ז'אנר היסטורי‪ .‬כמו‬ ‫הכתב עצמו‪ ,‬היא הומצאה מחדש בכל מיני זמנים ומקומות‪ .‬והיא‬ ‫קורית שוב ושוב למרות המיתוס הרומנטי של המחבר־הגאון־היחיד‬ ‫שמכוון אותנו הלאה ממנה‪ ,‬פשוט כי היא מהלך כל כך מתבקש‪.‬‬ ‫ההיסטוריה של הספרות העברית החדשה מכילה זוגות כותבים‬ ‫שונים מאוד זה מזה‪ :‬יונת ואלכסנדר סנד‪ ,‬רונית מטלון ואריאל‬ ‫הירשפלד‪ ,‬דויד אבידן ואלייזה‪ ,‬יונתן קונדה ומוחמד אגואני‪ ,‬ועוד‪.‬‬ ‫כל אחד מהזוגות האלה המציאו את הכתיבה יחד‪ ,‬חלקם בטעות‬ ‫וחלקם במכוּון‪ ,‬מתוך צורות ִקרבה אחרות — אהבה זוגית‪ ,‬חברוּת‪,‬‬ ‫אדמטופל‪/‬תוכנָ מטפלת — והתאחדו לפעמים לצורך יצירה‬ ‫או יחסי ָ‬ ‫אחת ולפעמים לאורך שנים‪.‬‬ ‫• ‪• 12‬‬

‫‪22/11/2016 12:29:17‬‬

‫‪ 10.indd 12‬הקיטאופוננ‬


‫גם בספרות העולמית יש דוגמאות ידועות של צמדים כאלו‪ ,‬אך‬ ‫עוד רב מהן ככל הנראה הוא מספרם של השיתופים המודחקים‪,‬‬ ‫המחוקים‪ :‬יצירות שהרעיון שלהן‪ ,‬הטיוטה שלהן או כל־כולן חוברו‬ ‫יחד על ידי בעל ואישה‪ ,‬אך התפרסמו בשמו של הבעל; אגדות‬ ‫לפני השינה שנטו ּו ּ‬ ‫לאפוֹ סים שלמים בלילות שבהם סופרו שוב‬ ‫ושוב‪ ,‬כל פעם בדרך אחרת‪ ,‬על ידי האב וילדיו‪ ,‬אבל פורסמו וזכו‬ ‫להצלחה עולמית בשמו של האב; מאמרים וספרים שנכתבים על‬ ‫ידי הסטודנטים ועוזרות המחקר ומתפרסמים בשמו של המרצה;‬ ‫וכל הפרקטיקה המושמצת של "סופר הסתרים"‪ ,‬שמסייע לאדם‬ ‫שאינו סופר לחבר סיפור‪ ,‬על פי רוב את סיפור חייו‪.‬‬ ‫שתי צורות הכתיבה־יחד היחידות שאנחנו מוכנים לקבל‬ ‫כנורמטיביות בזמננו הן הצורות שיש בהן חלוקת תפקידים מוגדרת‬ ‫והיררכית‪ ,‬שנותרת כביכול נפרדת מתפקידו של המחבר‪ :‬העריכה‬ ‫והתרגום‪ .‬וגם שם אנחנו מדחיקים את החלק הקריטי של השותף‬ ‫ּ‬ ‫ההתערבבות שכּ ל שיתוף כזה בהכרח מייצר‪ ,‬ומעדיפים לחשוב‬ ‫ואת‬ ‫על התרגום למשל כפעולה מכנית‪ֲ ,‬ה ָר ָקה מכלי לכלי‪ ,‬במקום להיות‬ ‫מודעים לעובדה הפלאית‪ ,‬שכּ ל מילה ומילה בכל יצירה מתורגמת‬ ‫שאנחנו קוראים נכתבה בשיתוף על ידי שני אנשים‪ ,‬שעל פי רוב‬ ‫לא נפגשו מעולם‪.‬‬ ‫*‬ ‫צורות הכתיבה בזוג הן רבות‪ ,‬והשער הנוכחי מתמקד במיָ דית‬ ‫ביותר ּ‬ ‫מביניהן‪ :‬כתיבה בזוג של טקסט שלם אחד‪ ,‬שאין בה חלוקת‬ ‫תפקידים מוגדרת מראש‪ ,‬וגם אינה מתרחשת במסגרת של מבנה‪,‬‬ ‫ז'אנר או חוקי שיתוף מורכבים‪ ,‬אלא צומחת באופן ספונטני או‬ ‫באמצעות כללי החלפה פשוטים (מי זורקת את הכדור למי ומתי)‪.‬‬ ‫הגבולות בין דו־כתיבה כזאת לצורות אחרות של כתיבה־יחד הם‬ ‫כמובן עדינים‪ ,‬ואולי לא כל כך מעניינים; יותר מעניין לשחק במרחב‬ ‫האפשרויות‪.‬‬ ‫כיוון שהאפשרויות מגוּונות כל כך‪ ,‬ביקשנו מכל הזוגות בשער‬ ‫הזה להוסיף לשיר הערה קצרה על התהליך‪ ,‬שמספרת משהו על‬ ‫אופן הכתיבה של השיר וההקשר שמתוכו הוא נכתב‪ .‬ההערות על‬ ‫• ‪• 13‬‬

‫‪22/11/2016 12:29:17‬‬

‫‪ 10.indd 13‬הקיטאופוננ‬


‫התהליך מופיעות בשולֵ י השירים‪ ,‬ואפשר לקרוא אותם גם בלעדיהן‪,‬‬ ‫אבל נדמה לנו שהן יכולות לתת לקריאה ֵממד מעניין נוסף‪ ,‬ובתקווה‬ ‫גם לתת לקוראות השראה לכתיבות דו־כותביות משלהן‪.‬‬

‫• ‪• 14‬‬

‫‪22/11/2016 12:29:17‬‬

‫‪ 10.indd 14‬הקיטאופוננ‬


‫עמיחי חסון ‪ +‬נועה שקרג'י‬

‫מסכת אהבה‬ ‫ׁ ְשנֵ י ַּב ֲעלֵ י ׁ ִשיר ׁ ֶש ִ ּנ ְק ׁ ְש ָרה נַ ְפ ׁ ָשם‬ ‫ַּת ַחת ַ ּגג ֶא ָחד — ֵּכ ַיצד ָדּ ִרים?‬ ‫ְמבַ ְק ׁ ִשים לֵ ב ּ ָפתו ַּח לְ ַא ְר ַּבע רוּחוֹ ת‬ ‫ַא ְך נִ ְס ָמכִ ים זֶ ה לָ זֶ ה ְּב ׁ ֻשלְ ָחנוֹ ת נִ ְפ ָר ִדים‪,‬‬ ‫ו ְּפנֵ ֶיהם ְּב ַח ּלוֹ ן ְמ ׁ ֻש ָּתף‪.‬‬ ‫נִ גְ לְ ָתה ַר ַּבת י ִֹפי‬ ‫את ָיה‬ ‫זֶ ה אוֹ ֵמר ֲאנִ י ְמ ָצ ִ‬ ‫את ָיה‬ ‫וְ זֶ ה אוֹ ֵמר ֲאנִ י ְמ ָצ ִ‬ ‫זֶ ה אוֹ ֵמר ֻּכ ָ ּל ּה ׁ ֶש ִּלי‬ ‫וְ זֶ ה אוֹ ֵמר ְּת ַפ ְס ִּת ָיה ִּב ׁ ְשבַ ע ֶעשְׂ ֵרה ֲהבָ רוֹ ת‬ ‫ָא ְמר ּו ֲחכָ ִמים‪ַ ,‬ק ָּבלָ ה ְּביָ ֵדינ ּו ִמ ְ ּנזִ ֵירי ַה ִּמזְ ָרח‪:‬‬ ‫זֶ ה ַה ּתוֹ ֵפס ֶאת ַה ּמו ָּעט‬ ‫נִ ּ ָ ׂשא ִּבנְ ַהר ַה ּׁ ָש ַמיִ ם‬ ‫•••••‬ ‫הערה על התהליך‪:‬‬ ‫בבית קפה בואכה עמק רפאים‪ ,‬שני ַמחשבים ניידים פתוחים על מסמך גוּגל‬ ‫המ ׁ ְשנָ ה בנויה מדיאלוג כפול‪ :‬שיחה מדוברת ושיחה כתובה‪,‬‬ ‫דוקס אחד‪ִ .‬‬ ‫לפעמים ממש בו זמנית (ואולי הדבר קרוב לשיח המשנאי המקורי בבית‬ ‫המדרש)‪ .‬מסכת אהבה היא פרק יחיד מתוך פרויקט כתיבת משניות חדשות‬ ‫העוסקות בשירה העברית‪.‬‬

‫• ‪• 15‬‬

‫‪22/11/2016 12:29:17‬‬

‫‪ 10.indd 15‬הקיטאופוננ‬


‫יונתן קונדה ‪ +‬מוחמד אגואני‬

‫תולדות הסכסוך‬ ‫ְּכ ֵדי‬ ‫לוֹ ַמר‬ ‫ֵחרוּת‬ ‫ָצ ִר ְ‬ ‫יך‬ ‫לְ ׁ ַש ְפ ׁ ֵשף‬ ‫ָּת ֵ'עינַ יִ ם‬ ‫כעלא־א־דּ ין‬ ‫ִ‬ ‫בשד' יְ רו ׁ ָּשלַ יִ ם‬ ‫ָענִ י‬ ‫ָא ִחי‬ ‫נוֹ ֵתן‬ ‫לַ ַ ּליְ לָ ה‬ ‫לִ ְהיוֹ ת‬ ‫ַסם‬ ‫ִה ְתנַ ְ ּגדוּת‬ ‫נִ ׁ ְש ּ ָפ ְך‬ ‫ְּבזַ ַעם‬ ‫ַעל ַה ְדּ יוֹ‬ ‫ָּכאן‬ ‫ַּב ַּביִ ת‬ ‫ְּביָ פוֹ‬ ‫ַּב ּׁ ְשכ ּונָ ה‬ ‫ֵאין‬ ‫ִמ ׁ ְש ָטר‬ ‫ֵאין‬ ‫יֵ או ּׁש‬ ‫• ‪• 16‬‬

‫‪22/11/2016 12:29:17‬‬

‫‪ 10.indd 16‬הקיטאופוננ‬


‫ֵאין‬ ‫ִס ָּבה‬ ‫לוֹ ַמר‬ ‫ַּת ְח ּתֹם‬ ‫ָּכאן‬ ‫ֶה ְס ֵּכם‬ ‫וִ ּתוּר‬ ‫ַע ִּתיק‬ ‫ַעל‬ ‫זִ ָּכרוֹ ן‬ ‫ָּכאן‬ ‫ַה ַּמ ְפ ֵּת ַח‬ ‫לִ ׁ ְש ִת ָיקה‬ ‫ַעל ַה ַ ּצ ָ ּואר‬ ‫ָּתלוּי‬ ‫ָּבנ ּו‬ ‫יֵ ׁש‬ ‫ּ ִפזְ מוֹ ן‬ ‫ׁ ֶשל‬ ‫ַעם‬ ‫חוֹ זֵ ר‬ ‫ֵמ ַה ָ ּגלוּת‬ ‫ׁ ֶשל‬ ‫ִּכ ּבו ּׁש‬ ‫ַה ִּמ ִּלים‬ ‫ַּב ּ ִפ ָ ּנה‬ ‫ְּכ ֵדי לִ ְ ׂשרֹד‬ ‫נִ ִּסינ ּו‬ ‫לְ ִה ְת ּבוֹ נֵ ן‬

‫‪‬‬

‫• ‪• 17‬‬

‫‪22/11/2016 12:29:17‬‬

‫‪ 10.indd 17‬הקיטאופוננ‬


‫ְּב ַמה ּׁ ֶש ִ ּנ ְק ָרא‬ ‫ֵחרוּת‬ ‫ַה ַ ּליְ לָ ה‬ ‫ֵּבין ַה ִּמ ׁ ְש ּ ָפ ִטים‬ ‫ַה ִּמ ְס ַּת ְ ּי ִמים‬ ‫ֶּב ֱא ֶמת‬ ‫ּובִ ׁ ְש ִת ָיקה‬ ‫יְ ׁ ָשנָ ה‬ ‫ֵחרו ֵּתנוּ‪.‬‬ ‫יתם‬ ‫ְט ִע ֶ‬ ‫ֲאנַ ְחנ ּו‬ ‫ּפֹה‬ ‫ַח ְס ֵרי‬ ‫ִדּ ְמיוֹ ן‬ ‫ֲעבָ ִדים‬ ‫ֲאדוֹ נִ ים‬ ‫לִ ׁ ְש ִת ַיק ְתכֶ ם‬ ‫ֻמ ְפ ָּת ִעים?‬ ‫ְּכמוֹ‬ ‫סוֹ ד‬ ‫נַ ְת ִחיל‬ ‫ֵמ ָח ָד ׁש‬ ‫ְּב ִפינ ּו‬

‫• ‪• 18‬‬

‫‪22/11/2016 12:29:17‬‬

‫‪ 10.indd 18‬הקיטאופוננ‬


‫•••••‬ ‫הערה על התהליך‪:‬‬

‫השיר התפרסם בספר הביכורים המשותף שלנו "תנאים מוקדמים رشوط‬ ‫مسبقة" שיצא בשתי מהדורות נפרדות בעברית ובערבית בהוצאת מטען‬

‫ב־‪ .2012‬הספר כלל שירים של כל אחד בנפרד‪ ,‬ושער אחרון של דואטים‬ ‫שכתבנו יחד‪.‬‬ ‫את השיר "תולדות הסכסוך" כתבנו בבית קפה־נרגילות בשׂ דרות ירושלים‬ ‫בו היינו סוגרים ימים ארוכים של הדרכת סדנאות שירה לבני נוער בספריית‬ ‫"מנדל" ביפו‪ .‬זה היה בזמן מונדיאל ‪ ,2010‬ובהפוגות בין המשחקים בלילות‬ ‫היינו כותבים שירים‪.‬‬ ‫בין שרשראות הדגלים‪ ,‬סמלי המדינות‪ ,‬העשן וצעקות האוהדים עם‬ ‫הרקע של חגיגת הלאומיות של הכדורגל כתבנו ערב אחד את השיר הזה —‬ ‫שהוא סך תולדות הסכסוכים הלאומים‪ ,‬האישיים‪ ,‬היצירתיים — אבל עיקרו‬ ‫תיעוד של העוצמות והפחדים העצומים שיש בסכסוך העמוק של לכתוב‬ ‫שיר יחד‪ .‬שיר שמושפע כנראה מאוד מהכדורגל — ִּכדרוּר‪ ,‬התמסרות‪ ,‬קצב‪,‬‬ ‫נשימה‪ ,‬תחרות‪ ,‬משחק‪ ,‬לאום‪.‬‬ ‫מאתנו‪.‬‬ ‫ועוד דבר‪ :‬בהתחלה כל מילה הייתה מאוד ברורה ושייכת לאחד ִ‬ ‫אבל היום כשאנחנו קוראים את השיר אנחנו באמת לא זוכרים איזו מילה‬ ‫היא של מי‪ ,‬מי הביא איזו מילה‪ .‬וכך מתוך שלשלאות הבעלות והאדנות על‬ ‫המילים‪ ,‬נוצר פתאום חוט חירות אחד שהוא השיר‪.‬‬

‫• ‪• 19‬‬

‫‪22/11/2016 12:29:17‬‬

‫‪ 10.indd 19‬הקיטאופוננ‬


‫מיכל גולדשטיין ‪ +‬אבנר מרים עמית‬

‫תאומים ברחם הלשון‬ ‫~‬ ‫אוֹ ר יָ ֵר ַח ִמ ַּב ַעד לַ ֲענָ ִפים ְ ּגבוֹ ִהים‬ ‫ּ ֵפרוֹ ת נְ ִדיבִ ים‬ ‫ּגוּף ָחשׂ וּף ְּבזַ ֲע ַקת ׁ ֶש ֶמ ׁש צוֹ ֶרבֶ ת ׁ ִשכְ בָ ה ַא ֲחרוֹ נָ ה ׁ ֶשל ֲאוִ יר ָרטֹב‬ ‫ַּב ּׁ ָש ָעה ֲהכִ י ּבוֹ כָ ה ׁ ֶשל ֵּתל ָאבִ יב‬ ‫ְרחוֹ בוֹ ת ָה ֶר ֶחם‬ ‫ְּבסוֹ ָפם יוֹ ׁ ֵשב ָאבִ י‬ ‫~‬ ‫ֵאיפֹה ֲאנַ ְחנ ּו ַעכְ ׁ ָשו?‬ ‫ׁ ָשעוֹ ן דּ וֹ ֵפק‬ ‫ִּבלְ ִּתי נִ ׁ ְש ָמע‬ ‫ִּבלְ ִּתי נִ ְר ֶאה‬ ‫ִּבלְ ִּתי ָקצוּב‬ ‫הוּא ּפוֹ ֵעם אוֹ ָתנ ּו ְּבכָ ל זֹאת‬ ‫ֲאנַ ְחנ ּו נִ ְפ ָע ִמים לְ ִמ ׁ ְש ַמע דּ ֶֹפק ַה ֵ ּלב‬ ‫ֶדּ ֶר ְך דּ ֶֹפן ָה ֶר ֶחם‬ ‫צוֹ ֶפן ְס ָת ִרים ַדּ ְרכּ וֹ יִ ָ ּנ ֵתן ָהעוֹ לָ ם‬ ‫עוֹ ד ֶרגַ ע‬ ‫זוֹ שָׂ ָפה ׁ ֶש ְּלעוֹ לָ ם לֹא נִ ָּתן לְ ַד ֵּבר ָּב ּה‬ ‫~‬ ‫ַעל ַה ַּס ּ ָפה ַהיְ ֻר ָ ּקה‪ָ ,‬ה ַר ָּכה‬ ‫ְמ ַד ְּברוֹ ת ִּבשְׂ ַפת ַה ְּתאוֹ ם ׁ ֶש ֵּבינֵ ינ ּו‬ ‫זֶ ה ׁ ֶש ִע ּמוֹ שָׂ ִחינ ּו‬ ‫זֶ ה ׁ ֶש ִ ּנ ׁ ְש ַאר זִ ָּכרוֹ ן ָעמוּם‬ ‫• ‪• 20‬‬

‫‪22/11/2016 12:29:17‬‬

‫‪ 10.indd 20‬הקיטאופוננ‬


‫זֶ ה ׁ ֶש ֵאלָ יו ֲאנַ ְחנ ּו ׁשוֹ לְ חוֹ ת יָ ד וְ קוֹ ל‬ ‫זֶ ה ׁ ֶש ּבוֹ נֶ ה לָ נ ּו שָׂ ֶדה‬ ‫זֶ ה ׁ ֶש ּׁשוֹ ֵמ ַע סוֹ דוֹ ת ְּב ֵר ַיח‬ ‫זֶ ה ׁ ֶש ּלֹא ֵמבִ ין ִמ ָ ּלה‬ ‫זֶ ה ׁ ֶש ּקוֹ לוֹ אֹזֶ ן וְ ֶח ְמלָ ה ו ַּמ ֲחזוֹ ֵרי יָ ֵר ַח‬ ‫יתי לִ ׁ ְשאֹל אוֹ ְת ָך וְ ׁ ָשכַ ְח ִּתי —‬ ‫ק ֶֹדם ָר ִצ ִ‬ ‫ָ‬ ‫ִה ְת ַק ַ ּל ְח ָּת ּ ַפ ַעם ִעם ָה ַא ִחים ׁ ֶש ְּלך ָּב ַא ְמ ַּב ְטיָ ה?‬ ‫לְ ִא ָּמא ׁ ֶש ִּלי ָהיְ ָתה ְּב ֵרכָ ה ְּכ ֻח ָ ּלה‬ ‫ְק ַט ָ ּנה‪ֻּ ,‬כ ָ ּלנ ּו נִ כְ נַ ְסנ ּו ָּב ּה יַ ַחד‪.‬‬ ‫ִּבגְ לַ ל ׁ ֶש ָ ּג ַדלְ נוּ‪ּ ,‬בוֹ נִ ים לָ נ ּו ְּב ֵרכָ ה‬ ‫ְ ּגדוֹ לָ ה יוֹ ֵתר‪ְּ ,‬ב ֵרכַ ת ֶּבטוֹ ן‬ ‫ְמק ָֹרה זְ כ ּוכִ ית‬ ‫ִא ָּמא וְ ַא ָּבא ַמזְ ִמינִ ים אוֹ ָתנ ּו‬ ‫לְ ִה ְת ּ ַפ ּׁ ֵשט‬ ‫ַקר ִמחוּץ לַ ַּמיִ ם‬ ‫ֲאבָ ל ֵמ ֶרגַ ע ׁ ֶש ִה ְפנַ ְמ ָּת‬ ‫ֶאת ְּתנו ַּעת ַה ַּמיִ ם‬ ‫ֶאל ּתוֹ ְך ַה ָדּ ם‬ ‫ֶאל ּתוֹ ְך ח ֶֹמר ַה ּגוּף‬ ‫ֻּכ ָ ּלנ ּו ְּבאוֹ תוֹ ָה ֶר ֶחם‬ ‫ְּתאוֹ ִמים ִּב ְּתהוֹ ם ָה ֲענָ ק‬ ‫~‬ ‫ָ‬ ‫ַּב ֲע ֵקבֶ יך סוֹ ף‬ ‫ַא ָּתה ַה ְּתהוֹ ם‬ ‫וַ ֲאנִ י סוֹ ף‬ ‫‪‬‬

‫• ‪• 21‬‬

‫‪22/11/2016 12:29:17‬‬

‫‪ 10.indd 21‬הקיטאופוננ‬


‫ֲאנִ י ַה ְּתהוֹ ם‬ ‫וְ ַא ָּתה סוֹ ף‬ ‫ֲאנִ י ְקנֵ ה סוּף‬ ‫וְ ַא ְּת ְקנֵ ה ֻס ָּכר‬ ‫וְ הוּא ְקנֵ ה רוֹ בֶ ה ו ֶּפ ַרח‬ ‫ּובַ ְּב ֵרכָ ה נָ צוּף‬ ‫וְ לֹא יִ ְהיֶ ה לָ נ ּו ַקר‬ ‫ִּכי נִ ׁ ְש ֶרה ַּב ּגוּף ָה ַרךְ‬ ‫נִ ְת ּ ַפ ּׁ ֵשט‪ ,‬נִ ְתמוֹ ֵסס‪ְּ ,‬בת ַֹאם‪ְּ ,‬בנ ַֹעם‪ַּ ,‬ב ַּמיִ ם‪,‬‬ ‫ַּב ַ ּייִ ן ַה ַחם ׁ ֶשל ָה ֶרגַ ע‪ְ ,‬רגוּעוֹ ת‪ְּ ,‬בע ֶֹרף ָהאוֹ ֵהב‬ ‫ׁ ְשקוּעוֹ ת ַּב ָ ּים ַה ָ ּנע ְּבכ ַֹח אוֹ ִת ּיוֹ ת‬ ‫ְמבִ יאוֹ ת ׁ ְשכִ ינָ ה לַ ֶּמ ְר ָחב ׁ ֶש ֵּבין ּ ִפ ּיוֹ ת‬ ‫ק ֶֹדם ְּתנוּעוֹ ת‬ ‫ַא ַחר ָּכ ְך‬ ‫ִאם ָצ ִר ְ‬ ‫יך —‬ ‫ִעצּ ו ִּרים‬ ‫~‬ ‫ָהיִ ינ ּו ּ ְפנִ ינִ ים ְּב ִצ ְד ּ ָפה‬ ‫ִמ ְת ַ ּגלְ ְ ּגלִ ים‬ ‫נִ ְפ ַ ּג ׁ ְשנ ּו ֵמ ָח ָד ׁש ַעל ַצ ָ ּואר ְמ ֻק ָּמט‬ ‫ַה ּבֹשֶׂ ם ׁ ֶש ָ ּל ּה ָה ֶר ֶחם ׁ ֶש ָ ּלנ ּו‬ ‫ַמ ֲחלִ ִיקים ֵּבין ׁ ָש ֶד ָיה‬ ‫ְּכמוֹ ִמ ְּת ָעלַ ת לֵ ָדה‬ ‫לַ ִחים‬ ‫וַ ֲהמו ִּמים‬

‫• ‪• 22‬‬

‫‪22/11/2016 12:29:18‬‬

‫‪ 10.indd 22‬הקיטאופוננ‬


‫•••••‬ ‫הערה על התהליך‪:‬‬ ‫ישבנו על הספה‪ ,‬אולי כעסנו או הרגשנו רחוקים‪ ,‬זה היה כבר לפני הרבה‬ ‫זמן ואני לא בדיוק זוכרת‪ ,‬רק שהתחלנו לכתוב מהמקום שבו לא יכולנו עוד‬ ‫לדבר בקול‪ ,‬ודרך הדף אפשר היה לעשות איזו צורה לכל השכבות המרובות‬ ‫של המציאות שהתרחשו בתוכנו‪ ,‬סביבנו ובינינו‪.‬‬

‫• ‪• 23‬‬

‫‪22/11/2016 12:29:18‬‬

‫‪ 10.indd 23‬הקיטאופוננ‬


‫עלמה כץ ‪ +‬עדי ברקוביץ'‬

‫הניחי‬ ‫ַה ִ ּנ ִיחי ֶאת ִמ ְק ָצבֵ ְך ָעלַ י וְ ָאנו ַּע‬ ‫ֶּב ֶטן ֶאל ֶּב ֶטן ַּב ַּמיִ ם‬ ‫ְ‬ ‫ַמ ְע ָ ּגלִ ים ִמ ְתמוֹ ְס ִסים ֶאל ּתוֹ ך ַע ְצ ָמם‬ ‫ַא ְּת ַּבד ַר ְך ְסבִ יב ּגו ִּפי‬ ‫ִט ּפוֹ ת ְמ ַהבְ ֲהבוֹ ת אוֹ ר ַמיִ ם‬ ‫ִמ ְק ָצבֵ ְך ַמ ְק ִציף ֶאת ַה ָ ּז ָהב ׁ ֶשזּוֹ לֵ ג‬ ‫ֵמ ֵעין שְׂ מֹאל ׁ ֶש ָ ּל ְך לְ ֵעין יָ ִמין ׁ ֶש ִּלי‬ ‫ֶהבְ זֵ ק נִ יצוֹ ץ ׁ ֶשל ְר ִסיס ְצלִ יל‬ ‫נִ ָּת ְך לְ תוֹ כֵ נ ּו ְּכ ִא ּל ּו ָהיָ ה‬ ‫ַמ ּׁ ָשב ְּב ַט ּבו ֵּר ְך‬ ‫ִמ ְת ַע ֵ ּצם ְּב ׁ ִש ּפ ּולֵ י ַה ַּמיִ ם‬ ‫ְ ׂש ָפ ַתיִ ְך ִמ ְת ּ ָפ ְרקוֹ ת ו ִּמ ְת ַאחוֹ ת‬ ‫ַעל ִמ ְצ ִחי ַה ּקוֹ ֵד ַח‬ ‫ְּתנוּעוֹ ַתיִ ְך ָק ׁשוֹ ת ְּבתוֹ כִ י‬ ‫ַא ְּת לֹא שׂ וֹ ָחה ִּב ְמקוֹ מוֹ ת ֵר ִיקים‬ ‫ּ ַפ ַעם ֶ ּג ׁ ֶשם ֶא ָחד‬ ‫ַעל ַסף ִע ּנוּי ָקדוּם‬ ‫יָ ַקד ְּב ִא ׁישוֹ נִ ים ׁ ְשח ִֹרים‬ ‫חש ְך רוֹ ֵקד ֲחלָ ִקים‬ ‫ַה ׁ ֶ‬ ‫ַּת ַחת ְצלִ יל ׁ ִש ָיר ָת ּה ׁ ֶשל נִ ְיקס‬ ‫ַא ְּת נִ ְפ ֶר ֶמת וְ נִ ׁ ְש ֶא ֶרת ּבוֹ ַּב ְ ּז ַמן‬ ‫ׁ ֶש ַה ַ ּליְ לָ ה נִ ְס ָדּ ק ִמ ֵּמ ְך‬ ‫לַ ֲח ִתיכוֹ ת ּתוֹ עוֹ ת‬ ‫נוֹ ֶט ֶפת ַצ ַער ַעל ּ ָפנַ י‬ ‫• ‪• 24‬‬

‫‪22/11/2016 12:29:18‬‬

‫‪ 10.indd 24‬הקיטאופוננ‬


‫ְּב ָפנַ יִ ְך‬ ‫עוֹ ֵר ְך ְמבַ ֵ ּק ׁש לִ ְהיוֹ ת‬ ‫ַא ְּת זָ זָ ה ְּכמוֹ ַמיִ ם‬ ‫לְ ַאט ו ַּמ ֵהר ְּבתוֹ כִ י‬ ‫וְ לַ ְּתהוֹ ם ֵאין ַק ְר ַקע ַעד‬ ‫ׁ ֶש ַא ְּת ַמ ִ ּג ָיעה ֵאלֶ ָיה ִּב ְצלִ ילַ ת ַס ִּכין‬ ‫ו ַּמ ִ ּנ ָיחה ַּכ ּפוֹ ת ַרגְ לַ יִ ם ְסנַ ּ ִפ ִירים‬ ‫ַעל ַה ּבֹץ ַה ּׁשוֹ ֵתק‬ ‫ַר ַעד יְ ֵרכַ יִ ם ְמבַ ֵ ּק ׁש לְ ִה ׁ ְש ַּתהוֹ ת ֶא ְצלֵ ךְ‬ ‫יָ ַדיִ ם אוֹ ֲחזוֹ ת ְּכמוֹ ְּב ֶאבֶ ן ׁשוֹ ֶאבֶ ת‬ ‫אוֹ ָת ְך נְ ׁש ּוכַ ת ִמ ִּלים ֻמ ְפ ָרעוֹ ת‬ ‫•••••‬ ‫הערה על התהליך‪:‬‬ ‫כמה רגעים של סימביוזה מושלמת‪ .‬יש כמה שורות שאנחנו לא יודעות מי‬ ‫כתבה‪ .‬מסתורין וריגוש גדול‪.‬‬

‫• ‪• 25‬‬

‫‪22/11/2016 12:29:18‬‬

‫‪ 10.indd 25‬הקיטאופוננ‬


‫גליה תנאי ‪ +‬אבנר מרים עמית‬

‫חוטי אור‬ ‫ֵ‬ ‫‪ .1‬נִ ְד ֶמה ׁ ֶש ּׁ ָשכַ ְח ִּתי ַה ַ ּליְ לָ ה‬ ‫ֶאת סוֹ ד ַה ִ ּצ ְמצוּם‬ ‫‪ַ .2‬אל ֵּת ָא ֲחזִ י ָחזָ ק ָּכל ָּכךְ‬ ‫ְּב ֶה ְס ֵּב ִרים ְרעו ִּעים ָּכל ָּכ ְך‬ ‫‪ֶ .3‬א ֱחזִ י ַרק ַּב ּמוֹ ׁ ְשכוֹ ת‬ ‫אוֹ ָּב ֲאוִ יר‬ ‫‪ .4‬נַ ּׁ ְש ִקי ֶאת לְ ִחי ַה ּסוּס‬ ‫וְ לַ ְּט ִפי ֶאת ָאזְ נָ יו ְּבנַ ֲה ָמ ֵתךְ‬ ‫‪ .5‬נָ ֲה ָמה לִ י נַ ֲה ָמ ֵת ְך‬ ‫ִמ ַ ּנ ֲה ַמת ֲח ׁ ִש ׁיש‬ ‫‪ְ .6‬דּ בָ ִרים ַר ִּכים‪ָ :‬העוֹ לָ ם‪.‬‬ ‫ַה ֵחלֶ ק ׁ ֶשלְ ִצ ֵדי שְׂ ָפ ָתיו ׁ ֶשל סוּס‬ ‫ּובְ ֵצק ׁ ְש ָמ ִרים ׁ ֶש ָּת ַפח ָּכל ַה ַ ּליְ לָ ה‬ ‫‪ַ .7‬ה ֶה ְס ֵּב ִרים ָה ְרעו ִּעים דּ וֹ ֲה ִרים‬ ‫ְ‬ ‫ִמ ְתנַ ֲע ִרים‪ְ ,‬מ ַא ְ ּי ִמים לְ ַר ֵּסק אוֹ ָתך לָ ִר ְצ ּ ָפה‬ ‫‪ִ .8‬א ׁיש ֵמ ֲח ׁ ִש ׁיש נִ כְ נָ ס לַ ֶח ֶדר‬ ‫ו ַּמזְ ִּכיר לִ י ְּב ֶאלֶ גַ נְ ִט ּיוּת‪ִ :‬צ ְמצוּם‪ִ ,‬צ ְמצוּם‬ ‫‪ְּ .9‬בלִ י ֲח ׁ ַש ׁש ַה ִ ּי ּבו ּׁש‬ ‫יתי ְמ ַמ ְצ ֶמ ֶצת לְ עוֹ לָ ם‬ ‫לֹא ָהיִ ִ‬ ‫‪ָ .10‬הרו ַּח ְּב ֵעינַ י‬ ‫ימ ֵת ְך‬ ‫נְ ׁ ִש ָ‬ ‫‪ְ ׁ .11‬ש ֵמ ְך‪ִ ,‬מנְ ָע ֵדךְ‬ ‫‪ְ ׁ .12‬ש ִמי‪ ,‬יָ ם‪ֶ ,‬מ ׁ ִשי‪ַ ׁ ,‬שי‪ ,‬יֵ ׁש‬ ‫‪ .13‬לַ ַח ׁש ְק ָס ִמים‪ַ ,‬מ ְפ ֵּת ַח‪ַ ,‬ה ְ ּצ ָע ִדים‬ ‫ׁ ֶשל ָה ִר ּקוּד ָּב ֲאוִ יר‪ָּ ,‬ב ֲאוִ יר‬

‫• ‪• 26‬‬

‫‪22/11/2016 12:29:18‬‬

‫‪ 10.indd 26‬הקיטאופוננ‬


‫‪ַ .14‬ה ַדּ ֶּב ׁ ֶשת ִמ ְת ַר ֶחבֶ ת‬ ‫לֶ ֱאגֹר אוֹ ר‬ ‫‪ַ .15‬ה ַּמיִ ם זוֹ כְ ִרים‬ ‫ֶאת ָה ֲאגַ ם‬ ‫‪ִ .16‬מ ַּת ַחת לָ ֲא ָד ָמה‬ ‫ַמיִ ם וַ ֲאה ּובִ ים ֵמ ִתים‬ ‫‪ְּ .17‬תאוֹ מוֹ ת זִ ָּכרוֹ ן‬ ‫‪ָ .18‬ע ֵרי ׁ ִשכְ ָחה‬ ‫‪ .19‬צוֹ לְ לוֹ ת ְמ ׁ ֻשכְ לָ לוֹ ת‬ ‫‪ָ .20‬דּ גִ ים ַח ׁ ְש ַמ ִּל ִ ּיים‬ ‫‪ָ .21‬העוֹ לָ ם ׁ ֶש ֵּמ ֵעבֶ ר‪,‬‬ ‫סו ִּסים ִמ ְּב ֵצק ׁ ְש ָמ ִרים‬ ‫‪ּ .22‬בוֹ א לִ ְרקֹד‬ ‫‪ּ .23‬בוֹ א לִ ְרקֹם ֲחלוֹ מוֹ ת‬ ‫ְּבחו ֵּטי אוֹ ר‬ ‫‪ּ .24‬תוֹ ָדה‬ ‫‪ּ .25‬תוֹ ָרה ְּבכַ ף יָ ד‬ ‫ְמתוֹ ֶפ ֶפת‬ ‫‪ָּ .26‬כל עוֹ ד ּבוֹ ְר ִחים‬ ‫ַה ִ ּק ְר ָקס ֵאינוֹ ַּביִ ת‬ ‫‪ָ .27‬צ ִר ְ‬ ‫יך לִ ְהיוֹ ת ַּב ַּביִ ת‬ ‫ַּב ִ ּק ְר ָקס‬ ‫•••••‬ ‫הערה על התהליך‪:‬‬ ‫נכתב בעת סערה גדולה‪ ,‬תוך כדי האזנה להקלטה מתוך הופעה של ליאור‬ ‫מעבר למילים‪ .‬ואפילו שלא‬ ‫שוב‪ .‬זה הרגיש שאנחנו נפגשים בהבנה עמוקה ֵ‬ ‫ידענו לתת מילים להרבה ממה שהתרחש‪ ,‬השיר הזה תופס באופן כמעט‬ ‫נבואי אמיתוֹ ת שלבשו צורה והפכו למציאות מאוחר יותר‪.‬‬ ‫• ‪• 27‬‬

‫‪22/11/2016 12:29:18‬‬

‫‪ 10.indd 27‬הקיטאופוננ‬


‫אבנר מרים עמית ‪ +‬יעקב ביטון‬

‫קוד פתוחחחחחח‪111‬‬ ‫ַאבְ נֵ ִרי‬ ‫ָ‬ ‫זֶ ה נִ ְר ֶאה לְ ך ֶהגְ יוֹ נִ י‬ ‫ׁ ֶש ָּכל ֶא ָחד ׁ ֶשעוֹ בֵ ר‬ ‫ּ‬ ‫ֲאנִ י ֵמת לְ לַ ֵ ּקק לוֹ ֶאת ַה ַפ ְרצוּף‬ ‫זֶ ה קוֹ ד ּ ָפתו ַּחחחחחח‪111‬‬ ‫זֶ ה נִ ְר ֶאה לְ ָך‬ ‫ֶהגְ יוֹ נִ י‬ ‫ַאבְ נֵ ִרי‬ ‫קוֹ ד ּ ָפתו ַּח — ֲאנַ ְחנ ּו מ ּוכָ נִ ים לָ זֶ ה‬ ‫ִעם ַה ֶ ּנ ֶפ ׁש ַה ַ ּק ְטנ ּונִ ית‬ ‫ׁ ֶש ָ ּלנ ּו‬ ‫ִעם ַה ְדּ ָר ָמה ַה ְ ּנמ ּוכָ ה‬ ‫ֵּכןןן‬ ‫קוֹ ד ּ ָפתו ַּח ָחבֵ ר‬ ‫קוֹ ד ּ ָפתו ַּח‬ ‫ַס ָּמ ֵאל רוֹ ֵקד ִעם ֶט ְר ּ ְפ ִסיכוֹ ֶרה‬ ‫ָאה‪.......‬‬ ‫ֵּכן!!!‪1‬‬ ‫ֵמ ִאיץ ַּב ִּסיב ּובִ ים‬ ‫ֵמ ִאיץ ַ ּג ְר ִ ּג ִירים‬ ‫ַּב ִּסיב ּובִ ים‬ ‫ּ‬ ‫ּ‬ ‫ּ‬ ‫ּ‬ ‫ֵמ ִאיץ ַ ּג ְר ִ ּג ִירים ַב ִסיבובִ ים — קוֹ ד ָפתו ַּח‬ ‫לִ ַ ּק ְק ִּתייייייייייי!!!!!!!!‪11‬‬ ‫ישה ּו זָ ר‬ ‫לְ ִמ ׁ ֶ‬ ‫ּ‬ ‫ַמ ָּמ ׁש לִ קוּק‬ ‫ִעם ָּכל ַמ ֶ ּגבֶ ת ַה ָ ּל ׁשוֹ ן‬ ‫קוֹ ד ּ ָפתו ַּח!!!!‬ ‫ֲאנִ י ַחי!‬ ‫• ‪• 28‬‬

‫‪22/11/2016 12:29:18‬‬

‫‪ 10.indd 28‬הקיטאופוננ‬


‫•••••‬ ‫הערה על התהליך‪:‬‬ ‫התכתבות ג'יטוק‪ .‬יעקב כותב מהמרתף של עיתון "הארץ" בשוקן ‪ ,21‬שם‬ ‫עבד כארכיונאי‪ .‬אבנר עונה לו ממושבו באוטובוס דוהר מאוניברסיטת תל‬ ‫אביב דרומה‪.‬‬

‫• ‪• 29‬‬

‫‪22/11/2016 12:29:18‬‬

‫‪ 10.indd 29‬הקיטאופוננ‬


‫• ‪• 30‬‬

‫‪22/11/2016 12:29:18‬‬

‫‪ 10.indd 30‬הקיטאופוננ‬


‫אלכס קון ‪ +‬אבנר מרים עמית‬

‫תפילות‬ ‫~‬ ‫ְּת ִפ ָ ּלה לָ ִריק לִ כְ לוּם לְ ׁשו ְּמ ָדּ בָ ר‬ ‫לְ ֶמ ְר ָחק ֵּבין ּ ְפ ִעימוֹ ת לֵ ב‬ ‫לְ ׁ ֶש ֶקט ֵּבין ְס ָערוֹ ת‬ ‫ְּת ִפ ָ ּלה לְ ֶק ׁ ֶשב ֵּבין ְצ ָעקוֹ ת‬ ‫לְ ֶק ׁ ֶשת ְּב ָענָ ן ַה ְדּ ָמעוֹ ת‬ ‫לַ ָ ּק ׁ ֶשה וְ לַ ָּכבֵ ד‬ ‫ׁ ֶש ֵ ּי ָה ְפכ ּו ַק ִּלים וְ ַר ִּכים ְמאֹד‬ ‫ְּת ִפ ָ ּלה לַ ּגוּף‬ ‫ׁ ֶש ִ ּי ְהיֶ ה ָקרוֹ ב לְ ַע ְצמוֹ‬ ‫ְּת ִפ ָ ּלה לַ ֶ ּנ ֶפ ׁש‬ ‫ׁ ֶש ִּת ְהיֶ ה ַּב ּגוּף‬ ‫ְּכ ַמ ְעיַ ן אוֹ ר‬ ‫~‬ ‫ְ‬ ‫ְּת ִפ ָ ּלה לִ ְפ ַק ַעת ְמ ֻס ְר ֶּבלֶ ת ְּבתוֹ ך ַע ְצ ָמ ּה ׁ ֶשל חו ִּטים ׁ ֶש ִּת ׁ ְש ַּת ְח ֵרר‬ ‫ְּבכַ ף יָ דוֹ ַה ְמשַׂ ֶח ֶקת ׁ ֶשל ָחתוּל אוֹ ַּב ּׁ ֶש ֶמ ׁש‬ ‫~‬ ‫ְּת ִפ ָ ּלה לְ ָא ִחי ַּב ָ ּים‪.‬‬ ‫ִה ֵ ּנה ְס ִפינָ ה‪ְּ ,‬תרו ָּפה‬ ‫ִּב ְדמוּת ָא ָדם אוֹ ֶ ּג ֶפן‪.‬‬ ‫ַהנְ ׁ ָש ָמה ִמ ּ ֶפה לְ ֶפה‪.‬‬ ‫ֵאיזוֹ ֵאלָ ה ַא ְפ ִר ָיק ִאית‬ ‫‪‬‬

‫• ‪• 31‬‬

‫‪22/11/2016 12:29:18‬‬

‫‪ 10.indd 31‬הקיטאופוננ‬


‫ְמ ַמ ֵ ּלאת ֶאת ֵראוֹ ֶת ָ‬ ‫יך‬ ‫ֲאבָ נִ ים יְ ָקרוֹ ת‬ ‫ַק ּלוֹ ת ִמ ַּמיִ ם‬ ‫~‬ ‫ְּת ִפ ָ ּלה לְ ַה ְצלָ ַחת ַה ִּט ּפוּל ַה ְּתרו ָּפ ִתי‬ ‫ׁ ֶש ַ ּי ׁ ְש ִקיט ֶאת ָה ַר ַע ׁש ַעד ׁ ֶשא ּוכַ ל‬ ‫לְ ִה ְתמוֹ ֵדד ִעם ַה ּמ ּוזִ ָיקה‪.‬‬ ‫ׁ ֶש ֲא ַד ֵ ּלג ָּב ָאח ּו‬ ‫~‬ ‫ְּת ִפ ָ ּלה לְ ֵתה ַה ְ ּק ָס ִמים‬ ‫ַה ֵּתר ֶאת ּ ְפ ַק ַעת ַהחו ִּטים‬ ‫ית ִרים‬ ‫ו ְּמ ַתח אוֹ ָתם לְ ֵמ ָ‬ ‫ֵּתן לָ רו ַּח לְ נַ ֵ ּגן‬ ‫ָהגֵ ן ָעלַ י‬ ‫~‬ ‫ְּת ִפ ָ ּלה לְ ֵאיבְ ֵרי ַה ִּמין‬ ‫ׁ ֶש ִ ּי ְהי ּו ְמ ֻח ָּב ִרים לַ ּגוּף‬ ‫ׁ ֶש ִ ּי ְהי ּו ׁ ְש ֵק ִטים ּובְ טו ִּחים‬ ‫ׁ ֶש ַ ּי ׁ ְש ּ ִפיע ּו עֹנֶ ג‬ ‫ׁ ֶש ַ ּי ׁ ְש ּ ִפיע ּו ַח ִ ּיים‬ ‫~‬ ‫ְּת ִפ ָ ּלה לָ ֶרכֶ ב‪.‬‬ ‫ַה ְמ ׁ ֵש ְך לִ נְ ס ַֹע‬

‫• ‪• 32‬‬

‫‪22/11/2016 12:29:18‬‬

‫‪ 10.indd 32‬הקיטאופוננ‬


‫•••••‬ ‫הערה על התהליך‪:‬‬ ‫המחרוזת הזאת נולדה מתוך מפגש של קבוצת ׁ ֶש ֶתף בספריית מנדל (יפו)‬ ‫נחתה את המפגש‪ ,‬שעסק כולו במומנט התפילה‪.‬‬ ‫ב־‪ .2013‬ענבר אלגזי ִה ֲ‬ ‫התחלקנו לזוגות‪ ,‬וכל זוג ניסה לחבר תפילה משותפת‪ .‬כתבנו בתורות‪ ,‬בלי‬ ‫להחליט מראש על שיטה מסוימת‪ .‬היה מדהים לראות איך התפילה‪ ,‬שהיא‬ ‫לכאורה אקט אישי לחלוטין (ובו בזמן — תמיד דיאלוגי‪ ,‬בין אדם לקונו)‬ ‫ִאפשרה לנו להתחבר בכזו צלילוּת‪ ,‬לצלול פנימה‪ ,‬ולכתוב משהו לגמרי‬ ‫כן‪ .‬נדמה שדווקא הפערים בינינו הביאו אותנו לחרוג מהאזורים הבטוחים‬ ‫והמוּכּ רים של כתיבתנו‪ ,‬ואשכרה להתרחב‪.‬‬ ‫במפגש עריכה קבוצתי שהתקיים כמה שבועות מאוחר יותר‪ ,‬הוסיף יעקב‬ ‫ביטון את צמד המילים "או בשמש"‪.‬‬

‫• ‪• 33‬‬

‫‪22/11/2016 12:29:18‬‬

‫‪ 10.indd 33‬הקיטאופוננ‬


‫בר אלטשולר ‪ +‬מיכל אליס ‪ +‬אבנר מרים עמית ‪ +‬דורי שושן‬

‫קונטקט פואטרי‬ ‫(( ))‬ ‫ָה ֵר ַיח ׁ ֶש ָ ּלךְ‬ ‫ָח ׁשוּב לָ ִר ּקוּד ׁ ֶש ָ ּלנ ּו‬ ‫ וְ נָ ִעים‬ ‫ָה ֵר ַיח ׁ ֶש ָ ּל ְך נֶ ְעלָ ם‬ ‫ְּכמוֹ ָה ִר ּקוּד ׁ ֶש ָ ּלנ ּו‬ ‫(( ))‬ ‫ָה ֵר ַיח ׁ ֶש ָ ּלךְ‬ ‫נִ נְ ׁ ָשם‬ ‫ְּבכָ ִר ּיוֹ ת ָה ַרגְ לַ יִ ם —‬ ‫חוֹ ֶת ֶמת‬ ‫לְ כָ ל ַה ּׁ ְשבִ ילִ ים‬ ‫ׁ ֶש ָהלַ כְ ְּת‬ ‫ַה ּיוֹ ם‬ ‫(( ))‬ ‫זֶ ה‬ ‫ּ ְפ ָר ִחים‬ ‫ ֵּבין ֶא ְצ ְּבעוֹ ת‬ ‫ ַרגְ לַ יִ ְך?‬

‫• ‪• 34‬‬

‫‪22/11/2016 12:29:18‬‬

‫‪ 10.indd 34‬הקיטאופוננ‬


‫(( ))‬ ‫ו ָּמה עוֹ שִׂ ים ְּכ ׁ ֶש ֵאין ִח ּבוּר?‬ ‫ְּכ ׁ ֶש ּלֹא מוֹ ְצ ִאים?‬ ‫רוֹ ְק ִדים ְּבלִ י לִ ְמצֹא‬ ‫יוֹ ְצ ִאים ְּבלִ י לְ ַח ּ ֵפשׂ‬ ‫(( ))‬ ‫זֶ ה‬ ‫ ִּבגְ לַ ל‬ ‫ ׁ ֶש ּׁ ְשנֵ ֶיהם‬ ‫ חוֹ לְ ִפים‬ ‫ ָה ֵר ַיח‬ ‫ ָהאוֹ ֵר ַח‬ ‫ְ‬ ‫וְ ַרק ָהאוֹ ר ָה ַרך נִ ׁ ְש ָאר‬ ‫•••••‬ ‫הערה על התהליך‪:‬‬ ‫נכתב בשוליים של ג'אם קונטקט‪ ,‬בפסטיבל הקונטקט־אימפרוביזציה‬ ‫הישראלי‪ ,‬דצמבר ‪ .2014‬תוך כדי הג'אם‪ ,‬בין ריקוד לריקוד‪ ,‬בין מפגש‬ ‫למפגש‪ ,‬עצרנו בצד‪ ,‬להמשיך את הג'אם‪ ,‬את היצירה המשותפת‪ ,‬רק במדיום‬ ‫של השירה‪.‬‬

‫• ‪• 35‬‬

‫‪22/11/2016 12:29:18‬‬

‫‪ 10.indd 35‬הקיטאופוננ‬


‫מרוה שלֵ ו מרום ‪ +‬ריקה שלֵ ו‬

‫תראי את הציפורים‬ ‫*‬ ‫ְ‬ ‫לִ ְפנוֹ ת ֶע ֶרב ָּכל ָּכך ׁשוֹ בֵ ה לֵ ב‬ ‫ׁ ֶש ָ ּצ ִר ְ‬ ‫יך ּ ָפ ׁשוּט לָ ׁ ֶשבֶ ת‬ ‫וְ לִ נְ ׁשֹם אוֹ תוֹ‬ ‫*‬ ‫ִּת ְר ִאי ֶאת ַה ִ ּצ ּ ֳפ ִרים‬ ‫ִמ ְת ַא ְּספוֹ ת ְּב ׁ ָש ָעה זוֹ‬ ‫קוֹ ְראוֹ ת לַ ּגוֹ זָ לִ ים‬ ‫לָ בוֹ א לִ ׁישֹן‬ ‫*‬ ‫ִמ ּ ְפנֵ י ׁ ֶש ּׁ ָש ַאלְ ְּת ָמה עוֹ ד‬ ‫יֵ ׁש ַמה ׁ ּ ֶשעוֹ ד‬ ‫ׁ ֶש ֵאינִ י יוֹ ַד ַעת ִאם לִ ְקרֹא לוֹ ׁ ִש ָירה אוֹ וִ דּ וּי‬ ‫ַמהוּ? ַמה ׁ ּ ֶשרוֹ ִצים‬ ‫ֲאבָ ל ַמה ׁ ּ ֶשרוֹ ִצים ֵאינוֹ ַדּ וְ ָקא‬ ‫ַמה ׁ ּ ֶש ָ ּנכוֹ ן‬ ‫•••••‬ ‫הערה על התהליך‪:‬‬ ‫דברים שסבתא שלי‪ ,‬כשהייתה כבר בדמדומי מוות חודש חודשיים לפני‬ ‫הסוף‪ ,‬אמרה כשישבה על המרפסת‪ .‬שאלתי אותה שאלות וכתבתי את‬ ‫תשובותיה‪.‬‬

‫• ‪• 36‬‬

‫‪22/11/2016 12:29:18‬‬

‫‪ 10.indd 36‬הקיטאופוננ‬


‫יונתן קונדה ‪ +‬ברט סרנר רובין‬

‫אמונה‬ ‫ֱאמ ּונָ ה ִהיא ֵא ׁש‬ ‫ּגוֹ וַ ַעת‬ ‫וְ גו ֵּפנ ּו — ָע ׁ ָשן‪.‬‬ ‫ֲאנִ י ְמ ֻפ ֶח ֶדת‪.‬‬ ‫ֵאיפֹה ֱאל ִֹהים?‬ ‫ֵאיפֹה ׁ ֶש ָּת ִמיד ָהיָ ה‪.‬‬ ‫ּ ְפ ַתח ּ ִפ ָ‬ ‫יך‪.‬‬ ‫ְּתחו ׁ ַּשת יֵ או ּׁש‬ ‫ַה ּ ִׂש ְמ ָחה ׁ ְשזו ָּרה ָּב ּה‬ ‫ִּבלְ ִּתי נִ ְר ֵאית‬ ‫ְּבכָ ל ְּת ִפ ָ ּלה‬ ‫ַאף ִּכי ַמ ֲעשִׂ ים‬ ‫וְ לֹא ְּת ִפ ּלוֹ ת‬ ‫ְדּ רו ׁ ִּשים לָ נ ּו‬ ‫ַעכְ ׁ ָשו‬ ‫ֵאין ִּביכָ לְ ֵּתנ ּו לַ ְעזֹר‪.‬‬ ‫ָצ ִר ְ‬ ‫יך ָּכאן‬ ‫קוֹ ל ָח ָד ׁש‪.‬‬ ‫ּבוֹ א ּו נָ ׁ ִשיר‪ְּ ,‬כ ֵדי‬ ‫לְ כַ ּסוֹ ת ֶאת ַה ּ ַפ ַחד‬ ‫ְּב ִהינו ָּמה‬ ‫לֹא כּ ַֹח‬ ‫‪‬‬

‫• ‪• 37‬‬

‫‪22/11/2016 12:29:18‬‬

‫‪ 10.indd 37‬הקיטאופוננ‬


‫ֶא ָ ּלא קוֹ ל ָק ָטן‬ ‫לוֹ ֵח ׁש ְּכ ֵא ׁש‪.‬‬ ‫ֵא ׁש שׂ וֹ ֶר ֶפת לְ ִח ׁישוֹ ת‪.‬‬ ‫ַה ְק ׁ ֵשב לַ ּ ַפ ַחד ׁ ֶש ָ ּלנ ּו‬ ‫וְ ָאז‬ ‫ֱאחֹז ִּבי‪.‬‬ ‫ׁ ְש ַמע ַמה ׁ ּ ֶש ָּכאן‪.‬‬ ‫ָּכאן ׁ ָש ֵקט —‬ ‫ׁ ְש ַאף ֲאוִ יר‪.‬‬ ‫וַ ֵּתר‬

‫• ‪• 38‬‬

‫‪22/11/2016 12:29:18‬‬

‫‪ 10.indd 38‬הקיטאופוננ‬


‫•••••‬ ‫הערה על התהליך‪:‬‬ ‫עד אותו קיץ‪ ,‬בהגיעה לגיל ‪ ,90‬ועל אף שלושה תארים ואלפי ספרים‬ ‫שגמעה‪ ,‬סבתי מעולם לא ניסתה לכתוב שיר‪ .‬לטענתה‪ ,‬גם לא חלמה שאי‬ ‫פעם תכתוב בחייה‪ .‬באותו קיץ העברנו שלושה ימים יחד בבית קטן על שפת‬ ‫אגם בקנדה — המקום שבו גדלה אמי‪ .‬מעולם לא העברנו כל כך הרבה זמן‬ ‫יחד‪ ,‬רק שנינו‪.‬‬ ‫באותם שלושה ימים האפשרות להחליף‪ ,‬לסדר‪ ,‬למצוא ולאבד‪ ,‬לגזול‬ ‫ולחלוק זה את מילותיו של זה נהפכו‪ ,‬באופן שקשה לי להסביר בדיוק עד‬ ‫היום‪ ,‬לעשרות שירים משותפים שהולדנו יחד‪ .‬מה שהתחיל בניסיון שלי‬ ‫להכניס את סבתי לעולם שממנו אני בא‪ ,‬הפך לשער לעולמות ששנינו מעולם‬ ‫לא צעדנו בהם יחד‪ .‬יום יום‪ ,‬שורה שורה‪ ,‬השירים נפרשׂ ו לפנינו כגשר צר‬ ‫מאוד מעל תהומות פער של ‪ 65‬שנים‪ ,‬אלפי הקילומטרים והאוקיינוס החוצץ‬ ‫בין חיינו‪ ,‬וגבולות האינטימיות הלא־מדוברים שבין סבתא לנכד‪.‬‬ ‫בהתחלה הייתה הכּ תיבה המשותפת כמו עוד משחק מילים‪ .‬אך לאט‬ ‫לאט‪ ,‬כשהתחילו להיכתב בשורות האלה דברים שמעולם לא הצלחנו לומר‬ ‫זה לזה — החלו להיוולד שירים‪.‬‬ ‫מעין סיכום של שיחה‪ ,‬ויכוח‪ ,‬או זיכרון שעלה בזמננו‬ ‫כל שיר היווה ֵ‬ ‫יחד‪ .‬השיר נהפך לגישוש אחר הדברים שלא הצלחנו‪ ,‬פחדנו‪ ,‬או לא ידענו‬ ‫איך לבטא בדיבור‪ .‬השיר הזה‪" ,‬אמונה"‪ ,‬נולד מתוך שיחה לילית על אמונה‪,‬‬ ‫ובעיקר על איבודה‪ ,‬שנהפך לדמעות‪ ,‬שנהפכו לאט לאט לבהייה ממושכת‬ ‫ודוממה בלהבות האש בתוך אח הלבֵ נים‪ ,‬שנהפכה להירדמוּת זה לצד זה על‬ ‫הספה‪ .‬בבוקר כתבנו את השיר‪.‬‬

‫• ‪• 39‬‬

‫‪22/11/2016 12:29:18‬‬

‫‪ 10.indd 39‬הקיטאופוננ‬


‫יואב ביירך ‪ +‬עלמה כץ‬

‫טבע ְמ ַד ֵ ּבר ‪ /‬עצים כמו פטריות‬ ‫ְטלַ אי יָ רֹק‬ ‫ׁ ֶשל ָעלִ ים ְמ ַר ְ ּק ִדים‬ ‫נִ ּ ָ ׂש ִאים ִּככְ ָת ִרים‬ ‫אשים‬ ‫ַעל ָר ׁ ִ‬ ‫ׁ ֶשל ֵע ִצים‬ ‫ְ ּגבוֹ ִהים‬ ‫ֲעצו ִּמים‬ ‫זוֹ ֲע ִקים ִּב ְד ָמ ָמה‬ ‫ַדּ י!‬ ‫ְצא ּו לָ נ ּו ֵמ ַה ְ ּו ִריד‬ ‫ָענָ ף ָאר ְֹך‬ ‫יִ ּ ָׂשא ֶא ְתכֶ ם ֶאל ַה ּׁ ְשאוֹ ל‪.‬‬ ‫ָמקוֹ ם ָקדוֹ ׁש‬ ‫ְּבלֵ ב ִעיר‬ ‫ְמ ַחלְ ֵחל‬ ‫ימה‬ ‫ִמ ְת ַחלְ ֵחל ּ ְפנִ ָ‬ ‫עוֹ ֵטף אוֹ ָת ּה‬ ‫ֶאל ֵמ ֵעבֶ ר לַ ּקֹר‬ ‫ִמ ְת ַה ּ ֶפכֶ ת ָה ִעיר‬ ‫הוֹ ֶפכֶ ת‬ ‫ֶאת ָה ֲאנָ ׁ ִשים ִע ָּמ ּה‬ ‫ִעוְ ִרים ֵּבין רוּחוֹ ת‬ ‫ֵח ְר ׁ ִשים לִ ְמקוֹ מוֹ ת‬

‫• ‪• 40‬‬

‫‪22/11/2016 12:29:18‬‬

‫‪ 10.indd 40‬הקיטאופוננ‬


‫ָמקוֹ ם ָקדוֹ ׁש!‬ ‫ֲאנִ י צוֹ ֵר ַח ֲעלֵ ֶיהם ְּבבוּז‬ ‫וְ נִ ְת ָקע לִ ׁ ְשנִ ָ ּיה‬ ‫ָּב ִחכּ ו ְּך ֶה ָחזָ ק וְ ָה ַרךְ‬ ‫ׁ ֶש ֶקר ְמ ַהבְ ֵהב ְּבתוֹ ְך יְ ִציר‬ ‫ׁ ֶשל ִעיר יָ ִריד‬ ‫וְ לֹא יוֹ ֵד ַע —‬ ‫ֵהן ָּכאן ַעכְ ׁ ָשו‬ ‫ַ ּגם ׁ ֶשבַ ע ּ ְפ ָע ִמים ִאם‬ ‫ִּת ְק ַטע‪ֵ ,‬הן ּפֹה‬ ‫וְ ׁ ָשם‬ ‫ַמ ָּמ ׁש‬ ‫ֵּבינֵ ֶיהם‬ ‫וְ ִא ָּתם‬ ‫ׁ ָשם‬ ‫ָר ִא ִיתי‬ ‫ֲעטו ִּפים‬ ‫ִּבבְ כִ י ָארֹךְ‬ ‫וְ ִא ִּטי‬ ‫ַ ּגם ַה ָ ּים ִא ָּתנ ּו‬ ‫ֵאין לָ כֶ ם ִסכּ וּי‬ ‫ָּכל ַקו ׁ ֶש ִּת ְמ ְצא ּו‬ ‫יֻ כְ ּ ַפל לְ ִמ ְר ָקם‬ ‫ֲאנַ ְחנ ּו זֵ ִהים לְ ַמה‬ ‫ׁ ּ ֶש ֲאנַ ְחנ ּו עוֹ שִׂ ים‬ ‫‪‬‬

‫• ‪• 41‬‬

‫‪22/11/2016 12:29:18‬‬

‫‪ 10.indd 41‬הקיטאופוננ‬


‫ְסלִ ָיחה ֲחרו ָּטה ַעל‬ ‫ָּכל ֲעלוֹ ן ַּת ָ ּירוּת‬ ‫ימן ַעל שְׂ ָפ ַתיִ ם‬ ‫וְ ַאף ִס ָ‬ ‫ימן ָּב ֵעינַ יִ ם‬ ‫ַאף ִס ָ‬ ‫ַרק ֶמ ְר ָחק‬ ‫ו ְּפלִ ָיאה‬ ‫ֶמ ְר ָחק‬ ‫ו ׁ ְּש ִת ָיקה‬ ‫ּבוּ!‬ ‫ִּת ָּב ֲהל ּו‬ ‫יֵ ׁש ִמ ַּמה ְּל ַפ ֵחד‬ ‫ׁ ֶשדוֹ ת ׁ ְשחֹרוֹ ת ָקמוֹ ת‬ ‫לִ ְת ִח ָ ּיה‬ ‫ׁ ַשלְ וָ ה‬ ‫יֵ ׁש ּג ֶֹדל ִמ ָּסבִ יב‬ ‫ַהכּ ֹל ַחי‬ ‫וְ נוֹ ׁ ֵשם‬ ‫ִמי זָ ז‬ ‫ָּב ֶרגֶ ל‬ ‫ְ‬ ‫ֶאל ּתוֹ ך ַה ַ ּי ֶּב ׁ ֶשת‬ ‫ָה ֵר ָיקה ַה ּזֹאת?‬ ‫זְ ב ּובִ ים רוֹ ְק ִדים‬ ‫ִר ּקוּד ָעמֹק‬ ‫ִעם ָה ִר ִיסים וַ ֲאנַ ְחנ ּו‬

‫• ‪• 42‬‬

‫‪22/11/2016 12:29:18‬‬

‫‪ 10.indd 42‬הקיטאופוננ‬


‫לוֹ ְק ִחים ֲאוִ יר ָעמֹק‬ ‫ִא ָּתם‬ ‫ָר ִאינ ּו ֶאת ַה ּׁ ֶש ֶמ ׁש‬ ‫ַה ּׁ ֶש ֶמ ׁש ַמ ְר ָאה‬ ‫ֶאת ַט ַעם ַהחֹם‬ ‫ַ ּגם‬ ‫אציוֹ ת ִט ְק ִס ּיוֹ ת‬ ‫וַ ְריַ ְ‬ ‫ׁ ֶשל ַא ֲהבָ ה‬ ‫ְ‬ ‫ִמ ְת ַמ ְ ּזגוֹ ת ֶאל ּתוֹ ך ָמקוֹ ם‬ ‫ּבוֹ ַה ְ ּצלִ ילִ ים נִ ׁ ְש ָמ ִעים ֻּכ ָ ּלם‬ ‫וְ ָה ֵר ַיח ֻמבְ ָחן‬ ‫ּובִ לְ ִּתי נִ ְפ ָרד‬ ‫ֲאנַ ְחנ ּו‬ ‫זֶ ה ַמה ׁ ּ ֶש ּלֹא יָ ַד ְע ִּתי‬ ‫לְ ַד ֵּבר ָעלָ יו‬ ‫ַעד ׁ ֶש ָהיָ ה זֶ ה‬ ‫ַמה ׁ ּ ֶש ָ ּי ַד ְע ִּתי ָּת ִמיד‬ ‫•••••‬ ‫הערה על התהליך‪:‬‬ ‫זהו הפרק האחרון מתוך שיר שכתבנו לאורך נסיעה של שלושה חודשים‬ ‫ממזרח למערב אוסטרליה‪ .‬לילה אחד על החוף המזרחי פתאום התחלנו‬ ‫לכתוב‪ .‬לא עשינו את זה לפני כן‪ ,‬ואיכשהו זה פשוט התחיל אחרי שבועיים‬ ‫לפ ּ‬ ‫של נהיגה ולינה במכונית‪ .‬היה לנו ּ‬ ‫טופ קטן וחבוט‪ ,‬ובלילות היינו שוכבות‬ ‫מאחור וכותבות מתחת לשמים עם כוכבים שהיו חדשים לנו לגמרי‪ .‬לפעמים‬ ‫אחת הייתה כותבת משפט והשני ממשיך אותה או משנה לה‪ ,‬לפעמים היינו‬ ‫בונים משפטים יחדיו‪ .‬בשום ׁ ָשלב לא הגדרנו כללי עבודה או תהליך מסודר‪.‬‬ ‫• ‪• 43‬‬

‫‪22/11/2016 12:29:18‬‬

‫‪ 10.indd 43‬הקיטאופוננ‬


‫‪22/11/2016 12:29:18‬‬

‫‪ 10.indd 44‬הקיטאופוננ‬


‫שער שני‬

‫ֵר ְנ ָגה‬

‫‪22/11/2016 12:29:18‬‬

‫‪ 10.indd 45‬הקיטאופוננ‬


‫רנגה (‪ ,連歌‬שיר שרשרת) היא האמנות היפנית‬

‫של כתיבת שירה משותפת‪ .‬כל משורר מוסיף בתורו חוליה אשר‬ ‫ממשיכה את המהלך של קודמתה ובו בזמן פותחת פתח עבוּר‬ ‫החוליה הבאה בשרשרת‪.‬‬ ‫הרנגה נולדה ביפן לפני אלף שנה בערך ובראשיתה הייתה‬ ‫נחלתם הבלעדית של שכבת המשכילים והאריסטוקרטיה‪ .‬בגלגוליה‬ ‫הראשונים היא כללה אוסף גדול של מגבלות תוכניות וצורניות‬ ‫ודרשה מן המשתתפים בה בקיאות עצומה בספרות הסינית והיפנית‬ ‫הקלאסית‪ .‬כמה מאות מאוחר יותר התפתח סגנון רנגה עממי יותר‬ ‫(‪ )haikai no renga‬שעשה שימוש בשפת יומיום‪ ,‬בתכנים ארציים‬ ‫יותר ובמערכת כללים נוקשה הרבה פחות‪ .‬כל אלה ִאפשרו עולם‬ ‫תוכן עשיר ומשוחרר שהלך ונטה עם הזמן אל ההומוריסטי‪,‬‬ ‫הרכילותי והווּלגרי‪ .‬על בסיס הסגנון הזה יצר המשורר היפני הגדול‬ ‫מאצואו באשו (‪ )1694-1644‬את סגנון הרנגה הידוע בשם רנקו‬ ‫(‪ .)renku‬הרנקו עושה אף הוא שימוש בשפה ובתכנים יומיומיים‬ ‫אבל התכוונותו היא לירית ומתבוננת והחיבור בין חוליות מתבסס‬ ‫על דמיון בנימה‪ ,‬במצב הרגשי ובחוויית הקיום‪ ,‬ולא על קשר נרטיבי‬ ‫או משחקי מילים‪ .‬זהו חיבור שנובע מהבנה של תמונת העומק של‬ ‫החוליה הקודמת וזינוק למקום חדש על בסיס מה שאותה הבנה‬ ‫מעוררת בכותב‪.‬‬ ‫הרנגה חותרת לאיזון בין יציבות לשינוי‪ .‬כל חוליה ממשיכה‬ ‫את הקודמת אבל גם שואפת לחדש; כל משתתף שואף להפגין את‬ ‫כשרונו הייחודי אך מחויב גם למהלך הכללי‪ .‬שני מושגי המפתח‬ ‫בהקשר זה הם החיבור בין החוליות (‪ )link‬והחילוף ביניהן (‪.)shift‬‬ ‫רנגה שחוליותיה לוקות בחיבור שלהן מתפזרת ואובדת‪ .‬רנגה‬ ‫שאין בה אנרגיה וברק מספיקים היא משעממת‪ .‬כאשר מתקיים‬ ‫האיזון האמור מעבירה הרנגה תחושה בו זמנית של ריבוי ואחדות‪,‬‬ ‫פורשׂ ת מניפה צבעונית ומרהיבה של הקיום ושוזרת בתוכה חוט‬ ‫דק של משמעות‪ .‬רנגה היא מאמץ קבוצתי משותף‪ ,‬מבוסס קשב‪,‬‬ ‫שבמסגרתו ניתן לכל אחד מן המשתתפים כר עצום לביטוי אישי‬ ‫אבל גם נדרשת ממנו אחריות למבנה־העל‪.‬‬ ‫הרנקו היפני מורכב משני סוגים של חוליות‪ :‬האחת בת שלוש‬ ‫שורות עם תבנית הברות של ‪( 5-7-5‬כלומר חמש הברות בשורה‬ ‫• ‪• 46‬‬

‫‪22/11/2016 12:29:18‬‬

‫‪ 10.indd 46‬הקיטאופוננ‬


‫הראשונה‪ ,‬שבע בשנייה וחמש בשלישית) והשנייה בת שתי שורות‬ ‫בתבנית הברות של ‪ .7-7‬החוליה הפותחת (ה־‪ )hokku ,発句‬היא‬ ‫מן הסוג הראשון‪ ,‬החוליה השנייה (ה־‪ )waki ,脇‬היא מן הסוג השני‪,‬‬ ‫השלישית שוב מן הסוג הראשון וכן הלאה‪ .‬אף שיש גם רנקו של‬ ‫עשרים‪ ,‬מאה או אלף חוליות‪ ,‬הרנקו הנפוץ ביותר מאז ימי באשו‬ ‫הוא ה־‪ ,kasen‬המורכב משלושים ושש חוליות‪ .‬מתוכן‪ ,‬שש הראשונות‬ ‫ושש האחרונות הן חוליות פתיחה וסיום‪ ,‬ולהן דגשים מיוחדים‪.‬‬ ‫בסוף המאה השבע־עשרה פרסם באשו‪ ,‬יחד עם שותפיו‬ ‫ותלמידיו‪ ,‬מספר אנתולוגיות־רנגה‪ ,‬הנחשבות כיום כשיאוֹ המעודן‬ ‫ּ‬ ‫והבהיר ביותר של הז'אנר‪ .‬אך באשו הוא למעשה גם זה שהניח את‬ ‫היסודות לגוויעת הז'אנר‪ ,‬כאשר החל לפרסם‪ ,‬לצד המחרוזות‪ ,‬גם‬ ‫אסו ּּפות של "הוֹ קוּ" (החוליה הראשונה בשרשרת) כשירים נפרדים‪.‬‬ ‫היום‪ ,‬שלוש מאות שנה לאחר מכן‪ ,‬הרנגה ביפן היא בעיקר נחלת‬ ‫העבר; זאת בעוד החוליה הראשונה של הרנגה הפכה ליישות‬ ‫פופולרית מאוד‪ ,‬וזכתה (בידי המשורר היפני מאוסאקה שיקי) לשם‬ ‫השגור בפי כל חובב שירה בעולם כיום‪ַ :‬הייקו‪ .‬מעניין להתבונן‬ ‫במאפייני ההייקו‪ ,‬ולהיווכח באופן שבו הם למעשה זהים למאפיינים‬ ‫של ההוֹ ק ּו — גם צורנית וגם בנטייתם הפואטית ("זרע שמכיל בתוכו‬ ‫את העץ השלם")‪.‬‬ ‫כך הגיעה השירה היפנית למערב‪ :‬בצורתה האינדיבידואלית‪.‬‬ ‫השורשים השיתופיים העבוּתים של ההייקו הודחקו כמעט לחלוטין‪,‬‬ ‫וכיום מעטים הם אלה המוּדעים להיסטוריה הזאת‪ .‬עם זאת‪ ,‬החל‬ ‫משנות ה־‪ 60‬של המאה ה־‪ 20‬ז'אנר הרנגה התחיל לזכות לתפוצה‬ ‫וקבלה מוגברת במערב‪ ,‬דבר המתבטא בפרסום ספרי רנגה מקוריים‬ ‫באנגלית‪ ,‬במחקרים ובתרגומים‪ ,‬ובשנים האחרונות — בהקמה‬ ‫ובפריחה של במות רנגה אינטרנטיות‪ .‬באופן מעניין‪ ,‬גם ביפן הז'אנר‬ ‫זוכה כיום לתחייה מסוימת‪ ,‬בזכות ההדהוד החוזר מן המערב‪.‬‬ ‫*‬ ‫הרנגה הראשונה שנכתבה בישראל היא "רנגה חלל" שנכתבה כולה‬ ‫דרך הרשת‪ ,‬על ידי שש משוררות ומשוררים‪ ,‬במשך חמישה ימים‬ ‫באביב ‪ .2007‬בשנים שחלפו מאז נכתבו עוד מחרוזות רנגה בעברית;‬ ‫• ‪• 47‬‬

‫‪22/11/2016 12:29:19‬‬

‫‪ 10.indd 47‬הקיטאופוננ‬


‫חלקן נכתבו ברשת‪ ,‬חלקן נכתבו במסגרת "מופעי כתיבה" פתוחים‬ ‫לקהל‪ ,‬וחלקן על דפים‪/‬מפיות‪/‬חול‪ ,‬בשלל מפגשים רשמיים או‬ ‫רשמיים פחות או לא רשמיים כלל‪.‬‬ ‫מידת המחויבות הצורנית ברוב הרנגות האלה היא חלקית‪ :‬מבנה‬ ‫של חוליה בת שלוש שורות קצרות ואחריה חוליה בת שתי שורות‬ ‫קצרות (על מנת לשמר את הבידול המקורי בין שני סוגי החוליות‬ ‫ברנגה)‪ ,‬לרוב בלי הקפדה נוקשה על מספר הברות‪ ,‬אבל לפעמים‬ ‫עם; לרוב בלי הקפדה נוקשה על "האווירה היפנית"‪ ,‬אבל לפעמים‬ ‫קצת עם‪.‬‬ ‫לקראת סוף השער אנחנו מביאים קטעים שחורגים מהז'אנר‬ ‫לעבר כתיבה חופשית יותר בהשראת הרנגה‪ :‬מחרוזת הרנגה־בלוז‬ ‫ושירת הצ'אקרות‪ .‬בשני המקרים הרעיון היסודי של הרנגה (להמשיך‬ ‫את החוליה הקודמת ולפתוח פתח לחוליה הבאה) מתממשק עם‬ ‫המהלך הצורני של מבנה־קיים־חזק אחר‪ :‬פעם אחת זה המבנה‬ ‫המוזיקלי‪/‬רגשי של הבלוז‪ ,‬ופעם אחת זה המיסטי‪/‬אנרגטי‪/‬גופני‬ ‫של מערכת הצ'אקרות‪ .‬שירה כזו‪ ,‬הנכתבת בהשראה ישירה של‬ ‫הרנגה‪ ,‬אך לא מתחייבת למבנה הקלאסי שלה‪ ,‬נקראת ֶרנְ ׁ ִשי (‪,連詩‬‬ ‫‪ .)renshi‬המפגש הזה של הרנגה היפנית עם מסורות פואטיות‪/‬‬ ‫מוזיקליות‪/‬רוחניות אחרות‪ ,‬מתקופות ומרחבים שונים בתכלית מזה‬ ‫היפני‪ ,‬היא נדבך מרכזי בהיטמעות של ז'אנר השירה הזה במערב‪.‬‬ ‫(דוגמה נוספת היא סונטות הרנגה הרב־לשוניות של אוקטביו פאז‬ ‫וחבריו מ־‪ ).1969‬נדמה שזהו רק עוד ביטוי של האלמנט השיתופי־‬ ‫מרובה־מהדהד של הרנגה‪.‬‬ ‫את השער בחרנו לפתוח ִעם מחרוזת רנגה יפנית מהמאה ה־‪,17‬‬ ‫שתורגמה בשיתוף פרופסור יעקב רז‪ .‬זהו השיר המתורגם היחיד‬ ‫שבחרנו לפרסם בספר שתף‪ ,‬והוא התרגום המלא הראשון של‬ ‫מחרוזת רנגה בעברית‪ .‬נדמה לנו שיש לפרסום של תרגום זה ערך‬ ‫מיוחד בעבור קהילת הספרות השיתופית‪ ,‬ובכלל‪ .‬כי הרנגה היפנית‪,‬‬ ‫מעבר להיותה שיר‪ ,‬היא גם מקום שניתן לחקור ולגלות בו איך‬ ‫ֵ‬ ‫עונים‪ ,‬איך נפגשים‪ ,‬איך ממשיכים את החוליה הקודמת ופותחים‬ ‫פתח לחוליה הבאה‪ ,‬איך מעורבת היצירה בחיים‪ ...‬למזלנו השאלות‬ ‫האלה נחקרו במשך מאות שנים בשירה היפנית‪ ,‬והמחרוזת הזאת‬ ‫מקדדת בתוכה תשובות רבות‪.‬‬ ‫• ‪• 48‬‬

‫‪22/11/2016 12:29:19‬‬

‫‪ 10.indd 48‬הקיטאופוננ‬


‫מתוך כללי מפגש הרנגה כפי שנוסחו בספר "רנגה־קאיסקי־שיקי"‬ ‫(המאה ה־‪)16‬‬ ‫‪ .1‬‬

‫‪ .2‬‬ ‫‪ .3‬‬ ‫‪ .4‬‬ ‫‪ .5‬‬ ‫‪ .6‬‬ ‫‪ .7‬‬

‫‪ .8‬‬ ‫‪ .9‬‬ ‫‪ .10‬‬

‫יום לפני שאתה לוקח חלק במפגש רנגה‪ַ ,‬סדר את כל ענייניך‪,‬‬ ‫הציבוריים והפרטיים‪ .‬לאחר מכן‪ ,‬נקה עצמך ושים לב להופעתך‪.‬‬ ‫חשוֹ ב על טבעו של המפגש ועל רמתם של המשתתפים‪ .‬המפגש‬ ‫צריך להיות בראש סדר העדיפויות שלך‪ .‬אם יש לך זמן ואנרגיה‪,‬‬ ‫קרא ספרות העוסקת ברנגה‪.‬‬ ‫בבוקר המפגש קרא שירה יפנית וסינית‪ .‬טהר את תודעתך‪ ,‬עד למצב‬ ‫מוחלט של מדיטציה‪.‬‬ ‫מקובל להתמהמה בזמן חיבור החוליות הראשונות‪ ,‬אבל שים לב‬ ‫לא לבזבז יותר מדי זמן על התמהמהוּת‪ .‬מהחוליה הרביעית והלאה‪,‬‬ ‫החיבור צריך להתרחש במהירות ובזרימה‪.‬‬ ‫חצוף מאוד להיראות זחוח אחרי שאתה מדקלם את חולייתך או‬ ‫להפגין חוסר שביעות רצון משמיעת חולייתו של אחר‪ .‬אנשים‬ ‫מיוחסים לא צריכים להתנהג כעליונים‪.‬‬ ‫מגונה לזלול בזמן הפגישה‪ ,‬ללעוס ברעש או לגמוע כמו דרקון‪.‬‬ ‫עליך להיות עדין וסבלני‪ ,‬לא לעשות הפרדה בינך לבין האחרים‪ ,‬לחבר‬ ‫את החוליה מתוך רגש עמוק‪.‬‬ ‫חצוף להתעסק במחרוזת התפילה או לדקלם סוטרות בקול בזמן‬ ‫המפגש‪ .‬דרכה של השירה להשתלב עם האמת הבודהיסטית של‬ ‫מציאוּת מוחלטת‪ ,‬ולכן כשאתה כותב שירה משותפת אתה צריך‬ ‫להיות במצב מדיטטיבי‪ .‬יש להימנע מעשיית מעשים טובים‪ ,‬ועל‬ ‫אחת כמה וכמה ממעשים רעים‪ .‬כל שייכנסו לדרך הטהורה של‬ ‫השירה המשותפת חייבים שלא לבזבז זמן על מעשים חסרי טעם‪.‬‬ ‫אם אתה נוכח במפגש עם אנשים מיוחסים או כאלה בעלי ניסיון רב‪,‬‬ ‫אל תתיימר לחבר חוליות מעולות‪ .‬במקום‪ ,‬תרום את חלקך בצורה‬ ‫פשוטה‪.‬‬ ‫כשאתה מצטרף למפגש שכבר התחיל‪ ,‬זחל למקומך והושב עצמך‬ ‫באופן רגוע‪ ,‬מבלי להפריע‪ .‬הפעולות הללו צריכות להיות מלאות‬ ‫הודיה ומתחשבות‪.‬‬ ‫בחיבור רנגת־מאה־חוליות או רנגת־אלף־חוליות יש לשבת בשקט‬ ‫עד הסוף‪ .‬בדרך הביתה עליך להרהר במעלות ובפגמים שבחוליות‬ ‫שחיברת‪ .‬ביום למחרת המפגש‪ ,‬כתוֹ ב למארח מכתב תודה‪.‬‬

‫• ‪• 49‬‬

‫‪22/11/2016 12:29:19‬‬

‫‪ 10.indd 49‬הקיטאופוננ‬


‫נוזאווה בונשו‪ ,‬מאצואו באשו‪ ,‬אוקאדה יאסוי‪ ,‬מוקאי קיוראי‬ ‫תרגום‪ :‬אבנר מרים עמית ‪ +‬יעקב רז‬

‫צרצר‬ ‫ִּבכְ לִ י ָה ֵא ֶפר‬ ‫קוֹ ל ִט ְפטוּף ּפוֹ ֵסק‪.‬‬ ‫ְצ ָר ַצר‬ ‫ ‬

‫בונשו‬

‫אוֹ זֵ ל ַה ּׁ ֶש ֶמן ַּב ְּמנוֹ ָרה‪.‬‬ ‫הוּא נִ ְר ָדּ ם ֻמ ְק ָדּ ם ַּב ְּס ָתו‬ ‫ ‬

‫באשו‬

‫ַמ ְח ָצלוֹ ת ְט ִר ּיוֹ ת‬ ‫ַעל ִר ְצ ּ ַפת ֶח ֶדר‬ ‫מו ֲּארוֹ ת יָ ֵר ַח‬ ‫ ‬

‫יאסוי‬

‫ְמ ֻס ָדּ רוֹ ת‪ ,‬הוּא ְמ ַח ֵ ּי ְך‪,‬‬ ‫אקה‬ ‫ֶעשֶׂ ר כּ וֹ סוֹ ת ַה ָּס ֶ‬ ‫ ‬

‫קיוראי‬

‫ֹאש ַה ּׁ ָשנָ ה‬ ‫ְּבר ׁ‬ ‫ָּכל ָדּ בָ ר הוּא ִס ָּבה‬ ‫לַ ֲעשׂ וֹ ת לְ ַח ִ ּיים‬ ‫ ‬

‫באשו‬

‫• ‪• 50‬‬

‫‪22/11/2016 12:29:19‬‬

‫‪ 10.indd 50‬הקיטאופוננ‬


‫ִמ ַּב ַעד לְ ׁ ִש ַירת זָ ִמיר‬ ‫ׁ ֶשלֶ ג ַדּ ק נוֹ ֵפל‬ ‫ ‬

‫בונשו‬

‫ָהרוֹ כֵ ב ְמזַ ֵ ּנק‬ ‫ֲאבָ ל סוּס ָה ָאבִ יב‬ ‫רוֹ ֶצה ָדּ בָ ר ַא ֵחר‬ ‫ ‬

‫קיוראי‬

‫ֲענָ נִ ים נֶ ֱא ָחזִ ים‬ ‫ְּב ִפ ְס ַ ּגת ַהר ַמאיָ ה‬ ‫ ‬

‫יאסוי‬

‫לַ ֲארו ַּחת ֶע ֶרב‬ ‫יֵ ׁש ָדּ ג ו ְּמ ִר ִיחים‬ ‫ֶאת ָהרו ַּח‬ ‫ ‬

‫בונשו‬

‫ַא ֲח ֵרי ָה ֲעלו ָּקה —‬ ‫ֶח ְדוַ ת ַה ֵ ּגרוּד‬ ‫ ‬

‫באשו‬

‫ֵמ ַה ַּמ ֲח ׁ ָשבוֹ ת‬ ‫ֶא ְפ ׁ ָשר לִ ׁ ְשכּ ַֹח ְק ָצת‬ ‫ְּביוֹ ם ַהח ֶֹפ ׁש‬ ‫ ‬

‫יאסוי‬

‫‪‬‬

‫• ‪• 51‬‬

‫‪22/11/2016 12:29:19‬‬

‫‪ 10.indd 51‬הקיטאופוננ‬


‫ַמ ִ ּג ַיע ׁ ָשלִ ַיח‬ ‫ִעם ִמכְ ָּתב ֵמ ָה ָאדוֹ ן‬ ‫ ‬

‫קיוראי‬

‫ֲאנָ ׁ ִשים קוֹ ְר ִאים לִ י‬ ‫יֶ לֶ ד ׁ ַש ֶּמנֶ ת‬ ‫וְ ַה ַח ִ ּיים יָ ִפים‬ ‫ ‬

‫באשו‬

‫ָּכל לַ יְ לָ ה ַא ְמ ָּבט ַחם‬ ‫ִעם זָ וִ ית לַ ָ ּי ֵר ַח‬ ‫ ‬

‫בונשו‬

‫לְ א ֶֹר ְך ָה ִעיר‬ ‫ֶדּ ֶר ְך ִּבנְ יָ נִ ים ֵר ִיקים‬ ‫חוֹ ֵמק ַה ְּס ָתו‬ ‫ ‬

‫קיוראי‬

‫ְּככֹל ׁ ֶש ֶא ְס ַּת ֵּכל —‬ ‫ַרק ַטל‬ ‫ ‬

‫יאסוי‬

‫ֲאנִ י נוֹ ׁ ֵשר ִעם ַה ּ ְפ ָר ִחים‬ ‫וְ עוֹ ֶטה ָעלַ י‬ ‫ימת נָ זִ יר‬ ‫ְ ּגלִ ַ‬ ‫ ‬

‫באשו‬

‫• ‪• 52‬‬

‫‪22/11/2016 12:29:19‬‬

‫‪ 10.indd 52‬הקיטאופוננ‬


‫ִעם ַט ַעם ַה ֲחמו ִּצים‬ ‫הוֹ לֵ ְך ָאבִ יב ֶאל סוֹ פוֹ‬ ‫ ‬

‫בונשו‬

‫ָעפוֹ ת ַה ַּביְ ָתה‬ ‫עוֹ ְקבוֹ ת ַא ַחר ֵצל ָה ִרים‬ ‫ִצ ּ ֳפ ֵרי ׁ ִשיר‬ ‫ ‬

‫יאסוי‬

‫קוֹ ַרת ַה ַ ּגג ְמ ַק ֶּבלֶ ת‬ ‫ִח ּזוּק ַא ֲחרוֹ ן‬ ‫ ‬

‫קיוראי‬

‫ׁ ְש ֵמי ח ֶֹרף‬ ‫ְּברו ַּח ְס ָע ָרה ְצפוֹ נִ ית‬ ‫ִמ ְת ַּבלְ ְ ּגנִ ים‬ ‫ ‬

‫בונשו‬

‫ַמ ֲעשֶׂ ה ׁ ֶשל נְ ִדיבוּת‪:‬‬ ‫ְמנוֹ ָרה ַעל ׁ ְשבִ יל ָח ׁשוּךְ‬ ‫ ‬

‫באשו‬

‫יוֹ ֵצאת ִמן ַה ְּכלָ ל‬ ‫ָחכְ ַמת ָה ִא ּׁ ָשה ַה ּזֹאת‬ ‫ַא ְך ַה ּסוֹ ף ְס ָת ִמי‬ ‫ ‬

‫קיוראי‬

‫כּ וֹ ֵאב ַה ֵ ּלב‬ ‫ּוזְ ֵאב ְמיַ ֵ ּלל‬ ‫ ‬

‫יאסוי‬

‫‪‬‬

‫• ‪• 53‬‬

‫‪22/11/2016 12:29:19‬‬

‫‪ 10.indd 53‬הקיטאופוננ‬


‫לֵ יִ ל יָ ֵר ַח‪.‬‬ ‫ׁשוֹ ֵמר ֲא ֻח ַ ּזת ַה ֶ ּקבֶ ר‬ ‫ֻמ ָ ּקף ֵע ֶ ׂשב‬ ‫ ‬

‫באשו‬

‫ִּבבְ ֵאר נִ ׁ ְש ַּכ ַחת‬ ‫ַמיִ ם ֲחלו ִּדים‬ ‫ ‬

‫בונשו‬

‫ֶא ְפ ׁ ָשר לֵ ָהנוֹ ת‬ ‫ִמ ְּמ ַס ּ ֵפר ִס ּפו ִּרים‬ ‫ׁ ֶש ָעף ַעל ַע ְצמוֹ‬ ‫ ‬

‫יאסוי‬

‫וְ ׁשוּב לְ ָמנָ ה ִע ָ ּק ִרית‬ ‫סו ׁ ִּשי‬ ‫ ‬

‫קיוראי‬

‫ַ ּגם ֵמ ָרחוֹ ק רוֹ ִאים‬ ‫שְׂ דוֹ ת ָהא ֶֹרז יְ ֻר ִ ּקים‬ ‫ו ְּמלֵ ֵאי ַח ִ ּיים‬ ‫ ‬

‫בונשו‬

‫ִמ ְק ָדּ ׁ ֵשי ָקאמוֹ‬ ‫ִמ ְק ָדּ ׁ ִשים טוֹ בִ ים‬ ‫ ‬

‫באשו‬

‫• ‪• 54‬‬

‫‪22/11/2016 12:29:19‬‬

‫‪ 10.indd 54‬הקיטאופוננ‬


‫רוֹ כֵ ל צוֹ וֵ ַח‬ ‫ֶאת ׁ ְשמוֹ ת מו ָּצ ָריו‬ ‫ו ַּמ ְמ ׁ ִש ְ‬ ‫יך ָהלְ ָאה‬ ‫ ‬

‫קיוראי‬

‫ַ ּגם ִמ ְקלָ ט ִמן ַה ֶ ּג ׁ ֶשם‬ ‫חוֹ לֵ ף עוֹ בֵ ר‬ ‫ ‬

‫יאסוי‬

‫ׁ ְשנַ ת ָצ ֳה ַריִ ם‬ ‫ׁ ֶשל ֲאנָ ָפה ְּכ ֻח ָ ּלה‪.‬‬ ‫ַּכ ָּמה ֲא ִצילִ י‬ ‫ ‬

‫באשו‬

‫ַמיִ ם ְמ ַר ׁ ְש ְר ׁ ִשים‬ ‫וְ ֵעשֶׂ ב נָ ע ְּב ׁ ֶש ֶקט‬ ‫ ‬

‫בונשו‬

‫ַענְ ֵפי ֻדּ בְ ְדּ בָ ן רוֹ כְ נִ ים‬ ‫ְמ ַמלְ ִאים ַעד שׂ בַ ע‬ ‫ִּב ְפ ִר ָיח ָתם‬ ‫ ‬

‫קיוראי‬

‫ישי‬ ‫זֶ ה ַהח ֶֹד ׁש ַה ּׁ ְשלִ ׁ ִ‬ ‫וְ ׁ ַש ַחר ַמ ְפ ִצ ַיע‬ ‫ ‬

‫יאסוי‬

‫• ‪• 55‬‬

‫‪22/11/2016 12:29:19‬‬

‫‪ 10.indd 55‬הקיטאופוננ‬


‫אלכס בן ארי ‪ +‬עודד בן־דוד ‪ +‬זלי גורביץ' ‪ +‬תומר ליכטש‬ ‫‪ +‬איתמר שאלתיאל ‪ +‬אדוה ליבני‬

‫רנגה חלל ‪1‬‬ ‫ִצלְ לֵ י יַ ּתו ׁ ִּשים‬ ‫ַעל ַה ַדּ ף ָה ֵריק‬ ‫אשית ָה ָאבִ יב‬ ‫ֵר ׁ ִ‬ ‫אלכס בן ארי [מרץ ‪ 2007 ,25‬בשעה ‪]9:46‬‬ ‫ַה ַדּ ף ַמ ֲא ִפיר‬ ‫ַר ֶּכבֶ ת ֲענָ נִ ים ַק ָ ּלה‬ ‫עודד בן־דוד [מרץ ‪ 2007 ,25‬בשעה ‪]9:55‬‬ ‫ֵאיפֹה ַא ָּתה‬ ‫יוֹ ׁ ֵשב ׁ ָשם ַעכְ ׁ ָשו?‬ ‫ֲח ִצי ֵצל‪.‬‬ ‫זלי גורביץ' [מרץ ‪ 2007 ,25‬בשעה ‪]11:53‬‬ ‫ִּכי ִא ְמזֶ ה‬ ‫ּג‘ ּונְ גֶ ל ַא ֶ ּזהוּ‪ ,‬זֶ ג‘ ּונְ גֶ ל‪.‬‬ ‫תומר ליכטש [מרץ ‪ 2007 ,25‬בשעה ‪]12:25‬‬ ‫זֶ ה לֹא זְ ַמן ׁ ֶש‬ ‫אוֹ זֵ ל‪ .‬זֶ ה ֶק ֶצב‬ ‫ּ ְפ ִר ַיחת ַה ֲה ָד ִרים‬ ‫איתמר שאלתיאל [מרץ ‪ 2007 ,25‬בשעה ‪]14:38‬‬ ‫וַ ֲע ִס ָיסם ַה ָּמתוֹ ק ַ ּ(ג ְע ּגו ַּע)‬ ‫ַה ַּמכְ ִּתים ֶאת ַה ַדּ ף‬ ‫אדוה ליבני [מרץ ‪ 2007 ,25‬בשעה ‪]21:03‬‬ ‫• ‪• 56‬‬

‫‪22/11/2016 12:29:19‬‬

‫‪ 10.indd 56‬הקיטאופוננ‬


‫ַמ ְר ָ ּג ִרינָ ה! ַמ ְר ָ ּג ִרינָ ה!‬ ‫ֵּב ִיצים ְטרוּפוֹ ת! ְצלוֹ ִחית!‬ ‫ֶא ְ ׂש ַּבע! ֶאשְׂ ַּבע!‬ ‫תומר ליכטש [מרץ ‪ 2007 ,26‬בשעה ‪]11:26‬‬ ‫ַס ִּכין ֵק ָהה ֻמכְ ֶּת ֶמת‬ ‫ְּכ ָת ִמים ַעל ַה ֶ ּל ֶחם ַ ּגם‬ ‫איתמר שאלתיאל [מרץ ‪ 2007 ,26‬בשעה ‪]12:01‬‬ ‫ַה ּׁ ְש ֵק ִד ָ ּיה ּפוֹ ַר ַחת‬ ‫ְּב ׁ ֶש ֶקט ּובְ נַ ַחת‪.‬‬ ‫יוֹ ׁ ֵשב ַעל ַה ַּת ַחת‬ ‫זלי גורביץ' [מרץ ‪ 2007 ,26‬בשעה ‪]12:24‬‬ ‫ַה ַּס ִּכין ָּב ַא ְמ ַּת ַחת‬ ‫ַמ ְמ ִּתין‪.‬‬ ‫אדוה ליבני [מרץ ‪ 2007 ,26‬בשעה ‪]13:48‬‬ ‫ַמ ּׁ ַשב ָה ֵע ִצים‬ ‫ִר ׁ ְשרו ּׁש ַּב ּ ִׂש ִיחים‬ ‫ימ ְתעוֹ ְפפוֹ ת‬ ‫ִצ ּ ֳפ ִר ִ‬ ‫עודד בן־דוד [מרץ ‪ 2007 ,26‬בשעה ‪]14:12‬‬ ‫ְמ ִצ ִיצים כּ ֹה וָ כֹה‬ ‫וְ ׁ ָשבִ ים לְ ַמ ֲעשֵׂ ה ָה ֲא ָהבִ ים‪.‬‬ ‫אלכס בן ארי [מרץ ‪ 2007 ,26‬בשעה ‪]23:17‬‬

‫‪‬‬

‫• ‪• 57‬‬

‫‪22/11/2016 12:29:19‬‬

‫‪ 10.indd 57‬הקיטאופוננ‬


‫ֵעץ נָ ע וְ ָאז עוֹ‬ ‫ֵמד‪ַּ .‬כ ָּמה ְמיֻ ָּתרוֹ ת‬ ‫ַרגְ לַ י‬ ‫איתמר שאלתיאל [מרץ ‪ 2007 ,27‬בשעה ‪]10:40‬‬ ‫ְר ִס ֵיסי ַטל וְ נוֹ צוֹ ת ַרכּ וֹ ת‬ ‫ַּבכּ ֹל‪ .‬וַ ֲאנִ י — ַּב ָּמקוֹ ם‪.‬‬ ‫אדוה ליבני [מרץ ‪ 2007 ,27‬בשעה ‪]16:49‬‬ ‫דּ וֹ ֶרה ִמי‪.‬‬ ‫ִמי ֲאנִ י‪ִ .‬מי ַא ְּת‪.‬‬ ‫ִמין‪ַ .‬א ְמ ָּבט‪.‬‬ ‫תומר ליכטש [מרץ ‪ 2007 ,27‬בשעה ‪]17:49‬‬ ‫ִּב ְק ֵצה ַה ָ ּים — יַ ָּב ׁ ָשה‪.‬‬ ‫ִּב ְק ֵצה ַה ַ ּי ָּב ׁ ָשה — יָ ם‪.‬‬ ‫אלכס בן ארי [מרץ ‪ 2007 ,27‬בשעה ‪]18:30‬‬ ‫ִק ְרטו ַּע ַה ּ ִפלְ ּ ֵפל‬ ‫נְ ִפילַ ת ַה ְּמלָ ְפפוֹ ן‬ ‫ְרבִ ַיצת ָה ַעגְ בָ נִ ָ ּיה‬ ‫זלי גורביץ' [מרץ ‪ 2007 ,27‬בשעה ‪]22:36‬‬ ‫ִט ּ ַפת ַה ּׁ ֶש ֶמן‬ ‫ק ַֹער ָה ַא ָ ּגן‬ ‫עודד בן־דוד [מרץ ‪ 2007 ,27‬בשעה ‪]22:40‬‬

‫• ‪• 58‬‬

‫‪22/11/2016 12:29:19‬‬

‫‪ 10.indd 58‬הקיטאופוננ‬


‫וְ ַה ּ ַפ ּ ְפ ִר ָיקה‪.‬‬ ‫ַמ ָּס ִאים ׁ ְשחו ִּמים ְמ ַר ְ ּק ִדים‬ ‫לִ י ְסבִ יב ַה ָ ּל ׁשוֹ ן‬ ‫אדוה ליבני [מרץ ‪ 2007 ,28‬בשעה ‪]14:58‬‬ ‫לְ יַ ד ַה ּׁ ֶש ֶמ ׁש ִ ּגבְ עוֹ ל‬ ‫נִ זְ ָהב‪ .‬לִ גְ לוּג ְמכוֹ נִ ּיוֹ ת‬ ‫איתמר שאלתיאל [מרץ ‪ 2007 ,28‬בשעה ‪]15:31‬‬ ‫חוֹ לֵ ף ַעל שְׂ ַפת‬ ‫ַה ּבוֹ ר ַה ּ ָפתו ַּח‪.‬‬ ‫ִט ּיוּל ׁ ֶשל ַע ְרבִ ית‪.‬‬ ‫אלכס בן ארי [מרץ ‪ 2007 ,28‬בשעה ‪]17:42‬‬ ‫ִקדּ ו ֵּחי ַה ֵ ּנ ְפט‬ ‫לֹא ֵהנִ יב ּו נֵ ְפט‬ ‫תומר ליכטש [מרץ ‪ 2007 ,28‬בשעה ‪]18:18‬‬ ‫ְּתנ ּו יָ ַדיִ ם‬ ‫לֹא ַא ַחת ֶא ָ ּלא ׁ ְש ַּתיִ ם‬ ‫לֹא ׁ ְש ַּתיִ ם ֶא ָ ּלא ׁ ָש ׁלש‬ ‫זלי גורביץ' [מרץ ‪ 2007 ,28‬בשעה ‪]20:26‬‬ ‫ַּכ ָּמה ְצלִ יל יֵ ׁש‬ ‫ַּב ָ ּי ַדיִ ם ָה ֵריקוֹ ת‬ ‫עודד בן־דוד [מרץ ‪ 2007 ,28‬בשעה ‪]20:30‬‬

‫‪‬‬

‫• ‪• 59‬‬

‫‪22/11/2016 12:29:19‬‬

‫‪ 10.indd 59‬הקיטאופוננ‬


‫ַה ּׁ ָש ַמיִ ם רוֹ ֲע ִדים ְּכמוֹ ְקרוּם‬ ‫ָּתזִ יז אוֹ ָתם‬ ‫וְ ִת ׁ ְש ֶּתה‬ ‫זלי גורביץ' [מרץ ‪ 2007 ,29‬בשעה ‪]8:01‬‬ ‫ַדּ ע ִמ ַ ּניִ ן ּולְ ַאיִ ן‬ ‫ַא ָּתה ָּבא וְ נָ ד ָּב ָא ֶרץ‬ ‫תומר ליכטש [מרץ ‪ 2007 ,29‬בשעה ‪]8:45‬‬ ‫זֶ ה ׁ ֶש ָא ַסף ֶאת ַה ֶ ּגזֶ ם‬ ‫ְּב ִצ ֵדּ י ַה ּׁ ְשבִ יל‬ ‫נָ ח ַעכְ ׁ ָשו ַּב ֵ ּצל‬ ‫עודד בן־דוד [מרץ ‪ 2007 ,29‬בשעה ‪]16:07‬‬ ‫ִק ְר ֵעי ֵעץ ַה ָּבנָ נָ ה‬ ‫זָ ִרים צוֹ ֲח ִקים ִּב ְד ָמ ָמה‬ ‫איתמר שאלתיאל [מרץ ‪ 2007 ,29‬בשעה ‪]16:43‬‬ ‫ְּבבֵ ית ַה ָ ּק ֶפה‬ ‫חוֹ לְ ִקים ְק ִצ ַיפת ָק ָר ֶמל‬ ‫ֵמאוֹ תוֹ ַמזְ לֵ ג‬ ‫אדוה ליבני [מרץ ‪ 2007 ,29‬בשעה ‪]20:53‬‬ ‫ִּב ְק ֵצה ַה ּׁ ָש ַמיִ ם‬ ‫ֲענָ נָ ה ַא ֲחרוֹ נָ ה עוֹ בֶ ֶרת‬ ‫אלכס בן ארי [מרץ ‪ 2007 ,29‬בשעה ‪]22:12‬‬

‫• ‪• 60‬‬

‫‪22/11/2016 12:29:19‬‬

‫‪ 10.indd 60‬הקיטאופוננ‬


‫ַּב ְרוָ זִ ים ַּב ְרוָ זִ ים!‬ ‫ִמן ָה ֲאגַ ם ַה ָ ּקפוּא‬ ‫לַ ְ ּק ֵד ָרה‪.‬‬ ‫אדוה ליבני [מרץ ‪ 2007 ,30‬בשעה ‪]10:11‬‬ ‫אוֹ ְס ִפים ֶאת ַה ֵּכלִ ים‬ ‫ַה ּ ְפזו ִּרים ֶאל ַה ַּביִ ת‬ ‫עודד בן־דוד [מרץ ‪ 2007 ,30‬בשעה ‪]10:13‬‬ ‫ִמ ְס ַּת ְּל ִקים ו ְּמ ַצ ְח ְק ִקים‬ ‫ו ְּמ ַצ ְח ְק ִקים ו ִּמ ְס ַּת ְּל ִקים ו ְּמכַ ְ ּילִ ים‬ ‫ַמכְ ׁ ִש ֵירי ְמ ִד ָידה‬ ‫תומר ליכטש [מרץ ‪ 2007 ,30‬בשעה ‪]10:22‬‬ ‫ַּב ּסוֹ ף לֶ ֱאסֹף ֶאת‬ ‫ַה ְּכלִ י ֵאלָ יו אוֹ ְס ִפים — —‬ ‫זלי גורביץ' [מרץ ‪ 2007 ,30‬בשעה ‪]14:36‬‬ ‫ֵריחוֹ ת זֵ ָעה וְ ֶד ׁ ֶשא‪.‬‬ ‫וְ א ּולַ י לָ קוּם? ַּבכּ וֹ ס‬ ‫ִצ ּפוֹ ר נוֹ ֶס ֶקת‬ ‫איתמר שאלתיאל [מרץ ‪ 2007 ,30‬בשעה ‪]18:30‬‬ ‫ל־עשֶׂ ב ִמ ְתנוֹ ֵדד‬ ‫ִ ּגבְ עוֹ ֵ‬ ‫ֻמ ְפ ָּתע ֵמ ֵה ָעלְ מוּת ַה ַ ּג ְחלִ ילִ ית‬ ‫אלכס בן ארי [מרץ ‪ 2007 ,30‬בשעה ‪]23:32‬‬

‫• ‪• 61‬‬

‫‪22/11/2016 12:29:19‬‬

‫‪ 10.indd 61‬הקיטאופוננ‬


‫קרן שפי ‪ +‬אלכס בן ארי‬

‫ברבור‪1‬‬ ‫ָּברו ְּך ַה ָ ּגג‬ ‫אשינ ּו‬ ‫ׁ ֶש ֵּמ ַעל לְ ָר ׁ ֵ‬ ‫וְ ַה ַּמיִ ם ׁ ֶש ָּב ֲא ָד ָמה‬ ‫ֶדּ ֶר ְך ֵא ֵדי ַה ֵּתה‬ ‫ֶּכ ֶתם ַה ִּלימוֹ נִ ית‬ ‫נָ ָעה ַּב ַּמיִ ם‬ ‫ְּכ ִא ּל ּו ֵהם רו ַּח‬ ‫ּב ֶֹקר‬ ‫לְ ַצד ַחבְ לֵ י ַה ְּכבִ ָיסה‬ ‫ָּתלוּי לְ גו ָּפ ּה — ִס ָ ּנר‬ ‫ַחבְ לֵ י ְּכבִ ָידה‬ ‫מוֹ ׁ ְשכִ ים ֶאת ַה ֵ ּלב‬ ‫ָה ֶא ְצ ָּבעוֹ ת נִ ְמ ָּתחוֹ ת —‬ ‫ְּכפוֹ ר ַעל ַה ְ ּזג ּוגִ ית‬ ‫ַמ ְס ִּתיר ֶס ֶדק יָ ׁ ָשן‬ ‫ַמ ְקלוֹ ׁ ֶשל ָה ִע ֵ ּור‬ ‫נִ ְת ָקל ְּב ַע ּמוּד ַה ּ ָפנָ ס‬ ‫ַמ ׁ ְש ִמ ַיע קוֹ ל‬

‫• ‪• 62‬‬

‫‪22/11/2016 12:29:19‬‬

‫‪ 10.indd 62‬הקיטאופוננ‬


‫זִ כְ רוֹ נוֹ ת יַ לְ דוּת‪:‬‬ ‫אוֹ ַפ ַ ּניִ ם‪ַ ,‬ס ּ ָפה ְּכ ֻח ָ ּלה וְ גֶ בֶ ס‬ ‫ַמ ְ ּזגָ ן ׁ ָשר‬ ‫ְּבלֵ יל ַקיִ ץ‬ ‫ִמן ַה ָּסלוֹ ן ָה ֵריק‬ ‫ְּב ַח ּלוֹ נִ י ָה ֶע ֶרב‪ֲ :‬ח ִצי יָ ֵר ַח‬ ‫וְ זֶ ה ַהכּ ֹל‬ ‫ַה ֵח ִצי ַה ּׁ ֵשנִ י ׁ ֶשל ַה ָ ּי ֵר ַח‬ ‫ִמי ִמ ְס ַּת ֶּכלֶ ת ָעלָ יו‬ ‫ַעכְ ׁ ָשו?‬ ‫אשוֹ ן‬ ‫ָק ֶפה ִר ׁ‬ ‫ּ ָפנָ יו ׁ ֶשל ַה ַדּ ָ ּור יְ גֵ ִעים‬

‫• ‪• 63‬‬

‫‪22/11/2016 12:29:19‬‬

‫‪ 10.indd 63‬הקיטאופוננ‬


‫קרן שפי ‪ +‬אבנר מרים עמית‬

‫ברבור‪2‬‬ ‫ְּב ִד ּיוּק ְּכמוֹ ׁ ֶש ֶ ּזה —‬ ‫ְּכ ֵת ַפיִ ם וַ ֲע ֵקבִ ים‬ ‫ְּב ִת ְק ׁש ֶֹרת‬ ‫ַה ְּס ַח ְר ֵח ָרה עוֹ ֶצ ֶרת‬ ‫ַהיְ לָ ִדים ֲע ַדיִ ן צוֹ ֲח ִקים‬ ‫ָמתוֹ ק ָמתוֹ ק‬ ‫ֵר ַיח ַה ּב ֶֹקר‬ ‫ׁ ֶש ִה ׁ ְש ַא ְרת‬ ‫ָה ֲא ַפ ְר ְס ִקים ְדּ בַ ׁש‬ ‫ַה ּׁ ֶש ֶמ ׁש ְדּ בַ ׁש‬

‫• ‪• 64‬‬

‫‪22/11/2016 12:29:19‬‬

‫‪ 10.indd 64‬הקיטאופוננ‬


‫• ‪• 65‬‬

‫‪22/11/2016 12:29:20‬‬

‫‪ 10.indd 65‬הקיטאופוננ‬


‫אלכס בן ארי ‪ +‬פיי שפירו‬

‫ברבור‪3‬‬ ‫ַמ ָ ּקק ָרץ ַעל ַה ִ ּקיר‬ ‫נֶ ְעלָ ם ַּת ַחת‬ ‫ֶר ּ ְפרוֹ דו ְּק ְציָ ה ׁ ֶשל ַה ְ ּצ ָע ָקה‬ ‫יתם ׁ ֶש ֻּתכְ נַ ת ַּב ַה ְת ָחלָ ה‬ ‫ָה ַאלְ ּגוֹ ִר ְ‬ ‫ְמ ַמ ֶ ּצה ֶאת ַע ְצמוֹ ‪ ,‬לְ ַאט‬ ‫ַּב ַּביִ ת ֶה ָח ָד ׁש‬ ‫ְמ ָק ֵרר‬ ‫ו ׁ ְּשנֵ י ִּכ ְסאוֹ ת‬ ‫ֶה ְחזֵ ֵרי ַה ּקוֹ ל ּפוֹ גְ ִעים‬ ‫ְּב ָאזְ נַ יִ ם ֵריקוֹ ת‬ ‫ֲחבו ִּקים ַּב ִּמ ָּטה ַה ְ ּגדוֹ לָ ה‬ ‫ֵהם יְ ׁ ֵשנִ ים‬ ‫לְ ַמ ְר ְ ּגלוֹ ת יַ ּתו ּׁש‬ ‫ֶחבְ לֵ י ַה ֵ ּל ָדה‬ ‫סוֹ לְ לִ ים ְּב ַמ ָּבט אוֹ ר‬ ‫ֵמעוֹ לָ ם לֹא ֵהבִ ין אוֹ ָת ּה‬ ‫ֲאבָ ל ִה ׁ ְש ַּת ֵדּ ל‬ ‫ַעד ׁ ֶש ֶ ּזה ְּכבָ ר לֹא ׁ ִש ָ ּנה‬

‫• ‪• 66‬‬

‫‪22/11/2016 12:29:20‬‬

‫‪ 10.indd 66‬הקיטאופוננ‬


‫ישן‬ ‫ׁ ֶש ּיֹאכַ ל ׁ ֶש ִ ּי ׁ ְש ֶּתה ׁ ֶש ִ ּי ׁ ַ‬ ‫ַה ֶ ּז ֶרם ַה ֶ ּזה‬ ‫ּב ֶֹקר ח ֶֹרף‪:‬‬ ‫ֹאש‬ ‫ִמחוּץ לָ ר ׁ‬ ‫ַהכּ ֹל דּ וֹ ֵמם‬ ‫ֲחנִ ית ַדּ ָ ּקה נִ זְ ֶר ֶקת ֵּבין ׁ ְשנֵ ינ ּו‬ ‫ִמי יִ ְת ּפֹס?‬ ‫ִמ ְתכּ וֹ ֵפף‬ ‫ְּכ ִא ּל ּו לִ ְק ׁשֹר ֶאת ְ ׂשרוֹ כָ יו‬ ‫וְ כָ ְך ְּכבָ ר נִ ׁ ְש ָאר‬

‫• ‪• 67‬‬

‫‪22/11/2016 12:29:20‬‬

‫‪ 10.indd 67‬הקיטאופוננ‬


‫קרן שפי ‪ +‬לריסה מילר ‪ +‬עודד שטרייגולד ‪ +‬אבנר מרים‬ ‫עמית ‪ +‬הלל אייל ‪ +‬תמרה מובשוביץ ‪ +‬רן ענתבי ‪ +‬חנה‬ ‫גונדר ‪ +‬הילה רוטברג ‪ +‬בן גולדשטיין‬

‫החללית בירקון ‪70‬‬ ‫ְצלִ ילִ ים ּבוֹ ְר ִחים‬ ‫נֶ ֱאבָ ִקים וְ נִ ְמלָ ִטים‬ ‫מוֹ ְצ ִאים ְמנו ָּחה‬ ‫ְּב ֵאיזוֹ ִמנְ ָה ָרה‬ ‫ִעם ֵהד ָעצוּם‬ ‫נִ ָּתן לִ ׁ ְשמ ַֹע ֶאת ְמ ַת ְר ֵ ּגם ַה ּׁ ִשיר‬ ‫ּבוֹ כֶ ה לַ ֲאה ּובָ תוֹ ׁ ֶש ָעזְ בָ ה‬ ‫ְמ ֻס ָּבב ְּכמוֹ‬ ‫ֶאלֶ ף‬ ‫ַ ּגלְ ַ ּג ֵ ּלי ׁ ִש ַ ּניִ ם‬ ‫ו ָּפ ׁשוּט ְּכמוֹ‬ ‫ימה‬ ‫נְ ׁ ִש ָ‬

‫• ‪• 68‬‬

‫‪22/11/2016 12:29:20‬‬

‫‪ 10.indd 68‬הקיטאופוננ‬


‫עודד שטרייגולד ‪ +‬אבנר מרים עמית‬

‫שלוש טנקות*‬ ‫~‬ ‫ַמדּ ו ַּע ַא ָּתה‬ ‫ִמ ְת ַ ּג ֵ ּנב לַ ֶח ֶדר‬ ‫ׁ ָש ַאל ַה ּׁשוֹ ֵטר‬ ‫יתי —‬ ‫ָאז ָענִ ִ‬ ‫לְ בַ ֵ ּקר ָחבֵ ר‬

‫~‬ ‫ֲא ָד ָמה רוֹ ֶע ֶדת‬ ‫וַ ֲאנִ י ׁ ָשר‬ ‫ֲא ָד ָמה רוֹ ֶע ֶדת‬ ‫ַא ָּתה ׁ ָשר‬ ‫וַ ֲאנִ י רוֹ ֶק ֶדת‬

‫~‬ ‫ַה ּׁ ָש ַמיִ ם ְּכ ֻח ִּלים‬ ‫ָּכחֹל ָעמֹק ׁ ֶשל ֶע ֶרב‬ ‫וַ ֲאנִ י ַמ ִּביט ָּב ֶהם‬ ‫ַא ָּתה ַמ ִּביט‬ ‫וַ ֲאנִ י נוֹ ׁ ֶש ֶמת‬ ‫‪‬‬

‫• ‪• 69‬‬

‫‪22/11/2016 12:29:20‬‬

‫‪ 10.indd 69‬הקיטאופוננ‬


‫•••••‬ ‫הטאנקה הוא שיר קצר בן חמש שורות‪ ,‬המופיע כבר בקבצים העתיקים‬ ‫ביותר של השירה היפנית‪ .‬את שיר הטאנקה אפשר לחלק בדרכים שונות‪,‬‬ ‫אבל המקובלת ביותר היא חלוקה לשניים — חוליה בת שלוש שורות וחוליה‬ ‫בת שתי שורות‪ .‬לחלוקה המבנית יש מקבילה בתוכן‪ :‬החלק הראשון הוא‬ ‫בדרך כלל תיאור של תמונה מסוימת‪ ,‬והשני — תגובה עליו; או‪ ,‬במיוחד‬ ‫במשחקי החיזור שהיו מקובלים על אנשי האצולה של יפן העתיקה‪ ,‬החלק‬ ‫הראשון הוא אות חיזור‪ ,‬והשני — תגובה (שלילית או חיובית) של המחוזר‪/‬ת‪.‬‬ ‫נהוג לראות במשחקי חיזור פואטיים אלה — המקור של השירה המשותפת‬ ‫היפנית‪.‬‬

‫• ‪• 70‬‬

‫‪22/11/2016 12:29:20‬‬

‫‪ 10.indd 70‬הקיטאופוננ‬


‫נעם פרתום ‪ +‬יעקב ביטון ‪ +‬אבנר מרים עמית ‪+‬‬ ‫אמיר מנשהוף‬

‫ֵרנְ גָ סוֹ ּול — קמיקזת נשמה‬ ‫ּ‬ ‫מראפ‪ ,‬עשה תוף‪ ,‬בקש סוֹ וּל ָורדפהו‬ ‫מוטו‪ :‬סור‬

‫וְ לָ לֶ כֶ ת לִ ׁישֹן ֵמת ִעם ַה ֵּמת‬ ‫לָ לֶ כֶ ת לִ ׁישֹן ְּבלִ י ַה ַח ִ ּיים‬ ‫וְ לָ קוּם וְ לִ ְראוֹ ת ֶאת ַמה ׁ ּ ֶש ָעבַ ר‬ ‫לָ קוּם וְ לִ ְראוֹ ת — ֵמת ַה ָּמ ָחר‬ ‫ו ָּמ ָחר ַּב ּב ֶֹקר ָעטוּף אוֹ ר וְ קֹר‬ ‫ְ‬ ‫ו ָּמ ָחר ַּב ַ ּליְ לָ ה ְּבשַׂ ר ֲחמוּדוֹ ת נִ ְמ ַסך ְּב ֶחלְ ַקת ֶקבֶ ר‬ ‫לִ ְק ּפֹא דּ ֹם ֵער ְּבלִ י ְּת ִפ ָ ּלה‬ ‫לִ ְרקֹד ׁ ֶשבֶ ר ָעצוּם ְּבלִ י ׁ ַש ֲח ִרית‬ ‫ָה ֵעינַ יִ ם ְּת ָפ ִרים ַ ּג ִּסים ּ ְפרו ִּמים ֵמ ְראוֹ ת‬ ‫ו ָּמ ָחר ַּב ָ ּצ ֳה ַריִ ם ַמ ִ ּג ַיע רוֹ ֵפא‬ ‫לִ נְ דּ ֹד ֵמ ַה ַחי ֶאל ַה ֵּמת‬ ‫לְ ַה ְמ ׁ ִש ְ‬ ‫יך וְ לִ נְ דּ ֹד ֵמ ַה ַחי ֶאל ַה ֵּמת‬ ‫•••••‬ ‫השיר מבוסס על המבנה של שיר הבלוז‪ .‬במהלך הסשן (בו נכתבו מספר‬ ‫שירי בלוז‪ ,‬וזה הכבד מביניהם) כל אחד כתב שורה אחת‪ ,‬והעביר להבא‪/‬ה‬ ‫בתור‪ ,‬מתוך קשב כפול — לשורה הקודמת מחד‪ ,‬ולתפקיד ההרמוני־רגשי‬ ‫של השורה הזו בבלוז מאידך‪.‬‬

‫• ‪• 71‬‬

‫‪22/11/2016 12:29:20‬‬

‫‪ 10.indd 71‬הקיטאופוננ‬


‫יונתן דורמן ‪ +‬איתי רביד ‪ +‬תמר חלוצי ‪ +‬ג'ולייט שאלתיאל‬ ‫‪ +‬תמי ברקאי ‪ +‬אבנר מרים עמית ‪ +‬הדס גלעד‬

‫צ'אקרות‪1‬‬ ‫<‬ ‫ָּכל ָה ָא ָדם נוֹ גֵ ַע לְ זֶ ה‬ ‫ּ‬ ‫זוֹ ׁשו ָּרה אוֹ נָ ָהר אוֹ ַה ּׁ ֵשם ׁ ֶש ִלי ְּב ַמ ְק ֵהלָ ה‬ ‫זֶ ה ּו ׁ ְש ִמי‪ֲ ,‬אנִ י ִמ ׁ ְש ּתוֹ ֵקק לִ זְ עֹק אוֹ תוֹ ְּב ָחזְ ָקה‬ ‫ַמ ּׁ ֶשה ּו ִמ ְתנַ ּ ֵפץ ַעל ָחזִ י‪ַ ,‬מ ּׁ ֶשה ּו ִמ ֶּמ ִ ּני ֵעץ‬ ‫ַמ ְצ ִמ ַיח ׁ ָש ָר ׁ ִשים ֶאל ַה ָ ּגרוֹ ן וְ נוֹ ֵתן קוֹ לוֹ ְּב ׁ ִשיר ׁ ֶשל ֵע ֶ ׂשב ְמיֻ ָחד‬ ‫ֶה ָעלִ ים ְּב ָחכְ ָמ ָתם יָ ׁ ִשיר ּו אוֹ ִתי‬ ‫וְ ָהרו ַּח ִּת ׁ ְש ַמע‬ ‫•••••‬ ‫כל שורה נכתבה על ידי משתתפ‪/‬ת אחר‪/‬ת בהמשך לשורה הקודמת‪,‬‬ ‫ובהתאם לצ'אקרה המקבילה‪ ,‬בסדר עולה‪ :‬מהבסיס אל הכתר‪.‬‬

‫• ‪• 72‬‬

‫‪22/11/2016 12:29:20‬‬

‫‪ 10.indd 72‬הקיטאופוננ‬


‫אפרת אברמוביץ' ‪ +‬רות גולן ‪ +‬גד קולר ‪ +‬אחינעם כהן ‪+‬‬ ‫דניאל סמדר ‪ +‬גוני סירוטה ‪ +‬שני שחם ‪ +‬אבנר מרים‬ ‫עמית ‪ +‬הדס גלעד‬

‫צ'אקרות‪2‬‬ ‫<‬ ‫ׁ ָשנִ ים לָ ַקח לִ י לְ ַה ִ ּג ַיע לְ כָ אן‪,‬‬ ‫ַא ֲח ֵרי ָּכל ָּכ ְך ַה ְר ֵּבה ְּתלָ אוֹ ת ַּב ֶדּ ֶרךְ‬ ‫ֲאנִ י זוֹ כֵ ר‬ ‫וְ ַה ְּתמ ּונָ ה ְמ ַדגְ ֶדּ גֶ ת לִ י ַּב ֶּב ֶטן‬ ‫וְ חוּט זָ ָהב נִ ְק ׁ ָשר ִמן ַה ֶּב ֶטן ֶאל ַעיִ ן ַא ַחת ׁ ֶש ּיוֹ ַד ַעת‬ ‫ו ַּמה ֶזּה ִּבכְ לָ ל ְמ ׁ ַש ֶ ּנה ׁ ֶש ַא ְּת נוֹ גַ ַעת‬ ‫ִאם ַה ִ ּנ ָ ּצן ָסגוּר‬ ‫וְ ַרק ָר ַעד‬ ‫ׁ ְשבִ יל ֵהד‪ִּ ,‬תלְ ָּתן אוֹ ר‬ ‫נִ ׁ ְש ָּבר וְ נֶ ְעלָ ם‬ ‫<‬ ‫ימה‪.‬‬ ‫ׁ ְשאוֹ ן ִה ְת ּ ַפ ְ ּצלוּת ָה ֲענָ ִפים ‪ /‬נִ ְמזָ ג ֲחזָ ָרה ּ ְפנִ ָ‬ ‫חש ְך ֲאבָ ל יָ ד ּ ְפתו ָּחה‬ ‫ַּב ַח ּלוֹ ן עוֹ לֶ ה ׁ ֶ‬ ‫ַמ ְק ׁ ִשיבָ ה לַ דּ ֶֹפק‬ ‫ישהוּ‪ ,‬אוֹ ְס ִט ָירה‬ ‫ְּכמוֹ ֶאגְ רוֹ ף ׁ ֶש ָ ּנ ַחת ַעל ִמ ׁ ֶ‬ ‫וְ ָאז ׁ ֶש ֶקט‪.‬‬ ‫ֲאנִ י נָ ָחה לְ ַצד ַה ְדּ ָח ִפים‬ ‫ַמלְ ַּכת ַה ְּכ ֵאב וְ ַה ּי ִֹפי‬ ‫ִּתבְ ֲח ִרי ְּכבָ ר ַצד ַּב ַ ּנ ְדנֵ ָדה‬ ‫לְ ַמ ַען ַה ּׁ ֵשם‬ ‫ִה ַ ּג ְע ְּת ַה ַּביְ ָתה‬ ‫‪‬‬

‫• ‪• 73‬‬

‫‪22/11/2016 12:29:20‬‬

‫‪ 10.indd 73‬הקיטאופוננ‬


‫•••••‬ ‫הכּ תיבה התבצעה מיד אחרי מדיטציה בהחייאתה של הדס‪ּ ,‬‬ ‫שב ּה עברנו את‬ ‫המסלול הספירלי הבא‪ :‬צ'אקרת הלב > מקלעת השמש > גרון > צ'אקרה‬ ‫שנייה (שתי אצבעות מתחת לטבור) > עין שלישית > בסיס > כתר > הנקודה‬ ‫מעל הכתר (פוקוס) > סיום בעין השלישית‪ .‬כל שורה בשיר נכתבה על‬ ‫ידי משתתפת אחרת‪ ,‬בהמשך לשורה הקודמת‪ ,‬וביחס לנקודה האנרגטית‬ ‫המקבילה‪.‬‬

‫• ‪• 74‬‬

‫‪22/11/2016 12:29:20‬‬

‫‪ 10.indd 74‬הקיטאופוננ‬


‫שער שלישי‬

‫ׁ ְש ֵאלוֹ ְת ׁש ּובוֹ ת‬

‫‪22/11/2016 12:29:20‬‬

‫‪ 10.indd 75‬הקיטאופוננ‬


‫שאלותשובות היא אחת ממגוון טכניקות‬

‫הסוראליזם‪,‬‬ ‫משחקיות של כתיבה משותפת שהומצאו על ידי תנועת ֵ‬ ‫ּ‬ ‫שפעלה בצרפת בשנות העשרה והעשרים של המאה העשרים‪.‬‬ ‫חוקי המשחק המסוים הזה פשוטים מאוד‪ :‬אחת המשתתפות היא‬ ‫האוראקל‪ ,‬והיא עונה אחת אחת על שאלות ששואלת אותה בכתב‬ ‫המשתתפת האחרת‪ .‬השאלות והתשובות יכולות להיכתב בשני‬ ‫קבצים‪ ,‬על שני צדדיו של דף‪ ,‬או בשעת הדחק להתחבר בעל־פה‪.‬‬ ‫לסוראליסטי — עניין של דמיון‪,‬‬ ‫מה שהופך את המשחק‬ ‫ֵ‬ ‫אמונה‪ ,‬אינטואיציה וצירופים בלתי צפויים — הוא העובדה‬ ‫שהאוראקל לא קוראת את השאלה אלא שומעת אותה טלפתית‪.‬‬ ‫מפתיעה פחות‪ ,‬אבל אולי מהותית בה במידה‪ ,‬היא העובדה‬ ‫שגם השואלת ממשיכה לשאול מבלי לקרוא קודם את תשובת‬ ‫האוראקל לשאלתה הקודמת‪.‬‬ ‫אחרי רצף של כמה שאלות‪ ,‬שאורכו יכול להיקבע מראש או‬ ‫על פי תחושת המשתתפות בזמן אמת‪ ,‬אפשר להתחלף בתפקידים‪.‬‬ ‫אפשר כמובן גם להתחלף אחרי כל שאלה‪ ,‬אבל נדמה שהרצף נוטה‬ ‫לעזור ביצירת המקצב המשותף והעמקת הקשר הטלפתי‪.‬‬ ‫אני אוהב בטירוף כל מה שקוטע בהרפתקנוּת את חוט‬ ‫המחשבה המדלגת ומציע לפתע להבה שמאירה חיים‬ ‫של יחסים פוריים באופן שונה‪.‬‬ ‫אנדרה ברטוֹ ן‬

‫יש כמה נקודות דמיון מעניינות בין שאלותשובות לבין הרנגה‬ ‫היפנית‪ ,‬לה הוקדש השער הקודם‪ .‬ראשית‪ ,‬בשתי הצורות האלה‬ ‫המבנה הבסיסי של הכתיבה־יחד הוא דיאלוג — כל חוליה עונה‬ ‫לחוליה הקודמת‪.‬‬ ‫אך חשוב מכך‪ ,‬שאלותשובות דומה לרנגה בטיב המפגש‬ ‫הדיאלוגי‪ .‬הקישור בין שאלה לתשובה‪ ,‬או בין חוליה לחוליה ברנגה‪,‬‬ ‫הוא לא נרטיבי וגם לא מצלולי‪ ,‬לא בתוכן ולא בצורה‪ ,‬אלא הוא‬ ‫קישור של זיקה‪ ,‬של ניצוץ‪ ,‬של מפגש בין שני גופי שפה או תמונות‬ ‫שיָ כלו להיות עצמאיים‪ ,‬אבל כשהם נפגשים יחד הם שופכים אור‬ ‫לא צפוי זה על זה‪( .‬ואפשר לחשוב כאן גם על השאיפה הקצת‬ ‫• ‪• 76‬‬

‫‪22/11/2016 12:29:20‬‬

‫‪ 10.indd 76‬הקיטאופוננ‬


‫מבוישת אך נצחית של שני הז'אנרים האלה לשנינות; שנינות‬ ‫שבאה‪ ,‬אולי‪ ,‬מלשון "שניים"‪).‬‬ ‫יחסים כאלה — הספונטני‪ ,‬האקסטרה־צלול‪ ,‬הזיקה‬ ‫המחוצפת בין דבר אחד לאחר‪ ,‬שהשכל הישר מהסס‬ ‫להתעמת ִעמם — יכולים להתגלות בחלומות‪ ,‬במשחק‬ ‫המנטלי של פואטיקה הזייתית‪ ,‬בהשפעת הטראנס‬ ‫כמרשמוֹ המפורסם‬ ‫וההפרעה השיטתית של החושים ִ‬ ‫של רמבו‪ ,‬ובתרגול טכניקות אוטומטיות‪ .‬לתרגילי‬ ‫הדמיון הללו‪ ,‬משוחררים משמעותית מכּ ללי החיבור‬ ‫הסוראליסטים הוסיפו את הטכניקות‬ ‫של השיח הלוגי‪,‬‬ ‫ֵ‬ ‫המאורגנות והמרתקות של שיתוף־פעולה־יצירתי‬ ‫ושל המשחק‪ .‬פעילויות אלה הם הוקירו במיוחד‬ ‫בשל התנכּ רותן הנחרצת לערך היוצר־היחיד‪ ,‬והודות‬ ‫לפוטנציאל שלהן להביא להתגלות קולקטיבית‪.‬‬ ‫מתוך אלאסטיר ברוצ'י‪,‬‬ ‫"ספר המשחקים הסוריאליסטים"‬

‫בטקסט הקצר שלו "דיאלוג" כותב חוקר הספרות הרוסי החשוב‬ ‫מיכאיל בחטין‪" :‬הצורות הלשוניות — כינויי גוף‪ ,‬יחסות ּ‬ ‫הפנייה‪ ,‬מבני‬ ‫ציווי ושאלה וכולי — משקפות יחסי גומלין בין דוברים‪ .‬צורות אלה‬ ‫מחולקות בדרך כלל בין הקטגוריות הבלשניות השונות‪ .‬יש לזהות‬ ‫ולסווג אותן דווקא כצורות ספציפיות של יחסי גומלין דיאלוגיים‬ ‫בין דוברים (אירועים של מגע ומאבק)"‪ .‬בעקבותיו אפשר לומר‪,‬‬ ‫כי שאלותשובות לוקח מבנה דיאלוגי הטבוע בשפה — את מומנט‬ ‫השאלה — והופך אותו למקפצה לסוג מסוים של יחסי גומלין‪:‬‬ ‫כתיבה משותפת‪.‬‬ ‫מת רגל אצל המשתתפות שילוב רדיקלי‬ ‫שאלותשובות ַ‬ ‫ואופטימי של קשב ואמונה‪ .‬קפיצת האמונה שהוא מבקש ומציע‬ ‫עשויה להיראות מוגזמת‪ ,‬אבל למעשה היא רק הרחבה של שילוב‬ ‫הקשב והאמונה החיוני בעבור כל כתיבה שיתופית‪ ,‬ולמעשה‬ ‫בעבור כל פעילות אנושית שיתופית‪ .‬האוראקל זקוקה לאמונה‬ ‫בכך שהיא יכולה לשמוע ולהבין את השאלה גם ללא העזר המכני־‬ ‫• ‪• 77‬‬

‫‪22/11/2016 12:29:20‬‬

‫‪ 10.indd 77‬הקיטאופוננ‬


‫מעט שמספקות המילים‪ ,‬וכן שתוכל (ותהא השאלה קשה ככל‬ ‫שתהא) לענות עליה לעניין‪ :‬לתפוס דימוי רלוונטי מתוך תודעתה‬ ‫ולהפוך אותו לתשובה במילים‪ .‬גם השואלת‪ ,‬כדי לשאול היטב‪,‬‬ ‫אמתית‪,‬‬ ‫זקוקה לאמונה‪ :‬האמונה בכך שתקבל מהאוראקל תשובה ִ‬ ‫ואמונה ביכולתה לחפש בתוך עצמה את השאלה שהיא באמת רוצה‬ ‫לשאול עכשיו‪ ,‬ברגע הזה‪.‬‬ ‫ויש גם קפיצת אמונה פחות גלויה לעין‪ ,‬שמתרחשת עם‬ ‫ההיחשפות של שתי הכותבות לתוצאה הסופית‪ .‬לעתים קרובות‬ ‫התגובה הראשונה של השואלת ושל העונה כאחת היא תגובה מעט‬ ‫מבוהלת‪ .‬יש נטייה לקווֹ ת למצוא בין תשובה לשאלה קשרים גלויים‪,‬‬ ‫תמטיים; קשה לוותר על הפנטזיה שהחזקנו בה בבלי דעת ביחס‬ ‫ּ‬ ‫ולהיפתח לגמרי אל מה שקרה באמת‪ ,‬כך שנוכל לראות‬ ‫לצד השני‬ ‫אותו כמו שהוא‪ .‬לעתים קרובות‪ ,‬דווקא החוליות שרגע אחרי‬ ‫כתיבתן נראו מיותרות‪ ,‬צורמות או מביכות בתוך הרצף‪ ,‬מתגלות‬ ‫בדיעבד כחלק מהותי מהמכלול‪ ,‬ולעתים כחוליות העמוקות ביותר‪,‬‬ ‫והיפות ביותר‪ ,‬במפגש כולו‪ .‬גם במובן זה שאלותשובות הוא בן‬ ‫נאמן למשפחתו המכושפת‪ :‬הוא יכול‪ ,‬כשמתחשק לו‪ּ ,‬‬ ‫לנבא את‬ ‫העתיד‪ ,‬ולעתים אפילו את ההווה‪.‬‬

‫• ‪• 78‬‬

‫‪22/11/2016 12:29:20‬‬

‫‪ 10.indd 78‬הקיטאופוננ‬


‫• ‪• 79‬‬

‫‪22/11/2016 12:29:31‬‬

‫‪ 10.indd 79‬הקיטאופוננ‬


‫קרן שפי ‪ +‬טלילה נשר‬ ‫מה עולה ִּבפנים?‬ ‫אני מתוסכלת כדי לענות לך‪.‬‬ ‫מה חשוב לשאול?‬ ‫אני לא יודעת! גם!‬ ‫איך זה להיות פיל קטן שמתרחץ?‬ ‫אה אה אה אה!‬

‫• ‪• 80‬‬

‫‪22/11/2016 12:29:31‬‬

‫‪ 10.indd 80‬הקיטאופוננ‬


‫הדס גלעד ‪ +‬קרן שפי‬ ‫איך להיטיב עם מי שאת אוהבת?‬ ‫היופי יכול לנגח אפילו סלעים‪.‬‬ ‫מה פועם?‬ ‫פעם מחובר בחוט דק לאחר כך — זה תמיד היה כך‪.‬‬ ‫באיזו צורה נע הזמן?‬ ‫כי אין זרעים מתחת לדשא‪.‬‬ ‫מה התחושה הכי טרייה שלך מהיום?‬ ‫אדמה וכנף‪.‬‬ ‫מהו המרחק אל האופק?‬ ‫אולי לאט לאט בהליכה על הגדה‪.‬‬ ‫איך אפשר לדעת?‬ ‫והשמים לא דלת‪.‬‬ ‫האוויר הוא לא קיר‬ ‫ַ‬

‫• ‪• 81‬‬

‫‪22/11/2016 12:29:31‬‬

‫‪ 10.indd 81‬הקיטאופוננ‬


‫אבנר מרים עמית ‪ +‬בעז יניב‬ ‫מי שמתעורר‪ ,‬ער?‬ ‫בטן מתהפכת‬ ‫איך התגלגלנו למצב ַה ִּכ ְר ּב ּולִ י הזה?‬ ‫בזמן הנכון‬ ‫איך מפסיקים סחרחורת?‬ ‫לפעמים לוותר לפעמים יותר‬ ‫איך לנשום?‬ ‫כמו שחרדון בין הסלעים שוכב ומנמנם‬

‫• ‪• 82‬‬

‫‪22/11/2016 12:29:31‬‬

‫‪ 10.indd 82‬הקיטאופוננ‬


‫אבנר מרים עמית ‪ +‬מיכל גולדשטיין‬ ‫כנפיים ארוכות מביאות יציבוּת?‬ ‫במיטות שלהן‪ ,‬בכל מיני בתים‬ ‫מה המנוע של המטוס אומר?‬ ‫להירגע באהבה‬ ‫איזה שיר המטוס שר כשהוא רואה ציפור?‬ ‫גם באוויר מחזיקה אותנו האדמה‬ ‫איזה דברים צהובים אתה אוהב?‬ ‫כמו הפרצוף שלנו‬

‫• ‪• 83‬‬

‫‪22/11/2016 12:29:31‬‬

‫‪ 10.indd 83‬הקיטאופוננ‬


‫כרמי שועלי ‪ +‬אבנר מרים עמית‬ ‫למה אתה לובש משקפיים?‬ ‫כי ליבת הכדור בוערת‬ ‫מה אתה חושב על אלוהים?‬ ‫למצוא מקור חום‪ .‬להקשיב לו‬ ‫מה אתה רוצה לגזור עכשיו?‬ ‫הנה שאלה‪ .‬הנה תשובה‪ .‬הנה את‪ .‬חיים‬ ‫אם היית משהו אחר מה היית?‬ ‫ושמים בנשימה אחת עמוק‪ .‬לתת לסכר העשוי‬ ‫אדמה ַ‬ ‫ֵחלֶ ב שעווה להיפתח‬ ‫~‬ ‫כמה נשימות אנחנו?‬ ‫הקיטש הזה מגן עליי מפני השאלה‬ ‫מה הדרך הביתה?‬ ‫אני לא יודעת כלום‪ .‬יודעת רק להתחמק‬ ‫איפה השקט?‬ ‫כי נמאס לי כבר להיות חייבת‬ ‫הריאות בעשן?‬ ‫מה רואות ֵ‬ ‫כי הכול כל כך עצוב לפעמים‪ .‬ואסור לקשקש‬

‫• ‪• 84‬‬

‫‪22/11/2016 12:29:31‬‬

‫‪ 10.indd 84‬הקיטאופוננ‬


‫גל גרופית ‪ +‬אבנר מרים עמית‬ ‫ֵאיל ּו סוגי פרחים משתתפים בחגיגות חג החושך?‬ ‫ׁ ֵשב בשקט‪ .‬נשוֹ ם‬ ‫מה הטעם של מבוכה כשמכניסים אותה לתוך הפה?‬ ‫חוסר סבלנות‪ .‬משקפיים‬ ‫איך מרגישים אחרי שסוגרים אותך בצנצנת?‬ ‫אטמוספרה על גב הדג‬ ‫ֵ‬ ‫מה אפשר לעשות כשכלב־ים תובע אותך תביעת דיבה?‬ ‫הדלת פתוחה‪ .‬השאלה לאן זורמים המים ובאיזה צבע‬

‫• ‪• 85‬‬

‫‪22/11/2016 12:29:31‬‬

‫‪ 10.indd 85‬הקיטאופוננ‬


‫אבנר מרים עמית ‪ +‬קרן שפי‬

‫בתור לחיסונים לקראת נסיעה משותפת להודו‪,‬‬ ‫ינואר ‪2013‬‬ ‫מה זה חיסון?‬ ‫יותר מדי חריף בפיתה‬ ‫מה היא תשוקה?‬ ‫ארובות העין השחורות של הימאים‬ ‫על מה יחלום אהוד ברק מחר בלילה?‬ ‫קמטיו העמוקים של הנוסע בזמן‬ ‫מהי אדמה?‬ ‫צנרת אינסופית של מים כבדים‬ ‫ממה מגִ נה הקסדה?‬ ‫שבילים מתפוררים תחת חורבות נייר‬ ‫מי יושב על הכיסא שלי?‬ ‫נשימה אחת‬ ‫איך נשמעת גומייה שנמתחה יותר מדי?‬ ‫"מה אמורים לעשות עכשיו?"‬ ‫מהי חדוות ההמתנה?‬ ‫לשבלול יש אוזן ובתוכה ּ‬ ‫ּ‬ ‫שבלול‬

‫• ‪• 86‬‬

‫‪22/11/2016 12:29:31‬‬

‫‪ 10.indd 86‬הקיטאופוננ‬


‫על שפת הדלת של הרכבת הדוהרת מהארידואר לאללהאבד‪,‬‬ ‫פברואר ‪2013‬‬ ‫מאיפה מגיע האור?‬ ‫ּ‬ ‫מהנקבוּביוֹ ת על הפנים של אלוהים קטן שמתרחץ בתעלה‬ ‫תורנו?‬ ‫מתי ֵ‬ ‫לפני האוכל‬ ‫מה משקף החלון?‬ ‫פרחים ופתילה בעלֵ י בננה שטים במורד הנהר‬ ‫למה פתחת את הדלת?‬ ‫כי צחקנו על הדברים הלא נכונים‬ ‫מי האורח?‬ ‫פעם ביום רוחות רפאים צבעוניות נודדות בין מחוזות זרים‬ ‫ומי המארח?‬ ‫דמויות ילדים רצים מבזיקות בחלון הרכבת‬ ‫ומהי הכנסת אורחים?‬ ‫עו ּּבר פחם צומח בבטן האדמה‬ ‫מה יקרה אם נשתה מהמים?‬ ‫ּ‬ ‫הפרה תסב את מבטה אל הקיר‬ ‫ומי האיש?‬ ‫זה שהמציא את המוזיקה‬

‫‪‬‬

‫• ‪• 87‬‬

‫‪22/11/2016 12:29:31‬‬

‫‪ 10.indd 87‬הקיטאופוננ‬


‫ומה יוליד יום?‬ ‫תוף שקולו כשיעול של שחרוּר‬ ‫ואיך נלמד לקרוא גבות?‬ ‫בעיקוף גדול שמֹאלה‬ ‫מוצא הצבע האדום?‬ ‫ומהו ָ‬ ‫פסלון ֵח ָמר מצופה אבני חן‬

‫במפגש המסכם של הסדנא "הפרעה דו כותבית"‪,‬‬ ‫אוקטובר ‪2015‬‬ ‫זה בגללי?‬ ‫רק עיניי מכוסות וכל גופי עירוֹ ם‬ ‫בהינתן מצב הקרקע ומצב הרוח‪ ,‬מה כדאי לשתול בגינה?‬ ‫בין הסלעים — גווייה של בלון אדום‬ ‫להירפא ולהרפות זה מאותו שורש?‬ ‫במקום אחר‪ ,‬באלכסון למעלה‪ ,‬אנחנו רוקדות‬ ‫על מה הספר הבא?‬ ‫כי כשהעור מתוח הדם נדבק לגָ דות‬ ‫ּ‬ ‫השבלול להר?‬ ‫מה אמר‬ ‫זו אינה רוח‪ ,‬זו אנחה‬

‫• ‪• 88‬‬

‫‪22/11/2016 12:29:31‬‬

‫‪ 10.indd 88‬הקיטאופוננ‬


‫שער רביעי‬

‫ִה ְדה ּו ִדים‬

‫‪22/11/2016 12:29:32‬‬

‫‪ 10.indd 89‬הקיטאופוננ‬


‫אף שהם לא מזוהים ִא ּ‬ ‫תה כמו חבריהם‬

‫הסוראליסטים‪ ,‬הביטניקים הם בין החלוצים של הכתיבה המשותפת‬ ‫ֵ‬ ‫האמריקאית‪ .‬הספר הראשון שכּ תבו גם ג'ק קרואק וגם ויליאם בורוז‬ ‫— עשור לפני "בדרכים" לקרואק ו"ג'אנקי" לבורוז — הוא הרומן‬ ‫ּ‬ ‫"וההיפוֹ ּפוֹ טמים התבשלו בתוך ּ‬ ‫הב ֵרכות שלהם" (‪ ,)1945‬אותו כתבו‬ ‫יחד‪ ,‬פרק פרק‪ ,‬בתקופה שהיו שותפים לדירה בניו יורק‪ .‬הספר‬ ‫מתאר‪ ,‬משתי נקודות מבט‪ ,‬פרשיית רצח שאכן התרחשה בחוג‬ ‫החברים הקרוב של קרואק ובורוז‪ .‬הספר התפרסם רק ב־‪,2008‬‬ ‫יותר מ־‪ 60‬שנה אחרי שנכתב‪.‬‬ ‫דוגמה אחרת לכתיבה שיתופית ביטניקית היא אוסף שירי‬ ‫ההייק ּו " ‪ "Trip Trap: Haiku on the Road‬שנכתב על ידי ג'ק‬ ‫קרואק‪ ,‬ל ּו ולש ואלברט סאיג'ו בשנת ‪( 1959‬ופורסם ב־‪,)1973‬‬ ‫תוך כדי נסיעה כל הדרך מסן פרנסיסקו לניו יורק‪ .‬אף שאין‬ ‫בו ִאזכּ וּר ישיר של רנגה‪ ,‬הכתיבה המשותפת של הייק ּו בספר‬ ‫זה מהדהדת את הז'אנר היפני‪ ,‬ונותנת לו פרשנות אמריקאית‬ ‫מקורית ומחוספסת‪ .‬הידידות בין הכותבים והמסע המשותף‬ ‫שלהם מציצים מכל שורה‪.‬‬ ‫גם רגע הלידה של הביט כתנועה קשור במידה מסוימת למעבר‬ ‫הזה של טקסטים על פני קשרים חברתיים עמוקים‪ .‬ג'ק קרואק‬ ‫ציין מספר פעמים שהפואטיקה הייחודית שמאפיינת את "בדרכים"‬ ‫(פרוזה ספונטנית)‪ ,‬נולדה בהשראה ישירה של מכתב אבוד בן עשרות‬ ‫עמודים ששלח לו ניל קאסידי (המוּכּ ר יותר בתור דין מוריארטי‪,‬‬ ‫הדמות הראשית מתוך "בדרכים")‪ .‬במובן זה "בדרכים" מלכתחילה‬ ‫הוא מכתב תשובה לקאסידי‪ ,‬שאגב‪ ,‬מעולם לא היה סופר‪ ,‬והתפרנס‬ ‫בעיקר ִמ ְ ּנהיגה וחניה של רכבים‪.‬‬ ‫ב"בדרכים" קרואק מתאר כיצד היו יושבים לילות שלמים על‬ ‫בנזדרין‪ ,‬הוא וקאסידי וגינסברג ואחרים‪ ,‬ומשתפים זה את זה באופן‬ ‫אובססיבי בכל פרט ופרט מחייהם‪ .‬באחד מהמפגשים האלה‪ ,‬בסוף‬ ‫שנות ה־‪ ,40‬הם גם כתבו יחד את השיר "‪ ,"Pull my Daisy‬שנחשב‬ ‫לשיר הראשון במסורת השירה המשותפת האמריקאית‪ .‬הנה הבית‬ ‫הראשון מתוכו‪:‬‬

‫• ‪• 90‬‬

‫‪22/11/2016 12:29:32‬‬

‫‪ 10.indd 90‬הקיטאופוננ‬


‫‪Pull my daisy‬‬ ‫‪tip my cup‬‬ ‫‪all my doors are open‬‬ ‫‪Cut my thoughts‬‬ ‫‪for coconuts‬‬ ‫‪all my eggs are broken‬‬ ‫‪Jack my Arden‬‬ ‫‪gate my shades‬‬ ‫‪woe my road is spoken‬‬ ‫‪Silk my garden‬‬ ‫‪rose my days‬‬ ‫‪now my prayers awaken‬‬

‫*‬ ‫בסוראליזם הצרפתי‪ ,‬המעשה השיתופי תמך במהלך רחב יותר של‬ ‫ֵ‬ ‫מיסוּס גבולות בין מציאות לדמיון‪ ,‬בין תודעות‪ ,‬ופתיחה של דלתות‬ ‫הלא־מודע הקולקטיבי‪ .‬בתנועת הביט לעומת זאת‪ ,‬השיתופיוּת‬ ‫שבוֹ ההשראה מתחוללת‪ ,‬כמקום ּ‬ ‫נדמית כמקום ּ‬ ‫שבוֹ מתקיימות‬ ‫פגישת אמת‪ ,‬חברות‪ ,‬סולידריות‪ ,‬תנועה‪ ,‬הרפתקה‪ ,‬הזיה; ואז‬ ‫הולכים וכותבים על זה שירים וסיפורים‪ ,‬יחד או לבד‪.‬‬ ‫כשהתחלנו‪ ,‬כקהילה רחבה ורופפת של חברים שיש להם עניין‬ ‫בכתיבה יחד‪ ,‬לחפש צורות שיאפשרו לנו לכתוב לא רק בזוגות‬ ‫או בשלשות אלא גם בקבוצה גדולה יותר‪ ,‬מצאנו את עצמנו די‬ ‫בטבעיוּת עובדים עם טקסטים של תנועת הביט‪ .‬היה נדמה שיש‬ ‫משהו דומה בסוג החיפוש הקבוצתי שלהם ושלנו‪ ,‬שהוא על אותו‬ ‫קו תפר בין הפוליטי ובין החיים האישיים ובין יצירה ובין אלוהים‬ ‫לסוראליזם‪ ,‬אבל בדרך משכנעת יותר‪ ,‬הביט‬ ‫ובין כל השאר‪ .‬ובדומה ֵ‬ ‫הציע לנו גם מודל לתרבות־נגד‪ ,‬שהכּ תיבה היא המדיום המרכזי‬ ‫שדרכו הרעיונות נעים ומניעים‪.‬‬ ‫יתר על כן‪ ,‬הטקסטים הביטניקיים הם גם טקסטים נוחים‬ ‫מאוד לעבודה קבוצתית‪ .‬האופי האנטי מינימליסטי שלהם‪ ,‬הנטייה‬ ‫לחזרתיוּת עם וריאציות ששומרת על מקצב נלהב עד כדי קדחתני‪,‬‬ ‫• ‪• 91‬‬

‫‪22/11/2016 12:29:32‬‬

‫‪ 10.indd 91‬הקיטאופוננ‬


‫הופכת אותם לעוגן נוח בעבור הניסיון לקבץ לכדי אחדות אחת‬ ‫קבוצה של מבעים שכּ ל אחד מהם ניגש אל העולם ואל הטקסט‬ ‫באופן קצת אחר‪ .‬גם היחס הייחודי של הביטניקים אל הזמנמקום‬ ‫החברתי־פוליטי־גֵ אוגרפי שמתוכו הם כתבו — מעוגנים בו אבל‬ ‫גם מתפרעים סביבו ומזנקים ממנו — הוא כר פורה ליצירתיוּת‬ ‫משותפת בעבור מי שכותבות‪ ,‬כמונו‪ ,‬בזמנמקום אחר‪ :‬הוא מציע‬ ‫לנו למצוא את הדרכים שלנו לעגן את הטקסט העברי בזמנמקום‬ ‫שלנו‪ ,‬ולהתפרע סביב זה‪.‬‬ ‫להרבה יצירות ביטניקיות‪ ,‬ובפרט שתי היצירות שהדהודיהן‬ ‫מקובצים בשער הזה‪ ,‬משותפת גם העובדה שהשאיפה להכיל‬ ‫המהדהדים זה את זה נמצאת בהן עוד במקור‪,‬‬ ‫ריבוי של קולות‬ ‫ֲ‬ ‫בין אם אלו כל קולות הדור או כל קולות המפגינים‪ ,‬או כל קולות‬ ‫הים‪ *.‬ביצירות כאלו‪ ,‬ההדהוד השיתופי — שהרבה קולות שונים‬ ‫ּ‬ ‫מתערבבים בו באופן המילולי ביותר — יכול גם לעגן את הטקסט‬ ‫מחדש וגם להרחיב ולהעמיק אותו‪ ,‬ללכת הלאה ממנו במובנים‬ ‫מסוימים‪ ,‬לגלות בו משאלה סמויה ולהיענות לה‪.‬‬

‫* ‬

‫"ים" היא פואמה שנכתבה על ידי ג'ק קרואק ב־‪ .1960‬הדהוד־שיתופי של הפואמה‬ ‫נמצא בימים אלה בתהליך עבודה‪.‬‬ ‫• ‪• 92‬‬

‫‪22/11/2016 12:29:32‬‬

‫‪ 10.indd 92‬הקיטאופוננ‬


‫אלעד רוזן ‪ +‬שני סלומון ‪ +‬קרן שפי ‪ +‬רוזין בישאראת ‪+‬‬ ‫סער סקלי ‪ +‬נעם פרתום ‪ +‬גליה תנאי ‪ +‬אבנר מ עמית ‪+‬‬ ‫אסף מ תמרי ‪ +‬ינאי פרי ‪ +‬אור יזהר ‪ +‬קרן בן אלטבט ‪+‬‬ ‫תהל פרוש‬

‫איגרת מהפכנית ארבעים ותשע‬ ‫הדהוד לדיאן די פרימה‬ ‫שחררו את רון ארד‬ ‫שחררו את ג'ונתן פולארד‬ ‫שחררו את יונתן פולק‬ ‫שחררו את מעוז צור‬ ‫שחררו את מיליון וחצי בני האדם הכלואים בעזה‬ ‫שחררו את כל האסירים הפוליטיים‬ ‫שחררו את מרואן ברגותי‬ ‫שחררו את דארין טאטור‬ ‫שחררו את כל האסירים הפוליטיים‬ ‫שחררו את מרדכי וענונו‬ ‫שחררו את יונתן היילו‬ ‫שחררו את רומן זדורוב‬ ‫שחררו את כל האסירים הפוליטיים‬ ‫שחררו את אריק שרון‬ ‫שחררו את דודו טופז‬ ‫ּ‬ ‫מהלבירינת‬ ‫שחררו את המינוטאור‬ ‫שחררו את כל האסירים הפוליטיים‬ ‫שחררו את כל האסירים הפוליטיים‬ ‫כל האסירים הם אסירים פוליטיים‬ ‫כל סטלן אסיר פוליטי‬ ‫כל אופנובנק אסיר פוליטי‬ ‫כל ילד כועס שזורק אבן אסיר פוליטי‬

‫‪‬‬

‫• ‪• 93‬‬

‫‪22/11/2016 12:29:32‬‬

‫‪ 10.indd 93‬הקיטאופוננ‬


‫כל זונה‪ ,‬סרסור‪ ,‬רוצח‪ ,‬אסירים פוליטיים‬ ‫כל פדופיל‪ ,‬דילר‪ ,‬נהג שיכור‪ ,‬פורץ‬ ‫בונה בנייה לא חוקית‪ ,‬שובת‪ ,‬שובר שביתה‪ ,‬אנס‬ ‫האלפקות בחוות האלפקות אסירות פוליטיות‬ ‫התרנגולות בכלובי הסוללה‪ ,‬אסירות פוליטיות‬ ‫הכלבים ביחידת עוקץ‪ ,‬אסירים פוליטיים‬ ‫[לאט יותר] העכברים המורעלים על ידי העיריות‪ ,‬חללי מלחמה‬ ‫כל ילדה בבצפר אסירה פוליטית‬ ‫כל איש הייטק ּבאוֹ ּפן ּ‬ ‫ספייס שלו אסיר פוליטי‬ ‫נתן שרנסקי אסיר ציון‬ ‫כולנו אסירי ציון‬ ‫כל מורה שיורקים לה על הגב כשהיא כותבת בלוח‪ ,‬אסירה‬ ‫פוליטית‬ ‫המשוגעות‪ ,‬מנהלי המחלקות‪ ,‬המתמחים בעיניהם השחורות‬ ‫ּ‬ ‫משפריצות הבשׂ מים בסופר פארם‪,‬‬ ‫מעייפוּת‪,‬‬ ‫העורכות בדסק החדשות‪ ,‬שאריות השוּם בכוֹ תש השוּם‪,‬‬ ‫אסירים פוליטיים‬ ‫הטוֹ ּ‬ ‫קבקיסטים אסירים פוליטיים בתשלום‬ ‫שוכני הקומות העליונות של מגדלי י ּו אסירים פוליטיים‬ ‫הכלבה שכלואה בדירת חדר כל יום העבודה אסירה פוליטית‬ ‫כל בדואי באירוח בדואי מסורתי אסיר פוליטי‬ ‫כל השוטרים אסירים פוליטיים‬ ‫כל עובדי הקבלן אסירים פוליטיים‬ ‫כל צופי הפורנו אסירים פוליטיים‬ ‫כל אישה אסירה פוליטית‬ ‫כל אישה אסירה פוליטית‬

‫• ‪• 94‬‬

‫‪22/11/2016 12:29:32‬‬

‫‪ 10.indd 94‬הקיטאופוננ‬


‫אתה אסיר פוליטי נעול בגוף קפוץ‬ ‫את אסירה פוליטית נעולה בתודעה נוקשה‬ ‫את אסירה פוליטית כבולה אל ההורים שלך‬ ‫אתה אסיר פוליטי כבול אל עבָ רך‬ ‫שחררי את עצמך‬ ‫שחררי את עצמך‬ ‫שחרר את עצמך‬ ‫אני אסירה פוליטית נעולה בהרגל של כעס‬ ‫אני אסירה פוליטית נעולה בהרגל של חמדנות‬ ‫אני אסירה פוליטית נעולה בהרגל של פחד‬ ‫אני אסירה פוליטית כבולה לבשר‬ ‫שחררו אותי‬ ‫שחררו אותי‬ ‫ִעזרו לשחרר אותי‬ ‫לשחרר את עצמכם‬ ‫ִעזרו לשחרר אותי‬ ‫לשחרר את עצמכם‬ ‫ִעזרו לשחרר אותי‬ ‫מהשיבה‪ ,‬את הברית מהמילה‪ ,‬את היד מהשם‬ ‫שחררו את השבוּת‬ ‫ִ‬ ‫שחררו את יום השבת לקדשו‬ ‫שחררו את הר הבית מידינו‬ ‫שחררו את השנה הבאה מירושלים הבנויה‬ ‫שחררו את כל הבניינים הנטושים‬ ‫שחררו את טייבה מנִ ּ‬ ‫שקה‬ ‫שחררו את המשפחה מהכבוד‬ ‫שחררו את תאטרון החופש‬

‫‪‬‬

‫• ‪• 95‬‬

‫‪22/11/2016 12:29:32‬‬

‫‪ 10.indd 95‬הקיטאופוננ‬


‫שחררו את החלומות מהפסיכואנליזה‬ ‫שחררו את המין מהמגדר‬ ‫שחררו את השינה מהשעון המעורר‬ ‫שחררו את המתים מהמצבה‬ ‫ּ‬ ‫שחררו את ּ‬ ‫ונשבה‬ ‫לבי שנשבר ותוקן‬ ‫שחררו את הגבר ּ‬ ‫מאימת האישה‬ ‫שבי ֵ‬ ‫שחררו את הקריה מהבור‪ ,‬את המטוסים ּ‬ ‫מפצצות המצרר‪ ,‬את‬ ‫ּ‬ ‫מהצדפה‪ ,‬את העקב מהנעל‬ ‫הטווסים מזנבם‪ ,‬את הפנינה‬ ‫שחררו את העצמות מהבריח‪ ,‬את הצלעות מהכלוב‪ ,‬את הלב‬ ‫מהמפתח‪ ,‬את העין מהארובה‪ ,‬את האגן מהרצפה‬ ‫שחררו את הגשם מתוך העננים אל בורות המים אל המעילים‬ ‫השמים אל העור שמתחת‬ ‫המתרכּ כים תחת מטח‬ ‫ַ‬ ‫שחררו את הרחמים מאלוהים‬ ‫ַשחררו את אמי‬ ‫ִעזרו לשחרר אותי‬ ‫שחררו את אבי‬ ‫עזרו לשחרר אותי‬ ‫שחררו את אחותי‬ ‫עזרו לשחרר אותי‬ ‫שחררו אותם‬ ‫שחררו את עצמכם‬ ‫שחררו אותם‬ ‫שחררו את עצמכם‬ ‫שחררו את עצמכם‬ ‫שחררו אותם‬ ‫שחררו את עצמכם‬ ‫ִעזרו לשחרר אותי‬ ‫• ‪• 96‬‬

‫‪22/11/2016 12:29:32‬‬

‫‪ 10.indd 96‬הקיטאופוננ‬


‫לשחרר את עצמכם‬ ‫ִעזרו לשחרר אותי‬ ‫לשחרר את עצמכם‬ ‫לשחרר אותי‬ ‫לשחרר אותנו‬ ‫ל‪-‬ר‪-‬ק‪-‬ו‪-‬ד‬ ‫•••••‬ ‫איגרת מהפכנית ‪ 49‬פורסמה לראשונה בשנת ‪ 1968‬בספרה של משוררת‬ ‫הביט האמריקאית דיאן די פרימה‪ .‬הגרסה המקומית של השיר הודהדה‬ ‫ובוצעה לראשונה בקיץ ‪ ,2011‬וטיפה נערכה מאז‪.‬‬

‫• ‪• 97‬‬

‫‪22/11/2016 12:29:32‬‬

‫‪ 10.indd 97‬הקיטאופוננ‬


‫נעם פרתום ‪ +‬אור יזהר ‪ +‬קרן שפי ‪ +‬אלעד רוזן ‪ +‬מרוָ ה‬ ‫שלֵ ו מרום ‪ +‬חגי קלעי ‪ +‬מי טל שרף ‪ +‬ים מעין ‪ +‬גליה‬ ‫תנאי ‪ +‬אבנר מרים עמית‬

‫ָהא ּו לדוֹ ר בלי שם — נהמת שירה משותפת‬ ‫הדהוד לאלן גינסברג‬ ‫‪I‬‬

‫נמסים מניווּן — ּ‬ ‫צבים מוּטנטיים‬ ‫ראינו את המוחות של דורנו ַ‬ ‫שהוכנסו למיקרוגל של הקיום‪ ,‬הפוכים על ּ‬ ‫גבם‪ ,‬ברגליים‬ ‫ּ‬ ‫מפרפרות‪ ,‬מתפגרים משיעמום ברחובות חד־סטריים‪ ,‬מזגזגים‬ ‫בנוירוזה מאניה דפרסיבית מצד אחד של היקום למשנהו‪,‬‬ ‫מחפשים סידור לעצבים רופפים‬ ‫טריפסטרים מלאכיים נשרפים למען החיבור השמימי הקדום‬ ‫של הדינאמו הכוכבי בלילה ממוּכּ ן‪ ,‬ששרו בקולי קולות‬ ‫מהמרפסת‪ ,‬נפלו מאוטובוסים‪ ,‬צללו בירקון המטונף‪ ,‬התנפלו‬ ‫על עובדים זרים‪ ,‬התפרקו בבכי באמצע הרחוב‪ ,‬רקדו על‬ ‫בקבוקי בירה שבורים יחפים על אלבומים נוסטלגיים של‬ ‫ּ‬ ‫מייבבים לתוך שירותים‬ ‫פרדי מרקורי‪ ,‬גמרו את הערק והקיאו‬ ‫מלוכלכים בדרך‪ ,‬גניחות באוזניהם והרעם הכּ ּביר של משאיות‬ ‫הזבל‬ ‫שישבו ועישנו בחשכה העל־טבעית של דירות־קרות נוטפות‬ ‫מים‪ ,‬עניים‪ ,‬בלויי סחבות‪ ,‬חלולֵ י־עין ומסטוּלים צפים מעבר‬ ‫לפסגות הערים‪ ,‬מהרהרים במוזיקת אינדי‪ ,‬שהם מומחים‬ ‫בעלי שם עולמי לארט־האוס־קאובוי־טכנו־סאבסוני־‬ ‫ּ‬ ‫מיכהטרוני־איקוני־היפר ראליסטי־‬ ‫סמוקי־אלקטרוני־אירוני‬ ‫סו ּּפרקליפרג'יליסטי־קלאסי־או ּּבר־מודרני־פרימיטיבי — בקטע‬ ‫אחר‬ ‫• ‪• 98‬‬

‫‪22/11/2016 12:29:32‬‬

‫‪ 10.indd 98‬הקיטאופוננ‬


‫שהביאו לחבריהם מים‪ ,‬סמים‪ ,‬מרק בעת מצור ולא ביקשו‬ ‫דבר בחזרה‪ ,‬שצללו מתחת לאוטובוס כדי להציל חצי סנדוויץ'‬ ‫מפוקח‪ ,‬שעמדו ובישלו חיות רקובות חזה שוק לבבות זנב־‬ ‫שור־חמין־בשישי ּ‬ ‫קב ּב בפיתה‪ ,‬חולמים על הממלכה הצמחית‬ ‫הטהורה‪ .‬שמשתעלים דם לתוך ידיהם עומדים על מפלצת‬ ‫פיגומים מתרוממת בתוך קרביה של תחנת הכוח‪ ,‬כשמסביבם‬ ‫מהגרים מזוהמים וחצי מטורפים מעבודה קשה ואלכוהול זול‪,‬‬ ‫ממסים‬ ‫שעובדים במשמרות של ‪ 24‬שעות רצוף והחומרים שם ִ‬ ‫לך את סוליות הנעליים‬ ‫שמורחים שנאה על לחם כפרי‪ ,‬שמתחבאים בחדר שטיפת‬ ‫הכלים ותולשים שׂ ערות ערווה כדי לשים בסלט היווני‪.‬‬ ‫שגונבים מזלגות ודבש ובירה מהמחסן‪ ,‬שמאוננים בשירותים‬ ‫של המרכז המסחרי הפרברי של העבודה הראשונה שלהם‪,‬‬ ‫שאומרים ּ‬ ‫"ב ּיפר שלום במה אפשר לעזור" בפעם המאה אלף‬ ‫ויושבים זקוף כדי שאפשר יהיה לשמוע את החיוך מתחת‬ ‫לפלורוצנט הקפוא‪ּ .‬‬ ‫שפרצ ּו לבצפר והשתינו בבצפר וגנבו‬ ‫מבחנים מבצפר רק כדי לחזור בבגרותם ולעבוד כמורים אוהבי‬ ‫אדם ובוכים בהפסקות‬ ‫ּ‬ ‫השמים והכוכבים‬ ‫שבילו את מיטב שנותיהם תחת חסות‬ ‫ַ‬ ‫במדבר או קבורים במעבדות תת־קרקעיות תת־הכרתיות‬ ‫מאוננים בעזרת זרועות רובוטיות שתי נקישות ימינה בציר‬ ‫איקס מעלה ומטה בזֵ ד וגמרו שורות קוד על המקלדת נוסעים‬ ‫בכביש ‪ 40‬לא מבדילים בין חול למים לטיט לאספלט‬ ‫שחלמו חופש אבל בחרו דיכוי‪ ,‬ועוד העזו להתבלבל ולקונן על‬ ‫הבירה כאילו הייתה מים‪ ,‬ועל הסמים כאילו היו אוויר ועל הסקס‬ ‫כאילו היה משפחה ועל ההשראה כאילו הייתה אמת‬ ‫‪‬‬ ‫• ‪• 99‬‬

‫‪22/11/2016 12:29:32‬‬

‫‪ 10.indd 99‬הקיטאופוננ‬


‫שישבו על הגג בלילה ביחד וניסו לנחש מה יהיה פה בעוד‬ ‫שלושים שנה‪ ,‬ולא הצליחו לדמיין שום דבר‪ ,‬חוץ מהפנטזיות‬ ‫הישנות על מהפכה או קטסטרופה וגם אז בעצם שום דבר‪...‬‬ ‫שנסעו לבילעין שבוע אחר שבוע כדי ללכת קדימה בשביל‬ ‫לחטוף את הגז בפרצוף ולברוח אחורה עם הבצל על האף‪,‬‬ ‫הלוך חזור במשך שעה וחצי‪ ,‬במשך שנים‬ ‫שגדלו בארבע כנפות הארץ והתכנסו משם אל עיר־המקלט‬ ‫ומתפזרים חזרה כל שבוע‪ ,‬מותירים מאחוריהם פסים חגיגיים‬ ‫של חניה פנויה אל ארוחות השישי‪ ,‬שם אבותיהם מצטטים‬ ‫להם בצעקות את נחום ברנע מעיתון הסופשבוע‪ִ ,‬ואמותיהם‬ ‫אומרות שגם הן חשבו ככה פעם אבל התבגרו והבינו שדברים‬ ‫הם יותר מורכבים‬ ‫שיש להם ציפורן חודרנית והם מתעניינים בה כמו בשאלות‬ ‫של צדק‬ ‫שעשו טירונות ‪ 02‬עם נכים ועבריינים מוּעדים ואז במחנה‬ ‫‪ 80‬הנטוש הקיאו ושלשלו בו'ז דו'צ לתוך ועל מכנסי הדקרון‬ ‫מאחורי השירותים הנעולים‬ ‫שעובדים בהרצוג פוקס נאמן או בבית המשפט העליון או‬ ‫באגודה לזכויות האזרח שחושבים שהם נקיים אחרי המקלחת‬ ‫ומוציאים את השערות מהמסננת של האמבטיה ששונאים‬ ‫כשלא יוצא להם גוש של קקי קשה אלא רך ושנשאר קצת‬ ‫בפנים ואוהבים שיוצא להם גוש קקי קשה שבכלל לא צריך‬ ‫לנגב אחריו ומספרים על זה וכותבים על זה שירים‪ ,‬שכותבים‬ ‫שירים אחרי אושוויץ שחושבים שיש הבדל בין הדברים‬ ‫שחושבים שאסור לדבר על קקי באושוויץ שאסור לדבר על‬ ‫• ‪• 100‬‬

‫‪22/11/2016 12:29:32‬‬

‫‪ 10.indd 100‬הקיטאופוננ‬


‫כיבוש שמותר לדבר על כיבוש אבל לא באותה פסקה עם‬ ‫אושוויץ שאסור לדבר על זיונים אחרי שמדברים על אושוויץ‬ ‫שאסור ּ‬ ‫לספר‬ ‫שבוכים כשכואב להם שיודעים שכואב להם שמרגישים את‬ ‫הכאב שלהם שהולכים עם עיניים אדומות באוניברסיטאות‬ ‫ואומרים שכואב להם או שנשארים בבית ובוכים כי כואב‬ ‫להם וקמים בערב ומזמינים טייק אוויי מהג'ירף כי כואב להם‬ ‫ואוכלים פחזניות עם גלידת וניל ועם רוטב שוקולד כי כואב‬ ‫להם‬ ‫שנוגסים בתרופות ללא מרשם שלהם כמו היו כדורי גומי‬ ‫לעיסה צבעוניים‬ ‫שנהיים עצובים כשיש שׂ ֵרפה שחושבים שעץ זה משהו שאמור‬ ‫להיות קבוע ושאנשים — רגילים למות‬ ‫שהולכים יחפים בתוך הנעליים של עצמם‬ ‫שכואב להם על נכים על הומואים על זונות על נשים על‬ ‫עצים על ג'וליאנו ֵמר על היהודים על הגרמנים על הפולנים‬ ‫שמספרים בדיחות בברלין שכותבים סימפוניות שישנים על‬ ‫הספה בסלון שלהם ועוברים למיטה באמצע הלילה ויש להם‬ ‫הנג אובר בבוקר אז הם שותים מים מהברז‪ .‬שלא נבדקים‬ ‫לאיידס שמפחדים מאיידס שמפחדים מסרטן שצריכים‬ ‫שיטפלו בהם שנבדקים שלא לוקחים את התוצאות שלא‬ ‫יודעים אם יש להם איידס שיודעים שאין להם איידס שנהנים‬ ‫שמס ּפרים לכולם שכנראה אין‬ ‫לא לדעת אם יש להם איידס‬ ‫ַ‬ ‫להם איידס שמדגישים את הכנראה‬ ‫‪‬‬ ‫• ‪• 101‬‬

‫‪22/11/2016 12:29:32‬‬

‫‪ 10.indd 101‬הקיטאופוננ‬


‫שחושבים שמישהו יודע על מה הם מדברים שחושבים‬ ‫שמישהו יודע מה זה איידס שחושבים שזה מגניב להזדיין‬ ‫בלי קונדום בברלין עם נשאים שרוצים לחיות שרוצים‬ ‫למות שמפנטזים‪ .‬ששכבו עם כולם ונשארו חברים של כולם‬ ‫אוסף ַה ְקשרים‬ ‫ושותפים של כולם‪ ,‬שעורכים מסיבות שבהן ֶ‬ ‫בין הרוקדים מסובך כמו רשת נוירונים או גלקסיות‪ ,‬אז פשוט‬ ‫צוחקים על זה קצת ומניחים לזה בלב כמעט שלם‬ ‫שהתחזו ללסביות סאדו מזוכיסטיות בחדרי צ'אט פרה־‬ ‫היסטוריים והזדיינו וירטואלית עם מיליון נשים לפני שנגעו‬ ‫באישה אחת‪ ,‬שזיכרונותיהם היפים ביותר הם של מרחבים‬ ‫מפוקסלים‬ ‫שמתרגשים מאייקונים ושהאמוטיקון הלא נכון בזמן הלא נכון‬ ‫שרבו‪ ,‬התפייסו והזדיינו בחמש שורות של‬ ‫שובר את לבם‪ָ ,‬‬ ‫צ'אט‪ .‬שמוזיקת הרקע של סוניק ֶדה ֶהדגְ 'הוֹ ג לסגה מאסטר־‬ ‫סיסטם נוגעת להם בלב יותר מהתשיעית האלוהית‬ ‫ה"אמתי" נראה להם זר ומוזר אחרי לילות מטורפים‬ ‫שהעולם‬ ‫ִ‬ ‫של משחקי רשת‪ ,‬אוכלים ג'חנון טייקאוויי על שטיחים מקיר‬ ‫לקיר במשרדי הייטק שוממים כשבחוץ האור הראשון הוא‬ ‫סמל של ייאוש‬ ‫שאצבעותיהם יורות ריפרש בצרורות בהמתנה לנוטיפיקיישן‬ ‫חדש בפייס שעושים לייק ולייק על הלייק ולייק על הלייק על‬ ‫הלייק‪ ,‬יוצאים החוצה לאכול סביח ומתרגשים מהאופן שבו‬ ‫ֶאפי מפזר שכבות מדויקות של אלוהות בפיתה‬

‫• ‪• 102‬‬

‫‪22/11/2016 12:29:32‬‬

‫‪ 10.indd 102‬הקיטאופוננ‬


‫שעמדו שלושים איש על מדרגות מטונפות מחוץ לדלת סגורה‬ ‫של דירה להשכרה‪ ,‬מחכים לרגע שיהיה אפשר להסתער‬ ‫פנימה ולצעוק הכי מהר וחזק אני רוצה אני רוצה‪ ,‬אבל בעל‬ ‫הבית הבריז‪ ,‬אז עזבו אחד אחד עד שהאחרון שנותר פתח את‬ ‫הדלת וראה שאין שם בכלל דירה אלא תהום‬ ‫שנסעו לירושלים ומתו בירושלים‪ ,‬שחזרו לירושלים וחיכו‬ ‫השתכרו בירושלים והשתינו‬ ‫בסבלנות‪ ,‬ששמרו על ירושלים ׁ‬ ‫על ירושלים כדי לסמן טריטוריה‪ ,‬שחזרו בבִ טחה תלאביבה‬ ‫לגלות מה הם החיים הטובים ומה היא בדידות המישורים ומה‬ ‫זה ים‬ ‫שיצאו נגד אבותיהם שיצאו נגד אבותיהם שיצאו נגד אבותיהם‬ ‫נגד אבותיהם נגדאבותיהם‪ ,‬עד שנשבר להם הזין אז לבשו‬ ‫חולצות הוואי ושרשראות פרחים ורודות‪ ,‬והזמינו את אבותיהם‬ ‫לג'ין וטוניק וג'וינט‪ .‬ויחד שיכורים ומעושנים התחבקו‪ ,‬גיהקו‬ ‫וצעקו קריאות ביניים ווּלגריות בערבי שירה מעונבים‬ ‫שהציתו סיגריות בטרמפים טרמפים טרמפים‪ ,‬טסים דרך‬ ‫חולות לעבר המכתש הגדול ואוהל וג'וינט בודד בלילה האבהי‬ ‫שידעו שחייהם הם פריבילגיה זמנית ברחובות הסוערים‬ ‫כשהאסון הקרב צועק מכל טלוויזיה בפלאפל או בפיצה‬ ‫שכבלו עצמם לאקורדיון האוטובוס בנסיעה האינסופית שבין‬ ‫אלנבי לקינג־ג'ורג' על קטאמין עד שהמולת הגלגלים והילדים‬ ‫הורידה אותם רועדים‪ ,‬פיות־מעוּותים‪ ,‬חבולים‪ ,‬שרופי־מוח‪,‬‬ ‫מרוקנים מגאונות באור המדכא של גן מאיר‬ ‫ָ‬ ‫‪‬‬

‫• ‪• 103‬‬

‫‪22/11/2016 12:29:32‬‬

‫‪ 10.indd 103‬הקיטאופוננ‬


‫שישבו לכתוב ועפו על זה כל הלילה‪ ,‬וחיברו מניפסטים‬ ‫מופלאים שהפכו בבוקר הצהבהב למחרוזות של ּ‬ ‫ג'יבריש‪.‬‬ ‫שניסו להוציא את ספר שירתם פעם אחר פעם ולשווא‪ ,‬וּויתרו‬ ‫ונאלצו לפתוח חנות בגדים יד שנייה וחשבו שזהו הם מזדקנים‬ ‫ובכו‬ ‫שלקחו בטעות בקבוק שלם של אסיד ביום כיפור‪ ,‬ובילו‬ ‫לילה אחד מחוץ לתודעה ולזמן‪ ,‬בחדר קטן מעל כיכר גדולה‪,‬‬ ‫מוצפים באור‪ ,‬שטופים בחושך‪ ,‬מראים זה לזה בלי מילים את‬ ‫הצבעים המעופפים במגע ומגלגלים זה לזה סיגריות להרגיע‪.‬‬ ‫מנ־גו‬ ‫שזכו לכפרה‪ ,‬שהתרפקו כל הלילה על הנוכחוּת השמימית של‬ ‫אלה פיצג'רלד כדי לקום בבוקר ולפגוש את אלה פיצג'רלד‬ ‫משדי אהבה וחמלה‬ ‫מנשקת את אפם‪ ,‬משקה אותם מיץ מנגו‬ ‫ֵ‬ ‫איןקץ על חוף ִּ‬ ‫הכנרת‬ ‫שהצטרפו לקבוצת חדשות אלטרנטיבית‪ ,‬לקבוצת טבעונים‬ ‫אנרכיסטית‪ ,‬לקבוצת לימוד ויטגנשטיין‪ ,‬לקבוצת גרילה‬ ‫פואטית‪ ,‬לקבוצת ערבית מדוברת‪ ,‬לכל קבוצה שלא תהיה רק‬ ‫להתגבר על הניכור הקפיטליסטי שמשמיד כל חלקה טובה‪.‬‬ ‫ששתו יחד ורקדו יחד וכתבו יחד משך שעות‪ ,‬מעבירות‬ ‫מחברות כמו ג'וינט‪ ,‬מזריקות שירה עם עיפרון מחודד לדף‬ ‫מרופט שעבר אינספור כיסים אחוריים‪ ,‬ובסוף אפילו כתבי‬ ‫היד נראים אחד‪ .‬גדוד אבוד של ּ‬ ‫דברנים אפלטוניים קופצים‬ ‫מאדני חלונות‪ ,‬ממגדלי עזריאלי‪,‬‬ ‫מסולמות‪ ,‬ממדרגות חירום‪ְ ,‬‬ ‫נופלים מהירח‬

‫• ‪• 104‬‬

‫‪22/11/2016 12:29:32‬‬

‫‪ 10.indd 104‬הקיטאופוננ‬


‫שהתעוררו עם שחר ותקעו זה לזה אצבע ברקטוּם ואצבע‬ ‫דבוקי עפעפיים‪ ,‬תחת ערפל ֵשינה כבד ונמוך שמילא‬ ‫בכוּס — ֵ‬ ‫את האוויר נסורת סמיכה של עץ — התעוררו ותקעו זה לזה‬ ‫אצבע ברקטום ואצבע בכוס להשקיט את ההאו האו האו הבוכה‬ ‫הצועק‪ ,‬להשקיט כמו מוצץ — ולִ קלקו שפתיים בתינוקיוּת —‬ ‫ילדים חשופי ישבן‪ ,‬יונים לבנות כנף משכשכות בקערות חלב‬ ‫ודגנים מסוכרים עד הלילה‪ .‬איברי המין נפערים כמו פלחי בננה‬ ‫ומנהרות מרציפן רך בתוך אוקיינוסים של חלב‪ ,‬וכל הזמן מוזיקת‬ ‫ראגיי שמימית נוסכת להם טיפות גשם של שמן קיק טהור על‬ ‫האוזניים — איי וואנה גיב יו סאם לאבן‪ ,‬אוורי דיי אנד אוורי‬ ‫נייט‪ ,‬איי וואנה גיב יו סאם גוד גוד לאבן כי אנחנו בחיים‪ ,‬אנחנו‬ ‫בחיים לעזאזל! וטוב לנו‪ ,‬לעזאזל‪ ,‬ומוּתר לנו לעזאזל — זהו‬

‫‪II‬‬

‫איזה ספינקס מבטון ואלומיניום פתח להם את הראש ואכל‬ ‫להם את המוח ואת הדמיון?‬ ‫מוֹ לֶ ך! בדידות! טינופת! כיעור! מאפרות וצ'קים חוזרים! ילדים‬ ‫ּ‬ ‫מייבבים‬ ‫צורחים מתחת למדרגות! נערים בוכים בצבא! זקנים‬ ‫בפארקים!‬ ‫מולך! מולך! הסיוט של מולך! מולך שבעורקיו זורמים דולרים!‬ ‫מולך שאצבעותיו הן עשר צבאות! מולך שעיניו אלף חלונות‬ ‫עיוורים!‬ ‫מולך שבנייניו חולמים ומקרקרים בערפל! מולך שאנטנות‬ ‫מכתרות את עירו!‬

‫‪‬‬

‫• ‪• 105‬‬

‫‪22/11/2016 12:29:32‬‬

‫‪ 10.indd 105‬הקיטאופוננ‬


‫מולך שנשמתו היא חשמל ובנקים! מולך שקולו הוא צופר של‬ ‫משאית!‬ ‫מולך! מולך! דירות רובוטיות! תעשיות שׂ טניות! פאלוס‬ ‫מתכתי! נקניק משומר! פצצות מפלצתיות!‬ ‫מולך שהוא נחש צפע‪ ,‬שחר אדום‪ ,‬אלמנת קש ונוהל שכן!‬ ‫מולך שהוא נעלי עקב והלבנת רקטום וקוֹ לה זירו!‬ ‫דפירל‪,‬‬ ‫מולך ּ ֶפ ַר ְפנַ אן‪ ,‬זיפרקסה‪ֵ ,‬מלריל‪ ,‬מולך פרוזק‪ ,‬ג'ילקס‪ַ ,‬‬ ‫רמוטיב‪ ,‬מולך ליתיוּם מולך ואליוּם!‬ ‫מולך שהוא מבסוּטוּן ומיסטר נייס גאי וכל התחליפים‬ ‫הרעילים של הקנאביס הזקן והטוב!‬ ‫מולך מוות לאוהבים! מולך אדון הדמעות! מולך אדון הטפסים‬ ‫ומנָ יוֹ ת‪,‬‬ ‫בשפה לא מובנת! מולך שחצרו בנויה ממחסומים ְ‬ ‫מולך שינֵ י זהב‪ ,‬מולך כדורי גומי‪ ,‬מולך גופות של ילדים‪ ,‬מולך‬ ‫גופות מבוגרים שהיו ילדים‬ ‫מולך שמעסיק טוֹ ּ‬ ‫קבקיסטים בתשלום‪ ,‬מקורבים בכירים‪,‬‬ ‫מפקדי חטיבות‪ ,‬אגף מודיעין‪ ,‬בלשים פרטיים!‬ ‫בדי הקבלן‪ ,‬של פועלים שבונים ת'חומה‬ ‫מולך אדונם של ַע ֵ‬ ‫באופ ּ‬ ‫ּ‬ ‫ן־ספייס שלהם!‬ ‫עבדי ההייטק‬ ‫שגוזלת את אדמתם‪ ,‬של ֵ‬ ‫אני עובדת את המולך‪ ,‬אתן עובדות את המולך‪ ,‬אנחנו‬ ‫מקריבות ִמסים למולך‪ ,‬משתינות בעמידה שורות ארוכות‬ ‫במחסומים של המולך!‬

‫• ‪• 106‬‬

‫‪22/11/2016 12:29:32‬‬

‫‪ 10.indd 106‬הקיטאופוננ‬


‫מולך! מולך! חפור באדמה‪ ,‬נטוע בבטון‪ ,‬צומח לגובה עשרים‬ ‫לשמים!‬ ‫ושבע קומות‪ ,‬הם שוברים את הגב להרים אותו‬ ‫ַ‬ ‫מזרקים בידיהם‪ ,‬כדורים קטנים בקופסאות פלסטיק! בצד‬ ‫השני צופים בחלוקים לבנים‪ ,‬מטומטמים מרצון נלוז‪ ,‬מולך!‬ ‫איך אלכסנדרה צורחת במחלקה הסגורה‬ ‫מולך שהוא דלתות נעולות! מולך שהוא חלונות בניינים‬ ‫פקוחים אל חצר בה מישהי צועקת ואיש לא יוצא! מולך‬ ‫שהוא מסדרונות ֵשירוּת ארוכים וצרים מוארי פלורסנטים‬ ‫בתחתיות הקניונים! מולך שהוא כל חדרי ההמתנה השקטים‬ ‫שבעולם! מולך שהוא בתים הרוסים שמבכּ ים את בעליהם!‬ ‫מולך כלב מתרוצץ פצוע נטוש על ש ּולֵ י איילון!‬ ‫מולך שהוא כל הלֹא־ים שלא הצליחו להיאמר וכל אלו‬ ‫האת כבר פה אז‬ ‫שנאמרו ולא הקשיבו להם! מולך שהוא כל ַ‬ ‫האל תהיי כבדה‪ ,‬כל המה ַאת משחקת אותה‪ ,‬כל‬ ‫תזרמי‪ ,‬כל ַ‬ ‫האני מכיר אתכן אני יודע שככה אתן אוהבות את זה‪ ,‬כל‬ ‫הזונה! כלבה! מוצצת! מזדיינת! שרמוטה! נותנת! דפקתי‬ ‫אותה! זיינתי את האמאימא שלה! הבאתי בה! הראיתי לה מה‬ ‫זה! מולך שהוא רגע הפחד כשמישהו נחמד אלייך ברחוב‬ ‫מולך שחורט את שמו בבשר המדמם‪ ,‬משכיח את שמותינו‪,‬‬ ‫מוֹ כר אותנו לזנות‪ .‬דראג דילר מזוין של חלומות פס ייצור‬ ‫משובטים‪ ,‬מייאשים‪ ,‬אנחנו זוחלות על הרצפה לקבל מידיו עוד‬ ‫קצת עוד קצת עוד קצת‪,‬‬ ‫תן לנו עוד קצת מהקיום המוגבל החולה האווילי‪ ,‬תן לנו עוד‬ ‫קצת מהמוּכּ ר־המוּכּ ר הזה‪ :‬כסף‪ ,‬תעודות‪ ,‬מס הכנסה‪ ,‬חרדות‬ ‫אינסטנט בשקית‪ ,‬תרופות אינסטנט בשקית‪ ,‬שנאה שקטה‬ ‫תהומית‪ ,‬מרירות‪ ,‬רובים בקניונים‪ ,‬מדים‪ ,‬דוחף לנו בְ כוח ידיים‬

‫‪‬‬

‫• ‪• 107‬‬

‫‪22/11/2016 12:29:32‬‬

‫‪ 10.indd 107‬הקיטאופוננ‬


‫מולך שהוא שמלת החג שאסור ללכלך‪ ,‬מולך שהוא כשתגדלי‬ ‫תביני‪ ,‬מולך שהוא השעון שלא זז בעשר דקות לפני הצלצול‪,‬‬ ‫מולך שהוא הפחד ללכת לבצפר‪ ,‬מולך שהוא הפחד לחזור‬ ‫הביתה‪ ,‬מולך שהוא יום ראשון בבוקר‬ ‫רצי שיעול ארוכים לבד במיטה!‬ ‫מולך שהוא ּפ ֵ‬ ‫מולך שהוא להזדקן בלי פנסיה!‬ ‫מולך שהוא להזדקן לבד!‬ ‫מולך ּ‬ ‫שבוֹ אנו יושבים לבד! מולך שבתוכו אנו חולמים‬ ‫מלאכים! להשתגע במולך! למצוץ את הזין במולך! חסרי‬ ‫אהבה במולך! מולך שחדר לנפשנו עוד לפני שנולדנו! מולך‬ ‫שאנו נוטשים!‬ ‫מהשמים! סוליות הנעליים‬ ‫להתעורר במולך! אורות נוזלים‬ ‫ַ‬ ‫שחיית המתכת נָ המה וגִ רגרה מתחתיהן‬ ‫הנוצצות מברזל חלוד ַ‬ ‫כל הלילה‪ ,‬סוליות חיית המתכת התמוססו לזפת‪ ,‬לזיפט‪ ,‬לחור‬ ‫שחור ושוקע שאפשר עכשיו לדלג מעליו הלאה בהרמת רגל‬ ‫אחת‬ ‫אנחנו חופשיים! כפות הרגליים משוחררות מכבלי הקלו־‬ ‫קלאס־קלאן‪ ,‬מהרפש ההיטלראי המיוזע שדבק אליהן‪,‬‬ ‫ממשמרות הצניעות בחוצות‪,‬‬ ‫משלשלאות הקיא‪ ,‬הטינופת‪,‬‬ ‫ְ‬ ‫מכוֹ פתי האיברים במרתפים‪ ,‬מזיונים משפיטים ומנכסים של‬ ‫בהמות הפורנו‬

‫• ‪• 108‬‬

‫‪22/11/2016 12:29:32‬‬

‫‪ 10.indd 108‬הקיטאופוננ‬


‫כפות הרגליים נחות עירומות ובטוחות על בטן האדמה‬ ‫הלחה והבלתי משויכת של העולם עכשיו‪ ,‬כפות הרגליים‬ ‫שלנו מתנפחות ומנביטות כנפיים פרפריות קטנות כמו‬ ‫המוןהמוןהמון זיפים אולטראסגולים ואנו מרחפים אלעל‬ ‫לעזאזל‪ ,‬נישאים על ּ‬ ‫צפלין מזכוכית בַ כוח המדחפי הנוסק של‬ ‫ּ ְפרוֹ ּ ְפלוֹ ֵרי הלהיות בחיים הלהיות בחיים אנו בחיים!‬ ‫והנה אנחנו אחד בתוך השני אחד בתוך השני אחד בתוך השני‬ ‫לעזאזל‪ ,‬קדושים ומוגנים לעזאזל‬ ‫מסדרון החושך האינסופי‬ ‫אחד בתוך השני לעזאזל אחרי ְ‬ ‫המפוקסל הזה של הקלקות עכבר וריפרשים וריסטארטים‬ ‫והאנטר והסייב והסייב אלט שיפט דליט קונטרול קונטרול‬ ‫קונטרול‬ ‫הנה אנחנו כוח גדול קמים כאיש אחד וממוטטים את כל‬ ‫השן‪ ,‬יקום שלם של ספאם נמחה כמו סחלה דק של‬ ‫מגדלי ֵ‬ ‫קצף וקוֹ ֵרס לעפר‪ .‬הנה אנחנו קדושים‪ ,‬טהורים‪ ,‬צדיקים‪,‬‬ ‫מתוקים‪ ,‬הנה אנחנו סופסוף אחד בתוך השני אחרי מסדרון‬ ‫הלפ ּ‬ ‫החושך הזה שבו כל אחד אונן בדד מאחורי מסך ּ‬ ‫טופ‬ ‫הפרטי שלו והצליח לגעת רק בעצמו‬

‫‪‬‬

‫• ‪• 109‬‬

‫‪22/11/2016 12:29:32‬‬

‫‪ 10.indd 109‬הקיטאופוננ‬


‫הערת שוליים להאו‬ ‫קדוש! קדוש! קדוש! קדושה! קדוש! קדוש! קדושה! קדושה!‬ ‫קדושה! קדוש! קדוש! קדושה! קדושה! קדוש! קדוש!‬ ‫העולם קדוש! הנפש קדושה! העור קדוש! האף קדוש! הלשון‬ ‫והזין והיד והתחת קדושים!‬ ‫הכול קדוש! כולם קדושים! כל מקום קדוש! כל יום הוא‬ ‫בנצח! כל אדם הוא מלאך!‬ ‫שאת‪ ,‬נפשי‪,‬‬ ‫ההומלס קדוש כמו השׂ רפים! המשוגע קדוש כמו ַ‬ ‫קדושה!‬ ‫המקלדת קדושה השיר קדוש הצליל קדוש השומעים קדושים‬ ‫האקסטזה קדושה!‬ ‫אלן קדוש! אלעד קדוש! אור קדוש! קרן קדושה! ים קדושה!‬ ‫חגי קדוש! מיטל קדושה! גליה קדושה! מרוָ ה קדושה!‬ ‫קדושים יוגה וולך ודוִ ד עתידן! אלי ואורית! עלמי וקובי!‬ ‫קדוש אבי בקברו!‬ ‫קדושים הפלאחים המגורשים! קדושים הבולבולים של‬ ‫החלוצים ַּב ִּביצוֹ ת!‬ ‫קדוש המנגו! קדוש האבוקדו! קדוש הסיטאר הבוער! קדושה‬ ‫מהפכת הספוקן! קדושות הלהקות מריחואנה היפסטרים שלום‬ ‫פסיכדליה ותופים!‬

‫• ‪• 110‬‬

‫‪22/11/2016 12:29:32‬‬

‫‪ 10.indd 110‬הקיטאופוננ‬


‫קדושה הבדידות של גורדי השחקים ושל המדרכות! קדושים‬ ‫חדרי האוכל! קדושים נַ הרות הדמעות שזורמים מתחת‬ ‫לִ רחובות־תל־אביב קדושה! בת ים קדושה! ירושלים קדושה!‬ ‫עזה קדושה! הוואנה וטיחואנה קדושות! ברלין קדושה‬ ‫דרהמסלה קדושה!‬ ‫הזמן בנצח קדוש‬

‫הנצח בזמן קדוש!‬

‫הממד הרביעי קדוש האינטרנציונל‬ ‫השעונים בחלל קדושים ֵ‬ ‫החמישי קדוש!‬ ‫המלאך שבמולך קדוש!‬ ‫המ ָּ‬ ‫דבר קדושה מסילת הרכבת!‬ ‫קדוש הים קדוש ִ‬ ‫קדושים המנועים‬ ‫קדושה הריקוּת‬

‫קדושים החזיונות!‬ ‫קדושה התהום!‬

‫קדושות הסליחה! החמלה! הצדקה! האמונה! קדושות! שלנו!‬ ‫גופים! סבל! גדוּלה!‬ ‫האו האו האו האו האו האו האווווווווווווווווווווו‬ ‫•••••‬ ‫הפועמה ‪ HOWL‬פורסמה לראשונה ב־‪ 1955‬בספרו של אלן גינסברג‪ .‬הגרסה‬ ‫המקומית של השיר ָ(האוּ) הודהדה ובוצעה לראשונה בדצמבר ‪ ,2010‬וטיפה‬ ‫נערכה מאז‪.‬‬

‫• ‪• 111‬‬

‫‪22/11/2016 12:29:32‬‬

‫‪ 10.indd 111‬הקיטאופוננ‬


‫‪22/11/2016 12:29:32‬‬

‫‪ 10.indd 112‬הקיטאופוננ‬


‫שער חמישי‬

‫אוֹ ִתיוֹ ת‬

‫‪22/11/2016 12:29:32‬‬

‫‪ 10.indd 113‬הקיטאופוננ‬


‫להבדיל ּ‬ ‫מכתיבה דו־כותבית בסגנון חופשי‪,‬‬

‫ולהבדיל מז'אנרים שאימצנו או הדהדנו‪" ,‬אותיות" הוא ז'אנר‬ ‫שהמצאנו‪ ,‬וזו האפשרות שהיינו רוצים לסיים ִא ּ‬ ‫תה‪ :‬האפשרות‬ ‫להמציא צורות שמתאימות לכן‪ ,‬דרך ההשראה מצורות קיימות‪.‬‬ ‫ּ‬ ‫בתורה כותבת אות או‬ ‫"אותיות" שהמצאנו הולך ככה‪ :‬כל אחת‬ ‫שתיים איפשהו במרחבי הדף (אפשר להחליט מראש על אזור שבו‬ ‫כותבים‪ ,‬מספר שורות מסוים וכדומה‪ ,‬ואפשר לא)‪ .‬האות החדשה‬ ‫יכולה להתמקם באזור ריק של הדף‪ ,‬או להצטרף לפני‪/‬אחרי אותיות‬ ‫שנכתבו קודם‪ ,‬עד שהאותיות הופכות למילה והמילים לשורה‬ ‫והשורות לשיר‪ .‬כשיש הרגשה שהשיר מתקרב לסיום מומלץ‬ ‫להרפות מהחוקים הרופפים־ממילא‪ ,‬ולשוחח יחד (עדיף להציע‪,‬‬ ‫פחות לשכנע) על מנת להשלים את השיר מתוך הסכמה והרמוניה‪.‬‬ ‫זו דינמיקה דומה לזו של משחק הלוח היפני "גוֹ "‪ ,‬שגם הוא‬ ‫מתחיל עם מרחב ריק שהולך ומתמלא במהלך המשחק‪ ,‬כשכּ ל‬ ‫ּ‬ ‫בתורה מוסיפה אבן איפשהו על הלוח‪ ,‬ועל ידי כך מסכלת‬ ‫שחקנית‬ ‫חלק מהאפשרויות שנפתחו במהלכים הקודמים ופותחת אפשרויות‬ ‫חדשות למהלכים הבאים‪ .‬ואכן‪ ,‬המהלך של שני המשחקים נוטה‬ ‫ּ‬ ‫בשלבי הפתיחה‪ ,‬לאותיות‪/‬אבנים הראשונות באזור‬ ‫להיות דומה‪:‬‬ ‫הריק יש אפקט דרסטי אבל מאוד פתוח לפרשנויות; בהמשך‪,‬‬ ‫כשעוד אבנים‪/‬אותיות נוספות באותו אזור ומתוך יחס אל‬ ‫הראשונות‪ ,‬מסתמנות במרחב צורות יציבות יותר; ובסיום‪ ,‬לאחר‬ ‫שהאפשרויות הדרמטיות מוצו‪ ,‬מגיע שלב של סגירה — המילוי‬ ‫של החללים האחרונים שחותם את המשמעויות הסופיות במקומן‪.‬‬ ‫במשחק הגוֹ המשתתפות הן ִמתחרות‪ :‬כל אחת מהן מנסה‬ ‫לכבוש כמה שיותר מהלוח‪ ,‬ולצורך כך היא מסכלת את המהלכים‬ ‫של האחרת‪ .‬ב"אותיות"‪ ,‬להבדיל‪ ,‬אין תחרות‪ ,‬ולסכל מהלכים של‬ ‫האחרת זה לא מטרה‪ .‬אבל זה בכל זאת קורה תמיד‪ ,‬כי כל אחת‬ ‫רואה אפשרויות מסוימות ועיוורת לאחרות; זה היבט הכרחי של‬ ‫המשחק‪ .‬היבט משלים הוא שכּ ל אחת פותחת כיוונים שהשנייה‬ ‫לא חשבה עליהם ושנותנים לה רעיונות שלא היו לראשונה‪ .‬לכן‬ ‫"אותיות" הוא סגנון כתיבה דיאלוגי מטבעו‪ ,‬כמו שהגוֹ והשחמט‬ ‫הם מטבעם משחקים לצמד (אם כי לפעמים מעניין להרשות לנפש‬ ‫שלך להתפצל באופן זמני ולשחק את שני התפקידים)‪.‬‬ ‫• ‪• 114‬‬

‫‪22/11/2016 12:29:32‬‬

‫‪ 10.indd 114‬הקיטאופוננ‬


‫על הציר שבין צורות כתיבה שיתופיות שבהן התרומה של כל‬ ‫משתתפת נותרת נפרדת לבין צורות שבהן היצירה הסופית בוקעת‬ ‫ּ‬ ‫התערבבות גמורה של הקולות‪ ,‬אותיות קרוב לקצה השני‪ .‬סוג‬ ‫מתוך‬ ‫בהיאחזוּת ובשחרוּר‪ :‬שחרור הרעיונות שלך על השיר‬ ‫של תרגיל ֵ‬ ‫לטובת הרעיונות של השיר על עצמו‪.‬‬ ‫לבסוף‪ ,‬אפשר להסתכל על "אותיות" גם כעל תרגיל בקשב־שירי‬ ‫ספונטני‪" .‬אותיות" מייצר קשב כזה אצל המשתתפות‪ ,‬גם אם הן לא‬ ‫מנסות במודע להגיע אליו‪ .‬זאת משום שהוא מפנה את אור התוף‬ ‫לחומריות של האותיות‪ ,‬של המצלולים; וכי הוא מסכל חשיבה‬ ‫נרטיבית ומעודד קישורים אסוציאטיבים לא טריוויאליים; ובעיקר‬ ‫כי השיר יוצא בהכרח מאוד דחוס — כל מילה דחוסה באפשרויות‬ ‫של כל המילים שהיא הייתה יכולה להתפתח אליהן באיזשהו רגע‬ ‫ובסוף הלכה לכיוון אחר‪ .‬כל אות תמימה המונחת על הדף‪ ,‬יש‬ ‫בכוחה לשנות באופן מהותי את השיר‪ .‬כך למשל צמד האותיות‬ ‫"אב"‪ ,‬נניח‪ ,‬שהונחו בתחילת השיר במרכז השורה החמישית‪ ,‬וסביבן‬ ‫נבנה הרבה מהלא־מודע־הקולקטיבי של השיר המתרקם (חודש אב‪,‬‬ ‫אבאלה‪ֵ ,‬אבֶ ל‪ ,‬אבק‪ ,‬כאב‪ ,‬אבדון)‪ ,‬יכולות להפוך פתאום ל"אבוקדו"‪,‬‬ ‫ולטרוף את כל הסלט!‬

‫• ‪• 115‬‬

‫‪22/11/2016 12:29:32‬‬

‫‪ 10.indd 115‬הקיטאופוננ‬


‫נעם פרתום ‪ +‬אבנר מרים עמית‬ ‫ְצפוּ‪ָ :‬ה ַעיִ ן ִהיא ּבוֹ לְ ָען‬ ‫ִמ ְד ָּב ִרי‬ ‫נוֹ ׁ ֵשם‪.‬‬ ‫ָמ ַתיְ ׁ ֶשה ּו א ּולַ י ֶא ְת ַר ֵ ּגל‬ ‫לְ ר ַֹחב ׁ ַשלְ וָ ָת ּה‬ ‫וְ ֶא ְפרֹשׂ ּ ֶפ ַרח‬ ‫וְ ע ּוגָ ב ו ִּמ ָ ּלה‬ ‫לִ כְ בוֹ ָד ּה‬

‫• ‪• 116‬‬

‫‪22/11/2016 12:29:32‬‬

‫‪ 10.indd 116‬הקיטאופוננ‬


‫קרן שפי ‪ +‬מיכל גולדשטיין‬ ‫ַמלְ ִּכי ַמה צּ וֹ ֵפן ׁ ִש ְמ ָך?‬ ‫את נוֹ ׁ ֵשם וְ נִ ׁ ְש ָּבר‬ ‫נִ בְ ֵר ָ‬ ‫ַמ ְעלִ ים טוֹ בָ ְת ָך‬ ‫ֵא ׁש ַמ ְע ְ ּגלֵ י זָ ָהב‬ ‫לְ ָא ִחי ּ ֶפ ֶרא‬ ‫ְּכמוֹ ִתי‬ ‫נִ ְמ ׁ ָש ְך ְּבגַ ב ּ ְפנִ ינָ ה‬ ‫חש ְך‬ ‫ְּת ִה ָ ּיה זָ בָ ה ֶדּ ֶר ְך ׁ ֶ‬

‫• ‪• 117‬‬

‫‪22/11/2016 12:29:32‬‬

‫‪ 10.indd 117‬הקיטאופוננ‬


‫הדס גלעד ‪ +‬קרן בן אלטבט‬ ‫יֵ ׁש לֵ ב‬ ‫ְמ ָע ָרה ְּכבוֹ ר‬ ‫ָה ִס ִירי ּגוּף‬ ‫ַא ֲח ַרי‪.‬‬ ‫ׁ ֶש ֶמ ׁש ְ ּג ׁ ִשי לְ ַק ֵּבל‬ ‫ֶאת ַה ָּמ ָחר‪.‬‬ ‫ִמי ֵער ֵאלַ י?‬

‫• ‪• 118‬‬

‫‪22/11/2016 12:29:32‬‬

‫‪ 10.indd 118‬הקיטאופוננ‬


‫נעם עמית ‪ +‬הדס גלעד‬ ‫אוֹ ָר ּה ָמדוּד‬ ‫לְ יַ ד יָ ֵר ְך ָקם‬ ‫ָמלֵ א ְּבצוּף‬ ‫ׁשוֹ ֵעט ׁ ָשלֵ ו‪.‬‬ ‫ִא ְמ ִרי ְדּ בָ ִרים ׁ ֶשל ֵערוּת‬ ‫וְ ָהיָ ה וְ יִ ְהיֶ ה‬ ‫ׁשוּב‬

‫• ‪• 119‬‬

‫‪22/11/2016 12:29:32‬‬

‫‪ 10.indd 119‬הקיטאופוננ‬


‫אבנר מרים עמית ‪ +‬גד קולר‬ ‫ּתוֹ ָדה לַ ָ ּנ ָהר ַעל‬ ‫ׁ ֶש ָּכל יוֹ ם ֲאנִ י‬ ‫מ ּובֶ כֶ ת‬ ‫ּגוֹ לָ ה‬ ‫נוֹ ׁ ֶש ֶמת ַמיִ ם‬

‫• ‪• 120‬‬

‫‪22/11/2016 12:29:33‬‬

‫‪ 10.indd 120‬הקיטאופוננ‬


‫אסנת ויילר ‪ +‬טליה ואקנין ‪ +‬אופיר כץ‬ ‫ּ ַפ ֲח ֵדי ָה ֵאם ְמ ַד ְּב ִרים‬ ‫נוֹ ֲה ִמים‪ַ ,‬ח ִ ּיים ָּב ְך‬ ‫ֵּת ֵצא ַּבת קוֹ ל‬ ‫נְ ׁ ִש ָיקה ִּת ֵּתן לָ ְך‬

‫• ‪• 121‬‬

‫‪22/11/2016 12:29:33‬‬

‫‪ 10.indd 121‬הקיטאופוננ‬


‫אבנר מרים עמית ‪ +‬אסנת ויילר‬ ‫ַעל‬ ‫לִ ִּבי‬ ‫ָחתוּם‬ ‫ֵקץ‬

‫• ‪• 122‬‬

‫‪22/11/2016 12:29:33‬‬

‫‪ 10.indd 122‬הקיטאופוננ‬


‫אבנר מרים עמית ‪ +‬ענת לוין‬ ‫ֶחבְ רוֹ ן‪:‬‬ ‫ַצ ַער ַה ַּמיִ ם‬ ‫ו ׁ ְּש ֵאלָ ה ָעבָ ה‬

‫• ‪• 123‬‬

‫‪22/11/2016 12:29:33‬‬

‫‪ 10.indd 123‬הקיטאופוננ‬


‫אורי בארי ‪ +‬קרן שפי‬ ‫ַּת ֲא ִר ְ‬ ‫יך ׁ ָשחֹר לָ ֵאלִ ים‬ ‫ֶא ְפ ׁ ָשר לְ נַ ֵּבא‬ ‫ׁ ַש ַחר ָ ּגנוּז ְּבכָ ְתלֵ י ַה ַּביִ ת ֶה ָח ֵרב‬ ‫לְ ָפנִ ים ִמ ּׁ ָש ְר ׁ ֵשי ָה ֶע ֶצב‬ ‫זֶ ה ממשי(ך)‬ ‫ְּכ ֵר ַיח‪ ,‬סוֹ ִדי ְּכמוֹ ַה ְר ָ ּג ׁ ַשת ׁ ַש ֶ ּלכֶ ת‪.‬‬ ‫ַּת ֲא ִר ְ‬ ‫יך ׁ ָשחֹר לֵ אל ִֹהים‬ ‫ֶא ְפ ׁ ָשר לְ נַ ֵּבא‬ ‫ׁ ַש ַחר ָ ּגנוּז‬ ‫לְ ָפנִ ים ִמ ּׁ ֶש ֶמ ׁש‬ ‫ַּת ֲא ִר ְ‬ ‫יך ׁ ָשחֹר לָ ֵאלִ ים‬ ‫ֶא ְפ ׁ ָשר לְ נַ ֵּבא‬ ‫ׁ ַש ַחר ָ ּגנוּז‪ֶּ ,‬בכִ י‬ ‫לְ ָפנִ ים ִמ ּׁ ָש ְר ׁ ֵשי ָה ֵעינַ יִ ם‬ ‫ַּת ֲא ִר ְ‬ ‫יך ׁ ָשחֹר לָ ֵאלִ ים‬ ‫ֶא ְפ ׁ ָשר לְ נַ ֵּבא‬ ‫יתם ֶה ָח ֵרב‬ ‫ׁ ַש ַחר ָ ּגנוּז ְּבכָ ְתלֵ י ֵּב ָ‬ ‫לְ ָפנִ ים ִמ ּׁ ָש ְר ׁ ֵשי ָה ֵעץ‬ ‫ׁ ְש ָמ ָמה‬ ‫ְדּ ָמ ָמה‬ ‫ׁ ַש ַחר ָ ּגנוּז ְּבכָ ְתלֵ י ַה ַּביִ ת ֶה ָח ֵרב‬ ‫לְ ָפנִ ים ִמ ּׁ ָש ְר ׁ ֵשי ָה ֶע ֶצב‬ ‫זֶ ה ַמ ְמ ׁ ִש ְ‬ ‫יך‬ ‫• ‪• 124‬‬

‫‪22/11/2016 12:29:33‬‬

‫‪ 10.indd 124‬הקיטאופוננ‬


‫זֶ ה ַמ ָּמ ׁ ִשי‬ ‫ְּכ ֵר ַיח יַ ְס ִמין‬ ‫זֶ ה ַמ ָּמ ׁ ִשי‬ ‫ְּכ ֵר ַיח‪ ,‬סוֹ ִדי ְּכמוֹ‬ ‫ַמיִ ם‬ ‫•••••‬ ‫הבית הראשון הוא השיר הסופי כפי שנכתב אות־אות‪ ,‬ושאר הבתים הם‬ ‫עקבות של אפשרויות שלא מומשו‪ ,‬שבילים שלא הלכנו בהם‪ .‬ברגעים שונים‬ ‫תוך כדי הכתיבה יחד רשמתי לעצמי בצד את הכיוון שדמיינתי או רציתי או‬ ‫שיערתי באותו רגע שאליו השיר ימשיך‪ .‬בסוף שרשרנו את כל האפשרויות‬ ‫האלו לפי הסדר שבו הן נכתבו‪.‬‬

‫• ‪• 125‬‬

‫‪22/11/2016 12:29:33‬‬

‫‪ 10.indd 125‬הקיטאופוננ‬


‫עדי קיסר ‪ +‬יונתן קונדה‬ ‫ּב ֶֹקר‪ִ ,‬מ ׁ ְש ָ ּגל ַּתת־יַ ִּמי‬ ‫ְּבלִ י ׁ ֻש ָּתף‪ַ ,‬ה ֲחלוֹ ם‬ ‫ֵמת ְּכ ׁ ֶש ֵהם זוֹ כְ ִרים לְ ׁשוֹ ֵטט‬ ‫ָּבאוֹ ר‪ַ ּ ,‬פ ַעם‬ ‫ִה ְת ַח ְּבא ּו ַּב ָדּ רוֹ ם‪ַ .‬עכְ ׁ ָשו‬ ‫אתך‬

‫• ‪• 126‬‬

‫‪22/11/2016 12:29:33‬‬

‫‪ 10.indd 126‬הקיטאופוננ‬


‫קרן בן אלטבט ‪ +‬נעם פרתום‬ ‫ָצ ִר ְ‬ ‫יך ַמ ֲעגָ ן ֵּבין נְ ׁ ִשיקוֹ ת‪.‬‬ ‫זֶ ה ַקל לְ ִמ ּמו ּׁש ָּכל עוֹ ד‬ ‫נִ זְ כּ ֹר לִ נְ ׁשֹם‪ָ .‬אז ָמה ִאם יֵ ׁש‬ ‫ֵאי ׁ ָשם‬ ‫ִ ּג ְמ ּגוּם‬

‫• ‪• 127‬‬

‫‪22/11/2016 12:29:33‬‬

‫‪ 10.indd 127‬הקיטאופוננ‬


‫קרן בן אלטבט ‪ +‬אבנר מרים עמית‬ ‫‪.1‬‬ ‫ָאח‬ ‫ְּב ַרח‬ ‫ַשן‬ ‫ְּב ֵחיק‬ ‫צדף‬

‫‪.2‬‬ ‫א ּולַ י‬ ‫ֶע ֶצב ַחי‬ ‫א ּולַ י‬ ‫ָצ ָמא‬ ‫ָ ּגדוֹ ל‬

‫‪.3‬‬ ‫ח ֶֹפ ׁש ָּבא‬ ‫ֲאגַ ם ָעמֹק‬ ‫ְּבלִ י סוֹ ד‬

‫• ‪• 128‬‬

‫‪22/11/2016 12:29:33‬‬

‫‪ 10.indd 128‬הקיטאופוננ‬


‫אמיר מנשהוף ‪ +‬שירה חׂרש‬ ‫ָּתרוּם ִּת ָ ּנ ֵתן‬ ‫לְ ָר ׁ ֵשי ָהאוֹ ר‬ ‫ּ־האוּל־אוֹ ת־אוֹ ת‬ ‫נְ יו ָ‬ ‫ַסלְ ִסלָ אוֹ ת ָאבוֹ א ָסלוֹ נְ ָך‬ ‫ו ֶּפ ַתח לָ ַעיִ ן‬ ‫וְ ׁ ַש ַער לֶ ָחבֵ ר‬

‫• ‪• 129‬‬

‫‪22/11/2016 12:29:33‬‬

‫‪ 10.indd 129‬הקיטאופוננ‬


‫אבישי חורי ‪ +‬יואב גולדשטיין‬ ‫ֲאבָ ל ַרק ֵמ ֵעבֶ ר לָ ָא ֶרץ‬ ‫נִ ׁ ְש ַמ ְע ָּת ָצלוּל‬ ‫וְ ַה ְמ ֻפ ָזּר נֶ ֱאגָ ד‪:‬‬ ‫ְ ּגדוֹ ת ַּתיִ ל‬ ‫ַע ָּתה נוֹ ׁ ְשמוֹ ת‪.‬‬

‫• ‪• 130‬‬

‫‪22/11/2016 12:29:33‬‬

‫‪ 10.indd 130‬הקיטאופוננ‬


‫ענבר ינפוש אלגזי ‪ +‬רוני רוֹ ז ‪ +‬עדי קיסר ‪ +‬דינה עאזם ‪+‬‬ ‫נמרוד אברון ‪ +‬ישראל דדון ‪ +‬אבנר מרים עמית ‪+‬‬ ‫אלכס קון ‪ +‬יונתן קונדה‬ ‫יָ ַדי ַּב ּׁ ִשיר‬ ‫ נִ ְפ ְרדוּ‪.‬‬ ‫י־ד ֶּב ׁ ֶשת‬ ‫ה' נֵ ִרי‪ָ ,‬א ָ ּנא ֱאחֹז ְדּ לִ ַ‬ ‫ְּכ ׁ ֶש ָ ּנבוֹ א ָּב ִעבְ ִרית‪ְּ .‬כ ׁ ֶש ִ ּנ ְרדּ ֹף‬ ‫נֵ ֵרד ֶאת ַה ָ ּים לְ ַמ ֲע ַמ ִ ּקים‬

‫• ‪• 131‬‬

‫‪22/11/2016 12:29:33‬‬

‫‪ 10.indd 131‬הקיטאופוננ‬


‫על מות המחבר ותחיית המחברים‬ ‫הקדמה מאת עזרא אליוט עזרא‬ ‫המשכתי את השירים ששמרת במגירה‪ ,‬ושתכננת לשרוף‬ ‫בבוקר‪ .‬סלח לי‪ ,‬הם היו לי טעימים‪ ,‬כה מוזרים וכה חמים‪.‬‬

‫‪0‬‬

‫עשרת הדוברות‪ ,‬או תוכן העניינים‬ ‫אד ִמלה‪ ,‬חוָ ִמלה‪.‬‬ ‫ ‪I‬‬ ‫אנו מצויים בלשון־ים קדמית של העידן — ָ‬ ‫נקטפנו מהעץ‪.‬‬ ‫‪ I I‬אנו לא יכולים לשכב עם כולם‪ .‬אנו יכולים לכתוב עם כולם‪.‬‬ ‫בשמים ואשר בארץ‬ ‫‪ I II‬תן למילים לעשות בך טבע ותמונה אשר ַ‬ ‫מתחת ואשר במים מתחת לארץ‪.‬‬ ‫‪ IV‬אתם‪ ,‬העומדים במפתן — ִּכתבו ִאתנו‪ .‬נבכה יחד‪.‬‬ ‫‪ V‬לכל פרי פריחה שונה‪ ,‬לכל ילד תחביר פנימי‪ ,‬שימו בדואר‬ ‫ ‬ ‫מה כתבתם מתוך שינה‪.‬‬ ‫‪ V‬לא תרצח אב‪.‬‬ ‫‪ I‬‬ ‫‪ VII‬לא תנאף עם פרוזה‪.‬‬ ‫‪ V‬לא תגנוב כי אין מה לגנוב‪ .‬הכול של כולם‪ .‬מגירות העולם‬ ‫‪ III‬‬ ‫התאחדו!‬ ‫‪ IX‬לא תענה כששוטר קורא לך 'היי אתה'‪.‬‬ ‫‪ X‬לא תחמוד בי"ת רעך‪ ,‬לא תחמוד גימ"ל רעך‪ ,‬וד' וכ' ופ'‬ ‫ ‬ ‫ות' וכל אשר לרעך‪ .‬רעך עלא כיפאק‪.‬‬ ‫‪ 0‬הפואמה הגדולה של טי אס אליוט‪' ,‬ארץ הישימון'‪ ,‬נפתחת‬ ‫בהקדשה לעזרא פאונד (‪ .)il miglior fabbro‬מסתבר שהמקום‬ ‫שלקח פאונד ביצירה היה גדול ועמוק בהרבה מעריכה גרידא;‬ ‫פאונד חתך חלקים נרחבים מהשיר‪ ,‬שינה אחרים‪ ,‬ואף הוסיף‬ ‫קטעים חדשים משלו‪ .‬אליוט‪ ,‬מצדו‪ ,‬היה מודע מאוד לתלוּת‬ ‫היצירה שלו באחרים‪ ,‬ולקח חלק בקבוצות יצירה רבות לאורך חייו‪.‬‬ ‫• ‪• 132‬‬

‫‪22/11/2016 12:29:33‬‬

‫‪ 10.indd 132‬הקיטאופוננ‬


‫ואכן‪ ,‬שיתופי פעולה ספרותיים קיימים וכמעט מובנים‬ ‫מאליהם‪ .‬עם זאת‪ ,‬לאורך ההיסטוריה קמו קבוצות שלקחו‬ ‫ֲ‬ ‫את השיתוף ואת ריבוי הקולות צעד אחד קדימה‪ :‬כפרקטיקה‬ ‫מכוננת‪ .‬בין הדוגמאות המשמעותיות ניתן למנות את הרנגה‬ ‫ּ‬ ‫הסוראליזם הצרפתי‪.‬‬ ‫היפנית ואת‬ ‫ֵ‬ ‫לא אזכיר את הוועדה המכוּנה 'שייקספיר' ואת המקהלה‬ ‫המכונה 'הומרוס'‪.‬‬ ‫‪ i‬שירה משותפת מאפשרת לצמדים‪ ,‬קבוצות ומעגלים‪ ,‬להגיע‬ ‫למרחבים פואטיים־חברתיים שמחוץ להישג ידה של הכּ תיבה‬ ‫היחידאית‪ .‬נראה שמדובר בתופעה על־זמנית‪ ,‬שהתקיימה תמיד‬ ‫לצד הכתיבה ה'יחידאית'‪ ,‬אשר גם היא מושתתת על אותה איכות‬ ‫דיאלוגית שקיימת בכל יצירה של האדם‪ .‬שתי הגישות הללו אינן‬ ‫סותרות זו את זו‪ ,‬כי אם משלימות‪:‬‬ ‫המיתוס בדבר המחבר היחיד הגאון שכותב בהשראה אלוהית‬ ‫לא נעלם‪ ,‬הוא רק ּפו ָּרק לגורמיו‪ :‬ההשראה אכן אלוהית היא‬ ‫והמחבר עודנו מחבר; ההשראה מגיעה משותפיו האלוהיים‬ ‫(הנושמים‪ ,‬הצומחים‪ ,‬הדוממים)‪ ,‬ואילו פעולתו היא שילוב־‬ ‫ערבול־מחדש של הטקסטים (במובנם הרחב) שספג במהלך חייו;‬ ‫ואולי מכאן המילה 'מחבר'‪ ,‬והרי הוא מחבר‪.‬‬ ‫בימינו המרושתים עד בלי די‪ ,‬השיתוף בתכנים הפך‬ ‫לפרקטיקה יומיומית בעבור רבים‪ ,‬והטכנולוגיה מאפשרת גישור‬ ‫מעל מגבלות מיקום‪ ,‬שפה וידע (ויקיפדיה‪ ,‬פייסבוק‪ ,‬גוּגל־דוֹ ק‬ ‫וכו')‪ .‬זאת במקביל לכוחות כלכליים ולאומיים שחרתו על דגלם‬ ‫את האינדיבידואליזם וההפרדה‪ ,‬בהתאמה‪ .‬אין בכך לרמוז כי‬ ‫השירה המשותפת נולדה זה עתה‪ ,‬אלא להצביע על ההקשר‬ ‫ּ‬ ‫הספציפי שבו המאמר נכתב‪ ,‬בעברית‪ :‬מתוך ימים שקוראים‬ ‫למימוש המפנה הצורני‪,‬‬ ‫‪ ii‬להתרחבות‪ .‬שירה משותפת היא מפגש‪ ,‬אהבה‪ ,‬אירוח הדדי‬ ‫בנשמות‪ .‬כלי לאיחוד וכלי לפירוק (שסופו — הזדכּ כות)‪ .‬צורת‬ ‫תקשורת ומגע‪ .‬המיטה ּ‬ ‫שב ּה כותבים היא הצורה‪ :‬המנגנון‬ ‫השירי־חברתי שתפקידו להכיל את ריבוי הקולות ולעודד את‬ ‫התמזגותם‪ ,‬או לחלופין להבליט את שניוּתם‪.‬‬ ‫לכל התאגדות־לשם־כתיבה קיימת צורה מכוננת‪ ,‬כמו‬ ‫• ‪• 133‬‬

‫‪22/11/2016 12:29:33‬‬

‫‪ 10.indd 133‬הקיטאופוננ‬


‫שלכל שיר 'יחידאי' יש צורה מכוננת‪ .‬ניתן להתייחס לכך כאל‬ ‫שפה‪/‬מגבלה־משותפת‪ ,‬המוסכמת על סך הכותבים‪ ,‬ומאפשרת‬ ‫רובד של אחידות צורנית‪ ,‬בתוך הריבוי‪ .‬לעתים מדובר בצורה‬ ‫מסורתית שבה משתמשים‪ ,‬לעתים עצם הסיטואציה השירית‬ ‫מייצרת פרקטיקה חדשה‪ ,‬ולעתים הצורה היא פשוט 'העדר‬ ‫צורה'‪ ,‬כמו לשכב במים‪.‬‬ ‫‪ iii‬האחד בקבוצה‪ ,‬משוחרר מעול היצירה היחידאית‪ ,‬סופג את‬ ‫סביבתו וכותב את המילים שעולות בו בתגובה‪ :‬לכתוב כמו‬ ‫שאחד יכול‪ ,‬לא כדי להיות טוב יותר מהאחרים‪ ,‬אלא כדי לתרום‬ ‫לשכלול טקסט שתפקידו אינו לייצג אותי ולא את האחרים;‬ ‫להתקדם לא־חמוש לאורך הנייר‪ ,‬לאבד את העצמי בפעולת‬ ‫הכתיבה; להיות אף אחד ואחד באותו הזמן‪ .‬להיעשות רבים‪.‬‬ ‫‪ iv‬זהו מפעל אינקלוסיבי מטבעו‪ ,‬ריבוי הקולות והתחבירים פותח‬ ‫מרחב הכלה של אושר וסבל‪ .‬הנוכחות השירית של האחר‬ ‫מאפשרת לי לשקוע במילותיו‪ ,‬להשתנות מולו או אליו‪ ,‬להתקרב‬ ‫ולהתרחק‪ .‬מעבר לאיכות התראפויטית (או תראפואטית) של‬ ‫כתיבה כזו‪ ,‬הפותחת ַדלתות תודעה ומנפה מחסומי ביקורת‪,‬‬ ‫הערך הספרותי טמון בעצם הפער שבין הקולות השונים‪ ,‬במתח‬ ‫שנוצר על רוחב היריעה הנפרשׂ ת‪ .‬זהו אחד המפתחות החזקים‬ ‫לקריאה של שירה משותפת‪.‬‬ ‫האינקלוסיביוּת מתבטאת גם בקריאה‪ ,‬בתהליך יצירת‬ ‫המשמעות מהטקסט‪ ,‬כולם נמענים ומחברים באותו הזמן‪:‬‬ ‫משחק תפקידים כפול — לקרוא ולהגיב‪ ,‬תמיד להגיב (אבל מה‬ ‫עם השתיקה?)‪.‬‬ ‫‪ v‬החיפוש אחר התחביר הפנימי מאפיין משוררים רבים‪ .‬אך גם‬ ‫אותו תחביר פנימי נתון להשפעות חיצוניות ומשתנה כל העת‪.‬‬ ‫האימון בפואטיקה השיתופית ובכתיבה עם אחרים מגביר את‬ ‫הנגישוּת גם לדיאלוג הפנימי‪ ,‬באופן שתהליך היצירה (גם אם‬ ‫הוא מתבצע לבד) יכול להפוך לשיחה חסרת עכבות בין אדם‬ ‫לעצמו‪.‬‬ ‫‪ vi‬חרדת ההשפעה היא סיפור עצוב‪ .‬מי אני אם לא הספרים‬ ‫שקראתי‪ ,‬האנשים שפעמתי‪ ,‬הפרחים שהרחתי‪ ,‬ההרים שבהם‬ ‫צעדתי‪ .‬משוררים חיים ומתים הם חבריי כולם‪ .‬מכולם למדתי‬ ‫• ‪• 134‬‬

‫‪22/11/2016 12:29:33‬‬

‫‪ 10.indd 134‬הקיטאופוננ‬


‫ואת כולם אני כותב (יש שיותר‪ ,‬יש ּ‬ ‫שפחות)‪ .‬ברגע שאפסיק‬ ‫להיות מושפע מסביבתי‪ ,‬נראה שכבר לא אהיה‪ .‬הפרקטיקה‬ ‫הרוֹ וחת בעולם השירה‪ ,‬של דריכה־אלימה על משוררי עבר‬ ‫ומשוררי הווה למטרות העלאת הקרן‪ ,‬אינה רלוונטית לעולם‬ ‫השירה המשותפת‪ ,‬אשר מתקיים בדיוק על הקשר שבין כתיבה‬ ‫למנוע־יצירה רב־בוכנתי‪.‬‬ ‫אחת לאחרת והופך את המתח ביניהן ְ‬ ‫‪ vii‬פרוזה זה טוב (תנאף‪ ,‬תנאף)‪ .‬מאמרו המיתי של מיכאיל בחטין‬ ‫על אודות 'הרב־דיבוריות ברומן' נוגע בדיוק באיכות זו של‬ ‫הכתיבה הפרוזאית‪ ,‬המשלבת לשונות ותחבירים רבים‪ ,‬כציטוטים‬ ‫של דמויות שונות‪ ,‬או כחדירה של דיבורים והשפעות זרות אל‬ ‫תוך לשונו של המחבר‪ .‬בחטין‪ ,‬שחקר לעומק את אמנות הדיאלוג‬ ‫ואת הופעותיה השונות בספרות ובחיים ("איני יכול לעשות בלי‬ ‫האחר; איני יכול להפוך לעצמי בלי האחר; עליי למצוא את עצמי‬ ‫באחר‪ ,‬למצוא את האחר בי")‪ ,‬מתאר את הרב־דיבוריוּת כתכונה‬ ‫אידאלית של הרומן כז'אנר חברתי ואף מעמדי־פוליטי במובהק‪.‬‬ ‫ֵ‬ ‫השירה כפי שאנו מכירים אותה‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬מבוססת בראש‬ ‫מעבר להצבעה‬ ‫ובראשונה על הקול האחד‪ ,‬קולו של המשורר; אך ֵ‬ ‫על היות הקול הזה מרובה ומרובד בעצמו‪ ,‬ישנה חשיבות‬ ‫חברתית לעצם הרחבת המדיום השירי‪ ,‬והכנסת הרב־דיבוריות‬ ‫גם למחוזות השמורים והמקודשים של האינדיבידואל‪:‬‬ ‫‪ viii‬ניתן לראות בשירה משותפת תרופת־נגד אל מול ערכי הרכושנות‬ ‫והניכוס האינטלקטואלי; לעומת ערכים אלה‪ ,‬היום‪ ,‬שירה‬ ‫משותפת היא בגדר אקט של סולידריות‪ ,‬קומונליוּת‪ ,‬התאגדות‬ ‫אמנים וחברים בשיתוף עמוק‪ .‬מי יודע‪ ,‬אולי בסוף יֵ צא לנו יותר‬ ‫משיר‪.‬‬ ‫לאידאולוגיה (תענה‪ ,‬תענה)‪.‬‬ ‫‪ ix‬זו קריאה‬ ‫ֵ‬ ‫‪ x‬מהפכה ושלום‪.‬‬ ‫* תודה לכל הקולות והתחבירים שכתבו את המאמר‪.‬‬ ‫יוני‪2011 ,‬‬

‫• ‪• 135‬‬

‫‪22/11/2016 12:29:33‬‬

‫‪ 10.indd 135‬הקיטאופוננ‬


‫• ‪• 136‬‬

‫‪22/11/2016 12:29:33‬‬

‫‪ 10.indd 136‬הקיטאופוננ‬

ננופואטיקה 10  
ננופואטיקה 10  
Advertisement