Issuu on Google+


‫הונג קונג‬ ‫הונג קונג או בשמה המלא הונג קונג‪ ,‬האזור המנהלי המיוחד של‬ ‫הרפובליקה העממית של סין הוא אחד משני אזורים מנהליים מיוחדים‬ ‫ברפובליקה העממית של סין‪) ,‬השני הוא מקאו(‪ .‬פירוש השם הונג קונג‬ ‫הוא "הנמל הריחני"‪.‬‬ ‫הונג קונג מורכבת מהאי הונג קונג‪ ,‬קאולון והטריטוריות החדשות‪ .‬חצי‬ ‫האי קאולון מחובר לטריטוריות החדשות בצפון‪ ,‬המתחברות לשטח‬ ‫סין גופא מעבר לנהר סאם צ'אן‪ .‬בסך הכל‪ ,‬כולל שטח הונג קונג ‪236‬‬ ‫איים קטנים‪ ,‬שהגדול בהם הוא לנטאו והשני בגודלו והמאוכלס ביותר‬ ‫הוא האי הונג קונג‪ .‬האי הזעיר אפ ליי צ'או שליד נמל אברדין נחשב‬ ‫לשטח המאוכלס ביותר בעולם‪.‬‬ ‫הונג קונג הייתה מושבה בריטית עד ה‪ 1-‬ביולי ‪ ,1997‬כאשר הושבה‬ ‫לשלטון סיני‪ .‬תחת המדיניות של "מדינה אחת‪ ,‬שתי שיטות" נהנית הונג‬ ‫קונג ממידה רבה של אוטונומיה תחת השלטון הסיני‪ ,‬וממשיכה לקיים‬ ‫מערכת משפט‪ ,‬מטבע‪ ,‬מכס והגירה משלה‪ ,‬כמו גם נהיגה בצד‬ ‫השמאלי‪ ,‬כמקובל במושבות בריטיות‪.‬‬ ‫רק מערכת ההגנה הצבאית והיחסים הדיפלומטיים נתונים תחת חסות‬ ‫הממשלה המרכזית בבייג'ינג‪.‬‬


‫מקאו‬ ‫לאחר מהפכת הציפורנים הדמוקרטית בפורטוגל בשנת ‪,1974‬‬ ‫החליט השלטון הדמוקרטי החדש לוותר על כל הטריטוריות שהחזיקה‬ ‫פורטוגל מעבר לים‪ ,‬אך לסין לא היה כל עניין לקבל לידיה את הריבונות‬ ‫על מקאו‪ .‬בשנת ‪ 1976‬הכריזה ממשלת פורטוגל על מקאו כעל‬ ‫"טריטוריה מיוחדת"‪ ,‬והעניקה לה מידה רבה של עצמאות כלכלית‬ ‫ומנהלית‪ .‬כמו כן הסכימו פורטוגל וסין לראות במקאו "טריטוריה‬ ‫סינית תחת מנהל פורטוגזי"‪.‬‬ ‫בעקבות ההסכם בין הבריטים והסינים לגבי מעמדה של הונג קונג‪,‬‬ ‫הגיעו הפורטוגזים בשנת ‪ 1987‬להבנה דומה עם הסינים לגבי מעמדה‬ ‫של מקאו כ"אזור אדמיניסטרטיבי מיוחד"‪ ,‬הסדר שנכנס לתוקפו‬ ‫ב‪ 20-‬בדצמבר ‪ .1999‬בשנת ‪ 2005‬הוכרז המרכז ההיסטורי של מקאו‬ ‫עולמית‪..‬‬ ‫ת‬ ‫כאתר מורשת‬

‫נהר ה“לי“‬


‫גווילין‬ ‫אחת הערים היפות והמתויירות בסין‪ ,‬המשמשת בעיקר כעיר מעבר‬ ‫לאחותה הקטנה ‪ -‬יאנגשו‬ ‫בגווילין חיות בערבוביה המודרניות עם החיים הסיניים הפשוטים‪.‬‬ ‫כאן תוכלו לבקר במרכזי קניות מודרנים‪ ,‬רחובות מערביים‪ ,‬מקומות‬ ‫בילוי מפוארים‪ ,‬גינות מסודרות להפליא ואגמים מרשימים‪ ,‬בשעות‬ ‫היום אפשר לטייל בין הפארקים הפזורים ברחבי העיר ובקרבתה‪.‬‬ ‫אגמי גווילין‬ ‫במרכז גווילין‪ ,‬בסמוך לשוק‪ ,‬ישנם מספר אגמים ומזרקות‪ ,‬בינהם‬ ‫אגם הפיקוס‪ ,‬אגם הפיר ואחרים‪ .‬מעל האגמים ישנם גשרים בסגנון‬ ‫אירופאי המוארים באורות צבעוניים‪.‬‬ ‫שוק גילוף בעץ ‪ -‬שוק צבעוני ויפיפה של פסלים רבים‪ ,‬בין היתר‬ ‫דמויות סיניות מפורסמות‪ ,‬המגולפוים ומפוסלים בעץ‪.‬‬ ‫גבעת חדק הפיל ‪ -‬שיאנגבי שאן ‪Xiangbi Shan‬‬ ‫גבעת חדק הפיל‪ ,‬סמלה המפורסם של העיר גווילין‪ ,‬נמצאת על גדתו‬ ‫המערבית של נהר הלי‪ .‬מדובר בגבעה הנראית כאילו היא שולחת‬ ‫זרוע )או יותר נכון חדק( אל תוך נהר הלי ויוצרת מראה של פיל‬ ‫השותה מן המים‪ .‬על ראש הגבעה ניצבת פגודה קטנה מימי שושלת‬ ‫מינג )מאות ‪ ,(17 - 14‬ממנה ניתן לתצפת על כל האזור‪ .‬מהפגודה‬ ‫ישנו שביל המוביל אל חדק הפיל‪ ,‬שהוא בעצם מערת נטיפים‬ ‫מרשימה‪ .‬ישנה אפשרות לשוט ברפסודת במבוק ארוכה למרגלות‬ ‫חדק הפיל‪ ,‬או לעלות בשורת מדרגות לנקודת תצפית בגבעה עצמה‪,‬‬ ‫ניתן גם לצפות בגבעה במהלך במהלך השייט ליאנגשו‪.‬‬


‫אמישאן‬ ‫אמישאן‪ ,‬אחד מארבעה הרים המקודשים על ידי הבודהיסטים בסין‪.‬‬ ‫בהר היפה‪ ,‬המיוער בעצי אשוח ובקני חיזרן ומשובץ במנזרים‪ ,‬שכל‬ ‫אחד הוא מתחם בפני עצמו‪.‬‬ ‫תחנת היעד של הרכבל מגיעה לפסגה ולמנזר הגדול והמרכזי‪ ,‬שבו‬ ‫כמה היכלות‪ ,‬בריכות‪ ,‬בתי תפילה‪ ,‬פאגודות‪ ,‬פסלי בודהא‪ ,‬אינסוף‬ ‫דוכני מכירה לתיירים והרבה מאמינים‪ ,‬ונזירים‪.‬‬ ‫הירידה ברגל מההר דרך אלפי מדרגות הבנויות בגב ההר‪ ,‬במשך‬ ‫כשעתיים‪ ,‬ביער מרהיב ורוגע‪ ,‬עם מעיינות צלולים‪ ,‬גשרים ומפלים‬ ‫קטנים‪(.‬‬


‫צ‘נגדו‬ ‫היא העיר החמישית באוכלוסייתה במדינה )כ‪ 10.5-‬מיליון תושבים(‬ ‫ומהווה צומת דרכים חשוב‪ .‬העיר בנויה בצורה מעגלית‪ ,‬ומקיפים‬ ‫אותה שלושה כבישי טבעת גדולים‪ .‬במרכז העיר נמצאת הכיכר‬ ‫המרכזית‪ ,‬כיכר טיאנפו‪ ,‬ובה ניצב פסלו של מאו צה טונג‪ .‬העיר‬ ‫נוסדה בשנת ‪ 316‬לפני הספירה לערך‪.‬‬ ‫העיר צ'נגדו מפורסמת בדובי הפנדה הגדלים בתחומי מחוז סצ'ואן‪,‬‬ ‫ובשטר הכסף הראשון מאז ומעולם ‪ -‬ה"ג'יאו דזי" )‪(Jiao Zi‬‬ ‫מתקופת שושלת סונג )שנת ‪ 1023‬לספירה(‪.‬‬


‫הטרה‪-‬קוטה‬ ‫חפירה ארכיאולוגית זו נחשבת לאחת התגליות החשובות של המאה‬ ‫העשרים‪ ,‬ולאחד מאתרי ה"חובה לראות" של סין‪ .‬למעלה מ‪6,000-‬‬ ‫דמויות של חיילים וסוסים עשויים מחומר הטרה‪-‬קוטה‪ ,‬ערוכים‬ ‫לקרב‪ ,‬שיוצרו ומוקמו כדי להגן על קבר מייסד שושלת צ'ין‪ ,‬הנחשב‬ ‫לאבי האימפריה הסינית‪ ,‬צ'ין ש'חואנג‪ ,‬במאה השלישית לפני‬ ‫הספירה‪ .‬אין שתי דמויות זהות‪ ,‬והכוח מחולק לקשתים‪ ,‬סייסים‪,‬‬ ‫כידונאים וסייפים‪ .‬למעלה מ‪ 10,000-‬כלי נשק ופרטי ציוד מקוריים‬ ‫נמצאו עם החיילים‪ ,‬ולמרבה הצער פריטים אלו אינם מוצגים‪.‬‬ ‫האתר המדהים נבנה כמשמר מצפון לקברו של הקיסר בסוף המאה‬ ‫השלישית לפני הספירה ונקבר בשריפה של איכרים זועמים בייסוד‬ ‫שושלת חאן מספר שנים מאוחר יותר‪.‬‬ ‫האתר נחשף במקרה על ידי איכרים שחפרו באר ונתקלו בחיילי טר־‬ ‫ה‪-‬קוטה שהיו קבורים במחילות בעומק של כ‪ 10-‬מטרים‪ .‬האיכרים‬ ‫יושבים שם מדי יום בחנות המזכרות וחותמים לתיירים על ספרי המ־‬ ‫זכרות שהם קונים שם‪ .‬לא כל החיילים נחשפו עדיין‪ ,‬והרבה מהם‬ ‫עדיין חבויים מתחת לפני האדמה‪ .‬בין יתר הממצאים שנחשפו ‪-‬‬ ‫מרכבת הקיסר רתומה לארבעה סוסים‪.‬‬


‫שיאן‬ ‫שיאן הייתה אחת משש ערי הבירה העתיקות בסין‪ ,‬כשהאחרות היו‬ ‫בייג'ינג‪ ,‬לוו‪-‬יאנג‪ ,‬קאיפנג‪ ,‬האנגג'ואו‪ ,‬ונאנג'ינג‪ .‬שיאן הייתה עיר הבירה‬ ‫של ‪ 13‬שושלות לרבות שושלת האן‪ ,‬שושלת צ'ין‪ ,‬ושושלת טאנג וזאת‬ ‫במשך ‪ 1062‬שנים‪ .‬בתקופת שושלת האן ושושלת טאנג שיאן הייתה‬ ‫התחנה הראשונה בדרך המשי כמו גם המרכז הפוליטי הכלכלי והתרבותי‪,‬‬ ‫בתקופתה העיר הייתה העיר המאוכלסת ביותר בעולם ואחת החשובות‬ ‫בעולם‪.‬‬ ‫העיר מוקפת בנהר ג'ין‪ ,‬נהר ווי‪ ,‬נהר צ'אן ונהר ג'ינג‪ .‬שיאן ידועה כיום‬ ‫בעיקר בשל הממצאים של צבא הטרקוטה שנמצאו בסביבתה‪.‬‬ ‫חומות העיר נמצאות במרכז העיר‪ ,‬החומה המזרחית אורכה ‪ 11.9‬ק"מ‪,‬‬ ‫החומה המערבית קטנה רק במעט מהמזרחית; בחומות ‪ 4‬שערים‪.‬‬ ‫המזרחי ‪ -‬שער אניון‪ ,‬הדרומי ‪ -‬שער יונגן‪ ,‬המערבי ‪ -‬שער אנדינג‬ ‫ובמזרח שער צ'אנגלי‪ .‬חומות אלו נבנו מחדש על החומות שהיו בתקופת‬ ‫שושלת טאנג‪ .‬בתקופת שושלת מינג )‪ (1374-1378‬החומות הורחבו והוגבהו‪.‬‬ ‫זו אחת הערים היחידות בסין בהן נשתמרו החומות בצורה כה יפה‪ .‬לפני‬ ‫‪ 1000‬שנה שושלת טאנג קבעה את בירתה בשיאן‪ ,‬באותה תקופה אורך‬ ‫החומות היה ‪ 35‬ק"מ‪ ,‬חומות כה כבירות היו נדירות אז ושיאן הייתה‬ ‫אחת מארבע ערי הבירה העתיקות הגדולות בעולם‪ .‬העיר וחומותיה‬ ‫הפכו חורבות במלחמה במאה העשירית‪ .‬גובה החומות כ‪ 12-‬מטר‪,‬‬ ‫החומות רחבות מאוד בבסיסן‪ ,‬למעלה רוחבן ‪ 18‬מטר‪.‬‬ ‫בחלקן החומות מוקפות בתעלת מים‪,‬‬ ‫בכל שער יש מגדל שמירה‪ ,‬בכל שער‬ ‫היה גשר תלוי נייד שהיה מועלה בעת קרב‪.‬‬


‫שננחאי‬ ‫לדעת ההיסטוריות לינדה קוק ג'ונסון‪ ,‬כתוצאה משתי החלטות שלטוניות‬ ‫אלה‪ ,‬בשנת ‪ 1735‬הייתה כבר שאנגחאי לנמל הסחר העיקרי של אגן‬ ‫היאנגצה התחתון‪ ,‬למרות שמעמדה כעיר הייתה עדין בתחתית‬ ‫ההיררכיה השלטונית‪.‬‬ ‫חשיבותה של העיר עלתה באופן משמעותי במאה ה‪ 19-‬כאשר מיקומה‬ ‫בשפך היאנגצה הפך אותה לנמל הסחר המתאים ביותר עם מדינות‬ ‫המערב‪ .‬בתקופת מלחמת האופיום הראשונה )‪ (1839-1842‬השתלטו‬ ‫כוחות בריטים באופן זמני על העיר‪ .‬המלחמה הסתיימה בשנת ‪1842‬‬ ‫בחוזה נאנקינג אשר קבע פתיחת נמלי סחר‪ ,‬בהם שאנגחאי‪ ,‬לסחר‬ ‫בינלאומי‪ .‬מהלך זה הוביל להתפתחות מהירה מאוד של העיר‪.‬‬ ‫הבריטים‪ ,‬הצרפתים‪ ,‬האמריקאים והיפנים קיבלו רבעים בעיר להתיישבות‬ ‫ולמסחר בהם הייתה להם זכות לניהול עצמי ולאוטונומיה שיפוטית‪.‬‬ ‫הזרים פיתחו את המסחר ואת הבנקאות‪.‬‬

‫קו החוף של שנחאי‬


‫שננחאי‬ ‫שאנגחאי שולטת על הכניסה לאגן נהר היאנגצה‪ ,‬אזור גדול‪ ,‬מאוכלס‬ ‫ופורה מבחינה כלכלית במרכז סין‪ .‬מהווה גם מוקד ומרכז‪ .‬מנהלית היא‬ ‫מוגדרת כאחת מארבע העיריות שאינן שייכות למחוז כלשהו )יחד עם‬ ‫בייג'ינג‪ ,‬טיינג'ין וצ'ונגצ'ינג‪ .‬השטח שבניהולה מכסה גם כמות נכבדה של‬ ‫פרברים ושטחים חקלאיים‪.‬‬ ‫אוכלוסייתו של המחוז העירוני מונה כ‪ 18-‬מיליון תושבים‪ ,‬כ‪ 16-‬מיליון‬ ‫בעיר עצמה‪ .‬העיר משמשת מרכז מסחרי‪ ,‬תעשייתי ותרבותי ויש בה‬ ‫‪ 25‬אוניברסיטאות‪ .‬חלק קטן מתושביה של העיר מתגוררים בספינות‬ ‫העוגנות לאורך המזחים הרבים בעיר‪.‬‬ ‫בתקופת שושלת סונג )‪ 960-1279‬לספירה( שאנגחאי התפתחה מכפר‬ ‫לעיירת נמל ומסחר‪ ,‬וזאת בעקבות הגעתם של פליטים מצפון סין‪ .‬בשנת‬ ‫‪ 1172‬נבנתה בעיר חומת ים כדי לייצב את קו החוף‪ ,‬זאת בנוסף לשובר‬ ‫גלים אשר נבנה מוקדם יותר‪ .‬החל מתקופת שושלת יואן בשנת ‪1292‬‬ ‫ועד לשנת ‪ 1297‬כאשר שאנגחאי הוכרזה רשמית כעיר‪ ,‬היה האזור‬ ‫במעמד מחוז מינהלי‪.‬‬ ‫שני אירועים סייעו לפיתוחה של העיר בתקופת שושלת מינג‪ :‬בשנת‬ ‫‪ 1554‬הוקפה העיר בחומה כדי להגן עליה מפני שודדי ים יפנים‪ .‬בשנת‬ ‫‪ 1602‬קיבלו תושבי העיר חיזוק פסיכולוגי לאחר הקמת "מקדש אל‬ ‫העיר"‪ ,‬אשר היה למוקד לתמיכה רוחנית בתושבים‪ .‬בתקופת שושלת‬ ‫צ'ינג שאנגחאי הפכה לאחת מערי הנמל החשובות ביותר בדלתה של‬ ‫נהר יאנגצה‪ .‬בשנת ‪ 1684‬ביטל הקיסר קאנגשי )‪ (1662-1723‬את האיסור‬ ‫אשר הוטל בתקופת שושלת מינג על יציאת אוניות לים מנמל שאנגחאי‪,‬‬ ‫איסור אשר היה בתוקף החל משנת ‪ .1525‬שנית‪ ,‬בשנת ‪ 1732‬העתיק‬ ‫הקיסר יונגצנג )‪ (1678-1735‬את מקום בית המכס המחוזי מעיר המחוז‬ ‫סונגג'יאנג לשאנגחאי ובכך העניק לעיר את השליטה על מסחר החוץ של‬ ‫המחוז כולו‪.‬‬


‫בייג'ינג‬ ‫"העיר האסורה"‪ ,‬מרכז השלטון הקיסרי‪ ,‬נבנתה לאחר הכרזתה‬ ‫כבירה בשנים ‪ 1406‬עד ‪ .1420‬בהמשך נבנו מספר מבנים בולטים‬ ‫( הסמוכה לעיר‬ ‫אחרים כגון מקדש השמים‪ .‬כיכר טְיֵן־אַן־מֶן )‬ ‫האסורה‪ ,‬נבנתה ונשרפה פעמיים במהלך שלטון שושלת מינג עד‬ ‫שלבסוף שופצה בשנת ‪ .1651‬השלטון הקומוניסטי הקים בכיכר זו‬ ‫מאוזולאום שבו מוצגת גופתו החנוטה של מאו צה דונג‪ ,‬מייסדה של‬ ‫סין הקומוניסטית‪ .‬כיכר זו הייתה מרכזה של מספר תנועות מחאה‬ ‫כנגד השלטון‪ .‬האחרונה והמפורסמת שבהם התרחשה בשנת ‪1989‬‬ ‫כאשר סטודנטים סינים הפגינו בתביעה לדמוקרטיזציה של השלטון‬ ‫ופוזרו בכח רב על ידי השלטונות‪.‬‬ ‫בשנות ה‪ 90-‬וה‪ 2000-‬חלו בבייג'ינג תהליכי פיתוח מואצים במסגרתן‬ ‫שכונות ישנות רבות )המכונות "חוטונגים"( פינו את מקומן לגורדי‬ ‫שחקים ואזורי מסחר מודרניים‪ .‬הפיתוח הגיע לשיאו בעת‬ ‫נג בשנת ‪.2008‬‬ ‫בייג'ינג‬ ‫ההכנות לאולימפיאדת ב ג‬

‫ארמון הקייץ‬

‫העיר האסורה‬


‫בייג'ינג‬ ‫היא מחוז עירוני ובירת הרפובליקה העממית של סין‪ .‬הפירוש המילולי‬ ‫של בייג'ינג הוא "בירה צפונית"‪ .‬זו העיר השנייה בסין במספר תושביה‬ ‫)אחרי שאנגחאי(‪ ,‬אחד ממרכזי המסחר )לצד שאנגחאי והונג קונג(‪,‬‬ ‫והמרכז השלטוני‪ ,‬התרבותי והמנהלי של סין‪.‬‬ ‫אזור המטרופולין של בייג'ינג יושב באלף הראשון לפנה"ס ובירת‬ ‫ממלכת ין ) ( הוקמה שם ונקראה ג'י ) (‪ .‬ג'י מזוהה לעתים כראשיתה של‬ ‫בייג'ינג‪ ,‬אך העיר נזנחה במאה השישית לספירה‪ .‬מיקומה המדויק של‬ ‫ג'י נותר עדיין בגדר תעלומה‪ ,‬למרות הנסיונות הרבים בעשורים האחרונים‬ ‫לזהות את המקום‪.‬‬ ‫העיר שקמה במקום הידוע כבייג'ינג כיום נכבשה ב־‪ 1215‬על‬ ‫ידי המונגולים בעת שכבשו את כלל סין‪ .‬הם קבעו אותה כבירת‬ ‫המדינה‪ .‬אלו היו ימי פריחתה‪ .‬בסוף המאה ה‪ 13-‬גרו בה כבר מיליון‬ ‫תושבים‪ ,‬והיא הייתה העיר המאוכלסת ביותר בעולם‪ .‬העיר הוקפה‬ ‫בחומה חיצונית באורך ‪ 18‬ק"מ וחומה פנימית שהגנה על ארמון‬ ‫שושלת ג'ין שהיה לב העיר‪.‬‬ ‫הנוסע המוסלמי אבן בטוטה היה בסין בשנת ‪ ,1346‬ובכתביו תיאר‬ ‫את המערכות הביורוקרטיות שראה בה‪ :‬ביקורת גבולות ומכס‪.‬בכתביו‬ ‫ציין כי המערכת הביורוקרטית הסינית עובדת באופן מופלא‪.‬‬ ‫עם מיגור הכובשים המונגולים נכבשה העיר בשנת ‪ 1368‬על ידי שושלת‬ ‫מינג‪ .‬בשנת ‪ 1403‬העביר הקיסר השלישי בשושלת מינג‪ ,‬ג'וּ‪-‬די ) (‪ ,‬את‬ ‫הבירה מדרום סין לבייג'ינג שהייתה מרכז כוחו בצפון‪ .‬הוא גם נתן לה‬ ‫את שמה‪ ,‬שפירושו הבירה הצפונית‪.‬‬


‫סין כולל הונג קונג מקאו וחבל סצואן ‪ 16‬יום‬

‫ת"א‬ ‫בייג'ינג )פקין(‬ ‫החומה הגדולה‬ ‫שנגחאי‬ ‫שיאן‬ ‫טרה קוטה ‪ -‬צ'נגדו‬ ‫אמישאן‬ ‫גווילין‬ ‫לונג שאנג‬ ‫מקאו‬ ‫הונג קונג‬



יומן מסע לסין