Issuu on Google+

‫דרך המילים ו’‬ ‫חוברת משימות למקראה‬

‫מדריך למורה‬ ‫על פי תכנית הלימודים‬ ‫חינוך לשוני‪ :‬עברית — שפה‪ ,‬ספרות ותרבות תשס"ג‬ ‫בגישה בין תחומית‬

‫עריכה‪ :‬בינה גלר‪-‬טליתמן חנה שליטא‬ ‫ייעוץ ספרותי ופדגוגי‪ :‬ד"ר יפה בנימיני‬

‫‪1‬‬

‫כתיבה ועריכה‪ :‬בינה גלר‪-‬טליתמן חנה שליטא‬ ‫ייעוץ בענייני ספרות ופדגוגיה‪ :‬ד“ר יפה בנימיני‬ ‫ייעוץ בענייני לשון‪ :‬ד“ר דנה טאובה‬ ‫ייעוץ מגדרי‪ :‬ד“ר צפרירה שחם‬ ‫עריכה לשונית‪ :‬יובל הלפרין ויהודית נווה‬ ‫עיצוב ואיור‪ :‬נעמה נחושתאי‬ ‫איורים נוספים‪ :‬שירז פומן‬ ‫רשימת הזכויות לתצלומים ולאיורים מפורטת במקראה‪.‬‬

‫מאושר על ידי הוועדה לאישור ספרי לימוד במשרד החינוך‪ ,‬אישור מספר ‪2203‬‬ ‫החוברת נלווית למקראה ”דרך המילים ו“ הערוכה על פי תכנית הלימודים‬ ‫”חינוך לשוני‪ :‬עברית ‪ -‬שפה‪ ,‬ספרות ותרבות תשס“ג“‬ ‫אין לשכפל‪ ,‬להעתיק‪ ,‬לצלם‪ ,‬להקליט‪ ,‬לתרגם‪ ,‬לאחסן במאגר מידע‪ ,‬לשדר או לקלוט בכל דרך או אמצעי אלקטרוני‪,‬‬ ‫אופטי או מכני או אחר ‪ -‬כל חלק שהוא מהחומר שבחוברת זו‪ .‬שימוש מסחרי מכל סוג שהוא בחומר הכלול בספר זה‬ ‫אסור בהחלט אלא ברשות מפורשת בכתב מהמו"ל‪.‬‬

‫© כל הזכויות שמורות להוצאת כנרת‬ ‫נדפס בישראל ‪2006‬‬

‫‪2203‬‬

‫‪2‬‬

‫תלמידים ותלמידות יקרים!‬ ‫החוברת שבידיכם תלווה אתכם בלימוד המקראה ”דרך המילים ו“‪.‬‬ ‫במהלך העבודה תעשירו את ידיעותיכם‪ ,‬תלמדו ליהנות מקריאת יצירות ספרות מגוונות‪,‬‬ ‫ותלמדו להתבטא כהלכה בכתב ובעל פה‪.‬‬ ‫המשימות בחוברת ידריכו אתכם בשימוש במילון‪ ,‬ילמדו אתכם פרטים מעניינים על‬ ‫השפה העברית ויעזרו לכם לשלוט בה היטב‪.‬‬ ‫חלק מהמשימות מיועדות לכתיבה במחברת‪ ,‬אם תרצו תוכלו לענות על כל המשימות‬ ‫רק במחברתכם‪.‬‬ ‫אנחנו מאחלות לכם עבודה נעימה ומעניינת‪.‬‬

‫בברכה‪,‬‬ ‫בינה וחנה‬

‫‪3‬‬

‫למורים ולמורות שלום‪,‬‬ ‫חוברת זו המלווה את המקראה ”דרך המילים ו“ נכתבה על פי עקרונות תוכנית הלימודים‬ ‫החדשה‪ .‬המשימות בחוברת נכתבו במטרה לטפח את הכשירות הלשונית של התלמידים בשפה‬ ‫הכתובה ובשפה הדבורה‪ .‬בעזרת המשימות התלמידים יוכלו להתעמק ולהבין טקסטים במגוון‬ ‫סוגות מעולם השיח הספרותי לגווניו השונים ומעולם השיח העיוני‪ :‬תיאור‪ ,‬הסבר‪ ,‬טיעון‬ ‫ושיכנוע )ראו טבלה תה”ל עמוד ‪ .(21‬בחוברת תמצאו גם משימות הקשורות במושגי יסוד‬ ‫במורשת ישראל‪.‬‬ ‫נושאי המדורים השונים הם אלה‪:‬‬ ‫הכרת רבדים שונים בשפה העברית‪.‬‬ ‫התמצאות במילון‪.‬‬ ‫העשרת אוצר המילים‪ ,‬צירופי לשון‪ ,‬אמרות ופתגמים‪.‬‬ ‫טיפול בנושאי לשון מגוונים‪ ,‬בהתאם לנושאים לשוניים שהטקסטים מזמנים‪.‬‬ ‫דרכי איסוף מידע‪ ,‬ארגונו ודרכי הצגתו‪.‬‬ ‫דיווח על תהליכי למידה וחקירה‪.‬‬ ‫כתיבה בתבנית סיפורית‪ ,‬בתבנית מאמר עמדה‪ ,‬בתבנית מכתב‪ ,‬סיכום מידע ועוד‪.‬‬ ‫תוכן ומשמעות בטקסטים השונים‪.‬‬ ‫התאמת דרכי הקריאה למטרות הקריאה‪.‬‬ ‫הבחנה בין עובדה להשערה‪ ,‬בין בידיון למציאות‪.‬‬ ‫גילוי משמעות גלויה ומשמעות סמויה בטקסט‪.‬‬ ‫זיהוי נקודת התצפית שממנה הסיפור מסופר‪.‬‬ ‫הכרת אמצעים אומנותיים ‪ :‬דימוי‪ ,‬השאלה‪ ,‬ניגוד‪ ,‬נקודת מהפך ועוד‪.‬‬ ‫הבנת רצף זמנים וסיבתיות‪.‬‬ ‫הבעת עמדה אישית מנומקת‪ ,‬בכתב ובעל פה‪.‬‬ ‫אנו מבקשות להפנות את תשומת לב המורים והמורות שאין חובה לעסוק בטקסטים על פי‬ ‫סדר הופעתם בחוברת‪ .‬כל עבודה עומדת בפני עצמה‪ .‬חלק מהמשימות מתאימות לכתיבה‬ ‫בחוברת וחלק מותאמות לכתיבה במחברת‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬אפשר בהחלט לכתוב רק במחברת‪,‬‬ ‫כדי שהחוברת תוכל בהמשך לשרת תלמידים אחרים‪ .‬אין צורך להטיל את המשימות כולן על‬ ‫כל ילדי הכיתה‪ .‬כדאי לאפשר בחירה ולהפעיל שיקול דעת בהטלת המשימות על התלמידים‪.‬‬ ‫חוברת זו אינה חוברת לעבודה עצמית‪ ,‬המורים ישקלו מתי צריך להקדים דיון בכיתה לפני‬ ‫ההפעלה‪.‬‬ ‫בברכה‪,‬‬ ‫בינה וחנה‬

‫‪4‬‬

‫תוכן העניינים‬ ‫על החיפוש במילון‪8 .................................................................................................‬‬ ‫חוויות נעורים‬ ‫מתוך היומן שלי ‪ /‬מירה מאיר‪9 .............................................................................‬‬ ‫הציפור פמפלה ‪ /‬נורית זרחי‪15 ................................................................................‬‬ ‫דוכיפת ‪ /‬נורית זרחי‪18 ..............................................................................................‬‬ ‫כוכב ‪ /‬לאה איני‪23 ....................................................................................................‬‬ ‫תמונות חצר ילדות ‪ /‬פרץ בנאי‪28 ............................................................................‬‬ ‫מדוע העורב הולך ברקידה ‪ /‬מתוך משלי בן סירא‪31 ..........................................‬‬ ‫איך פחדתי ‪ /‬רותקה נוי‪35 .......................................................................................‬‬ ‫יומן כיתה‬ ‫האות האנגלית ‪ / m‬אורלי קסטל בלום‪37 .............................................................‬‬ ‫מר ברנאר ‪ /‬אלבר קאמי‪40 .......................................................................................‬‬ ‫הצהרת זכויות הילד בישראל‪44 ................................................................................‬‬ ‫איקבל מאסי ‪ -‬הילד שזכה לפרסום עולמי ‪ /‬רחל כץ‪48 ........................................‬‬ ‫המהפכה ששינתה את חיי העיוורים ‪/‬רחל כץ ‪53 ...................................................‬‬ ‫אמרו עליו על הלל ‪ /‬מן המקורות‪56 .......................................................................‬‬ ‫הנסיכה והסוס ‪ /‬יעל פישביין‪58 ..............................................................................‬‬ ‫לו יהי אדם לאדם‪ ,‬אדם‬ ‫ציפור של אף אחד ‪ /‬שלומית כהן–אסיף‪62 .............................................................‬‬ ‫"המגביה יד על חברו“ ‪ /‬ריש לקיש‪64 ......................................................................‬‬ ‫למה תכה רעך ‪ /‬יצחק ועקנין‪65 ...............................................................................‬‬ ‫האם הצפייה בטלוויזיה מעוררת אלימות?‪/‬רחל כץ‪66 ...........................................‬‬ ‫הביצה‪ /‬חיים נחמן ביאליק‪68 ..................................................................................‬‬ ‫"שיתחברו כל ההפכים“‬ ‫יש לי חלום ‪ /‬מרטין לותר קינג‪72 ............................................................................‬‬

‫‪5‬‬

‫משל הנשר ‪ /‬ג'יימס אגרי‪74 ....................................................................................‬‬ ‫אנטישמיות ‪ /‬חנה ברנר‪76 ........................................................................................‬‬ ‫מה רע במילה יהודייה ‪ /‬אלה רוסינק‪77 .................................................................‬‬ ‫צלקת ‪ /‬יאנוש קורצ'אק‪80 .......................................................................................‬‬ ‫שיתחברו כל ההפכים ‪ /‬רבי נחמן מברסלב‪82 ........................................................‬‬ ‫לעבדה ולשמרה ‪ -‬שער המדור ‪84 .............................................................................‬‬ ‫מי יציל את הים התיכון ‪ /‬פנחס זמיר‪87 ................................................................‬‬ ‫כשם שיגעו אבותי ‪ /‬מתוך ויקרא רבה‪90 ...............................................................‬‬ ‫בני אדם בראי אגדות יוון‬ ‫מהי מיתולוגיה?‪91 .....................................................................................................‬‬ ‫פנדורה ‪ -‬האישה הראשונה ‪ /‬מן המיתולוגיה היוונית ‪ /‬רקפת זוהר‪93 ...............‬‬ ‫"בזוכרנו את ציון“‬ ‫על קמצא ובר קמצא חרבה ירושלים ‪ /‬אגדה‪94 .....................................................‬‬ ‫על נהרות בבל ‪ /‬תהילים קל"ז‪97 ............................................................................‬‬ ‫הימים הנוראים‬ ‫רציתי להתפלל ולא ידעתי איך ‪ /‬מרדכי בר‪-‬און‪99 ................................................‬‬ ‫תפילת נעילה ‪ /‬מתוך המחזור לימים נוראים‪100 ....................................................‬‬ ‫נעילה ‪ /‬רעיה הרניק ‪102 ............................................................................................‬‬ ‫זוליכה בת כתון ‪ /‬דן בניה סרי‪103 ............................................................................‬‬ ‫פסח‬ ‫ההגדה של פסח ‪ /‬מתוך האנציקלופדיה‪107 .............................................................‬‬ ‫כוס הדורות ‪ /‬אשר ברש‪110 .......................................................................................‬‬

‫‪6‬‬

‫שבועות‬ ‫כתר ארם צובא ‪ /‬קטע מידעי‪113 ..............................................................................‬‬ ‫עדותו של מרדכי פאחם ‪ /‬אמנון שמוש‪114 .............................................................‬‬ ‫סוכות‬ ‫גשם ‪ /‬אסתר ראב‪117 .................................................................................................‬‬ ‫פורים‬ ‫פורים צנעא ‪ /‬על פי יוסף מיוחס ‪120 .......................................................................‬‬ ‫ל"ג בעומר‪109 ..............................................................................................................‬‬ ‫הארי והקורא ‪ /‬משל‪121 ............................................................................................‬‬ ‫אשריך רבי עקיבא ‪ /‬מן המקורות‪122 ......................................................................‬‬ ‫לשמור על חיי אדם ‪ /‬יצחק רבין‪125 .........................................................................‬‬ ‫מתוך יומנה של אנה פרנק‪127 ....................................................................................‬‬ ‫חסידי אומות עולם ‪ /‬חיים חפר‪129 ..........................................................................‬‬ ‫יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל‬ ‫אחים בלב ובנפש ‪ /‬מינה איתן‪131 ............................................................................‬‬ ‫יום שחשך ‪ /‬יפה בנימיני‪133 ......................................................................................‬‬ ‫מיפוי הנושאים הלשוניים בחוברת )במד"ל(‪134 .......................................................‬‬

‫‪7‬‬

‫על החיפוש במילון‬ ‫בשלב הלימודים שאליו הגעתם‪ ,‬מטרת החיפוש במילון היא לא רק למצוא משמעות של מילה פה‬ ‫ושם‪ ,‬אלא ללמוד עוד ועוד על השפה ועל האופן שבו מתארגן אוצר המילים שלה‪ .‬החיפוש יאפשר‬ ‫לכם לקשור בין מילים חדשות למילים שאתם כבר מכירים ולגלות משמעויות חדשות למילים ידועות‪.‬‬ ‫החיפוש במילון יאפשר לכם גם לעמוד על מקורה של המילה )מקרא‪ ,‬לשון חכמים‪ ,‬העברית של ימינו(‬ ‫ועל מעמדה בשפה )סלנג‪ ,‬לשון רשמית‪ ,‬לשון ספרותית גבוהה ועוד(‪ .‬ואחרון חביב‪ ,‬החיפוש במילון‪,‬‬ ‫כך אנו מקוות‪ ,‬ישמש אתכם גם בכתיבה לשם תיאור עשיר יותר ולניסוח מדויק יותר‪.‬‬

‫‪8‬‬

‫הבה נרענן כמה כללי יסוד לחיפוש במילון‪:‬‬ ‫‪ £‬בחלק מן הקטעים שאתם קוראים המילים מנוקדות ניקוד מלא ובחלק אחר אין הן מנוקדות‬ ‫כלל‪ .‬מילים לא מנוקדות מופיעות בכתיב מלא‪ ,‬למשל‪’ :‬מילא‘ )לעומת‪ִ ’ :‬מלֵּא‘( ’חוכמה‘ )לעומת‪:‬‬ ‫’ ָחכְמָה‘(‪ .‬יש מילונים שבהם המילים מופיעות מנוקדות ויש מילונים אחרים שבהן הן מופיעות‬ ‫בכתיב מלא ללא ניקוד‪ .‬כל מה שעליכם לעשות הוא לגלות איך נוהג המילון שבו אתם‬ ‫משתמשים‪.‬‬ ‫‪ £‬מילה שהיא שֵם תופיע במילון בצורת היחיד שלה‪ .‬מילה שהיא תואר תופיע בדרך כלל בצורת‬ ‫היחיד‪/‬זכר שלה‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬יש להסיר מן המילה סיומות שונות‪ ,‬לפני שמחפשים אותה‬ ‫במילון‪ .‬כך למשל‪ ,‬כדי לבדוק במילון את המשמעות של המילים המודגשות שבמשפט‪” :‬דגלים‬ ‫צבעוניים התנופפו מעל מרפסות קטנות עמוסות צופים“‪ ,‬יש לחפש את המילים ’דגל‘‪’ ,‬צבעוני‘‪,‬‬ ‫’מרפסת‘; ’קטן‘ ו–’צופה‘‪.‬‬ ‫‪ £‬לפעמים יש להסיר מן המילה הנבדקת במילון תוספות המופיעות לפניה‪ .‬כך למשל‪ ,‬כדי למצוא‬ ‫במילון את המילים המודגשות שבמשפט‪” :‬המפגינים שכחו את הכרזה בבית“‪ ,‬נסיר את הא היידוע‬ ‫מן המילה ’המפגינים‘ ומן המילה ’הכרזה‘ ונוריד את מילת היחס ב‪ -‬מן המילה ’בבית‘‪ ,‬לפני שנחפש‬ ‫ִ‬ ‫אותן במילון‪ .‬אם המילה היא פֹעל‪ ,‬אפשר למצוא אותה לפי צורת העבר היחיד של הפועל‪ ,‬למשל‪:‬‬ ‫את הפעלים ’ביקשו‘ ’מבקשת‘ ו–’נבקש‘ יש לחפש תחת ’ביקש‘; את הפועל ’ייכנסו‘ תחת ’נכנס‘‬ ‫ואת הפועל ’תבטחנה‘ תחת ’הבטיח‘‪ .‬שימו לב! במילונים מסוימים נמצא את הפועל דווקא לפי‬ ‫צורת ההווה שלו‪ ,‬למשל‪’ :‬התלבש‘ תחת ’מתלבש‘; ’ירדתי‘ תחת ’יורד‘ ו–’השחירו‘ תחת ’משחיר‘‪ .‬יש‬ ‫מילונים שבהם הפעלים מופיעים לא כערכים נפרדים‪ ,‬אלא הם מקובצים יחד תחת השורש שממנו‬ ‫הם גזורים‪ ,‬למשל‪ :‬הפעלים פקד‪ ,‬פיקד‪ ,‬התפקד ו‪-‬הפקיד יופיעו במילונים כאלה תחת השורש‬ ‫פ‪.‬ק‪.‬ד‪ .‬השורש מציין את משמעות היסוד המשותפת לכל משפחת הפעלים הנגזרים ממנו‪.‬‬ ‫‪ £‬אם התבקשתם לחפש במילון צירוף מילים )שתי מילים או יותר(‪ ,‬חפשו לפי אחת מן המילים‪ ,‬זו‬ ‫המוכרת יותר‪ ,‬ואם לא מצאתם‪ ,‬נסו את המילה השנייה וכן הלאה‪ ,‬למשל‪ :‬את הצירוף ’אין לו אח‬ ‫ורע‘ תוכלו למצוא גם תחת המילה ’אח‘ וגם תחת המילה ’רע‘‪.‬‬ ‫‪ £‬חשוב שתקראו את כל מה שכתוב לגבי המילה שאותה מצאתם במילון‪ ,‬כלומר את כל‬ ‫המשמעויות שלה‪ ,‬כדי שתוכלו לבחור במשמעות המתאימה ביותר להקשר שממנו הוצאתם‬ ‫מילה זו‪ .‬חשוב גם לדעת שצירופי מילים או מילים במשמעותם המושאלת יופיעו לעתים קרובות‬ ‫כערכי‪-‬משנה‪ ,‬תחת הערך הראשי‪ ,‬כלומר‪ ,‬המילה שבה התחלתם את החיפוש ִבמילון‪.‬‬ ‫‪ £‬חשוב לשים לב לכך שהמילונים אינם אחידים באופן סימוּן מקורה של המילה‪ :‬יש המשתמשים‬ ‫בסימנים כמו עיגול וכוכבית‪ ,‬אחרים משתמשים בראשי‪-‬תיבות‪ ,‬ויש המוסיפים הערות‪ .‬עליכם‬ ‫להכיר את שיטת הסימון של המילון לפני שאתם משתמשים בו‪.‬‬

‫חוויות נעורים‬ ‫מתוך היומן שלי‪ /‬מירה מאיר‬

‫)עמוד ‪ 14‬במקראה(‬

‫לפניכם סיפור הכתוב כפרק מתוך יומן אישי‪ .‬ביומן נוהגים לכתוב חוויות‪ ,‬רשמים ואירועים‬ ‫סמוך למועד התרחשותם‪ .‬ביומן מספר הכותב בגלוי ובכנות על חייו‪ ,‬מנקודת מבטו‪.‬‬ ‫‪ .1‬קראו שנית את משפט הפתיחה וענו על פיו‪ :‬מדוע הכעיסה הדודה אסתר את‬ ‫המספרת?‬ ‫________________________________________________________‬ ‫________________________________________________________‬

‫דברי העיון ליצירה‬ ‫נמצאים בעמוד ‪15‬‬ ‫במדריך למורה לדרך‬ ‫המילים ו’‪.‬‬ ‫בנוסף לעיסוק בתוכן‬ ‫וברעיונות‪ ,‬בחרנו‬ ‫לטפל בדימוי כאמצעי‬ ‫ספרותי‪ ,‬אשר בעזרתו‬ ‫אפשר ללמוד על‬ ‫עוצמת הכעס שעוררה‬ ‫הדודה אסתר אצל‬ ‫המספרת )שאלה ‪.(4‬‬ ‫במדור משוחחים‪:‬‬ ‫שאלה ‪ 2‬מאפשרת‬ ‫לטפל במושג ”יומן‬ ‫אישי“‪ .‬יש להניח‬ ‫שהתלמידים יבינו‬ ‫מהקטע שליומן אישי‬ ‫אפשר ”לספר“ סודות‬ ‫כמוסים ולהביע רגשות‬ ‫ומחשבות‪ .‬לשאלה ‪1‬‬ ‫יש לצפות לתשובות‬ ‫מנוגדות‪ .‬יהיו תלמידים‬ ‫שיביעו רגשי הזדהות‬ ‫עם הכותבת‪ ,‬אך סביר‬ ‫שתהיה גם התייחסות‬ ‫לחובת דרך ארץ‪:‬‬ ‫נימוס‪ ,‬איפוק וכבוד‬ ‫כלפי מבוגרים בכלל‬ ‫וכלפי הורים בפרט‪.‬‬ ‫חשוב להתבונן‬ ‫בהתנהגותה של הילדה‬ ‫ביותר מנקודת מבט‬ ‫אחת‪ .‬השאלה מזמנת‬ ‫”מתן ביטוי לפרשנות‬ ‫אישית ולתגובה של‬ ‫התלמידים‪) “.‬תה”ל‪,‬‬ ‫עמוד ‪ ;57‬הישג נדרש‬ ‫‪ ,6‬תה”ל‪ ,‬עמוד ‪ .(90‬זו‬ ‫גם הזדמנות לחנך את‬ ‫התלמידים לסובלנות‬ ‫כלפי דעות מנוגדות‬ ‫לשלהם‪ .‬שאלה ‪3‬‬ ‫תסייע לתלמידים‬ ‫להבחין בין יומן פרטי‬ ‫לבין סיפור הכתוב‬ ‫בז’אנר היומן‪.‬‬ ‫בלשון עסקנו בדרך‬ ‫שבה יוצרים משם עצם‬ ‫קיים שם עצם חדש‪.‬‬ ‫לדוגמה‪ ,‬מהשם ”יום“‬ ‫נגזרה המילה ”יומן“‪.‬‬

‫‪ .2‬מה בדבריה האחרים של הדודה אסתר הכעיס את המספרת?‬ ‫________________________________________________________‬ ‫________________________________________________________‬

‫‪9‬‬

‫‪.3‬‬

‫מה מתסכל את כותבת היומן? הסבירו והביאו דוגמאות‪:‬‬ ‫________________________________________________________‬ ‫________________________________________________________‬ ‫________________________________________________________‬

‫במדור משוחחים‪:‬‬ ‫עם תחילת שנת‬ ‫הלימודים‪ ,‬אפשר‬ ‫לנהל שיחה עם‬ ‫התלמידים ולכתוב‬ ‫עמם במשותף תקנון‬ ‫מחייב לדיבור‬ ‫ולהאזנה‪ .‬לדוגמה‬ ‫אפשר לשוחח עמם‬ ‫על כך שדיבור‬ ‫ענייני דורש רכוז‪,‬‬ ‫לכן כדאי להחליט‬ ‫שאין להיכנס לדברי‬ ‫אחרים‪ ,‬כדי לא‬ ‫לקטוע את רצף‬ ‫מחשבתם‪ .‬ואז לנסח‬ ‫במשותף את הכלל‬ ‫המתאים‪ .‬ראו תה"ל‬ ‫הישג נדרש ‪ .1‬עמוד‬ ‫‪" :82‬השתתפות‬ ‫בשיחה ובדיון תוך‬ ‫הקשבה ותגובה‬ ‫הולמת לדברי‬ ‫אחרים‪ .‬השתלבות‬ ‫בדיבור על פי‬ ‫המוסכם‪“.‬‬ ‫כמו כן אפשר להציע‬ ‫לתלמידים משפטים‬ ‫שיעזרו להם לפתוח‬ ‫בשיחה ובדיון‪.‬‬ ‫לדוגמה‪ :‬אני מבקש‬ ‫להוסיף על דבריו‬ ‫של…‪ .‬דעתי שונה‬ ‫מדעתו ואסביר את‬ ‫כוונתי… אני חולק‬ ‫על דִברי… לדעתי‪,‬‬ ‫הדיווח יהיה שלם‬ ‫אם תזכיר‪/‬י בדיווח‬ ‫גם את… הייתי‬ ‫מציע להוסיף דוגמה‬ ‫לטיעון שהבאת…אני‬ ‫מתחבר‪/‬ת לדברי…‬ ‫וכו' ראו הישג נדרש‬ ‫‪ 1‬עמוד ‪" 82‬מעקב‬ ‫אחרי רצף הדברים‪.‬‬ ‫גילוי רעיונות‬ ‫בנאמר“‪.‬‬

‫‪10‬‬

‫המילים כמו‪ ,‬כאילו‪ ,‬בדומה ל… כ…‪ .‬מרמזות לנו שלפנינו דימוי‪ .‬בעזרת דימויים אנחנו‬ ‫מבינים יותר טוב את המצב אליו נקלעה הדמות‪ ,‬ולומדים על האופי שלה ועל התנהגותה‪.‬‬ ‫”טיפש כמו כפית“‪” ,‬עקשן כפרד“ הם דוגמא לדימויים שמשתמשים בהם בלשון דבורה‪.‬‬

‫‪.4‬‬

‫דבריה של הדודה אסתר השפיעו על הילדה‪ ,‬הם היו ”כמו שמן למדורה“‪.‬‬ ‫למה הכוונה בדימוי זה? )חשבו‪ :‬מה עושה השמן למדורה?(‬ ‫________________________________________________________‬ ‫________________________________________________________‬ ‫________________________________________________________‬

‫‪ .5‬האם אומרת‪” :‬הילדה הופכת להיות קשה מיום ליום“ ‪ -‬למה‪ ,‬לדעתכם‪ ,‬מתכוונת‬ ‫האם באמירה זו? )חשבו‪ :‬מה משמעות המילה קשה בהקשר זה(‪ .‬המספרת כותבת‬ ‫בתגובה ביומנה‪” :‬שטויות! לכל אחד מאתנו הקשיים שלו ‪ -‬ודי!“‬ ‫שערו‪ :‬מה רצתה הכותבת להגיד לאמה במשפט זה?‬ ‫________________________________________________________‬ ‫________________________________________________________‬ ‫________________________________________________________‬ ‫‪ .6‬באיזה גוף כותבת המספרת ביומנה? ________________________________‬ ‫משוחחים‬

‫‪ .1‬מה דעתכם על התנהגותה של כותבת היומן? הסבירו ונמקו‪.‬‬

‫‪ .2‬האם תוכלו לשער מדוע אנשים כותבים יומן פרטי? לפני השיחה‪ ,‬נסו להיזכר‬ ‫במקרים שרציתם מאוד לספר משהו שקרה לכם ולא היה לכם למי‪ .‬או במקרים‬ ‫שרציתם לספר על עצמכם‪ ,‬אך חששתם מהתגובה לסיפור‪.‬‬ ‫‪ .3‬האם קראתם יומנים שנכתבו ופורסמו כספר‪ ,‬או שקראתם יצירות של סופרים‬ ‫שנכתבו כיומן אישי? ספרו‪.‬‬

‫כותבים‬

‫‪ .1‬כחברים טובים של כותבת היומן אתם מנסים לשכנע אותה שההתפרצות שלה על‬ ‫הדודה אסתר היא הזדמנות טובה לנסות ולדבר עם אמא‪.‬‬ ‫התחלקו לקבוצות קטנות‪.‬‬ ‫‪ £‬הכינו את הנימוקים שהייתם מביאים בפני כותבת היומן‪ .‬כתבו במחברותיכם‬ ‫שניים‪-‬שלושה נימוקים‪.‬‬ ‫‪ £‬השוו את הנימוקים שלכם לנימוקים של חברי הקבוצה האחרים ודונו איזה‬ ‫נימוקים יצליחו לדעתכם לשכנע‪.‬‬ ‫‪ .2‬בקטע מתוך היומן מסופר על ההתפרצות של הכותבת על דודתה‪ .‬לא מסופר מה‬ ‫קרה אחר‪-‬כך‪ .‬כתבו במחברתכם פרק נוסף ביומן על השיחה שלה עם חבריה‪ ,‬על‬ ‫הנימוקים שהציעו כדי לשכנעהּ לדבר עם אמהּ ועל החלטתה ליזום שיחה זו‪.‬‬ ‫‪ .3‬אחרי שסיימתם את כתיבתכם חזרו וקראו את מה שכתבתם‪ ,‬שאלו את עצמכם‪:‬‬ ‫האם אני מרוצה ממה שכתבתי? כאשר תקראו פעם נוספת‪ ,‬יש להניח שתראו שיש‬ ‫מקום לשיפורים‪ .‬פרק ביומן אפשר לבדוק לפי הסעיפים הבאים‪:‬‬ ‫‪ £‬האם כתבתי בגוף ראשון?‬ ‫‪ £‬האם יש בכתיבתי הבעת רגשות ומחשבות?‬ ‫‪ £‬האם כתבתי בכנות כראוי ליומן?‬ ‫‪ £‬איך אפשר להעשיר את הכתוב?‬ ‫‪ £‬האם פירטתי את האירועים?‬ ‫‪ .4‬עתה הקריאו בפני חבריכם את הגירסה המשופרת‪ .‬הקשיבו לחוות דעתם‪.‬‬

‫כדאי להפנות את‬ ‫תשומת לבם של‬ ‫התלמידים שבמדור‬ ‫"משוחחים“ יש‬ ‫שיחות הדורשות הכנה‬ ‫מוקדמת‪ ,‬לכן יש צורך‬ ‫לאפשר לתלמידים‬ ‫להתכונן ואולי להציע‬ ‫לקיים את השיחה רק‬ ‫בשיעור הבא‪.‬‬

‫כדי שהתלמידים יכירו‬ ‫כמה עקרונות לכתיבה‬ ‫טובה‪ .‬רצוי שהמורה‬ ‫תעודד את התלמידים‬ ‫ללמוד‪ ,‬מסיפורים‬ ‫שקראו‪ ,‬כיצד לכתוב‬ ‫טוב יותר‪ .‬במקרה‬ ‫זה‪ ,‬לפני הכתיבה‬ ‫רצוי להקריא בפני‬ ‫התלמידים‪ ,‬קטעים‬ ‫אופייניים לאופן וסגנון‬ ‫כתיבתו של יומן מתוך‬ ‫יומנים שונים‪ ,‬ולשוחח‬ ‫על התיאור המפורט‬ ‫ובחירת המילים שיש‬ ‫להם השפעה חזקה על‬ ‫הקוראים‪.‬‬ ‫מטרתנו לאפשר‬ ‫לתלמידים להתנסות הן‬ ‫ככותבים והן כמבקרים‬ ‫‪ .1‬בתהליכי קדם‬ ‫כתיבה; ‪ .2‬בתהליכי‬ ‫טיוט; ‪ .3‬בתהליכי‬ ‫עריכה‪.‬‬ ‫התלמידים יזהו קטעים‬ ‫או משפטים שאינם‬ ‫רלוונטיים לפרק‬ ‫ביומן ויציעו הרחבה‬ ‫ותוספות‪.‬‬ ‫הערה נוספת‪ :‬רצוי‬ ‫להדריך את התלמידים‬ ‫לגבי רכיב המרכזי‬ ‫מסוים שעליו עליהם‬ ‫להתמקד בטיוט‪ .‬רצוי‬ ‫להנחות את התלמידים‬ ‫להגיב בשלושה רכיבים‬ ‫מרכזיים‪ .1 :‬ביחס‬ ‫לתוכן הכתוב; ‪ .2‬ביחס‬ ‫למבנה הכתוב; ‪ .3‬ביחס‬ ‫ללשון הכתוב‪ .‬ואפשר‬ ‫לעשות זאת בהדרגה‪,‬‬ ‫בשלבים‪.‬‬

‫‪11‬‬

‫לא אחת‪ ,‬אנחנו אומרים לעצמנו‪” :‬מדוע לקרוא שנית?“‪ .‬גישה מסוג זה לא מאפשרת לנו‬ ‫להרגיש שאכן עשינו את הטוב ביותר שאנו יודעים‪ .‬הידעתם שסופרים נוהגים לקרוא פעם‬ ‫אחר פעם את סיפוריהם‪ ,‬הם גם מציעים לאחרים לקרוא‪ ,‬להעיר ולהציע‪ .‬הסופרת‪ ,‬עדנה‬ ‫מזי“א‪ ,‬סיפרה בראיון לעיתון ”הארץ“ שאת ספרהּ ”רומן משפחתי“ כתבה במשך ארבע‬ ‫שנים‪ ,‬גירסה אחר גירסה‪ ,‬עד שהרגישה שהגירסה הסופית מוצלחת‪ .‬בשנים אלו‪ ,‬היא‬ ‫נעזרה בעורכת הספר והקדישה זמן רב ומחשבה‪ ,‬כדי להרגיש שבכתיבה שלה יש איכות‬ ‫והכתוב מוצא חן בעיניה‪ .‬כמובן שאיננו צריכים עדיין להקדיש זמן כה רב לתיקונים‪ ,‬אב��‬ ‫אם נחזור ונקרא‪ ,‬נחזור ונשפר‪ ,‬תהיה לנו הרגשה טובה בסופו של דבר‪.‬‬

‫ענייני לשון‬

‫‪ .1‬עיינו בפירושים השונים למילה ”יומן“ במילון‪ .‬העתיקו את הפירוש המתאים‬ ‫ל“יומן פרטי“‪.‬‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫‪ .2‬המילה ’יומן‘ נגזרה מהמילה ’יום‘‪ .‬כיצד? על ידי הוספת הסיומת ‪ָ -‬ן‪.‬‬ ‫בדרך זו של יצירת מילה חדשה ממילה קיימת מתעשר אוצר המילים של העברית‪.‬‬ ‫מן המילה כדורגל נגזרה המילה ________________‬ ‫מן המילה ירק נגזרה המילה ________________‬ ‫מן המלה ’רפת‘ נגזרה המילה ________________‬ ‫מן המילה ’תור‘ נגזרה המילה ________________‬ ‫מן המילה ’גוף‘ נגזרה המילה ________________‬

‫‪12‬‬

‫‪.3‬‬

‫א‪ .‬בנוסף לסיומת ן אפשר להוסיף למילה קיימת‪ ,‬גם סיומות אחרות‪:‬‬ ‫י ִת )ארון ‪ -‬ארונית( וֹן )ספר ‪ -‬ספרון( י ָה ) כלב‪ -‬כלביה(‬ ‫ב‪ .‬השלימו את הטבלה שלהלן בעזרת אחת הסיומות לעיל‪:‬‬ ‫מן המילה הבאה‪:‬‬

‫נגזרת המילה המילה‪:‬‬

‫עִיר‬ ‫סֵפֶר‬ ‫מִצְחִיָּה‬ ‫מַשָּׂאִית‬ ‫כַּף‬ ‫מְכָלִית‬ ‫יַרְחוֹן‬ ‫עֵת‬ ‫שִירוֹן‬ ‫ׁ‬ ‫שָבוּעוֹן‬ ‫ׁ‬

‫ספְרָן הסיומת ‪-‬י ִת‬ ‫הסיומת ‪ָ -‬ן משמשת לעתים קרובות לציון בעלי מקצוע; לדוגמה‪ַ :‬‬ ‫משמשת במקרים רבים לציון הקטנה; לדוגמה‪ַ :‬מפִּית‪ .‬באמצעות הסיומת ‪-‬וֹן נוהגים‬ ‫שְבוּעוֹן‪ .‬ובאמצעות הסיומת ‪ִ-‬י ָה מציינים לעתים מקום‪.‬‬ ‫לציין כתב‪-‬עת או אוסף‪ .‬לדוגמה‪ׁ :‬‬ ‫לדוגמא‪ַ :‬מעֲדַנִּיּ ָה‪.‬‬

‫‪13‬‬

‫שבצו את המילים במאגר להלן בקבוצה המתאימה‪ ,‬הדגישו את הסיומת‪:‬‬ ‫מילים המציינות הקטנה‪:‬‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫מילים המציינות מקום‪:‬‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫מילים המציינות כתב עת או אוסף‪:‬‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫מילים המציינות בעלי מקצוע‪:‬‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫מאגר‪:‬‬ ‫שנ ָתוֹן‪ִ ,‬סרְ ִטיּ ָה‪ ,‬פַּחִית‪,‬‬ ‫ׁ‬ ‫ׂ ְחקָן‪ ,‬כּוֹסִית‪ְ ,‬‬ ‫ש‬ ‫ׂקִּית‪ ,‬עִירִיּ ָה‪ַ ,‬‬ ‫ש‬ ‫קדָן‪ַ ,‬‬ ‫קלִי ִטיּ ָה‪ ,‬מִלּוֹן‪ ,‬רַ ְ‬ ‫תּ ְ‬ ‫תּו ִית‪ַ ,‬‬ ‫ָ‬ ‫ספְרָן‬ ‫קעֲרִית‪ ,‬עִתּוֹן‪ ,‬כַּפִּית‪ ,‬נַגָּרִיּ ָה‪ַ ,‬‬ ‫קלְדָן‪ ,‬יוֹמוֹן‪ִ ,‬ספְרִיּ ָה‪ַ ,‬‬ ‫נַפָּ ִחיּ ָה‪ַ ,‬‬ ‫‪ .4‬א‪ .‬לפניכם כמה צירופי לשון למילה יום‪ .‬חברו בקו בין הצירוף להסברו‬ ‫)אפשר להיעזר במילון(‪:‬‬ ‫לא כל יום פורים )סלנג(‬

‫יום שבו מתקבלת ידיעה טובה ‪ -‬יום שמח‬

‫יום רודף יום‬

‫כינוי לאחד מהחגים הנזכרים בתורה‬

‫יום בשורה‬

‫יום גשום‪ ,‬קר‪ ,‬ללא שמש‬

‫יום טוב )לשון חז“ל(‬

‫הזמן עובר במהירות‬

‫יום סגריר‬

‫לא בכל יום מתמזל המזל‪ .‬כלומר על תסמוך‬ ‫על המזל‬

‫ב‪ .‬חברו במחברתכם משפט לכל צירוף‪.‬‬ ‫כותבת היומן אומרת על המבוגרים‪” :‬אין להם כל הבנה”‪ .‬המילה ’כל‘ מחזקת‬ ‫כאן את המילה אין‪ ,‬כלומר‪ ,‬מחזקת את השלילה‪ .‬יש מילים נוספות הממלאות‬ ‫בשפה תפקיד דומה‪ ,‬והן מופיעות במאגר המילים להלן‪ .‬השלימו את המשפטים‬ ‫בעזרתן‪.‬‬

‫‪14‬‬

‫אין לי ____________ אפשרות‪.‬‬ ‫אין לי____________ של מושג‪.‬‬ ‫אין למורה הזאת ____________ סבלנות‪.‬‬ ‫אין לנו ____________ של ספק שאנחנו צודקים‪.‬‬ ‫הוא כזה שקרן‪ ,‬לא היה אפילו ____________ של אמת בדברים שהוא סיפר‪.‬‬ ‫חסר ____________ של מלח בתבשיל‪.‬‬

‫מאגר מילים‪ :‬קורטוב‪ ,‬צל‪ ,‬טיפת‪ ,‬שמץ‪ ,‬שום‬

‫הציפור פמפלה‪ /‬נורית‬

‫זרחי )עמוד ‪ 33‬במקראה(‬

‫”הציפור פמפלה“ הוא שיר‪-‬משל‬ ‫‪ .1‬א‪ .‬השיר שאתם עומדים לקרוא מתחיל במשפט‪:‬‬ ‫”הציפור פמפלה כל מגרעת בעולם הייתה לה“; שערו‬ ‫וכתבו‪ :‬מה עשויות להיות‪ ,‬לדעתכם‪ ,‬המגרעות של‬ ‫הציפור פמפלה?‬ ‫___________________________________‬ ‫___________________________________‬ ‫___________________________________‬ ‫ב‪ .‬מה מדגישה המילה ”כל“ במשפט זה?‬ ‫___________________________________‬ ‫___________________________________‬ ‫___________________________________‬

‫דברי העיון ליצירה‬ ‫נמצאים בעמוד ‪20‬‬ ‫במדריך למורה לדרך‬ ‫המילים ו’‪.‬‬ ‫בשאלה ‪ 2‬ישחזרו‬ ‫התלמידים את תוכן‬ ‫השיר‪ ,‬ובשאלה ‪ 3‬ינסחו‬ ‫את הנושא שלו )תה”ל‪,‬‬ ‫עמוד ‪ .(57‬בשאלה ‪ 4‬יגלו‬ ‫התלמידים את היסודות‬ ‫המשליים‪ :‬הציפור‬ ‫מייצגת בעצם אישה‬ ‫שאינה מרוצה מעצמה‪,‬‬ ‫רגישה לנאמר עליה על‬ ‫ידי אחרים ומממשת את‬ ‫רצונה להשתנות‪.‬‬ ‫במדור משוחחים‪:‬‬ ‫שאלה ‪ 1‬מזמנת לעסוק‬ ‫במושגים ”לחץ חברתי“‬ ‫ו“ביקורת מצד החברה“‪,‬‬ ‫שיותר משהם מועילים‬ ‫הם מזיקים‪ ,‬הרי פמפלה‬ ‫נשארה בלא כלום…‬ ‫בשאלה ‪ 2‬יש להניח‬ ‫שיתקבלו תשובות‬ ‫שונות לשאלה‪ .‬חשוב‬ ‫שהתלמידים יבינו שבכל‬ ‫תכונה אפשר למצוא‬ ‫גם שלילה וגם חיוב‪:‬‬ ‫גנדרנות יכולה להיחשב‬ ‫לפעמים כתכונה שלילית‬ ‫המזוהה עם חוסר‬ ‫צניעות )”שוויצרית“(‬ ‫ובזבזנות‪ ,‬ולפעמים‬

‫‪15‬‬

‫לתכונה חיובית‬ ‫המזוהה עם אסתטיקה‪,‬‬ ‫אופנתיות וכו’‪ .‬שאלה ‪3‬‬ ‫תסייע לתלמידים להבין‬ ‫שמרכז השיר אינו‬ ‫התכונות שיש לציפור‪,‬‬ ‫אלא תכונות שמייחסים‬ ‫לה )ראו הערות‬ ‫מגדריות בעמוד ‪121‬‬ ‫במדריך למורה לדרך‬ ‫המילים ו’(‪ .‬שאלה ‪3‬‬ ‫מכוונת לבחירתה של‬ ‫המשוררת לכתוב דווקא‬ ‫על דמות נשית המוצגת‬ ‫ככורעת תחת הלחץ‬ ‫החברתי ומאבדת את‬ ‫נשיותה‪.‬‬ ‫בלשון יתמקדו‬ ‫התלמידים בשם‬ ‫התואר )”הכרת המושג‬ ‫תואר כמייחס תכונות‬ ‫לשמות‪ “.‬תה”ל‪ ,‬עמוד‬ ‫‪.(69‬‬

‫ג‪ .‬קראו את השיר‪ .‬האם צדקתם בהשערתכם? )מחקו את המיותר(‪ :‬כן‪/‬לא‬ ‫‪ .2‬א‪ .‬הדוברת מוֹנה את חסרונותיה של פמפלה‪ .‬האם גם בעיניכם מדובר בחסרונות?‬ ‫הסבירו‪.‬‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫ב‪ .‬לדעתכם‪ ,‬על מה כדאי לפמפלה לוותר? על מה חבל שתוותר?‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫‪ .3‬הדוברת לא מספרת לקוראים מה גרם לציפור פמפלה לרצות להיות אחרת‪.‬‬ ‫שערו והסבירו‪.‬‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫‪ .4‬הדוברת אינה אומרת במפורש מה הרגישה פמפלה לאחר ש“נפרדה“ ממגרעותיה‪.‬‬ ‫שערו והסבירו‪.‬‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫‪ .5‬מי מוצאת חן בעיניכם יותר‪ :‬פמפלה בתחילת השיר‪ ,‬או פמפלה בסוף השיר? הסבירו‪.‬‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫א‪ .‬ניגודים בשיר מעוררים עניין אצל הקוראים‪ .‬אילו ניגודים יש בשיר?‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫ב‪ .‬האם‪ ,‬לדעתכם‪ ,‬יש בשיר משום הגזמה? אם כן‪ ,‬הדגימו‪.‬‬ ‫_____________________________________________________‬

‫‪16‬‬

‫_____________________________________________________‬ ‫משוחחים‬

‫‪ .1‬אילו אמרו עליכם‪ ,‬מה שהדוברת אמרה על פמפלה‪ ,‬איך הייתם מרגישים?‬ ‫לפני שתתחילו בשיחה‪ ,‬נסו להיזכר במקרים בהם אמרו עליכם דברים שנראים לכם‬ ‫לא מחמיאים‪ ,‬או שבהם כינו אתכם בכינויי גנאי‪.‬‬ ‫‪ .2‬א‪ .‬במרכז האיור בעמוד ‪ 33‬עומדת פמפלה‪ .‬מה דעתכם? האם זו פמפלה שבתחילת‬ ‫השיר‪ ,‬או פמפלה כפי שהיא בסוף השיר? נמקו דעתכם‪.‬‬ ‫ב‪ .‬היכן יש באיור רמזים לחייה הקודמים של פמפלה?‬ ‫‪ .3‬אחת הבנות בכיתה כעסה על כך שהמשוררת בחרה לכתוב דווקא על דמות נשית‪.‬‬ ‫היא דרשה שייתלה בכיתה‪ ,‬ליד השיר של פמפלה שיר דומה על תרנגול‪ .‬מה רצתה‬ ‫התלמידה להגיד בזה? מה השיגה על ידי דרישתה?‬ ‫לפני השיחה חשבו‪ :‬האם הילדה הרגישה נעלבת‪ ,‬אם כן חשבו על מה‪ .‬כמו כן‪ ,‬בקשו‬ ‫ממבוגרים שיספרו לכם על התנועה הפמיניסטית‪.‬‬ ‫ענייני לשון‬

‫‪ .1‬הוסיפו מילה נרדפת למילים‪:‬‬ ‫א‪ .‬מגרעת________________‬ ‫ב‪ .‬הרהור________________‬ ‫‪ .2‬ציינו שתי מילים מנוגדות )הפוכות( למילה ’מגרעת‘‬ ‫________________ ________________‬

‫‪17‬‬

‫המילים סקרנית‪ ,‬גנדרנית‪ ,‬שכחנית‪ ,‬ישנונית הן דוגמאות לשמות תואר‪.‬‬ ‫לפניכם שמות תואר מחמיאים‪ .‬כתבו בעזרתם תעודת הערכה למישהו שאתם אוהבים‬ ‫ומעריכים‪.‬‬ ‫אמיץ‬

‫סבלני‬

‫כשרוני‬

‫עדין‬

‫עליז‬

‫זריז‬

‫דייקן‬

‫נבון‬

‫לפני הכתיבה‬ ‫‪ £‬חשבו על דמות מסוימת שאתם מכירים ומעריכים‪.‬‬ ‫‪ £‬חשבו על דוגמאות בחייה או בהתנהגותה של אותה דמות שיצדיקו את השימוש בשמות‬ ‫התואר שבחרתם להשתמש בהם וכתבו אותן‪.‬‬ ‫‪ £‬החליטו באיזה סדר כדאי להביא את הדוגמאות ואת התכונות התואמות להן‬ ‫)לפי תחומי הצלחה או התבלטות בלימודים‪ ,‬בעבודה‪ ,‬ביחסים עם אנשים ועוד(‪.‬‬ ‫שימו לב ! גם את שם התואר אפשר לתאר‪ ,‬למשל‪’ :‬הוא כזה נחמד‘‪ ,‬היא כל כך יפה‪,‬‬ ‫הוא חרוץ מאוד‪ ,‬הוא התינוק הכי חמוד שאני מכירה ואפילו‪’ :‬הם מה זה אדיבים‘‪.‬‬ ‫אם תרצו‪ ,‬תוכלו לשבץ את המילים המודגשות לעיל בתיאור שלכם‪.‬‬

‫התלמידים יעסקו‬ ‫בניגוד בין הדוכיפת‬ ‫לפמפלה ויגלו את‬ ‫יסודות המשל‪.‬‬ ‫במדור משוחחים יש‬ ‫להניח שהתלמידים‬ ‫יהיו מסוגלים לסכם‬ ‫ששיר‪ ,‬כמו כל יצירה‬ ‫ספרותית‪ ,‬קוראים‬ ‫בראש ובראשונה כדי‬ ‫ליהנות ולחוות חוויה‪.‬‬ ‫כמו כן יאמרו שהשיר‬ ‫הוא פרי דמיונו של‬ ‫היוצר ואינו קטע‬ ‫מידעי‪ .‬היוצר משתמש‬ ‫באמצעים כמו דימוי‪,‬‬ ‫האנשה‪ ,‬השאלה ועוד‪,‬‬ ‫בעוד שקטע מידעי‬ ‫מתאר ומסביר מידע‪,‬‬ ‫כתוב בשפה מדעית‬ ‫ומדויקת וכיו”ב‪.‬‬

‫דוכיפת ‪ /‬נורית זרחי‬

‫)עמוד ‪ 34‬במקראה(‬

‫השיר ”דוכיפת“ גם הוא יצירה שיר‪-‬משל‪.‬‬ ‫‪ .1‬במה שונה הדוכיפת מהציפור פמפלה?‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫‪ .2‬ביטויים ומשפטים החוזרים בשיר באים לשם הדגשה‪ .‬מהו הביטוי החוזר בשיר?‬ ‫מה הוא בא להדגיש?‬ ‫_____________________________________________________‬

‫‪18‬‬

‫_____________________________________________________‬

‫‪.3‬‬

‫העתיקו דוגמאות של האנשה בשיר‪.‬‬ ‫______________________________________________‬ ‫______________________________________________‬

‫‪ .4‬איזה סוג התנהגות של בני אדם‬ ‫מזכירה הדוכיפת?‬

‫מזכירים פרחי הבר?‬

‫___________________‬

‫___________________‬

‫___________________‬

‫___________________‬

‫___________________‬

‫___________________‬

‫‪ .5‬מה דעתכם על התנהגות הדוכיפת? הסבירו‪.‬‬ ‫___________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫‪ .6‬נתבונן באיור וננסה לגלות‪ :‬באיזה אופן רומזת לנו המאיירת‪ ,‬שלפנינו שיר‪-‬משל‪,‬‬ ‫וכי הדוכיפת מייצגת‪ ,‬בעצם‪ ,‬סוג של התנהגות אנושית?‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫‪ .7‬אילו שמות‪-‬תואר מתאימים לדוכיפת‪ ,‬לדעתכם? תוכלו להיעזר במאגר‪ .‬הסבירו‬ ‫את בחירתכם‪.‬‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫מאגר‪:‬‬ ‫עקשנית‬

‫שתקנית‬

‫אמיצה‬

‫עצמאית‬

‫גנדרנית‬

‫אדישה‬

‫מטרתנו בתרגיל זה היא‬ ‫להביא את התלמיד‬ ‫להבנה כי יש להתאים את‬ ‫דרכי הקריאה למטרות‬ ‫הקריאה )ראו הישג נדרש‬ ‫‪ ,4‬תה”ל‪ ,‬עמוד ‪.(84‬‬ ‫במדור כותבים‬ ‫מתבקשים התלמידים‬ ‫לכתוב דו–שיח‪ .‬חשוב‬ ‫שיאזינו לתגובות חבריהם‬ ‫לדו;שיח שחיברו‪.‬‬ ‫התלמידים יתבקשו לשים‬ ‫לב איזה מהם פנה לכיוון‬ ‫בלתי צפוי ובכך עורר‬ ‫עניין‪ .‬רצוי להביא לכיתה‬ ‫ולקרוא משירי נורית‬ ‫זרחי )ראו תה”ל‪ ,‬עמוד‬ ‫‪ .(57‬אפשר לנסות לארגן‬ ‫פגישה אִתה‪.‬‬ ‫בלשון הפנינו את תשומת‬ ‫לבם של התלמידים‬ ‫למשקלים הנפוצים של‬ ‫שם התואר‪ ,‬בלי לדון‬ ‫במושג ”משקל“‪ .‬אפשר‬ ‫לבקש מהם להציע‬ ‫תארים נוספים בנוסף‬ ‫למיון שערכו )ראו תה”ל‪,‬‬ ‫עמוד ‪.(69‬‬ ‫בהבעה הדרכנו את‬ ‫התלמידים בכתיבת‬ ‫הגדרה‪.‬‬

‫‪19‬‬

‫קוראים בקול רם‬

‫קראו את השיר בדייקנות ובהתאמה‪.‬‬

‫כותבים‬

‫‪ .1‬כתבו במחברת את דו‪-‬השיח ביניהן )כ‪ 6-8-‬שורות(‪ .‬השיחה צריכה להדגיש את‬ ‫ההבדלים באישיות בין שתי הציפורים‪ .‬הקפידו על פיסוק נכון‪ :‬שימוש בנקודתיים‬ ‫אחרי ציון הדובר ושימוש במירכאות כפולות לציון הדיבור הישיר‪.‬‬ ‫‪ £‬בקשו מחברים בכיתה לבדוק‪ ,‬אם מה שכתבתם באמת מדגיש את הניגודים בין‬ ‫הציפורים‪.‬‬

‫משוחחים‬

‫‪ .1‬קטע מידעי קוראים באופן אחר מאשר קוראים סיפור או שיר‪ .‬הסבירו‪.‬‬ ‫לפני השיחה נשאל את עצמנו‪:‬‬ ‫‪ £‬באיזה סוגה נכתבה היצירה?‬ ‫‪ £‬יש לבדוק אם הכתוב הוא אמין‪ ,‬אמיתי ומדויק‪.‬‬ ‫‪ £‬צריך להביא בחשבון שהכותבים תארו מדמיונם‪.‬‬ ‫‪ £‬יש לשאול האם קיימת חריזה?‬ ‫‪ £‬האם הכתוב מרתק?‬ ‫‪ £‬האם למדתי מהסוגה דברים שלא ידעתי?‬

‫‪20‬‬

‫איך כותבים הגדרה?‬ ‫הגדרה בנויה לעיתים קרובות משני חלקים‪:‬‬ ‫חלק ראשון‪ :‬הסוג‬ ‫חלק שני‪ :‬התכונות המאפיינות‬ ‫בהגדרה מציינים קודם כל את הסוג או הקבוצה שאליהם שייך המושג שאותו רוצים‬ ‫להגדיר‪ .‬למשל‪:‬‬ ‫שולחן שייך לקבוצת הרהיטים‬ ‫בית ספר ‪ -‬מוסד חינוכי‬ ‫חסה ‪ -‬ירק‬ ‫נשר‪ -‬עוף דורס‬ ‫בתכונות המאפיינות מפרטים תכונות מיוחדות השייכות למה שמגדירים במקרה‬ ‫של הדוכיפת גודל צבע מראה‪ ,‬תזונה‪ ,‬ועוד…‬

‫‪.2‬‬

‫חברו קו בין שם העצם לסוג המתאים‪.‬‬ ‫תפוח‬

‫רגש‬

‫אהבה‬

‫מחלה‬

‫אדמת‬

‫מחצב‬

‫יהדות‬

‫אדם‬

‫עיתון‬

‫פרי‬

‫”הארי פוטר“‬

‫דת‬

‫יהודי‬

‫כלי תקשורת‬

‫נחושת‬

‫ספר‬

‫‪ .3‬חפשו באנציקלופדיה או באינטרנט מידע על הדוכיפת‪ .‬הגדירו את הדוכיפת‬ ‫בעזרת המידע שמצאתם‪.‬‬

‫‪21‬‬

‫ענייני לשון‬

‫מדריך למעיינים במילון‬

‫איך מוצאים תארים במילון?‬ ‫התארים במילון מופיעים בצורת היחיד‪/‬זכר‪ .‬אם נרצה לדעת את פירוש המילה‬ ‫’גרגרנים‘ במשפט‪’ :‬כל בני משפחת ויסלה הם גרגרנים‘‪ ,‬נחפש במילון בערך גרגרן‪.‬‬ ‫אם נרצה לחפש את פירוש המילה ’צייקניות‘ במשפט‪’ :‬האחיות היו צייקניות‘‪,‬‬ ‫נבדוק במילון בערך צייקן )יחיד‪/‬זכר(‪.‬‬ ‫מצאו במילון את פירוש התארים‪ :‬גרגרנים‪ ,‬צייקניות‪.‬‬ ‫‪ .1‬הקיפו במעגל את שם‪-‬התואר היוצא‪-‬דופן בכל שורה‪ .‬נמקו את בחירתכם זה לזה‪.‬‬ ‫א‪ .‬אדיר‪ ,‬כביר‪ ,‬זהיר‬ ‫ב‪ .‬מהיר‪ ,‬זריז‪ ,‬פזיז‬ ‫ג‪ .‬רברבן‪ ,‬גאוותן‪ ,‬קנטרן‬ ‫ד‪ .‬עמיד‪ ,‬יציב‪ ,‬חסין‬ ‫ה‪ .‬רמאי‪ ,‬בדאי‪ ,‬גוזמאי‬ ‫ו‪ .‬קמצן‪ ,‬צייקן‪ ,‬נדבן‬ ‫‪ .2‬כתבו ליד כל שם תואר מודגש שמות תואר נוספים מן המאגר הדומים לו בצורתם‪.‬‬ ‫לדוגמא‪ :‬שמרן דומה בצורתו לדייקן‪ ,‬אדיבה דומה בצורתה לנדיבה‪ ,‬רברבן דומה‬ ‫בצורתו לקנטרן‪.‬‬ ‫דייקן ‪ /‬דייקנית‪________________________________________________ :‬‬ ‫פטפטן ‪ /‬פטפטנית‪______________________________________________ :‬‬ ‫חמוד ‪ /‬חמודה‪________________________________________________ :‬‬ ‫מסודר ‪ /‬מסודרת‪______________________________________________ :‬‬ ‫מושלם ‪ /‬מושלמת‪_____________________________________________ :‬‬ ‫מאגר שמות תואר‬ ‫רברבן‬ ‫משובח‬ ‫קשקשנית‬ ‫נדיבה עצוב‬ ‫צעיר‬ ‫מופלא‬ ‫צנום‬ ‫זריז‬ ‫חסכן‬

‫‪22‬‬

‫מוצלחת‬ ‫שמרן מאושר‬

‫קמצן‬

‫כוכב ‪ /‬לאה איני‬

‫)עמוד ‪ 10‬במקראה(‬

‫”כוכב“ הוא סיפור ריאליסטי‪.‬‬ ‫סיפור ריאליסטי הוא סיפור שהיה יכול להתרחש‬ ‫במציאות‪ ,‬או אכן התרחש במציאות‪.‬‬ ‫המילה ריאליסטי פירושה‪ :‬ממשי‪ ,‬אמיתי‪ ,‬מציאותי‪.‬‬

‫‪.1‬‬

‫קראו את הסיפור‪.‬‬

‫‪.2‬‬

‫א‪ .‬מה אפשר לדעת על אוהד מן הדברים שהמספר‬ ‫אומר עליו במפורש?‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫ב‪ .‬מה אפשר לדעת על אוהד מדברים שאמר הוא עצמו‪ ,‬ומהאופן שבו הוא מתנהג?‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬

‫‪.3‬‬

‫במה שונה אוהד מילדים אחרים ובמה הוא דומה?‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬

‫‪.4‬‬

‫מדוע היו ליועצת רגעי חרטה על הרעיון לשמח את הילדים ולהזמין לחג הפסח‬ ‫את כוכב הטלוויזיה הנערץ?‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬

‫דברי העיון ליצירה‬ ‫נמצאים בעמוד ‪11‬‬ ‫במדריך למורה לדרך‬ ‫המילים ו‘‪.‬‬ ‫יש להניח שהדמיון בשמות‬ ‫עידו ואוהד יבלבלו‬ ‫את התלמידים‪ .‬רישום‬ ‫השמות יעזור להם להבחין‬ ‫ביניהם‪.‬‬ ‫אפשר להעלות את‬ ‫השאלה האם הכותבת‬ ‫תכננה שמות דומים? מה‬ ‫התכוונה לרמוז לנו בזה?‬ ‫בנוסף לתוכן ולעיסוק‬ ‫ברעיונות‪ ,‬שאלות ‪ 1‬ו‪2-‬‬ ‫ממחישות לתלמידים‬ ‫שניתן לאפיין דמות גם‬ ‫באופן ישיר וגם באופן‬ ‫עקיף )”אפיון הדמות‬ ‫ביצירה על פי מעשיה‪,‬‬ ‫דבריה‪ ,‬מחשבותיה‬ ‫וקשריה עם דמויות‬ ‫אחרות‪ “.‬הישג נדרש‬ ‫‪ 6‬תה”ל‪ ,‬עמוד ‪.(90‬‬ ‫בשאלה ‪ 5‬בחרנו לעסוק‬ ‫במושג סיפור ריאליסטי‪.‬‬ ‫כדאי במיוחד להפנות‬ ‫את תשומת לבם של‬ ‫התלמידים שציון שם בית‬ ‫הספר ומיקומו )גבעתיים(‬ ‫מדגישים את הריאליה‬ ‫שבסיפור‪.‬‬

‫_____________________________________________________‬

‫‪23‬‬

‫במדור משוחחים‪ :‬המדור‬ ‫מזמן שיחה שבה יוכל‬ ‫כל תלמיד להביע את‬ ‫דעתו ואת רגשותיו‪.‬‬ ‫הדיון באיור יאפשר אף‬ ‫הוא ליצור אמפתיה‬ ‫לדמותו של אוהד‪ ,‬ודרכו‬ ‫גם לילדים נכים אחרים‬ ‫בעלי צרכים מיוחדים‬ ‫)ראו דברי עיון לאיור‬ ‫בעמוד ‪ 15‬במדריך למורה‬ ‫לדרך המילים ו’(‪.‬‬ ‫בלשון הקדשנו תרגול‬ ‫מיוחד לתיאורי אופן‬ ‫הפעולה‪ ,‬שהכותבת עושה‬ ‫שימוש רב בהם כדי‬ ‫להעשיר את דרך הצגת‬ ‫הדברים‪.‬‬

‫‪ .5‬א‪ .‬איך הגיב עידו למראה אוהד?‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫ב‪ .‬מה הביא לשינוי בתגובתו של עידו?‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫‪ .6‬כיצד אפשר לדעת שלפנינו סיפור המתאר מציאות ולא סיפור אגדי? הסבירו ונמקו‪.‬‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫‪ .7‬ניגודים בסיפור מעוררת עניין אצל הקוראים‪ .‬אילו ניגודים נוכל למצוא בסיפורנו?‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬

‫משוחחים‬

‫‪ .1‬אילו רגשות עורר בכם אוהד במהלך הסיפור?‬

‫‪.2‬‬

‫עידו היה כוכב נערץ על הילדים‪ .‬מתי‪ ,‬לדעתכם‪ ,‬הפך לכוכב גם בעיניה של אורנה?‬

‫‪.3‬‬

‫מיהו לדעתכם הגיבור בסיפור?‬

‫‪ .4‬התבוננו באיור בעמוד ‪ .13‬האם תוכלו לשער את יחסה של המאיירת לאוהד על‬ ‫פי האיור?‬

‫‪24‬‬

‫כותבים‬

‫‪ .1‬המספר בסיפור שלפנינו אינו דמות בתוך הסיפור‪ .‬למספר כזה קוראים‪” :‬מספֵּר כל‬ ‫יודע“‪ ,‬כי הוא יודע הכול! הוא מספר לנו אפילו על מחשבות סודיות ורגשות כמוסים‬ ‫של הדמויות בסיפור‪ .‬בחרו דמות מתוך העלילה וספרו את הסיפור מפיה‪.‬‬ ‫‪ .2‬נשער שהוריו של אוהד כתבו מכתב תודה לאורנה‪ .‬נסחו את המכתב‪.‬‬ ‫מה דעתכם‪ ,‬האם כדאי במקרה זה לנסח מכתב רשמי או לכתוב את המכתב‬ ‫בנימה אישית?‬ ‫היעזרו בדגם שלהלן כדי לכתוב את המכתב‪:‬‬ ‫נציין את תאריך כתיבת המכתב‪:‬‬

‫נפנה אל הנמען בשמו‬ ‫)למשל‪ :‬לאורי שלום רב‪ ,‬או‪ :‬אורי היקר‪ ,‬או‪ :‬אורי ידידי היקר‪:‬‬

‫נכתוב את תוכן המכתב )גוף המכתב(‪:‬‬ ‫נסביר את הסיבה לכתיבת המכתב ונודה לנמען )מקבל המכתב(‪:‬‬

‫מילוֹת סיום‬ ‫)כגון‪ :‬תודה מקרב לב‪ ,‬או‪ :‬נשמח לארחך בביתנו(‬ ‫נשמח לארחך בביתנו‬ ‫חתימת המוען‪:‬‬

‫‪25‬‬

‫ענייני לשון‬

‫אוצר מילים‬ ‫‪ .1‬למילה ’כוכב‘ משמעויות רבות‪ .‬אילו מהפירושים והביטויים שלפנינו מתאימים‬ ‫לדמות שבסיפורנו‪ ,‬ואילו אינם מתאימים? )הקיפו תשובתכם במעגל והסבירו את‬ ‫בחירתכם(‪:‬‬ ‫כוכב ‪ -‬נקודת אור מנצנצת הנראית ברקיע בשעות הלילה‪.‬‬ ‫כוכב ‪ -‬אמן מפורסם מאוד בתחום הבידור‪ ,‬הקולנוע‪ ,‬התיאטרון‪ ,‬הספורט‪.‬‬ ‫כוכב ‪ -‬אדם מצטיין או מבריק ביותר בתחום מסוים‪ ,‬לדוגמה‪ :‬ד“ר יצחק הוא‬ ‫כוכב עולה בשמי הרפואה“‪.‬‬ ‫נולד בלי כוכב ‪ -‬נולד בלי מזל‪.‬‬ ‫כוכב נולד ‪ -‬התגלה שהוא או היא בעלי כישרון‪.‬‬ ‫‪ .2‬לפניכם משפטים מתוך הסיפור‪ .‬כתבו את פירוש המילה המודגשת במשפטים האלה‪:‬‬ ‫העִוּוּת ממנו סבל‪.‬‬ ‫א‪ .‬גם עליה )ידו השנייה( לא פסח ָ‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫ב‪ .‬בסך הכול מנחה נאה של תוכנית טלוויזיה ר ְדוּדָה‪.‬‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫אטִימוּת בה נענתה‪.‬‬ ‫ה ֲ‬ ‫ג‪ .‬היועצת פרצה בבכי לנוכח ָ‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫מאֻלּ ָץ‪.‬‬ ‫ד‪ .‬אורנה רחקה ממנה בְּצִחְקוּק ְ‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫ה‪ .‬אוהד לא ֹשָעָה לה עוד‪.‬‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫ו‪ .‬אורנה הניחה את השפופרת על כַּנּ ָהּ‪.‬‬ ‫_____________________________________________________‬

‫‪26‬‬

‫‪ .3‬בסיפור נאמר על המנהלת שהיא‪” :‬השיבה את הסדר על כַּנּוֹ“ הסבירו במילים שלכם‬ ‫את הביטוי‪.‬‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫במשימה הבאה נלמד על תיאור אופן הפעולה��� .‬אפשר להסביר באופן מדויק יותר‬ ‫איך נעשתה הפעולה‪.‬‬ ‫בתיאור התרחשות מציין המספֵּר לעתים קרובות לא רק את הפעולות עצמן אלא גם‬ ‫את האופן שבו הן נעשו‪ .‬למשל‪ ,‬במשפטים כמו‪” :‬המשטרה הגיעה במהירות למקום‬ ‫האירוע“ או ”הם התייחסו אלינו בְּנימוס“‪ .‬אין מדובר רק שהמשטרה הגיעה או על‬ ‫כך שהם התייחסו ‪ -‬אלא על כך שההגעה היתה מהירה ועל כך שההתייחסות היתה‬ ‫מנומסת‪ .‬אחת הדרכים לתאר את אופי הפעולה בעברית היא השימוש במילית היחס‬ ‫ב‘ ‪ +‬שם‪-‬עצם‪ :‬בִּמהירות; בְּנימוס; בְּשמחה‪.‬‬ ‫בסיפור שקראתם נעשה שימוש רב בתיאורי אופן כאלה‪:‬‬ ‫היועצת ’חייכה בַּחשש‘‬ ‫עידו ואוהד רקדו ’ ּבְתיאום‪ ,‬בְּאושר ובְהשלמה‘‪.‬‬ ‫‪ .4‬א‪ .‬בסיפור שקראתם נעשה שימוש רב בתיאורי אופן כאלה‪ .‬סמנו במשפטים הבאים‬ ‫את תיאורי אופן הפעולה‪:‬‬ ‫א‪ .‬הנער שישב מולה ליטף בחמדה את הפוסטר שהחזיק‪.‬‬ ‫ב‪ .‬עיניו התמות נפערו בבהלה‪.‬‬ ‫ג‪ .‬ציפו‪ ...‬בכיליון נפש למפגש‪.‬‬ ‫ד‪ .‬בעלה‪ ,‬הרגוע כדרכו‪ ,‬חייך אליה בחום‪.‬‬ ‫ה‪ .‬שאל אגב שהרים את ידיו בהכנעה‪.‬‬ ‫ו‪ .‬היא סירבה בפיזור דעת‪.‬‬ ‫ב‪ .‬ז ַהוּ תיאורי אופן נוספים בשורות הבאות בסיפור‪:‬‬ ‫עמוד ‪ 10‬שורה ‪ ;3‬שורה ‪ ;34‬עמוד ‪ 11‬שורה ‪ ;24‬שורה ‪ ;35‬שורה ‪ ;37‬עמוד ‪ 12‬שורה‬ ‫‪ ;10‬שורה ‪ ;19‬עמוד ‪ 13‬שורה ‪ .5‬כתבו משפט משלכם במחברתכם לשלושה מתיאורי‬ ‫האופן שמצאתם‪ .‬היעזרו במילון במקרה הצורך‪.‬‬ ‫_____________________________________________________‬

‫‪27‬‬

‫‪ .5‬בעברית קיימים צירופים רבים למילה ’עין‘‪ .‬הצירופים הבאים משמשים לתיאורי‬ ‫רגשותיו של האדם ולאופיו‪.‬‬ ‫לדוגמה‪ :‬על אוהד מסופר ש‪’ :‬עיניו נפערו בבהלה‘‪.‬‬ ‫כִּתבו בצד כל משפט מה למדתם על האדם בעזרת הצירוף עם המילה עין‪.‬‬ ‫היעזרו במילון‪.‬‬ ‫א‪ .‬הבוחן בדק בעין בוחנת את העבודה שהגיש התלמיד‪ .‬הבוחן הוא קפדן ודיקן‪.‬‬ ‫ב‪ .‬מר לוי תרם בעין יפה לאגודה למלחמה בסרטן‪ .‬מר לוי הוא ________________‪.‬‬ ‫ג‪ .‬הילדה הביטה בעיניים קרועות לרווחה בפעלולי הקוסם‪ .‬הילדה_____________‪.‬‬ ‫ד‪ .‬דן עבר את המבחן במתמטיקה בהצטיינות‪ .‬אך עינו של יוסי צרה בהצלחתו‪.‬‬ ‫יוסי _______________________‪.‬‬ ‫ה‪ .‬הילד העני הסתכל בעיניים כלות על האופנים הנוצצות בחנות‪.‬‬ ‫הילד העני_______________________‪.‬‬

‫’בעין בוחנת‘‪’ ,‬בעין יפה‘‪’ ,‬בעיניים קרועות לרווחה‘‪’ ,‬בעיניים כלות‘‪,‬‬ ‫אלו צירופים המשמשים לתיאור אופן הפעולה‪.‬‬

‫דברי העיון ליצירה‬ ‫נמצאים בעמוד ‪17‬‬ ‫במדריך למורה לדרך‬ ‫המילים ו‘‪.‬‬ ‫בשאלות ‪ 1‬ו‪ 3-‬ישחזרו‬ ‫התלמידים את תוכן‬ ‫השיר )תה“ל‪ ,‬עמוד ‪.(57‬‬ ‫במהלך העיסוק בשיר‬ ‫יגלו את האמצעים‬ ‫האמנותיים הבאים‬ ‫בו לידי ביטוי‪ :‬דימוי‪,‬‬ ‫האנשה‪ ,‬השאלה‪ ,‬וכן‬ ‫יעמדו על השפעת השיר‬ ‫על חושיו של הקורא‪.‬‬ ‫במדור כותבים‪ ,‬לאחר‬ ‫שהתלמידים קראו את‬ ‫התמונה ש“מצייר“‬ ‫המשורר במילים‪ ,‬יתנסו‬ ‫בכתיבת תמונה במילים‬ ‫משלהם‪ .‬השתדלנו במידת‬ ‫האפשר להתאים את‬ ‫פעילות הכתיבה לאופי‬ ‫הטקסט שהתלמידים‬ ‫קראו וחוו‪.‬‬

‫‪28‬‬

‫תמונות חצר ילדות ‪ /‬פרץ בנאי‬

‫)עמוד ‪ 31‬במקראה(‬

‫”תמונות חצר ילדות“ הוא שיר העוסק בזיכרונות ילדות‪ ,‬מנקודת מבט של דובר בוגר‪.‬‬ ‫‪ .1‬מצאו בשיר את המשפטים המתאימים והשלימו את הטבלה‪:‬‬ ‫מה מסופר‬ ‫על אביו של הדובר‬ ‫על אופן הכנת הגבינה‬ ‫על בעלי החיים שהיו בחצר‬ ‫על מנוחת הצהריים של החבורה‬

‫המשפט המתאים מהשיר‪:‬‬

‫‪ .2‬השיר ”מצייר“ במילים תמונות מחיי הילדות של הדובר‪ .‬מהו הציור הראשון‪,‬‬ ‫ואילו חושים הוא מעורר אצלכם‪ ,‬הקוראים?‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬

‫‪.3‬‬

‫מה ראו האנשים הנכנסים לחצרו של הדובר?‬ ‫_____________________________________________________‬

‫‪.4‬‬ ‫א‪ .‬מהו הצבע השולט בבית הראשון? _______________________________‬ ‫ב‪ .‬בבית השני?______________________________________________‬ ‫ג‪ .‬בבית השלישי? ______________________________________________‬ ‫‪ .5‬בשיר עושה הדובר שימוש בדימויים ובהאנשה כדי ”לצייר“ את תמונות החצר‪.‬‬ ‫העתיקו את השורה המתאימה לכל אחד מהם‪:‬‬ ‫האנשה‪_______________________________ :‬‬ ‫דימויים‪_______________________________ :‬‬ ‫‪ .6‬בשיר יש רמז המגלה כי ילדותו של הדובר עברה עליו באחת מארצות ערב‪ .‬מצאו‬ ‫את הרמז והעתיקו אותו‪:‬‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫‪ .7‬מה גרם לדובר להיזכר במראות הקטנות העגולות שעה שדיבר על חצר ילדותו?‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫‪ .8‬איזה מין ”שטיח“ הוא שעליו יושבים בני הבית וחבורת הילדים בזמן מנוחת‬ ‫הצהריים?‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬

‫‪29‬‬

‫‪ .9‬איזה רגש מעוררים זיכרונות הילדות בדובר?‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫קוראים בקול רם‬

‫קראו את השיר בקול רם והדגישו את השורות המביעות געגוע‪.‬‬

‫מציירים‬

‫אם תרצו‪ ,‬ציירו את חצר הילדות של הדובר‪.‬‬

‫כותבים‬

‫ציירו בדמיונכם ”תמונה קולית“‪ ,‬שונה מזו המתוארת בשיר‪ ,‬למשל‪:‬‬ ‫”בלילה בחוצות הכפר…‪“.‬‬ ‫א‪ .‬השלימו את תיאור הקולות והרעשים האופייניים לכפר בעזרת מאגר המילים‪:‬‬ ‫_________________ הצפרדעים ‪/‬‬

‫_________________התנים ‪/‬‬

‫_________________ הכלבים ‪ _________________ /‬הרוח העוברת בין העצים‬ ‫_________________‪ _________________ /‬העלים מי הנחל ‪/‬‬ ‫_________________רכבת רחוקה‪.‬‬

‫מאגר מילים‪ :‬יללת פכפוך רשרוש אוושת שקשוק נביחת קרקור‬

‫ב‪ .‬תארו את הכפר בלילה במחברתכם‪ ,‬השתמשו בקולות וברעשים שבסעיף א‘‪.‬‬

‫‪30‬‬

‫מדוע העורב הולך ברקידה? ‪ /‬מתוך משלי בן סירא‬

‫)עמוד ‪ 40‬במקראה(‬

‫דברי העיון ליצירה‬ ‫נמצאים בעמוד ‪22‬‬ ‫במדריך למורה לדרך‬ ‫המילים ו‘‪.‬‬ ‫בשאלות ‪ 1‬ו‪ 2-‬ישחזרו‬ ‫התלמידים את תוכן‬ ‫המשל‪ .‬שאלות ‪ 4 ,3‬ו‪5-‬‬ ‫מסייעות לתלמידים‬ ‫להבין את התופעה‬ ‫והמסר שאליהם מכוון‬ ‫המשל‪.‬‬ ‫בלשון יכירו התלמידים‬ ‫ביטויים‪ ,‬ניבים‬ ‫ופתגמים וילמדו את‬ ‫דרכי השימוש בהם‬ ‫)הישג נדרש ‪ ,8‬תה“ל‪,‬‬ ‫עמוד ‪.(95‬‬

‫ספֵּר‬ ‫היצירה ”מדוע העורב הולך ברקידה“ היא משל‪ .‬זה אלפי שנים שבני האדם אוהבים ל ַ‬ ‫משלים ולהאזין להם‪ .‬הדמויות המופיעות במשל הם בדרך כלל של בעלי חיים‪ ,‬צמחים או‬ ‫עצמים‪ ,‬אולם הן מתפקדות‪ ,‬חושבות ומדברות כבני אדם‪.‬‬

‫‪.1‬‬

‫במשל מסופר על כמה מצבי הליכה של העורב‪ .‬מהם? כתבו בסעיפים‪.‬‬ ‫_____________________________________________________‬

‫_____________________________________________________‬ ‫‪ .2‬הביאו דוגמאות מהמשל להאנשה‪:‬‬ ‫א‪ .‬של העורב‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫ב‪ .‬של העופות‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫‪ .3‬איזו תופעה בין בני אדם מנסה המשל להסביר?‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬

‫‪31‬‬

‫‪ .4‬מדוע‪ ,‬לדעתכם‪ ,‬לא הצליח העורב לחקות את היונה?‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬

‫‪.5‬‬

‫מהו הלקח שנוכל ללמוד ממשל זה?‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫ענייני לשון‬

‫‪.1‬‬

‫א‪ .‬קראו את הביטויים הבאים שלהלן ומתחו קו בין הפתגם לכוונתו‪:‬‬ ‫תפסת מרובה לא תפסת‬

‫הפסיד מכאן ומכאן‪ ,‬כלומר הפסיד הכול‬

‫יצא קירח מכאן ומכאן‬

‫מי ששואף לקחת ולהשיג יותר ממה שיש‬ ‫לו‪ ,‬סופו שאינו משיג כלום‬

‫מתהדר בנוצות לא לו‬

‫השתדל אך בסופו של דבר ולא הצליח‪.‬‬ ‫כל מאמציו היו לחינם‬

‫הדשא של השכן ירוק יותר‬

‫”עושה את עצמו“ כדי להידמות למישהו‬ ‫אחר‬

‫העלה חרס בידו‬

‫מתלהב ממה שיש לאחרים במקום ליהנות‬ ‫ממה שיש לו‬

‫ב‪ .‬במה מזכירים ביטויים אלו את המשל?‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬

‫‪32‬‬

‫ג‪ .‬מאחורי כל אחד משני הביטויים שלפנינו מסתתר סיפור‪.‬‬ ‫חפשו באינטרנט או במילון את הסיפורים וכתבו אותו במחברתכם‪:‬‬ ‫‪ .1‬יצא קירח מכאן ומכאן‬ ‫‪ֶ .2‬ה ֱעלָה ֶחרֶס בְּי ָדוֹ‬ ‫‪ .2‬כתבו בעברית של ימינו את המשפטים הבאים‪:‬‬ ‫א‪” .‬י ְָׁרָה בְּעֵינ ָיו ֲהלִיכַת הַיּוֹנ ָה“‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫שבֵּר עֲ ָצמָיו ַבּ ֲהלִיכָה“‬ ‫ׁ‬ ‫מ ַ‬ ‫ב‪” .‬ו ְ ָהי ָה ְ‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫ג‪” .‬ולא עלתה בידו לא הליכה ראשונה ולא הליכה אחרונה“‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫ד‪” .‬המבקֵש בידו יותר נמצא בידו מעט“‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫‪” .3‬ראה עורב יונה הולכת הליכה יפה“ ‪-‬‬ ‫הל ִיכוֹת‘‪.‬‬ ‫המילה ’הליכה‘ מזכירה לנו את המילה ’ ֲ‬ ‫א‪ .‬מה פירושה? )מחקו את המיותר(‪:‬‬ ‫דרכים שונות שהולכים בהם‬ ‫דרכי התנהגות‬ ‫ב‪ .‬מהי המילה הנרדפת ל‘הליכות‘? )מחקו את המיותר(‪:‬‬ ‫ב‪ .‬נימוסים‬ ‫א‪ .‬צעדה‬

‫משוחחים‬

‫האם קרה שהשתוקקתם להידמות למישהו אחר? ספרו‪.‬‬ ‫הפרסומות השונות בטלוויזיה‪ ,‬ברדיו‪ ,‬בעיתונים ובשלטי חוצות מנצלות לעתים את‬ ‫החולשה שלנו‪ ,‬הדומה לזו של העורב‪ ,‬לרצות להיות כמו מישהו אחר‪ .‬הביאו דוגמאות‬ ‫מפרסומות שונות כדי לחזק טענה זו‪ .‬לפני השיחה‪ ,‬עקבו ערב אחד אחרי הפרסומות‬ ‫בטלביזיה רשמו אותן וכתבו איזה מהן משתמשת בהנחה שאנחנו רוצים להיות עשירים‬ ‫כמו… חכמים כמו‪ ..‬יפים כמו… מצליחים כמו…‬

‫‪33‬‬

‫‪4‬‬ ‫כדאי לדעת‬ ‫לפני כ‪ 2500-‬שנים חיבר אֵזוֹפּוּס היווני משל על ציפור ושמה דַיּ ָה‪.‬‬ ‫לפני כאלף שנים בן סירא כתב על פיו את המשל שלפנינו‪ .‬חז“ל סיפרו משלים כדי לשכנע‬ ‫בהם את שומעיהם ולהחכימם‪ .‬הם הבינו שבעזרת המשל אפשר לשכנע וללמד לקח את‬ ‫השומע ביתר קלות מאשר בפנייה אליו בדברים ישירים או בהטפת מוסר‪ .‬הם השתמשו גם‬ ‫במאגר משלי העולם שעברו מפה לאוזן ומארץ לארץ‪ ,‬והתפשטו ברחבי העולם‪.‬‬

‫קראו להלן את המשל שחיבר אזופוס היווני על ציפור ושמה דיה‪ .‬משל זה עבר‬ ‫גלגולים והגיע לבן סירא‪ ,‬ששכתב אותו‪.‬‬

‫הדיה והסוס‪ /‬איזופוס‬ ‫קולה של הדיה היה לפנים אחר‪ ,‬חד יותר‪.‬‬ ‫פעם אחת שמעה הדיה את צָהלתו היפה של הסוס והחלה לחקותו‪.‬‬ ‫היא עשתה כן בהתמדה‪ ,‬אך להיטיב לצהול כמוהו לא למדה‪.‬‬ ‫בינתיים אבד לה קולה שלה‪ ,‬ואין עתה קולה דומה לא לקולו של הסוס ולא‬ ‫לזה שהיה לה קודם‪.‬‬

‫כותבים‬

‫בימינו נוהגות חברות רבות לפרסם מוצר על ידי פנייה לרצון הצרכן להידמות למישהו‬ ‫מפורסם ולחקותו‪ .‬הכינו מודעת פרסומת למוצר מסוים הפונה אל הרצון להידמות‬ ‫לשחקן או לשחקנית‪ ,‬לדוגמן או לדוגמנית‪ ,‬ועוד‪.‬‬ ‫לפני הכנת המודעה‪ ,‬שאלו את עצמכם‪:‬‬ ‫‪ £‬איך למשוך תשומת לב? איך לשכנע להשתמש במוצר?‬ ‫‪ £‬מה יהיה עיקר הפרסומת במקרה זה‪ ,‬התמונה או הכיתוב?‬ ‫‪ £‬איך תשדרו יוקרה‪ ,‬כך שהמתבוננים בפרסומת יתפתו לקנות את המוצר?‬

‫‪34‬‬

‫איך פחדתי ‪ /‬כתבה וציירה רותקה נוי‬

‫)עמוד ‪ 50‬במקראה(‬

‫”איך פחדתי“ הוא עלילון‪ .‬העלילון הוא סיפור קצר שיש בו סדרה של ציורים בנושאים‬ ‫משעשעים וסיפורי הרפתקאות‪ .‬כל תמונה בעלילון מספרת שלב בעלילה‪ .‬דברי הדמויות‬ ‫בעלילון מובאות בתוך בועה‪ .‬לפעמים מתחת לתמונה מופיע משפט מסביר‪ .‬באנגלית קוראים‬ ‫לעלילון ”קומיקס“‪ ,‬שם שמשמעו מצחיק‪ ,‬מבדר‪.‬‬

‫‪.1‬‬

‫כיצד באים לידי ביטוי הרגשות של המספר כלפי הכלב‪ ,‬באופן שבו ציירו אותו?‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬

‫‪ .2‬באילו אמצעים משתמשת המאיירת במקרים האלה‪:‬‬ ‫א‪ .‬כדי לצייר את הכלב כמפחיד‪:‬‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫ב‪ .‬כדי לרמוז לנו בציור שהילד צופה בכלב מרחוק‪:‬‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫ג‪ .‬כדי להציג את את ג‘רמי ואת הכלב כשהם סוקרים זה את זה‪:‬‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫ד‪ .‬כדי לתאר את הכלב מראה סימני ידידות‪:‬‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫ה‪ .‬כדי להבליט שג‘רמי אינו פוחד מהכלב‪:‬‬ ‫_____________________________________________________‬

‫‪35‬‬

‫‪ .3‬במה שונה איור הכלב כאשר הבעיה התעוררה‪ ,‬מאיוּרוֹ כאשר הבעיה נפתרה?‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫מציירים‬ ‫וכותבים‬

‫תוכלו להכין עלילון לפי דמיונכם‪ ,‬או להכין עלילון בעקבות משל או סיפור‬ ‫מצחיק ומשעשע‪) .‬זכרו הציורים לא צריכים להיות ’יפים‘ הם צריכים לשעשע(‪.‬‬ ‫ערכו תערוכה של עבודותיכם‪ .‬עבדו לפי ההנחיות שלהלן‪:‬‬ ‫‪ £‬כתבו לעצמכם בטיוטה במחברת את שלבי העלילה‪.‬‬ ‫‪ £‬הכינו לכל אחד מן השלבים ציור‪.‬‬ ‫‪ £‬בדקו אם יש סדר הגיוני בין התמונות‪.‬‬ ‫‪ £‬הוסיפו את התיאור המילולי‪.‬‬ ‫שימו לב ‪ :‬התיאור המילולי יכול להיות מוצג כדו‪-‬שיח או כחד‪-‬שיח )מונולוג(‪ ,‬כלומר‬ ‫תיאור המציין את המחשבות שחושבים הגיבורים לעצמם‪.‬‬

‫‪36‬‬

‫יומן כיתה‬ ‫האות האנגלית ‪ /m‬אורלי‬

‫קסטל‪-‬בלום )עמוד ‪ 63‬במקראה(‬

‫”האות האנגלית ‪ “m‬הוא סיפור זיכרונות‪ ,‬שבו מעלה המספרת הבוגרת‬ ‫חוויה מכאיבה מן העבר‪.‬‬ ‫‪ .1‬המספרת מתמקדת בשלושה אירועים בחייה‪ .‬כתבו‪:‬‬ ‫א‪ .‬היכן ומתי התרחש האירוע הראשון?‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫ב‪ .‬היכן ומתי התרחש האירוע השני?‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫ג‪ .‬היכן ומתי התרחש האירוע השלישי?‬

‫דברי העיון ליצירה‬ ‫נמצאים בעמוד ‪33‬‬ ‫במדריך למורה לדרך‬ ‫המילים ו’‪.‬‬ ‫בחרנו לעסוק ב“זיהוי‬ ‫נקודת התצפית שממנה‬ ‫הסיפור מסופר‪ .‬הבחנה‬ ‫בין מספר בגוף ראשון‬ ‫למספר הכול יודע‪) “.‬הישג‬ ‫נדרש ‪ ,6‬תה”ל‪ ,‬עמוד‬ ‫‪ ,(90‬וכן במשלבי הלשון‬ ‫שבהם כתוב הסיפור )שפה‬ ‫ספרותית לעומת סלנג(‪.‬‬ ‫מיקדנו את שאלותינו‬ ‫מתוך כוונה שהתלמידים‬ ‫יבינו את ”הקשרים‬ ‫בין האפיזודות השונות‬ ‫בעלילה“ )ראו הישג‬ ‫נדרש ‪ ,6‬תה”ל‪ ,‬עמוד ‪,(90‬‬ ‫יבחנו את נקודות המבט‬ ‫השונות על האפיזודה‬ ‫המתרחשת בשיעור‬ ‫למתמטיקה וישתפו‬ ‫זה את זה בתובנות על‬ ‫היצירה )תה”ל‪ ,‬עמוד ‪.(57‬‬

‫_____________________________________________________‬ ‫‪ .2‬מה מהחוויות שמעלה המספרת שייך לעבר הרחוק‪ ,‬ומה מחוויותיה התרחש סמוך‬ ‫לזמן שבו היא מעלה את זיכרונותיה?‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫‪ .3‬א‪ .‬הסיפור מתאר מצב שבו עומדת תלמידה ליד הלוח ועיני כולם מופנות אליה‪.‬‬ ‫כיצד מתייחסת לכך הדוברת‪ :‬בכאב? בהומור? בכעס? מאילו משפטים אפשר‬ ‫ללמוד זאת? הסבירו והדגימו‪.‬‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫ב‪ .‬המספרת אינה משתמשת במילה עלבון‪ ,‬אך היא מתארת את עלבונה ההולך‬ ‫ומתעצם בעזרת שימוש בפעלים‪ .‬אתרו את הקטע המתאים בסיפור והשלימו בעזרתו‪:‬‬ ‫בהתחלה מסופר‪” :‬המורה אמר… שכה אחיה הוא אמר“‪.‬‬ ‫בהמשך מסופר‪__________________________________ :‬‬ ‫בסוף מסופר‪:‬‬

‫__________________________________‬

‫‪37‬‬

‫‪ .4‬המספרת אומרת‪” :‬הבלגתי‪ ,‬אבל זה לא אומר שלא ספגתי את זה“‪ .‬האם אתם‬ ‫יכולים להסביר משפט זה במילים אחרות?‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬

‫‪.5‬‬

‫מי האדם שפגע בדוברת ואת מי היא מאשימה?‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬

‫‪ .6‬אילו העיזה המספרת לפנות למורה הנמצא ”בין המגבות“ ולהזכיר את עלבונה‪,‬‬ ‫כיצד היה המורה מתנהג? האם היה עונה לטענותיה?‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫‪ .7‬נשער שלאחר זמן פגשה המחברת את אחד התלמידים מימי לימודיה וסיפרה לו על‬ ‫המפגש עם המורה‪ .‬הוא הגיב באומרו‪” :‬את מגזימה!“ במה נימק את דבריו? כתבו‬ ‫במחברת‪.‬‬ ‫כפי שראיתם‪ ,‬יש סוגים שונים של מספרים‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬הרי שניים מהם‪:‬‬ ‫”מספֵּר כול יודע“ — הוא אינו דמות בתוך הסיפור‪ .‬הוא יודע הכול! הוא מספר לנו‬ ‫אפילו על מחשבות סודיות ורגשות כמוסים של הדמויות בסיפור‪ .‬הוא גם יכול לשתף‬ ‫אותנו במה שקורה בו‪-‬זמנית בשני מקומות‪.‬‬ ‫מספר בגוף ראשון הוא דמות המשתתפת בסיפור ומספרת אותו רק מנקודת הראות‬ ‫שלה‪ .‬הוא מתאר מה שראה ומה ששמע‪ ,‬מה ששיער ומה שהסיק‪.‬‬ ‫‪ .8‬איזה סוג של מספרת מופיעה ”באות האנגלית ‪ ?“m‬על פי מה קבעתם?‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬

‫‪38‬‬

‫משוחחים‬

‫הזיכרונות שהועלו בסיפור נכתבו כאשר המספרת הייתה בגיל בוגר‪ .‬מה אפשר ללמוד‬ ‫על עוצמת החוויה שהייתה לה?‬ ‫לפני השיחה‪ ,‬נסו להיזכר בכל מיני מקרים שקרו לכם בעבר ושאלו את עצמכם מדוע‬ ‫דווקא זיכרונות אלה עלו?‬ ‫ספרו את הסיפור מנקודת המבט של המורה למתמטיקה או מנקודת המבט‬ ‫של אחד התלמידים‪ .‬כדי לתאר את ההתרחשויות מנקודת מבט אחרת מזו‬ ‫המוצגת בסיפור על ידי הגיבורה‪ ,‬עליכם לסדר את האירועים בסיפור לפי סדר‬ ‫התרחשותם ולהחליט אלו מהם חשובים לנקודת המבט החדשה שבחרתם‪.‬‬ ‫אם בחרתם במורה למתמטיקה חישבו על סגנון דיבורו שהוא בודאי שונה‬ ‫מסגנון דיבורה של המספרת‪ ,‬או אחד של מחבריה‪.‬‬ ‫חשבו מה סביר שהדמות ידעה על המספרת‪.‬‬

‫כותבים‬

‫האם זכורים לכם מקרים מחייכם שבהם ”ספגתם“ עלבון אבל הבלגתם עליו‪,‬‬ ‫או שהייתם עדים למקרה שמישהו אחר ספג עלבון והבליג? כתבו על כך סיפור‪.‬‬

‫ענייני לשון‬

‫למילים ולביטויים שמשתמשים בהם בלשון הדיבור בעיקר‪ ,‬אבל אין משתמשים בהם‬ ‫סלֶנ ְג‪ .‬לדוגמה‪” :‬חבל על הזמן“‪,‬‬ ‫כאשר כותבים או מדברים בשפה תקנית‪ ,‬קוראים ְ‬ ‫”פשלה“‪” ,‬סבבה“ ועוד‪ .‬יש מילות סלנג ”אופנתיות“‪ ,‬החולפות עם הזמן‪ ,‬ויש כאלה‬ ‫שנשארות בשפה‪ ,‬ועושים בהן שימוש לאורך זמן‪.‬‬

‫‪39‬‬

‫‪ .1‬מצאו בסיפור שלוש דוגמאות לסלֶנג‪ .‬מצאו שלוש דוגמאות לשפה תקנית ספרותית‪.‬‬ ‫דוגמאות לשפה תקנית‬ ‫דוגמאות לסלנג‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫‪ .2‬מדוע‪ ,‬לדעתכם‪ ,‬שיבצה המחברת בסיפור מילות סלנג‪ .‬הציעו שני נימוקים לכך‪.‬‬ ‫נסחו אותם במחברת‪.‬‬

‫דברי העיון ליצירה‬ ‫נמצאים בעמוד ‪28‬‬ ‫במדריך למורה לדרך‬ ‫המילים ו’‪.‬‬ ‫בנוסף לעיסוק בתוכן‬ ‫ובמשמעות‪ ,‬מתאפשר‬ ‫לתלמידים להבחין בין‬ ‫עובדות אוטוביוגרפיות‪,‬‬ ‫לבין סיפור הנשען על‬ ‫עובדות אוטוביוגרפיות‬ ‫אך אינו מחויב לאמת‬ ‫הביוגרפית‪ .‬המחשה‬ ‫לכך ימצאו התלמידים‬ ‫בהבדלי השמות וכן‬ ‫בבחירת הסופר שלא‬ ‫לכתוב בגוף ראשון‪.‬‬ ‫הסיפור כולל ניגודים‬ ‫כאמצעי לעורר את‬ ‫עניינם של הקוראים‪.‬‬ ‫בהבעה יכירו‬ ‫התלמידים את‬ ‫מאפייניה של מודעת‬ ‫ה“דרושים“ ויתנסו‬ ‫בניסוח מודעה בנוסח‬ ‫זה לעיתון‪.‬‬ ‫אף על פי שהסיפור‬ ‫והמכתב עוסקים‬ ‫בעוני מחפיר‪ ,‬המסר‬ ‫הוא אופטימי‪ :‬אפשר‬ ‫להיחלץ ממנו בעזרת‬ ‫השכלה‪.‬‬

‫מר ברנאר‪ /‬אלבר קאמי‬

‫)עמוד ‪ 54‬במקראה(‬

‫”מר ברנאר“ הוא סיפור זיכרונות של מספר בוגר‪ ,‬המכיר היטב את בעל הזיכרונות‪.‬‬ ‫המספר נזכר ומספר את חוויותיו מימי בית הספר‪.‬‬

‫קוראים ומבינים‬ ‫‪ .1‬מדוע אהב ז‘אק את בית הספר?‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫‪ .2‬בסיפור מובאים משפטים שבעזרתם אנו מתוודעים אל מר ברנאר ומכירים אותו‪.‬‬ ‫אתרו את המשפטים‪ .‬תארו את דמותו על פי משפטים אלו‪.‬‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬

‫‪40‬‬

‫‪ .3‬הילד חי בשני עולמות‪ :‬עולם בית הספר והעולם שמחוץ לבית הספר‪ .‬אֵילו ניגודים‬ ‫מסתמנים בין שני העולמות?‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫‪ .4‬מהם ההבדלים המתגלים בין הנוף ומזג האוויר השוררים באלג‘יריה‪ ,‬ארץ מגוריו של‬ ‫ז‘אק‪ ,‬לבין הנוף ומזג האוויר שהוא פוגש בספרים? השלימו‪:‬‬

‫הנוף ומזג האוויר‪:‬‬ ‫בספרים‬

‫במקום מגוריו של ז’אק‬

‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫‪ .5‬ז‘אק הוא ילד מיוחד‪ .‬אתרו בסיפור ביטויים שעל פיהם אפשר להכיר אותו‬ ‫וכתבו את התרשמותכם ואת מה שלמדם לדעת עליו‪:‬‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫קראו את המכתב בעמוד ‪ 55‬במקראה‪.‬‬ ‫‪ .6‬המכתב שלפניכם הוא מכתב תודה שכתב הסופר אלבר קאמי‪ ,‬בעקבות זכייתו בפרס‬ ‫נובל לספרות‪.‬‬ ‫א‪ .‬קראו את המכתב שכתב למורהו‪ .‬השלימו את הטבלה‪:‬‬ ‫בסיפור‬

‫במכתב‬

‫שם המחבר‬ ‫שם המורה‬ ‫שם התלמיד‬ ‫נכתב בגוף‬

‫‪41‬‬

‫ב‪ .‬על מה מודה הסופר אלבר קאמי למר ז‘רמן? שלבו בתשובתכם ציטוטים מהמכתב‪:‬‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫‪ .7‬במה דומה מר ז‘רמן במכתב למר ברנאר בסיפור?‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫משוחחים‬

‫מה דעתכם‪ ,‬האם דמותו של של מר ברנאר נכתבה על פי דמות המורה של אלבר קאמי?‬ ‫הסבירו את עמדתכם‪ .‬לפני השיחה חשבו מהן התכונות שיש גם למר ז‘רמן וגם למר‬ ‫ברנאר‪ .‬סמנו בעפרון בעדינות משפטים מהכתוב שתוכלו להוכיח עמדתכם‪.‬‬ ‫כותבים‬

‫דיווח בעקבות ראיון‬

‫‪42‬‬

‫‪ .1‬אתם עורכים ריאיון עם הוריכם או עם מבוגרים אחרים על מורה שהם‬ ‫זוכרים במיוחד‪.‬‬ ‫‪ £‬הכינו רשימה של שאלות‪.‬‬ ‫א‪ .‬חלקו אותן לשאלות המבקשות מידע עובדתי )למשל‪ :‬באיזו תקופה למדו אצל‬ ‫אותו מורה? היכן? כמה שנים? וכו‘(‪,‬‬ ‫ב‪ .‬לשאלות המעודדות הבעת מחשבות‪/‬רגשות )למשל‪ :‬מהי המחשבה הראשונה‬ ‫שעלתה בראשך לגבי המורה שבו נזכרת?(‬ ‫ג‪ .‬לשאלות המזמינות הבעת עמדה )למשל‪ :‬האם המורים של פעם היו‬ ‫טובים יותר?(‪.‬‬ ‫‪ £‬ערכו את הריאיון‪.‬‬ ‫‪ £‬סכמו אותו במחברתכם כסיפור על המורה שאותו זָכְרוּ הוריך במיוחד‪.‬‬ ‫‪ £‬הראו להוריכם‪ ,‬או למישהו מבני המשפחה‪ ,‬את הטיוטה הראשונה של הסיפור‬ ‫שכתבתם‪ .‬בקשו מהם להציע כיצד לשפֵּר‪.‬‬

‫‪£‬‬

‫עתה כתבו גירסה משופרת‪ .‬הקריאו אותה לחבריכם‪.‬‬

‫‪ .2‬חווית בית‪-‬הספר של ז‘אק בסיפור הייתה מורכבת משלל ריחות וטעמים‪.‬‬ ‫תארו במחברתכם חוויה כזו‪ ,‬שכולה צבעים‪ ,‬ריחות וטעמים‪) .‬חישבו על ביקור בשוק‬ ‫ססגוני‪ ,‬על ארוחה במסעדה‪ ,‬על טיול בטבע ועוד(‪.‬‬ ‫‪ .3‬רשות מקומית מחפשת מורים ומורות‪ .‬נתבקשתם לפרסם מודעת דרושים בעיתון‪.‬‬ ‫לפני הכתיבה‬ ‫‪ £‬חשבו מהן התכונות הנדרשות לתפקיד מורה‪ .‬תוכלו להיעזר בתיאורם של מר ברנאר‬ ‫ושל מר ז‘רמן‪ ,‬בסיפור ובמכתב‪.‬‬ ‫‪ £‬אספו מן העיתונות היומית מודעות דרושים ועמדו על סגנונן המיוחד‪.‬‬ ‫‪ £‬נסחו לפיהן מודעת דרושים משלכם במחברתכם‪.‬‬ ‫ענייני לשון‬

‫‪ .1‬א‪ .‬בפסקה הראשונה של הסיפור‪ ,‬מציין המספר תנאים שונים שהיו יכולים למשוך את‬ ‫תשומת לבם של התלמידים‪ ,‬ובכל זאת לא הפריעו לתלמידים להתרכז בלימודים‪.‬‬ ‫נסחו מחדש תנאים אלו לפי הדגם שלהלן‪:‬‬ ‫למרות ____________ ו ____________ ועל אף____________ ו__________‪,‬‬ ‫דעת התלמידים כמעט לא הוסחה‪.‬‬ ‫ב‪ .‬דנה ניסחה משפט משלה באותו דגם‪:‬‬ ‫למרות החום הכבד ועל אף העייפות‪ ,‬הצלחתי לעלות בשביל הנחש למצדה‪.‬‬ ‫נסו גם אתם לחבר משפט לפי דגם זה‪.‬‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫‪ .2‬בפסקה השנייה בסיפור‪ ,‬בשורה ‪ 18‬כתוב‪” :‬בעיני ז’אק היו הסיפורים האלה‬ ‫”האקזוטיות בהתגלמותה“‪.‬‬ ‫א‪ .‬הסבירו משפט זה במילים שלכם )היעזרו במילון(‪:‬‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫ב‪ .‬הסבירו מה המשמעות המשותפת של המילים‪’ :‬התגלמות‘‪’ ,‬התגשמות‘‪:‬‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬

‫‪43‬‬

‫התלמידים יעסקו‬ ‫במושג ”הצהרה“‬ ‫ויכירו את עיקריה של‬ ‫הצהרה זו‪.‬‬ ‫בלשון מזמנת‬ ‫ההצהרה עיסוק‬ ‫ראשוני בנושא שמות‬ ‫הפעולה כאמצעי‬ ‫לדחיסת מידע‪ .‬כמו כן‬ ‫ניגע בצורת הסמיכות‪.‬‬

‫מתוך ”הצהרת זכויות הילד‬

‫בישראל“ )עמוד ‪ 58‬במקראה(‬

‫ההצהרה שלפניכם היא קטע מתוך הודעה רשמית כתובה וחתומה מטעם ”אנשי המועצה‬ ‫לשלום הילד בישראל“‪ .‬זהו קטע מידעי‪ ,‬שמטרתו להודיע ברבים את זכויותיהם של הילדים‬ ‫במדינת ישראל‪.‬‬

‫‪.1‬‬

‫קראו את ההצהרה; האם גיליתם איזו מילה חוזרת בה? מה מבקשת החזרה על‬ ‫המילה להדגיש?‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬

‫‪ .2‬מדוע לדעתכם יש צורך בהצהרה זו?‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫‪ .3‬השמעתם על ”חוק חינוך חובה“? ”חוק בריאות ממלכתי“? ”חוק קצבת ילדים“?‬ ‫”חוק מענק לידה“? התעניינו אצל מבוגרים מה אומר כל חוק‪ ,‬וענו‪:‬‬ ‫איך מתקשרים חוקים אלה ל‘“הצהרת זכויות הילד“?‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫‪ .4‬ההצהרה מציינת שילדים זכאים לקבל הגנה מפני ניצול‪ ,‬הזנחה‪ ,‬התעללות או‬ ‫השפלה הן בבית והן מחוצה לו‪.‬‬ ‫א‪ .‬מה פירוש המילה ’השפלה‘? מהי המילה ההפוכה?‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫ב‪ .‬למה כוונת הביטוי המודגש בציטוט?‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬

‫‪44‬‬

‫‪ .5‬למי מיועדת ההצהרה כל פי הפסקה האחרונה? מדוע לדעתכם צריך לפרט זאת?‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫משוחחים‬

‫נסחו לפי הדגם שבעמוד ‪ 58‬במקראה‪” :‬הצהרת זכויותיו וחובותיו של התלמיד בבית‪-‬הספר“‬ ‫‪ £‬ערכו רשימת זכויות ורשימת חובות‪) .‬היעזרו בביטויים כמו למשל‪’ :‬זכותו של כל תלמיד‬ ‫בבית‪-‬הספר‪’ ;‘...‬מחובתם של כל התלמידים‪’ ;‘...‬על כל תלמיד ותלמיד‪(.‘...‬‬ ‫‪ £‬בקשו מחבריכם לכיתה להעיר הערות על הרשימות שלכם )ההערות צריכות להתייחס‬ ‫לשאלות כמו‪ :‬האם כלולים ברשימה נושאים שהם חשובים באמת? האם אין חפיפה בין‬ ‫הזכויות או בין החובות שברשימה? האם נעשה גם שימוש בביטויים המציינים חובה או‬ ‫זכות?(‬

‫ענייני לשון‬

‫בפעילות הבאה נעסוק בשאלה מהו שם פעולה ומתי משתמשים בו?‬

‫קטע מידעי זה ‪” -‬ההצהרה על זכויות הילד“ מנוסח בתמציתיות רבה‪.‬‬ ‫אחת הדרכים לתמצת ולקצר היא השימוש בשמות פעולה‪ .‬במקום לציין‬ ‫משפטים שלמים‪ ,‬מציינים רק את הפעולות‪ .‬מדוע אפשרי הדבר? משום שברור‬ ‫כאן מיהו עושה הפעולה ולמי היא מתייחסת‪.‬‬

‫‪45‬‬

‫‪ .1‬א‪ .‬אתרו את את כל שמות‪-‬הפעולה בהצהרה‪.‬‬ ‫ב‪ .‬השלימו את הטבלה שלהלן‪:‬‬ ‫שם הפעולה‬

‫הפועל‬

‫ַהצְ ָהרָה‬

‫ִהצְהִיר‬ ‫ִהפְלָה‬

‫ֲהגָנ ָה‬ ‫ִהזְנ ִי ַח‬ ‫ֵהבִין‬ ‫ֲהזָנ ָה‬ ‫שפִּיל‬ ‫ׁ‬ ‫ִה ְ‬ ‫חִנּוּךְ‬ ‫נִצֵּל‬ ‫אכְז ְרוּת‬ ‫ת ַ‬ ‫ִה ְ‬ ‫תעַלֵּל‬ ‫ִה ְ‬ ‫תכַּוּ ֵן‬ ‫ִה ְ‬

‫‪46‬‬

‫במשימה הבאה נבחין בצירופי סמיכות‬ ‫הצירוף ’הצהרת הילד‘ הוא צירוף סמיכות‪ .‬לשם הראשון בצירוף קוראים נסמך‪ .‬הנסמך‬ ‫מסומן לעתים כשם שלא יכול לעמוד לבד‪ :‬המילה ’הצהרת‘‪ ,‬למשל‪ ,‬לא תופיע לבד‪ ,‬אלא‬ ‫בסמיכות לשם נוסף‪ .‬לעומת זאת המילה ’הצהרה‘ יכולה לעמוד בפני עצמה‪ .‬לדוגמה‪:‬‬ ‫”שמענו מפי ראש הממשלה הצהרה חשובה“‪.‬‬ ‫‪ £‬הסמיכות יכולה להיות מורכבת גם משלושה שמות ולפעמים אף ממספר רב יותר‪.‬‬ ‫לדוגמה‪ :‬הצהרת זכויות הילד‬ ‫פעילי זכויות האדם‬ ‫אשת נשיא ארצות הברית‬ ‫שימו לב! תווית היידוע תופיע בכל מקרה לפני השם האחרון‪.‬‬ ‫‪ £‬יש דרכים נוספות לצרף שני שמות‪ .‬למשל‪ :‬במקום לומר בסמיכות קשיי ההורים‪ ,‬אפשר‬ ‫לומר לפעמים )ורק לפעמים( הקשיים של ההורים ובמקום לומר בסמיכות חובת ההורים‬ ‫אפשר לומר החובה של ההורים או חובתם של ההורים‪.‬‬ ‫‪ .2‬השלימו את המילים בעזרת מאגר המילים‪ ,‬בצורת הנסמך שלהם‪ .‬שימו לב‪ ,‬המילים‬ ‫במאגר מופיעות בצורתן המילונית ואתם הפכו לצורה בנסמך את המילים שבחרתם‬ ‫לשבץ לצורה בנסמך‪.‬‬ ‫א‪ .‬חובת ההורים להגן על ילדיהם מפני ניצול והשפלה‪.‬‬ ‫ב‪ _________________ .‬ילדים הוא תופעה שיש להילחם בה‪.‬‬ ‫ג‪ _________________ .‬החברה ל__________ הטבע עושים עבודה חשובה ביותר‪.‬‬ ‫ד‪ _________ .‬התיכונים במרכז יצאו למבצע ניקיון ב_________________ הארץ‪.‬‬ ‫ה‪_________________ .‬ישראל צורכים כמות ממתקים גדולה מהרצוי‪.‬‬

‫מאגר מילים‪:‬‬

‫חוף‬

‫הגנה‬

‫ניצול‬

‫ילד‬

‫תלמיד‬

‫מדריך‬

‫‪47‬‬

‫דברי העיון ליצירה‬ ‫נמצאים בעמוד ‪33‬‬ ‫במדריך למורה לדרך‬ ‫המילים ו’‪.‬‬ ‫הכתבה מאפשרת‬ ‫לעסוק בהבדלים בין‬ ‫ידיעה בעיתון לבין‬ ‫כתבה בעיתון )אפשר‬ ‫להרחיב ולעסוק גם‬ ‫בהבדלים בין ידיעה‬ ‫לכתבה בטלוויזיה(‪,‬‬ ‫וכן בכותרת‪ ,‬בכותרת‬ ‫משנה ובתפקידיהן‬ ‫)”שימוש במקדמי‬ ‫הארגון שבטקסט‬ ‫למציאת המידע‬ ‫הדרוש‪ :‬כותרת‪ ,‬כותרת‬ ‫משנה…“ הישג נדרש‬ ‫‪ ,5‬תה”ל‪ ,‬עמוד ‪,(88‬‬ ‫ובמידת מעורבותו של‬ ‫הכותב בכתבה‪.‬‬ ‫בשיחה יבינו‬ ‫התלמידים שדרך‬ ‫סיפור אחד גרמה‬ ‫הכותבת לקוראים‬ ‫להזדהות עם חייו‬ ‫הקשים ועם מותו‬ ‫המסתורי של איקבל‪.‬‬ ‫הקוראים יבינו‬ ‫שאיקבל הוא דוגמה‬ ‫לילדים רבים מאוד‪,‬‬ ‫הנתונים לשעבוד‬ ‫ולעושק‪ .‬איקבל מייצג‬ ‫תופעה חברתית שיש‬ ‫להילחם בה‪ ,‬ויש‬ ‫לאפשר לתלמידים‬ ‫להביע את דעתם על‬ ‫כך )”הבעת עמדה‬ ‫ביקורתית על תפיסות‬ ‫חברתיות שונות‪“.‬‬ ‫הישג נדרש ‪ ,6‬תה”ל‪,‬‬ ‫עמוד ‪.(91‬‬ ‫בלשון המשכנו את‬ ‫העיסוק בתווית‬ ‫היידוע‪ :‬הכרת תפקידה‬ ‫של ה“א היידוע‬ ‫ושימוש תקין בה‬ ‫)הישג נדרש ‪ ,8‬תה”ל‪,‬‬ ‫עמוד ‪.(94‬‬

‫איקבל מאסי הילד שזכה לפרסום עולמי ‪ /‬רחל כץ‬

‫)עמוד ‪ 56‬במקראה(‬

‫לפנינו עיבוד לכתבה עיתונאית‪ .‬הכתבה מדווחת על‬ ‫התופעה של עבדות ילדים בעולם‬ ‫והיא מלווה בעבודות ובמידע בנושא זה‪.‬‬

‫‪ .1‬נציגי כל העמים החברים באו“ם חתומים על הצהרת‬ ‫”זכויות הילד“ של האו“ם‪ .‬קראו את המשפטים הבאים‬ ‫מתןך הצהרה זו והוכיחו שאיקבל לא נהנה מזכויות אלה‪.‬‬ ‫‪” £‬הזכות להנות מחיבה‪ ,‬אהבה והבנה‬ ‫‪ £‬הזכות להזנה נאותה לדיור נאות‪...‬‬ ‫‪ £‬הזכות ללמוד חינם ולהנות ממשחק ומבילוי‬ ‫‪ £‬הזכות‪ ...‬לפתח את הכשרונות האישיים‪.‬‬ ‫‪ £‬הזכות להיות מוגן מפני כל צורה של הזנחה‪ ,‬אכזריות וניצול“‬ ‫‪ .2‬בשנת ‪ 1967‬נחקק ”חוק ביטול העבדות“ בפקיסטן ‪-‬‬ ‫א‪ .‬החוק לא נאכף‪ .‬מהי הסיבה? הסבירו לפי הפסקה הראשונה בעמוד ‪.57‬‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫ב‪ .‬איקבל שוחרר מהעבדות‪ .‬הסבירו כיצד‪:‬‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫ג‪ .‬איקבל זכה לפרסום עולמי ‪ -‬מדוע?‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬

‫‪48‬‬

‫‪ .3‬הכותבת טוענת‪” :‬כל מה שהתרחש אחרי מותו הוא הוכחה מדהימה לכוחם של ילדים‬ ‫לשנות את העולם‪“.‬‬

‫א‪ .‬על מה מתבססת הכותבת באמירתה זו? הסבירו‪.‬‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫ב‪ .‬האם אתם מסכימים עם דעתה בעניין זה? הסבירו ונמקו‪.‬‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫‪ .4‬מה הייתה מטרתה של הכותבת בכתבה זו?‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫‪ .5‬א‪ .‬קראתם כתבה עיתונאית‪ .‬עתה קראו ידיעה שפרסם נער בעיתון בית ספרו בקנדה‪:‬‬ ‫ז ַהוּ בידיעה מרכיבים שונים ‪ -‬כותרת‪ ,‬פתיח‪ ,‬גוף הידיעה‪.‬‬

‫איקבל מאסי נרצח‬

‫מאת גרייג קילבורגר‬ ‫הנער מפקיסטן שקרא בכל הזדמנות להפסיק‬ ‫את קניית השטיחים שיוצרו על ידי ילדים עבדים‬ ‫נרצח בפקיסטן‬ ‫איקבל מאסי חזר לכפרו בתום מסע נאומים לגיוס דעת הקהל‬ ‫בארצות הברית‪ .‬הוא יצא אתמול בשעות הצהריים עם שני‬ ‫בני דודיו לשדה‪ ,‬כדי להביא אוכל לדודו‪ .‬שלושתם רכבו‬ ‫על אופניים כשלפתע נפתחה עליהם אש‪.‬‬ ‫איקבל נפצע פצעים אנושים ומת מאוחר יותר מפצעיו‪.‬‬ ‫המשטרה טוענת שדודו ירה בו בשוגג‪ .‬פעילי זכויות האדם‬ ‫דורשים לחקור את המקרה‪ .‬הם חושדים שידם שלבעלי‬ ‫מפעלי השטיחים בפקיסטן בדבר‪.‬‬

‫‪49‬‬

‫ב‪ .‬מה ההבדלים בין הידיעה לכתבה? מתחו קו אל המעגל המתאים‬ ‫מתמקדת רק בעובדות‬ ‫מביאה עובדות ופרשנות לעובדות‬ ‫כתבה‬

‫הנושא הוא סיפור חדשותי ’טרי‘‬

‫ידיעה‬

‫אין בקטע סימני שאלה וקריאה‬ ‫תפקידה לידע בלבד‬ ‫מטרתה לתאר תופעה או בעיה מתמשכת‬ ‫הכתב מרגיש מעורבות בעניין שעליו הוא כותב‬

‫ג‪ .‬גזרו והביאו לכיתה כתבות וידיעות מעיתונים שונים‪.‬‬ ‫בדקו ומצאו מה ההבדל בין ידיעה עיתונאית לבין כתבה‪:‬‬ ‫בנושאים‪ ,‬במטרה‪ ,‬בניסוח הכותרות‪ ,‬במיקום שלהן בעיתון ובמידת המעורבות של הכותב‪.‬‬ ‫משוחחים‬

‫מדוע בחרה הכותבת להתמקד בסיפור חייו של ילד אחד ולא במאות אלפי ילדים‬ ‫בעלי גורל דומה? מה השיגה בכך? שערו והסבירו‪ .‬לפני השיחה חשבו‪ :‬מה מעורר את‬ ‫רגשותיכם יותר‪ ,‬סיפור מפורט על ילד אחד או קטע המתאר באופן כללי את מצבם של‬ ‫הרבה ילדים?‬ ‫כותבים‬

‫הכינו ”מיני עיתון“ ובו ידיעות וכתבות מחיי ביה“ס‪ ,‬תנועת הנוער‬ ‫והיישוב בו אתם גָּרִים‪.‬‬ ‫‪ £‬עבדו בקבוצות קטנות‪.‬‬ ‫‪ £‬לפני הכתיבה רשמו לעצמכם נושאים לכתבות וידיעות‪.‬‬ ‫‪ £‬חישבו על שמות המדורים‪.‬‬ ‫‪ £‬הקפידו לשמור בניסוח הידיעות והכתבות על ההבדלים שמצאתם בין ידיעות‬ ‫לכתבות )ראו לעיל תרגילים ‪ 6‬ו‪.(7-‬‬

‫‪50‬‬

‫‪ £‬הקפידו על מבנה מסודר של כל ידיעה או כתבה )כותרת‪ ,‬פתיח‪ ,‬גוף הידיעה או‬ ‫הכתבה ועוד(‪.‬‬ ‫‪ £‬הכינו‪ ,‬לאחר דיון משותף בכיתה‪ ,‬רשימת שאלות לביקורת‪ .‬השאלות צריכות להתייחס‪:‬‬ ‫לתוכן )למשל‪ ,‬האם הכתבה אן הידיעה מעניינות? האם הן מתמקדות בעניין אחד?‬ ‫למבנה )למשל‪ ,‬האם אפשר לזהות בידיעה או בכתבה מרכיבים ברורים?( וללשון‬ ‫)למשל‪ ,‬האם המשפטים בכתבה או בידיעה ברורים? האם ציטוטים מובאים‬ ‫במירכאות כפולות?(‬ ‫‪ £‬בחרו בכל קבוצה נציג למערכת העיתון‪ .‬חברי המערכת יבחנו את החומר כולו לאור‬ ‫שאלות הביקורת שחוברו בכיתה‪ ,‬יעירו הערות וכל קבוצה תתקן את הכתוב בהתאם‬ ‫להערות‪.‬‬ ‫‪ £‬תוכלו להקליד את החומר המתוקן במחשב ולארגן אותו במתכונת של דף עיתון‪.‬‬

‫ענייני לשון‬

‫סמיכות‬ ‫‪ .1‬בצירוף הסמיכות מופיעה תווית היידוע לפני השם השני )לשם השני בסמיכות‬ ‫קוראים סומך‪.‬‬ ‫זכויות הילדים‬ ‫אריגת השטיחים‬ ‫למשל‪ :‬בעלי המפעלים‬ ‫האות ה‘ שנוספה נקראת תווית היידוע‪.‬‬ ‫כל שם יכול להופיע כמו שהוא או עם תווית היידוע הא המופיעה לפניו‪:‬‬ ‫לדוגמה‪” :‬יש הרבה ילדים בגינה‪ .‬הילדים שבגינה משחקים בכדור‪ .‬הכדור גדול‬ ‫וצבעוני“‪ .‬הוספנו את תווית היידוע למילים ’ילדים‘ ו ’כדור‘ מפני שבפעם השנייה‬ ‫שהם מופיעים במשפט הם כבר ידועים לנו‪ .‬בצירוף הסמיכות מופיעה תווית היידוע‪,‬‬ ‫בעיקר בלשון הכתובה‪ .‬פעם אחת‪ ,‬לפני הסומך‪ ,‬כלומר‪ ,‬לפני השֵם השני‪.‬‬

‫{‬ ‫{‬ ‫{‬

‫נסמך‬

‫תווית‬ ‫היידוע‬

‫סומך‬

‫מגרש הכדורגל‬ ‫כלבי השכונה‬ ‫‪ .2‬השלימו את המשפטים הבאים‪ .‬הוסיפו תווית היידוע רק במקומות הדרושים‪:‬‬ ‫א‪ .‬ליונית יש חתול וכלב‪ .‬הכלב נשך את______________________‪.‬‬

‫‪51‬‬

‫ב‪ .‬הכלב חיסל את______________________ שהייתה בצלחת‪.‬‬ ‫ג‪ .‬התרנגולת הטילה______________________‪.‬‬ ‫ד‪ .‬הדייג העלה בחכתו דג זהב‪ ______________________ .‬פתח את פיו ודיבר‪.‬‬ ‫מאגר‪:‬‬ ‫ביצת זהב‬

‫מנת עוף‬

‫דג זהב‬

‫זנב חתול‬

‫‪4‬‬ ‫כדאי לדעת‬ ‫‪ .1‬לפעמים תווית היידוע אינה מופיעה בסמיכות אבל הבדל בניקוד מצביע על סמיכות‪.‬‬ ‫לדוגמה‪:‬‬ ‫המילה‬ ‫שלָטִים‬ ‫ׁ‬ ‫ְ‬ ‫גִּלָּיוֹן‬ ‫פָּקִיד‬

‫הסמיכות‬ ‫שלְטֵי חוּצוֹת‬ ‫ׁ‬ ‫ִ‬ ‫גִּלְיוֹן צִיּוּנ ִים‬ ‫פְּקִיד דֹּאַר‬

‫‪ .2‬הסמיכות יכולה להיות מורכבת גם משלושה שמות ולפעמים אף ממספר רב יותר‪.‬‬ ‫לדוגמה‪ :‬אשת נשיא ארצות הברית‬ ‫הצהרת זכויות הילד‬ ‫פעילי זכויות האדם‬ ‫שימו לב! תווית היידוע תופיע בכל מקרה לפני השם האחרון‪.‬‬ ‫‪ .3‬יש דרכים שונות לצרף שני שמות‪ .‬למשל‪ :‬במקום לומר בסמיכות קשיי ההורים‪,‬‬ ‫אפשר לומר לפעמים )ורק לפעמים( הקשיים של ההורים ובמקום לומר בסמיכות חוב‬ ‫ההורים אפשר לעתים לומר החוב של ההורים או חובם של ההורים‪.‬‬

‫‪52‬‬

‫המהפכה ששינתה את חיי העיוורים‪ /‬רחל‬

‫כץ )עמוד ‪ 69‬במקראה(‬

‫‪ .1‬כותרת הכתבה‬ ‫כדי להבין את כותרת הכתבה נתמקד במילה מהפכה‪.‬‬ ‫א‪ .‬סמנו בצבע את אותיות השורש‪.‬‬ ‫ב‪ .‬אילו מילים אחרות מאותו שורש ובאותה משמעות אתם מכירים? כתבו‪:‬‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫ג‪ .‬מהי משמעות של המילה מהפכה במשפט‪” :‬דן ואחיו עשו מהפכה בחדר ואמם כעסה“‪.‬‬ ‫_____________________________________________________‬

‫שאלה ‪ 3‬מעלה נושא‬ ‫חשוב שראוי להעלותו‬ ‫מדי פעם‪ :‬ההבחנה בין‬ ‫פרטים חשובים לפרטים‬ ‫טפלים בקטעי מידע‪.‬‬ ‫העיסוק בכך יסייע‬ ‫לתלמידים להתמקד‬ ‫בעיקר בעת קריאת קטע‬ ‫מידעי‪.‬‬ ‫השיחה מכוונת את‬ ‫התלמידים לשוחח על‬ ‫כך שבני אדם מסתגלים‬ ‫לכל מצב‪ ,‬קשה ככל‬ ‫שיהיה‪ ,‬אך שואפים‬ ‫לפתור את קשייהם‪.‬‬

‫ד‪ .‬באחד המילונים נכתב שהפירוש למהפכה הוא שינוי יסודי‪ .‬האם הפירוש הזה‬ ‫מתאים גם לכותרת וגם למשפט בסעיף ג? הסבירו‪.‬‬ ‫_____________________________________________________‬

‫‪ .2‬שלבים בהתפתחות החינוך לעיוורים‬

‫שלב א ‪ -‬מהפכה בחיי העיוורים‬ ‫כיצד חיו העיוורים בפריז לפני מפעלו של לואי‪ ,‬וכיצד השתנו חייהם לאחר מכן?‬ ‫)ענו על פי החלק הראשון של הכתבה(‪:‬‬ ‫אחרי מפעלו‬ ‫לפני מפעלו של לואי‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬

‫‪53‬‬

‫שלב ב ‪ -‬המצאת כתב מיוחד לעיוורים‬ ‫א‪ .‬איך אפשר לדעת לפי הכתבה שהמצאת הכתב לעיוורים אכן הייתה המצאה מועילה?‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫ב‪ .‬מדוע נקרא הכתב לעיוורים בשם ”כתב ברייל“?‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫שלב ג ‪ -‬התפשטות הרעיונות של לואי ברייל‪:‬‬ ‫א‪ .‬מה למדו ארצות שונות משני אישים אלה )הואי וברייל(?‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫‪ .3‬חשוב? לא חשוב? לא כל דבר בחומר מידעי חשוב לזכור או לדעת‪.‬‬ ‫סמנו את ‪ 4‬המשפטים החשובים ביותר לדעתכם‪:‬‬ ‫א‪ .‬איש לא חשב שעיוורים רוצים להתבטא בכתב או לקרוא דברים שכתבו אחרים‪.‬‬ ‫ב‪ .‬בהיותו בן שלוש שיחק ברייל בבית המלאכה של אביו‪ ,‬נפצע ממכשיר חד והתעוור‪.‬‬ ‫ג‪ .‬לואי ברייל היה לתלמיד הצעיר ביותר בביה“ס‪.‬‬ ‫ד‪ .‬לואי ברייל שחי בפנימייה לעיוורים‪ ,‬המציא אל“ף בי“ת מיוחד לעיוורים‬ ‫ה‪ .‬האל”ף בי”ת היה מבוסס על אופני צירוף שונים של נקודות‪.‬‬ ‫ו‪ .‬ב‪ 1854-‬הפך כתב ברייל לשיטת התקשורת הרשמית לעיוורים‪.‬‬ ‫ז‪ .‬השיטה התפשטה לשפות אחרות‪ ,‬ביניהן לשפה העברית‪.‬‬ ‫ח‪ .‬מי שנתפס כותב בכתב ברייל‪ ,‬נענש במכות על כפות ידיו‪.‬‬ ‫ט‪ .‬עם התקדמות הטכנולוגיה נבנו תוכנות מחשב הסורקות דף כתוב ומתרגמות אותו‬ ‫לכתב ברייל‪.‬‬ ‫אחרי שסימנתם השוו את הסימון שלכם לזה של חברים אחרים בכיתה והַגיעו‬ ‫להסכמה ביניכם‪.‬‬ ‫‪ .4‬המסר שבכתבה לא נכתב במפורש‪ .‬האם בכל זאת תוכלו לשער מה הכוונה של‬ ‫הכותבת? מהו המסר שרצתה להעביר לקוראים?‬ ‫להשערתי‪:‬‬ ‫_____________________________________________________‬

‫‪54‬‬

‫משוחחים‬ ‫‪£‬‬

‫‪£‬‬

‫אילו מחשבות ורגשות התעוררו אצלכם כאשר קראתם את הכתבה הזאת והכתבה על‬ ‫איקבל מאסי? הסבירו‪.‬‬ ‫תוכלו גם להיעזר במאגר הבא‪:‬‬ ‫הערצה‬ ‫תקווה‬ ‫אמונה בבני אדם‬ ‫כעס‬ ‫התפעלות‬

‫חז”ל אמרו‪:‬‬

‫‪w‬‬

‫”יגעת ומצאת ‪ -‬תאמין“‬

‫פירושו‪:‬‬ ‫אם עובדים קשה‪ ,‬אפשר למצוא פתרון לבעיות קשות וגם להגיע להישגים רבים‪.‬‬

‫א‪ .‬האם אתם מסכימים עם פתגם זה? הסבירו‪.‬‬ ‫ב‪ .‬האם הפתגם מתאים לכתבות הללו? במה?‬ ‫ענייני לשון‬

‫‪ .1‬יש בעברית שלנו מילים שנשמעות אותו הדבר‪ ,‬אך נכתבות בדרכים שונות‪ ,‬וכתיבן‬ ‫השונה מעידה על הבדל משמעות ביניהן‪ :‬בקטע מדובר על המורים הפיכחים‬ ‫שבעצם‪ ,‬לדעת הכותבת‪ ,‬לא היו כל כך פיקחים‪ .‬בחרו במילה הנכונה והשלימו כל‬ ‫משפט היעזרו במילון‪.‬‬ ‫א‪ .‬אביו של ה________________ בחוף הרצליה ________________את‬ ‫המציל בטענה שהתרשל בתפקידו‪) .‬טובע ‪ /‬תובע(‬ ‫ב‪ .‬החוקרים________________ שמועות ש________________ העיתונאים‬ ‫לגבי מידת ההצלחה של התרופה החדשה‪) .‬הפריחו ‪ /‬הפריכו(‬ ‫ג‪ .‬היא________________ בדרך‪ ,‬הגיעה באיחור לתיאטרון‪____________ ,‬‬ ‫בבחירת מקום הישיבה באולם‪) .‬טעתה ‪ /‬טעתה(‬ ‫ד‪ .‬הוא אדם משכיל‪/‬ה________________ בעיקר ספרים‪ .‬אני ___________‬ ‫לו כבוד רב על כך‪) .‬רוחש ‪ /‬רוכש(‬

‫‪55‬‬

‫ה‪ .‬הוא השתייך ל________________ דתית מהפכנית שסמלה הופיע‬ ‫על________________הרובה‪) .‬קת ‪ /‬כת(‬ ‫ׁוֹנ ָה מִסּוּג ָהּ בָּעוֹלָם“ )עמ‘ ‪ 69‬שורה ‪ (14‬יש גם ”הִיא ַהיְּחִידָה‬ ‫‪ .2‬לצד המשפט‪ָ ” :‬היְתָה ָהרִאש‬ ‫סגֻלָּה“‪ .‬הדגימו ייחודו של מישהו או של‬ ‫מִסּוּג ָהּ בָּעוֹלָם“‪” ,‬הוּא יָחִיד בְּמִינוֹ“‪” ,‬הוּא יְחִיד ְ‬ ‫משהו‪ .‬השתמשו באחד מן המשפטים לעיל‪.‬‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬

‫דברי העיון ליצירה‬ ‫נמצאים בעמוד ‪40‬‬ ‫במדריך למורה לדרך‬ ‫המילים ו’‪.‬‬ ‫השאלות מכוונות‬ ‫להבנת הנושא‪ ,‬הרעיון‬ ‫והמסר של סיפור זה‬ ‫)הישג נדרש ‪ ,7‬תה”ל‪,‬‬ ‫עמוד ‪ .(93‬התלמידים‬ ‫יבחנו כיצד משרת אפיון‬ ‫הדמות את המסר של‬ ‫הסיפור‪ ,‬וכמו כן יבחינו‬ ‫במסריו החינוכיים‪:‬‬ ‫חשיבותו העליונה של‬ ‫לימוד התורה‪ ,‬וערך חיי‬ ‫אדם‪ ,‬הדוחה את השבת‬ ‫)תה”ל‪ ,‬עמוד ‪.(64‬‬ ‫בענייני לשון‪ :‬הסיפור‬ ‫מאפשר למורים להתעכב‬ ‫על ביטויים ומילים‬ ‫מלשון חז”ל‪ ,‬שבה כתוב‬ ‫הסיפור )הישג נדרש ‪,7‬‬ ‫תה”ל‪ ,‬עמוד ‪.(93‬‬

‫הלּ ֵל“ ‪ /‬מן המקורות‬ ‫”אמרו עליו על ִ‬

‫היהודיים )עמוד ‪ 71‬במקראה(‬

‫”אמרו עליו על הלל“ הוא סיפור שכתבוהו חז“ל‪ .‬סיפורים אלה נמצאים בתלמוד‬ ‫ובמדרשים‪ .‬הם באים לספר על מעשי חכמים‪ ,‬כדי שהקוראים ילמדו ממעשיהם‬ ‫ומהתנהגותם‪.‬‬ ‫‪ .1‬במהלך הקריאה בוודאי תמצאו מילים וביטויים‪ ,‬שאינם מוכרים לכם‪.‬‬ ‫כדי להיטיב להבין‪ ,‬היעזרו במילון הקצרצר למילים ולביטויים מתוך האגדה‬ ‫ארובה ‪ -‬פתח בגג המשמש לכניסת אור וליציאת עשן אש האח‪.‬‬ ‫טר ֶעפִיק ‪ -‬מטבע של חצי דינר‪.‬‬ ‫ְ‬ ‫כְּנֶג ֶד ‪ -‬מוּל‪.‬‬ ‫לֹא הֱנ ִיחוֹ ‪ -‬לא הרשה לו‪.‬‬ ‫סִכּוּהוּ ‪ -‬עיסו את גופו בשמן‪.‬‬ ‫פֵּר ְקוּהוּ ‪ -‬הורידו מעליו את השלג שכיסהו‪.‬‬ ‫רוּם ‪ -‬גובה‪.‬‬

‫‪.2‬‬

‫א‪ .‬קראו שנית את שני משפטי הפתיחה‪ :‬כיצד מצטיירת דמותו של הלל מתוך‬ ‫שורות אלה?‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫ב‪ .‬אילו תכונות מאפיינות את הלל לפי הסיפור?‬ ‫_____________________________________________________‬

‫‪56‬‬

‫_____________________________________________________‬

‫ג‪ .‬על מה התפלא החכם שמעיה?‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫‪ .3‬מה הייתה הבעיה שהטרידה את לב החכמים‪ ,‬שמעיה ואבטליון‪ ,‬כשהתברר להם‬ ‫שהלל נמצא על הגג?‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫‪ .4‬מטרת האגדות שסיפרו חז“ל היא לחנך את השומעים‪.‬‬ ‫א‪ .‬למה עשויה דמותו של הלל לשמש דוגמה?‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫ב‪ .‬איזו דוגמה יכולים לשמש שמעיה ואבטליון לקהל השומעים?‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫כותבים‬

‫חברו סיפור שעלילתו עוסקת במעשה נכון או מעשה טוב‪.‬‬ ‫‪ £‬חשבו על דמות כלשהי )בסביבתכם הקרובה‪ ,‬בסיפורים שאתם מכירים מפי בני‬ ‫משפחה‪ ,‬בספרים שקראתם( הנוהגת נכון‪ /‬עושה מעשים טובים‪.‬‬ ‫ׂ‪£‬יה של הדמות או בביטוי בולט להתנהגותה‪ :‬כתבו את סיפור‬ ‫‪ £‬התמקדו באחד ממעש‬ ‫המעשה או תארו בקצרה את ההתנהגות המיוחדת‪.‬‬ ‫‪ £‬בדקו אם התמקדתם בעניין אחד ואם הוא אכן מדגים משהו נכון וטוב‪.‬‬ ‫‪ £‬חשבו על פתיחה שתמשוך את הקורא שלכם ותוביל אל עיקר הסיפור )למשל‪ :‬תיאור‬ ‫רקע לדמות המרכזית‪ ,‬קשר אישי לדמות המרכזית‪ ,‬הופעה מפתיעה של הדמות‬ ‫המרכזית(‪.‬‬ ‫‪ £‬הקדישו מחשבה למשפט הסיום ‪ -‬שתהיה בו מסקנה או מוסר השכל‪.‬‬ ‫‪ £‬כתבו כותרת מתאימה‪.‬‬ ‫‪ £‬אספו את סיפוריכם בקובץ מיוחד‪.‬‬

‫‪57‬‬

‫ענייני לשון‬

‫‪.1‬‬

‫א‪ .‬מה פירוש המושג‪” :‬בית מדרש“?‬ ‫_____________________________________________________‬

‫ב‪ .‬מה הקשר הלשוני בין בית מדרש למדרשה?‬ ‫_____________________________________________________‬

‫‪.2‬‬

‫איזה ביטוי משמש בסיפור שלפנינו לכינוי התורה?‬ ‫_____________________________________________________‬

‫‪ .3‬בימינו אין משתמשים ב“אמה“ כיחידת מדידה אלא במטר‪ .‬אמה היא כחצי מטר‪.‬‬ ‫של ֹש אַמּוֹת“?‬ ‫ׁ‬ ‫מהו הביטוי המקביל בימינו ל‪” :‬רוּם ָ‬ ‫_____________________________________________________‬

‫‪.4‬‬

‫קף ניסוח שהוא אופייני ללשון חז“ל‪.‬‬ ‫ש ֵּ‬ ‫מ ַ‬ ‫המשפט האחרון בקטע ְ‬ ‫נסחו את המשפט האחרון בסיפור מחדש במילים שלכם‪.‬‬ ‫_____________________________________________________‬

‫דברי העיון ליצירה‬ ‫נמצאים בעמוד ‪41‬‬ ‫במדריך למורה לדרך‬ ‫המילים ו’‪.‬‬ ‫בשאלה ‪ 1‬יבחינו‬ ‫התלמידים ביסודות‬ ‫המבדילים את דמות‬ ‫הנסיכה באגדה זו‪,‬‬ ‫שנכתבה בימינו‪,‬‬ ‫מדמותן של נסיכות‬ ‫באגדות קלאסיות‪.‬‬ ‫התלמידים‪ ,‬המכירים‬ ‫את תבנית האגדה‬ ‫הקלאסית‪ ,‬יבחינו‬ ‫שהאגדה מתפתחת‬ ‫באופן בלתי צפוי‪ ,‬ולכן‬

‫‪58‬‬

‫הנסיכה והסוס ‪ /‬יעל פישביין‬

‫)עמוד ‪ 74‬במקראה(‬

‫‪ .1‬דמותה של הנסיכה אן‪.‬‬ ‫א‪ .‬במה שונה הנסיכה אן מדמויות של נסיכות אחרות המופיעות במעשיות שאתם‬ ‫מכירים?‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫ב‪ .‬נסחו בעזרת הביטויים שלהלן את ההגבלות השונות המוטלות על הנסיכה אן‪.‬‬

‫לנסיכה אסור _________________________________________________‬ ‫אל להן לנסיכות_______________________________________________‬ ‫נסיכה איננה אמורה _____________________________________________‬ ‫מן הראוי שנסיכה_______________________________________________‬ ‫כל נסיכה צריכה ________________________________________________‬

‫היא מעניינת יותר‪ .‬שאלה‬ ‫‪ 4‬מזמנת לדון במסר‬ ‫הפמיניסטי של המעשייה‪.‬‬ ‫בלשון )שאלה ‪ (5‬יכירו‬ ‫התלמידים ביטויים‪ ,‬ניבים‬ ‫ופתגמים שונים וילמדו‬ ‫את השימוש בהם )הישג‬ ‫נדרש ‪ ,8‬תה”ל‪ ,‬עמוד ‪.(95‬‬ ‫שאלה ‪ 1‬מכוונת לעיסוק‬ ‫בפירוש יסודי )כפשוטו(‬ ‫ובפירוש מושאל‪.‬‬

‫‪ .2‬מה אפשר ללמוד על הנסיכה אן מהתנהגותה וממעשיה?‬ ‫______________________________________________‬ ‫_____________________________________________‬ ‫_____________________________________________‬ ‫‪ .3‬במה שונ ָה אן מאחיה?‬ ‫____________________________________________‬ ‫___________________________________________‬ ‫__________________________________________‬ ‫_______________________________________‬ ‫‪ .4‬מהו המסר של המעשייה? מי בסיפור מוסר לנו אותו?‬ ‫_________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫‪ .5‬בשני הפתגמים שלפניכם מובע רעיון זהה ‪ -‬נוכל להגשים כל דבר שנרצה‪:‬‬

‫‪w‬‬

‫אם תרצו אין זו אגדה‬ ‫אין דבר העומד בפני הרצון‬

‫‪w‬‬

‫האם יש בסיפורה של הנסיכה אן כדי להוכיח שהרעיון בפתגמים אלה נכון? הסבירו‪:‬‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬

‫‪59‬‬

‫אם יש לכם דוגמה נוספת‬ ‫לנכונות הפתגמים ‪-‬‬ ‫כתבו כאן‪:‬‬

‫אם אתם חושבים שיש מקרים‬ ‫שבהם הפתגמים לא מתאימים‪-‬‬ ‫כתבו כאן‪:‬‬

‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫‪ .6‬כותרת הסיפור היא ”הנסיכה והסוס“‪.‬‬ ‫א‪ .‬שערו‪ :‬מדוע בחרה הסופרת לקרוא לסיפור ”הנסיכה והסוס“?‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫ב‪ .‬הציעו שם אחר לסיפור‪ ,‬כותרת שתבטא את המסר של המספרת‪.‬‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫ג‪ .‬סוסהּ של הנסיכה נקרא ”כתם“ בגלל הכתם הלבן שהיה במצחו‪ .‬כתם היא גם‬ ‫מילה נרדפת לזהב‪ .‬מה דעתכם‪ ,‬האם תתאים משמעות זו ככינוי לסוסה של‬ ‫הנסיכה?‬ ‫_____________________________________________________‬

‫‪.7‬‬

‫אישה הנאבקת על זכויות לנשים נקראת ”פֶמיניסטית“ )המילה ”פאם“‬ ‫בצרפתית פירושה ”אישה“(‪ .‬האם נכון לכנות את אן ”פמיניסטית“? נמקו והדגימו‪.‬‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬

‫‪.8‬‬

‫יש גם גברים ’פמניסטים‘‪ .‬במה הם תומכים?‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬

‫‪60‬‬

‫משוחחים‬

‫‪ .1‬האם גם בנים יכולים ללמוד מן הסיפור הזה? הסבירו‪.‬‬ ‫‪ .2‬מעשיות כתובות בדרך כלל על פי תבנית סיפורית מוסכמת‪ .‬שחזרו וספרו את ”הנסיכה‬ ‫והסוס“ בשרשרת )אחד יפתחו יציג את הדמויות‪ ,‬שני יספר על הבעיה‪ ,‬שלישי‪....‬וכולי(‪.‬‬

‫כותבים‬

‫בחרו אחת מהמשימות האלה‪:‬‬ ‫‪ .1‬כשסיימה אן ללמוד רפואת חיות )וטרינריה( היא רואיינה על ידי עיתונאי‪ .‬כתבו את‬ ‫הריאיון במחברתכם‪) .‬תוכלו לביים בכיתה את הריאיון ולהציגו בכיתה; כאילו הוא‬ ‫נערך באולפן טלוויזיה(‪.‬‬ ‫עבדו לפי ההנחיות שלהלן‪:‬‬ ‫‪ £‬כתבו במחברת שאלות רבות ככל האפשר‪.‬‬ ‫‪ £‬בדקו אם השאלות שכתבתם מגוונות ונוגעות לתחומים שונים )שאלות אישיות מול‬ ‫שאלות כלליות; שאלות המבקשות מידע עובדתי מול שאלות המעוררות תגובה רגשית‪,‬‬ ‫שאלות על העבר‪ ,‬על ההווה ועל תכניות בעתיד(‪.‬‬ ‫‪ £‬נסחו לשאלות תשובות מתאימות‪.‬‬ ‫‪ £‬סכמו את הריאיון כדיווח לקהל קוראים‪ .‬אתם יכולים להיעזר בצירופים כמו‪:‬‬ ‫”ב‪ ....‬שודר בטלוויזיה ריאיון בין‪;“...‬‬ ‫”העיתונאי פתח את הריאיון בהצגה קצרה של‪;“...‬‬ ‫”שאלתו הראשונה הייתה‪;“...‬‬ ‫”על שאלתו השנייה‪ ...‬סירבה המרואיינת לענות בטענה ש‪;“...‬‬ ‫”השאלה‪ ..‬גרמה לה מבוכה קלה‪ ,‬אבל היא‪;“...‬‬ ‫”בסיום הריאיון ביקש העיתונאי‪.“ ...‬‬ ‫‪ .2‬כתבו דו–שיח בין יוסף ותום על אחותם אן לאחר שנישאה ויצאה ללמוד‪.‬‬ ‫)חשבו‪ :‬האם השתנתה גישתם כלפי אחותם? אולי אחד מהם נשאר בעמדתו הקודמת‬ ‫כלפיה? האם יש ויכוח ביניהם?(‬

‫‪61‬‬

‫לו יהי אדם לאדם‪ ,‬אדם‬ ‫דברי העיון ליצירה‬ ‫נמצאים בעמוד ‪44‬‬ ‫במדריך למורה לדרך‬ ‫המילים ו’‪.‬‬ ‫בשאלה ‪ 1‬ישוחחו‬ ‫התלמידים על חוויות‬ ‫אישיות ועל רגשות‬ ‫שניעורו בעקבות‬ ‫השיר )ראו תה”ל‪,‬‬ ‫עמוד ‪ .(57‬בשאלה ‪2‬‬ ‫ישחזרו התלמידים את‬ ‫תוכן השיר‪ .‬שאלה ‪3‬‬ ‫מסייעת לתלמידים‬ ‫למקד את הנושא‬ ‫שבו עוסק כל בית‪.‬‬ ‫בעזרת שאלה ‪ 5‬יבינו‬ ‫התלמידים שהחזרה‬ ‫מדגישה את האדישות‬ ‫שמגלים אנשים‪ ,‬בדרך‬ ‫כלל‪ ,‬לגורל החיות‬ ‫שאינן בבעלותו של‬ ‫איש )”עמידה על‬ ‫האמצעים הצורניים‬ ‫המעצבים את התוכן‬ ‫ואת האווירה‪ “.‬תה”ל‪,‬‬ ‫עמוד ‪ .(57‬בשאלה ‪7‬‬ ‫יזהו התלמידים את‬ ‫נקודת המהפך בשיר‪.‬‬ ‫)”זיהוי נקודות מפנה‪“.‬‬ ‫הישג נדרש ‪ ,6‬תה”ל‪,‬‬ ‫עמוד ‪.(90‬‬ ‫קריאת השיר בקול רם‪:‬‬ ‫”קוראים את השירים‬ ‫קריאה קולית בפני‬ ‫אחרים כחלק מפרשנות‬ ‫הטקסט וכדרך לבטא‬ ‫את מרכזיותם של‬ ‫הקצב והמצלול בשיר‬ ‫ואת החוויה האסתטית‬ ‫הרגשית‪) “.‬תה”ל‪ ,‬עמוד‬ ‫‪.(57‬‬

‫ציפור של אף אחד ‪ /‬שלומית כהן‪-‬אסיף‬

‫)עמוד ‪ 83‬במקראה(‬

‫‪ .1‬אילו רגשות התעוררו בכם עם קריאת השיר?‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬

‫‪.2‬‬

‫השיר מתאר שלוש דמויות וציפור אחת‪ .‬איך התייחסה כל אחת מן הדמויות אל‬ ‫הציפור?‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬

‫‪.3‬‬

‫תנו שם קצר לכל בית‪:‬‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬

‫‪ .4‬שלושת הבתים הראשונים בשיר מסתיימים במשפט ‪” :‬היא ציפור של אף אחד“‪ .‬מה‬ ‫כוונת המשפט? הקיפו במעגל את ההיגדים המסבירים לדעתכם את הכוונה‪ .‬תוכלו‬ ‫להוסיף היגד משלכם‪:‬‬ ‫‪ .1‬לציפור אין בעלים ומותר לפגוע בה‪.‬‬ ‫‪ .2‬הציפור שייכת לטבע‪ ,‬והיא חלק ממנו‪.‬‬ ‫‪ .3‬לאדם יש אחריות לא לפגוע בציפור‪.‬‬ ‫‪ .4‬אם פוגעים בציפור לא נענשים‪.‬‬ ‫‪._________________________________________ .5‬‬ ‫‪ .5‬הדוברת חוזרת כמה פעמים על המשפטים האלה‪:‬‬ ‫”היא ציפור של אף אחד“‪” ,‬ולא אכפת“‪ .‬מה מדגישה החזרה?‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬

‫‪62‬‬

‫‪ .6‬בשיר נרמזות מחשבתיה של הדוברת‪ ,‬אף על פי שהיא אינה אומרת אותן בגלוי‪.‬‬ ‫לדוגמה‪ :‬היא אומרת ”ולא אכפת“‪ .‬מה דעתכם‪ ,‬למי ולמה היא מתכוונת? שערו‬

‫ונמקו את השערתכם‪.‬‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬

‫‪.7‬‬

‫מתי מתרחש מהפך בשיר? מיהו הגורם לו?‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫קוראים בקול רם‬

‫קראו את השיר בקול רם בתפקידים‪:‬‬ ‫יחיד יקרא את השיר‪ .‬מקהלה תקרא רק את המשפטים החוזרים כהד‪.‬‬

‫משוחחים‬

‫‪ .1‬באחת הכיתות התפתח ויכוח‪.‬‬ ‫רות אמרה‪” :‬הילד והצייד שפגעו בציפור אינם אשמים‪ ,‬כי הציפור בעצם אינה שייכת‬ ‫לאיש‪“.‬‬ ‫קבוצה של ילדים אמרה‪” :‬הם כן אשמים ‪ -‬בגללם הציפור מתה! הם סתם אכזריים!“‬ ‫ואתם‪ ,‬מה דעתכם?‬ ‫‪ .8‬חז“ל אסרו על גרימת סבל וכאב לבעלי חיים‪ .‬הם השתמשו בביטוי‪:‬‬

‫‪w‬‬

‫”צער בעלי חיים“‬

‫‪w‬‬

‫כיצד מתקשר ביטוי זה של חז”ל לשיר?‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬

‫‪63‬‬

‫כותבים‬

‫אם תרצו‪ ,‬חברו סיפור על ילדים המצטערים על שעשו משהו רע לכלב או לחתול‪.‬‬ ‫לפני הכתיבה‬ ‫‪ £‬חשבו ראשית על תוכן הסיפור ‪ -‬מי יהיו הדמויות בסיפור? מה עשו? מה גרם להם‬ ‫להצטער? כיצד התמודדו עם ייסורי המצפון שהיו להם?‬ ‫‪ £‬חשבו גם על מבנה הסיפור ‪ -‬כיצד כדאי לפתוח בסיפור? האם נקודת המפנה תהיה‬ ‫בתחילת הסיפור או בסופו? כיצד כדאי לסיים את הסיפור?‬ ‫לאחר כתיבת הטיוטה )כלומר הכתיבה הראשונה שהיא בסיס לתיקונים(‬ ‫‪ £‬בדקו אם השתלשלות הסיפור ברורה‪,‬‬ ‫‪ £‬אם הפתיחה מזמינה את הקורא להמשיך בקריאה‪,‬‬ ‫‪ £‬אם אין חזרות מיותרות בסיפורכם‪.‬‬ ‫‪ £‬שימו לב גם ללשון הסיפור ‪-‬‬ ‫האם חזרתם על אותן מילים או השתמשתם במילים נרדפות? האם השתמשתם‬ ‫בדימויים? האם הרביתם להשתמש בביטויי סלנג?‬ ‫‪ £‬כתבו כותרת לסיפורכם‪.‬‬

‫דברי העיון ליצירה‬ ‫נמצאים בעמוד ‪46‬‬ ‫במדריך למורה לדרך‬ ‫המילים ו’‪.‬‬ ‫התלמידים יבחינו‬ ‫שהטקסט הפרשני‬ ‫שלפניהם מסביר‬ ‫את הפסוק מהתורה‬ ‫מבחינת הלשון‪.‬‬ ‫התלמידים יקראו‬ ‫את השיר ”למה תכה‬ ‫רעך“ ויקשרו בינו‬ ‫לבין פסוק מהתורה‪.‬‬ ‫)”קישור בין יצירות‬ ‫שונות… וזיקות‬ ‫למקורות היהודיים‪“.‬‬ ‫הישג נדרש ‪ ,6‬תה”ל‪,‬‬ ‫עמוד ‪.(91‬‬

‫”המגביה ידו על חברו“ ‪ /‬דברי ריש לקיש‬

‫)עמוד ‪ 82‬במקראה(‬

‫משוחחים‬

‫בתחילת השיעור התלונן יוסי על ניר‪ .‬הוא אמר שבהפסקה ניר איים עליו שהוא יכה‬ ‫אותו‪ ,‬אם לא ייתן לו את הקלפים שהביא היום לכיתה‪ .‬ניר קפץ ואמר‪” :‬לא הרבצתי‬ ‫לו‪ ,‬ושלא יבלבל את המוח‪“.‬‬ ‫במהלך הבירור‪ ,‬הפנתה המורה את הכיתה לדבריו של החכם ריש לקיש‪:‬‬ ‫קראו גם אתם את דבריו ודונו ביניכם‪ :‬מדוע‪ ,‬לדעתכם‪ ,‬הפנתה המורה את הילדים‬ ‫אל דברי ריש לקיש?‬ ‫‪ .1‬כדי לנמק את דעתו מַפנ ֶה ריש לקיש את הקוראים למשה רבנו‪ .‬עיינו בספר שמות‬ ‫פרק ב פסוק יב‪ ,‬וענו‪ :‬מה האירוע הנזכר בפסוק זה?‬ ‫_____________________________________________________‬

‫‪64‬‬

‫‪ .2‬השלימו‪ ,‬בעזרת מאגר המילים‪ ,‬מה הסיק ריש לקיש מהסיפור על משה‪:‬‬ ‫אילו היה כתוב בסיפור על משה________________בלשון ________________‬ ‫הייתה הכוונה למכות ממש‪ .‬אך מאחר שכתוב‪________________:‬‬ ‫בלשון________________ הכוונה לאיומים בלבד‪ .‬מאחר שבתורה מכנים את‬ ‫המאיים________________‪ ,‬גם ריש לקיש מכנה אותו________________‪.‬‬ ‫מאגר מילים‪ :‬עתיד‬

‫למה תכה‬

‫למה הכית‬

‫רשע‬

‫עבר‬

‫‪ .3‬מהו המשפט בדברי ריש לקיש החוזר פעמיים? מה מבינים מכך?‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫משוחחים‬

‫באחת הכיתות אמר דן‪” :‬אני בכל זאת חושב‪ ,‬שיש הבדל בין איום לבין אלימות של ממש‪“.‬‬ ‫רונית אמרה‪” :‬גם כשמאיימים‪ ,‬זו הפעלת כוח‪ ,‬כי המאיים מפחיד‪ ,‬ומכריח לציית לו‪“.‬‬ ‫עם מי אתם מסכימים? הסבירו ונמקו‪.‬‬

‫”למה תכה רעך?“ ‪ /‬יצחק‬

‫‪.1‬‬

‫ועקנין )עמוד ‪ 80‬במקראה(‬

‫מהי תשובתו של הדובר לשאלת הפתיחה ‪” -‬למה תכה רעך“?‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬

‫‪ .2‬הדובר חושב‪ ,‬שבני האדם נוהגים באלימות כלפי השונים מהם מפני שכל אחד‬ ‫בטוח שהוא טוב מזולתו ושמגיע לו יותר‪ .‬איך מזכיר הדובר לכולנו שכל בני האדם‬ ‫שווים?‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬

‫‪65‬‬

‫קוראים בקול רם‬

‫קראו את השיר במדויק ובהטעמה‪.‬‬

‫משוחחים‬

‫התוכלו לשער‪ ,‬מדוע אין בשיר סימני פיסוק? חשבו‪ :‬כיצד ישפיע היעדר‬ ‫סימני הפיסוק על אופן קריאתכם?‬

‫במאמר מובעות‬ ‫שתי עמדות מנוגדות‬ ‫ללא הכרעה ביניהן‪.‬‬ ‫התלמידים יוכלו אפוא‬ ‫להביע את עמדתם‬ ‫ואת נטייתם בנושא‬ ‫ולנמק מתוך ניסיונם‪.‬‬ ‫השאלות מנוסחות כך‬ ‫שהתלמידים יזדקקו‬ ‫לחזור ולעיין במאמר‬ ‫כדי לדלות את הגישות‬ ‫השונות‪.‬‬ ‫בהבעה יתנסו‬ ‫התלמידים בניסוח‬ ‫עמדתם בכתב‪.‬‬

‫האם הצפייה בטלוויזיה מעוררת אלימות? ‪ /‬רחל כץ‬

‫)עמוד ‪ 84‬במקראה(‬

‫‪ .1‬כותרת המאמר מנוסחת כשאלה‪ .‬האם אתם יכולים לנסח כותרת אחרת המסתיימת‬ ‫בסימן קריאה‪ ,‬או כותרת המסתיימת בנקודה?‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫‪ .2‬מה המשותף לשני המחקרים שנעשו בארץ ובארה”ב?‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬

‫‪66‬‬

‫‪ .3‬האם קיבל בית המשפט את מסקנות המחקר? הסבירו על מה ביססתם את תשובתכם‪.‬‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫‪ .4‬מצאו בפסקה השנייה משפט המביע אותה עמדה המובעת במשפט האחרון במאמר‪.‬‬ ‫העתיקו‪:‬‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫‪ .5‬האם יש במאמר מסקנה חד‪-‬משמעית על השאלה שבכותרת? נמקו‪.‬‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫משוחחים‬

‫‪ .1‬במאמר מובעות שתי עמדות מנוגדות‪ .‬עמדת המאמינים שהטלוויזיה מעודדת אלימות‬ ‫מול המאמינים שאין זה כך‪ .‬במי אתם מצדדים? הסבירו ונמקו‪.‬‬ ‫‪ .2‬באחת המשפחות החליטו ההורים לוותר על מכשיר הטלוויזיה בביתם‪ .‬מה דעתכם על‬ ‫כך? לפני השיחה חִשבו על הנמקות מתאימות לדעתכם‪ .‬וכיצד תוכלו לסתור את‬ ‫הנמקות החושבים בניגוד לדעה שאתם מעוניינים להביע‪.‬‬

‫ראו תה”ל הישג‬ ‫נדרש ‪ .1‬בעמוד ‪:83‬‬ ‫”הצגת טיעון על נושא‪,‬‬ ‫טקסט או סוגיה תוך‪:‬‬ ‫העלאת נימוקים‬ ‫רלוונטיים לביסוס‬ ‫הטיעון…סיבה‪-‬תוצאה‪,‬‬ ‫השוואה‪ ,‬בעיה פתרון‪.‬‬ ‫הסבר‪ ,‬פירוט והדגמה‪.‬‬ ‫התייחסות לטיעונים‬ ‫שכנגד“‪.‬‬

‫כותבים‬

‫מה דעתכם האם רצוי להגביל את זמן הצפייה בטלוויזיה?‬ ‫האם צריך לפקח על התוכניות שילדים צופים בהם? כתבו‬ ‫את דעתכם‪ .‬היעזרו בהוראות בעמוד הבא‪.‬‬

‫‪67‬‬

‫כתבו בעזרת הדגם הבא‪:‬‬ ‫‪ .1‬בפסקת הפתיחה כתבו משפטים המסבירים את הדעה הנגדית לשלכם והוסיפו משפט‬ ‫המביע את דעתכם ועמדתכם‪.‬‬ ‫יש אומרים …… לעומת זאת אני סבור……‬

‫‪.2‬‬

‫בפסקה השנייה כתבו את הטיעון המרכזי שלכם או בקיצור ‪ -‬מדוע אתם חושבים‬ ‫שאתם צודקים‪ .‬חזקו את הטיעון שלכם על ידי דוגמא משכנעת‪.‬‬

‫‪.3‬‬

‫בפסקת הסיום סכמו במשפט או שניים מסקנה המתבקשת מטיעוניכם‬ ‫מן הראוי ש…‬

‫‪ .4‬התאימו כותרת למאמר שכתבתם זה עתה‪.‬‬

‫דברי העיון ליצירה‬ ‫נמצאים בעמוד ‪47‬‬ ‫במדריך למורה לדרך‬ ‫המילים ו’‪.‬‬ ‫אנו מצמידים מילון‬ ‫מיוחד לקטע ספרותי‬ ‫רק במקרים שהקטע‬ ‫קשה מאוד מבחינה‬ ‫לשונית‪ ,‬וכשאוצר‬ ‫המילים אינו הדבר‬ ‫החשוב בו ואין טעם‬ ‫שיהווה מכשול‪ .‬לא‬ ‫היינו מנצלים טקסט‬ ‫זה לעיסוק של ממש‬ ‫בהבדלים שבין‬ ‫העברית המקראית לזו‬ ‫של ימינו‪ ,‬שהרי מדובר‬ ‫כאן בחיקוי ולא‬ ‫בקטע מקראי מקורי‪.‬‬ ‫יש להניח שההבדלים‬ ‫הלשוניים מטופלים‬ ‫בשיעורי מקרא‪.‬‬ ‫אפשר להסביר‬ ‫לתלמידים שאגדה‬ ‫היא מעשייה שהמקום‬ ‫והדמויות המופיעות‬ ‫בה ידועים‪ .‬הטבלה‬ ‫מסייעת לתלמידים‬ ‫לבסס את תבנית‬

‫‪68‬‬

‫הביצה ‪ /‬חיים נחמן ביאליק‬

‫)עמוד ‪ 94‬במקראה(‬

‫”הביצה“ היא אגדה שנכתבה בסגנון העברית המקראית‪.‬‬ ‫בעברית של היום לא משתמשים בלשון המקרא כפי שהיא‪ .‬לעברית של ימינו יש מבנה‬ ‫משלה‪ ,‬ואף על פי שמשולבים בה מילים וצירופים מן המקרא‪ ,‬היא שונה לגמרי‪.‬‬ ‫אחד ההבדלים הבולטים הוא שבעברית של היום אין משתמשים עוד בצורות מהופכות‪:‬‬ ‫אין נוהגים להשתמש בצורת עתיד ”וישבו רועי דוד‪ “...‬כשמתכוונים לציין מה שקרה‬ ‫בעבר‪ ,‬ואין משתמשים בצורת עבר ”עד אם נדרת בפיך…“ כאשר מתכוונים למשהו שטרם‬ ‫התרחש‪.‬‬

‫לפניכם מילון לפי סדר האל“ף בי“ת למילים המקראיות המופיעות בסיפור‪:‬‬ ‫תּכַחֵד ‪ -‬אל תסתיר‬ ‫אַל ְ‬ ‫ביצה מְגולְגֶל ֶת ‪ -‬ביצה מבושלת‬ ‫ת מדעתך?‬ ‫תבַּלְּעָה ‪ -‬האם יצא ָ‬ ‫ה ְ‬ ‫תּך ָ ִ‬ ‫הדַעְ ְ‬ ‫ֲ‬ ‫ּ‬ ‫מּשְאִיל ‪ -‬נותן הביצה‬ ‫ה ַ‬ ‫ַ‬ ‫ו ַיּ ֵאוֹת ‪ -‬הסכים‬ ‫ּ‬ ‫ו ַיֵּצ ֵא בְּפַחֵי נֶפֶש ‪ -‬יצא מיואש‬ ‫הדָּבָר ‪ -‬הוא זלזל‪ ,‬לא שקל ברצינות‬ ‫ו ַיֵּקַל ַ‬

‫וַיּ ִ ֹּקב ‪ -‬קבע‪ ,‬ציין במפורש‬ ‫יִצְבְּאוּ ‪ -‬יתאספו‬ ‫הפִּיל דָּבָר ‪ -‬עשה באופן מדויק נאמר מה שאמרו לו‬ ‫לֹא ִ‬ ‫לֹא חַת ‪ -‬לא פחד‬ ‫מלּ ֵא נַפ ְּשוֹ ‪ -‬להשביע רעבונו‬ ‫לְ ַ‬ ‫ל ַמּוֹעֵד ‪ -‬בזמן‬ ‫מלּ ְלוּ ‪ִ -‬דּבְּרוּ‪ ,‬אמרו‬ ‫ִ‬ ‫מרבה ממשג ידו ‪ -‬הרבה יותר מכפי שהוא מסוגל לשלם‬ ‫תּעַ בי ‪ -‬מרמה אותי‬ ‫תעְ ֵ‬ ‫מ ַ‬ ‫ְ‬ ‫נֶדֶר ‪ -‬שבועה שכמעט אי אפשר להפר אותה‬ ‫נ ָ ּשָה ‪ -‬את מה שמגיע לו )נשי = חוב שהגיע הזמן להחזירו(‬ ‫ת ּפֶה ‪ -‬נדרת‬ ‫ּפָצִי ָ‬ ‫ּשִלּוּמַת ‪ -‬התשלום‬ ‫אתָהּ ‪ -‬התוצרת שלה‬ ‫ּתְבוּ ָ‬

‫המעשייה‪ .‬השאלות‬ ‫מכוונות לכך שהם יבינו‬ ‫את מעשה ההונאה ואת‬ ‫פזיזותו של השואל וכן‬ ‫ידונו במהותו של משפט‬ ‫צדק‪.‬‬ ‫אפשר להביא לכיתה‬ ‫את הספר ”ויהי היום“‪,‬‬ ‫שממנו הועתק סיפור זה‬ ‫למקראה‪.‬‬ ‫בהבעה מתבקשים‬ ‫התלמידים להפוך את‬ ‫האגדה למחזה‪ .‬הוראות‬ ‫הבימוי יתרגלו אותם‬ ‫בכתיבת הוראות הפעלה‬ ‫לאחרים‪) .‬הישג נדרש ‪,2‬‬ ‫תה”ל‪ ,‬עמוד ‪.(84‬‬

‫‪ .1‬א‪ .‬למי מתאים התיאור הבא‪:‬‬ ‫התנהג בערמומיות _________________________‬ ‫התנהג בקלות ראש _________________________‬ ‫דרש מחברו סכום כסף ענקי_________________________‬ ‫פסק בדין בלי להתעמק _________________________‬ ‫היה רחמן__________________________________________________‬ ‫פתר את התסבוכת_________________________‬ ‫ב‪ .‬האם האגדה מצאה חן בעיניכם? הסבירו‪.‬‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬

‫‪69‬‬

‫‪.2‬‬

‫מה קרה בכל אחד מחלקי הסיפור? השלימו בטבלה‪:‬‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫הסיפור נפתח‬ ‫בסעודה בשדה‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫התעוררה בעיה‬ ‫של שואל הביצה‬ ‫)התסבוכת(‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫שיא הסיפור‪:‬‬ ‫דוד שופט‬ ‫במשפט הראשון‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫הבעיה נפתרה‬ ‫בידי שלמה‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫סוף טוב‬ ‫_____________________________________________________‬

‫‪.3‬‬

‫מדוע התעורר הוויכוח בין השואל למשאיל?‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬

‫‪.4‬‬

‫בעזרת מה פתר שלמה את התסבוכת?‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬

‫‪ .5‬מה הבין המלך בסופו של דבר? מדוע הוא מברך את בנו?‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬

‫‪70‬‬

‫_____________________________________________________‬

‫משוחחים‬

‫אילו נערך המשפט בימינו‪ ,‬מה הייתה טענתו המרכזית של הסניגור )עורך הדין המייצג‬ ‫את הנאשם( ומה הייתה טענתו של התובע )אף הוא עורך דין(?‬

‫כותבים‬

‫נתנסה בכתיבת מחזה בעקבות האגדה‪.‬‬ ‫לפני הכתיבה‬ ‫שימו לב לכמה עניינים חשובים‪:‬‬ ‫‪ .1‬במחזה הדמויות מדברות באופן ישיר‪ .‬למשל‪ ,‬המשפט‪” :‬ואחד הרועים לא מצא כדי‬ ‫ׂבְעוֹ ויבקש מרעהו להשאילו ביצה מבושלת“‪ ,‬לא יופיע במחזה‪ .‬במקומו נוכל‬ ‫ש‬ ‫ָ‬ ‫לכתוב כך‪:‬‬ ‫יוסף‪” :‬הארוחה לא השביעה את רעבוני‪ .‬אולי תסכים‪ ,‬ראובן‪ ,‬להשאיל לי ביצה‬ ‫מבושלת? בהזדמנות ראשונה אחזיר לך בתודה‪“.‬‬ ‫‪ .2‬כאשר ממחיזים אגדה למחזה‪ ,‬יכול מחבר המחזה להוסיף דמויות בדיוניות‪ .‬למשל‪,‬‬ ‫אפשר לצרף לדמויות את דמות אשתו של השואל‪ .‬אפשר לחשוב על תמונה במחזה‬ ‫שבה היא מגיבה על דרישתו של המשאיל‪ .‬היא יכולה לצעוק על המשאיל ולנהל‬ ‫איתו חילופי דברים קשים‪ ,‬או לחלופין היא יכולה להתחנן‪ .‬אפשר גם להוסיף תמונה‬ ‫שבה היא ובעלה מיואשים‪ .‬הם משוחחים ומביעים דאגה מנין ישיגו את הכסף‪.‬‬ ‫‪ .3‬כתבו הוראות מדויקות לבמאי היכן יעמדו הדמויות בכל תמונה‪ ,‬אלו קולות‬ ‫יושמעו‪ ,‬באיזה טון יאמרו השחקנים את דבריהם‪ ,‬מה ילבשו‪ ,‬באיזה מקום תתרחש‬ ‫כל תמונה‪ ,‬איזו תפאורה לבנות‪ ,‬מה יהיו הצבעים הבולטים בכל תמונה ותמונה‬ ‫ועוד‪.‬‬

‫‪71‬‬

‫שיתחברו כל ההפכים‬ ‫דברי העיון ליצירה‬ ‫נמצאים בעמוד ‪50‬‬ ‫במדריך למורה לדרך‬ ‫המילים ו’‪.‬‬ ‫הערת השוליים‬ ‫מתמצתת את הרקע‬ ‫לנאום ומוסרת מידע‬ ‫על הנואם‪ .‬זו הזדמנות‬ ‫להפנות את תשומת‬ ‫לב התלמידים לכך‪.‬‬ ‫התלמידים יבררו‬ ‫בשאלה ‪ 1‬את משמעות‬ ‫צירוף הלשון ”יש‬ ‫לי חלום“‪ .‬בשאלה‬ ‫‪ 3‬יזהו התלמידים‬ ‫צירוף מושאל‪” :‬שולחן‬ ‫האחווה“‪ .‬שאלות ‪ 4‬ו‪5-‬‬ ‫מזמנות עיסוק ברקע‬ ‫ההיסטורי לנאום‪.‬‬ ‫בהמשך יטופל המושג‬ ‫”גזענות“‪.‬‬ ‫בהבעה יש להניח‬ ‫שהתלמידים יציינו‬ ‫את מאבקו של הנואם‬ ‫לשוויון בין בני האדם‬ ‫בארצות הברית‪ ,‬וכן‬ ‫את העובדה שניהל את‬ ‫המאבק בדרכי שלום‪,‬‬ ‫ללא אלימות‪.‬‬

‫יש לי חלום ‪ /‬מרטין לותר‬

‫קינג )עמוד ‪ 98‬במקראה(‬

‫”יש לי חלום“ הוא חלק מנאום‪.‬‬

‫קראו את הנאום ואת הערת השוליים‬ ‫‪” .1‬יש לי חלום“‪ ,‬אומר הנואם‪ .‬למילה ”חלום“ משמעויות שונות‪ .‬הקיפו במעגל את‬ ‫המשמעות המתאימה לכוונת הנואם‪:‬‬ ‫א‪ .‬מראות ומאורעות שאדם רואה לפעמים בשנתו‪.‬‬ ‫ב‪ .‬דמיון‪ ,‬הזיה‪.‬‬ ‫ג‪ .‬חזון‪ ,‬תקווה לשינוי מצבם של בני האדם‪.‬‬ ‫‪ .2‬מרטין לותר קינג זכה להערכה עולמית‪ .‬כתבו‪ :‬מדוע היה ראוי להערכה זו?‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫‪ .3‬א‪ .‬על איזה הפכים מדבר הנואם?‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫ב‪ .‬כשמרטין לותר קינג מדבר על בני העבדים‪ ,‬שיישבו יחד עם בני האדונים ל“שולחן‬ ‫האחווה“‪ ,‬אין הוא מתכוון לשולחן של ממש‪ .‬מה מסמל אם כן ”שולחן האחווה“‬ ‫בנאומו?‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬

‫‪.4‬‬

‫במה מאשים הנואם את המדינה ואת האומה האמריקנית בתקופה שבה נכתב הנאום?‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬

‫‪72‬‬

‫_____________________________________________________‬

‫‪.5‬‬

‫מה אתם יודעים על מצבם של השחורים באמריקה בעבר? ועל מצבם היום?‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬

‫‪ .6‬א‪ .‬מה שם התופעה‪ ,‬שלפיה זכויותיהם של בני האדם והיחס אליהם נקבעים לפי צבע‬ ‫עורם‪ ,‬או לפי מוצאם‪ ,‬או לפי הלאום שלהם?‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫ב‪ .‬האם נתקלתם בהתנהגות גזענית? כתבו‪.‬‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫קוראים בקול רם‬

‫קראו את הנאום בקול רם ובהטעמה ההולמת נאום‪.‬‬

‫כותבים‬

‫מרטין לותר קינג זכה בפרס נובֶּל לשלום‪.‬‬ ‫אילו הייתם מציעים את מרטין לותר קינג כמועמד לקבלת הפרס‪ ,‬מה הייתם כותבים?‬ ‫כתבו את ההצעה למועמדות לפרס‪ ,‬והסבירו מדוע מרטין לותר קינג ראוי לקבלו‪.‬‬ ‫היעזרו בהנחיות שלהלן‪:‬‬ ‫הפנייה לוועדה הממלכתית מחייבת רשמיות‪:‬‬ ‫‪ £‬בצידו השמאלי העליון של המכתב ציינו את התאריך‪.‬‬ ‫ובשורה השנייה‪ ,‬מצד ימין נסחו פנייה מסוגרת לנמען‪:‬‬ ‫לכבוד‬ ‫הוועדה המלכותית לקביעת מועמדי לפרס‬ ‫שטוקהולם‪ ,‬שבדיה‬

‫‪73‬‬

‫‪ £‬הפנייה לוועדה המלכותית מחייבת גם ענייניות‪:‬‬ ‫הנידון‪) :‬מטרת המכתב במשפט אחד(‪.‬‬ ‫‪ £‬כתבו פסקת פתיחה קצרה המסבירה את סיבת פנייתכם לוועדה‪.‬‬ ‫‪ £‬כתבו בגוף המכתב שני טיעונים שונים‪ ,‬מדוע מרטין לותר קינג ראוי לקבל את פרס‬ ‫נובל‪) .‬חשוב שתשלבו דוגמאות ממעשיו ומחייו בטיעוניכם‪(.‬‬ ‫‪ £‬סיימו במשפט או פסקה קצרה בה תסכמו את עמדתכם‪.‬‬ ‫‪ £‬ביטויי כבוד וחתימה‪.‬‬ ‫לצורך הכתיבה‪ ,‬מומלץ שתחפשו חומר נוסף באנציקלופדיה ובאינטרנט על‬ ‫מרטין לותר קינג‪.‬‬

‫דברי העיון ליצירה‬ ‫נמצאים בעמוד ‪52‬‬ ‫במדריך למורה לדרך‬ ‫המילים ו’‪.‬‬ ‫בשאלות ‪ 1-3‬יעסקו‬ ‫התלמידים בהבנת תוכנו‬ ‫של המשל ובנימוקי‬ ‫הצדדים בוויכוח‪.‬‬ ‫שאלות ‪ 5‬ו‪ 6-‬מכוונות‬ ‫להבנת הלקח‪ .‬ההשוואה‬ ‫לקטע המידעי תחזק‬ ‫אצל התלמידים את‬ ‫הבנת ההבדלים בין שני‬ ‫עולמות שיח אלו‪ .‬רצוי‬ ‫שהתלמידים יבינו שבשעת‬ ‫הקריאה יש להתייחס לכל‬ ‫טקסט בהתאם למטרותיו‪.‬‬ ‫מורים המעוניינים יוכלו‬ ‫ללמד בהמשך את משל‬ ‫”הכלב והזאב“ בעמוד‬ ‫‪ ,102‬המביע רעיון זהה‬ ‫)”קישור בין יצירות שונות‬ ‫על פי נושאים‪ “.‬הישג‬ ‫נדרש ‪ ,6‬תה”ל‪ ,‬עמוד ‪.(91‬‬

‫משל הנשר‪ /‬ג’ימס אגרי‬

‫‪.1‬‬

‫)עמוד ‪ 100‬במקראה(‬

‫אילו המחזנו את המשל למחזה‪ ,‬כמה מערכות היו לו?‬ ‫תנו כותרת לכל מערכה‪:‬‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬

‫‪ .2‬במשל מופיע דו שיח בין הצייד לחוקר הטבע‪.‬‬ ‫א‪ .‬לפניכם היגדים‪ .‬סמנו ליד כל היגד מי עשוי לומר אותו )צ ‪ -‬לצייד‪ ,‬ח ‪ -‬לחוקר(‪:‬‬ ‫_____ מי שנולד נשר‪ ,‬יישאר נשר‪.‬‬ ‫_____ אם תגדֵל נשר בלול תרנגולות‪ ,‬הוא יקבל תכונות של תרנגולת‪.‬‬ ‫_____ מקומו של נשר בשמים‪ ,‬ולא בלול תרנגולות‪.‬‬ ‫_____ נשר שתיתן לו הזדמנות אמיתית‪ ,‬יתנהג כמו נשר‪.‬‬ ‫_____ אם מאלפים נשר להיות תרנגולת‪ ,‬הוא מתנהג כתרנגולת‪.‬‬ ‫ב‪ .‬על מה בעצם היה הוויכוח בין הצייד לחוקר? נסחו במשפט קצר‪.‬‬ ‫_____________________________________________________‬

‫‪74‬‬

‫_____________________________________________________‪.‬‬

‫‪ .3‬האם מצבו של נשר החי בלול עשוי להזכיר מצבים מחיי אנשים? הסבירו והביאו‬ ‫דוגמאות‪:‬‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫‪ .4‬סיפור זה הוא משל‪ .‬לאילו מצבים יכולים בני אדם‪ ,‬לדעתכם‪ ,‬להשתמש במשל זה?‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫לפניכם קטע מידעי קצר קראו‪:‬‬

‫נשר‬ ‫עוף דורס גדול‪ .‬ראשו וצווארו הארוך מכוסים פלומה לבנבנת ונראים כאילו נשרו‬ ‫נוצותיהם‪ ,‬ומכאן שם העוף‪ .‬שאר גופו עוטה נוצה אפורה חומה‪ .‬מקור הנשר כפוף‬ ‫בתבנית קֶר ֶס‪ ,‬רגליו חזקות וארוכות‪ ,‬ציפורני אצבעותיו כפופות מעט ואינן חדות‬ ‫ביותר‪ .‬הנשר ניזון בעיקר מפגרים‪ .‬תעופתו תעופת דאייה נהדרה‪ ,‬הוא בונה את קנו‬ ‫במרומי ההרים‪ .‬הנשר נחשב למלך העופות והוא מסמל מהירות תעופה‪ ,‬כוח ועוז‪.‬‬ ‫‪ .1‬במה שונה האופן שבו מצטייר הנשר בקטע המידעי מן האופן שבו הוא מופיע במשל?‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫‪ .2‬לכל מדינה בעולם יש סמל לאומי משלה‪ .‬כמה מהמדינות בחרו לשבץ בסמלן נשר‪.‬‬ ‫הסבירו בחירה זו‪.‬‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬

‫‪75‬‬

‫דברי העיון לקטע‬ ‫נמצאים בעמוד ‪57‬‬ ‫במדריך למורה לדרך‬ ‫המילים ו’‪.‬‬ ‫בעזרת שאלה ‪ 1‬יבררו‬ ‫התלמידים את המושג‬ ‫”אנטישמיות“ ויבינו‬ ‫שאף על פי שהמושג‬ ‫”שמים“ אינו מכוון‬ ‫רק ליהודים‪ ,‬הרי‬ ‫שהאנטישמיות מכוונת‬ ‫נגד יהודים בלבד‪.‬‬ ‫בשאלות ‪ 2‬ו‪ 3-‬יבינו את‬ ‫ההבדל בין אנטישמיות‬ ‫על רקע שנאה דתית‬ ‫לבין אנטישמיות על‬ ‫רקע גזעני‪ .‬איסוף קטעי‬ ‫המידע מהעיתונים‬ ‫עשוי לסייע לתלמידים‬ ‫להבין את המניעים‬ ‫לאנטישמיות בימינו‪.‬‬ ‫מורים המעוניינים‬ ‫בכך יוכלו להרחיב‬ ‫את המשפט המסכם‬ ‫בקטע המידע ולספר‬ ‫לתלמידים על מכון‬ ‫שמעון ויזנטל ועל‬ ‫הליגה נגד השמצה‪,‬‬ ‫או להפנותם למקורות‬ ‫אודותם‪ .‬אפשר לטפל‬ ‫גם במבנה של סיבה‬ ‫ותוצאה בכתבה‪:‬‬ ‫הסיבות לגירוש‬ ‫היהודים מארצות‬ ‫שונות‪ ,‬הסיבה לצמיחת‬ ‫עלילות שקריות נגדם‪,‬‬ ‫הסיבה להשמדת יהודי‬ ‫אירופה על ידי הנאצים‪.‬‬ ‫ניתן גם להצביע על רצף‬ ‫הזמנים בקטע‪.‬‬

‫אנטישמיות ‪ /‬חנה ברנר‬

‫)עמוד ‪ 109‬במקראה(‬

‫”אנטישמיות“ ‪ -‬קטע מידעי לימודי שמטרתו להציג‪ ,‬להבהיר ולסכם מידע‬ ‫ממקורות שונים בנושא היחס ליהודים בארצות שבהם חיו בגולה‪.‬‬ ‫‪ .1‬קראו את הפסקה הראשונה בלבד‪ .‬הפסקה עונה על השאלה שבכותרת‪.‬‬ ‫א‪ .‬מה פירוש המילה אנטישמיות על פי הפסקה הראשונה?‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫ב‪ .‬מי הם בני שם?‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫ג‪ .‬למי מבני שם מתייחדת התופעה של אנטישמיות?‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫ד‪ .‬האם יש קשר בין גזענות לאנטישמיות? הסבירו‪.‬‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬

‫‪.2‬‬

‫איך התייחסו ליהודים באירופה עד המאה העשרים?‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬

‫‪ .3‬במה בא לידי ביטוי יחסם האנטישמי של הנאצים כלפי היהודים במאה העשרים?‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫‪ .4‬עקבו אחר מקרים של אנטישמיות המתפרסמים בידיעות בעיתונים‪ .‬גזרו והביאו‬ ‫לכיתה‪.‬‬

‫‪76‬‬

‫משוחחים‬

‫‪ .1‬במה דומה האנטישמיות לגזענות? לפני השיחה‪ ,‬חלקו דף לשתי עמודות‪ .‬בעמודה אחת‬ ‫כתבו כמה מאפיינים לאנטישמיות בעמודה שנייה כתבו מאפיינים לגזענות‪ ,‬עתה תוכלו‬ ‫להשוות ביניהם‪.‬‬ ‫‪ .2‬האם תוכלו לספר על אירועים אנטישמיים שקרו בעולם לאחרונה?‬ ‫‪ .3‬באילו סיפורים שלמדתם סופר על אירוע אנטישמי?‬ ‫‪ .4‬האם ראיתם סרטים שעוסקים בתופעות גזעניות? ספרו‪.‬‬

‫מה רע במילה ”יהודייה“ ‪ /‬אלה‬

‫רוסינק )עמוד ‪ 104‬במקראה(‬

‫”מה רע במילה יהודייה“ הוא סיפור הכתוב כפרק ביומן אישי‪.‬‬ ‫ביומן נוהגים לכתוב חוויות‪ ,‬רשמים ואירועים סמוך למועד התרחשותם‪.‬‬ ‫הכותב מספר ביומן מנקודת מבטו בגלוי ובכנות על חייו‪.‬‬ ‫‪ .1‬המספרת מעידה על עצמה שביום הראשון ללימודים הייתה ”רצוצה ומדוכאת“‪.‬‬ ‫מה גרם לה להרגיש כך?‬ ‫_____________________________________________________‬

‫דברי העיון ליצירה‬ ‫נמצאים בעמוד ‪55‬‬ ‫במדריך למורה לדרך‬ ‫המילים ו’‪.‬‬ ‫מלבד העיסוק בתוכן‬ ‫ובמשמעות‪ ,‬מזמן‬ ‫הסיפור הזדהות של‬ ‫התלמידים עם תחושת‬ ‫הבדידות וההשפלה של‬ ‫הכותבת‪.‬‬ ‫בלשון המשכנו את‬ ‫העיסוק ביצירת שמות‬ ‫תואר ובהבחנה בין שם‬ ‫עצם לשם תואר‪.‬‬

‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫‪ .2‬אילו עובדות על היחס ליהודים מביאה המספרת ביומנה?‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫‪ .3‬כיצד מנסה הדוברת לשכנע את עצמה שבקרוב לא תהיה אנטישמיות?‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬

‫‪77‬‬

‫‪ .4‬א‪ .‬מדוע לדעתכם לא התקבלה הילדה לבית הספר האנגלי?‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫ב‪ .‬מה הסיבה שבגללה היא בכל זאת התקבלה?‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫‪ .5‬א‪ .‬למה הכוונה בביטוי ”היא יהודייה טיפוסית?“‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫טר ֵאוֹטִיפ‘‪.‬‬ ‫ס ֶ‬ ‫ב‪ .‬שאלו מבוגרים מה פירוש המושג ’ ְ‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫משוחחים‬

‫האנטישמיות ברוסיה הייתה אסורה על פי חוק‪ ,‬ובכל זאת היה יחס אנטישמי ליהודים‪.‬‬ ‫האם אתם מכירים מדינות אחרות שבהן האנטישמיות אסורה רשמית‪ ,‬ובכל זאת היא‬ ‫קיימת בהן? ספרו‪.‬‬

‫ענייני לשון‬

‫‪ .1‬בדקו במילון‪:‬‬ ‫א‪ .‬אנטישמיות היא‪:‬‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫ב‪ .‬גזענות היא‪:‬‬ ‫_____________________________________________________‬

‫‪78‬‬

‫ג‪ .‬המשותף לגזענות ואנטישמיות‬

‫המבדיל בין גזענות לאנטישמיות‬

‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬

‫במשימה הבאה נלמד עוד על שם תואר‬ ‫שם התואר טיפוסי גזור מן המילה טיפוס‪ .‬בלשון המקרא שימשה הוספת סיומת י‘‬ ‫דרך לגזירת מילים לציון המוצא‪ :‬כנעני‪ ,‬יבוסי‪ ,‬פלישתי‪.‬‬ ‫גם בעברית של היום משתמשים בדרך זו כדי לציין מוצא‪,‬למשל‪ :‬יהודי‪ ,‬רוסי‪.‬‬ ‫אבל השימוש בסיומת זו התרחב‪ .‬מן השם טבע נגזר התואר טבעי‬ ‫מן השם דת נגזר התואר דתי‬ ‫ומן השם חוק נגזר התואר חוקי‬ ‫‪ .2‬השלימו את הטבלה שלפניכם‪:‬‬ ‫נגזר התואר‬ ‫מהשם‬ ‫גברי‬ ‫גבר‬ ‫איש‬

‫_______________‬

‫כלכלה‬

‫_______________‬

‫בית‬

‫_______________‬

‫צמח‬

‫_______________‬

‫אנוש‬

‫_______________‬

‫שמש‬

‫_______________‬

‫‪ .3‬סמנו בשני צבעים‪ :‬בצבע אחד את השם ובצבע אחר את תואר השם‬ ‫)בטרם תחליטו חשבו איזה שם מתואר במשפט(‪.‬‬ ‫א‪ .‬השחיין המנצח נראה שרירי וגברי‪.‬‬ ‫ב‪ .‬נורית שלחה פתק אישי לרות‪.‬‬ ‫ג‪ .‬אמי מנהלת את תקציב המשפחה בצורה כלכלית‪.‬‬ ‫ד‪ .‬אני אוהב לאכול רק אוכל ביתי‪.‬‬

‫‪79‬‬

‫דברי העיון ליצירה‬ ‫נמצאים בעמוד ‪58‬‬ ‫במדריך למורה לדרך‬ ‫המילים ו’‪.‬‬ ‫כדי לשמר את‬ ‫החוויה הרגשית ואת‬ ‫תחושת המעורבות‬ ‫שמעורר הסיפור‬ ‫בתלמידים‪ ,‬לא‬ ‫עסקנו במבנה‬ ‫הסיפור‪.‬‬

‫צלקת ‪ /‬יאנוש קורצ‘אק‬

‫)עמוד ‪ 106‬במקראה(‬

‫”צלקת“ הוא סיפור ריאליסטי‪.‬‬ ‫‪ .1‬כתבו במשפט אחד‪:‬‬ ‫א‪ .‬מה בסיפור מתואר בזמן הווה?‬ ‫______________________________‬ ‫______________________________‬ ‫______________________________‬ ‫ב‪ .‬מה מתואר בסיפור בזמן עבר?‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬

‫‪.2‬‬

‫במה דומה האירוע שקרה לילד היהודי‪ ,‬לאירוע שקרה למורה בהיותה ילדה?‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬

‫‪.3‬‬

‫המורה שמעה שצעקו‪” :‬פולנייה ארורה! אביך שיכור“‪,‬‬ ‫הילד שמע שצועקים לעברו‪” :‬יהודון! ריח בצל נודף ממנו“‪.‬‬ ‫מה המשותף לשני המשפטים? איזו תופעה הם מייצגים? הסבירו‪.‬‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬

‫‪ .4‬הסיפור נסב על ”דעות קדומות“‪.‬‬ ‫א‪ .‬מהי דעה קדומה?‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫ב‪ .‬על אילו דעות קדומות מסופר בסיפורנו?‬ ‫_____________________________________________________‬

‫‪80‬‬

‫_____________________________________________________‬

‫משוחחים‬

‫‪ .1‬רותי‪” :‬לדעתי היו צריכים לקרוא לסיפור ”צלקות“ ולא ”צלקת“‪ .‬למה מתכוונת רותי?‬ ‫הסבירו‪.‬‬ ‫‪ .2‬הסיפור בנוי כסיפור בתוך סיפור‪ .‬הסבירו איך אפשר לזהות זאת?‬

‫כותבים‬

‫‪ .1‬חפשו בלקסיקון לאישים‪ ,‬באנציקלופדיה או באינטרנט פרטים על חייו של יאנוש‬ ‫קורצ‘אק‪.‬‬ ‫א‪ .‬כתבו בקצרה במחברת על מפעל חייו‪.‬‬ ‫ב‪ .‬קראו את רשימת הפעלים שלהלן והיעזרו בהם ככל האפשר בכתיבתכם‪:‬‬ ‫נולד‪ ,‬גדל‪ ,‬התחנך‪ ,‬השלים את לימודיו‪ ,‬עבד כ‪ ,-‬טיפל ב‪ ,-‬השתתף ב‪ ,-‬הקים‪,‬‬ ‫יצר‪ ,‬פעל‪ ,‬נלחם למען‪ ,‬כתב‪ ,‬חינך‪ ,‬הקדיש את חייו ל‪ ,-‬שנותיו האחרונות‪...‬‬ ‫מותו‪...‬‬ ‫‪ .2‬בדקו לאור המקורות שמצאתם‪ ,‬אם כללתם בכתיבתכם את כל הפרטים החשובים‪.‬‬ ‫‪ .3‬לאחר שתכתבו את תולדות חייו ועל עשייתו החינוכית חשבו מדוע מתאים דווקא‬ ‫ליאנוש קורצ‘אק לכתוב סיפור זה‪.‬‬

‫‪81‬‬

‫דברי העיון ליצירה‬ ‫נמצאים בעמוד ‪60‬‬ ‫במדריך למורה לדרך‬ ‫המילים ו’‪.‬‬ ‫התפילה מזמנת‬ ‫להבחין בין תפילה‬ ‫מהסידור לבין תפילה‬ ‫אישית‪ .‬בחרנו לעסוק‬ ‫במושג הספרותי‬ ‫”מילה מנחה“ )שאלה‬ ‫‪ (3‬כאמצעי להדגשת‬ ‫הרעיון המרכזי‬ ‫בתפילה‪.‬‬ ‫הצירוף ”מחלוקת‬ ‫בלב“ )שאלה ‪(6‬‬ ‫מצביע על מצב שבו‬ ‫אדם נתון עדיין במצב‬ ‫של מחלוקת‪ ,‬אם כי‬ ‫נמנע מלחשוף זאת‬ ‫בפומבי‪.‬‬ ‫בלשון יעסקו‬ ‫התלמידים בצירופים‬ ‫הכוללים את המילה‬ ‫’לב‘ ומביעים רגש‪.‬‬

‫שיתחברו כל ההפכים‪ /‬רבי נחמן מברסלב‬

‫)עמוד ‪ 96‬במקראה(‬

‫”שיתחברו כל ההפכים” היא תפילה אישית‪.‬‬ ‫‪ .1‬המתפלל מבקש להשכין שלום בין ניגודים‪ .‬בין מי למי? צטטו‪:‬‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬

‫‪.2‬‬

‫העתיקו מתוך התפילה צירופי מילים שלהם שותפה המילה ”שלום“‪ .‬לדוגמה‪ :‬אדון‬ ‫השלום‪.‬‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬

‫‪.3‬‬

‫כאשר מילה מסוימת חוזרת בטקסט פעמים רבות‪ ,‬היא מרמזת אל הרעיון המרכזי‪.‬‬ ‫מילה זו מכונה מילה מנחה‪ .‬בעזרת מילה זו אפשר לגלות את הרעיון המרכזי‪.‬‬ ‫מהי המילה המנחה בתפילתו של רבי נחמן? _________________________‬

‫‪.4‬‬

‫בתפילה כתוב‪” :‬שנזכה לאחוז במידת השלום“‪ ,‬אך לא נאמר מהי מידת השלום‪ .‬מתוך‬ ‫רשימת המושגים שלהלן‪ ,‬אילו מהמושגים נכללים בתוך מידת השלום ואילו אינם‬ ‫נכללים? )סמנו בשני צבעים(‪:‬‬ ‫פיוס נקמה עקשנות איומים הבנה ויתור רחמים כעס נדיבות‬ ‫כוחנות אהבה סלחנות תוקפנות מריבה התחשבות הבלגה‬

‫‪ .5‬א‪ .‬מהו ההיפך ממידת השלום? השתמשו במילה מתוך התפילה______________‬ ‫ב‪ .‬מצאו והעתיקו ביטוי ציורי שכוונתו‪ :‬לא תהיה מלחמה בארצכם‪.‬‬ ‫_____________________________________________________‬

‫‪82‬‬

‫‪ .6‬המתפלל מבקש שלא תהיה אפילו ”מחלוקת בלב“‪:‬‬ ‫א‪ .‬מה כוונתו?‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫ב‪ .‬מתי נשארת מחלוקת בלב?‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫ג‪ .‬מה רע במחלוקת בלב?‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫‪ .7‬סמנו בצבע את המילה המדגישה בכל משפט בתפילה‪ ,‬כי ר‘ נחמן מבקש שהיחסים בין‬ ‫בני אדם יהיו מושלמים‪.‬‬ ‫לדוגמה‪:‬‬ ‫והושיענו כולנו‪.‬‬ ‫שלום גדול באמת‪.‬‬ ‫בין כל האדם‪.‬‬ ‫לא יהיה שום מחלוקת‪.‬‬ ‫ועל כל העולם כולו‪.‬‬ ‫כותבים‬

‫התפילה שלפנינו אינה נמצאת בסידור התפילה‪ .‬היא תפילה אישית של רבי נחמן‪.‬‬ ‫האם גם לכם יש מחשבות על דברים שצריכים תיקון בעולם?‬ ‫אם תרצו‪ ,‬חברו תפילה‪ ,‬ובקשו בה את תיקונם‪.‬‬

‫‪83‬‬

‫ענייני לשון‬

‫‪ .1‬א‪ .‬היעזרו במילון והסבירו את צירופי המילים הבאות‪:‬‬ ‫’שלום בית‘‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫’שלום בר קיימא‘‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫ב‪ .‬רבי נחמן מדבר על ”מחלוקת בלב“‪ .‬לפניכם כמה צירופים הקשורים למילה לב‬ ‫ולרגשות‪ .‬היעזרו במילון וכתבו ליד כל צרוף איזה רגש הוא מביע‪.‬‬ ‫יש בלִבו עליו‬

‫_____________________‬

‫לבו החסיר פעימה‬

‫_____________________‬

‫ליבו טוב עליו‬

‫_____________________‬

‫לבו כבד עליו‬

‫_____________________‬

‫לבי עליו‬

‫_____________________‬

‫אבן נגולה מעל לבו‬

‫_____________________‬

‫לעבדה ולשומרה‬ ‫נתמקד בשם המדור )עמוד ‪ 119‬במקראה(‪:‬‬ ‫‪ .1‬השם נלקח מבראשית פרק ב פסוק טו‪:‬‬ ‫שׁמְָרהּ“;‬ ‫”ו ַיִּקַּח ה’ אֱֹלהִים אֶת‪ָ -‬ה ָאדָם וַיַּנִּחֵהוּ ְבג ַן‪-‬עֵֶדן ְל ָע ְבדָהּ וּ ְל ָ‬ ‫על מה רומז שם המדור ”לעבדה ולשמרה“? מחקו את המשפטים שאינם נכונים‪:‬‬ ‫א‪ .‬בני אדם חופשיים לנהוג בטבע כרצונם‪.‬‬ ‫ב‪ .‬על בני האדם מוטלת חובה לטפל ולשמור על הצומח ועל החי בעולם‪.‬‬ ‫ג‪ .‬אסור לבני אדם להגזים בשימוש בעצי היערות ובמימי הנחלים‪.‬‬ ‫ד‪ .‬אסור לבני אדם לנצל יותר מדי את אוצרות הטבע‪ ,‬כגון נפט‪ ,‬פחם‪ ,‬ברזל‪.‬‬ ‫ה‪ .‬האדם יכול לצוד בעלי חיים כאוות נפשו‪.‬‬

‫‪84‬‬

‫תמונות בשער המדור בעמוד ‪.119‬‬

‫‪.1‬‬

‫נתבונן בתמונות‪:‬‬

‫א‪ .‬על אילו בעיות הקשורות לנזק‬ ‫לסביבתו מצביעות התמונות?‬

‫שגורם האדם‬

‫_____________________________________________________‬ ‫ב‪ .‬תנו כותרת לכל תמונה‪:‬‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫‪ .2‬א‪ .‬שערו וכתבו במה יעסוק המדור‪.‬‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫ב‪ .‬המוטו הוא ציטטה שנלקחה מתוך מדרש‪-‬אגדה בעמוד ‪.120‬‬ ‫קראו‪ .‬כתבו מאין לקוח המדרש‪.‬‬ ‫_____________________________________________________‬

‫למשפט‪ ,‬ציטטה או פתגם המופיעים בראש יצירה ספרותית או במקרה שלנו‪ ,‬בראש‬ ‫המדור קוראים מוטו‪ .‬המוטו מרמז על התוכן או כוונת היוצר ובמקרה שלנו‪ ,‬על תוכנו‬ ‫של המדור‪ .‬קראו את המוטו בתחתית שער המדור וענו על השאלה בעמוד הבא‪.‬‬

‫‪85‬‬

‫‪.3‬‬

‫א‪ .‬מדוע כתוב ”שלא תחריב את עולמי“‪ .‬מדוע כתוב ”עולמי“ ולא ”עולמך“?‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫ב‪ .‬מה כוונת המשפט ”אין מי שיתקן אחריך“?‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫ג‪ .‬אם תרצו‪ ,‬הכינו כרזה עם המשפט זה‪ ,‬והוסיפו לכרזה תצלומים מתאימים‪.‬‬ ‫תוכלו לתלות את הכרזה בכיתתכם‪.‬‬ ‫ענייני לשון‬

‫‪ .1‬חפשו במילון ובאינטרנט את המושגים הבאים והסבירו‪:‬‬ ‫א‪‘.‬מדרש‪-‬אגדה‘‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫ב‪’ .‬קהלת רבה‘‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫‪ .2‬אתרו במדרש מילים אופייניות ללשון חכמים המקבילות למילים אלו‪:‬‬ ‫לקח_______________ עצים________________יפה________________‬

‫‪86‬‬

‫מי יציל את הים התיכון? ‪ /‬פנחס‬

‫זמיר )עמוד ‪ 125‬במקראה(‬

‫”מי יציל את הים התיכון“ ‪ -‬כתבה עיתונאית מעובדת על פי עיתון ”הארץ“‪.‬‬ ‫‪ .1‬הכותרת היא משפט שאלה‪ ,‬שהכותב אינו מצפה לתשובה עליה‪.‬‬ ‫א‪ .‬איך קוראים לסוג כזה של שאלה?____________________‬ ‫ב‪ .‬איזו מסקנה ניתן להסיק מהכותרת?‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫ג‪ .‬מה דעתכם‪ ,‬האם הכותרת נוקטת עמדה )מביעה את דעתו של הכותב(? הסבירו‪:‬‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫‪ .2‬מה מוסיפה כותרת המשנה להבנת הבעיה שמציג הכותב?‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫‪ .3‬מהי הבעיה שמוצגת בכתבה?‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫‪ .4‬מהו העובדות שמציג הכותב בפסקה הפותחת של הכתבה?‬

‫דברי העיון ליצירה‬ ‫נמצאים בעמוד ‪66‬‬ ‫במדריך למורה לדרך‬ ‫המילים ו’‪.‬‬ ‫הכתבה מזמנת עיסוק‬ ‫במושג ”כותרת נוקטת‬ ‫עמדה“‪ .‬מנוסח הכותרת‬ ‫ניתן להבין שהים התיכון‬ ‫עומד בפני סכנה‪ ,‬ושיש‬ ‫צורך לעשות מעשה בנדון‪.‬‬ ‫התלמידים יבינו שכותרת‬ ‫המשנה מסבירה ומרחיבה‬ ‫את כוונת הכותרת‬ ‫הראשית‪ .‬יש להניח‬ ‫שהתלמידים יבינו שכותב‬ ‫הקטע מציג בפנינו בעיה‪,‬‬ ‫ואחר מפרט את הגורמים‬ ‫לה‪ ,‬את תוצאותיה‬ ‫השליליות ואף מציע‬ ‫כמה פתרונות אפשריים‪.‬‬ ‫המילים ”גורמים“‪,‬‬ ‫”תוצאות“ ו”פתרונות“‬ ‫הן הכללות שאותן מפרט‬ ‫הכותב‪ .‬הן עוזרות לארגן‬ ‫את המידע‪ .‬ניתן לתרגל‬ ‫עם התלמידים משפטים‬ ‫כמו ”לזיהום הים יש‬ ‫שלוש תוצאות‪ :‬תמותת‬ ‫דגים‪ ,‬פגיעה בפרנסת‬ ‫הדייגים‪ ,‬פגיעה באנשים‬ ‫המתפרנסים מתיירות‪“.‬‬ ‫באותו אופן רצוי‬ ‫שהתלמידים יתרגלו את‪:‬‬ ‫”הגורמים לזיהום הם‪“...‬‬ ‫משפטים כאלה מאפשרים‬ ‫לתלמידים לסכם בעל‬ ‫פה ובקצרה את המידע‬ ‫הנמסר בפסקה )”הבנת‬ ‫מטרות הטקסט‪ ,‬הבנת‬ ‫כוונות ועמדות‪ “.‬הישג‬ ‫נדרש ‪ ,4‬תה”ל‪ ,‬עמוד ‪.(86‬‬

‫_____________________________________________________‬ ‫‪ .5‬כותב הכתבה מפרט את הגורמים לבעיה ואת תוצאות הבעיה‪ .‬מהם הגורמים? מהן‬ ‫התוצאות? ארגנו את תשובתכם בטבלה במחברת )אפשר להכין את הטבלה במחשב(‪.‬‬ ‫‪ .6‬מהם הפתרונות לבעיה שהכותב מדווח על קיומם?‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬

‫‪87‬‬

‫‪ .7‬בפסקה המסיימת את הכתבה‪ ,‬פונה הכותב ישירות לקוראי הכתבה; מדוע‬ ‫בחר הכותב בדרך זו? מה מטרתו?‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫‪ .8‬מחקו משפט שאינו נכון‪:‬‬ ‫א‪ .‬הכתבה מעודדת לפעול למען שמירת הטבע‪.‬‬ ‫ב‪ .‬הכתבה מסייעת לנו להבין בעיה חשובה שקיימת בעולם‪.‬‬ ‫ג‪ .‬בכתבה יש מידע על פתרונות שכבר קיימים‪.‬‬ ‫ד‪ .‬הכתבה מציעה פתרונות שעדיין אינם קיימים‪.‬‬ ‫ה‪ .‬הכותב מביע את דעתו הפרטית‪.‬‬ ‫ו‪ .‬הכותב מביע את רגשותיו בכתבה‪.‬‬ ‫משוחחים‬

‫אילו הייתה מתפרסמת דרישה שבני אדם יפסיקו לחלוטין להשתמש בים התיכון‬ ‫בצורה הגורמת לו נזק ‪ -‬האם הדרישה הזאת הייתה מתקיימת? הסבירו דעתכם ונמקו‪.‬‬

‫כותבים‬

‫‪88‬‬

‫‪ .1‬א‪ .‬היו מגיני הדגים והייצורים החיים בים‪ .‬כתבו בשמם לממשלות המדינות הגובלות‬ ‫עם הים‪ ,‬תלונה על תנאי הסביבה הגרועים שלהם ועל סכנת החיים האורבת להם‪.‬‬ ‫ב‪ .‬בישראל מרבים לדבר על מחסור במים‪.‬‬ ‫מה ידוע לכם על משק המים בישראל?‬ ‫מהן הבעיות הנובעות מניצול יתר של מים?‬ ‫כיצד ניתן להתמודד עם המחסור במים?‬ ‫לפני הכתיבה‬ ‫בחרו באחד הנושאים לעיל והתמחו בו )תוכלו למצוא מידע באנציקלופדיות‬ ‫ובאינטרנט(‪ .‬שימו לב! רצוי לארגן את החומר בטבלה‪ .‬על פי דגם הכתבה שלמדתם‪.‬‬ ‫כך יקל עליכם להתמקד בעיקר ולדווח עליו דיווח ענייני‪:‬‬ ‫‪ £‬התופעה‪ /‬הבעיה‬ ‫‪ £‬הגורמים לה‬ ‫‪ £‬התוצאות‪/‬ההשלכות הנובעות ממנה‬ ‫‪ £‬הפתרונות המוצעים‬

‫אחרי הכתיבה‬ ‫‪ .1‬בקשו מחבריכם בקבוצת ההתמחות לבדוק ולהעיר על מרכיב אחד מן הסיכום‬ ‫שלכם )למשל‪ ,‬את החלק המסכם את הפתרונות(‪.‬‬ ‫‪ .2‬כל קבוצת מומחים תדווח על ממצאיה במליאה‪ .‬בזמן הכנת הדיווח בדקו את עצמכם‪:‬‬ ‫א‪ .‬האם אתם מדברים רק על הנושא? האם אתם מביאים דוגמאות? האם ניצלתם את‬ ‫כל אפשרויות ההמחשה )תמונות‪ ,‬מפות‪ ,‬טבלאות‪ ,‬תרשימים ועוד(?‬ ‫ב‪ .‬האם אתם מציינים מהם המקורות שבהם השתמשתם כדי להתמחות בנושא?‬ ‫ג‪ .‬האם הדרך שבה בחרתם להציג את הנושא מעניינת?‬ ‫‪ .3‬כל חבר בקבוצה ינסח במחברת סיכום של הנושא‪ ,‬לפי הטבלה שהכינה הקבוצה‬ ‫קודם לכן‪ .‬כל חבר בקבוצה יבדוק‪:‬‬ ‫א‪ .‬האם כל משפט מנוסח כך שניתן לשים נקודה בסופו?‬ ‫ב‪ .‬האם אין חזרות מיותרות וקטעים מועתקים בשלמותם ממקור זה או אחר?‬ ‫ג‪ .‬האם כל עניין נכתב בפסקה נפרדת?‬ ‫‪ .4‬היש בסביבתכם מפגע סביבתי? כתבו על כך מכתב לעירייה או למועצה‬ ‫והתריעו עליו‪.‬‬ ‫לפני הכתיבה‬ ‫שימו לב! לבעל תפקיד רשמי כותבים מכתב בדגם של מכתב רשמי‪:‬‬ ‫שאלו את עצמכם‪:‬‬ ‫‪ £‬האם כתבתי תאריך?‬ ‫‪ £‬האם כתבתי פנייה לנמען? )לכבוד מר‪(...‬‬ ‫‪ £‬הנדון )תיאור נושא המכתב במשפט אחד(‬ ‫‪ £‬גוף המכתב תיאור הבעיה והפעולה הנדרשת‬ ‫‪ £‬סיום )ביטויים של נימוס‪ ,‬כגון‪ :‬בכבוד רב‪ ...‬אצפה לתשובתך‪ ,‬בתודה‪(...‬‬ ‫‪ £‬חתימת המוען )השולח(‬ ‫‪ .5‬הכינו כרזות בנושא איכות הסביבה )חשוב שהכרזה תציג רעיון או הצעה לשמירה‬ ‫על איכות הסביבה באופן ענייני‪ ,‬קצר ומעניין(‪ .‬ערכו תערוכה של הכרזות שהכנתם‬ ‫במסדרונות ביה“ס‪ .‬אם תרצו תוכלו להכינה בעזרת מחשב‪.‬‬

‫‪89‬‬

‫שימו לב!‬ ‫‪ £‬האם הכרזה מושכת תשומת לב? האם היא משכנעת?‬ ‫‪ £‬האם השתמשתם בסיסמה מחורזת?‬ ‫)למשל‪” :‬חכם מה הוא בוחר — למחזר?“(‬ ‫‪ £‬האם פניתם ישירות לקהל?‬ ‫‪ £‬האם עשיתם שימוש באיורים או בתצלומים?‬ ‫‪ £‬האם עשיתם שימוש באותיות בגדלים שונים?‬ ‫דוגמאות לכרזות בנושאים שונים‬

‫כשם שיגעו אבותי ‪ /‬מתוך ויקרא‬

‫רבה )עמוד ‪ 121‬במקראה(‬

‫‪ .1‬חברו בקו בין לשון המדרש ללשון ימינו‪:‬‬

‫‪.2‬‬

‫לשון המדרש‬

‫לשון ימינו‬

‫וכי סבור אתה‬

‫כעבור הזמן‬

‫כשם שיגעו לי אבותי‬

‫באותו רגע‬

‫לימים‬

‫האם אתה חושב‬

‫פלטין של מלך‬

‫אלהים מכבד אותו‬

‫מה עסקך?‬

‫באיזה עניין באת?‬

‫אותה שעה‬

‫כמו שהורי עמלו‬

‫בוראו מכבדו‬

‫ארמון המלך‬

‫אדריינוס‪ ,‬אחד מקיסרי ממלכת רומא ששלט בארץ ישראל בתקופת מרד בר‪-‬כוכבא‪,‬‬ ‫טייל בטבריה‪ .‬מה עורר את תשומת לבו?‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬

‫‪90‬‬

‫‪ .3‬מה שאל אדריינוס?‬

‫מה השיב הזקן‪:‬‬

‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬

‫‪.4‬‬

‫לדעתכם‪ ,‬באיזו נימה שאל הקיסר‪” :‬וכי סבור אתה לאכול מהן?!“ הסבירו‪.‬‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬

‫‪ .5‬מה ההבדל בין אופן החשיבה של הזקן בנושא הנטיעות לאופן חשיבתו של הקיסר?‬ ‫הסבירו‪.‬‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫‪ .6‬באחת הכיתות התווכחו התלמידים על השאלה‪ :‬על מה ָחלַק אדריינוס כבוד לזקן?‬ ‫אריק אמר‪ :‬בגלל שהזקן האריך ימים‪ ,‬הוא נהג בו כבוד‪.‬‬ ‫דנה אמרה כי בזכות הפגישה איתו למד והבין משהו שלא ידע אותו קודם‪.‬‬ ‫עם דעתו של מי מהם אתם מסכימים? הסבירו‪.‬‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬

‫בני אדם בראי אגדות יוון‬ ‫מהי‬

‫מיתולוגיה? )עמוד ‪ 132‬במקראה(‬

‫’מהי מיתולוגיה‘ הוא קטע מתוך אנציקלופדיה‪.‬‬ ‫המילה אנציקלופדיה מקורה ביוונית עתיקה והיא‪ :‬כוללת שלושה רכיבים‪:‬‬ ‫אין = בתוך‪ ,‬ציקלו = מעגל‪ ,‬פדיה = חינוך‪ ,‬השכלה‪.‬‬ ‫פירוש המילה שנוצרה משלושה רכיבים אלה‪” :‬בתוך מעגל החינוך וההשכלה“‪.‬‬ ‫’מיתוס‘ ביוונית קדומה פירושו סיפור‪ .‬לוגיה פירושה תורה‪ .‬מיתולוגיה היא תורת‬ ‫המיתוסים‪.‬‬

‫שאלות ‪ 1‬ו‪ 2-‬מזמנות‬ ‫תרגול במציאת עיקרה‬ ‫של הפסקה בעת‬ ‫קריאת חומר שמקורו‬ ‫באנציקלופדיה‪ .‬שאלה‬ ‫‪ 4‬מזמנת כתיבת הגדרה‬ ‫על פי דגם )ראו תה”ל‪,‬‬ ‫עמוד ‪.(25‬‬

‫‪91‬‬

‫‪ .1‬העתיקו מתוך הפסקה הראשונה את המשפט שעל פי דעתכם הוא החשוב ביותר‪:‬‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫‪ .2‬העתיקו מתוך הפסקה השנייה את המשפט שעל פי דעתכם הוא החשוב ביותר‪:‬‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫‪ .3‬אילו תכונות ייחסו היוונים הקדומים לאלים?‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫‪ .4‬בקטע כתוב‪” :‬לאלים היה הכוח לשלוט על בני האדם ועל איתני הטבע“‪ .‬הצירוף‪:‬‬ ‫”איתני הטבע“ מציין משהו כללי‪ .‬הוסיפו פירוט להכללה‪) .‬אם תרצו היעזרו במילון(‪.‬‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫כותבים‬

‫בחרו אחד מהנושאים הבאים וכתבו במחברת‪:‬‬ ‫‪ .1‬בחרו מתוך הפסקה הראשונה את אחת השאלות‬ ‫שהעסיקו את האנשים בתקופה העתיקה ביוון‬ ‫והסבירו איך עונה עליהם המדע בימינו‪) ,‬חפשו על‬ ‫כך חומר באינטרנט ובאנציקלופדיות שונות(‪.‬‬ ‫‪ .2‬קראו במקור אחר על המיתולוגיה היוונית‪ ,‬מה‬ ‫הוסיפה לכם הקריאה הנוספת?‬

‫‪92‬‬

‫פנדורה ‪ -‬האישה הראשונה ‪ /‬מן המיתולוגיה היוונית‪/‬‬ ‫עיבדה רקפת זוהר )עמוד ‪ 139‬במקראה(‬ ‫‪ .1‬כתבו בקיצור רב והשלימו על פי הסיפור‪ :‬מי היו? מה מסופר עליהם באגדה?‬ ‫היה ערמומי ___________________________________‬ ‫זָמַם מזימה ___________________________________‬ ‫יצר את האישה ___________________________________‬ ‫חשב לאט ___________________________________‬ ‫קיבלה מתנות מהאֵלים ___________________________________‬ ‫אסור לפתוח אותה ___________________________________‬ ‫סקרנית ___________________________________‬ ‫הביאה צרות ואסונות לעולם___________________________________‬ ‫ֵהכִלה צרות ואסונות ___________________________________‬ ‫הייתה מתנה חשובה לבני האדם___________________________________‬ ‫‪ .2‬בסיפור גן עדן שבספר בראשית אנחנו לומדים‪ ,‬שאם חוה לא הייתה מתפתה לנחש‬ ‫ומפתה את אדם‪ ,‬לא היה אלוהים מענישם‪ ,‬וחיי כל בני האדם היו מתנהלים בגן עדן‬ ‫נצחי‪ .‬האם דומה סיפור פנדורה לסיפור חוה והנחש? ואם כן‪ ,‬במה הדמיון?‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫‪ .3‬יש הטוענים‪ ,‬שאין ללמד את האגדה הזאת בבית הספר‪ .‬שערו מדוע?‬ ‫האם אתם מסכימים עם דעה זו? הסבירו ונמקו‪.‬‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫‪ .4‬נשער שיש ברצונה של אישה מודרנית‪ ,‬המאמינה שגבר ואישה שווים‬ ‫בזכויותיהם‪ ,‬לשנות את הסיפור; מה לדעתכם‪ ,‬היא הייתה משנה בו?‬

‫דברי העיון ליצירה‬ ‫נמצאים בעמוד ‪75‬‬ ‫במדריך למורה לדרך‬ ‫המילים ו’‪.‬‬ ‫כדאי להביא לכיתה‬ ‫לקט מסיפורי‬ ‫המיתולוגיה היוונית‬ ‫שעובדו לילדים‪ .‬שאלה‬ ‫‪ 2‬מזמנת השוואה עם‬ ‫סיפור חווה והנחש‬ ‫)”קשירת קשרים… בין‬ ‫יצירה ליצירות אחרות‪“.‬‬ ‫תה“ל‪ ,‬עמוד ‪.(57‬‬ ‫שאלות ‪ 3‬ו‪ 4-‬מאפשרות‬ ‫לתלמידים להביע‬ ‫”עמדה ביקורתית על‬ ‫תפיסות חברתיות‬ ‫וערכיות העולות‬ ‫מהיצירה‪) “.‬הישג‬ ‫נדרש ‪ ,6‬תה”ל‪ ,‬עמוד‬ ‫‪ .(91‬בהוראת היצירות‬ ‫במדור רצוי להפנות‬ ‫את התלמידים להערות‬ ‫השוליים‪ ,‬על מנת‬ ‫שהתלמידים יכירו‬ ‫ביטויים שונים שירשה‬ ‫העברית מהיוונית‬ ‫העתיקה‪.‬‬

‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬

‫‪93‬‬

‫‪ .5‬קראו את הערת השוליים‪ .‬למה מתכוונים כאשר אומרים בהשאלה‪ :‬נפתחה תיבת‬ ‫פנדורה?‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬

‫בזכרנו את ציון‬ ‫בעבודת ההכנה יבינו‬ ‫התלמידים את הרקע‬ ‫ההיסטורי לסיפור‪.‬‬ ‫שאלה ‪ 2‬מזמנת הבעת‬ ‫ביקורת ודיון באחריותם‬ ‫וחובתם המוסרית של‬ ‫החכמים‪ ,‬מנהיגי העם‬ ‫בימים ההם‪ ,‬לנקוט‬ ‫עמדה ולהשפיע על בעל‬ ‫הבית לקיים מצוות‬ ‫הכנסת אורחים )”נקיטת‬ ‫עמדה ביקורתית על‬ ‫התנהגות הדמויות‪“.‬‬ ‫הישג נדרש ‪ ,6‬תה“ל‬ ‫עמוד ‪.(90‬‬ ‫בשאלה ‪ 3‬יוכלו‬ ‫התלמידים להקיש על‬ ‫עושרו של בעל הבית‬ ‫מהעובדה שיש בביתו‬ ‫משרת‪ ,‬והוא עורך‬ ‫סעודה לחכמים‪ .‬על‬ ‫עושרו של בר קמצא‬ ‫ילמדו מהעובדה‬ ‫שהיה מוכן לשאת‬ ‫בכל הוצאות הסעודה‬ ‫)”הסקת מסקנות“‪ .‬הישג‬ ‫נדרש ‪ ,4‬תה“ל‪ ,‬עמוד‬ ‫‪ .(86‬בשאלה ‪ 4‬ישלימו‬ ‫התלמידים פערים‬ ‫בסיפור‪.‬‬ ‫במדור משוחחים יבינו‬ ‫התלמידים על פי שאלות‬ ‫‪ 2‬ו‪ 3-‬את הרעיונות‬ ‫והמסרים העולים‬ ‫מתוך הטקסט‪ .‬העיסוק‬ ‫בסיפור מאפשר הבחנה‬ ‫בין יסודות בדויים‬ ‫בסיפורים על רקע‬ ‫היסטורי )הישג נדרש ‪,6‬‬ ‫תה“ל‪ ,‬עמוד ‪.(90‬‬

‫‪94‬‬

‫על קמצא ובר קמצא חרבה ירושלים ‪ /‬מן‬

‫המקורות )עמוד ‪ 145‬במקראה(‬

‫לפני קריאת האגדה‪:‬‬ ‫לשיחה ולדיון‬ ‫‪ .1‬קראו את הערת השוליים‪ .‬חפשו באנציקלופדיה או בספר היסטוריה או באינטרנט‬ ‫מידע על חורבן בית המקדש השני וחורבן ירושלים‪ ,‬ובעיקר על המאבק שהתנהל בין‬ ‫המפלגות השונות בירושלים ערב החורבן‪ .‬סכמו ודווחו בכיתה‪.‬‬ ‫‪ .2‬האגדה שלפניכם לקוחה מהתלמוד והיא כתובה בלשון חכמים‪.‬‬ ‫היעזרו בפירושים שלהלן בשעת הקריאה‪:‬‬ ‫מצָא ‪ -‬שם של אדם‪ .‬בא מהמילה לקמוץ‪ ,‬לאסוף )אין הכוונה לקמצן(‪.‬‬ ‫ק ְ‬ ‫ַ‬ ‫מצָא ‪ -‬שם של אדם )בר פירושו בן(‪.‬‬ ‫ק ְ‬ ‫בַּר ַ‬ ‫שמּ ָֹשוֹ ‪ -‬משרתו‪.‬‬ ‫ֹ ַ‬

‫הבֵא ‪ -‬לך ותזמין לסעודה‪.‬‬ ‫ל ְֵך ו ְ ָ‬ ‫עֲמֹד וְצֵא ‪ -‬קום וצא מביתי‪.‬‬ ‫הנּ ִיחֵנ ִי ‪ -‬מכיוון שבאתי הרשה לי להישאר‪.‬‬ ‫הוֹאִיל וּבָאתִי ַ‬ ‫דְּמֵי ‪ -‬כספי‪.‬‬

‫במדור קוראים בקול‬ ‫רם יתרגלו התלמידים‬ ‫”קריאה קולית שוטפת‪,‬‬ ‫מדויקת של טקסטים‬ ‫מהמקורות היהודיים“‬ ‫)הישג נדרש ‪ ,7‬תה”ל‪,‬‬ ‫עמוד ‪.(93‬‬

‫‪ .3‬א‪ .‬אם ממחיזים את האגדה למחזה‪ ,‬מי מהדמויות היה נמצא על הבמה?‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫ב‪ .‬איך קרה ששונאו של עורך הסעודה הגיע לסעודה?‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫‪ .4‬א‪ .‬במה חטא בעל הבית?‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫ב‪ .‬במה חטאו החכמים?‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫‪ .5‬אף שלא נזכר במפורש שגם המארח וגם בר קמצא היו מעשירי ירושלים‪ ,‬אפשר‬ ‫בכל זאת להסיק מסקנה זו מהכתוב‪ .‬מהן העובדות שעל פיהן קבעתם מסקנה זו?‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫‪ .6‬באגדה שלפנינו אין מפרטים במפורש מה הרגיש בר קמצא בבית בעל הבית‪.‬‬ ‫העלו השערות ונמקו את תשובותיכם‪.‬‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬

‫‪95‬‬

‫משוחחים‬

‫‪ .1‬חז“ל קראו להעלבת אדם ”הלבנת פנים“‪ ,‬מפני שפני הנעלב מחווירים‪.‬‬

‫”המלבין פני חברו ברבים כאילו ָשֹפַך ָדּמִים“‪w‬‬ ‫‪w‬‬ ‫חז“ל אמרו‪:‬‬

‫כלומר המעליב מישהו‪ ,‬כאילו רצח אותו‪.‬‬

‫איך מתקשרת האמרה לאגדה?‬ ‫‪ .2‬הסבירו את משפט הפתיחה‪” :‬על קמצא ובר–קמצא חרבה ירושלים“‪.‬‬ ‫מתי לדעתכם‪ ,‬סוּפרה האגדה — לפני המרד ברומאים‪ ,‬בזמן המרד או אחרי‬ ‫החורבן? הסבירו ונמקו‪.‬‬ ‫‪ .3‬יש הסוברים‪ ,‬כי קמצא ובר–קמצא הם דמויות ספרותיות‪ ,‬המדגימות את היחסים‬ ‫שהיו בין שני ראשי המפלגות היריבות בירושלים של הימים ההם‪ .‬מה‪ ,‬לדעתכם‪ ,‬רצו‬ ‫מספרי האגדה ללמד אותנו באמצעות האירועים המתוארים באגדה?‬

‫כותבים‬

‫נשער שלאחר שגורש מהסעודה כתב בר קמצא מכתב לאחד החכמים‪ .‬מה‪ ,‬לדעתכם‪,‬‬ ‫היה כתוב בו? כתבו את המכתב‪.‬‬

‫קוראים בקול רם‬

‫קראו את האגדה בתפקידים באופן מדויק‪ .‬שימו לב לניקוד‬ ‫ולסימני הפיסוק‪.‬‬

‫‪96‬‬

‫על נהרות בבל‪ /‬מזמור קל”ז בתהילים‬

‫)עמוד ‪(146‬‬

‫בוודאי תמצאו בפרק מילים‪ ,‬שאינן מובנות לכם‪.‬‬ ‫בשעת הקריאה היעזרו בפירושים האלה‪:‬‬ ‫עֲרָבִים ‪ -‬עצי ערבה‬ ‫שְאֵלוּנוּ ‪ -‬ביקשונו‬ ‫ֹתוֹלְל ֵנוּ ‪ -‬שובינו‪ ,‬שונאינו‬ ‫שכַּח ‪ -‬תאבד‬ ‫ֹתִ ְ ֹ‬ ‫יְמִינ ִי ‪ -‬יד ימין‪ ,‬היד החזקה‬ ‫אַזְכִּירֵכִי‪ -‬אזכרך‬ ‫‪ .1‬התאימו משפט מהמזמור לכל אחד מהאירועים שלהלן‪:‬‬ ‫א‪ .‬הגולים התאבלוּ כשנזכרו בארץ ישראל‪.‬‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫ב‪ .‬הבבלים דורשים מאתנו לשמוח ולשיר‪.‬‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫ג‪ .‬הגולים מסרבים לשיר‪.‬‬

‫דברי עיון אפשר למצוא‬ ‫בעמוד ‪ 77‬במדריך‬ ‫למורה לדרך המילים ו’‪.‬‬ ‫שאלות ‪ 1-4‬מסייעות‬ ‫לתלמידים להבחין‬ ‫בכך שהמזמור הוא‬ ‫שירה המתארת תמונות‬ ‫הלקוחות מחוויות‬ ‫הגולים עם הגיעם‬ ‫לבבל‪.‬‬ ‫במדור בענייני לשון‪,‬‬ ‫בשאלה ‪5‬ב‪ ,‬יראו‬ ‫התלמידים שלסימן‬ ‫הפיסוק שבסוף‬ ‫המשפט יש תפקיד‬ ‫בהבנת משמעותו של‬ ‫המשפט‪ ,‬וכן שסימן‬ ‫שאלה וסימן קריאה‬ ‫)?!( בסוף המשפט‬ ‫באים לציין משפט‬ ‫תמיהה‪.‬‬ ‫מורים המעוניינים‬ ‫בכך יכולים ללמד‬ ‫בהמשך את ”תשעה‬ ‫באב“ )עמוד ‪ (144‬ואת‬ ‫הסיפור ”עד עמוד‬ ‫התלייה“ )עמוד ‪,(150‬‬ ‫שניהם עדות לנאמנותם‬ ‫של גולי בבל לשבועת‬ ‫האמונים לירושלים‪.‬‬

‫_____________________________________________________‬ ‫ד‪ .‬הגולים נשבעים לזכור את ירושלים‪.‬‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬

‫בימינו נוהג החתן להישבע שבועה זו במהלך החופה‪.‬‬

‫‪97‬‬

‫‪ .2‬אם היינו רוצים להמחיז את הפרק למחזה‪ ,‬באילו משפטים מתוך הפרק היינו‬ ‫נעזרים לשם בניית התפאורה?‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫‪ .3‬לו ביקש צייר כלשהו לצייר תמונה מתוך המזמור‪ ,‬אילו הם המשפטים שהיה‬ ‫יכול לצייר?‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫משוחחים‬

‫בבל הייתה ארץ עשירה ותרבותית‪ ,‬ובכל זאת לא רצו הגולים להיקלט בה‪.‬‬ ‫התוכלו להסביר מדוע?‬

‫כותבים‬

‫אילו היה בימים ההם רדיו ואחד הכתבים היה מדווח על מה שראו עיניו אצל הגולים‬ ‫מה לדעתכם היה מספר בכתבה? כתבו במחברתכם‪.‬‬ ‫ענייני לשון‬

‫‪ .1‬הגולים אומרים ‪” -‬איך נשיר את שיר ה‘ על אדמת נכר“‪.‬‬ ‫למרות שבספר תהילים בתנ“ך המלא אין סימני פיסוק‪ ,‬העורכת הלשונית בחרה לשים‬ ‫בסוף המשפט סימן שאלה וסימן קריאה‪ .‬מדוע עשתה זאת? סמנו רק משפטים נכונים‪:‬‬ ‫א‪ .‬המשפט מביע תמיהה‪ :‬איך אפשר בכלל לעשות דבר כזה‪.‬‬ ‫ב‪ .‬נפלה טעות בפיסוק המשפט‪.‬‬ ‫ג‪ .‬המשפט הוא שאלה רטורית ואין בו צפייה לתשובה‪.‬‬

‫‪98‬‬

‫‪ .2‬שימו סימן פיסוק מתאים בסוף כל משפט‪:‬‬ ‫א‪ .‬עוד לא סיימתי‬ ‫ב‪ .‬אינך יכול להיזהר‬ ‫ג‪ .‬מה השעה‬ ‫ד‪ .‬הגיעה השעה ללכת לישון‬ ‫ה‪ .‬הוא מתנהג נורא‪ ,‬איך אפשר לשאת זאת‬ ‫ו‪” .‬השומר אחי אנוכי“‬

‫הימים הנוראים‬ ‫רציתי להתפלל ולא ידעתי איך‪ /‬מרדכי‬

‫בר–און )עמוד ‪ 155‬במקראה(‬

‫”רציתי להתפלל ולא ידעתי איך“ הוא סיפור אישי‪ .‬הסיפור נכתב בגוף ראשון‬ ‫)’אני‘( המספר משתף אותנו בחוויה שעברה עליו‪.‬‬ ‫‪ .1‬הרשימה שלפניכם היא זיכרון אישי של מפקד בתקופת מלחמה‪ .‬קראו בהערת‬ ‫השוליים וענו‪ :‬מהי אותה המלחמה? )היעזרו בתשובתכם בהערת השוליים(‪:‬‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬

‫‪.2‬‬

‫מה מסופר על יחסי הכוחות בין המצרים לישראלים?‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬

‫‪ .3‬כיצד מתאר בעל הרשימה את המחלקה שעליה פיקד?‬ ‫_____________________________________________________‬

‫דברי העיון ליצירה‬ ‫נמצאים בעמוד ‪81‬‬ ‫במדריך למורה לדרך‬ ‫המילים ו’‪.‬‬ ‫ההפניה להערת‬ ‫השוליים בשאלה ‪1‬‬ ‫תבהיר לתלמידים‬ ‫שההערה מבהירה את‬ ‫הרקע לקטע ועוזרת‬ ‫להבינו טוב יותר‪.‬‬ ‫שאלות ‪ 5‬ו‪ 7-‬מעוררות‬ ‫את התלמידים לשעֵר‪.‬‬ ‫שאלה ‪ 4‬מכוונת את‬ ‫התלמידים להסיק‬ ‫מסקנה בעקבות בדיקה‬ ‫בטקסט‪ .‬שאלה ‪7‬‬ ‫מאפשרת לחזור ולדון‬ ‫בתפילה פרטית לעומת‬ ‫תפילה מהסידור‪.‬‬

‫‪ .4‬למה התכונן המפקד עם חייליו? האם יש תשובה מפורשת על כך? הוכיחו מתוך‬ ‫הכתוב‪.‬‬ ‫_____________________________________________________‬

‫‪.5‬‬

‫מדוע הכותב התחיל לפחוד רק לאחר שהכול כבר היה ערוך ומוכן? שערו‪.‬‬ ‫_____________________________________________________‬

‫‪99‬‬

‫‪ .6‬איזה צורך התעורר אצלו?‬ ‫_____________________________________________________‬

‫‪.7‬‬

‫איזו תפילה רצה הדובר לשאת ולא ידע? שערו‪ :‬מדוע רצה דווקא בסוג תפילה זה?‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫משוחחים‬

‫דברי העיון ליצירה‬ ‫נמצאים בעמוד ‪85‬‬ ‫במדריך למורה לדרך‬ ‫המילים ו’‪.‬‬ ‫בשאלה ‪ 1‬נשוב ונעסוק‬ ‫בפיתוח המושג ”צירוף‬ ‫מושאל“‪ .‬בשאלה ‪2‬‬ ‫נבחין בין פנייה של‬ ‫היחיד לבין פנייה של‬ ‫הכלל בתפילות )תה”ל‪,‬‬ ‫עמוד ‪ .(63‬בשאלה ‪3‬‬ ‫נטפל במושג הלקוח‬ ‫מהמורשת היהודית‪:‬‬ ‫”זכות אבות“‪.‬‬ ‫מטרתנו בלשון היא‬ ‫לסייע לתלמיד להכיר‬ ‫ולשלוט במילים‬ ‫ובביטויים מתוך‬ ‫התפילה‪.‬‬

‫‪.1‬‬

‫האם זכורים לכם מקרים שגם אתם רציתם להתפלל? ספרו‪.‬‬

‫‪.2‬‬

‫מדוע‪ ,‬לדעתכם‪ ,‬לא סיפר הדובר על תוצאות הקרב?‬

‫תפילת נעילה‪ /‬מתוך המחזור ליום הכיפורים‬

‫)עמוד ‪ 158‬במקראה(‬

‫‪ .1‬למילה ”שער“ פירוש כפשוטו ופירוש מוּשאל‪ .‬קראו את הערת השוליים ותנו‬ ‫הסבר לשני הפירושים‪.‬‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫‪ .2‬א‪ .‬בררו במילון את פירוש הביטוי ”ז ְכוּת אָבוֹת“ והסבירו‪:‬‬ ‫איך מתקשר הביטוי לתפילה?‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫ב‪ .‬שערו‪ :‬מדוע מזכיר המתפלל את אבותינו ואת ירושלים?‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫ג‪ .‬אילו לא נאמר לנו שלפנינו תפילת נעילה‪ ,‬מניין היינו יודעים זאת?‬ ‫_____________________________________________________‬

‫‪100‬‬

‫ענייני לשון‬

‫מילים נרדפות מעשירות את התפילה ומחזקות את בקשת המתפללים‪.‬‬ ‫בתפילה כתוב‪:‬‬ ‫וְיִפָּקֵד וְיִזָּכֵר‬

‫זִכְרוֹנ ֵנוּ וּפִקְדוֹנ ֵנוּ‬

‫זכרנו ה’ אלהינו בו לטובה‬

‫ופקדנו בו לברכה‬

‫‪ .1‬א‪ .‬מהי המילה הנרדפת ל‪:‬‬ ‫וְיִפָּקֵד ‪______________________ -‬‬ ‫ּפִקְדוֹנ ֵנוּ ‪______________________ -‬‬ ‫קדֵנוּ ‪______________________ -‬‬ ‫וּפָ ְ‬ ‫ב‪ .‬מה מבקשים המתפללים על פי המשפטים שלעיל?‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫אבְרָהָם בֵּן“‬ ‫ׂר ָה ל ְ ַ‬ ‫ש‬ ‫תּל ֶד ָ‬ ‫תּהַר ו ַ ֵ‬ ‫אמַר‪ ...‬ו ַ ַ‬ ‫שֶר ָ‬ ‫אׁ‬ ‫ׂר ָה כַּ ֲ‬ ‫ש‬ ‫”ו ַה‘ פָּקַד אֶת‪ָ -‬‬ ‫)בראשית פרק כ“א פסוקים א‪-‬ב(‪.‬‬ ‫ג‪ .‬הסבירו את הפסוק‪:‬‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫חנֵּנוּ וְרַחֵם עָלֵינוּ‬ ‫‪ .2‬חוּס וַ ַ‬ ‫חמֹל נ ָא‪ ,‬רַחֵם נ ָא‪ ,‬כַּפֵּר נ ָא‬ ‫מחַל נ ָא‪ֲ ,‬‬ ‫סל ַח נ ָא ְ‬ ‫ָׂא נ ָא‪ְ ,‬‬ ‫אנּ ָא אַל נ ָא‪ ,‬ש‬ ‫ָ‬ ‫א‪ .‬רשמו מילים נרדפות ל‪:‬‬ ‫בבקשה _____________________ _____________________‬ ‫רַחֵם __________‬

‫___________‬

‫__________‬

‫___________‬

‫‪ .3‬באיזה כינוי מכנים המתפללים את אלוהים?‬ ‫__________‬

‫___________‬

‫__________‬

‫___________‬

‫__________‬

‫___________‬

‫__________‬

‫___________‬

‫‪101‬‬

‫‪ .4‬המתפלל מבקש‪” :‬חוּס וחננו“‪ .‬בעבר אנחנו אומרים‪ :‬חסתי‪ ,‬הוא חס‪ ,‬הם חסו וכדומה‪.‬‬ ‫יש מקרים שבהם לא בכל צורות הפועל מיוצגת האות האמצעית של השורש ח‪.‬ו‪.‬ס‪.‬‬ ‫לדוגמה‪ :‬אבי חס על הכלב שמצאתי והרשה לי להחזיק בו‪ ,‬אך מי יודע אם יחוס עליו‬ ‫בעתיד‪.‬‬ ‫השלימו את הטבלה שלהלן‪:‬‬ ‫שם‪-‬העצם‬ ‫מְנוּחָה‬

‫ערכנו קישור בין‬ ‫השיר לבין התפילה‬ ‫)”קישור בין יצירות‬ ‫שונות‪ “.‬תה”ל‪ ,‬עמוד‬ ‫‪ .(91‬התלמידים יבינו‬ ‫שהמשוררת משבצת‬ ‫בשיר ביטויים מן‬ ‫התפילה שבהם‬ ‫היא נזכרת במהלך‬ ‫כתיבתו‪ ,‬ורוצה‬ ‫שגם קוראיה ייזכרו‬ ‫בתפילה כאשר יקראו‬ ‫את השיר‪.‬‬ ‫יש משמעות לעובדה‬ ‫שהשיר נכתב שבע‬ ‫שנים לאחר מלחמת‬ ‫יום הכיפורים‬ ‫ושנתיים לפני מלחמת‬ ‫שלום הגליל‪.‬‬

‫‪102‬‬

‫צורת פועל בעבר‬ ‫)הוא( נ ָח‬

‫צורת פועל בעתיד‬ ‫)הוא( י ָנוּ ַח‬

‫השורש‬ ‫נ‪.‬ו‪.‬ח‪.‬‬

‫מְגוּרִים‬

‫)אנחנו( גַּרְנוּ‬

‫)אנחנו( נ ָגוּר‬

‫תְּקוּמָה‬

‫)היא(‬

‫)היא(‬

‫תְּשוּבָה‬

‫)הם(‬

‫)הם(‬

‫מָטוֹס‬

‫)את(‬

‫)את(‬

‫תְּבוּאָה‬

‫)אתם(‬

‫)אתם(‬

‫נעילה‪ /‬רעיה הרניק‬

‫)עמוד ‪ 158‬במקראה(‬

‫על מנת להבין את השיר‪ ,‬קראו את ההסבר הבא‪:‬‬ ‫”רעש“ הוא מילה מקראית שפירושה רעידת אדמה‪.‬‬ ‫בשיר שלפניכם רעש הוא דימוי למלחמת יום הכיפורים‬ ‫שהתחוללה בשנת ‪.1973‬‬

‫‪ .1‬מדוע מלחמת יום הכיפורים נחשבת ל“רעש“?‬ ‫)תוכלו לשאול את המורה או מבוגרים במשפחתכם(‪.‬‬

‫‪” .2‬היום השקט“ הוא כינוי ל____________________‪.‬‬ ‫הכותבת אינה כותבת במפורש מפני מה היא חוששת‪ .‬האם אפשר להבין‬ ‫זאת על פי המשפט השני בשיר? הסבירו‪.‬‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫‪ .3‬איזו שורה מן התפילה שיבצה הדוברת בשיר?‬ ‫_____________________________________________________‬

‫‪.4‬‬

‫הדוברת רומזת לנו על מחשבותיה‪ .‬היא אינה כותבת במפורש אל מי יבואו‬ ‫הרחמים והאהבה‪ .‬שערו אתם והסבירו‪.‬‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬

‫זוליכה בת כתון ‪ /‬דן בניה סרי‬

‫)עמוד ‪ 160‬במקראה(‬

‫‪ .1‬מתחו קו בין המילה או הביטוי המופיעים בסיפור לבין פירושיהם‪:‬‬ ‫הביטוי או המילה מהסיפור‬

‫הפירוש‬

‫שנ ָה‬ ‫ׁ‬ ‫שנ ָה בְּ ָ‬ ‫ׁ‬ ‫ָ‬

‫נבהלה מאוד‬

‫ישישה‬

‫אוצר‬

‫פרחה נשמתה‬

‫כל שנה‬

‫טרף את שנתהּ‬

‫זקנה מאוד‬

‫מטמון‬

‫שינה לא שקטה‪ ,‬עם סיוטי לילה‬

‫עלתה על יצועהּ‬

‫להתאפק‬

‫להבליג‬

‫שופט שהוא אדם ולא גביר‬

‫תש כוחה‬

‫שכבה לישון‬

‫נ ָפחה נשמתהּ‬

‫זכר‬

‫גביר‬

‫נחלשה מאוד‬

‫שופט בשר ודם‬

‫מתה‬

‫פקד‬

‫עשיר ומכובד‬

‫דברי העיון ליצירה‬ ‫נמצאים בעמוד ‪89‬‬ ‫במדריך למורה לדרך‬ ‫המילים ו’‪.‬‬ ‫בעזרת הטבלה בשאלה ‪1‬‬ ‫ובשאלות ‪ 2‬ו‪ 3-‬ישחזרו‬ ‫התלמידים את תוכן‬ ‫הסיפור‪.‬‬ ‫את עוצמת הפיתוי יבינו‬ ‫התלמידים בשאלה ‪.5‬‬ ‫שאלות ‪ 6‬ו‪ 7-‬עוסקות‬ ‫בדימוי ובסמל‪ .‬שאלה ‪10‬‬ ‫מאפשרת לדון ביסודות‬ ‫האגדיים בסיפור‪.‬‬ ‫בלשון עסקנו בתפקידה‬ ‫של מילת הקישור‬ ‫כמקשרת בין סיבה‬ ‫לתוצאה‪ .‬מורים‬ ‫המעוניינים בכך יוכלו‬ ‫להעביר בכיתה תרגילים‬ ‫בעל פה ברוח הדוגמה‪.‬‬

‫‪103‬‬

‫‪.2‬‬

‫מה קרה בכל אחד מחלקי הסיפור? השלימו בטבלה‪:‬‬ ‫הפתיחה‬ ‫תולדות חייה של זוליכה‬ ‫ההסתבכות‬ ‫התעוררות הבעיה הפיתוי‬ ‫ליד פח הזבל‬ ‫בחלומות הלילה‬ ‫השיא‬ ‫בתחנת המשטרה‬ ‫ההתרה‬ ‫הבעיה נפתרה‬ ‫הבן וספר המחזור‬ ‫הסיום‬ ‫עדותם של הזקנים‬

‫‪ .3‬במשפט הראשון של הסיפור מזכיר הדובר שבכל שנה‪ ,‬עם נעילת יום הכיפורים‪,‬‬ ‫הוא בוכה על אותה ישישה‪ .‬מדוע ראוי לבכות עליה?‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫‪ .4‬חייה של זוליכה היו מלווים בייסורי מצפון קשים‪ .‬מדוע?‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬

‫‪104‬‬

‫המציאה‬ ‫‪ .5‬זוליכה התלבטה‪ :‬צריך להחזיר את התיק? לא צריך להחזיר את התיק?‬ ‫כתבו את מחשבותיה‪:‬‬ ‫נגד להחזיר‬ ‫בעד להחזיר‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬

‫החלום‬ ���‪ .6‬זוליכה חלמה חלום שמונה לילות רצופים‪.‬‬ ‫א‪ .‬אילו פרטים על חייה וחיי משפחתה מתגלים לקורא מתוכו?‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫ב‪ .‬כיצד מגיבה זוליכה בכל פעם לחלום החוזר?‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫ג‪ .‬מה מסמל החלום?‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫ד‪ .‬לאיזו החלטה היא מגיעה לבסוף? מה מפתיע בהחלטתה?‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫‪ .7‬מסופר על זוליכה כי‪:‬‬ ‫”התרוצצה כאישה המנסה לכבות שריפה“‬ ‫”כמו מפני אש‪ ,‬שבה ידה לאחור‪“.‬‬ ‫שערו‪ :‬מה מזכיר דימוי של אש לקורא?‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬

‫‪105‬‬

‫‪ .8‬מה הקשר בין הסיפור ”זוליכה בת כתון“ לבין תפילת נעילה ביום הכיפורים?‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫‪ .9‬מהו האור העולה מביתה של זוליכה? מה הוא מסמל?‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫‪ .10‬אף על פי שזוליכה בת כתון הייתה מוכרת בשכונה‪ ,‬בחר הסופר לכתוב את‬ ‫הסיפור כאגדה‪ .‬אילו משפטים בסיפור מזכירים את סגנון סיפורי האגדה?‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫ענייני לשון‬

‫טרַף את שנתהּ“‪.‬‬ ‫‪ .1‬בקטע כתוב‪” :‬בא חלום מוזר ו ָ‬ ‫קראו את הצירופים שלהלן שבכולם מילים מן השורש ט‪.‬ר‪.‬ף‪ .‬וכתבו מהי המשמעות‬ ‫אלֶת של שורש זה‪:‬‬ ‫ש ֶ‬ ‫ׁ‬ ‫הפשוטה )היסודית( והי המשמעות המוּ ְ‬ ‫טרֵף ביצים‘‬ ‫טרַף את הקלפים‘; ’ספינה שנ ִטרְפה בי ָם‘; ’ ַמ ְ‬ ‫טרְפָה דעתוֹ‘; ’ ָ‬ ‫’שֵינה טְרוּפָה; ’נ ִ ְ‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫‪ .2‬מצאו בקטע את בן‪-‬הזוג בצירוף‪:‬‬ ‫יָרֵא________________________ )פסקה ראשונה(‬ ‫פָּרְחָה_______________________ )פסקה שלישית עמוד ‪(160‬‬ ‫תּש‬ ‫ָ‬ ‫ׁ________________________ )פסקה שנייה עמוד ‪(161‬‬ ‫ָבּש‬ ‫ָׂר________________________ )פסקה אחרונה עמוד ‪(161‬‬

‫‪106‬‬

‫א‪ .‬בפסקה הראשונה אומר הסופר על זוליכה‪” :‬עמדה כל אותם ימים על יתומיה“‬ ‫בספר בראשית )פרק י“ח פסוק ח‘(‪ ,‬כאשר באו המלאכים לאברהם אבינו מסופר‪:‬‬ ‫”ויקח חמאה וחלב ובן בקר אשר עשה ויתן לפניהם והוא עומד עליהם תחת העץ‬ ‫ויאכלו“‪ .‬נסו להסביר מה פירוש לעמוד על מישהו לפי משפטים אלה‪.‬‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫ב‪ .‬כתבו במילים שלכם‪’ :‬עלתה על י ְצוּעָהּ‘‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫מה הקשר בין ’י ָצוּעַ‘ ל‘ ַמ ָצּעִים‘‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫ג‪ .‬על בנה של זוליכה מסופר‪” :‬השגיח בן הזקונים בספר תפילת יום הכיפורים“‪.‬‬ ‫מה ההבדל בין השגיח ב‪ ...‬להשגיח על‪...‬‬ ‫_____________________________________________________‬

‫פסח‬ ‫ההגדה של פסח ‪ /‬מתוך‬

‫האנציקלופדיה )עמוד ‪ 169‬במקראה(‬

‫דברי העיון ליצירה‬ ‫נמצאים בעמוד ‪96‬‬ ‫במדריך למורה לדרך‬ ‫המילים ו’‪.‬‬ ‫בשאלות ‪ 3‬ו‪ 4-‬ביקשנו‬ ‫לחזור לעניין ההכללה‬ ‫והפירוט‪ .‬זאת הזדמנות‬ ‫להבהיר לתלמידים‬ ‫את ההבדל בין הסבר‬ ‫לדוגמה‪.‬‬ ‫בלשון חזרנו לנושא‬ ‫ביטויי הזמן‪ ,‬שבו‬ ‫עסקנו גם בכיתה ה’‪.‬‬

‫‪107‬‬

‫‪ .1‬א‪ .‬מה ההבדל בין הגדה לאגדה? היעזרו במילון‪:‬‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫ב‪ .‬מה שורש המילה הגדה? __________________‬ ‫הוסיפו עוד מילים משורש זה‪:‬‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬

‫‪.2‬‬

‫על פי איזה פסוק בתורה למדו שיש צורך בהגדה?‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬

‫‪.3‬‬

‫מתי התחברה ההגדה?‬ ‫_____________________________________________________‬

‫‪.4‬‬

‫א‪ .‬אילו מהקטעים המופיעים בהגדה כבר נמצאים במשנה?‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫ב‪ .‬אילו מהקטעים הנמצאים בהגדה מקורם בתלמוד?‬ ‫_____________________________________________________‬

‫‪.5‬‬

‫מהו העותק הראשון של ההגדה שהשתמר?‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫משוחחים‬

‫‪ .1‬מה לדעתכם תרמה הקריאה בהגדת פסח לעם היהודי בגולה?‬ ‫תוכלו להיעזר בתמונות שער המדור‪.‬‬ ‫‪ .2‬מה למדתם על ההגדה שלא ידעתם קודם?‬

‫‪108‬‬

‫ענייני לשון‬

‫ביטויי זמן עוזרים לנו להבין מה קרה קודם ומה קרה אחר‪-‬כך? מה קרה לפני מה? מה היה‬ ‫בהתחלה ומה היה בסוף‪ .‬בנוסף לכך‪ ,‬ביטויי זמן גם עוזרים לנו להבין‪ :‬מתי קרו הדברים?‬ ‫האם הם קרו רק לפעמים? האם זה נמשך זמן רב‪ ,‬או פעם אחת בכמה זמן‪.‬‬

‫‪.1‬‬

‫אתרו ‪ 4‬ביטויי זמן בקטע והעתיקו‪:‬‬ ‫__________________‬

‫__________________‬

‫__________________‬

‫__________________‬

‫‪ .2‬לפניכם כמה ביטויי זמן שמשמעותם שונה‪.‬‬ ‫התאימו בקו בין ביטוי הזמן בטור הראשון לביטויי זמן תואמים בטור השני‬

‫‪.3‬‬

‫מידי שנה בשנה‬

‫כעבור שנה‬

‫במשך שנה תמימה‬

‫במשך השנים‬

‫בעוד שנה‬

‫פעם בשנה‬

‫עם השנים‬

‫זה זמן רב‬

‫זה שנים רבות‬

‫כל השנה‬

‫מה המשותף לביטויי הזמן שלהלן‪:‬‬ ‫מזה עידן ועידנים‬ ‫מימים ימימה‬

‫מדורי דורות‬

‫_____________________________________________________‬ ‫‪ .4‬כתבו במחברתכם משפטים‪ .‬השתמשו בביטויי הזמן שבסעיף ג‘‪.‬‬ ‫היעזרו במילון במידת הצורך‪.‬‬

‫‪109‬‬

‫כוס הדורות ‪ /‬אשר ברש‬

‫)עמוד ‪ 173‬במקראה(‬

‫”כוס הדורות“ הוא סיפור עם‪.‬‬ ‫‪ .1‬קראו את הסיפור וארגנו בסדר הנכון את הנושאים‬ ‫הבאים‪:‬‬ ‫מעשה פלא בחג הפסח‬ ‫מחלוקת קשה התעוררה בין האחים‬ ‫אב המשפחה קלונימוס נפטר באופן פתאומי‬ ‫אשתו של בועז נפגשה עם יָכִין‬ ‫הרב פסק בריב בין האחים‬

‫‪7‬‬

‫האחים התפייסו‬ ‫קרע בין האחים‬

‫‪ .2‬לפניכם כמה ממאפייני סיפור עם‪ .‬הביאו דוגמה מהסיפור לכל מאפיין‪.‬‬ ‫א‪ .‬סיפור שבמרכזו בעיה והעלילה שואפת לפתור אותה‪:‬‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫ב‪ .‬סיפור שיש בו יסוד על טבעי‪:‬‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫ג‪ .‬הסיפור המסתיים בסוף טוב‪:‬‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫‪ .3‬המספר מדמה את כוס הדורות ל“ ָבּבַת עַי ִן“‪ ,‬ליָקר מכול‪” :‬כוס כזאת בידי אדם‬ ‫ולא יִנְצֶרֶנּ ָה כבבת עינו?“ הסבירו מדוע הכוס כל כך יקרה בעיני קלונימוס‪.‬‬ ‫_____________________________________________________‬

‫‪110‬‬

‫_____________________________________________________‬

‫‪ .4‬תארו במחברתכם תכונות אופי של הדמויות בסיפור לפי מעשיהם והתנהגותם‪.‬‬

‫‪.5‬‬

‫שנּ ָה באופן מפתיע את העלילה‪ .‬מהי נקודת המפנה בסיפורנו‪.‬‬ ‫ׁ‬ ‫מ ַ‬ ‫נקודת מפנ ֶה ְ‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬

‫‪ .6‬האם נהגה האם כשורה כאשר פנתה אל האח ומסרה לו את הגביע ללא ידיעת בעלה?‬ ‫כתבו ונמקו נימוקים בעד ונימוקים נגד המעשה במחברתכם‪.‬‬ ‫נגד‬ ‫בעד‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫משוחחים‬

‫‪.1‬‬

‫הידועים לכם סיפורים נוספים על התגלוּת אליהו הנביא בחג הפסח?‬ ‫ספרו על כך לחבריכם‪.‬‬

‫‪ .2‬קראו את הערות השוליים בעמוד ‪ .176‬האם יש בה מענה לשאלה‪ ,‬מדוע לפי‬ ‫המסורת אליהו הנביא מופיע בליל הסדר? הסבירו‪.‬‬ ‫ענייני לשון‬

‫‪ .1‬על בועז מסופר‪:‬‬ ‫שּׁכַח ר ֵֹשוֹ“‪ .‬מילה נרדפת לרש היא ______________________‬ ‫א‪” .‬עַד ֹשֶ ָ‬ ‫ב‪” .‬פניו שחורים כשולי קְדֵרָה“‪ .‬הסבירו בעזרת המילון למה הכוונה בדימוי?‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬

‫‪111‬‬

‫ג‪” .‬הלך כמי שעולה לגרדום“‪.‬‬ ‫השלימו‪ :‬פירושו הלך כמו אדם ______________________‬ ‫ד‪” .‬חזר לביתו בפחֵי נפש“‪ .‬השלימו‪ :‬פירושו חזר לביתו ____________________‬

‫‪.2‬‬

‫א‪ .‬לפניכם כמה צירופים נוספים לנפש‪ .‬חברו בין הצירוף להסברו‪.‬‬ ‫ש‬ ‫מַר נֶפֶׁ‬

‫המצב קשה מאוד‬

‫א ֲהבַת נפש‬ ‫ַ‬

‫רוצה להורגו‬

‫באו מים עד נפש‬

‫עצוב מאוד‪ ,‬מריר‪ ,‬כועס‬

‫ש‬ ‫בלֵב וָנֶפֶׁ‬

‫מתחנן שלא יפגעו בו‬

‫מבקש את נפשו‬

‫אהבה עמוקה וחזרה‬

‫מבקֵש עַל נפשו‬

‫במסירות גדולה‪ ,‬מכל הלב‬

‫ב‪ .‬חברו במחברתכם משפט לכל צירוף‪.‬‬ ‫‪ .3‬הסבירו את המילה המודגשת במשפטים הבאים‪:‬‬ ‫על יכין מסופר‪:‬‬ ‫א‪” .‬מסחרו פָּר ַץ“‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫חצִי הוֹנוֹ“‬ ‫ב‪” .‬נתן ֲ‬ ‫_____________________________________________________‬

‫‪112‬‬

‫שבועות‬ ‫”כתר אדם צובא“ ‪ /‬קטע‬

‫מידעי )עמוד ‪ 185‬במקראה(‬

‫קראו את הטקסט קריאה ראשונה‪:‬‬ ‫א‪ .‬מהו עיקר המידע שהפקתם בקריאה הראשונה?‬ ‫ב‪ .‬מהם הקשיים בהבנה שבהם נתקלתם? רשמו במחברת ובררו אותם‪.‬‬ ‫‪ .1‬קראו את הערות השוליים והשלימו‪:‬‬ ‫”כתר“ הוא‪:‬‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫בעלי המסורה הם‪:‬‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫נוסח המסורה הוא‪:‬‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫סופר סת“ם הוא‪:‬‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫‪ .2‬מה פירוש ‪” :‬כתב יד עתיק של המקרא“?‬

‫דברי עיון אפשר למצוא‬ ‫בעמוד ‪ 101‬במדריך‬ ‫למורה לדרך המילים ו’‪.‬‬ ‫יש חשיבות רבה לקריאה‬ ‫הראשונה‪ ,‬שבה מבררים‬ ‫התלמידים לעצמם‬ ‫מה הבינו ורושמים‬ ‫לעצמם שאלות‪ ,‬הערות‬ ‫ורשמים‪ .‬הקטע מכיל‬ ‫מידע היסטורי על גלגולי‬ ‫”הכתר“ ומאורגן על‬ ‫פי רצף זמנים )שאלה‬ ‫‪ .(3‬חשוב שהתלמידים‬ ‫יבינו שנוסח המסורה‬ ‫של ”הכתר“ הוא הנוסח‬ ‫המקובל על עם ישראל‬ ‫כיום‪.‬‬ ‫בלשון עסקנו בהכרתן‬ ‫של צורות הפועל בסביל‪.‬‬ ‫מורים המעוניינים בכך‬ ‫יוכלו להמשיך ולתרגל‬ ‫בעל פה שיבוץ פעלים‬ ‫לבניין המתאים‪ ,‬על פי‬ ‫צורת הפועל בעבר נסתר‬ ‫)כלומר‪ ,‬עבר זכר יחיד(‪.‬‬ ‫אפשר להכין ”כרטיסי‬ ‫זיהוי“ לפעלים על פי‬ ‫הבניין‪ ,‬הזמן והגוף‪.‬‬

‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬

‫‪.3‬‬

‫ברשימה מסופר על פי רצף זמנים סיפור הבאתו של כתר התורה מהעיר חלב‬ ‫בסוריה לירושלים‪ .‬לפניכם רשימת התאריכים הנמצאים בקטע‪ .‬רשמו מה‬ ‫קרה ליד כל שנה‪:‬‬ ‫‪_____________________________________________________ 1935‬‬ ‫‪_____________________________________________________ 1943‬‬ ‫‪_____________________________________________________ 1947‬‬ ‫‪_____________________________________________________ 1958‬‬

‫‪113‬‬

‫משוחחים‬

‫‪ .1‬סמנו בטקסט‪ ,‬בעיפרון את כל ה��יטויים המבטאים את היחס אל כתב‪-‬יד עתיק זה‬ ‫של המקרא וענו‪ :‬מדוע מייחסים חשיבות גדולה ל”כתר ארם צובא“?‬ ‫‪ .2‬רבים מספרי התנ”ך כיום מודפסים על פי הנוסח של ה”כתר“‪ .‬התוכלו להסביר מדוע?‬

‫‪.3‬‬

‫כתר ארם צובא הוא אוצר תרבות נדיר של עם ישראל‪ .‬האם אתם מכירים עוד‬ ‫נכסי תרבות כאלה של עמנו? )תוכלו לברר על כך באתר ”היכל הספר“(‪.‬‬

‫כותבים‬

‫נסחו בשמו של יצחק בן צבי מכתב בקשה לוועד הנאמנים של הכתר‪ ,‬שבו הוא מסביר‬ ‫ומשכנע אותם למסור את הספר למכון ”יד בן צבי“‪.‬‬

‫עדותו של מרדכי פאחם ‪ /‬אמנון‬

‫שמוש )עמוד ‪ 186‬במקראה(‬

‫‪ .1‬א‪ .‬קראו היטב את הפסקה הראשונה‪ .‬הרב טאוויל מדבר עם מרדכי פאחם ברמזים‪.‬‬ ‫בכל זאת‪ ,‬מה אפשר להבין מדבריו?‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫ב‪ .‬מה אתם למדים על גלגוליו של הכתר מאז השרפה‪ ,‬על פי הפסקה השנייה?‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫משוחחים‬

‫מהי התרשמותכם ממרדכי פאחם? מה דעתכם עליו?‬

‫‪114‬‬

‫כותבים‬

‫נסחו מחדש את העדות ככתבה עיתונאית‪.‬‬ ‫‪ £‬כתבו טיוטה ראשונה של הכתבה‪ .‬הקפידו על חלקיה השונים‪ :‬כותרת‪ ,‬פתיח‪ ,‬וכו‘‪.‬‬ ‫‪ £‬כתבו את הכתבה בדיווח עקיף )מרדכי פאחם סיפר‪ ,‬תיאר‪ ,‬הוסיף והדגיש וכו‘(‪,‬‬ ‫סיום הכולל התייחסות ותגובה של הכתב מצד הכתב(‪.‬‬ ‫‪ £‬השוו בין הכתבה לסיפור ובדקו האם דייקתם בפרטים‪.‬‬ ‫‪ £‬כתבו נוסח סופי של הכתבה‪.‬‬

‫ענייני לשון‬

‫‪ .1‬א‪ .‬עדותו של מרדכי פאחם משובצת במילים בעברית גבוהה וחגיגית‪ ,‬שאין משתמשים‬ ‫בה בחיי יומיום‪ .‬הביאו כמה מילים או ביטויים כדוגמאות לעברית זו‪.‬‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫ב‪ .‬לפניכם מילים וביטויים מעדותו של מרדכי פאחם‪.‬‬ ‫התאימו בין המילה או הביטוי לפירושיהם‪:‬‬ ‫הפצרתי‬

‫ארכיון‬

‫לא י ְסוּלָא בפז‬

‫ריב‬

‫ענו לו בחיוב‬

‫ביקשתי מאוד‬

‫בורא עולם‬

‫חוצפה‬

‫פלוני‬

‫יקר ונדיר ביותר‬

‫מָדוֹן‬

‫אדם שלא נזכר בשמו‬

‫עזוּת מצח‬

‫הסכימו‬

‫בית גנזים‬

‫אלהים‬

‫‪115‬‬

‫‪ .2‬שימו לב לפועל במשפט הבא‪:‬‬ ‫”לפני יותר מאלף שנים נכתב בעיר טבריה ספר תורה“‪ .‬הכותב‪ ,‬עושה הפעולה‪ ,‬לא נזכר‬ ‫במשפט‪ .‬לפועל כזה קוראים סביל‪ .‬דוגמאות נוספות לפועל בסביל‪:‬‬ ‫שלָם‪.‬‬ ‫ׁ‬ ‫סיפור המעשה תם ונ ִ ְ‬ ‫שלַּם‪.‬‬ ‫החשבון לחברת החשמל ֻׁ‬ ‫שלְמָה‪.‬‬ ‫ׁ‬ ‫ה ְ‬ ‫כתיבת הספר ֻ‬ ‫כתבו דוגמאות נוספות במחברתכם‪.‬‬

‫השימוש בסביל נפוץ‪ ,‬כאשר הסיפור מתמקד בנושא אחד‪,‬‬ ‫במקרה שלנו ‪” -‬כתר ארם צובא“‪.‬‬

‫‪ .3‬הוסיפו בקטע שלפניכם פעלים בסביל‪ .‬היעזרו במאגר הפעלים‪.‬‬ ‫”כתר ארם צובא“ נכתב לפני יותר מאלף שנה בידי סופר סתם בשם שלמה בויאע‬ ‫הוא _________________ בידי אהרון בן אשר‪ .‬מטבריה התגלגל הספר לירושלים‬ ‫_________________ו_________________ למצרים‪ .‬בקהיר_________‬ ‫הספר על ידי אנשי הקהילה ו_________________ בבית הכנסת העתיק בעיר‪.‬‬ ‫לפני כשש מאות שנים _________________ הספר לידי הקהילה היהודית בעיר‬ ‫חלב שבסוריה‪ .‬ב‪ 1948-‬בית הכנסת בעיר_________________‪ .‬בסופו של דבר‬ ‫’הכתר‘ _________________לישראל‪.‬‬

‫מאגר פעלים בסביל‪ :‬הועבר הוברח שוכן נפדה נשדד נמסר נוקד נשרף ניצל‬

‫‪116‬‬

‫סוכות‬ ‫גשם ‪ /‬אסתר‬

‫ראב )עמוד ‪ 199‬במקראה(‬

‫גשם הוא שיר תפילה‪.‬‬ ‫‪ .1‬למי פונה הדוברת בשיר? מהי בקשתה?‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫‪ .2‬סמנו )בעיפרון בעדינות( את כל הפְּעלים בשיר‪ .‬מה המשותף להם?‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫‪ .3‬א‪ .‬לפניכם תרשים מבנה השיר ”גשם“‪ .‬השלימו בלשונכם את הבקשות שבשיר‪.‬‬ ‫היעזרו במילות הפתיחה המצוטטות‪.‬‬ ‫אנא‪ ,‬פְּתַח ____________________________________________‬ ‫שלַח____________________________________________‬ ‫ְ‬ ‫גָרֵש____________________________________________‬ ‫ַהעֲלֵה ____________________________________________‬

‫בשאלות ‪ 3‬ו‪ 5-‬יזהו‬ ‫התלמידים את הפעלים‬ ‫הרבים שבשיר‪ ,‬היוצרים‬ ‫את אפיונו כשיר‬ ‫תפילה )תה”ל‪ ,‬עמוד‬ ‫‪ .(91‬בשאלה ‪ 6‬ימצאו‬ ‫מאפיוני השירה‪ :‬מצלול‬ ‫וצירופי מילים התורמים‬ ‫למשמעות היצירה )ראו‬ ‫תה”ל‪ ,‬עמוד ‪.(91‬‬ ‫יש לשער שמי‬ ‫מהתלמידים יקשר בין‬ ‫המילה ”פתח“ לבין‬ ‫תפילת נעילה ביום‬ ‫הכיפורים‪” :‬פתח לנו‬ ‫שער“‪.‬‬

‫פְּתַח____________________________________________‬ ‫ב‪ .‬כפי שראיתם‪ ,‬יש בשיר ריבוי פעלים‪ .‬על איזה טון בשיר או תחושה‬ ‫מעִיד הדבר? הסבירו‪.‬‬ ‫ֵ‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫‪ .4‬מי הם הזקוקים לגשם על‪-‬פי שיר זה? פרטו על‪-‬פי הסדר בשיר‪.‬‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫‪ .5‬א‪ .‬השיר פותח ומסיים כמעט באותן המילים‪ .‬ציינו אותן‪.‬‬ ‫_____________________________________________________‬

‫‪117‬‬

‫ב‪ .‬נסו להסביר מדוע הדוברת חוזרת עליהן?‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫‪ .6‬ארבע פעמים מופיעה המילה ”אדמה“ בשיר‪ .‬פעמיים מופיע המילה ”אדם“ בשיר‪.‬‬ ‫נסו להסביר מדוע הדוברת מדגישה דווקא מילים אלה? מה הקשר ביניהן?‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫שימו לב! המילים ”אדם“‪” ,‬אדמה“ דומות הן בכתיב שלהן והן במצלול שלהן‪.‬‬ ‫מילים אלו נקראות ”צימוּדי‪-‬מילים“ ומטרתן להעשיר ולייפות את השיר‪.‬‬ ‫‪ .7‬א‪ .‬השיר הינו צבעוני ו“קולָנ ִי“‪ .‬אתרו והעתיקו את כל הביטויים המסמלים צבע ו‪-‬קול‪.‬‬ ‫צבע‬

‫קול‬

‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫ב‪ .‬נסו לשער איזו תחושה הם יוצרים יחד בשיר?‬ ‫_____________________________________________________‬

‫‪.8‬‬

‫הביאו דוגמאות להאנשה מתוך השיר‪.‬‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬

‫קראו את הקטע מתוך תפילת הגשם בעמוד ‪ 209‬במקראה‪.‬‬ ‫‪ .1‬כיצד מכונה אלוהים בתפילה?‬ ‫_____________________________________________________‬

‫‪118‬‬

‫‪ .2‬האם יש דמיון בין התפילה לשיר התפילה של אסתר ראב?‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫‪ .3‬הסבירו מדוע הכל מבקשים על גשם בסוכות?‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫אמָן“‪.‬‬ ‫מלֶךְ נ ֶ ֱ‬ ‫אמֵן‘ היא ראשי תיבות של הצירוף ”אֵל ֶ‬ ‫‪ .4‬המילה ’ ָ‬ ‫מהו הפירוש המילוני למילה אמן?‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫‪ .5‬אלוהים מכונה בתפילה‪’ :‬מוריד הגשם‘‪ .‬אנחנו אומרים ’יוֹר ֵד הגשם‘‪.‬‬ ‫שורש המילים המודגשות הוא י‪.‬ר‪.‬ד‪.‬‬ ‫שימו לב‪ ,‬בפועל ’יורד‘ אנו שומעים את אות השורש הראשונה ‪ -‬יוד‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬בשם‬ ‫’מורד‘‪ ,‬ובפעלים‪’ :‬מוריד‘‪’ ,‬הורדה‘‪’ ,‬תוריד‘‪’ ,‬להוריד‘ האות הראשונה של השורש‬ ‫טמונה באות ‪ -‬ו‪ .‬הדבר קורה בשורשים נוספים המתחילים ביוד‪ .‬בטבלה הבאה תמצאו‬ ‫דוגמאות נוספות‪ .‬השלימו את הטבלה שלהלן‪ .‬כתבו ליד כל פועל שבטור הימני של‬ ‫הטבלה שם עצם ששומעים בו את היוד כאות הראשונה של השורש‪.‬‬ ‫פועל משורש המתחיל ביוד‬ ‫נוצַר‬

‫שם משורש המתחיל ביוד‬ ‫יְצִירָה‬ ‫ׁוּעָה‬ ‫יְש‬

‫מוֹצִיא‬ ‫הוֹדִיעַ‬ ‫ׁוּ‬ ‫הוֹרִיש‬ ‫הוּצַב‬ ‫הוֹקִיר‬ ‫י ְלוּדָה‬

‫‪119‬‬

‫קראו והשמיעו את השיר ”גשם בוא“ בעמוד ‪ 200‬במקראה‪.‬‬ ‫‪ £‬נסו למצוא נקודות דמיון בין השיר ”גשם“ של אסתר ראב לשיר‬ ‫”גשם בוא“ של תרצה אתר‪.‬‬ ‫‪ £‬רכזו את נקודות הדמיון בטבלה במחברת‪:‬‬ ‫‪ £‬סכמו את הטבלה כקטע רצוף‪ .‬השתמשו בצירופים כמו‪:‬‬ ‫”בשני השירים…“; ”גם בשיר… וגם בשיר…“; ”נקודת דמיון נוספת…“;‬ ‫”גם מבחינת… דומים שני השירים“‪.‬‬

‫פורים‬ ‫דברי העיון ליצירה‬ ‫נמצאים בעמוד ‪104‬‬ ‫במדריך למורה לדרך‬ ‫המילים ו’‪.‬‬ ‫התלמידים יכירו את‬ ‫המושג ”פורים שני“‪,‬‬ ‫הלקוח מהמורשת‬ ‫היהודית‪ ,‬ויערכו‬ ‫השוואה בין הסיפור‬ ‫המובא כאן לבין סיפור‬ ‫המגילה‪ .‬התלמידים יגלו‬ ‫את יסודות המעשייה‬ ‫ויבינו שאין מדובר‬ ‫בתיאור עובדות‪ ,‬אלא‬ ‫בסיפור עם שהועלה על‬ ‫הכתב‪.‬‬

‫”לפורים צנעא“ על פי יוסף‬

‫‪.1‬‬

‫מיוחס )עמוד ‪ 219‬במקראה(‬

‫מהו פורים שני? )ענו בעזרת הקריאה בהערת השוליים(‪:‬‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬

‫‪.2‬‬

‫היכן נמצאת העיר ַצנְעָא? איזה נס קרה ליהודי העיר על פי סיפור זה?‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬

‫סרָגוֹסָה בעמוד ‪ 218‬במקראה‪.‬‬ ‫‪ .3‬קראו את הסיפור ”פורים שני“ המספר על יהודי ָ‬ ‫במה דומים שני הסיפורים?‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬

‫‪.4‬‬

‫מה אפשר ללמוד מהסיפורים על היחס ליהודים בגולה?‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬

‫‪.5‬‬

‫במה דומים הסיפורים לסיפור שבמגילת אסתר?‬ ‫_____________________________________________________‬

‫‪120‬‬

‫_____________________________________________________‬

‫ל“ג בעומר‬ ‫האריה והקורא ‪ /‬מן‬

‫המקורות )עמוד ‪ 225‬במקראה(‬

‫‪ .1‬קראו את המשל‪ .‬היעזרו בקריאתכם בפירושי המילים‪:‬‬ ‫עָמַד עֶצ ֶם ‪ -‬נתקעה עצם‬ ‫יוֹצִיאוֹ ‪ -‬יחלץ את העצם‬ ‫מצְר ִי ‪ -‬ציפור שמקורה ארוך‬ ‫קֹו ֵרא ִ‬ ‫נָתַן מַקּוֹרוֹ ‪ -‬הכניס מקורו‬ ‫‪ .2‬קראו את הערת השוליים והשלימו בעזרתה את הנמשל‪:‬‬ ‫ארִי הוא_______________________‬ ‫ָה ֲ‬ ‫הקורא הוא_______________________‬ ‫להיכנס לפי הארי‪ ,‬פירושו_______________________‬ ‫‪ .3‬אילו מבין ההיגדים שלהלן מסביר מדוע בחר יהושוע בן חנניה לפנות‬ ‫לשומעיו במשל ולא בדברי שכנוע גלויים‪:‬‬ ‫א‪ .‬אנשים נמשכים למשל ואוהבים לשמוע משל כי יש בו משהו חידתי‪.‬‬ ‫ב‪ .‬בעזרת משל אפשר להסביר דברים קשים בצורה פשוטה ומובנת‪.‬‬ ‫ג‪ .‬בעזרת משל אפשר לומר ברמז אמת בלתי נעימה‪.‬‬ ‫ד‪ .‬בעזרת משל אפשר לנסות לשכנע בני אדם‪.‬‬ ‫‪ .4‬מהו המסר המרכזי של המשל? הקיפו במעגל את התשובה המתאימה ביותר‪:‬‬ ‫א‪ .‬גם לאיש החזק ביותר יש רגע של חולשה שבו הוא נזקק לתגמול‪.‬‬ ‫ב‪ .‬אל תתמרמר על שלא קיבלת תגמול שציפית לו‪ ,‬תגיד תודה על שהצלחת בכלל‬ ‫לצאת בחיים ממצב מסוכן ביותר‪.‬‬ ‫ג‪ .‬שיתוף פעולה בין אנשים שונים זה מזה מביא לפתרון בעיות‪.‬‬

‫דב��י העיון ליצירה‬ ‫נמצאים בעמוד ‪225‬‬ ‫במדריך למורה לדרך‬ ‫המילים ו’‪.‬‬ ‫הארי והקורא הוא‬ ‫משל מפורסם‪ .‬השימוש‬ ‫שעשה בו רבי חנניה‬ ‫עשוי להמחיש לתלמידים‬ ‫שמשלים סופרו כדי‬ ‫לשכנע אנשים לשנות‬ ‫את עמדתם שלא בדרך‬ ‫הטפה‪ .‬הבנת הנמשל‬ ‫במקרה זה קשורה‬ ‫בידיעת הרקע ההיסטורי‬ ‫שבו הוא סופר‪ .‬יש בכך‬ ‫גם מענה לשאלת תלמיד‬ ‫מדוע שובץ המשל במדור‬ ‫ל”ג בעומר‪.‬‬ ‫זוהי הזדמנות לחזור‬ ‫ולהראות לתלמידים את‬ ‫החשיבות שבקריאת‬ ‫הערות שוליים‪.‬‬

‫ד‪ .‬שכר אינו נמדד תמיד בכסף או במתנות‪.‬‬ ‫‪ .5‬א‪ .‬איך מתקשרים למשל המילים‪ :‬הבלגה‪ ,‬הישרדות‪ .‬הסבירו ונמקו‪.‬‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬

‫‪121‬‬

‫ב‪ .‬מדוע בחר יהושע בן חנניה דווקא באריה כדמות במשל? הסבירו את דעתכם‪.‬‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫של ִים בימי יוון העתיקה‪:‬‬ ‫ׁ‬ ‫מ ָ‬ ‫משֵל ְ‬ ‫מ ַ‬ ‫קראו את המשל שלהלן‪ ,‬שחיברו איזופוס‪ְ ,‬‬

‫הזאב והאנפה‬ ‫זאב אחד נתקעה עצם בגרונו‪ ,‬והיה מהלך אנה ואנה ומחפש מי שיושיענו בצרתו‪.‬‬ ‫נזדמנה לו אנפה וביקש ממנה שתוציא את העצם מגרונו ותבוא על שכרה‪.‬‬ ‫הכניסה האנפה את ראשה אל לוע הזאב והוציאה משם את העצם ואחר ביקשה‬ ‫שכרה לפי ההסכם‪ .‬אמר לה הזאב‪” :‬אנפה אנפה‪ ,‬לא די שהוצאת את ראשך שלם‬ ‫ובריא מפי הזאב‪ ,‬ועוד את מבקשת שכר לעצמך?“‬ ‫המשל מלמד כי הגמול הגדול ביותר‪ ,‬שאפשר לקבל מידי רשעים בעד טובה שעושים‬ ‫להם‪ ,‬הוא שלא להינזק על ידיהם‪.‬‬ ‫משוחחים‬

‫מה דעתכם‪ ,‬האם במשלים האלה יש מסר המתאים גם‬ ‫לאנשים בני ימינו?‬

‫דברי העיון‬ ‫ליצירה נמצאים‬ ‫בעמוד ‪ 108‬במדריך‬ ‫למורה לדרך המילים ו’‪.‬‬ ‫חז“ל נהגו לשלב‬ ‫בדבריהם משלים כדי‬ ‫שהשומעים יסיקו‬ ‫בעצמם את המסקנה‬ ‫המתבקשת מהמצב‬ ‫שאותו תיארו‪ .‬משפט‬ ‫הפתיחה למשל המקובל‬ ‫בספרות חז”ל הוא‪:‬‬ ‫”אמשול לך משל‪,‬‬ ‫למה הדבר דומה‪“...‬‬ ‫המשל שלפנינו מדגיש‬ ‫שלימוד תורה הוא‬

‫‪122‬‬

‫אשריך רבי עקיבא‪ /‬מן‬

‫המקורות )עמוד ‪ 189‬במקראה(‬

‫לפנינו סיפור היסטורי‪ ,‬שמשובץ בו משל‪.‬‬ ‫הסיפור מופיע בתלמוד הבבלי‪.‬‬ ‫קראו את הסיפור ואת המידע המובא במקראה‪.‬‬ ‫‪ .1‬השלימו‪:‬‬ ‫א‪ .‬מלכות הרשעה היא כינוי ל__________________________‬ ‫ב‪ .‬המילה ”אי“ במשפט‪” :‬אי אתה אלא טיפש“‪ ,‬פירושה_________________‬ ‫ג‪ .‬המילה ”חבשוהו“ במשפט‪” :‬וחבשוהו בבית האסורים“‪ ,‬פירושה_______________‬

‫‪.2‬‬

‫מהו הביטוי המקביל בסיפור ל‪:‬‬ ‫א‪ .‬דברים חסרי חשיבות _______________________‬ ‫אסַף קבוצות של לומדי תורה _______________________‬ ‫ב‪ָ .‬‬

‫‪.3‬‬

‫על מה התווכחו ר’ עקיבא ופפוס בן יהודה?‬ ‫_____________________________________________________‬

‫ערך עליון בחיי עם‬ ‫ישראל‪.‬‬ ‫בלשון יכירו התלמידים‬ ‫מילים וביטויים‬ ‫האופייניים ללשון‬ ‫חז“ל ויעמדו על ההבדל‬ ‫בסיומות מילים בין‬ ‫לשון חז”ל )המושפעת‬ ‫מארמית( לבין לשון‬ ‫ימינו‪.‬‬

‫‪ .4‬ר’ עקיבא מספר משל כדי לשכנע את פפוס‪ .‬אתרו את המשל בסיפור והשלימו‪:‬‬ ‫ההקדמה שבעזרתה נאתר את תחילת המשל היא‪:‬‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫הדגים במשל הם_______________________________________‬ ‫בני האדם הם_________________________________________‬ ‫השועל הוא___________________________________________‬ ‫המים הם____________________________________________‬ ‫התקבצותם של הדגים יחד מסמלת___________________________‬ ‫‪ .5‬במה שונה הפגישתם הראשונה של פפוס ורבי עקיבא מפגישתם השנייה?‬ ‫משוחחים‬

‫באחת הכיתות התעורר ויכוח‪.‬‬ ‫גלעד אמר‪ :‬אני חושב כמו פפוס‪ ,‬שאסור היה ללמוד תורה‪ ,‬כי הלימוד היה‬ ‫יכול לסכן את החיים‪.‬‬ ‫נעמה אמרה‪ :‬אם יפסיקו ללמוד תורה ולא יקיימו אותה‪ ,‬הם לא ינהגו כיהודים‪.‬‬ ‫דונו ביניכם‪ :‬מי צודק? נמקו‪.‬‬

‫‪123‬‬

‫ענייני לשון‬

‫‪.1‬‬

‫א‪ .‬הסיפור כתוב בשפת של חכמים‪ .‬זו הזדמנות להכיר מילים וביטויים מלשון חכמים‪.‬‬ ‫חברו בקו בין המשפט העברית של ימינו למשפט המקביל משפת חכמים‪:‬‬ ‫עברית של ימינו‬

‫לשון חכמים‬

‫פגש את רבי עקיבא‬

‫’אי אתה מתיירא‘‬

‫מארגן אספות בגלוי‬

‫’אי אתה אלא טיפש‘‬

‫האם אינך מפחד?‬

‫’בא פפוס ומצאו לרבי עקיבא‘‬

‫אינך אלא טיפש‬

‫’אשריך‘‬

‫אספר לך משל‬

‫’מקהיל קהילות ברבים‘‬

‫מאושר ומבורך אתה‬

‫’אמשול לך משל‘‬

‫ב‪ .‬מצאו מילים נרדפות בסיפור‪.‬‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫‪ .2‬בלשון חכמים סיומת הרבים של פעלים מסוימים היא ב‪-‬ן ולא ב‪-‬ם‪.‬‬ ‫לדוגמה‪” :‬משנכנס אדר ַמרְבִּין בשמחה‪“.‬‬ ‫מצאו דוגמאות נוספות לעיקרון זה בסיפורנו‪.‬‬

‫בלשון חכמים‬

‫בעברית של ימינו‬

‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬

‫‪124‬‬

‫”לשמור על חיי אדם“ ‪ /‬יצחק רבין‬

‫)עמוד ‪ 231‬במקראה(‬

‫נאום‬ ‫‪ .1‬מה למדתם על נעוריו של יצחק רבין על פי הפסקה הפותחת?‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫‪ .2‬מה מספר יצחק רבין על עצמו בפסקה השנייה?‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫‪ .3‬רבין כנראה חשב‪ ,‬שאם יפתח בסיפור אישי הוא עשוי לרתק יותר את השומעים‪.‬‬ ‫האם נראה לנכון בעיניכם לפתוח כך נאום? הביעו את דעתכם ונמקו‪.‬‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬

‫‪.4‬‬

‫מהו התפקיד המרכזי שלדעת רבין צריך ראש ממשלה לעסוק בו? אתרו את‬ ‫המשפטים המתאימים בגוף הנאום וענו‪.‬‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬

‫‪ .5‬אתרו בחלק המרכזי משפטים עם סימני שאלה‪ .‬האם רבין ציפה לתשובה על‬ ‫שאלותיו? איך קוראים לסוג כזה של שאלות? מה הן באות להדגיש?‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬

‫‪.6‬‬

‫בוודאי הבחנתם‪ ,‬שיש בנאום הרבה מילים ומשפטים מנוגדים‪.‬‬ ‫לדוגמה‪ :‬לחיות ולאהוב מול הרג‪.‬‬ ‫הביאו דוגמאות נוספות למילים מנוגדות מתוך הנאום‪.‬‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬

‫‪125‬‬

‫התלמידים יגלו אמצעים‬ ‫רטוריים הנהוגים‬ ‫בנאומים‪ :‬החזרה‪,‬‬ ‫השאלות הרטוריות‬ ‫ומשפט הסיום‪.‬‬ ‫בלשון מזמן הנאום‬ ‫עיסוק בשם הפועל‪.‬‬

‫‪ .7‬רבין אומר‪ ” :‬לא לוחות פלדה‪ ,‬לא טנקים‪ ,‬לא מטוסים‪ ,‬לא מבצרי בטון‪.‬‬ ‫הפתרון האחד הוא השלום‪“.‬‬ ‫א‪ .‬מה תורם השימוש המרובה במילה ”לא“ לרעיון העיקרי בנאום?‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫ב‪ .‬חברו אתם משפט דומה במבנהו‪ ,‬שנושאו הוא‪” :‬כן לשלום“‪.‬‬ ‫)או ”כן לסביבה שאין בה זיהום“ וכדומה‪(.‬‬ ‫_____________________________________________________‬

‫‪.8‬‬

‫לפניכם היגדים על תפקידו של משפט הסיום בנאום‪ .‬מהם לדעתכם‬ ‫ההיגדים המתאימים ביותר‪:‬‬ ‫א‪ .‬במשפט הסיום יש הצהרת כוונות של הנואם‪.‬‬ ‫ב‪ .‬המשפט האחרון חשוב‪ ,‬כי הוא נשאר בזיכרונם של השומעים‪.‬‬ ‫ג‪ .‬במשפט הסיום הנואם מסכם את עמדתו‪.‬‬ ‫ד‪ .‬לפי משפט הסיכום אפשר ללמוד על תוכנו של הנאום‪.‬‬

‫קוראים בקול רם‬

‫קראו את הנאום באופן מדויק‪ ,‬בקול רם ובהטעמה המתאימה‪.‬‬

‫ענייני לשון‬

‫‪ .1‬לפניכם דוגמאות לשם פועל‪:‬‬ ‫לשמור על חיי אדם‬ ‫להגן על חיי‬ ‫להחזיק ברובה‬ ‫אלה דוגמאות לשימוש בשם הפועל‪.‬‬ ‫סיסמאות‪ ,‬פרסומות ודביקונים )סטיקרים( נפתחים לעתים קרובות בשם הפועל‪.‬‬ ‫חפשו והביאו לכיתה דוגמאות כאלה‪.‬‬

‫‪126‬‬

‫‪ .2‬השלימו את הטבלה‪:‬‬ ‫שם הפועל‬ ‫לְ ַהצְנ ִי ַח‬

‫הפועל בעבר יחיד‬

‫שִיל‬ ‫לְה‪-‬מְׁ‬ ‫ִ‬ ‫פָר‪-‬ח‬ ‫וִתֵּר‬ ‫ִ‬ ‫לְ ַהרְפּוֹת‬ ‫לְ ַהדְ ִבּיק‬ ‫שמַע‬ ‫ָׁ‬ ‫שִיעַ‬ ‫הִרְׁ‬

‫מי הייתה אנה פרנק? )עמוד ‪ 238‬במקראה(‬ ‫רשמו רק פרטים עיקריים מתולדות חייה‪:‬‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬

‫מתוך יומנה של אנה פרנק‬

‫‪.1‬‬

‫א‪ .‬במשפט הסיום של פרק היומן הראשון‪ ,‬אומרת אנה‪” :‬כל מחסור טוב משיגלו‬ ‫אותנו הגרמנים‪ “.‬הסבירו את כוונתה‪.‬‬

‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬

‫‪127‬‬

‫דברי העיון ליצירה‬ ‫נמצאים בעמוד ‪112‬‬ ‫במדריך למורה לדרך‬ ‫המילים ו‘‪.‬‬ ‫התלמידים יתוודעו‬ ‫לדמותה של אנה פרנק‬ ‫כחלק מהכרת השואה‪.‬‬ ‫בקטעי היומן המובאים‬ ‫במקראה מצטיירת‬ ‫אנה פרנק כדמות‬ ‫מופת מעמיקה וכבעלת‬ ‫פוטנציאל ספרותי שנגדע‬ ‫באיבו‪ .‬אובדנה מסמל‬ ‫את אובדן התרבות‬ ‫היהודית באירופה‪.‬‬

‫ב‪ .‬תנו כותרת לפרק היומן שתאריכו ‪ 25‬במרץ ‪:1943‬‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬

‫‪.2‬‬

‫פים ובם הם בני העם ההולנדי‪ ,‬הסתכנו והסתירו את משפחתה של אנה‪,‬‬ ‫ועם עוד כמה יהודים‪ ,‬בקומה השנייה של משרדם‪ .‬מי הם האנשים החיים‬ ‫במחבוא הנזכרים בפרק בשמם?‬ ‫_____________________________________________________‬

‫‪ .3‬בקטע היומן מיום ‪ 25‬במרס ‪ 1943‬נמצאים ביטויים רבים הבאים לתאר את‬ ‫הפחד והחרדה שפקדו את היושבים במחבוא‪ ,‬כשנדמה להם שמחבואם נתגלה‪.‬‬ ‫הביאו כמה דוגמאות לכך‪.‬‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬

‫‪.4‬‬

‫אנה פרנק שואלת בקטע היומן השלישי שאלות קשות‪ ,‬שאלות שאין עליהן תשובה‪.‬‬ ‫הביאו דוגמה לשאלותיה מתוך הפרק השלישי‪.‬‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬

‫‪ .5‬הביאו מתוך פרקי היומן דוגמאות ‪:‬‬ ‫א‪ .‬למשפטי מידע‪:‬‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫ב‪ .‬למשפטים המביעים מחשבות‪:‬‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫ג‪ .‬למשפטים המספרים אירועים‪:‬‬ ‫_____________________________________________________‬

‫‪128‬‬

‫ד‪ .‬למשפטים המביעים רגשות‪:‬‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫ה‪ .‬לשאלות קשות שאין עליהן תשובה‪:‬‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫‪ .6‬אלמלא נשא הספר את השם ”יומן“ )יומנה של‪ ,(...‬מה היה גורם לכם‬ ‫להכיר בו שהוא יומן?‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________��� ‫כותבים‬

‫יום הזיכרון לשואה ולגבורה שונה משאר ימות השנה‪ .‬כתבו את הרגשותיכם ואת‬ ‫מחשבותיכם ביום זה כפרק מתוך יומן אישי‪.‬‬

‫חסידי אומות עולם‪ /‬חיים‬

‫חפר )עמוד ‪ 243‬במקראה(‬

‫”חסידי אומות עולם“ היא מקאמה‪ .‬המקאמה היא יצירה המספרת סיפור קצר‬ ‫שמשפטיו מסתיימים בחרוזים‪ .‬מקור המילה מקאמה הוא בשפה הערבית‪ ,‬ופירושה הוא‬ ‫מקום‪ .‬קראו ליצירה על שם המקום שאליו התאספו האנשים לשמוע את המקאמה‪.‬‬

‫דברי העיון ליצירה‬ ‫נמצאים בעמוד ‪113‬‬ ‫במדריך למורה לדרך‬ ‫המילים ו’‪.‬‬ ‫בחרנו להמחיש בפני‬ ‫התלמידים את הכרת‬ ‫התודה ואת ההערכה‬ ‫שרוחש העם היהודי‬ ‫לחסידי אומות‬ ‫עולם דרך יצירה זו‪.‬‬ ‫ההזדהות עם הדובר‬ ‫תביא את התלמידים‬ ‫להכיר בפועלם‬ ‫ובאומץ לבם‪.‬‬

‫‪ .1‬מה אתם יודעים על המושג ”חסידי אומות עולם“? תוכלו להתבסס גם על הקטע‬ ‫המידעי בעמוד ‪.243‬‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬

‫‪129‬‬

‫‪ .2‬היעזרו בשורות ‪ :12 ,7 ,5 ,1‬מי מכונה לפי שורות אלה ”חסיד אומות עולם“?‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫‪ .3‬היעזרו בשורות ‪ 7 ,3‬והשיבו‪ :‬אילו שאלות מעלה הדובר בשיר?‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫‪ .4‬מה מלמדות שאלות אלה על יחס השואל ל“חסידי אומות עולם“?‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫‪ .5‬הדובר במקאמה מנסה לענות על השאלות שהעלה‪ .‬הביאו כמה מתשובותיו‪:‬‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬

‫‪.6‬‬

‫אילו רגשות עולים מתוך המקאמה כלפי חסידי אומות עולם?‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫משוחחים‬

‫‪ .1‬אילו סיבות נוספות יכולות להיות לבני אדם להציל‬ ‫אחרים שלא מבני עמם‪ ,‬תוך סיכון חייהם וחיי בני משפחותיהם?‬ ‫‪ .2‬כיצד לדעתכם צריכים היו הניצולים לגמול להם?‬

‫‪130‬‬

‫כותבים‬

‫בחרו אחד מהאנשים שזכו בתואר הכבוד‪” :‬חסידי אומות עולם“ וכתבו עליו‪:‬‬ ‫)היעזרו באתר ”יד ושם“ באינטרנט ובספרי אישים‪ .‬תוכלו להתייעץ עם הספרנית‬ ‫לגבי ספרי יעץ(‪.‬‬

‫יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל‬ ‫אחים בלב ונפש ‪ /‬מינה‬

‫איתן )עמוד ‪ 250‬במקראה(‬

‫‪ .1‬לאחר שקראתם את הסיפור‪ ,‬עיינו שנית בפסקה הראשונה והעתיקו את‬ ‫המשפט המרמז על תוכן הסיפור‪.‬‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫‪ .2‬רשמו את שמות האחים‪:‬‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫מי מהם נפל?_____________________________________________‬ ‫מי מהאחים הוא הדובר בסיפור?________________________________‬ ‫שִבעה“ ו“ניחום אבלים“‪.‬‬ ‫‪ .3‬בפסקה הראשונה לא נזכרים במפורש המילים ”ׁ‬ ‫ובכל זאת אנחנו יכולים להסיק מסקנה שעל כך מסופר‪ .‬על פי איזה משפט?‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫‪ .4‬למה מדמה הדובר את משפחתו לאחר שמומו נהרג?‬

‫דברי העיון ליצירה‬ ‫נמצאים בעמוד ‪116‬‬ ‫במדריך למורה לדרך‬ ‫המילים ו’‪.‬‬ ‫בדרך כלל מתמקד יום‬ ‫הזיכרון לחללי מערכות‬ ‫ישראל בזכר הנופלים‬ ‫מנקודת מבטם של‬ ‫הוריהם‪ .‬מצאנו לנכון‬ ‫להביא סיפור על שכול‬ ‫מנקודת מבטו של אחיו‬ ‫הצעיר של הנופל‪ .‬הסיפור‬ ‫עשיר בדימויים‪ ,‬ואלו‬ ‫יחזקו את הזדהותם של‬ ‫התלמידים עם המשפחה‪.‬‬

‫_____________________________________________________‬ ‫‪ .5‬מה השתנה בחיי המשפחה לאחר נפילת הבן?‬ ‫_____________________________________________________‬

‫‪131‬‬

‫_____________________________________________________‬ ‫‪ .6‬הדובר נזכר בגעגועים בקטעי הווי בין האחים‪ .‬הביאו דוגמאות‪:‬‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫‪ .7‬כיצד הצליח החבר לעזור לדובר?‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫‪ .8‬הסיפור עשיר בדימויים‪ ,‬מצאו אותם העתיקו לפחות חמישה‪:‬‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬

‫‪132‬‬

‫יום שחשך‪ /‬יפה בנימיני‬

‫)עמוד ‪ 257‬במקראה(‬

‫‪ .1‬קראו רק את כותרת השיר‪.‬‬ ‫א‪” .‬יום שחשך“ הוא צירוף מילים שיש בו ניגודים‪.‬‬ ‫מהו הניגוד המתקיים בצירוף זה?‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫ב‪ .‬האם אפשר לשער מכותרת השיר משהו על תוכנו?‬ ‫_____________________________________________________‬

‫‪.2‬‬

‫קראו את השיר‪ .‬מהו בעצם נושא השיר?‬ ‫_____________________________________________________‬

‫‪ .3‬העתיקו מתוך השיר ביטויים של צער ואבל‪.‬‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫‪ .4‬יש בשיר שלוש שאלות‪ .‬הסבירו‪ :‬למה מתכוונת הדוברת בכל שאלה?‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬

‫‪.5‬‬

‫מה דעתכם‪ ,‬האם הדוברת מצפה לתשובה?‬ ‫_____________________________________________________‬

‫‪ .6‬למי הקדישה הכותבת את השיר? מה מוסיפה ההקדשה להבנתנו את השיר?‬ ‫_____________________________________________________‬ ‫_____________________________________________________‬

‫‪133‬‬

‫לשון ושיח ‪ -‬מיפוי הנושאים הלשוניים שנדונו בחוברת‪:‬‬ ‫העשרה לשונית‪:‬‬ ‫חיפוש מילים וצירופים במילון )הכוונה כאן לחיפוש במילון גרידא(‪) :‬לדוכיפת(; )כוכב(;‬ ‫)תמונות חצר ילדות(; )מר ברנאר(; )מהפכה בחי העיוורים(; )הביצה(; )משל הנשר(; )מהי‬ ‫מיתולוגיה?(; )על קמצא ובר קמצא חרבה ירושלים(; )על נהרות בבל(; )הגדה של פסח(‪.‬‬ ‫מילים נרדפות‪) :‬הציפור פמפלה(; )משל הנשר(; )זוליכה בת כתון(‪.‬‬ ‫מילים מנוגדות‪) :‬הציפור פמפלה( )מה רע במילה ’יהודייה‘?(‪.‬‬ ‫הצטרפויות מוגבלות‪) :‬מתוך היומן שלי(; )רציתי להתפלל ולא ידעתי(; )זוליכה בת כתון(;‬ ‫)הגדה של פסח(‪.‬‬ ‫דו–משמעות‪ ,‬רב–משמעות‪ ,‬משמעות מושאלת‪) :‬כוכב(; )הנסיכה והסוס(; )זוליכה בת כתון(‪.‬‬ ‫מילים הומופוניות‪) :‬מהפכה בחיי העוורים(‪.‬‬ ‫פתגמים‪) :‬מפני מה העורב הולך ברקידה(‪.‬‬ ‫‪ £‬תורת הצורות‪:‬‬ ‫‪ £‬השם‪ :‬גזירת שם משם באמצעות הסיומות‪x- : :‬ן; ‪ x -‬יה; ‪ x -‬ית; ו‪ x - -‬ון‪.‬‬ ‫)מתוך היומן שלי(‪.‬‬ ‫שם הפעולה‪) :‬מתוך הצהרת זכויות הילד בישראל(‪.‬‬ ‫הסמיכות‪) :‬מתוך הצהרת זכויות הילד בישראל(; )איקבל – הילד שזכה לפרסום עולמי(‪.‬‬ ‫‪ £‬התואר‪ :‬משקלים שונים של שם התואר‪) :‬הציפור פמפלה(‪) ,‬לדוכיפת(‪.‬‬ ‫גזירת שמות‪-‬תואר‪) :‬מהי אנטישמיות?(; איפיון שם התואר‪) :‬הציפור פמפלה(‪.‬‬ ‫‪ £‬הפועל‬ ‫זמני הפועל‪) :‬המגביה ידו על חברו(; )הביצה(‬ ‫הפועל במילון‪) :‬צלקת(‬ ‫גזרות הפועל‪ :‬שורשים המתחילים בעיצור יוד )הושיע ‪ -‬ישועה( )מתוך תפילת נעילה(‬ ‫פעלים בסביל ובפעיל‪) :‬סיפורו של ”כתר ארם צובא“(‬ ‫גזירת שם הפועל‪) :‬לשמור על חיי אדם(‬ ‫בנייני הפועל‪) :‬רציתי להתפלל ולא ידעתי(‬ ‫תואר הפועל‪ :‬מילת היחס ב‘ ‪ +‬שם עצם מופשט )כוכב(; ביטוי זמן )הגדה של פסח(‬ ‫‪ £‬ענייני תחביר‪:‬‬ ‫מילות קישור‪ :‬לציון ויתור )מר ברנאר(; לציון דמיון )צלקת(‪.‬‬ ‫תווית היידוע‪ :‬מקומה בסמיכות )איקבל ‪ -‬הילד שזכה לפרסום עולמי(‪.‬‬

‫‪134‬‬

‫משפטים מודאליים‪ :‬לציון איסור )הנסיכה והסוס(; שימוש בשם הפועל )לשמור על חיי אדם(‪.‬‬ ‫המשפט הכולל ‪ -‬הכללה ופירוט‪) :‬מ יציל את הים התיכון?(; )הגדה של פסח(‪.‬‬ ‫המבנה הסביל‪) :‬סיפורו של ”כתר ארם צובא“(‪.‬‬ ‫סימני הפיסוק‪) :‬משל הנשר(; )מי יציל את הים התיכון?(‪.‬‬ ‫‪ £‬התייחסות לדגמי כתיבה שונים‪:‬‬ ‫כתיבה תיאורית ברוח הטקסט )תמונות חצר ילדות(; )מר ברנאר(‪.‬‬ ‫כתיבת מכתב אישי ‪ /‬רשמי‪) :‬כוכב(‪.‬‬ ‫שכתוב מסוגה לסוגה‪) :‬איך פחדתי(; )האריה והקורא(; )חסידי אומות העולם(‪.‬‬ ‫כתיבה טיעונית‪ :‬ניסוח טיעונים )יש לי חלום(; שימוש באמצעים רטוריים )לשמור על חיי אדם(‪.‬‬ ‫ניסוח הגדרה‪) :‬מהי אנטישמיות?(; )מהי מיתולוגיה?(‪.‬‬ ‫שרשרת סיבתית‪) :‬מ יציל את הים התיכון?(‪.‬‬ ‫‪ £‬איפיונים בולטים של רבדי העברית השונים‪:‬‬ ‫”תרגום“ מלשון חז“ל ללשון ימינו‪) :‬אמרו עליו על הילל(; )מפני מה העורב הולך ברקידה?(‪.‬‬ ‫הבדלי שימוש בולטים‪) :‬המגביה ידו על חברו(; )הביצה(‪.‬‬

‫‪135‬‬


מדריך למורה -דרך המילים כתה ו