G Magazing - An Interview with David Saranga - New York

Page 1

‫דוד וגוליית‪ :‬מול התעמולה הפרו–ערבית‬

‫סרנגה בהופעה‬ ‫אחרי שרתם את הביקיני של‬ ‫גל גדות לצורכי ההסברה‬ ‫הישראלית באמריקה‪ ,‬פתח‬ ‫למדינה חשבון פייסבוק ושני‬ ‫בלוגים‪ ,‬וערך את מסיבת‬ ‫העיתונאים הראשונה אי–פעם‬ ‫בטוויטר‪ ,‬דוד סרנגה‪ ,‬קונסול‬ ‫ההסברה היוצא בניו יורק‪ ,‬רוצה‬ ‫שגם בירושלים יבינו שהעולם‬ ‫השתנה‪ .‬לא ברור? הוא יסביר‪.‬‬ ‫ראיון > אורי לוונטר‪ ,‬ניו יורק‬

‫א‬

‫דוד סרנגה‬

‫ם לשפוט לפי השיח הציבורי בישראל‪ ,‬הרי שמערך‬ ‫ההסברה שלנו נמדד לפי יכולתו לשכנע את העולם‬ ‫בצדקתנו בעת משבר‪ .‬כאלה לא חסרים במחוזותינו‪,‬‬ ‫ונדמה שאם תשאלו את הישראלי הממוצע‪ ,‬הוא ידקלם‬ ‫את המנטרה שלפיה “העולם כולו נגדנו”‪ ,‬ויחבוט בהסברה‬ ‫הישראלית על כך שבשעת מבחן היא מפסידה את המערכה על דעת‬ ‫הקהל העולמית פעם אחר פעם‪ .‬המציאות ‪ -‬כפי שמסביר דוד סרנגה‪,‬‬ ‫שסיים לאחרונה שירות של ארבע שנים כקונסול התקשורת וההסברה‬ ‫של ישראל בבירת התקשורת העולמית‪ ,‬ניו יורק ‪ -‬אינה כה בינארית‪.‬‬ ‫סרנגה רואה את תפקיד ההסברה באופן שונה‪ ,‬ומציג גישה מפוכחת‪,‬‬ ‫שמשתמשת בדימויים מעולם האשראי‪“ .‬בזמן מלחמה ישראל מבזבזת‬ ‫קרדיט תדמיתי”‪ ,‬הוא אומר‪“ .‬שלא תבין לא נכון ‪ -‬הצבא צריך לעשות את‬ ‫מה שהצבא צריך לעשות‪ ,‬קודם כול בגלל שיקולים ביטחוניים; שיקולי‬ ‫ההסברה באים לאחר מכן‪ ,‬וצריכים להילקח רק כחלק ממכלול נרחב של‬ ‫שיקולים‪ .‬בזמן כזה מתבזבז קרדיט‪ ,‬והישראלים נתפסים כמאוד קשוחים‪,‬‬ ‫מחוספסים‪ ,‬אלימים לעתים‪ .‬מהסיבה הזו‪ ,‬בימי שגרה אנחנו צריכים לשים‬ ‫קרדיט בבנק ולחסוך לימים קשים‪ .‬העובדה שהאמריקאי הממוצע שומע‬ ‫על ישראל ברבדים נוספים‪ ,‬העובדה שאנחנו מעשירים את עולם המושגים‬ ‫שלו על ישראל‪ ,‬נותנת לנו יותר מרווח נשימה בעתות מצוקה‪.‬‬

‫• אישי‪ ,45 :‬רווק‪ ,‬חוזר לתל אביב לאחר‬ ‫שליחות בת ארבע שנים בניו יורק‬ ‫• השכלה‪ :‬תואר ראשון בסוציולוגיה‬ ‫ובמינהל עסקים‪ ,‬תואר שני במינהל עסקים‬ ‫עם התמחות בשיווק ובייזום עסקי ‪ -‬שניהם‬ ‫מהאוניברסיטה העברית בירושלים‬ ‫• תפקידים במגזר הפרטי‪ :‬מנהל‬ ‫מחלקת השיווק הישיר בכ‪.‬א‪.‬ל‪ ,‬מנהל מכירות‬ ‫ארצי בקידום ‪ -‬הכנה לבחינות פסיכומטרי‪,‬‬ ‫ניהול עסק עצמאי לשיווק ישיר‬ ‫• תפקידים בשירות החוץ‪ :‬סגן שגריר‬ ‫ישראל ברומניה‪ ,‬יועץ לענייני תקשורת והסברה‬ ‫בשגרירות ישראל בספרד‪ ,‬סגן דובר משרד‬ ‫החוץ וקונסול התקשורת וההסברה בניו יורק‬ ‫• מוטו‪“ :‬המפתח הוא בפיוז'ן‪ ,‬באפקט‬ ‫המצרפי‪ ,‬כאשר האחד משמש מנוף לאחר"‬

‫דוד סרנגה בהארלם‪" :‬הציבור בישראל צריך‬ ‫להבין שעבודת ההסברה שאנחנו הדיפלומטים‬ ‫עושים בחו"ל לא נועדה לאוזניים ישראליות"‬ ‫צלם‪ :‬שחר עזרן‬

‫‪| 42‬‬

‫יום ה’ | כ”ח באלול תשס”ט | ‪ 17‬בספטמבר ‪2009‬‬

‫‪G‬‬

‫‪G‬‬

‫יום ה’ | כ”ח באלול תשס”ט | ‪ 17‬בספטמבר ‪2009‬‬

‫| ‪43‬‬


‫צילום‪ Gettyimages :‬ישראל‬

‫צילום‪ :‬רויטרס‬

‫הישראלי נראה‪ .‬מה לעשות‪ ,‬תדמית לא בונים בצנעה‪,‬‬ ‫ומדינת ישראל יכולה להתגאות ביפי אנשיה”‪.‬‬ ‫למה בחרת דווקא ב”מקסים”?‬ ‫“פניתי אליו כמו שאנחנו פונים לכל כלי תקשורת‪.‬‬ ‫מקסים זה מגזין רציני‪ ,‬שעוסק בנושאים שונים שרלבנטיים‬ ‫לגילאים הללו‪ .‬הקוראים הם בדיוק בקבוצת הגיל שחיפשנו‪,‬‬ ‫וגם עם רמת השכלה ומעמד סוציו–אקונומי גבוה‪ ,‬שזה‬ ‫בדיוק קהל היעד שרצינו‪ .‬אם אנג’לינה ג’ולי החליטה שזו‬ ‫פלטפורמה מספיק מכובדת בשביל שהיא תופיע על השער‬ ‫שלה ‪ -‬אז אנחנו בחברה טובה”‪.‬‬

‫אולמרט? גל גדות!‬

‫גל גדות במארס ‪ 2009‬ובכתבה היזומה במגזין "מקסים" (משמאל למעלה)‪ .‬בתמונות הנוספות‪ :‬דוגמניות אחרות שהשתתפו בפרויקט‪ .‬ישראל אחרת‬

‫“אם יש מלחמה בעזה‪ ,‬אני רוצה להאריך את משך‬ ‫הזמן עד שדעת הקהל‪ ,‬בכל העולם‪ ,‬תשפיע על המנהיגים‬ ‫לעשות מעשה ולגרום לישראל להפסיק ממעשיה‪ .‬בימי‬ ‫מלחמה כולנו מגויסים לעניין הלחימה‪ ,‬ואז אתה לא‬ ‫עוסק בישראל היפה‪ ,‬ולא בתרבות ולא בשום דבר אחר‪.‬‬ ‫אבל בימים של לא–קונפליקט‪ ,‬המטרה שלי היא להגיע‬ ‫לאלה שמתעניינים בנושא הפוליטי ולתת להם את המסר‬ ‫הפוליטי; לאלה שלא מתעניינים בנושא הפוליטי ‪ -‬לתת‬ ‫את המסר שנוח לי‪ ,‬ולגרום לכך שהחיסכון יגדל בימי‬ ‫שקט‪ ,‬כדי שיהיה לנו יותר קרדיט בדעת הקהל”‪.‬‬ ‫גם למי שמצפה לפתרון קסם להתמודדות עם‬ ‫קבוצות שמותחות ביקורת על ישראל באופן קבוע‬ ‫מציע סרנגה להיות ריאלי מצד אחד‪ ,‬ופיקח מצד שני‪.‬‬ ‫לדבריו‪“ ,‬המחקרים והעבודה השוטפת מראים כי יש לנו‬ ‫בעיה עם קהלים ליברליים בארצות הברית ובאירופה‪.‬‬ ‫הם רואים בישראל מדינה כובשת‪ ,‬שאינה מכבדת‬ ‫זכויות אדם ושאינה חולקת את אותם ערכים אשר הם‬ ‫חולקים‪ .‬בארסנל הנימוקים העומד לרשותי אני יכול‬ ‫להתווכח עם כל אחת ואחת מהטענות הנ”ל‪ .‬אלא שגם‬ ‫דובר בעל היכולות הוורבליות המשובחות ביותר לא‬ ‫יצליח לשכנע קהלים כאלה שהם טועים”‪.‬‬ ‫אז מה הפתרון?‬ ‫“במקום להשקיע זמן‪ ,‬לעתים זמן אבוד‪ ,‬ולנסות‬ ‫לשכנע אותם בצדקתנו תוך סתירת תפיסת העולם‬ ‫שבה הם מאמינים‪ ,‬עדיף לנסות ולדבר אליהם בעולם‬ ‫מושגים שאותו הם מעריכים ומבינים‪ .‬לדוגמה‪ ,‬הצגת‬ ‫השוויון והיחס לקהילה הגאה בישראל גורם לא אחת‪,‬‬ ‫לאוכלוסיות ליברליות בארצות הברית‪ ,‬סדקים בחומת‬ ‫הביקורת העיוורת‪.‬‬ ‫“קח לדוגמה את הרצח הנורא של שני בני הנוער‬ ‫במרכז של האגודה בתל אביב‪ .‬לאחר המקרה‪,‬‬ ‫ה’האפינגטון פוסט’ (אתר פופולרי‪ ,‬א’ ל’)‪ ,‬שנחשב למעוז‬ ‫הליברליות בארצות הברית‪ ,‬פרסם מאמר שכתבתי על‬ ‫היחס שלו זוכה הקהילה הגאה בישראל‪ ,‬עם עובדות‬ ‫שמעטים‪ ,‬אם בכלל‪ ,‬מודעים להן‪ .‬התגובות למאמר היו‬ ‫מדהימות‪ ,‬והוא צוטט גם בכלי תקשורת אחרים”‪.‬‬

‫מדינה במעקב‬

‫“גל גדות‬ ‫הגיעה‬ ‫למסיבת‬ ‫ההשקה‪,‬‬

‫ופתאום כולם‬ ‫עטו עליה כדי‬ ‫לראיין אותה‪.‬‬ ‫מתי הייתה‬ ‫הפעם האחרונה‬ ‫שוולף בליצר‬ ‫מסי‪.‬אן‪.‬אן עשה‬ ‫תוכנית על‬ ‫ישראל שלא‬ ‫בהקשר של‬ ‫הסכסוך?"‬

‫>‬ ‫הפגנה תמיכה בהומואים ובלסביות בתל אביב‪ ,‬אחרי הרצח במרכז של האגודה‪.‬‬ ‫“הצגת השוויון לקהילה הגאה‪ ,‬סודק את חומת הביקורת העיוורת"‬

‫בירושלים לא מבינים‬

‫פעילות הדיפלומטיה הציבורית באמצעות מדיה חדשה‬ ‫אינה מסתכמת‪ ,‬כאמור‪ ,‬רק בטוויטר‪ .‬אנשיו של סרנגה‬ ‫בקונסוליה מפעילים דף פייסבוק ושני בלוגים ‪ -‬פוליטי‪,‬‬ ‫ובנושאים שאינם קשורים לסכסוך ‪ -‬ומעלים באופן‬ ‫קבוע ליוטיוב סרטונים שאליהם הם מפנים בפלטפורמות‬ ‫האחרות‪ .‬אחד כזה הוא קטע וידיאו שבו מקריאים ילדים‬ ‫בניו יורק את הסיפור “כשהכריש והדג נפגשו לראשונה”‪,‬‬

‫צילום‪ :‬תמר מצפי‬

‫לא במקרה מפנה סרנגה למאמר שכתב לאתר‬ ‫חדשות אינטרנטי‪ ,‬ככלי להעברת מסרים‪ .‬הקדנציה של‬ ‫סרנגה‪ ,45 ,‬איש משרד החוץ ב–‪ 15‬השנים האחרונות‬ ‫ומנהל שיווק ומכירות קודם לכן‪ ,‬התאפיינה בשורה של‬ ‫פרויקטים יצירתיים‪ ,‬חלקם שנויים במחלוקת‪ ,‬שבסיומה‬ ‫הוא מצטייר כאב–טיפוס ל”מסביר החדש” של ישראל‪,‬‬ ‫זה שאינו מסתפק בטכניקות ההסברה המסורתיות‪,‬‬ ‫ומוסיף שיטות חדשות כדי להגיע אל קהלי יעד שונים‪.‬‬ ‫הוא ואנשיו במחלקת ההסברה בניו יורק רשומים על‬ ‫כמה תקדימים בינלאומיים‪ ,‬בהם הבלוג הרשמי הראשון‬ ‫של גורם ממשלתי‪ ,‬דף הפייסבוק הראשון של נציגות‬ ‫מדינה‪ ,‬ומסיבת העיתונאים הראשונה שהתקיימה‬ ‫אי–פעם באתר טוויטר‪ .‬הכול בחלק ממה שהוא מכנה‬ ‫“מהפכת הדיפלומטיה הציבורית ‪ ,”2.0‬שהתחוללה‬ ‫השנה‪ ,‬ושבמסגרתה נכנסו ערוצי המדיה החדשה לארגז‬ ‫כלי ההסברה שעומד לרשות ממשלות ודיפלומטים‪.‬‬ ‫“פרצה המלחמה בעזה”‪ ,‬משחזר סרנגה את הרגע‬

‫שבו נחשף לנפלאות הטוויטר‪“ .‬אני מקבל טלפון‬ ‫ממנהל מחלקת ההסברה בירושלים‪ ,‬שרוצה להתייעץ‬ ‫מה אפשר לעשות בנושא המדיה החדשה‪ ,‬כי ‘יש לנו‬ ‫בעיה בטוויטר’‪ .‬אני חייב לציין שעד אז לא הייתי על‬ ‫טוויטר‪ ,‬וביקשתי שיסבירו לי מה הבעיה‪ .‬הסבירו לי‬ ‫שגורמים שונים התחילו להעלות מסרים לטוויטר‪ ,‬עם‬ ‫תכנים מסולפים ולא נכונים”‪.‬‬ ‫סרנגה כינס את אנשי המחלקה שלו‪ ,‬ובתום יממה‬ ‫של התלבטויות‪ ,‬הוצעה הנוסחה המנצחת‪“ :‬להכריז‬ ‫על מסיבת עיתונאים ברשת‪ ,‬לקהל הפתוח‪ .‬הקמנו את‬ ‫העמוד בטוויטר‪ ,‬ופרסמנו את המסרון הראשון‪‘ :‬אנחנו‬ ‫מכריזים על מסיבת עיתונאים בטוויטר שהקונסול יקיים‬ ‫מחר’‪ .‬בתוך ‪ 24‬שעות היו לנו כ–‪ 4,000‬עוקבים‪ .‬בתוך‬ ‫‪ 24‬שעות כל הבלוגים המובילים בתחום הטכנולוגי‬ ‫ובתחום הפוליטי דיווחו על מה שהולך לקרות”‪.‬‬ ‫לדברי סרנגה‪ ,‬מאות גולשים השתתפו במסיבת‬ ‫העיתונאים באופן פעיל ושאלו שאלות‪ ,‬ומספר גדול‬ ‫יותר של גולשים‪ ,‬שלא היו מחוברת בזמן אמת‪ ,‬נחשפו‬ ‫למסרונים ולתכנים מאוחר יותר‪“ .‬ואז פתאום”‪ ,‬הוא‬ ‫מספר‪“ ,‬אמצעי התקשורת הקונבנציונליים‪ ,‬במקום‬ ‫לדבר רק על המלחמה בעזה ומה שמתרחש שם‪ ,‬התחילו‬ ‫להזמין אותי לדבר על טוויטר‪ ,‬ועל הפעם הראשונה‬ ‫שממשלה עושה מסיבת עיתונאים כזו”‪.‬‬ ‫וזה עוזר למאמץ ההסברתי במהלך מבצע צבאי?‬ ‫“קרו כאן כמה התפתחויות מעניינות‪ .‬הראשונה‪:‬‬ ‫אמצעי התקשורת‪ ,‬שעסקו בהסברה בטוויטר מהזווית‬ ‫הפוליטית‪ ,‬הביאו את המסר של החדשנות הישראלית‬ ‫בתחום אימוץ הטכנולוגיות והרשתות החברתיות ‪-‬‬ ‫מה שלא יכול להזיק לתדמית שלנו‪ .‬מנגד‪ ,‬האנשים‬ ‫שמתעניינים בטכנולוגיה‪ ,‬ברשתות חברתיות ובחדשנות‬ ‫בתחום‪ ,‬פתאום קיבלו את המסר הפוליטי שלנו‪ .‬כי כל‬ ‫אחד שכתב על מסיבת העיתונאים גם ציטט אותנו ושם‬ ‫את הלינקים לבלוג שלנו‪.‬‬ ‫“ולבסוף‪ ,‬התפתחה פתאום תרבות אחרת ממה שהיינו‬ ‫רגילים בעולם ההסברה‪ .‬פתאום יש לנו מדיה שאנחנו‬ ‫יכולים להשתמש בה כדי להביא את המסר שלנו בלי‬ ‫התיווך של אמצעי התקשורת‪ ,‬ובנוסף ‪ -‬נוצר כאן‬ ‫דיאלוג בינינו לבין הקהל שלנו‪ .‬אנחנו יכולים לדעת‬ ‫מה אנשים חושבים עלינו‪ ,‬וזה עוזר לקבלת החלטות”‪.‬‬ ‫כיום עומד מספר העוקבים אחר חשבון הטוויטר של‬ ‫הקונסוליה הישראלית על כ–‪“ .7,250‬בתור מי שעבר‬ ‫אחד לאחד ובדק מי האנשים שעוקבים אחרינו”‪ ,‬אומר‬ ‫סרנגה‪“ ,‬כ–‪ 20%‬הם בלוגרים או עיתונאים או מנהיגים‬ ‫ברשתות החברתיות‪ ,‬שלהם יש אלפי עוקבים בטוויטר‪.‬‬ ‫זאת אומרת‪ ,‬יש לי פה שופר שמגיע באמצעות מכפילי‬ ‫דעה אל אלפים רבים של בני אדם”‪.‬‬

‫שכתב החייל השבוי גלעד שליט‪ ,‬כשהיה בן ‪ .11‬וידיאו‬ ‫שמספר הצפיות בו ביוטיוב חצה את ה–‪ 121‬אלף (חפשו‬ ‫‪.)Children reading for Gilad Shalit‬‬ ‫“בשנה האחרונה הקדשתי לא מעט זמן בניסיון ללמוד‪,‬‬ ‫באמצעות ספרים ומומחים‪ ,‬ולהבין את האלגוריתם של‬ ‫גוגל”‪ ,‬מוסיף סרנגה‪ ,‬שמדבריו נדמה כי הוא מייחס‬ ‫לתוצאות החיפוש במנוע הפופולרי ברשת לא פחות‬ ‫חשיבות לתדמיתה של ישראל בעולם‪ ,‬מאשר לתוצאות‬ ‫ההצבעות באו”ם‪“ .‬להגיד לך שפיצחתי האלגוריתם‬ ‫לגמרי? בוודאי שלא‪ .‬אבל כולם יודעים שאחד המשתנים‬ ‫המרכזיים שמשפיעים על הדירוג של אתר או של כתבה‬ ‫בעת החיפוש בגוגל הוא הלינקים ‪ -‬מספר הלינקים‪,‬‬ ‫מהיכן הלינקים מגיעים‪ ,‬וכו’ ‪ -‬וכאן אנחנו צריכים‬ ‫עזרה‪ .‬הקונסוליה בניו יורק‪ ,‬עד כמה שהיא לא תשקיע‬ ‫בגוגל‪ ,‬בטוויטר או בהקמת בלוגים‪ ,‬היא רק טיפה בים‪.‬‬ ‫צריך להקים קואליציות שיקדמו תכנים באינטרנט‬ ‫באמצעות קישורים והפניות בין אתרים ‪ -‬זה יגדיל את‬ ‫מספר הלינקים ויעלה את הדירוג בגוגל”‪.‬‬ ‫אילו מין קואליציות?‬ ‫“צריך לרכז בכל פעם קואליציות של גורמים‬ ‫שמסכימים סביב נושא או רעיון מסוים‪ .‬הגורמים האלה‬ ‫יכולים להיות משרדי ממשלה ישראליים‪ ,‬החברה‬ ‫האזרחית בישראל‪ ,‬ארגונים יהודיים‪ ,‬ארגונים נוצריים‪,‬‬ ‫גולשים פרטיים ‪ -‬ומישהו צריך לתאם את המאמצים‬ ‫האלה ולראות שהכול מסונכרן”‪.‬‬ ‫אתה מדבר על צורך באסטרטגיית תקשורת‬ ‫והסברה למדינת ישראל באינטרנט ובמדיה החדשה?‬ ‫“כן‪ .‬וזה בדמנו‪ .‬צריך להבין שפופולריות ברשת‬ ‫נמדדת במספר הכניסות‪ .‬בעוד שבעולם הערבי יש‬ ‫מאות מיליוני בני אדם‪ ,‬בכל העולם היהודי יש ‪13‬‬ ‫מיליון‪ ,‬כך שאנחנו מתחילים בחסר‪ .‬זכור לי שנתקלתי‬ ‫בסרטון ביוטיוב בשם ‪,Beautiful Lebanese Women‬‬ ‫שבו צפו כ–‪ 700‬אלף בני אדם‪ .‬בדקתי במה מדובר‪,‬‬ ‫והתברר לי שלא היה שם שום דבר מיוחד‪ .‬העניין הוא‬ ‫שאפילו סרטון לא פופולרי בעולם הערבי זוכה במאות‬ ‫אלפי כניסות‪ ,‬כי יש שם כל–כך הרבה בני אדם‪ .‬מספרנו‬ ‫פחות משמעותי‪ ,‬ולכן אנחנו חייבים להיות יעילים‬ ‫באיך שאנחנו עובדים במדיה הזו”‪.‬‬ ‫ובירושלים מבינים את זה?‬ ‫“לא‪ .‬או ליתר דיוק ‪ -‬לא כולם”‪.‬‬ ‫הסבר‪ ,‬בבקשה‪.‬‬ ‫“אני זוכר שכאשר התחלנו בפעילותנו לפני למעלה‬ ‫משלוש שנים היו ששאלו‪ ,‬ספק בתמיהה ספק בביקורת‪,‬‬

‫הפגנה אנטי־ישראלית בניו יורק ב־‪“ .2002‬כ־‪ 70%‬בארצות הברית תומכים בישראל‪ ,‬בעוד שרק כ־‪ 9%‬מציינים תמיכתם בפלסטינים"‬

‫‘והעובדה שאתם מקימים בלוגים ומעלים לשם תכנים אינה‬ ‫גורמת לכם להשקיע פחות ב’ניו יורק טיימס’?’‪ ,‬כשה’ניו‬ ‫יורק טיימס’ הוא כמשל למדיה הקונבציונלית‪ .‬וגם היום‬ ‫יש מי שחושב שזו טעות להשקיע בטוויטר‪ .‬התשובה שלי‬ ‫הייתה ועודנה‪ :‬האחד לא סותר את האחר‪ .‬ברגע שהמציאו‬ ‫את הטלוויזיה זה לא אומר שהפסקנו להתעסק בעיתונים‬ ‫וברדיו‪ .‬כך גם ברגע שהמציאו את הרשתות החברתיות ‪-‬‬ ‫זה לא אומר שאתה מפסיק לעסוק בדברים הקודמים‪.‬‬ ‫“צריך להיות נוכחים ולפעול במדיה החדשה‪,‬‬ ‫ובמקביל להמשיך ולטפח את יחסינו עם המדיה הישנה‪.‬‬ ‫רק השילוב בין השניים יכול להוביל לשינוי‪ .‬המפתח‬ ‫הוא בפיוז’ן‪ ,‬באפקט המצרפי של כל הדברים האלה יחד;‬ ‫כאשר האחד משמש מנוף לאחר ‪ -‬האחד מגביר ומשמש‬ ‫כרמקול לאחר‪ .‬החידוש הוא שאם בעבר נזקקנו לגורם‬ ‫מתווך‪ ,‬קרי אמצעי התקשורת או העיתונאי שיעביר‬ ‫המסר‪ ,‬כיום יש בידינו ערוצי תקשורת ישירים למול דעת‬ ‫הקהל‪ .‬הרגשתי סיפוק מאוד גדול לפני כמה שבועות‪,‬‬ ‫כאשר קראתי ששר החוץ ליברמן כינס את בכירי משרד‬ ‫החוץ‪ ,‬ואחד המסרים שיצא משם היה הצורך להשקיע‬ ‫במדיה החדשה וברשתות החברתיות וכדומה”‪.‬‬ ‫מקימים אגף הסברה לאומי‪ .‬האם זה יהיה חלק מזה?‬ ‫“משיחות שהיו לי עם מנהל האגף‪ ,‬ירדן ותיקאי‪ ,‬אני‬ ‫יודע שזה בפירוש באג’נדה”‪.‬‬

‫ביקיני והעיר הגדולה‬

‫ההסברה באמצעות הניו–מדיה היא דוגמה טובה לאחד‬ ‫המפתחות שמזהה סרנגה להסברה במאה ה–‪ 21‬על סמך‬ ‫הניסיון שלו בארצות הברית‪ :‬לחשוב שונה‪ ,‬אך להישאר‬ ‫רלבנטי‪“ .‬הפרופגנדה וההסברה הישנה פסו מן העולם”‪,‬‬ ‫הוא מסביר‪“ .‬העולם הרבה יותר מתוחכם‪ ,‬פועל בקצב‬ ‫שונה‪ ,‬ומתעניין בדברים אחרים”‪ .‬לכאורה‪ ,‬הצורך להיות‬ ‫רלבנטי הוא דבר טריוויאלי‪ ,‬אך מדברי סרנגה עולה כי‬ ‫זו תובנה שעדיין לא נהירה לכולם‪“ :‬הורגלנו‪ ,‬בתהליך‬ ‫הסוציאליזציה של שירות החוץ הישראלי‪ ,‬לדבר על‬ ‫הקונפליקט‪ .‬אנחנו מדברים על הקונפליקט כי אנחנו‬ ‫חיים אותו‪ ,‬כי זה בדמנו‪ ,‬כי זה מעניין אותנו‪ ,‬כי אנחנו‬ ‫מתמצאים בחומר‪ ,‬ולכן קל לנו ללכת לפינה הזו של‬ ‫לדבר על הקונפליקט‪ .‬חשוב לי לומר באותיות קידוש‬ ‫לבנה ‪ -‬חשוב להמשיך לדבר על הקונפליקט ולהעביר‬ ‫את המסרים בהקשר הזה‪ .‬אבל לצד זאת‪ ,‬יש אנשים‬ ‫שהקונפליקט לא מעניין אותם‪ ,‬אז למה להמשיך לדבר‬ ‫איתם על זה? אם אתה רוצה להיות רלבנטי עבורם‪ ,‬דבר‬ ‫איתם על נושאים שמעניינים אותם”‪.‬‬ ‫החשיבות של עיסוק גם בנושאים שאינם קשורים‬ ‫לסכסוך מתיישבת גם עם מפתח הסברתי נוסף שמסמן‬ ‫סרנגה‪ :‬ללכת למקום שבו אין תחרות‪ .‬לדבריו‪“ ,‬כיום‪,‬‬ ‫לצד הפעילות התקשורתית בנושא המדיני‪ ,‬אנחנו מנסים‬ ‫להביא את ישראל גם לעמודים אחרים‪ .‬מדורי התרבות‪,‬‬ ‫האופנה או האוכל ב’ניו יורק טיימס’ ישמחו לסקר את‬

‫ישראל בתחומים אלה‪ .‬הן מכיוון שמדובר בסיפור מעניין‪,‬‬ ‫הן מכיוון שזה שונה‪ ,‬והן מכיוון שבשנים האחרונות היצירה‬ ‫בישראל מספקת הרבה השראה לכתבות‪ .‬במדורים האלה‬ ‫אין לנו תחרות‪ .‬בנוסף‪ ,‬אף לא אחד מהכותבים בתחומים‬ ‫האלה מגיע עם גישה אפריורית שלילית‪ ,‬עם דעות‬ ‫קדומות ועם רצון להביא את הנרטיב הפלסטיני”‪.‬‬ ‫אחד הפרויקטים המתוקשרים שהוביל סרנגה‬ ‫במהלך כהונתו היה שיתוף הפעולה‪ ,‬בקיץ ‪ ,2007‬עם‬ ‫מגזין הגברים האמריקאי הפופולרי ‪ .Maxim‬הפרויקט‪,‬‬ ‫שבמסגרתו צולמו דוגמניות ישראליות ששירתו בצה”ל‬ ‫בביקיני באתרים שונים ברחבי הארץ‪ ,‬הוביל מצד‬ ‫אחד לפריצה הבינלאומית של מלכת היופי לשעבר‬ ‫גל גדות‪ ,‬ומצד שני לדיון סוער בכנסת שבו הוגדרה‬ ‫הכתבה כ”קמפיין פורנוגרפי” ושבו אף נשמעו קריאות‬ ‫לפטר את הקונסול‪ .‬סרנגה‪ ,‬מצדו‪ ,‬מסכם את הפרויקט‬ ‫כהצלחה כבירה‪ ,‬ומכוון לסקר שערכו במשרד החוץ‬ ‫ושלפיו הכתבה הפכה את ישראל‪ ,‬בעיני קוראיה‪ ,‬ליותר‬ ‫ליברלית‪ ,‬מודרנית‪ ,‬קולית וכיפית‪.‬‬ ‫“עוד לפני שהגעתי לניו יורק‪ ,‬אני זוכר שהתחושה‬ ‫במשרד החוץ הייתה שאין מה לדאוג לגבי תדמיתנו‬ ‫בארצות הברית ‪ -‬שמצבנו שם טוב ושהבעיה שלנו‬ ‫היא באירופה”‪ ,‬אומר סרנגה‪“ .‬אבל אז הגיעו תוצאות‬ ‫מחקר שביצעו על תדמיתה של ישראל באמצעות‬ ‫קבוצות מיקוד‪ ,‬ועמדנו ספק נבוכים ספק לא מאמינים‬ ‫מול הצורה שבה האמריקאי הממוצע תופס את ישראל‪.‬‬ ‫המחקר הראה שישראל נתפסת דרך שתי עדשות בלבד‪:‬‬ ‫עדשת הקונפליקט והעדשה הדתית‪ .‬חמור מכך‪ ,‬התברר‬ ‫שישראל אינה רלבנטית לדעת הקהל‪ ,‬ונמצאת מחוץ‬ ‫לרשימת הנושאים שמעניינת את האמריקאי הטיפוסי‪.‬‬ ‫זו בעיה שיווקית‪ ,‬כי כשאתה לא רלבנטי לא רוצים‬ ‫לשמוע עליך‪ ,‬וכשלא רוצים לשמוע עליך ‪ -‬אז איך‬ ‫אתה יכול לשפר את תדמיתך?‬ ‫“מקבוצות המיקוד עלה שיש לנו בעיה עם שתי‬ ‫קבוצות עיקריות‪ :‬אמריקאים ליברליים ‪ -‬שהנם‬ ‫ביקורתיים מאוד כלפי ישראל; וצעירים‪ ,‬בגילאי ‪18‬‬ ‫עד ‪ - 29‬שפשוט תופסים אותנו כפחות רלבנטיים‪.‬‬ ‫אחד הרגעים הכי משמעותיים בסרטונים של קבוצות‬ ‫המיקוד היה כשביקשו מהמשתתפים לתאר איך ישראלי‬ ‫נראה‪ ,‬ואז קמה מישהי ואומרת שהנשים בישראל‬ ‫לובשות בורקה (לבוש מוסלמי‪ ,‬מכף רגל ועד ראש‪ ,‬א’‬ ‫ל’)‪ .‬פתאום אתה מבין שמבחינתה אין למעשה הבדל‬ ‫בתפיסת העולם בין ישראל לבין העמים שסובבים‬ ‫אותנו‪ .‬ואם הנשים לובשות בורקה וישראל נתפסת‬ ‫כמדינה דתית קיצונית‪ ,‬המסקנה היא שאנחנו לא כמו‬ ‫האמריקאים‪ ,‬ויש לכך השלכות על התמיכה בנו‪ ,‬כי‬ ‫ברגע שמישהו שונה‪ ,‬פחות אכפת לך ממנו”‪.‬‬ ‫“ברגע שהבנו את זה‪ ,‬חיפשתי פרויקטים שינסו לדבר‬ ‫אל הקהלים הללו בשפתם‪ .‬פניתי ל’מקסים’ והצעתי‬ ‫להם לעשות סדרת צילומים‪ .‬רציתי שהם יראו איך‬

‫“בעולם‬ ‫הערבי יש‬

‫מאות מיליוני‬ ‫בני אדם‪ ,‬בכל‬ ‫העולם היהודי‬ ‫יש ‪ 13‬מיליון‪,‬‬ ‫כך שאנחנו‬ ‫מתחילים בחסר‪.‬‬ ‫צריך להקים‬ ‫קואליציות‬ ‫שיקדמו תכנים‬ ‫באינטרנט‬ ‫באמצעות‬ ‫קישורים בין‬ ‫אתרים”‬

‫קהל היעד המקורי של הפרויקט היה ‪ 2.5‬מיליון‬ ‫הקוראים הצעירים של מקסים‪ .‬סרנגה לא שיער‬ ‫שתמונתה של מלכת היופי בביקיני על רקע תל אביב‬ ‫תגיע לשערים של העיתונים המובילים בעולם‪ ,‬ולא‬ ‫ציפה לתהודה הבינלאומית שלה זכה הפרויקט‪ .‬הוא‬ ‫גם לא זה שיזם את הרעש התקשורתי‪ ,‬שהחל בעקבות‬ ‫אמירות ביקורתיות של חברות הכנסת דאז קולט‬ ‫אביטל ואסתרינה טרטמן‪ ,‬שטענו לניצול לא נאות‬ ‫של גוף האישה לקידום התיירות לישראל‪“ .‬זו טענה‬ ‫אבסורדית”‪ ,‬מגיב סרנגה‪“ .‬אני חושב שכל בר דעת‬ ‫יבין שלא בכל פעם שאישה מצולמת בבגד ים זה ניצול‬ ‫לרעה של גוף האישה‪ ,‬בדיוק כמו שכאשר גבר מצולם‬ ‫בבגד ים אין זה ניצול לרעה של גופו של הגבר”‪.‬‬ ‫לאחר פרסום הכתבה‪ ,‬משחזר סרנגה‪“ ,‬יצאתי מהבית‬ ‫וצעדתי כמדי בוקר‪ ,‬מרחוב ‪ 86‬שבו אני מתגורר למשרד‬ ‫שברחוב ‪ .42‬פתאום אני רואה שבכניסה לאחת החנויות‬ ‫עומד פועל שקורא את ה’ניו יורק פוסט’‪ ,‬ואני רואה‬ ‫שתמונת השער‪ ,‬על כל העמוד‪ ,‬היא תמונתה של גל‬ ‫גדות ממקסים‪ .‬ואני רוצה להזכיר לך שבאותו סוף שבוע‬ ‫ביקר בארצות הברית ראש ממשלת ישראל דאז‪ ,‬אהוד‬ ‫אולמרט‪ ,‬אבל הם בחרו לשים על השער את גל גדות‪,‬‬ ‫מגדלי תל אביב והים‪.‬‬ ‫“היא גם הגיעה לכאן למסיבת ההשקה‪ ,‬ופתאום כל‬ ‫אמצעי התקשורת עטו עליה כדי לראיין אותה‪ .‬מתי‬ ‫הייתה הפעם האחרונה שוולף בליצר מסי‪.‬אן‪.‬אן עשה‬ ‫תוכנית על ישראל שלא בהקשר של הסכסוך? (הכתבה‬ ‫זמינה ביוטיוב וכבר גרפה קרוב למאתיים אלף ציפיות‪,‬‬ ‫חפשו באמצעות הערך ‪ ,Maxim Israel‬א’ ל’)‪ .‬פתאום‬ ‫מתראיינים אצלו לא רק הקונסול הכללי אריה מקל‪,‬‬ ‫אלא גם גל גדות ‪ -‬עם אנגלית משובחת‪ ,‬עם מסר‬ ‫קוהרנטי‪ ,‬ונראית טוב‪ .‬מה יותר טוב מזה?”‬ ‫שיתוף הפעולה עם המגזין המוכר ממחיש עוד‬ ‫מפתח קריטי בראייתו את ההסברה העתידית‪ :‬להתחבר‬ ‫למותגים מובילים‪“ .‬אנחנו ניצבים בפני אתגר”‪ ,‬הוא‬ ‫מנמק‪“ .‬התקציב שלנו מוגבל‪ ,‬בניו יורק מתרחשים מאות‬ ‫אירועים מדי יום‪ ,‬ובכל זאת אנחנו רוצים שהתקשורת‬ ‫הקונבנציונלית תסקר את מה שאנחנו עושים ‪ -‬עם‬ ‫התקציב הצנוע שעומד לרשותנו‪ .‬הרבה מאוד פעמים‬ ‫הפתרון היה להתחבר למותגים מובילים‪ .‬כשאתה מתחבר‬ ‫למותג אתה מרוויח פעמיים‪ .‬ראשית‪ ,‬האנשים מייחסים לך‬ ‫דימוי חיובי כי אתה מחובר למותג בעל תדמית חיובית‪.‬‬ ‫שנית‪ ,‬המותג משווק את עצמו‪ ,‬ואם אתה מתחבר אליו‪,‬‬ ‫אתה מצליח גם להעביר את המסר שלך באמצעותו‪.‬‬ ‫“כל סיפורי ההצלחה כאן בניו יורק היו חיבורים‬ ‫למותגים‪ ,‬על בסיס זיהוי הוו (‪ )Hook‬הרלבנטי‬ ‫שבאמצעותו אפשר להריץ קדימה את ישראל‪ ,‬כשגם‬ ‫המותג נתרם מזה‪ .‬בין המותגים שאליהם התחברנו‪:‬‬ ‫טוויטר‪ ,‬שהיה אז טרנד שמשך הרבה תשומת לב;‬ ‫‘פילובולוס’ ‪ -‬להקת המחול של ניו יורק‪ ,‬שהצטלמה‬ ‫בישראל ללוח השנה שלה ולתערוכה מיוחדת בצ’לסי;‬ ‫סנטרל פארק‪ ,‬שבו הקמנו חוף ים תל אביבי לציון חגיגות‬ ‫המאה לעיר; טיימס סקוור וכוכבים כמו טום קרוז ובן‬ ‫סטילר‪ ,‬שהוקרנו על מסכי ענק במקום כשהם מברכים‬ ‫את ישראל ליובל ה–‪ ;60‬תיאטרון אפולו בהארלם”‪.‬‬

‫טלוויזיה כדרך חיים‬

‫סרנגה נחת בישראל בשבוע שעבר‪ .‬מנמל התעופה‬ ‫נסע היישר לחוף תל אביב‪ ,‬כדי לדבר במסיבת‬

‫>‬ ‫‪| 44‬‬

‫‪G‬‬

‫יום ה’ | כ”ח באלול תשס”ט | ‪ 17‬בספטמבר ‪2009‬‬

‫| ‪45‬‬


‫צילום‪ :‬לע"מ‪ ,‬משה מילנר‬

‫איך הוא שר?‬

‫איך מסבירים לאמריקאים את‬ ‫ליברמן? “אין לי שום בעיה”‬ ‫לו לא חסרו לסרנגה אתגרים‬ ‫הסברתיים‪ ,‬הרי שכעת הוא נדרש‬ ‫להתמודד עם שאלות גם על המשרד שאליו‬ ‫הוא משתייך‪“ .‬מה הבעיה עם ליברמן?”‪,‬‬ ‫אומר סרנגה בציניות‪ ,‬ומיד ממשיך‪“ ,‬אין לי‬ ‫שום בעיה‪ .‬מדינת ישראל היא מדינה‬ ‫דמוקרטית‪ ,‬ואזרחי ישראל בוחרים את‬ ‫הנציגים שלהם בבחירות דמוקרטיות‪ .‬זה‬ ‫שה’ניו יורק טיימס’ לא מאושר מהבחירה‬ ‫של אזרחי ישראל‪ ,‬זו בעיה שעמה יש‬ ‫להתמודד‪ .‬התפקיד שלנו הוא לקדם את‬ ‫האינטרסים של מדינת ישראל‪ ,‬וזה מה‬ ‫שאנחנו עושים‪ .‬ואם יש חילוקי דעות בין‬ ‫מדינות‪ ,‬גם זה לא סוף העולם‪ ,‬מותר שיהיו‬ ‫חילוקי דעות‪ ,‬ויש מנגנונים שבהם מנהלים‬ ‫דיונים ופותרים את זה”‪.‬‬

‫“המחקרים‬ ‫מראים שיש‬

‫ראש הממשלה נתניהו ונשיא ארצות הברית אובמה‪“ .‬צריך להיות עיוור כדי לא לשים לב למתח בין המדינות"‬

‫איך השפיעה פרשת המברק הביקורתי‬ ‫של הקונסול בבוסטון‪ ,‬נדב תמיר‪ ,‬על‬ ‫ההסברה הישראלית בארצות הברית?‬

‫“מכיוון שמדובר בקונסול בבוסטון‪,‬‬ ‫הסיפור סוקר יותר בכלי התקשורת באזור‬ ‫בוסטון ‪ -‬שבו האוכלוסייה גם ליברלית‬ ‫וביקורתית יותר כלפי ישראל ‪ -‬מאשר‬ ‫בניו יורק ובשאר בארצות הברית‪ .‬אני‬ ‫באופן אישי לא נשאלתי על הנושא על–ידי‬ ‫התקשורת כאן‪ ,‬מה גם שתגובת משרד‬ ‫החוץ נוהלה מהמשרד בירושלים”‪.‬‬ ‫ומה אתה חושב על המכתב?‬

‫צילום‪ :‬איל יצהר‬

‫הקוקטייל של “ידידי ועידת ‪ 140‬התווים בישראל”‪.‬‬ ‫מדובר בוועידה בנושא טוויטר שמארגן היזם והמשקיע‬ ‫האמריקאי ג’ף פולבר‪ ,‬ושתתקיים בישראל באוקטובר‪.‬‬ ‫סרנגה‪ ,‬שהשתתף כדובר בוועידת ‪ 140‬התווים הראשונה‬ ‫שהתקיימה בניו יורק ביוני האחרון‪ ,‬הוא זה ששכנע את‬ ‫פולבר לקיים את הוועידה השנייה בישראל‪“ .‬זו עוד‬ ‫הוכחה לכך שהעולם מכיר בחשיבותה של ישראל בתחום‬ ‫של הרשתות החברתיות והטכנולוגיות החדשות”‪ ,‬הוא‬ ‫אומר‪“ .‬אני מקווה שנראה שם את אחד המייסדים של‬ ‫טוויטר‪ ,‬שהוזמן לשם על–ידי הקונסוליה”‪.‬‬ ‫ומעבר לוועידת הטוויטר‪ ,‬לאן פניך מועדות?‬ ‫“מאז שהצטרפתי למשרד החוץ‪ ,‬ב–‪ 15‬השנים‬ ‫האחרונות‪ ,‬אני מרוצה ושמח מהכיוון‪ ,‬ואני מאמין שגם‬ ‫בעתיד אמשיך לעסוק באותו התחום”‪.‬‬ ‫אתה מרגיש שהיום עומדים לרשות ההסברה‬ ‫הישראלית האנשים המתאימים והטובים ביותר?‬ ‫“הנשיא פרס היה מיטיב לענות על השאלה הזו‬ ‫באמירתו ‘כן ולא’‪ .‬משרד החוץ מגייס אנשים כדי להיות‬ ‫דיפלומטים‪ ,‬ובאמת מצליח להביא לשורותיו את שמנה‬ ‫וסולתה של החברה הישראלית‪ .‬בו בזמן‪ ,‬אנחנו נמצאים‬ ‫בעולם של התמחויות‪ ,‬ובמקרה שלי אנחנו נמצאים בעולם‬ ‫שמתמחה בתקשורת‪ ,‬בדיפלומטיה ציבורית‪ ,‬ביחסי‬ ‫ציבור‪ ,‬ברשתות חברתיות ובמדיה חדשה‪ .‬כדי לעסוק‬ ‫בתקשורת‪ ,‬אדם צריך לאהוב את הדבר‪ .‬הוא צריך לראות‬ ‫מצלמה ולרצות לעמוד מולה‪ .‬הוא צריך לראות ראיון‬ ‫בטלוויזיה ולחשוב מה הוא היה עונה במקום המרואיין‪.‬‬ ‫זו צורת חשיבה ודרך חיים‪ .‬לצערי‪ ,‬לא כל אלה שעוסקים‬ ‫במלאכה מראש רצו לעסוק בתקשורת‪.‬‬ ‫“כיום‪ ,‬גם לתפקיד מנהל השיווק של חברה בינונית‬ ‫אתה לוקח אנשים שאו שיש להם ניסיון או שיש להם‬ ‫רקע או שמבינים את הנושא‪ .‬לא כל תפקיד במערך‬ ‫ההסברה הישראלי בעולם מאויש באנשים כאלה‪ .‬לכן‬ ‫אני אומר ‪ -‬כן‪ ,‬כי אנשים כאלה קיימים‪ .‬אבל גם לא ‪-‬‬ ‫כי לא בכל מקום יש לנו אנשים מהסוג הזה”‪.‬‬

‫איך אפשר לשנות את זה?‬ ‫“מאוד יכול להיות שהכיוון שמשרד החוץ צריך‬ ‫ללכת בו הוא להכשרה מאוד ספציפית של קבוצת‬ ‫דיפלומטים בתחום הדיפלומטיה הציבורית‪ ,‬כי בשונה‬ ‫מהתחומים האחרים שבהם עוסק הדיפלומט‪ ,‬כאן צריך‬ ‫כישורים מסוימים‪ .‬אדם יכול להיות דיפלומט מוכשר‪,‬‬ ‫שעושה את עבודתו בצורה טובה בשיחות אחד על‬ ‫אחד מאחורי דלתות סגורות‪ ,‬כמו שבדרך כלל נעשות‬ ‫השיחות בין דיפלומטים בשירות החוץ ‪ -‬אבל כשהוא‬ ‫צריך לעמוד מול מצלמה הוא לא בהכרח ירגיש בנוח‪.‬‬ ‫אז נכון שבמשרד החוץ אנחנו דואגים שהאנשים‬ ‫שנמצאים היום מול המסך יהיו כאלה שיעברו את המסך‬ ‫בצורה טובה‪ ,‬אבל כשאני מדבר על תפיסה תקשורתית–‬ ‫הסברתית‪ ,‬זה מעבר ל’לעמוד מול המסך’‪ .‬זה עניין של‬ ‫חשיבה‪ ,‬של קונספטים‪ ,‬של הבנה במדיה חדשה”‪.‬‬ ‫העבודה שלך בניו יורק נותנת את הרושם שיש לנו‬ ‫מערך הסברה מצליח‪ ,‬ובכל זאת‪ ,‬יש הרבה ישראלים‬ ‫שמרגישים שההסברה הישראלית היא כישלון‪.‬‬ ‫“ראשית‪ ,‬אני לא בטוח שכל–כך הרבה אנשים עדיין‬ ‫אומרים כך‪ .‬שנית‪ ,‬מי שמותח ביקורת כזו ‪ -‬צריך‬ ‫להביא תימוכין‪ .‬אני מציע שאנשים יפשפשו בעובדות‬ ‫לפני שהם קובעים קביעות‪ .‬מסקרים שנערכים בארצות‬ ‫הברית עולה כי לגבי השאלה במי אתה תומך ‪ -‬בישראל‬ ‫או בפלסטינים‪ ,‬כ–‪ 70%‬תומכים בישראל‪ ,‬בעוד שרק‬ ‫כ–‪ 9%‬מציינים תמיכתם בפלסטינים ‪ -‬האם זה כישלון‬ ‫של ההסברה הישראלית? ברור שלא‪.‬‬ ‫“אחרי המלחמה בעזה האחוזים האלה לא השתנו‪,‬‬ ‫עדיין נשמר אותו הרוב התומך בישראל מול הפלסטינים‪,‬‬ ‫וזה הישג לא מבוטל‪ .‬לבסוף‪ ,‬הציבור בישראל צריך‬ ‫להבין שעבודת ההסברה שאנחנו‪ ,‬הדיפלומטים‪ ,‬עושים‬ ‫בחו”ל לא נועדה לאוזניים ישראליות‪ ,‬אלא לאוזניים‬ ‫של הקהל המקומי שמולו אנחנו עובדים‪ .‬יש הבדלי‬ ‫תרבויות וניואנסים‪ ,‬ומהארץ לא תמיד אפשר לראות‬ ‫¿‬ ‫ולהבין זאת”‪ .‬‬

‫לנו בעיה‬ ‫עם קהלים‬ ‫ליברליים‪.‬‬ ‫במקום להשקיע‬ ‫זמן‪ ,‬לעתים זמן‬ ‫אבוד‪ ,‬ולנסות‬ ‫לשכנע אותם‬ ‫בצדקתנו‪ ,‬עדיף‬ ‫לנסות ולדבר‬ ‫אליהם בעולם‬ ‫מושגים שאותו‬ ‫הם מעריכים‬ ‫ומבינים”‬

‫אביגדור ליברמן‪.‬‬ ‫“מדינת ישראל היא‬ ‫מדינה דמוקרטית"‬

‫“כדיפלומטים‪ ,‬משלמים לנו משכורת כדי‬ ‫שנהיה הפה של מדינת ישראל בחו”ל‪ ,‬אבל‬ ‫גם העיניים שלה‪ .‬כך שאני חושב שנדב מילא‬ ‫את תפקידו בצורה טובה בכך שכתב את‬ ‫המברק שכתב‪ .‬אני יכול לספר לך אנקדוטה‬ ‫על נדב תמיר‪ :‬כאשר הוא חזר משנת לימודים‬ ‫בהרווארד‪ ,‬הוא כינס ביוזמתו דיון מיוחד‬ ‫במשרד החוץ על תדמית ישראל בקמפוס‬ ‫של הרווארד‪ .‬כך שתמיד הוא היה מאוד‬ ‫פעיל ומעורב אישית‪ .‬ייתכן שהוא היה צריך‬ ‫להקפיד יותר על רשימת הנמענים על המכתב‪,‬‬ ‫ולוודא שזו אכן רשימת התפוצה הנכונה‪ ,‬אבל‬ ‫סוף מעשה במחשבה תחילה‪ .‬אגב‪ ,‬העמדות‬ ‫במכתב תואמות יותר את דעת הקהל באזור‬ ‫בוסטון מאשר במקומות אחרים”‪.‬‬ ‫ומה לגבי תוכן המכתב ‪ -‬המתיחות‬ ‫שוברת השיאים עם הממשל האמריקאי?‬

‫“צריך להיות עיוור כדי לא לשים לב‬ ‫למתח בין המדינות‪ ,‬אבל כמו שאמרתי‬ ‫קודם‪ ,‬זה לגיטימי לגמרי‪ .‬מי שיקבע את‬ ‫המדיניות של ישראל הוא הציבור בישראל‪,‬‬ ‫שבוחר את הממשלה שלו בבחירות‬ ‫דמוקרטיות ‪ -‬ולא ממשלת ארצות הברית‪.‬‬ ‫כרגע יש נקודות מחלוקת בין הממשלות‪,‬‬ ‫אבל להערכתי זה רחוק מלאיים על‬ ‫הקשר החזק שבליבת היחסים בין שתי‬ ‫המדינות”‪.‬‬

‫‪g@globes.co.il‬‬

‫איזראל און–ליין |‬ ‫צילום‪ :‬שחר עזרן‬

‫‪| 46‬‬

‫פעילות ההסברה של הקונסוליה בניו יורק בניו–מדיה בשנת תשס”ט‬

‫שני בלוגים פעילים‬

‫‪ 234 - www.isrealli.org‬פוסטים בשנה‬ ‫החולפת בנושאי תרבות וחברה בישראל‬ ‫‪ 204 - www.israelpolitik.org‬פוסטים‬ ‫בנושאים מדיניים‪/‬פוליטיים‬ ‫‪ 209‬אתרי אינטרנט הפנו אל בלוג התרבות‬ ‫והחברה‬ ‫‪ 176‬אתרי אינטרנט הפנו אל הבלוג הפוליטי‬

‫סרטונים ביוטיוב‬

‫‪ 59‬סרטונים הופקו והועלו ליוטיוב על–ידי‬ ‫הקונסוליה (‪ 48‬מופיעים תחת שם הקונסוליה‪,‬‬ ‫‪ 11‬תחת שמות אחרים)‬ ‫‪ 121‬אלף צפיות בסרטון שהופק על–ידי‬ ‫הקונסוליה וזכה לכמות הצפיות הגבוהה‬ ‫ביותר‪“ :‬ילדי ניו יורק קוראים את סיפורו של‬ ‫גלעד שליט ‘כשהדג פגש את הכריש’”‬

‫פעילות בטוויטר‬

‫‪ 9‬חשבונות טוויטר יש לדיפלומטים ישראליים‬ ‫ולנציגויות ישראל‬ ‫‪ 7,257‬עוקבים אחר החשבון של הקונסוליה‬ ‫בניו יורק‬ ‫‪ 1,456‬עוקבים אחר החשבון של דוד סרנגה‬ ‫‪ 931‬הוא מספר הטוויטים של הקונסוליה‬ ‫בניו יורק‬

‫יום ה’ | כ”ח באלול תשס”ט | ‪ 17‬בספטמבר ‪2009‬‬

‫‪G‬‬

‫‪G‬‬

‫יום ה’ | כ”ח באלול תשס”ט | ‪ 17‬בספטמבר ‪2009‬‬

‫| ‪47‬‬


Issuu converts static files into: digital portfolios, online yearbooks, online catalogs, digital photo albums and more. Sign up and create your flipbook.